מסמך מ.מ.מ ישיבת ועדה
צרכים ומענים לציבור העולים הקשישים
בתחומי הרווחה
מוגש
לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
כתיבה: צח
בן-יהודה
:אישור ,ד"ר שירלי אברמי
מנהלת מרכז המחקר
והמידע
"א י
באדר
ב 'תשע"ו
21
במר
ס
2016
,הכנסת
מרכז המחקר והמידע
קריית בן-
גוריון, ירושלים91950
:'טל
6 4 0 8 2 4 0 / 1
-
02
:פקס
6 4 9 6 1 0 3
-
02
www.knesset.gov.il/mmm
עמוד 2 מתוך
34
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
תוכן עניינים
תקציר 3
1
.קשישים בישראל – רקע 6
2
.נתונים על עולים קשישים 7
3
.משרד הרווחה והשירותים החברתיים
12
4
.משרד העלייה והקליטה
14
5
.המשרד לשוויון חברתי
18
6
.ממצאי הסקר
20
מקורות
26
נספח - שאלון בנושא :טיפול הרשויות המקומיות באוכלוסיית העולים הקשישים
28
עמוד 3 מתוך
34
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
תקציר
מסמך זה נכתב לבקשת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לקראת דיונה בנושא
טיפול רשויות הרווחה
בקשישים עולים ובעולים עריריים . לצורך הכנת המסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת ביצע סקר
באמצעות שאלון מובנה במהלך פברואר2016
, עליו השיבו מחלקות הרווחה וקליטת העלייה ברשויות
המקומיות. השאלון עסק בשירותים ובטיפול שהרשויות המקומיות מספקות לאוכלוסיית העולים
הקשישים ולעולים קשישים עריריים המת גוררים בתחומן. לבקשת הוועדה פנה מרכז המחקר והמידע
ישירות ל-8
רשויות מקומיות בהן אוכלוסייה גדולה של עולים, ובסיוע מרכז השלטון המקומי השאלון
הופץ בקרב רשימה של כ-
250
רשויות מקומיות, והתקבל מענה משתיים מהן. כמו כן בוצעה פנייה למשרד
העלייה והקליטה, משרד הרווחה
והשירותים החברתיים ולמשרד לשוויון חברתי לקבל מידע אודות הסיוע
.והטיפול שהם מעניקים לפלח אוכלוסייה זו
עולים קשישים ועולים קשישים עריריים הם פלח ייחודי באוכלוסייה הנאלץ להתמודד גם מגוון רחב של
קשיים, בכלל זאת
קשיי עלייה כגון פערי שפה, פערי מידע בנוגע למימו ש זכויות והתמודדות עם מוסדות
;בירוקרטיים ישראליים
קשיים הנובעים מתהליכי הזדקנות
כגון קושי בניהול משק בית, ירידה בתפקוד
;הפיזי או הקוגניטיבי
קשיים כלכליים
הנובעים משנות עבודה מועטות בישראל במסגרתן לא נצברו
.מספיק זכויות פנסיוניות וכן הישענות על קצבאות רווחה
בנוסף לכל אלו, עולים קשישים עריריים נאלצים
להתמודד גם עם היעדר מערכת תמיכה משפחתית וקהילתית וכן תחושות קשות של בדידות. בגין כל אלו
.מדובר באוכלוסייה הדורשת טיפול וסיוע ייחודי
עם זאת, אין בישראל, לא ברמה הממשלתית ולא ברמת הרשויות המקומיות גורם אחד שאחראי על
הטיפול באוכלוסייה זו . גורמי הרווחה המטפלים באוכלוסייה נזקקת מטפלים בעולים הקשישים בתור
היותם קשישים, ואילו גורמים האמונים על טיפול בסוגיות של עלייה וקליטה מטפלים בעולים קשישים
.בתור היותם עולים
בנוסף נראה כי לא כל הגורמים המטפלים בעולים קשישים מקיימים תקשורת שוטפת ביניהם במסגרת
הטיפול בעולים הקשישים, ולעיתים אף ישנה חפיפה בין הגורמים השונים. כך למשל עלה כי גם משרד
העלייה והקליטה וגם המשרד לשוויון חברתי עוסקים בפעילות של הנגשה לשונית של זכויות, וסיוע במיצוי
זכויותיהם של עולים קשישים. מתשובות הרשויות המקו מיות על הסקר שהופץ ביניהן לטובת מסמך זה
עולה כי גורמי הרווחה אינם תמיד בקשר שוטף עם מחלקת העלייה והקליטה, והדבר היה בולט במיוחד
.במקרים בהם גורם אחד בעירייה לא פעל לקבלת עמדתו של גורם אחר בכדי להשיב על הסקר
אוכלוסיית הקשישים בישראל מנתה בסוף שנת2014
כ-
900.1
אלף איש שהם כ-
10.8%
מתושבי
המדינה כאשר רוב הקשישים היהודים הם ילידי חו"ל (כ-
80%
). חלקם היחסי של העולים מברית
המועצות לשעבר מקרב כלל הקשישים הוא19%
וקשישים ילידי אתיופיה מהווים כ-
1%
מכלל
.האזרחים הוותיקים בארץ
בשנת2015
12.6%
מכלל העולים באותה השנה היו קשישים, כאשר50%
מהם עלו ממזרח אירופה (בעיקר רוסיה ואוקראינה) ו-
40%
.)ממערב אירופה (בעיקר צרפת
מנתוני משרד העלייה והקליטה הערים בהם התיישבו מירב העולים הקשישים שעלו בין השנים2015-
1989
הן אשדוד, חיפה, נתניה, ירושלים, באר שבע, בת ים, תל אביב-
.יפו ואשקלון
משרד הרווחה והשירותים החברתיים משלב את העולים הקשישים ב
מערך
השירותים שניתנים על
ידו לאזרחים קשישים בקהילה. במהלך שנת2015
היו רשומים במחלקות לשירות
י ם חברתיים של
המשרד275,200
קשישים, מתוכם68,400
יוצאי ברית המועצות לשעבר ו-
6,100
.ילידי אתיופיה
עמוד 4 מתוך
34
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
משרד הרווחה
והשירותים החברתיים מקציב4
מיליון ש"ח לסיוע בצרכים מיוחדים של עולים
קשישים ברכישת ציוד ביתי, מזון וכדומה. המשרד מקצה300
אלף ש"ח לפעילויות העשרה במועדונ
י
עולים ב-
10
"מוקדים ברחבי הארץ, וכן מוקמים מועדוני מופ"ת ("מועדון מועשר פלוס תזונתי-
מסגרות חברתיות ה משלבות פעילויות של מועדון מועשר יחד עם תזונה) ייחודיים לעולים בעלות של
כ-
247,000
.ש"ח למועדון לשנה
משרד העלייה והקליטה
העניק במהלך שנת2015
סיוע לכ-
73,000
עולים קשישים שמתוכם50,000
.מקבלים סיוע באמצעות פעילויות המתקיימות ברשויות המקומיות שבתמיכת המשרד
עלו ת הסיוע
הכולל לעולים קשישים במהלך שנת2015
עמדה
על סכום מצטבר של100,684,243
.ש"ח
חלק
מהסיוע ניתן בתשלומים ישירים וחלק במסגרת תכניות סיוע ופעילויות רווחה ותרבות, וחלקן ניתנו
לקבוצות אוכלוסייה ייחודיות כגון אסירי ציון, מסורבי עלייה, מנטרלי אסון צ'רנוביל ו-ו תיקי מלחמת
.)העולים השנייה (וטרנים
משרד העלייה והקליטה
מקדם מספר ת
ו כניות עתידיות, בכלל זאת המשרד עומד בראש ועדה בין
משרדית שהוקמה מכוח החלטת ממשלה שהתקבלה ב אוגוסט2015
,
לבחינת הכנסות עולים חדשים
בגיל פרישה במטרה לבחון כיצד ניתן לסייע לעולים המוגדרים כקבוצת
סיכון לאור שנות עבודה
.מועטות בישראל שהובילו לצבירתה של פנסיה קטנה שלא תספק את צורכיהם בהגיעם לגיל פרישה
בנוסף, המשרד שינה את נוהל התמיכה בארגונים חברתיים במטרה להגדיל את התמיכות הניתנות
.לארגונים העוסקים בקליטה בקהילה של קשישים
המשרד לשוויון חברתי (לשעב ר המשרד לאזרחים ותיקים) אינו מבחין במתן השירותים מטעמו בין
עולים חדשים קשישים לבין שאר האזרחים הוותיקים בישראל וכל קשיש רשאי להירשם לתוכניות
המוצעות. המשרד פועל בימים אלה לתרגם לשפה הרוסית את חוברת הזכויות הניתנת לאזרחים
ותיקים עם קבלת תעודת האזרח הוותיק ש המשרד מנפק והמעניקה למחזיק בה הנחות והטבות במגוון
.תחומים
מוקד טלפוני שהוקם במשרד לשוויון חברתי נועד לשמש כתובת מרכזית לקבלת פניות של אזרחים
ותיקים ובני משפחותיהם, מתן מידע אודות זכויותיהם, שירותים וההטבות להם זכאים אזרחים
ותיקים. מאז הקמתו במאי2008
ועד למרץ2016
ניתן במוקד מענה לכ-
550,000
אזרחים ותיקים בנוגע
לבירור אודות זכויותיהם מתוכם כ-
185,000
.ניצולי שואה
המשרד לשוויון חברתי מפעיל פרויקט למיצוי זכויות בקרב אזרחים ותיקים יוצאי אתיופיה והציב
לעצמו כיעד לשנת2016
להגיע לאוכלוסייה זו, המוערכת על ידו בכ-
10,000
איש, ולסייע להם במיצוי
.פרטני של זכויותיהם בביטוח הלאומי ובקופות החולים, וכן בקבלת הנחות בארנונה
כחלק מסקר שביצע מרכז המחקר והמידע של הכנסת במסגרת מסמך זה, הופצו שאלונים ברשויות
המקומיות בנוגע לטיפולן בעולים קשישים ועולים קשישים עריריים, כאשר מענה הת קבל רק מעשר
.רשויות
מ ממצאי הסקר עולה כי אין גוף אחד שאחראי על הטיפול בעולים הקשישים ברשויות
המקומיות .
עולים קשישים מקבלים סיוע ממחלקות הרווחה האחראיות על מתן סיוע לכלל הקשישים
ומ מחלקות עלייה וקליטה המעניקות סיוע
לכלל העולים , כאשר לא תמיד המחלקות הללו מקיימות
קשר שוטף ביניהן.
עוד עלה מהסקר כי קיים מחסור בעובדים מקצועיים במשרה מלאה או חלקית דוברי שפות המסייעים
לעולים קשישים, ולעיתים נאלצים גורמי המקצוע להיעזר בשירותי תרגום של הצוות המנהלי של
הרשות המקומית. ברוב הרשויות המקומיות
לא מתקיימות הכשרות מקצועיו ת מיוחדות לטיפול
עמוד 5 מתוך
34
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
בעולים קשישים., אלא הכשרות כלליות של עבודה סוציאלית לטיפול בגיל השלישי
עוד עולה כי
קיים
.מחסור בכלים ובתוכניות הכשרה ייחודיות עבור גורמי מקצוע לטיפול בעולים קשישים עריריים
כמו כן עלה מהסקר שאין הקצאה של תקציב ייעודי לטיפול בעולים קשישים א ו בעולים קשישים
עריריים, והם מטופלים במחלקות הרווחה כמו כל קשיש הזכאי לשירותי רווחה, או כמו כל עולה
.הזכאי לשירותים מאגפי עלייה וקליטה
תוכניות של משרדי ממשלה לסיוע לקשישים בכלל ולעולים קשישים על פי רוב אינן מגיעות יחד עם
תקציב ממשלתי ועל כן לא ניתנות ליישו ,ם בפועל. יתרה מכך רבות מהרשויות המקומיות מסתייעות
בארגוני המגזר השלישי בכדי לממן ולהפעיל את תכניות הסיוע בהן משתתפים עולים קשישים . זאת
למשל בהשתתפות קרנות בסיוע הכספי הניתן ישירות לעולים קשישים, או בתרומות לסיוע החומרי
,שניתן לעולים קשישים כגון מוצרי חשמל
תלושים לקניית מזון או אספקת ארוחות חמות לאנשים
שאינם זכאים לכך לפי חוק הסיעוד, וכן במימון טיפולי שיניים ושיניים תותבות, תרופות וכיוצא
בזאת.
גורמים ברשויות המקומיות ציינו כי ה
ם
נתקלים במקרים מעטים של
חוסר היענות מצד ה עולים
ה,קשישים לקבל מהן סיוע. עם זאת
חוסר ההיענות
לקבלת סיוע קשור לפעילויות ש
ב כדי להשתתף
בהן נדרשת השתתפות סמלית של העולה הקשיש בסכום של עד כמה עשרות שקלים, סכום
שהעולים הקשישים אינם מעוניינים או אינם יכולים
להוציא . בכל הקשור לקבלת שירותים וסיוע
כספי או חומרי (כגון מוצרי חשמל, מזון, ציוד רפוא
י) קיים ביקוש רב ואין כמעט סירובים לקבלם.
עמוד 6 מתוך
34
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
1.
קשישים בישראל– רקע
הגדרת הקשישים המקובלת בעולם מתייחסת לגילאי65
ומעלה,
1
,עם זאת ישנן זכויות סוציאליות
הניתנות בהתאם לגיל הפרישה, כלומר
החל מגיל62
לנשים ,
והחל מגיל67
לגברים, כך למשל זכויות
הקשורות לפרישה מעבודה, קצבאות ביטוח לאומי לקשישים, ושירותים על פי חוק ביטוח סיעוד ושירותים
.מהמחלקות לשירותים חברתיים2
יצוין כי כיום ישנו מעבר לשימוש בביטוי אזרח ותיק במקום הביטוי
,קשיש3 עם זאת, במסמך זה בחרנו לעשות שימוש בביטוי קשי
ש כשם הדיון שנקבע בוועדה
שעבורו נכתב
מסמך זה., וזאת מלבד מקרים בהם הביטוי אזרח ותיק הוא הביטוי שהמשרדים עושים בו שימוש
גלי העלייה הגדולים של שנות התשעים תרמו באופן משמעותי לגידול באוכלוסיית ישראל באופן כללי
.ובאוכלוסיית הקשישים בפרט4 העלייה לישראל מציבה בפ ני עולים קשישים אתגרים רבים הנוגעים
ללימוד שפה חדשה, השתלבות חברתית, התבססות כלכלית, מציאת פתרונות דיור והתמודדויות בנושאי
בריאות ורווחה. להזדקנות אוכלוסיית העולים יחד עם אתגרי הקליטה בגיל מאוחר יש השלכות על
צורכיהם של העולים בתחומי הרווחה, הבריאות, החברה והפנאי, וכן בשאר תחומי החיים. מבחינת מצבם
הכלכלי, רובם המכריע של הקשישים שעלו ארצה הגיעו ללא יכולת כלכלית בסיסית ורבים מהם חיים
כיום מקצבת זקנה והשלמת הכנסה לאור היעדר פנסיה תעסוקתית או מקורות הכנסה אחרים. היעדרה
של פנסיה מספקת לקיום קיימת גם בקרב עולים שע
לו בגיל צעיר יותר בגלי העלייה של שנות ה-
90
וכיום
הם קשישים, משום שהם לא הספיקו לצבור מספיק שנות ותק בתעסוקה בישראל המשפיעות על
זכויותיהם הפנסיוניות. במחקר של מאיירס-ג'וינט-
מכון ברוקדייל משנת2013
עלה שאחד הביטויים
לקשיים כלכליים של חלק מן העולים הקשישים הו א ייצוגם הנרחב בשירותי הרווחה, כך נמצא שאחוז
העולים הקשישים הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים הוא43%
וזאת לעומת
אחוז הרשומים מקרב
כלל בני ה-
65
ומעלה שעומד על33%
. עוד נמצא באותו המחקר שבמקרים רבים מיצוי מלוא הזכויות
הסוציאליות אינו נגיש לעולים חדשים וזאת ב של מחסומי שפה ותרבות, אי הכרת הזכויות או ההסדרים
הקיימים בחברה ואי הבנת המערכות הבירוקרטיות האמונות על מתן זכויות לאזרח. כמו כן, ניתן לציין
שאחת הבעיות המרכזיות של קשישים בכלל ושל עולים קשישים בפרט היא הבדידות. מסקרים שבוצעו
בעבר נמצא שמצבם החברתי של עולים
קשישים טוב פחות מזה של קשישים שאינם עולים, ויש בקרבם
אחוז גבוה יותר של אלמנים ושל קשישים החיים לבדם, זאת דווקא בתקופת חיים שבה האדם המזדקן
זקוק לתמיכה חברתית רבה יותר בדמות רשתות חברתיות למשל שקיומן משפיע ישירות על רווחתו
.הנפשית והגופנית של הקשיש5
1
,ראו למשל: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
הודעה לעיתונות לרגל יום האזרח הוותיק הבין-לאומי שיחול ב-1 באוקטוב ר
2015
,
24
בספטמבר2015
;
לוח2.20
אוכלוסייה לפי קבוצת אוכלוסייה, דת, גיל, מין וצורת יישוב ,
10
בספטמבר2015
.
קשישים בישראל-
שנתון סטטיסטי2014, בעריכת ג'ני ברודסקי, יצחק שנור, שמואל באר, מאיירס-ג'וניט-
ברוקדייל, יולי
2015
.
2
הוראה4
לפרק4
בתקנות עבודה סוציאלית, מיום25
באוגוסט2011; חוק גיל פרישה, התשס"ד-
2004
.
3 למשל: תעודת אזרח ותיק הניתנת לתושב ישרא ,ל שהגיע לגיל פרישה מהמשרד לשוויון חברתי. המשרד לשוויון חברתי תעודת
אזרח ותיק :, תאריך כניסה14
במרס2016
; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון–
קצבת אזרח ותיק), התשע"ו-
2015
,
במסגרת הצ.עת חוק זו מוצע להחליף את הביטוי קצבת זקנה בביטוי קצבת אזרח ותיק
4
קשישים בישראל-
שנתון סטטיסטי2014, בעריכת ג'ני ברודסקי, יצחק שנור, שמואל באר, מאיירס-ג'וניט-ברוקדי יל, יולי
2015
', עמ4.
5
אסף שרון, ג'ני ברודסקי, שמואל באר, עולים בני65
, מברית המועצות לשעבר: מאפיינים כלכליים, חברתיים ומאפייני דיור+
מאיירס-ג'וינט-
מכון ברוקדייל, נובמבר2013
.
עמוד 7 מתוך
34
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
דוגמאו
ת לקשיים הייחודים לעולים קשישים ניתן למצוא במחקר של מאיירס-ג'וינט-
מכון ברוקדייל
הנזכר לעיל שבוצע בקרב עולים קשישים בני65
ומעלה מברית המועצות לשעבר. במחקר נמצא כי לאחוז
גבוה מאוד מן העולים הקשישים יש קשיי שפה (כ-
75%) וחלק ניכר מהם (כ-
65%) מפצים על כך בפניי ה
לאנשי מקצועי דוברי רוסית או למקורות עזרה לא פורמאליים כדוגמת בני משפחה או מכרים. רובם של
העולים הקשישים מברית המועצות לשעבר (כ-
75%
) מדווחים על מצב בריאותי ירוד יותר לעומת מצבם
של הקשישים ילידי הארץ. אחוז הקשישים שמתגוררים בגפם דומה בין עולים לבין אלה שאי
נם עול
י ,ם
עם זאת אחוז העולים הקשישים שגרים בדירה בבעלותם קטן פי שניים ויותר מאחוז הגרים בדירה
( בבעלותם בקרב קשישים שאינם עולים40%
לעומת כ-
85%
,בהתאמה). דבר זה משפיע על מצבם הכלכלי
היות שעולים קשישים המתגוררים בדירות בשכירות פרטית מתקשים מבחינה כלכלית יותר מ עולים
קשישים שאינם מתגוררים בשכירות ועל כן יש להם קושי לכסות את ההוצאות החודשיות של ניהול משק
הבית.
לאור
קשיים אלו נמצא ב
סקר ש
רבים מ
העולים הקשישים
מביעים עניין לעבור להתגורר בדיור
ציבורי
, משום שהדבר יקטין את הוצאותיהם על שכר דירה .וע ד עלה
ב
סקר שהעולים הק שישים מביעים
עמדות לפיהן הם זקוקים לעזרה רבה יותר בטיפול האישי (רחצה, הלבשה, אכילה) ובניהול משק הבית
(ניקיון, הכנת ארוחות, כביסה וכו'). כשליש טענו שהם ,זקוקים לקשר רב יותר עם עובד סוציאלי ובעוד
ש-
16%
מהעולים הקשישים דיווחו כי הם חשים בדידות לעיתים קרובות ,רק
חמישית
מהם
ביקרו במועדון
.חברתי לפנסיונרים, מועדון וטרנים או מרכז יום לקשיש
עוד נמצא כי רק ל אחוז קטן מהעולים הקשישים
אין כל
רשת תמיכה חברתית בלתי פורמלית בישראל, לכ-
4%
אין ילדים או נכדים אך יש להם קרובי
משפחה אחרים בארץ, וכ-
%
1
.הם עריריים לחלוטין6
2.
נתונים על עולים קשישים
אוכלוסיית הקשישים בישראל מנתה בסוף שנת2014
כ-
900.1
אלף איש שהם כ-
10.8%
מתושבי
המדינה , מתוכם503.4
( אלף נשים5.9%
מכלל האוכלוסייה) ו-
397
( אלף גברים4.6%
,)מכלל האוכלוסייה
כאשר כ-
45%
מתוך אוכלוסיית הקשישים הינם מעל לגיל75. ניתן לציי
ן כי עם קום המדינה היוו בני ה-
65
ומעלה%
4
בלבד מכלל אוכלוסיית המדינה בעוד שמאז שנת1995
חלקם באוכלוסייה יציב ועומד על כ-
%
10
.
7
,מהשנתון הסטטיסטי של מכון ברוקדייל
ב סוף שנת2013
רוב הקשישים( היהודים הם ילידי חו"ל81%
.)
באותה השנה
מספרם של העולים
מאתיופיה
בני65
ומעלה עמד על7,900
איש, מתוכם5,700
עלו לישראל
משנת1990
.ואילך קשישים
ילידי אתיופיה היוו כ-
6%
מכלל האוכלוסייה ממוצא אתיופי, וכ-
1%
מכלל
הקשישים
.בארץ8
נכון לשנת2014
חלקם היחסי של בני65
ומעלה בקרב
עולי ברית המועצות לשעבר
שעלו
6
אסף שרון, ג'ני ברודסקי, שמואל באר, עולים בני65 מברית המועצות לשעבר: מאפייני+
,ם כלכליים, חברתיים ומאפייני דיור
מאיירס-ג'וינט-
מכון ברוקדייל, נובמבר2013
.
7
,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
הודעה לעיתונות לרגל יום האזרח הוותיק הבין-לאומי שיחול ב-1 באו
קטוב ר2015
,
24
בספטמבר2015
.
8
קשישים בישראל-
שנתון סטטיסטי2014, בעריכת ג'ני ברודסקי, יצחק שנור, שמואל באר, מאיירס-ג'וניט-
ברוקדייל, יולי
2015
', עמ7
.
עמוד 8 מתוך
34
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
לארץ החל משנת1990
הוא22.7%
( , פי שניים מחלקם באוכלוסייה10.8%
). יש לציין כי חלקם היחסי של
העולים מברית המועצות לשעבר מקרב כלל הקשישים הוא%
19
.
9
בסוף שנת2013
,
96%
אחוזים מבני65
.ומעלה התגוררו במשקי בית והשאר גרו במוסדות לרבות דיור מוגן
כ-
189
אלף מהם (כ-
23%) התגוררו בגפם, כאשר נשי ם בנות65
ומעלה גרו ב
ן גפ ב שיעור
ה גבוה פי2.8
מאשר
( גברים32%
לעומת12%
בהתאמה ,)כו-
21
אלף מהם ,גרו במשק בית עם אדם נוסף שאינו קרוב משפחתם
לרוב מדובר במטפל. מהסקר החברתי
לשנת
2014
עולה כי16%
אחוז מבני ה-
65
ומעלה דיווחו
ש הם חשים
בדידות לעיתים קרובות, ו כן דיווחו
כ-
%
17
שהם.אינם יודעים לקרוא בעברית כלל10
בנוגע לשיעורי העוני11
,של עולים קשישים בשנת2013
חיו בעוני בישראל432,600
משפחות עניות
(שיעור
עוני של18.6%
) ובהן1,658,200
נפשות (שיעור עוני של21.8%
.)
שיעור העוני של משפחות
הקשישים
עמד
בשנת2013
על22.1%
,
כלומר, שיעור הגבוה משיעור העוני בקרב כלל האוכלוסייה. שיעור העוני של
משפחות עולים עמד בשנת2013
על שיעור של18.5%
.
יצוין כי קיימת חפיפה חלקית בין אוכלוסיית
העולים לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים, כאשר תרומתם של תשלומי העברה (תשלומים וקצבאות
שהמדינה מעבירה) לחי.לוץ מהעוני גבוהה מאוד בקרב אוכלוסיית העולים12
כאמור, בשנת2013
שיעור
העוני בכלל המשפחות בישראל עמד על18.6%
. מנתוני הביטוח הלאומי עולה כי באותה השנה שיעור העוני
בקרב משפחות שבראשן
עולה קשיש
עמד על36.6%, כלומר פי נש יים משיעור העוני בקרב כלל
המשפחות בישראל,
:זאת כמפורט בטבלה להלן
'טבלה מס1 - שיעור
)העוני של משפחות לפי קבוצות אוכלוסייה (באחוזים
לאחר תשלומי העברה ומיסים
2012
ו-
2013
13
2012
2013
שיעור העוני בקרב משפחות שבראשן אזרח ותיק
22.7
22.1
שיעור העוני בקרב משפחות עולים
17.3
18.5
שיעור העוני בקרב משפחות שבראשן אזרח ותיק
עולה
34.3
36.6
סך כל האוכלוסייה
19.4
18.6
9
,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
הודעה לעיתונות לרגל יום האזרח הוותיק הבין-לאומי שיחול ב-1 באוקטוב ר2015
,
24
בספטמבר2015
.
10
.שם
11
ההגדרה המקובלת בישראל קובעת את קו העוני
כ
רמת ההכנסה השווה ל-
%
50
מההכנסה החציונית לנפש סטנדרטית.
נפש
סטנדרטית
נקבעת על פי סולם שקילות, המתרגם את מספר הנפשות במשפחה למספר הנפשות ה"תקניות" שבה. כך, לכל
.נפש נוספת במשפחה מיוחסת השפעה שולית הולכת וקטנה מבחינת העומס המוטל על תקציב המשפחה קשישים בישראל
-
שנתון סטטיסטי2014, בעריכת ג'ני ברודסקי, יצחק שנור, שמואל באר, מאיירס-ג'וניט-
ברוקדייל, יולי2015
', עמ173
.
12
,המוסד לביטוח לאומי ממדי העוני והפערים החברתיים–
דו"ח שנתי2013
, נובמבר2014
', עמ7,8,30
.
13
,המוסד לביטוח לאומי 'שם, בעמ32
.
,אורן הלר, אגף מחקר כלכלי, מנהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי
מענה
,לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת13
באוקטובר2015
.
עמוד 9 מתוך
34
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
כפי שהוזכר, לצורך סקירה זו ביצע מרכז המחקר והמידע של הכנסת סקר בקרב מספר רשויות מקומיות
בנוגע לטיפולן בעולים קשישים ועולים קשישים עריריים. להלן יוצגו נתונים אודות פיזור אוכלוסיית
.העולים והעולים הקשישים בערים בישראל
בעשור האחרון חל גידול במספר העולים מצרפת, מאוקראינה, מרוסיה ומארה"ב. רוב העולים מעדיפים
( להשתקע השתקעות ראשונית בערים הגדולות. אחוז גבוה של העולים מצרפת בחר להתגורר בנתניה29%
מכלל העולים מצרפת ב-
2014
,)
( אחוז גבוה מהעולים מאוקראינה בחר להתגורר בחיפה13%
), רבים
מהעולים מרוסיה השתקעו בתל-אביב-
( יפו%
18
) ואחוז גבוה של העולים מארה"ב בחר להתגורר בירושלים
(
%
28
.)
14
בטבלה להלן פירוט10
הישובים בהם התיישבו מספר עולים הרב ביותר
בקרב העולים שעלו
בין השנים2015-1989
:
'טבלה מס2 – נתוני
ם
על10
היישובים בהם
התיישבו
מירב העולים
שעלו לישראל בין השנים1989
-
2015
15
יישוב
סך כול
ה תושבים
ביישוב
סך כול
ה עולים
המתגוררים ביישוב
ירושלים
916,876
75,846
(
8.3%
)
אשדוד
244,167
75,454
(
30.9%
)
חיפה
314,007
73,902
(
23.5%
)
תל אביב- יפו
511,553
72,767
(
14.2%
)
נתניה
229,578
66,384
(
28.9%
)
באר שבע
212,544
58,082
(
27.3%
)
בת ים
157,551
52,382
(
33.2%
)
ראשון לציון
257,359
51,247
(
19.9%
)
פתח תקווה
247,001
49,727
(
20.1%
)
אשקלון
138,539
42,941
(
31.0%
)
14
,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אוכלוסיית ישראל2005
-
2014
, סטטיסטיקל143
,
20
באוקטובר2015
.
15
יצוין כי הנתונים אינם כוללים נפטרים, תושבים
חוזרים ומי שנולד בארץ. משרד העלייה, הקליטה והתפוצות, קובץ עולים
מ-
1989
עד2015
, הנתונים נמסרו לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לקראת דיונה בנושא היערכות משרדי הממשלה
והרש ,ויות המקומיות לקליטת העולים מהתפוצות 'פרוטוקול דיון מס62
,
18
בינואר2016
.
עמוד
10
מתוך
34
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
מנתוני משרד העלייה והקליטה, סך כול העולים שעלו בין השנים2015-1989
עומד על1.211
מיליון איש
המהווים13.9%
מכלל תושבי המדינה. יוצאי ברית המועצות לשעבר מהווים72.3%
מכלל העולים, יוצאי
אתיופיה מהווים6%
מתוך כלל העולים, יוצאי צרפת מהווים4.9%
מתוך כלל העולים ויוצאי ארצות
הברית מהווים%
5.4
.מתוך כלל העולים16
עוד עולה מנתוני משרד העלייה והקליטה כי בירושלים התיישבו מירב העולים שעלו ארצה בין השנים
2015-1989
(
6.23%
( ), לאחריה אשדוד6.22%
( ), חיפה6.10%) ותל-אביב-
( יפו6%
). ניתן לציין שבפילוח
העולים לפי מדינות מוצא המספר הגדול
( ביותר של עולי ברית המועצות לשעבר התיישבו בחיפה64,040
,)
( אשדוד59,165
( ) ובאר שבע48,649
( ); המספר הגדול ביותר של עולי אתיופיה התיישבו בנתניה6,020
,)
( ראשון לציון5,306
( ) ופתח תקווה1,875
); המספר הגדול ביותר של עולי צרפת מתגוררים בירושלים
(
12,099
( ), נתניה11,988
( ) ואשדוד6,438
( ); מירב העולים מארצות הברית מתגוררים בירושלים15,126
,)
( בית שמש6,429) ותל אביב-
( יפו6,359
.)
17
בגרף להלן ניתן לראות את
התפלגות העולים בכל אחת מ-
15
הערים בהן אוכלוסיית העולים הגדולה ביותר
שעלו בין השנים1989
-
2015, בחלוקה לפי מדינות מוצא
(ברית המועצות לשעבר, אתיופיה, צרפת וכול
.)השאר18
'גרף מס1 – התפלגות
העולים שעלו בין השנים2015-1989
לפי מדינות מוצא
ב-
15
הערים בהן
אוכלוסיית העולים הגדולה ביותר
16
יצוין כי הנתונים אינם כוללים נפטרים, תושבים חוזרים ומי שנולד בארץ. משרד העלייה, הקליטה והתפוצות, קובץ עולים
מ-
1989
עד2015
, הנתונים נמסרו לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לקראת דיונה בנושא היערכות משרדי הממשלה
,והרשויות המקומיות לקליטת העולים מהתפוצות 'פרוטוקול דיון מס62
,
18
בינואר2016
..
17
.שם
18
.שם
0%
10%
20%
30%
40%
50%
60%
70%
80%
90%
100%ירושליםאשדודחיפהתל אביב -יפונתניהבאר שבעבת יםראשון לציוןפתח תקווהאשקלוןחולוןחדרהרחובותבית שמשנצרת עילית
עולי ברית המועצות לשעבר
עולי אתיופיה
עולי צרפת עולים משאר המדינות
עמוד
11
מתוך
34
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
מהתרשים עולה כי ב-
15
הערים בהן התיישבו מרבית העולים,
יוצאי ברית המועצות מהווים רוב מתוך
כלל העולים שהתיישבו בערים אלו ושעלו בין השנים2015-1989
. עולי צרפת מהווים18%-16%
מבין
העולים שהתיישבו בערים ירושלים ונתניה, ועולי אתיופיה מהווים כ-
14%
מבין העולים שהתיישבו בעירים
רחובות ובית שמש. יצוין כי גם
ב
ירושלים וגם בבית שמש כ-
50%-40%
מכלל העולים שהתיישבו בהן עלו
.ממדינות שאינן ברית המועצות לשעבר, אתיופיה או צרפת
מנתוני המשרד בנוגע לאוכלוסיית העולים מגיל61
ומעלה
שעלו בין השנים2015-1989
עולה כי מירב
העולים בגילאים אלו עלו לאשדוד (כ-
23
אלף עולים), לחיפה (כ-
22
אלף עולים) ולנתניה (כ-
20
.)אלף עולים
:בשלושת הערים הללו, עולים מהווים כשליש מכלל העולים שהתיישבו בהן, זאת כמפורט בגרף להלן19
'גרף מס2 –
הערים שמספר העולים בני61
ומעלה שעלו בין השנים2015-1989
והתיישבו בהן הוא
הגדול ביותר, ושיעורם של אלו מתוך כלל העולים שהתיישבו באותן הערים20
מהגרף עולה כי ישנם יישובים שאחוז העולים הקשישים בהם מתוך כלל העולים הוא גבוה יותר בהשוואה
ליישובים בהם אוכלוסיית.העולים הקשישים גדולה יותר במספרים מוחלטים21 כך למשל בתל אביב-יפו,
שבה מספר העולים בני61
ומעלה עומד על14,474
,
מספר הגדול פי2
מנצרת עילית שמספרם עמד על6,996
,
אך בעוד שבתל אביב-
יפו עולים אלו מהווים19.9%
מכלל העולים שמתגוררים בה, בנצרת עילית הם
מהווים36.7%
.מכלל העולים שמתגוררים בה
19
משרד העלייה, הקליטה והתפוצות, קובץ
עולים מ-
1989
עד2015, הנתונים
נמסרו לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
,לקראת דיונה בנושא היערכות משרדי הממשלה והרשויות המקומיות לקליטת העולים מהתפוצות 'פרוטוקול דיון מס62
,
18
בינואר2016
.
20
.שם
21
:לממצא דומה ראו קשישים בישראל-
שנתון סטטיסטי2014, בעריכת ג'ני ברודסקי, יצחק שנור, שמואל באר, מאיירס-
ג'וניט-
ברוקדייל, יולי2015
', עמ9.
23,691
21,999
20,240
18,057
17,994
15,756
14,47413,994
12,67612,609
8,984
7,040 6,996 6,193 6,188
31.4%
29.8%30.5%
23.8%
31.0%
30.1%
19.9%
32.6%
25.5%
24.6%
24.6%
28.8%
36.7%
32.8%
26.3%
0
5,000
10,000
15,000
20,000
25,000אשדודחיפהנתניהירושליםבאר שבעבת יםתל אביב -יפואשקלוןפתח תקווהראשון לציוןחולוןחדרהנצרת עיליתכרמיאלרחובות
0.0%
5.0%
10.0%
15.0%
20.0%
25.0%
30.0%
35.0%
40.0%
מספר העולים בני61
שיעור העולים בני61ומעלה מתוך כלל העולים שהתיישבו בעיר
עמוד
12
מתוך
34
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
לבסוף, יצוין כי במהלך שנת2015
עלו לישראל כ-
31,300
עולים,
מתוכם3,946
( קשישים12.6%
). כשני
שליש מהעולים הקשישים היו נשים וכ-
50%
מהם עלו ממזרח אירופה (בעיקר מרוסיה ואוקראינה) וכ-
40%
ממערב אירופה (בעיקר מצרפת). הערים המרכזיות אל יהן הגיעו העולים הקשישים הן: נתניה, תל
אביב-
.יפו, ירושלים, אשדוד, חיפה, בת ים, ראשון לציון, אשקלון, רעננה, ובאר שבע22
* * *
מדיניות שירותי הבריאות והרווחה בישראל דוגלת בהשארת הקשיש במסגרת הבית והקהילה ככל הניתן
ובמניעת העברתו למסגרת מוסדית. הדבר מתבט א בתגבור משאבים המיועדים לשירותים קהילתיים
שונים ובהגברת מאמצים לפיתוח שירותים חדשים. האחריות למימון השירותים לקשישים ולהספקתם
מתחלקת בין משרדי הממשלה השונים לפי תחומי האחריות שלהם ובינם לבין הרשויות המקומיות וכן
בהתאם למצבו התפקודי של הקשיש. כך, למשל בתחו
ם המוסדי,
שבו משרד הרווחה והשירותים
החברתיים אחראי על הטיפול בקשישים עצמאיים ותשושים, משרד הבריאות אחראי על הטיפול
,בקשישים סיעודיים ותשושי נפש
ו .קופות החולים אחראיות על הטיפול בקשישים במצב סיעודי מורכב
לצד הגופים הללו פועלים גם ארגונים ציבוריים וולונטריים
ופרטיים, ולאור מעורבותם של גופים כה רבים
לא נוכל להקיף בסקירה זו את מלוא השירותים והטיפול הניתנים לקשישים בכלל ולעולים קשישים
.בפרט23
יתרה מכך,
בנוסף לקשיים עימם מתמודד אדם קשיש, עולים קשישים ועולים קשישים עריריים
מתמודדים גם עם קשיי קליטה, פערי שפה ותרבות וכיוצא בזאת. בפרקים הבאים י
י סקרו מספר משרדי
.ממשלה בנוגע לטיפול ולסיוע שהם מספקים לעולים קשישים
3. משרד הרווחה והשירותים החברתיים
משרד הרווחה והשירותים החברתיים משמש כג
ו .רם מוביל ביישום מדיניות הרווחה של מדינת ישראל
המשרד, בשיתוף פעולה עם משרדים וגופים אחרים, עוסק באיתור, מניעה, טיפול, הגנה, שיקום וסיוע לכל
.אדם, משפחה וקהילה הנתונים במצבי משבר זמניים או מתמשכים
השירות לאזרחים ותיקים
באגף
לשירותים אישיים וחברתיים אחראי על
סיוע לציבור האזרחים הוותיקים בישראל תוך שימת דגש על
אזרחים ותיקים בודדים ללא עורף משפחתי, אזרחים ותיקים עם ירידה בתפקוד, אזרחים ותיקים
.המתקיימים מקצבת זקנה והשלמת הכנסה, ניצולי שואה, ואזרחים ותיקים נפגעי התעללות והזנחה24
הבסיס להענקת שירותי רווחה א
ישיים מ
עוגן בחוק שירותי הסעד, ה
י"ח שת-
1958
. חוק זה מסדיר את
המסגרת הארגונית למתן שירותי הרווחה האישיים ומחייב את הרשויות המקומיות בהקמת "לשכת סעד
לשם טיפול סוציאלי בנזקקים והגשת סעד להם". חוק שירותי הסעד קובע מסגרת לתיקון תקנות מחייבות
בנוגע לשירותי הרווחה האישיים , על סמך תקנות אלו יכול המשרד להנפיק הוראות והנחיות, בין השאר
22
משרד העלייה והקליטה, סקירת פעילות משרד העלייה
,והקליטה בנושא טיפול בעולים קשישים ועולים קשישים עריריים
מרס2016
,. מענה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל17
במרס2016
.
23
קשישים בישראל-
שנתון סטטיסטי2014
, בעריכת ג'ני ברודסקי, יצחק שנור, שמואל באר, מאיירס-ג'וניט-
ברוקדייל, יולי
2015
', עמ250-249
.
24
,משרד הרווחה והשירותים החברתיים
ייעוד המשרד :, תאריך כניסה14
,במרס2016
,; שם
אזרחים ותיקים :, תאריך כניסה
14
,במרס2016
.
עמוד
13
מתוך
34
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
באמצעות תקנון עבודה סוציאלית (להלן: תע"ס). הוראות אלו מבטאות את מדיניות המשרד בדבר אופי
.השירותים שיש לתת לנזקקים והיקפם25
במסגרת השירותים הכלליים שניתנים על ידי המשרד לאזרחים
ותיקים לפי פרק4
לת,ע"ס26
ניתן לציין
טיפולים סוציאליים,
עזרה בניהול משק בית, מימוש זכויות
,הנוגעות לשירותים רפואיים, אספקת ארוחות מוכנות27
,מעונות28
טיולים או נופשונים,
29
,דיור מוגן30
,קהילות תומכות31
,מועדונים32 ו
מרכזי יום לזקן.
33
במענה של משרד הרווחה והשירותים החברתיים לפניית מרכ ז המחקר והמידע של הכנסת בנוגע לנתונים
,אודות עולים קשישים ועולים קשישים עריריים המקבלים שירותים לפי הוראות התע"ס שלעיל
נמסר כי
המשרד משלב את העולים הקשישים בכל השירותים שניתנים על ידי השירות לאזרחים ותיקים בקהילה
אך אין למשרד פילוח של מקבלי השירותים הללו ב
חלוקה לקשישים עולים
, קשישים עולים עריריים
וקשישים שאינם עולים.
עוד צוין כי המשרד מקיים שיתופי פעולה עם משרד העלייה והקליטה במקרים
מיוחדים של קשישים עולים הזקוקים לטיפול מיוחד, ובמקרים של השמת עולים קשישים בבתי אבות
.המתאימים לצרכיו של הקשיש34
למרות האמור לע יל, בדו"ח סקירת השירותים החברתיים לשנת2015
של המשרד דווח כי באותה השנה היו רשומים במחלקות לשירותים חברתיים275,200
בני65
,ומעלה
המהווים21%
מכלל קבוצות הגיל הרשומות במחלקות לשירותים חברתיים, פי שניים משיעורם
באוכלוסייה הכללית (כ-
10.8%
כאמור בפרק2
.)לעיל היות שרוב אוכלוסיית בני ה-
65
ומעלה הם ילידי
( חו"ל, גם מרבית הקשישים הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים הם ילידי חו"ל89.9%
), כאשר
68,400
איש מתוכם הם יוצאי ברית המועצות לשעבר ו-
6,100
.הם עולי אתיופיה35
במענה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, פירט המשרד באי לו קשיים ידוע לו
ש עימם צריכים
להתמודד עולים קשישים;
בכלל זאת נמסר שעולים קשישים נתקלים בכל הקשיים המאפיינים את
אוכלוסיית העולים אך לקשישים יש קושי מיוחד הנובע מהיעדרה של פנסיה מסודרת לאור אי צבירת
זכויות פנסיוניות. זאת משום שהם לא שוהים בארץ די זמן או משום שהם לא יכלו להעביר את זכויותיהם
הפנסיוניות, אם היו
כאלה, מארץ מוצאם. בנוסף, עולים קשישים עריריים מתמודדים עם בדידות והיעדר
תמיכה. בניסיון לסייע לעולים קשישים ועולים קשישים עריריים, משרד הרווחה באמצעות השירות
לאזרחים ותיקים מקציב4
,מיליון ש"ח לסיוע בצרכים מיוחדים של עולים קשישים ברכישת ציוד ביתי
מזון וכדו מה. המשרד מקצה300
אלף ש"ח לפעילויות העשרה במועדונ
י עולים ב-
10
,מוקדים ברחבי הארץ
25
,שירי בס ספקטור
זכויות חברתיות ושירותי הרווחה האישיים בישראל ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת21
באוקטובר
2010
.
26
,תקנון עבודה סוציאלית פרק4 -
טיפול
באזרחים ותיקים :, תאריך כניסה14
,במרס2016
.
27
,תקנון עבודה סוציאלית, הטיפול בזקן בביתו ובקהילה הוראה4.4
לתע"ס , מיום25
באוגוסט2011
.
28
תקנון עבודה ,סוציאלית, השמת זקנים תשושים במעונות הוראה4.8
לתע"ס , מיום23
בדצמבר2013
.
29
תקנון עבודה סוציאלית, נופשון לזקן, ה וראה4.9
לתע"ס , מיום12
באוקטובר2009
.
30
,תקנון עבודה סוציאלית, דיור מוגן לזקנים, תכנית משותפת עם משרד הבינוי והשיכון הוראה4.10
לתע"ס , מיום19
בינואר
2009
.
31
,תקנון עבודה סוציאלית, קהילה תומכת לזקנים הוראה4.11
לתע"ס , מיום27
בינואר2013
.
32
,תקנון עבודה סוציאלית, מועדונים ופעילות פנאי לזקנים הוראה4.12
לתע"ס , מיום11
במאי2015
.
33
,תקנון עבודה סוציאלית, מרכז יום לזקן הוראה4.13
ל
תע"ס , מיום19
בינואר2009
.
34
עו"ס ענת שגב, מרכזת הקשר כנסת-
ממשלה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מענה לפניית מרכז המחקר והמידע של
,הכנסת, דוא"ל16
במרס2016
.
35
,גלית מבורך
אוכלוסיית האזרחים הוותיקים :, בתוך סקירת השירותים החברתיים לשנת2014
, משרד הרווחה והשירותים
החברתיים, אוקטובר2015
', עמ540-509
.
עמוד
14
מתוך
34
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
וכן מוקמים מועדוני
מופ"ת36
ייחודיים לעולים בעלות של כ-
247,000
ש"ח למועדון לשנה. מועדונים אלה
נועדו לתת מענה לבדידות אותה חשים עולים קשישים וכן לסייע בביטחון התזונתי שלהם והם מ יועדים
ל-
30
קשישים המגיעים בהסעות מאורגנות שלוש פעמים בשבוע ומקבלים ארוחות בוקר וצהרים
ומשתתפים בפעילות חברתית. מועדוני מופ"ת ליוצאי חבר העמים קיימים בערים: קריית ים, שני
מועדונים באשדוד, לוד, קריית ביאליק, ירוחם ובעפולה. מועדני מופ"ת ליוצאי אתיופיה קיימים
בערים
נתניה, קריית ים, כרמיאל, חדרה, אשדוד וגדרה. לבסוף, במענה לפנייה מרכז המחקר והמידע של הכנסת
נמסר מהמשרד כי לא מוכרים לו מקרים בהם עולים קשישים או עולים קשישים עריריים סירבו לקבל
.סיוע מטעמו37
4. משרד העלייה והקליטה
משרד העלייה והקליטה דיווח למרכז המחקר והמידע של הכנסת כי הוא מקצה משאבים רבים לקליטה
מיטבית של כלל העולים במגוון תחומים, כאשר אוכלוסיית העולים הקשישים היא אחת הקבוצות
המרכזיות שהמשרד מטפל בהן והיא מקבלת סיוע כספי וכן שירותים בתחומי חברה, תרבות ורווחה. כמו
.כן המשרד מסייע בהנגשת שירותים של משרדי ממשלה אחרים וזאת באמצעות עובדי המשרד דוברי שפות
במהלך שנת2015
המשרד העניק סיוע לכ-
73,000
עולים קשישים שמתוכם50,000
מקבלים סיוע באמצעות
.פעילויות המתקיימות ברשויות המקומיות שבתמיכת המשרד עלות הסיוע הכולל
לעולים קשיש ים
במהלך שנת2015
עמד
ה
על סכום מצטבר של100,684,243
ש"ח. מתוך סכום זה כ-
61%
(
58
)מיליון ש"ח
ניתנו לעולים קשישים במסגרת סל הקליטה שהם זכאים לו בשנתם הראשונה, כ-
15%
מכלל התשלומים
ניתנו כמענק לוותיקי מלחמת העולם השנייה, וכ-
11%
מכלל התשלומים ניתנו במסגרת תוכני ת הזנה
'לקשישים (כמפורט בטבלה מס3
להלן). יובהר שהמשרד מגדיר עולים קשישים על פי ההגדות של המוסד
לביטוח לאומי, כלומר גברים מגיל67
ונשים מגיל62
. זכאותם של העולים הקשישים לשירותים מהמשרד
היא ברוב התחומים עד ל-
15
שנים בארץ. עם זאת, ישנם עולים הממשיכים לקבל ש ירותים מהמשרד גם
.'לאחר תקופה זו וזאת למשל במקרים של ווטרנים, מסורבי עלייה, עולים הזכאים לסיוע בדיור וכו38
בטבלה להלן פירוט של תכניות הסיוע העיקריות שניתנו במהלך שנת2015
על ידי משרד העלייה והקליטה
:לעולים קשישים
36
.מועדוני מופ"ת (מועדון מועשר פלוס תזונתי) הן מסגרות חברתיות המשלבות פעילויות של מועדון מועשר יחד עם תזונה
37
עו"ס ענת שגב, מרכזת הקשר כנסת-ממשלה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מענה לפניית מרכז המחקר והמידע
של
,הכנסת, דוא"ל16
במרס2016
.
38
,משרד העלייה והקליטה, סקירת פעילות משרד העלייה והקליטה בנושא טיפול בעולים קשישים ועולים קשישים עריריים
מרס2016
,. מענה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל17
במרס2016
.
עמוד
15
מתוך
34
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
'טבלה מס3 –
סיוע שניתן על ידי משרד העלייה והקליטה לעולים
קשישים39
סוג הסיוע
מספר העולים
הקשישים שקיבלו את
הסיוע בשנת2015
עלות
כוללת בשנת
2015
הערות
סל קליטה
(קליטה
ישירה
וקליטה לא
)ישירה
2,844
בתי אב של
קשישים
(
1,147
משפחות של
;קשישים
1,696
קשישים יחידים
ומשפחה)חד הורית
כ-
58
מיליון ש"ח לכלל
הזכאים לסל קליטה
בתקופת
לעולה
לסייע
נועד
בארץ
הראשונה
ההתארגנות
ומשמש כדמי מחייה וסיוע בשכר
הדירה ב-
12
החודשים הראשונים
בישראל.
תכנית הזנה
לקשישים
2,357
זוגות ו-
3,096
יחידים
10.2
מיליון ש"ח
התוכנית מיועדת לעולים קשישים
בגילאי80-70
הנמצאים בארץ עד
15
שנים ומקבלים קצבת זקנה
בתוספת השלמת הכנסה או גמלת
זקנה מיוחדת וממתינים לדיור
ציבורי , והיא כוללת מתן מענק
חודשי של200
ש"ח ליחידה
משפחתית ל
רכישת מזון.
תקציב
תמיכה
ברשויות
מקומיות
49,616
עולים קשישים
השתתפו בפעילויות
הקשורות
לתקציב זה
5.292
מיליון ש"ח
תמיכה
המקבלות
פעילויות
פעילויות
כוללות:
מהמשרד
שהשתתפו
לעולים
מיוחדות
במלחמה נגד הנאצים ופעילויות
הסברה במערכת החינוך והצבא על
פעילותם של יהודים אלו; פעילויות
הסברה על פועלם של אסירי ציון
והרוגי מלכות; טיפו
ח
,תרבות פנאי
סיורים לה כרת הארץ, פעילויות
ספורט, מקהלות, תזונה ורפואה
מונעת.
קרן לסיוע
לנמלטים
מארצות
מלחמה
549
משפחות עולים
( קשישים98%
מהן עלו
)מאוקראינה
4.13
מיליון ש"ח
סיוע כספי לעולים הנמלטים
מאזורי חירום
.ומלחמה
מקדמה של
קצבת זקנה
1,099
1.648
מיליון ש"ח
עולים קשישים ממדינות מצוקה
(מזרח אירופה) זכאים למקדמה
של קצבת הזקנה עם הגעתם
.לישראל
אולפנים
ללימודי
עברית
1,420
מוערך בכ-
1.35
מיליון
ש"ח
האולפנים מופעלים על ידי משרד
.החינוך
דמי קיום
לנתמכים
15
46,378
ש"ח
ניתן לעולים נתמכים שאינם
.יכולים להיחשב לדורשי עבודה
קרן מנהל
מחוז
39
זוגות קשישים
27
קשישים בגיל פנסיה
45,950
ש"ח לכלל
הזכאים
סיוע הניתן לכלל העולים בהתאם
להמלצת שירותי הרווחה של
המשרד. תקופת הזכאות היא5
שנים מיום קבלת מעמד עולה
והסיוע ניתן פעם אחת בלבד
.בתקופת הזכאות
39
משרד העלייה והקליטה, סקירת פעילות משרד העלייה ,והקליטה בנושא טיפול בעולים קשישים ועולים קשישים עריריים
מרס2016
,. מענה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל17
במרס2016
.
עמוד
16
מתוך
34
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
סיוע
בתשלום
שכר דירה
37,468
לא נמסר
סיוע
בשכר הדירה משולם כחלק
מסל הקליטה. החל מהחודש ה-
13
לעלייתם עולים קשישים מקבלים
סיוע מוגדל לאחר בדיקת זכאותם
.על ידי חברות הסיוע בשכר דירה
הסיוע ניתן על ידי משרד הבינוי
.והשיכון
מקבצי דיור
כ-
13,000
עולים
קשישים מתגוררים
במקבצי דיור או
הוסטלים של המשרד
לא
נמסר
מיועד לקשישים המסוגלים לנהל
בעצמם משק בית, המתקיימים
מקצבת זקנה ומקבלים השלמת
הכנסה מהביטוח הלאומי וזכאים
.לגור במקבצי דיור של המשרד
פתרונות דיור אין נתון לא נמסר
עד לסוף שנת2019
תסתיים בנייתן
של4,000
יחידות דיור על שטחים
ציבורי
לשימוש
המיועדים
" כ
הידועים
חומה
קרקע"
קשישים
לעולים
המיועדות
,המסוגלים לנהל בעצמם משק בית
מתקיימים מקבצת זקנה ומקבלים
.השלמת הכנסה מהביטוח הלאומי
תמיכה
בעולים
קשישים
המתגוררים
במלון
דיפלומט
בירושלים
500
359,774
ש"ח
המלון משמש כיום כמסגרת דיור
בקהילה לעולים קשישים, מרביתם
עריריים, סובלים ממחלות, קשיי
תפקוד ופגועי נפש. התמיכה נעשית
.בשיתוף עיריית ירושלים
:בנוסף, משרד העלייה והקליטה מעניק סיוע ייחודי לעולים קשישים המשתייכים לקבוצות מסוימות, כגון
אסירי ציון, מסורבי עלייה, מנטרלי אסון צ'רנוביל ו-
ותיקי מלחמת העולים השנייה (וטרנים), וזאת
:כמפורט בטבלה להלן
עמוד
17
מתוך
34
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
'טבלה מס4 –
סיוע
ייחודי
שניתן על ידי משרד העלייה והקליטה לעולים קשישים המשתייכים לקבוצות
מסוימות40
סוג הסיוע
מספר העולים
הקשישים שקיבלו
את הסיוע בשנת
2015
עלות
כוללת
בשנת2015
הערות
סיוע כספי
לווטרנים (ותיקי
מלחמת העולם
)השנייה
4,326
כ-
14.08
מיליון
ש"ח
הסיוע ניתן לפי חוק מעמד ותיקי מלחמת
העולם השנייה, התש"ס-
2000
. הסיוע כולל
מענק כספי שנתי (בסך3,241
ש"ח), הנחה
של75%
בקניית תרופות הרשומות בסל
הבריאות, וקידום של
שנה לעומדים בתור
.לקבלת דיור ציבורי
סיוע למנטרלי
אסון צ'רנוביל
532
מנטרלים
קשישים או
אלמנותיהם
כ-3 מיליון ש"ח
מענק שנתי חד פעמי הניתן מכוח חוק
,המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל
התשס"א-
2001
.
מסורבי עלייה
228
סכום כולל של
כ-
1.64
מיליון
,ש"ח
(
7,200
ש"ח
)לזכאי
'הסיוע ניתן לפי החלטת ממשלה מס4080
בנושא: מסורבי עליה שהיו פעילי עלייה
.וכתוצאה מכך איבדו את עבודתם41
אסירי ציון
רוב אסירים ציון
המוכרים כיום הם
.קשישים
(ישנם1,254
אסירי
)ציון
373,144
ש"ח
המשרד אחראי על הפעלת התהליך להכרה
באסיר ציון והמוסד לביטוח לאומי אחראי
.על תשלום התגמולים
במשרד העלייה והקליטה קיימים שירותי רווחה שנועדו לסייע לעולים שנקלעו למצוקה. במסגרת שירותי
הרווחה של משרד העלייה והקליטה מועסקים כיום שישה עובדים סוציאליים, המעניקים טיפול פרטני
קצר מועד לעולים במצוקה. במסגרת תהליך
הסיוע מאובחן מצבו של העולה ונבח
ן
אילו מענים המשרד
יכול להעניק וכן מבוצעת פנייה לשירותי הרווחה ברשויות המקומיות. במהלך שנת2015
טיפלו שירותי
הרווחה של משרד העלייה והקליטה ב-
236
פניות של עולים קשישים, כאשר כשליש מהפניות היו בנושאים
הקשורים לקשיי תעסוקה והכנס ה, וכשליש היו בנושא מוגבלויות וסיבות רפואיות. כמו כן, שירותי
,הרווחה פועלים מול הסוכנות היהודית ומשרד הבריאות בתהליכי ההכנה להכנסתם של עולים זקנים
תשושים, תשושי נפש וסיעודיים הזקוקים לטיפול בבתי אבות או מסגרות אחרות, כך שמיד עם עלייתם
לארץ עולים קשישים אלו
יופנו למסגרת שאושרה מראש. לבסוף, המשרד פועל להנגשה והפצת מידע
.והנגשה לשונית של זכויות לעולים חדשים קשישים הן באתר האינטרנט באמצעות חוברות מידע ייעודיות
חוברות אלו עוסקות במגוון נושאים כגון נושאי בריאות
ורישום לקופות חולים, ביטוח לאומי, אולפנים
40
,משרד העלייה והקליטה, סקירת פעילות משרד העלייה והקליטה בנושא טיפול בעולים קשישים ועולים קשישים עריריים
מרס2016
. מענה לפניית ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל17
במרס2016
.
41
'החלטת ממשלה מס4080
:, בנושא
מסורבי עליה שהיו פעילי עלייה וכתוצאה מכך איבדו את עבודתם,
מיום5
בינואר2012
.
עמוד
18
מתוך
34
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
ללמוד עברי ,ת, ומדריך לגבי הסיוע הניתן בסל הקליטה. החוברות הללו מופקות בשפות עברית, אנגלית
.רוסית, צרפתית וספרדית42
עוד יצוין שבמענה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת פירט משרד העלייה והקליטה את התוכניות
העתידיות שבכוונתו לקדם בכדי לסייע לעולים קשישים: המשרד עומד בראש ועדה בין-
משרדית שהוקמה
'מכוח החלטת ממשלה מס386
,בנושא הקמת צוות לבחינת הכנסות עולים חדשים בגיל פרישה43
במטרה
לבחון כיצד ניתן לסייע לעולים המוגדרים כקבוצת סיכון לאור שנות עבודה מועטות בישראל שהובילו
ל צבירתה של פנסיה קטנה שלא תספק את צורכיהם בהגיעם לגיל פרישה. כמו כן, משנת2016
שינה המשרד
את נוהל התמיכה בארגונים חברתיים במטרה להגדיל את התמיכות הניתנות לארגונים העוסקים בקליטה
בקהילה של קשישים. עוד נמסר מהמשרד כי בכוונתו להגדיל בשנת2016
את תשלום שכר הדיר ה הניתן
לכלל העולים החדשים בהמשך לסל הקליטה וזאת החל מהחודש השמיני ועד החודש ה-
12
.לקבלת הסל44
5. המשרד לשוויון חברתי
המשרד לשוויון חברתי (לשעבר המשרד לאזרחים ותיקים) מטפל במספר תחומים, בהם קידום אוכלוסיית
האזרחים הוותיקים, קידום מעמד האישה, פיתוח כלכלי של ה מגזר הערבי, קידום אוכלוסיית הצעירים
,ויישום מדיניות לאומית לשימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת. בנוגע לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים
המשרד פועל לקידום זכויותיהם של אזרחים אלו בתחומי בריאות וסיעוד, רווחה, שיכון ודיור, מיצוי
זכויות, טיפול בניצולי השואה, חינוך מבוגר ים, תרבות הפנאי, תעסוקה והשבת רכוש יהודי. המשרד פועל
,לשיפור איכות החיים של האזרחים הוותיקים בישראל, להנגשה של שירותים שונים לאזרחים ותיקים
לחיזוק הקשר הרב דורי בחברה הישראלית, לשילוב של האוכלוסייה הוותיקה בשוק העבודה ובחברה
בישראל וכן מקיים פעילויות תרבות., השכלה ופנאי לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים45
,במענה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת
נמסר מהמשרד תיאור בנוגע לקשיים המוכרים לו עימם
מתמודדים
עולים קשישים: קשיי שפה , עולים חדשים קשישים מתקשים לדעת את הזכויות המוענקות
להם על פי חוק, והם זקוקים לתרגום, סיוע;בהנגשת זכויותיהם וליווי צמוד בהליך מיצוי זכויותיהם
קשיים בירוקרטיים , עולים חדשים קשישים מתלוננים על חוסר הנגישות של יועצי הקליטה של משרד
העלייה והקליטה ועל כך שאינם יודעים לספק מידע מלא ומקיף. יתרה מכך, כאשר עולים קשישים פונים
למוסדות השונים נמסר
ות להם זכ ויותיהם הקשורות אך ורק במוסד הספציפי אליו פנו ועל כן יש להם
;קושי בקבלת תמונה מלאה ומקיפה של זכויותיהם היעדר תמיכה משפחתית קרובה , עולים חדשים
קשישים מתמודדים עם קשיי קליטה במיוחד במקרים ב
הם
הם עלו בגפם, או שהם מתגוררים במרחק רב
;מבני משפחת קשיים כלכליים
, ח לק מהעולים הקשישים מגיעים לארץ ללא פנסיה מארץ מוצאם, דבר
42
משרד העלייה
,והקליטה, סקירת פעילות משרד העלייה והקליטה בנושא טיפול בעולים קשישים ועולים קשישים עריריים
מרס2016
,. מענה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל17
במרס2016
.
43
החלטת ממשלה386
,בנושא :צוות לבחינת הכנסות עולים חדשים בגיל פרישה , מיום5
באוגוסט2015
.
44
,משרד העלייה והקליטה, סקירת פעילות משרד העלייה והקליטה בנושא טיפול בעולים קשישים ועולים קשישים עריריים
מרס2016
,. מענה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל17
במרס2016
.
45
,המשרד לשוויון חברתי
אודות המשרד :, תאריך כניסה14
במרס2016
.
עמוד
19
מתוך
34
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
.המוביל אותם לתלות בקצבאות ביטוח לאומי, ולקיום מינימאלי הנובע מכך46
כמו כן נמסר מהמשרד
פירוט אודות הקשיים הייחודיים
לעולים קשישים עריריים: בעיית בדידות , עולים קשישים עריריים
מוצאים עצמם מתקשים להתמודד
;עם הבדידות ולקיים חיים ללא שותף או שותפה בארץ חדשה
ביטחון
אישי , עולים קשישים עריריים מביעים פחד מעצם המגורים לבדם או לאור מצבי בריאות ומצוקה שבגינם
;הם חוששים שלא יהיה מי שיבחין במצוקתם ויגיש להם סיוע
מצבי תלות , קשישים עריריים מתקשים
לתפקד במצבי חולי קבו ,ע או חולף, כך שהם נותרים מוזנחים ללא טיפול במשך מספר ימים או מעבר לכך
.כמו כן במצבי חולי חולף קיים קושי לקבל גמלת סיעוד47
מהמשרד לשוויון חברתי נמסר כי על פי ההגדרות במשרד, עולה חדש הוא עולה שנמצא בארץ עד7
שנים
(מלבד יוצאי אתיופיה שמוגדרים ככאלה שנמצאים בא רץ עד10
שנים), אך אין
ברשות ה משרד פילוח נתוני
מקבלי השירותים מטעמו
בהתייחסות לעולים וללא-עולים . כמו כן, המשרד אינו מבחין במתן השירותים
מטעמו בין עולים חדשים קשישים לבין שאר האזרחים הוותיקים בישראל וכל קשיש רשאי להירשם
לתוכניות המוצעות. עוד נמסר כי בימים א לה המשרד פועל לתרגם לשפה הרוסית את חוברת הזכויות
הניתנת לאזרח ותיק בעת קבלת תעודת האזרח הוותיק שהמשרד מנפק וזאת בסיוע משרד העלייה
והקליטה. תעודת אזרח ותיק מעניקה למחזיק בה הנחות והטבות במגוון תחומים כגון: הנחה באגרת
טלוויזיה, בתחבורה ציבורית, בארנונה, במופ עי תיאטרון, בדמי הכניסה למוזיאונים ותערוכות ובשמורות
.טבע וגנים לאומיים48
"אתר האינטרנט של פרויקט "דרוש ניסיון49
שמפעיל המשרד ושנועד לקדם את
תעסוקת ציבור האזרחים הוותיקים בישראל תורגם לשפות רוסית וערבית ובמוקד הטלפוני של הפרויקט
ישנו מתנדב דובר רוסית שמסייע בפניות של דוברי שפה זו בלבד. בנוסף "פרויקט כאן גרים" הינו פרויקט
המיועד לאזרחים ותיקים עצמאיים הגרים בגפם, ובדירתם ישנו חדר פנוי למגורי סטודנט בעלות סמלית
.בעבור הסטודנט50
מהמשרד נמסר כי כל קשיש ערירי רשאי להירשם לתוכנית וכי התקבלו במשרד פניות
של עולים קשיש.ים שביקשו שהסטודנט שיוצמד להם יהיה דובר של שפתם51
במשרד לשוויון חברתי הוקם בשנת2008
מוקד טלפוני במספר8840
* במטרה לשמש כתובת מרכזית
,לקבלת פניות של אזרחים ותיקים ובני משפחותיהם, מתן מידע אודות זכויותיהם
ה שירותים וההטבות
להם זכאים אזרחים ותיקים. במוקד מועס קים יועצים, רכזים ומוקדנים המטפלים בפניות של אזרחים
.ותיקים וניצולי שואה מאז הקמתו במאי2008
ועד למרץ2016
ניתן במוקד מענה לכ-
550,000
אזרחים
ותיקים בנוגע לבירור אודות זכויותיהם, מתוכם כ-
185,000
.ניצולי שואה
כאמור, במוקד אין רישום מדויק
של הפונים לפי פרמטרי ם של היותם עולים חדשים, או עריריים, וזאת מלבד במקרים שהדבר נדרש לצורך
הטיפול בפנייה הספציפית. המוקד מתעד את הפנייה באמצעות מוקדן דובר שפה המותאמת לפונה, על פי
רוב רוסית או אנגלית, ומעניק לפונה מידע על כלל זכויותיו. כמו כן, המוקד בודק אם הפונה מטופל על ידי
יועץ קליטה, או מקבל זכויות מגופים שונים כגון השלמת הכנסה, סיוע בדיור וכיוצא בזאת. במקרים בהם
46
,נתנאל רובינשטיין, עוזר מנכ"ל, המשרד לשוויון חברתי, מענה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל9
במרס
2016
.
47
.שם
48
,המשרד לשוויון חברתי
תעודת אזרח ותיק :, תאריך כניסה14
במרס2016
.
49
דרוש ניסיון– פורטל התעסוקה לאזרחים מבוגרים :, תאריך כניסה14
במרס2016
.
50
,המשרד לשוויון חברתי
פרויקט כאן גרים :, תאריך כניסה14
במרס2016
.
51
,נתנאל רובינשטיין, עוזר מנכ"ל, המשרד לשוויון חברתי, מענה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל9 במר ס
2016
.
עמוד
20
מתוך
34
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
הפונה מבקש סיוע המוקד פונה
בשמו
באופן רשמי לרשויות הרווחה, משרד הבינוי ולמשרד העלייה
והקליטה. כמו כן המוקד מסייע במילוי טפסים, יצירת קשר טלפוני עם מחלקות רווחה עיר וניות, חברות
.דיור ציבורי וקופות חולים52
מהמשרד לשוויון חברתי נמסר כי לאור בדיקות שביצע המשרד בנוגע למיצוי זכויות בקרב אזרחים ותיקים
יוצאי אתיופיה נמצא כי רבים מהם אינם מודעים לזכויותיהם, אינם דורשים או מקבלים את מלוא
זכויותיהם, וממעטים לפנות למוקד באופן י זום. לאור זאת, החליט המשרד להפעיל פרויקט למיצוי זכויות
בקרב אזרחים ותיקים יוצאי אתיופיה והציב לעצמו כיעד לשנת2016
להגיע לאוכלוסייה זו, המוערכת על
ידי המשרד בכ-
10,000
איש, ולסייע להם במיצוי זכויותיהם. פיילוט ראשוני בנושא התקיים במהלך שנת
2015
:ביישובים
נצר
ת עילית, חיפה, אור יהודה, בית שמש, נתיבות, עפולה, אשקלון, יבנה, לוד ורמלה ,
( והשנה2016
) החלה פעילות בבאר שבע. בעקבות הפיילוט הוחזרו למשרד241
שאלונים בהם פרטי פונה
וזאת במטרה לבדוק את מיצוי זכויותיו. במהלך חודש דצמבר2015
נשלחו באמצעות המוקד כ-
10,000
מכתבי
ם בשפה העברית
)לאזרחים הוותיקים יוצאי אתיופיה שכללו שאלון בסיסי (טופס פנייה למוקד
ומידע אודות פעילות המוקד והסיוע הניתן בו למיצוי זכויות. נכון לתחילת חודש מרס2016
נשלחו חזרה
למשרד כ-
1,500
שאלונים שלגביהם מתקיימת בדיקה פרטנית של זכויות הפונה. מהטיפול הראשו ני שביצע
המשרד בשאלונים עלה כי רבים מהאזרחים הוותיקים יוצאי אתיופיה אינם ממצים את זכויותיהם
בביטוח הלאומי בכל הקשור לקצבת השלמת הכנסה וההטבות הנלוות לה ברשויות השונות, רבים מהם
אינם מודעים לאפשרות קבלת גמלת סיעוד או החמרת מצב סיעוד, או קבלת גמלת סיעוד בכסף . עוד נמצא
שרבים מהאזרחים הוותיקים יוצאי אתיופיה אינם מבינים את סוגי ההנחות בארנונה ואינם מקבלים
הנחות שהם זכאים להן, וכן הם אינם מודעים לזכויותיהם בקופות החולים כגון שירותי מרפאה בקהילה
.וביקור רופא בבית החולה53
6. ממצאי הסקר
מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה לבקשת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ל-8
רשויות מקומיות
בנוגע לטיפולן בעולים קשישים ועולים קשישים עריריים. הפנייה בוצעה לאגפי הרווחה, או לאגפי העלייה
והקליטה בערים הבאות: ירושלים, תל אביב-יפו, נתניה, בת-ים, חיפה, אשדוד, ראשון ל ,ציון וערד. בנוסף
הסתייע מרכז המחקר והמידע של הכנסת במרכז השלטון המקומי בהפצת השאלון בקרב כ-
250
רשויות
מקומיות בכל רחבי הארץ (כולל בקרב רשויות מקומיות מהמגזר הערבי), בעקבות זאת התקבל מענה
.מהעיריות עכו וקריית אתא יצוין כי7 מהרשויות הללו מופיעות ברשימת הער ים שבהן התיישבו מספר
הרב ביותר של עולים בני61
ומעלה שעלו בין השנים2015-1989, ב 'גרף מס2
.לעיל השאלון שהופץ מצורף
.בנספח
מהמענה שניתן על השאלונים שהופצו ברשויות המקומיות עולה כי בין הרשויות קיימים הבדלים גדולים
במגוון תחומים הקשורים לטיפול בפלח אוכלוסייה ז
ה
של עולים קשישים, החל ,מהגדרת האוכלוסייה
52
,נתנאל רובינשטיין, עוזר מנכ"ל, המשרד לשוויון חברתי, מענה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל9
במרס
2016
.
53
.שם
עמוד
21
מתוך
34
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
דרך מגוון הגופים בכל רשות שאחראים על הטיפול באוכלוסייה זו, וכלה בתוכניות המיועדות לסיוע
לאוכלוסייה זו. בטבלה להלן נתונים על הרשויות המקומיות
שהשתתפו בסקר:
'טבלה מס5 –
נתונים על10
הרשויות המקומיות שהשתתפו
בסקר
שם הרשות
אשכול
סוציו-
אקונומי54
מספר
התושבים55
מספר
העולים56
מספר
העולים
בני61
ומעלה57
שיעור
העולים בני
61
ומעלה
מתוך כלל
העולים
מספר העולים
הקשישים המוכרים
לשירותי הרווחה
של הרשות
(על פי
דווח הרשויות
)בסקר
ירושלים
4
849,782
75,846
18,057
23.8%
550
תל
אביב-יפו8
426,138
72,767
14,474
19.9%
142
חיפה
7
277,082
73,902
21,999
29.8%
2,863
ראשון לציון
6
240,666
51,247
12,609
24.6%
3,000
אשדוד
5
217,959
75,454
23,691
31.4%
6,109
נתניה
5
202,428
66,384
20,240
30.5%
לא נמסר נתון
בת ים
5
128,498
52,382
15,756
30.1%
לא נמסר נתון
קריי
ת אתא
5
54,327
11,427
3,516
30.8%
800
עכו
4
47,464
10,410
3,372
32.4%
320
ערד
5
24,229
9,885
3,362
34%
967
יצוין כי במחקרים שונים נמצא שקיים קשר הדוק בין דירוג האשכול החברתי-כלכלי לבין שיעור בני ה-
65
ומעלה הרשומים במחלקות
לשירותים חברתיים מאותו האשכול. שיעור בני ה-
65
ומעלה הרשומים
במחלקות לשירותים חברתיים יורד ככל שדירוג האשכול החברתי-
כלכלי עולה, כך לדוגמא שיעור
הרשומים מאשכולות בדירוג1-2
גבוה פי שלושה משיעור הרשומים מאשכולות בדירוג9-
10
.
58
סייגים
,כאמור
על השאלון השיבו רק
10
רשויות מקומיות . לא כל רשות השיבה תשובות מלאות על כל השאלות
שנשאלו, ורוב השאלונים מולאו באופן חלקי. יתרה מכך, אוכלוסיית העולים הקשישים אינה מטופלת
כאוכלוסייה ייחודית ואין גורם אחד שאחראי באופן בלעדי על הטיפול בה. היות שלא בכל המקרים הגורם
שהשיב מטעם הרש
ויות פעל לקבל את תשובותיה
ם
של גורמים נוספים רלוונטיים בתוך הרשות, יחד עם
לוח הזמנים הקצר שניתן לרשויות בכדי להשיב על השאלון, הובילו לכך שהמידע שיוצג להלן הוא חלקי
וניתוח החומרים
הוא איכותני ולא כמותני . עם זאת, מהתשובות
ש התקבלו, עולה תמונה ברורה ועקבית
למדי הן של הקשיים שיש הן לאוכלוסייה נשוא
ת
.הדיון, והן של הרשויות בטיפול בה
54
,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.לוח א1. מדד חברתי-
כלכלי008
2 של הרשויות המקומיות :, תאריך כניסה14
במרס2016
.
55
,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קובץ היישובים2014
:, תאריך כניסה14
,במרס2016
.
56
יצוין כי הנתונים אינם כוללים נפטרים, תושבים חוזרים ומי שנולד בארץ. משרד העלייה, הקליטה והתפוצות, קובץ עולים
מ-
1989
עד2015
, הנתונים נמסרו לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לקראת דיונה בנושא היערכות משרדי הממשלה
,והרשויות המקומיות לקליטת העולים מהתפוצות 'פרוטוקול דיון מס62
,
18
בינואר2016
.
57
.שם
58
,גלית מבורך
אוכלוסיית האזרחים הוותיקים :, בתוך סקירת השירותים החברתיים לשנת2014
, משרד הרווחה והשירותים
החברתיים, אוקטובר2015
', עמ540-509
.
עמוד
22
מתוך
34
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
הממצאים העיקריים בסקר
להלן יתוארו הממצאים העיקריים שעלו מהסקר. הנתונים מוצגים בהתאם לשלושת חלקי השאלון כאשר
בחלקו הראשון הרשויות התבקשו לספק נתונים אודות עולים קשישים ועולים קשישים ערי ריים
שמתגוררים בתחום הרשות; בחלק השני, הרשויות התבקשו לספק פירוט אודות בעלי תפקידים המטפלים
בעולים קשישים ו
ב
עולים קשישים עריריים ; ובחלק השלישי הרשויות התבקשו לפרט את הפעילויות
והטיפול שהן מספקות ל
עולים קשישים ולעולים קשישים עריריים.
חלק
א': נתונים כללי
ים
מהסקר עולה כי קיימים הבדלים בין הרשויות באופן שבו מוגדרת אוכלוסיית העולים הקשישים והעולים
:הקשישים העריריים. בניסיון ליצור אחידות הוגדרו במסגרת השאלון ההגדרות הבאות
קשיש
הוא אדם
מגיל65
;ומעלה59
עולה הוא אדם שעלה ב-
10
שנים האחרונות או שבמועד עלייתו לארץ כבר
.היה קשיש
אדם ערירי
הוא אדם ללא משפחה בארץ או בכלל (יחיד או בודד), אדם מנותק קשר עם משפחתו, או זוג
קשישים ללא עורף משפחתי ותמיכה למשל בגין היות שאר משפחתם בחו"ל, או לאור ניתוק הקשר עם
משפחתם. לרשויות ניתנה אפשרות במסגרת השאלון לציין אם הן פועלות על בסיס ה גדרות השונות מאלו
שצוינו לעיל. מהמענה על השאלונים עולה כי בחלק מהרשויות עולה חדש מוגדר כמי שעלה מאז שנות ה-
90
, או שהוא מוגדר על פי גיל הפרישה, קרי67
לקשיש ו-
62
לקשישה, וכן צוין כי בחלק מהרשויות
מתייחסים גם לקשיש בודד ובסיכון, כלומר לאדם ללא עורף משפחתי שא ינו מסוגל למצות את זכויותיו
.וזקוק לסיוע
,מהסקר עולה כי בדומה למצב הקיים בין משרדי הממשלה
ו למרות שעולים קשישים ועולים קשישים
עריריים הם פלח
ב
אוכלוסייה בעל צרכים ייחודיים , אין גוף אחד שאחראי על הטיפול בהם ברשויות
המקומיות
. יש לציין כי בין הרשויות המקומיות ק ,יימים הבדלים בשמות ובמבנה הארגוני של המחלקות
,המנהלות, והרשויות העירוניות האחראיות לטיפול בנושאים של רווחה, חברה, תרבות, עלייה וקליטה
אזרחים וותיקים וכיוצא בזאת, ולאור המגוון הרב לא יפורטו במסמך זה שלל המבנים הארגונים והשמות
השונים של המחלקות הללו. עם זאת , יצוין כי
מנהל הרווחה
ברשויות המקומיות (או המחלקה לשירותים
חברתיים) מטפל בכל התושבים הזקוקים לשירותי רווחה. ברוב הרשויות כחלק ממנהל הרווחה קיימת
מחלקה לאזרחים ותיקים
(הקרויה גם המחלקה לרווחת הזקן, המחלקה לקשיש, השירות לאזרח הוותיק
וכו') שמטפלת בכלל האזרחי ם הוותיקים המתגוררים בתחום הרשות ובמסגרתה גם העולים הקשישים
מקבלים שירותי רווחה. בנוסף לכך, בחלק מהרשויות קיים גוף נפרד שאחראי על פעילויות תרבות והעשרה
.לכלל האזרחים הוותיקים שאינו תחת מנהל הרווחה
מחלקת קליטה ועלייה
(או הרשות העירונית
לקליטת עלייה) מטפלת ב נושאים הקשורים לכלל העולים המתגוררים בתחומי הרשות ובמסגרתה גם
.עולים קשישים או עולים קשישים עריריים מקבלים שירותים הקשורים להיותם עולים
מהסקר ע
ו לה כי
ההפרדה בין האגפים והמחלקות המטפלות באוכלוסיית הקשישים היא לא רק הפרדה ארגונית
ונושאית, אלא ש נראה כי
ברוב ה
רשויות שהשיבו
אין תקשורת שוטפת בין הגורמים הללו, וכל גוף
מתמקד בטיפול באוכלוסייה שתחת אחריותו וסמכויותיו , בין אם מדובר בקשישים, בעולים או בכל תושב
,אחר הזכאי לשירותים ואין בנמצא גורם אחד המתמקד ומתכלל את הטיפול ב פלח אוכלוסיית העולים
59
יובהר כי גיל65
נבחר בהתאם לפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנוגע לאזרחים ותיקים וקבוצות אוכלוסייה, וראו
,למשל: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
הודעה לעיתונות לרגל יום האזרח הוותיק הבין-לאומי שיחול ב-1 באוקטוב ר2015
,
24
בספטמבר2015
;
לוח2.20
,אוכלוסייה לפי קבוצת אוכלוסייה, דת גיל, מין וצורת יישוב ,
10
בספטמבר2015
.
עמוד
23
מתוך
34
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
הקשישים . בחלק מהרשויות
מחלקת הקליטה והעלייה מפנה את תשומת ליב
ן
של המחלקות האחרות
בהתאם לתחומי אחריותן לצרכים הייחודים של עולים באופן כללי, אך כאמור מחלקת הקליטה והעלייה
.אינה הגורם שאחראי על הטיפול בעולים קשישים או בעולים קשישים עריריים באופן ייחודי
עוד עולה מהסקר כי לא לכל הרש
ויות המקומיות יש נתונים זמ
י נים בנוגע למספר הכולל של העולים
המתגוררים בתחומן, וחלקן אף ציינו כי הן מסתמכות על נתוני משרד העלייה והקליטה. רק
שש מהרשויות
שהשיבו על הסקר ידעו לספק נתונים אודות מספר
כלל העולים הקשישים
המתגוררים בתחומן וזאת
לעומת מספר העולים הקשישים
המטופלים
על ידי שירותי הרווחה שאותו ידעו כלל הרשויות לציין. אף
לא אחת מהרשויות ידעה לדווח מה מספר
העולים הקשישים העריריים המתגוררים בתחומ
ה . רובן
המוחלט של הרשויות דיווחו שמדינות המוצא העיקריות מהן עלו העולים
הקשישים המתגוררים
בתחומיהן הן ברית המועצות לשעבר, אתיופיה וצרפת, דבר העולה בקנה אחד עם הנתונים המוצגים ב גרף
'מס1
.
במענה לשאלת הסקר בנוגע לקשיים והאתגרים איתם מתמוד
דים עולים קשישים בחיי היום-
יום, פירטו
הרשויות המקומיות כי הקשיים והאתגרים הבולטים הם: קשיי שפה; פערי מידע בנוגע למימוש
זכויותיהם ושירותים שהם זכאים להם ובאופן כללי קשיים בהתמודדות מול המערכות הממסדיות
והבירוקרטיות הישראליות; בעיות כלכליות וקשיי תעסוקה זאת לאור היותם תלויים
ב קצבאות שונות
(זקנה, השלמת הכנסה וכיו"ב) ולאור הוצאות הדיור הם נותרים עם מעט אמצעים למחייה יום-
;יומית
קושי בניהול משק בית ולחילופין ישנם מקרים בהם עולים קשישים מתגוררים במגורים משותפים עם בני
משפחה דבר המוביל לסכסוכים משפחתיים ובמקרים קיצ וניים להתעללות או הזנחה; חלקם חווים
קשיים בתפקוד הפיזי או הקוגניטיב
י
,כשבחלק מהמקרים אין מערכת משפחתית תומכת ומטפלת. בנוסף
עולים קשישים ובמיוחד העולים הקשישים העריריים חווים בנוסף לקשיי הקליטה גם תחושת קשות של
בדידות לאור מחסור במעגלי תמיכה משפחתיים וקהילת.יים
חלק ב': בעלי תפקידים המטפלים בעולים קשישים ועולים קשישים עריריים
בדומה למענה שניתן ממשרדי הממשלה ובמיוחד ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים, גם הרשויות
המקומיות הבהירו כי הן משלבות את הטיפול בעולים הקשישים בשירותים שניתנים לכלל האוכלוסייה
הזכאית להם. עם
זאת, חלקן של הרשויות הקצו אנשי מקצוע כגון עובד
ים סוציאלי
ים דובר
י
רוסית לטיפול
בעולים קשישים יוצאי ברית המועצות. חלקן של הרשויות מקיימות פעילויות במתנ"סים או מפעילות
מועדונים ייחודים ליוצאי ברית המועצות לשעבר, מועדונים ליוצאי אתיופיה, ניצולי שואה או ווטרנים ,
.)שהמשתתפים בהם על פי רוב הם עולים קשישים (לפירוט ראו להלן בחלק ג': פעילות הרשויות
מהסקר עולה שברשויות המקומיות יש מיעוט של עובדים מקצועיים במשרה מלאה או חלקית דוברי שפות
המסייעים לעולים קשישים ועולים קשישים עריריים. זאת למרות שקיים מגוון של תפקידים במס גרתם
ניתן הסיוע לאוכלוסיית העולים הקשישים, בכלל זאת עובדים סוציאליים, רכזי מועדונים ורכזי גיל
שלישי, פרוייקטורים, עובדי שכונות, מדר
י כים ומתנדבים. ברוב המקרים כאשר דווח שישנם אנשי מקצוע
דובר
י
שפות, צוין שהשפות הנפוצות הן רוסית וצרפתית ובחלק מהמקרים אמהרית, במיעוט מהרשויות
דווח בנוסף על עובדים דוברי אנגלית וספרדית. יצוין כי מחלק מהרשויות דווח שעובדי המקצוע נעזרים
בצוות המנהלי של הרשות (כגון מנהל
י לשכה) כשיש צורך לתרגם או לתקשר עם דוברי שפות זרו.ת
עוד עולה מהסקר
שבשמונה מתוך עשרת הרשויות המקומיות שהשיבו
לא מתקיימות הכשרות מקצועיות
מיוחדות לטיפול בעולים קשישים
עבור אנשי המקצוע של הרשויות, כאשר לרוב הכוונה היא לעובדים
עמוד
24
מתוך
34
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
הסוציאליים, הללו עוברים הכשרות כלליות הנוגעות לעבודה סוציאלית לטיפול בגיל השלישי ומניעת
אלימות נגד קשישים. בחלקן הקטן של הרשויות דווח כי מידי פעם מתקיימים קורסים העוסקים ברגישות
תרבותית, או שבמהלך הקורסים הכללי
י ם העוסקים בטיפול בגיל השלישי ישנה התייחסות כלשהי
לנושאים הקשורים לעולים. עוד עולה מהסקר ששמונה מתוך עשרת הרשויות שהשתתפו דיווח ו על מחסור
בעובדים סוציאליים דוברי שפות זרות וכן באנשי מקצוע נוספים שיכולים לטפל בעולים באופן כללי
ובעולים קשישים באופן ספציפי, בין אם מדובר בקושי באיתור איש מקצוע שכזה ובין אם מדובר במחסור
.בתקנים להעסקתו
חלק ג': פעילות הרשו
ת יו
כפי שהובהר לא כל השאלונים מ ולאו באופן מלא, הדבר בולט במיוחד בחלק זה של השאלון במסגרתו
חלק מהרשויות לא ידעו לדווח במדויק את מספר המשתתפים הכולל בפעילויות הרווחה והתרבות עליהן
נשאלו, וכמה מתוך כלל המשתתפים היו עולים קשישים או עולים קשישים עריריים. רק רשות אחת
השיבה באופן מלא ומפורט על
חלק זה של השאלון. במקרים
ש נמסרו נתונים על מספר העולים הקשישים
שהשתתפו בפעילויות במהלך שנת2015
מדובר היה במספרים בודדים עד כמה מאות בודדות וזאת בהתאם
לסוג הפעילות וגודל האוכלוסייה ברשות המקומית. כמו כן, לא בכל המקרים נמסרו נתונים על התקציבים
של הפעילויות הללו, אם כי יש לציין כי חלק מהתקציב ממומן על ידי משרדי ממשלה שונים וחלקו ממומן
על ידי הרשות, וכפי שיובהר להלן גם על ידי גופי מגזר שלישי. בנוסף, מחצי מהרשויות שהשיבו מסרו שהן
לא מקצות תקציב ייחודי לטיפול בעולים קשישים או בעולים קשישים עריריים, אלא שהטיפול ב הם הוא
חלק מהתקציב הכולל של המחלקה לטיפול בקשישים ובניצולי שואה ומיועד לפעילות חברתית, קהילות
,תומכות ומרכזי יום וכיוצא בזאת. שתיים מהרשויות טענו שהן מקצות תקציב ייחודי לעולים קשישים
.אך הדגישו כי לא מוקצה תקציב מיוחד לסיוע לעולים קשישים עריריים
היעדר תקצי ב ייעודי לסיוע לפלח
אוכלוסייה בעל צרכים ייחודים כמו עולים קשישים מחזק את הסברה שאין גורם אחד שאחראי על ריכוז
הטיפול בהם .
מהסקר עולה שמינהל הרווחה (או מינהל השירותים החברתיים) מספק לעולים קשישים ולעולים קשישים
עריריים את השירותים האוניברסליים הניתנים לכל א וכלוסיית הזכאים לכך לפי תקנון עבודה סוציאלית
'(כמפורט בפרק מס 3 לעיל ), כאשר רוב הפעילויות הללו אינן ייחודיות לעולים קשישים. כך למשל דיור
מוגן, מעונות, מרכזי יום לז
קן, מועדונים, טיפולים סוציאליי
ם
וכיו"ב. בשיתוף משרד העלייה והקליטה
מפעילות הרשויות מועדוני חברה ותרבות, חדרי הנצחה לווטרנים, מקהלות, סיורים וקורסי עברית לטובת
העולים הקשישים. במיעוט מהרשויות דווח על הפעלתן של תכניות לתעסוקת אזרחים ותיקים בשיתוף
.המשרד לשוויון חברתי יצוין כי משיחות רקע ש ביצע מכרז המחקר והמידע של הכנסת
עם
גורמי רווחה
ברשויות המקומיות עלה כי
לגורמי
ם
אלו מוצגות לא פעם תכניות סיוע לקשישים ובכללם גם לעולים
קשישים על ידי משרדי הממשלה. לדברי
גורמי הרווחה ברשויות המקומיות , גם אם מדובר בתוכניות
מוצלחות, בדרך כלל לא נלווה להן תקציב
מטעם המשרד המציע אותן, ועל כן בפועל הרשויות המקומיות
אינן יכולות לאמץ את התוכניות הללו וליישמן.
עוד יצוין כי
מהסקר עולה
ש
הרשויות המקומיות מסתייעות ב ארגוני המגזר השלישי כמו ,עמותות
מלכ"רים
ו קרנות למימון והפעלה של תכניות הסיוע בהן משתתפים
עולים קשישים
. כך ל משל מסייעים
גופי מגזר שלישי בהפעלת מועדונים המיועדים ליוצאי מדינות מסוימות כגון אתיופיה, קווקז או ברית
המועצות לשעבר, או בהשתתפות בסיוע הכספי הניתן ישירות לעולים קשישים, או בתרומות לסיוע החומרי
עמוד
25
מתוך
34
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
שניתן לעולים קשישים כגון מוצרי חשמל, תלושים לקניית מזון או אספ קת ארוחות חמות לאנשים שאינם
.זכאים לכך לפי חוק הסיעוד, וכן במימון טיפולי שיניים ושיניים תותבות, תרופות וכיוצא בזאת
בשמונה מתוך עשרת הרשויות המקומיות שהשיבו על הסקר תוארו פעילויות ייחודית לעולים קשישים
עריריים ולניצולי שואה עריריים. עיקר הפעילויות הללו כול לות מוקד טלפוני המקיים קשר קבוע עם
קשישים עריריים, כמו כן הרשות מקדמת ביקורי בית שבועיים על ידי מתנדבים בבתי העולים הקשישים
העריריים, כמו גם מועדונים ובתים חמים שהפעילויות בהן נועדו לטובת יצירת קשרים חברתיים וקהילה
תומכת. ארבע מתוך עשרת הרשויות המקומיות די ווחו כי נתקלו במקרים בודדים של
חוסר היענות של
עולים קשישים ועולים קשישים עריריים לקבל סיוע הניתן על ידי הרשות המקומית. להבנתן של הרשויות
מקרים של חוסר היענות נובעים מפערים תרבותיים של העולים הקשישים, והם בעיקר בהקשר של
השתתפות בפעילויות פנאי, חברה ותרבות ב
מועדונים ובמתנ"סים .
הרשויות הבהירו כי
חוסר היענות ג נו ע
ב עיקר
ל פעילויות
בש כדי ליטול בהן חלק נדרשת השתתפות סמלית של העולה הקשיש בסכום של עד
כמה עשרות שקלים, סכום שהעולים הקשישים אינם מעוניינים או אינם יכולים
להוציא . עם זאת, בכל
הקשור לקבלת שירותים וסיוע כספי או חומרי (כגון מוצרי חשמל, מזון, ציוד רפואי) קיים ביקוש רב ואין
.כמעט סירובים לקבלם
* * *
בסופו של השאלון, התבקשו הרשויות המקומיות להציע סוגיות נוספות שראוי לדון בהן בנוגע לטיפולן
בעולים קשישים ובעולים:קשישים עריריים, להלן עיקרי הדברים
קיים קושי הן בסיווג והן באיתור פלח האוכלוסייה של עולים קשישים עריריים הזקוקים לסיוע של
.הרשויות
קיים
.מחסור בכלים ובתוכניות הכשרה ייחודיות עבור גורמי מקצוע לטיפול בעולים קשישים עריריים
פיתוח תוכניות ייחודיות דורש מיפוי ש ל אוכלוסיית העולים הקשישים וצרכיהם הייחודים, זאת תוך
.התייחסות להבדלים בין רשויות מקומיות והמענים שניתן לספק להם במקומות שונים
קיים מחסור בכוח אדם ותקציב לטיפול בעולים קשישים עריריים. כמו כן, ישנו קושי באיתור וגיוס
עובדים מקצועיים או מתנדבים דוברי שפות זרו ת לעבודה
עם
.אוכלוסייה זו
בדיור מוגן ובמקבצי הדיור שבאחריות המשרדים הממשלתיים אין מספיק עובדים סוציאליים למלא
.את צרכי המקום, כך שהטיפול בקשישים המתגוררים בהם נופל על כתפי הרשות המקומית
יש מקום לקדם הנגשה לשונית של השירותים הניתנים על ידי המדינה, מיצוי ז כויות והתמודדות עם
.הבירוקרטיה הישראלית
יש מקום להגדיל את קצבאות הקיום הכלכלי של עולים קשישים ועולים קשישים עריריים, וכן להגדיל
.את התקציבים לטיפולי שיניים, הוצאות קבורה ומצבה
עמוד
26
מתוך
34
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
מקורות
חקיקה והחלטות ממשלה
'החלטת ממשלה מס4080
:, בנושא
מסורבי עליה שהיו פעילי עלייה וכתוצאה מכך איבדו את עבודתם,
מיום5
בינואר2012
.
'החלטת ממשלה מס386
,בנושא :צוות לבחינת הכנסות עולים חדשים בגיל פרישה , מיום5
באוגוסט2015
.
חוק גיל פרישה, התשס"ד-
2004
.
,תקנון עבודה סוציאלית פרק4 - טיפול באזר
חים ותיקים :, תאריך כניסה14
,במרס2016
.
מסמכים
,בס ספקטור שירי
זכויות חברתיות ושירותי הרווחה האישיים בישראל ,, מרכז המחקר והמידע של הכנסת
21
באוקטובר2010
.
קשישים בישראל-
שנתון סטטיסטי2014, בעריכת ג'ני ברודסקי, יצחק שנור, שמואל באר, מאיירס-
ג'וניט-
ברוקדייל, יולי2015
.
,המוסד לביטוח לאומי ממדי העוני והפערים החברתיים–
דו"ח שנתי2013
, נובמבר2014
.
,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הירחון הסטטיסטי לישראל/לוח ב1
-
אוכלוסייה לפי קבוצת
אוכלוסייה :, תאריך כניסה6
במרס2016
.
,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
הודעה לעיתונות לרגל יום האזרח הוותיק הבין-לאומי שיחול ב-1
באוקטוב ר2015
,
24
בספטמבר2015
.
,מבורך גלית
אוכלוסיית האזרחים הוותיקים :, בתוך סקירת השירותים החברתיים לשנת2014
, משרד
הרווחה והשירותים החברתיים, אוקטובר2015
', עמ540-509
.
משרד העלייה, הקליטה והתפוצות, קובץ
עולים מ-
1989
עד2015
,, הנתונים נמסרו לוועדת העלייה
הקליטה והתפוצות לקראת דיונה בנושא היערכות משרדי הממשלה והרשויות המקומיות לקליטת העולים
,מהתפוצות
פר 'וטוקול דיון מס62
,
18
בינואר2016
.
שרון אסף, ברודסקי ג'ני, באר
,שמואל עולים בני65
, מברית המועצות לשעבר: מאפיינים כלכליים+
חברתיים ומאפייני דיור
, מאיירס-ג'וינט-
מכון ברוקדייל, נובמבר2013
.
מכתבים
הלר
,אורן, אגף מחקר כלכלי, מנהל המחקר והתכנון, המוסד לביטוח לאומי
מענה
לפניית מרכז המחקר
,והמידע של הכנסת13
באוקטובר2015
.
,רובינשטיין נתנאל, עוזר מנכ"ל, המשרד לשוויון חברתי, מענה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת
,דוא"ל9
במרס2016
.
עמוד
27
מתוך
34
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
שגב ענת, עו"ס, מרכזת הקשר כנסת-
ממשלה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מענה לפניית מרכז
,המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל16
במרס2016
.
משרד העלייה והקליטה, סקירת פעילות משרד העלייה והקליטה בנושא טיפול בעולים קשישים ועולים
קשישים עריריים, מרס2016. מענה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנס ,ת, דוא"ל17
במרס2016
.
אתרי אינטרנט
,דרוש ניסיוןnisayon.org.il
-
http://www.darush
/
:תאריך כניסה14
,במרס2016
.
,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקהhttp://www.cbs.gov.il
/, תארי :ך כניסה14
,במרס2016
.
,המשרד לשוויון חברתיhttp://www.shivyon.gov.il
:, תאריך כניסה14
,במרס2016
.
,משרד הרווחה והשירותים החברתייםhttp://www.molsa.gov.il
:, תאריך כניסה14
,במרס2016
.
עמוד
28
מתוך
34
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
נספח- שאלון בנושא: טיפול הרשויות המקומיות באוכלוסיית העולים הקשישים
:ההגדרות בשאלון זה
קשיש –
מעל גיל65
.
עולה – עלה ב-
10
.השנים האחרונות, או שבמועד עלייתו לארץ כבר היה קשיש
ערירי –
אדם ללא משפחה בארץ או בכלל (יחיד או בודד), אדם מנותק קשר עם משפחתו, או זוג קשישים
.ללא עורף משפחתי ותמיכה למשל בגין היות שאר משפחתם בחו"ל, או לאור ניתוק הקשר עם משפחתם
במידה וישנן
הגדרות אחרות
:על פיהן אתם עובדים, אנא ציינו אותן
________________________
_________________________________________________
_________________________________________________________________________
_____________________________________________________________ :שם הרשות
____________________________ :שם ותפקיד המשיב ופרטי יצירת קשר______________
פרק א': נתונים כלליים
)"(במקרה ואין נתון, נא לציין "אין נתון
2014
2015
1)
מה מספרם הכולל של
העולים
?המתגוררים בתחום הרשות
2)
מה מספרם הכולל של
הקשישים
המתגוררים בתחום
?הרשות
3)
מה מספרם הכולל של הקשישים המתגוררים בתחום
הרשות המוכרים לשירותי?הרווחה
4)
מה מספרם הכולל של הקשישים המתגוררים בתחום
?הרשות מטופלים על ידי שירותי הרווחה
5)
מה מספר
העולים הקשישים
?המתגוררים בתחום הרשות
6)
מה מספרם של
עולים קשישים
המתגוררים בתחום הרשות
?המוכרים לשירותי הרווחה
7)
מה מספרם של
עולים קשישים
המתגוררים בתחום הרשות
?המטופלים על ידי שירותי הרווחה
8)
מה מספר
העולים הקשישים העריריים
המתגוררים
?בתחום הרשות
9)
מה מספרם
של עולים קשישים עריריים
המתגוררים
?בתחום הרשות המוכרים לשירותי הרווחה
10
)
מה מספרם
של עולים קשישים עריריים
המתגוררים
?בתחום הרשות המטופלים על ידי שירותי הרווחה
11
)
מהן
מדינות המוצא העיקריות
מהן עלו העולים הקשישים
שבתחום הרשות? (נא ציינו את שלושת המדינות הבולטות
)לפי גודל האוכלוסייה
עמוד
29
מתוך
34
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
12
)
מהם הקשיים והאתגרים איתם מתמודדים עולים קשישים ועולים קשישים עריריים בחיי ?היום יום
.נודה על פירוט רב ככל הניתן
_________________________________________________________________________
_________________________________________________________________________
_________________________________________________________________________
_____________________________________
____________________________________
_________________________________________________________________________
_________________________________________________________________________
פרק ב': בעלי תפקידים המטפלים בעולים קשישים ועולים קשישים עריריים
13
) אילו אג פים או מחלקות ברשות המקומית אחראים על טיפול באוכלוסיית העולים הקשישים ועולים
קשישים העריריים? נודה על פירוט התחומים שכל אגף אחראי על הטיפול בהם ואילו שיתופי פעולה
קיימים בין האגפים, וזאת בהתייחסות נפרדת לעולים קשישים ולעולים קשישים עריריים. במידה
שברשותכם שמו של האגף האחראי על התחום שונה מהכתוב בטבלה–
.אנא ציינו את שמו
שם האגף או המחלקה
תחומי אחריות או טיפול
אגף קליטה ועלייה
אגף רווחה
אגף חברה
לקשיש/גיל
אגף
שלישי
אחר
14
)
האם ישנם אנשי מקצוע
דוברי שפות זרות
המסייעים לעולים קשישים / קשישים עריריים החיים
?באזור הרשות
במידה וכן:, אנא מלאו את הטבלה הבאה
תיאור המשרה/תפקיד היקף המשרה שפה
עמוד
30
מתוך
34
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
במידה ולא
, אנא פרטו את דרכי ההתמודדות גורמי הרשות עם בעיות השפה
_________________________________________________________________________
_________________________________________________________________________
_________________________________________________________________________
_____________________________________
____________________________________
15
)
האם אנשי המקצוע ברשותכם המטפלים באוכלוסיית העולים הקשישים מקבלים הכשרה מקצועית
?מיוחדת בטיפול באוכלוסייה זו? במידה שכן, נודה על פירוט ההכשרה
_________________________________________________________________________
____
_____________________________________________________________________
_________________________________________________________________________
_________________________________________________________________________
_________________________________________
________________________________
_________________________________________________________________________
16
)
.האם קיים מחסור באנשי מקצוע בתחום? אנא פרטו
_________________________________________________________________________
_______________________________
__________________________________________
_________________________________________________________________________
_________________________________________________________________________
____________________________________________________________________
_____
עמוד
31
מתוך
34
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
פרק ג' : פעילות הרשות
17
)
אילו פעילויות, תכניות, פרויקטים או מוסדות הפעילה הרשות המקומית בעבור אוכלוסיית העולים
הקשישים או עולים קשישים עריריים במהלך שנת2015
:
סוג השירות
איזה אגף
ברשות
מספק את
השירות
היקף המסגרת
(מספר ימי
,פעילות בשנה
מספר המקומות
)'הפעילים וכו
מספר
המשתתפים
הכולל
בשנת2015
מספר העולים
הקשישים
שהשתתפו
בשנת2015
מספר העולים
הקשישים
העריריים
שהשתתפו בשנת
2015
תקציב השירות
ומקורות התקציב
דיור מוגן (תע"ס4.10
)
מעון (תע"ס4.8
)
מרכזי יום לזקן (תע"ס
4.13
)
קהילות תומכות
(תע"ס4.11
)
מועדונים (תע"ס4.12
)
,(חברתיים
,תעסוקתיים, מועשרים
)'מופ"ת וכו
טיפול סוציאלי (תע"ס
4.4
)
,(אישי, קבוצתי
)קהילתי, ליווי ומעקב
סיוע כספי
עזרה בניהול משק
בית, מימוש זכויות
הנוגעות לשירותים
רפואיים (תע"ס4.4
)
עמוד
32
מתוך
34
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
סוג השירות
איזה אגף
ברשות
מספק את
השירות
היקף המסגרת
(מספר ימי
,פעילות בשנה
מספר המקומות
)'הפעילים וכו
מספר
המשתתפים
הכולל
בשנת2015
מספר העולים
הקשישים
שהשתתפו
בשנת2015
מספר העולים
הקשישים
העריריים
שהשתתפו בשנת
2015
תקציב השירות
ומקורות התקציב
אספקת ארוחות
מוכנות (תע"ס4.4
)
סיוע באספקת ציוד
ביתי בסיסי
רכישת מכשור רפואי
שאינו במימון משרד
הבריאות או קופות
החולים, הסעות
לטיפולים רפואיים
טיפולי שיניים
טיולים או נופשונים
(תע"ס4.9
)
הנגשה לשונית של
שירותים
פעילויות תרבות
בשיתוף משרד העלייה
והקליטה
,(כגון: מקהלות
סיורים, פעילויות
ספורט
)'וכו
עמוד
33
מתוך
34
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
סוג השירות
איזה אגף
ברשות
מספק את
השירות
היקף המסגרת
(מספר ימי
,פעילות בשנה
מספר המקומות
)'הפעילים וכו
מספר
המשתתפים
הכולל
בשנת2015
מספר העולים
הקשישים
שהשתתפו
בשנת2015
מספר העולים
הקשישים
העריריים
שהשתתפו בשנת
2015
תקציב השירות
ומקורות התקציב
מוקדים חברתיים
בשיתוף משרד העלייה
והקליטה
פעילויות לקבוצות
ייחודיות
,(יוצאי אתיופיה
,רוסיה, קווקז
ווטרנים, ניצולי שואה
)'וכו
קורסים
(כגון: לימודי עברית או
)'התרבות בישראל וכו
תעסוקת אזרחים
ותיקים
בשיתוף המשרד
לשוויון חברתי
אחר
אחר
עמוד
34
מתוך
34
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
18
)
האם במסגרת פעילויות הרשות, קיים מענה ייחודי בעבור אוכלוסיית
העולים הקשישים העריריים ?
.אם כן, נודה על פירוט מענה זה
_________________________________________________________________________
___________________________________________
______________________________
_________________________________________________________________________
___________________________________________
______________________________
_________________________________________________________________________
_____________________________________
______
______________________________
19
)
האם מוכרים לכם מקרים בהם
עולים קשישים ועולים קשישים עריריים
?סירבו לקבל סיוע מהרשות
במידה וכן–
מדוע הם מסרבים? כמה מקרים מוכרים לכם משנת2015
?
_________________________________________________________________________
__
_______________________________________________________________________
_________________________________________________________________________
___________________________________________
______________________________
_______________________________________
__________________________________
___________________________________________
______________________________
20
)
מהו התקציב המיועד לסיוע לעולים קשישים או
לעולים קשישים עריריים
בשנים2015
,
2016
? נודה
.על פירוט התקציב והאם הוא עונה על הצרכים הקיימים
_____________
____________________________________________________________
___________________________________________
______________________________
_________________________________________________________________________
___________________________________________
_______
_______________________
_________________________________________________________________________
___________________________________________
______________________________
21
) האם ישנן סוגיות נוספות שראוי לדעתכם להעלות בנוגע לטיפול הרשויות המקומיות בעולים קשישים
?עריריים
_________________________________________________________________________
_____________________________________________
____________________________
_________________________________________________________________________
___________________________
________________
______________________________
_________________________________________________________________________
___________________________________________
______________________________
אנו מודים לכם על הסיוע ושיתוף הפעולה