חומר רקע
ד ב ר י ה ס ב ר
דברי הסבר לתקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)(תיקון), התשע"ו-2016 (להלן - התיקון)
רקע כללי
לפי סעיף 3(א)(2) לחוק הטיס, התשע"א-2011, תנאי למתן רישיון או הגדר מסוים, כפי שקבע שר התחבורה והבטיחות בדרכים לפי סעיף 6(א) לחוק, הוא היות מבקש הרישיון או ההגדר בעל תעודה רפואית מתאימה ותקפה, המעידה על כשירותו הרפואית לעשות שימוש בזכויות שלפי הרישיון או ההגדר המבוקשים. לפיכך, אדם המבקש לקבל, לחדש או לאשר רישיון עובד טיס או לעשות שימוש בזכויות שהוא מקנה, נדרש לעבור בדיקות רפואיות ולהחזיק בתעודה רפואית מתאימה.
תקנה 66 לתקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ"א-1981 (להלן - תקנות הרישיונות) עניינה "תקופת תוקפה של תעודה רפואית" וקבועות בה תקופות התוקף של תעודות רפואיות לפי סוגן, בשים לב, בין היתר, לגיל מבקש התעודה הרפואית.
רשות התעופה האזרחית מבקשת, בין היתר, לתקן את תקנה 66 לתקנות הרישיונות במטרה להתאים את תקופות התוקף של התעודה הרפואית לאלה הנדרשות לפי אמות המידה הבינלאומיות השייכות לעניין והקבועות בנספח 1 לאמנת שיקגו, כאשר המשמעות העיקרית של התיקון המוצע לעניין זה, מבחינת ציבור מבקשי ובעלי הרישיונות, היא הקלת הדרישות לעניין החובה לעבור בדיקות רפואיות לגבי ציבור גדול של עובדי טיס, עקב הקטנת התדירות של ביצוע הבדיקות הרפואיות וצמצום מסוים של העלויות הכרוכות בכך (אם לעניין ביצוע הבדיקות, הפסד ימי עבודה ועוד).
תקנה 18 לתקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד), התש"ע-2009 (להלן - תקנות האגרות) קובעת, בין השאר, את העיקרון הכללי לפיו מבקש רישיון עובד טיס או חידושו, או מבקש תעודה רפואית, ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה מתאימה.
מבוקש, במקביל לתיקון תקנה 66 לתקנות הרישיונות ובהשלמה לו, לתקן את תקנות האגרות, באופן שייווצר הסדר משלים, המתאים את האגרות עבור התעודות הרפואיות לתוצאות התיקון האמור.
לתקנה 1 לתיקון המוצע, שעניינה תיקון תקנה 18
תקנה 18 בנוסחה היום עוסקת בשתי קבוצות של אגרות בכפיפה אחת: אגרות עבור רישיון עובד טיס ואגרות עבור תעודה רפואית.
עמדת גורמי המקצוע ברת"א היא כי יש להפריד בין שתי הקבוצות הללו ולייחד תקנה ספציפית לכל אחת מהן, וזאת משום שאינן קשורות ישירות זו בזו.
לפיכך, מבוקש לתקן את תקנה 18 כך ששמה ישונה ל"אגרת רישיון עובד טיס", וזאת בדרך של מחיקת המילים "תעודה רפואית" מכותרת השוליים.
כן מבוקש למחוק את תקנות-משנה 18(ב) עד (ד), המתייחסות לאגרות עבור תעודות רפואיות, כך שתקנה זו תגדיר רק את האגרות שיש לשלם עבור רישיון עובד טיס.
לתקנה 2 לתיקון המוצע, שעניינה הוספת תקנה 18א, חדשה:
מבוקש להוסיף תקנה חדשה, 18א מספרה, שעניינה: "אגרת תעודה רפואית", וזאת בהשלמה לתיקון תקנה 18 כפי שפורט לעיל, בה יפורטו האגרות שיש לשלם עבור קבלת תעודה רפואית.
השיקולים המרכזיים שהנחו את גורמי המקצוע ברת"א במסגרת גיבוש התיקון לעניין האגרות הם כדלקמן:
פשטות ואחידות בקביעת וחישוב האגרות:
כיום, משתנה גובה האגרה, למבקש לחדש תעודה רפואית, לפי: סוג הרישיון, גיל המבקש ותדירות הבדיקות שהוא נדרש לבצע.
מטעמי פשטות ואחידות, מוצע לקבוע אגרה אחידה לכל תעודה רפואית, עבור אותו סוג רישיון בו מחזיק המבקש (רישיון טייס מתלמד, רישיון טייס פרטי, רישיון טייס מסחרי, רישיון טייס תובלה בנתיבי אוויר, רישיון מפקח על תנועה אווירית ורישיון רחפן), וזאת ללא תלות בגילו של המבקש בעת הגשת הבקשה;
עידוד וקידום התעופה הכללית וה"ספורטיבית":
מדיניותו של מנהל רת"א היא, בין היתר, לעודד את העיסוק בתעופה הכללית (המוכרת יותר בשמה: "תעופה פרטית" או "תעופה ספורטיבית").
במסגרת זו מבוקש ליתן ביטוי למדיניות זו על ידי קביעת אגרות נמוכות יותר לחידוש תעודות רפואיות לבעלי הרישיונות מתאימים (רישיון טייס פרטי ורישיון טייס מתלמד).
משמעות השינויים באגרות בין המצב הקיים למצב המוצע בתיקון היא כדלקמן:
הפחתת האגרה לבעל רישיון טייס פרטי שטרם מלאו לו 50 שנים בסכום של 20 שקלים חדשים (כך שהאגרה תעמוד על סכום של 200 שקלים חדשים במקום 220 שקלים חדשים);
העלאת האגרה לבעל רישיון טייס פרטי שמלאו לו 50 שנים בסכום של 10 שקלים חדשים (כך שהאגרה תעמוד על סכום של 200 שקלם חדשים במקום 190 שקלים חדשים);
העלאת האגרה לבעל רישיון טייס מסחרי ולבעל רישיון טייס תובלה בנתיבי אוויר, שמלאו לו 40 שנים, בסכום של 60 שקלים חדשים (כך שהאגרה תעמוד על סכום של 220 שקלים חדשים במקום 160 שקלים חדשים).
באשר למתלמדי טיס:
האגרה הרפואית, למי שאינו עובד טיס לא שונתה ונשארה בסך של 80 שקלים חדשים. הואיל ומתלמד טיס המבקש רישיון טייס מתלמד לראשונה אינו עובד טיס, הרי שזו האגרה שעליו לשלם.
עם זאת, האגרה הרפואית למחזיק ברישיון טייס מתלמד המבקש לחדש את רישיונו, וממילא נדרש לתעודה רפואית מתאימה, הופחתה והושוותה לאגרת מבקש תעודה רפואית שאינו עובד טיס (כך שהיא תעמוד על 80 שקלים חדשים במקום 220 שקלים חדשים).
הדבר בא לתקן את תוצאת התקנות כיום, בהן אין התייחסות נפרדת למבקש לחדש רישיון טייס מתלמד, ומשכך הוא נכלל בקטגוריה של מחזיק ברישיון עובד טיס ונדרש לשלם אגרה לפי תקנה 18(ג) (שהיא אגרה גבוהה משמעותית מזו של מבקש רישיון מתלמד).
יצוין כי:
השינוי בקציבת תקופות התוקף של התעודות הרפואיות יביא לכך שמעשית, עבור רוב ציבור עובדי הטיס, ההוצאה הכספית עבור האגרה הרפואית לפרק זמן נתון פחתה. החריגים לכלל זה הינם -
בעלי רישיון טייס מסחרי או רישיון טייס תובלה בנתיבי אוויר שמלאו להם 60 שנה והם פועלים בהפעלה מסחרית;
מפקחים על תעבורה אווירית שמלאו להם 50 שנים.
לאחר שיבוצע השינוי בתקופות תוקף התעודות הרפואיות, ההוצאה הכספית המחושבת, לפרק זמן נתון, עבור האגרה שיש לשלם עבור תעודה רפואית, לרוב ציבור עובדי הטיס, תהיה נמוכה מההוצאה הכספית הנדרשת לפי המצב הקיים.
לדוגמה, האגרה לחידוש תעודה רפואית לבעל רישיון טייס מסחרי או לבעל רישיון טייס תובלה בנתיבי אוויר, שמלאו לו 40 שנים, אמנם גדלה ב- 60 שקלים חדשים, אך מכיוון שרוב בעלי רישיונות אלה פועלים בצוות של שני טייסים ותדירות הבדיקות הרפואיות הנדרשות עד מלאת להם 60 שנים ירדה בחצי, הוא ישלם אגרה בסכום של 220 שקלים חדשים לשנה עבור חידוש התעודה הרפואית שלו (קרי, עבור בדיקה אחת), במקום סך של 320 שקלים חדשים לשנה (עבור שתי בדיקות, לפי הדין הקיים).
כמו כן תקטן, בפרק זמן נתון, ההוצאה הכספית של הנבדקים עבור הבדיקות הרפואיות המשולמות לרופא הבודק וזאת בשל הקטנת התדירויות של הבדיקות הרפואיות.
לפיכך מבוקש לקבוע את ההסדרים לעניין האגרה שעל מבקש תעודה רפואית לשלם, תוך שימת הדגש על סוג הרישיון המבוקש, ולא על נתוניו של מבקש הרישיון (דוגמת גילו וכו'), עניין המוסדר במסגרת ההסדר המהותי שבתקנות הרישיונות (לתקנות משנה 18א(א) ו- (ב) המוצעות)
כמו-כן מבוקש לעגן את ההסדר הקבוע היום בסיפה לתקנה 18(ג) לתקנות הרישיונות, לפיו מבקש תעודה רפואית שעושה כן בטרם חלפה שנה מיום ששילם את האגרה עבור רישיון עובד טיס (למעט רישיון טייס מתלמד, מקפל מצנחים וטכנאי לבדק לכלי טיס), לא יידרש לשלם גם את האגרה בעד חידוש אותה תעודה רפואית (לתקנת משנה (ג) המוצעת).
לתקנה 3 לתיקון המוצע שעניינה "תחולה"
בהמשך לתיקון לתקנה 66 לתקנות הרישיונות - התיקון המוצע, ברובו המכריע, מקל על המצב הקיים, וממילא אינו מחייב היערכות מיוחדת או הכנות משמעותיות.
הואיל ולגבי תיקון תקנה 66 מבוקש כי הוא ייכנס לתוקף עם פרסומו וכי הוא לא יחול אקטיבית, אלא רק על מבקש תעודה רפואית (או חידושה) לאחר הפרסום, מבוקש כי אותו הסדר יחול גם לגבי התיקון בתקנות האגרות, וזאת על-מנת ליצור הסדר משפטי שלם.