חומר רקע
דברי הסבר
דברי הסבר לתקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)(תיקון), התשע"ו-2016 (להלן - התיקון).
רקע כללי
לפי סעיף 3(א)(2) לחוק הטיס, התשע"א-2011 (להלן - חוק הטיס), תנאי למתן רישיון או הגדר מסוים, כפי שקבע שר התחבורה והבטיחות בדרכים לפי סעיף 6(א) לחוק, הוא היות מבקש הרישיון או ההגדר בעל תעודה רפואית מתאימה ותקפה, המעידה על כשירותו הרפואית לעשות שימוש בזכויות שלפי הרישיון או ההגדר המבוקשים.
תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ"א-1981 (להלן - תקנות הרישיונות) עוסקות, בין היתר, בפירוט דרישות הכשירות הרפואית הנדרשת ממבקש רישיון או הגדר כאמור, ובין היתר לעניין סוגי התעודות הרפואיות הנדרשות כתנאי למתן רישיון או הגדר מסוימים, הבדיקות שיש לעבור בהצלחה לשם קבלת תעודה רפואית מכל סוג, תוקף תעודה רפואית מכל סוג והתנאים בהם יש לעמוד לשם חידוש תוקפן (בעיקר בדיקות רפואית שיש לעבור), שהוא, כאמור, תנאי לתוקף הרישיון או ההגדר שניתנו על בסיסן (ראו גם בסעיף 6 לחוק הטיס, המסמיך את השר לקבוע, בין היתר, הוראות לעניין "התנאים וההליכים למתן תעודה רפואית ולקביעת התאמתו הבריאותית של אדם למלא תפקיד של עובד טיס, לפי סעיף זה..." (שם, בסעיף-קטן (ב)(1)) ולעניין "תקופת תוקפה של תעודה רפואית ותנאים לפקיעת תוקפה" (שם, בסעיף-קטן (ב)(3)).
בלב התיקון דנן מצויה תקנה 66 לתקנות הרישיונות, שעניינה "תקופת תוקפה של תעודה רפואית", בה התייחסות לתקופות התוקף השונות של תעודות רפואיות מסוגים שונים, בשים לב לסוגן ולגיל מבקשיהן או המחזיקים בהן.
כמו-כן מבוקש, במסגרת התיקון דנן, לערוך עוד כמה תיקונים, צורניים בעיקרם, שנחוצים לשם טיוב מיידי של תקנות הרישיונות, הכל כפי שיפורט בדברי ההסבר להלן.
התקנות מותקנות, בין היתר, לפי סעיף 6(ב)(1)-(3) לחוק הטיס, שכן עניינן ב"[ה]תנאים וההליכים למתן תעודה רפואית ולקביעת התאמתו הבריאותית של אדם למלא תפקיד של עובד טיס", ב"סוגי תעודות רפואיות שיינתנו בידי רופא הרשות או רופא מוסמך" וב"תקופת תוקפה של תעודה רפואית...".
ככאלה הן טעונות התייעצות עם שר הבריאות, לפי סעיף 6(ב) לחוק הטיס, וכן את אישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לפי סעיף 6(ג) לו.
לתקנה 1 לתיקון המוצע, שעניינה "החלפת מונחים"
במקומות שונים בתקנות הרישיונות מופיעים המונחים "רופא מורשה" ו"רופא מורשה בכיר", המשמשים בתפקידים שונים, כקבוע בתקנות. במסגרת התאמת נוסח התקנות לנוסחו של חוק הטיס ושמירה על אחידות בניסוח בין השניים, מבוקש כי בכל מקום בתקנות הרישיונות בו מופיע אחד מהמונחים "רופא מורשה" או "רופא מורשה בכיר" יבוא במקומו "רופא מוסמך" או "רופא מוסמך בכיר", לפי העניין, וזאת בהתאמה ללשון סעיף 6(א)(1) לחוק הטיס.
עוד מבוקש כי בכל מקום בתקנות הרישיונות בו מופיע המונח "מינהל" - ובכלל זה לעניין אחד מהמונחים "רופא מינהל" או "רופא המינהל" - הוא יוחלף במונח " הרשות", וזאת במסגרת התאמת נוסח התקנות לנוסחו של חוק הטיס ושמירה על אחידות בניסוח בין השניים, וביתר דיוק: לעניין הגדרת "רופא הרשות" שבו ("הרשות" מוגדרת בחוק הטיס כ: "רשות התעופה האזרחית שהוקמה לפי חוק רשות התעופה האזרחית", שהחליפה את "מינהל התעופה האזרחית" שקדם לה).
כן מבוקש כי בכל מקום בתקנות בו מופיעים המונחים "טיס פרטי" ו"טיס מסחרי" – בהקשר של "רישיון טיס פרטי" ו"רישיון טיס מסחרי" – אלה יוחלפו במונחים "טייס פרטי" ו"טייס מסחרי", בהתאמה, כדי להבהיר שכאשר מדובר בסוג מסוים של רישיון (לטייס פרטי, לטייס מסחרי, לטייס תובלה בנתיבי אוויר), נעשה שימוש במילה "טַייס", כאשר מדובר בתחום הכללי (מדריך טיס; עובד טיס), נעשה שימוש במילה "טַיִס". תיקון זה הוא חלקי, ואינו מיישב את כלל אי-ההתאמות בתקנות הטיס לעניין זה.
בהמשך לכך מבוקש כי בכל מקום בו מופיע המונח "רשיון טיס בנתיבי תובלה באויר" (מספר קטן של מופעים), יוחלף המונח ב"רישיון טייס תובלה בנתיבי אוויר", שהוא המונח הנכון והשגור בתקנות הרישיונות.
לתקנה 2 לתיקון המוצע שעניינה "תיקון תקנה 1"
תקנה 1 לתקנות הרישיונות עניינה "הגדרות".
בשל שגגה שאירעה בעת התקנת התקנות, נעדרת ממנה הגדרת "ספינת אוויר", אף שהמונח מופיע בהקשרים שונים במסגרת תקנות הרישיונות (ובין היתר בתקנות 78, 82, 93 ועוד תקנות שונות שעניינן, בין היתר, קבלת "הגדר ספינת אוויר"). יצוין כי לעת הזו לא התבקשו בישראל הגדרי "ספינת אוויר", ברם לנוכח התפתחות התעופה האזרחית בישראל מבוקש לאפשר את הדבר במסגרת תקנות הרישיונות, ולכן נדרשת הוספת ההגדרה, כבסיס לתיקונים שייערכו בנושא להלן.
לפיכך, על-מנת להבהיר נקודה זו מבוקש עתה להוסיף את הגדרת "ספינת אוויר", המבוססת על ההגדרה בנספח 1 לאמנה (Airship. A power-driven lighter-than-air aircraft).
לתקנה 3 לתיקון המוצע שעניינה "תיקון תקנה 7"
תקנה 7 לתקנות הרישיונות עניינה "סוגי הגדרים לעובדי טיס", והיא מפרטת את סוגי ההגדרים שהמנהל (או: רשות הרישוי) רשאי ליתן לעובדי טיס.
בהמשך לאמור לעיל לגבי הוספת הגדרת "ספינת אוויר" - על אף העובדה שבתקנות הרישיונות קיימים הסדרים מהותיים לעניין קבלת הגדר "ספינת אוויר", הרי שמתקנה זו נשמט, בשל שגגה שאירעה בעת התקנת התקנות, הגדר "ספינת אוויר".
לפיכך מבוקש עתה לתקן שגגה זו ולהוסיף לרשימת ההגדרים שהמנהל רשאי ליתן לעובד טיס גם הגדר "ספינת אוויר", וזאת בהשלמה להסדרים המהותיים הקבועים בתקנות הרישיונות.
לתקנה 4 לתיקון המוצע שעניינה "החלפת תקנה 29"
תקנה 29 לתקנות הרישיונות עניינה "תנאים למבחן עיוני", והיא מפרטת את התנאים לגישה של מבקש רישיון למבחן עיוני שעליו לעבור כתנאי לקבלת הרישיון.
כך, בפסקה (1) לתקנה 29 בנוסחה הנוכחי נדרש המבקש לגשת למבחן עיוני להוכיח להנחת דעתה של רשות הרישוי כי: "הוא השלים עשרים וחמשה אחוזים מדרישות הנסיון הקבועות בתקנות אלה לגבי הרשיון או ההגדר המבוקשים, אלא אם נקבע אחרת בתקנות אלה". משמע, הדרישה היא כי כתנאי לגישה למבחן העיוני על המבקש להיבחן להוכיח כי התקיימו כבר לגביו רבע מדרישות הניסיון הקבועות בתקנות לגבי הרישיון או ההגדר המבוקש. כך, למשל, מבקש רישיון טייס פרטי שנדרש ל-40/50 שעות טיסה לפחות לשם קבלת הגדר אווירון, בשים לב למסגרת בה הוא מוכשר (תק' 89(א) לתקנות הרישיונות), לא יוכל לגשת למבחן עיוני אלא אם השלים 10/12.5 שעות טיסה לפחות).
גורמי המקצוע ברת"א הגיעו למסקנה לפיה דרישה זו אינה הכרחית לצורך בטיחות התעופה האזרחית, וכי ניתן לאפשר לאדם המבקש רישיון או הגדר לגשת למבחן עיוני גם אם לא השלים היקף כזה או אחר מדרישות הניסיון הקבועות בתקנות לגבי הרישיון או ההגדר שהוא מבקש, ובכך להותיר את הדבר לשיקול דעתו של מבקש הרישיון או ההגדר.
לפיכך, מבוקש למחוק את פסקה (1) מתקנה 29 לתקנות הרישיונות, כך שתיוותר בה למעשה רק פסקה (2). לאור מהות השינוי ושיבוש הנוסח של התקנה לאחר מחיקת פסקה (1), מבוקש להחליף את התקנה בנוסח חדש, שבבסיסו יצירת מקשה אחרת מהרישה לתקנה בנוסחה הנוכחי ולפסקה (2) לה.
לתקנה 5 לתיקון המוצע שעניינה "תיקון תקנה 60"
תקנה 60 לתקנות הרישיונות עניינה "הגדרות" והיא מפרטת שורה של הגדרות השייכות לפרק השמיני לתקנות הרישיונות, שעניינו "בדיקות רפואיות", ובו עיקר ענייננו במסגרת תיקון התקנות.
במסגרת תקנה זו ישנה, בין היתר, הגדרת "ועדה רפואית".
בהמשך להחלפת המונחים בתקנה 1 לתיקון המוצע מבוקש כי במקום המונח "רופאים מורשים" יבוא "רופאים מוסמכים".
כמו-כן, בסיפה להגדרה מופיעות המילים: "המחליטה על כשירותו של נבדק לקבל תעודה רפואית".
סיפה זו מעניקה, לכאורה, לוועדה הרפואית, במסגרת ההגדרה של הרכבה, גם סמכויות שאין להן כל יסוד בהוראות המהותיות של הפרק השמיני השייכות לעניין, ואשר אין כוונה כי יוענקו לה וכי היא תפעילן.
הדבר מוביל לאפשרות ל"תקלות משפטיות" בכל הנוגע לתפקידיה ולסמכויותיה של הוועדה הרפואית כפועל יוצא מהפער בין ה"סמכות" שניתנת לה בהגדרתה לבין הסמכויות או התפקידים שיש לה בפועל לפי הוראותיו המפורטות של הפרק השמיני (ראו, למשל, בתקנות 61(א) ו- (ב); 62; 64(א), (ג) ו- (ד); 65(ב)(2) ו- (ג) ועוד).
לפיכך, מבוקש למחוק מהגדרת "ועדת רפואית" את הסיפה המתחילה במילים "המחליטה על כשירותו...", כך שההגדרה תתמקד בהרכבה של הוועדה הרפואית ולא בסמכויותיה או בתפקידיה, המפורטים בהוראות המהותיות של הפרק השמיני לתקנות הרישיונות.
כן מבוקש, בהמשך לאמור לעיל לעניין התאמת המונחים המשמשים בתקנות לחוק הטיס, לבטל את הגדרת "רופא המינהל", וזאת לאור העובדה שהמונח הוחלף במסגרת תיקון תקנה 1 במונח "רופא הרשות", המוגדר בחוק הטיס.
לתקנה 6 לתיקון המוצע שעניינה "החלפת תקנה 61"
תקנה 61 לתקנות הרישיונות עניינה "תנאים למתן תעודה רפואית", והיא נוקבת בתנאים שצריכים להתקיים בכדי שרופא מוסמך, רופא מוסמך בכיר ורופא הרשות יהיו רשאים לתת תעודה רפואית למבקשהּ.
בנוסחה הנוכחי התקנה שמה את הדגש על "הרישיון או ההגדר שלצורך קבלתם או חידושם נדרשת התעודה", וכן היא קוצבת תקופות שונות לעניין עיתוי עריכת הבדיקה הרפואית כתנאי למתן התעודה הרפואית.
הנוסח הנוכחי לא שם את הדגש על סוג התעודה הרפואית - ממנו למעשה צריכים להיגזר על המאפיינים וההוראות המהותיים לגביה (ראו, למשל, להלן בתיקון המוצע לתקנה 65) - ואף אינו עולה בקנה אחד עם הוראות נוספות שמבוקש לקדם במסגרת התיקון, ובין היתר לעניין תחילת תקופת תוקפה של התעודה הרפואית (ראו להלן בתיקון המוצע לתקנה 66). כמו-כן, הנוסח הנוכחי מסורבל ולא ברור בחלקו, בין היתר לעניין המורשים ליתן תעודות רפואיות, וממילא הצורך בתיקונו גם לעניין זה.
לפיכך, מבוקש להחליף את תקנה 65 בתקנה חדשה, פשוטה ובהירה יותר, שהסדריה יעלו בקנה אחד עם הוראות ותכלית התיקון, כך שייקבע הסדר ברור לעניין התנאים למתן תעודות רפואיות והמורשים לתיתן.
לעניין מתן תעודה רפואית מסוג המבוקש לראשונה - מבוקש לקבוע, בדומה להסדר הקיים, כי היא תינתן בידי רופא הרשות בלבד, ולאחר שמבקשה נבדק בידי רופא מוסמך או בידי רופא מוסמך בכיר, לפי סוגה (וראו בתקנה 65 המוצעת) או בידי וועדה רפואית (לפי תקנה 65(ג) המוצעת), ונמצא להנחת דעתו של רופא הרשות, כי הוא עונה על הדרישות הרפואית הישימות, בהתאם לתוספת הראשונה לתקנות (לתקנת משנה (א) המוצעת).
לעניין מתן תעודה רפואית שאינה כאמור בתקנת משנה (א) המוצעת (למשל, מי שמחזיק כבר בתעודה רפואית מסוג מסוים שתוקפה פג או שהוא צפוי לפוג, והוא מבקש "לחדשה" (קרי, לקבל דומה תחתיה)) - מבוקש לקבוע, בדומה להסדר הקיים, כי היא תינתן בידי רופא מוסמך או בידי רופא מוסמך בכיר, לפי סוגה (וראו בתקנה 65 המוצעת), או בידי רופא הרשות (לפי הוראות תקנה 68 לתקנות הרישיונות, שעניינה "מקרים מיוחדים" בהם מבקש התעודה הרפואית אינו עונה על מלוא הדרישות הרפואיות הישימות לגביו), אם מבקשה נבדק בידי רופא מוסמך או בידי רופא מוסמך בכיר, לפי סוגה או בידי וועדה רפואית (לפי תקנה 65(ג) המוצעת), ונמצא להנחת דעתו של הרופא המחדש, כי המבקש עונה על הדרישות הרפואית הישימות, בהתאם לתוספת הראשונה לתקנות (לתקנת משנה (ב) המוצעת).
כן מבוקש לקבוע כי רופא הנותן תעודה רפואית לפי תקנות משנה (א) או (ב), יציין בה את יום נתינתה. הואיל וליום עריכת הבדיקות חשיבות רבה לעניין חישוב היום הבא בו יהיה על מבקש התעודה הרפואית להיבדק, והואיל ואין תמיד הלימה בין יום עריכת הבדיקות לבין יום מתן התעודה הרפואית (אם מטעמים מנהליים ואם בשל הצורך בבירורים רפואיים נוספים), מבוקש לקבוע את חובת הרופא נותן התעודה הרפואית לציין בה את יום נתינתה, ובכך להגדיר יום ברור וחד-משמעי לעניין חישוב תקופת תוקפה של התעודה הרפואית, כפי שעוד יפורט להלן (לתקנת משנה (ג) המוצעת).
עוד מבוקש לקבוע הסדר ברור לעניין מי שתקופת התוקף של התעודה הרפואית שבידיו תמה והתעודה הרפואית פקעה. לעניין זה מבוקש לקבוע כי כל עוד התעודה שבידיי מבקש ה"חידוש" לא פקעה או שהיא פקעה אך טרם חלפו חמש שנים מיום פקיעתה, הרי שאין צורך באותו תהליך שנדרש לשם מתן תעודה רפואית המתבקשת לראשונה (וממילא מבקש התעודה הרפואית לא נדרש לעבור בדיקה ראשונית, שהיא מקיפה יותר מזו התקופתית), ודי לעניין זה בכך שמבקש "חידוש" התעודה הרפואית שבידיו יעבור בדיקה תקופתית בכדי שתינתן לו תעודה רפואית מתאימה. לשם כך מבוקש להחיל על מבקש תעודה רפואית כאמור את הוראות תקנת משנה (ב) המוצעת.
לעומת זאת, אם חלפו יותר מחמש שנים מיום שהתעודה הרפואית בה החזיק מבקש ה"חידוש" פקעה, הרי שחלוף הזמן מחייב לדעת גורמי המקצוע ברת"א שהוא יעבור בדיקות יסודיות יותר, ולכן יידרש לגביו התהליך הנדרש לגבי מתן תעודה רפואית המתבקשת לראשונה, ולכן מבוקש להחיל על מבקש תעודה רפואית כאמור את הוראות תקנת משנה (א) המוצעת (לתקנת משנה (ד) המוצעת).
לתקנה 7 לתיקון המוצע שעניינה "החלפת תקנה 65"
תקנה 65 לתקנות הרישיונות עניינה "בדיקות רפואיות", והיא מגדירה את סוגי הבדיקות אותן רשאים לערוך רופא מוסמך, רופא מוסמך בכיר והוועדה הרפואית.
בנוסחה הנוכחי מבחינה התקנה בין סוגי הבדיקות שרשאים לערוך רופא מוסמך, רופא מוסמך בכיר וועדה רפואית בהתאם לסוגי הרישיונות או ההגדרים המבוקשים, ולא בהתאם לסוג התעודה הרפואית שנדרשת לשם הרישיון או ההגדר המבוקשים.
במסגרת התיקון הכולל בנושא תקופת תוקפה של התעודה הרפואית, נעשה ניסיון להבהיר את הקשר שבין הרישיון או ההגדר לבין סוג התעודה הרפואית הנדרשת לשם קבלתם או לשם השימוש בזכויות שלפיהם, תוך התמקדות בסוג התעודה הרפואית והרישיונות או ההגדרים לטובתם היא נדרשת (ראו להלן בהצעה להוסיף את הפרק ה- 12 לתוספת הראשונה).
לפיכך, לשם בהירות הנושא והתאמה בין מרכיביו השונים (סמכויות הרופאים, סוגי התעודות ותוקפן והקשר בינן לבין הרישיונות או ההגדרים המבוקשים) מבוקש ליישם עיקרון זה גם לעניין הבדיקות הרפואיות שהרופאים השונים והוועדה הרפואית רשאים לערוך, זאת בצד עריכת תיקונים נוספים אותם מצאו גורמי המקצוע ברת"א נדרשים לשם טיוב ההסדר.
לאור היקף התיקון מבוקש להחליף את תקנה 65 במלואה, ולקבוע הסדר לעניין "המורשים לערוך בדיקות רפואיות", כדלקמן:
מבוקש לקבוע כי רופא מוסמך יהיה רשאי לערוך בדיקה רפואית ראשונית, בדיקה רפואית תקופתית או בדיקת ביקורת לצורך קבלת תעודה רפואית סוג 2 ולצורך קבלת תעודה רפואית סוג 3, קרי ביחס למבקשי רישיונות או הגדרים כמפורט בסעיף 1.1(ב) ו- (ג) לתוספת הראשונה לתקנות הרישיונות (לתקנות משנה (א) המוצעת).
עוד מבוקש לקבוע כי רופא מוסמך בכיר יהיה רשאי לערוך בדיקה רפואית ראשונית, בדיקה רפואית תקופתית או בדיקת ביקורת לצורך קבלת תעודה רפואית סוג 1 (קרי ביחס למבקשי רישיונות או הגדרים כמפורט בסעיף 1.1(א) לתוספת הראשונה לתקנות הרישיונות) וכן את אותן בדיקות שמוסמך רופא מוסמך לערוך (קרי, בדיקות לצורך קבלת תעודה רפואית סוג 2 ולצורך קבלת תעודה רפואית סוג 3, כמפורט לעיל).
קביעה זו מרחיבה את סמכותו של רופא מוסמך בכיר גם לעניין בדיקה ראשונית או תקופתית לטייס המשמש בטיסה מסחרית שגילו מעל 60 שנים, שכיום אין רופא מוסמך בכיר רשאי לבצע לפי תקנת-משנה (ב)(2) , וזאת לאור העובדה שרת"א אינה רואה כל מניעה מקצועית מכך שרופא מוסמך בכיר יבצע את הבדיקות הללו, ולמעשה רת"א מקבלת בדיקות כאמור אף שנעשה בידי רופא מוסמך בכיר (לתקנת משנה (ב)).
בנוסף, תקנה 65(ג) בנוסחה היום מגדירה את הבדיקות אותן רשאית לערוך ועדה רפואית. העמדה המקצועית של רת"א היא כי על הוועדה הרפואית לבצע רק בדיקות אשר הופנו אליה על ידי רופא הרשות, לצורך קבלת חוות דעתה והמלצותיה במקרה מסוים, וכי אין תועלת בכך שתערוך "ראשונה" בדיקות שממילא בנות ביצוע בידי רופא מוסמך או רופא מוסמך בכיר. מצב דברים זה גם נוהג בפועל.
לפיכך, מבוקש לקבוע בתקנת משנה (ג) המוצעת כי תפקידה של הוועדה הרפואית יוגדר: לבצע בדיקות שרופא הרשות ביקשה לעורכן.
כן מבוקש במסגרת זו לקבוע את חובת הוועדה הרפואית להעביר את תוצאות בדיקותיה לידי רופא הרשות, שהפנה את הבדיקות לביצועה מלכתחילה (לתקנת משנה (ג)).
לתקנה 8 לתיקון המוצע שעניינה "תיקון תקנה 66" ולתקנה 15(6) לתיקון המוצע שעניינה הוספת "פרק 12 - תוקף תעודה רפואית"
רקע כללי
תקנה 66 לתקנות הרישיונות עניינה "תקופת תוקפה של תעודה רפואית" וקבועות בה תקופות התוקף של תעודות רפואיות לפי סוגן, בשים לב, בין היתר, לגיל מבקש התעודה הרפואית. אדם המבקש לקבל, לחדש או לאשר רישיון עובד טיס או לעשות שימוש בזכויות שהוא מקנה, נדרש לעבור בדיקות רפואיות ולהחזיק בתעודה רפואית מתאימה.
הפרק השמיני לתקנות הרישיונות קובע את ההוראות לעניין ביצוע הבדיקות, מתן התעודות הרפואיות, קציבת תוקפן, תנאים לחידושן ועוד.
כך, ישנם שלושה סוגי תעודות רפואיות (סוג 1; סוג 2; סוג 3), הנבדלים זה מזה בסוגי הבדיקות ובערכים הנמדדים בבדיקות שמבקש התעודה הרפואית נדרש לעבור.
כמו-כן, סוג התעודה הרפואית נגזר מסוג הרישיון או ההגדר המבוקש.
תקופת התוקף של התעודה הרפואית, וממילא תדירות הבדיקות להן נדרש עובד טיס, נגזרת, בעיקרה, משני אלה:
סוג הרישיון או ההגדר שמבקש או שבו מחזיק עובד הטיס;
גילו של עובד טיס.
כך, למשל, עובד טיס המחזיק ברישיון טייס תובלה בנתיבי אוויר (להלן - טתב"א) נדרש לתעודה רפואית מסוג 1 (סעיף 1.1(א)(2) לפרק הראשון לתוספת הראשונה לתקנות הרישיונות), שתקופת תוקפה לעובד טייס אשר גילו מעל 40 שנים היא 6 חודשים (תקנה 66(א)(1)(ב) לתקנות הרישיונות).
הוראות תקנה 66 לתקנות הרישיונות התבססו בעת שהותקנה על הוראות נספח 1 לאמנה (ANNEX 1- Personnel Licensing).
הסטנדרטים וההמלצות בנספח 1 לאמנה, המתייחסים לנושא זה, עודכנו ושונו לאחרונה בשנת 2005, וזאת מבלי שבוצע עדכון מתאים לתקנה 66 האמורה - מה שהוביל ליצירת פער בין הדין הישראלי לבין הנדרש לפי נספח 1 האמור.
על פי הסטנדרטים וההמלצות העדכניים המפורסמים בנספח 1 לאמנה יש:
להתחשב, בעת קביעת תקופת התוקף של התעודה הרפואית, גם בסוג ההפעלה שמבצע עובד הטיס, קרי, לא רק בסוג הרישיון או ההגדר שבידיו, אלא גם בסוג ההפעלה - הפעלה מסחרית או הפעלה כללית - בה הוא משמש בפועל;
לקבוע יום קבוע שבו פוקע תוקפה של התעודה הרפואית;
לאפשר למבקש "חידוש" תעודה רפואית לבצע את הבדיקות הרפואיות, הנדרשות לשם חידוש התעודה הרפואית, לפני שתוקף התעודה הרפואית שבידיו פוקע - וזאת במשך פרק זמן שלא יעלה על 45 ימים לפני יום פקיעת תוקף התעודה הרפואית שבידיו. במקרה כזה, תקופת תוקף התעודה הרפואית החדשה שתונפק תיחשב מיום פקיעת תוקף התעודה הרפואית שבידיו, ולא מיום ביצוע הבדיקות הרפואיות בפועל, וזאת במטרה להקנות גמישות מסוימת למבקש חידוש תעודה רפואית, תוך שמירת יום "קבוע" לפקיעת תוקף התעודה הרפואית שבידיו ומבלי לפגוע בבטיחות התעופה האזרחית.
ממילא, קיים, כאמור, שוני בין תדירות ביצוע הבדיקות כפי שמורה תקנה 66 לתקנות הרישיונות לבין הדרישות על פי הסטנדרטים וההמלצות של נספח 1 האמור.
להלן טבלה משווה בין דרישות תקנה 66 לתקנות הרישיונות בנוסחה היום לבין הדרישות על פי הסטנדרטים וההמלצות העדכניים של נספח 1 האמור:
הערות לטבלה:
במקומות בהם מופיעה התניית גיל בצד מניין החודשים, תקופת תוקפה של התעודה הרפואית יהיה לפי המוקדם - מספר החודשים או הגיל. הגבלה זו באה למנוע מצב שבו באותה קבוצת גילאים יהיו עובדי טיס שייבדקו בתדירויות שונות. לדוגמא, בעל רישיון טייס פרטי שנבדק בגיל 39.5 שנים, אמור לקבל תעודה רפואית שתוקפה 60 חודשים, ולהיבדק פעם נוספת רק במלאת לו 44.5 שנים. זאת בניגוד לסטנדרט הקובע כי מעל גיל 40 יש להיבדק אחת לשנתיים.
* תוקפה של תעודה רפואית של בעל רישיון טייס מסחרי או של בעל רישיון טתב"א, שבעת מתן התעודה מלאו לו 40 שנים והוא משמש כטייס יחיד בהפעלה של כלי טיס לשם הסעת נוסעים בתמורה, הוא 6 חודשים.
** תוקפה של תעודה רפואית של בעל רישיון טייס מסחרי או של בעל רישיון טתב"א, שבעת מתן התעודה מלאו לו 60 שנים והוא אינו משמש בהפעלה מסחרית של כלי טיס, הינו 12 חודשים.
*** קיצור תקופת תוקף תעודה רפואית של בעל רישיון טייס פרטי, רישיון טייס מתלמד או רישיון מפקח על תנועה אווירית שמלאו לו 50 שנה, מ- 24 חודשים ל- 12 חודשים היא תוצא של החלטת רת"א לאמץ את המלצה 1.2.5.2.5 לנספח 1 לאמנה.
בירוק מסומנות תקופות התוקף על פי הסטנדרטים הבינלאומיים שמקלים לעומת תקנה 66 לתקנות הרישיונות בנוסחה הנוכחי, ואילו בסגול מסומן התוקף שהוא מחמיר לעומת תקנה 66 כאמור.
הסיבות שבבסיס השינויים בסטנדרטים ובהמלצות של נספח 1 לאמנה בעניין זה היו הבאות:
לנושא שינוי תקופת התוקף של התעודה הרפואית ותדירות הביצוע של הבדיקות:
בשל קשיים אובייקטיביים בוצע רק מספר מועט של מחקרים העוסקים ביעילות הבדיקות הנעשות לעובדי טיס, הבודקים את תרומתן לאבחון מקדים של תופעות בריאותיות העלולות לפגוע בבטיחות הטיסה ולמניעתן מראש.
היכולת לאתר בעיות רפואיות, ועל פיהן להעריך את רמת הסיכון הבטיחותי, באמצעות בדיקות רפואיות שגרתיות, גם אם הן מקיפות ויסודיות מאוד, מוגבלת. עובדה זו נכונה לגבי כל טווח הגילאים.
יחד עם זאת מחקרים שנעשו במדינות חברות הראו כי ככל שמחזיק הרישיון מבוגר יותר, ובעיקר לאחר מעבר גיל 40, יש גידול משמעותי באירועים בריאותיים שהוא חווה - בעיקר אירועים מהסוג שיש לו השפעה על בטיחות הטיסה (כגון אירועים לבביים).
בהתאם שונו הסטנדרטים בנספח 1 לאמנה ותקופת התוקף של הבדיקה הוארכה לעובדי טיס שטרם מלאו להם 40 שנים.
עוד נמצא כי בקביעת תקופת התוקף של הבדיקות יש לתת משקל מתאים לסוג ההפעלה בה מעורב עובד הטיס בפועל.
בהתאם, כאשר עובד הטיס משמש בהיבטים מסוימים של הפעלה מסחרית - הגוררת מעצם מהותה חשיפה של ציבור גדול לסיכון בטיחותי (למשל, הפעלה של כלי טיס לשם הסעת נוסעים בתמורה) או סיכון בגרימת נזק כספי גבוה (למשל, הובלת מטען בשכר) - נכון לקצר את תקופת התוקף של התעודה הרפואית, וממילא להגדיל את תכיפות ביצוע הבדיקות הרפואיות.
בנוסף, בוצעה הבחנה בין הפעלה של כלי טיס לשם הסעת נוסעים בתמורה על ידי טייס בודד לבין הפעלה על ידי צוות בן שני טייסים. ההנחה היא שבצוות של שני טייסים הסיכוי ששניהם ילקו בו-זמנית באירועים רפואיים שיגבילו את יכולתם לתפקד נמוך משמעותית מהסיכוי של טייס בודד ללקות באירוע כזה. אי לכך, בהפעלה של צוות בן שני טייסים הוארכה תקופת התוקף של התעודה הרפואית של מי שמשמש בהפעלה כאמור בהשוואה לזו של טייס בודד.
לנושא ההערה בדבר התועלת שבקביעת יום קבוע לתקופת התוקף של התעודה הרפואית:
קביעת יום קבוע לתקופת התוקף של התעודה הרפואית, מקלה על עובד הטיס לעקוב אחר סטטוס תוקפה של התעודה.
ממילא, מתן האפשרות לבצע את הבדיקות בפרק זמן של עד 45 יום לפני יום פקיעת התוקף של התעודה הרפואית, יאפשר מרחב תמרון לנבדק בבחירת עיתוי עריכת הבדיקה הרפואית שיהיה נוח עבורו לביצוע הבדיקה, וזאת בלי לשנות כאמור את התאריך הקובע שיישמר קבוע, וכך יקל על זכירתו.
עמדת גורמי המקצוע ברת"א שנדרשו לשינויים בנספח 1 לאמנה ולטעמיהם, היא כי מכיוון שאוכלוסיית עובדי הטיס בישראל קטנה, נכון לעניין זה לאמץ את הסטנדרטים וההמלצות המעודכנים לפי נספח 1 לאמנה, ולפעול בהתאם להוראות סעיף 38 לאמנה, ואין מקום להסתמך על נתונים סטטיסטיים מקומיים בכל הקשור לעריכת הבדיקות הרפואיות ולתדירותן וליצור הסדרים מיוחדים לתעופה האזרחית בישראל לעניין זה.
לפיכך במסגרת ההסדרים שיפורטו להלן מוצע, במסגרת תיקון התקנות, להשיג, בין היתר, את המטרות הבאות:
התאמת המשתנים המפורטים בתקנה 66 לתקנות הרישיונות, הקובעים את סוג התעודה, את תקופת תוקפה ואת תדירות הבדיקות להן נדרש עובד הטיס לאלה המפורטים בנספח 1 לאמנה;
קביעת תקופת התוקף של התעודה הרפואית ותדירות הבדיקות גם בהתאם לסוג ההפעלה בה מעורב עובד הטיס, היכן שהדבר נדרש;
קביעת תחילת תקופת תוקפה של התעודה הרפואית ביום עריכת הבדיקה הרפואית (בכפוף לאמור להלן);
מתן האפשרות לקביעת יום בדיקה קבוע (כפועל יוצא מיום מתן התעודה הרפואית הראשונה) ומתן האפשרות לעובד הטיס לבצע את הבדיקה הרפואית בתקופה של עד 45 לפני יום פקיעת תוקף התעודה הרפואית שבידיו ,מבלי שיום פקיעת התוקף ישתנה בעקבות הקדמת הבדיקה הרפואית בפועל.
המשמעות העיקרית של התיקון המוצע מבחינת ציבור מבקשי ובעלי הרישיונות היא הקלת הדרישות לעניין החובה לעבור בדיקות רפואיות לגבי ציבור גדול של עובדי טיס עקב הקטנת התדירות של ביצוע הבדיקות הרפואיות וירידה משמעותית במספר הבדיקות הרפואיות המבוצעות בשנה (כ-1,000 בדיקות פחות מתוך כ- 4,000 הבדיקות המתקיימות בשנה על פי הדין היום), וממילא צמצום העלויות הכרוכות בכך (אם לעניין ביצוע הבדיקות, הפסד ימי עבודה ועוד).
עיקרי תוצאות התיקון הצפוי הם כדלקמן:
השינוי העיקרי כפועל יוצא מהתיקון יבוא לידי ביטוי בקרב טייסים שמלאו להם 40 שנים אך טרם מלאו להם 60 שנים, המשמשים בהפעלה מסחרית, שלפי תקנה 66(א)(1)(ב) בנוסחה היום, תוקף התעודה הרפואית שלהם הוא חצי שנה.
הואיל והרוב המוחלט של הטייסים המשמשים בהפעלה מסחרית עושים כן בצוותים של לפחות שני טייסים, הרי שבעקבות התיקון לגבי טייסים אלה תדירות הבדיקות תקטן מפעמיים בשנה לפעם אחת בשנה.
לעניין בעלי רישיון טייס פרטי, בעלי רישיון טייס מתלמד ובעלי רישיון מפקח על תנועה אווירית שטרם מלאו להם 40 שנים - תדירות הבדיקות שלהם תקטן מבדיקה אחת כל שנתיים (תקנה 66(א)(2)(א) ו- (א)(3)) לבדיקה אחת כל חמש שנים לבעל רישיון טייס פרטי ולבעל רישיון טייס מתלמד, ולבדיקה אחת כל ארבע שנים לבעל רישיון מפקח על תנועה אווירית;
לעניין בעלי רישיון טייס מסחרי או בעלי רישיון טתב"א שמלאו להם 60 שנים ואשר אינם משמשים בהפעלה מסחרית- תדירות בדיקותיהם תקטן משתי בדיקות לשנה (תקנה 66(א)(1)(ב)) לבדיקה אחת לשנה;
לעניין בעלי רישיון מפקח על תנועה אווירית שמלאו להם 50 שנה - תדירות בדיקותיהם תגדל מבדיקה אחת לשנתיים לבדיקה אחת לשנה (היום הם נבדקים אחת לשנתיים בכל הגילאים (תקנה 66(א)(3));
תדירות הבדיקות של בעלי רישיון טיס עם הגדר דאון או עם הגדר בלון חופשי תהא זהה לתדירות הבדיקות של בעלי רישיון טייס פרטי, בהתאם לגיל.
לעניין בעלי רישיון נווט טיס או רישיון טכנאי טיס - דרגת הבריאות הנדרשת שונתה מ"סוג 1" (סעיפים 1.1(3) ו- (4) לפרק הראשון לתוספת הראשונה לתקנות הרישיונות) ל"סוג 2" ומוגדרת תדירות בדיקות קבועה: בדיקה אחת לשנה ללא תלות בגיל המבקש.
עובד הטיס יוכל לשמור על יום בדיקה קבוע כל עוד נבדק עד 45 ימים לפני יום פקיעת התעודה.
יצוין כי לשינוי בקציבת תקופות התוקף של התעודות הרפואיות משמעויות כלכליות הבאות לידי ביטוי הן בחסכון בימי עבודה והן בהקטנת ההוצאה בגין עלויות ביצוע הבדיקות הרפואיות לנושאים בהן (זאת בצד הקטנת הכנסתם של הרופאים המורשים העורכים בדיקות אלה).
מבחינת בטיחות התעופה האזרחית - לא צפויה פגיעה בבטיחות; אימוץ הסטנדרטים הבינלאומיים מביא אמנם להגדלת תקופות התוקף של התעודות הרפואיות ולהקטנת התדירויות של הבדיקות הרפואיות שהן תנאי לקבלתן, אך רובן המכריע של הבדיקות שמספרן יקטן מבוצע, לפי התקנות היום, בגילאים שמתחת ל- 40 שנה, אשר על פי המחקרים שנעשו אינם מועדים לאירועים בריאותיים המסכנים את בטיחות התעופה האזרחית.
ולתיקון המוצע עצמו:
תקנה 66(א) לתקנות הרישיונות מגדירה את תקופות התוקף של התעודות הרפואיות לפי סוגן ובהתחשב בגיל מבקש התעודה הרפואית.
כפי שצוין לעיל, האמור בה אינו עולה בקנה אחד עם הדרישות העדכניות של נספח 1 לאמנה.
כמו-כן, אין היא קובעת בצורה ברורה את יום תחילת תוקפה של התעודה הרפואית.
לפיכך, מבוקש להחליף את תקנת משנה (א) בהסדר המפנה במפורש, לעניין סוג התעודה הרפואית, לפרק ה- 1 לתוספת הראשונה לתקנות הרישינות (להחלפת תקנת משנה (א)).
כן מבוקש להחליף את תקנת משנה (א1) ולקבוע כי תעודה רפואית תהיה תקפה מיום נתינה, וזאת בהמשך לחובת הרופא נותן התעודה הרפואית לציין את יום נתינתה, כאמור בתקנה 61(ג) המוצעת לעיל (להחלפת תקנת משנה (א1)).
כן מבוקש לקבוע הוראות מפורטות לעניין משך תקופת תוקפה של התעודה הרפואית וכן לעניין אופן חישובה. כך, בהסדר המוצע מבוקש להפנות, לעניין משך תקופת תוקפה של התעודה הרפואית לטבלה מפורטת ההולמת את דרישות נספח 1 לאמנה, אשר תתווסף כפרק חדש (הפרק ה- 12) לתוספת הראשונה לתקנות הרישיונות. בהמשך לכך מבוקש לקבוע כי תקופת התוקף תימנה מיום עריכת הבדיקה, שהוא היום הקובע, כפי שפורט לעיל, לצורך קביעת מועד הבדיקה הרפואית הבאה. ברוב המכריע של המקרים, יום עריכת הבדיקה הוא גם יום מתן התעודה הרפואית, עם זאת, ייתכנו מקרים בהם התעודה הרפואית לא תינתן ביום הבדיקה עצמו (למשל, מטעמים מינהליים (הרופא לא הספיק להשלים את התהליך) או מטעמים רפואיים (נדרשה בדיקה נוספת או התייעצות עם רופא נוסף)), ומבוקש לקבוע כי אף במקרים אלה, היום ממנו תימנה תקופת התוקף של התעודה הרפואית הוא יום עריכת הבדיקה הרפואית ולא יום נתינת התעודה הרפואית. עוד מבוקש לקבוע במסגרת זו את סמכותו של רופא הרשות לקצר את תקופת התוקף של התעודה הרפואית הקבועה בתוספת, באותם מקרים בהם תוצאות הבדיקה הרפואית שנערכה למבקש מחייבות את הדבר (הוספת תקנת משנה (א2)).
בהמשך לאמור לעיל, ובמטרה לאפשר גמישות מסוימת למבקש התעודה הרפואית בקביעת עיתוי עריכת הבדיקה הרפואית, מבוקש לקבוע כי בדיקה רפואית שתיערך בתוך 45 ימים מיום הפקיעה הצפוי של התעודה הרפואית תיראה כאילו נעשתה ביום פקיעת התעודה הרפואית וזאת על מנת לאפשר למבקש תעודה רפואית לבחור את העיתוי הנוח לו לביצוע הבדיקה הרפואית מבלי שיום פקיעת התעודה הרפואית שלו ישתנה כל פעם ומבלי ש"ייענש" כפועל יוצא מכך שהקדים את הבדיקה הרפואית ולא ביצעהּ בדיוק ביום פקיעת התעודה הרפואית (הוספת תקנת משנה (א3)).
עוד מבוקש לקבוע כי תוקפה של התעודה הרפואית יצוין בגוף התעודה, זאת בדומה לקבוע היום בתקנה 66(א) (הוספת תקנת משנה (א4)).
כל אלה אמורים לעניין תקנה 7(1) המוצעת.
תקנה 66(ג) לתקנות הרישיונות עניינה, בין היתר, הבדיקה הרפואית שעל עובד טיס לעבור כאשר נתקיים לגביו אירוע מסוים שהפקיע את תוקף התעודה הרפואית שלו (האירועים מפורטים בתקנה 66(ב) לתקנות הרישיונות).
לפי הנוסח הקיים, על עובד טיס לדווח על האירוע לרופא הרשות וכן אסור לו לעשות "... שימוש בתעודה הרפואית שבידו אלא לאחר שעבר בדיקה תקופתית ועל פי תוצאות הבדיקה".
בשל שגגה, מתנה הנוסח הנוכחי את המשך השימוש בתעודה הרפואית, בין היתר, בכך שאותו עובד טיס יעבור "בדיקה תקופתית".
למעשה, ל"בדיקה תקופתית" (המוגדרת בתקנה 60 לתקנות הרישיונות כ: "בדיקה רפואית הנעשית בהיקף הדרוש לקביעת מידת התאמתו של המבקש להמשיך במילוי התפקידים על פי הרשיון או ההגדר המבוקשים", והמשמשת לשם בדיקה עיתית של מצבו הרפואי של מבקש תעודה רפואית") אין כל שייכות לעניין זה, אלא שלאור הנסיבות על עובד הטיס האמור לעבור "בדיקת ביקורת" דווקא (המוגדרת שם כ: "בדיקה רפואית שאיננה בדיקה ראשונית ואיננה בדיקה תקופתית ואשר מטרתה היא לברר אם חלפה הסטיה במצב בריאותו של הנבדק, שבשלה נרשמה הגבלה בתעודה הרפואית או בוטל תוקפה", ואשר תכליתה היא בדיקת מצב רפואי בעקבות אירוע מסוים שהפקיע את תוקף התעודה הרפואית).
לפיכך, מבוקש להחליף את המונח "בדיקה תקופתית" שבתקנת משנה (ג) במונח הנכון: "בדיקת ביקורת" (לתקנה 7(2) המוצעת).
בהשלמה להסדר שמוצע לקבוע בתקנת משנה (א), המפנה לפרק ה- 12 לתוספת הראשונה לתקנות הרישיונות, מבוקש להוסיף פרק 12 לתוספת הראשונה, שעניינו: "תוקף תעודה רפואית".
הטבלה שמבוקש להוסיפה במסגרת הפרק ה- 12 לתקנות הרישיונות מהווה למעשה יישום "טבלאי" של הוראות הסטנדרטים וההמלצות המפורטים תחת פרק1.2.5 ("Validity of licences") לנספח 1 לאמנה, והיא נותנת ביטוי מפורט לדרישות העדכניות של נספח זה.
לטבלה שלוש עמודות: הימנית - מפרטת את דרגת הבריאות/סוג הרישיון; האמצעית - מפרטת את הנסיבות המתקיימות במי שהתעודה הרפואית ניתנת לו (ובכלל זה התייחסות לא רק לרישיון או להגדר אותם הוא מבקש או שבהם הוא מחזיק אלא, היכן שהדבר נדרש לפי הוראות נספח 1 לאמנה, גם לאופן שבו הוא משמש בהפעלת כלי הטיס); השמאלית - מפרטת את תקופת תוקפה של התעודה הרפואית (לפי חודשים, והיכן שהדבר נדרש לפי נספח 1 לאמנה: תוך הצבת "תקרת גיל" למי שתוך כדי תקופת תוקפה של התעודה הרפואית שבידיו עובר מקבוצת גיל "מאופיינת" אחת לקבוצת גיל אחרת).
עיקר השינויים בין המצב הקיים לטבלה המוצעת הוא כדלקמן:
תוקפן של תעודות רפואיות סוג 1 לבעלי רישיון טייס מסחרי ורישיון טתב"א, שמלאו להם 40 שנים אך טרם מלאו להם 60 שנים, שאינם משמשים כטייס יחיד בהפעלה של כלי טיס לשם הסעת נוסעים בתמורה, יוארך מ- 6 חודשים ל- 12 חודשים;
תוקפן של תעודות רפואיות סוג 1 לבעלי רישיון טייס מסחרי ורישיון טתב"א, שמלאו להם 40 שנים אך טרם מלאו להם 60 שנים, המשמשים כטייס יחיד בהפעלה של כלי טיס לשם הסעת נוסעים בתמורה, יעמוד על 6 חודשים;
תוקפן של תעודות רפואיות סוג 1 לבעלי רישיון טייס מסחרי ורישיון טתב"א, שמלאו להם 60 שנים, שאינם משמשים בהפעלה מסחרית, יוארך מ- 6 חודשים ל- 12 חודשים;
תוקפן של תעודות רפואיות סוג 2 לבעלי רישיון טייס פרטי, רישיון טייס מתלמד או לבעלי רישיון טייס עם הגדר דאון או הגדר בלון מאויש, שטרם מלאו להם 40 שנים, יוארך מ- 24 חודשים ל- 60 חודשים, או עד מלאת להם 42 שנים, לפי המוקדם (הגבלה זו, כפי שהוסבר קודם לכן, נועדה למנוע מצב בו באותה קבוצת גיל (40-41 שנים), יהיו טייסים שייבדקו בתדירויות שונות);
תוקפן של תעודות רפואיות סוג 2 לבעלי רישיון טייס פרטי, רישיון טייס מתלמד או בעלי רישיון טייס עם הגדר דאון או הגדר בלון מאויש, שמלאו להם 40 שנים אך טרם מלאו להם 50 שנים, יישאר 24 חודשים, אך יוגבל עד מלאת להם 51 שנים, לפי המוקדם (הגבלה זו מתקנת את המצב הקיים בו בגילאי 50-51 ישנם טייסים הנבדקים בתדירויות שונות, של שנה או שנתיים);
תוקפן של תעודות רפואיות סוג 2 לבעלי רישיון טייס פרטי, רישיון טייס מתלמד או בעלי רישיון טייס עם הגדר דאון או הגדר בלון מאויש, אשר מלאו להם 50 שנים, יוגבל ל- 12 חודשים;
תוקפן של תעודות רפואיות סוג 3 לבעלי רישיון מפקח על תנועה אווירית, שטרם מלאו להם 40 שנים, יוארך מ- 24 חודשים ל- 48 חודשים, או עד מלאת להם 42 שנים, לפי המוקדם (הגבלה זו, כפי שהוסבר קודם לכן, נועדה למנוע מצב שבו באותה קבוצת גיל, 40-44 שנים, יהיו מפקחי תנועה אווירית שייבדקו בתדירויות שונות);
תוקפן של תעודות רפואיות סוג 3 לבעלי רישיון מפקח על תנועה אווירית, שמלאו להם 40 שנים אך טרם מלאו להם 50 שנים, יישאר 24 חודשים, או עד מלאת להם 51 שנים, לפי המוקדם (הגבלה זו נועדה למנוע מצב שבו באותה קבוצת גיל, 50-51 שנים, יהיו מפקחי תנועה אווירית שייבדקו בתדירויות שונות);
תוקפן של תעודות רפואיות סוג 3 לבעלי רישיון מפקח על תנועה אווירית, שמלאו להם 50 שנים, יקוצר ל- 12 חודשים;
תוקפן של תעודות רפואיות סוג 2 לבעלי רישיון נווט טיס או רישיון טכנאי טיס יהיה 12 חודשים ללא תלות בגילם. (לתקנה 15(6) המוצעת).
לתקנה 9 לתיקון המוצע שעניינה "תיקון תקנה 68"
תקנה 68 עניינה "מקרים מיוחדים", והיא עוסקת, בין היתר, באותם מקרים בהם לא מתקיימות באדם מלוא הדרישות הרפואית לפי התוספת הראשונה לתקנות.
בתקנת משנה (א)(1) קבוע תפקידה של הוועדה רפואית באישור הכשירות של אדם כאמור לקבלת רישיון עובד טיס, ובין היתר מצוין שם כי על הוועדה הרפואית לאשר את מצבו הרפואי של אותו אדם "בכרטיסו הרפואי".
דא-עקא, שה"כרטיס [ה]רפואי" אינו מוגדר ואינו מוכר בתקנות הרישיונות (למעשה, זה המופע היחיד של ביטוי זה בתקנות).
לפיכך, מבוקש להחליף את המילים "אישרה בכרטיסו הרפואי" במילים "קבעה לגביו", תוך הבהרת תפקידה של הוועדה רפואית בהקשר זה ביחס לאותו אדם, ומחיקת ההפנייה לרישום ב"כרטיס רפואי" שאינו מוכר ואינו קיים למעשה. קביעה זאת נשמרת בתיקו הרפואי של עובד הטיס ברת"א (לתיקון תקנת משנה (א)(1)).
כמו-כן, תקנת משנה (ב) קובעת כי לגבי "איש צוות השוהה מחוץ לישראל המבקש תעודה רפואית" רשאית רשות הרישוי להורות על דחיית הבדיקה הרפואית לתקופות שונות, ועד לשישה חודשים בסך-הכל (בשים לב, בין היתר, לסוג ההפעלה בה מעורב בעל התעודה הרפואית). המשמעות המעשית של ההוראה הזו היא מתן האפשרות להאריך דה-פקטו את תקופת תוקפה של התעודה הרפואית לתקופה של עד 6 חודשים מהיום בו הייתה היא אמורה לפקוע.
עמדת גורמי המקצוע ברת"א היא כי יש לבטל תקנת משנה זו, משום שספק אם בנוסחה הנוכחי היא עולה בקנה אחד עם תכלית תיקונים אחרים אותם מבוקש לבצע לעניין תקופת תוקפה של התעודה הרפואית, משום שספק אם יש בה צורך ממשי וכי, מבלי לגרוע מאלה, משום שהדין נותן מענה לאותם מקרים חריגים בהם יידרש איש צוות לפעול בלי שבידיו תעודה רפואית תקפה.
הוראה זו היא למעשה ניסיון ליישם את סטנדרט 1.2.5.2.6 לנספח 1 לאמנה במסגרת התקנות, רק שנעדרת ממנה אמת המידה המפורטת בסטנדרט, והקובעת את תכליתו, לפיה הארכת תקופת תוקף התעודה הרפואית נועדה למקרים שעניינם: " The prescribed re-examination of a licence holder operating in an area distant from designated medical examination facilities". משמע, מההוראה בתקנה 68(ב) נעדר היסוד המהותי לקביעת ההסדר באמנה מלכתחילה, ולכן היא למעשה חסרה את התכלית לשמה נועד ההסדר מלכתחילה.
ההוראה אינה עולה בקנה אחד עם הוראות סטנדרט 1.2.4.3.1 לנספח 1 לאמנה (המתירות, לכל היותר, הארכת תקופת תוקפה של התעודה הרפואית ל- 45 ימים, לפי שיקול דעתה של הרשות המוסמכת לדבר), ואף אינה עולה בקנה אחד עם התיקונים המוצעים לעיל לעניין תקנה 66 לתקנות הרישיונות, שנועדו ליצור וודאות ויציבות לעניין תקופת תוקף התעודה הרפואית. כמו-כן, לא מתועד ברת"א מקרה של שימוש בתקנה זו, שנראה כי נועדה לימים בהם [אולי] עובדי טיס נעדרו מהארץ תקופות ארוכות [מאוד - שכן התקנה עוסקת בחודשים ספורים כל פעם!].
לפיכך סבורים אנשי המקצוע ברת"א כי אין מקום עוד להסדר זה, שאינו מתאים לעקרונות שבסיס התקנות ושלמעשה לא נעשה בו שימוש.
כמו-כן, אחת ניתנה מידה גדולה של גמישות בקביעת יום עריכת הבדיקה הרפואית, מבלי לפגוע בתקופת תוקפה (זה ההסדר המוצע בתקנה 66(א1) לעיל), אין כל הצדקה עניינית להאריך את תקופת תוקפה של התעודה הרפואית מעבר לתוקף הקבוע בדין, בוודאי שלא לתקופות של חודשים ספורים נוספים מעבר ליום פקיעתה.
יתירה על זאת, באותם מקרים חריגים ומתאימים בהם יידרש איש צוות למלא את תפקידו מעבר לתקופת התוקף של התעודה הרפואית שבידיו, הרי שניתן יהיה לשקול, באותם מקרים ולפי נסיבותיהם המיוחדות, מתן פטור מהחובות השייכות לעניין, וזאת לפי הוראות סעיף 165 לחוק הטיס.
לפיכך, מבוקש לבטל את תקנה 68(ב) לתקנות הרישיונות.
לתקנה 10 לתיקון המוצע שעניינה "החלפת תקנה 85"
תקנה 85 עניינה "תוקף הרישיון", והיא עוסקת בתקופת התוקף של רישיון טייס מתלמד, ותולה אותה בזמן בשים לב לתקופת התוקף של התעודה הרפואית בה מחזיק בעל הרישיון - כך שהיא קוצבת אותה בזמן בשים לב, בין היתר, לגילו של מחזיק הרישיון, תוך קיצור תקופת תוקפה ככל שגילו של בעל הרישיון עולה.
עם תיקון התקנות, והוספת הפרק ה- 12 לתוספת הראשונה, הנותן את הדעת לתקופות התוקף של התעודות הרפואיות בשים לב, בין היתר, לגיל בעל התעודה הרפואית, נדרש לנסח מחדש, ובפשטות, את תקנה 85, כך שהיא תקבע כי תקופת תוקפו של רישיון טייס מתלמד היא כתקופת תוקף התעודה הרפואית בה הוא מחזיק – כאשר פרטי תקופת התוקף, בשים לב, בין היתר, לגילו של בעל הרישיון, קבועים בפרק ה- 12 לתוספת הראשונה, כאמור, וממילא אין צורך לחזור עליהן במסגרת התקנה עצמה.
לתקנות 11 עד 15 לתיקון המוצע שעניינן תיקון תקנות 94, 95, 101, 114 ו- 119 לתקנות העיקריות, בהתאמה
תקנות 94, 95, 101, 114 ו- 119 עוסקות בעניינים שונים הנוגעים לבלון מאויש.
עם זאת, בשל שגגה, המונח המשמש בהן לפרקים הוא "בלון חופשי" (ההפך מבלון "קשור") שאינו המונח המתאים.
לפיכך מבוקש בכל התקנות הללו להחליף את המונח "בלון חופשי" במונח הנכון: "בלון מאויש".
לתקנה 16 לתיקון המוצע שעניינה "תיקון התוספת הראשונה"
התוספת הראשונה לתקנות הרישיונות עניינה הוראות שונות הקשורות ליישום הפרק השמיני לתקנות הרישיונות שעניינו "בדיקות רפואיות", ובין היתר מפורטות שם הוראות לעניין הדרישות הרפואיות לרישוי עובדי טיס (הפרק הראשון לתוספת), דרישות רפואיות שונות לסוגי התעודות הרפואיות השונים (פרקים 2 - 10), וכן שורה של טבלאות המפרטות היבטים שונים השייכים לעניין היחס רישיון/הגדר-תעודה רפואית-בדיקות ותדירותן (טבלאות 11.1 (לעניין הדרישות הרפואיות לקבלת תעודה רפואית) ו- 11.2 (לעניין תדירות הבדיקות וסוגי הבדיקות לכל דרגת בריאות)).
בפרק הראשון לתוספת הראשונה מפורטות הדרישות הרפואיות לרישוי עובדי טיס, המגדירות את סוג "דרגת הבריאות" (התעודה הרפואית) המתאימה לכל רישיון או הגדר, לפי שלושה סוגים: "סוג 1", "סוג 2" ו-"סוג 3".
הפירוט של הפרק הראשון לתוספת הראשונה בנוסחו היום אינו תואם, כאמור, את דרישות נספח 1 לאמנה לעניין פירוט הרישיונות/הגדרים הטעונים תעודה רפואית, הן בשל הכללת יתר והן בשל הכללת חסר.
במסגרת תיקון התוספת והתאמתה לדרישות נספח 1 לאמנה, מבוקש:
לעניין "דרגת בריאות סוג 1" -
בפסקת משנה (1), שעניינה ההגדרים שברישיון טייס מסחרי, מבוקש להוסיף דרישה לעוד שני הגדרים, אשר הושמטו ממנה בשגגה בעבר: הגדר ג'ירופלן (זאת על ידי החלפת המילה ""הליקופטר" במילה "רוטורקרפט", הכוללת התייחסות הן להליקופטר והן לג'ירופלן (ראו הגדרת "רוטורקרפט")) והגדר ספינת אוויר.
כן מבוקש למחוק את פסקאות משנה (3) ו- (4), זאת בשל השינוי בדרגת הבריאות הנדרשת מהמחזיקים ברישיונות נווט טיס וטכנאי טיס, אשר שונתה בנספח 1 לאמנה, מסוג 1 לסוג 2 (תיקוני סעיף 1.1(א) לתוספת הראשונה);
לעניין "דרגת בריאות סוג 2" -
בפסקת משנה (1), שעניינה ההגדרים שברישיון טייס פרטי מבוקש להוסיף דרישה לעוד שני הגדרים, אשר הושמטו ממנה בשגגה בעבר: הגדר ג'ירופלן (זאת על ידי החלפת המילה ""הליקופטר" במילה "רוטורקרפט", הכוללת התייחסות הן להליקופטר והן לג'ירופלן (ראו הגדרת "רוטורקרפט")) והגדר ספינת אוויר.
בפסקת משנה (2), מבוקש להחליף את המילים "רישיון טיס פרטי לדאון" במילים "רישיון טיס ובו הגדר דאון", וזאת משום שבתקנות הרישיונות אין "רישיון טיס פרטי לדאון", אלא שישנו הגדר "דאון", שיכול להופיע הן ברישיון טיס פרטי והן ברישיון טיס מסחרי.
לפיכך, על-מנת להתאים את דרישות תקנות הרישיונות לנספח 1 לאמנה, העוסק בדרגת בריאות סוג 2 למחזיק ברישיון דאון - סוג רישיון אשר, כאמור, לא קיים בתקנות הרישיונות - מבוקש התיקון האמור.
בפסקת משנה (4), מבוקש להחליף את המילים "רישיון טיס לבלון חופשי" במילים "רישיון טיס ובו הגדר בלון מאויש". בתקנות לא קיים "רישיון טיס לבלון חופשי" אלא ישנו הגדר בלון מאויש שיכול להופיע הן ברישיון טיס פרטי והן ברישיון טיס מסחרי.
לפיכך, על-מנת להתאים את דרישות תקנות הרישיונות לנספח 1 לאמנה, העוסק בדרגת בריאות סוג 2 למחזיק ברישיון בלון חופשי - סוג רישיון אשר, כאמור, לא קיים בתקנות הרישיונות - מבוקש התיקון האמור.
אחרי פסקת משנה (5) מבוקש להוסיף פסקאות משנה חדשות, (6), (7) ו- (8) מספרן, שעניינן "רישיון נווט טיס", "רישיון טכנאי טיס" ו"רישיון טייס מתלמד", בהתאמה;
לגבי "רישיון נווט טיס" ו"רישיון טכנאי טיס" - דרישת דרגת הבריאות הנדרשת מהם בנספח 1 לאמנה שונתה מ"סוג 1" ל"סוג 2", ולכן מבוקש לקבוע זאת גם במסגרת תקנות הרישיונות, וזאת בהמשך לתיקון שנעשה לעיל בסעיף 1.1(א) לתוספת הראשונה (תיקוני סעיף 1.1(ב) לתוספת הראשונה).
לגבי "רישיון טייס מתלמד" - דרישת דרגת הבריאות הנדרשת ממנו בנספח 1 לאמנה היא "סוג 2"; בשל שגגה נשמטה מתקנות הרישיונות הדרישה לתעודה רפואית כאמור ביחס לבעל רישיון זה (כך, בעוד שתקנה 72(3) לתקנות הרישיונות דורשת, כתנאי לקבלת רישיון טייס מתלמד: "תעודה רפואית מתאימה תקפה", הרי שאין בתקנות הרישיונות כנוסחן היום השלמה לדרישה זו ואין בהן למעשה הגדרה של אותה תעודה "מתאימה").
התיקון לעניין זה בא להשלים את החוסר האמור.
עוד מבוקש לבטל את טבלה 11.1 לתוספת הראשונה, שעניינה "דרישות רפואיות לקבלת תעודה רפואית", שכן לטבלה זו אין כל ערך או מעמד נורמטיבי, היא אינה קשורה לשום תקנה אשר מפנה אליה לעניין הוראות ביצוע ובנוסף על כך תוכנה אינו מדויק.
כן מבוקש להחליף את טבלה 11.2 לתוספת הראשונה, שעניינה "סוגי בדיקות", בטבלה עדכנית ומפורטת, העולה בקנה אחד עם הוראות נספח 1 לאמנה, הנותנת ביטוי לתיקונים שמבוקש לקדם, כפי שפורטו לעיל. במסגרת זו מבוקש לצמצם את תדירות ביצוע בדיקות "צילום חזה", שכן אין צורך ותועלת בבדיקות חוזרות מסוג זה מעבר לנדרש במסגרת הבדיקה הראשונית. לגבי ארגומטריה ("א.ק.ג. במאמץ") ובדיקות דם, הצורך הקליני מבוסס על גורמי הסיכון, כפי שאלה מפורטים בכוכביות מתחת לטבלה ועל-בסיס הפירוט הרפואי אשר מצוי בסעיפים 2, 5 ו- 8 של התוספת הראשונה לתקנות הרישיונות (לעניין ארגומטריה ראו גם על סטנדרטים 6.3.2.6 ו- 6.3.2.6.1 ועל המלצה 6.3.2.6.2. לנספח 1 לאמנה ).
תוצאת הדבר היא החלפת הפרק ה- 11 בשלמותו, וקביעת טבלה חדשה לעניין "תדירות בדיקות וסוגי בדיקות לכל דרגת בריאות", וזאת כטבלה 11.1 בפרק זה.
לתקנה 17 לתיקון המוצע שעניינה "תחילה ותחולה"
התיקון המוצע, ברובו המכריע, מקל על המצב הקיים בכך שהוא מאריך את תקופות התוקף של רוב התעודות הרפואיות, וממילא אינו מחייב היערכות מיוחדת או הכנות משמעותיות. אף לעניין תיקון תקנה 29, הוא מקל על המצב הקיים, בכך שהוא מאפשר גישה "קלה" יותר לבחינות, בכך שהוא מסיר תנאי סף שהיה לעניין השלמת דרישות הניסיון. כמו-כן, מבוקש להימנע ממצב דברים בו תיווצר אי-בהירות משפטית לעניין דינו של מי שהתעודה הרפואית שלו פקעה בין יום פרסום התקנות לבין יום תחילתן. לפיכך, מבוקש כי תחילתן תהיה עם פרסומן (להלן - יום התחילה).
על-מנת ליצור וודאות בתחום ולמנוע בלבול שמקורו בשאלה מה תוקפה של תעודה רפואית שניתנה ערב יום התחילה, מבוקש לקבוע כי התיקון לא יחול אקטיבית על מחזיקי תעודות רפואיות תקפות, אלא יחול רק על מי שיבקש תעודה רפואית (או "חידושה") לאחר יום התחילה.
בעל רישיון תקנה 66 תקנה 66 הסטנדרטים על פי נספח 1 לאמנה הסטנדרטים על פי נספח 1 לאמנה הסטנדרטים על פי נספח 1 לאמנה
טייס מתלמד
גיל טרם מלאו 50 מלאו 50 טרם מלאו 40 מלאו 40 אך טרם מלאו 50 מלאו 50***
תדירות [שנים] 2 1 5 או גיל 42 2 או גיל 51 1
טייס פרטי
גיל טרם מלאו 50 מלאו 50 טרם מלאו 40 מלאו 40 אך טרם מלאו 50 מלאו 50***
תדירות [שנים] 2 1 5 או גיל 42 2 או גיל 51 1
טייס מסחרי/טתב"א
גיל טרם מלאו 40 מלאו 40 טרם מלאו 40 מלאו 40 אך טרם מלאו 60 מלאו 60
תדירות [שנים] 1 0.5 1 0.5/1 או גיל 60.5* 0.5/1**
מפקח על תנועה אווירית
גיל כל הגילאים כל הגילאים טרם מלאו 40 מלאו 40 אך טרם מלאו 50 מלאו 50***
תדירות [שנים] 2 2 4 או גיל 42 2 או גיל 51 1