חומר רקע
י"ט בחשון תשע"ו
01
בנובמבר
2015
הצעת חוק נתוני אשראי, התשע"ו-
2015
אנו מתכבדים ל העביר בזאת את הערותינו המרכזיות והראשוניות
ל
הצעת חוק שירות נתוני אשראי, התשע"ו-
2015
" :[להלן
הצעת החוק"
" או
החוק החדש"]
, לקראת התחלת הדיונים בסעיפי החוק בישיבת הוועדה הקבועה
ליום ש ,לישי3.11.2015
.
הבנקים, המשמשים
על פי הצעת החוק כ מקורות המידע
העסקיים
היחידים
של המאגר
)(שאינם גופים ציבוריים
ו
באופן טבעי הינם ה ,לקוחות הפוטנציאליים המרכזיים לשימוש בדוחות האשראי אשר יופקו מהמידע שירוכז בו
מתייחסים בכובד ראש להצעת החוק אשר תשמש כ"שלד" שעוד יקרום עור וג ,ידים במהלך הליכי החקיקה
ולאחר מכן בחקיקת משנה שתיקבע מכוחו על ידי
שר המשפטים., הנגיד והוראות הממונה
לפיכך, לא מן הנמנע כי לקראת המשך הדיונים.נעביר מסמך נוסף ומשלים של התייחסותנו
1.
הצעת
ה חוק
ה ינה מרכיב
הסדרתי נוסף של מסכת חקיקתית רחבה
, הנמצא
ת
בשלבי הבשלה שונים, אשר
נדמה כי אין אחידות והתאמה
בי
ן מרכיביה ,ועשוי
ה להוביל
לאנדרלמוסיה הסדרתית בתחום רגיש של
אשראי
קמעונאי , בדגש על.משקי הבית
אנו סבורים כי יש צורך לבחון האחדה, ככל שנ יתן, של דברי החקיקה העוסקים בהיבטים
ה שונים של
אשראי ,קמעונאי בין היתר על מנת שלא ליצור עיוותים אשר
עלולים להביא
לפגיעה בהקצאת המקורות
.ובניהול הסיכונים
יש למנוע ,גם
ככל הניתן,
מצבים בהם ייווצר ארביטראז' רגולטורי, אשר עשוי להיות
מנוצל ע
ל ידי
שחקנים שונים, לאו דווקא.לטובת הציבור
ראוי ורצוי לעשות כל שניתן על מנת ליצור, במסגרת הצעת החוק, "כללי משחק" אחידים לכלל השחקנים
,הרלוונטיים.כאלו שיעלו בקנה אחד עם דברי החקיקה השונים הנמצאים בצנרת החקיקתית
נ סקור בקצרה את דברי החקיקה המרכזיים בענייני אשראי
קמעונאי הנמצ אים בימים אלו בשלבי הסדרה
שונים-
תיקון לחוק הבנקאות (רישוי) אשר הינו חלק מ"הצעת חוק ההסדרים" לשנים2015-2016
ואשר ביום
27.10.2015
סיימה "וועדת הרפורמות" של הכנסת1 את הכנתו
.לקריאה שנייה ושלישית תיקון זה
י
אפשר לתאגידים העוסקים במתן אשראי להנפיק תעודות התחייבות לציב ור ובכספי התמורה לתת
אשראי לציבור, בדגש על אשראי
קמעונאי ,; בכך, לראשונה, גופים עסקיים שאינם תאגידים בנקאיים
יוכלו לפעול בפעילות שעד היום יוחדה לבנקים-
.קבלת מקורות מהציבור כנגד מתן אשראי לציבור
1
פרק ט': בנקאות, מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב2015
ו-
2016
,)
התשע"ה-
2015
אשר
הוכנה
לקריאה שנייה ושלישית
ב
וועדה המיוחדת לד יון בהצעת חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית
.ובסעיפים מהצעת חוק התכנית הכלכלית בראשות ח"כ אלי כהן
-2-
ודוק- היקף ההנפקה כאמור, פר-חברה, יכול להגיע עד ל-
2.5
מיליא רד ,₪
כאשר שר האוצר רשאי
לקבוע תקרה גבוהה עד
כפליים ,ל- 5 י מיל ארד.₪
הצעת חוק אשראי הוגן2
אשר נמצאת על שולחן ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת
ל קראת הכנתה
לקריאה שנייה ושלישית, אשר מרחיבה את תחולת חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, התשנ"ג-
1993
גם על תאגידים בנקאיים ו מחילה על כלל נותני האשראי הקמעונאי מנגנון
אחיד ש ל תקרת
רי
בית.
ט
יוטת חוק הפיקוח על שירות
י
ם פיננסיים (שירותים פיננסיים חוץ-
"מוסדיים), התשע
ו-
2015
3
אשר
עתיד ה להיות מאושרת ביום1.11.2015
על
ידי ועדת שרים לענייני חקיקה לקראת הנחתה לקריאה
ראשונה במליאת הכנסת, והמבקש
ת
לקבוע את מבנה הרגולטור
ה חדש שיפקח , בין היתר, על גופים
הנותנים שירותי אשראי
אשר אינם תאגידים בנקאיים הכפופים לפיקוחו של המפקח על הבנקים
בבנק ישראל או גופים מוסדיים הכפופים לפיקוחו של הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד
.האוצר ט יוטת
החוק מחייב
ת ,, בין היתר רישוי של
ג ,ופים כאמור העוסקים במתן אשראי
ומחיל
ה
עליהם כללים שוני ,ב ם דגש על
ג ופים בעלי היקף פעילות משמעותי(
לעניין מתן אשראי, המדובר בגוף
בעל צבר אשראי העולה על25
מיליון₪
4).
2.
הצעת החוק חושפת, בין היתר, את הגופים נותני האשראי אשר הינם ,, בעקיפין
"לקוחות
יו"
הפוטנציאליים
של ,המאגר לענישה פלילית מחמירה ביותר (מאסר של עד שלוש שנים וקנסות של מאות אלפי₪
)
, כמו גם
את מנהליהם ועובדיהם, וזאת לצד כלי
אכיפה מ
נהליים מהמח
מירים ביותר , בין היתר כלפי הגופים נותני
האשראי ומקורות המידע המעבירים את המידע עליו מתבסס המאגר (עיצומים כספיים של500,000
,₪
פר-
.)הפרה בהליכי האכיפה המנהליים ישמש הממונה כמחוקק5 ו שופט כאחד, ולכן קיימת חשיבות
מוגברת לקיומם של סדרי דין ראויים ול
מיצוי הגנת
ו
של .מי שנמצא על ידי הממונה בחזקת מפר
החלת כלי אכיפה וענישה כה דרמטיים במאטריה בה עוסק החוק, אשר הינה טכנית-
,תפעולית בעיקרה
עשויה "לשפוך
את התינוק עם המים", ולהרתיע גופים נותני אשראי ומקורות מידע פוטנציאליים מלעשות
שימוש במאגר או להעביר אליו מידע
.בהתאם לעיקרון ההדדיות, לפי העניין
יתר על כן, קיומה של "חרב
מתהפכת" מעל ראשי העוסקים בתחום עשוי
ה
לפעול כחרב פיפיות, תוך אימוץ גישה דווקנית ביחסי נותן
אשראי/מקור מידע אל מול הלקוח. גישה דווקנית וקפדנית זו תביא לידי ביטוי את החשש לסטות, קלה
כחמורה, מגדרי החו .ק, כמו גם מהתקנות ומהכללים שעוד יבואו אחריו
אנו
מב
קשים לבחון ב בחינה מחודשת את הצורך
ב
כלי הענישה הפלילית והאכיפה המ
נהלית,
כפי עוצמתם
וחומרתם בהצעת החוק ו האם הם מוצדקים בנסיבות העניין, הן מהבחינה המהותית של המאטריה בה
2
הצעת חוק הסדרת הלוואות חוץ-
'בנקאיות (תיקון מס3), התשע"ה-
2015
אשר אושרה היום27.7.2015
בקריאה ראשונה במליאת
הכנסת
ונקבעה ליום17.11.2015
לדיון ראשון ב
וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בהכנה לקריאה ושלישית.
3
פורסם על ידי משרד האוצר ביום26.8.2015
.
4
או
על
סכום גבוה יותר שקבע השר, כאשר לעניין זה"צבר אשראי"
הינו סך כל החובות כלפי בעל הרישיון למתן אשראי, בשל אשראי
שנתן בפועל, בתוספת10%
.מסך מסגרות האשראי שנתן
5
,כך
,למשל הפרת הוראות שקבע הממונה בהתאם לסעיף64, מהווה הפרה מ נהלית הנתונה לעיצום כספי בהתאם לסעיף85
(ב()
19
).
-3-
עסקינן והן מבחינת התאמתם לנסיבות העביר
תו וההפרות ,ת
וך ניס
יון למצוא את הא
י
זונים המתאימים
וה
נדרשים .
3.
סעיף2: החרגת שיווק של עסקת אשראי
"מהגדרת "עסקת אשראי - נ בקש כי הצעת החוק תאפשר
לעשות שימוש בדוחות אשראי לקראת פנייה יזומה ללקוח
קיים
לצורך הצעת אשראי, בייחוד כאשר
מדובר בלקוחות קיימים של התאגידים הבנ קאיים אשר
מ תנהלת מולם פעילות שוטפת
ב תחומים בנקאיים
שונים .
יודגש כי ככל שמדובר בתאגידים הבנקאיים, הרי שקיימת הסדרה קפדנית ומחמירה של הפיקוח על
הבנקים בדבר אופן שיווק יזום של אשראי ללקוחותיהם6
,ואיננו מוצאים סיבה למנוע מהבנקים לטייב,
באופן א-פריורי, פנייה
.כאמור
,נציין כי במסגרת
,מכתב המפקח על הבנקים כאמור, הבנקים מחויבים להגדיר מראש קהלי יעד ספציפיים
תחומים וברורים, בין היתר, בהתבסס על אינדיקטורים המצבי עים על סיכון וכן על כדאיות או אי כדאיות
.נטילת האשראי מבחינת הלקוח ד וח אשראי הינו כלי
איכותי לצורך יישום הוראת הפיקוח
ויש לוודא כי
.השימוש בו, בטרם פנייה יזומה ללקוח, יהיה אפשרי
,לפיכך נבקש כי לפחות כ
כל שמדובר בתאגידים בנקאיי
ם ובפעילות מול לקוחות קיימים שלהם , לא תחול
הסיפא של הגדרת עסקת אשראי, כך שיתאפשר לתאגידים הבנקאיים להצטייד מבעוד מועד
, בהתאם
ל
הסכמה מוקדמת של הלקוח (
'לדוג-
במסגרת
תנאי פתיחת חשבון)
,, בדוח האשראי וזאת לצורך הצעת
אשראי יזומה [ראו גם הערתנו להלן לעניין סעיף26
()(א4
.])
4.
סעיף13
(1
))(א -
דירוג האשראי של הלקוח הינו מבין השירותים הנוספים המשמעותיים אשר יכולה לתת
לשכת אשראי. נבקש כי לשכת שירות המוסרת
דירוג
י אשראי,
תפרסם את אופן קביעת הדירוג, לרבות
רשימת הקריטריונים שלפיהם נקבע הדירוג, לצד משקלם היחסי. מידע זה הכרחי, הן על מנת להבין כיצד
נקבע הדירוג ו האם הוא תואם את צרכי נותן האשראי, והן על מנת להשוותו אל מול דירוגים הניתנים על
.ידי לשכות אשראי אחרות, בין אם ככלל, ובין אם לגבי לקוח ספציפי
יש לבחון גם אפשרות לפיקוח ותיקוף הולם באמצעות גוף אובייקטיבי, לגבי מנגנון דירוג האשראי ודירוגי
האשראי בפועל על מנת ליצור וודאות אצל
.נותני האשראי בהסתמכות על מהימנות הדירוג
5.
סעיף13
(2
))(ב -
אנו סבורים כי מתן האפשרות בידי
לשכות האשראי ,
,בו בעת גם
לדרג את הלקוח ו גם
ל
ייעץ לו כיצד לשפר את
אותו
דירוג, עשוי לפתוח פת ,ח למניפולציות ולתמרון הדירוג תוך פגיעה במי
שמבקש להסתמך על דירוג כאמור. הגם שבעלי הרישיון נתונים לפיקוח של הממונה, אנו סבורים כי נכון
יהיה להימנע מלהציבם במצב של ניגוד עניינים פוטנציאלי, כך שלא יותר להם לעסוק בו זמנית גם בפעי לות
דירוג וגם בפעילות ייעוץ לש
י.פור הדירוג
6
מכתב הפיקוח על הבנקים מיום23.6.2015
בדבר "פנייה יזומה למתן אשראי ללקוחות קמעונאיים"
513.pdf
http://www.boi.org.il/he/BankingSupervision/LettersAndCircularsSupervisorOfBanks/LettersOfTheBankingSupervisionDepartment/201
-4-
6.
סעיף16
:)(א
החלת חובת מסירת המידע למאגר גם על עוסקים נוספים בתחום האשראי
6.1
מבין הגופים
העסקיים (שאינם ציבוריים) ,מחיל
ה
הצעת החוק את חובת מסירת המידע למאגר
רק על תאגידים בנקאיים ומנפיקי כרטיסי חיוב . האפשרות להחיל את חובת מסירת המידע
למאגר גם על מקורות מידע נוספים (וביניהם המקורות המוסמכים) מסורה לסמכותו של שר
המשפטים וכן לסמכות הנגיד (בהתייעצות עם שר המשפטים) בהתאם לקביעת
ו בדבר
היקף
אשראי מינימאלי שאותם מקורות מידע מעניקים ללקוחותיהם [סעיף16
(ה. ])
6.2
ב התאם לסעיף26
()(א2
,), על נותני אשראי שאינם תאגידים בנקאיים או מנפיקי כרטיסי חיוב
יחול"עקרון ההדדיות"
על בסיס וולונטרי- אם הם י
עבירו נתוני אשראי
למאגר, הם יהיו רשאים
לקבל דוח
ות
אשראי
מלשכות האשראי.
בהתאם לסעיף26
(ב) קיים חר
יג גם ל"עקרון ההדדיות"
כאשר שר המשפטים
(בהסכמת הנגיד) יהיה רשאי לקבוע כי מסירת דו
ות ח
אשראי תתאפשר גם
לנו תני אשראי
שלא י עמדו בעיקרון זה, ולא יעבירו
נ
תוני אשראי למאגר .
6.3
ל פיכך, הצעת החוק קובעת הלכה למעשה כי דוח האשראי אשר יימסר על ידי לשכות האשראי
למשתמשים הפוטנציאליים, יהיה
, בהגדרה - דוח חלקי -
כזה אשר אינו משקף את תמונת המצב
המדויק
ת
.והמלאה אודות היסטוריית האשראי של הלקוח
6.4
ה
אם מאן דהוא היה מעל ה על הדעת כי למסלקה הפנסיונית הפועלת כיום בישראל היה מועבר
מידע חלקי מגופים פנסיוניים מסוימים בלבד ? האם גורם
מ קצועי כלשהו
היה מ סתכן בהסתמכו
? על אותו מידע חלקי לצורך קבלת החלטות הקשורות לעתידו הפנסיוני של הלקוח
6.5
כ ך, לא ברור מדוע מנסחי הצעת החוק
ק
בעו בה הסדר חלקי אשר, בהג ,דרה
י ביא ליצירת דוחות
.אשראי חלקיים ולא מדויקים
6.6
ב ין נותני האשראי ,אשר אינם מחויבים על פי הצעת החוק בהעברת נתוני אשראי למאגר מצויים
גם המקורות המוסמכים אשר עיסוקם במתן אשראי
כש הרשומות המוסדיות שהם עורכים
לעניין תשלומים
כ הן
אלו העומדות בתנאים המ
פורטים ב סעיף36
,לפקודת הראיות
י ינ ב כש ,הם
כך ניתן להניח, מצויים גם הגופים המוסדיים-
חברות הביטוח, קופות גמל וקרנות הפנסיה, כמו
גם בתי השקעות וחברות שונות
הפעילות בתחום האשראי החוץ-
,בנקאי
כש חלקן אף חברות אשר
י
גייסו כספים מהציבור לצורך פעילותן
מכוח התיקון לחוק הבנקאות(רישוי)
כמפורט בסעיף1
לעיל .
6.7
י
תר על
כן, ברי כי נותני
ה אשראי אשר פעילותם
וחת יב ברישיון מכוח הצעת חוק הפיקוח על
שירות
י
ם פיננסיים (שירותים פיננסיים חוץ-
)מוסדיים
, התשע"ו-
2015
,א
ף כשמדובר ב"
רישיון
להיקף פעילות משמעותי"
,כהגדרתו בטיוטת החוק
ל
א יחויבו
על פי הצעת החוק בדיווח נתוני
.אשראי למאגר
-5-
6.8
כ
כלל ,שוק האשראי הקמעונאי שמקורותיו הם חוץ-
בנקאיים, נמצא בצמיחה משמעותית
.ומואצת לעניין זה נזכיר גם כי דו"ח הצוות לבחינת הרגולציה על נותני שירותי
ה
מטבע7 מ עריך
את הפעילות הכלכלית בתחום ההלוואות החוץ-
בנקאיות
ב-
20
עד30
מיליארד ₪
.בשנה
מנתוני בנק ישראל8
עולה עוד כי יתרת החוב של משקי הבית לגופים מוסדיים
בלבד
הגיעה
בסוף חודש
אוגוסט
2015
ל-
9.8
מיליארד₪
, עליה של13%
מתחילת השנה, כאשר בתוך3
שנים זינק החוב של משקי הבית
ל
גופים ה מוסדיים ,בלבד
ביותר מ-
50%
.)!(
6.9
א
יננו מוצאים גם כל סיבה עניינית שלא לחייב את הגופים האמורים במסירת המידע למאגר , כל
עוד עיסוקם באשראי, וליצ
ו ר בכך ארביטראז' רגולטורי בלתי מוצדק, כשמדובר בווקטור הפכי
לחקיקה שבצנרת המתכוונת להסדיר
אב ופן
כולל
.את האשראי הקמעונאי
6.10
י ום התחילה של החוק [סעיף115
(א)] הינו שנתיים מיום פרסומו, מה שנותן בידי הגופים סיפק
.להיערך למסירת נתוני אשראי למאגר
6.11
מבחינת המשתמשים במאגר-
רה חבת סוגי מקורות המידע העסקיים, מעבר למקורות
הבנקאיים, אשר יעבירו למאגר נתוני אשראי, על דרך של חובה, תביא לגיוון מקורות המידע
.במאגר ולפיתוחו
6.12
מבחינת הלקוחות אשר מידע שלילי אודותיהם דווח למאגר- ל הרחבת מקורות המידע אשר
ידווחו למאגר יהיה אפקט מדלל של מידע שלילי אשר עשוי להיות מדווח למאגר, ובכך יוכל
.דירוגו של הלקוח להיות מדויק יותר ומאוזן יותר
6.13
הצעת החוק מבקשת להרח
יב
את מעגל הגופים נותני האשראי אשר מוסרים נתוני אשראי
,למאגר באופן וולונטרי, על ידי שימוש ב"גזר" –
גוף שימסור נתוני אשראי למאגר יוכל לקבל
.דוחות אשראי
ל "עניות דעתנו, "עקרון ההדדיות
עשוי לה תברר כמשענת קנה רצוץ, אשר לא יממש את הציפיות
כגורם המעודד הצטרפות של נותני אשראי ומתווכי אשראי באופן וולונטרי למסירת מידע
למאג
ר; זאת, בין היתר:
6.13.1
בשל יכולתם של אותם גופים להס
תמך על מידע אלטרנטיבי-
חינמי (כגון-
תעודת
הזהות הבנקאית9
) ורצונם להימנע מההשקעה הכרוכה בהקמת המערכת, בהתחברות
.למאגר ומעלות ההחזקה השוטפת
7
http://index.justice.gov.il/Pubilcations/News/Documents/FINALREPORT.pdf
8
לוח
יתרות החוב במשק:
http://www.boi.org.il/he/DataAndStatistics/Pages/MainPage.aspx?Level=4&Sid=53&SubjectType=2
9
הוראת ניהול בנקאי תקין425
-
"דוחות שנתיים ללקוחות התאגידים הבנקאיים", אשר פורסמה ביום19.11.2014
ותחילתה ביום
28.2.2016
, בהתייחס לדוחות השנתיים בגין שנת2015
.
http://www.boi.org.il/he/BankingSupervision/SupervisorsDirectives/DocLib/425.pdf
-6-
6.13.2
גוף אשר יבחר לפעול בהתאם לעיקרון ההדדיות ויבחר למסור מידע למאגר ולקבל
דוחות אשראי, יחשוף עצמו בכך לענישה פ לילית ולעיצומים מנהליים מכוח החוק. די
.בכך כדי למנוע או להקשות על החלטת גוף כאמור ליישם את עקרון ההדדיות
6.13.3
ה ארביטראז' הרגולטורי עלול להביא אף להעדפת לקוחות לפנות לגופים שאינם
מדווחים למאגר מסיבות שאינן ענייניות-
כגון לקוחות אשר מבקשים להציג את
ההלוואה לאחר מכן כ"הון עצמי" לצרכי קבלת הלוואה לדיור בבנק, לקוחות
המבקשים לשמור על "רקורד נקי" במאגר וחוששים כי הוספת המינוף עלולה להביא
.לאי עמידה בתשלומים וכיוצ"ב
שיקולים אלו ונוספים עשויים להביא לכך שנותני אשראי יימנעו מלהצטרף למהלך וולונטרי של
מסירת מי .דע למאגר, גם במחיר של אי קבלת מידע ממנו
6.14
המפורט לעיל, מחייב
, לדעתנו,
להוביל למסקנה כי כבר
במסגרת החוק עצמו
יש להרחיב את
קבוצת הגופים אשר תחול עליהם חובת מסירת נתוני אשראי למאגר, במנותק מעיקרון
ההדדיות, כך שתכלול, בנוסף לתאגידים הבנקאיים ולמנפיקי כרטיסי הח יוב, גם גופים אשר
עיסוקם בתחום מתן
אשראי
)(לרבות תיווך בעסקאות אשראי , ובייחוד הגופים המוסדיים
וגופים אשר יהיו כפופים לחקיק ה המסדירה את פעילות האשראי הקמעונאי כמפורט בסעיף1
לעיל
, בדגש על
גופים אשר ינפיקו כתבי התחייבות לציבור לשם שימוש בתמורת ההנפקה לשם
מתן אשראי ובגופים אשר יחויבו ברישוי לפעילותם זו (בעיקר כש מדובר בגופים בעלי היקפי
)אשראי משמעותיים.
7.
סעיף20
:)(ב
תקופת שמירת נתוני אשראי לצרכים מיוחדים -
בהתאם לסעיף20
)(ב ,
משתמש בנתוני
אשראי רשאי לקבל מבנק ישראל
נתונים שנמסרו לו בעבר, אם הוא זקוק להם ל ,צורך הליך משפטי, בקרה
פיקוח או צרכים אחרים ש יקבע
שר המשפטים .
סעיף זה בא בנוסף לסעיף23, אשר מסדיר את ה מקרים
.הרגילים והשוטפים
בעוד ש סעיף50
מגדיר את התקופה במהלכה יכול נותן אשראי להחזיק בדוח אשראי המתייחס
ל קבלתו
בהתאם לסעיף23, אין בו או בהצ עת החוק
התייחסות ל תקופת החזקת הנתונים בנסיבות
מכוח סעיף
20
.
נבקש לקבוע בחוק, או לכל הפחות, להסמיך את נגיד
בנק ישראל לקבוע,
את התקופה שמותר יהיה
להחזיק בנתונים ש
י תקבלו לפי
סעיף
20
ולתקן בהתאם את נוסח העבירה הפלילית בסעיף82
()(א6
) ואת
נוסח ההפרה הגוררת אחריה עיצ ום כספי בסעיף85
()(ב12
.)
כמו כן, בנסיבות של
סעיף
20
,(הליך משפטי
)בקרה או פיקוח, המשתמש בנתוני אשראי יזדקק ,, בדרך כלל לדוח האשראי המקורי, זה שקיבל בזמן
,הדיון בבקשת האשראי, ולא יספיקו לו הנתונים המשוחזרים, שיקבלם מחדש כעבור מספר שנים. לכן
נבקש לקבוע כי לצ רכים אלו (הליך משפטי, בקרה או פיקוח) נותן אשראי יהיה רשאי לשמור את דוח
האשראי לפחות עד7
שנים לאחר סיום תקופת
ה
עסקה אשר בשלה התבקש הדוח.
-7-
8.
סעיפים25
-
23
-
לא
ברור מהם לוחות ה זמנים לצורך
ה פעולות הנדרשות במשולש
נותן אשראי←
לשכת
אי רשא←מאגר ולאחר מכן בחזרה מאגר←לשכת אשראי←נותן אשראי. ע ל לוחות זמנים אלו להיות
מי
דיים ו לאפשר עבודהon-line
,
על מנת
ל
אפשר את שילוב ה שימוש
ב
דוח האשראי ב מסגרת הטבעית
והרגילה
של ה
פעילות העסקית השוטפת ו למנוע בירוקרטיה
ו
סרבול מיותרים בתהליך המלווה ב פגיעה
בשירות
ל
לקוח.
9.
סעיף26
()(א4) -
הגבלת הסכמת הלקוח רק לגבי עסקת אשראי מסוימת ועמידתה בתוקפה רק כל עוד
עסקת האשראי לא הסתיימה, אינה עולה
בקנה אחד עם העיסוק השוטף של הבנקים מול לקוחותיהם
בתחום האשראי ,
והיא עשויה לאיין את אשר
הצעת החוק מבקשת להשיג.
פעילות האשראי השוטפת מול הלקוח אינה בעלת אופי חד-
פעמי אשר מאפשרת בידוד התנאים וייחוס
מסגרת משפטית ומסד נתונים ייחוד
י
, פר-עסקה. פעילות האשראי שלוב ה בכלל הפעילות הבנקאית
השוטפת מול הלקוח והתנהלות זו אינה מאפשרת בידוד כה מובהק של אירוע דרישת
דוח האשראי
וההיערכות המיוחדת אשר דורש
ת
לכך
הצעת
,החוק. כך, למשל, ההתנהלות אגב הגדלת מסגרות האשראי
מתן הלוואות גישור, חידוש הלוואות, פניות יזומות למתן הלוואות לצרכ ים שונים וכו'. אין כל הגיון לצפות
שאגב כל פעילות כזו, אם הבנק חפץ לקבל דו"ח אשראי, הוא ייאלץ לשוב ולקבל ל כך את הסכמתו
הספציפית של הלקוח.
הטלת חובה להידרש שוב ושוב להסכמת הלקוח באופן ספציפי לכל עסקה, מטילה נטל בירוקרטי כבד
מנשוא והיא כרוכה בעלויות עודפות
שניתן ורצוי להימנע מהן
, כמו גם ב"טרטור" הלקוח לשווא .
בייחוד כאשר מדובר בתאגידים בנקאיים אשר פעילות האשראי מול לקוחותיהם הינה בין עיסוקיהם
המרכזיים ,, ומהווה חלק בלתי נפרד ממסגרת הפעילות השוטפת מול הלקוח אנו סבורים שיש לאפשר
קבלת הסכמה כללית ו/או הסכמה לפרק זמן שיוסכם מראש עם הלקוח לקבלת דו ,חות אשראי אודותיו
.ללא צורך להידרש לעסקה ספציפית
10
.
סעיף6
2(ב) -
אנו מתנגדים
ל
מתן סמכות לקביעה כאמור ב
סעיף זה, אשר מכוח
ה
יוכלו נותני אשראי לקבל
דוחות אשראי גם אם
אינם מוסרים מידע למאגר. מעבר לאי-
ההוגנות ולאפליה המשתמעת מאפשרות זו
כלפי מי שמח ויבים במסירת המידע למאגר או שהצטרפו אליו מכוח עיקרון ההדדיות, הרי אפשרות זו אף
סותרת בריש גלי את עקרון ההדדיות (אשר גם לגבי אפקטיביות השפעתו אנו מסויגים), והיא עשויה לשמש
.כווקטור הפכי לעידוד ההצטרפות הוולונטרית למסירת מידע למאגר לפיכך, נבקש להסיר
ס
עיף זה
מהצעת החוק.
11
.
סעיף50
11.1
האיסור בסעיף זה צריך להיות מכוון
ל
שימוש בדוח אשראי "ישן", להבדיל מ
החזקת
דוח אשראי
,כאמור, כאשר איננו מוצאים כל סיבה מדוע לא לאפשר לנותן אשראי לשמור, ולו לצרכי תיעוד
דוחות אשראי ישנים, אשר על בסיסם נשקלה
או התבססה העמדת אשראי ללקוחותיו .
,בהתאם
-8-
יש לשנות את העבירה הפלילית הקבועה בסעיף82
()(א6
) ולייחס אותה לשימוש בדוח אשראי
"ישן" ולא לעצם החזקתו; בכך גם יתאפשר להימנע מהקושי עליו הצבענו בהתייחסותנו לסעיף
20
.(ב) להצעת החוק, כמפורט לעיל
11.2
הוספת אפשרות לשימוש פנימי במידע בלתי מזוהה על ידי נו
תני אשראי -
בדומה לרשות
שניתנה לבנק ישראל לעשות שימוש במידע לא מזוהה הכלול במאגר לצורך ביצוע תפקידיו [סעיף
42
,])(א
ובדומה לאפשרות הגי שה של לשכת אשראי למידע לא מזוהה הכלול במאגר, לצורך
פיתוח מודל סטטיסטי הנדרש לה לשם מתן שירותים המתבססים על נתוני אשראי
[סעיף43
(א)] ,
כך אנו מבקשים כי גם
ל נותני האשראי (בדגש על התאגידים הבנקאיים המחויבים במסירת מידע
למאגר) תינתן האפשרות לשמור ולעשות שימוש
במידע בלתי מזו
הה , ללא הגבלת זמן, אשר
,מקורו בדוחות אשראי שקיבלו, לצרכיהם הפנימיים, לרבות לשם טיוב מערכות ניהול האשראי
.בין היתר באמצעות פיתוח מודלים סטטיסטיים
12
.
פרק י"ג: עונשין-
ענישה פלילית כבדה כלפי נותני אשראי, מנהליהם ועובדיהם
סעיף82
קובע ענישה פלילית כבדה של עד3
שנות מאסר וקנסות של עד מאות אלפי ,₪
בגין מעשים או
מחדלים, אשר עשויים להיות תוצאה של פעילות בתום לב או בהיסח הדעת, ללא כוונת זדון, ובוודאי שלא
.על מנת לפגוע בפרטיות הלקוח או באינטרסים אחרים שהצעת החוק מבקשת להגן עליהם
נבקש לפרט מספר דוגמאות לבע:ייתיות שבסעיפי העונשין בהצעת החוק
12.1
על פי סעיף82
()(א1) ,ימ ש
עשה שימוש, בתום לב או בהיסח הדעת, בנתון מנתוני האשראי ש קיבל
מהמאגר, לא למטרת ההלוואה שלשמה נתבקש דוח האשראי, אלא לבחינת הלוואה חדשה, עשוי
להימצא כמי שעבר עבירה פלילי ת שעונשה שנת מאסר או קנס של עד75,300
.₪
יודגש כי נתוני
האשראי עשויים בהחלט עוד להימצא בידי
נ
ותן האשראי , משום שהמידע טרם נמחק לפי סעיף
50
(
'לדוג
כש
מדובר ב
דוח אשראי שנתבק ש לגבי העמדת הלוואה שטרם
שו
למה במלואה);
12.2
דוגמא נוספת לתוצאה לא סב
ירה
שבענישה מצוי בסעיף82
()(א2) ,
מקום בו נתבקש חיווי אשראי
מלשכת אשראי בלא שנותן האשראי יידע את הלקוח על כך מראש. ודוק-
הרי נותן האשראי
אינו מקבל, לצד חיווי האשראי,
כל נתוני אשראי על הלקוח, למעט כאלה המפורסמים לציבור על
פי דין. לפיכך, יכולתו של נותן האשראי להפיק תועלת עודפת מאי יידוע הלקוח הינה שולית, אם
בכלל קיימ
ת,
ולכן אין לו כל
א ינטרס ממשי
להימנע מ
יידוע הלקוח כ
מתחייב . לפיכך, צביעת
.פעילות זו בצבע פלילי, תוך הצמדת תג ענישה מחמיר, נראית לנו שלא לעניין
12.3
גם סעיף82
()(א6
) אשר קובע ענישה פלילית חמורה על החזקת דוח אשראי מעבר לתקופת עסקת
האשראי, נראה ככזה אשר עלול לעשות
עוול כנגד מי שלא עשה שימוש כאמור בדוחות קודמים
.כשיטה, אלא באופן ארעי, נקודתי, עקב טעות בתום לב
-9-
12.4
סעיף68
)(ב(4) נראה גם הוא חריג בהתייחסותו ,
בקובעו עבירה פלילית חמורה ביותר אשר העונש
עליה עד3
שנות מאסר או קנס של עד226,000
,₪אם נותן אשראי ביקשת מלשכ ת אשראי דוח
אשראי בלא שקיבל את הסכמת הלקוח. גם כאן, הגשת בקשה כאמור יכולה להיעשות שלא
בכוונת זדון, בתום לב, עקב טעות או אף רשלנות, אשר אינה אמורה ואינה צריכה להיות מלווה
.בהדבקת תווית פלילית לנותן האשראי ובענישה מחמירה של מאסר וקנסות
יצוין כי סעיף24
מטיל על לשכת האשראי את החובה להיווכח כי בבקשה לקבל דוח אשראי
מתקיימים התנאים להעברת נתונים לצורך דוח אשראי, וב
י .ניהם כי התקבלה הסכמת הלקוח
כך, נקבע
א מצעי בקרה יעיל לצמצום האפשרות לטעות שתביא להגשת בקשת דוח אשראי ללא
.הסכמת הלקוח
יתר על כן, גם בנק ישראל עצמו, לפי סעי ף25
, משמש
כ אמצעי בקרה נוסף אשר יש בו כדי
להקנות את הוודאות הנדרשת אשר תמנע
ק
בלת דוח אשראי
ללא .הסכמת הלקוח
קיומם של גורמים אלה כגורמי בקרה ופיקוח, מייתר את הצורך להטיל איום כה כבר בסנקציות
פליליות על נותן האשראי מגיש הבקשה (
ודוק-
לשון ,העבירה מתייחסת לעצם הגשת הבקשה
לכאורה אף אם הדוח לא התקבל לבסוף בידי נותן האשראי)!
.
12.5
סעיף68
()(ב6
) הינו מעין סעיף "סל" אשר קובע, בין היתר, כי מי שעשה שימוש במידע על לקוח
שהגיע אליו לפי החוק, שלא לפי הוראות החוק, עובר עבירה פלילית חמורה אשר העונש עליה עד
3
שנות מאסר או קנס של עד226,000
.₪
גם כאן נראה לנו שהעבירה עשויה לתפוס מקרים, בהם
מידע אשר נמצא ב ידי נותן האשראי על פי החוק והגיע אליו כדין, משמש בתום לב, או בטעות או
.אף חלילה ברשלנות, שלא כשיטה או כמעשה זדוני, לשימושים אחרים
,אנו סבורים כי המעשים והמחדלים האמורים בסעיפים האמורים לעיל אינם מתאימים לענישה פלילית
בוודאי לא כה חמורה על פי המוצע בהצעת
החוק. אם כבר, יש לקבוע כי מעשים ומחדלים אלו ייחשבו
.כעבירות, אם יעשו באופן שיטתי ו/או בכוונת זדון
בנוסף להתייחסותנו באשר לעבירות המפורטות לעיל, סעיף83
קובע אחריות פיקוחית לנושא המשרה אשר
בצדה קנס, אם לא פיקח ועשה "כל שניתן למניעת עבירה לפי פרק זה בידי הת "אגיד או בידי עובד מעובדיו
ואם נעברה עבירה כאמור, עוברת חובת ההוכחה עליו כי "עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו". הטלת
"אחריות, באופן אוטומטי, על "נושא משרה, בשל עבירה שעשה התאגיד או ע
בו ד מעובדיו, כמו גם הטלת
חובת ההוכחה עליו במקרה שהתאגיד או עובד כלשהו בו עבר עבירה, נראית להיות גורפת, לא מאוזנת
וכרוכה בהרתעת-
יתר, אשר תשמש כ"חרב מתהפכת" מעל ראשי העוסקים בפעילות הקשורה
ב מתן אשראי
וכרוכה בגישה לנתוני אשראי שמקורם במאגר .
בייחוד לאור האמור לעיל, והעבירות שנקבעו, אשר לעניות דעתנו אינן מתאימות לתחום הפלילי, ונוסחו
-10-
לכשעצמן באופן רחב וגורף, הרי האחריות
ה
פיקוחית של
נושאי המשרה הינה רחבה ונמתחת לגבולות לא
.ברורים ושאינם ניתנים לגידור
בנוסף, הגד
ר "ת "נושא משרה
ה
ינה רחבה ביותר והיא כוללת גם "מנהל פעיל בתאגיד"
וכן "פקיד האחראי
מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה". בתאגידים הבנקאיים, אשר פעילות האשראי הינה מקווי
ה עסקים המרכזיים, הגדרה כוללנית ורחבה זו עשויה להימתח ולכלול טווח רחב של מנהלים ועובדים, ללא
.כל הצדקה מעשית
אנו סבורים כי יש להימנע מלהטיל על מנהלים או עובדים בגופים נותני האשראי אחריות פיקוחית באופן
.אוטומטי ולבחון כל מקרה לגופו, בהתאם לנסיבותיו
13
.
:פרק י"ד עיצום כספי- הליכי אכיפה מנהלית שאינם מאוזנים
במסגרת פרק י"ד
נקבעה רשימת הפרות ארוכה, כאשר בגין כל הפרה יהיה רשאי הממונה להטיל על מקור
מידע המעביר מידע למאגר או המשתמש בנתוני אשראי
( עיצום כספי בסכוםFix
) של500,000
.₪
מדובר
בעיצום שיכול להיות מוטל פר-הפרה , כאשר לצורך הטלתו אין צורך להוכיח כוונה מיוחדת של המפר או
.שמדובר בהפרה שיטתית ונמשכת
הליכי האכיפה המ
נהלית ה
קבועים בפרק זה מציבים את הממונה
,פעמים רבות
כמחוקק ושופט ,. כנגד זאת
לא נקבעו
אמצעים מידתיים או "באפרים" מתאימים ויעילים על מנת להביא לתיקון
,מהיר של ההפרה
ולהימנע מלהיגרר להליך המנהלי ולהטלת העיצום הכספי-
,כגון התראה בטרם נקיטת ההליך המנהלי
.'מתן אפשרות בידי המפר לתקן את ההפרה או שימוש במנגנונים דומים כגון אזהרה וכו
נדגיש, הפעילות ליישום החקיקה במסגרת התאגידים הבנקאים, בין אם בכובעם כמקורות מידע
המעבירים מידע למאגר
ובין אם בכובעם כמשתמשים בנתוני אשראי, הינה טכנית-
תפעולית בעיקרה, ללא
שיקול דעת, ומכאן שהפרות, ככל שתהיינה, מקורן ,ניתן להניח ,
,יהיה בטעויות שנעשו בתום לב גמור
כשלים תפעוליים שונים, יישום פרשנות בתום לב של החקיקה הרלוונטית השונה מפרשנ ות מאוחרת שייתן
.הממונה וכיוצ"ב
לכן, הואיל והפעילות ליישום החוק הינה, רובה ככול
ה, פעילות תלוית תפעול-
מחשוב, איננו סבורים שיש
מקום להידרש להליכים מנהליים נוקשים וקיצוניים , בדגש על העיצום הכספי הכבד-
500,000
₪פר-
.הפרה
נזכיר, כי לאחרונה הוחל ביישומה של מערכ ת ההצבעות האלקטרונית של רשות ניירות ערך (תיקון53
לחוק ניירות ערך). בדומה לעניין בו עסקינן, גם
שם , משמשת המערכת הבנקאית (יחד עם חברי הבורסה
האחרים) כגורם המדווח פרטי ם אודות
לקוחות למ ערכת ההצבעות .שהקימה רשות ניירות ערך
במסגרת הצעת החוק דאז
ביקשה רשות ניירות ערך לקבוע הליך מ נהלי להטלת עיצומים כספיים בגין
הפרות הכרוכות בתעבורת המידע ובעניינים נוספים הכרוכים במערכת. גם בעניין זה, הבענו את התנגדותנו
-11-
להחלת אכיפה מנהלית מקום בו מדובר בעניין תפ
עולי-מחשובי במהותו, וכאשר הפרות ,ככל שתהיינה,
מקורן
, ככלל, יהיה
.בטעויות בתום לב גמור ובכשלים תפעוליים
ואכן, ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת אשר דנה בהצעת החוק הסירה את עניין האכיפה המנהלית
והחוק אושר בסופו של יום, ללא עיצומים כספיים על חברי הבורסה,
הנוגעים ליישום והפעלת מערכת
ההצבעות האלקטרונית10
.
ככל שהוועדה הנכבדה תחליט שלא לקבל את עמדתנו לייתר את הליכי האכ ,יפה המנהלית במסגרת החוק
נבקש לקבוע שינויים בהליכי האכיפה, כדלקמן-
13.1
קביעת מגבלת
זמן ל
פתיחת הליכי אכיפה מ
נהליים -
נבקש לתחום בזמן את יכולת הממונה
,למסור הודעה על כוונת חיוב לעד שנה ממועד שגילה את ההפרה או שלוש שנים ממועד
.ההפרה, לפי המוקדם זאת, בדומ
ה לכללי ההתיישנות של הפרות מנהליות
כפי שנקבעו בחקיקה
'הישראלית [ראו לדוג
סעיף52טז.(א) לחוק ניירות ערך;]
13.2
הוספת אפשרות להטלת אמצעי אכיפה אשר
אינם עיצום כספי -
,כגון התחייבות להימנע
מהפרה [רא'ו לדוג
סעיף92א2
)לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח ;]
הטלת
עי
צום כספי
על תנאי [
ראו לדוג' סעיף52
;נח לחוק ניירות ערך
סעיף92
יט.(א) לחוק הפיקוח על שירותים
;])פיננסיים (ביטוח
אזהרה;
13.3
זכות טיעון בע ו "פ
רישום פרוטוקול -
נבקש להוסיף לסעיף87
להצעת החוק גם את זכות המפר
להשמעת טיעונים בעל פה בפני הממונה, בנוסף לזכות הטיעון בכ[ תב'ראו לדוג
סעיף60
לחוק
;בנק ישראל
סעיף
50
ז(א) לחוק ההגבלים העסקיים; סעיף92א4
לחוק הפי קוח על שירותים
)פיננסיים (ביטוח ;]
כמו כן, נבקש לחייב את
הממונה ברישום פרוטוקול
[ מפורט של הדיון בהפרה'ראו לדוג
סעיף
92א6
)לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח;]
13.4
זכ
ות לקבלת מידע -
נבקש לעגן בחוק את זכות המפר לקבל כל מידע עליו התבסס הממונה
בהחלטתו למסור למפר את ההו
עד ה על כוונת חיוב, וככל שהממונה החליט לסוף להטיל את
העיצום הכספים-
גם זכות לקבלת כל מידע נוסף שעליו ביסס הממונה[ את החלטתו זו'ראו לדוג
סעיף92א5
לחוק)הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח;]
13.5
הזהרה חוסמת הליך אכיפה מ)נהלי (ולא כתב אישום -
בסעיף98
(ג) נבקש לקבוע כי הזהרה נגד
אדם בחשד לביצוע עבירה על פי החוק המהווה גם
הפרה ,
חוסמת אפשרות לנקיטת הליכי אכיפה
מ
נהליים בהתאם לפרק י"ד, ואין צורך בכתב אישום דווקא [ר
וא לדו'ג
סעיף92
י.(ב) לחוק
10
פרוטוקול ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת מיום7.8.2013
-
gov.il//19/Committees/19_ptv_258459.doc
http://fs.knesset.
-12-
)הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח
]. זאת, על מנת למנוע עינוי די ן כפול וממושך למפר/נחקר
בהזהרה;
13.6
הפרת הוראה זהה לגבי כמה לקוחות יראו אותה כהפרה אחת -
עולה בקנה אחד עם התפיסה כי
אין מענישים מספר פעמים על אותה
ת
קלה
, מה שעשוי לקרות עקב
פרשנות לא נכונה של הוראה
חוקית או מיישום תפעולי לקוי אשר מביא להפרה זהה כלפי לקוחות שונים [ראו לדוג' סעיף38
ד
;]לחוק הייעוץ בהשקעות
13.7
פ
ריסת תשלום עיצום כספי לתשלומים -
נבקש לאפשר לפרוס את התשלום של העיצום הכספי
[ בתשלומים'ראו לדוג סעיף
50
י.(ב) לחוק ההגבלים
העסקיים;
סעיף92
יז(א)לחוק הפיקוח על
;)שירותים פיננסיים (ביטוח
סעיף52כג לחוק ניירות ערך.]
14
.
אחריות מקורות מידע
ה
מעבירים מידע למאגר
מבלי לגרוע מהאמור בסעיפים11
ו-
12
לעיל ובנוסף לדברים המוזכרים שם, נבקש
ל קבוע הגנה משפטית
,ראויה למקורות המידע המעבירים מידע למאגר כדוגמת סעיף38
לחוק שירות נתוני אשראי, תשס"ב-
2002
,
:בשינויים המחויבים, כדלקמן
" (א)
נקט מקור מידע אמצעים סבירים להבטחת נכונות המידע שהעביר למאגר, לא יישא באחריות
.פלילית בשל מסירת אותו המידע
(ב)
מקור מידע שהעביר מידע, בסוברו בתום לב כי המידע מותר להעברה למאגר לפי הוראות חוק
זה, לא יישא באחריות פל.ילית בשל מסירת אותו מידע
(ג)
מקור מידע שהעביר מידע למאגר לפי הוראות חוק זה, לא יישא באחריות לפי הוראות חוק
.הגנת הפרטיות
(ד)
העברת מידע למאגר לפי הוראות חוק זה, לא תיחשב הפרה של חובות סודיות ונאמנות או של
חובה אחרת לפי כל דין או חוזה, ומי שהעביר מידע כאמור, לא יי ,שא באחריות פלילית
אזרחית, מ
נהלית או משמעתית בשל המעשה."
15
.
סעיף90
)(ב -
הואיל והממונה בבנק ישראל הוא אשר יישם את כללי ההפחתה של העיצומים הכספיים, אנו
מציעים כי הנגיד (ולא שר המשפטים) הוא שיקבע את הנסיבות והשיקולים שבשלהם יוכל הממונה
.להפחית את העיצום הכספי
16
.
סעיף105
בעוד שהגדרת "לקוח" בסעיף2
להצעת החוק כוללת ,פעילות של יחידים, לרבות בפעילותם כעוסקים סעיף
105
להצעת החוק מקנה ל ,נגיד, בהתייעצות עם שר המשפטים סמכות להרחיב באופן דרמטי את תחולת
החוק- גם לגבי תאגידים .
מתן הסמכות ל
נגיד להרחיב את תחולת החוק גם לתא גידים לא ברורה כלל ועיקר. הרי ככל כשמדובר
-13-
באשראי למשקי בית- לאנשים פרטיים וכ
ש
מדובר באשראי לעסקים לתאגידים,
מדובר בעולמות תוכן שיש
יני ב הם שוני רב, ולא ברור כלל ועיקר שניתן לגשר על פערים אלו במסגרת .החקיקה הנוכחית
אנו סבורים כי נכון יהיה לייחד את מסגר ת החקיקה למגזר המקורי אליו כיוונה ועדת דורפמן-
המגזר
הקמעונאי,
.דהיינו משקי הבית והעוסקים הקטנים, ללא "זליגה" לעולם התאגידי
בכל מקרה, נבקש לוודא כי אם תורחב החקיקה המוצעת כך שהיא תחול גם לגבי תאגידים, היא תחול כל
כלל הגופים אשר
עוסקים במתן אשראי לתאגידים .
17
.
תשלום לגופים המחויבים בהעברת מידע
סעיף52
()(א5
)לחוק שירות נתוני אשראי, תשס"ב-
2002
נתן בידי שר המשפטים סמכות לקבוע תשלומים
.אותם יהיו רשאים לגבות הגופים החייבים להעביר מידע לבעלי הרישיון, בעבור מסירת המידע,ואכן
בתקנות11
מכוח החוק נקבעו
ש
ני סוגי תשלומים לנותני האשראי המחויבים במסירת מידע:
17.1
ת
שלום חד פעמי
בסכום של מיליון ₪אשר ח ולק בחלקים שווים בין התאגידים הבנקאיים
בעבור תפעול המערכת שהוקמה לצורך מסירת המידע לבעלי הרישיון (מכוח תקנה83
ב נוסחּה
)הקודם;
17.2
מנגנון
להשתתפות של נותני האשראי
בהכנסת בעלי הרישיון אשר נקב
ע ב מסגרת תקנה82
לתקנות ,
אך
מעולם לא הופעל ולא שולמו מכוח
ו תשלומים כלשהם לתאגידים הבנקאיים , הואיל
וההכנסה הכוללת
של בעלי הרישיון לא הגיעה לרף שנקבע. כך, התאגידים הבנקאיים המשיכו
במהלך השנים לספוג במלואן
את העלויות
.הכרוכות ביישום החוק והתקנות
ההסדר החקיקתי החדש
בהצעת החוק,
אשר מבטל את החוק הקיים, אינו קובע כל הסדר חליפי באשר
.לתשלום לגופים המחויבים בהעברת מידע למאגר
זאת, למרות שהוא מגדיל באופן משמעותי ביותר את
,העלויות שיישאו בהן התאגידים הבנקאיים המחויבים במסירת מידע בין אם מדובר בעלויות הקמת
תשתית תפעולית חדשה "יש מאין" לדיווח על הנתונים הנוספים שיידרשו ובין אם מדובר בעלויות
הכרוכות בתפעול דרישות נוספות מכוח חקיקת המשנה שיקבע שר המשפטים ,, הוראות הנגיד הוראות
הממונה, איתור ואחזור המידע הרלוונטי, עיבודו, שמירתו ושליחתו
למאגר וכן עניינים נוספים הכרוכים
.בפעילות, כגון עריכת הבירורים הנדרשים בעקבות ערעורי לקוחות
נזכיר, כי הכנסותיה
ן
ל של
שכות האשראי
מופקות בהתבסס על מידע אשר נוצר, נאגר ונשמר אצל מקורות
המידע בעקבות פעילותיהם מול לקוחותיהם-
.שלהם ומהווה קניינם ופרי עמלם
ל פיכך, קיים הגיון רב, כי מעבר להחזר העלויות בגין הקמתה והרחבתה של התשתית התפעולית לדיווח
בהתאם
להצעת החוק
, אשר תפתחנה ותשרתנה את עסקיה
ן
של
לשכות האשראי
, ייקבע גם מנגנון בר-
11
תקנות שירות נתוני אשראי, תשס"ד-
2004
-14-
קיימא , בדומה לזה אשר היה קיים
מ כוח
חוק שירות נתוני אשראי, תשס"ב-
2002
,
להשתתפות קבועה
של מקורות המידע המחויבים בה
עברת מידע, בהכנסותיה
ן
ל של
שכות האשראי.
קביעת הסדר חקיקתי להחזר עלויות למקורות המידע העסקיים כמו גם מנגנון להשתתפותם בהכנסות
ל
שכות האשראי , תעודד את הצטרפותם של נותני אשראי נוספים למסירת מידע למאגר, תביא להגדלת
השימוש במאגר ובמידע הנמצא בו, לגידול בהכנסות
ל
שכות האשראי , והכל לצד פיתוח המאגר וגידול
.משמעותי בתועלות שניתן להפיק ממנו