חומר רקע

‏ 3.11.15 לכבוד ח"כ איתן כבל יו"ר ועדת הכלכלה כנסת ישראל, קפלן 2 ירושלים שלום, הנדון: הצעת חוק נתוני אשראי, התשע"ו – 2015 בימים אלה שוקדת הוועדה שבראשותך על הכנת הצעת החוק בנושא נתוני אשראי לקריאה סופית. חקיקה זו מקודמת במקביל ליוזמת חקיקה אחרת, אשר נמצאת על סף אישור סופי, ולפי הנוסח שאושר כבר בוועדת הרפורמות של הכנסת, תאפשר לחברות מימון/אשראי חוץ בנקאיות לגייס הון באמצעות אג"ח. למעשה מדובר בשתי רפורמות שלהן השפעת גומלין זו על זה – האחת עוסקת בהגדלת המקורות לאשראי, והאחרת בהפצת המידע אודות צרכני האשראי. בחינה יסודית של הקשר ביניהן מובילה למסקנה כי המידע שיעוצב אודות סיכון האשראי של יחידים ותאגידים על פי "חוק נתוני אשראי", יהיה חלקי ולא ישקף למעשה את רמת הסיכון האמתית. חוק נתוני אשראי, בתצורתו הנוכחית, מטיל את חובת מסירת המידע למאגר נתוני האשראי שמקים בנק ישראל, רק על תאגידים בנקאיים וחברות כרטיסי האשראי. כל אותם גופי מימון חוץ בנקאיים, שייכנסו לפעילות בשוק האשראי הקמעונאי בטווח הקרוב, כמו גם גופים מוסדיים, אינם מחויבים למסור את המידע על לקוחותיהם למאגר החדש. החוק הסתפק ביצירת מנגנון לפיו גוף פיננסי לא יוכל לקבל מידע מהמאגר אודות צרכן אשראי במידה והוא לא מוסר למאגר מידע על לקוחותיו. בהקשר זה אני מבקש להביא לתשומת לבך כמה סוגיות: ברמה העקרונית, לא סביר ולא נכון ליצור פער רגולטורי בין שחקנים דומים במערכת הפיננסית. קל וחומר - בתחום רגיש כתחום האשראי. פער רגולטורי שכזה עלול ליצור עיוותים שמחיר כשל שייגרם בגינם יהיה יקר וכואב. ברמה המעשית, אין מקום ליצירת אותו ארביטראז' רגולטורי, שכן הוא עלול ליצור "חורים שחורים" של מידע במערכת הבנקאית לגבי לקוחות שאין דרך סבירה לדעת האם יש להם חוב לגופי אשראי חוץ בנקאיים. סיטואציה כזו תציב את הבנקים במצב שונה מבחינת החשיפה לסיכון האשראי, לעומת מצב בו כל שחקני האשראי בשוק (בנקאיים וחוץ בנקאיים כאחד), יהיו מחויבים למסור מידע למאגר. רגולציה שלא תטיל על כל גוף אשראי למסור מידע למאגר, תוביל למצב בו דוחות נתוני האשראי עשויים יהיו לכלול מידע חלקי בלבד על הצרכנים. במצב כזה, גופים שיתבססו עליהם יהיו משולים ל"רופא שמקבל החלטות על בסיס תיק רפואי חלקי". זהו מצב שאיננו רצוי גם למלווה וגם ללווה והוא עלול לגרום נזק לשניהם. שוק האשראי הקמעונאי צפוי לעבור שינוי משמעותי בעקבות מהלכי החקיקה האמורים. כבר היום הוא מתקרב להיקף פעילות של 50 מיליארד שקלים (21 מיליארד מגופים מוסדיים וחברות כרטיסי אשראי, וכ-25 מיליארד ממקומות עבודה, גמ"חים וחברות מימון חוץ בנקאיות). אני סבור שבנסיבות האלה חשוב שוועדת הכלכלה תשקול לשנות את חוק נתוני אשראי באופן שיחיל חובת מסירת מידע על כל גוף אשראי. בברכה, משה פרל מנהל כללי העתק: לאה ורון, מנהלת ועדת הכלכלה