חומר רקע

1 02/11/2015 לכבוד " יו כ "ח ר ועדת הכלכלה הכנסת ירושלים שלום רב, הנדון : ה תייחסות עמותת "ידיד" לחוק נתוני אשראי להלן התייחסותינו לסעיפי חוק נתוני אשראי. חשוב לומר כי ההערות עוסקות ב ין השאר רה וב חבה בסוגית משך הזמן שבו מידע לגבי לקוח יכול להיכלל במאגר . ובתמצית - כמו שלגבי המרשם הפלילי יש הוראות המוחקות אדם מן המרשם הפלילי בחלוף תקופה מסוימת כך היה מן הראוי לקבוע מפורשות הסדר דומה ומותאם לגבי נתוני אשראי . החוק המוצע , בדומה למצב הקיים ואולי אף חמור ממנו – מנציח את מעמדו מי של שמעד - הרבה מעבר לתקופה בה הצליח אותו אדם לשקם את חייו זו . אינה בניית היסטורית אשראי חיובית ! לטעמנו בחוק המוצע רק לא שאין מחיקת מידע ופתיחת דף חדש אלא להפך : מהוראות סעיף 19 ו - 20 – עליהם נרחיב המשך - עולה - שמידע לגבי אדם יוחזק במאגר נתוני האשראי 12 שנה – ! אשר מתוכם במהלך 5 השנים הראשונות – רשאית לשכת שירות לקבל את הנתונים לגבי אותו אדם , המצויים במאגר האמור . כלומר – חמש שנות תיעוד לגבי מי שקיבל הפטר או שילם את חובותיו ! כפי שכתבנו במסמך קודם שהוגש ל ועד ה וחבריה הרי שחלק מן התיקונים שחייבים להעשות ) צעדים משלימים ( עליהם נתנו את הדעת בשנה שעברה גם המפקח על הבנקים ונגידת בנק ישראל במסגרת הדיונים על תעודת הזהות הבנקאית היו תיקונים בחוקים המהווים את מקורות ההגבלות העיקריות בחקיקה : 1 . חוק שיקים ללא כיסוי – הקובע מיהו לקוח מוגבל ומיהו לקוח מוגבל חמור 2 . חוק ההוצאה לפועל – הקובע הוראות אכיפה מרובות במסגרת תיק הוצאה לפועל שניתן לפתוח כנגד חייב - ובהן - עיקולים פריסה לתשלומים , הכרזת חייב כמוגבל באמצעים , מתן אפשרות לתת הפטרים ועוד . 3 . פקודת פשיטת הרגל – הכרזת אדם כפושט רגל ומתן הפטר 4 . חוק החברות – הקובע מגבלה על כהונה כנושא משרה ומגבלה על פתיחת חברה ועוד . אנו טוענים כי יש לבחון את דרכי העברת המידע לגבי מגבלות אלה ולקבוע הבחנות מתאימות בין אלו שהמגבלות תקפות לגביהם לבין אלו שבמועד העברת המידע או לאחריו - פרעו את חובותיהם או קיבלו הפטר . לדוגמא - יש להבטיח למשל , שהמידע לגבי אדם חייב להתעדכן גם בנתונים חיוביים שארעו לאחר מסירת המידע השלילי ולעמוד על קבועי זמן מתאימים לכך. 2 ומכאן להתייחסויות לסעיפים : פרק – א' מטרה סעיף – ב מוצע להוסיף את המילים פיקוח ואסדרה פרק ב' הגדרות מוצע להוסיף – ת קופה מזערית – פרק הזמן המוקדם ביותר להכללת /הסרת מידע חיובי/שלילי במאגר מוצע להוסיף - ת קופה מירבית – המועד המאוחר ביותר להכללת/הסרת מידע חיובי/שלילי במאגר מוצע להוסיף – מ ועד עדכון – המועד בו מחוייב עדכון/הסרת מידע מהמאגר מרגע קבלתו על ידי הגורמים השונים המחזיקים בו משתמשים, מקורות, לשכות אשראי, וכד'. מוצע להוסיף מי – דע שלילי – מידע ה מדרג באופן שלילי את הלקוח מוצע להוסיף – מידע חיובי – מידע המדרג באופן חיובי את הלקוח מוצע להוסיף – ועדת ערר – ועדה ציבורית לקבלת בקשות ערר על נתונים שהוכללו/לא הוכללו במאגר המידע פרק ג' הוראות כלליות 1 . לסעיף 3 . מוצע לתקן את המשפט ולהוסיף את המילים יעדכן ו יפקח על נכונות הנתונים 2 . מוצע להוסיף סעיף 7 – כל ההוראות החלות על מאגר הנתונים של בנק ישראל הפיקוח והעדכון שלהם יוטלו גם על לשכות האשראי. פרק ד' רישוי שירות נתוני אשראי 1 . רי חא סעיף קטן 6 מוצע להוסיף סעיף קטן 7 – עובד עובד ברשות נתוני אשראי לא הורשעו בעבירה ...... 2 . לסעיף11 מוצע להוסיף אחרי סעיף קטן6 סעיף קטן7 – נגד הלשכה התבררו כמוצדקות5 תלונות בשנה על מסירת מידע שגוי 3 . לסעיף12 סעיף קטן1 – מוצע ל שנות את הסעיף כדלקמן – לקבל נתוני אשראי הכלולים במאגר, מבנק ישראל, להחזיקם ולבדוק את נכונותם ועדכונם. ..... 4 . לסעיף12 מוצע להוסיף סעיף קטן 3 לאמור – לאס וף נתוני אשראי כאמור מעלה להחזיקם ולבדוק את נכונותם ועדכונם. .... 5 . לסעיף13 - מוצע להוסיף סעיף3 – הרשות תפעיל מרכז פניות ציבור באמצעותו תוכל לקבל בקשות להכללת/הסרת נתונים מהמאגר והיא תהייה מחוייבת לפעול לעדכון הנתו ם ני אצלה בתוך פרק זמן העדכון. פ רק ו' העברת מידע למאגר ושמירתו 1 . לסעיף16 – א אנו מבקשים להוסיף – כל תאגיד או נותן אשראי שאינם תאגיד בנ קאי בין אם מקבל מידע מהמאגר ובין אם לאו. 2 . לסעי ף 16 'סעיף קטן ב – לא ברור מה פירוש המילה " – " סוג יש לפרט ולהרחיב 3 . נתוני בנק ישראל לגבי לקוחות מוגבלים או מוגבלים חמורים כוללים גם הגבלות שהוטלו בשל חוק ההוצאה לפועל – נתונים מוכיחים כי מדובר בריבוי מוגזם של מוגבלים, חלקם בשל סכומי כסף קטנים יחסית – מוצע – לתקן את הנושא בחוק ההוצאה לפועל ולחילופין לקבוע כי בנק ישראל יעביר את הנתונים תוך ציון ההגבלות השונות כך שניתן יהיה להבחין מי הלקוח ש הוגבל חשבונו עקב משיכת שיקים ללא כיסוי לבין כזה שחשבונו הוגבל בשל חוב להוצאה לפועל 3 4 . ע וד מוצע כי תעשה הבחנה בין נתונים על מי שבפועל בזמן הבקשה הינו מוגבל או מוגבל חמור לבין אלו שהיו מוגבלים בעבר. – ראו הערות בהמשך 5 . לסעיף ב' 3 – מדובר בסעיף בעייתי ביותר באשר הוא משאיר מחוץ לתמונה את מודרי האשראי – מערכות החשמל והמים אינן מסוגלות לזהות רבים מהלקוחות שלהם אשר חשבונותיהם משולמים באמצעות אחרים או באמצעות תשלום מראש שאינו מצביע על יכולת התשלום – נהפוך הוא. 6 . מוצע להוסיף סעיף ב' 4 ובו יקבע כי השר באישור ועדת הכלכלה יקבע מידי פעם רשימת רשימת גורמים נוספים שימסרו מידע שיחשב כמידע חיובי לצורך דירוג האשראי בשלב הראשונה יכללו ברשימה הנתונים הבאים : .א קבלת מענק עבודה במהלך השנה שקדמה לבקשת האשראי .ב למקבל קצבה מן הביטוח הלאומי – אישור על כך שאין ל לקוח חובות בשנתיים ש קדמו להגשת הבקשה .ג למקבל סיוע בשכר דירה ממשרד השיכון – אישור על קבלת הסיוע בתקופה של שנתיים שקדמו להגשת הבקשה. 7 . לסעיף – ג' מוצע להוסיף – באישור ועדת הכלכלה 8 . לסעיף – ד' מוצע להוסיף – באישור ועדת הכלכלה 9 . לסעיף – ה' מוצע להוסיף – באישור ועדת הכל כלה 10 . לסעיף 18 – מוצע להוסיף סעיף קטן ג לאמור – החליט בנק ישראל שלא לשמור במאגר נתונים שהועברו ממקור מידע ..... ידווח על כך ל...... והגורם המוסר יקנס ב- 500 אלף ש " ח למקרה. 11 . מוצע להוסיף סע יף חדש ולפיו – בנק ישראל יקיים ועדת ערר ציבורית שתדון בעררים על החלטות הבנק לכלול/לא לכלול מידע שלילי או חיובי במאגר המידע וכן בפרק הזמן בו נמצא המ ידע במאגר. 12 . לסעיף19 - מסעיף זה עולה בברור כי משך הזמן בו נכלל מידע לגבי אדם הוא חמש שנים ! זוהי תקופת ההגבלה- לגישתנו - זוהי תקופה ארוכה ביותר . במיוחד הדברים אמורים לגבי אדם שפרע את חובותיו במהלך שנה מיום העברת הנתונים לגביו . – מוצע כי פרק הזמן חייב להתקצר לתקופה של שנתיים לכל היותר. 13 . לסעיף19 - לסעיפים א - ד – לא ברור כלל כיצד יעשה הדיווח, כיצד ידע אדם כי זכותו לבקש את הסרתו מהרשימה. איזה טופס צריך יהיה למלא ואיפה יוכל למצוא אותו, באיזה שפות, תוך כמה זמן מרגע הקמת המאגר הוא יצטרך לבקש לפני שהמידע עליו כבר יאסף ויוע בר, מה קורה אם אדם גילה באיחור את זכותו להסרה והמידע כבר הועב – ר כיצד מוודאים שהוא נמחק לא רק מהמאגר הכללי אלא גם ממאגרי הלשכות – מה הסנקציות שיוטלו על אי מחיקת המידע בזמן 14 . לסעיף19 – יש לקבוע את לוחות הזמנים לפי ההגדרות להסרת/הכלת המידע 15 . לסעיף19 'ה1 – מוצע לשנות את פרקי הזמן ולעשות הבחנה בין סוגי אי פרעון שונים ובכל מקרה להעמיד את תקופת הזמן על שנתיים בלבד. 16 . לסעיף19 'ה2 - מוצע להוסיף כ י ל לקוח שמורה הזכות לפנות לועדת הערר 4 17 . לסעיף19 - 'להוסיף סעיף ח – כל התכתובות וההודעות של בנק י שראל ולשכות נתוני האשראי אשר יועברו ללקוחות יכתבו בשפה ברורה ופשוטה. ההודעות יכתבו בשפות עברית וערבית וכן בשפות נוספות לפי החלטת שר האוצר והרווחה ובאישור ועדת הכלכלה. 18 . לסעיף20 ' א- מסעיף זה עולה בברור כי היסטורית האשראי של אדם נותרת בבנק ישראל לתקופה ארוכה ביותר ולא נמחקת כאשר מתוך 12 ה שנים – חמש השנים הראשונות הן לשימוש מלא של נותני האשראי . לגישתנו היה מקום להבחין בתקופת שמירת הנתונים בין חייבים שפרעו את חובותיהם או קיבלו הפטר ומעוניינים להתחיל דף חדש לבין אלה שלא פרעו את חובותיהם . מוצע : " בנק ישראל ישמור את המידע במאגר למשך עשר שנים מהמועד שבו המידע הועבר למאגר לצרכי תיעוד בלבד ; בנק ישראל יעמיד לרשות לשכות האשראי מידע לגבי חייבים שלא פרעו את חובותיהם בתקופה ש של לש השנים הראשונות מיום קבלת המידע אודות החייב , ובלבד שבמהלך לש ש ה שנים האמורות לא נתקבל מידע מאת הגורם המוסר או החייב באישור בית המשפט , לפיו החייב פרע את חובו או שקיבל הפטר ועמד בתנאיו שהגיע להסדר עם הנושה ועמד . בו התקבל מידע כאמור לא ימסר עוד המידע לגבי אותו חייב לפי הענין , בתום שנתיים ממועד קבלת המידע על הפרעון או ההפטר ." 19 . לסעיף20 'ב – מוצע כי קביעת השר תחייב גם את אישור ועדת הכלכלה. פרק ז' גישה למידע ושימוש במידע 1 . לסעיף22 - 'מוצע להוסיף סעיף קטן ג – מי שערך דו " ח או מי ש ק יבל והשתמש בדו " ח נתוני אשראי שהתברר שהנתונים בו אינם מעודכנים/נכונים ישלם, ללקוח, קנס של 50,000 ש" ח ללא הוכחת נזק 2 . לסעיף26 א3 – שיקבע השר באישור ועדת הכלכלה 3 . סעיפים26 ב+ ג – יקבע השר באישור ועדת הכלכלה 4 . לסעיף27 א – השר באישור ועדת הכלכלה 5 . לסעיף27 ד – הנגיד באישור ועדת הכלכלה 6 . לסעיף28 – השר באישו ר ועדת הכלכלה 7 . לסעיף29 א – בשפה פשוטה וברורה – במידה והלקוח יבקש תתרגם הלשכה את הדוח לשפה הערבית או הרוסית. 8 . לסעיף29 'ב - .השר באישור ועדת הכלכלה 9 . לסעיף30 – באישור ועדת הכלכלה 10 . לסעיף31 – לא ברור כיצד יתבצע היידוע ובאיזה לוחות זמנים 11 . לסעיף35 הא – א ם הסעיף מיועד לשרת את חברת החשמל וחברות ותאגידי המים לצורך גבייה ? הצעת החוק המקורית דיברה על לייצר מהם נתונים חיוביים צריך לזכור שתאגידי המים והרשויות פועלות לפי פקודת המיסים גבייה ואין שום צורך לתת להם גישה ל מאגר המידע – מוצע – לבט ל את הסעיף. 12 . לסעיף36 – מוצע להוסיף סעיף ד' - הדוח יכתב בשפה פשוטה וברורה – הלקוח יוכל לבקש לקבל את " הדו ח השנתי בשפה בה הוא שולט. 13 . לסעיף37 – לא ברור כיצ ד תתבצע הבקשה באיזה צורה – יש לפרט אם מדובר בתקנות – תוך כמה זמן יותקנו 14 . לסעיף41 – באישור ועדת הכלכלה 15 . לסימן ה' מיופה כח בת מורה – מוצע להוסיף סעיף 42 – כל מיופה כח אשר יבקש נתוני אשראי ידרש גם לספק נתוני אשראי למאגר 5 16 . ל סעיף ה' מיופה כח בתמורה – כל תאגיד או גוף אשראי שאינו תאגיד בנקאי יחוייב להעביר את הנתונים החיוביים והשליליים של לקוחותיו למאגר נתוני האשראי של בנק ישראל 17 . לסימן ז' הוראות שונות – לסעיף 44 – באישור ועדת הכלכלה לסעי ף 45 א- במקום חמש שנים יבוא שלוש שנים 18 . לסימן ז' סעיף 47 א – לתקופה שלא תעלה על שנתיים או תקופה אחרת שתקבע על ידי השר באישור ועדת הכלכלה 19 . לסימן ז' סעיף 47 'ב – באישור ועדת הכלכלה 20 . לסימן ז' סעיף 49 מוצע להוסיף – מצב משפחתי ) המטרה להגן ע ל אוכלוסיות מודרות – למשל הורות עצמאיות ) חד הוריות . ( 21 . לסימן ז' סעיף 50 – יש לקבוע מראש את התקופה – מוצע להעמיד את התקופה על 14 .יום פרק ח' תיקון מידע במאגר 1 . לסעיף52 – מוצע לקבוע את פרק הזמן המקסימלי להעברת התיקון 2 . לסעיף52 – יש להוסיף כי החלטה שהתקבלה על סמך מידע שגוי תבוטל ותשקל מחדש – הלקוח יהיה רשאי לפנות לועדת הערר ולבקש פיצוי על הטעות והנזק שנגרמו לו 3 . לסעיף53 ג – יש לקבוע את מועדי הזמנים ולא להשאירם רק לקביעת הממונה – מוצע כי הזמן המקסימלי יעמוד על 14 .יום 4 . לסעיף53 – מוצע להוסיף סעיף – ה' לא העביר מקור המידע את תוצאות הבירור בתוך פרק הזמן הקבוע בחוק ישלם ללקוח פיצוי של 50 אלף ש " ח ללא הוכחת נזק. 5 . לסעיף54 'ב – הממונה באישור ועדת הכל כלה 6 . להוסי ף סעיף 55 – לקוח המבקש לערער על החלטת בנק ישראל בעניינו יוכל לעשות זאת בפנייה אל ועדת הערר על פי הנוהלים שיקבעו שר האוצר והנגיד באישור ועדת הכלכל ה פרק – י' הפעלת שירות מידע על עוסקים 1 . לסעיף58 א' מוצע להוסיף סעיף קטן5 - הוראות סעיף קטן4 .יחולו גם על עובדי הלשכה 2 . לסעיף59 – התקנות באישור ועדת הכלכלה 3 . לסעיף61 – מוצע לשנות לתקופה של לא יותר מחמש שנים. 4 . לסעיף63 – לא ברור מה הכוונה במרשמים שיהיו פתוחים לקהל – איזה מידע הקהל י ו כל לקבל מהם 5 . לסעיף65 – מוצע להוסיף סעיף קטן ג' - הוראות הממונה יובאו לאישור ועדת הכלכלה 6 . לסעיף73 – באיזה דרך יפורסם הדב ר 7 . לסעיף74 – מוצע לחייב את הממונה לקבוע נוהל טיפול בתלונה – מוצע כי הנוהל ישאב מתוך נוהל פניות הציבור של מבקר המדינה 6 8 . לסעיף75 – תלונות שימצאו צודקות יחייבו את הנילון לפצות את המתלונן בסכום של 50 אלף ש " ח ללא הוכחת נזק פרק ע ' די יצום כספי 1 . לשם הפרק – מוצע לשנות ל – עיצום כספי ופיצוי ללקוח 2 . לסעיף85 – מוצע להגדיל את הסכום ל - 100 אלף ש "ח 3 . לכלל הסעיפים - בכל מקום של עיצום כספי ישולם סכום השווה למחצית העיצום כפיצוי ללא הוכחת נזק ללקוח. 4 . להוסיף סעיף אחרי סעיף 94 – פיצוי ללקוח ישולם בתוך 30 יום ועל גבייתו תחול פקודת ההוצאה לפועל. 5 . אחרי סעיף 97 יבוא סעיף – דוח שנתי – אחת לשנה ובתאריך...... יפרסם בנק ישראל דוח מפורט ובו סיכום פ ניות הציבור בהן טיפל ותוצאתן. " הדו ח יפרסם את שמות הגופים שנגדם הוגשו תלונות, מספר ואחוז התלונות שנמצאו מוצדקות והעיצומים והפיצויים שחויבו בגינם פרק – ו ט שונות 1 . לסעיף100 - באישור ועדת הכלכלה 2 . לסעיף103 - 'מוצע להוסיף סעיף קטן ג – מצא בית הדין לעבודה כי אכן נעשה שימוש שלא כדין במידע יחוייב המ שתמש בפיצוי בגובה 50 אלף ש " ח לפחות ללא הוכחת נזק 3 . לסעיף105 - בא ישור ועדת הכלכלה 4 . לסעיף108 – לא יוטלו אגרות כל שהן על לקוח המבקש לערער על מידע שגוי שהוגש בעניינו נשמח לעמוד לשרותך בכל שאלה והבהרה בברכה, רן מלמד סמנכ " ל מדיניות חב רתית