חומר רקע

הצעות לסדר-היום הפגנות סוערות נגד תעריפי תאגיד המים אל-עין היו"ר נחמן שי: ההצעה הבאה היא הצעה לסדר-היום בנושא: הפגנות סוערות נגד תעריפי תאגיד המים אל-עין, מס' 183, 196, 205 ו-213, של ארבעה חברי כנסת. ראשון יהיה חבר הכנסת איציק שמולי. בבקשה. אני רוצה לברך את שגריר ארצות-הברית בישראל דן שפירו, ואני רואה קבוצה של אורחים ביציע. ברוכים הבאים לכנסת ישראל. בבקשה, חבר הכנסת איציק שמולי. מיקי לוי (יש עתיד): אדוני היושב-ראש, באנגלית, כדי שיבינו. היו"ר נחמן שי: לא לא, השגריר מדבר עברית, וזה בסדר. מיקי לוי (יש עתיד): זה אני יודע. האורחים. היו"ר נחמן שי: אוקיי. הוא יתרגם. בבקשה, חבר הכנסת שמולי. איציק שמולי (המחנה הציוני): תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השגריר, Welcome, It's always good to see you here . קודם היה לנו דיון סוער מאוד על העניין של מיצוי כושר השתכרות. היה פה ויכוח מי נפגע יותר ממי בחברה הישראלית. אבל הנושא הזה, אדוני היושב-ראש, מה שמשותף לו זה שהחברה הישראלית כולה, מאז הוקמו תאגידי המים, מוצאת את עצמה נפגעת שוב ושוב ושוב, ובאלמנטים שונים. עזבו אתכם מפרשנות, תסתכלו מה קובע דוח הממ"מ של הכנסת, גוף אובייקטיבי לכל דבר ועניין, שאומר בצורה מפורשת, שחור על גבי לבן, שבעשור האחרון עלו תעריפי המים לאזרחי ישראל ביותר מ-100%. יותר מזה, הכנסות התאגידים מדי שנה – 4.5 מיליארד שקל. דיבידנדים: בשנת 2012: 55 מיליון שקל משכו הרשויות המקומיות דיבידנדים; בשנת 2013 הייתה כבר עלייה של 300% – זה קפץ כבר ל-180 מיליון שקל. כל מה שקורה בתאגיד המים אל-עין, שנותן שירות לתשעה כפרים דרוזיים בצפון, הוא רק קצה הקרחון של הסיפור הכאוב של תאגידי המים במדינת ישראל, והדברים צריכים להיאמר, ולהיאמר בצורה ברורה: תאגידי המים הם לא חלק מהבעיה, הם הבעיה עצמה, והם בוודאי לא יכולים להיות חלק משום פתרון למשק המים במדינת ישראל. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, אני פתחתי את עיתון יום שישי של "ידיעות אחרונות", וכמעט נפלתי מהכיסא; ראיתי ריאיון עם ראש רשות המים אלכס קושניר. במשך השנתיים האחרונות – אני מזכיר לכולם – הובלנו כאן מאבק עיקש נגד ניתוקי מים. מה באה רשות המים בשנתיים האחרונות ואמרה לנו? זה משק כספי סגור, חבר'ה, כי המים זה משאב במחסור. ואם לא תיתנו לנו לנתק מים, זה ייפול על כל הצרכנים. והנה אני פותח את עיתון יום שישי, ומה אני מגלה? שראש רשות המים אומר לסבר פלוצקר, בכבודו ובעצמו, שאין בעיית מים. זה לא הפתיע אותי, אבל סוף-סוף אומרים את האמת. אז אם אין בעיית מים, מה פשר התעריף הזה? עמר בר-לב (המחנה הציוני): איציק, זה גם לא משק סגור. האוצר לוקח את הכסף ואחרי זה - - - יחיאל חיליק בר (המחנה הציוני): לא, הוא מתכוון שבגרוזיה אין בעיה - - - מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): יש סיפור על ביטול, נכון, איציק? היו"ר נחמן שי: חבר הכנסת שמולי לא זקוק לעזרת חברים. בבקשה. איציק שמולי (המחנה הציוני): תראו, מה שהיה בכנסת האחרונה, יותר נכון בממשלה האחרונה, ואני חושב שזה הפתרון שנצטרך ללכת אליו גם בכנסת הזאת, ובוודאי בתוך הממשלה – זה לכל הפחות החלטה על צמצום מסיבי של התאגידים. אין שום סיבה שזה לא יהיה תחת חברה ממשלתית אחת, ונעצור את כל בזבוז הכספים והמנגנונים - - - היו"ר נחמן שי: תודה. איציק שמולי (המחנה הציוני): רגע, מה תודה? יש לי עוד ארבע שניות. - - - והמנגנונים המנופחים, ועוד, ועוד, ועוד. ואני חושב לגבי העניין עצמו, של ההפגנות באל-עין, אדוני היושב-ראש, הצעתי, ואני מקווה שזה יהיה מקובל גם על החברים שהגישו אתי את ההצעה, חמד עמאר, עבדאללה אבו מערוף ומשה גפני, להעביר את זה לדיון בוועדת הפנים, כי יש שם תלונות קשות מאוד על השירות, על התעריף, על חוסר הזמינות, ולכן, הצעתי היא זו. אני רוצה בהזדמנות הזאת גם להודות לתושבים ולמובילי המאבק, זורו עטאללה, אוסאמה ברכאת ועמאד אבו-טריף. תודה רבה. היו"ר נחמן שי: תודה רבה לחבר הכנסת שמולי. אתה ביקשת הצעה לסדר-היום, השר יכול לעדכן אותה. אוקיי, כשנגיע להצבעה. תודה. הדובר הבא הוא חבר הכנסת חמד עמאר. אחריו – חבר הכנסת אורי מקלב, שהחליף את חבר הכנסת משה גפני, וחבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף. בבקשה, חבר הכנסת חמֵד עמאר. לזכותך שלוש דקות. חמד עמאר (ישראל ביתנו): חמַד עמאר, עמאר – קל. היו"ר נחמן שי: אתם מלמדים אותי כל הזמן דברים חדשים שאני לא יודע. חמד עמאר, בבקשה. חמד עמאר (ישראל ביתנו): עמאר. קל. באסל גטאס (הרשימה המשותפת): נחמן צריך קורס מזורז מיוחד. היו"ר נחמן שי: אני מוכן. חבר הכנסת גטאס – גטאס – השתפרתי. באסל גטאס (הרשימה המשותפת): גטאס. היו"ר נחמן שי: לפחות צלחתי את חבר הכנסת גנאים. בבקשה. אני מתקדם מישיבה לישיבה. חמד עמאר (ישראל ביתנו): יפה מאוד. אדוני היושב-ראש, תאפס את הזמן, שאתחיל בזמן. היו"ר נחמן שי: אני מחזיר אותך. חמד עמאר (ישראל ביתנו): יפה מאוד. קודם כול, אני רוצה להודות, באמת - - - קריאה: מי אמר שאין דו-קיום? היו"ר נחמן שי: תודה, תודה רבה. חמד עמאר (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה להודות לחברי המועצה מירכא, שמובילים את המאבק, עמאד אבו-טריף ואוסאמה ברכאת. אני חושב שהם התחילו במאבק, ארגנו הפגנה גדולה מאוד בסוף השבוע, השתתפו יותר מ-500 איש, וההפגנה הייתה בצדק, כי תאגיד המים אל-עין החליט באופן עצמאי – קודם כול, לפני שאני מדבר על העלויות של המים – להעלות את היטלי המים והביוב מ-95 שקל למטר ל-167 שקל. החלטה שרירותית, החלטה של כמעט 100% בהיטלים. זה נטל שאני חושב שהתושב לא יכול לעמוד בו. אם מעלים את המחירים, לא מעלים בצורה כזאת את ההיטלים. לפני שאתחיל לדבר על מים ואתחיל לדבר על התרגילים שעושה אותו תאגיד מים, שהוא לא בודק את זה אחת לחודשיים - - - אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): חמד, זה פסיק. גם במי הגליל, בכפר עראבה ודיר-חנא העלו מ-70 ל-140–150 שקל. חמד עמאר (ישראל ביתנו): אני קיבלתי על תאגיד המים אל-עין, שמעתי את הנתונים, אני לא יודע מה קורה בתאגיד מים אחר, אבל כל הנושא של תאגידי המים – הייתה החלטה בשנת 2001 להקים תאגידי מים. החוק נחקק ב-2001, וב-2006 התחילו לקיים את החוק, אבל המטרה הייתה מטרה טובה – לחסוך במים שמתבזבזים בצנרת, כי אמרו שהרשויות המקומיות לא מתחזקות את הצנרת. המטרה הייתה טובה. אבל מה שהתברר – וזה רשות המים אומרת – שחצי מעלות המים שאנחנו משלמים עכשיו הולכים לתאגידים: הולכים למשכורות מנופחות של האנשים שעובדים שם, הולכים למשרדים מאוד מאוד יפים, מינויים פוליטיים של ראש הרשות, שלא מצליח לעשות את זה במועצה ועושה את זה דרך התאגיד. זה בדיוק מה שקורה עכשיו. אתן לכם דוגמה. אני חוקקתי חוק בכנסת ה-18, של ייצוג הולם של בני העדה הדרוזית, גם בחברות ממשלתיות, גם בתאגידים לפי חוק. אני לוקח דוגמה את התאגיד בשפרעם; אנחנו 16% מהתושבים בשפרעם, אפילו עובד דרוזי אחד בתאגיד אין. הם גם מפֵרים את החוק. עצם העובדה שלא מחזיקים – אני בעצמי שלחתי את החוק ליושב-ראש התאגיד, וביקשתי ממנו: יש חוק במדינת ישראל, תכבד אותו. אפילו לא ענה לי, ועדיין לא ענה לי. לכן מה שאני חושב – העמדה שלנו בכנסת ה-19 בוועדת הפנים הייתה עמדה ברורה: לבטל את התאגידים; ואם לא הולכים על ביטול תאגידים אחרי שתוקם הוועדה – לצמצם את מספר התאגידים, מ-55 תאגידים ל-15 תאגידים. אני חושב שמקומות שהחליטו שהם לא מצטרפים לתאגידים – יש 38 רשויות שאמרו: אנחנו לא רוצות להיות בתאגידים – מחירי המים אצלן יותר זולים, ואף אחד לא מחייב אותן להיכנס לתאגיד, אף אחד לא מחייב אותן להיכנס לתאגיד. גם עמדת שר התשתיות סילבן שלום, שהיה נוכח עכשיו כאן בכנסת והשיב על שאילתה בדיון מהיר, גם עמדתו הייתה ברורה, שהוא בעד ביטול התאגידים בכלל. לכן אני חושב שאנחנו נצטרך לקיים דיון. המחשבה שלי היא לא רק ועדת הפנים. אני חושב שנושא כזה צריך לעבור לוועדת הכספים. נשמע את השר שישיב, לאיזה ועדה הוא רוצה להעביר את זה, ונקיים דיון מעמיק בנושא הזה. אני חושב שהאזרח לא צריך לשלם חצי ממחיר המים בשביל תפקידים וג'ובים וניפוח המשכורות של האנשים שיושבים שם. תודה רבה. היו"ר נחמן שי: תודה רבה. הדובר הבא יהיה חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה ידידי. אחריו – חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף. אחר כך נראה לגבי ההמשך. תודה. אורי מקלב (יהדות התורה): תודה רבה, אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חברי חברי הכנסת, כחברי כנסת שמלווים את הקמת התאגידים מאז היווצרם, יש לנו אתם דיונים רבים בנושא תאגידי המים. אם זה טוב או לא טוב, יש כמה מבחני תוצאה. אם מבחן התוצאה הוא אם היום משק המים מחזיק את עצמו – יכול להיות שכן. איך אמר חברי חבר הכנסת שמולי? יש להם רווחים רבים. אם זה מבחן התוצאה, הצלחנו. אבל אם מבחן התוצאה הוא המחיר שמשלם הצרכן – נכשלנו, ונכשלנו בגדול. מחירי המים נהפכו למשהו יקר מאוד בהוצאה הפרטית שיש לכל משק-בית. ואם הדבר נכון לגבי יישובים עירוניים, כפל-כפליים הדבר נכון ביישובים כפריים, במיוחד ביישובים ערביים ודרוזיים. תרבות הצריכה של האנשים האלה, של המשפחות האלה, באופן שהוא גם חקלאי, גם בית גדול, גם באות אליו הרבה נפשות שלאו דווקא תמיד גרות באותו בניין; השימוש במים הוא שימוש גדול. לבקש מהם 13 שקלים על קוב מים זה מחיר מופקע שהם לא יכולים לעמוד בו. לא זו אף זו, אלא תושבי הכפרים האלה סובלים מתשתיות לקויות שגורמות לצריכת יתר, לצריכה משותפת, לפערים גדולים בין השעון המרכזי לשעון הביתי. זה גורם למחירי מים מאוד גבוהים, לחשבונות מאוד גבוהים, ואף אחד לא נותן את הדין על זה. קם תאגיד מים, מנותק מהציבור, מנותק מהתושבים; הוא גם לא עומד לבחירה, אין לו שום קשר לעירייה או במקרה הזה למועצה, והוא מנותק מהעם. לא אכפת לו לא השירות שהוא נותן – איך אמר אותו ראש תאגיד? יש לך תקלה במים? תיקח אינסטלטור, תשלח לי קבלה. את התלונות אתה תקבל, אני רק מספק מים. הנתק הזה שאתו עבדנו ופעלנו בעניין הזה – אולי קצת שיפרנו במגזר העירוני – אני חושב שהוא לוקה כאן במגזר הדרוזי ובמגזר הערבי, ולא בכדי אתם מעלים את זה לסדר-היום; לא בכדי יש פה מחאה של תושבים. לא יכול להיות דבר כזה, שעושים חוק אחד שיכול להתאים לכלל הציבור. לא יכול להיות תעריף מים אחד, שהוא דיפרנציאלי בצורה מסוימת. לא יכול להיות במדינה אחת, עם סביון מצד אחד – ששם השימוש לבריכות שחייה, לשעשועים – מול צריכה ביתית למשפחות גדולות, שכולם ישלמו אותו מחיר. מה עוד, שהמחירים הגבוהים שנובעים שם זה גם מתוך אופי הצריכה, גם מאופי היישוב, וגם כפי שאמרנו בגלל תשתיות ועוד דברים שהם לקויים ולא מתקדמים, ולכן מי שצריך לסבול מזה זה התאגיד. אז כשיש עירייה ויש התחשבות, משהו יותר ביתי, משהו מתחשב, משהו שהוא חי, יודעים להסתדר. שמנו מסך ברזל בין התושבים, בין הרשות לבין התאגיד: הוא לא נפגש אתם, הם לא מעניינים אותו; יש לו רק דבר אחד – המאזן, ושיהיה מאזן רווחי. זה גורם למשהו דרקוני מול התושבים, והתושבים לא יוכלו לעמוד בעניין הזה, וזה יביא בסופו של דבר למה שקורה, כשברשות המים מתלוננים על גנבות מים – למה? אנשים רוצים להיות ישרי דרך, רוצים לשלם, אבל מחיר סביר. הם לא יכולים לשלם מחירים שהם לא סבירים בעליל לפי כל קנה-מידה. תודה רבה. היו"ר נחמן שי: תודה רבה לחבר הכנסת מקלב. אחרון הדוברים יהיה חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף. בבקשה ידידי. עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חוק תאגידי המים והביוב הוא הפרטה של משאב הטבע החשוב ביותר במדינה, שהוא המים. זאת כמובן טעות חמורה וגסה. אסור להפקיר את משק המים בכלל. אף שהיו כוונות טובות מאחורי החוק אז, כפי שנכתב: להבטיח רמת שירות, איכות ואמינות עם מחירים סבירים לצרכן; להבטיח פיקוח של הרשויות על תעריפי המים; להבטיח פיקוח על ההתנהלות של החברות, של התאגידים שיוסדו בעניין; וגם נאמר בחוק שאחת המטרות היא השקעה במערכת המים והביוב בכלל, בהפעלת פרויקטים סוציאליים, חברתיים, לטובת הצרכן. עוד נאמר בחוק כי כדאי לשמור על שקיפות מלאה באשר לשימוש שנעשה בכספים, ברווחים. תאגיד המים יפרסם אחת לשנה בצורה בולטת וטובה את תוכניותיו לייעוד כספי הרווחים, וכן יפרסם אחת לשישה חודשים פירוט של השימוש שנעשה בכספי הרווחים בפועל. ומה אנחנו מקבלים? בפרקטיקה ובמציאות בכלל אין שום דבר מזה, והתאגידים האלה נהפכו למונופולים – רווח, כסף, כסף, רווח – וזה מה שיש בפועל מהתאגידים האלה. וכבר דובר כאן על המחירים הפנטסטיים; האם מחיר של 8 שקלים לקוב מים לצרכן במצב הכלכלי הקשה בישראל, זה מספיק? אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): איזה שמונה? עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת): 8 שקלים זה בלי חריגות. אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): איזה שמונה? 12. עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת): אני אסביר, חבר הכנסת אוסאמה. אני אסביר. 8 שקלים זה בלי חריגות. נותנים שבעה קוב לחודשיים לבן-אדם, ובלי חריגות זה 8 שקלים. כשמגיעות החריגות זה מגיע ל-14 שקל. אז האם שבעה קוב לחודשיים לאזרח ישראלי – אני מדבר על זה באופן ממש ממש פשוט – שבעה קוב לאזרח, אני לא מדבר על אנשים חולים, אנשים סיעודיים והכול, האם שבעה קוב מספיקים? לא יודע מי החליט על דבר כזה. והחוק ממשיך וממשיך ואף אחד לא מסתכל על זה. טוב שיש הצעקה, ולכן הצעקה שהייתה ביום שבת שעבר, ההפגנה שהשתתפתי בה, הייתה הפגנה סוערת. הזעם של התושבים על תאגיד אל-עין שמאחד תשעה כפרים שהגיעו מים עד נפשם, והם צעקו לשמים, ואנחנו צועקים עכשיו בכנסת: אכן המצב בלתי נסבל, ובאמת יש צורך לא רק לדון בעניין, לקבל החלטות, החלטות ממש החלטיות. לכן אני מציע להעביר את העניין לוועדת הפנים. בינתיים, עד אז וגם בהמשך, לפרק ולבטל את כל החוק. אומנם יש אולי הצעה לבטל אותו בסוף 2017, אבל המצב לא מחכה עד 2017, לכן יש דחף, יש צורך לבטל את החוק, ועד שוועדת הפנים – ואני מציע שוועדת הפנים תדון בדחיפות רבה – אני מציע שיהיה פיקוח שיבדוק את ההתנהלות ואת ההתנהגות של כל חברת אל-עין, ולהעביר בהמשך את הפיקוח ואת כל העניין של המים לרשויות המקומיות. תודה. אני גם מודה לחברים שהצטרפו, מודה למארגנים של ההפגנות, למארגנים של המחאה הזאת, שאכן היא תצליח. תודה. היו"ר נחמן שי: תודה לחבר הכנסת אוסאמה סעדי. קריאה: זה עבדאללה אבו מערוף, אדוני. עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת): זה גם בסדר. היו"ר נחמן שי: סליחה, סליחה, עבדאללה אבו מערוף. תודה לך, תודה על ההצעה. גם חבר הכנסת שמולי ביקש קודם. חבר הכנסת אוסאמה סעדי וחברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין ביקשו להוסיף לדיון הודעה נוספת. אם יש עוד חברי כנסת, אני יכול עוד עכשיו להוסיף אותם. אם לאו, נמשיך. בבקשה, חבר הכנסת אוסאמה סעדי, לרשותך דקה. איציק שמולי (המחנה הציוני): מי משיב לנו? היו"ר נחמן שי: השר איננו. אנחנו מעבירים את זה לוועדה. אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, הנושא הזה הוא מאוד חשוב ואקוטי, הייתי אומר, לאוכלוסייה בכלל ולאוכלוסייה הערבית בפרט. זה נושא שהוא ארצי, לא רק לתאגיד אל-עין באזור כפר-יאסיף, אבו-סנאן, ירכא וג'וליס. אני הייתי בכפר עראבה בסוף השבוע, והנושא הזה הוא שיחת היום בין האנשים ובין האזרחים. אנחנו מודעים לכך שתאגידי מים באו לפתור את העניין של חובות המים שהיו רובצים וניתוקי המים, שהיו דבר שכיח אז, שהמועצות לא הצליחו לגבות - - איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): וחוסר טיפול בתשתיות. אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): - - וחוסר טיפול בתשתיות. אבל אז לפחות האזרחים והמשפחות היו משלמים 100 שקל, 150 שקל למשפחה לחודשיים. היום משלמים מאות שקלים. משפחה רגילה, שאינה מונה יותר משלוש-ארבע נפשות, אדוני היושב-ראש, משלמת 700 שקל, 800 שקל. הדברים הגיעו עד כדי כך, אדוני היושב-ראש, שמשפחות רק מדברות על איך לשלם את חשבון המים. וזה רק לעניין התעריפים. חברי עבדאללה אבו מערוף אמר שזה מגיע ל-10 שקלים, 12 שקל, 14 שקל לקוב מים. היו"ר נחמן שי: תודה. אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): אנחנו מדברים היום על משאבים כמו גז טבעי ומונופול, וראינו איזו מהומה קמה על עניין הגז הטבעי – אז תארו לעצמכם שאנחנו מדברים על מוצר בסיסי - - - היו"ר נחמן שי: תודה. אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): רק משפט אחרון, אדוני. לעניין התעריפים, אמרו שב-1 במאי 2015 מתחילים להעלות את התעריפים פי-שניים. באזור עראבה, סח'נין, דיר-חנא התעריף היה, למ"ק מים וביוב, 70 שקל, ועכשיו זה מגיע ל-150 שקל, ל-160 שקל. מי קבע, אדוני, את התעריף הזה? רשות המים? אני בדקתי באתר של רשות המים – לא דובים ולא יער. ולכן אני מבקש להעביר את הנושא הזה באופן דחוף - - היו"ר נחמן שי: תודה. לוועדה. אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): - - אולי לוועדת הכלכלה, אדוני, כי זה נושא גם - - - היו"ר נחמן שי: נראה, בסדר. אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): אתה הצעת פנים, אולי כלכלה, אולי משולב. היו"ר נחמן שי: בסדר, תדברו ביניכם. אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): זה נושא חשוב מאוד גם במישור של הכלכלה וגם של הפנים. תודה, אדוני. היו"ר נחמן שי: נחליט אחר כך. חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין – בבקשה. אני רוצה לציין שהשר לא הגיע לדיון, אז אנחנו נצטרך לסכם את הדיון הזה בלעדיו. אבל אני מציין לצורך הפרוטוקול שהוא לא הגיע לדיון. איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): חבל שהשר לא הגיע לדיון החשוב הזה. היו"ר נחמן שי: ברור, ברור. איציק שמולי (המחנה הציוני): אדוני היושב-ראש, אני רוצה רק להגיד לפרוטוקול שאולי זאת התוצאה של שרים שמסתובבים עם יותר מדי תארים ופחות מדי סמכויות. איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): זה בדיוק ההפך, הם לא יודעים פשוט מה התפקיד שלהם. איציק שמולי (המחנה הציוני): זה פשוט – אני מזכיר לכולם - - - היו"ר נחמן שי: טוב, הערתך נרשמה. חסרונו של השר מורגש, נקרא לזה כך. איציק שמולי (המחנה הציוני): אדוני היושב-ראש, זו לא הצעה רגילה לסדר-היום - - היו"ר נחמן שי: לא, לא, חברת הכנסת נחמיאס ורבין. תודה. איציק שמולי (המחנה הציוני): - - זו הצעה דחופה לסדר-היום - - היו"ר נחמן שי: חברת הכנסת ורבין, בבקשה. איציק שמולי (המחנה הציוני): - - וזה שהשר לא הגיע זה פשוט מבזה. איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): אני אספר לכם סיפור אחד מני רבים, ואני בטוחה שכל אחד מאתנו נתקל בו בחיים הקודמים, אני קוראת לזה: מגיעים יום אחד לאישה בת 89, מגיע אחד מהאנשים של אחת מחברות תאגידי המים, לא משנה באיזו עיר ולא משנה באיזה מקום, ואומר לה: גברתי הנכבדה, יש לך נזילה סמויה ואי-לכך יש לך צריכה – תקשיבו טוב, חברי, אתה שומע, אדוני היושב-ראש? – צריכה מופרזת של 1,500 קוב. מישהו יודע כמה זה 1,500 קוב צריכה עודפת? זה שווה בערך ל-15,000 שקלים. אלא מה, שלאישה הזאת יש מזל, ויש מי שינהל את המלחמה בשבילה, אישה בת 89. אני גם התקשרתי ואמרתי להם: אני מציעה לכם שבפעם הבאה שאתם מגיעים להגיד דבר כזה לבן-אדם בגיל הזה, רצוי שתבדקו אם יש לידו מישהו, כדאי אולי פרמדיק, אפילו. חיים ילין (יש עתיד): לבוא עם 101. איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): אולי כדאי פרמדיק, אני לא יודעת, כאילו, תהיו על החייגן המהיר. זה פשוט לא יכול להיות. אנחנו מדברים על דבר אבסורדי מאין כמוהו. לא יכול להיות שבימים אלה אנו – תראו, כולנו היינו רגילים לפנים המתייבשות של רננה רז, ואפילו של בר רפאלי, נדמה לי, באיזה שלב. אנחנו כבר לא נמצאים באותה מציאות - - היו"ר נחמן שי: תודה. איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): - - אפשר לדאוג לתשתיות וגם לדאוג לתעריפים. היו"ר נחמן שי: תודה. חבר הכנסת באסל גטאס ביקש את רשות הדיבור לדקה. זהו, בבקשה, ידידי. באסל גטאס (הרשימה המשותפת): אני, בעניין הזה של התאגידים והקשר שלהם למחירי המים – דנו בזה ודשנו בזה בשנתיים הקודמות בכנסת ה-19. ואני תמיד אמרתי – אולי נגד רוב הדעות הפופוליסטיות, שקשרו מייד בין מחיר המים, או התנהלות לקויה בכל משק המים, לבין התאגידים. כמובן, אתם זוכרים, שבאוצר – הנה, מיקי יכול להעיד – חשבו שהפתרון זה למזג את התאגידים ולהביא אותם מ-50 ומשהו ל-19, כאילו זה גם פתרון הקסם. רבותי, אין קשר בין התאגידים, בין הקמת התאגידים, לבין מחיר המים. מי שקובע את מחיר המים ואת ההיטלים זה רשות המים, ולשם אנחנו צריכים לכוון. איציק שמולי (המחנה הציוני): באסל, תפסיק להגן עליהם כבר. באסל גטאס (הרשימה המשותפת): אני לא מגן. אתה יודע מה? אסור לנו גם לשפוך את הילד עם החלב או המים. אין - - - איציק שמולי (המחנה הציוני): זה שהם לא קובעים - - - באסל גטאס (הרשימה המשותפת): תראה, אם יש תאגיד מים - - - איציק שמולי (המחנה הציוני): - - - באסל גטאס (הרשימה המשותפת): איציק, אל, אל – קל להפריח – אם יש תאגיד כמו עכשיו, אל-עין - - היו"ר נחמן שי: תודה. באסל גטאס (הרשימה המשותפת): - - שהוא, יש בו כשלים, יש בו שחיתות, אז צריך ללכת ולפרק אותו. היו"ר נחמן שי: תודה. באסל גטאס (הרשימה המשותפת): גם תאגידים אחרים, אם יש, למזג – הכול צריך להיות ענייני. אבל מספיק - - - איציק שמולי (המחנה הציוני): באסל, באסל - - - באסל גטאס (הרשימה המשותפת): מספיק. המדיניות והממשלה הם הכתובת, שם צריך ללכת - - - איציק שמולי (המחנה הציוני): - - - היו"ר נחמן שי: חבר הכנסת גטאס - - - באסל גטאס (הרשימה המשותפת): אני בעד להוריד - - - איציק שמולי (המחנה הציוני): - - - באסל גטאס (הרשימה המשותפת): תשמע, איציק, איציק, אני אומר לך, תלמד קצת ממני, תהיה צנוע מספיק כשאתה מדבר עם מהנדס מים שחקר את העניין. איציק שמולי (המחנה הציוני): אני אחד האנשים הכי צנועים בבית הזה - - - היו"ר נחמן שי: תודה. באסל גטאס (הרשימה המשותפת): אני אומר לך, עלות הפקת מטר קוב מים בישראל היא לא יותר, כולל - - - היו"ר נחמן שי: תודה. תודה. באסל גטאס (הרשימה המשותפת): - - - כולל מים מומתקים – 3.2 שקל. כל גרוש מעל זה, זה רווח או גנבה. היו"ר נחמן שי: תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת גטאס. אנחנו עכשיו ניגשים לסיום הדיון, בהיעדרו של השר, כאמור. היו פה שתי הצעות, ואני רוצה לשאול את המציעים לאיזו ועדה. אם יש הסכמה על הוועדה, נוכל עוד - - - חמד עמאר (ישראל ביתנו): ועדת הפנים, בסדר. עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת): פנים. היו"ר נחמן שי: פנים? כולם פנים? זה בסדר, כולם פנים? מצוין. אוקיי, אז ההצבעה שלנו תהיה בעד העברה לוועדה, כשהוועדה תהיה – ומי שנגד, נגד העברה לוועדה. אנחנו ניגשים, בבקשה, השעון לרשותכם. מדובר על העברה לוועדה ולוועדת הפנים. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 14 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר נחמן שי: תודה. 14 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אנחנו נעביר את הנושא: הפגנות סוערות נגד תעריפי תאגיד המים "אל-עין" לוועדת הפנים. תודה רבה.