חומר רקע
נוסח מעודכן לדיון 12 בינואר 2016
תיקונים שנעשו על ידי הוועדה בדיון הקודם – מסומנים בצהוב
סעיפים שיתוקנו על פי החלטות הוועדה בדיון הקודם ונוסחם אינו סופי – מסומנים באפור
חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961
1. מוקמת בזה לשכת עורכי הדין (להלן – הלשכה), שתאגד את עורכי הדין בישראל ותשקוד על רמתו וטהרו של מקצוע עריכת הדין.
2. הלשכה –
(1) תרשום מתמחים, תפקח על התמחותם ותבחנם;
(2) תסמיך עורכי דין על ידי קבלתם כחברי הלשכה;
(2א) תנהל מרשם של עורכי דין זרים, בהתאם להוראות לפי פרק שמיני א';
(3) תקיים שיפוט משמעת לחבריה, לעורכי דין זרים הרשומים במרשם כאמור בפסקה (2א) ולמתמחים;
הכל בהתאם לחוק זה.
מיום 1.8.2012
תיקון מס' 33
ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 165 (ה"ח 436)
2. הלשכה –
(1) תרשום מתמחים, תפקח על התמחותם ותבחנם;
(2) תסמיך עורכי דין על ידי קבלתם כחברי הלשכה;
(2א) תנהל מרשם של עורכי דין זרים, בהתאם להוראות לפי פרק שמיני א';
(3) תקיים שיפוט משמעת לחבריה, לעורכי דין זרים הרשומים במרשם כאמור בפסקה (2א) ולמתמחים;
הכל בהתאם לחוק זה.
תחילתו 30 ימים מיום כניסתם לתוקף של כללים לפי סעיף 109א
תיקון מס' 34
ס"ח תש"ע מס' 2215 מיום 26.11.2009 עמ' 248 (ה"ח 280)
הוספת פסקה 2(4)
הנוסח:
(4) תיתן סעד משפטי למעוטי אמצעים שאינם זכאים לכך מהמדינה לפי חוק;
3. הלשכה רשאית, בין השאר –
(1) לחוות דעתה על הצעות חוק בעניני בתי המשפט וסדרי דיןותקנות;
(1א) לארגן השתלמויות מקצועיות לחברי הלשכה;
(1ב) לעסוק בהליכי גישור;
(1ג) לנהל את קשרי החוץ של הלשכה;
(1ד) לנהל את קשרי הלשכה אל מול רשויות המדינה;
(2) לתת סעד משפטי למעוטי אמצעים;
(3) לשמש בורר ולמנות בוררים;
(4) לפעול להגנת עניניהם המקצועיים של חברי הלשכה;
(5) לייסד קרנות ביטוח, קרנות פנסיה ומוסדות אחרים של עזרה הדדית לחברי הלשכה;
(5א) לפעול לטובת צרכי חברי הלשכה;
(6) ליזום פעולות ומפעלים של מחקר המשפט בכלל, והמשפט העברי בפרט, ולהשתתף בפעולות ומפעלים כאלה;
(7) לעסוק בהוצאת ספרות משפטית.
תחילתו 30 ימים מיום כניסתם לתוקף של כללים לפי סעיף 109א
תיקון מס' 34
ס"ח תש"ע מס' 2215 מיום 26.11.2009 עמ' 249 (ה"ח 280)
מחיקת פסקה 3(2)
הנוסח הקודם:
(2) לתת סעד משפטי למעוטי אמצעים;
4. הלשכה היא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.
4א. מקום מושבה של הלשכה הוא ירושלים.
מיום 22.12.1967
תיקון מס' 5
ס"ח תשכ"ח מס' 515 מיום 22.12.1967 עמ' 12 (ה"ח 735)
הוספת סעיף 4א
5. הלשכה תעמוד לבקרתו של מבקר המדינה.
פרק שני: מוסדות הלשכה ובעלי תפקידים בה
סימן א': מוסדות הלשכה
6. אלה מוסדות הלשכה:
(1) ראש הלשכה;
מיום 11.4.1995
תיקון מס' 24
ס"ח תשנ"ה מס' 1518 מיום 11.4.1995 עמ' 189 (ה"ח 2368)
החלפת פסקה 6(1)
הנוסח הקודם:
(1) הועידה הארצית;
(2) המועצה הארצית;
(3) הועד המרכזי;
(4) הועדים המחוזיים;
(5) בית דין משמעתי ארצי;
(6) בתי דין משמעתיים מחוזיים;
(7) מבקר הלשכה;
מיום 11.4.1995
תיקון מס' 24
ס"ח תשנ"ה מס' 1518 מיום 11.4.1995 עמ' 189 (ה"ח 2368)
הוספת פסקה 6(7)
(8) ועדת אתיקה ארצית;
מיום 3.7.2008
תיקון מס' 32
ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 595 (ה"ח 388)
הוספת פסקה 6(8)
(9) ועדות אתיקה מחוזיות.
מיום 3.7.2008
תיקון מס' 32
ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 595 (ה"ח 388)
הוספת פסקה 6(9)
6א. כהונה בתפקיד שאליו נבחר או נתמנה חבר הלשכה בידי הועד המרכזיהמועצה הארצית, לא תהא ליותר משלוש תקופות כהונה רצופות, והוא הדין במי שנבחר או נתמנה בידי המועצה הארצית, למעט לכהונה של חבר בועד המרכזי; סעיף זה לא יחול על עובד הלשכה המועסק על ידיה בשכר.
מיום 28.6.1995
תיקון מס' 24
ס"ח תשנ"ה מס' 1518 מיום 11.4.1995 עמ' 190 (ה"ח 2368)
הוספת סעיף 6א
7. (בוטל).
מיום 22.12.1967
תיקון מס' 5
ס"ח תשכ"ח מס' 515 מיום 22.12.1967 עמ' 12 (ה"ח 735)
7. (א) הועידה הארצית תיבחר על ידי חברי הלשכה אחת לשנתיים אחת לשלוש שנים בבחירות כלליות, שוות, יחסיות, חשאיות, ישירות וארציות .
מיום 10.3.1976
תיקון מס' 9
ס"ח תשל"ו מס' 800 מיום 10.3.1976 עמ' 126 (ה"ח 1171)
(א) הועידה הארצית תיבחר על ידי חברי הלשכה אחת לשלוש שנים אחת לארבע שנים בבחירות כלליות, שוות, יחסיות, חשאיות, ישירות וארציות .
מיום 11.4.1995
תיקון מס' 24
ס"ח תשנ"ה מס' 1518 מיום 11.4.1995 עמ' 190 (ה"ח 2368)
ביטול סעיף 7
הנוסח הקודם:
7. (א) הועידה הארצית תיבחר על ידי חברי הלשכה אחת לארבע שנים בבחירות כלליות, שוות, יחסיות, חשאיות, ישירות וארציות.
(ב) כל עוד לא החליטה הועידה הארצית על מספר אחר, יהיה מספר צירי הועידה עשרה אחוזים מכלל חברי הלשכה בשעת עריכת הבחירות.
8. (א) ראש הלשכה ייבחר על ידי חברי הלשכה מבין חבריה, לארבע שנים, במועד שתקבע המועצה הארצית ובלבד שלא יהא בפגרת הקיץ של בתי המשפט; הבחירות יהיו אישיות, כלליות, שוות, חשאיות, ישירות וארציות.
(ב) (1) לראש הלשכה ייבחר המועמד שקיבל את מספר הקולות הגדול ביותר, ובלבד שקיבל לפחות שתי חמישיות מהקולות הכשרים;
(2) לא קיבל שום מועמד שיעור קולות כאמור בפסקה (1), יקויימו, כעבור שבועיים, בחירות חוזרות ובהן יעמדו לבחירה שני המועמדים שקיבלו בבחירות הראשונות את המספרים הגדולים ביותר של קולות כשרים; המועמד שקיבל בבחירות החוזרות את המספר הגדול ביותר של קולות כשרים — הוא הנבחר.
(ג) ראש הלשכה יכהן כיושב ראש המועצה הארצית, ינחה את המנהל הכללי של הלשכה במילוי תפקידו בכפוף להחלטות המועצה הארצית, כאמור בסעיף 19ב(א), וימלא כל תפקיד אחר שהוטל עליו לפי חוק.
מיום 22.12.1967
תיקון מס' 5
ס"ח תשכ"ח מס' 515 מיום 22.12.1967 עמ' 12 (ה"ח 735)
החלפת סעיף 8
הנוסח הקודם:
8. הועידה הארצית תבחר באחד מחברי הלשכה לראש הלשכה.
מיום 11.4.1995
תיקון מס' 24
ס"ח תשנ"ה מס' 1518 מיום 11.4.1995 עמ' 190 (ה"ח 2368)
החלפת סעיף 8
הנוסח הקודם:
8. ראש הלשכה ייבחר על ידי חברי הלשכה, במועד הבחירות לועידה הארצית, בבחירות כלליות, שוות, אישיות, חשאיות, ישירות וארציות.
8א. (א) המועצה הארצית תבחר ממלא מקום לראש הלשכה מבין חברי הועד המרכזי חבריה בבחירות שוות, אישיות וחשאיות.
(ב) נבצר מראש הלשכה זמנית למלא את תפקידו, ישמש ממלא מקומו כראש הלשכה במקומו.
מיום 10.3.1976
תיקון מס' 9
ס"ח תשל"ו מס' 800 מיום 10.3.1976 עמ' 126 (ה"ח 1171)
הוספת סעיף 8א
מיום 5.3.1987
תיקון מס' 15
ס"ח תשמ"ז מס' 1206 מיום 5.3.1987 עמ' 36 (ה"ח 1808)
החלפת סעיף 8א(ב)
הנוסח הקודם:
(ב) התפטר ראש הלשכה או נפטר או נבצר ממנו זמנית או דרך קבע למלא את תפקידו, ישמש ממלא מקומו כראש הלשכה במקומו.
8ב. (א) התפטר ראש הלשכה, נפטר או נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו והכל אם השלים שלוש שנים לפחות בתפקיד, תבחר המועצה הארצית ראש לשכה במקומו בבחירות שוות, אישיות וחשאיות.
(א1) התפטר ראש הלשכה, נפטר או נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו לפני שהשלים שלוש שנים לפחות בתפקיד, יבחרו חברי הלשכה ראש לשכה בבחירות מיוחדות.
(א2) הבחירות המיוחדות ייערכו במועד שקבעה המועצה הארצית ולא יאוחר מ-90 ימים מהיום שבו התפנה תפקיד ראש הלשכה; על הבחירות המיוחדות יחולו הוראות סעיף 8.
(ב) ראש לשכה שנבחר לפי סעיף זה יכהן עד תום תקופת הכהונה של ראש הלשכה שבמקומו נבחר.
מיום 5.3.1987
תיקון מס' 15
ס"ח תשמ"ז מס' 1206 מיום 5.3.1987 עמ' 36 (ה"ח 1808)
הוספת סעיף 8ב
מיום 11.4.1995
תיקון מס' 24
ס"ח תשנ"ה מס' 1518 מיום 11.4.1995 עמ' 190 (ה"ח 2368)
8ב. (א) התפטר ראש הלשכה, נפטר או נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו והכל אם השלים שלוש שנים לפחות בתפקיד, תבחר המועצה הארצית ראש לשכה במקומו בבחירות שוות, אישיות וחשאיות.
(א1) התפטר ראש הלשכה, נפטר או נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו לפני שהשלים שלוש שנים לפחות בתפקיד, יבחרו חברי הלשכה ראש לשכה בבחירות מיוחדות.
(א2) הבחירות המיוחדות ייערכו במועד שקבעה המועצה הארצית ולא יאוחר מ-90 ימים מהיום שבו התפנה תפקיד ראש הלשכה; על הבחירות המיוחדות יחולו הוראות סעיף 8.
(ב) ראש לשכה שנבחר לפי סעיף זה יכהן עד תום תקופת הכהונה של ראש הלשכה שבמקומו נבחר.
8ג. (א) המועצה הארצית רשאית, בהחלטה שהתקבלה ברוב של לא פחות משני שלישים מחבריה, להעביר את ראש הלשכה מכהונתו. החלטה כאמור יראוה כהחלטת המועצה על התפזרותה.
(ב) הבחירות למועצה הארצית ולראש הלשכה ייערכו לא יאוחר מתום* שישים ימים מיום ההחלטה כאמור.
(ג) המועצה הארצית לא תדון בהעברת ראש הלשכה מכהונתו, אלא על פי הצעת הועד המרכזי שנתקבלה ברוב של שני שלישים לפחות מחבריו; הועד המרכזי לא ידון בהצעה כאמור אלא על פי פניית רוב חבריו או רוב חברי המועצה הארצית.
(ד) הועד המרכזי לא יציע להעביר את ראש הלשכה מכהונתו, אלא אם כן חלפה שנה מיום בחירתו; וזאת לאחר שניתנה לראש הלשכה הזדמנות לטעון טענותיו בפני הועד המרכזי והמועצה הארצית, בעצמו, או באמצעות נציגו שאינו חבר המועצה הארצית; הועד המרכזי יקבע, באישור המועצה הארצית, את הנוהל לענין זה.
(ד) המועצה הארצית לא תדון בהעברת ראש הלשכה מכהונתו, אלא על פי הצעת רוב חבריה ואלא אם כן חלפה שנה מיום בחירתו; בדיון כאמור תינתן לראש הלשכה הזדמנות לטעון את טענותיו, בעצמו או באמצעות נציגו שאינו חבר המועצה הארצית; המועצה הארצית תקבע את הנוהל לעניין זה.
(ה) דיוני המועצה הארצית לפי סעיף זה ייערכו בישיבה שנועדה לענין זה בלבד או בישיבות סמוכות זו לזו שנועדו כאמור; הדיון יתחיל לא יאוחר מעשרים ימים לאחר החלטת הועד המרכזי; על מועד הישיבה הראשונה תימסר לכל חברי המועצה הארצית הודעה בכתב, לפחות עשרה ימים מראש.
מיום 11.4.1995
תיקון מס' 24
ס"ח תשנ"ה מס' 1518 מיום 11.4.1995 עמ' 190 (ה"ח 2368)
הוספת סעיף 8ג
9. (א) המועצה הארצית תכהן ארבע שנים ותורכב מאלה:
(1) ראש הלשכה וראש הלשכה שקדם לו;
(2) המנהל הכללי של משרד המשפטים;
(3) פרקליט המדינה;
(4) הפרקליט הצבאי הראשי;
(5) עשרים ושמונה חברים שיבחרו חברי הלשכה במועד הבחירות לראש הלשכה בבחירות כלליות, שוות, יחסיות, חשאיות, ישירות וארציות;
(6) שלושה שני חברים מכל מחוז, שהם יושב-ראש הועד המחוזי ושני חברי וחבר הלשכה הרשומים הרשום באותו מחוז שייבחרו על ידי הועד המחוזי בבחירות חשאיות.
(אב) המועצה הארצית תתווה את מדיניות הלשכה, תבצע מדיניות זו ותפקח על ביצועה ל פעילות הלשכה, ובכלל זה:
(1) תקבע את מדיניות הלשכה בתחומי התפקידים והסמכויות שהוקנו לה לפי הוראות חוק זה;
(2) תקבע, מדי שנה, את אלה:
(א) התקציב השנתי של הלשכה לפי הוראות סעיף 95 ודרך ביצועו;
(ב) תכנית הפעולה של הלשכה לאותה שנה ותכניותיה לטווח ארוך;
(3) תפקח על עמידת הלשכה ביעדי התקציב השנתי שקבעה ועל ביצועו, ועל הגשמת המדיניות והתכניות של הלשכה;
(4) תהיה אחראית על עריכת הדוחות הכספיים של הלשכה ועל אישורם;
(4א) תפקח על ביצוע תפקידי המנהל הכללי ופעולותיו;
(5) תבצע כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי חוק;
(אג) כל סמכות של הלשכה שלא יוחדה לפי חוק למוסד ממוסדותיה, תהיה נתונה בידי המועצה הארצית.
(אד) לצורך מילוי תפקידיה, רשאית המועצה הארצית בהתאם לכללים שייקבעו, להסתייע לפעול באמצעות בועדות שתמנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ואולם –
(1) המועצה הארצית לא תאצול לוועדות כאמור סמכות הנתונה לה לפי חוק;
(2) החלטה שהסמכות לקבלה יוחדה לפי חוק למועצה הארצית תתקבל בידי המועצה הארצית במליאתה.
(אה) המועצה הארצית תמנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ועדות אלה:
(1) ועדת התמחות, אשר משתתמנה תהיה מוסמכת להפעיל את סמכויות הלשכה לפי סעיפים 27, 29, 30, 34, 35(ב) ו-44 וכן סמכויות נוספות בנוגע להתמחות, מאמנים ומתמחים הנתונות ללשכה בהתאם לכללים שנקבעו לפי חוק זה;
(2) ועדת שכר טרחה, אשר משתתמנה תהיה מוסמכת להפעיל את סמכויות הלשכה לפי סעיפים 84(ב) ו-89.
(3) ועדת ביקורת כאמור בסעיף 10א (בפרק זה – ועדת הביקורת);
(4) ועדת חברות בלשכה, אשר משתתמנה תהיה מוסמכת להפעיל את סמכויות הלשכה לפי סעיפים 48 עד 52ב;.
(5) ועדת עורכי דין זרים, אשר משתתמנה תהיה מוסמכת להפעיל את סמכויות הלשכה לפי פרק שמיני א'.
(6) ועדת כספים???
(או) מספר החברים בוועדות כאמור בסעיף קטן (אה, הרכבן וכשירות החברים בהן ייקבעו בכללים, ובלבד שראש הלשכה לא יהיה חבר בוועדת ביקורת.
(ב) התפטר ראש הלשכה שקדם לראש הלשכה המכהן אותה שעה, מחברותו במועצה הארצית, נפטר, או נבצר ממנו דרך קבע לכהן בה, יבוא במקומו ראש לשכה שקדם לו והוראה זו תחול באותו אופן כל אימת שנתפנה מקומו של ראש לשכה קודם.
מיום 13.4.1980
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 108 (ה"ח 1382)
החלפת פסקה 9(2)
הנוסח הקודם:
(2) עשרים חברים שייבחרו על ידי הועידה הארצית בבחירות יחסיות וחשאיות מבין חברי הלשכה;
מיום 5.3.1987
תיקון מס' 15
ס"ח תשמ"ז מס' 1206 מיום 5.3.1987 עמ' 36 (ה"ח 1808)
9. (א) המועצה הארצית תורכב מאלה:
(1) ראש הלשכה;
(2) עשרים חברים שיבחרו חברי הלשכה, במועד הבחירות לועידה הארצית, בבחירות כלליות, שוות, יחסיות, חשאיות, ישירות וארציות מבין חברי הלשכה;
(3) ארבעה חברים מכל מחוז שהם יושב ראש הועד המחוזי ושלושה חברי הלשכה שבאותו מחוז שייבחרו על ידי הועד המחוזי;
(4) ששה חברים שיתמנו על ידי שר המשפטים;
(ב) לענין סעיף קטן(א)(2) רשאית הלשכה לקבוע כי פתקי ההצבעה לבחירות לועידה הארצית ייחשבו גם כפתקי ההצבעה לבחירות למועצה הארצית.
מיום 11.4.1995
תיקון מס' 24
ס"ח תשנ"ה מס' 1518 מיום 11.4.1995 עמ' 191 (ה"ח 2368)
החלפת סעיף 9
הנוסח הקודם:
9. (א) המועצה הארצית תורכב מאלה:
(1) ראש הלשכה;
(2) עשרים חברים שיבחרו חברי הלשכה, במועד הבחירות לועידה הארצית, בבחירות כלליות, שוות, יחסיות, חשאיות, ישירות וארציות מבין חברי הלשכה;
(3) ארבעה חברים מכל מחוז שהם יושב ראש הועד המחוזי ושלושה חברי הלשכה שבאותו מחוז שייבחרו על ידי הועד המחוזי;
(4) ששה חברים שיתמנו על ידי שר המשפטים;
(ב) לענין סעיף קטן(א)(2) רשאית הלשכה לקבוע כי פתקי ההצבעה לבחירות לועידה הארצית ייחשבו גם כפתקי ההצבעה לבחירות למועצה הארצית.
מיום 17.6.2000
תיקון מס' 26
ס"ח תש"ס מס' 1732 מיום 17.3.2000 עמ' 134 (ה"ח 2835)
9. (א) המועצה הארצית תורכב מאלה:
(1) ראש הלשכה וראש הלשכה שקדם לו;
(2) המנהל הכללי של משרד המשפטים;
(3) פרקליט המדינה;
(4) הפרקליט הצבאי הראשי;
(5) עשרים וחמישה חברים שיבחרו חברי הלשכה במועד הבחירות לראש הלשכה בבחירות כלליות, שוות, יחסיות, חשאיות, ישירות וארציות;
(6) שלושה חברים מכל מחוז, שהם יושב-ראש הועד המחוזי ושני חברי הלשכה שבאותו מחוז הרשומים באותו מחוז שייבחרו על ידי הוד המחוזי בבחירות חשאיות.
מיום 30.6.2003
תיקון מס' 29
ס"ח תשס"ג מס' 1891 מיום 27.5.2003 עמ' 384 (ה"ח 23)
9. (א) המועצה הארצית תורכב מאלה:
(1) ראש הלשכה וראש הלשכה שקדם לו;
(2) המנהל הכללי של משרד המשפטים;
(3) פרקליט המדינה;
(4) הפרקליט הצבאי הראשי;
(5) עשרים וחמישה חברים עשרים ושמונה חברים שיבחרו חברי הלשכה במועד הבחירות לראש הלשכה בבחירות כלליות, שוות, יחסיות, חשאיות, ישירות וארציות;
(6) שלושה חברים מכל מחוז, שהם יושב-ראש הועד המחוזי ושני חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז שייבחרו על ידי הוד המחוזי בבחירות חשאיות.
9א. (א) מי שהיה לחבר המועצה הארצית מכוח סעיף 9(א)(5) או מכוח סעיף קטן זה וחדל מכהונתו לפני הבחירות לפי אותו סעיף, יבוא במקומו המועמד ששמו בא ברשימת המועמדים של אותו חבר אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוכה בבחירות הקודמות למועצה הארצית או שהיו לחבר המועצה הארצית מכוח סעיף קטן זה, לפי הענין.
(ב) נכנס המועמד כאמור בסעיף קטן (א) בדרך זו כבר קודם לכן, או היה פסול או לא יכול היה להיות חבר המועצה הארצית מכל סיבה אחרת, או הודיע בכתב ליושב-ראש המועצה הארצית שאין ברצונו להיות חבר המועצה, יבוא במקומו המועמד ששמו בא אחריו ברשימת המועמדים האמורה, וכן הלאה.
(ג) לא היה ברשימת המועמדים מי שימלא את המקום הפנוי כאמור בסעיף קטן (א), ימנה ראש הלשכה תחתיו חבר לשכה אחר, בהתייעצות עם הציבור שמטעמו הוצעה מועמדותו של החבר שמקומו נתפנה.
(ד) חבר המועצה הארצית שבחר בו ועד מחוזי כאמור בסעיף 9(א)(6) ושחדל מכהונתו שלא עקב בחירתו של אחר תחתיו, יבחר הועד המחוזי תחתיו חבר לשכה אחר הרשום באותו מחוז.
(ה) (בוטל).
מיום 13.4.1980
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 108 (ה"ח 1382)
הוספת סעיף 9א
מיום 17.6.2000
תיקון מס' 26
ס"ח תש"ס מס' 1732 מיום 17.3.2000 עמ' 134 (ה"ח 2835)
(ד) חבר המועצה הארצית שבחר בו ועד מחוזי כאמור בסעיף 9(3) ושחדל מכהונתו שלא עקב בחירתו של אחר תחתיו, יבחר הועד המחוזי תחתיו חבר לשכה אחר שבאותו מחוז הרשום באותו מחוז.
מיום 27.5.2003
תיקון מס' 29
ס"ח תשס"ג מס' 1891 מיום 27.5.2003 עמ' 384 (ה"ח 23)
9א. (א) מי שהיה לחבר המועצה הארצית מכוח סעיף 9(2) 9(א)(5) או מכוח סעיף קטן זה וחדל מכהונתו לפני הבחירות לפי אותו סעיף, יבוא במקומו המועמד ששמו בא ברשימת המועמדים של אותו חבר אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוכה בבחירות הקודמות למועצה הארצית או שהיו לחבר המועצה הארצית מכוח סעיף קטן זה, לפי הענין.
(ב) נכנס המועמד כאמור בסעיף קטן (א) בדרך זו כבר קודם לכן, או היה פסול או לא יכול היה להיות חבר המועצה הארצית מכל סיבה אחרת, או הודיע בכתב ליושב-ראש המועצה הארצית שאין ברצונו להיות חבר המועצה, יבוא במקומו המועמד ששמו בא אחריו ברשימת המועמדים האמורה, וכן הלאה.
(ג) לא היה ברשימת המועמדים מי שימלא את המקום הפנוי כאמור בסעיף קטן (א), ימנה ראש הלשכה תחתיו חבר לשכה אחר, בהתייעצות עם הציבור שמטעמו הוצעה מועמדותו של החבר שמקומו נתפנה.
(ד) חבר המועצה הארצית שבחר בו ועד מחוזי כאמור בסעיף 9(3) 9(א)(6) ושחדל מכהונתו שלא עקב בחירתו של אחר תחתיו, יבחר הועד המחוזי תחתיו חבר לשכה אחר הרשום באותו מחוז.
(ה) חבר המועצה הארצית שמינה אותו שר המשפטים כאמור בסעיף 9(4) ושחדל מכהונתו שלא עקב מינויו של אחר תחתיו, ימנה שר המשפטים תחתיו חבר אחר.
9ב. (א) חבר המועצה הארצית שנעדר מישיבות המועצה שלושה חדשים רצופים, ואם היו בשלושה חדשים פחות משלוש ישיבות — משלוש ישיבות רצופות, יחדל מכהונתו כחבר המועצה, בתנאים ובמועד שנקבעו בסעיף זה או על פיו.
(ב) תנאים להפסקת כהונה כאמור הם כי —
(1) המועצה הארצית לא נתנה רשות מראש להיעדרות חבר המועצה;
(2) יושב ראש המועצה הארצית שלח לחבר המועצה, מיד אחרי הישיבה השניה שממנה נעדר, הודעה במכתב רשום הכוללת פירוט הישיבות של המועצה הארצית שמהן נעדר וציון העובדה שההודעה נשלחה מכוח סעיף קטן זה.
(ג) ראה יושב ראש המועצה הארצית שחבר המועצה נעדר מישיבות המועצה כאמור בסעיף קטן (א) ושנתמלאו התנאים שבסעיף קטן (ב), ישלח לו הודעה במכתב רשום; ההודעה תפרט את הישיבות שמהן נעדר חבר המועצה ואת קיום התנאים שבסעיף קטן (ב) ותציין שנשלחה מכוח סעיף קטן זה.
(ד) לא הגיש חבר המועצה הארצית, תוך תקופה שנקבעה בכללים לענין זה, בקשה ליושב ראש המועצה לביטול ההודעה לפי סעיף קטן (ג), יחדל מכהונתו כחבר המועצה הארצית בתום תקופה זו, זולת אם יושב ראש המועצה הארצית ביטל את ההודעה לפני כן כאמור בסעיף קטן (ה); הגיש בקשה כאמור, תדון בה המועצה הארצית, ואם החליטה לדחותה, יחדל המבקש מכהונתו עם קבלת ההחלטה.
(ה) יושב ראש המועצה הארצית רשאי לבטל הודעה לפי סעיף קטן (ג) אם הוכח לו שהיעדרותו של חבר המועצה הארצית נגרמה בשל מחלתו של החבר, שירותו בצבא-הגנה לישראל או שליחות ציבורית שלו.
(ו) חבר המועצה הארצית, שאילולא האמור בסעיף קטן זה היה חדל מכהונתו מחמת היעדרות מישיבות המועצה ושתחתיו לא בא חבר אחר של הלשכה בדרך האמורה בסעיף 9א(א), ימשיך לכהן כחבר המועצה הארצית על אף האמור בהוראות אחרות של סעיף זה, עד שייבחר או יתמנה אדם אחר תחתיו.
(ז) חבר מועצה יחדל מכהונתו כחבר המועצה, אם הורשע בעבירה או בעבירת משמעת לפי כל דין שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת ועדת המינויים, לכהן כחבר המועצה, ויחולו הוראות סעיף 9א, בשינויים המחוייבים.
מיום 13.4.1980
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 108 (ה"ח 1382)
הוספת סעיף 9ב
10. תקופת כהונתו של ראש הלשכה תהא עד לבחירתו של אחר תחתיו; תקופת כהונתם של חברי המועצה הארצית תהא עד לבחירתם או עד למינוים של אחרים תחתם, לפי הענין. תקופת כהונתם של חברי הועד המרכזי והועדים המחוזיים תהא עד לבחירתם של אחרים תחתם.
10א. (א) ועדת הביקורת –
(1) תעמוד על ליקויים בניהול הלשכה, בין השאר תוך התייעצות עם המבקר הפנימי של הלשכה או עם רואה החשבון המבקר, ותציע למועצה הארצית דרכים לתיקונם; מצאה ועדת הביקורת ליקוי כאמור שהוא ליקוי מהותי, תקיים ישיבה אחת לפחות לעניין הליקוי הנדון, בנוכחות המבקר הפנימי או רואה החשבון המבקר, לפי העניין;
(2) תבחן את מערך הביקורת הפנימית של הלשכה ואת תפקודו של המבקר הפנימי, וכן אם עומדים לרשותו המשאבים והכלים הנחוצים לו לצורך מילוי תפקידו, בשים לב, בין השאר, לצרכיה המיוחדים של הלשכה;
(3) תדון בדוחות של המבקר הפנימי, בדוחות מבקר המדינה ובדוחות ביקורת אחרים;
(4) תבחן את תכנית העבודה של המבקר הפנימי לפני הגשתה לאישור המועצה הארצית ותציע בה שינויים.
(5) תקבע הסדרים לגבי אופן הטיפול בתלונות של עובדי הלשכה בקשר לליקויים בניהולו ולגבי ההגנה שתינתן לעובדים שהתלוננו כאמור.
(ב) יושב ראש ועדת הביקורת יכנס את ועדת הביקורת לדיון בנושאים שיועמדו על סדר יומה על ידו או על בידי המבקר הפנימי, המועצה הארצית, המנהל הכללי או חבר הוועדה.
(ג) חבר המועצה הארצית כל מי שאינו חבר בוועדת הביקורת לא יהיה נוכח בישיבות הוועדה בעת דיון ובעת קבלת החלטות הוועדה, אלא אם כן קבעו יושב ראש הוועדה או הוועדה כי הוא נדרש לשם הצגת נושא מסוים או לשם ניהולה התקין של הישיבה.
(ד) המבקר הפנימי והיועץ המשפטי של הלשכה יקבלו הודעות על קיום ישיבות ועדת הביקורת ויהיו רשאים להיות נוכחים בעת הדיון ובעת קבלת החלטות בוועדה
(ה) הודעה על קיום ישיבת ועדת הביקורת שבה עולה נושא הנוגע לביקורת הדוחות הכספיים תומצא לרואה החשבון המבקר, שיהיה רשאי להשתתף בה.
(ו) ועדת ביקורת תגיש למועצה הארצית, לראש הלשכה ולמנהל הכללי דוח על פעילותה לפחות אחת לשנה
10ב. (א) נוכח שר המשפטים כי ראש הלשכה או המועצה הארצית לרבות ועדה מוועדותיה אשר מונתה לפי סעיף 9(א4) נמנעים מביצוע ממילוי חובה או מביצוע תפקיד שהוטלו עליהם לפי כל דין, רשאי הוא לדרוש מהם, בצו, למלא את החובה או לבצע את התפקיד, בתוך הזמן הנקוב בצו.
(ב) לא מילאו ראש הלשכה, המועצה הארצית או הוועדה אחרי הצו, בתוך הזמן הנקוב בו, רשאי שר המשפטים למנות אדם מתאים מבין עובדי משרדו, למילוי החובה או לביצוע התפקיד.
10ג. (א) נוכח שר המשפטים כי תפקודה של הלשכה נפגע באופן מובהק ומשמעותי ביותר בשל כך שהמועצה הארצית או ראש הלשכה אינה ממלאים את התפקידים שהוטלו עליהם לפי חוק זה, רשאי הוא, לאחר שניתנה למועצה הארצית ולראש הלשכה לטעון בפניו את טענותיהם, להורות על בחירות חדשות בחירת למועצה הארצית חדשה או ולראשות הלשכה חדש או שניהם כאחד, ולקבוע את תאריך הבחירות.
(ב) שר המשפטים לא יפעיל את סמכותו כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שהתרה במועצה או בראש הלשכה, לפי העניין, כי אם לא ימלאו בתוך תקופה שיקבע את תפקידיהם, יעשה שימוש בסמכות האמורה.
(ג) הורה שר המשפטים על בחירת מועצה ארצית חדשה, יחולו הוראות סעיף 9(א) על בחירת המועצה הארצית החדשה; הורה השר על בחירת ראש לשכה חדש, יחולו הוראות סעיף 8(א) ו-(ב) על בחירת ראש הלשכה החדש.
10ד. (א) שמות מועמדים לתפקיד ראש הלשכה, רשימות מועמדים למועצה הארצית ושמות המועמדים להיבחר כחברים לפי סעיף 9(א)(6), אשר מוגשים ליושב ראש הוועדה האחראית על הבחירות למוסדות אלה (בסעיף זה – ועדת הבחירות), יוגשו בצירוף דוח הכולל פרטים אלה (בסעיף זה – הדוח):
(1) רשימה של כל התרומות שהתקבלו בעבור מועמד, או רשימת מועמדים או מועמד בתוך רשימת מועמדים כאמור, במשך השנה שלפני יום הגשת המועמדות בציון סכום התרומה, שמו של כל תורם ופרטים מזהים על אודותיו, למעט תרומות מצטברות מאותו אדם ובני ביתו הסמוכים על שולחנו שסכומן נמוך מ-1000 שקלים חדשים;
(2) סך ההוצאות למימון מערכת הבחירות שהוצאו עד ליום הגשת המועמדות.
לענין זה –
"תרומה" ו"הוצאה" – בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין, בארץ או בחוץ לארץ, במזומנים או בהתחייבות מכל סוג.
(ב) הדוח יוגש בידי מועמד לתפקיד ראש הלשכה, מועמד להיבחר כחבר לפי סעיף 9(א)(6), ולענין רשימת מועמדים למועצה הארצית – בידי המועמד הראשון ברשימת המועמדים (בסעיף זה – מועמד), ויצורף אליו תצהיר חתום בידי המועמד המאמת את נכונות האמור בדוח ושלמותו; מועמד רשאי להגיש דוח אחד שיתייחס למועמדותו לתפקיד ולרשימה בראשה הוא עומד.
(ג) ועדת הבחירות תפרסם את הדוח לא יאוחר באתר האינטרנט של הלשכה וכן בכל אמצעי אחר שתמצא לנכוןלא יאוחר מהיום העשירי שלפני יום הבחירות.
(ד) הדוח המעודכן עד ליום הבחירות (בסעיף קטן זה – הדוח הסופי) יוגש לועדת הבחירות בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), לא יאוחר משבוע לאחר יום הבחירות, וועדת הבחירות תפרסמו באתר האינטרנט של הלשכה וכן בכל אמצעי אחר שתמצא לנכון לא יאוחר משלושה שבועות לאחר יום הבחירות; הדוח הסופי יפורסם גם בדוח הפעילות השנתי של הלשכה, אשר יתפרסם לראשונה לאחר הבחירות.
(ה) מועמד שלא קיים הוראה מהוראות סעיף זה, עובר עבירת משמעת; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מן הסמכות הנתונה לועדת הבחירות, על פי כללים שנקבעו לפי חוק זה, לפסוק אם מועמדים לתפקיד כאמור בסעיף קטן (א) או רשימות מועמדים כאמור באותו סעיף קטן הגישו מועמדותם כדין, לרבות בהתאם להוראות סעיף זה.
(ו) שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה וכן רשאי הוא לקבוע תקרה לסכום הכולל של הוצאות שניתן להוציאן למימון מערכת בחירות.
מיום 13.4.1980
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 109 (ה"ח 1382)
החלפת סעיף 10
הנוסח הקודם:
10. תקופת כהונתם של ראש הלשכה ושל חברי המועצה הארצית הנבחרים על ידי הועידה הארצית תהיה עד לכינוסה של הועידה הארצית שלאחריה; תקופת כהונתם של שאר חברי המועצה הארצית תהיה עד לבחירת אחרים תחתם או למינוי אחרים תחתם, הכל לפי הענין.
מיום 5.3.1987
תיקון מס' 15
ס"ח תשמ"ז מס' 1206 מיום 5.3.1987 עמ' 36 (ה"ח 1808)
10. תקופת כהונתו של ראש הלשכה תהא עד לבחירתו של אחר תחתיו; תקופת כהונתם של חברי המועצה הארצית תהא עד לבחירתם או עד למינוים של אחרים תחתם, לפי הענין. תקופת כהונתם של חברי הועד המרכזי והועדים המחוזיים תהא עד לבחירתם של אחרים תחתם.
11. (א) הועד המרכזי הוא המוסד המבצע של הלשכה, ובידו כל סמכויות הלשכה שלא יוחדו בחיקוק למוסד אחר ממוסדותיה.
(ב) הועד המרכזי יורכב מאלה:
(1) ראש הלשכה, והוא יהיה היושב ראש;
(2) 16 חברים שתבחר המועצה הארצית מבין חבריה בדרך הבאה:
(א) כל שלושה חברי המועצה הארצית מכל מחוז, כמפורט בסעיף 9(א)(6), יבחרו אחד מביניהם להיות חבר הועד המרכזי;
(ב) חברי המועצה הארצית הנותרים, שאינם נמנים עם המפורטים בסעיף
9(א)(6) כאמור, יבחרו מביניהם 11 חברים לועד המרכזי בבחירות שוות, יחסיות וחשאיות.
מיום 8.1.1965
תיקון מס' 4
ס"ח תשכ"ה מס' 441 מיום 8.1.1965 עמ' 25 (ה"ח 603)
החלפת סעיף 11(ב)
הנוסח הקודם:
(ב) הועד המרכזי יהא של תשעה חברים שהם ראש הלשכה ושמונה חברים שייבחרו על ידי המועצה הארצית מבין חבריה בבחירות שוות, יחסיות וחשאיות.
מיום 11.4.1995
תיקון מס' 24
ס"ח תשנ"ה מס' 1518 מיום 11.4.1995 עמ' 191 (ה"ח 2368)
החלפת סעיף 11(ב)
הנוסח הקודם:
(ב) מספר חברי הועד המרכזי ייקבע על ידי המועצה הארצית ולא יעלה על חמישה עשר; ראש הלשכה יהיה אחד החברים של הועד המרכזי; החברים האחרים ייבחרו על ידי המועצה הארצית מבין חבריה בבחירות שוות, יחסיות וחשאיות.
מיום 30.6.2003
תיקון מס' 29
ס"ח תשס"ג מס' 1891 מיום 27.5.2003 עמ' 384 (ה"ח 23)
(ב) הועד המרכזי יורכב מאלה:
(1) ראש הלשכה, והוא יהיה היושב ראש;
(2) 14 חברים 16 חברים שתבחר המועצה הארצית מבין חבריה בדרך הבאה:
(א) כל שלושה חברי המועצה הארצית מכל מחוז, כמפורט בסעיף 9(א)(6), יבחרו אחד מביניהם להיות חבר הועד המרכזי;
(ב) חברי המועצה הארצית הנותרים, שאינם נמנים עם המפורטים בסעיף 9(א)(6) כאמור, יבחרו מביניהם 10 חברים 11 חברים לועד המרכזי בבחירות שוות, יחסיות וחשאיות.
(ג) מועדי בחירת הועד המרכזי לענין סעיף זה וסדרי הבחירות ייקבעו בכללים.
מיום 11.4.1995
תיקון מס' 24
ס"ח תשנ"ה מס' 1518 מיום 11.4.1995 עמ' 191 (ה"ח 2368)
הוספת סעיף 11(ג)
11א. (א) התפטר נציג מחוזי בועד המרכזי, נפטר או נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, יבחרו נציגי אותו ועד מחוזי במועצה הארצית את מחליפו.
(ב) חבר הועד המרכזי שבחרה המועצה, שהתפטר מתפקידו כחבר הועד המרכזי, נפטר או נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, תבחר המועצה הארצית חבר אחר תחתיו מבין חבריה.
מיום 11.4.1995
תיקון מס' 24
ס"ח תשנ"ה מס' 1518 מיום 11.4.1995 עמ' 192 (ה"ח 2368)
הוספת סעיף 11א
11ב. (א) יושב ראש הועד המרכזי המועצה הארצית יזמן את ישיבות המועצה הארצית, ינהל את ישיבות הועד המרכזי המועצה הארצית ויקבע את סדר יומן.
(ב) ביקשו שליש מחברי הועד המרכזי המועצה הארצית לכלול נושא בסדר היום, יכלול היושב ראש את הנושא לדיון בישיבה הראשונה שתתקיים לאחר שקיבל את הבקשה.
(ג) המנין החוקי לפתיחת ישיבת המועצה הארצית הוא רבע מחבריה; חלפו 30 דקות מהשעה שנועדה לפתיחת הישיבה ולא נתקיימה דרישת המניין החוקי, תהא המועצה הארצית רשאית לקיים את הדיון; ואולם, המועצה הארצית לא תהא רשאית להצביע ולקבל החלטות אלא אם כן נכחו לפחות רבע מחבריה.
(גד) החלטות המועצה הארצית יתקבלו ברוב קולות של חברי המועצה המשתתפים בישיבה אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה או לפיו; היו הקולות שקולים, תכריע עמדתו של יושב ראש המועצה, אם השתתף בישיבה.
(ה) חבר המועצה הארצית שיש לו עניין אישי בנושא המובא להחלטתה של המועצה הארצית, לא יהיה נוכח בדיון ולא ישתתף בהצבעות במועצה הארצית; אלא אם יושב ראש המועצה הארצית קבע כי הוא נדרש לשם הצגתו; לעניין זה "עניין אישי" – כפי שייקבע בכללים.
מיום 11.4.1995
תיקון מס' 24
ס"ח תשנ"ה מס' 1518 מיום 11.4.1995 עמ' 192 (ה"ח 2368)
הוספת סעיף 11ב
12. (א) ואלה המחוזות של לשכת עורכי הדין:
(1) מחוז ירושלים, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בירושלים;
(2) מחוז תל אביב, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו;
(3) מחוז חיפה, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בחיפה;
(4) מחוז הצפון, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בנצרת;
(5) מחוז הדרום, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע.
(6) מחוז המרכז, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי מרכז.
(ב) הוקם בית משפט מחוזי או בוטל בית משפט מחוזי, תכונן המועצה הארצית מחוז חדש של לשכת עורכי הדין שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי שהוקם או תבטל את המחוז של לשכת עורכי הדין שתחומו כאזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי שבוטל, לפי העניין; ואולם, רשאית המועצה הארצית, באישור שר המשפטים, שלא לכונן מחוז חדש או שלא לבטל מחוז קיים, כאמור, אם התקיימו טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.
(ג) החלטת המועצה הארצית על כינון מחוז חדש של לשכת עורכי הדין או על ביטול מחוז קיים לפי סעיף קטן (ב) והשינוי בתחום המחוזות הקיימים בעקבות החלטה כאמור, יפורסמו ברשומות.
(ד) החליטה המועצה הארצית על כינון מחוז חדש של לשכת עורכי הדין או על ביטול מחוז קיים לפי סעיף קטן (ב), ייקבעו בכללים הוראות המתחייבות מכינון המחוז החדש או מביטול המחוז הקיים, לפי העניין; לגבי כינון מחוז חדש, ייקבעו בכללים כאמור, בין השאר, הוראות בדבר תחילתו פעילותו של המחוז החדש, וכן בדבר מינוי בית דין משמעתי מחוזי כאמור בסעיף 15, מינוי ועדת אתיקה מחוזית כאמור בסעיף 18ב(ב) ומינוי ופרקליט כאמור בסעיף 18ג, באותו מחוז.
מיום 5.3.1987
תיקון מס' 15
ס"ח תשמ"ז מס' 1206 מיום 5.3.1987 עמ' 36 (ה"ח 1808)
12. ועדים מחוזיים יפעלו בתחום שיפוטם של בתי המשפט המחוזיים של ירושלים, תל- אביב-יפו וחיפה, ואם יוקמו בתי משפט מחוזיים נוספים- של אלה מביניהם שנקבעו לכך על ידי המועצה הארצית ושל אלה ששלושים מחברי הלשכה שמאה וחמישים מחברי הלשכה שמקום עבודתם הראשי הוא בתחום שיפוטם, החליטו על כך.
מיום 11.4.1995
תיקון מס' 24
ס"ח תשנ"ה מס' 1518 מיום 11.4.1995 עמ' 189 (ה"ח 2368)
12. (א) ועדים מחוזיים יפעלו בתחום שיפוטם של בתי המשפט המחוזיים של ירושלים, תל- אביב-יפו וחיפה, ואם יוקמו בתי משפט מחוזיים נוספים- של אלה מביניהם שנקבעו לכך על ידי המועצה הארצית ושל אלה שמאה וחמישים מחברי הלשכה שמקום עבודתם הראשי הוא בתחום שיפוטם, החליטו על כך.
(ב) ועד מחוזי לא יפעל בסתירה להחלטות הועד המרכזי.
מיום 17.6.2000
תיקון מס' 26
ס"ח תש"ס מס' 1732 מיום 17.3.2000 עמ' 134 (ה"ח 2835)
החלפת סעיף 12
הנוסח הקודם:
הועדים המחוזיים
12. (א) ועדים מחוזיים יפעלו בתחום שיפוטם של בתי המשפט המחוזיים של ירושלים, תל- אביב-יפו וחיפה, ואם יוקמו בתי משפט מחוזיים נוספים- של אלה מביניהם שנקבעו לכך על ידי המועצה הארצית ושל אלה שמאה וחמישים מחברי הלשכה שמקום עבודתם הראשי הוא בתחום שיפוטם, החליטו על כך.
(ב) ועד מחוזי לא יפעל בסתירה להחלטות הועד המרכזי.
12א. (א) כל חבר הלשכה יהיה רשום באחד ממחוזות הלשכה שבתחומו נמצא מקום עבודתו או מקום מגוריו, לפי בחירתו; החבר יודיע ללשכה על פי איזה מקום הוא מבקש להירשם; חבר לשכה לא יירשם ביותר ממחוז אחד.
(ב) הוראות בדבר סדרי הרישום ובדבר שינויים בו, לרבות התנאים להעברת הרישום ממחוז למחוז, ייקבעו בכללים.
מיום 17.6.2000
תיקון מס' 26
ס"ח תש"ס מס' 1732 מיום 17.3.2000 עמ' 134 (ה"ח 2835)
הוספת סעיף 12א
13. (א) בכל מחוז של הלשכה יהיה ועד מחוזי, אשר ייבחר על ידי חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז ומביניהם, בבחירות כלליות, שוות, יחסיות, חשאיות וישירות.
(ב) יושב-ראש ועד מחוזי ייבחר על ידי חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז ומביניהם, במועד הבחירות לועד המחוזי, בבחירות כלליות, שוות, אישיות, חשאיות וישירות.
(ג) חברי ועד מחוזי יבחרו ממלא מקום ליושב ראש הועד המחוזי מבין חבריו בבחירות שוות, אישיות וחשאיות.
(ד) נבצר מיושב ראש ועד מחוזי זמנית למלא את תפקידו, ישמש ממלא מקומו כיושב ראש הועד המחוזי במקומו.
(ה) התפטר יושב ראש ועד מחוזי, נפטר או נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו, יבחר הועד המחוזי יושב ראש ועד מחוזי במקומו בבחירות שוות, אישיות וחשאיות.
(ו) יושב ראש הועד המחוזי שנבחר לפי סעיף קטן (ה) יכהן עד תום תקופת הכהונה של יושב ראש הועד המחוזי שבמקומו נבחר.
(ז) ועד מחוזי יהיה כפוף למועצה הארצית ולא יפעל בסתירה להחלטותיה הועד המרכזי., ואלו יהיו סמכויותיו:
(1) הקמת ועדות מקצועיות מחוזיות;
(2) קיום ימי עיון חד יומיים לחברי המחוז;
(3) קיום קשר עם הרשויות וגורמי השלטון באותו המחוז, בעניינים הנוגעים לחברי הלשכה הרשומים באותו מחוז.
(ח) ועד מחוזי יהיה כפוף למנהל הכללי, לרואה החשבון המבקר, ליועץ המשפטי ולמבקר הפנימי של הלשכה.
מיום 22.12.1967
תיקון מס' 5
ס"ח תשכ"ח מס' 515 מיום 22.12.1967 עמ' 12 (ה"ח 735)
13. (א) ועד מחוזי ייבחר על ידי חברי הלשכה שמקום עבודתם הראשי הוא בתחום פעולתו של אותו ועד, בבחירות כלליות, שוות, יחסיות, חשאיות וישירות. הועד יבחר באחד מחבריו ליושב ראש הועד.
(ב) יושב-ראש ועד מחוזי ייבחר על ידי חברי הלשכה שמקום עבודתם הראשי הוא בתחום פעולתו של אותו ועד, במועד הבחירות לועד המחוזי, בבחירות כלליות, שוות, אישיות, חשאיות וישירות.
מיום 10.3.1976
תיקון מס' 9
ס"ח תשל"ו מס' 800 מיום 10.3.1976 עמ' 126 (ה"ח 1171)
הוספת סעיפים 13(ג) ו-13(ד)
מיום 5.3.1987
תיקון מס' 15
ס"ח תשמ"ז מס' 1206 מיום 5.3.1987 עמ' 36 (ה"ח 1808)
(ד) התפטר יושב ראש ועד מחוזי או נפטר או נבצר ממנו זמנית או דרך קבע למלא את תפקידו, ישמש ממלא מקומו כיושב ראש הועד המחוזי במקומו.
(ד) נבצר מיושב ראש ועד מחוזי זמנית למלא את תפקידו, ישמש ממלא מקומו כיושב ראש הועד המחוזי במקומו.
(ה) התפטר יושב ראש ועד מחוזי, נפטר או נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו, יבחר הועד המחוזי יושב ראש ועד מחוזי במקומו בבחירות שוות, אישיות וחשאיות.
(ו) יושב ראש הועד המחוזי שנבחר לפי סעיף קטן (ה) יכהן עד תום תקופת הכהונה של יושב ראש הועד המחוזי שבמקומו נבחר.
מיום 17.6.2000
תיקון מס' 26
ס"ח תש"ס מס' 1732 מיום 17.3.2000 עמ' 135 (ה"ח 2835)
13. (א) ועד מחוזי ייבחר על ידי חברי הלשכה שמקום עבודתם הראשי הוא בתחום פעולתו של אותו ועד, בבחירות כלליות, שוות, יחסיות, חשאיות וישירות.
(א) בכל מחוז של הלשכה יהיה ועד מחוזי, אשר ייבחר על ידי חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז ומביניהם, בבחירות כלליות, שוות, יחסיות, חשאיות וישירות.
(ב) יושב-ראש ועד מחוזי ייבחר על ידי חברי הלשכה שמקום עבודתם הראשי הוא בתחום פעולתו של אותו ועד הרשומים באותו מחוז ומביניהם, במועד הבחירות לועד המחוזי, בבחירות כלליות, שוות, אישיות, חשאיות וישירות.
(ג) חברי ועד מחוזי יבחרו ממלא מקום ליושב ראש הועד המחוזי מבין חבריו בבחירות שוות, אישיות וחשאיות.
(ד) נבצר מיושב ראש ועד מחוזי זמנית למלא את תפקידו, ישמש ממלא מקומו כיושב ראש הועד המחוזי במקומו.
(ה) התפטר יושב ראש ועד מחוזי, נפטר או נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו, יבחר הועד המחוזי יושב ראש ועד מחוזי במקומו בבחירות שוות, אישיות וחשאיות.
(ו) יושב ראש הועד המחוזי שנבחר לפי סעיף קטן (ה) יכהן עד תום תקופת הכהונה של יושב ראש הועד המחוזי שבמקומו נבחר.
(ז) ועד מחוזי לא יפעל בסתירה להחלטות הועד המרכזי.
14. (א) חברי בית הדין המשמעתי הארצי ימונו על ידי ועדת המינויים שהוקמה לפי הוראות סעיף 18ד (בפרק זה – ועדת המינויים) לתקופה של ארבע שנים מבין חברי הלשכה הכשרים לכך; מספר חברי בית הדין ייקבע בכללים.
(ב) מי שכיהן כחבר בית הדין המשמעתי הארצי שלוש תקופות בזו אחר זו, לא ימונה לתפקיד זה בתקופה הסמוכה לאחריהן.
מיום 5.3.1987
תיקון מס' 15
ס"ח תשמ"ז מס' 1206 מיום 5.3.1987 עמ' 36 (ה"ח 1808)
14. (א) חברי בית הדין המשמעתי הארצי ייבחרו אחת לארבע שנים על ידי המועצה הארצית מבין חברי הלשכה הכשירים לכך; מספר חברי בית הדין ייקבע בכללים.
(ב) מי שכיהן כחבר בית הדין המשמעתי הארצי שתי תקופות בזו אחר זו, לא יהיה מועמד לתפקיד זה בתקופה הסמוכה לאחריהן.
מיום 17.3.2000
תיקון מס' 26
ס"ח תש"ס מס' 1732 מיום 17.3.2000 עמ' 135 (ה"ח 2835)
(ב) מי שכיהן כחבר בית הדין המשמעתי הארצי שתי תקופות שלוש תקופות בזו אחר זו, לא יהיה מועמד לתפקיד זה בתקופה הסמוכה לאחריהן.
מיום 3.7.2008
תיקון מס' 32
ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 595 (ה"ח 388)
14. (א) חברי בית הדין המשמעתי הארצי ייבחרו אחת לארבע שנים על ידי המועצה הארצית ימונו על ידי ועדת המינויים שהוקמה לפי הוראות סעיף 18ד (בפרק זה – ועדת המינויים) לתקופה של ארבע שנים מבין חברי הלשכה הכשרים לכך; מספר חברי בית הדין ייקבע בכללים.
(ב) מי שכיהן כחבר בית הדין המשמעתי הארצי שלוש תקופות בזו אחר זו, לא יהיה מועמד לא ימונה לתפקיד זה בתקופה הסמוכה לאחריהן.
15. (א) בכל מחוז של הלשכה יהיה בית דין משמעתי מחוזי אשר חבריו ימונו על ידי ועדת המינויים לתקופה של ארבע שנים, מבין חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז, הכשירים לכך; מספר החברים של כל בית דין משמעתי מחוזי ייקבע בכללים.
(ב) מי שכיהן כחבר בית דין משמעתי מחוזי שלוש תקופות בזו אחר זו, לא ימונה לתפקיד זה בתקופה הסמוכה לאחריהן.
מיום 5.3.1987
תיקון מס' 15
ס"ח תשמ"ז מס' 1206 מיום 5.3.1987 עמ' 37 (ה"ח 1808)
15. (א) חברי בית דין משמעתי מחוזי ייבחרו אחת לארבע שנים על ידי חברי הלשכה שבאותו מחוז מבין חברי הלשכה שבמחוז הכשירים לכך; מספר החברים של כל בית דין מחוזי ייקבע בכללים.
(ב) מי שכיהן כחבר בית דין משמעתי מחוזי שתי תקופות בזו אחר זו, לא יהיה מועמד לתפקיד זה בתקופה הסמוכה לאחריהן.
סעיף 15(א) מיום 17.6.2000
סעיף 15(ב) מיום 17.3.2000
תיקון מס' 26
ס"ח תש"ס מס' 1732 מיום 17.3.2000 עמ' 135 (ה"ח 2835)
15. (א) חברי בית דין משמעתי מחוזי ייבחרו אחת לארבע שנים על ידי חברי הלשכה שבאותו מחוז מבין חברי הלשכה שבמחוז הכשירים לכך; מספר החברים של כל בית דין מחוזי ייקבע בכללים.
(א) בכל מחוז של הלשכה יהיה בית דין משמעתי מחוזי אשר חבריו ייבחרו אחת לארבע שנים על ידי חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז, מבין חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז, הכשירים לכך; מספר החברים של כל בית דין משמעתי מחוזי ייקבע בכללים.
(ב) מי שכיהן כחבר בית דין משמעתי מחוזי שתי תקופות שלוש תקופות בזו אחר זו, לא יהיה מועמד לתפקיד זה בתקופה הסמוכה לאחריהן.
מיום 3.7.2008
תיקון מס' 32
ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 595 (ה"ח 388)
15. (א) בכל מחוז של הלשכה יהיה בית דין משמעתי מחוזי אשר חבריו ייבחרו אחת לארבע שנים על ידי חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז ימונו על ידי ועדת המינויים לתקופה של ארבע שנים, מבין חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז, הכשירים לכך; מספר החברים של כל בית דין משמעתי מחוזי ייקבע בכללים.
(ב) מי שכיהן כחבר בית דין משמעתי מחוזי שלוש תקופות בזו אחר זו, לא יהיה מועמד לא ימונה לתפקיד זה בתקופה הסמוכה לאחריהן.
16. (א) כשיר לכהן כחבר בית הדין המשמעתי הארצי - מי שהיה חבר הלשכה לפחות שמונה שנים; כשיר לכהן כחבר בית דין משמעתי מחוזי - מי שהיה חבר הלשכה לפחות חמש שנים; ואולם לא יהיה כשיר לכהן כחבר בית דין משמעתי –
(1) מי שהורשע בבית משפט או בבית-דין צבאי בעבירה שיש עמה קלון;
(2) מי שהורשע בבית דין משמעתי בעבירת משמעת והוטל עליו עונש השעיה או הוצאה מן הלשכה, או שהוטל עליו עונש אחר אך טרם עברו עשר שנים מיום הרשעתו.
(ב) חבר המועצה הארצית וחבר ועד מחוזי אינם כשירים להתמנות או לכהן כחברי בית דין משמעתי.
מיום 5.3.1987
תיקון מס' 15
ס"ח תשמ"ז מס' 1206 מיום 5.3.1987 עמ' 37 (ה"ח 1808)
החלפת סעיף 16
הנוסח הקודם:
16. כשיר להיבחר לבית הדין המשמעתי הארצי יהיה מי שהיה חבר הלשכה לפחות שמונה שנים; כשיר להיבחר לבית דין משמעתי מחוזי- מי שהיה חבר הלשכה לפחות חמש שנים. חברי המועצה הארצית וחברי ועד מחוזי אינם כשירים להיבחר לבית דין משמעתי.
מיום 3.7.2008
תיקון מס' 32
ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 595 (ה"ח 388)
16. (א) כשיר להיבחר לבית הדין המשמעתי הארצי לכהן כחבר בית הדין המשמעתי הארצי - מי שהיה חבר הלשכה לפחות שמונה שנים; כשיר להיבחר לבית דין משמעתי מחוזי לכהן כחבר בית דין משמעתי מחוזי - מי שהיה חבר הלשכה לפחות חמש שנים; ואולם לא יהיה כשיר להיבחר חבר בית דין משמעתי לכהן כחבר בית דין משמעתי –
(1) מי שהורשע בבית משפט או בבית-דין צבאי בעבירה שיש עמה קלון;
(2) מי שהורשע בבית דין משמעתי בעבירת משמעת והוטל עליו עונש השעיה או הוצאה מן הלשכה, או שהוטל עליו עונש אחר אך טרם עברו עשר שנים מיום הרשעתו.
(ב) חבר המועצה הארצית וחבר ועד מחוזי אינם כשירים להיבחר להתמנות או לכהן כחברי בית דין משמעתי.
17. (א) תקופת כהונתם של חברי בתי הדין המשמעתיים תהא עד למינוי אחרים תחתם.
(ב) חבר בית דין משמעתי שהחל לדון בענין פלוני רשאי לסיימו גם לאחר שתמה תקופת כהונתו.
(ג) (בוטל).
מיום 22.12.1967
תיקון מס' 5
ס"ח תשכ"ח מס' 515 מיום 22.12.1967 עמ' 12 (ה"ח 735)
17. תקופת כהונתם של חברי בתי הדין המשמעתיים היא שנתיים שלוש שנים מיום בחירתם; מי שתקופת כהונתו תמה, כשר להיבחר מחדש; חבר בית דין שהחל לדון בענין פלוני תוך תקופת כהונתו, רשאי לסיימו גם לאחר שתמה תקופה זו.
מיום 10.3.1976
תיקון מס' 9
ס"ח תשל"ו מס' 800 מיום 10.3.1976 עמ' 126 (ה"ח 1171)
17. תקופת כהונתם של חברי בתי הדין המשמעתיים היא שלוש שנים ארבע שנים מיום בחירתם; מי שתקופת כהונתו תמה, כשר להיבחר מחדש; חבר בית דין שהחל לדון בענין פלוני תוך תקופת כהונתו, רשאי לסיימו גם לאחר שתמה תקופה זו.
מיום 5.3.1987
תיקון מס' 15
ס"ח תשמ"ז מס' 1206 מיום 5.3.1987 עמ' 37 (ה"ח 1808)
החלפת סעיף 17
הנוסח הקודם:
17. תקופת כהונתם של חברי בתי הדין המשמעתיים היא ארבע שנים מיום בחירתם; מי שתקופת כהונתו תמה, כשר להיבחר מחדש; חבר בית דין שהחל לדון בענין פלוני תוך תקופת כהונתו, רשאי לסיימו גם לאחר שתמה תקופה זו.
מיום 3.7.2008
תיקון מס' 32
ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 595 (ה"ח 388)
17. (א) תקופת כהונתם של חברי בתי הדין המשמעתיים תהא עד לבחירת למינוי אחרים תחתם.
(ב) חבר בית דין משמעתי שהחל לדון בענין פלוני רשאי לסיימו גם לאחר שתמה תקופת כהונתו.
(ג) פחת מספר חברי בית דין משמעתי לכדי שני שלישים של חברי בית הדין ולא ניתן למלא מקומם כאמור בסעיף 17ב, רשאית הלשכה לקבוע מועד לבחירות לשם בחירת חברי בית דין אחרים להשלמת מספרם.
17א. כהונת חבר בית דין משמעתי נפסקת באחת מאלה:
(1) התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש ועדת המינויים;
(2) ועדת המינויים החליטה כי נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו ומסרה לו על כך הודעה בכתב;
(3) נתקיימה בו אחת הנסיבות המונעות בעדו להיבחר לחבר בית-דין משמעתי לפי סעיף 16;
(4) חדל להיות חבר הלשכה;
(5) ועדת המינויים מצאה כי קיימות עובדות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר בית דין משמעתי, ומסרה לו על כך הודעה בכתב.
מיום 5.3.1987
תיקון מס' 15
ס"ח תשמ"ז מס' 1206 מיום 5.3.1987 עמ' 37 (ה"ח 1808)
הוספת סעיף 17א
מיום 3.7.2008
תיקון מס' 32
ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 595 (ה"ח 388)
17א. כהונת חבר בית דין משמעתי נפסקת באחת מאלה:
(1) התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש בית הדין המשמעתי שבו הוא חבר ועדת המינויים;
(2) ועדת המינויים החליטה כי נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו ומסרה לו על כך הודעה בכתב;
(3) נתקיימה בו אחת הנסיבות המונעות בעדו להיבחר לחבר בית-דין משמעתי לפי סעיף 16;
(4) חדל להיות חבר הלשכה;
(5) ועדת המינויים מצאה כי קיימות עובדות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר בית דין משמעתי, ומסרה לו על כך הודעה בכתב.
17א1. הוגש נגד חבר בית דין משמעתי כתב אישום בבית משפט או בבית דין צבאי בשל עבירה שיש עמה קלון, או הועמד לדין משמעתי לפי חוק זה או לפי דין אחר, רשאית ועדת המינויים להשעותו מכהונתו, במסירת הודעה בכתב, עד למתן פסק דין סופי בעניינו או עד לסיום ההליכים המשמעתיים נגדו, לפי העניין.
מיום 3.7.2008
תיקון מס' 32
ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 595 (ה"ח 388)
הוספת סעיף 17א1
17ב. התפנה מקומו של חבר בית דין משמעתי, תמנה ועדת המינויים במקומו חבר בית דין, שיכהן באותו בית דין ליתרת תקופת כהונתו.
מיום 5.3.1987
תיקון מס' 15
ס"ח תשמ"ז מס' 1206 מיום 5.3.1987 עמ' 37 (ה"ח 1808)
הוספת סעיף 17ב
מיום 3.7.2008
תיקון מס' 32
ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 596 (ה"ח 388)
החלפת סעיף 17ב
הנוסח הקודם:
חילופי חברים בבית דין משמעתי
17ב. נתפנה מקומו של חבר בית-דין משמעתי, יכהן כחבר בית הדין המשמעתי המועמד ששמו נקוב ראשון אחרי שמות המועמדים שנבחרו מרשימת המועמדים לאותו בית דין משמעתי בבחירות האחרונות.
18. (א) חברי כל בית דין משמעתי יבחרו מביניהם באישור ועדת המינויים יושב ראש בית הדין וארבעה סגני יושב ראש (להלן - הנשיאות).
(ב) שלושה מחברי הנשיאות יהיו מנין חוקי לכל פעולה של הנשיאות; לא תיפגע פעולה של הנשיאות בשל כך בלבד שנתפנה מקומו של חבר מחבריה; נתפנה מקומו של יושב ראש בית דין, תהא כל סמכות שנתייחדה לו לפי חוק זה נתונה בידי הנשיאות עד שיתמנה היושב ראש.
(ג) כל בית דין משמעתי ידון בשלושה; הנשיאות תקבע את אלה מבין חברי בית הדין שישבו לדין בענין פלוני.
(ד) נבצר מחבר בית דין משמעתי, זולת אב בית הדין, להשתתף בדיון, יתקיים הדיון, על אף האמור בסעיף קטן (ג), לפני שני חברי בית הדין הנותרים, אלא אם החליט אב בית הדין על דחיית הדיון; הוראה זו תחול אף אם התחיל הדיון לפני שלושה ונבצר מאחד החברים שאינו אב בית הדין להמשיך בו.
מיום 13.4.1980
תיקון מס' 13
ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 110 (ה"ח 1393)
18. (א) חברי כל בית דין משמעתי יבחרו מביניהם יושב ראש בית הדין ושני סגני יושב ראש; יושב ראש בית הדין וסגניו יקבעו את אלה מבין חברי בית הדין שישבו לדין בענין פלוני; כל בית דין משמעתי ידון בשלושה.
(ב) נבצר מחבר בית דין משמעתי, זולת אב בית הדין, להשתתף בדיון, יתקיים הדיון, על אף האמור בסעיף קטן (א), לפני שני חברי בית הדין הנותרים, אלא אם החליט אב בית הדין על דחיית הדיון; הוראה זו תחול אף אם התחיל הדיון לפני שלושה ונבצר מאחד החברים שאינו אב בית הדין להמשיך בו.
מיום 5.3.1987
תיקון מס' 15
ס"ח תשמ"ז מס' 1206 מיום 5.3.1987 עמ' 38 (ה"ח 1808)
(א) חברי כל בית דין משמעתי יבחרו מביניהם יושב ראש בית הדין ושני סגני יושב ראש; יושב ראש בית הדין וסגניו יקבעו את אלה מבין חברי בית הדין שישבו לדין בענין פלוני ורשאים שניים מהם לפעול כאמור אם נבצר מהיושב ראש או מסגן לעשות כן; כל בית דין משמעתי ידון בשלושה.
מיום 4.7.1989
תיקון מס' 16
ס"ח תשמ"ט מס' 1278 מיום 4.7.1989 עמ' 64 (ה"ח 1902)
18. (א) חברי כל בית דין משמעתי יבחרו מביניהם יושב ראש בית הדין ושני סגני יושב ראש; יושב ראש בית הדין וסגניו יקבעו את אלה מבין חברי בית הדין שישבו לדין בענין פלוני ורשאים שניים מהם לפעול כאמור אם נבצר מהיושב ראש או מסגן לעשות כן; כל בית דין משמעתי ידון בשלושה.
(א) חברי כל בית דין משמעתי יבחרו מביניהם יושב ראש בית הדין וארבעה סגני יושב ראש (להלן-הנשיאות).
(ב) שלושה מחברי הנשיאות יהיו מנין חוקי לכל פעולה של הנשיאות; לא תיפגע פעולה של הנשיאות בשל כך בלבד שנתפנה מקומו של חבר מחבריה; נתפנה מקומו של יושב ראש בית דין, תהא כל סמכות שנתייחדה לו לפי חוק זה נתונה בידי הנשיאות עד שיתמנה היושב ראש.
(ג) כל בית דין משמעתי ידון בשלושה; הנשיאות תקבע את אלה מבין חברי בית הדין שישבו לדין בענין פלוני.
(ב) (ד) נבצר מחבר בית דין משמעתי, זולת אב בית הדין, להשתתף בדיון, יתקיים הדיון, על אף האמור בסעיף קטן (א), לפני שני חברי בית הדין הנותרים, אלא אם החליט אב בית הדין על דחיית הדיון; הוראה זו תחול אף אם התחיל הדיון לפני שלושה ונבצר מאחד החברים שאינו אב בית הדין להמשיך בו.
מיום 3.7.2008
תיקון מס' 32
ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 596 (ה"ח 388)
18. (א) חברי כל בית דין משמעתי יבחרו מביניהם באישור ועדת המינויים יושב ראש בית הדין וארבעה סגני יושב ראש (להלן - הנשיאות).
(ב) שלושה מחברי הנשיאות יהיו מנין חוקי לכל פעולה של הנשיאות; לא תיפגע פעולה של הנשיאות בשל כך בלבד שנתפנה מקומו של חבר מחבריה; נתפנה מקומו של יושב ראש בית דין, תהא כל סמכות שנתייחדה לו לפי חוק זה נתונה בידי הנשיאות עד שיתמנה היושב ראש.
(ג) כל בית דין משמעתי ידון בשלושה; הנשיאות תקבע את אלה מבין חברי בית הדין שישבו לדין בענין פלוני.
(ד) נבצר מחבר בית דין משמעתי, זולת אב בית הדין, להשתתף בדיון, יתקיים הדיון, על אף האמור בסעיף קטן (א) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לפני שני חברי בית הדין הנותרים, אלא אם החליט אב בית הדין על דחיית הדיון; הוראה זו תחול אף אם התחיל הדיון לפני שלושה ונבצר מאחד החברים שאינו אב בית הדין להמשיך בו.
18א. (א) ללשכה יהא מבקר פנימי, והוא ייבחר על ידי המועצה הארצית בבחירות חשאיות לתקופת כהונה שלא תפחת מחמש שנים; לענין חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992, יראו כאילו הלשכה היא גוף ציבורי כמשמעותו בחוק האמור.
(ב) מי שכיהן כמבקר שתי תקופות כהונה לא יהיה כשיר להיבחר לכהונה נוספת.
מיום 11.4.1995
תיקון מס' 24
ס"ח תשנ"ה מס' 1518 מיום 11.4.1995 עמ' 192 (ה"ח 2368)
הוספת סעיף 18א
18ב. (א) בוועדת האתיקה הארצית יהיו חברים אלה:
(1) חברי הלשכה שימנה הוועד המרכזי שתמנה המועצה הארצית באישור ועדת המינויים, ובלבד שלא ימונה מי שמתקיים בו האמור בסעיף 16(א)(1) או (2);
(2) נציגי ציבור שהתקיימו בהם תנאי הכשירות כאמור בסעיף קטן (ג), שתמנה ועדת המינויים.
(ב) בכל מחוז של הלשכה תהיה ועדת אתיקה מחוזית שבה יהיו חברים אלה:
(1) חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז שימנה הוועד המחוזי של אותו מחוז באישור ועדת המינויים, ובלבד שלא ימונה מי שמתקיים בו האמור בסעיף 16(א)(1) או (2);
(2) נציגי ציבור שהתקיימו בהם תנאי הכשירות כאמור בסעיף קטן (ג), שתמנה ועדת המינויים.
(ג) כשיר לכהן כנציג ציבור בוועדת האתיקה הארצית או בוועדת אתיקה מחוזית (בסעיף זה – ועדת אתיקה) מי שהתקיימו בו כל אלה:
(1) הוא משפטן ואינו חבר הלשכה, או שהוא חבר הלשכה שחברותו בה מוגבלת כאמור בסעיף 52ב;
(2) הוא לא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש נציג ציבור בוועדת האתיקה.
(ד) (1) המספר הכולל של חברי ועדת אתיקה ייקבע בכללים;
(2) מספר נציגי הציבור שתמנה ועדת המינויים בוועדת אתיקה לא יעלה על רבע מהמספר הכולל של חברי ועדת האתיקה; בוועדת אתיקה שמספר חבריה פחות מ-11, לא יפחת מספר נציגי הציבור שימונו כאמור מחבר אחד, ובוועדה שמספר חבריה הוא 11 לפחות, לא יפחת מספר נציגי הציבור משניים.
(ה) הוועד המרכזי המועצה הארצית או הוועד המחוזי, יבחר מבין חברי ועדת האתיקה הארצית או ועדת אתיקה מחוזית שאינם נציגי ציבור, לפי העניין, את יושב ראש הוועדה; בחירה כאמור טעונה אישור ועדת המינויים.
(ו) חבר בוועדת אתיקה יתמנה לתקופה של ארבע שנים וניתן לחזור ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
(ז) כהונתו של חבר ועדת אתיקה נפסקת באחת מאלה:
(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש ועדת המינויים;
(2) נתקיימה בו אחת הנסיבות המונעות בעדו לכהן כחבר ועדת אתיקה לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), לפי העניין;
(3) ועדת המינויים החליטה כי נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו או מצאה כי מתקיימות לגביו עובדות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדת האתיקה, ומסרה לו על כך הודעה בכתב.
(ח) ועדת אתיקה מחוזית לא תפעל בסתירה להחלטת ועדת האתיקה הארצית.
מיום 3.7.2008
תיקון מס' 32
ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 596 (ה"ח 388)
הוספת סעיף 18ב
18ג. (א) ליד ועדת האתיקה הארצית וליד כל ועדת אתיקה מחוזית יפעל פרקליט; כשיר להתמנות לפרקליט מי שהתקיימו בו תנאי הכשירות לכהונה בבית דין משמעתי מחוזי כאמור בסעיף 16(א) והוא אינו חבר באחד ממוסדות הלשכה.
(ב) הפרקליטים יבררו תלונות על עבירות משמעת של עורכי דין המטופלות בידי ועדת האתיקה שהם פועלים לידה ויעבירו אותן אליה בצירוף המלצתם, וכן ייצגו את ועדת האתיקה שהם פועלים לידה בהליכים לפני בתי הדין המשמעתיים ולפני בתי המשפט, וייעצו לה בכל עניין הקשור בכך.
(ג) הפרקליטים יועסקו בידי הלשכה בשכר; הוראות בדבר דרכי מינוים והפסקת כהונתם ייקבעו בכללים, ובלבד שכהונתו של פרקליט לא תופסק שלא בהסכמתו, אלא באישור ועדת המינויים בהחלטה שהתקבלה ברוב חבריה.
(ד) לצורך מילוי תפקידיו לפי סעיף זה רשאי פרקליט להסתייע בחבר הלשכה, בין אם הוא עובד הלשכה ובין אם לאו.
מיום 3.7.2008
תיקון מס' 32
ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 597 (ה"ח 388)
הוספת סעיף 18ג
18ד. (א) ועדת המינויים תהיה בת שבעה חברים, ואלה הם:
(1) שופט לשעבר של בית המשפט העליון או נשיא לשעבר של בית משפט מחוזי, שימנה שר המשפטים בהתייעצות עם ראש לשכת עורכי הדין, והוא יהיה היושב ראש;
(2) שני חברי הלשכה המשמשים בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי בשירות המדינה, ברשות מקומית או בתאגיד שהוקם בחוק, שימנה שר המשפטים;
(3) שני חברי הלשכה שתבחר המועצה הארצית;
(4) שני חברי הלשכה כמפורט להלן:
(א) לעניין החלטות ועדת המינויים בדבר בית הדין המשמעתי הארצי, ועדת האתיקה הארצית והפרקליט הפועל לידה ובדבר המנהל הכללי, רואה החשבון המבקר, היועץ המשפטי או המבקר הפנימי, כמשמעותם בסימן ב' – שני חברי הלשכה שיבחר הוועד המרכזישתבחר המועצה הארצית;
(ב) לעניין החלטות ועדת המינויים בדבר בית דין משמעתי מחוזי, ועדת אתיקה מחוזית והפרקליט הפועל לידה – שני חברי הלשכה הרשומים במחוז הנוגע בדבר, שיבחר הוועד המחוזי של אותו מחוז.
(ב) כשיר לכהן כחבר ועדת המינויים לפי פסקאות (2) עד (4) של סעיף קטן (א) – מי שהתקיימו בו תנאי הכשירות לכהונה בבית הדין המשמעתי הארצי כאמור בסעיף 16(א).
(ג) חבר ועדת המינויים יתמנה לתקופה של ארבע שנים, וניתן לחזור ולמנותו ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
(ד) ועדת המינויים תקבע את סדרי עבודתה ואת נוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו בחוק זה או על פיו.
מיום 3.7.2008
תיקון מס' 32
ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 597 (ה"ח 388)
הוספת סעיף 18ד
19. מוסדות הלשכה יקבעו את סדרי עבודתם ודיוניהם במידה שלא נקבעו בחוק זה, בתקנות או בכללים.
סימן ב': בעלי תפקידים בלשכה
19א. (א) ללשכה יהיה מנהל כללי, שימונה בידי המועצה הארצית, לפי הצעת ראש הלשכה.
(ב) המנהל הכללי ימונה לתקופה של ארבע שנים, וניתן להאריך את כהונתו לתקופת כהונה אחת נוספת, בלבד.
(ג) המועצה הארצית רשאית לקבוע כי המנהל הכללי יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו לעניין זה.
(ד) חדל המנהל הכללי לכהן, תמנה המועצה הארצית מנהל כללי אחר במקומו, בתוך 60 ימים, לפי הוראות סעיף קטן (א).
19ב. (א) המנהל הכללי אחראי לניהול השוטף של ענייני הלשכה, בהתאם להנחיות ראש הלשכה בכפוף להחלטות המועצה הארצית כאמור בסעיף 8(ג), ויהיו נתונות לו הסמכויות הנדרשות לשם כך, לרבות הסמכות לנהל את כלל העובדים בלשכה.
(ב) המועצה הארצית רשאית להפעיל סמכות מסמכויות המנהל הכללי או להסמיך עובד מעובדי הלשכה להפעילן במקומו, למעט סמכויות לפי סעיפים 40(א), 69(ג) ו-93(ב), בהתקיים אחד מאלה:
(1) המועצה הארצית החליטה להגביל או לסייג את הסמכות כאמור לעניין מסוים;
(2) המועצה הארצית הורתה למנהל הכללי כיצד לפעול לעניין מסוים והוא לא קיים את ההוראה כאמור.
19ג. (א) המנהל הכללי יודיע לראש הלשכה, בלא דיחוי, על כל עניין מהותי בלשכה הנוגע לתפקידיה; היה העניין חורג או עשוי לחרוג מקביעת המועצה הארצית לפי סמכותה, יזמן ראש הלשכה, בלא דיחוי, ישיבה של המועצה הארצית ויביא בפניה את ההודעה.
(ב) המנהל הכללי ימסור למועצה הארצית דוח על הפעילות השוטפת של הלשכה, במועדים שקבעה לכך המועצה הארצית.
19ד. (א) ללשכה יהיה רואה חשבון מבקר, שימונה בידי המועצה הארצית, לפי המלצת ועדת המינויים.
(ב) רואה חשבון מבקר ימונה לתקופה של שבע שנים בלבד.
(ג) המועצה הארצית, לפי המלצת ועדת המינויים, רשאית לקבוע כי רואה החשבון המבקר יחדל לכהן לפני תום כהונתו, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו לעניין זה.
(ד) רואה החשבון המבקר יבקר את הדוחות הכספיים של הלשכה ויחווה את דעתו עליהם (בסעיף זה – פעולת ביקורת).
(ה) רואה החשבון המבקר יהיה בלתי תלוי בלשכה, בין במישרין ובין בעקיפין; שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות בדבר אי תלות של רואה חשבון מבקר, לרבות הוראות בדבר אי תלות של רואי חשבון השותפים בשותפות שהיא רואה החשבון המבקר או בדבר אי תלות של רואי חשבון שהם בעלי המניות בחברת רואי חשבון שהיא רואה החשבון המבקר.
(ו) בוצעה פעולת ביקורת בעת שהיו יחסי תלות לפי הוראת סעיף קטן (ה), תבוצע פעולת ביקורת נוספת בידי רואה חשבון מבקר אחר, אלא אם כן במועד שבו נודע הדבר למועצה הארצית, חלפו חמש שנים מן המועד שבו בוצעה פעולת הביקורת כאמור.
(ז) נודע למועצה הארצית כי קיימים יחסי תלות לפי הוראות סעיף קטן (ה), יודיע ללא דיחוי לרואה החשבון המבקר כי עליו לפעול להפסקת התלות לאלתר; לא פסקה התלות, תכנס המועצה הארצית בתוך זמן סביר ישיבה מיוחדת, שבו תחליט על סיום כהונתו של רואה החשבון המבקר.
(ח) רואה החשבון המבקר רשאי לעיין, בכל עת, במסמכי הלשכה הדרושים לו לצורך מילוי תפקידו, ולקבל הסברים לגביהם.
(ט) רואה החשבון המבקר רשאי להשתתף בכל ישיבה של המועצה הארצית או של ועדה מוועדותיה שבה דנים בדוחות הכספיים שלגביהם ביצע פעולות ביקורת, או בישיבת המועצה הארצית המתכנסת לפי סעיף קטן (יא); המועצה או הוועדה מוועדותיה, לפי העניין, תודיע לרואה החשבון המבקר על המקום והמועד שבו תתכנס הישיבה.
(י) רואה החשבון המבקר חייב, לפי דרישת המועצה הארצית או שר המשפטים, למסור להם, על אף כל דין אחר, למסור למועצה הארצית ולשר, לפי דרישתם, ידיעות על עניני הלשכה, לערוך בלשכה ביקורת מיוחדת ולמסור להם דוח על תוצאותיה.
(יא) נודע לרואה החשבון המבקר אגב פעולת הביקורת, על ליקוים מהותיים בבקרה החשבונאית של הלשכה, ידווח על כך, בלא דיחוי, לשר המשפטים, לראש הלשכה ולחברי המועצה הארצית.
(יב) הודיע רואה החשבון המבקר על ליקויים כאמור בסעיף קטן (י), יזמן ראש הלשכה, בלא דיחוי, ישיבת מועצה ארצית לדיון בנושאים שהובאו לידיעתו.
(יג) רואה החשבון המבקר אחראי כלפי הלשכה לאמור בחוות דעתו לגבי הדוחות הכספיים; אין באמור בסעיף קטן זה כדי למנוע קיומה של אחריות של רואה החשבון המבקר לפי כל דין.
19ה. (א) ללשכה יהיה יועץ משפטי, אשר יהיה עובד הלשכה וימונה בידי המועצה הארצית, לפי המלצת ועדת המינויים.
(ב) היועץ המשפטי ימונה לתקופה של שבע שנים בלבד.
(ג) המועצה הארצית, לפי המלצת ועדת המינויים, רשאית לקבוע כי היועץ המשפטי יחדל לכהן לפני תום כהונתו, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו לעניין זה.
19ו. (א) ללשכה יהיה מבקר פנימי של הלשכה אשר יהיה עובד הלשכה וימונה בידי המועצה הארצית, לפי המלצת ועדת המינויים.
(ב) לא יכהן כמבקר פנימי בלשכה בעל ענין בלשכה, נושא משרה בלשכה, קרוב של כל אחד מאלה, וכן רואה החשבון המבקר או מי מטעמו; לעניין זה, "בעל עניין" – כפי שיקבע בכללים.
(בג) המבקר הפנימי ימונה לתקופה של שבע שנים בלבד.
(גד) המבקר יהיה כפוף למועצה הארצית ויגיש לה את דוחותיו והמלצותיו.
(ה) המועצה הארצית תהיה הממונה על המבקר הפנימי.
(ו) המבקר הפנימי יגיש דין וחשבון על ממצאיו, ובכלל זה דין וחשבון שנתי, למועצה הארצית, למנהל הכללי ולוועדת הביקורת.
(ז) המבקר הפנימי יגיש לוועדת הביקורת הצעה לתכנית עבודה שנתית או תקופתית לצורך בחינתה לפי סעיף 10א(א)(4) לחוק זה; ועדת הביקורת תגיש את תכנית העבודה לאישור המועצה הארצית בצירוף הערותיה והמלצותיה והמועצה תאשרה בשינויים הנראים לה.
(ח) המועצה הארצית רשאית, לפי המלצת ועדת הביקורת, ובשים לב לתכנית העבודה המאושרת, להטיל על המבקר הפנימי משימות של ביקורת פנימית נוספות על הקבועות בתכנית העבודה.
(ט) לא תופסק כהונתו של המבקר הפנימי לפי סעיף 12(א)(3) לחוק הביקורת הפנימית, אלא לפי המלצת ועדת המינויים.
(די) הוראות חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב–1992 (בסעיף זה – חוק הביקורת הפנימית), יחולו, בשינויים המחוייבים, על המבקר הפנימי של הלשכה, ככל שאין הוראה אחרת בחוק זה ובשינויים אלה:
(1) על אף האמור בסעיף 5(ד) לחוק הביקורת הפנימית, המועצה הארצית תהיה הממונה על המבקר הפנימי;
(2) בלי לגרוע מהוראות סעיף 6 לחוק הביקורת הפנימית, המבקר הפנימי יגיש דין וחשבון על ממצאיו, ובכלל זה דין וחשבון שנתי;
(3) על אף הוראות סעיף 7(א) לחוק הביקורת הפנימית, המבקר הפנימי יגיש לוועדת הביקורת הצעה לתכנית עבודה שנתית או תקופתית, שהוכנה בהתייעצות עם המנהל הכללי, לצורך בחינתה לפי סעיף 10א()(4) לחוק זה; ועדת הביקורת תגיש את תכנית העבודה לאישור המועצה הארצית בצירוף הערותיה והמלצותיה והמועצה תאשרה בשינויים הנראים לה;
(4) בלי לגרוע סעיף 7(ב) לחוק הביקורת הפנימית, רשאית המועצה הארצית, לפי המלצת ועדת הביקורת, בשים לב לתכנית העבודה המאושרת, להטיל על המבקר הפנימי משימות של ביקורת פנימית נוספות על הקבועות בתכנית העבודה;
(5) סעיף 12(א)(3) לחוק הביקורת הפנימית, אלא לפי המלצת ועדת המינויים.
(יא) המבקר הפנימי ישמש כנציב פניות הציבור של הלשכה.
19ז. כשיר להתמנות למנהל הכללי, לרואה חשבון מבקר, ליועץ משפטי או למבקר פנימי מי שמתקיימים לגביו כל אלה:
(1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת ועדת המינויים, לכהן כמנהל הכללי של הלשכה, כרואה חשבון מבקר, כיועץ משפטי או כמבקר פנימי שלה, לפי העניין, ולא תלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;
(2) הוא לא הורשע בעבירת משמעת לפי כל דין שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת ועדת המינויים, לכהן כמנהל הכללי של הלשכה, כרואה חשבון מבקר, כיועץ משפטי או כמבקר פנימי שלה, לפי העניין, ולא תלויה ועומדת נגדו קובלנה בעבירת משמעת כאמור.
19ח. על אף האמור בסעיפים 19א(ג), 19ד(ג), 19ה(ג) ו-19ו(ד)(5), המנהל הכללי, רואה החשבון המבקר, היועץ משפטי או המבקר הפנימי יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, אם הורשע בעבירה או בעבירת משמעת כאמור בסעיף 19ז(1) או (2).
19ט. הוגש נגד המנהל הכללי, רואה החשבון המבקר, היועץ משפטי או המבקר הפנימי, כתב אישום בעבירה כאמור בסעיף 19ז(1) או הוגשה נגדו קובלנה כאמור בסעיף 19ז(2), יושעה מתפקידו עד למתן פסק דין בעניינו.
...
מיום 22.12.1967
תיקון מס' 5
ס"ח תשכ"ח מס' 515 מיום 22.12.1967 עמ' 12 (ה"ח 735)
23. אדם שאינו אזרח ישראלי והוא נאשם בעבירה שדינה מיתה, לפי חוק למניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש"י–1950, או לפי חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י–1950, או שמתנהלת נגדו חקירה בשל עבירה כזאת, רשאי למנות לעצמו, באישור שר המשפטים, סניגור שאינו עורך דין כמשמעותו בחוק זה, אם הוא מוסמך לעריכת דין בחוץ לארץ; שר המשפטים רשאי לאשר את המינוי בנסיבות מיוחדות ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית של הלשכה; סניגור שמינויו אושר כאמור, דינו לענין זה כדין עורך דין כמשמעותו בחוק זה; שר המשפטים רשאי, בנסיבות מיוחדות, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ומשהועמד הנאשם לדין – בהסכמת בית המשפט שלפניו הועמד לדין, לבטל אישור שניתן; בוטל האישור – בטל מינויו של הסניגור.
פרק רביעי: הכשרה למקצוע
24. אדם כשיר להיות עורך דין אם נתקיימו בו אלה:
(1) הוא בעל השכלה משפטית גבוהה;
(2) עבר תקופת התמחות;
(3) עמד בבחינות הלשכה;
הכל לפי המפורט בפרק זה.
25. אלה בעלי השכלה משפטית גבוהה לענין סעיף :24
(1) בוגר של פקולטה למשפטים במוסד בישראל או בוגר של מכללה למשפטים שהוכרו כמוסד להשכלה גבוהה בהתאם לחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח–1958;
מיום 20.6.1991
תיקון מס' 18
ס"ח תשנ"א מס' 1360 מיום 20.6.1991 עמ' 172 (ה"ח 2043)
(1) בוגר של פקולטה למשפטים במוסד בישראל או בוגר של מכללה למשפטים שהוכר שהוכרו כמוסד להשכלה גבוהה בהתאם לחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958;
(2) בוגר בלימודי משפט במוסד בחוץ לארץ שהוכר, לענין הוראה זו, על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים כמוסד להשכלה גבוהה; או מי שלמד במוסד כאמור ועמד בבחינות בהיקף אשר לדעת האוניברסיטה העברית בירושלים ראוי להיחשב כמקנה לו השכלה משפטית גבוהה;
מיום 22.12.1967
תיקון מס' 5
ס"ח תשכ"ח מס' 515 מיום 22.12.1967 עמ' 12
(2) בוגר בלימודי משפט במוסד בחוץ לארץ שהוכר, לענין הוראה זו, על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים כמוסד להשכלה גבוהה; או מי שלמד במוסד כאמור ועמד בבחינות בהיקף אשר לדעת האוניברסיטה העברית בירושלים ראוי להיחשב כמקנה לו השכלה משפטית גבוהה;
(2א) בוגר בלימודי משפט, במוסד בישראל בעל רשיון לפי סעיף 25ד או לפי סעיף 25ט לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958, שהוא שלוחה או סניף של מוסד בחוץ לארץ, ובלבד שהמוסד בחוץ לארץ הוכר לפי פסקה (2);
מיום 19.3.1998
תיקון מס' 25
ס"ח תשנ"ח מס' 1661 מיום 19.3.1998 עמ' 176
הוספת פסקה 25(2א)
(3) מי שהוסמך בחוץ לארץ לעריכת דין ושימש בחוץ לארץ לפחות שנתיים עורך דין או בתפקיד שיפוטי, ומי ששימש בחוץ לארץ לפחות שנתיים בתפקיד שיפוטי שרק בעל השכלה משפטית כשיר לו;
מיום 16.8.1963
תיקון מס' 3
ס"ח תשכ"ג מס' 404 מיום 16.8.1963 עמ' 145
החלפת פסקה 25(3)
הנוסח הקודם:
(3) מי שהוסמך בחוץ לארץ לעריכת דין ושימש בחוץ לארץ עורך דין לפחות שנתיים.
(4) מי שסיים לימודיו במכללה למשפטים שהוכרה לעניין זה על-פי האמור בסעיף 25ב.
מיום 4.4.1990
תיקון מס' 17
ס"ח תש"ן מס' 1313 מיום 4.4.1990 עמ' 119
הוספת פסקה 25(4)
מיום 20.6.1991
תיקון מס' 18
ס"ח תשנ"א מס' 1360 מיום 20.6.1991 עמ' 172 (ה"ח 2043)
החלפת פסקה 25(4)
הנוסח הקודם:
(4) מי שסיים לימודיו במוסד שהוכר לענין זה על-ידי לשכת עורכי-הדין או על-ידי מוסד להשכלה גבוהה המקיים במשך חמש שנים לפחות פקולטה למשפטים, ובלבד שמשך הלימודים במוסד שהוכר כאמור לא היה קצר משלוש שנים, ואותו מוסד קבע אמות מידה לקבלת תלמידים.
25א. (א) שר המשפטים ימנה ועדה של אחד עשר חברים (להלן — הועדה להכרה) לשם הכרה במכללה חוץ-תקציבית למשפטים (בסעיף זה ובסעיפים 25ב עד 25ה — מכללה למשפטים); וימנה לה יושב ראש כאמור בסעיף קטן (ב).
(ב) אלה חברי הועדה:
(1) שני חברים שימנה שר המשפטים, שאחד מהם יהיה היושב ראש, והם ייקבעו מבין — היועץ המשפטי לממשלה, המנהל הכללי של משרד המשפטים, המשנים ליועץ המשפטי לממשלה;
(2) שני פרופסורים למשפטים מתוך רשימה שיגישו הדיקנים של הפקולטות למשפטים;
(3) שופט בדימוס שימנה נשיא בית המשפט העליון;
(4) חבר המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך והתרבות שימנה שר החינוך והתרבות;
(5) שני חברים של לשכת עורכי הדין שיקבע הועד המרכזישתקבע המועצה הארצית של הלשכה;
(6) רואה חשבון שתקבע לשכת רואי חשבון בישראל;
(7) כלכלן שיקבע נגיד בנק ישראל;
(8) חבר שיקבע מרכז השלטון המקומי בישראל.
(ג) לא נקבע אחד מהאמורים בסעיף קטן (ב) לועדה, תוך שלושה חדשים מתחילתו של סעיף זה או מיום פקיעת תוקפו של המינוי, יקבע שר המשפטים את החבר, כאמור בסעיף קטן (ב), במקום אותו גוף.
(ד) תקופת כהונתה של הועדה להכרה תהיה חמש שנים.
(ה) נתפנה מקומו של חבר הועדה או שנבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, ימונה חבר אחר במקומו לתקופת הכהונה של אותה ועדה.
(ו) הועדה תקבע את סדרי עבודתה ונהלי דיוניה, במידה שלא נקבעו בחוק זה או על-פיו.
מיום 20.6.1991
תיקון מס' 18
ס"ח תשנ"א מס' 1360 מיום 20.6.1991 עמ' 172 (ה"ח 2043)
הוספת סעיף 25א
25ב. (א) הועדה להכרה רשאית להכיר במכללה למשפטים לענין סעיף 25(4), ובלבד שנתקיימו בה כל אלה:
(1) משך הלימודים אינו קצר משלוש שנים;
(2) נקבעו אמות מידה לקבלת תלמידים;
(3) היקף הלימודים דומה לנהוג בפקולטה למשפטים של מוסד להשכלה גבוהה;
(4) המכללה תקיים, שלא ממקורות של תקציב המדינה, קרן מילגות או תעניק בפועל מילגות, לסיוע לתלמידים הזקוקים לכך, לתשלום שכר הלימוד; הסיוע יינתן ל-20% לפחות מן התלמידים בשיעור של 25% לפחות משכר הלימוד המקובל במכללה.
(ב) ביטול הכרה שניתנה למכללה למשפטים, לרבות מפאת שהפרה או שחדל להתקיים בה תנאי מהתנאים האמורים בסעיף קטן (א), ייעשה בידי הועדה להכרה על-פי ההליכים והכללים לביטול הכרה במוסד מוכר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958, בשינויים המחוייבים, ובלבד שלא תהיה הגבלה של חופש הדעה והמצפון.
מיום 20.6.1991
תיקון מס' 18
ס"ח תשנ"א מס' 1360 מיום 20.6.1991 עמ' 172 (ה"ח 2043)
הוספת סעיף 25ב
25ג. (א) מכללה למשפטים שהוכרה לענין סעיף 25, רשאית להגיש בקשה להכרה כמוסד מוכר על-פי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958.
(ב) ניתנה הכרה למכללה למשפטים לענין סעיף 25, ולצורך הכרתה כמוסד מוכר כאמור בסעיף קטן (א), היא שינתה את צורת התאגדותה, או התמזגה עם תאגיד אחר, בין קיים ובין חדש, רואים את ההכרה שניתנה לה כמכללה למשפטים לענין סעיף 25, כאילו ניתנה להתאגדות החדשה, ובלבד שלא היה כרוך בשינוי זה כל דבר אחר שיכול היה להשפיע על הכרה זו.
מיום 20.6.1991
תיקון מס' 18
ס"ח תשנ"א מס' 1360 מיום 20.6.1991 עמ' 172 (ה"ח 2043)
הוספת סעיף 25ג
25ד. (א) מוסד שהוכר לעניין סעיף 25 לפני תחילתו של סעיף 25ב, בין באורח זמני ובין דרך קבע, דינה של ההכרה בו יהא לכל דבר וענין, עד תום ארבע שנים מתחילתו של סעיף 25ב, כדין הכרה בלתי מסוייגת במכללה למשפטים; ביטול ההכרה במוסד כאמור יהיה בידי הועדה להכרה על-פי הוראות סעיף 25ב(ב).
(ב) מוסד כאמור בסעיף קטן (א), שלא קיבל הכרה בידי הועדה להכרה על-פי האמור בסעיף 25ב עד תום ארבע השנים האמורות, יפקע תקפה של ההכרה שניתנה לו; ואולם ימשיכו לראות בו מוסד שהוכר כאמור, לגבי מי שהחל את לימודיו במוסד לפני שפקע תקפה של ההכרה.
מיום 20.6.1991
תיקון מס' 18
ס"ח תשנ"א מס' 1360 מיום 20.6.1991 עמ' 172 (ה"ח 2043)
הוספת סעיף 25ד
25ה. דינם של תלמידי מכללה למשפטים אצל רשויות המדינה ומוסדות ציבוריים, יהיה כדין תלמידים במוסד מוכר להשכלה גבוהה.
מיום 20.6.1991
תיקון מס' 18
ס"ח תשנ"א מס' 1360 מיום 20.6.1991 עמ' 172 (ה"ח 2043)
הוספת סעיף 25ה
26. אלה רשאים להירשם כמתמחים:
(1)1 מי שקיבל בפקולטה כאמור בסעיף 25(1) תעודת בוגר או אישור שמילא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר או אישור שסיים את תקופת לימודיו בפקולטה ונותרו לו לא יותר משתי בחינות כדי למלא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר. בפסקה זו, "פקולטה" – לרבות מכללה למשפטים כמשמעותה בסעיף 25(1);
(2) בוגר כאמור בסעיף 25(2) או (2א) לאחר שהוכיח ידיעה מספיקה בשפה העברית, ולאחר שעמד בבחינות הלשכה בדיני ישראל, פרט לבחינות שפוטר מהן בהתאם לתקנות, אולם רשאי הוא להירשם כמתמחה גם אם עדיין לא עמד בשתיים מבחינות אלה;
(3) מי שנתקיימו בו התנאים האמורים בסעיף 25(3), לאחר שהוכיח ידיעה מספיקה בשפה העברית;
(4) מי שקיבל במכללה כאמור בסעיף 25(4) אישור שסיים את תקופת לימודיו במכללה ועמד בדרישות לקבלת תעודת סיום הלימודים.
מיום 21.3.1963
תיקון מס' 2
ס"ח תשכ"ג מס' 391 מיום 21.3.1963 עמ' 66 (ה"ח 554)
(1) מי שקיבל בפקולטה כאמור בסעיף 25(1) תעודת בוגר או אישור שמילא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר או אישור שסיים את תקופת לימודיו בפקולטה.
מיום 16.8.1963
תיקון מס' 3
ס"ח תשכ"ג מס' 404 מיום 16.8.1963 עמ' 145 (ה"ח 567)
החלפת סעיף 26
הנוסח הקודם:
26. אלה רשאים להירשם כמתמחים:
(1) מי שקיבל בפקולטה כאמור בסעיף 25(1) תעודת בוגר או אישור שמילא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר או אישור שסיים את תקופת לימודיו בפקולטה.
(2) בוגר כאמור בסעיף 25(2) ומי שנתקיימו בו התנאים האמורים בסעיף 25(3)- לאחר שהוכיחו ידיעה מספיקה בשפה העברית ולאחר שעמדו בבחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל, פרט לבחינות שפוטרו מהן בהתאם לתקנות.
מיום 7.8.1985
תיקון מס' 14
ס"ח תשמ"ה מס' 1155 מיום 7.8.1985 עמ' 197 (ה"ח 1546)
26. אלה רשאים להירשם כמתמחים:
(1) מי שקיבל בפקולטה כאמור בסעיף 25(1) תעודת בוגר או אישור שמילא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר או אישור שסיים את תקופת לימודיו בפקולטה או אישור שהוא זכאי לעבור לשנת לימודיו האחרונה ועמד בכל הבחינות של שנות לימודיו הקודמות;
(1) מי שקיבל בפקולטה כאמור בסעיף 25(1) תעודת בוגר או אישור שמילא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תודת בוגר או אישור שסיים את תקופת לימודיו בפקולטה ונותרו לו לא יותר משתי בחינות כדי למלא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר.
(2) בוגר כאמור בסעיף 25(2) לאחר שהוכיח ידיעה מספיקה בשפה העברית, ולאחר שעמד בבחינות הלשכה בדיני ישראל, פרט לבחינות שפוטר מהן בהתאם לתקנות, אולם רשאי הוא להירשם כמתמחה גם אם עדיין לא עמד בשתיים מבחינות אלה;
(3) מי שנתקיימו בו התנאים האמורים בסעיף 25(3), לאחר שהוכיח ידיעה מספיקה בשפה העברית.
מיום 4.4.1990
תיקון מס' 17
ס"ח תש"ן מס' 1313 מיום 4.4.1990 עמ' 119 (ה"ח 1983)
הוספת פסקה 26(4)
מיום 20.6.1991
תיקון מס' 18
ס"ח תשנ"א מס' 1360 מיום 20.6.1991 עמ' 173 (ה"ח 2043)
26. אלה רשאים להירשם כמתמחים:
(1) מי שקיבל בפקולטה כאמור בסעיף 25(1) תעודת בוגר או אישור שמילא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תודת בוגר או אישור שסיים את תקופת לימודיו בפקולטה ונותרו לו לא יותר משתי בחינות כדי למלא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר. בפסקה זו, "פקולטה"- לרבות מכללה למשפטים כמשמעותה בסעיף 25(1).
(2) בוגר כאמור בסעיף 25(2) לאחר שהוכיח ידיעה מספיקה בשפה העברית, ולאחר שעמד בבחינות הלשכה בדיני ישראל, פרט לבחינות שפוטר מהן בהתאם לתקנות, אולם רשאי הוא להירשם כמתמחה גם אם עדיין לא עמד בשתיים מבחינות אלה;
(3) מי שנתקיימו בו התנאים האמורים בסעיף 25(3), לאחר שהוכיח ידיעה מספיקה בשפה העברית;
(4) מי שקיבל במוסד במכללה כאמור בסעיף 25(4) אישור שסיים את תקופת לימודיו במוסד במכללה ועמד בדרישות לקבלת תעודת סיום הלימודים.
מיום 19.3.1998
תיקון מס' 25
ס"ח תשנ"ח מס' 1661 מיום 19.3.1998 עמ' 176 (ה"ח 2667)
(2) בוגר כאמור בסעיף 25(2) או (2א) לאחר שהוכיח ידיעה מספיקה בשפה העברית, ולאחר שעמד בבחינות הלשכה בדיני ישראל, פרט לבחינות שפוטר מהן בהתאם לתקנות, אולם רשאי הוא להירשם כמתמחה גם אם עדיין לא עמד בשתיים מבחינות אלה;
26א. על אף האמור בסעיף 26 רשאית המועצה הארצית באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לקבוע כללים לרישום מתמחה אף במועד מוקדם או מאוחר מהמועד שבו מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף האמור.
מיום 4.8.1994
תיקון מס' 22
ס"ח תשנ"ד מס' 1477 מיום 4.8.1994 עמ' 272 (ה"ח 2200)
הוספת סעיף 26א
27. הלשכה רשאית, לאחר שנתנה למועמד הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, שלא לרשמו כמתמחה על אף כשירותו לפי סעיף 26, אם נתגלו עובדות שלאורן סבורה הלשכה שהמועמד אינו ראוי לשמש עורך דין. סירבה הלשכה לרשום מתמחה, תודיע למועמד את נימוקיה בכתב.
מיום 8.8.2005
תיקון מס' 31
ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 745 (ה"ח 77)
27. הלשכה רשאית, לאחר שנתנה למועמד הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, שלא לרשמו כמתמחה על אף כשירותו לפי סעיף 26, אם נתגלו עובדות שלאורן סבורה הלשכה שהמועמד אינו ראוי לשמש עורך דין. סירבה הלשכה לרשום מתמחה, תודיע למועמד את נימוקיה בכתב.
28. (בוטל).
מיום 8.8.2005
תיקון מס' 31
ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 745 (ה"ח 77)
ביטול סעיף 28
הנוסח הקודם:
ערעור
28. סירבה הלשכה לרשום מתמחה, תודיע למועמד את נימוקיה בכתב, והמועמד רשאי לערער על סירובה לפני בית המשפט העליון תוך שלושים יום מיום קבלת ההודעה המנומקת.
29. (א) ההתמחות תהיה אצל מאמן; ואלה רשאים להיות מאמנים למתמחים:
(1) שופט בית המשפט העליון ושופט בית משפט מחוזי;
(1א) שופט של בית דין לעבודה;
(2) שופט בית משפט שלום שהוותק שלו כחבר הלשכה וכשופט יחד אינו פחות מחמש שנים;
(2א) שופט תעבורה שנתמנה לפי הפרק הרביעי לפקודת התעבורה, ושהוותק שלו כחבר הלשכה וכשופט יחד אינו פחות מחמש שנים;
(3) שופט צבאי משפטאי כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו–1955, שהוותק שלו כחבר הלשכה וכשופט יחד אינו פחות מחמש שנים;
(3א) רשם כהגדרתו בסעיף 52א(ב) שהוותק שלו כחבר הלשכה וכרשם יחד אינו פחות מחמש שנים;
(4) חבר הלשכה בעל ותק של חמש שנים שאושר על ידי הלשכה כראוי להיות מאמן;
(5) חבר הלשכה בעל ותק של חמש שנים המשמש בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי בשירות המדינה, ברשות מקומית או בתאגיד שהוקם בחוק, שנקבעו לענין הוראה זו על ידי שר המשפטים בצו.
(ב) מי שרשאי להיות מאמן לפי פסקאות (1) ו-(1א) של סעיף קטן (א), או מי שרשאי להיות מאמן לפי פסקאות (2) עד (5) לאותו סעיף קטן והוותק שלו, כחבר הלשכה וכשופט יחד, אינו פחות מחמש שנים, רשאי, באישור הלשכה, לאמן שני מתמחים.
(ג) תנאים נוספים לקבלת היתר לשמש כמאמן ייקבעו בכללים.
מיום 5.8.1971
תיקון מס' 7
ס"ח תשל"א מס' 635 מיום 5.8.1971 עמ' 180 (ה"ח 921)
הוספת פסקה 29(1א)
מיום 25.11.1976
תיקון מס' 10
ס"ח תשל"ז מס' 830 מיום 25.11.1976 עמ' 7 (ה"ח 1222)
הוספת פסקה 29(2א)
מיום 4.8.1994
תיקון מס' 21
ס"ח תשנ"ד מס' 1477 מיום 4.8.1994 עמ' 272 (ה"ח 2201)
29. (א) ההתמחות תהיה אצל מאמן; ואלה רשאים להיות מאמנים למתמחים:
(1) שופט בית המשפט העליון ושופט בית משפט מחוזי;
(2) שופט בית משפט שלום שהוותק שלו כחבר הלשכה וכשופט יחד אינו פחות מחמש שנים;
(2א) שופט תעבורה שנתמנה לפי הפרק הרביעי לפקודת התעבורה, ושהוותק שלו כחבר הלשכה וכשופט יחד אינו פחות מחמש שנים;
(3) שופט צבאי משפטאי כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, שהוותק שלו כחבר הלשכה וכשופט יחד אינו פחות מחמש שנים;
(4) חבר הלשכה בעל ותק של חמש שנים שאושר על ידי הלשכה כראוי להיות מאמן;
(5) חבר הלשכה בעל ותק של חמש שנים המשמש בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי שנקבעו לענין הוראה זו על ידי שר המשפטים בצו.
(ב) מי שרשאי להיות מאמן לפי פסקאות (1) ו-(1א) של סעיף קטן (א), או מי שרשאי להיות מאמן לפי פסקאות (2) עד (5) לאותו סעיף קטן והוותק שלו, כחבר הלשכה וכשופט יחד, אינו פחות מחמש שנים, רשאי, באישור הלשכה, לאמן שני מתמחים.
מיום 4.8.1994
תיקון מס' 22
ס"ח תשנ"ד מס' 1477 מיום 4.8.1994 עמ' 273 (ה"ח 2200)
(5) חבר הלשכה בעל ותק של חמש שנים המשמש בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי בשירות המדינה, ברשות מקומית או בתאגיד שהוקם בחוק שנקבעו לענין הוראה זו על ידי שר המשפטים בצו.
מיום 17.2.2011
תיקון מס' 35
ס"ח תשע"א מס' 2277 מיום 17.2.2011 עמ' 353 (ה"ח 529)
הוספת פסקה 29(א)(3א)
30. הלשכה רשאית, לאחר שנתנה לחבר הלשכה הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, לבטל אישור שניתן לפי סעיף 29(4) אם נתקיימה אחת מאלה:
(1) הלשכה נוכחה, על פי קובלנה תלונה של ועד מחוזינציב הפיקוח על ההתמחות שמונה לפי סעיף 34א, ועדת אתיקה מחוזית, היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, שהחבר לא מילא כראוי את תפקידו כמאמן;
(2) החבר הורשע על ידי בית דין משמעתי ולאור הרשעתו סבורה הלשכה שאין הוא ראוי לשמש מאמן.
מיום 5.8.1971
תיקון מס' 7
ס"ח תשל"א מס' 635 מיום 5.8.1971 עמ' 180 (ה"ח 921)
החלפת סעיף 30
הנוסח הקודם:
ביטול אישור
30. הלשכה רשאית, לאחר שנתנה לחבר הלשכה הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, לבטל אישור שניתן לפי סעיף 29(4) אם הורשע החבר על ידי בית דין משמעתי ולאור הרשעתו סבורה הלשכה שהוא אינו ראוי לשמש מאמן.
31. (בוטל).
מיום 8.8.2005
תיקון מס' 31
ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 745 (ה"ח 77)
ביטול סעיף 31
הנוסח הקודם:
ערעור
31. על סירוב למתן אישור לפי סעיף 29(4) ועל ביטול אישור לפי סעיף 30 רשאי חבר הלשכה לערער לפני בית המשפט העליון תוך שלושים יום מיום קבלת הודעת הסירוב או הודעת הביטול.
32. מספר המתמחים שמאמן אחד יכול לאמן ייקבע בכללים.
33. לא יעסיק מאמן מתמחה אלא בעבודה משפטית.
34. מתמחה המבקש להמשיך את התמחותו אצל מאמן אחר, לא יעשה כן אלא באישור הלשכה.
34א. (א) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, ימנה שופט בדימוס לנציב הפיקוח על ההתמחות (להלן – הנציב).
(ב) תקופת כהונתו של הנציב תהיה ארבע שנים, וניתן למנותו לתקופות כהונה נוספות של ארבע שנים כל אחת, ולא יותר משלוש תקופות כהונה רצופות.
(ג) שכרו של הנציב ימומן מתקציב הלשכה.
(ד) הנציב –
(1) יעמוד בראש מערך הפיקוח על ההתמחות של הלשכה לפי חוק זה, וייעץ ללשכה בעניינים הנוגעים לפיקוח על ההתמחות.
(2) יברר תלונות של מתמחה או מי שהיה מתמחה, הרואה את עצמו נפגע בשל התנהגות מאמנו במסגרת מילוי תפקידו כמאמן או בשל תנאי התמחותו.
(ה) מצא הנציב ליקויים בתפקודו של מאמן, רשאי הוא, לאחר שנתן למאמן הזדמנות לטעון את טענותיו –
(1) להורות כי אותו מאמן לא יורשה לאמן מתמחים לתקופה שיקבע ושלא תעלה על שמונה-עשר חודשים; הנציב יקבע את מועד תחילתה של התקופה כאמור, והוא רשאי לקצר את התקופה אם הוכח להנחת דעתו כי תוקנו הליקויים;
(2) להמליץ לכל גורם מוסמך לנקוט אמצעים מתאימים נגד מאמן כאמור או לפעול לתיקון הליקויים שמצא.
(ו) הנציב יודיע ללשכה על הפעלת סמכותו לפי סעיף קטן (ה)(1) או (2).
(ז) במילוי תפקידיו לפי סעיף זה רשאי הנציב להתייחס לכלל היבטי ההתמחות, לרבות סוג העבודה המוטלת על המתמחה ותנאי העסקתו.
(ח) הנציב יגיש לשר המשפטים וללשכה דין וחשבון שנתי על פעולותיו לפי סעיף זה.
(ט) שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, לקבוע הוראות נוספות בדבר סמכויות הנציב, דרכי פעולתו ותנאי שירותו.
(י) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מהסמכות להגיש נגד מאמן תלונה כאמור בסעיף 30(1) או קובלנה לפי סעיף 63 לחוק.
35. (א) תקופת ההתמחות תהיה שנים-עשר חודשים.
(ב) מי שהוסמך בחוץ לארץ לעריכת דין ושימש בחוץ לארץ עורך דין או בתפקיד שיפוטי לפחות שנתיים, ומי ששימש בחוץ לארץ לפחות שנתיים בתפקיד שיפוטי שרק בעל השכלה משפטית כשיר לו, תהיה תקופת התמחותו שנה, ורשאית הלשכה להפחית תקופה זו ובלבד שלא תפחת מששה חדשים; שימש כאמור פחות משנתיים – רשאית הלשכה להפחית את תקופת ההתמחות שהוא חייב בה ובלבד שלא תפחת משנה.
(ג) (בוטל).
מיום 16.8.1963
תיקון מס' 3
ס"ח תשכ"ג מס' 404 מיום 16.8.1963 עמ' 145 (ה"ח 567)
החלפת סעיף 35
הנוסח הקודם:
35. תקופת ההתמחות תהיה שתי שנים, מהם לפחות ששה חודשים במשרד עורך דין פרטי.
מיום 7.8.1985
תיקון מס' 14
ס"ח תשמ"ה מס' 1155 מיום 7.8.1985 עמ' 197 (ה"ח 1546)
35. (א) תקופת ההתמחות תהיה שתי שנים.
(א) תקופת ההתמחות תהיה 18 חודשים.
(ב) מי שהוסמך בחוץ לארץ לעריכת דין ושימש בחוץ לארץ עורך דין או בתפקיד שיפוטי לפחות שנתיים, ומי ששימש בחוץ לארץ לפחות שנתיים בתפקיד שיפוטי שרק בעל השכלה משפטית כשיר לו, תהיה תקופת התמחותו שנה, ורשאית הלשכה להפחית תקופה זו ובלבד שלא תפחת מששה חדשים; שימש כאמור פחות משנתיים — רשאית הלשכה להפחית את תקופת ההתמחות שהוא חייב בה ובלבד שלא תפחת משנה.
(ג) מי שתקופת התמחותו היא שנה או יותר, חייב להתמחות לפחות ששה חדשים במשרד עורך דין פרטי או בלשכה של פרקליטות המדנה או פרקליטות מחוז.
(ג) מי שתקופת התמחותו היא שנה או יותר, חייב להתמחות לפחות ששה חדשים במשרד עורך דין פרטי, בלשכה של פרקליטות המדינה או של פרקליטות מחוז, או בלשכת סיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב- 1972, או במשרד חבר הלשכה המשמש בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי שעיקר עיסוקו בייצוג לפני בתי המשפט וששר המשפטים אישרו לענין זה.
מיום 4.8.1994
תיקון מס' 22
ס"ח תשנ"ד מס' 1477 מיום 4.8.1994 עמ' 273 (ה"ח 2200)
(א) תקופת ההתמחות תהיה 18 שנים-עשר חודשים.
מיום 2.8.1994
תיקון מס' 23
ס"ח תשנ"ד מס' 1482 מיום 5.9.1994 עמ' 364 (ה"ח 2302)
ביטול סעיף 35(ג)
הנוסח הקודם:
(ג) מי שתקופת התמחותו היא שנה או יותר, חייב להתמחות לפחות ששה חדשים במשרד עורך דין פרטי, בלשכה של פרקליטות המדינה או של פרקליטות מחוז, או בלשכת סיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב- 1972, או במשרד חבר הלשכה המשמש בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי שעיקר עיסוקו בייצוג לפני בתי המשפט וששר המשפטים אישרו לענין זה.
36. (בוטל).
מיום 16.8.1963
תיקון מס' 3
ס"ח תשכ"ג מס' 404 מיום 16.8.1963 עמ' 145 (ה"ח 567)
ביטול סעיף 36
הנוסח הקודם:
קיצור תקופת ההתמחות
36. הלשכה רשאית להפחית תקופת התמחותו של אדם ששימש עורך דין בחוץ-לארץ, ובלבד שתקופת ההתמחות לא תפחת מששה חדשים.
37. בששת החדשים האחרונים לתקופת התמחותו רשאי מתמחה לייצג שולחי מאמנו בבית משפט השלום, ובלבד שהמאמן יהיה נוכח בבית המשפט או שבית המשפט הרשהו להמשיך בייצוג אף בהעדר המאמן.
37א. מי שנתקיימו בו התנאים האמורים בסעיף 25(3) חייב להיבחן בבחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל, פרט לבחינות שפוטר מהן בהתאם לתקנות.
מיום 16.8.1963
תיקון מס' 3
ס"ח תשכ"ג מס' 404 מיום 16.8.1963 עמ' 145 (ה"ח 567)
הוספת סעיף 37א
38. (א) בתום תקופת ההתמחות על המועמד לחברות בלשכה להיבחן בבחינות הלשכה במקצועות מעשייםבבחינות הלשכה להסמכה בעריכת דין; ואולם מי שהוסמך בחוץ לארץ לעריכת דין ושימש בחוץ לארץ לפחות חמש שנים עורך דין או בתפקיד שיפוטי ומי ששימש בחוץ לארץ לפחות חמש שנים בתפקיד שיפוטי שרק בעל השכלה משפטית כשיר לו, והוא התחיל בהתמחותו תוך עשר שנים מיום עלייתו ארצה פטור מבחינה זו.
(ב) מי שנרשם כמתמחה לפי סעיף 26(1) על פי אישור שסיים תקופת לימודיו בפקולטה, לא ייבחן בבחינת ההתמחות אלא לאחר שקיבל תעודת בוגר או אישור שמילא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר; מי שנרשם לפי סעיף 26(2) או (3) לפני שעמד בכל בחינות הלשכה בדיני ישראל שלא פוטר מהן, לא ייבחן בבחינות ההתמחות אלא לאחר שעמד באותן הבחינות.
מיום 21.3.1963
תיקון מס' 2
ס"ח תשכ"ג מס' 391 מיום 21.3.1963 עמ' 66 (ה"ח 554)
38. בתום תקופת ההתמחות על המועמד לחברות בלשכה להיבחן בבחינות הלשכה במקצועות מעשיים. ואולם מי שנרשם כמתמחה על פי אישור כאמור בסיפה לסעיף 26(1), לא ייבחן בבחינות אלה אלא לאחר שקיבל תעודת בוגר או אישור כאמור ברישה לסעיף 26(1).
מיום 16.8.1963
תיקון מס' 3
ס"ח תשכ"ג מס' 404 מיום 16.8.1963 עמ' 146 (ה"ח 567)
החלפת סעיף 38
הנוסח הקודם:
38. בתום תקופת ההתמחות על המועמד לחברות בלשכה להיבחן בבחינות הלשכה במקצועות מעשיים. ואולם מי שנרשם כמתמחה על פי אישור כאמור בסיפה לסעיף 26(1), לא ייבחן בבחינות אלה אלא לאחר שקיבל תעודת בוגר או אישור כאמור ברישה לסעיף 26(1).
מיום 7.8.1985
תיקון מס' 14
ס"ח תשמ"ה מס' 1155 מיום 7.8.1985 עמ' 197 (ה"ח 1546)
(ב) מי שנרשם כמתמחה לפי סעיף 26(1) על פי אישור שסיים תקופת לימודיו בפקולטה או על פי אישור שהוא זכאי לעבור לשנת לימודיו האחרונה ועמד בכל הבחינות של שנות לימודיו הקודמות, לא ייבחן בבחינות ההתמחות אלא לאחר שקיבל תעודת בוגר או אישור שמילא את דרישת הפקולטה לקבלת תעודת בוגר; מי שנרשם לפי סעיף 26(2) או (3) לפני שעמד בכל בחינות הלשכה בדיני ישראל שלא פוטר מהן, לא ייבחן בבחינות ההתמחות אלא לאחר שעמד באותן הבחינות.
39. תכנית הבחינות לפי הסעיפים 26(2), 37א, 38 ו-98ו(א)(3) וסדריהן, לרבות ערעור על תוצאות הבחינות, ייקבעו בתקנות.
מיום 16.8.1963
תיקון מס' 3
ס"ח תשכ"ג מס' 404 מיום 16.8.1963 עמ' 146 (ה"ח 567)
החלפת סעיף 39
הנוסח הקודם:
39. תכנית הבחינות לפי הסעיפים 26(2) ו-38 וסדריהן ייקבעו בתקנות.
מיום 1.8.2012
תיקון מס' 33
ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 165 (ה"ח 436)
39. תכנית הבחינות לפי הסעיפים 26(2), 37א ו-38 37א, 38 ו-98ו(א)(3) וסדריהן ייקבעו בתקנות.
40. (א) הבחינות לפי סעיף 38 יהיו אם הן נערכו בעל פה בפני ועדה בוחנת של שלושה שהם שופט, והוא יהא יושב ראש, ושני עורכי דין, מהם אחד חבר השירות המשפטי; ועדה בוחנת תורכב בידי המנהל הכללי של הלשכה או בידי עובד בכיר של הלשכה שהוא הסמיכו לכך, דרך כלל או לעניין מסוים מתוך רשימת בוחנים שתיקבע על ידי שר המשפטים.
(ב) הבחינות לפי סעיף 38 ייערכו, אם הן נערכות בכתב, בידי ועדה בוחנת של תשעה חברים שימנה שר המשפטים (בסעיף זה – ועדה בוחנת בכתב), ואלה חבריה:
(1) שלושה שופטים, שימונו בהסכמת נשיא בית המשפט העליון;
(2) ארבעה עורכי דין, מהם שניים חברי השירות המשפטי;
(3) שני חברי הסגל האקדמי של מוסדות מוכרים להשכלה גבוהה כמשמעותם בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, שתחום התמחותם הוא משפטים;
(ג) מינוי חברי הוועדה הבוחנת בכתב המנויים בסעיף קטן (ב)(2) ו-(3), יהיה לאחר התייעצות עם המועצה הארצית.
(ד) שר המשפטים ימנה את יושב ראש הוועדה הבוחנת בכתב, מבין חברי הוועדה שמונו לפי סעיף קטן (ב)(1).
(ה) חברי הוועדה הבוחנת בכתב ימונו לתקופה של ארבע שנים, וניתן לחזור ולמנותם לתקופות כהונה נוספות.
(ו) לצורך ביצוע תפקידיה לפי סעיף זה, תמנה הוועדה הבוחנת בכתב או ועדת משנה שהיא הסמיכה לעניין זה מבין חבריה, חבר בוחנים לחיבור שאלות הבחינה ולבדיקתן; הכשירות להיכלל בחבר הבוחנים תיקבע בתקנות.
41. בתקופת התמחותו ועד להכרעה סופית בדבר קבלתו כחבר הלשכה נתון המועמד למרותה של הלשכה ולשיפוטה המשמעתי, והלכות האתיקה המקצועית חלות, בשינויים המחוייבים, גם עליו; בשל עבירת משמעת רשאי בית דין משמעתי להטיל על מועמד אזהרה, נזיפה, פסילה להתקבל כחבר הלשכה, לתקופה שלא תעלה על שלש שנים או לצמיתות; ואם היה בעבירה משום הפרת חובותיו כמתמחה או פגיעה בטוהר הבחינות – גם ביטול התמחות, כולה או מקצתה, וביטול בחינה. על דין המשמעת נגד מועמד יחולו בשינויים המחוייבים, הוראות הסעיפים 62 עד 74.
41א. (א) דינו של מתמחה, לכל דבר וענין למעט החיקוקים המפורטים בתוספת, יהיה כדין עובדו של המאמן, ואם היה המאמן שכירו של אחר יראו את האחר כמעסיקו של המתמחה; סעיף זה אינו חל על חייל המתמחה בצבא-הגנה לישראל.
(ב) שר המשפטים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת, להוסיף עליה ולגרוע ממנה.
מיום 5.8.1971
תיקון מס' 7
ס"ח תשל"א מס' 635 מיום 5.8.1971 עמ' 180 (ה"ח 921)
הוספת סעיף 41א
מיום 15.7.2014
תיקון מס' 37
ס"ח תשע"ד מס' 2459 מיום 15.7.2014 עמ' 603 (ה"ח 535)
(א) דינו של מתמחה, לכל דבר וענין למעט החיקוקים המפורטים בתוספת, יהיה כדין עובדו שדל המאמן, ואם היה המאמן שכירו של אחר יראו את האחר כמעבידו כמעסיקו של המתמחה; סעיף זה אינו חל על חייל המתמחה בצבא-הגנה לישראל.
פרק חמישי: חברות בלשכה
42. אדם הכשיר להיות עורך דין והוא תושב ישראל ובגיר יהיה לעורך דין עם קבלתו כחבר הלשכה.
מיום 15.1.2002
תיקון מס' 28
ס"ח תשס"ב מס' 1823 מיום 15.1.2002 עמ' 96 (ה"ח 2982)
42. אדם הכשיר להיות עורך דין והוא תושב ישראל ומלאו לו 23 שנים ובגיר יהיה לעורך דין עם קבלתו כחבר הלשכה.
43. שמותיהם של המועמדים לחברות בלשכה או לרישום במרשם כהגדרתו בסעיף 98א יתפרסמו בצורה שתיקבע בכללים, ותוך תקופה שתיקבע לכך בכללים רשאי כל אדם להגיש ללשכה התנגדות לקבלת המועמד.
מיום 1.8.2012
תיקון מס' 33
ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 165 (ה"ח 436)
43. שמותיהם של המועמדים לחברות בלשכה או לרישום במרשם כהגדרתו בסעיף 98א יתפרסמו בצורה שתיקבע בכללים, ותוך תקופה שתיקבע לכך בכללים רשאי כל אדם להגיש ללשכה התנגדות לקבלת המועמד.
44. (א) הלשכה רשאית, לאחר שנתנה למועמד הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, שלא לקבלו כחבר הלשכה, על אף כשירותו –
(1) אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון, והלשכה סבורה שלאור הרשעה זו אין הוא ראוי לשמש עורך דין;
(2) אם נתגלו עובדות אחרות – בין על ידי פסק דין של בית דין משמעתי או על ידי התנגדות שהוגשה לפי סעיף 43, ובין בדרך אחרת – והלשכה סבורה שלאור עובדות אלה אין המועמד ראוי לשמש עורך דין;
(3) (נמחקה).
(ב) החליטה הלשכה שלא לקבל מועמד כחבר הלשכה, תודיע לו את נימוקיה בכתב.
מיום 15.7.2002
תיקון מס' 28
ס"ח תשס"ב מס' 1823 מיום 15.1.2002 עמ' 96 (ה"ח 2982)
מחיקת פסקה 44(3)
(3) אם המועמד עוסק באחד העיסוקים האסורים על עורך דין לפי סעיף 60.
מיום 8.8.2005
תיקון מס' 31
ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 745 (ה"ח 77)
(א) הלשכה רשאית, לאחר שנתנה למועמד הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, שלא לקבלו כחבר הלשכה, על אף כשירותו –
(1) אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון, והלשכה סבורה שלאור הרשעה זו אין הוא ראוי לשמש עורך דין;
(2) אם נתגלו עובדות אחרות – בין על ידי פסק דין של בית דין משמעתי או על ידי התנגדות שהוגשה לפי סעיף 43, ובין בדרך אחרת – והלשכה סבורה שלאור עובדות אלה אין המועמד ראוי לשמש עורך דין;
(3) (נמחקה).
(ב) החליטה הלשכה שלא לקבל מועמד כחבר הלשכה, תודיע לו את נימוקיה בכתב.
45. (בוטל).
מיום 8.8.2005
תיקון מס' 31
ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 745 (ה"ח 77)
ביטול סעיף 45
הנוסח הקודם:
ערור
45. החליטה הלשכה שלא לקבל מועמד כחבר הלשכה, תודיע לו את נימוקיה בכתב, והמועמד רשאי לערער על סירובה לפני בית המשפט העליון תוך שלושים יום מיום קבלת ההודעה המנומקת.
46. החליטה הלשכה לקבל את המועמד, או שבית המשפט העליון ביטל את סירובה לקבלו, תרשום הלשכה את המועמד בפנקס חברי הלשכה ותתן לו תעודת חברות; מיום רישומו רשאי הנרשם לעסוק במקצוע עריכת דין.
47. בית דין משמעתי מחוזי רשאי לבטל רישומו של חבר הלשכה בפנקס החברים ולבטל חברותו בלשכה, אם הוכח בפניו שהרישום הושג במרמה; על החלטת בית הדין המשמעתי לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 70.
מיום 8.8.2005
תיקון מס' 31
ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 745 (ה"ח 77)
47. בית דין משמעתי מחוזי רשאי לבטל רישומו של חבר הלשכה בפנקס החברים ולבטל חברותו בלשכה, אם הוכח בפניו שהרישום הושג במרמה; על החלטת בית הדין המשמעתי לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 45 70.
48. חברותו של חבר הלשכה תפקע אם נתקיימה בו אחת מאלה:
(1) הודיע ללשכה בכתב על פרישתו ממנה;
(2) חדל להיות תושב ישראל; המועד בו חדל חבר להיות תושב ישראל ייקבע על ידי הלשכה;
מיום 8.8.2005
תיקון מס' 31
ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 745 (ה"ח 77)
(2) חדל להיות תושב ישראל; המועד בו חדל חבר להיות תושב ישראל ייקבע על ידי הלשכה; על החלטה זו של הלשכה יחולו הוראות סעיף 45;
(3) הוכרז פושט רגל;
(4) נידון בבית דין משמעתי להוצאה מן הלשכה והעונש בוצע.
49. חברותו של חבר הלשכה תושעה –
(1) אם הוכרז בפסק דין פסול-דין מחמת מחלת נפש – כל עוד לא בוטל הפסק, או אם החליטה הלשכה, על סמך תעודה של פסיכיאטר מחוזי, כי הוא אינו מסוגל מחמת מחלת נפש לשמש כעורך דין – כל עוד לא בוטלה ההחלטה.
מיום 17.3.2000
תיקון מס' 26
ס"ח תש"ס מס' 1732 מיום 17.3.2000 עמ' 135 (ה"ח 2835)
(1) אם הוכרז בפסק דין פסול-דין מחמת מחלת נפש – כל עוד לא בוטל הפסק, או אם החליטה הלשכה, על סמך תעודה של פסיכיאטר מחוזי, כי הוא אינו מסוגל מחמת מחלת נפש לדאוג לעניניו לשמש כעורך דין- כל עוד לא בוטלה ההחלטה; על החלטת הלשכה יחולו הוראות סעיף 45;
מיום 8.8.2005
תיקון מס' 31
ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 745 (ה"ח 77)
(1) אם הוכרז בפסק דין פסול-דין מחמת מחלת נפש – כל עוד לא בוטל הפסק, או אם החליטה הלשכה, על סמך תעודה של פסיכיאטר מחוזי, כי הוא אינו מסוגל מחמת מחלת נפש לשמש כעורך דין- כל עוד לא בוטלה ההחלטה; על החלטת הלשכה יחולו הוראות סעיף 45;
(2) אם נידון בבית דין משמעתי להשעיה – למשך תקופת ההשעיה.
50. מי שפרש מן הלשכה או שחברותו פקעה מסיבה אחרת, נשאר נתון למרות הלשכה בכל מה שאירע לפני פקיעת החברות; וכן רשאי הוא לגבות שכרו בעד שירותים שנתן לפני כן.
מיום 17.3.2000
תיקון מס' 26
ס"ח תש"ס מס' 1732 מיום 17.3.2000 עמ' 134
50. מי שפרש מן הלשכה או שחברותו פקעה מסיבה אחרת או הושעתה, נשאר נתון למרות הלשכה בכל מה שאירע לפני פקיעת החברות או השעייתה; וכן רשאי הוא לגבות שכרו בעד שירותים שנתן לפני כן.
50א. הוראות חוק זה יחולו על חבר הלשכה שהושעה כשם שהן חלות על חבר הלשכה שחברותו בה מוגבלת כאמור בסעיף 52ב, ככל שאין בסעיפים 59ד ו-97 הוראות מיוחדות לענינו.
מיום 17.3.2000
תיקון מס' 26
ס"ח תש"ס מס' 1732 מיום 17.3.2000 עמ' 135 (ה"ח 2835)
הוספת סעיף 50א
51. מי שפרש מן הלשכה ומי שחברותו בלשכה פקעה מסיבה אחרת והסיבה בטלה, רשאי לבקש חידוש חברותו בלשכה; על חידוש החברות יחולו הוראות הסעיפים 42 עד 47, בשינויים המחוייבים, ובלבד שהלשכה לא תסרב לחידוש החברות אלא על סמך הרשעה או עובדות שאירעו אחרי פקיעת החברות.
52. על אף האמור בסעיף 51, מי שנידון להוצאה מן הלשכה לא יבקש חידוש חברותו לפני שעברו עשר שנים מהוצאתו, והלשכה רשאית, לפי שיקול דעתה, להסכים לחידוש החברות או לסרב לו.
52א. (א) חברותו של חבר הלשכה שנתמנה שופט או דיין של בית דין דתי נפסקת כל עוד הוא משמש בכהונתו, והוא הדין במי שערב תחילתו של חוק זה היה רשום בפנקס עורכי הדין לפי פקודת עורכי הדין, 1938, ושימש אותה שעה בכהונת שופט או דיין כאמור; לענין זה, "שופט" –
(1) שופט כמשמעותו בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984;
(2) שופט צבאי משפטאי כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, המשמש בכהונתו בהיותו בשירות קבע של צבא-הגנה לישראל;
(3) שופט כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969.
(ב) חברותו של חבר הלשכה שנתמנה לרשם נפסקת כל עוד הוא משמש בכהונתו; לעניין זה, "רשם" –
(1) רשם לפי סעיף 84 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984;
(2) רשם לפי סעיף 17 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969;
(3) רשם לפי סעיף 2(ב) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995.
(ג) הסתיימה כהונתו של מי שנתמנה שופט, דיין או רשם כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), תחדש הלשכה את חברותו בה, ואולם רשאית הלשכה שלא לחדש את חברותו כאמור אם בעת תקופת כהונתו כשופט, כדיין או כרשם הורשע בעבירה פלילית או הורשע בעבירת משמעת ובית הדין למשמעת שהרשיעו החליט על סיום כהונתו, והלשכה סבורה כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של העבירה הפלילית או עבירת המשמעת, לפי העניין, אין הוא ראוי לשמש עורך דין.
(ד) חודשה חברותו בלשכה של מי שכיהן כשופט, כדיין או כרשם, לפי הוראות סעיף קטן (ג), והורשע, לאחר חידוש חברותו בלשכה, בעבירה פלילית שעבר לפני חידוש חברותו כאמור, רשאית הלשכה להפסיק את חברותו בה אם היא סבורה כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של העבירה אין הוא ראוי לשמש עורך דין.
(ה) בסעיף זה, "הורשע", בעבירה פלילית – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה.
מיום 7.12.1961
תיקון מס' 1
ס"ח תשכ"ב מס' 355 מיום 7.12.1961 עמ' 15 (ה"ח 482)
הוספת סעיף 52א
מיום 17.2.2011
תיקון מס' 35
ס"ח תשע"א מס' 2277 מיום 17.2.2011 עמ' 353 (ה"ח 529)
הפסקת חברותם של חברי הלשכה לתקופת כהונתם כשופטים או כדיינים כשופטים, כדיינים או כרשמים
52א. (א) חברותו של חבר הלשכה שנתמנה שופט או דיין של בית דין דתי נפסקת כל עוד הוא משמש בכהונתו, והוא הדין במי שערב תחילתו של חוק זה היה רשום בפנקס עורכי הדין לפי פקודת עורכי הדין, 1938, ושימש אותה שעה בכהונת שופט או דיין כאמור; לענין זה, "שופט" –
(1) שופט כמשמעותו בחוק השופטים, תשי"ג-1953 כמשמעותו בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984;
(2) שופט צבאי משפטאי כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, המשמש בכהונתו בהיותו בשירות קבע של צבא-הגנה לישראל;
(3) שופט כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969.
(ב) חברותו של חבר הלשכה שנתמנה לרשם נפסקת כל עוד הוא משמש בכהונתו; לעניין זה, "רשם" –
(1) רשם לפי סעיף 84 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984;
(2) רשם לפי סעיף 17 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969;
(3) רשם לפי סעיף 2(ב) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995.
(ג) הסתיימה כהונתו של מי שנתמנה שופט, דיין או רשם כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), תחדש הלשכה את חברותו בה, ואולם רשאית הלשכה שלא לחדש את חברותו כאמור אם בעת תקופת כהונתו כשופט, כדיין או כרשם הורשע בעבירה פלילית או הורשע בעבירת משמעת ובית הדין למשמעת שהרשיעו החליט על סיום כהונתו, והלשכה סבורה כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של העבירה הפלילית או עבירת המשמעת, לפי העניין, אין הוא ראוי לשמש עורך דין.
(ד) חודשה חברותו בלשכה של מי שכיהן כשופט, כדיין או כרשם, לפי הוראות סעיף קטן (ג), והורשע, לאחר חידוש חברותו בלשכה, בעבירה פלילית שעבר לפני חידוש חברותו כאמור, רשאית הלשכה להפסיק את חברותו בה אם היא סבורה כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של העבירה אין הוא ראוי לשמש עורך דין.
(ה) בסעיף זה, "הורשע", בעבירה פלילית – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה.
52ב. חבר הלשכה שאינו עוסק בעריכת דין – אם בכלל ואם כנציגו של היועץ המשפטי לממשלה – רשאי להודיע על כך ללשכה בכתב, ומשהודיע וכל עוד לא ביטל הודעתו, יחולו עליו הוראות חוק זה למעט הוראת סעיף 60 בשינויים אלה:
(1) לא יעשה פעולות שנתייחדו לפי חוק זה לעורכי דין, ואם עשה פעולה כזאת, דינו כאמור בסעיף 96;
(2) לא יבחר ולא ייבחר למוסדות הלשכה ולא יתמנה או ייבחר לתפקיד בה למעט לתפקיד נציג ציבור בוועדת האתיקה הארצית או בוועדת אתיקה מחוזית, לפי סעיף 18ב;
(3) אינו חייב בדמי חבר ואגרות אחרות שהלשכה מטילה על חבריה.
מיום 16.8.1963
תיקון מס' 3
ס"ח תשכ"ג מס' 404 מיום 16.8.1963 עמ' 146 (ה"ח 567)
הוספת סעיף 52ב
מיום 17.3.2000
תיקון מס' 26
ס"ח תש"ס מס' 1732 מיום 17.3.2000 עמ' 135 (ה"ח 2835)
52ב. חבר הלשכה שאינו עוסק בעריכת דין - אם בכלל ואם כנציגו של היועץ המשפטי לממשלה - רשאי להודיע על כך ללשכה בכתב, ומשהודיע וכל עוד לא ביטל הודעתו, יחולו עליו הוראות חוק זה למעט הוראות סעיף 60 בשינויים אלה:
מיום 3.7.2008
תיקון מס' 32
ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 598 (ה"ח 388)
(2) לא יבחר ולא ייבחר למוסדות הלשכה ולא יתמנה או ייבחר לתפקיד בה למעט לתפקיד נציג ציבור בוועדת האתיקה הארצית או בוועדת אתיקה מחוזית, לפי סעיף 18ב;
פרק שישי: אתיקה מקצועית ושיפוט משמעתי
מיום 3.1.2010
תיקון מס' 32
ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 598 (ה"ח 388)
...
מיום 5.3.1987
תיקון מס' 15
ס"ח תשמ"ז מס' 1206 מיום 5.3.1987 עמ' 38 (ה"ח 1808)
הוספת סעיף 68ה
69. (א) בית דין משמעתי רשאי –
(1) להרשיע נאשם בשל עבירת משמעת ולא להטיל עליו עונש;
(2) לחייב נאשם שהורשע בתשלום הוצאות המשפט למדינה, ללשכה ולמתלונן בסכום שיקבע בית הדין;
(3) לחייב נאשם שהורשע בשל השגת שכר בנסיבות המהוות עבירת משמעת בהחזרת השכר, כולו או מקצתו;
(4) לחייב נאשם, בשל כל עבירה שהורשע בה, בתשלום פיצויים למתלונן או לאדם אחר שניזוק מן העבירה, בסכום שלא יעלה על 25,000 שקלים חדשים; חיוב כאמור אינו פוטר מאחריות לנזק על פי כל דין;
(5) לחייב מתלונן בתשלום הוצאות המשפט למדינה, ללשכה ולנאשם בסכום שיקבע בית הדין, אם הנאשם זוכה ובית הדין מצא שהתלונה הוגשה בקלות ראש או לשם קינטור או ללא יסוד;
(5א) לחייב את הלשכה בתשלום הוצאות ההגנה לנאשם בסכום שיקבע בית הדין, אם הנאשם זוכה ובית הדין מצא שלא היה יסוד להגשת הקובלנה או שנתקיימו נסיבות אחרות המצדיקות זאת; הגיש היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה את הקובלנה, רשאי בית הדין לחייב את אוצר המדינה בתשלום כאמור;
(6) לצוות על פרסום פסק הדין, כולו או חלקו, בציון שמו של הנאשם או בלי ציון שמו, הכל כפי שיקבע בית הדין.
(ב) הטיל בית הדין המשמעתי בפסק דינו על הנאשם השעיה או הוצאה מהלשכה, יפורסמו הכרעת הדין וגזר הדין, כולם או חלקם, כפי שיקבע בית הדין, על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), בציון שמו של הנאשם.
(ג) פרסום דבר ההוצאה מהלשכה או ההשעיה יהיה ברשומות, בפרסום מפרסומי הלשכה ובעתון שקבע הועד המרכזיבאתר האינטרנט של הלשכה ובעיתון שקבע המנהל הכללי.
(ד) בית דין משמעתי רשאי לתת סעד ביניים מסוגים ובדרכים שייקבעו בכללים.
מיום 13.4.1980
תיקון מס' 13
ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 110 (ה"ח 1393)
69. (א) בית דין משמעתי רשאי —
(1) להרשיע נאשם בשל עבירת משמעת ולא להטיל עליו עונש;
(2) לחייב נאשם שהורשע בתשלום הוצאות המשפט למדינה, ללשכה ולמתלונן בסכום שיקבע בית הדין;
(3) לחייב נאשם שהורשע בשל השגת שכר בנסיבות המהוות עבירת משמעת בהחזרת השכר, כולו או מקצתו;
(4) לחייב נאשם שהורשע בתשלום פיצויים למתלונן, או לאדם אחר שניזוק על ידי העבירה, בסכום שלא יעלה על 500 לירות 2000 שקלים; חיוב כזה אינו פוטר מאחריות לנזקים לפי כל דין אחר;
(5) לחייב מתלונן בתשלום הוצאות המשפט למדינה, ללשכה ולנאשם בסכום שיקבע בית הדין, אם הנאשם זוכה ובית הדין מצא שהתלונה הוגשה בקלות ראש או לשם קינטור או ללא יסוד;
(6) לצוות על פרסום פסק הדין, כולו או חלקו, בציון שמו של הנאשם או בלי ציון שמו, הכל כפי שיקבע בית הדין.
(ב) הטיל בית הדין המשמעתי בפסק דינו על הנאשם השעיה או הוצאה מהלשכה, יפורסמו הכרעת הדין וגזר הדין, כולם או חלקם, כפי שיקבע בית הדין, על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), בציון שמו של הנאשם, זולת אם החליט בית הדין מפורשות, מטמים מיוחדים שיפורשו בהחלטתו, שלא יצויין שמו של הנאשם.
(ג) אין בהחלטתו של בית הדין המשמעתי שלא לפרסם את שמו של הנאשם שהושעה או הוצא מהלשכה כדי למנוע מהלשכה להודיע על ההשעיה או ההוצאה מהלשכה לכל רשות ציבורית, הכל במידה שהדבר נראה לה דרוש לביצועו של פסק הדין הלכה מעשה.
(ד) בית דין משמעתי רשאי לתת סעד ביניים מסוגים ובדרכים שייקבעו בכללים.
מיום 5.3.1987
תיקון מס' 15
ס"ח תשמ"ז מס' 1206 מיום 5.3.1987 עמ' 38 (ה"ח 1808)
החלפת פסקה 69(א)(4)
הנוסח הקודם:
(4) לחייב נאשם שהורשע בתשלום פיצויים למתלונן, או לאדם אחר שניזוק על ידי העבירה, בסכום שלא יעלה על 20 שקלים; חיוב כזה אינו פוטר מאחריות לנזקים לפי כל דין אחר;
מיום 4.7.1989
תיקון מס' 16
ס"ח תשמ"ט מס' 1278 מיום 4.7.1989 עמ' 64 (ה"ח 1902)
(ב) הטיל בית הדין המשמעתי בפסק דינו על הנאשם השעיה או הוצאה מהלשכה, יפורסמו הכרעת הדין וגזר הדין, כולם או חלקם, כפי שיקבע בית הדין, על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), בציון שמו של הנאשם, זולת אם החליט בית הדין מפורשות, מטמים מיוחדים שיפורשו בהחלטתו, שלא יצויין שמו של הנאשם.
(ג) אין בהחלטתו של בית הדין המשמעתי שלא לפרסם את שמו של הנאשם שהושעה או הוצא מהלשכה כדי למנוע מהלשכה להודיע על ההשעיה או ההוצאה מהלשכה לכל רשות ציבורית, הכל במידה שהדבר נראה לה דרוש לביצועו של פסק הדין הלכה מעשה.
(ג) פרסום דבר ההוצאה מהלשכה או ההשעיה יהיה ברשומות, בפרסום מפרסומי הלשכה ובעתון שקבע הועד המרכזי.
מיום 17.3.2000
תיקון מס' 26
ס"ח תש"ס מס' 1732 מיום 17.3.2000 עמ' 134 (ה"ח 2835)
הוספת פסקה 69(א)(5א)
...
פרק שביעי: עניני שכר טרחה
81. המועצה הארצית של הלשכה רשאית לקבוע תעריף מינימלי לשכר טרחה בעד טרחה בעד שירותי עורכי דין, שיהיה בבחינת המלצה לחברי הלשכה, אך לא יחייבם.
מיום 22.12.1967
תיקון מס' 5
ס"ח תשכ"ח מס' 515 מיום 22.12.1967 עמ' 13 (ה"ח 735)
81. המועצה הארצית של הלשכה רשאית לקבוע תעריף מינימלי לשכר טרחה בעד שירותי עורכי דין; משנקבע בתעריף שכר מינימלי לשירות מסויים, לא יתנה ולא יקבל עורך דין שכר נמוך ממנו, אלא ברשות שניתנה על ידי הועד המחוזי לענין מסויים או לסוג מסויים של ענינים אלא ברשות שניתנה, לענין מסויים או לסוג מסויים של ענינים, על ידי הועד המחוזי או על ידי אחד או אחדים מחבריו שהסמיך לכך הועד המחוזי; אולם רשאי עורך דין ליתן שירות שלא על מנת לקבל פרס ובלבד שיודיע על כך לועד המחוזי בהודעה מנומקת.
מיום 7.1.1993
תיקון מס' 20
ס"ח תשנ"ג מס' 1406 מיום 7.11.1993 עמ' 20 (ה"ח 2143)
החלפת סעיף 81
הנוסח הקודם:
81. המועצה הארצית של הלשכה רשאית לקבוע תעריף מינימלי לשכר טרחה בעד שירותי עורכי דין; משנקבע בתעריף שכר מינימלי לשירות מסויים, לא יתנה ולא יקבל עורך דין שכר נמוך ממנו, אלא ברשות שניתנה, לענין מסויים או לסוג מסויים של ענינים, על ידי הועד המחוזי או על ידי אחד או אחדים מחבריו שהסמיך לכך הועד המחוזי; אולם רשאי עורך דין ליתן שירות שלא על מנת לקבל פרס ובלבד שיודיע על כך לועד המחוזי בהודעה מנומקת.
82. קבע שר המשפטים בתקנות סוגי שירותים מסוימים שיש לקבוע בעדם תעריף מקסימלי לשכר טרחה, תקבע המועצה הארצית של הלשכה את התעריף; משנקבע בתעריף שכר מקסימלי לשירות מסוים, לא יתנה ולא יקבל עורך דין שכר גבוה ממנו, אלא ברשות שניתנה על ידי הועד המחוזי לענין מסוים.
83. תעריפי שכר טרחה לפי הסעיפים 81 או 82 טעונים אישור שר המשפטים.
84. (א) לא יתנה ולא יקבל עורך דין בעד שירותו במשפט פלילי שכר טרחה התלוי בתוצאות המשפט.
(ב) התנה או קיבל עורך דין שכר טרחה התלוי בתוצאות המשפט במשפט שאינו פלילי, ונראה ללשכה כי השכר מופרז, רשאית היא, על פי בקשת הלקוח, לקבוע את השכר המתאים.
(ג) נקבע תעריף מקסימלי לשכר טרחתו של עורך דין לפי חוק זה או בחיקוק אחר – אין רואים שכר בגבולות התעריף כשכר מופרז.
85. לא יתנה ולא יקבל עורך דין מלקוחו תשלום שיכלול שכר טרחתו והוצאות שהוציא בלי להבחין בין שכר ובין הוצאות ובלי לפרש את ההוצאות.
86. עורך דין שהתנה או קיבל שכר טרחה בניגוד לסעיפים 82 עד 85, אשם בעבירת משמעת; אולם אין בהפרת הסעיפים 84 או 85 כדי לשלול ממנו שכר ראוי בעד השירות.
מיום 7.1.1993
תיקון מס' 20
ס"ח תשנ"ג מס' 1406 מיום 7.11.1993 עמ' 20 (ה"ח 2143)
86. עורך דין שהתנה או קיבל שכר טרחה בניגוד לסעיפים 81 82 עד 85, אשם בעבירת משמעת; אולם אין בהפרת הסעיפים 84 או 85 כדי לשלול ממנו שכר ראוי בעד השירות.
87. מי ששילם שכר טרחה למעלה מהמגיע לפי הסעיפים 82, 84 או 86, רשאי לדרוש החזרת היתרה, על אף כל הסכם.
88. להבטחת שכר טרחתו ולהבטחת החזרת הוצאות שהוציא, רשאי עורך דין לעכב תחת ידו כספי הלקוח שהגיעו לידו בהסכמת הלקוח עקב שירותו ללקוח, פרט לכספים שניתנו לו בפקדון או בתור נאמן וכל עוד הוא נאמן עליהם שלא לטובת לקוחו בלבד, ופרט לכספי מזונות לאשה ולקטינים, וכן רשאי הוא לעכב נכסים ומסמכים של לקוחו שבאו לידיו עקב שירותו ללקוח; ובלבד שהגיש תביעה על שכר טרחתו או הוצאותיו תוך שלושה חדשים מיום שהלקוח דרש ממנו בכתב את מה שעוכב כאמור.
מיום 22.12.1967
תיקון מס' 5
ס"ח תשכ"ח מס' 515 מיום 22.12.1967 עמ' 13 (ה"ח 735)
88. להבטחת שכר טרחתו ולהבטחת החזרת הוצאות שהוציא, רשאי עורך דין לעכב תחת ידו כספי הלקוח שהגיעו לידו בהסכמת הלקוח עקב שירותו ללקוח, פרט לכספים שניתנו לו בפקדון או בתור נאמן וכל עוד הוא נאמן עליהם שלא לטובת לקוחו בלבד, ופרט לכספי מזונות לאשה ולקטינים, וכן רשאי הוא לעכב נכסים ומסמכים של לקוחו שבאו לידו עקב שירותו ללקוח; ובלבד שהגיש תביעה על שכר טרחתו או הוצאותיו תוך שלושה חדשים מיום שנודע לו כי הלקוח חולק על זכותו לאותו שכר או לאותן הוצאות שהלקוח דרש ממנו בכתב את מה שעוכב כאמור.
89. הלשכה תחוה דעתה בכל שאלה בדבר שכר טרחתו של עורך דין אם נדרשה לכך על ידי בית משפט, בית דין, בורר, גוף או אדם בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית.
פרק שביעי א': ממונה במקום עורך דין במקרים מיוחדים
מיום 5.8.1971
תיקון מס' 6
ס"ח תשל"א מס' 635 מיום 5.8.1971 עמ' 178 (ה"ח 904)
הוספת פרק שביעי א'
89א. (א) נפטר עורך דין או שפרש מן הלשכה או שחברותו בה בוטלה, הושעתה או פקעה, או שנבצר ממנו למלא את תפקידו (בפרק זה – עורך הדין), ולא הובטח טיפול נאות בעניני לקוחותיו – רשאי בית במשפט המחוזי (בפרק זה – בית המשפט), לבקשת הועד המחוזי, למנות חבר הלשכה בהסכמתו להיות ממונה על עניניו המקצועיים של עורך הדין ולטפל בהם.
(ב) הבקשה תובא לידיעתם של לקוחות עורך הדין בדרך שתיראה לועד המחוזי.
(ג) עורך הדין, אפוטרופסו או מי שנכסיו של עורך הדין מוקנים לו, יהיו המשיבים בבקשה.
(ד) ראה בית המשפט שקיום הליכי סדר הדין בדרך הרגילה עלול לגרום נזק שאין לו תקנה או נזק חמור, רשאי הוא בכל עת שלאחר הגשת הבקשה ליתן כל סעד ביניים שיש בו כדי לשמור על עניניהם של לקוחות עורך הדין, לרבות מינוי ממונה זמני; והוא יכול לעשות כן על פי צד אחד בלבד.
מיום 5.8.1971
תיקון מס' 6
ס"ח תשל"א מס' 635 מיום 5.8.1971 עמ' 178 (ה"ח 904)
הוספת סעיף 89א
89ב. (א) המינוי יכול שיהיה כללי לכל עניניו המקצועיים של עורך הדין, או מסוייג לסוגי ענינים או לענינים מסויימים.
(ב) לא יתמנה ממונה לטפל בענין שהיה בטיפולו של עורך הדין אם הוא מייצג בו צד אחר בענין.
מיום 5.8.1971
תיקון מס' 6
ס"ח תשל"א מס' 635 מיום 5.8.1971 עמ' 178 (ה"ח 904)
הוספת סעיף 89ב
89ג. תקופת המינוי לא תעלה על שנתיים; אולם רשאי בית המשפט בכל עת, לבקשת הועד המחוזי, להאריך את תקופת המינוי או לקצרה או להפטיר ממונה מענין שנתמנה לו; כל עוד המינוי בתקפו לא יהא הממונה רשאי להתפטר מתפקידו אלא ברשות בית המשפט.
מיום 5.8.1971
תיקון מס' 6
ס"ח תשל"א מס' 635 מיום 5.8.1971 עמ' 178 (ה"ח 904)
הוספת סעיף 89ג
89ד. (א) מנהל עזבונו של עורך הדין, אפוטרופוס עליו או על יורשיו או נאמן אחר על רכושו (להלן - נאמן) שהוא עצמו עורך דין, לא יטפל בעניניו המקצועיים של עורך הדין אלא אם נתמנה לממונה.
(ב) נתמנה ממונה לטפל בענין פלוני, לא יטפל בו עורך הדין, כל עוד המינוי בתקפו; עורך הדין והנאמן חייבים להעביר לידי הממונה מסמכים, פקדונות וחפצים אחרים של לקוחות שהיו ברשות עורך הדין, אם דרש זאת הממונה.
מיום 5.8.1971
תיקון מס' 6
ס"ח תשל"א מס' 635 מיום 5.8.1971 עמ' 178 (ה"ח 904)
הוספת סעיף 89ד
89ה. דינו של ממונה, בענינים שנתמנה להם, כדין מי שקיבל את שליחותו מידי לקוחו של עורך הדין; אולם לא יהא מסמכותו של ממונה לטפל באלה:
(1) ענין שבו יש לעורך דין אחר יפוי כוח מטעם הלקוח והממונה ידע על כך;
(2) ענין שבו סירב הלקוח בהודעה בכתב שהממונה יטפל בו.
מיום 5.8.1971
תיקון מס' 6
ס"ח תשל"א מס' 635 מיום 5.8.1971 עמ' 178 (ה"ח 904)
הוספת סעיף 89ה
89ו. ממונה יודיע על מינויו, סמוך ככל האפשר ליום המינוי, ללקוחו של עורך הדין אשר בענינו הוסמך לטפל.
מיום 5.8.1971
תיקון מס' 6
ס"ח תשל"א מס' 635 מיום 5.8.1971 עמ' 178 (ה"ח 904)
הוספת סעיף 89ו
89ז. ייצג עורך הדין בעל דין בהליך משפטי, יודיע הממונה על מינויו לערכאה שבפניה מתנהל ההליך המשפטי.
מיום 5.8.1971
תיקון מס' 6
ס"ח תשל"א מס' 635 מיום 5.8.1971 עמ' 178 (ה"ח 904)
הוספת סעיף 89ז
89ח. (א) שכר טרחה והוצאות שקיבל ממונה יועברו לעורך הדין או לנאמן, לפי הענין, בניכוי השכר וההוצאות המגיעים לממונה בעד פעולות שעשה; בית המשפט יקבע את גובה שכר טרחתו של הממונה.
(ב) לא היה בשכר הטרחה וההוצאות שקיבל הממונה כדי לכסות את השכר המגיע לו, ושילמו הלקוחות לעורך הדין שכר טרחה והוצאות של פעולות שעשה הממונה, חייבים עורך הדין או הנאמן, לפי הענין, להשלים את שכרו מתוך הסכומים ששילמו הלקוחות כאמור.
מיום 5.8.1971
תיקון מס' 6
ס"ח תשל"א מס' 635 מיום 5.8.1971 עמ' 178 (ה"ח 904)
הוספת סעיף 89ח
...
מיום 25.11.1976
תיקון מס' 10
ס"ח תשל"ז מס' 830 מיום 25.11.1976 עמ' 7 (ה"ח 1222)
הוספת סעיף 89יד
מיום 29.3.1995
תיקון מס' 26
ס"ח תש"ס מס' 1732 מיום 17.3.2000 עמ' 136 (ה"ח 2835)
ביטול סעיף 89יד
הנוסח הקודם:
שמירת דינים
89יד. אין בפרק זה כדי לפטור קרן גמלאות מכל אישור או מסמך כיוצא בזה, הנדרש להקמתה או לפעילותה לפי כל חיקוק.
פרק שמיני: הוראות שונות
90. דברים ומסמכים שהוחלפו בין לקוח לבין עורך דין ויש להם קשר עניני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, לא יגלה אותם עורך הדין בכל הליך משפטי, חקירה או חיפוש, מלבד אם ויתר הלקוח על חסינותם.
91. יפוי-כוח שניתן בישראל לעורך דין לפעול בתחום הפעולות שיש להן קשר לשירות המקצועי שנותן עורך דין ללקוח, לרבות קבלת כספים ודברים אחרים בשביל לקוחו בענין כזה, שחתימת הלקוח עליו אושרה בכתב על ידי עורך הדין, אינו טעון אישור אחר, על אף האמור בכל דין.
מיום 5.3.1987
תיקון מס' 15
ס"ח תשמ"ז מס' 1206 מיום 5.3.1987 עמ' 39 (ה"ח 1808)
91. יפוי-כוח שניתן לעורך דין לפעול בתחום הפעולות המפורשות בסעיף 20 יפוי-כוח שניתן בישראל לעורך דין לפעול בתחום הפעולות שיש להן קשר לשירות המקצועי שנותן עורך דין ללקוח, לרבות קבלת כספים ודברים אחרים בשביל לקוחו בענין כזה, שחתימת הלקוח עליו אושרה בכתב על ידי עורך הדין, אינו טעון אישור אחר, על אף האמור בכל דין.
92. עורך דין שניתן לו יפוי-כוח לפעול בתחום הפעולות המפורשות בסעיף 20 או לקבל כספים ודברים אחרים בשביל לקוחו בענין כזה, רשאי, בהסכמת הלקוח, להסמיך בכתב עורך דין אחר לפעול במקומו.
93. (א) הלשכה רשאית, על פי החלטת המועצה הארצית ובאישור שר המשפטים, להטיל על חבריה דמי חבר ואגרות למימון פעולותיהתפקידי הלשכה לפי סעיף 2 ופעולותיה לפי סעיף 3 למעט פעולות תרבות ופנאי לרווחת עורכי הדין אשר ימומנו בידי המשתתפים בהן בלבד. החלטה כאמור תפורסם ברשומות.
(א1) דמי חבר ואגרות כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו בשיעור שלא יעלה על הסכום הנדרש לשם ביצוע תפקידי הלשכה לפי סעיף 2 ופעולותיה לפי סעיף 3 למעט פעולות תרבות ופנאי לרווחת עורכי הדין אשר ימומנו בידי המשתתפים בהן בלבד ובשים לב לכלל מקורות המימון העומדים לרשות הלשכה; דמי חבר ואגרות כאמור, יכול שיהיו בשיעורים שונים בהתאם לוותק ולטיב העיסוק של עורך הדין.
(א2) לעניין סעיף קטן (א1), "מקורות המימון העומדים לרשות הלשכה" – לרבות עודפי תקציב משנים קודמות, ורווחים מהחברות שבשליטת הלשכה.
(ב) חבר הלשכה שלא שילם דמי חבר המוטלים עליו על אף דרישת תשלום בכתב מראש הלשכה, או מחבר הועד המרכזי שקבע ראש הלשכה באישור הלשכהמהמנהל הכללי של הלשכה, רשאי בית המשפט, לבקשת הלשכה, לתת צו לתשלום דמי החבר; צו תשלום כזה ניתן להוצאה לפועל כמו פסק דין סופי של בית משפט, אולם תוך חמישה-עשר יום מיום מסירת הצו לידו, רשאי חבר הלשכה לבקש מבית המשפט, בדרך המרצה, את ביטולו, והצו לא יוצא לפועל לפני תום תקופה זו, ואם הוגשה בקשה כאמור - לפני שנתאשר.
(ג) לא שילם חבר הלשכה דמי חבר המוטלים עליו עד למועד שנקבע לתשלומם בהחלטת המועצה הארצית, יתווספו לדמי החבר שבפיגור הפרשי הצמדה כמפורט בסעיף קטן (ד).
(ד) שילם חבר הלשכה את דמי החבר המוטלים עליו אחרי 31 במרס של השנה שבעדה משתלמים דמי החבר, יתווספו לדמי החבר הפרשי הצמדה לפי שיעור עליית המדד מן המדד שפורסם בחודש ינואר של השנה שבעדה משתלמים דמי החבר עד המדד שפורסם לאחרונה לפני התשלום בפועל; לענין זה, "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ה) דין תוספת ההצמדה לפי סעיף זה, לענין גבייתה, כדין דמי החבר.
(ו) לא שילם חבר הלשכה דמי חבר המוטלים עליו בשל תקופה של שלוש שנים, תשלח לו הלשכה הודעה על חובתו לשלם את דמי החבר תוך 15 ימים; לא שילם החבר חובו תוך תקופה זו, תפקע חברותו בלשכה.
מיום 13.4.1980
תיקון מס' 13
ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 111 (ה"ח 1393)
(ב) חבר הלשכה שלא שילם דמי חבר המוטלים עליו על אף דרישת תשלום בכתב מראש הלשכה, או מחבר הועד המרכזי שקבע ראש הלשכה באישור הלשכה, רשאי בית המשפט, לבקשת הלשכה, לתת צו לתשלום דמי החבר; צו תשלום כזה ניתן להוצאה לפועל כמו פסק דין סופי של בית משפט, אולם תוך חמישה עשר יום מיום מסירת הצו לידו, רשאי חבר הלשכה לבקש מבית המשפט, בדרך המרצה, את ביטולו, והצו לא יוצא לפועל לפני תום תקופה זו, ואם הוגשה בקשה כאמור - לפני שנתאשר.
מיום 7.8.1985
תיקון מס' 14
ס"ח תשמ"ה מס' 1155 מיום 7.8.1985 עמ' 197 (ה"ח 1546)
הוספת סעיפים קטנים 93(ג) עד 93(ו)
מיום 3.7.2008
תיקון מס' 32
ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 601 (ה"ח 388)
(א) הלשכה רשאית, על פי החלטת המועצה הארצית, להטיל על חבריה דמי חבר ואגרות למימון פעולותיה. החלטה כאמור תפורסם ברשומות.
94. (א) הלשכה רשאית, באישור שר המשפטים, לקבוע אגרות בעד שירותים שהיא נותנת ללא-חברים וכן אגרות שנתיות שיוטלו על עורכי דין זרים; האגרות יפורסמו ברשומות.
(ב) הוראות סעיף 93(ב) עד (ו) יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין אגרות שנתיות המוטלות על עורכי דין זרים לפי סעיף קטן (א).
(ג) בסעיף זה, "עורך דין זר" – כהגדרתו בסעיף 98א.
מיום 1.8.2012
תיקון מס' 33
ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 166 (ה"ח 436)
94. (א) הלשכה רשאית, באישור שר המשפטים, לקבוע אגרות בעד שירותים שהיא נותנת ללא-חברים וכן אגרות שנתיות שיוטלו על עורכי דין זרים; האגרות יפורסמו ברשומות.
(ב) הוראות סעיף 93(ב) עד (ו) יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין אגרות שנתיות המוטלות על עורכי דין זרים לפי סעיף קטן (א).
(ג) בסעיף זה, "עורך דין זר" – כהגדרתו בסעיף 98א.
95. (א) תקציב הלשכה ייקבע על ידי המועצה הארצית; תקציבי הועדים המחוזיים - על ידי ועדים אלה. מדי שנה בשנה, על-פי הצעת ראש הלשכה ובהתאם לנדרש לשם ביצוע תפקידי הלשכה לפי סעיף 2 ופעולותיה לפי סעיף 3 למעט פעולות תרבות ופנאי לרווחת עורכי הדין אשר ימומנו בידי המשתתפים בהן בלבד; דרך קביעתו של התקציב תיקבע בכללים, ובלבד שהתקציב יהיה מפורט לסעיפים על פי פעולות.
(א1) ועד מחוזי יכין הצעת תקציב שנתית עבור פעילותו, בהתאם לסכום הכולל שנקבע לו בתקציב הלשכה.
(ב) קבעה המועצה הארצית את תקציב הלשכה, יוגש התקציב לשר המשפטים ולוועדת החוקה החוק ומשפט של הכנסת ויועמד לעיון הציבור באתר האינטרנט של הלשכה.
(ג) עד שלושה חודשים לאחר הגשתו של תקציב הלשכה לפי סעיף קטן (ב), תגיש הלשכה את הדוחות הכספיים שלה לשנת התקציב הקודמת לשר המשפטים ותעמיד אותם לעיון הציבור באתר האינטרנט של הלשכה.
(גד) לא קבעה המועצה הארצית את תקציב הלשכה לפני תחילתה של שנת הכספים שאליה מתייחס התקציב, רשאית הלשכה להוציא בכל חודש, כל עוד לא נקבע התקציב כאמור, סכום השווה לחלק השנים עשר מהתקציב השנתי הקודם; הסכום האמור ייועד קודם כל לקיום תפקידי הלשכה לפי סעיף 2 והתחייבויותיה מכוח חוזים, וביתרה תשתמש הלשכה רק להפעלת שירותים ופעולות שנכללו בתקציב הקודם.
(דה) לא קבעה המועצה הארצית את תקציב הלשכה עד תום החודש הראשון שלאחר תחילתה של שנת הכספים שאליה מתייחס התקציב, יראו ביום שאחרי סיום התקופה האמורה (בסעיף קטן זה - היום הקובע) את המועצה הארצית כאילו החליטה על התפזרותה לפני גמר תקופת כהונתה ועל העברת ראש הלשכה מכהונתו וייערכו בחירות מוקדמות למועצה הארצית ולראש הלשכה לא יאוחר מתום שישים ימים מהיום הקובע.
96. מי שאינו עורך דין ועושה פעולה שנתייחדה לפי חוק זה לעורכי דין, דינו - קנס חמשת אלפים לירות.
97. (א) מי שמתחזה כעורך דין, ועורך דין העושה בתקופת השעייתו פעולה שנתייחדה לפי חוק זה לעורכי דין, דינו - מאסר שנה או קנס חמשת אלפים לירות.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו לגבי עורך דין זר כהגדרתו בסעיף 98א כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים.
מיום 1.8.2012
תיקון מס' 33
ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 166 (ה"ח 436)
97. (א) מי שמתחזה כעורך דין, ועורך דין העושה בתקופת השעייתו פעולה שנתייחדה לפי חוק זה לעורכי דין, דינו - מאסר שנה או קנס חמשת אלפים לירות.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו לגבי עורך דין זר כהגדרתו בסעיף 98א כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים.
98. (א) לא יזדקק בית משפט לתביעת שכר בעד שירות שנתן מי שאינו עורך דין, במידה שהיה בו שירות שנתייחד לפי חוק זה לעורכי דין.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו לגבי עורך דין זר כהגדרתו בסעיף 98א כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים.
מיום 1.8.2012
תיקון מס' 33
ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 166 (ה"ח 436)
98. (א) לא יזדקק בית משפט לתביעת שכר בעד שירות שנתן מי שאינו עורך דין, במידה שהיה בו שירות שנתייחד לפי חוק זה לעורכי דין.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו לגבי עורך דין זר כהגדרתו בסעיף 98א כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים.
פרק שמיני א': עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים
מיום 1.8.2012
תיקון מס' 33
ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 166 (ה"ח 436)
הוספת פרק שמיני א'
סימן א': הגדרות
מיום 1.8.2012
תיקון מס' 33
ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 166 (ה"ח 436)
הוספת סימן א'
98א. בפרק זה –
"מרשם" – מרשם עורכי דין זרים שמנהלת הלשכה בהתאם להוראות סעיף 98ו ולהוראות לפי סעיף 98יג;
"משרד עורכי דין זר" – אחד מאלה:
(1) תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל ושמתקיימים לגביו כל אלה:
(א) מטרתו מתן שירותים משפטיים;
(ב) החברים או השותפים בו, כולם או חלקם, הם בעלי רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל;
(ג) מרכז פעילותו הוא מחוץ לישראל;
(2) יחיד שהוא בעל רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל ושמרכז פעילותו במסגרת עיסוקו כאמור, הוא מחוץ לישראל;
"עורך דין זר" – מי שרשום במרשם;
"שירות משפטי בעניין דין זר" – אחד מאלה:
(1) ייעוץ וחיווי דעת משפטיים בעניין הדין החל במדינה שבה הוסמך נותן השירות לעסוק בעריכת דין (בפרק זה – דין זר);
(2) עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי שחל עליהם דין זר, בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כאמור.
מיום 1.8.2012
תיקון מס' 33
ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 166 (ה"ח 436)
הוספת סעיף 98א
סימן ב': מתן שירותים משפטיים בידי עורך דין זר
מיום 1.8.2012
תיקון מס' 33
ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 167 (ה"ח 436)
הוספת סימן ב'
98ב. (א) על אף הוראות סעיף 20, עורך דין זר רשאי לתת שירותים משפטיים בעניין דין זר.
(ב) הוראות סעיפים 50, 51 ו-52 יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: כל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכרת פרישה מהלשכה, פקיעת חברות או הוצאה מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר במחיקה של רישומו מהמרשם, וכל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכר חידוש חברות תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר בחידוש הרישום במרשם.
(ג) ההוראות לפי פרק שישי, וכן ההוראות לפי כל דין לעניין שכר טרחת עורכי דין וחיסיון עורך דין-לקוח, יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1) כל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת השעיה של עורך דין מחברותו בלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר בהתליה של רישומו במרשם, וכל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת הוצאה של עורך דין מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר במחיקה של רישומו מהמרשם;
(2) על אף הוראות סעיף 62, עורך דין זר ייתן את הדין לפני בתי הדין המשמעתיים של הלשכה, רק בהתקיים אחד מאלה:
(א) עבירת המשמעת נעברה, כולה או חלקה, בישראל;
(ב) עבירת המשמעת נעברה כולה מחוץ לישראל, והיא נוגעת לשירות משפטי בעניין דין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל;
(3) על אף הוראות סעיף 64, הדיון בעבירת משמעת שעבר עורך דין זר יהיה לפני בית דין משמעתי במחוז שבו מתקיים מרכז פעילותו בישראל;
(4) סעיף 75 יחול גם לגבי פסקי דין שניתנו מחוץ לישראל.
(ד) חדל להתקיים לגבי עורך דין זר התנאי האמור בסעיף 98ו(א)(1), לא יהיה רשאי עורך הדין הזר לתת שירותים משפטיים בעניין דין זר לפי סעיף קטן (א) החל במועד שבו חדל להתקיים לגביו התנאי האמור, אף אם טרם נמחק רישומו מהמרשם או הותלה רישומו במרשם בהתאם להוראות סעיף 98ז.
מיום 1.8.2012
תיקון מס' 33
ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 167 (ה"ח 436)
הוספת סעיף 98ב
98ג. עורך דין זר יציין את דבר היותו עורך דין זר ואת שם המדינה שבה הוסמך לעסוק בעריכת דין, בכל אחד מאלה:
(1) בנייר המכתבים המשרדי שלו;
(2) בכל מסמך הקשור לעבודתו המקצועית, שבו מצוין שמו;
(3) כאשר מוטלת על עורך דין, על פי דין, חובה לציין את דבר היותו עורך דין.
מיום 1.8.2012
תיקון מס' 33
ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 167 (ה"ח 436)
הוספת סעיף 98ג
98ד. (א) על אף הוראות סעיף 20 והוראות סימן זה, רשאי מי שהוא בעל רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל, אם קיבל היתר לכך מהוועד המרכזי מהמועצה הארצית או ממי שהוועד המרכזי הסמיך שהמועצה הארצית הסמיכה לעניין זה, לתת שירות משפטי בעניין דין זר בישראל, אף שאינו עורך דין או עורך דין זר, ובלבד שמרכז פעילותו במסגרת עיסוקו בעריכת דין הוא מחוץ לישראל, והשירות המשפטי בעניין דין זר ניתן בישראל שלא בדרך עיסוק.
(ב) הוועד המרכזי יודיע המועצה הארצית תודיע למבקש ההיתר על החלטתו החלטתה בתוך 30 ימים ממועד קבלת הבקשה; חלף המועד האמור וטרם ניתנה החלטת הוועד המרכזי המועצה הארצית יראו כאילו ניתן ההיתר.
מיום 1.8.2012
תיקון מס' 33
ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 168 (ה"ח 436)
הוספת סעיף 98ד
98ה. עורך דין זר המקבל כספים בנאמנות יפקידם בחשבון שיתנהל בישראל, בתאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981.
מיום 1.8.2012
תיקון מס' 33
ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 168 (ה"ח 436)
הוספת סעיף 98ה
...
מיום 1.8.2012
תיקון מס' 33
ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 170 (ה"ח 436)
פרק עשירי: הפעלת החוק
108. הבחירות הראשונות לועידה הארצית ולועדים המחוזיים של הלשכה יתקיימו תוך ששה חדשים מיום פרסום חוק זה ברשומות, ויהיו חשאיות ויחסיות; לענין בחירות אלה ולענין כל אחד משאר הדברים שייעשו לפני תחילתו של חוק זה בהתאם לסעיף 19 לפקודת הפרשנות, יראו את מי שהיה רשום בפנקס עורכי הדין ביום ט"ו בכסלו תשכ"ב (24 בנובמבר 1961) כאילו הוא חבר הלשכה; לענין סעיף זה תחילתו של סעיף 52א ביום ט"ו בכסלו תשכ"ב (23 בנובמבר 1961); לביצוע הבחירות ימנה שר המשפטים ועדת בחירות מבין חברי המועצה המשפטית.
מיום 7.12.1961
תיקון מס' 1
ס"ח תשכ"ב מס' 355 מיום 7.12.1961 עמ' 16 (ה"ח 482)
108. הבחירות הראשונות לועידה הארצית ולועדים המחוזיים של הלשכה יתקיימו תוך ששה חדשים מיום פרסום חוק זה ברשומות, ויהיו חשאיות ויחסיות; זכות הבחירה בבחירות אלה תהיה למי שערב תחילתו של חוק זה היה רשום בפנקס עורכי הדין; לביצוע הבחירות ימנה שר המשפטים ועדת בחירות מבין חברי המועצה המשפטית. לענין בחירות אלה ולענין כל אחד משאר הדברים שייעשו לפני תחילתו של חוק זה בהתאם לסעיף 19 לפקודת הפרשנות, יראו את מי שהיה רשום בפנקס עורכי הדין ביום ט"ז בכסלו תשכ"ב (24 בנובמבר 1961) כאילו הוא חבר הלשכה; לענין סעיף זה תחילתו של סעיף 52א ביום ט"ו בכסלו תשכ"ב (23 בנובמבר 1961).
109. המועצה הארצית של הלשכה רשאית, באישור שר המשפטים, להתקין כללים (בחוק זה - כללים) בכל ענין הנוגע לארגון הלשכה ופעולותיה, במידה שלא נקבעו הוראות בחוק זה ובמידה שסמכות זו לא ניתנה בחוק זה לשר המשפטים, ולרבות ענינים אלה:
(1) בחירתם, הרכבם וסדרי עבודתם של מוסדות הלשכה, וחלוקת סמכויות הלשכה ביניהם;
(1א) אופן קביעת דמי חבר ואגרות לפי סעיף 93, ואופן קביעת תקציב הלשכה לפי סעיף 95;
(2) סדרי קבלתם של מתמחים ורישומם, ודרכי הפיקוח על התמחותם;
(3) סדרי קבלת חברים ללשכה, לרבות חידוש החברות לפי חוק זה;
(4) כללי האתיקה המקצועית;
(5) סדרי הדין לפני בתי הדין המשמעתיים;
(6) מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים;
(7) מדי עורכי הדין וסדרי לבישתם;
(8) חובותיהם וזכויותיהם של עורכי דין בקשר למילוי תפקידיהם המקצועיים;
(9) חובת עורכי דין לבייל יפויי כוח הניתנים להם בבול הלשכה בסכום שייקבע;
(10) תשלום לנציגי ציבור בוועדת האתיקה הארצית ובוועדות אתיקה מחוזיות.
(11) תשלום לחברי הוועדה הבוחנת, וחבר הבוחנים;
(12) תנאים נוספים לעניין כהונתם של המנהל הכללי, רואה החשבון המבקר, היועץ המשפטי או המבקר הפנימי, כמשמעותם בסימן ב' בפרק השני, ובכלל זאת תנאי כשירות למינוים בנוסף לתנאים המנויים בסעיפים 19א, 19ד, 19ה ו-19ו, או הוראות בדבר דרכי פעולתו ותנאי העסקתו של כל אחד מבעלי התפקידים האמורים לרבות הוראות בדבר מילוי מקומו.
כל עוד המועצה הארצית של הלשכה לא התקינה כללים בענין מן הענינים האמורים בסעיף זה, רשאי שר המשפטים להתקין תקנות באותו ענין שיעמדו בתקפן עד שהמועצה הארצית, באישור השר, תתקין כללים במקומן; כל עוד גם תקנות כאמור לא הותקנו, תנהג הלשכה, ככל האפשר כפי שנהגה המועצה המשפטית.
מיום 22.12.1967
תיקון מס' 5
ס"ח תשכ"ח מס' 515 מיום 22.12.1967 עמ' 13 (ה"ח 735)
הוספת פסקה 109(9)
מיום 3.7.2008
תיקון מס' 32
ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 601 (ה"ח 388)
הוספת פסקה 109(10)
109א. המועצה הארצית של הלשכה תתקין, באישור שר המשפטים וועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, כללים לעניין אמות המידה למתן סעד משפטי למעוטי אמצעים ויכול שייקבעו אמות מידה גם לפי תחומי משפט או סוגי הליכים; הוראות סעיף 109 יחולו בשינויים המחויבים; הלשכה תפרסם את הכללים לפי סעיף זה, בין השאר, באתר האינטרנט שלה.
תחילתו 30 ימים מיום כניסתם לתוקף של כללים לפי סעיף 109א
תיקון מס' 34
ס"ח תש"ע מס' 2215 מיום 26.11.2009 עמ' 249 (ה"ח 280)
הוספת סעיף 109א
110. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, בכפוף להוראות סעיף 109.
111. פקודת עורכי הדין, 1938, ופקודת המועצה המשפטית, 1938, בטלות; אולם התקנות שהותקנו לפיהן יעמדו בתקפן, בשינויים הנובעים מחוק זה, כאילו נעשו לפיו, כל עוד לא בוטלו בכללים או בתקנות לפי חוק זה.
112. פקודת כותבי בקשות (מתן רשיונות) - בטלה; מי שקיבל רשיון לפי אותה פקודה לפני כ"ח בניסן תרצ"ה (1 במאי 1935) ורשיונו היה תקף ביום קבלת חוק זה בכנסת, ושר המשפטים או מי ששר המשפטים מינה לכך, אישר בכתב, תוך שלושה חדשים מאותו יום, שהוא עוסק במתן שירות כאמור בסעיף 28(3) לפקודת עורכי הדין, 1938, רשאי, על אף האמור בסעיף 20 לחוק זה, להמשיך במתן שירות כאמור בסעיף 28(3) לפקודת עורכי הדין, 1938, כאילו לא בוטל אותו סעיף; והוא הדין במי אשר שר המשפטים, או מי ששר המשפטים מינה לכך, אישר בכתב, תוך אותה תקופה, שהוא עסק במתן שירות כאמור מלפני ב' באייר תש"ט (1 במאי 1949) והמשיך לעשות כן עד קבלת חוק זה בכנסת.
113. תחילתו של חוק זה, פרט לסעיף 108, תהא כעבור תשעה חדשים לאחר קבלתו בכנסת.
תוספת
(סעיף 41א)
(1) חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963;
(2) חוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959;
(3) חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949;
(4) חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959;
(5) חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963;
(6) חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש"ל-1970;
(7) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), תשי"ט-1959;
מיום 5.8.1971
תיקון מס' 7
ס"ח תשל"א מס' 635 מיום 5.8.1971 עמ' 180 (ה"ח 921)
הוספת תוספת
יצחק בן צבי פנחס רוזן
נשיא המדינה שר המשפטים
דוד בן גוריון
ראש הממשלה