חומר רקע
צו החברות (שינוי התוספת הראשונה א' לחוק), התשע"ו-2015
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 267ב(ג) ו- 366 לחוק החברות, התשנ"ט- 19991 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם רשות ניירות ערך, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור:
שינוי התוספת הראשונה א' לחוק
1.
בתוספת הראשונה א' לחוק, בחלק ב', בפרט (1)(א) –
(1) אחרי "חלק לא מהותי מהרכיבים כאמור" יבוא "או סך הרכיבים כאמור אם סכומם אינו עולה על שלוש משכורות חודשיות בשנה";
(2) בסופו יבוא "פרט משנה זה לא יחול על נושא משרה הכפוף למנהל הכללי".
----------------התשע"ו
(----------2015)
(חמ3-4674)
__________
איילת שקד
שרת המשפטים
דברי הסבר
התוספת הראשונה א' לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן- החוק) מפרטת עניינים שיש לכלול במדיניות התגמול של החברה. פרט (1)(א) לתוספת האמורה קובע לעניין רכיבים משתנים בתנאי הכהונה וההעסקה –
"ביסוס הרכיבים על ביצועים בראייה ארוכת טווח, ועל פי קריטריונים הניתנים למדידה; ואולם חברה רשאית לקבוע כי חלק לא מהותי מהרכיבים כאמור יוענק על פי קריטריונים שאינם ניתנים למדידה בהתחשב בתרומתו של נושא המשרה לחברה;"
מוצע כי החובה לבסס את הרכיבים המשתנים על קריטריונים מדידים לא תחול על נושאי משרה הכפופים למנכ"ל. אופי תפקידם מקשה בחלק מהמקרים לקבוע קריטריונים מדידים. כך, למשל, לגבי יועץ משפטי, סמנכ"ל רגולציה, סמנכ"ל כח אדם ועוד. לפיכך מוצע כי החובה לקבוע קריטריונים כאמור תחול רק לגבי מנכ"ל ודירקטורים.
בנוסף, בהיעדר פירוט בחוק מהו "חלק לא מהותי", רווחה בשוק פרשנות, לפיה תשלום של בונוס בשיקול דעת בגובה של עד 3 משכורות חודשיות מקיים את הדרישה האמורה. שיעור כזה של בונוס מסך תנאי הכהונה וההעסקה הינו סביר ואינו מצדיק התערבות רגולטורית בשיקול הדעת להענקתו, מעבר לכך שהשיקולים יהיו בראייה ארוכת טווח. לפיכך מוצע לעגן את הפרקטיקה הנוהגת בשוק אשר עולה בקנה אחד עם הרציונלים של תיקון 20 לחוק. יובהר כי אין בכך כדי להגדיר רף למהותיות במקרים אחרים.
תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה)(תיקון), התשע"ו- 2015
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 240(ב) ו- 366 לחוק החברות, התשנ"ט- 19992 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם רשות ניירות ערך, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:
תיקון תקנה 5
1.
האמור בתקנה 5 לתקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה) התשס"ז- 20063, יסומן (א) ואחריו יבוא:
"(ב) קיום קשרים עסקיים או מקצועיים שהחלו לאחר שהדירקטור החיצוני מונה, לא יהווה זיקה אם התקיימו כל אלה:
(1) בקשרים מתקיים האמור בתקנת משנה (א)(1);
(2) הדירקטור החיצוני הצהיר כי לא ידע ולא יכול היה לדעת באופן סביר על היווצרותם של הקשרים וכי אין לו שליטה על קיומם או על סיומם; על הצהרה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיף 241 (ב) ו-(ג) לחוק;
(3) ועדת הביקורת אישרה כי מתקיים התנאי שבפסקה (1) וכי החברה לא ידעה ולא יכלה לדעת על היווצרותם של הקשרים ואין לה שליטה על קיומם או על סיומם."
----------------התשע"ו
(----------2015)
(חמ 3-3568)
__________
איילת שקד
שרת המשפטים
דברי הסבר
סעיף 240 לחוק החברות (להלן- החוק) קובע איסור על זיקות של דירקטור חיצוני לחברה. תקנה 5 לתקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה) התשס"ז- 2006 קובעת כי קשרים עסקיים או מקצועיים (דרך כלל) לא יהוו זיקה אם הם זניחים, הן מבחינת הדירקטור החיצוני והן מבחינת החברה, ובהתקיים יתר התנאים המנויים בתקנה. אחד התנאים הוא כי הקשר החל לפני מועד המינוי של הדירקטור החיצוני.
החוק והתקנות הקיימים אינם נותנים מענה למקרה בו במהלך כהונתו של הדירקטור החיצוני מתברר כי נוצר קשר זניח שאינו חד פעמי במהלך הכהונה, ולכן לא חל עליו סעיף 240(ו) לחוק, וגם לא תקנה 5 האמורה. זאת, גם אם הקשר הזניח נוצר מבלי שלדירקטור או לחברה שליטה לגביו והדירקטור החיצוני כלל אינו צד לו בעצמו.
מוצע כי ניתן יהיה לקבוע גם לגבי קשר כזה, שנוצר לאחר המינוי, כי הוא אינו מהווה זיקה. זאת, בהחלטה של ועדת הביקורת ובתנאי שהדירקטור הצהיר כי לא ידע ולא יכול היה לדעת באופן סביר על היווצרותה של הזיקה, וכי אין לו שליטה על קיומה או סיומה. בנוסף על ועדת הביקורת לאשר שהחברה לא ידעה ולא יכלה לדעת על היווצרותה ואין לחברה שליטה על קיומה או סיומה.
תקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול)(תיקון), התשע"ו- 2015
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 267ג ו- 366 לחוק החברות, התשנ"ט- 19994 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם רשות ניירות ערך, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:
החלפת תקנה 1
1.
במקום תקנה 1 לתקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול), התשע"ג- 20135 יבוא :
"הקלות לחברה המציעה לראשונה ניירות ערך שלה לציבור
1.
(א) מדיניות תגמול לפי הוראות פרק רביעי א' בחלק השישי לחוק (להלן – מדיניות תגמול) שתוארה בתשקיף או במסמך הצעה לציבור של חברה המציעה לראשונה ניירות ערך שלה לציבור תיחשב כמדיניות שנקבעה לפי סעיף 267א לחוק.
(ב) לא כלל התשקיף או מסמך ההצעה לציבור מדיניות תגמול כאמור בתקנת משנה (א), תקבע החברה מדיניות תגמול עד תום תשעה חודשים מן המועד שבו הפכה לחברה ציבורית או לחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, לפי העניין, ועד לקביעת מדיניות התגמול תאושר עסקה באשר לתנאי כהונה והעסקה של נושא משרה בחברה באופן שבו מאושרות עסקאות לפי הפרק החמישי בחלק השישי לחוק שלא בהתאם למדיניות תגמול.
(ג) מדיניות תגמול שנקבעה לפי תקנת משנה (א) או (ב) טעונה אישור רק בחלוף 5 שנים מהמועד שבו הפכה חברה פרטית לחברה ציבורית או לחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, לפי העניין."
----------------התשע"ו
(----------2015)
(חמ 3-4579) __________
איילת שקד
שרת המשפטים
דברי הסבר
תקנה 1 לתקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול), תשע"ג- 2013 קובעת הקלה לחברה המציעה לראשונה ניירות ערך שלה לציבור:
"1. (א) חברה המציעה לראשונה ניירות ערך שלה לציבור רשאית לקבוע מדיניות תגמול לפי הוראות פרק רביעי א' בחלק השישי לחוק (להלן – מדיניות תגמול) לראשונה עד תום תשעה חודשים מן המועד שבו הפכה החברה לחברה ציבורית או לחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, לפי העניין.
(ב) עד לקביעת מדיניות התגמול, עסקה באשר לתנאי כהונה והעסקה של נושא משרה בחברה כאמור בתקנת משנה (א), תאושר באופן שמאושרות בו עסקאות, לפי הפרק החמישי בחלק השישי לחוק שלא בהתאם למדיניות תגמול."
בחינה של הקלה זו והשפעתה על שיקולי חברות השוקלות להציע ניירות ערך לציבור העלתה, כי החובה לערוך מדיניות תגמול ולאשרה באסיפה הכללית פחות משנה לאחר ההנפקה, עלולה ליצור נטל מכביד לחברה העושה את צעדיה הראשונים בשוק ההון.
לפיכך, מוצע לקבוע בהקלה זו חלופה נוספת המתבססת על הצגת מדיניות תגמול במסגרת תשקיף או מסמך ההצעה לציבור, לפי העניין. מדיניות כזו תיחשב לאחר ההנפקה כמדיניות תקפה כאילו אושרה כדין באסיפה הכללית, לרבות לעניין דרך אישור הסכמים פרטניים עם נושאי משרה לאחר ההנפקה.
בנוסף, מוצע לקבוע כי ניתן יהיה לשוב ולאשר מדיניות תגמול ראשונה רק בתום חמש שנים מההנפקה, במקום שלוש שנים כפי שקובע סעיף 267א(ד) לחוק החברות, התשנ"ט-1999.
תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני)(תיקון), התשע"ו-2015
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 244(א), 284 ו- 366 לחוק החברות, התשנ"ט- 19996 (להלן – החוק), בהתייעצות עם רשות ניירות ערך, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:
תיקון תקנה 8
1.
בתקנה 8 לתקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש"ס-20007 (להלן- התקנות העיקריות), המילים "וב-1 לאוגוסט" - יימחקו.
תיקון התוספת השלישית
2. 2.
בתוספת השלישית לתקנות העיקריות -
(1) בדרגת חברה א' ו-ב'-
(א)
בטור "סכום מזערי", במקום "1,240" יבוא "620";
(ב)
בטור "סכום קבוע", במקום "1,860" יבוא "930";
(2) בדרגת חברה ג' -
(א)
בטור "סכום מזערי", במקום "1860" יבוא "930";
(ב)
בטור סכום קבוע, במקום " 2,575" יבוא "1290".
תחילה ותחולה
3.
תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן, והן יחולו על דירקטור חיצוני שמועמדותו הוצעה לאסיפה הכללית שזומנה לאחר תחילתן.
----------------התשע"ו
(----------20152016)
(חמ 3-2040 –ת1)
__________
איילת שקד
שרת המשפטים
דברי הסבר
דוח הוועדה לקידום השקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המחקר והפיתוח משנת 2013 (להלן – ועדת המו"פ) כלל המלצה לאפשר תשלום גמול מופחת ב-30% לדירקטורים חיצוניים בחברות מו"פ קטנות ובינוניות, בשנים הראשונות לאחר ההנפקה. המלצה זו נובעת ממסקנת הוועדה כי הגמול לדירקטורים החיצוניים בשנים הראשונות לחייה של חברה נסחרת, שאיננה גדולה, יוצר עלות ניהולית שוטפת שעשויה להיות משמעותית מדי.
לאחר בחינת המלצה זו נראה כי הקושי האמור אינו מיוחד דווקא לחברות מו"פ, אלא נכון לגבי חברות קטנות בכלל, ולאו דווקא בשנים שלאחר ההנפקה. לפיכך, מוצע ליתן הקלה ביחס לעלות הגמול לדירקטורים חיצוניים בחברות בסיווג א' עד ג', קרי שהונן העצמי הוא עד כ-275 מיליון ₪, ובכך להקל על העלויות הנובעות מקיום ישיבות הדירקטוריון וועדותיו.
נוכח המגמה בעולם להגביר את משקל הגמול הקבוע ולהפחית במשקלו של הגמול לישיבה, ההקלה המוצעת מתייחסת לגמול לישיבה, בעוד שהגמול הקבוע ייוותר על כנו. על מנת שההקלה תהיה בעלת משמעות כספית דומה לזו שהומלצה בידי ועדת המו"פ, מוצע להפחית בשיעור של 50% את הגמול לישיבה שבין הסכום המזערי לסכום הקבוע, בתוספת השלישית לתקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש"ס- 2000, (להלן- התקנות העיקריות) לחברות בסיווג א' עד ג'.
מוצע לקבוע כי ההפחתה בגמול לא תחול על דירקטורים מכהנים אלא על דירקטורים שמועמדותם תוצע לאסיפה הכללית שתזומן לאחר חלוף 30 יום מפרסום התקנות. זאת, בהתאם למגמה בתקנה 8ג לתקנות העיקריות שלא לפגוע בגמול של דירקטורים מכהנים.
בנוסף, מוצע לתקן את תקנה 8 לתקנות העיקריות ולקבוע כי הסכומים המפורטים בתוספות לתקנות העיקריות יותאמו למדד אחת לשנה בלבד במקום פעמיים בשנה. זאת, בהתאם למקובל במרבית הוראות החוק המחייבות התאמת סכומים למדד.