חומר רקע
כ"ד שבט, תשע"ו
3 פברואר, 2016
אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך הכנה ראשון – הסדרי חילוט והחרמה בהצעת חוק המאבק בטרור – מיפוי הבעיות
(לקראת ישיבת הוועדה הקבוע ביום 8.2.16 – מסמך זה כולל הערות עקרוניות "מסדר ראשון")
פרקים ו' ו-ז' להצעת חוק המאבק בטרור עניינם הסדרי חילוט ותפיסת רכוש של ארגוני טרור ושל מי שעבר עבירת טרור. ברי ששלילת רכוש או כספים היא אחד הכלים החשובים במלחמה בטרור (וגם בפשיעה אחרת) והיא גם סיכולית וגם מהווה חסימה של המסלול המזין את הטרור וניתוק צינור החמצן של ארגוני הטרור. בנוסף, היא מהווה גם מעין עונש (ור' פסיקה להלן). כשמדובר בארגוני טרור, שקיומם אסור, היא גם כלי חשוב בחיסול הארגון.
אלא שיש ליצור עילות ראויות ולהפעיל את הסמכות לאחר ברור נאות של העובדות, בהליך הוגן שמאפשר למי שעלול להיפגע להתגונן, ותוך מתן שיקול דעת לבית המשפט. הצעת החוק המקורית, כפי שהונחה על שולחן הכנסת, ביקשה לקבוע מספר מסלולים לתפיסה וחילוט של רכוש הקשור לטרור: חילוט על ידי בית המשפט אגב הליך פלילי וחילוט על ידי בית המשפט בהליך אזרחי נפרד, וכן סמכויות של תפיסה לצורך מימוש החילוט הנ"ל. ואולם בנוסף, הוצע בהצעה מסלול של תפיסה וחילוט מנהלי - החרמה בידי כוחות הביטחון (אם ננקוט בלשון הבוטה אך הכנה של תקנות ההגנה). מסלול ההחרמה בידי כוחות הביטחון הוצע בהצעה המקורית רק בנוגע לרכוש של ארגון טרור. ואולם כעת שלחה אלינו הממשלה נוסח חדש ובו הרחבה של סמכות זו גם בהקשר לעבירות טרור – כלומר כלפי אדם פרטי. ייאמר כבר עתה שהשאלה כיצד תופסים רכוש ובאיזה הליך נוגעת לשורשו של הליך הוגן ובנושא זה מומלץ להשתחרר מההרגלים של הפעלת החקיקה המנדטורית, וזאת ניסתה לעשות, במידה מסוימת, ההצעה המקורית. כעת חוזרת בה הממשלה מהניסיון הזה, מה שפוגע במידתיות ההסדר המוצע, שהיא חיונית, שכן מדובר בפגיעה בזכויות חוקתיות. הסדרי חילוט והחרמה פוגעים בזכות לקניין באופן קשה, וסמכויות תפיסה מידית על אחת כמה וכמה. פגיעה כזו צריכה להיעשות לאחר בירור יסודי של העובדות, ותפיסה מידית אמורה לשמש "עזרה ראשונה" כדי שהליך הבירור לא יסכל את התכלית של החילוט הסופי. אנו ערות לכך שאם מדובר בהחרמה של רכוש של ארגון טרור מוכרז, ההחרמה מבוססת על בירור יסודי בהליך ההכרזה (או לפחות מתן זכות טיעון לטעון נגד ההכרזה, כפי שאושר בפרק ב' לחוק המוצע) אך ממילא לא זה מה שעומד על שולחננו כרגע.
לכן, ראשית, אנו סבורות שיש לדון בנושא של סמכות ההחרמה (בידי כוחות הביטחון) אל מול סמכות החילוט (בהליך שיפוטי). זו האחרונה נקבעה בחקיקה המודרנית הישראלית גם כלפי תופעות פשיעה חמורות (ובכלל זה ארגונים שאין להם "זכות קיום"), ואף טרור בתוכן (חוק המאבק בארגוני פשיעה, חוק איסור מימון טרור). אנו סבורות שאין מקום ליצירת מסלולים מקבילים של שלילת רכוש, שאחד מהם בעייתי ביותר (ההחרמה), והוא גם המסלול המוביל לפי ההצעה ובדרך כלל גם ישתמשו בו.
אנו ממליצות לוועדה "להתכנס" סביב מסלול של חילוט, שמחד גיסא, יאפשר את התוצאות הקשות אך ההכרחיות של שלילת רכוש במקרים המתאימים, ומאידך גיסא, יקבע הליך הוגן שרק בעקבותיו שוללת המדינה רכוש, ודאי וודאי שמאדם פרטי. הליך התפיסה יהיה בגדר עזרה ראשונה למניעת סיכול החילוט. נעיר כאן שגם באנגליה ובקנדה שמובאות פעמים רבות בדיונים כדוגמה, חילוט רכוש ככלל נעשה לאחר הליך בבית משפט ולא כהחרמה מנהלית.
נוסיף לגבי מסלול ההחרמה בידי כוחות הביטחון, שבנוסח החדש של הצעת החוק, ישנה הרחבה לעומת תקנות ההגנה הן מבחינת סוג הרכוש שאפשר להחרים, והן מבחינת התכלית שלשמה אפשר להחרים אותו. היום, התכלית כאמור היא סיכול פעילות טרור או פגיעה בארגוני טרור: הנוסח החדש מבקש לאפשר לשר הביטחון להחרים רכוש של אדם פרטי לא רק למטרות סיכול, אלא כמעין עונש. הטלת עונש על אדם בהליך מנהלי, כשיש אפשרות לקבוע הליך שיפוטי מידתי יותר שלא יפגע באינטרסים שלשמם נועד הליך ההחרמה, מעלה קשיים חוקתיים נכבדים. הליך החילוט בבית משפט לא פוגע במטרה של חיסול ארגוני טרור או במטרה של ניתוק צינור החמצן מפעילות טרור: הוא פשוט עושה זאת באופן הוגן, בהליך בירור נאות, מתן זכות להתגונן, כשהמדינה צריכה להביא את ראיותיה והסבריה בפני בית המשפט. לכן הדרישה החוקתית למידתיות הפגיעה בזכות מובילה לבחירה בו. זו גם הדרך שבחרה המדינה בעיצוב חוק חילוט חדש (שטרם בא לפתחנו אך מצוי בדיונים בממשלה כעת).
כיום, לפי תקנות ההגנה, נתונה לשר הביטחון הסמכות להחרים רכוש של ארגון טרור לפי תקנה 84(2)(ב), וכן להחרים רכוש של כל אדם שעבר עבירה על התקנות, עבירה שבה כרוכות אלימות או הטלת-אימה, או עבירה שעליה נדונים בבית-משפט צבאי, לפי תקנה 120.
בית המשפט הצבאי דן בסמכות ההחרמה לפי תקנה 120 והדגיש את הזהירות שיש לנקוט בהחרמה לפי תקנה זו:
"נראה כי השימוש בתחיקת החירום אינו מידתי ואינו תכליתי כאשר ישנה דרך אחרת, סבירה ומידתית הכוללת בתוכה ביקורת של ועדה ועליה זכות ערר מובנית לוועדת ערר ...ראוי כי רשויות האזור ייקחו הערה זו לתשומת ליבם וימעטו ככל האפשר לעשות שימוש בתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 אשר תכלית חקיקתן נגזרת משמן – רק בשעת חירום ורק בהעדר דרך אחרת....
לשיטתי, עקרונות הביקורת השיפוטית בעניין צווי חילוט תפיסה והחרמה של כספים החשודים ככספי טרור הינם זהים לעקרונות הביקורת השיפוטית על צווי מעצר מנהלי בשינויים המחויבים. בשלב זה על בית המשפט לבדוק את התקיימות התנאים הבאים :
ראיות מודיעיניות מהימנות ומוצלבות לעילת ההחרמה – זיקה במקורות ובמטרות להתאחדות בלתי מותרת .
האם ההחרמה בוצעה מטעמי בטחון החלטיים, האם היא הולמת טעמים אלה והאם היא מידתית?
האם קיימת חלופה פלילית להליך המנהלי?...
בית המשפט הזהיר את עצמו כי הליך החרמת כספים מנהלי הינו הליך האמור להתבצע לשם מניעת פעילות טרור ופגיעה בכוחם ובמטרותיהם של ארגוני טרור. זו הינה התכלית היחידה הראויה שיש בה כדי להצדיק פגיעה בזכות העוררת לקניין."
[ע (איו"ש) 84/10 שבלי נ' היועץ המשפטי לאזור יהודה ושומרון; ההדגשה אינה במקור; במקרה האמור, הכספים הוחרמו בתחילה על פי הצו בדבר הכנסת כספים לאזור, (מס' 973) התשמ"ב – 1982 ואז שונתה הדרך להחרמה, בהתבסס על תקנות ההגנה]
לאחר הבחירה במסלול שלילת הרכוש הראוי, יש לדון בהסדרים עצמם. כאן נעיר, שסעיפי החילוט המוצעים מתאימים להצעת חוק אחרת מתגבשת שעדיין לא הונחה על שולחן הכנסת, שעניינה תיקון סדרי החילוט ככלל. בראש ובראשונה, מוצע לקבוע כאן שהסדר החילוט יהיה הסדר חובה: שופט יהיה חייב, אלא במקרים חריגים במיוחד המוגדרים מראש, לצוות על חילוט רכוש שהוא פרי עבירת טרור (הושג או יועד כשכר לתגמול בעד העבירה, או הושג כתוצאה מביצוע העבירה), וכן רכוש בשווי של הרכוש האמור.
בנוסף, שופט יהיה רשאי לחלט רכוש שקשור לעבירת טרור: רכוש שהוא קשור לעבירה כולל רכוש שנעברה בו העבירה או שימש, אפשר או קידם את ביצוע העבירה, או יועד לביצוע העבירה. בנוסף, בחלק מהסעיפים המוצעים מבקשת הממשלה לתקן את מנגנון החילוט הקיים היום (במיוחד בחוק איסור מימון טרור ובחוק איסור הלבנת הון), לעיתים לפי הפסיקה הקיימת ולעיתים כדי להכריע בנקודות שבמחלוקות בפסיקה. הרחבת הרכוש שעליו חל הסדר החילוט, צמצום מעמדם של הנפגעים מהחילוט, וכן קביעת ההסדר כהסדר חובה, פוגעים יתר על המידה בשיקול הדעת של בית המשפט ובזכות החוקתית.
לכן אנו מציעות לא לסטות מנוסח הסעיפים הקיימים היום בעניין חילוט בחוק איסור הלבנת הון, אלא אם כן תצביע הממשלה על בעיה חמורה ביישום החוק הקיים, שמסכל את תכלית החילוט. ההכרעה כאן בנקודות שונות צריכה להיעשות אגב הדיון בחוק חילוט כללי.
אין חולק על החשיבות הגוברת של הסדרי החילוט במשפט הישראלי. יתרונות החילוט הם רבים, ושופטים עמדו עליהם:
"5. ראש לכל: חשיבות רבה נודעת להליך החילוט, על רקע תכליתו. החילוט נועד למנוע מצב בו חוטא יֵצא נשכר, להוציא בִּלעוֹ הבלתי-חוקי של אדם מפיו, לשלול את התמריץ לביצוע עבירות, ולהרתיע (ע"א 7025/12 קמור רכב (1990) בע"מ נ' מדינת ישראל (25.5.2014); בש"פ 6817/07 מדינת ישראל נ' סיטבון (31.10.2007); ע"א 3343/05 טאהא נ' מדינת ישראל (4.3.2008); ע"א 9796/03 שם טוב נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(5) 397, 421 (2005)). החילוט נועד גם לחסום ניסיון של עבריינים 'לערבב' בין התחומים – רכוש 'פלילי' ברכוש 'תמים', ובכך 'להלבין' כספי פשיעה עד שלא יִוודע כי באו בקִרבּה של מערכת כספים לגיטימית.
6. לחילוט נודעת גם תכלית מעין-עונשית (ע"א 1982/93 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד מח(3) 238 (1994)), כדי שידע העבריין הכלכלי אל-נכון כי הסיכון המקסימלי הצפוי לו, אינו רק החלטה שיפוטית המאלצת אותו להיפרד מפירות שהפיק מביצוע העבירה, אלא כי הוא נתון בסיכון של פגיעה כלכלית בעקבות ביצוע העבירה באמצעות כלי החילוט שהמחוקק העניק לרשויות האכיפה. אין לאפשר לעבריינים להבריח נכסיהם לקרובי משפחתם ולמכריהם כדי להימנע ממימוש החילוט.
7. זאת ועוד, כטענת ב"כ המדינה, לחילוט נודעת חשיבות רבה מן ההיבט הנורמטיבי. החילוט מעביר מסר לעבריין ולחברה בכללותה, לפיו העבירות שביצע העבריין הן חמורות, וכי המדינה איננה סובלנית כלפי התנהגויות שכאלה. המסר ההרתעתי מועבר, בין היתר, לסביבתו של העבריין, הנוכחת לראות ולהבין כי מהעבריין נשלל הרווח שהפיק מפעילותו העבריינית. הרווח שנשלל איננו רק הרכוש 'המוכתם' בעבירה, אלא גם כל רכוש אחר של העבריין עד לשווי הרכוש ש'הוכתם' ואף, במצבים מסויימים, רכוש שהעביר העבריין לצד שלישי. אמירה נורמטיבית זו חשובה כשלעצמה, ומהווה אמצעי רב עוצמה במסגרת המלחמה בפשיעה. לעיתים, המסר הנורמטיבי שמועבר באמצעות הליך החילוט חזק עוד יותר מן המסר המועבר באמצעות ההליך הפלילי לעצמו." (ע"א 6212/14 מ"י נ' אשרף ג'סארי ואח')
מכאן, שגם כשמדובר בחילוט ולא בהחרמה, לאור התכליות העונשיות וההרתעתיות של ההסדר, ולאור הפגיעה בזכות החוקתית שהיא חלק ממנו, ראוי לא רק שייעשה על ידי בית המשפט, אלא שמוצע לקבוע בזהירות רבה את סמכויות התפיסה המינהלית, כך שלא תהווה תחליף מנהלי להליך החילוט בבית המשפט, אלא תיתן מענה לצרכים הדחופים של סיכול עבירות טרור, [וכן לתפיסת רכוש שאין ספק שהוא רכוש אסור, כגון חומר מסוכן או נשק] ומוצע לא לשלול יתר על המידה את שיקול הדעת של בית המשפט לעניין העונש הכספי (למעשה) שיוטל על האדם.
להלן הערות על סעיפי ההצעה:
להלן הנוסח החדש שמוצע על ידי הממשלה (בעקוב אחר שינויים לעומת הנוסח המקורי של הצעת החוק). כאמור לעיל, לטעמנו אין לאפשר לשר הביטחון להחרים רכוש "הקשור לעבירה", ללא הכרעה שיפוטית לעניין ביצוע העבירה. ככל שיש צורך בפעולה מידית וסיכולית של תפיסת רכוש, יש להסתפק בצווים הזמניים שהוצעו לעיל, וסמכויות התפיסה – ואם נדרש, אפשר לדון במתן סמכויות נוספות ל"עזרה ראשונה".
לגבי הנוסח המקורי – יש לדון בשאלת ההתערבות של בית המשפט בהליך המנהלי. לפי הנוסח המקורי, השגה על החלטת התפיסה תהיה בדרך של עתירה לבית משפט לעניינים מנהליים, והצו הסופי של החילוט המנהלי יוגש לאישור בית משפט מחוזי בתוך 30 ימים. נדמה כי מוצדק כי גם השגה על התפיסה הראשונית תהיה בדרך של ערעור לבית משפט השלום, כפי שנהוג במשפט הפלילי, או אפילו לקבוע כי בכל מקרה, בית המשפט חייב לאשר את התפיסה וההחרמה (כפי שקבוע היום בסעיף 36ו(ב) לפקודת הסמים המסוכנים וסעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון).
הנוסח החדש מחריף עוד את הקשיים בהליך, שכן הוא מבטל גם את הדרישה לאישור בית המשפט לצו החילוט הסופי.
הנוסח הממשלתי שהונח על שולחן הכנסת,
וכן הנוסח הממשלתית החדש הערות לדיון ונוסח מוצע מאת הייעוץ המשפטי לוועדה
2."זכות ברכוש" -
זכות קניינית ברכוש שהיא אחת מאלה: בעלות, שכירות, משכון, זכות קדימה או זיקת הנאה,וכן זכות אחרת שקבע שר המשפטים ובכלל זה זכות הנתונה לגוף שקבע;
ההגדרה של "זכות ברכוש" רלבנטית לסעיפים שמאפשרים למי שיש לו זכות ברכוש לטעון את טענותיו בפני בית המשפט. בחוקי החילוט השונים הקיימים, לא נקבעה הגדרה למונח "זכות", אך ככלל המגמה בפסיקה היא כי רק מי שיש לו זכות "מוכרעת" – זכות קניינית או מעין קניינית רשאי לטעון כנגד החילוט. הגבולות של מה תיחשב זכות שהיא מעין קניינית בהקשר זה לא לובנו, ולכן הסעיף המוצע מצמצם את הפסיקה הקיימת. בנוסף - הפסיקה קבעה שלמרות שמי שיש לו זכות אובליגטורית (זכות חוזית שאיננה זכות קניינית) אינו בגדר "טוען לזכות ברכוש", יש לו פתרון משפטי אחר: "לרשותו [של הנושה האובליגטורי] מסלול התנגדות חלופי, המעוגן בסעיף 21(ד) לחוק איסור הלבנת הון, בגדרו מסורה לבית-המשפט היושב לדין מידת-מה של שיקול-דעת שלא להורות על חילוט, וממילא גם על סעד זמני להבטחתו, ובלבד שהתקיימו טעמים מיוחדים לדבר" (עפ 1428/08 חורש נ' מ"י). כמובן, לא כל זכות חוזית תהווה נימוק מיוחד שבגינו בית המשפט יחליט שלא לחלט את הרכוש (בשפ 3281/13 מ"י נ' ליאת כהן), אך יהיו מקרים שהשופט יכריע כי האינטרס של הנושה התמים, שאין לו זכות קניינית, אלא "רק" זכות אובליגטורית, עדיין גובר על האינטרס בחילוט הרכוש. דוגמא מובהקת לצורך בשיקול דעת לעניין זה הוא מקרה של נפגע עבירה שטוען לזכות ברכוש שחולט. בעניין דומה – הצעת החוק שאינה מכירה בזכותם של נפגעי עבירה להתמודד מול חילוט בתחום הלבנת הון – העירה יעל גרוסמן כי "[ו]אין להתעלם מקריאתו של בית המשפט העליון למציאת פתרון, הרגיש לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה". ההגדרה המצומצמת המוצעת בסעיף זה, בנוסף להשמטת מתן האפשרות לבית המשפט להימנע מלהורות על חילוט מנימוקים מיוחדים, יכול לפגוע באנשים תמימים שיש להם זכות ברכוש.
נאמר לא מזמן כי "ההלכה בנושא הימנעות מחילוט לבקשת נושה הטוען לזכות ברכוש המחולט, בהתקיימם של "טעמים מיוחדים" להימנעות מחילוט, עודנה מתפתחת ומתגבשת." (דנפ 8439/10 מ"י נ' אלון כהן). הצעת החוק מבקשת לעצור התפתחות זאת ולצמצם את המקרים בהם נושה יוכל לטעון לזכות ברכוש. לטעמנו, ככל שהפגיעה ברכוש היא מהותית וחמורה, אין הצדקה לצמצם את זכות הטיעון אך ורק למי שיש לו זכות קניינית. נוסיף שלא נובע מכך בהכרח כי יש להגדיר את הזכות בסעיף ההגדרות בצורה רחבה, אלא כי אין לצמצם הן את ההגדרה והן את שיקול הדעת של השופט במתן צו החילוט.
"חילוט בהליך אזרחי" – חילוט רכוש לפי הוראות סימן ב' לפרק ו';
"חילוט בהליך פלילי" – חילוט רכוש לפי הוראות סימן א' לפרק ו';
"עבירה"- עבירה מסוג עוון או פשע;
"עבירת טרור" – עבירה לפי חוק זה או עבירה שהיא מעשה טרור;
יש לשים לב כי עבירת טרור כוללת כל העבירות שבחוק המאבק בטרור, ובתוכן גם עבירות "קלות" יחסית שעניינן המעגל הרחוק יותר מביצוע מעשה טרור.
"פעולה ברכוש" - הקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש, בין שהיא קניינית ובין שאינה קניינית, בתמורה או שלא בתמורה, וכן פעולה ברכוש שהיא גיוס, מסירה, קבלה, החזקה, המרה, פעולה בנקאית, השקעה, פעולה בניירות ערך או החזקה בהם, תיווך, מתן או קבלת אשראי, ייבוא, ייצוא או יצירת נאמנות, או ערבוב של רכוש טרור עם רכוש אחר גם אם אינו רכוש טרור;
"פקודת מעצר וחיפוש" – פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט – 1969;
"גיוס" מופיע באיסור מימון טרור אבל לא בהלבנת הון
ההצעה מוסיפה כי בנושא של פעולה ברכוש, גם פעולה בזכות "שאינה קניינית" תיחשב פעולה אסורה ברכוש (לעומת ההגדרה הרגילה של זכות ברכוש לפי חוק זה, שרלבנטית להגדרת הטוען לזכות ברכוש.
"רכוש" - מקרקעין, מיטלטלין, כספים וזכויות, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור, וכל רכוש שצמח או שבא מרכוש כאמור או מרווחיו;
הגדרה זו קיימת היום בחוקים השונים. ואולם, מדוע יש צורך, בתוך ההגדרה של רכוש, לכלול גם "תמורה" ורכוש "שצמח או שבא מרכוש כאמור מרווחיו", כאשר הן בהגדרה של רכוש הקשור לעבירה, ורכוש הקשור לארגוני טרור, והן בסעיפי החילוט, ברור כי אפשר לחלט (וכן להעמיד לדין) בקשר לרכוש שנובע, במישרין או בעקיפין, מהרכוש עצמו שנעברה בו העבירה.
"רכוש הקשור לעבירה" - רכוש שמתקיים בו אחד מאלה:
נעברה בו עבירה או שהוא שימש לביצוע עבירה, איפשר או קידם ביצוע עבירה או יועד לביצוע עבירה;
הושג כשכר או כתגמול בעד ביצוע עבירה, יועד להיות שכר או תגמול בעד ביצועה או הושג כתוצאה מביצועה, והכל במישרין או בעקיפין;
בפסקה (2), בה מדובר ברכוש שהוא תקבולי עבירה, מדוע יש לכלול גם רכוש ש"יועד" להיות שכר או תגמול? מה ההצדקה לחלט רכוש שיועד כשכר, אך לא הועבר לעבריין? חילוט של רכוש זה לא שולל מן העבריין את הרווח הכלכלי שנובע מהעבירה, אלא מהווה עונש נוסף (כנ"ל לגבי המונח "יועד" בפסקה (1)?)
(המונח מופיע בחוקים האחרים)
"רכוש טרור"- כל אחד מאלה:
רכוש של ארגון טרור;
רכוש הקשור לעבירת טרור;
"רכוש של ארגון טרור" - רכוש המצוי בבעלותו, בחזקתו, בשליטתו או במשמורתו של ארגון טרור, לבד או יחד עם אחר, וכן רכוש המשמש או המיועד לשמש ארגון טרור או לפעילות של ארגון טרור, לרבות רכוש שהארגון מימן את רכישתו או שהעבירו לאחר בלא תמורה; לעניין זה, חזקה כי רכוש הנמצא במקום המשמש דרך קבע לצורך פעילות של ארגון טרור ואינו משמש דרך קבע למטרה אחרת, הוא רכוש של ארגון טרור, אלא אם כן הוכח אחרת;
"רכוש של הנידון" – רכוש הנמצא בבעלותו, בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו של הנידון, לבד או יחד עם אחר;
פרק ו': חילוט שיפוטי וצווים זמניים
סימן א': חילוט שיפוטי בהליך פלילי פרק ו': חילוט שיפוטי וצווים זמניים
סימן א': חילוט שיפוטי בהליך פלילי
58. חילוט רכוש של הנידון או אדם אחר, לאחר הרשעה בעבירת טרור
(א) הורשע אדם בעבירת טרור, יצווה בית המשפט, כי נוסף על כל עונש יחולט רכוש שהוא אחד מאלה:
(1) רכוש של הנידון, שהוא רכוש הקשור לעבירה, כמשמעותו בפסקה (2) להגדרה "רכוש הקשור לעבירה" ["הושג כשכר או כתגמול בעד ביצוע עבירה, יועד להיות שכר או תגמול בעד ביצועה או הושג כתוצאה מביצועה, והכל במישרין או בעקיפין"];
(2) רכוש של הנידון שהוא שוויו של רכוש כאמור בפסקה (1) שהגיע לידיו של הנידון;
(3) רכוש של אדם אחר, שאינו הנידון, שהוא רכוש הקשור לעבירה שבה הורשע הנידון, כמשמעותו בפסקה (2) להגדרה "רכוש הקשור לעבירה", שהנידון העבירו לאדם האחר בלא תמורה או בתמורה הנמוכה באופן בלתי סביר ביחס לערכו, וההעברה כאמור נעשתה במטרה למנוע את חילוט הרכוש; לעניין זה, הועבר רכוש כאמור לאחר ביצוע העבירה, חזקה כי ההעברה נעשתה במטרה למנוע את חילוטו, אלא אם כן הוכח אחרת.
מוצע בסעיף קטן (א) כי השופט יהיה חייב לצוות על חילוט הרכוש שהוא "תגמולי עבירה", המנוי בסעיף (בכפוף לחריגים המוצעים בסעיפים 69 ו-70).
א. כאמור לעיל, הסעיף המוצע מבוסס על הסדר דומה של חילוט חובה בחוק איסור הלבנת הון, חוק איסור מימון טרור, וחוק מאבק בארגוני פשיעה – אולם שלא כנהוג היום, הסעיף המוצע מבטל לחלוטין את שיקול הדעת השיפוטי בחילוט "תגמולי עבירה", גם במקרים חריגים. (וזאת בנוסף לצמצום ההגדרה של "זכות ברכוש" כך שמי שיש לו זכות אובליגטורית ברכוש אינו יכול לטעון את טענותיו בפני בית המשפט.) התוצאה היא הצרת שיקול הדעת, בנושא מעין-עונשי, כאשר הפגיעה בקניין של הנאשם - ובמיוחד של צדדים שלישיים – היא חמורה.
ב. רכוש בשווי:
הסעיף המוצע מאפשר חילוט של רכוש של אדם שהורשע בעבירת טרור שהוא רכוש ש"הושג כשכר או כתגמול בעד ביצוע עבירה, יועד להיות שכר או תגמול בעד ביצועה או הושג כתוצאה מביצועה, והכל במישרין או בעקיפין", וכן רכוש בשווי של רכוש כאמור (בדומה להסדר הקיים בחוק ארגוני פשיעה, לגבי הרשעה בעבירת חמורות במסגרת ארגון פשיעה). בחוק איסור מימון טרור, נקבע כי אפשר לחלט רכוש "בשווי" רק אם לא נמצא הרכוש עצמו, בשל מעשה שעשה הנידון שלא בתום לב. מדוע אין לאמץ הסדר דומה כאן? בנוסף, יש לשאול האם ראוי לקבוע חילוט של רכוש בשווי כחילוט חובה?
ג. רכוש של אדם אחר שאינו הנידון:
הסעיף המוצע מחייב חילוט של רכוש של תגמולי עבירה גם כאשר הרכוש הועבר לאדם אחר שאינו הנידון, כאשר ההעברה נעשתה במטרה למנוע את החילוט; מוצע עוד לקבוע חזקה כי העברה שנעשתה לאחר ביצוע העבירה, חזקה כי נעשתה במטרה כאמור. ככל שמדובר בצד שלישי, שאינו קשור לביצוע העבירה, (ושוב בהתחשב בעובדה שבית המשפט אינו רשאי לחרוג מטעמים מיוחדים מחילוט החובה), נדמה כי החזקה מציבה רף גבוה מדי מבחינת הנפגע: אין זה פשוט לאדם להוכיח העדר מטרה, וככל שהוא לא יוכיח כך, שופט יהיה חייב לחלט את רכושו.
זאת ועוד: לפי הסעיף המוצע, גם במקרה שהצד השלישי היה תם לב, וסבר כי מקור הרכוש שהועבר אליו הוא מקור לגיטימי, אין לבית המשפט אפשרות למתן את הפגיעה בו.
נוסח מוצע:
58. חילוט רכוש של הנידון או אדם אחר, לאחר הרשעה בעבירת טרור
(א) הורשע אדם בעבירת טרור, יצווה בית המשפט, כי נוסף על כל עונש יחולט רכוש שהוא אחד מאלה:
(1) רכוש של הנידון, שהוא רכוש הקשור לעבירה, כמשמעותו בפסקה (2) להגדרה "רכוש הקשור לעבירה";
(2) רכוש של הנידון שהוא שוויו של רכוש כאמור בפסקה (1) שהגיע לידיו של הנידון, ;
(3) רכוש של אדם אחר, שאינו הנידון, שהוא רכוש הקשור לעבירה שבה הורשע הנידון, כמשמעותו בפסקה (2) להגדרה "רכוש הקשור לעבירה", שהנידון העבירו לאדם האחר בלא תמורה או בתמורה הנמוכה באופן בלתי סביר ביחס לערכו, וההעברה כאמור נעשתה במטרה למנוע את חילוט הרכוש.
(ב) הורשע אדם בעבירת טרור, רשאי בית משפט לצוות, לבקשת תובע, כי נוסף על כל עונש, יחולט רכוש שהוא אחד מאלה:
(1) רכוש של הנידון, שהוא רכוש הקשור לעבירה, כמשמעותו בפסקה (1) להגדרה "רכוש הקשור לעבירה" ["נעברה בו עבירה או שהוא שימש לביצוע עבירה, איפשר או קידם ביצוע עבירה או יועד לביצוע עבירה";] ;
(2) רכוש של אדם אחר שאינו הנידון, שאינו כאמור בסעיף קטן (א)(3), והוא אחד מאלה:
(א) רכוש הקשור לעבירה שבה הורשע הנידון;
(ב) רכוש שהנידון מימן את רכישתו או שהנידון העבירו לאדם האחר בלא תמורה או בתמורה הנמוכה באופן בלתי סביר ביחס לערכו, והמימון או ההעברה כאמור נעשו במטרה למנוע את חילוט הרכוש; לעניין זה, מומן או הועבר רכוש כאמור לאחר ביצוע העבירה, חזקה כי המימון או ההעברה נעשתה במטרה למנוע את חילוטו, אלא אם כן הוכח אחרת.
סעיף זה מאפשר לבית המשפט לחלט רכוש אחר של הנידון (שלא חולט בחילוט חובה), וכן רכוש של אדם אחר. בדברי ההסבר נאמר כי "הסעיף המוצע אינו מתנה את חילוט הרשות בהעדר אפשרות לבצע חילוט חובה לפי סעיף קטן (א) לאחר שלא נמצא הרכוש של הנידון, אלא מאפשר חילוט רשות במקביל לחילוט חובה. זאת, בשל ההנחה שמדובר ברכוש הראוי לחילוט, בהיותו רכוש הקשור לעבירה."
נוסח מוצע:
(ב) הורשע אדם בעבירת טרור, רשאי בית משפט לצוות, לבקשת תובע, כי נוסף על כל עונש, יחולט רכוש שהוא אחד מאלה:
(1) רכוש של הנידון, שהוא רכוש הקשור לעבירה, כמשמעותו בפסקה (1) להגדרה "רכוש הקשור לעבירה";
רכוש של אדם אחר שאינו הנידון, שאינו כאמור בסעיף קטן (א)(3), והוא אחד מאלה:
(א) רכוש הקשור לעבירה שבה הורשע הנידון;
(ב) רכוש שהנידון מימן את רכישתו או שהנידון העבירו לאדם האחר בלא תמורה או בתמורה הנמוכה באופן בלתי סביר ביחס לערכו, והמימון או ההעברה כאמור נעשו במטרה למנוע את חילוט הרכוש
בנוסף, רכוש הקשור לעבירה כמשמעותו בפסקה (2) כולל את הרכוש הבא:
"הושג כשכר או כתגמול בעד ביצוע עבירה, יועד להיות שכר או תגמול בעד ביצועה או הושג כתוצאה מביצועה, והכל במישרין או בעקיפין". יש לשים לב כי הרכוש כולל לא רק רכוש שהוא פרי של ביצוע העבירה (שעליו יכול שיש הצדקה לחלט את הרכוש בכל מקרה), אלא גם רכוש ש"יועד להיות שכר או תגמול" (וכן רכוש שהושג כתוצאה מביצוע העבירה במישרין או בעקיפין).
59. חילוט רכוש של ארגון טרור לאחר הרשעה בניהול ארגון טרור
הורשע אדם בעבירה לפי סעיף 23(א), רשאי בית משפט, לבקשת תובע, לצוות כי נוסף על כל עונש, יחולט רכוש שהוא רכוש של ארגון הטרור שבקשר אליו הורשע אותו אדם.
הסעיף דומה לסעיף 8(2) לחוק המאבק בארגוני פשיעה, אך בארגוני פשיעה הסעיף ממשיך כך: "בבוא בית המשפט ליתן צו חילוט רכוש לפי פסקה זו יביא בחשבון, בין השאר, את היקף הפעילות הפלילית של ארגון הפשיעה; חילוט שלרכוש לפי פסקה זו ייעשה לפי בקשה של פרקליט מחוז."
בנוסף, יש לשים לב כי ההגדרה של "רכוש של ארגון טרור" כולל רכוש של צדדים שלישיים, כגון רכוש שמיועד לשמש את הארגון או פעילותו, וכן רכוש שהארגון מימן את רכישתו.
60. בקשת תובע לחלט רכוש
בקשת תובע לחלט רכוש לפי סימן זה, ופירוט הרכוש שאת חילוטו מבקשים או שווי הרכוש שלגביו מבקשים צו חילוט, לפי העניין, יצוינו בכתב האישום; התגלה רכוש נוסף שניתן לחלטו לפי הוראות סימן זה, לאחר הגשת כתב האישום, רשאי תובע לתקן את כתב האישום ולבקש חילוט הרכוש כאמור בכל שלב של ההליכים עד למתן גזר הדין.
61. הודעה על בקשה לחילוט רכוש וזכות טיעון
(א) התובע ימסור הודעה על בקשתו לחלט רכוש לפי סימן זה לכל אחד מהמפורטים להלן, למעט לארגון הטרור (להלן - טוען לזכות ברכוש), ובלבד שהם ידועים וניתן לאתרם ולמסור להם את ההודעה בשקידה סבירה בנסיבות העניין:
לנידון;
למי שהרכוש נמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו, ואם נתפס הרכוש - למי שממנו נתפס;
למי שהרכוש רשום על שמו בפנקס המתנהל על פי דין;
למי שהודיע באופן שקבע שר המשפטים לפי סעיף 111(א)(2), כי יש לו טענה לזכות ברכוש.
(ב) לא יצווה בית המשפט על חילוט רכוש לפי סימן זה אלא לאחר שנתן לטוען לזכות ברכוש, אשר ביקש להשמיע את טענותיו בעניין החילוט, בהתאם להוראות שקבע שר המשפטים לפי סעיף 111, הזדמנות להשמיע את טענותיו.
(ג) בהודעה לפי סעיף קטן (א) תצויין זכותו של מקבל ההודעה לבקש להשמיע טענותיו בעניין החילוט כאמור בסעיף קטן (ב), ככל שיש לו טענה לזכות ברכוש.
ור' הערות לעיל לעניין הטוען לזכות ברכוש.
[בנוסף –
- לא ברור מדוע בפסקה (2) אין התייחסות למי שהרכוש נמצא "בבעלותו".
- בחוק איסור מימון טרור וחוק המאבק בארגוני פשיעה, בית המשפט רשאי "להורות על פרסום בקשה לחלט רכוש בעיתון או בדרך אחרת שיקבע". מדוע בחוק זה אין לאפשר לשופט לעשות כן?]
62. דיון בחילוט לאחר גזר הדין
ראה בית המשפט כי בירור הטענות בדבר החילוט עלול להקשות על סיום הדיון בהליך הפלילי, רשאי הוא, מטעמים שיירשמו, לקבוע שהדיון בבקשת החילוט יהיה לפניו, לאחר מתן גזר הדין.
הסעיף דומה לס' 13 לחוק מאבק בארגוני פשיעה ולס' 18 לחוק איסור מימון טרור, אך במקום לאפשר לבית המשפט להעביר את החילוט "לחילוט אזרחי", הסעיף המוצע מאפשר לאותו ביהמ"ש שדן בהליך הפלילי לדון בחילוט, במועד מאוחר יותר.
63. חילוט רכוש שהתגלה לאחר מתן גזר הדין
התגלה לאחר מתן גזר הדין רכוש נוסף, שאילו התגלה לפני מתן גזר הדין, היה ניתן לבקש את חילוטו בהתאם להוראות סימן זה, רשאי בית המשפט שדן בעבירה, לבקשת תובע, לצוות על חילוט הרכוש, ויחולו על דיון כאמור הוראות סעיפים 67 ו – 68 בשינויים המחויבים.
סימן ב': חילוט שיפוטי בהליך אזרחי סימן ב': חילוט שיפוטי בהליך אזרחי
64. הגדרת בית משפט
סימן זה, "בית משפט" - בית המשפט המחוזי הרכוש שאותו מבקשים לחלט
מדוע מבקשים לשנות את ההגדרה של בית המשפט שידון בתיק?
65. חילוט רכוש טרור בהליך אזרחי
בית משפט רשאי, על פי בקשה של פרקליט מחוז, לצוות על חילוט רכוש
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות שר הביטחון לצוות על תפיסה וחילוט מנהליים לפי הוראות פרק ז'.
כעת מבקשת הממשלה לקבוע כי חילוט בהליך אזרחי יתאפשר רק לגבי רכוש של ארגון טרור שהוכרז במסגרת שיתוף פעולה בינלאומי (ולא רכוש של ארגון טרור מוכרז "ישראלי", ולא רכוש הקשור לעבירת טרור, שפי שהוצע בהצעה המקורית). וזאת כיוון שהממשלה מבקשת כעת להרחיב את סמכויות ההחרמה של שר הביטחון, ולאפשר לו להחרים, בהליך מנהלי, הן רכוש של ארגון טרור שמדינת ישראל הכריזה עליו, והן רכוש של אדם פרטי שקשור לעבירת טרור.
אם נתייחס להצעה הממשלתית המקורית –
בסעיף 22 לחוק איסור הלבנת הון, חילוט אזרחי נועד רק למצבים בהם " האדם החשוד בביצוע עבירה כאמור אינו נמצא בישראל דרך קבע או שלא ניתן לאתרו, ועל כן לא ניתן להגיש כתב אישום נגדו, או שהרכוש כאמור בפסקה (1) התגלה לאחר ההרשעה", והרכוש שניתן לחלט מצומצם יותר ("הרכוש הושג, במישרין או בעקיפין, בעבירה לפי סעיפים 3 או 4 או כשכר לאותה עבירה, או שנעברה בו עבירה לפי אותם סעיפים").
בחוק איסור מימון טרור, התנאי לחילוט אזרחי הוא כי הארגון שאת רכושו רוצים לחלט הוכרז לפי החוק, או כי הרכוש קשור למעשה טרור שאין לו זיקה לישראל. (אין תנאים בחוק המאבק בארגוני פשיעה.) כיוון שבהצעה המקורית לא מוצע לכתוב תנאי דומה, אין זה ברור מתי, ובאילו תנאים, יעשה שימוש בהליך החילוט האזרחי.
66. בקשה לחלט רכוש
(א) בקשת פרקליט המחוז לחילוט רכוש לפי סימן זה, תוגש בכתב ותפרט את הנימוקים לחילוט המבוקש וכן את הרכוש שאת חילוטו מבקשים; התגלה רכוש נוסף שאת חילוטו מבקשים לפי סימן זה, רשאי פרקליט המחוז לתקן את הבקשה.
(ב) המשיב בבקשה יהיה הטוען לזכות ברכוש, אם ה ידוע וניתן לאתר בשקידה סבירה.
67. הודעה על בקשה לחלט רכוש וזכות טיעון
(א) פרקליט מחוז ימסור הודעה על בקשתו לחלט רכוש לפי סימן זה למשיב כאמור בסעיף 66(ב), אם הוא ידוע וניתן לאתרו ולמסור לו את ההודעה בשקידה סבירה בנסיבות העניין.
(ב) לא יצווה בית המשפט על חילוט רכוש לפי סימן זה אלא לאחר שנתן למשיב הזדמנות להשמיע את טענותיו בעניין החילוט, ככל שיש לו טענה לזכות ברכוש.
(ג) בהודעה לפי סעיף קטן (א) תצוין זכותו של מקבל ההודעה להשמיע טענותיו בעניין החילוט כאמור בסעיף קטן (ב).
68. סטיה מדיני הראיות וראיות חסויות
(א) לצורך החלטתו בעניין חילוט רכוש לפי סימן זה, רשאי בית המשפט, לבקשת תובע, להיזקק לראיות אף אם אינן קבילות במשפט, בדבר הקשר שבין הרכוש לבין ארגון הטרור, אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהדבר יועיל לבירור האמת ולעשיית צדק.
(ב) בדיון בבקשה לחילוט רכוש לפי סימן זה, רשאי בית המשפט, לבקשת תובע, לקבל ראיה בדבר הקשר שבין הרכוש לבין ארגון הטרור, אף שלא בנוכחות המשיב או בא כוחו, או בלי לגלותה להם, אם שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בשלום הציבור או בביטחונו, או לחשוף שיטות עבודה חסויות, וכי העניין שיש באי-גילויה עדיף מהצורך לגלותה לשם בירור האמת ועשיית צדק (בסעיף זה – ראיה חסויה); בית המשפט רשאי, בטרם יקבל החלטה לפי סעיף קטן זה, לעיין בראיה ולשמוע הסברים שלא בנוכחות המשיב ובא כוחו.
(ג) החליט בית המשפט לקבל ראיה חסויה, יודיע למשיב על כוונתו לעשות כן, ורשאי הוא להורות על העברת תמצית של הראיה החסויה למשיב או לבא כוחו, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע באינטרס שבשלו נקבע, לפי הוראות סעיף קטן (ב), כי הראיה חסויה.
(ד) החליט בית המשפט שלא להיעתר לבקשת תובע כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי התובע להודיע כי הוא חוזר בו מהגשת הראיה; הודיע התובע כאמור לא יתחשב בית המשפט בראיה לצורך החלטתו, והראיה לא תועבר למשיב או לבא כוחו.
(ה) דיון בבקשת תובע לקבל ראיה חסויה לפי סעיף קטן (ב) יתקיים בדלתיים סגורות אלא אם כן קבע בית המשפט הוראה אחרת לעניין זה.
הסעיף המוצע יאפשר לבית המשפט בהליך החילוט להיזקק לראיות שאינן קבילות במשפט, אם הדבור "יועיל" לבירור האמת ולעשיית צדק. הביטוי המקובל הוא כי הדבר "דרוש" לבירור האמת ולעשיית צדק (וכך גם מוצע בסעיף 106, לעניין הגשת ראיות שאינן קבילות בבית משפט לעניינים מינהליים). נדמה כי בכל מקרה שיש ראיות שאינן קבילות הן יכולות "להועיל" לבירור האמת, ולכן אנו מציעות לדבוק במבחן הרגיל שלפיו הדבר "דרוש" לבירור האמת.
סימן ג': חילוט שיפוטי - הוראות כלליות סימן ג': חילוט שיפוטי - הוראות כלליות
69. רכוש שאין לחלטו בשל זכויות של אחר ברכוש
(א) בית המשפט לא יצווה על חילוט רכוש, כולו או חלקו, אף אם הוכחו העובדות והתנאים לחילוט הרכוש לפי פרק זה,
(א)
(ב)
(ב) מצא בית המשפט כי אין לחלט חלק מהרכוש, לפי הוראות סעיף קטן (א), בשל זכותו של טוען לזכות ברכוש באותו חלק, רשאי הוא, על אף האמור באותו סעיף קטן, לחלט גם את החלק האמור, בכפוף למתן הוראות לעניין תשלום לטוען לזכות ברכוש, בשל זכותו כאמור.
(ג) בסעיף זה, "טוען לזכות ברכוש" – למעט הנידון.
מדוע נערכו שינויים בסעיף זה?
70. סייגים נוספים לחילוט רכוש
(א) בית המשפט לא יצווה על חילוט רכוש לפי פרק זה שהוא בגדר מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי סעיף 22(א)(1) עד (3) ו - (5) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967.
(ב) בית המשפט לא יצווה על חילוט כל הרכוש שיש עילה לחילוטו לפי פרק זה, למעט רכוש של ארגון טרור, אם שוכנע כי חילוט הרכוש כולו, כאמור, יגרום לכך שלבעל הזכות ברכוש שיחולט ולבני משפחתו הגרים עמו לא יהיו אמצעי מחיה סבירים ומקום מגורים סביר.
(ג) על אף הוראות סעי 58(ב), לא יצווה בית המשפט לפי הוראת הסעי האמור, על חילוט כל הרכוש הקשור לעבירה שהוא רכוש כאמור בפסקה (1) להגדרה "רכוש הקשור לעבירה", אם מצא כי חילוט הרכוש כולו, כאמור, יביא לפגיעה בלתי סבירה, בנסיבות העניין, בבעל הזכות ברכוש.
(ד) סכום שוויו של כל הרכוש המחולט בהתאם לצו חילוט שניתן לפי פרק זה, למעט לגבי רכוש של ארגון טרור, לא יעלה על שוויו של רכוש הקשור לעבירה שבקשר אליה ניתן הצו.
- בחוקים האחרים, הסייג של חילוט רכוש מתייחס לסעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל, ומחריג את כל החריגים שקבועים בסעיף קטן (א)(1) עד (6) הקיימים בחוק:
"מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול
22. (א) ואלה מיטלטלין שאין מעקלים אותם:
(1) צרכי אוכל כדי מחיית החייב ובני משפחתו הגרים עמו, לתקופה של שלושים יום;
(2) מערכות בגדים, מיטות, כלי מיטה, ציוד רפואי, תרופות, כלי אוכל, כלי מטבח וכלי בית אחרים, והכל אם הם צרכים חיוניים לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו;
(3) דברים הדרושים כתשמישי קדושה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו;
(4) כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים, לרבות רכב, וכן בעלי חיים, שבלעדיהם אין החייב יכול לקיים מקצועו, מלאכתו, משלח ידו או עבודתו שהם מקור פרנסתו ופרנסת בני משפחתו, ובלבד ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות;
(5) כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים, לרבות רכב, וכן בעלי חיים, השייכים לנכה והנחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו;
(6) חיות מחמד; לענין זה, "חיית מחמד" - בעל חיים המוחזק בביתו או בחצריו של החייב ואינו משמש לעיסוק בעל אופי מסחרי;
(7) פריט אחד מכל אחד מסוגי המיטלטלין המפורטים בתוספת החמישית, הדרוש לחייב ולבני משפחתו החיים עמו, ובלבד שוויו המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; שר המשפטים, רשאי, בצו, להוסיף לתוספת החמישית סוגי מיטלטלין, שהתמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב עיקולם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו, ובלבד שוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות;
(8) מיטלטלין ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; פסקה זו לא תחול על מיטלטלין שהם מלאי עסקי."
הצעת החוק מבקשת לקבוע סייג רק לגבי סעיפים קטנים 1 עוד 3, ו-5 – ובכך לאפשר חילוט של חיות מחמד וכלים חיוניים לצורך הפרנסה. מדוע יש לשנות כלל זה?
- בסעיף קטן מוצע כי אפשר לחלט רכוש של ארגון טרור גם אם החילוט יגרום לכך שלבעל הזכות ולבני משפחתו לא יהיו אמצעי מחיה ומקום מגורים סבירים.
- בחוקים אחרים, המחוקק קבע כי אין לחלט את הרכוש "אלא אם כן נוכח שלבעל הרכוש שיחולט ולבני משפחתו הגרים עמו יהיו אמצעי מחיה סבירים ומקום מגורים סביר, כאשר בחוק זה, הנטל מתהפך: בית המשפט לא יצווה על החילוט אם שוכנע כי החילוט יגרום לפגיעה כאמור.
- ס"ק (ג) מורה לבית המשפט לא לצוות על חילוט אם החילוט יביא לפגיעה בלתי סבירה בבעל הזכות, בניסות העניין. לטעמנו, יש להחיל את סעיף זה גם על חילוט החובה (ור' לעיל), ולא רק על חילוט הרשות.
71. הוכחת העובדות והתנאים לחילוט
הוכחת העובדות והתנאים לחילוט רכוש וכן הוכחת הסייגים לחילוט לפי פרק זה, תיעשה ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי. רלבנטי לנוסח המקורי של הצעת החוק - בחוק המאבק בארגוני פשיעה, נקבע כי הוכחת ביצוע העבירה שבגינה מבקשים חילוט בהליך אזרחי, ניעשה ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט פלילי. בסעיף זה קובעים אחרת – ומבקשים לקבוע כי כל העובדות יוכחו ברמת הוכחה הנדרשת במשפט אזרחי.
72. תיקון צו חילוט או ביטולו
(א) טוען לזכות ברכוש שחולט לפי פרק זה, אשר לא נמסרה לו הודעה לעניין זכותו לפי סעיפים 61(ב) או 67(א), לפי העניין, רשאי לבקש מבית המשפט שציווה על החילוט לתקן או לבטל את הצו.
(ב) בקשה לתיקון או לביטול צו חילוט של טוען לזכות ברכוש לפי הוראות סעיף קטן (א) תוגש בתוך שנתיים מיום מתן צו החילוט או בתוך תקופה ארוכה יותר שיקבע בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן.
(ג) תיקן בית המשפט את צו החילוט או ביטל אותו, יצווה על החזרת הרכוש או חלקו למבקש, או תשלום תמורתו למבקש אם לא ניתן להחזיר את הרכוש או אם הסכים המבקש לקבל את תמורתו; ציווה בית המשפט על תשלום תמורת הרכוש, יקבע בצו את סכום התשלום בהתאם לערכו של הרכוש בשוק החופשי ביום מתן צו החילוט או ביום מתן צו התשלום, לפי הגבוה מביניהם; צו להחזרת הרכוש או צו התשלום לפי סעיף קטן זה, יינתנו בתוך שלושה חודשים מיום שהחליט בית המשפט לתקן או לבטל את צו החילוט, לפי העניין.
(ד) תיקן בית המשפט את צו החילוט או ביטל אותו, רשאי הוא לצוות על תשלום דמי שימוש ברכוש בשל התקופה שהרכוש נלקח מהטוען לזכות ברכוש, וכן רשאי הוא לצוות על תשלום פיצוי בשל נזק או פחת שנגרם לרכוש באותה תקופה.
(ה) צו להחזרת רכוש או צו תשלום שניתנו לפי סעיפים קטנים (ג) או (ד) יבוצעו בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-60 ימים מיום נתינתם.
לעניין ס"ק (ד) – מוצע לאמץ מודל שקיים היום בחילוט לפי פקודת הסמים המסוכנים, המאפשר (בעניין צו שבוטל או תוקן) להורות למדינה לשלם דמי שימוש וכן פיצוי על נזק או פחת, זאת במקום המודל של חוק איסור מימון טרור וחוק המאבק בארגוני פשיעה, שמאפשרים להורות על פיצוי למי שניזוק. לא ברורה ההצדקה לצמצום סמכות ביהמ"ש להורות על פיצויים לנפגעים במקרה של צו שהתברר כבלתי מוצדק.
73. סמכויות חיפוש ותפיסה
סמכויות החיפוש והתפיסה לפי פקודת מעצר וחיפוש יחולו, בכפוף להוראות לפי חוק זה ובשינויים המחויבים, גם לעניין רכוש שביחס אליו ניתן לתת צו חילוט לפי פרק זה.
74. ערעור
ערעור על החלטה בעניין חילוט, כמפורט להלן, יוגש בתוך 30 ימים מיום שהודע למערער על מתן ההחלטה, ואם לא ניתן לאתרו ולמסור לו את ההודעה כאמור בשקידה סבירה – מיום מתן ההחלטה, ויהיה בדרך שמערערים על החלטה בעניין אזרחי:
ערעור של טוען לזכות ברכוש, שאינו הנידון, על החלטה בעניין חילוט בהליך פלילי שניתנה בגזר הדין לפי סעיפים 58 או 59, ואולם אם הוגש ערעור על פסק הדין, רשאי בית המשפט שלערעור לשמוע גם את ערעורו של מי שטוען לזכות ברכוש כאמור, בעניין החילוט;
ערעור על החלטה בעניין חילוט בהליך פלילי, שניתנה לאחר מתן גזר הדין, לפי סעיפים 62 או 63;
ערעור על החלטה בעניין חילוט בהליך אזרחי שניתנה לפי סעיף 65;
ערעור על החלטה בעניין תיקון צו חילוט או ביטולו, שניתנה לפי סעיף 72.
- מדוע יש לפרט את ההליכים? מה לא נכלל?
- הסעיף קובע כי הנפגע רשאי להגיש ערעור 30 ימים מיום שהודע לו על ההחלטה; אך אם לא ניתן לאתרו, נתונים לו 30 ימים ממועד ההחלטה. לא ברור איך זה יעבוד – אם נודע לו אחרי חודשיים, האם הוא רשאי להגיש ערעור?
75. קרן לניהול הרכוש המחולט
(א) החלטת בית המשפט על חילוט רכוש לפי הוראות פרק זה, תהיה אסמכתא בידי האפוטרופוס הכללי לתפוס את הרכוש כאמור; הרכוש שחולט יועבר לאפוטרופוס הכללי, והרכוש או תמורתו ינוהלו על ידו בקרן בהתאם לתקנות שקבע שר המשפטים לעניין זה לפי סעיף קטן (ב).
(ב) שר המשפטים, בהסכמת שר הביטחון ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין דרכי הנהלת הקרן האמורה בסעיף קטן (א) והדרכים לניהול נכסי הקרן, ובכלל זה הוראות לעניין השימוש שייעשה ברכוש שחולט ודרך חלוקת הרכוש או תמורתו למטרות המפורטות להלן:
(1) ביצוע תפקידיה של רשויות הביטחון במסגרת המאבק בטרור;
(2) ביצוע תפקידיהן של רשויות אכיפת החוק לצורך אכיפת ההוראות לפי חוק זה;
(3) ביצוע תפקידי האפוטרופוס הכללי לפי חוק זה, לרבות תשלום הוצאות הליכי החילוט וניהול הנכסים, ושכר ניהול הנכסים.
(4) ביצוע פעולות הסברה, חינוך ופעולות נוספות במטרה למנוע, במישרין או בעקיפין, הצטרפות לארגוני טרור או השתתפות בפעילותם, או במטרה לסכל פעילות של ארגונים כאמור.
הסעיף המוצע מקים קרן ייעודית למאבק בטרור. יש לשאול האם ראוי שהכספים שיחולטו יוכלו לעבור, לפי הוראות השרים, לרשויות הביטחון (וכעת מוצע גם למשרד הביטחון), שכן ההוראה מקימה תמריץ לרשויות לתפוס ולחלט רכוש, ולהגדיל את הכספים שיש ברשותם.
- הסעיף מונה את הפעולות שאפשר למממנן דרך הקרן. יש לשקול להוסיף כי כספי הקרן יוכלו גם ללכת לנפגעי פעולות טרור.
סימן ד': צווים זמניים סימן ד': צווים זמניים
76. הגדרת צו זמני
בסימן זה, "צו זמני" – צו זמני שהוא אחד מאלה: צו תפיסה, צו מניעה, צו עיקול, צו בדבר מתן ערבויות מטעם הנאשם או מטעם אדם אחר המחזיק ברכוש, צו הכולל הוראות אחרות בקשר לרכוש, לרבות הוראות לאפוטרופוס הכללי או לאדם אחר בדבר ניהול זמני של הרכוש, וכל צו זמני אחר הדרוש, לדעת בית המשפט, כדי למנוע את סיכול החילוט.
77. צו זמני להבטחת חילוט
(א) הוגש כתב אישום הכולל בקשה לחילוט רכוש או הוגשה בקשה לחילוט בהליך אזרחי, לפי הוראות פרק זה, רשאי בית המשפט שאליו הוגשו כתב האישום או הבקשה, לפי העניין, על פי בקשה של פרקליט מחוז, ליתן צו זמני, אם נוכח כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת קיומה של עילת חילוט, בנסיבות העניין, וכי אי-מתן הצו יכביד על מימוש החילוט.
(ב) בקשה של פרקליט מחוז, לפי הוראות סעיף קטן (א), למתן צו זמני הכולל הוראות לאפוטרופוס הכללי בדבר ניהול זמני של הרכוש, תוגש לאחר התייעצות עם האפוטרופוס הכללי.
(ג) בסעיף זה, "עילת חילוט" – העובדות והתנאים לחילוט רכוש לפי פרק זה, בכפוף לסייגים לחילוט הקבועים בו.
78. צו זמני בטרם הגשת כתב אישום או בקשה לחילוט בהליך אזרחי
(א) בית משפט המוסמך לדון בכתב אישום הכולל בקשה לחילוט רכוש או בבקשה לחילוט בהליך אזרחי, רשאי ליתן צו זמני לפי הוראות סימן זה גם בטרם הוגשו כתב אישום או בקשה לחילוט בהליך אזרחי כאמור בסעיף 77, על פי בקשה של פרקליט מחוז, אם נוכח כי
י
(ב) בקשה של פרקליט מחוז, לפי הוראות סעיף קטן (א), למתן צו זמני הכולל הוראות לאפוטרופוס הכללי בדבר ניהול זמני של הרכוש, תוגש לאחר התייעצות עם האפוטרופוס הכללי.
(ג) צו זמני שניתן לפי סעיף קטן (א) יפקע אם לא הוגשו כתב האישום או הבקשה לחילוט אזרחי, לפי העניין, בתוך שישה חודשים מיום שניתן הצו; בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה לתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים, כל אחת, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שנה מיום מתן הצו הזמני.
(ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאי בית המשפט העליון לצוות על הארכת תקופת תוקפו של צו זמני, מעבר לתקופה הכוללת האמורה באותו סעיף קטן, לתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים כל אחת.
(ה) ניתן צו זמני לפי סעיף זה ובתוך תקופת תוקפו הוגש כתב האישום או הוגשה הבקשה לחילוט בהליך אזרחי, יפקע הצו הזמני בתום עשרה ימים ממועד הגשת כתב האישום או הבקשה, לפי העניין, אם לא הוגשה לבית המשפט, בתוך התקופה האמורה, בקשה למתן צו זמני לפי סעיף 77.
79. ראיות בבקשה לצו זמני
על דיון בבקשה למתן צו זמני, לאחר שהוגשה בקשה לחילוט בהליך אזרחי לפי סעיף 77, או לאחר שהוגשה הצהרת תובע כי עומדים להגיש כתב אישום הכולל בקשה לחילוט בהליך פלילי או כי עומדים להגיש בקשה לחילוט בהליך אזרחי, לפי סעיף 78(א)(1), יחולו הוראות סעיף 68, בשינויים המחויבים.
80. צו זמני במעמד צד אחד
בית המשפט רשאי ליתן צו זמני לפי סימן זה במעמד צד אחד, אם נוכח שיש חשש כי קיום דיון במעמד הצדדים יסכל את מטרת הצו; תוקפו של צו זמני שניתן במעמד צד אחד, לא יעלה על עשרה ימים, והבקשה לצו זמני תישמע במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ובתוך תקופת תוקפו של הצו; בית המשפט רשאי, מנימוקים שיירשמו, להאריך את תוקפו של צו זמני שניתן במעמד צד אחד לתקופות נוספות ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על 30 ימים מיום מתן הצו.
81. סייגים למתן צו זמני
(א) על בקשה למתן צו זמני לפי סימן זה יחולו הוראות סעיפים 66, 67, 69, 70(א) עד (ג), 71 ו- 72, בשינויים המחויבים, ואולם על אף האמור בסעיף 67, 69, ו – 72, רשאי בית המשפט לדחות את הדיון לגבי זכות של טוען לזכות ברכוש וליתן צו זמני, בכפוף למתן הוראות בדבר הבטחת זכותו של הטוען לזכות ברכוש, שתוכרע בהליך העיקרי.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), סעיפים 66(ב), 67, ו - 69 לא יחולו על בקשה למתן צו זמני במעמד צד אחד לפי סעיף 80.
82. מתן צו זמני במידה שאינה עולה על הנדרש
החליט בית המשפט ליתן צו זמני לפי סימן זה, יקבע את סוג הצו, היקפו, תנאיו ותקופת תוקפו, והכול במידה שאינה עולה על הנדרש כדי להשיג את מטרות הצו הזמני.
עיון חוזר בצו זמני
בית המשפט רשאי לדון מחדש בצו זמני שנתן אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו לאחר מתן הצו הזמני.
84. סמכויות חיפוש ותפיסה
סמכויות החיפוש והתפיסה לפי פקודת מעצר וחיפוש יחולו, בכפוף להוראות לפי חוק זה ובשינויים המחויבים, גם לעניין רכוש שביחס אליו ניתן לתת צו זמני לפי סימן זה.
* איך סעיף זה מסתדר עם סעיפי התפיסה המנהלית? האם מדובר בסמכות מקבילה?
85. ניהול זמני של הרכוש
החלטת בית המשפט על מתן צו זמני הכולל הוראות בדבר ניהול זמני של הרכוש בידי האפוטרופוס הכללי, לפי הוראות סימן זה, תהיה אסמכתה בידי האפוטרופוס הכללי לתפוס את הרכוש כאמור, ויחולו לעניין הרכוש כאמור הוראות סעיף 75.
86. ערעור על צו זמני
על החלטה שניתנה במסגרת דיון בבקשה למתן צו זמני לפי סימן זה, ניתן לערער, בדרך שמערערים על החלטה בעניין אזרחי, בתוך 30 ימים מיום שהודע למערער על מתן ההחלטה, ואם לא ניתן לאתרו ולמסור לו את ההודעה כאמור בשקידה סבירה – מיום מתן ההחלטה.
פרק ז': תפיסה וחילוט מינהליים פרק ז': תפיסה וחילוט מינהליים פרק ז': תפיסה וחילוט מינהליים
הגדרת צו תפיסה מינהלי 88 בפרק זה, "צו תפיסה מינהלי" – צו שניתן לפי הוראות סעיפים 89 או 91. בפרק זה, "צו תפיסה מינהלי" – צו שניתן לפי הוראות סעיפים 89 או 91. בפרק זה, "צו תפיסה מינהלי" – צו שניתן לפי הוראות סעיפים 89 או 91.
צו מינהלי לתפיסת רכוש
89 שר הביטחון רשאי להורות בצו על תפיסה זמנית של רכוש שהוא , או על הגבלת השימוש או הגבלת העברת הזכויות בו, לרבות קביעת ערובה להבטחת הצגתו על פי דרישה; בצו כאמור רשאי שר הביטחון לקבוע הוראות בדבר ניהול זמני של הרכוש שר הביטחון רשאי להורות בצו על תפיסה זמנית של רכוש שהוא , או על הגבלת השימוש או הגבלת העברת הזכויות בו, לרבות קביעת ערובה להבטחת הצגתו על פי דרישה; בצו כאמור רשאי שר הביטחון לקבוע הוראות בדבר ניהול זמני של הרכוש שר הביטחון רשאי להורות בצו על תפיסה זמנית של רכוש שהוא , או על הגבלת השימוש או הגבלת העברת הזכויות בו, לרבות קביעת ערובה להבטחת הצגתו על פי דרישה; בצו כאמור רשאי שר הביטחון לקבוע הוראות בדבר ניהול זמני של הרכוש
תוקפו של צו תפיסה מינהלי 90 תוקפו של צו תפיסה מינהלי שניתן לפי סעיף 89 יהיה לתקופה שנקבעה בו ושלא תעלה על שנתיים ממועד מתן הצו, ואולם רשאי שר הביטחון להאריך את תוקפו של צו התפיסה, עד למועד כמפורט להלן, לפי העניין: תוקפו של צו תפיסה מינהלי שניתן לפי סעיף 89 יהיה לתקופה שנקבעה בו ושלא תעלה על שנתיים ממועד מתן הצו, ואולם רשאי שר הביטחון להאריך את תוקפו של צו התפיסה, עד למועד כמפורט להלן, לפי העניין: תוקפו של צו תפיסה מינהלי שניתן לפי סעיף 89 יהיה לתקופה שנקבעה בו ושלא תעלה על שנתיים ממועד מתן הצו, ואולם רשאי שר הביטחון להאריך את תוקפו של צו התפיסה, עד למועד כמפורט להלן, לפי העניין:
הוגשו בקשה לעיון חוזר בצו התפיסה לפי סעיף 94, עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים בעניין צו התפיסה, או ערעור על פסק דינו של בית המשפט בעתירה כאמור - עד למתן החלטה סופית או פסק דין סופי, לפי העניין; הוגשו בקשה לעיון חוזר בצו התפיסה לפי סעיף 94, עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים בעניין צו התפיסה, או ערעור על פסק דינו של בית המשפט בעתירה כאמור - עד למתן החלטה סופית או פסק דין סופי, לפי העניין;
היתה ההכרזה על ארגון הטרור הכרזה זמנית לפי סעיף 4 והוגשו טענות בכתב לפי סעיף 5 - עד לקבלת החלטה בעניין הכרזה סופית לפי סעיף 6. היתה ההכרזה על ארגון הטרור הכרזה זמנית לפי סעיף 4 והוגשו טענות בכתב לפי סעיף 5 - עד לקבלת החלטה בעניין הכרזה סופית לפי סעיף 6.
חלפה תקופת ההארכה לפי פסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (א), לפי העניין, ולא הוחלט בהליכים כאמור באותן פסקאות לבטל את צו התפיסה המינהלי או שלא להכריז על ארגון הטרור בהכרזה סופית, לפי העניין, רשאי שר הביטחון להאריך את תקופת תוקפו של הצו לתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים, לצורך הוצאת צו חילוט לפי הוראות סעיף 98. חלפה תקופת ההארכה לפי פסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (א), לפי העניין, ולא הוחלט בהליכים כאמור באותן פסקאות לבטל את צו התפיסה המינהלי או שלא להכריז על ארגון הטרור בהכרזה סופית, לפי העניין, רשאי שר הביטחון להאריך את תקופת תוקפו של הצו לתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים, לצורך הוצאת צו חילוט לפי הוראות סעיף 98. חלפה תקופת ההארכה לפי פסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (א), לפי העניין, ולא הוחלט בהליכים כאמור באותן פסקאות לבטל את צו התפיסה המינהלי או שלא להכריז על ארגון הטרור בהכרזה סופית, לפי העניין, רשאי שר הביטחון להאריך את תקופת תוקפו של הצו לתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים, לצורך הוצאת צו חילוט לפי הוראות סעיף 98.
על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), ניתנה החלטה לעניין חילוט לפי סעיפים 59, 65 או 98(),או ניתן צו זמני לפי הוראות סעיפים 77 או 78, יפקע תוקפו של צו התפיסה המינהלי. על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), ניתנה החלטה לעניין חילוט לפי סעיפים 59, 65 או 98(),או ניתן צו זמני לפי הוראות סעיפים 77 או 78, יפקע תוקפו של צו התפיסה המינהלי. על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), ניתנה החלטה לעניין חילוט לפי סעיפים 59, 65 או 98(),או ניתן צו זמני לפי הוראות סעיפים 77 או 78, יפקע תוקפו של צו התפיסה המינהלי.
פקע תוקפו של צו תפיסה מנהלי לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), ולא ניתן צו חילוט או צו זמני כאמור בסעיף קטן (ג), יוחזר הרכוש למי שממנו נתפס. פקע תוקפו של צו תפיסה מנהלי לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), ולא ניתן צו חילוט או צו זמני כאמור בסעיף קטן (ג), יוחזר הרכוש למי שממנו נתפס. פקע תוקפו של צו תפיסה מנהלי לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), ולא ניתן צו חילוט או צו זמני כאמור בסעיף קטן (ג), יוחזר הרכוש למי שממנו נתפס.
צו מינהלי זמני לתפיסת רכוש של ארגון טרור העומד להיות מוכרז
91 שר הביטחון רשאי, לבקשת ראש רשות ביטחון, ליתן צו כאמור בסעיף 89 גם לגבי רכוש של חבר בני אדם שאינו ארגון טרור מוכרז, אם התקיימו כל אלה: שר הביטחון רשאי, לבקשת ראש רשות ביטחון, ליתן צו כאמור בסעיף 89 גם לגבי רכוש של חבר בני אדם שאינו ארגון טרור מוכרז, אם התקיימו כל אלה: שר הביטחון רשאי, לבקשת ראש רשות ביטחון, ליתן צו כאמור בסעיף 89 גם לגבי רכוש של חבר בני אדם שאינו ארגון טרור מוכרז, אם התקיימו כל אלה:
ראש רשות ביטחון הגיש לשר הביטחון בקשה להכריז לפי הוראות סימן א' לפרק ב' כי אותו חבר בני אדם הוא ארגון טרור, או הודיע לשר הביטחון כי בדעתו להגיש בקשה כאמור; ראש רשות ביטחון הגיש לשר הביטחון בקשה להכריז לפי הוראות סימן א' לפרק ב' כי אותו חבר בני אדם הוא ארגון טרור, או הודיע לשר הביטחון כי בדעתו להגיש בקשה כאמור;
יש יסוד סביר להניח כי הרכוש הוא רכוש של ארגון הטרור; יש יסוד סביר להניח כי הרכוש הוא רכוש של ארגון הטרור;
מתקיימים לגבי הרכוש התנאים האמורים בסעיף 78(א)(2), בשינויים המחויבים. מתקיימים לגבי הרכוש התנאים האמורים בסעיף 78(א)(2), בשינויים המחויבים.
תוקפו של צו תפיסה מינהלי שניתן לפי סעיף קטן (א) (בסעיף קטן זה - צו תפיסה זמני) יהיה לתקופה שנקבעה בו ושלא תעלה על 90 ימים ממועד מתן הצו, ורשאי שר הביטחון, מטעמים מיוחדים שיירשמו, באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לעניין זה, להאריך מעת לעת את תקופת תוקפו של צו התפיסה הזמני לתקופות נוספות, ובלבד שתקופת תקפו הכוללת של הצו לא תעלה על 120 ימים ממועד נתינתו; על אף האמור בסעיף קטן זה, הוכרז כי חבר בני האדם הוא ארגון טרור וניתן צו תפיסה לפי סעיף 89, או החליט שר הביטחון שלא להכריז עליו ארגון טרור - יפקע תוקפו של צו התפיסה הזמני, במועד מתן צו התפיסה לפי סעיף 89 או במועד החלטת שר הביטחון, לפי העניין. תוקפו של צו תפיסה מינהלי שניתן לפי סעיף קטן (א) (בסעיף קטן זה - צו תפיסה זמני) יהיה לתקופה שנקבעה בו ושלא תעלה על 90 ימים ממועד מתן הצו, ורשאי שר הביטחון, מטעמים מיוחדים שיירשמו, באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לעניין זה, להאריך מעת לעת את תקופת תוקפו של צו התפיסה הזמני לתקופות נוספות, ובלבד שתקופת תקפו הכוללת של הצו לא תעלה על 120 ימים ממועד נתינתו; על אף האמור בסעיף קטן זה, הוכרז כי חבר בני האדם הוא ארגון טרור וניתן צו תפיסה לפי סעיף 89, או החליט שר הביטחון שלא להכריז עליו ארגון טרור - יפקע תוקפו של צו התפיסה הזמני, במועד מתן צו התפיסה לפי סעיף 89 או במועד החלטת שר הביטחון, לפי העניין. תוקפו של צו תפיסה מינהלי שניתן לפי סעיף קטן (א) (בסעיף קטן זה - צו תפיסה זמני) יהיה לתקופה שנקבעה בו ושלא תעלה על 90 ימים ממועד מתן הצו, ורשאי שר הביטחון, מטעמים מיוחדים שיירשמו, באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לעניין זה, להאריך מעת לעת את תקופת תוקפו של צו התפיסה הזמני לתקופות נוספות, ובלבד שתקופת תקפו הכוללת של הצו לא תעלה על 120 ימים ממועד נתינתו; על אף האמור בסעיף קטן זה, הוכרז כי חבר בני האדם הוא ארגון טרור וניתן צו תפיסה לפי סעיף 89, או החליט שר הביטחון שלא להכריז עליו ארגון טרור - יפקע תוקפו של צו התפיסה הזמני, במועד מתן צו התפיסה לפי סעיף 89 או במועד החלטת שר הביטחון, לפי העניין.
תוכנו של צו תפיסה מינהלי 92 בצו תפיסה מינהלי יפורט הרכוש שלגביו חל הצו או סוג הרכוש כאמור, וכן המקום שבו נמצא הרכוש, והכול אם הם ידועים. בצו תפיסה מינהלי יפורט הרכוש שלגביו חל הצו או סוג הרכוש כאמור, וכן המקום שבו נמצא הרכוש, והכול אם הם ידועים. בצו תפיסה מינהלי יפורט הרכוש שלגביו חל הצו או סוג הרכוש כאמור, וכן המקום שבו נמצא הרכוש, והכול אם הם ידועים.
הוכח להנחת דעתו של שר הביטחון כי רכוש שניתן להוציא לגביו צו תפיסה מינהלי מעורב ברכוש נוסף, שאינו רכוש כאמור, ולא ניתן בנסיבות העניין לזהותו או להפרידו, רשאי שר הביטחון להורות בצו התפיסה המנהלי גם על תפיסתו של הרכוש הנוסף. הוכח להנחת דעתו של שר הביטחון כי רכוש שניתן להוציא לגביו צו תפיסה מינהלי מעורב ברכוש נוסף, שאינו רכוש כאמור, ולא ניתן בנסיבות העניין לזהותו או להפרידו, רשאי שר הביטחון להורות בצו התפיסה המנהלי גם על תפיסתו של הרכוש הנוסף. הוכח להנחת דעתו של שר הביטחון כי רכוש שניתן להוציא לגביו צו תפיסה מינהלי מעורב ברכוש נוסף, שאינו רכוש כאמור, ולא ניתן בנסיבות העניין לזהותו או להפרידו, רשאי שר הביטחון להורות בצו התפיסה המנהלי גם על תפיסתו של הרכוש הנוסף.
סייג לתפיסה
93
עיון חוזר בשל זכויות של אחר ברכוש
94 הוצא צו תפיסה מינהלי לפי פרק זה, רשאי טוען לזכות ברכוש, בתוך 60 ימים מיום שהוצא הצו, ואם קיבל הודעה לפי סעיף קטן (ב) - מיום שקיבל את ההודעה, להגיש לשר הביטחון בקשה לעיון חוזר בצו, ואולם רשאי שר הביטחון לדון בבקשה שהוגשה לאחר המועד האמור, אם מצא כי הדבר מוצדק, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שר הביטחון רשאי להשאיר את הצו על כנו, לבטלו או לשנות את תנאיו. הוצא צו תפיסה מינהלי לפי פרק זה, רשאי טוען לזכות ברכוש, בתוך 60 ימים מיום שהוצא הצו, ואם קיבל הודעה לפי סעיף קטן (ב) - מיום שקיבל את ההודעה, להגיש לשר הביטחון בקשה לעיון חוזר בצו, ואולם רשאי שר הביטחון לדון בבקשה שהוגשה לאחר המועד האמור, אם מצא כי הדבר מוצדק, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שר הביטחון רשאי להשאיר את הצו על כנו, לבטלו או לשנות את תנאיו. הוצא צו תפיסה מינהלי לפי פרק זה, רשאי טוען לזכות ברכוש, בתוך 60 ימים מיום שהוצא הצו, ואם קיבל הודעה לפי סעיף קטן (ב) - מיום שקיבל את ההודעה, להגיש לשר הביטחון בקשה לעיון חוזר בצו, ואולם רשאי שר הביטחון לדון בבקשה שהוגשה לאחר המועד האמור, אם מצא כי הדבר מוצדק, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שר הביטחון רשאי להשאיר את הצו על כנו, לבטלו או לשנות את תנאיו.
הודעה על הוצאת צו תפיסה מינהלי ועל זכות להגיש בקשה לעיון חוזר כאמור בסעיף קטן (א) תימסר לטוען לזכות ברכוש, אם הוא ידוע וניתן לאתרו ולמסור לו את ההודעה בשקידה סבירה. הודעה על הוצאת צו תפיסה מינהלי ועל זכות להגיש בקשה לעיון חוזר כאמור בסעיף קטן (א) תימסר לטוען לזכות ברכוש, אם הוא ידוע וניתן לאתרו ולמסור לו את ההודעה בשקידה סבירה. הודעה על הוצאת צו תפיסה מינהלי ועל זכות להגיש בקשה לעיון חוזר כאמור בסעיף קטן (א) תימסר לטוען לזכות ברכוש, אם הוא ידוע וניתן לאתרו ולמסור לו את ההודעה בשקידה סבירה.
שר הביטחון יבטל או יתקן צו תפיסה שנתן לפי פרק זה אם נוכח כי טוען לזכות ברכוש הוכיח את זכותו ברכוש, וכי התקיים בעניין זה אחד התנאים האמורים בסעיף 69(א), בשינויים המחויבים, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 69(ב), בשינויים המחויבים שר הביטחון יבטל או יתקן צו תפיסה שנתן לפי פרק זה אם נוכח כי טוען לזכות ברכוש הוכיח את זכותו ברכוש, וכי התקיים בעניין זה אחד התנאים האמורים בסעיף 69(א), בשינויים המחויבים, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 69(ב), בשינויים המחויבים שר הביטחון יבטל או יתקן צו תפיסה שנתן לפי פרק זה אם נוכח כי טוען לזכות ברכוש הוכיח את זכותו ברכוש, וכי התקיים בעניין זה אחד התנאים האמורים בסעיף 69(א), בשינויים המחויבים, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 69(ב), בשינויים המחויבים
ביצוע צו תפיסה מינהלי
95 צו תפיסה מינהלי שהוצא לפי הוראות פרק זה יכול שיבוצע בידי עובד ציבור שראש הממשלה או שר הביטחון הסמיכו לכך או בידי שוטר, ולעניין טובין המצויים בפיקוח המכס בהתאם להוראות פקודת המכס - יכול שיבוצעו גם בידי פקיד מכס שהוסמך לכך על ידי מנהל אגף המכס והמע"מ. צו תפיסה מינהלי שהוצא לפי הוראות פרק זה יכול שיבוצע בידי עובד ציבור שראש הממשלה או שר הביטחון הסמיכו לכך או בידי שוטר, ולעניין טובין המצויים בפיקוח המכס בהתאם להוראות פקודת המכס - יכול שיבוצעו גם בידי פקיד מכס שהוסמך לכך על ידי מנהל אגף המכס והמע"מ. צו תפיסה מינהלי שהוצא לפי הוראות פרק זה יכול שיבוצע בידי עובד ציבור שראש הממשלה או שר הביטחון הסמיכו לכך או בידי שוטר, ולעניין טובין המצויים בפיקוח המכס בהתאם להוראות פקודת המכס - יכול שיבוצעו גם בידי פקיד מכס שהוסמך לכך על ידי מנהל אגף המכס והמע"מ.
לשוטר או לעובד ציבור שהוסמך לכך לפי הוראות סעיף קטן (א) יהיו נתונות, לשם ביצוע צו תפיסה מינהלי, הסמכויות הנתונות לשוטר לצורך ביצוע צו חיפוש כאמור בסעיף 24(א)(1) לפקודת מעצר וחיפוש, והוראות סעיפים 26 עד 29, 45 ו-46 של הפקודה האמורה יחולו על ביצוע הצו כאמור, בשינויים המחויבים. לשוטר או לעובד ציבור שהוסמך לכך לפי הוראות סעיף קטן (א) יהיו נתונות, לשם ביצוע צו תפיסה מינהלי, הסמכויות הנתונות לשוטר לצורך ביצוע צו חיפוש כאמור בסעיף 24(א)(1) לפקודת מעצר וחיפוש, והוראות סעיפים 26 עד 29, 45 ו-46 של הפקודה האמורה יחולו על ביצוע הצו כאמור, בשינויים המחויבים.
לפקיד מכס שהוסמך לכך לפי הוראות סעיף קטן (א) יהיו נתונות, לשם ביצוע צו תפיסה מינהלי, הסמכויות לפי סעיפים 174, 177, 184 ו-185 לפקודת המכס, ולעניין זה יראו רכוש החשוד כרכוש שלגביו חל צו התפיסה המינהלי, כטובין שיבואם או יצואם נאסר. לפקיד מכס שהוסמך לכך לפי הוראות סעיף קטן (א) יהיו נתונות, לשם ביצוע צו תפיסה מינהלי, הסמכויות לפי סעיפים 174, 177, 184 ו-185 לפקודת המכס, ולעניין זה יראו רכוש החשוד כרכוש שלגביו חל צו התפיסה המינהלי, כטובין שיבואם או יצואם נאסר.
נוכח מי שמבצע צו תפיסה לפי סעיף קטן (א), בעת ביצוע התפיסה, כי הרכוש שיש לתפסו מעורב ברכוש אחר ולא ניתן בנסיבות העניין לזהותו או להפרידו או היה לו יסוד סביר להניח כי קיים רכוש נוסף שהוא רכוש של ארגון הטרור ואשר לא פורט בצו, ולא ניתן, בנסיבות העניין, לקבל צו מתוקן לפי סעיף 96, רשאי הוא לתפוס גם את הרכוש המעורב או הרכוש הנוסף נוכח מי שמבצע צו תפיסה לפי סעיף קטן (א), בעת ביצוע התפיסה, כי הרכוש שיש לתפסו מעורב ברכוש אחר ולא ניתן בנסיבות העניין לזהותו או להפרידו או היה לו יסוד סביר להניח כי קיים רכוש נוסף שהוא רכוש של ארגון הטרור ואשר לא פורט בצו, ולא ניתן, בנסיבות העניין, לקבל צו מתוקן לפי סעיף 96, רשאי הוא לתפוס גם את הרכוש המעורב או הרכוש הנוסף
הודעה על תפיסה לפי פסקה (1) תימסר לשר הביטחון בתוך 72 שעות ממועד ביצוע התפיסה. הודעה על תפיסה לפי פסקה (1) תימסר לשר הביטחון בתוך 72 שעות ממועד ביצוע התפיסה.
לא הוציא שר הביטחון צו מתוקן כאמור בסעיף 96 לגבי הרכוש המעורב או הרכוש הנוסף שנתפס לפי פסקה (1), בתוך 14 ימים ממועד תפיסתו , יוחזר הרכוש לאדם שממנו נתפס. לא הוציא שר הביטחון צו מתוקן כאמור בסעיף 96 לגבי הרכוש המעורב או הרכוש הנוסף שנתפס לפי פסקה (1), בתוך 14 ימים ממועד תפיסתו , יוחזר הרכוש לאדם שממנו נתפס.
עדכון צו תפיסה מינהלי
96 ניתן צו תפיסה מינהלי לפי הוראות פרק זה והתגלה, לאחר מתן הצו או בעת ביצועו, רכוש נוסף אשר יש יסוד להניח שהוא רכוש של ארגון הטרור או רכוש מעורב כאמור בסעיף 95(ג), רשאי שר הביטחון להוציא צו תפיסה מינהלי מתוקן; ההוראות לפי פרק זה החלות על הצו המקורי יחולו גם על הצו המתוקן, ולעניין סעיפים 90 ו-98, יימנו התקופות לפי אותם סעיפים, ממועד מתן הצו המקורי. ניתן צו תפיסה מינהלי לפי הוראות פרק זה והתגלה, לאחר מתן הצו או בעת ביצועו, רכוש נוסף אשר יש יסוד להניח שהוא רכוש של ארגון הטרור או רכוש מעורב כאמור בסעיף 95(ג), רשאי שר הביטחון להוציא צו תפיסה מינהלי מתוקן; ההוראות לפי פרק זה החלות על הצו המקורי יחולו גם על הצו המתוקן, ולעניין סעיפים 90 ו-98, יימנו התקופות לפי אותם סעיפים, ממועד מתן הצו המקורי. ניתן צו תפיסה מינהלי לפי הוראות פרק זה והתגלה, לאחר מתן הצו או בעת ביצועו, רכוש נוסף אשר יש יסוד להניח שהוא רכוש של ארגון הטרור או רכוש מעורב כאמור בסעיף 95(ג), רשאי שר הביטחון להוציא צו תפיסה מינהלי מתוקן; ההוראות לפי פרק זה החלות על הצו המקורי יחולו גם על הצו המתוקן, ולעניין סעיפים 90 ו-98, יימנו התקופות לפי אותם סעיפים, ממועד מתן הצו המקורי.
הוראות לגבי עתירה בעניין צו תפיסה מינהלי 97 הוראות סעיף 68 יחולו, בשינויים המחויבים, על דיון בעתירה בעניין צו תפיסה מינהלי שהוגשה לבית משפט לעניינים מינהליים. הוראות סעיף 68 יחולו, בשינויים המחויבים, על דיון בעתירה בעניין צו תפיסה מינהלי שהוגשה לבית משפט לעניינים מינהליים. הוראות סעיף 68 יחולו, בשינויים המחויבים, על דיון בעתירה בעניין צו תפיסה מינהלי שהוגשה לבית משפט לעניינים מינהליים.
חילוט רכוש שנתפס
98 ניתן צו תפיסה מינהלי לפי סעיף 89, רשאי שר הביטחון לצוות על חילוט הרכוש שלגביו ניתן הצו, כולו או חלקו
ניתן צו תפיסה מינהלי לפי סעיף 89, רשאי שר הביטחון לצוות על חילוט הרכוש שלגביו ניתן הצו, כולו או חלקו
ניתן צו תפיסה מינהלי לפי סעיף 89, רשאי שר הביטחון לצוות על חילוט הרכוש שלגביו ניתן הצו, כולו או חלקו
תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים 130 בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס – 2000, בתוספת הראשונה, בסופה יבוא: בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס – 2000, בתוספת הראשונה, בסופה יבוא: בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס – 2000, בתוספת הראשונה, בסופה יבוא:
"36. מאבק בטרור - צו מהמפורטים להלן: "36. מאבק בטרור - צו מהמפורטים להלן: "36. מאבק בטרור - צו מהמפורטים להלן:
(1) צו תפיסה לפי פרק ז' לחוק המאבק בטרור, התשע"ה – 2015, וכן צו למניעת פעילות או צו להגבלת שימוש במקום, לפי פרק ח' לחוק האמור; (1) צו תפיסה לפי פרק ז' לחוק המאבק בטרור, התשע"ה – 2015, וכן צו למניעת פעילות או צו להגבלת שימוש במקום, לפי פרק ח' לחוק האמור;
(2) צו הגבלה לפי סעיף 2(א) לחוק סמכויות מינהליות (מעצרים והגבלות), התשל"ט – 1979." (2) צו הגבלה לפי סעיף 2(א) לחוק סמכויות מינהליות (מעצרים והגבלות), התשל"ט – 1979."