חומר רקע
כ"ו אדר א' תשע"ו
6 במרץ 2016
אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
נוסח לדיון - הסדרי חילוט והחרמה בהצעת חוק המאבק בטרור
(לקראת ישיבת הוועדה ביום 7.3.16)
הנוסח הממשלתי שהונח על שולחן הכנסת, וכן הנוסח הממשלתי החדש
2. [סעיף ההגדרות]
"זכות ברכוש" -
זכות קניינית ברכוש שהיא אחת מאלה: בעלות, שכירות, משכון, זכות קדימה או זיקת הנאה,וכן זכות אחרת שקבע שר המשפטים ובכלל זה זכות הנתונה לגוף שקבע;
*הערה: אנו מבקשות להבין, הן את מחיקת ה"שאילה" מסעיף קטן (א), הן את הוספת "הנאמן" בסעיף 38(א)(3), והן את מעמדה של זכות הקיזוז בכל הקשור לזכויות קנייניות ולזכות העמידה. בכל מקרה, אנו מציעות לאפשר זכות עמידה לקרבנות עבירה ולבנקים, באופן שיתאים לזכויות שמאפשרים לבית המשפט לשקול.
"חילוט בהליך אזרחי" – חילוט רכוש לפי הוראות סימן ב' לפרק ו';
"חילוט בהליך פלילי" – חילוט רכוש לפי הוראות סימן א' לפרק ו';
"עבירה"- עבירה מסוג עוון או פשע;
"עבירת טרור" – עבירה לפי חוק זה או עבירה שהיא מעשה טרור;
"פעולה ברכוש" - הקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש, בין שהיא קניינית ובין שאינה קניינית, בתמורה או שלא בתמורה, וכן פעולה ברכוש שהיא גיוס, מסירה, קבלה, החזקה, המרה, פעולה בנקאית, השקעה, פעולה בניירות ערך או החזקה בהם, תיווך, מתן או קבלת אשראי, ייבוא, ייצוא או יצירת נאמנות, או ערבוב של רכוש טרור עם רכוש אחר גם אם אינו רכוש טרור;
"פקודת מעצר וחיפוש" – פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט – 1969;
"רכוש" - מקרקעין, מיטלטלין, כספים וזכויות, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור, וכל רכוש שצמח או שבא מרכוש כאמור או מרווחיו;
"רכוש הקשור לעבירה" - רכוש שמתקיים בו אחד מאלה:
נעברה בו עבירה או שהוא שימש לביצוע עבירה, איפשר או קידם ביצוע עבירה או יועד לביצוע עבירה;
הושג כשכר או כתגמול בעד ביצוע עבירה, יועד להיות שכר או תגמול בעד ביצועה או הושג כתוצאה מביצועה, והכל במישרין או בעקיפין;
"רכוש טרור"- כל אחד מאלה:
רכוש של ארגון טרור;
רכוש הקשור לעבירת טרור;
"רכוש של ארגון טרור" - רכוש המצוי בבעלותו, בחזקתו, בשליטתו או במשמורתו של ארגון טרור, לבד או יחד עם אחר, וכן רכוש המשמש או המיועד לשמש ארגון טרור או לפעילות של ארגון טרור, לרבות רכוש שהארגון מימן את רכישתו או שהעבירו לאחר בלא תמורה; לעניין זה, חזקה כי רכוש הנמצא במקום המשמש דרך קבע לצורך פעילות של ארגון טרור ואינו משמש דרך קבע למטרה אחרת, הוא רכוש של ארגון טרור, אלא אם כן הוכח אחרת;
"רכוש של הנידון" – רכוש הנמצא בבעלותו, בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו של הנידון, לבד או יחד עם אחר;
פרק ו': חילוט שיפוטי וצווים זמניים
סימן א': חילוט שיפוטי בהליך פלילי
58. חילוט רכוש של הנידון או אדם אחר, לאחר הרשעה בעבירת טרור
(א) הורשע אדם בעבירת טרור, יצווה בית המשפט, כי נוסף על כל עונש יחולט רכוש שהוא אחד מאלה:
(1) רכוש של הנידון, שהוא רכוש הקשור לעבירה, כמשמעותו בפסקה (2) להגדרה "רכוש הקשור לעבירה" ["הושג כשכר או כתגמול בעד ביצוע עבירה, יועד להיות שכר או תגמול בעד ביצועה או הושג כתוצאה מביצועה, והכל במישרין או בעקיפין"];
(2) רכוש של הנידון שהוא שוויו של רכוש כאמור בפסקה (1) שהגיע לידיו של הנידון;
(3) רכוש של אדם אחר, שאינו הנידון, שהוא רכוש הקשור לעבירה שבה הורשע הנידון, כמשמעותו בפסקה (2) להגדרה "רכוש הקשור לעבירה", שהנידון העבירו לאדם האחר בלא תמורה או בתמורה הנמוכה באופן בלתי סביר ביחס לערכו, וההעברה כאמור נעשתה במטרה למנוע את חילוט הרכוש; לעניין זה, הועבר רכוש כאמור לאחר ביצוע העבירה, חזקה כי ההעברה נעשתה במטרה למנוע את חילוטו, אלא אם כן הוכח אחרת.
*הערה: אנו סבורות כי יש לדבוק בנוסח המקורי, ללא החזקה שבסוף פסקת (3). כפי שהסברנו בדיון, נסיבות החיים יצביעו בדרך כלל שמי שהעביר רכוש בשווי נמוך אחרי ביצוע העבירה, אין לו טענות טובות, אך לא נראה לנו שהנוסח צריך לחסום טיעון כלשהו.
*הערה: להבנתנו, התועלת החברתית הכללית היא זו שעומדת ביסוד הסעיף החדש, באופן עקרוני, ויהיה קשה להוכיח בכל תיק התקיימות מונח שסתום זה. אם מציעים סעיף קיזוז של תאגיד בנקאי, עדיף ליצור נוסחת איזון שבית המשפט יוכל להפעיל אותו לפי מיטב הבנתו.
*הערה: כיוון שמדובר בחילוט חובה, אנו סבורות שיש לאפשר לבית המשפט שיקול דעת רחב יותר לסטות מהוראות הסעיף – הן לעניין סכום החילוט, כפי שהוצע על ידי משרד המשפטים, והן לעניין הטוענים לזכות (יוזכר כי בדיון הקודם הוחלט כי המחוקק יקבע רשימה סגורה של הזכויות שבגינן אפשר לטעון בפני בית המשפט, ושזכויות אלה יהיו קנייניות בלבד); לכן אנו מציעות את הנוסח הבא:
(אנו מציעות למקם סעיף זה בסעיף 70 שעוסק בסייגים נוספים לחילוט רכוש.)
(ב) הורשע אדם בעבירת טרור, רשאי בית משפט לצוות, לבקשת תובע, כי נוסף על כל עונש, יחולט רכוש שהוא אחד מאלה:
(1) רכוש של הנידון, שהוא רכוש הקשור לעבירה, כמשמעותו בפסקה (1) להגדרה "רכוש הקשור לעבירה" ["נעברה בו עבירה או שהוא שימש לביצוע עבירה, איפשר או קידם ביצוע עבירה או יועד לביצוע עבירה";] ;
*הערה: הסעיף המקורי בהצעת החוק מהווה ניסוח מודרני של סעיפים דומים בהשראת סעיף 39 לפסד"פ (חילוט של אותו רכוש עצמו הקשור לביצוע עבירה, כגון משאית שהובילה חומרי חבלה). כעת מבקשת המדינה להוסיף כי לאחר הרשעה, בית המשפט רשאי להורות על חילוט רכוש שהוא שוויו של רכוש הקשור לעבירה. יש לדון בהצדקות לחילוט רכוש בשווי – שכן ככל שמדובר בסכום כסף, שבעצמו אינו "נגוע" בעבירה, נדמה כי מדובר בעונש נוסף, ולא ב"חילוט".
(2) רכוש של אדם אחר שאינו הנידון, שאינו כאמור בסעיף קטן (א)(3), והוא אחד מאלה:
(א) רכוש הקשור לעבירה שבה הורשע הנידון;
(ב) רכוש שהנידון מימן את רכישתו או שהנידון העבירו לאדם האחר בלא תמורה או בתמורה הנמוכה באופן בלתי סביר ביחס לערכו, והמימון או ההעברה כאמור נעשו במטרה למנוע את חילוט הרכוש; לעניין זה, מומן או הועבר רכוש כאמור לאחר ביצוע העבירה, חזקה כי המימון או ההעברה נעשתה במטרה למנוע את חילוטו, אלא אם כן הוכח אחרת.
רכוש שהנידון מימן את רכישתו או שהנידון העבירו לאדם האחר בלא תמורה או בתמורה הנמוכה באופן בלתי סביר ביחס לערכו.
*הערה: בדומה להערה בעניין חילוט חובה, אף כאן יש לדבוק בחילוט של רכוש של אחר רק אם אדם ניסה להבריח רכוש.
59. חילוט רכוש של ארגון טרור לאחר הרשעה בניהול ארגון טרור
הורשע אדם בעבירה לפי סעיף 23(א), רשאי בית משפט, לבקשת תובע, לצוות כי נוסף על כל עונש, יחולט רכוש שהוא רכוש של ארגון הטרור שבקשר אליו הורשע אותו אדם.
60. בקשת תובע לחלט רכוש
בקשת תובע לחלט רכוש לפי סימן זה, ופירוט הרכוש שאת חילוטו מבקשים או שווי הרכוש שלגביו מבקשים צו חילוט, לפי העניין, יצוינו בכתב האישום; התגלה רכוש נוסף שניתן לחלטו לפי הוראות סימן זה, לאחר הגשת כתב האישום, רשאי תובע לתקן את כתב האישום ולבקש חילוט הרכוש כאמור בכל שלב של ההליכים עד למתן גזר הדין.
61. הודעה על בקשה לחילוט רכוש וזכות טיעון
(א) התובע ימסור הודעה על בקשתו לחלט רכוש לפי סימן זה לכל אחד מהמפורטים להלן, למעט לארגון הטרור (להלן - טוען לזכות ברכוש), ובלבד שהם ידועים וניתן לאתרם ולמסור להם את ההודעה בשקידה סבירה בנסיבות העניין:
לנידון;
למי שהרכוש נמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו, ואם נתפס הרכוש - למי שממנו נתפס;
למי שהרכוש רשום על שמו בפנקס המתנהל על פי דין;
למי שהודיע באופן שקבע שר המשפטים לפי סעיף 111(א)(2), כי יש לו טענה לזכות ברכוש.
(ב) לא יצווה בית המשפט על חילוט רכוש לפי סימן זה אלא לאחר שנתן לטוען לזכות ברכוש, אשר ביקש להשמיע את טענותיו בעניין החילוט, בהתאם להוראות שקבע שר המשפטים לפי סעיף 111, הזדמנות להשמיע את טענותיו.
(ג) בהודעה לפי סעיף קטן (א) תצויין זכותו של מקבל ההודעה לבקש להשמיע טענותיו בעניין החילוט כאמור בסעיף קטן (ב), ככל שיש לו טענה לזכות ברכוש.
62. דיון בחילוט לאחר גזר הדין
ראה בית המשפט כי בירור הטענות בדבר החילוט עלול להקשות על סיום הדיון בהליך הפלילי, רשאי הוא, מטעמים שיירשמו, לקבוע שהדיון בבקשת החילוט יהיה לפניו, לאחר מתן גזר הדין.
63. חילוט רכוש שהתגלה לאחר מתן גזר הדין
התגלה לאחר מתן גזר הדין רכוש נוסף, שאילו התגלה לפני מתן גזר הדין, היה ניתן לבקש את חילוטו בהתאם להוראות סימן זה, רשאי בית המשפט שדן בעבירה, לבקשת תובע, לצוות על חילוט הרכוש, ויחולו על דיון כאמור הוראות סעיפים 67 ו – 68 בשינויים המחויבים.
סימן ב': חילוט שיפוטי בהליך אזרחי
64. הגדרת בית משפט
סימן זה, "בית משפט" - בית המשפט המחוזי הרכוש שאותו מבקשים לחלט
65. חילוט רכוש טרור בהליך אזרחי
בית משפט רשאי, על פי בקשה של פרקליט מחוז, לצוות על חילוט רכוש
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות שר הביטחון לצוות על תפיסה וחילוט מנהליים לפי הוראות פרק ז'.
66. בקשה לחלט רכוש
(א) בקשת פרקליט המחוז לחילוט רכוש לפי סימן זה, תוגש בכתב ותפרט את הנימוקים לחילוט המבוקש וכן את הרכוש שאת חילוטו מבקשים; התגלה רכוש נוסף שאת חילוטו מבקשים לפי סימן זה, רשאי פרקליט המחוז לתקן את הבקשה.
(ב) המשיב בבקשה יהיה הטוען לזכות ברכוש, אם ה ידוע וניתן לאתר בשקידה סבירה.
67. הודעה על בקשה לחלט רכוש וזכות טיעון
(א) פרקליט מחוז ימסור הודעה על בקשתו לחלט רכוש לפי סימן זה למשיב כאמור בסעיף 66(ב), אם הוא ידוע וניתן לאתרו ולמסור לו את ההודעה בשקידה סבירה בנסיבות העניין.
(ב) לא יצווה בית המשפט על חילוט רכוש לפי סימן זה אלא לאחר שנתן למשיב הזדמנות להשמיע את טענותיו בעניין החילוט, ככל שיש לו טענה לזכות ברכוש.
(ג) בהודעה לפי סעיף קטן (א) תצוין זכותו של מקבל ההודעה להשמיע טענותיו בעניין החילוט כאמור בסעיף קטן (ב).
68. סטיה מדיני הראיות וראיות חסויות
(א) לצורך החלטתו בעניין חילוט רכוש לפי סימן זה, רשאי בית המשפט, לבקשת תובע, להיזקק לראיות אף אם אינן קבילות במשפט, בדבר הקשר שבין הרכוש לבין ארגון הטרור, אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהדבר יועיל לבירור האמת ולעשיית צדק.
*הערה: הסעיף המוצע מאפשר לבית המשפט בהליך החילוט להיזקק לראיות שאינן קבילות במשפט, אם הדבור "יועיל" לבירור האמת ולעשיית צדק. הביטוי המקובל הוא כי הדבר "דרוש" לבירור האמת ולעשיית צדק (וכך גם מוצע בסעיף 106, לעניין הגשת ראיות שאינן קבילות בבית משפט לעניינים מינהליים). נדמה כי בכל מקרה שיש ראיות שאינן קבילות הן יכולות "להועיל" לבירור האמת, ולכן אנו מציעות לדבוק במבחן הרגיל שלפיו הדבר "דרוש" לבירור האמת.
(ב) בדיון בבקשה לחילוט רכוש לפי סימן זה, רשאי בית המשפט, לבקשת תובע, לקבל ראיה בדבר הקשר שבין הרכוש לבין ארגון הטרור, אף שלא בנוכחות המשיב או בא כוחו, או בלי לגלותה להם, אם שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בשלום הציבור או בביטחונו, או לחשוף שיטות עבודה חסויות, וכי העניין שיש באי-גילויה עדיף מהצורך לגלותה לשם בירור האמת ועשיית צדק (בסעיף זה – ראיה חסויה); בית המשפט רשאי, בטרם יקבל החלטה לפי סעיף קטן זה, לעיין בראיה ולשמוע הסברים שלא בנוכחות המשיב ובא כוחו.
(ג) החליט בית המשפט לקבל ראיה חסויה, יודיע למשיב על כוונתו לעשות כן, ורשאי הוא להורות על העברת תמצית של הראיה החסויה למשיב או לבא כוחו, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע באינטרס שבשלו נקבע, לפי הוראות סעיף קטן (ב), כי הראיה חסויה.
(ד) החליט בית המשפט שלא להיעתר לבקשת תובע כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי התובע להודיע כי הוא חוזר בו מהגשת הראיה; הודיע התובע כאמור לא יתחשב בית המשפט בראיה לצורך החלטתו, והראיה לא תועבר למשיב או לבא כוחו.
(ה) דיון בבקשת תובע לקבל ראיה חסויה לפי סעיף קטן (ב) יתקיים בדלתיים סגורות אלא אם כן קבע בית המשפט הוראה אחרת לעניין זה.
סימן ג': חילוט שיפוטי - הוראות כלליות
69. רכוש שאין לחלטו בשל זכויות של אחר ברכוש
(א) בית המשפט לא יצווה על חילוט רכוש, כולו או חלקו, אף אם הוכחו העובדות והתנאים לחילוט הרכוש לפי פרק זה,
(א)
(ב)
(ב) מצא בית המשפט כי אין לחלט חלק מהרכוש, לפי הוראות סעיף קטן (א), בשל זכותו של טוען לזכות ברכוש באותו חלק, רשאי הוא, על אף האמור באותו סעיף קטן, לחלט גם את החלק האמור, בכפוף למתן הוראות לעניין תשלום לטוען לזכות ברכוש, בשל זכותו כאמור.
(ג) בסעיף זה, "טוען לזכות ברכוש" – למעט הנידון.
70. סייגים נוספים לחילוט רכוש
(א) בית המשפט לא יצווה על חילוט רכוש לפי פרק זה שהוא בגדר מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי סעיף 22(א)(1) עד (3) ו - (5) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967.
(ב) בית המשפט לא יצווה על חילוט כל הרכוש שיש עילה לחילוטו לפי פרק זה, למעט רכוש של ארגון טרור, אם שוכנע כי חילוט הרכוש כולו, כאמור, יגרום לכך שלבעל הזכות ברכוש שיחולט ולבני משפחתו הגרים עמו לא יהיו אמצעי מחיה סבירים ומקום מגורים סביר.
(ג) על אף הוראות סעי 58(ב), לא יצווה בית המשפט לפי הוראת הסעי האמור, על חילוט כל הרכוש הקשור לעבירה שהוא רכוש כאמור בפסקה (1) להגדרה "רכוש הקשור לעבירה", אם מצא כי חילוט הרכוש כולו, כאמור, יביא לפגיעה בלתי סבירה, בנסיבות העניין, בבעל הזכות ברכוש.
(ד) סכום שוויו של כל הרכוש המחולט בהתאם לצו חילוט שניתן לפי פרק זה, למעט לגבי רכוש של ארגון טרור, לא יעלה על שוויו של רכוש הקשור לעבירה שבקשר אליה ניתן הצו.
*הערה:
- בחוקים האחרים, הסייג של חילוט רכוש מתייחס לסעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל, ומחריג את כל החריגים שקבועים בסעיף קטן (א)(1) עד (6) הקיימים בחוק:
"מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול
22. (א) ואלה מיטלטלין שאין מעקלים אותם:
(1) צרכי אוכל כדי מחיית החייב ובני משפחתו הגרים עמו, לתקופה של שלושים יום;
(2) מערכות בגדים, מיטות, כלי מיטה, ציוד רפואי, תרופות, כלי אוכל, כלי מטבח וכלי בית אחרים, והכל אם הם צרכים חיוניים לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו;
(3) דברים הדרושים כתשמישי קדושה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו;
(4) כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים, לרבות רכב, וכן בעלי חיים, שבלעדיהם אין החייב יכול לקיים מקצועו, מלאכתו, משלח ידו או עבודתו שהם מקור פרנסתו ופרנסת בני משפחתו, ובלבד ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות;
(5) כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים, לרבות רכב, וכן בעלי חיים, השייכים לנכה והנחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו;
(6) חיות מחמד; לענין זה, "חיית מחמד" - בעל חיים המוחזק בביתו או בחצריו של החייב ואינו משמש לעיסוק בעל אופי מסחרי;
(7) פריט אחד מכל אחד מסוגי המיטלטלין המפורטים בתוספת החמישית, הדרוש לחייב ולבני משפחתו החיים עמו, ובלבד שוויו המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; שר המשפטים, רשאי, בצו, להוסיף לתוספת החמישית סוגי מיטלטלין, שהתמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב עיקולם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו, ובלבד שוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות;
(8) מיטלטלין ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; פסקה זו לא תחול על מיטלטלין שהם מלאי עסקי."
הצעת החוק מבקשת לקבוע סייג רק לגבי סעיפים קטנים 1 עוד 3, ו-5 – ובכך לאפשר חילוט של חיות מחמד וכלים חיוניים לצורך הפרנסה. מדוע יש לשנות כלל זה? ככל שבפסקה (4) יש רכוש שבוצעה בו העבירה, ניתן להחריגו ולאפשר את חילוטו, אך ככלל אין סיבה למחוק את כל פסקה (4).
- בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי אפשר לחלט רכוש של ארגון טרור גם אם החילוט יגרום לכך שלבעל הזכות ולבני משפחתו לא יהיו אמצעי מחיה ומקום מגורים סבירים. לעניין זה, השווה לסעיף 19 לחוק המאבק בארגוני פשיעה.
- ס"ק (ג) מורה לבית המשפט לא לצוות על חילוט אם החילוט יביא לפגיעה בלתי סבירה בבעל הזכות, בנסיבות העניין. לטעמנו, יש להחיל את סעיף זה גם על חילוט החובה (ור' לעיל), ולא רק על חילוט הרשות.
71. הוכחת העובדות והתנאים לחילוט
הוכחת העובדות והתנאים לחילוט רכוש וכן הוכחת הסייגים לחילוט לפי פרק זה, תיעשה ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי.
72. תיקון צו חילוט או ביטולו
(א) טוען לזכות ברכוש שחולט לפי פרק זה, אשר לא נמסרה לו הודעה לעניין זכותו לפי סעיפים 61(ב) או 67(א), לפי העניין, רשאי לבקש מבית המשפט שציווה על החילוט לתקן או לבטל את הצו.
(ב) בקשה לתיקון או לביטול צו חילוט של טוען לזכות ברכוש לפי הוראות סעיף קטן (א) תוגש בתוך שנתיים מיום מתן צו החילוט או בתוך תקופה ארוכה יותר שיקבע בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן.
(ג) תיקן בית המשפט את צו החילוט או ביטל אותו, יצווה על החזרת הרכוש או חלקו למבקש, או תשלום תמורתו למבקש אם לא ניתן להחזיר את הרכוש או אם הסכים המבקש לקבל את תמורתו; ציווה בית המשפט על תשלום תמורת הרכוש, יקבע בצו את סכום התשלום בהתאם לערכו של הרכוש בשוק החופשי ביום מתן צו החילוט או ביום מתן צו התשלום, לפי הגבוה מביניהם; צו להחזרת הרכוש או צו התשלום לפי סעיף קטן זה, יינתנו בתוך שלושה חודשים מיום שהחליט בית המשפט לתקן או לבטל את צו החילוט, לפי העניין.
(ד) תיקן בית המשפט את צו החילוט או ביטל אותו, רשאי הוא לצוות על תשלום דמי שימוש ברכוש בשל התקופה שהרכוש נלקח מהטוען לזכות ברכוש, וכן רשאי הוא לצוות על תשלום פיצוי בשל נזק או פחת שנגרם לרכוש באותה תקופה.
(ה) צו להחזרת רכוש או צו תשלום שניתנו לפי סעיפים קטנים (ג) או (ד) יבוצעו בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-60 ימים מיום נתינתם.
73. סמכויות חיפוש ותפיסה
סמכויות החיפוש והתפיסה לפי פקודת מעצר וחיפוש יחולו, בכפוף להוראות לפי חוק זה ובשינויים המחויבים, גם לעניין רכוש שביחס אליו ניתן לתת צו חילוט לפי פרק זה.
לעניין תפיסה - הממשלה מבקשת כעת למחוק את סעיפים 78 ו-80 להצעת החוק, שעניינם צווים זמניים לצורך החילוט בטרם הגשת כתב אישום, ואשר כוללים עילות מפורטות וסעדי זמנים מפורטים לתפיסה לצורך חילוט, ומבקשת להסתפק בסעיפים הרלבנטיים בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש). לפי הפסד"פ, לאחר שהשוטר תופס את הרכוש, המשטרה חייבת לפנות לבית המשפט (בית משפט שלום) רק לאחר ששה חודשים לבקש הארכה (ס' 35 לפסד"פ). בתוך ששה החודשים הראשונים, הן המשטרה והן האדם התובע זכות ברכוש רשאי לפנות לבית המשפט לקבל הוראות לגבי הרכוש (ס' 34 לפסד"פ). (יש גם הוראות נוספות, לדוגמא לעניין חפץ ללא בעל.)
(בנוסף - לפי הפסד"פ, לא ברור מהי העילה לתפיסה לצורך חילוט, כאשר בסעיף 78 המוצע העילה היא כי מתקיימות עילת החילוט וכי הרכוש עלול להיעלם או לשמש לביצוע של עבירת טרור.)
מטרת סעיפים 78 ו-80 הייתה לחוקק סעיפים מודרניים שיסדירו את הנושא של תפיסה זמנית לצורך חילוט, (בדומה לכוונת המחוקק בחוק המאבק בארגוני פשיעה, לדוגמא), שמתחשבים בזכויות הנאשם. אנו סבורות שאין להסתפק בהסדר הקיים היום בפסד"פ, ושיש לדבוק בנוסח שהוצע על ידי הממשלה בקריאה הראשונה, שדומה לחוקים אחרים (חוק איסור הלבנת הון, חוק המאבק בארגוני פשיעה, חוק איסור מימון טרור), על אף שיצירת מסלולים מקבילים אינה מוצלחת.
74. ערעור
ערעור על החלטה בעניין חילוט, כמפורט להלן, יוגש בתוך 30 ימים מיום שהודע למערער על מתן ההחלטה, ואם לא ניתן לאתרו ולמסור לו את ההודעה כאמור בשקידה סבירה – מיום מתן ההחלטה, ויהיה בדרך שמערערים על החלטה בעניין אזרחי:
ערעור של טוען לזכות ברכוש, שאינו הנידון, על החלטה בעניין חילוט בהליך פלילי שניתנה בגזר הדין לפי סעיפים 58 או 59, ואולם אם הוגש ערעור על פסק הדין, רשאי בית המשפט שלערעור לשמוע גם את ערעורו של מי שטוען לזכות ברכוש כאמור, בעניין החילוט;
ערעור על החלטה בעניין חילוט בהליך פלילי, שניתנה לאחר מתן גזר הדין, לפי סעיפים 62 או 63;
ערעור על החלטה בעניין חילוט בהליך אזרחי שניתנה לפי סעיף 65;
ערעור על החלטה בעניין תיקון צו חילוט או ביטולו, שניתנה לפי סעיף 72.
75. קרן לניהול הרכוש המחולט
(א) החלטת בית המשפט על חילוט רכוש לפי הוראות פרק זה, תהיה אסמכתא בידי האפוטרופוס הכללי לתפוס את הרכוש כאמור; הרכוש שחולט יועבר לאפוטרופוס הכללי, והרכוש או תמורתו ינוהלו על ידו בקרן בהתאם לתקנות שקבע שר המשפטים לעניין זה לפי סעיף קטן (ב).
(ב) שר המשפטים, בהסכמת שר הביטחון ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין דרכי הנהלת הקרן האמורה בסעיף קטן (א) והדרכים לניהול נכסי הקרן, ובכלל זה הוראות לעניין השימוש שייעשה ברכוש שחולט ודרך חלוקת הרכוש או תמורתו למטרות המפורטות להלן:
(1) ביצוע תפקידיה של רשויות הביטחון במסגרת המאבק בטרור;
(2) ביצוע תפקידיהן של רשויות אכיפת החוק לצורך אכיפת ההוראות לפי חוק זה;
(3) ביצוע תפקידי האפוטרופוס הכללי לפי חוק זה, לרבות תשלום הוצאות הליכי החילוט וניהול הנכסים, ושכר ניהול הנכסים.
(4) ביצוע פעולות הסברה, חינוך ופעולות נוספות במטרה למנוע, במישרין או בעקיפין, הצטרפות לארגוני טרור או השתתפות בפעילותם, או במטרה לסכל פעילות של ארגונים כאמור.
סימן ד': צווים זמניים
76. הגדרת צו זמני
בסימן זה, "צו זמני" – צו זמני שהוא אחד מאלה: צו תפיסה, צו מניעה, צו עיקול, צו בדבר מתן ערבויות מטעם הנאשם או מטעם אדם אחר המחזיק ברכוש, צו הכולל הוראות אחרות בקשר לרכוש, לרבות הוראות לאפוטרופוס הכללי או לאדם אחר בדבר ניהול זמני של הרכוש, וכל צו זמני אחר הדרוש, לדעת בית המשפט, כדי למנוע את סיכול החילוט.
77. צו זמני להבטחת חילוט
(א) הוגש כתב אישום הכולל בקשה לחילוט רכוש או הוגשה בקשה לחילוט בהליך אזרחי, לפי הוראות פרק זה, רשאי בית המשפט שאליו הוגשו כתב האישום או הבקשה, לפי העניין, על פי בקשה של פרקליט מחוז, ליתן צו זמני, אם נוכח כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת קיומה של עילת חילוט, בנסיבות העניין, וכי אי-מתן הצו יכביד על מימוש החילוט.
(ב) בקשה של פרקליט מחוז, לפי הוראות סעיף קטן (א), למתן צו זמני הכולל הוראות לאפוטרופוס הכללי בדבר ניהול זמני של הרכוש, תוגש לאחר התייעצות עם האפוטרופוס הכללי.
(ג) בסעיף זה, "עילת חילוט" – העובדות והתנאים לחילוט רכוש לפי פרק זה, בכפוף לסייגים לחילוט הקבועים בו.
78. צו זמני בטרם הגשת כתב אישום או בקשה לחילוט בהליך אזרחי
(א) בית משפט המוסמך לדון בכתב אישום הכולל בקשה לחילוט רכוש או בבקשה לחילוט בהליך אזרחי, רשאי ליתן צו זמני לפי הוראות סימן זה גם בטרם הוגשו כתב אישום או בקשה לחילוט בהליך אזרחי כאמור בסעיף 77, על פי בקשה של פרקליט מחוז, אם נוכח כי
י
(ב) בקשה של פרקליט מחוז, לפי הוראות סעיף קטן (א), למתן צו זמני הכולל הוראות לאפוטרופוס הכללי בדבר ניהול זמני של הרכוש, תוגש לאחר התייעצות עם האפוטרופוס הכללי.
(ג) צו זמני שניתן לפי סעיף קטן (א) יפקע אם לא הוגשו כתב האישום או הבקשה לחילוט אזרחי, לפי העניין, בתוך שישה חודשים מיום שניתן הצו; בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה לתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים, כל אחת, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שנה מיום מתן הצו הזמני.
(ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאי בית המשפט העליון לצוות על הארכת תקופת תוקפו של צו זמני, מעבר לתקופה הכוללת האמורה באותו סעיף קטן, לתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים כל אחת.
(ה) ניתן צו זמני לפי סעיף זה ובתוך תקופת תוקפו הוגש כתב האישום או הוגשה הבקשה לחילוט בהליך אזרחי, יפקע הצו הזמני בתום עשרה ימים ממועד הגשת כתב האישום או הבקשה, לפי העניין, אם לא הוגשה לבית המשפט, בתוך התקופה האמורה, בקשה למתן צו זמני לפי סעיף 77.
79. ראיות בבקשה לצו זמני
על דיון בבקשה למתן צו זמני, לאחר שהוגשה בקשה לחילוט בהליך אזרחי לפי סעיף 77, או לאחר שהוגשה הצהרת תובע כי עומדים להגיש כתב אישום הכולל בקשה לחילוט בהליך פלילי או כי עומדים להגיש בקשה לחילוט בהליך אזרחי, לפי סעיף 78(א)(1), יחולו הוראות סעיף 68, בשינויים המחויבים.
80. צו זמני במעמד צד אחד
בית המשפט רשאי ליתן צו זמני לפי סימן זה במעמד צד אחד, אם נוכח שיש חשש כי קיום דיון במעמד הצדדים יסכל את מטרת הצו; תוקפו של צו זמני שניתן במעמד צד אחד, לא יעלה על עשרה ימים, והבקשה לצו זמני תישמע במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ובתוך תקופת תוקפו של הצו; בית המשפט רשאי, מנימוקים שיירשמו, להאריך את תוקפו של צו זמני שניתן במעמד צד אחד לתקופות נוספות ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על 30 ימים מיום מתן הצו.
: (ב)
81. סייגים למתן צו זמני
(א) על בקשה למתן צו זמני לפי סימן זה יחולו הוראות סעיפים 66, 67, 69, 70(א) עד (ג), 71 ו- 72, בשינויים המחויבים, ואולם על אף האמור בסעיף 67, 69, ו – 72, רשאי בית המשפט לדחות את הדיון לגבי זכות של טוען לזכות ברכוש וליתן צו זמני, בכפוף למתן הוראות בדבר הבטחת זכותו של הטוען לזכות ברכוש, שתוכרע בהליך העיקרי.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), סעיפים 66(ב), 67, ו - 69 לא יחולו על בקשה למתן צו זמני במעמד צד אחד לפי סעיף 80.
82. מתן צו זמני במידה שאינה עולה על הנדרש
החליט בית המשפט ליתן צו זמני לפי סימן זה, יקבע את סוג הצו, היקפו, תנאיו ותקופת תוקפו, והכול במידה שאינה עולה על הנדרש כדי להשיג את מטרות הצו הזמני.
83. עיון חוזר בצו זמני
בית המשפט רשאי לדון מחדש בצו זמני שנתן אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שהתגלו לאחר מתן הצו הזמני.
84. סמכויות חיפוש ותפיסה
סמכויות החיפוש והתפיסה לפי פקודת מעצר וחיפוש יחולו, בכפוף להוראות לפי חוק זה ובשינויים המחויבים, גם לעניין רכוש שביחס אליו ניתן לתת צו זמני לפי סימן זה.
85. ניהול זמני של הרכוש
החלטת בית המשפט על מתן צו זמני הכולל הוראות בדבר ניהול זמני של הרכוש בידי האפוטרופוס הכללי, לפי הוראות סימן זה, תהיה אסמכתה בידי האפוטרופוס הכללי לתפוס את הרכוש כאמור, ויחולו לעניין הרכוש כאמור הוראות סעיף 75.
86. ערעור על צו זמני
על החלטה שניתנה במסגרת דיון בבקשה למתן צו זמני לפי סימן זה, ניתן לערער, בדרך שמערערים על החלטה בעניין אזרחי, בתוך 30 ימים מיום שהודע למערער על מתן ההחלטה, ואם לא ניתן לאתרו ולמסור לו את ההודעה כאמור בשקידה סבירה – מיום מתן ההחלטה.
חילוט מנהלי – נוסח מוצע מאת הייעוץ המשפטי לוועדה
אנו מציעות את הנוסח שלהלן לאחר הישיבה שהתקיימה ביום 8.2.16, שבה נידון ההסדר של החרמה מינהלית המוצעת על ידי הממשלה – המונח בפניכם בעמוד 16 למסמך זה (ור' בהרחבה את מסמך ההכנה שלנו לקראת אותו דיון). נזכיר כי מסלול ההחרמה בידי כוחות הביטחון הוצע בהצעת החוק המקורית שפורסמה רק בנוגע לרכוש של ארגון טרור. ואולם לקראת הדיונים בוועדה, שלחה הממשלה נוסח חדש ובו הרחבה של סמכות זו גם לגבי רכוש הקשור לעבירות טרור, בין אם הורשע או הואשם אדם בעבירת טרור ובין אם לאו, וכן לגבי רכוש שהוא שוויו של רכוש כאמור. על כל החלטת החרמה, מבקשת הממשלה לקבוע כעת כי הטוען לזכות ברכוש יהיה רשאי לפנות לבית המשפט – אולם רק במסלול של "עתירה מינהלית", כאשר השופט בודק את סבירות ההחלטה המינהלית, שנהנית גם מ"חזקת תקינות", ולא באישור בית המשפט כפי שהוצע בהצעה המקורית. עוד נמחק הסעיף שקבע כי החילוט המנהלי נועד לסיכול פעילות של ארגון טרור.
בדיונים הקודמים שמעה הוועדה דוגמאות רבות לעניין הצורך בסמכות לחילוט המינהלי, ובעיקר לעניין רכוש שנתפס במעברי הגבול עם עזה, וכן סכומי כסף המיועדים לטרור שעוברים בדרכים שונות, כגון באמצעות בלדרים. אנו סבורות שהנוסח שהוצע על ידי הממשלה חורג, בהיקף הסמכויות הניתנות לגורמים המינהליים ובצורת ההשגה לבית המשפט, מההכרחי והנדרש, והצענו לממשלה נוסח שמחד גיסה נותן מענה לחלק הארי של הצרכים, כפי שהבנו אותם, ומאידך גיסה, מאפשר לנפגע (שאינו ארגון הטרור) לטעון את טענותיו בפני בית המשפט. נדגיש – לארגון עצמו אין זכות לטעון כנגד ההחרמה בבית המשפט. הדרך שלו להתגונן היא באמצעות השגה על ההחלטה להכריז עליו כעל ארגון טרור. זכות הטיעון ניתנת לאדם הפרטי, וכן לצד ג' שנפגע מהתפיסה, וכאן חשוב לתת לאנשים את יומם בבית המשפט וחשוב גם שלא להשית עליהם, למעשה, עונש, בהליך מנהלי מתחילתו ועד סופו. וכשמדובר בצד ג', לאפשר הן לנושים, הן לבנקים, הן לקרבנות עבירה, לפנות לבית המשפט על מנת שיאזן בין צורך המדינה בהחרמה לזכות הרכושית של צד ג'.
העיקרים בנוסח שלהלן הם אלה:
א. שר הביטחון יהיה רשאי לתפוס רכוש שהוא אחד מאלה:
רכוש של ארגון טרור (מוכרז או לקראת הליכי הכרזה); או
רכוש שמיועד לביצוע או הכנה של מעשי טרור או תגמול בעד ביצועם -
ואולם אם ניתן להעמיד את האדם לדין פלילי, אין לבקש תפיסה מינהלית במסלול זה, אלא יש לתפוס את הרכוש בהתאם למסלול של חילוט פלילי או חילוט אזרחי, לפיו תופסים את הרכוש בתפיסה מיידית, ודנים בהחרמה הסופית לאחר ההליך הפלילי, או לאחר הליך החילוט.
ב. חזקה כי רכוש שנתפס במעבר גבול עם עזה ללא היתר או דיווח כנדרש, הוא רכוש של ארגון או שמיועד לביצוע מעשי טרור.
ג. קביעה כי אם אין מי שטוען כנגד התפיסה, השר רשאי להחרים את הרכוש; אם יש מי שמבקש להשיג על ההחלטה, הדיון בבית המשפט יהיה דיון בחילוט, ולא בעתירה מינהלית.
אנו סבורות כי הצעה זו מאזנת בין הצורך לפעול ביעילות לבין ההגנה על תמי לב שיכולים להיפגע באופן לא מידתי. ההצעה מאפשרת תפיסה והחרמה של רכוש מסוכן רב, שאין לגביו "כתובת פלילית", ואשר מיועד "למפעל" הטרור – בין אם רכוש של ארגון טרור, בין אם רכוש שמיועד לביצוע מעשי טרור, ובין במעברי גבול (החזקה המוצעת נותנת פיתרון למספר רב מאוד של מקרים). מצד שני, היא לא מאפשרת תפיסה והחרמה שמהווה תחליף עונשי – היא לא נותנת סמכות לתפוס כל רכוש הקשור לעבירת טרור, או רכוש שהוא שוויו של רכוש זה – שכן תפיסת רכוש שכזה, לטעמנו, צריכה להיעשות לאחר בירור בהליך פלילי או בהליך של חילוט אזרחי. בנוסף, הנוסח המוצע משמר את הכלל כי הנטל הוא על המדינה להוכיח כי תפיסת הרכוש הייתה ראויה, תוך כדי שמאפשרת הקלה בהליכים אם אין מי שטוען כנגד התפיסה. לא למותר לציין שזכות העמידה וההגדרה לטוען לזכות ברכוש הן מצמצמות, והרשימה היא רשימה סגורה (זכויות קנייניות בלבד).
בנוגע לנתונים לגבי מספר העתירות, נמסר לנו כי "בשנים 2014-2015 הוגשו 12 עתירות לבג"ץ על החלטות שר הביטחון בדבר החרמת רכוש (כל העתירות הוגשו בשנת 2015, למעט עתירה אחת שהוגשה ב-2014). מתוך סך כל העתירות שהוגשו, 6 עתירות נדחו/נמחקו כך שנכון להיום תלויות ועומדות סה"כ 6 עתירות." אנו סבורות כי נתונים אלה מלמדים שהנוסח המוצע על ידינו בצד היותו מידתי, לא יפגע יתר על המידה בפעילותן של רשויות הביטחון.
חילוט מנהלי – נוסח מוצע מאת משרד המשפטים -
*הבנו בשיחה טלפונית שייתכן שהממשלה תציע שינויים נוספים.
פרק ז': תפיסה וחילוט מינהליים
צו מינהלי לתפיסת רכוש 87. (א) שר הביטחון רשאי להורות בצו על תפיסה זמנית של רכוש שהוא אחד מאלה, או על הגבלת השימוש או הגבלת העברת הזכויות בו, אם שוכנע כי הדבר דרוש כדי לסכל פעילות של ארגון טרור ולפגוע ביכולתו לקדם את מטרותיו, או כדי לסכל מעשי טרור:
(1) רכוש של ארגון טרור שהוכרז לפי סעיפים 4, 6 או11, או שראש רשות ביטחון הודיע לשר כי בכוונתו או בכוונת ועדת השרים, לפי העניין, לבקש להכריז עליו לפי הסעיפים האמורים;
(2) רכוש שמיועד לביצוע מעשי טרור, הכנה לביצועם או שכר או תגמול בעד ביצועם, [אף אם לא ידוע על מעשה טרור מסוים] [וכן רכוש האסור בהחזקה];
(ב) לעניין פרק זה ופרק ו', חזקה שרכוש שנתפס במעבר גבול בין ישראל לחבל עזה שלא דווח והייתה חובה לדווח עליו, או ללא היתר שנדרש, או שהיה ניסיון להסתירו ולהבריחו, הוא רכוש כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן הוכח אחרת.
(ג) שר הביטחון לא יורה כאמור בסעיף קטן (א) אם מבקשים לחלט את רכושו של אדם [הנמצא בישראל] שעבר עבירה וניתן להעמידו לדין פלילי או לחלט את רכושו בהליך אזרחי.
תוקפו של צו תפיסה מינהלי 88 (א) תוקפו של צו תפיסה מינהלי שניתן לפי סעיף 87 יהיה לתקופה שלא תעלה על 90 ימים ממועד מתן הצו, ואולם רשאי שר הביטחון להאריך את תוקפו של צו התפיסה, מעת לעת, לתקופות נוספות שלא יעלו ביחד על ___ .
(ב) בצו כאמור רשאי שר הביטחון לקבוע הוראות בדבר ניהול זמני של הרכוש.
(ג) ר' סעיף 92(א) להצעת החוק – אם יש בו צורך.
הודעה על צו תפיסה מינהלי ושמיעת טענות
89 (א) הודעה על הוצאת צו תפיסה מינהלי ועל זכות להישמע בפני השר לפי סעיף זה, תימסר לטוען לזכות ברכוש, למעט לארגון הטרור, כאמור בסעיף 61, אם הוא ידוע וניתן לאתרו ולמסור לו את ההודעה בשקידה סבירה.
(ב) הוצא צו תפיסה מינהלי, רשאי טוען לזכות ברכוש, בתוך 90 ימים מיום שהוצא הצו, ואם קיבל הודעה לפי סעיף קטן (א) – מיום שקיבל את ההודעה, להגיש לשר הביטחון בקשה להשמיע את טענותיו בנוגע לצו, ואולם רשאי שר הביטחון לדון בבקשה שהוגשה לאחר המועד האמור, אם מצא כי הדבר מוצדק, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ג) שר הביטחון רשאי להשאיר את הצו על כנו, לבטלו או לשנות את תנאיו.
(ד) החליט שר הביטחון שלא להחזיר את הרכוש, יודיע על כך לטוען לזכות ברכוש ועל אפשרות לבירור שיפוטי לפי סעיף 90, וכן יודיע כאמור אם לא קיבל החלטה בתוך ___ ימים מיום שהתקבלה אצלו הבקשה.
בקשה לדיון בבית משפט והגשת בקשה לחילוט אזרחי
90 נמסרה הודעה כאמור בסעיף 89(ד), רשאי טוען לזכות ברכוש להודיע לשר, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, כי הוא מבקש בירור בבית משפט בעניין הרכוש לפי סעיף 65; הודיע אדם כאמור, יגיש תובע בקשה לחילוט רכוש לפי סעיף 65 [חילוט אזרחי] בתוך שבועיים; לא הוגשה בקשה לחילוט כאמור, יפקע צו התפיסה והרכוש יוחזר למי שממנו נתפס.
צו חילוט מינהלי סופי 91 (א) ניתן צו תפיסה מינהלי, ולא הוגשה בקשה לבירור בבית משפט [כאמור בסעיף 90], רשאי שר הביטחון לצוות על חילוט הרכוש שלגביו ניתן הצו, כולו או חלקו, במועדים המפורטים להלן:
(א) לעניין רכוש של ארגון טרור שהוכרז – לאחר שהארגון הוכרז בהכרזה סופית לפי סעיף 6, או ___ ימים לאחר שניתן הצו הזמני, לפי המאוחר;
(ב) לעניין רכוש שמיועד לביצוע מעשה טרור – 90 ימים לאחר מסירת הודעה בעניין צו התפיסה לפי סעיף 89(א), ואם לא נמצא טוען לזכות בשקידה סבירה – שנה מיום שניתן הצו;
(ג) הוגשה בקשה לשמיעת טענות כאמור בסעיף 89(ב) – 60 ימים לאחר שהודע למבקש על ההחלטה בעניינו.
פרק ז': תפיסה וחילוט מינהליים פרק ז': תפיסה וחילוט מינהליים פרק ז': תפיסה וחילוט מינהליים
הגדרת צו תפיסה מינהלי 88 בפרק זה, "צו תפיסה מינהלי" – צו שניתן לפי הוראות סעיפים 89 או 91. בפרק זה, "צו תפיסה מינהלי" – צו שניתן לפי הוראות סעיפים 89 או 91. בפרק זה, "צו תפיסה מינהלי" – צו שניתן לפי הוראות סעיפים 89 או 91.
צו מינהלי לתפיסת רכוש
89 שר הביטחון רשאי להורות בצו על תפיסה זמנית של רכוש שהוא , או על הגבלת השימוש או הגבלת העברת הזכויות בו, לרבות קביעת ערובה להבטחת הצגתו על פי דרישה; בצו כאמור רשאי שר הביטחון לקבוע הוראות בדבר ניהול זמני של הרכוש שר הביטחון רשאי להורות בצו על תפיסה זמנית של רכוש שהוא , או על הגבלת השימוש או הגבלת העברת הזכויות בו, לרבות קביעת ערובה להבטחת הצגתו על פי דרישה; בצו כאמור רשאי שר הביטחון לקבוע הוראות בדבר ניהול זמני של הרכוש שר הביטחון רשאי להורות בצו על תפיסה זמנית של רכוש שהוא , או על הגבלת השימוש או הגבלת העברת הזכויות בו, לרבות קביעת ערובה להבטחת הצגתו על פי דרישה; בצו כאמור רשאי שר הביטחון לקבוע הוראות בדבר ניהול זמני של הרכוש
תוקפו של צו תפיסה מינהלי 90 תוקפו של צו תפיסה מינהלי שניתן לפי סעיף 89 יהיה לתקופה שנקבעה בו ושלא תעלה על שנתיים ממועד מתן הצו, ואולם רשאי שר הביטחון להאריך את תוקפו של צו התפיסה, עד למועד כמפורט להלן, לפי העניין: תוקפו של צו תפיסה מינהלי שניתן לפי סעיף 89 יהיה לתקופה שנקבעה בו ושלא תעלה על שנתיים ממועד מתן הצו, ואולם רשאי שר הביטחון להאריך את תוקפו של צו התפיסה, עד למועד כמפורט להלן, לפי העניין: תוקפו של צו תפיסה מינהלי שניתן לפי סעיף 89 יהיה לתקופה שנקבעה בו ושלא תעלה על שנתיים ממועד מתן הצו, ואולם רשאי שר הביטחון להאריך את תוקפו של צו התפיסה, עד למועד כמפורט להלן, לפי העניין:
הוגשו בקשה לעיון חוזר בצו התפיסה לפי סעיף 94, עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים בעניין צו התפיסה, או ערעור על פסק דינו של בית המשפט בעתירה כאמור - עד למתן החלטה סופית או פסק דין סופי, לפי העניין; הוגשו בקשה לעיון חוזר בצו התפיסה לפי סעיף 94, עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים בעניין צו התפיסה, או ערעור על פסק דינו של בית המשפט בעתירה כאמור - עד למתן החלטה סופית או פסק דין סופי, לפי העניין;
היתה ההכרזה על ארגון הטרור הכרזה זמנית לפי סעיף 4 והוגשו טענות בכתב לפי סעיף 5 - עד לקבלת החלטה בעניין הכרזה סופית לפי סעיף 6. היתה ההכרזה על ארגון הטרור הכרזה זמנית לפי סעיף 4 והוגשו טענות בכתב לפי סעיף 5 - עד לקבלת החלטה בעניין הכרזה סופית לפי סעיף 6.
חלפה תקופת ההארכה לפי פסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (א), לפי העניין, ולא הוחלט בהליכים כאמור באותן פסקאות לבטל את צו התפיסה המינהלי או שלא להכריז על ארגון הטרור בהכרזה סופית, לפי העניין, רשאי שר הביטחון להאריך את תקופת תוקפו של הצו לתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים, לצורך הוצאת צו חילוט לפי הוראות סעיף 98. חלפה תקופת ההארכה לפי פסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (א), לפי העניין, ולא הוחלט בהליכים כאמור באותן פסקאות לבטל את צו התפיסה המינהלי או שלא להכריז על ארגון הטרור בהכרזה סופית, לפי העניין, רשאי שר הביטחון להאריך את תקופת תוקפו של הצו לתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים, לצורך הוצאת צו חילוט לפי הוראות סעיף 98. חלפה תקופת ההארכה לפי פסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (א), לפי העניין, ולא הוחלט בהליכים כאמור באותן פסקאות לבטל את צו התפיסה המינהלי או שלא להכריז על ארגון הטרור בהכרזה סופית, לפי העניין, רשאי שר הביטחון להאריך את תקופת תוקפו של הצו לתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים, לצורך הוצאת צו חילוט לפי הוראות סעיף 98.
על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), ניתנה החלטה לעניין חילוט לפי סעיפים 59, 65 או 98(),או ניתן צו זמני לפי הוראות סעיפים 77 או 78, יפקע תוקפו של צו התפיסה המינהלי. על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), ניתנה החלטה לעניין חילוט לפי סעיפים 59, 65 או 98(),או ניתן צו זמני לפי הוראות סעיפים 77 או 78, יפקע תוקפו של צו התפיסה המינהלי. על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), ניתנה החלטה לעניין חילוט לפי סעיפים 59, 65 או 98(),או ניתן צו זמני לפי הוראות סעיפים 77 או 78, יפקע תוקפו של צו התפיסה המינהלי.
פקע תוקפו של צו תפיסה מנהלי לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), ולא ניתן צו חילוט או צו זמני כאמור בסעיף קטן (ג), יוחזר הרכוש למי שממנו נתפס. פקע תוקפו של צו תפיסה מנהלי לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), ולא ניתן צו חילוט או צו זמני כאמור בסעיף קטן (ג), יוחזר הרכוש למי שממנו נתפס. פקע תוקפו של צו תפיסה מנהלי לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), ולא ניתן צו חילוט או צו זמני כאמור בסעיף קטן (ג), יוחזר הרכוש למי שממנו נתפס.
צו מינהלי זמני לתפיסת רכוש של ארגון טרור העומד להיות מוכרז
91 שר הביטחון רשאי, לבקשת ראש רשות ביטחון, ליתן צו כאמור בסעיף 89 גם לגבי רכוש של חבר בני אדם שאינו ארגון טרור מוכרז, אם התקיימו כל אלה: שר הביטחון רשאי, לבקשת ראש רשות ביטחון, ליתן צו כאמור בסעיף 89 גם לגבי רכוש של חבר בני אדם שאינו ארגון טרור מוכרז, אם התקיימו כל אלה: שר הביטחון רשאי, לבקשת ראש רשות ביטחון, ליתן צו כאמור בסעיף 89 גם לגבי רכוש של חבר בני אדם שאינו ארגון טרור מוכרז, אם התקיימו כל אלה:
ראש רשות ביטחון הגיש לשר הביטחון בקשה להכריז לפי הוראות סימן א' לפרק ב' כי אותו חבר בני אדם הוא ארגון טרור, או הודיע לשר הביטחון כי בדעתו להגיש בקשה כאמור; ראש רשות ביטחון הגיש לשר הביטחון בקשה להכריז לפי הוראות סימן א' לפרק ב' כי אותו חבר בני אדם הוא ארגון טרור, או הודיע לשר הביטחון כי בדעתו להגיש בקשה כאמור;
יש יסוד סביר להניח כי הרכוש הוא רכוש של ארגון הטרור; יש יסוד סביר להניח כי הרכוש הוא רכוש של ארגון הטרור;
מתקיימים לגבי הרכוש התנאים האמורים בסעיף 78(א)(2), בשינויים המחויבים. מתקיימים לגבי הרכוש התנאים האמורים בסעיף 78(א)(2), בשינויים המחויבים.
תוקפו של צו תפיסה מינהלי שניתן לפי סעיף קטן (א) (בסעיף קטן זה - צו תפיסה זמני) יהיה לתקופה שנקבעה בו ושלא תעלה על 90 ימים ממועד מתן הצו, ורשאי שר הביטחון, מטעמים מיוחדים שיירשמו, באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לעניין זה, להאריך מעת לעת את תקופת תוקפו של צו התפיסה הזמני לתקופות נוספות, ובלבד שתקופת תקפו הכוללת של הצו לא תעלה על 120 ימים ממועד נתינתו; על אף האמור בסעיף קטן זה, הוכרז כי חבר בני האדם הוא ארגון טרור וניתן צו תפיסה לפי סעיף 89, או החליט שר הביטחון שלא להכריז עליו ארגון טרור - יפקע תוקפו של צו התפיסה הזמני, במועד מתן צו התפיסה לפי סעיף 89 או במועד החלטת שר הביטחון, לפי העניין. תוקפו של צו תפיסה מינהלי שניתן לפי סעיף קטן (א) (בסעיף קטן זה - צו תפיסה זמני) יהיה לתקופה שנקבעה בו ושלא תעלה על 90 ימים ממועד מתן הצו, ורשאי שר הביטחון, מטעמים מיוחדים שיירשמו, באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לעניין זה, להאריך מעת לעת את תקופת תוקפו של צו התפיסה הזמני לתקופות נוספות, ובלבד שתקופת תקפו הכוללת של הצו לא תעלה על 120 ימים ממועד נתינתו; על אף האמור בסעיף קטן זה, הוכרז כי חבר בני האדם הוא ארגון טרור וניתן צו תפיסה לפי סעיף 89, או החליט שר הביטחון שלא להכריז עליו ארגון טרור - יפקע תוקפו של צו התפיסה הזמני, במועד מתן צו התפיסה לפי סעיף 89 או במועד החלטת שר הביטחון, לפי העניין. תוקפו של צו תפיסה מינהלי שניתן לפי סעיף קטן (א) (בסעיף קטן זה - צו תפיסה זמני) יהיה לתקופה שנקבעה בו ושלא תעלה על 90 ימים ממועד מתן הצו, ורשאי שר הביטחון, מטעמים מיוחדים שיירשמו, באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לעניין זה, להאריך מעת לעת את תקופת תוקפו של צו התפיסה הזמני לתקופות נוספות, ובלבד שתקופת תקפו הכוללת של הצו לא תעלה על 120 ימים ממועד נתינתו; על אף האמור בסעיף קטן זה, הוכרז כי חבר בני האדם הוא ארגון טרור וניתן צו תפיסה לפי סעיף 89, או החליט שר הביטחון שלא להכריז עליו ארגון טרור - יפקע תוקפו של צו התפיסה הזמני, במועד מתן צו התפיסה לפי סעיף 89 או במועד החלטת שר הביטחון, לפי העניין.
תוכנו של צו תפיסה מינהלי 92 בצו תפיסה מינהלי יפורט הרכוש שלגביו חל הצו או סוג הרכוש כאמור, וכן המקום שבו נמצא הרכוש, והכול אם הם ידועים. בצו תפיסה מינהלי יפורט הרכוש שלגביו חל הצו או סוג הרכוש כאמור, וכן המקום שבו נמצא הרכוש, והכול אם הם ידועים. בצו תפיסה מינהלי יפורט הרכוש שלגביו חל הצו או סוג הרכוש כאמור, וכן המקום שבו נמצא הרכוש, והכול אם הם ידועים.
הוכח להנחת דעתו של שר הביטחון כי רכוש שניתן להוציא לגביו צו תפיסה מינהלי מעורב ברכוש נוסף, שאינו רכוש כאמור, ולא ניתן בנסיבות העניין לזהותו או להפרידו, רשאי שר הביטחון להורות בצו התפיסה המנהלי גם על תפיסתו של הרכוש הנוסף. הוכח להנחת דעתו של שר הביטחון כי רכוש שניתן להוציא לגביו צו תפיסה מינהלי מעורב ברכוש נוסף, שאינו רכוש כאמור, ולא ניתן בנסיבות העניין לזהותו או להפרידו, רשאי שר הביטחון להורות בצו התפיסה המנהלי גם על תפיסתו של הרכוש הנוסף. הוכח להנחת דעתו של שר הביטחון כי רכוש שניתן להוציא לגביו צו תפיסה מינהלי מעורב ברכוש נוסף, שאינו רכוש כאמור, ולא ניתן בנסיבות העניין לזהותו או להפרידו, רשאי שר הביטחון להורות בצו התפיסה המנהלי גם על תפיסתו של הרכוש הנוסף.
סייג לתפיסה
93
עיון חוזר בשל זכויות של אחר ברכוש
94 הוצא צו תפיסה מינהלי לפי פרק זה, רשאי טוען לזכות ברכוש, בתוך 60 ימים מיום שהוצא הצו, ואם קיבל הודעה לפי סעיף קטן (ב) - מיום שקיבל את ההודעה, להגיש לשר הביטחון בקשה לעיון חוזר בצו, ואולם רשאי שר הביטחון לדון בבקשה שהוגשה לאחר המועד האמור, אם מצא כי הדבר מוצדק, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שר הביטחון רשאי להשאיר את הצו על כנו, לבטלו או לשנות את תנאיו. הוצא צו תפיסה מינהלי לפי פרק זה, רשאי טוען לזכות ברכוש, בתוך 60 ימים מיום שהוצא הצו, ואם קיבל הודעה לפי סעיף קטן (ב) - מיום שקיבל את ההודעה, להגיש לשר הביטחון בקשה לעיון חוזר בצו, ואולם רשאי שר הביטחון לדון בבקשה שהוגשה לאחר המועד האמור, אם מצא כי הדבר מוצדק, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שר הביטחון רשאי להשאיר את הצו על כנו, לבטלו או לשנות את תנאיו. הוצא צו תפיסה מינהלי לפי פרק זה, רשאי טוען לזכות ברכוש, בתוך 60 ימים מיום שהוצא הצו, ואם קיבל הודעה לפי סעיף קטן (ב) - מיום שקיבל את ההודעה, להגיש לשר הביטחון בקשה לעיון חוזר בצו, ואולם רשאי שר הביטחון לדון בבקשה שהוגשה לאחר המועד האמור, אם מצא כי הדבר מוצדק, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שר הביטחון רשאי להשאיר את הצו על כנו, לבטלו או לשנות את תנאיו.
הודעה על הוצאת צו תפיסה מינהלי ועל זכות להגיש בקשה לעיון חוזר כאמור בסעיף קטן (א) תימסר לטוען לזכות ברכוש, אם הוא ידוע וניתן לאתרו ולמסור לו את ההודעה בשקידה סבירה. הודעה על הוצאת צו תפיסה מינהלי ועל זכות להגיש בקשה לעיון חוזר כאמור בסעיף קטן (א) תימסר לטוען לזכות ברכוש, אם הוא ידוע וניתן לאתרו ולמסור לו את ההודעה בשקידה סבירה. הודעה על הוצאת צו תפיסה מינהלי ועל זכות להגיש בקשה לעיון חוזר כאמור בסעיף קטן (א) תימסר לטוען לזכות ברכוש, אם הוא ידוע וניתן לאתרו ולמסור לו את ההודעה בשקידה סבירה.
שר הביטחון יבטל או יתקן צו תפיסה שנתן לפי פרק זה אם נוכח כי טוען לזכות ברכוש הוכיח את זכותו ברכוש, וכי התקיים בעניין זה אחד התנאים האמורים בסעיף 69(א), בשינויים המחויבים, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 69(ב), בשינויים המחויבים שר הביטחון יבטל או יתקן צו תפיסה שנתן לפי פרק זה אם נוכח כי טוען לזכות ברכוש הוכיח את זכותו ברכוש, וכי התקיים בעניין זה אחד התנאים האמורים בסעיף 69(א), בשינויים המחויבים, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 69(ב), בשינויים המחויבים שר הביטחון יבטל או יתקן צו תפיסה שנתן לפי פרק זה אם נוכח כי טוען לזכות ברכוש הוכיח את זכותו ברכוש, וכי התקיים בעניין זה אחד התנאים האמורים בסעיף 69(א), בשינויים המחויבים, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 69(ב), בשינויים המחויבים
ביצוע צו תפיסה מינהלי
95 צו תפיסה מינהלי שהוצא לפי הוראות פרק זה יכול שיבוצע בידי עובד ציבור שראש הממשלה או שר הביטחון הסמיכו לכך או בידי שוטר, ולעניין טובין המצויים בפיקוח המכס בהתאם להוראות פקודת המכס - יכול שיבוצעו גם בידי פקיד מכס שהוסמך לכך על ידי מנהל אגף המכס והמע"מ. צו תפיסה מינהלי שהוצא לפי הוראות פרק זה יכול שיבוצע בידי עובד ציבור שראש הממשלה או שר הביטחון הסמיכו לכך או בידי שוטר, ולעניין טובין המצויים בפיקוח המכס בהתאם להוראות פקודת המכס - יכול שיבוצעו גם בידי פקיד מכס שהוסמך לכך על ידי מנהל אגף המכס והמע"מ. צו תפיסה מינהלי שהוצא לפי הוראות פרק זה יכול שיבוצע בידי עובד ציבור שראש הממשלה או שר הביטחון הסמיכו לכך או בידי שוטר, ולעניין טובין המצויים בפיקוח המכס בהתאם להוראות פקודת המכס - יכול שיבוצעו גם בידי פקיד מכס שהוסמך לכך על ידי מנהל אגף המכס והמע"מ.
לשוטר או לעובד ציבור שהוסמך לכך לפי הוראות סעיף קטן (א) יהיו נתונות, לשם ביצוע צו תפיסה מינהלי, הסמכויות הנתונות לשוטר לצורך ביצוע צו חיפוש כאמור בסעיף 24(א)(1) לפקודת מעצר וחיפוש, והוראות סעיפים 26 עד 29, 45 ו-46 של הפקודה האמורה יחולו על ביצוע הצו כאמור, בשינויים המחויבים. לשוטר או לעובד ציבור שהוסמך לכך לפי הוראות סעיף קטן (א) יהיו נתונות, לשם ביצוע צו תפיסה מינהלי, הסמכויות הנתונות לשוטר לצורך ביצוע צו חיפוש כאמור בסעיף 24(א)(1) לפקודת מעצר וחיפוש, והוראות סעיפים 26 עד 29, 45 ו-46 של הפקודה האמורה יחולו על ביצוע הצו כאמור, בשינויים המחויבים.
לפקיד מכס שהוסמך לכך לפי הוראות סעיף קטן (א) יהיו נתונות, לשם ביצוע צו תפיסה מינהלי, הסמכויות לפי סעיפים 174, 177, 184 ו-185 לפקודת המכס, ולעניין זה יראו רכוש החשוד כרכוש שלגביו חל צו התפיסה המינהלי, כטובין שיבואם או יצואם נאסר. לפקיד מכס שהוסמך לכך לפי הוראות סעיף קטן (א) יהיו נתונות, לשם ביצוע צו תפיסה מינהלי, הסמכויות לפי סעיפים 174, 177, 184 ו-185 לפקודת המכס, ולעניין זה יראו רכוש החשוד כרכוש שלגביו חל צו התפיסה המינהלי, כטובין שיבואם או יצואם נאסר.
נוכח מי שמבצע צו תפיסה לפי סעיף קטן (א), בעת ביצוע התפיסה, כי הרכוש שיש לתפסו מעורב ברכוש אחר ולא ניתן בנסיבות העניין לזהותו או להפרידו או היה לו יסוד סביר להניח כי קיים רכוש נוסף שהוא רכוש של ארגון הטרור ואשר לא פורט בצו, ולא ניתן, בנסיבות העניין, לקבל צו מתוקן לפי סעיף 96, רשאי הוא לתפוס גם את הרכוש המעורב או הרכוש הנוסף נוכח מי שמבצע צו תפיסה לפי סעיף קטן (א), בעת ביצוע התפיסה, כי הרכוש שיש לתפסו מעורב ברכוש אחר ולא ניתן בנסיבות העניין לזהותו או להפרידו או היה לו יסוד סביר להניח כי קיים רכוש נוסף שהוא רכוש של ארגון הטרור ואשר לא פורט בצו, ולא ניתן, בנסיבות העניין, לקבל צו מתוקן לפי סעיף 96, רשאי הוא לתפוס גם את הרכוש המעורב או הרכוש הנוסף
הודעה על תפיסה לפי פסקה (1) תימסר לשר הביטחון בתוך 72 שעות ממועד ביצוע התפיסה. הודעה על תפיסה לפי פסקה (1) תימסר לשר הביטחון בתוך 72 שעות ממועד ביצוע התפיסה.
לא הוציא שר הביטחון צו מתוקן כאמור בסעיף 96 לגבי הרכוש המעורב או הרכוש הנוסף שנתפס לפי פסקה (1), בתוך 14 ימים ממועד תפיסתו , יוחזר הרכוש לאדם שממנו נתפס. לא הוציא שר הביטחון צו מתוקן כאמור בסעיף 96 לגבי הרכוש המעורב או הרכוש הנוסף שנתפס לפי פסקה (1), בתוך 14 ימים ממועד תפיסתו , יוחזר הרכוש לאדם שממנו נתפס.
עדכון צו תפיסה מינהלי
96 ניתן צו תפיסה מינהלי לפי הוראות פרק זה והתגלה, לאחר מתן הצו או בעת ביצועו, רכוש נוסף אשר יש יסוד להניח שהוא רכוש של ארגון הטרור או רכוש מעורב כאמור בסעיף 95(ג), רשאי שר הביטחון להוציא צו תפיסה מינהלי מתוקן; ההוראות לפי פרק זה החלות על הצו המקורי יחולו גם על הצו המתוקן, ולעניין סעיפים 90 ו-98, יימנו התקופות לפי אותם סעיפים, ממועד מתן הצו המקורי. ניתן צו תפיסה מינהלי לפי הוראות פרק זה והתגלה, לאחר מתן הצו או בעת ביצועו, רכוש נוסף אשר יש יסוד להניח שהוא רכוש של ארגון הטרור או רכוש מעורב כאמור בסעיף 95(ג), רשאי שר הביטחון להוציא צו תפיסה מינהלי מתוקן; ההוראות לפי פרק זה החלות על הצו המקורי יחולו גם על הצו המתוקן, ולעניין סעיפים 90 ו-98, יימנו התקופות לפי אותם סעיפים, ממועד מתן הצו המקורי. ניתן צו תפיסה מינהלי לפי הוראות פרק זה והתגלה, לאחר מתן הצו או בעת ביצועו, רכוש נוסף אשר יש יסוד להניח שהוא רכוש של ארגון הטרור או רכוש מעורב כאמור בסעיף 95(ג), רשאי שר הביטחון להוציא צו תפיסה מינהלי מתוקן; ההוראות לפי פרק זה החלות על הצו המקורי יחולו גם על הצו המתוקן, ולעניין סעיפים 90 ו-98, יימנו התקופות לפי אותם סעיפים, ממועד מתן הצו המקורי.
הוראות לגבי עתירה בעניין צו תפיסה מינהלי 97 הוראות סעיף 68 יחולו, בשינויים המחויבים, על דיון בעתירה בעניין צו תפיסה מינהלי שהוגשה לבית משפט לעניינים מינהליים. הוראות סעיף 68 יחולו, בשינויים המחויבים, על דיון בעתירה בעניין צו תפיסה מינהלי שהוגשה לבית משפט לעניינים מינהליים. הוראות סעיף 68 יחולו, בשינויים המחויבים, על דיון בעתירה בעניין צו תפיסה מינהלי שהוגשה לבית משפט לעניינים מינהליים.
חילוט רכוש שנתפס
98 ניתן צו תפיסה מינהלי לפי סעיף 89, רשאי שר הביטחון לצוות על חילוט הרכוש שלגביו ניתן הצו, כולו או חלקו
ניתן צו תפיסה מינהלי לפי סעיף 89, רשאי שר הביטחון לצוות על חילוט הרכוש שלגביו ניתן הצו, כולו או חלקו
ניתן צו תפיסה מינהלי לפי סעיף 89, רשאי שר הביטחון לצוות על חילוט הרכוש שלגביו ניתן הצו, כולו או חלקו
תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים 130 בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס – 2000, בתוספת הראשונה, בסופה יבוא: בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס – 2000, בתוספת הראשונה, בסופה יבוא: בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס – 2000, בתוספת הראשונה, בסופה יבוא:
"36. מאבק בטרור - צו מהמפורטים להלן: "36. מאבק בטרור - צו מהמפורטים להלן: "36. מאבק בטרור - צו מהמפורטים להלן:
(1) צו תפיסה לפי פרק ז' לחוק המאבק בטרור, התשע"ה – 2015, וכן צו למניעת פעילות או צו להגבלת שימוש במקום, לפי פרק ח' לחוק האמור; (1) צו תפיסה לפי פרק ז' לחוק המאבק בטרור, התשע"ה – 2015, וכן צו למניעת פעילות או צו להגבלת שימוש במקום, לפי פרק ח' לחוק האמור;
(2) צו הגבלה לפי סעיף 2(א) לחוק סמכויות מינהליות (מעצרים והגבלות), התשל"ט – 1979." (2) צו הגבלה לפי סעיף 2(א) לחוק סמכויות מינהליות (מעצרים והגבלות), התשל"ט – 1979."