חומר רקע
9 באוגוסט 2015
כ"ד באב התשע"ה
אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
מתן אישור לעובדי רשות המעברים היבשתיים במשרד הביטחון –
לעניין צו הענקת סמכויות עיכוב ומעצר לפי סעיף 39 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996
מסמך רקע לדיון הקבוע ליום 10.8.2015
ס' 39(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן – "חוק המעצרים") קובע, כי השר לביטחון פנים רשאי, בצו, להעניק לעובד ציבור סמכויות שוטר לעכב או לעצור ללא צו שופט, אם שוכנע כי מתן הסמכות חיוני למילוי תפקידו. הסמכות תוענק רק לאחר שהעובד קיבל הכשרה מתאימה והמשטרה הודיעה שאין מניעה מלהסמיכו מטעמים של ביטחון הציבור (ס' 39(ב) ו-(ג) לחוק המעצרים). סעיף 39(ד) קובע כי הגופים בהם יוענקו לעובדים סמכויות כאמור ייקבעו באישור ועדת החוקה. כעת, השר לביטחון פנים מבקש את אישורה של הוועדה לקבוע כי רשות המעברים היבשתיים במשרד הביטחון הוא גוף כאמור. יצוין כי אם תאשר הוועדה את בקשתו, יישלח מכתב אישור מהוועדה כעת אך לא יתפרסם צו בעניין; אישור הוועדה יצויין כאשר השר יעניק בעתיד את הסמכויות לעובדים בצו שיתפרסם ברשומות (ור' את טיוטת הצו שיפורסם, בעמ' 3).
במדינת ישראל פועלים מספר גופים האמונים על הפעילות הסדירה של המעברים השונים: רשות שדות התעופה אמונה על המעברים הבינלאומיים (נתב"ג, אלנבי, טאבה וכו'), חברות הנמלים אמונות על נמלי ישראל, צה"ל אמון על חלק מהמעברים הפנימיים (צבאיים), ומשטרת ישראל אמונה על המעברים בעוטף ירושלים. בנוסף, מינהל מעברי גבול ברשות האוכלוסין וההגירה אמון על הפעלת כלל מעברי הגבול הבינלאומיים מתוקף חוק הכניסה לישראל.
רשות המעברים היבשתיים הוקמה ב-2005 כמינהלית מעברים, בין היתר בעקבות דו"חות של מבקר המדינה, במטרה לאזרח את פעילות מעברי הגבול היבשתיים בין ישראל לרשות הפלסטינית, ובכך להגביר את המקצועיות של מפעילי המחסומים. ב- 2009 קיבלה המינהלת מעמד של יחידת סמך במשרד הביטחון והפכה לרשות המעברים היבשתיים. כיום, רשות המעברים היבשתיים אמונה על 15 מעברים אזרחיים (שכאמור, אינם כוללים את המחסומים בעוטף ירושלים שנשארו בסמכות המשטרה). במכתב ששלח השר לביטחון פנים, השר ארדן, לוועדה, נמסר כי לעתים עובדי הרשות נדרשים לעכב אדם או לעצור אותו כאשר יש רישום במערכת הממוחשבת "רעות" לפיו האדם שנכנס או יוצא במעבר הוא דרוש למעצר או לחקירה.
כעת, השר לביטחון פנים מבקש את אישור הוועדה להענקת סמכויות עיכוב ומעצר, כפי שיפורטו להלן, לעובדי הרשות. בהמשך, ולאחר שיעברו העובדים הכשרה מתאימה, השר יהיה רשאי להעניק את הסמכויות בצו לעובדים ספציפיים ששמם יופיעו בצו. יוער כי רשות המעברים מעסיקה מספר רב של עובדים באמצעות חברה פרטית, אשר אינם עובדי מדינה. כאמור, לעובדים שאינם עובדי ציבור לא יוענקו סמכויות עיכוב ומעצר.
מיום 12.5.1997
תיקון מס' 1
ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 124 (ה"ח 2366)
הוספת סעיף 67
מיום 9.4.1983
צו תשמ"ג-1983
ק"ת תשמ"ג מס' 4469 מיום 10.3.1983 עמ' 905
(ד) העובר על הוראה מהוראות סעיף זה או תקנות לפיו, דינו – קנס 10,000 שקלים 480,000 שקלים.
מיום 14.3.1984
צו תשמ"ד-1984
ק"ת תשמ"ד מס' 4594 מיום 12.2.1984 עמ' 949
(ד) העובר על הוראה מהוראות סעיף זה או תקנות לפיו, דינו - קנס 480,000 שקלים 1,150,000 שקלים.
מיום 28.8.1984
צו (מס' 2) תשמ"ד-1984
ק"ת תשמ"ד מס' 4674 מיום 29.7.1984 עמ' 2066
(ד) העובר על הוראה מהוראות סעיף זה או תקנות לפיו, דינו - קנס 1,150,000 שקלים 2,300,000 שקלים.
מיום 30.4.1985
צו תשמ"ה-1985
ק"ת תשמ"ה מס' 4786 מיום 31.3.1985 עמ' 1000
(ד) העובר על הוראה מהוראות סעיף זה או תקנות לפיו, דינו - קנס 2,300,000 שקלים 5,750,000 שקלים.
מיום 1.1.1986
צו תשמ"ו-1985
ק"ת תשמ"ו מס' 4885 מיום 20.12.1985 עמ' 299
(ד) העובר על הוראה מהוראות סעיף זה או תקנות לפיו, דינו - קנס 5,750,000 שקלים 14,375 שקלים חדשים.
מיום 1.2.1987
צו תשמ"ז-1987
ק"ת תשמ"ז מס' 5001 מיום 29.1.1987 עמ' 358
(ד) העובר על הוראה מהוראות סעיף זה או תקנות לפיו, דינו - קנס 14,375 17,250 שקלים חדשים.
מיום 1.9.1989
צו תשמ"ט-1989
ק"ת תשמ"ט מס' 5209 מיום 8.8.1989 עמ' 1234
(ד) העובר על הוראה מהוראות סעיף זה או תקנות לפיו, דינו - קנס 17,250 26,100 שקלים חדשים.
מיום 15.4.1993
צו תשנ"ג-1993
ק"ת תשנ"ג מס' 5506 מיום 4.3.1993 עמ' 487
(ד) העובר על הוראה מהוראות סעיף זה או תקנות לפיו, דינו - קנס 26,100 42,000 שקלים חדשים.
מיום 11.7.1996
צו תשנ"ו-1996
ק"ת תשנ"ו מס' 5760 מיום 11.6.1996 עמ' 994
(ד) העובר על הוראה מהוראות סעיף זה או תקנות לפיו, דינו - קנס 42,000 58,100 שקלים חדשים.
מיום 30.11.2002
צו תשס"ג-2002
ק"ת תשס"ג מס' 6205 מיום 31.10.2002 עמ' 124
(ד) העובר על הוראה מהוראות סעיף זה או תקנות לפיו, דינו – קנס 58,100 78,500 שקלים חדשים.
מיום 10.10.2008
תיקון מס' 3
ס"ח תשס"ח מס' 2181 מיום 11.8.2008 עמ' 861 (ה"ח 159)
הסמכויות אותן מוצע להעניק לעובדי רשות המעברים היבשתיים
על פי המוצע, הסמכויות שיוענקו לעובדי רשות המעברים במסגרת תפקידם, יהיו אלה:
סמכות לעיכוב חשוד – ס' 67(א) לחוק המעצרים מעניק לשוטר את הסמכות לעכב אדם כדי לברר את זהותו ומענו או כדי לחקור אותו ולמסור לו מסמכים, במקום הימצאו, אם יש לו יסוד סביר לחשד כי אותו אדם עבר עבירה או עומד לעבור עבירה העלולה לסכן את שלומו או בטחונו של אדם, את שלום הציבור או את בטחון המדינה.
סמכות לעיכוב עד – ס' 68 לחוק המעצרים מעניק לשוטר את הסמכות לעכב אדם שיכול למסור לו מידע הנוגע לעבירה, כדי לברר את זהותו ומענו וכדי לחקור אותו במקום הימצאו; וכן רשאי הוא לזמן אותו לתחנת משטרה קרובה למועד סביר אחר שיקבע לצורך ביצוע אותן פעולות, אם יש לו יסוד סביר לחשד שנעברה עבירה. אם זיהויו של אותו אדם בלתי מספיק, או אם קיים חשש כי האדם לא יתייצב לחקירה במועד, רשאי השוטר לבקש מאותו אדם להילוות עמו לתחנת המשטרה לשם גביית העדות.
(מוצע לקבוע בצו כי הוראות סעיף 73(ב) רישה לחוק יחולו על העיכוב, קרי שמשך הזמן של העיכוב לא יעלה על שלוש שעות.)
סמכות מעצר בלא צו – ס' 23(ב) לחוק המעצרים מסמיך שוטר לעצור אדם ולהביאו לתחנת המשטרה לתכלית שלשמה ביקש לעכבו, אם האדם אינו מציית להוראותיו שניתנו על פי סמכויות העיכוב המסורות לו בדין, או אם הוא מפריע לו להשתמש בסמכויות העיכוב, וכל זאת ללא צו.
(ב-2010, הוועדה אישרה הענקת סמכויות דומות לעובדי רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול במשרד הפנים.)
על פי המוצע, הסמכויות יינתנו לגבי הנכנסים והיוצאים במחסומים שהם חבי מעצר או דרושי חקירה.
הערות:
מוצע לברר את היחסים בין כל הגופים הנמצאים במעברים, ולקבל התחייבות כי במעבר שנמצאים בו גם עובדי משטרה, צה"ל, או רשות ההגירה, לא תינתן סמכויות עיכוב ומעצר, בנוסף לכל אלה, לעובדי הרשות.
בצו המוצע, כתוב כי הסמכויות הן לגבי נכנסים ויוצאים במעבר שהם "חבי מעצר או דרושי חקירה". מוצע לקבל פרטים נוספים לענין מונחים אלו. מי קובע כי האדם הוא חב-מעצר או דרוש חקירה, ועל בסיס איזה מידע?
טיוטת צו הענקת סמכויות:
צו הענקת סמכויות
לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996
בתוקף סמכותי לפי סעיף 39 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן - החוק) ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מסמיך את עובדי רשות המעברים היבשתיים במשרד הביטחון, המפורטים להלן, בסמכויות עיכוב ומעצר בהן יוכלו לעשות שימוש במסגרת תפקידם, כדלקמן:
(1) סמכויות עיכוב לפי סעיפים 67(א) ו- 68 לחוק; על סמכויות עיכוב כאמור, יחול האמור בסעיפים 73(א), 73(ב) רישה ו-74 לחוק.
(2) (2) סמכות מעצר לפי סעיף 23(ב) לחוק.
סמכויות אלה הן לגבי הנכנסים והיוצאים במעברי הגבול היבשתיים שהם חבי מעצר או דרושי חקירה.
תוקפו של צו הענקת סמכויות זה עד יום___________ וכל עוד מקבלי הסמכויות משמשים בתפקידם.
_______________
גלעד ארדן
השר ל
______________ התשע"ה
(______________2015)
(3-2849)
סעיפים רלבנטיים לדיון:
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996
סמכות שוטר לעצור בלא צו
23. [(א) שוטר מוסמך לעצור אדם אם יש לו יסוד סביר לחשד שאותו אדם עבר עבירה בת מעצר והתקיים אחד מאלה:
(1) האדם עובר בפניו או עבר זה מקרוב עבירה בת מעצר, והוא סבור, בשל כך, שהוא עלול לסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה;
(2) יש לו יסוד סביר לחשש שהחשוד לא יופיע להליכי חקירה;
(3) יש לו יסוד סביר לחשש ששחרור החשוד או אי-מעצרו יביא לידי שיבוש הליכי משפט ובכלל זה העלמת רכוש, השפעה על עדים או פגיעה בראיות בדרך אחרת;
(4) יש לו יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור או את בטחון המדינה;
(5) האדם חשוד שעבר אחד מאלה:
(א) עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם;
(ב) עבירת בטחון כאמור בסעיף 35(ב);
(ג) עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973, למעט עבירה הנוגעת לשימוש בסם או להחזקת סם לשימוש עצמי;
(ד) עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק חם או קר;
(ה) עבירת אלימות בבן משפחה כמשמעותו בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991;
(6) האדם משוחרר בערובה, ויש יסוד סביר להניח כי הוא הפר תנאי מתנאי השחרור או כי הוא עומד להימלט מהדין או שהוא עצור במעצר בפיקוח אלקטרוני, ויש יסוד סביר להניח כי הוא הפר תנאי מתנאי תכנית הפיקוח, או שיש יסוד סביר לחשש שהוא נמלט ממשמורת חוקית;
(7) בחוק זה, "עבירה בת מעצר" – כל עבירה למעט חטא.]
(ב) שוטר מוסמך לעצור אדם ולהביאו לתחנת המשטרה לתכלית שלשמה ביקש לעכבו, אם האדם אינו מציית להוראותיו שניתנו על פי סמכויות העיכוב המסורות לו בדין, או אם הוא מפריע לו להשתמש בסמכויות העיכוב.
(ג) לא ייעצר אדם לפי סעיף זה אם ניתן להסתפק בעיכוב.
הענקת סמכויות מעצר לעובדי ציבור
39. (א) השר לבטחון פנים, רשאי בצו להעניק לעובד ציבור סמכויות שוטר לעכב או לעצור ללא צו שופט, אם שוכנע כי מתן הסמכות חיוני למילוי תפקידו.
(ב) לא תוענק סמכות, כאמור בסעיף קטן (א), אלא לעובד ציבור שקיבל הכשרה מתאימה ומשטרת ישראל הודיעה שאין מניעה להסמיכו מטעמים של בטחון הציבור.
(ג) בסימן זה, "עובד ציבור" – עובד מדינה כמשמעותו בחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט–1959, וכן עובד רשות סטטוטורית שחל עליו דין משמעתי, על פי דין.
(ד) הגופים בהם יוענקו לעובדי ציבור סמכויות עיכוב ומעצר כאמור, ייקבעו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
מעצר בידי עובד ציבור
40. על עובד ציבור שהוסמך לפי סעיף 39 יחולו החובות החלות על שוטר המבצע מעצר לפי חוק זה, וכן יחולו על המעצר סעיפים 44 ו-45 לפקודת מעצר וחיפוש, אולם לא יכנס עובד הציבור לבית המשמש למגורים ללא צו מעצר.
עיכוב חשוד במקום
67. (א) היה לשוטר יסוד סביר לחשד כי אדם עבר עבירה, או כי הוא עומד לעבור עבירה העלולה לסכן את שלומו או בטחונו של אדם, או את שלום הציבור או את בטחון המדינה, רשאי הוא לעכבו כדי לברר את זהותו ומענו או כדי לחקור אותו ולמסור לו מסמכים, במקום הימצאו.
עיכוב עד במקום
68. (א) היה לשוטר יסוד סביר לחשד שנעברה עבירה, רשאי הוא לעכב אדם שיכול למסור לו מידע הנוגע לאותה עבירה, כדי לברר את זהותו ומענו וכדי לחקור אותו במקום הימצאו; וכן רשאי הוא לזמן אותו לתחנת משטרה קרובה למועד סביר אחר שיקבע לצורך ביצוע אותן פעולות.
(ב) היה הזיהוי בלתי מספיק, או היה חשש כי האדם לא יתייצב לחקירה במועד, רשאי השוטר לבקש מאותו אדם להילוות עמו לתחנת המשטרה לשם גביית העדות.
משך העיכוב
73. (א) לא יעוכב אדם או כלי רכב מעל לזמן סביר הדרוש, בנסיבות המקרה, לביצוע הפעולה שלשמה הוקנתה סמכות העיכוב.
(ב) בכל מקרה, לא יעוכב אדם או כלי רכב לפרק זמן העולה על שלוש שעות; ואולם בעיכוב הקשור למספר רב של מעורבים, רשאי הקצין הממונה להאריך את משך העיכוב לפרק זמן נוסף שלא יעלה על שלוש שעות נוספות, מנימוקים שיירשמו.
דו"ח על עיכוב
74. עם תום העיכוב, יערוך מבצע העיכוב דו"ח, שבו יפרט את שמו של מי שעוכב, סיבת העיכוב ומשך העיכוב, אם נתקיים אחד מאלה:
(1) האדם הובא לתחנת המשטרה או זומן אליה;
(2) האדם עוכב לפרק זמן של עשרים דקות או יותר.
שם העובד מס' זהות