חומר רקע

כ"ה באלול תשע"ה 9 בספטמבר 2015 אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה הצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון) (דחיית תחילה), התשע"ה–2015 רקע החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה- 2014 (להלן – החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה או החוק), נועד לסייע לבני משפחה ליישב סכסוכים משפחתיים בהסכמה ובדרכי שלום ולצמצם את ההתדיינויות המשפטיות ביניהם, באמצעות הפניית תובענות אלו תחילה להליך של יישוב סכסוך. החוק, שמקורו בהצעת חוק ממשלתית אשר מוזגו לה מספר הצעות חוק פרטיות, מתבסס על עיקרי המלצות צוות ההיגוי לעניין הגישור בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הדתיים בראשותו של השופט בדימוס יצחק שנהב (להלן – ועדת שנהב). לסכסוכי המשפחה מאפיינים יחודיים, ביניהם העובדה שהסכסוך הוא בראש ובראשונה אישי וכרוך במטען רגשי קשה ושהצדדים לסכסוך בדרך כלל נדרשים להמשיך ולקיים מערכת קשרים גם לאחר סיום ההליך המשפטי. נוכח הקשר המתמשך כאמור ונוכח ההשפעות הקשות שיש להליכי הגירושין ולהתדיינויות בין ההורים על ההורים עצמם ובמיוחד על מצבם הרגשי של ילדים, התפתחה התפיסה שיש לערב גם גורמים טיפוליים בהליך. אשר על כן, נקבע בחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה כי אדם המעוניין להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, יידרש תחילה להגיש לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב הסכסוך, אשר תופנה ליחידת הסיוע שליד בית המשפט/ בית הדין, יחידות בהן יושבים אנשי מקצוע כאמור, ורק לאחר מספר פגישות ביחידת הסיוע, ואם הצדדים לא הגיעו להסכמה, תערך התדיינות בבית המשפט או בבית הדין הדתי בנושא. לאחר הגשת בקשה כאמור, יוזמנו הצדדים ליחידת הסיוע למספר פגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום). בפגישות יקבלו הצדדים מידע על ההלכים המשפטיים הקשורים בסכסוך המשפחתי, על השפעתם והשפעת גירושין על הצדדים ועל ילדיהם. בנוסף, יחידת הסיוע תבחן עם הצדדים את צורכיהם ורצונותיהם ואת טובת ילדיהם, וכן ואת האפשרות ליישב את הסכסוך בהסכמה באמצעות הליכים ליישוב סכסוך בהסכמה, כגון גישור. במהלך תקופה זו לא יוכלו הצדדים להגיש תובעה ושום ערכאה לא תדון בעניין הסכסוך המשפחתי, למעט בבקשה לסעד זמני לשמירת המצב הקיים או לסעד דחוף. אם הצדדים לא הגיעו להסדר מוסכם בחלוף התקופה האמורה, הצד שהגיש את הבקשה רשאי יהיה להגיש תובענה לערכאה המוסמכת לדון בעניין, לפי בחירתו. אם אותו צד לא הגיש תובעה, רשאי הצד השני להגיש תובענה לערכאה שיבחר. במטרה לבדוק את השפעתו והשלכותיו של החוק, נקבע כי החוק יעמוד בתוקפו במשך שלוש שנים מיום התחילה, וכן כי מדי שנה תקבל ועדת החוקה חוק ומשפט דיווחים משר המשפטים ומשר הרווחה על יישום הוראות החוק. הצעת החוק הנוכחית- דחיית יום התחילה סעיף 7 לחוק קובע כי תחילתו תשעה חודשים מיום פרסומו, לפיכך, החוק אמור להיכנס לתוקף בשבוע הבא, ביום 17.9.15. מסיבות תקציביות מבקשת כעת הממשלה לדחות את מועד כניסתו לתוקף בעשרה חודשים נוספים. כמו כן, מוצע לדחות בהתאם את מועד הגשת הדיווח לוועדת החוקה כך שהדיווח הראשון יימסר לוועדה בתום השנה הראשונה ליישום החוק. סוגיות לדיון מוצע לדון בהצדקה לדחות את יום התחילה בפרק זמן ארוך של עשרה חודשים. יודגש כי מלכתחילה ניתנו לממשלה תשעה חודשים להיערך לקראת יישומו של החוק, ומוצע לבדוק אלו צעדים ננקטו עד כה ומדוע נדרש לממשלה פרק זמן כה ממושך. יום התחילה של החוק חל כאמור בשבוע הבא, ביום 17.9.15. בשל סמיכות הזמנים, מוצע לדון בהשלכות כניסתו של החוק לתוקף, גם אם הצעת החוק לדחיית המועד תאושר בוועדה.