חומר רקע
אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט י"ט חשון, תשע"ו
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה 1 נובמבר, 2015
הצעת חוק המאבק בטרור, התשע"ה–2015
סעיפים 25 ו-26: חברות בארגון טרור, גיוס חברים ומתן שירות והעמדת אמצעים לארגון טרור
סעיף 25 להצעת החוק קובע עבירה בת שלושה מרכיבים:
עבירה של חברות פאסיבית (שאין עמה עשייה), והעונש הקבוע לה הוא 5 שנות מאסר;
עבירה של חברות פעילה, והעונש הקבוע לה הוא 7 שנות מאסר;
עבירה של גיוס חברים לארגון טרור, והעונש הקבוע לה אף הוא 7 שנות מאסר.
25. חברות בארגון טרור וגיוס חברים
)א) חבר בארגון טרור, דינו – מאסר חמש שנים.
)ב) חבר בארגון טרור הנוטל חלק בפעילות הארגון, או המבצע פעילות בעבור הארגון, בשמו או במטרה לאפשר או לקדם את פעילותו, דינו – מאסר שבע שנים.
)ג) המגייס חבר לארגון טרור, דינו - מאסר שבע שנים; לעניין סעיף קטן זה, דין המשדל אחר להצטרף כחבר לארגון טרור או לקחת חלק פעיל בפעולות של ארגון טרור או בפעולות שנועדו לאפשר או לקדם פעולות של ארגון כאמור – כדין המגייס חבר לארגון טרור.
עבירת החברות מבוססת על ההגדרה של "חבר", שעליה עמדה הוועדה בדיונים הקודמים. בדיונים על ההגדרה, הוועדה קבעה כי חברות "פאסיבית" בארגון תיכלל בהגדרה של "חבר", וגם מי שלא נוטל חלק פעיל בפעילות הארגון עדיין ייחשב כחבר בארגון. יש לשים לב גם לחזקות שנקבעו בהגדרה, שיהיו רלבנטיות להעמדה לדין בגין העבירה של חברות (ור' גם את מסמכי הרקע שהכנו לעניין הגדרת "חבר בארגון טרור"). הנוסח שאליו הגיעה הוועדה היא דלקמן:
"חבר בארגון טרור" – אדם הנמנה עם ארגון טרור, ובכלל זה –
(1) מי שנוטל חלק פעיל בפעילות של ארגון טרור או נוטל חלק כנציג או כשלוח של ארגון טרור בפעילות אחרת;
(2) מי שהביע את הסכמתו להצטרף לארגון טרור, לפני מי שיש יסוד סביר להניח כי הוא חבר בארגון טרור או שלוח מטעמו;
לעניין הגדרה זו –
(א) מי שהציג את עצמו לפני אחר כחבר בארגון טרור, חזקה כי הוא נמנה עם ארגון טרור; עורר נאשם ספק סביר לעניין זה, יפעל הספק לטובתו;
(ב) מי שהיה חבר בארגון טרור יראו אותו כחבר באותו ארגון, אלא אם כן הוכיח כי חדל מלהיות חבר בו /גרסה ב'; עורר נאשם ספק סביר לעניין זה, יפעל הספק לטובתו;
גרסה לסעיף קטן (ב) בעקבות הדיון הקודם, ובעקבות רעיון שהעלו נציגי הממשלה –
(ג) לא ייחשב חבר בארגון טרור מי שהוכיח שלא היה מודע לכך שהארגון הוא ארגון טרור; לעניין זה "היה מודע" – לרבות חשד ונמנע מלברר.
לפי הדין היום, קיימות שתי עבירות של חברות בארגון טרור, האחת בפקודת מניעת טרור והאחרת בתקנות ההגנה. כזכור, אין היום הגדרה בחוק של "חברות".
פקודת מניעת טרור:
3. אדם שהוא חבר בארגון טרוריסטי, ייאשם בעבירה, ובצאתו חייב בדין, יהא צפוי לעונש מאסר עד חמש שנים.
תקנות ההגנה:
85. (1) כל אדם אשר –
(א) הוא חבר להתאגדות בלתי מותרת, או פועל כחבר...
יהיה צפוי להיות נשפט באופן תכוף בבית משפט שלום או בבית משפט מחוזי, וכן –
(א) אם נשפט באופן תכוף בבית משפט שלום - יהיה צפוי, משיתחייב בדין, למאסר של שנה אחת או לקנס של מאה לירות או לאותם מאסר וקנס כאחד;
(ב) אם נשפט באופן תכוף בבית משפט מחוזי - יהיה צפוי, משנתחייב בדין, למאסר של עשר שנים או לקנס של אלף לירות או לאותם מאסר וקנס כאחד.
עבירת החברות קיימת בשיטה שלנו עשרות שנים, ואולם כעת, כשמחוקקים מחדש, יש לעמוד על התכליות לעבירה זו שאינה פשוטה מבחינת העקרונות של הדין הפלילי. ההגדרה שבה עסקה הוועדה שייכת לא רק לסעיף העבירה אלא גם לחזקות בעבירות אחרות וגם בהגדרה "מעשה טרור". בדיונים הוסבר שמתוך מאגר החברים יש "קפיצה" מהירה יותר למעשי טרור אחרים ולכן החזקות בסעיפים האחרים נכונות בדרך כלל. הדיונים בהגדרה אינם מייתרים דיון בעבירה ובשאלה איזה חלק מהחברות צריך להיות "עניש" ואיזה עונש ראוי לכל חלק. המדינה מציעה כאן להעניש אדם על עצם הקשר שלו לקבוצה, שבתוכה יש אנשים שמבצעים מעשים פליליים – גם בהנחה שהוא בעצמו לא עשה מעשה פלילי. בנוסף, ובמיוחד אחרי שנכללה בהגדרה גם את חברות פאסיבית, מדובר בעבירת "מצב", ואדם יכול שיועמד לדין בגין מצב שהוא נכנס אליו, ללא שעשה מעשה באותו זמן. הבעייתיות של עבירת מצב גוברת אם גם "הכניסה" למצב הייתה כניסה "פאסיבית" או רק בשל "הצגה" בפני אחר.
אפשר לחשוב על שתי הצדקות לעבירת החברות:
האחת – לראות בה עבירה "בלתי מושלמת", שחומרתה נגזרת מחומרתן של עברות מושלמות שהן "מעשי טרור" (ור' לעניין זה מאמרה של ליאת לבנון, "חברות בארגון טרור", מחקר מדיניות 94, המכון הישראלי לדמוקרטיה, בעמ' 32, 43-58). במובן מסוים, העבירה דומה לעבירת הקשר לביצוע עבירה, או לשותפות לעבירה (שידול, סיוע וכדומה), למרות שהאדם לא "הגיע" עד כדי ביצוע עבירת טרור מסוימת. ההנחה היא שחברות בארגון טרור הוא צעד ראשון בדרך לביצוע מעשה טרור; לפי ההצדקה הזו, יש הצדקה כמובן להפליל את החברות, אבל כמו בכל עבירה לא מושלמת, יש להיזהר שלא להפליל התנהגויות שהן רחוקות מדי מהעבירה "האמתית". כך, הגדרת חברות פסיבית בארגון מעטפת כעבירה פלילית היא צעד מרחיק לכת לפי הצדקה זו.
השנייה - הצורך ביצירת הרתעה בקרב האוכלוסייה (האוהדת, לרוב), כדי למנוע הקמתם וקיומם של ארגוני טרור. ההנחה היא, כי חברות בארגון טרור מגבירה את הלגיטימציה של הארגון בעיני הציבור, ובכך מחזקת את הארגון ועוזרת, בסופו של דבר, לארגון לבצע מעשי טרור. כמובן, שכל עבירה שמיועדת ליצור הרתעה שכזו והכתמה של הארגון האסור, חייבת לאזן בין הרצון לחסל את ארגוני הטרור, לבין פגיעה במי שלא מתכוון בעצמו לבצע מעשים פליליים.
עוד עניין שיש להביא בחשבון הוא הקשר שבין עבירת החברות להגדרה של "מעשה טרור" ושל "ארגון טרור". ככל שהמעשה מוגדר כך שיכלול עבירות חמורות במיוחד, וככל שהארגון כולל רק ארגונים שמבצעים מעשים חמורים במיוחד או ארגונים שמממנים ישירות את הנ"ל (והוועדה השתדלה שכך יהיה בהגדרות הללו), כך גוברת ההצדקה להפליל את החברות בארגון.
הערות לדיון:
חברות בארגון "ראשי"
נעיר שהמונח "חבר" מתאים בעיקר לארגון היררכי, שלגביו אפשר להצביע על "חיילים פשוטים" שכפופים לאדם בכיר בארגון שנותן להם הוראות. לחילופין, שייך המונח גם לארגון שיש לו רשימה של האנשים שתומכים ברעיונות של הארגון ועושים מעשה (בדרך כלל הרשמה) כדי להביע את הרצון שלהם להיות חברים באותו ארגון. כשמדובר בארגוני טרור שאינם אחד מאלה, הגבולות של ההתנהגות האסורה של "חברות" הם עמומים. דבר זה מתעצם בחלק מהארגונים שיש להם מבנה מבוזר עם תאים קטנים.
"מאז ומעולם מוסכם היה כי יש להבחין בין חברות לבין פעילות בהתאחדות בלתי מותרת. משהבחין מתקין התקנות בין "החבר" לבין "הפועל כחבר" [לפי תקנות ההגנה], מובן כי ניתן להיות חבר מבלי לפעול במסגרת הארגון, ממש כשם שניתן לפעול מבלי להצטרף רשמית כחבר. יחד עם זאת, וכפי שעוד יפורט להלן, יש ובעצם הפעילות יהיה כדי ללמד על החברות, והדבר תלוי בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה" (עדי (איו"ש) 56/00 עטא אברהים מחמד קוואסמה נ' התובע הצבאי הראשי (בית המשפט הצבאי לערעורים, הש' גורדון).)
ההגדרה שקיבלה הוועדה לעניין "חבר" לא נועדה לשנות את האמור לעיל, שהכל תלוי בנסיבות ובמידת היותו של האדם "נמנה עם ארגון הטרור" (כפי שכתוב ברישה של ההגדרה). כאן צריך לוודא שעצם השתתפות בפעילות מטעם (בהפגנה למשל) לא תפליל את האדם כ"חבר". מוצע לשמוע בדיון דוגמאות לגבי התנהגות שנחשבת "חברות" (הן חברות פאסיבית לפי ס"ק (א) המוצע והן חברות פעילה לפי ס"ק (ב) המוצע). האם השתתפות בהפגנה שמארגן ארגון או בתהלוכת הזדהות הופכת את האדם לחבר? השתתפות בטיולים של הארגון או "ערבי לימוד"? השתתפות בביקורי אסירים? הנפת דגלים? האם מי שצורך שירותים שהארגון מספק, כגון שירותי צדקה או גני ילדים, גם הוא ייחשב לחבר בארגון? האם מי שמקבל כסף ונותן שירות לציבור, ייחשב חבר?
מוצע לבקש דוגמאות גם כדי להבין את ההבדל שבין עבירת החברות לבין עבירות אחרות ובמיוחד העבירות של מתן שירות לארגון טרור, מילוי תפקיד ניהולי בארגון טרור, וגילוי הזדהות עם ארגון טרור. נדמה כי יש חפיפה מסוימת בין ההתנהגויות האסורות לפי אותן עבירות; יש לברר מתי התנהגות של חברות לא תכלול ביצוע עבירות אחרות, ולמרות זאת יש הצדקה להפלילה.
חברות בארגון "מעטפת"
כאשר מדובר בארגון מעטפת, שבעצמו לא מבצע מעשי טרור אלא, בדרך כלל, מממן ארגון טרור אחר, יש לשאול מי הוא חבר גרידא בארגון שכזה (להבדיל מראש ארגון או מנהל בכיר)? אם מדובר בארגון "צדקה", לדוגמא, האם כל מי שעובד בארגון כשירות לציבור ייחשב לחבר? על פני הדברים, בארגון מעטפת מתאים להפליל את ראש הארגון ומי שמנהל את הארגון, וכן כל מי שבמסגרת הארגון עובר על עבירות אחרות של תמיכה בארגון ראשי – ולא כל מי שיש לו קשר מתמיד עם הארגון.
גם אם אפשר להצדיק הפללת חברות פאסיבית בארגון טרור המבצע מעשי טרור, בהתבסס על הצורך להרתיע ארגונים שמבצעים במישרין מעשי טרור חמורים, קשה יותר להצדיק הפללה של חברות פאסיבית בארגון שאינו מבצע מעשים פליליים כשלעצמם. שאני לגבי ראשי ארגון המעטפת שאחראיים לכוון את התמיכה בארגון "הראשי".
בדיונים בעניין ההגדרה של חבר, התנגדו נציגי הממשלה להבחנה בין סוגי חברות ובין שני סוגי הארגונים בטענה שאם אדם חבר בארגון שהמדינה הכריזה עליו כעל ארגון טרור (אף כשמדובר בארגון מעטפת) עליו להתרחק מאותו הארגון, שאחרת הוא למעשה יודע שהוא מסייע, גם אם בעקיפין, לארגון טרור שמבצע מעשי טרור. טענת הממשלה היא שנימוק זה תקף על אף שככלל אין חברות פאסיבית בארגוני מעטפת (לפחות לא כזו שרשויות הביטחון עסקו בה בעבר), ושוודאי הוא תקף ככל שמדובר בחברות פעילה, אף אם היא כשלעצמה חוקית, ולעניין זה אין להבחין בין פעילות פלילית לבין פעילות אזרחית שכן שתיהן מחזקות את ארגון הטרור הרצחני. נציג הצבא הוסיף כי בדרך כלל אחרי הכרזה יש פעילות בשטח כגון סגירת משרדים, כך שהאנשים הפעילים יודעים על ההכרזה ובדרך כלל אינם טוענים אחרת. כפי שכתבנו לעיל, מאגר החברים (גם הפאסיבי) הוא מקור להתעוררות פעילות טרוריסטית (גם כמפגעים בודדים) שכן החברות היא בחירה ועשיית צעד של מעורבות מודעת עם ארגון הטרור.
יש להניח שבנוסף לכל הנימוקים הללו קיים גם טעם מעשי של ניהול המשפט.
היסוד הנפשי של עבירת החברות:
אם תחליט הוועדה להפליל גם חברות בארגון "מעטפת" (שכזכור, חייב להיות ארגון שמוכרז), יש לשאול מהו היסוד הנפשי הנדרש בעבירת החברות. האם ההכרזה הופכת ל-"דין" – ולכן לפי חזקת ידיעת הדין, כל אדם שהוא חבר בארגון מוכרז עובר על העבירה, גם אם הוא לא ידע שהארגון מוכרז. לפי העדכון שקבלנו מנציגי הממשלה, העמדה העדכנית היא שההכרזה היא "דין" ויש חזקה על ידיעתה. כזכור, הוועדה החליטה, בהגדרה "חבר" שתהא זו הגנה אם אדם יוכיח שלא ידע. בנוסף, האם האדם חייב להיות מודע לכך שהפעולות שהוא נקט (לדוגמא, השתתפות בהפגנות של הארגון) הפכו אותו לחבר?
הנוסח המוצע כולל עבירה של חבר בארגון "המבצע פעילות בעבור הארגון, בשמו או במטרה לאפשר או לקדם את פעילותו". לא הבנו למה היסוד הנפשי של "מטרה" מתייחס. מתי חבר שמבצע פעילות בעבור הארגון לא ייחשב חבר פעיל לפי סעיף קטן (ב)? (כלומר – כל החלק השני של הסעיף, על פני הדברים נכלל בחלק הראשון, שכן בכל מקרה מדובר ב"חבר... הנוטל חלק פעיל בפעילות הארגון" שכן קודם כל הוא צריך להיות "חבר").
החזקות
בדיוניה בסעיף ההגדרות, קבלה את החזקה שהוצעה על ידי הממשלה לפיה מי שהציג את עצמו לפני אחר כחבר בארגון טרור, חזקה כי הוא נמנה עם ארגון טרור. אם הוא עורר ספק סביר לעניין זה, יפעל הספק לטובתו. יש לשים לב כי לפי חזקה זו, גם אדם שהציג את עצמו בכלא כחבר בארגון טרור, או במצבים אחרים שבו האדם נמצא מול אדם אחר שיש לו כוח מולו, ייחשב כחבר. לא בקלות הוא יוכל לעורר ספק סביר, שכן גם אם הוא יוכיח שלא נקט שום פעולה במסגרת הארגון, אין זה מספיק כדי להוציא אותו מכלל "חברות".
הוועדה עוד קבעה כי מי שהיה פעם חבר בארגון טרור, חזקה עליו כי הוא ממשיך להיות חבר (הנטל עובר לנאשם להוכיח כי הוא הפסיק להיות חבר). יש לציין כי ככל שה"כניסה" לעבירה של חברות היא יותר ברורה, אז יש הצדקה לחזקה; אולם, ככל שאפשר להיחשב חבר גם בעקבות פעילות שאינה מניה וביה מלמדת על קבלת מרות הארגון, ההצדקה להיחשב חבר במשך שנים – נחלשת.
לבסוף, בדיונים בוועדה עלה החשש שמא אדם יועמד לדין יותר מפעם אחת בגין חברות בארגון טרור, שכן בכל רגע נתון הוא עדיין חבר פאסיבי בארגון, ובכך מתקיימים יסודות העבירה. הוחלט שלמען הסר ספק, נציע נוסח שיבהיר כי אם לא עשה אדם פעילות נוספות וחדשה, אין להעמיד אותו לדין שוב על עבירת החברות (ור' נוסח מוצע, להלן).
עבירת הגיוס: סעיף קטן (ג) המוצע קובע עבירה נפרדת של גיוס חברים לארגון טרור, ומוסיף כי המשדל אחר להצטרף כחבר לארגון טרור, או לקחת חלק פעיל בפעולות הארגון או בפעולה שנועדה לאפשר או לקדם פעולה של ארגון טרור, דינו כדין המגייס: יש לשאול למה לסטות מדיני העונשין הרגילים בנושא השידול ולהחמיר בעונשו של המשדל לחברות? אנו מציעים לא לעשות שימוש במונח שיש לו משמעות אחרת בדין הפלילי.
למה הכוונה בביטוי "המשדל אחר... לקחת חלק פעיל.. בפעולות שנועדו לאפשר או לקדם פעולות של ארגון כאמור"? נבקש לקבל דוגמאות.
הנוסח כולל גם מי שמשדל אחר לקחת חלק פעיל בפעולות של הארגון: נדמה כי המעשה המתואר אינו מהווה "גיוס", שכן לא כל מי שנוטל חלק פעיל בפעולות של הארגון הוא חבר. הערה זו קשורה להערה בעניין חבר – יש לעמוד על "הפעילות" שהופכת אדם לחבר וכן ל"מגייס".
בהמשך להערה לעיל לעניין חברות בארגון מעטפת - מהו "גיוס" לארגון מעטפת?
נוסח מוצע :
25. חברות בארגון טרור וגיוס חברים
)א) חבר בארגון טרור , דינו – מאסר חמש שנים.
)ב) חבר בארגון טרור הנוטל חלק בפעילות הארגון, או המבצע פעילות בעבור הארגון
דינו – מאסר שבע שנים.
)ג) המגייס חבר לארגון טרור , דינו -
מי שהורשע לפי סעיף זה לא יועמד לדין שוב בשל חברות באותו ארגון , בלא שנטל חלק פעיל בפעילות הארגון או כנציגו או כשלוחו, לאחר שריצה את עונשו.
דוגמאות מהמשפט המשווה:
קנדה:
לא מצאנו עבירה של חברות פאסיבית בארגון טרור בקנדה, אלא עבירה של השתתפות בפעילות של ארגון טרור, במטרה לקדם ביצוע מעשה טרור:
83.18. Participation in activity of terrorist group
83.18 (1) Every one who knowingly participates in or contributes to, directly or indirectly, any activity of a terrorist group for the purpose of enhancing the ability of any terrorist group to facilitate or carry out a terrorist activity is guilty of an indictable offence and liable to imprisonment for a term not exceeding ten years.
Prosecution
(2) An offence may be committed under subsection (1) whether or not
(a) a terrorist group actually facilitates or carries out a terrorist activity;
(b) the participation or contribution of the accused actually enhances the ability of a terrorist group to facilitate or carry out a terrorist activity; or
(c) the accused knows the specific nature of any terrorist activity that may be facilitated or carried out by a terrorist group.
Meaning of participating or contributing
(3) Participating in or contributing to an activity of a terrorist group includes
(a) providing, receiving or recruiting a person to receive training;
(b) providing or offering to provide a skill or an expertise for the benefit of, at the direction of or in association with a terrorist group;
(c) recruiting a person in order to facilitate or commit
(i) a terrorism offence, or
(ii) an act or omission outside Canada that, if committed in Canada, would be a terrorism offence;
(d) entering or remaining in any country for the benefit of, at the direction of or in association with a terrorist group; and
(e) making oneself, in response to instructions from any of the persons who constitute a terrorist group, available to facilitate or commit
(i) a terrorism offence, or
(ii) an act or omission outside Canada that, if committed in Canada, would be a terrorism offence.
Factors
(4) In determining whether an accused participates in or contributes to any activity of a terrorist group, the court may consider, among other factors, whether the accused
(a) uses a name, word, symbol or other representation that identifies, or is associated with, the terrorist group;
(b) frequently associates with any of the persons who constitute the terrorist group;
(c) receives any benefit from the terrorist group; or
(d) repeatedly engages in activities at the instruction of any of the persons who constitute the terrorist group.
אנגליה:
באנגליה, קיימת עבירה של חברות בארגון טרור שהוא ארגון מוכרז – ויש לזכור כי ארגון טרור אינו כולל ארגון מעטפת. בנוסף, תהיה זו הגנה טובה באנגליה אם הנאשם לא לקח חלק פעיל בפעילות הארגון בזמן שהיה מוכרז.
UK, Terrorism Act, 2006:
11. Membership.
A person commits an offence if he belongs or professes to belong to a proscribed
organization.
(2) It is a defence for a person charged with an offence under subsection (1) to prove—
(a) that the organization was not proscribed on the last (or only) occasion on which he became a member or began to profess to be a member, and
(b) that he has not taken part in the activities of the organization at any time while it was proscribed.
(3) A person guilty of an offence under this section shall be liable—
(a) on conviction on indictment, to imprisonment for a term not exceeding ten
years, to a fine or to both, or
(b) on summary conviction, to imprisonment for a term not exceeding six months,
to a fine not exceeding the statutory maximum or to both.
אוסטרליה וספרד:
באוסטרליה ובספרד, קיימת עבירה של חברות בארגון טרור, אך המחוקק לא הגדיר את הגבולות של החברות, והשאיר את הנושא לפרשנות בית המשפט
Australia, Criminal Code Act, 1995:
102.1…
"member" of an organisation includes:
(a) a person who is an informal member of the organisation; and
(b) a person who has taken steps to become a member of the organisation; and
(c) in the case of an organisation that is a body corporate--a director or an officer of the body corporate.
102.3 Membership of a terrorist organisation
(1) A person commits an offence if:
(a) the person intentionally is a member of an organisation; and
(b) the organisation is a terrorist organisation; and
(c) the person knows the organisation is a terrorist organisation.
Penalty: Imprisonment for 10 years.
(2) Subsection (1) does not apply if the person proves that he or she took all reasonable steps to cease to be a member of the organisation as soon as practicable after the person knew that the organisation was a terrorist organisation.
Spain, Criminal Code
Article 571
… 2. Whoever actively participate in the organisation or group, or forms part thereof, shall be punished with imprisonment from six to twelve years and special barring from public employment and office for a term from six to fourteen.
גרמניה:
Germany: Criminal Code, Section 129a (updated to 2013, http://www.gesetze-im-internet.de/englisch_stgb/englisch_stgb.html#p1163
Forming terrorist organisations
(1) Whosoever forms an organisation whose aims or activities are directed at the commission of
1. murder under specific aggravating circumstances (section 211), murder (section 212) or genocide (section 6 of the Code of International Criminal Law) or a crime against humanity (section 7 of the Code of International Criminal Law) or a war crime (section 8, section 9, section 10, section11 or section 12 of the Code of International Criminal Law); or
2. crimes against personal liberty under section 239a or section 239b, 3. (repealed)
or whosoever participates in such a group as a member shall be liable to imprisonment from one to ten years…
(4) If the offender is one of the ringleaders or hintermen the penalty shall be imprisonment of not less than three years in cases under subsections (1) and (2) above, and imprisonment from one to ten years in cases under subsection (3) above.
מתן שירות לארגון טרור
בסעיף 26 מוצע לקבוע עבירה של מתן שירות או העמדת אמצעים לארגון טרור, אם יש במעשה כדי לאפשר, לסייע, או לקדם את פעילות הארגון. סעיף זה אינו עוסק בתמיכה ישירה בארגון טרור, שכן מוצע לקבוע עבירה מיוחדת לעניין זה ובסעיף 35(א)(3) להצעת החוק מוצע שהעונש למי שמעביר רכוש לארגון טרור יעמוד על שבע שנים וקנס גבוה. לכן מטרת העבירה המוצעת היא להרחיק את האוכלוסייה מכל מגע עם ארגוני הטרור (כולל ארגוני המעטפת שהוכרזו כארגוני טרור).
26. מתן שירות או העמדת אמצעים לארגון טרור
הנותן לארגון טרור שירות או המעמיד לרשותו אמצעים, ויש במתן השירות או בהעמדת האמצעים כאמור כדי לאפשר, לסייע, או לקדם את פעילות הארגון, דינו – מאסר חמש שנים.
גם היום קיימות עבירות דומות, לפי פקודת מניעת טרור (שקבוע לה עונש מאסר של שלוש שנים) ולפי תקנות ההגנה (שקבוע לה עונש מאסר של 10 שנים):
פקודת מניעת טרור:
4. אדם –...
(ד) הנותן כסף או שווה כסף לטובת ארגון טרוריסטי; או
(ה) המעמיד לרשות מישהו מקום כדי שמקום זה ישמש לארגון טרוריסטי או לחבריו, בקביעות או בהזדמנות מסויימת, מקום של פעולה, פגישה, תעמולה או מחסן; או
(ו) המעמיד לרשות מישהו חפץ כדי שחפץ זה ישמש לארגון טרוריסטי או לחבר בארגון טרוריסטי בביצוע פעולה מטעם הארגון הטרוריסטי; ...
ייאשם בעבירה, ובצאתו חייב בדין, יהא צפוי לעונש מאסר עד שלוש שנים או לקנס עד 1000 לירות או לשני העונשים גם יחד
תקנות ההגנה:
85. (1) כל אדם אשר –...
(ג) עושה כל עבודה או מבצע כל שירות בשביל התאחדות בלתי-מותרת, אלא-אם יוכיח שהאמין בתום-לבב כי העבודה או השירות לא היו בשביל התאחדות בלתי-מותרת, או
יהיה צפוי להיות נשפט באופן תכוף בבית משפט שלום או בבית משפט מחוזי, וכן –
(א) אם נשפט באופן תכוף בבית משפט שלום - יהיה צפוי, משיתחייב בדין, למאסר של שנה אחת או לקנס של מאה לירות או לאותם מאסר וקנס כאחד;
(ב) אם נשפט באופן תכוף בבית משפט מחוזי - יהיה צפוי, משנתחייב בדין, למאסר של עשר שנים או לקנס של אלף לירות או לאותם מאסר וקנס כאחד.
הערות לדיון:
-האם להתייחס לעבירות הרגילות של סיוע ומתן אמצעים?
עבירה זו, כמו עבירת החברות, מעלה את ההבדל בין ארגון "ראשי" לבין ארגון "מעטפת". במסמכים שעסקו בהגדרת ארגון סקרנו את ההצדקות להכרזות על ארגוני מעטפת. עם זאת, יש הבדל בין פעולה נגד ארגון, ואף חיסולו לבין קביעה שאין הבדל בין אדם שמבצע מעשי אלימות לבין אדם שעושה מעשי צדקה. אנו סבורות כי אין מניעה להפליל את הנותן שירות לארגון טרור ראשי (גם לזרוע האזרחית). אולם, אדם הנותן שירות לארגון מעטפת נמצא "במעגל השלישי" של הטרור – הוא לא מבצע מעשי טרור, הוא אינו חבר בזרוע האזרחית של ארגון שמבצע מעשי טרור, והוא אף אינו חלק מארגון שמממן ארגון אחר שמבצע מעשי טרור. האם יש כוונה להעמיד לדין את המעגל השלישי? ובמיוחד – כאשר אדם נותן שירות ויש בכך כדי לקדם את הפעילות החוקית של ארגון המעטפת. אנו מציעות כי מתן השירות יהווה עבירה רק אם מדובר בשירות לארגון טרור "ראשי", או אם יש במתן השירות כדי לקדם ביצוע מעשי טרור (ולא קידום הפעולות החוקיות של ארגון המעטפת).
כפי שצוין לעיל לעניין חברות בארגון מעטפת, יש לברר מה היסוד הנפשי הנדרש כאשר מדובר במתן שירות לארגון מעטפת שמוכרז. האם עצם ההכרזה הופכת ל-"דין" – ולכן לפי חזקת ידיעת הדין, כל אדם שהוא נותן שירות לארגון מוכרז עובר על העבירה, גם אם הוא לא ידע שהארגון מוכרז?
אפשר להשוות בין הסעיף המוצע לבין סעיף דומה, סעיף 2(ב) בחוק מאבק בארגוני פשיעה, שגם הוא אוסר על סוג מסוים של מתן שירות לארגון פשע, אולם רק במטרה לקדם את פעילותו הפלילית של הארגון:
"הנותן שירות ייעוץ לארגון פשיעה במטרה לקדם את פעילותו הפלילית של ארגון הפשיעה, דינו – מאסר עשר שנים."
מוצע לשקול כי העבירה תהייה עבירת מטרה – ולקבוע כי האיסור חל כאשר נותן השירות עשה כן במטרה לקדם את הפעילות של הארגון הראשי, או במטרה לבצע או לקדם ביצוע של מעשה טרור (מטרה – תוך החלת חזקת הצפיות).
בנוסף, ובמיוחד בהתחשב בהיקף הרחב של התנהגויות שיכולות להיכנס לגדר הסעיף, יש לשקול להוסיף הגנות לנאשם, לדוגמא, אם השירות ניתן במהלך העסקים הרגילים. האם אנו מצפים מכל מתקן מזגנים או איש מחשבים להחרים כל ארגון שמוכרז? (השאלה מתעצמת בהקשר של אנשים החיים ברצועת עזה: לאלה התנהגויות אנו מצפים מהם כלפי השלטון שלהם?
בדברי ההסבר, צוין כי פרשנות סבירה של הסעיף היא שמתן ייצוג משפטי לארגון אינו בגדר מתן שירות. האם יש עוד סוגים של שירות שגם הם אינם נכנסים לגדר הסעיף? אנו מציעות לכתוב את החריגים במפורש.
העונש המוצע: אף אם מפלילים את הנותן שירות לארגון מעטפת, ברור שמתן שירות לארגון המבצע מעשי טרור, כאשר המעשה מקדם את פעילות הפלילית של הארגון, הוא מעשה חמור יותר. לכן יש מקום להבחין בין סוגי המעשים, ובמיוחד יש לשאול – האם המעשה של מתן שירות לארגון מעטפת צריך להיות עבירה חמורה של פשע.
מדרג הענישה: אם מתן השירות אינו במטרה לקדם את הארגון או לבצע מעשה טרור, יש לשאול מדוע העונש דומה לעונש של חבר בארגון טרור. גם היום העונש בפקודת מניעת טרור עומד על שלוש שנות מאסר – פחות מהעונש על חברות. למה הממשלה מבקשת להשוות את העונשים כעת?
נוסח מוצע:
26. מתן שירות או העמדת אמצעים לארגון טרור
הנותן לארגון טרור שירות או המעמיד לרשותו אמצעים, לסייע או לקדם את פעילות , דינו – מאסר חמש שנים.
משפט משווה:
UK:
באנגליה, קיימת עבירה של תמיכה לארגון טרור מוכרז, כולל, אבל לא רק, מתן כספים ורכוש לארגון.
Article 12: Support.
(1)A person commits an offence if—
(a)he invites support for a proscribed organisation, and
(b)the support is not, or is not restricted to, the provision of money or other property (within the meaning of section 15).
(2)A person commits an offence if he arranges, manages or assists in arranging or managing a meeting which he knows is—
(a)to support a proscribed organisation,
(b)to further the activities of a proscribed organisation, or
(c)to be addressed by a person who belongs or professes to belong to a proscribed organisation.
(3)A person commits an offence if he addresses a meeting and the purpose of his address is to encourage support for a proscribed organisation or to further its activities.
(4)Where a person is charged with an offence under subsection (2)(c) in respect of a private meeting it is a defence for him to prove that he had no reasonable cause to believe that the address mentioned in subsection (2)(c) would support a proscribed organisation or further its activities.
(5)In subsections (2) to (4)—
(a)“meeting” means a meeting of three or more persons, whether or not the public are admitted, and
(b)a meeting is private if the public are not admitted.
(6)A person guilty of an offence under this section shall be liable—
(a)on conviction on indictment, to imprisonment for a term not exceeding ten years, to a fine or to both, or
(b)on summary conviction, to imprisonment for a term not exceeding six months, to a fine not exceeding the statutory maximum or to both.
Australia:
באוסטרליה, קיימת עבירה של מתן תמיכה או משאבים לארגון טרור, כאשר הארגון מעורב בביצוע מעשי טרור.
102.7 Providing support to a terrorist organisation
(1) A person commits an offence if:
(a) the person intentionally provides to an organisation support or resources that would help the organisation engage in an activity described in paragraph (a) of the definition of terrorist organisation in this Division [“terrorist organisation means: (a) an organisation that is directly or indirectly engaged in, preparing, planning, assisting in or fostering the doing of a terrorist act (whether or not a terrorist act occurs)”] and
(b) the organisation is a terrorist organisation; and
(c) the person knows the organisation is a terrorist organisation.
Penalty: Imprisonment for 25 years.
(2) A person commits an offence if:
(a) the person intentionally provides to an organisation support or resources that would help the organisation engage in an activity described in paragraph (a) of the definition of terrorist organisation in this Division; and
(b) the organisation is a terrorist organisation; and
(c) the person is reckless as to whether the organisation is a terrorist organisation.
Penalty: Imprisonment for 15 years
בקנדה, קיימת עבירה של מתן אמצעים ושירותים בידיעה שישמשו או יעזרו לארגון טרור (וכזכור, ארגון טרור אינו כולל ארגוני מעטפת).
Canada:
83.03 Every one who, directly or indirectly, collects property, provides or invites a person to provide, or makes available property or financial or other related services
(a) intending that they be used, or knowing that they will be used, in whole or in part, for the purpose of facilitating or carrying out any terrorist activity, or for the purpose of benefiting any person who is facilitating or carrying out such an activity, or
(b) knowing that, in whole or part, they will be used by or will benefit a terrorist group, is guilty of an indictable offence and is liable to imprisonment for a term of not more than 10 years.