חומר רקע

1 5.11.15 לכבוד: ח"כ ניסן סלומיאנסקי יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט כנסת ישראל ירושלים :הנדון הצעת חוק המאבק בטרור, התשע"ה- 1025 : הערות לפרק העבירות ,שלום רב לקראת הדיון שייערך בוועדה ביום1.22.25 , להלן התייחסותנו:לפרק העבירות סעיף23 : ניהול ארגון טרור )(א תמצית ,ההצעה קובעת כי העומד בראש ארגון טרור ה מנהל או מכוון את פעילותו – דינו מאסר25 ה שנ . סעיף קטן (ב) קובע כי אם היה הארגון אחראי לפעילות שהעונש עליה חמור מ- 25 ה שנ , יידון גם העומד בראשו ל אותו עונש. יש לציין כי לפי ההגדרות, ראש ארגון טרור יכול להי.ות גם ראש פלג או סניף של ארגון טרור )(ב השוואה לדין החל אין בדין החל עברה של ניהול .ארגון טרור )(ג התייחסות ל משפט משווה נראה כי המשפט המשווה המובא ב הצעת החוק תומך בחלק הראשון של ההגדרה אך לא בחלק ה .השני 2 החוק האנגלי הרלוונטי הוא משנת2000 ( החוקים האחר ים שיצאו מאז ,לאחר התקפות הטרור על אנגליה ב שנת2005 , לא מתייחסים לנושא) . בדברי ההסבר לחוק האנגלי מובהר כי אין בו כל חידוש הואיל ו מדובר בהרחבה של תחולת החקיקה החלה ממילא על טרור אירי (ע ל פי EPA ,). החוק האנגלי אוסר על הכוונה בכל רמה, של פעילות ארגון העוסק בט רור. מלשון החוק אפשר להבין כי העברה היא הכוונה של פעולות הארגון, אך לא ברור אם יש להוכיח כי הארגון עוסק בפעילות טרור או כי הפעולות שכיוון הנאשם עניינן ביצוע של מעשי טרור. החוק אינו מתייחס ל .החרפת העונש החוק הקנדי אוסר ה על כוונ ת פעילות של ארגון טרור .ה הגדר ה כוללת פעילויות שנועדו לקדם את הארגו ן, מקרים שבהם הפעולה לא בוצעה, מקרים ש בהם האדם לא ידע את זהותו של מקבל ההוראה ומקרים שבהם .לא היה אדם ספציפי שקיבל את ההוראה החוק הקנדי אוסר גם על הכוונה של פעילות טרור ולא רק על הכוונה של ארגון טרור. חשוב לציין ש ההגדרה של ארגון טרור בחוק הקנדי מצומצמת ודורשת .כוונה מיוחדת )(ד ביקורת יש להבחין בין שני מקרים ש ההצעה מביאה תחת אותו סעיף .באשר ל עומד בראש ארגון טרור– ב דומה לעומד בראש ארגון פשיעה– .אין צורך להוכיח קשר בין פעילותו לבין הפעילות הפלילית של הארגון עם ,זאת במקר ה של מי שאינו ראש הארגון אך מנהל או מכוון את ה פעילות של הארגון, במקרים של ארגוני פשיעה נדרשת הוכחה ש הניהול או ההכוונה היו.של פעילויות פליליות של הארגון ,לעומת זאת ב הצעת החוק נטען כי היות שאר גון טרור הוא פלילי מעצם קיומו , קמה ההנחה שפעולות כאלה מקדמות את פ עילותו ושפעילותו בהכרח שלילית– ולכן יש להרשיע כל מי שמקדם אותה באופן כלשהו . בדומה להגדרה של ארגון טרור, שהכתירה )(ככל שיש כזו הכרזה גם ארגוני ם הומניטריים ,כארגוני טרור גם סעיף זה הופך הכוונה של פעילויות תמימות לכאורה לעברה חמורה שעונשה25 .שנות מאסר מעבר לכך: החמרת הענישה אם הארגון ביצע עברה חמורה במיוחד (עונש חמור מ- 25 ה שנ ) מבוססת על תפיסה מוחמרת של .אחריות נגררת משמעות הדבר היא שכל ראש תא יכול להיות מואשם – בהיותו "ראש ארגון טרור " – באישום( מוחמר אם הארגון ו אפילו תא אחר) עשה מעשה .חמור במיוחד השלכה זו א .ינה מיוסדת על העקרונות המקובלים במשפט הפלילי לייחוס אחריות והיא סותרת את תחושת הצדק סעיף25 : חברות בארגון טרור 2. תמצית לפי סעיף25 ל הצעת ,החוק העונש על חברות בארגון טרור הוא חמש שנות מאסר; חבר בארגון טרור הנוטל חלק בפעילות הארגון או מבצע פעילות עבור הארגון, בשמו, או במטרה לאפשר או לקדם את פעילותו – דינו מאסר שבע שנים. סעיף25 (ג) קובע כי גיוס חבר לארגון טרור הוא עברה שהעונש עליה הוא .שבע שנות מאסר. עברה זו כוללת גם מי שמשדל אחר להצטרף לארגון טרור או לקחת חלק בפעולותיו 3 1. השוואה ל דין החל בישראל יש כמה עברות הנוגעות ל חברות בהתארגנות לא חוקית. העברה החמורה ביותר, שהעונש בגינה א הו מוות, קבועה בתקנה 58(ד) לתקנות שעת חירום. עברה זו חלה על חברות בארגון שאחד מחבריו הפר את התקנות בזמן היותו חבר בארגון. עברה נוספת, אף היא קבועה בתקנות שעת חירום (תקנה84 ,) עוסקת ב חברות בהתאחדות לא חוקית (המוגדרת בהרחבה ככוללת, בין היתר, התאחדות המעודדת בוז כלפי ממשלת ישראל או שר משריה, וכן כל התאחדות שהוגדרה כלא חוקית על ידי שר הביטחון). העונש המרבי בגין עברה זו הוא שנת מאסר אחת אם הוגש ההליך לבית משפט שלום או עשר שנות מאסר אם הוג "ש לבית משפט מחוזי. עברה ספציפית של "חברות בארגון טרור מופיעה בסעיף3 לפקודה למניעת טרור, 1948 ,ו העונש בגינה הוא חמש שנות מאסר. לפי סעיף זה, "חבר בארגון טרור" הו א אדם הנמנה בו וכן א דם המשתתף בפעולותיו או .מפרסם דברי תעמולה לטובת ארגון טרוריסטי או פעולותיו ב צדה של עברת החברות קבועה בפקודה עברה חמורה יותר– פעילות בארגון טרור (עד20 ,)שנות מאסר המתייחסת בעיקר ל פעילויות ניהוליות, ארגוניות והדרכתיות כמו גם ל נשיאת נאום פומבי מטעם ארגון טרור; עוד מופיעה בפקודה עברה קלה יותר– תמיכה בארגון טרור (עד שלוש שנים). סעי ף147 ,לחוק העונשין ה תשל"ז- 1977 )(להלן: חוק העונשין קובע עברה נוספת– חברות בהתאגדות אסורה – שהעונש המרבי .בגינה הוא שנת מאסר אחת עד לאחרונה, נוכח ה י עדר הגדרה למונח"חברות" , הורשעו בבתי המשפט הצבאיים בעבירות חברות פלסטינים שהתנהגותם התמצתה במתן הסכמה להצט .רף לאש"ף בבג"ץ6659/06 (שעסק,, יש להדגיש בחוקיות ה חוק בדבר כליאתם של לוחמים לא ,)חוקיים התווה בית המשפט העליון דרך פרשנית ,אחרת, מצמצמת ל מונח"חברות בארגון טרור" בהקשר של מעצר מניעתי של "לוחמים בלתי חוקיים". לפי פסק ,הדין אדם "הנמנה עם כוח המבצע פעולות א "יבה נגד מדינת ישראל הוא מי שנמצא ב"מעגל הלחימה במובנו הרחב". בית המשפט הבהיר כי אין די בקשר רופף כלשהו לארגון טרור כדי להיכלל במעגל הלחימה במובנו הרחב של מושג זה, אולם גם אין הכרח ש אותו אדם ייטול חלק ישיר או עקיף בפעולות הלחימה עצמן ואפשר שזיקתו ותרומתו ל ארגון יתבטאו בדרכים אחרות שיהיה ( בהן כדי להכלילו במעגל הלחימה במובנו הרחב ראו בפסקה21 לפסק .)הדין מכל מקום, הודגש בפסק הדין שכדי לעמוד ב .הגדרה זו נדרשת הוכחת מסוכנות אישית הנובעת מסוג המעורבות בארגון פרשנות זו מוציאה זיקות מסוימות לארגוני טרור מתחומי החבר ות האסורה, וודאי שאינה מסתפקת בהבעת הסכמה בנסיבות הרחבות ביותר המפורטות בהגדרה שב הצעת .החוק למרות הקשרו השונה של פסק דין זה אפשר ללמוד ממנו לענייננו, ל נוכח המגמה של בית המשפט להתאים את הסנקציה לאופי הפעילות במסגרת ארגון הטרור ולמידת המסוכנות הנשקפת מהאדם ה .מעורב בה 3. התייחסות למשפט משווה להבדיל מ הצעת החוק , הדין הקנדי אינו אוסר על חברּו ת גר י דא בארגון טרור אלא על פעילות במסגרת ארגון כאמור – עברה שדינה עשר .שנות מאסר באנגליה אוסר ה- Terrorism Act משנת2000 על חברּו ת בארגון טרור – עברה הנושאת עונש של עשר שנו ת מאסר. פרשנות המונח "חברּו ת" הושארה לבתי המשפט, ובשנת2002 קבע בית הלורדים ש כדי לזכות 4 ,בהגנה הנאשם בעברה זו נושא רק בנטל הבאת הראיות להקמת ההגנה ש לפיה הארגון לא היה רשום כארגון אסור בעת שהצטרף אליו, או שהוא (הנאשם) לא נטל חלק בפעילויות הארגון בעת שהארגון היה .רשום ,באוסטרליה ש בה יש איסור על חברות בארגון טרור כמו גם על קיום מגעים עם חבר בארגון טרור, אומצה הטכניקה הבריטית ו הגדר ת המונח"חברות" הושארה .לבתי המשפט בגרמניה , סעיפים127-129(a) ( לקוד הפליליStGB ) עוסקים בהתארגנויות חמושות וטרוריסטיות. סעיף 127, ש כותרתו "ייסוד קבוצות חמושות", אוסר להקים ,קבוצות כאמור לפקד עליהן ו ל הצטר ף אליהן ( anschliessen ), וכן ל ספק נשק או מימון לקבוצות כאלה או לתמוך בהן בכל צורה אחרת. סעיף129a , שכותרתו "ייסוד ארגונים טרוריסטיים", מבחין בין סוגי ארגונים ובין מעגלים של משתתפים. ארג ונים טרוריסטיים הם ארגונים המכוונים לשורה של עברות חמורות במיוחד או ארגונים המכוונים לעברות אחרות, חמורות פחות, למטרה טרוריסטית (דוגמת הטלת מורא כבד בקרב האוכלוס י יה). כאשר הארגון מכוון רק לא יי ם בביצוע עבירות, חומרתן של עברות הטרור הנזכרות מופחתת. המשתתפים כוללים את המעגל הפנימי של מנהיגים , את המעגל השני של חברים- משתתפים או ה אנשים היוצרים את הארגון , את המעגל השלישי של תומכים ולבסוף את .המגייסים על פי הפסיקה הגרמנית, אין די בחברות פסיבית כדי להקים .עברה 4. ביקורת כמה בעיות עולות מההגדרה של עברות החברות, על דרגותיהן , ב הצעת החוק. ראשית, ההגדרה של חברות בארגון טרור היא רחבה מדי, כפי שעולה מהביקורת שמתחנו ע ל ."הגדרת המונח "חבר בארגון טרור ,כך ,למשל ל ,נוכח ההגדרה רחבת ההיקף של "ארגון טרור" והדרישות המינימליסטיות מ"חברות" בארגון אפשר יהיה לגזור חמש שנות מאסר על אד ם שהביע הסכמה לקחת חלק בפעילות הומניטרית של ארגון סיוע הומניטרי ש אפשר .לקושרו מבחינה ארגונית לחמאס אפשר יהיה להטיל עונש זה גם על מי שלפני שנים רבות הפעיל גן ילדים מטעם החמאס, ו על מי .שסיפר לאיש שב"כ כי הוא חבר חמאס "מעבר לכך, ככל שניתן יהיה להוכיח "פעילות בארגון המעטפת, ניתן יהיה לגזור7 שנות מאסר, על מי שלשם הדוגמא, חילק מזון בארגון סיוע הומניטארי הכפוף לחמאס, אשר הוכרז ע"י שר הבטחון כארגון .טרור סעיף26 : מתן שירות לארגון טרור 2. תמצית ב הצעת החוק מוצע כי מי שנותן לארגון טרור שירות או מעמיד לרשותו אמצעי,ם בכל דרך המקדמת את פעילות הארגון, אשם בעברה שדינה חמש שנות מאסר. ההצעה שותקת באשר ליסוד הנפשי – כלומר: כוללת יסוד נפשי של מחשבה פלילית בלבד – והאדם לכאורה צריך להיות מודע לכך שמעשהו מקדם את 5 .פעילות הארגון אין דרישה ל ן רצו לסייע לארגון הטרור או לצפות בהסתב רות קרובה לוודאי כי השירות .יסייע לארגון 1. השוואה לדין ה חל נוסח דומה לעברה המוצעת נמצא בתקנה85 לתקנות שעת חירום. בתקנה זו מפורטים כלל האיסורים "הקשורים לארגוני טרור ("התאחדות בלתי מותרת, בלשון התקנה), והם כוללים גם מתן שירות לארגון ( )סעיף קטן (ג ) וכן א ירוח של אספות של הארגון (מופיע גם בחוק האנגלי) ,. עם זאת קמה לנאשם הגנה אם לא ידע ש .האספה מיועדת להתאחדות הבלתי מותרת או כי השירות ניתן לה 3. התייחסות ל משפט משווה לפי סעיף12 ל חוק האנגלי אדם אשם בסיוע אם ה זמין תמיכה בארגון (שאינה תמיכה כספית) או זימן פגי שות שעשויות לתמוך בארגון טרור או שיהי ו ן בה נאומים המעודדים טרור (אלא אם לא ידע שיתמכו .)בטרור במהלך הכנס בהקשר זה יש לציין גם את החוק האמריק נ ,י ב סעיפים 18 U.S.C. § 2339(A)+(B) .החוק האמריק נ י מפליל תמיכה בארגון טרור או ל שם( פעולת טרורmaterial support). הא מצעים הכלולים בסעיף דומים לאלה שצוינו בסעיף28 ל הצעת החוק (כסף, אימונים, ייעוץ, הלנה והסתרה וכו') במסגרת סעיף הסיוע ברשלנות (ראו ביקורת להלן). עם זאת, החוק האמריק נ י דורש מודעות. ב מאמרו מתח נורמן אברמס ביקורת על ה עברה1 .עיקר הבי קורת נסבה על כך שהסעיף אינו ד ורש כוונה, כפי שנ דר ש בדרך כלל בעברות סיוע. כפי שציין ,אברמס יש לשים לב ש הקלה זו ביסוד הנפשי באה בד בבד עם ההחמרה והספציפיות )ביסוד העובדתי (לעומת "סיוע" באופן כללי – דבר שאינו מופיע בהצע ת החוק הנוכחית . 4. ביקורת נראה כי העברה מחמירה עם נאשמים ואינה מאפשר ת את ההגנה שקמה להם הן בדין האנגלי והן בתקנות .שעת החירום המנדטוריות הו ויתור על יסוד הכוונה הנדרשת בסיוע באופן כללי , ללא הגדרה ספציפית של היסוד העובדתי , הוא החמרה קשה אפילו בהשוואה ל חוק האמריק נ.י חשוב לציין שהעמדת אמצעים לרשות ו של ארגון טרור היא פעולה המתב צעת לעתים ללא רצון או ללא בחירה חופשית ומלא ;ה במיוחד נכון הדבר במציאות של ארגון טרור העוסק בהפחדה ו ב טרור פנימי של האוכלוסייה האזרחית. לדעתנו עונש של חמש שנ ות מאסר הוא מוגזם ולא מידתי ל התנהגות זו, שאינה .משקפת בהכרח בחירה לפגוע בערכים המוגנים בחוק 1 Norman Abrams, "The Material Support Terrorism Offenses: Perspectives Derived from the (Early) Model Penal Code", 1 Journal of National Security Law and Policy 5 6 מעבר לכך , בהתחשב ב הגדר ה של ארגון טרור, הכוללת גם ארגון מסונף ו ,גם ארגוני מעטפת נבקש לטעון כי לעתים העמדת שירותים לארגונים כאלה תהא ראויה, ולא רק"לא פלילית" . כך, למשל, יהיה כאשר ארגון הטרור מספק צרכים חיוניים לאוכלוסיה האזרחית . סיוע לארגון למימוש מטרה זו יהא ראוי כל עוד לא נעשה מתוך תמיכה בארגון הטרור ו ב .פעולותיו המסוכנות סעיף 27 )(א: הזדהות פומבית עם ארגון 2. תמצית ,לפי המוצע העושה מעשה פומבי שיש בו גילוי של הזדהות עם ארגון טרור, דינו מאסר שלוש שנים , וזאת על ידי פרסום דברי שבח, הזדהות תמיכה או אהדה, הנפת דגל פר סום סמל או סיסמה וכדומה . העברה המוצעת אינה דורשת ולו תרומה פוטנציאלית של מעשה גילוי ההזדהות לארגון הטרור או למעשי טרור; כן אין .היא דורשת כוונה של האדם לסייע או לתמוך בארגון 1. השוואה ל דין החל סעיף4 ל פקודה למניעת טרור עוסק באיסור על תמיכה בארגון טרור וא וסר גם ביטויי הזדהות עם ארגון טרור במקום ציבורי . 3. התייחסות ל משפט משווה על פי ס עיף13 ל חוק האנגלי אסור לאדם ללבוש או להציג בפומבי דבר ש י יצור חשד סביר שהוא חבר או תומך בארגון טרור ,. נראה כי נדרשת יותר מהזדהות גרדא :כלומר מעשה שיעורר חשד סביר שהעושה הו א חבר בארגון טרור .או תומך בו באופן אקטיבי 4. ביקורת העברה המוצעת חמורה בע י נינו בהגדרתה הנוכחית ואין לה מקום במשטר דמוקרטי המגן על זכויות .הפרט ראשית, ככל ביטוי, גם לביטוי כזה יש ערך חברתי כלשהו ואפילו מדובר ב ,הוצאת קיטור. שנית הסיוע הרוחני ש אותו בעצם מבקשים המציעים למנוע חייב שייעשה בכוונה, כפי שנדרש בסיוע רגיל (ורא ו התייחסות לסוגיית הסיוע ברשלנות), ולא י בה עדר כל כוונה מצד ה"מסייע". כפי שמוצע ב הצעת החוק , העברה מאפשרת לכלוא לשלוש שנים כל מי שלבש חולצה עם סלוגן המתייחס בחיוב לחמאס, גם אם קיבל את החולצה מ קרוב משפחה ולא התכוון כי לבישתה תבטא תמיכה בארגון. יתרה מ:זו גם אם אין בנסיבות העניין סיכוי שהמעשה (לבישת החולצה) יעודד בפועל את ארגון הטרור, יקדם את פעילותו או יוביל לגיוס חברים נוספים אליו, עדיין אפשר להרשיע את העושה בעברה זו.של סיוע רוחני 7 סעיף27 (ב) + 27 )(ג: הסתה 2. תמצית החוק המוצע ב הצעת עוסק בשלושה מצבים של הסתה : (1 ) 27 (ב() 1) - פרסום קריאה למעשה טרור: במקרה זה אין כל דרישה להסתברות שמעשה הטרור יבוצע; ה כל קורא באופן ישיר לביצוע עברה שהיא מעשה טרור– דינו מא ס .ר חמש שנים (2) 27 (ב() 2)- דברי שבח או הז דהות עם מעשה טרור: במקרה זה החוק המוצע מסתפק ב אפשרות סבירה שהפרסום יוביל לביצוע מעשה הטרור או האלימות . (3 ) 27 )(ג- מתן שירות לפרסום או אחזקת פרסום אסור לשם פרסום: כאן קובעת ההצעה עונש מופחת של שנתיים מאסר למי שמחזיק פרסום הנוגע לשני המקרים הקודמים או מסיי .ע לפרסם ביטויים מסוג זה .להלן נתייחס לשני המקרים הראשונים 1. השוואה לדין ה חל סעיף144ד2 לחוק העונשין קובע עברה של פרסום דבר שיש בו כדי לשבח, לעורר הזדהות או לעודד מעשי טרור, שבנסיבות הפרסום יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות או טרור .כאמור , סעיף ז ה נחקק בשנת2002 ; טרם חקיקתו לא היה בחקיקה יסוד הסתברותי בעברה ש .בפקודה למניעת טרור 3. ביקורת אמנם, נטען בספרות כי הסעיף מקל מדי עם הקוראים במפורש לביצוע עברה שהיא מעשה טרור2, משום שהדרישה למבחן הסתברות י של אפשרות ממשית מתעלם מההשפעה המצטברת והשוחקת ש יש ל הסתה .על קהל השומעים לפיכך, ייתכן כי יש לבטל דרישה הסתברותית לביצוע מעשה טרור או אלימות – אולם ראוי לדרוש שלקריאה, בנסיבות ש ,בהן נעשתה.היה פוטנציאל של השפעה על מי שנחשפו לה ה מקרה השני )(בו אין קריאה למעשי טרור שונה מא ו ד מהראשון. הנמכת ה ש רי ד ה ההסתברותית ש בחוק החל.אינה דרך נאותה לאפיון ראוי של האיסור יש התבטאויות רבות שאפשר לפרש כהזדהות או כ שבח למעשה טרור ויש אפשרות סבירה כלשהי שיביאו לעשיית מעשה טרור ; בה בעת עשוי להיות להתבטאויות ערך חברתי חשוב בדיאלוג הפוליטי בישראל,. כאלה הן לדוגמה, שאלת ה ה בחנה בין טרור יסטים ללוחמי 2 ראו מרדכי קרמניצר וליאת לבנון-מורג, "הגבלת חו פש הביטוי בשל חשש לאלימות– על הערכים מוגנים ומבחני הסתברות ,בעבירות של הסתה להמרדה והסתה לאלימות, בעקבות פרשת כהנא משפט וממשל ( ז2004 ) 305 . 8 חופש, השאלה מה אנו היינו עושים במצבם של הפלסטינים3 . נראה כי יסוד נפשי של כוונה להביא לעשייתו של מעשה טרור ), בצד יסוד הסתברותי נמוך (כגון זה המוצע יספקו איזון ראוי יותר לפגיעה .בחופש הביטוי אפשרות אחרת היא לקבוע סייג לאחריות כש יש להתבטאות ערך חברתי פודה. סעיף28 : סיוע ברשלנות 2. תמצית לפי הצעת החוק", "נותן שירות לאחר או מעמיד אמצעים לרשותו ( ,'הסעה, הלנה, הסתרה וכו מתן ,כסף מזון בגדים, אמצעי תקשורת, 'מקרקעין וכו ) כשיש יסוד סביר לחשד שיהיה בכך כדי לסייע לאותו אדם לבצע מעשה טרור או לה י מלט לאחר מע שה כזה– .דינו מאסר שנתיים 1. השוואה לדין ה חל כפי שמפורט בהצעה בדין החל קיימים איסורים על מתן מקלט ועל ,סיוע לאחר מעשה כמו גם עברות בגין הלנה ,העסקה או הסעה שלא .כדין מדובר ב עברות של מחשבה פלילית , לא של רשלנות .כמו כן, משום שמדובר בעברות סיוע, נדרשת בחלק ן כוונה מיוחדת .לסייע לעניי ן היסוד הנפשי הנדרש בעברת הסיוע (יף סע 31 לחוק העונשין )קבע בית המשפט העליון פה אחד4: מכאן, שהמחשבה הפלילית הנדרשת בעבירת הסיוע– שאינה עבירה תוצאתית – הינה כפולה: ראשית, מודעות לטיב ההתנהגות המסייעת, כלומר מודעות לכך שההתנהגות תורמת ליצירת התנאים לשם עשיית עבירה עיקרית בעלת ייעוד ,מוחשי; שנית, מודעות לקיום הנסיבות הרלוונטיות בעת ההתנהגות המסייעת כלומר מודעות לכך שהמבצע העיקרי מבצע או עומד לבצע עבירה, הגם שאין נדרשת מודעות לכל פרט מפרטי העבירה. נוסף על כך דרשה הפסיקה יסוד נפשי :מיוחד 3 ראו קרמניצר ולבנון- 'מורג, בעמ353 , וראו גם בג"ץ11225/03 בשארה נ' היועמ"ש , סעיף10 ,לפסק דינו של השופט ברק המצטט את קרמניצר "פרשת אלבה: בירור הלכות הסתה לגזענות ,משפטים ל' תשנ"ט , 105 " 4 ע"פ320/99 פלונית נ. מדינת ישראל( , פד"י נ"ה3 ,) 22 , 32 . 9 [ ... ] נראית לי העמדה הדורשת, נוסף על המודעות לטיב ההתנהגות המסייעת ולנסיבות הרלוונטיות, גם מצב נפשי של מטרה או תכלית לסייע לעבריין העיקרי. אכן, המצב הנפשי המיוחד הנדרש בדין הסיוע הוא שהמסייע יבקש לתרום תרומה מסייעת למבצע העיקרי5. 3. התייחסות ל מש פט משווה יש כמה הבדלים בין שני החוקים המוזכרים ב הצע ה לבין .הצעת החוק לפי החוק האמריק ני, 18 U.S.C. § 2339 : US Code - Section 2339 : Harboring or concealing terrorists (a) Whoever harbors or conceals any person who he knows, or has reasonable grounds to believe, has committed, or is about to commit, an offense under section 32 […] כלומר: החוק האמריקני מדבר על" אדם שיודע או שיש לו "חשד סביר. לפי החוק האנגלי (סעיף 15 (3) ל- Terrorism Act 2000 ): (b) knows or has reasonable cause to suspect that it will or may be used for the purposes of terrorism. אפשר לראות כי גם כאן מדובר על" מי שיודע או שיש לו "...יסוד סביר לחשוד .'וגו אם כן, יש הבדלים ביו המוצע ב הצעת החוק לבין המשפט המשווה המוזכר ב ה "כ"הוראה דומה . החוק הישראלי דורש יסוד נפשי " רחב יותר ,"יסוד סביר לחשד ואי לו החוק האמריק נ י והחוק האנגלי דורשים כי לעושה י היה .יסוד סביר לחשד אין מדובר ב ניואנס:אלא בדרישה מהותית גם אם החוק האמריקני והחוק האנגלי אינם דורשים ,מודעות או חשד באשר למעשה הטרור הם לכל הפחות דורשים מודעות לעובדות שמקימות את החשד. הצעת החוק המוצע ת לא דור תש זאת ומכאן ש אם אדם סביר יכול היה לדעת את העובדות המקימות את החשד, לכאורה אפשר יהיה להרשיע את העושה בסיוע ברשלנות. 5 שם , שם . 11 החוק המוצע רחב ב .הרבה גם באשר ליסוד העובדתי ה חוק האמריק נ י מדבר על מתן מחסה או מסתור למי שביצע או עומד ל בצע מעשי טרור חמורים מא ו ד (חטיפת מטוס ,ים שימוש ב נשק כימי וכ יוצא באלה); ה)חוק האנגלי מדבר ספציפית על מתן כסף (ובעצם על הרחבה של איסור מימון טרור – ו החוק הישראלי מדבר על סיוע בדרכים רבות מא דו שיש בה ן "לסייע ל"מעשה טרור :הסעה, מתן מזון, בגדים ו עוד . ,נוסף על כך ההגדרה הרחבה מא ו ד של מעשה טרור ב הצ עת ה חוק הופכת גם את העברה הנגזרת – הסיוע– לרחבה אף .יותר 4. ביקורת ההצדק ות המובא ות ב הצעת החוק לסעיף28 הן הסיכון הרב שב מעשה הטרור והצורך להרתיע את האוכלוסי י ה האזרחית ממתן תמיכה וסיוע. לדעתנו אין שום הצדקה להרחיב את עברות הסיוע החלות ולהופכן לעברה הנשע .נת על יסוד אובייקטיבי הביקורת ה כללית על עברות רשלנות מתייחסת ל הרשעה בגין מעשה שנעשה שלא במודע ו לבעייתיות בטיעון ה הרתעה (שעלי ו מסתמ כת ה הצעה ) – כיצד ניתן להרתיע מי שאינו מודע למעשה? לא נפרט טיעונים אלה, אך נציין בתמצית כי ביקורת זו נמתחה גם כלפי עבר ת גרם מ וות ברשלנות – שבה כבר התממש הנזק לערך החיים , ישירות עקב המעשה . הביקורת נוגעת הן ל עצם קיומה של עברה זו הן לאופן ,יישומה אגב הפעלת סטנדרטים המקלים מא ו ד על .)הוכחת הרשלנות (סטנדרט ה"אדם הסביר" הנורמטיבי ,ביקורת זו שנמתחה על עבר ה בגין גרימת מוות , תקפה מקל וחומ ר וביתר שאת כשמדובר ב מתן סיוע לאדם שיש יסוד סביר לחשוד בו ש יבצע שיבצע מעשה טרור, ואף עוד יותר בעייתי– כאשר החשד הוא שכבר ביצע מעשה .)טרור (ובכך לא ניתן עוד למנוע את הנזק ,לטעמנו קביעת עברה של סיוע ברשלנות מטילה נטל קשה מנשוא על האוכלוסייה האזרחית . זו לץ אית י לה מנע מסיוע לבני משפחה ו ל חברים מן הטעם שתמיד עלולות להתברר – בחכמה ש בדיעבד ו באופן אובייקטיבי – עובדות ה מקימות .יסוד סביר לחשד ,כאמור ההסתמכות על הדין האנגלי ו הדין האמריק נ .י אינה חפה מביקורת היסוד העובדתי של חוקים אלה צר בהרבה מהמוצע ב הצעת החוק; כמו כן , הם אינם קובעים סטנדרט רשלנות כללי כ מו זה שמנוסח ב הצעה אלא מדובר בדרישה .כי לעושה יש יסוד סביר לחשד לסיכום: אנו מתנגדים לחקיקת סעיף זה משום שהוא כוללני מדי וגובל באי- חוקתיות בשל הפגיעה בחירות הפרט שהוא טומן .בחובו סעיף29: אי-מניעת מעשה טרור 2. תמצית 11 הסעיף המוצע קובע עבירה של "אי- "מניעת מעשה טרור , שהעונש עליה הוא שלוש שנות מאסר . לפי ,המוצע, יעבור את העבירה מי שיש לו מידע שמעלה חשד ממשי שנעברה או עומדת להתבצע עבירת פשע שהיא מעשה טרור ולא פעל באופן סביר למנוע את עשיתה/השלמתה/תוצאותיה או כדי לסייע לגילוי זהותו של מי שעומד לבצע את העבירה כאמור . מסירת מידע לרשות ביטחון בהקדם האפשרי תיחשב לפעולה .סבירה 1. השוואה ל דין החל סעיף262 לחוק העונשין מגדיר עברה של אי- מניעת פשע כמצב שבו אדם ידע ש פלוני זומם לעשות מעשה פשע ולא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו או את השלמתו . הסעיף מנוסח בלשון ""ידע "על "מזימה ,. לעומת זאת הנוסח המוצע" דורש חשד ממשי" על"עברה" שעומדת .להתבצע חוק העונשין מתייחס לעברה העומדת להתבצע ואילו הצעת החוק המוצע מתייחס ת הן לעברה העומדת להתבצע והן לעברה ש כבר.נעברה חוק העונשין דורש מניעה ב "כ ,"ל האמצעים הסבירים ואילו הנוסח המוצע דורש ""פעולה באופן סביר .והסתפקות בדיווח לרשויות חוק העונשין מטיל עונש של שנתיים מאסר והחוק המוצע– שלוש .שנות מאסר לפי חוק העונשין אי-מניעת פשע היא עברה כללית. העברה המוצעת היא עברה ספציפית לש אי- מניעת .""מעשה טרור יש לציין ש הצעת החוק לא מבקש ת להחליף את עב ה רה הכללית .אלא להוסיף עליה 3. התייחסות למשפט משווה כפי שמצוין ב הצעה , סעיף 19 לחוק האנגלי(Terrorism Act, 2000 (c. 1)) מטיל על אדם חובה למסור מידע שהגיע אליו במסגרת מקצועו או .עיסוקו חובת הדיווח המוטלת על פי המוצע רחבה ב הרבה וכוללת גם מידע שהגיע לאדם על רקע אישי, משפחתי ולמעשה– .כל רקע 4. ביקורת בכל הנוגע ל .סעיף זה עמדתנו נושאת פנים לכאן ולכאן יש לציין כי העברה מנוסחת בצורה מוצלחת יותר מ ה עבר ה הכללית שבחוק העונשין . היסודות של של חשד מהותי ל עברה שהתבצעה או ש עומד ת להתבצע, והאפשרות לדווח לרשויות או לנקוט אמצעי סביר (לעומת "כל האמצעים הסבירים") מצמצמת את העברה ו מבהירה שאין סיבה לא להחיל את כלל עצימת עיניים על 12 העברה (בניגוד לאמרת האגב של השופט חשין בפסק דין הר שפי6). כמו כן, העב רה איננה כללית אלא נוגעת רק לאי-מניעת פ .שע שהוא מעשה טרור יש גם כמה .נקודות בעייתיות בסעיף זה ,ראשית הואיל ו הצעת החוק לא מבקש ת לתקן באופן כללי את ה עבר ה שבחוק העונשין, יתרונותיו של .הסעיף המוצע אינם פותרים את הקשיים בדין החל לפי חוק העונשין שתי העברות יוסיפו להתקיים בו זמנית , ולכאורה מי שלא יי תפס בעברה הספציפית יוכל להיתפס בעברה הכללית(שה)עונש בגינה קל יותר . שני ת, הצע ת החוק אמנם ספציפי ת יותר מהחקיקה שבחוק העונשין, אולם ""מעשה טרור מוגדר בהצעה הגדרה רחבה כל כך, שגם "אי- מניעה" שלו הוא רחב מדי ואיננו תואם מניע ה של פשעים חמורים כגון רצח , כפי שהוצ ע במאמרו של פרופסור קרמניצר שהוזכר ב הצעה7. שלישית , לא ברור מדוע יש להחמיר את העונש ב גין אי- מניעת מעשה טרור "רגיל " (שאינו בהכרח חמור )כגון רצח כאמור .משנתיים לשלוש שנות מאסר לסיום נעיר כי לא ברור מדוע נכתב בהגדרת העברה המוצעת" נעברה עבירה או עומדת להתבצע ."עבירה בסעיף המוצע מדובר על מניע ה של העברה, השלמתה או תוצאותיה, או על דיווח שמיועד לסכלה או על גילוי זהותו של מי שעומד לבצע עברה– משמע, העברה לא הושלמה. בהנחה ש"תוצאות" העברה ה ן התוצאות הכלולות ביסודות העברה ולא תוצאות אחרות ה עלולות לנבוע ממנה, אין סיבה לכלול בסעיף המוצע את ."האפשרות של "נעברה עברה אם אכן יכ לול האיסור גם מקרים של דיווח על עברה שכבר ,התבצעה הדבר שונה בתכלית השינוי מהעב רה של אי-מניעת פשע ומהווה הרחבה מוגזמת ולא ראויה .שלה ,בברכה פרופ' מרדכי קרמניצר עו"ד עמיר פוקס סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה המכון הישראלי לדמוקרטיה 6 ע"פ3417/99 (הר שפי נ' מדינת ישראל פ"ד נח2 ,) 735 . 7 מרדכי קרמניצר, "החובה להלשין או החובה לדווח– על העבירה של אי- "מניעת פשע המשפט20 , 26 .