חומר רקע
י"ז בסיוון התשע"ה
4 ביוני 2015
אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
חוק לתיקון פקודת הנישואין והגירושין (רישום) (מס' 2), התשע"ד-2013 ("חוק צוהר") – נקודות לדיון מעקב
רקע כללי
סעיף 7 לפקודת הנישואין והגירושין (רישום) (להלן – "הפקודה"), קובע כי בני זוג המבקשים להינשא או להתגרש, מחויבים לדאוג לכך שהנישואין או הגירושין יירשמו על ידי "הרשות הרושמת", והימנעות מרישום כאמור היא עבירה פלילית.
עד לתיקון שנערך, לא נקבעו בפקודה הוראות לגבי המקום שבו רשאים בני הזוג להירשם לנישואין. עם זאת, לגבי בני זוג יהודיים, סעיף 7 להוראות "נוהל רישום נישואין" שנקבע במסגרת חוזר מנכ"ל המשרד לשירותי דת קבע, כי "הרשמה לנישואים תעשה באחד ממקומות המגורים הקבוע של אחד מבני הזוג המבקשים להרשם לנישואין לפי בחירתם או במקום שבו אמורים להתקיים החו"ק (=החופה וקידושין)".
התיקון לפקודה
בכנסת ה-18 יזמו מספר חברי כנסת את הצעת חוק לתיקון פקודת הנישואין והגירושין (רישום) (מס' 3) (רישום לנישואין של בני זוג יהודים), התשע"ב–2012. הצעת החוק ביקשה לקבוע, כי נוסף על האפשרות להירשם במקום המגורים הקבוע של אחד מבני הזוג או במקום שבו אמורים להתקיים החופה והקידושין, בני זוג יהודיים יהיו רשאים להירשם גם בלשכות ארציות לרישום נישואין, בכל אחד מ-14 היישובים שנמנו בהצעת החוק. בדברי ההסבר להצעת החוק נטען, כי לנוהג של רישום לנישואין במקום המגורים היה טעם כאשר רב העיר הכיר את בני עירו. אולם כיום, בשל גודל האוכלוסייה בערים, במרבית המקרים רב העיר רושם את בני הזוג לנישואין אף שהוא אינו מכיר אותם, ועל כן אין סיבה שלא להסמיכו לרשום לנישואין גם בני זוג שאינם תושבים בעירו. מטרת ההצעה, כך נטען, היא להקל על בני זוג להירשם לנישואין ולחסוך להם זמן יקר והוצאות נסיעה מיותרות.
הצעת החוק עברה קריאה ראשונה בכנסת ה-18, ומליאת הכנסת ה-19 החליטה להחיל דין רציפות על הצעת החוק בהתאם להוראות חוק רציפות הדיון בהצעות חוק, התשנ"ג-1993.
במסגרת הדיונים להכנת הצעת החוק לקריאה השניה והשלישית שנערכו בוועדת החוקה, חוק ומשפט (להלן – הוועדה) בכנסת ה-19, החליטה הוועדה להרחיב את ההסדר שבהצעת החוק לכל הארץ, כך שבני זוג יהודים המבקשים להינשא, יהיו רשאים להירשם לנישואין אצל כל רב שמונה כרושם נישואין, בלא קשר למקום מגוריהם או למקום עריכת הנישואין.
מליאת הכנסת ה-19 אישרה את הצעת החוק בנוסח המורחב עליו החליטה הוועדה בקריאה שניה ושלישית, והתיקון האמור נכנס לתוקף ב-1 בספטמבר 2013.
נקודות לדיון
להלן הצעה של נקודות לדיון אודות החוק המתקן:
האם וכיצד מופעל החוק, הלכה למעשה, על ידי לשכות רישום הנישואין?
האם התגלו תקלות ובעיות בהפעלת החוק?
נציגת המשרד לשירותי דת בדיוני הוועדה ביקשה כי החוק ייכנס לתוקף ב-1 בספטמבר 2013, כדי שהמערכת הממוחשבת המעודכנת שתאפשר להפעיל את החוק תהיה מוכנה. האם המערכת הממוחשבת התחילה לפעול? האם התגלו בעיות בהפעלת המערכת?
לידי הוועדה הגיעו ידיעות ולפיהן החוק התפרש כך שהוא חל רק ביחס לאקט הרישום עצמו, אך אינו חל על פעולות אחרות הכלולות בתהליך הרישום, למשל, הוצאת תעודת רווקות, שלגביהן עדיין מערך הרישום דורש את קיומן במקום המגורים. האם הדברים נכונים? ככל שאמנם הדברים נכונים – האם אין כאן פרשנות דווקנית שפועלת נגד כוונת המחוקק שהתכוון שכל תהליך הרישום יכול להיעשות בכל לשכה ?