חומר רקע
הנחיות היועץ המשפטי לממשלה
משפט פלילי
סדר הדין הפלילי – הסדר מותנה
תאריך ההנחיה המקורית: , התשע"ג, 2013
מספר הנחיה: 4.3042
הפעלת תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 – "הסדר מותנה"
נוהל והנחיות להפעלת תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 - "הסדר מותנה"
מטרת הנחיה זו, לסקור את הוראות תיקון מספר 66 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, במסגרתו נוסף סימן א'1 בפרק ד', העוסק בסגירת תיק בהסדר מותנה (להלן: "חוק הסדר מותנה" או "התיקון לחוק"), ואת פרשנותן. כמו כן, ההנחיה תעסוק בתחולתו של התיקון לעניין סוגי עבירות ונסיבותיהן.
א. ההסדר המותנה ומטרותיו
1. חוק הסדר מותנה מסמיך גופי תביעה המנויים בתיקון לחוק (להלן: "התביעה" או "התובע") לסגור תיק חקירה כנגד חשוד בעילה של "סגירה בהסדר", לאחר שהחשוד, ובכלל זה גם תאגיד, הסכים להודות בעובדות המהוות את העבירה המיוחסת לו, ולקיים את התנאים אשר פורטו בהסדר עמו. הסדר מותנה הוא הסכם בין התביעה לחשוד, לפיו החשוד מודה בביצוע העובדות המהוות עבירה ומתחייב לקיים את התנאים שפורטו בהסדר, וזאת כנגד התחייבות התובע להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את התיק שנפתח נגד החשוד בעילה של "סגירה בהסדר".
2. גורמי התביעה הרשאים לערוך הסדרים מותנים הם: (א) פרקליט כאמור בסעיף 12(א)(1)(א) לחוק סדר הדין הפלילי; (ב) תובע שהוא קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות או תובע משטרתי בכיר שהוא הסמיך לעניין זה; (ג) מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לכך, לפי סעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 ולפי סעיף 258 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, להגיש כתב אישום בעבירה לפי חוק התכנון והבנייה, והוא מפוקח בידי המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה.
3. החוק נועד לאפשר, במקרים המתאימים, דרך חלופית להעמדת החשוד לדין פלילי בבית משפט, וזאת על-ידי סגירת התיק לאחר שהחשוד מילא תנאים מסוימים.
4. הסדר מותנה יעמיד בידי התביעה כלי אכיפה מידתי, אשר יאפשר הלימה טובה יותר, בנסיבות מסוימות, בין חומרת העבירה וכלל נסיבותיה לבין התגובה החברתית הננקטת כלפי העבריין. ההסדר המותנה יתן הזדמנות נוספת לחשודים המתאימים, ויאפשר, במקרים ההולמים, הטלת סנקציה מתאימה, ללא הגשת כתב אישום וניהול הליך בבית משפט, על כל המשמעויות הנילוות לכך, ובכלל זה הכתם של הרשעה פלילית.
5. תכלית נוספת היא הפחתת העומס מהתביעה ומבתי המשפט והפניית המשאבים לתיקים חמורים יותר. כמו כן, בכוחו של הסדר מותנה, המיועד להתבצע במהירות, באופן מיידי, ואשר תוצאתו ודאית, להגביר את ההרתעה. בנוסף, וכאמור בדברי ההסבר להצעת החוק (הצעות חוק הממשלה 416, 4.11.08, בעמ' 210, להלן: "הצעת החוק") הסדר זה יאפשר, בין היתר, את הרחבת האכיפה על תיקים פליליים אשר הנטייה היא לסגור אותם בעילה של "חוסר עניין לציבור", מאחר שההצדקה לקיים בגינם הליך פלילי בבית המשפט על כל משמעויותיו היא גבולית, ובשל שיקולי תעדוף הנובעים מאילוצי כוח אדם וזמן שיפוטי.
6. עולה, איפוא, כי ניתן לעשות שימוש בהסדר מותנה הן בתיקים אשר אלמלא הסמכות לעריכת הסדר מותנה היו נסגרים מחוסר עניין לציבור, והן בתיקים אשר היו מוגשים לבית המשפט.
ב. סוגי העבירות והנסיבות בהן ניתן לערוך הסדר מותנה
העבירות
1. לעניין העבירות אשר יכללו במסגרת הסדר מותנה, החוק קובע כי:
א. ניתן לערוך הסדר בעבירה מסוג חטא או עוון, או בעבירה מסוג פשע המנויה בתוספת השישית (נכון למועד פרסום הנחייה זו, אין מנויות עבירות מסוג פשע בתוספת השישית).
ב. לא ייערך הסדר בעבירות הבאות: (1) עבירה המנויה בסעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, העוסק בסדרי דין מיוחדים בעבירות קלות; (2) עבירה שהיסוד העובדתי בה מהווה הפרה שבשלה ניתן להטיל עיצום כספי לפי חיקוק או עבירה עם יסוד עובדתי דומה למעשה המהווה הפרה כאמור; (3) עבירה שניתן להטיל בשלה כופר כסף.
2. ככלל, השימוש בהסדר נועד לחול על עבירות קלות או עבירות שבוצעו בנסיבות מקלות, הן נסיבות הקשורות לביצוע העבירה והן נסיבות שאינן קשורות בהכרח בביצוע העבירה, לרבות נסיבות הקשורות למבצע העבירה.
3. בנוסף, לתיקון החוק יתרון כאשר מדובר בעבירה קלה, באופן יחסי, אך נפוצה, שכן העמדה לדין פלילי בגינה מכבידה במיוחד על מערכת אכיפת החוק. יתר על כן, אכיפת העבירה, בנסיבות מסוימות, באמצעות הסדר מותנה תהיה יעילה יותר מאשר אכיפתה באמצעות הליך פלילי.
4. החוק מסמיך רשות תביעה להחיל את הוראות תיקון החוק על עבירות ונסיבות, בדרך של הנחייה, אשר תאושר על-ידי היועץ המשפטי לממשלה. משכך, רשות תביעה רשאית להחיל את החוק רק על עבירות ונסיבות העומדות בדרישות החוק, אשר נקבעו במסגרת הנחייה זו.
5. במסגרת סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה לקבוע תחולתו של החוק על עבירה מסוימת בנסיבות מסוימות, רשאי הוא להוסיף או לגרוע מן העבירות המנויות בהנחייה זו.
6. גורמי התביעה השונים המנויים בחוק יהיו רשאים להחיל הסדר מותנה על העבירות המנויות להלן (כולל עבירות נגזרות להן) כמפורט בנספחים א' עד ג', בהתאמה לכל גורם תביעה, ובנסיבות כפי שיפורטו בהנחייה זו.
7. נקבע בחוק כי רשות תביעה אחרת תוסמך לטפל בעבירה מסוימת, המנויה בנספחים א' עד ג', תהיה אותה רשות רשאית להחיל את ההסדר על אותה עבירה, אף בטרם תתוקן הנחיה זו.
8. הסדר מותנה יחול על עבירות המנויות בנספחים א' עד ג', ככל שמילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור בלא העמדה לדין, בנסיבות המקרה הספציפי, ובתנאי שהחשוד אינו קטין.
9. יובהר, כי אין בהסמכת רשות תביעה לערוך הסדרים מותנים בעבירות המנויות בנספחים כאמור, כדי לשלול את סמכותה להעמיד חשודים לדין בעבירות אלה, כאשר נסיבות העניין מצדיקות זאת, ובכלל זה בהתקיים נסיבות מחמירות.
הנסיבות
10. תובע רשאי להחיל הסדר מותנה בתנאים מתאימים, על עבירה אשר מתקיימות בה הנסיבות המפורטות להלן, או חלקן, באופן המטה את הכף מבחינת האינטרס הציבורי לסגירת התיק בהסדר מותנה:
א. נסיבות אישיות של החשוד – לרבות גילו של החשוד; מידת הפגיעה הצפויה בחשוד או במשפחתו כתוצאה מקיומו של הליך פלילי; התנהגותו החיובית של החשוד ותרומתו לחברה; נסיבות חיים קשות של החשוד; העדרו של עבר פלילי לחשוד.
ב. נסיבות ביצוע העבירה – לרבות העדר תכנון מוקדם לביצוע העבירה; הסיבות שהביאו את החשוד לבצע את העבירה; חלקו היחסי של החשוד בביצוע העבירה; מעשה חד פעמי; קיומו של קורבן עבירה יחיד; חלוף זמן רב מעת ביצוע העבירה.
ג. תוצאות העבירה – לרבות נזק לא רב אשר נגרם או צפוי היה להיגרם מביצוע העבירה.
ד. התנהלות החשוד לאחר ביצוע העבירה – לרבות שיתוף פעולה של החשוד עם רשויות אכיפת החוק; הודאת החשוד ונטילת אחריות על מעשיו; חרטה של החשוד על מעשיו; מאמצים שנעשו על-ידי החשוד לחזור למוטב; מאמצים שנעשו על-ידי החשוד לתיקון תוצאות העבירה או לפיצוי הנזק שנגרם ממנה.
ה. נסיבות מקלות אחרות אשר יש בהן להטות את הכף מבחינת האינטרס הציבורי לסגירת התיק בהסדר מותנה.
11. אין הכרח שנסיבות מסוימות או שכל הנסיבות האמורות יתקיימו כתנאי להחלתו של הסדר מותנה על ארוע ספציפי.
ג. תנאי סף לתחולת ההסדר
1. החוק קובע מספר תנאי סף לעריכת הסדר מותנה עם חשוד:
א. העונש המתאים לחשוד, לדעת התובע, לפי הוראות סימן א'1 לפרק ו' לחוק העונשין, לעניין הבניית שיקול הדעת בענישה, אינו כולל מאסר בפועל, ובכלל זה מאסר שירוצה בדרך של עבודות שרות.
ב. לחשוד אין עבר פלילי בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה נושא ההסדר; לחשוד אין חקירות או משפטים פליליים תלויים ועומדים בעניינו במשטרה או באותה רשות, שאינם חלק מההסדר; לא נערך הסדר מותנה עם החשוד בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה נושא ההסדר.
ג. קיומן של ראיות מספיקות לאישום בעבירה נושא ההסדר.
ד. תנאי ההסדר
1. סעיף 67ג לחוק מונה רשימה סגורה של תנאים שניתן לכלול בהסדר. פרט לתנאים המנויים בסעיף (ד) להלן, כל התנאים מוגבלים לתקופה של עד שנה. התנאי המנוי בסעיף (ד) מוגבל ככלל לשנה, אולם ניתן לקבוע משך זמן של עד שנה וחצי לקיומו, במקרים מיוחדים ובהמלצת קצין המבחן:
א. תשלום לאוצר המדינה או לגורם אחר עד לגובה 14,400 ₪.
ב. פיצוי לכל נפגע עבירה עד לסכום 14,400 ₪.
ג. התחייבות להימנע מביצוע העבירה.
ד. עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום (עד שנה או שנה וחצי במקרים מיוחדים), לרבות ביצוע שירות לציבור (של"צ), שיקבע קצין מבחן, והמצאות בפיקוח קצין מבחן.
תנאי זה ייכנס לתוקף רק לאחר שתימסר הודעה של שירות המבחן, באישור שר הרווחה והשירותים החברתיים, על האפשרות לכלול תנאי זה בהסדרים מותנים. נכון למועד פרסום הנחייה זו, טרם ניתנה הודעה כזו.
ה. נקיטת אמצעים לתיקון הנזק שנגרם מהעבירה הקבועים בתוספת החמישית, שהם אחד או יותר מאלה:
1) פסילת רישיון נהיגה.
2) הפקדת כלי יריה.
3) התחייבות להימנע מכניסה למקום או קשר עם אדם.
4) מכתב התנצלות לקורבן.
5) הסכמה לחלט או להשמיד חפץ הקשור לעבירה ואסור בהחזקה לפי כל דין.
6) השבת חפץ בעין לנפגע העבירה.
7) לעניין עבירות לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, ובתיקים המנוהלים על-ידי תובע שהוסמך לכך כאמור לעיל בסעיף 2 בפרק "מטרות החוק", התנאים הבאים:
א. הריסה, פירוק או סילוק של הבניין או של חלק ממנו, שנבנו בלא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית.
ב. הריסה, פירוק או סילוק של חלק מבניין שנבנה כדין, אם יש בביצוע פעולה כאמור לגבי חלק אחר, בלבד, מאותו בניין שנבנה שלא כדין, כדי לסכן את הנפש או את בטיחות הציבור אם לא ייהרס, יפורק או יסולק גם החלק שנבנה כדין, והכל למעט לגבי חלק מבניין בבעלותו או בהחזקתו של צד שלישי.
ג. הפסקת עבודה או שימוש במקרקעין, הנעשים בלא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית.
ד. התאמת בניין שנבנה בלא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית, להיתר או לתכנית.
2. לשם קביעת תנאי ההסדר על התובע להתחשב בשיקולי הענישה ובעקרונות המנחים לעניין הבניית שיקול הדעת בענישה, כפי שנקבעו בסימן א'1 לפרק ו' לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
3. בנוסף, בקביעת התנאים על התובע לתת את הדעת למכלול נסיבות האירוע, ובכלל זה, חומרת העבירה, נסיבות ביצועה, נסיבות הקשורות למבצע העבירה ועוד.
4. על התובע לקבוע בהסדר תנאי או תנאים אשר יהיה במילויים על ידי החשוד כדי לענות, בנסיבות הענין, על הענין לציבור, מבלי שהחשוד יועמד לדין, ואשר יהיה בהם לקדם את האינטרס הציבורי באופן המיטבי.
ה. תוכן ההסדר
1. הסדר ייערך בכתב בהתאם לנוסח שבנספח ד' להנחיה, המקיים את דרישות החוק לעניין תוכן ההסדר ומפרט את ההתחייבויות של כל אחד מן הצדדים להסדר.
2. במסגרת ההסדר, בין השאר, מודה החשוד בעובדות המהוות את העבירה המפורטות בהסדר, והתובע מתחייב להימנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד ולסגור את תיק החקירה נגדו אם יקיים את התנאים שיפורטו בהסדר.
3. ההסדר ימולא וייחתם על-ידי התובע והחשוד, ועל ידי בא כוח החשוד, במידה שהוא מיוצג.
ו. שלבי העבודה לקראת עריכת הסדר
1. להלן יפורטו, באופן כרונולוגי, שלבי העבודה לקראת סגירת תיק בהסדר:
א. בטרם יערוך תובע הסדר מותנה, עליו לבצע את הפעולות הבאות:
1. בחינת קיומה של תשתית ראייתית מספקת לצורך העמדה לדין פלילי.
2. בחינת עמידה בתנאי הסף האמורים לעיל (פרק ג' בעמ' 4 לעיל).
3. בחינת סוג העבירה וקיומן של נסיבות המצדיקות סגירת תיק בהסדר. במידה שהתיק מתאים לסגירה בהסדר, יש לציין בהחלטה מנומקת את הנסיבות לכך שהעונש המתאים אינו כולל מאסר בפועל ולכך שמילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור בלא העמדתו לדין של החשוד.
4. הכנת טיוטת כתב-אישום בה יפורטו העובדות והוראות החיקוק שלגביהן קיימות ראיות מספיקות לאישום.
ב. פעולות התובע מול החשוד:
1. הצעה לחשוד להסדר מותנה.
2. במידת הצורך, קיום משא ומתן עם החשוד לקראת הסדר.
3. בשלב זה, רשאי החשוד, אם חפץ בכך, לעיין בחומר החקירה בטרם חתימה על הסדר. כמו-כן רשאי החשוד לעיין בטיוטת כתב האישום אם זו אינה זהה לקבוע בהסדר.
יודגש, כי ייתכן שבעקבות המשא ומתן עם החשוד לקראת ההסדר, ההסדר שיגובש יכלול עובדות והוראות חיקוק שונות מאלה שצוינו בטיוטת כתב האישום.
4. עריכת הסדר כתוב וחתום בהתאם לנוסח המצורף בנספח ד' להנחיה.
ג. פעולות התובע לאחר החתימה על ההסדר:
1. פיקוח ובקרה על קיום התנאים אשר נקבעו בהסדר.
2. לאחר מילוי כל התנאים אשר פורטו בהסדר, בדרך ובמועד שנקבעו בהסדר, על התובע לסגור את תיק החקירה בעילה של "סגירה בהסדר", ולדווח על סגירתו למשטרת ישראל ולחשוד.
יודגש כי המדובר בתיק סגור על כל משמעויותיו, כאמור בסעיף 11א לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981.
3. לאחר סגירת התיק בהסדר, יש לפרסם באתר האינטרנט של גורם התביעה הרלבנטי את דבר סגירת התיק בהסדר, וכן את תיאור העובדות המהוות עבירה שבהן הודה החשוד, הוראות החיקוק שפורטו בהסדר, תנאי ההסדר ונימוקים לסגירת התיק בהסדר, והכל מבלי שיתאפשר זיהויו של החשוד או של נפגע העבירה. פרסום כאמור ייעשה בהתאם לנוסח המצורף בנספח ה' להנחיה.
4. במידה שהחשוד לא ימלא אחר התנאים עליהם הוסכם בהסדר, יוגש נגדו כתב אישום, כפי שיפורט להלן.
2. כל רשות תביעה רשאית לגבש "נוהל עבודה" אשר מותאם לצרכיה ולמאפייניה, למען יישום הוראות החוק והוראות הנחייה זו.
ז. סירוב להסדר או הפרת תנאי ההסדר
1. סרב חשוד להסדר או לתנאי מתנאיו, יש להעמידו לדין פלילי לפי טיוטת כתב האישום, זולת אם הובא לידיעת התובע מידע חדש, לאחר סירובו של החשוד להסדר המוצע, המוביל למסקנה כי אין ראיות מספיקות לאישום או שאין עניין לציבור בהעמדתו לדין של החשוד. במצב דברים זה יש לסגור את התיק בהחלטה מנומקת בכתב.
2. גובש ונחתם הסדר עם חשוד, אולם החשוד לא מילא תנאי מתנאי ההסדר בכלל או במועד הקבוע בו למילוי תנאי ההסדר, יש להעמידו לדין פלילי לפי טיוטת כתב האישום, זולת אם הובא לידיעת התובע מידע חדש, המוביל למסקנה כי אין ראיות מספיקות לאישום או שאין עניין לציבור בהעמדתו לדין של החשוד. במצב דברים זה יש לסגור את התיק בהחלטה מנומקת בכתב.
3. התברר כי הסדר עם חשוד הושג במרמה, יש להעמיד את החשוד לדין פלילי לפי טיוטת כתב האישום. כתב אישום בשל מרמה לא יוגש אלא באישור תובע בכיר כהגדרתו בסעיף 67א(א) לחוק.
4. סרב חשוד להצעה להסדר מותנה, או שגובש ונחתם עימו הסדר אולם הוא לא מילא תנאי מתנאי ההסדר בכלל, או במועד הקבוע בו למילוי תנאי ההסדר, או שהתברר כי ההסדר הושג במרמה, יש להעמיד את החשוד לדין פלילי לפי טיוטת כתב האישום, זולת אם הובא לידיעת התובע מידע חדש המוביל למסקנה כי יש לתקן את טיוטת כתב האישום ולהעמיד את החשוד לדין בגין כתב אישום מעודכן. כתב אישום כאמור לא יוגש אלא באישור תובע בכיר כהגדרתו בסעיף 67א(א) לחוק.
5. הועמד חשוד לדין בעקבות הפרת תנאי ההסדר כאמור לעיל, יש לראות בהסדר כמבוטל והחשוד יהיה פטור מלמלא אחר תנאי ההסדר שטרם מילא.
6. הועמד חשוד לדין בעקבות הפרת תנאי ההסדר כאמור לעיל, אין לעשות שימוש נגדו בהודאתו במסגרת ההסדר בעובדות המהוות עבירה. כקבוע בחוק, הודאת חשוד לא תשמש ראיה נגדו בהליך פלילי בשל אותן עובדות.
7. הועמד חשוד לדין בעקבות הפרת תנאי ההסדר או סירוב להסדר כאמור לעיל, לא יבקש התובע להטיל עליו עונש של מאסר בפועל (ובכלל זה עונש של מאסר שירוצה בעבודות שירות), זולת אם הובא לידיעת התובע מידע חדש, ובאישור של תובע בכיר כהגדרתו בסעיף 67א(א) לחוק.
8. מילא חשוד חלק מתנאי ההסדר, יתחשב בכך בית המשפט בבואו לגזור את דינו; זוכה חשוד, יוחזרו לו התשלומים, ככל ששילם, כאמור בתקנות בתי המשפט וההוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות), התשמ"א-1981.
ח. הסדר מותנה ונפגע העבירה
1. נפגע עבירה זכאי, על-פי בקשתו, לעיין בהסדר ולקבל העתק ממנו, אלא אם כן עיון בהסדר אסור על פי דין, או שפרקליט המחוז/ ראש יחידת תביעות סבר, מטעמים מיוחדים שיירשמו כי אין להרשות את העיון או את קבלת ההעתק, כאמור בסעיף 9 לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001.
2. בנוסף, כפי שנקבע בתיקון לחוק, למתלונן אין זכות ערר על סגירת תיק בהסדר, בין היתר כיוון שבדומה להסדר לעניין החלטה על הגשת כתב אישום, הסדר מותנה כולל תנאים שמילויים אמור להביא למיצויו של העניין לציבור, בנסיבות העניין, תחת הגשת כתב אישום (ר' דברי ההסבר להצעת החוק).
3. נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שביקש זאת, זכאי לכך שהתביעה תיידע אותו על האפשרות שהתביעה תגיע להסדר לסגירת תיק או על פרטיו של ההסדר המתגבש עם החשוד.
נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שקיבל הודעה כאמור, זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו לפני התובע, לפני קבלת החלטה בעניין. הכל כאמור בסעיף 17 לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001.
נכון למועד פרסום הנחייה זו, סעיף זה רלבנטי רק במקרה שההסדר נערך בעבירה של מעשה מגונה לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין. כאמור בנספח א' להנחיה, ניתן יהיה לערוך הסדרים מותנים בסעיף עבירה זה, רק לאחר ששרות המבחן יודיע כי ניתן לכלול בהסדרים תנאי של תוכנית טיפול, תיקון ושיקום.
ט. פרסום ההסדר ודיווח לכנסת
1. כאמור, לאחר סגירת התיק בהסדר, יש לפרסם באתר האינטרנט של גורם התביעה הרלבנטי את דבר סגירת התיק בהסדר, תיאור העובדות המהוות עבירה שבהן הודה החשוד, הוראות החיקוק שפורטו בהסדר, תנאי ההסדר והנימוקים לסגירת התיק בהסדר (ר' לעיל סעיף ו(1)(ג)(3) בפרק העוסק בשלבי העבודה לקראת עריכת הסדר), והכל מבלי שיתאפשר זיהויו של החשוד או של נפגע העבירה. פרסום כאמור ייעשה בהתאם לנוסח המצורף בנספח ה' להנחיה.
2. מדי שנה, ב – 1 במרס, יש להעביר דיווח בכתב לוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, על מספר התיקים שנסגרו בהסדר לפי פירוט של עבירות, וכן דיווח אודות מספר התיקים שנסגרו באותה שנה, ועל מספר התיקים שהוגשו בהם כתבי אישום באותה שנה.
לעניין המשטרה – השר לבטחון פנים יעביר הדיווח האמור לוועדת חוקה חוק ומשפט.
לעניין גורמי התביעה האחרים – שר המשפטים יעביר את הדיווח האמור לוועדת חוקה חוק ומשפט, תוך הפרדה בין רשויות תביעה שונות.
נספח א' (בהתאם לסעיף 8 לפרק ב') – העבירות שלגביהן רשאית הפרקליטות להחיל הסדר מותנה
א. סעיף 261 לחוק העונשין – מסייע לאחר מעשה.
ב. סעיף 337 לחוק העונשין – הפרת חובה של אחראי שאינו הורה, בן משפחה או אפוטרופוס.
ג. סעיף 338 לחוק העונשין – מעשי פזיזות ורשלנות.
ד. סעיף 361 רישא לחוק העונשין – החלופה של העמדה בסכנה ("מסכן את חיי הילד"; "עלול לפגוע פגיעה ממשית בשלומו או בבריאותו", וככל שלא מדובר בהורה או בבן משפחה.
סעיף 361 סיפא לחוק העונשין – השארת ילד בלא השגחה או במטרה לנטשו, חלופת רשלנות בלבד.
ה. סעיף 368ד' לחוק העונשין – הפרת חובת דיווח.
ו. סעיף 417 לחוק העונשין – כישוף.
ז. סעיף 499 לחוק העונשין – קשירת קשר לעוון.
ח. סעיף 426 לחוק העונשין – העלמה במרמה.
ט. סעיף 431 לחוק העונשין – עושק.
י. סעיף 440 לחוק העונשין – קשר להונות.
יא. סעיף 31א(ב) לחוק איסור הלבנת הון – הגורם ברשלנות לגילוי מידע לאחר.
יב. סעיף 71 לחוק בתי המשפט – מניעת פגיעה בהליך הפלילי.
יג. סעיף 8 לחוק למניעת הטרדה מינית – אי פרסום תקנון.
יד. סעיף 2 לחוק המחשבים – שיבוש או הפרעה למחשב; סעיף 4 לחוק המחשבים – חדירה לחומר מחשב שלא כדין; סעיף 6 לחוק המחשבים – פעולות אסורות בתוכנה.
סעיף 4 יחול פרט לנסיבות הבאות: חדירה לחומר מחשב המוחזק ע"י מדינת ישראל או שנוצר בידי מדינת ישראל ומוחזק במחשב של גורם מורשה אחר; חדירה לחומר מחשב הכולל מאגר מידע כהגדרתו בחוק המחשבים.
סעיף 6(ב) יחול פרט לשתי החלופות של: "מחדיר למחשב אחר"; "מתקין במחשב של אחר".
טו. סעיפים 60-63 לפקודת סימני מסחר.
טז. סעיפים 61-63 לחוק זכויות יוצרים.
יז. על אף האמור לעיל, פרקליטות המדינה רשאית להחיל את ההסדר גם על סוגי עבירות ובתנאים, שאינם מנויים לעיל, במקרים חריגים ובאישור פרקליט בדרגת מנהל מחלקה לפחות.
עבירות אשר ייכללו בכפוף לכניסת שרות המבחן
א. סעיף 337 לחוק העונשין – הפרת חובה של הורה או אחראי שהוא בן משפחה או אפוטרופוס.
ב. סעיף 348(ג) לחוק העונשין – מעשה מגונה ללא הסכמה.
ג. סעיף 349(א) לחוק העונשין – מעשה מגונה בפומבי.
ד. סעיף 361 רישא לחוק העונשין – החלופה של העמדה בסכנה ("מסכן את חיי הילד"; "עלול לפגוע פגיעה ממשית בשלומו או בבריאותו" – ככל שהמדובר בהורה או בן משפחה.
ה. סעיף 362 לחוק העונשין – הזנחת ילדים ומושגחים אחרים.
ו. סעיף 363 (א) (ב) רישא לחוק העונשין – נטישת מושגחים.
נספח ב' – העבירות שלגביהן רשאית התביעה המשטרתית להחיל הסדר מותנה
נספח ג' – העבירות שלגביהן רשאי תובע לפי סעיף 1 לתוספת הרביעית של החוק להחיל הסדר מותנה
1. סעיף 204 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965.
2. סעיף 217 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965.
נספח ד'
הסדר מותנה בהתאם לסימן א'1 לפרק ד' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982 (להלן: "הסדר מותנה" / "הסדר").
תיק מספר: ___________ (להלן: "התיק" / "התיקים")
הצדדים להסדר המותנה:
מדינת ישראל
באמצעות פרקליטות מחוז ...
באמצעות תביעות
הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ... באמצעות עו"ד .....
להלן: "התובע".
שם החשוד ...
ת.ז. ....
(להלן: "החשוד").
א. הואיל ולאחר שהתובע בחן את חומר הראיות הקיים בתיק/ים, הוא סבור כי קיימות ראיות מספיקות לצורך הגשת כתב אישום וכי מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור בנסיבות המקרה.
ב. הואיל והחשוד מודה בעובדות המהוות עבירה והמפורטות להלן, ומתחייב לקיים במלואם את התנאים המפורטים להלן.
ג. הואיל והחשוד נעדר עבר פלילי (כהגדרתו בסעיף 2 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981) בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה נושא ההסדר לרבות הסדר שנערך בעבר.
ד. הואיל ואין חקירות או משפטים פליליים תלויים ועומדים בעניינו של החשוד, במשטרה או באותה רשות לפי העניין של העבירה נושא ההסדר.
הגיעו הצדדים להסדר כדלקמן:
(1). תיאור העובדות והוראות החיקוק בהן מודה החשוד על פי ההסדר
............
(2). הודאת החשוד בהסדר המותנה
החשוד מודה בכך שביצע את העובדות המהוות עבירה כמתואר לעיל בסעיף (1) להסדר מותנה זה.
______________
על החתום, ....... חשוד
(3). תנאי ההסדר ומשך הזמן לקיומם [יש לבחור תנאים רלוונטיים ולהשלים הפירוט]
(א). תשלום לאוצר המדינה או לגורם אחר בסך ________ ₪, אשר ישולם עד ליום _____.
התשלום ישולם ב ___ תשלומים חודשיים שווים, החל מיום _____ .
[תקופת התשלום לא תעלה על שנה].
(ב). פיצוי לנפגע העבירה בסך ____ ₪, אשר ישולם עד ליום _____.
התשלום ישולם ב ___ תשלומים חודשיים שווים, החל מיום _____ .
[תקופת התשלום לא תעלה על שנה].
(ג). התחייבות של החשוד להימנע מביצוע עבירה במהלך תקופה של ____ חודשים. [תקופת ההתחייבות לא תעלה על שנה].
(ד). עמידה בתנאי התוכנית שנקבעו על ידי קצין המבחן כדלקמן (תוכנית טיפול, תיקון ושיקום, של"צ, פיקוח ק. מבחן):
1. _____________________________________________________
2. _____________________________________________________
[תקופת התוכנית לא תעלה על שנה, ובמקרים מיוחדים, בהמלצת קצין המבחן, על 18 חודשים]
(ה). פסילת רשיון נהיגה של החשוד למשך _____ [תקופת הפסילה לא תעלה על שנה]. על החשוד להפקיד את הרישיון בתוך ______ לאחר מועד החתימה על ההסדר, וממועד זה תמנה תקופת הפסילה.
(ו). הפקדת כלי ירייה המוחזק בידי החשוד למשך _______ [תקופת ההפקדה לא תעלה על שנה]. על החשוד להפקיד את כלי הירייה בתוך _______ לאחר מועד החתימה על ההסדר, וממועד זה תמנה תקופת ההפקדה.
(ז). התחייבות של החשוד שלא להיכנס למקום ______, למשך _________ .
התחייבות של החשוד שלא להיות בקשר עם אדם __________, למשך _______.
[לתקופה שלא תעלה על שנה].
(ח) החשוד יכתוב מכתב התנצלות לנפגע העבירה בתוך _____ ממועד החתימה על ההסדר.
(ט). החשוד מסכים בזאת להשמיד את _______ הקשור לעבירה, האסור בהחזקה לפי כל דין.
החשוד מסכים בזאת לחלט את _________ הקשור לעבירה, האסור בהחזקה לפי כל דין.
(י). החשוד ישיב לנפגע העבירה, באמצעות המשטרה, את _________ בתוך ___ ממועד החתימה על ההסדר.
(יא). החשוד יהרוס / יפרק / יסלק את הבניין / חלק ממנו ________ שנבנה ללא היתר / בסטייה מהיתר או מתוכנית, תוך _______ ממועד החתימה על ההסדר.
(יב). החשוד יהרוס / יפרק / יסלק חלק מבניין ______ שנבנה כדין, תוך _______ ממועד החתימה על ההסדר.
(יג). החשוד יפסיק את העבודה / השימוש במקרקעין, הנעשים בלא היתר או בסטייה מהיתר / מתוכנית, בתוך _____ ממועד החתימה על ההסדר.
(יד). החשוד יתאים את הבניין שנבנה בלא היתר או בסטייה מהיתר / מתוכנית, להיתר או לתוכנית, בתוך _______ ממועד החתימה על ההסדר.
תובע רשאי לתת ארכה למילוי תנאי ההסדר, מקצתם או כולם, בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. תקופת הארכה לא תעלה על 14 יום, ובכל מקרה לא תחרוג מהתקופה המקסימלית הקבועה בחוק לקיום אותו תנאי.
(4). הדרך והמועד שבהם יוכיח החשוד כי מילא אחר תנאי ההסדר
(א). תשלום לאוצר המדינה או לגורם אחר: התקבל אצל התובע אישור הפקדה של כל התשלומים כאמור לעיל.
(ב). פיצוי לנפגע העבירה: התקבל אצל התובע אישור הפקדה של הפיצוי כאמור לעיל מאת הרשות לאכיפה ולגבייה.
(ג). התחייבות של החשוד להימנע מביצוע עבירה: החשוד חתם על התחייבות להימנע מביצוע עבירה במעמד חתימת ההסדר.
(ד). עמידה בתנאי התוכנית שנקבעו על ידי קצין המבחן: התקבל אצל התובע אישור מאת שירות המבחן על קיום התנאים הרלוונטיים.
(ה). פסילת רישיון נהיגה של החשוד: החשוד יעביר לתובע אישור מאת משרד הרישוי על הפקדת רישיון הנהיגה בתנאים האמורים לעיל.
(ו). הפקדת כלי ירייה המוחזק בידי החשוד: החשוד יעביר לתובע אישור מאת המשטרה על הפקדת כלי הירייה בתנאים האמורים לעיל.
(ז). התחייבות שלא להיכנס למקום / שלא להיות בקשר עם אדם: החשוד חתם על התחייבות כאמור במעמד חתימת הסדר מותנה זה.
(ח). כתיבת מכתב התנצלות לנפגע העבירה: החשוד יעביר לתובע את מכתב ההתנצלות.
(ט). חילוט / השמדת חפץ: הסכמה על חילוט / השמדה נחתמה על ידי החשוד במעמד החתימה על ההסדר.
(י). השבת חפץ בעין: הפקדת החפץ במשטרה בתנאים האמורים לעיל.
(יא). הריסת / פירוק / סילוק בניין שנבנה ללא היתר / בסטייה מהיתר / מתוכנית: התקבל אצל התובע אישור מאת יחידת הפיקוח המחוזית בצירוף תמונה על ביצוע האמור.
(יב). הריסת, פירוק או סילוק חלק מבניין שנבנה כדין: התקבל אצל התובע אישור מאת יחידת הפיקוח המחוזית בצירוף תמונה על ביצוע האמור.
(יג). הפסקת העבודה / השימוש במקרקעין, הנעשים בלא היתר / בסטייה מהיתר / מתוכנית: התקבל אצל התובע אישור מאת יחידת הפיקוח המחוזית בצירוף תמונה על ביצוע האמור.
(יד). התאמת הבניין שנבנה בלא היתר או בסטייה מהיתר / מתוכנית, להיתר או לתוכנית: התקבל אצל התובע אישור מאת יחידת הפיקוח המחוזית בצירוף תמונה על ביצוע האמור.
על החשוד להוכיח לתביעה כי תנאי ההסדר כאמור לעיל מולאו במלואם לכל המאוחר תוך 14 ימים ממועד קיום התנאי האחרון על פי הסדר זה.
כל האמור בסעיף זה מהווה חלק בלתי נפרד מתנאי ההסדר.
(5). הצהרת חשוד
החשוד מצהיר כי הוא מבין שהפרת תנאי ההסדר המותנה, כולם או חלקם, בתקופה שנקבעה בהסדר זה לקיומם, תביא להעמדתו לדין לפי טיוטת כתב האישום שבנספח א1' להסדר זה, והמהווה חלק בלתי נפרד ממנו.
החשוד מצהיר כי הוא מבין שלאחר קיום תנאי ההסדר המותנה במלואם, בתקופה שנקבעה בהסדר זה לקיומם, התיק ייסגר בעילה של "סגירת תיק בהסדר" ויירשם ברישום לפי חוק המרשם הפלילי כתיק סגור.
______________
על החתום, ...., החשוד
______________ ______________
תובע חשוד
______________
אם החשוד מיוצג: ב"כ החשוד
היום, ...
נספח א1' להסדר המותנה בתיק ...
תיאור העובדות והוראות החיקוק שלגביהן קיימות ראיות מספיקות (להלן: "טיוטת כתב אישום")
[כאן יש לצרף את טיוטת כתב האישום]
נספח ה'
פרסום אודות ההסדר באינטרנט
תיק מס' ______ של פרקליטות ________ נסגר בהסדר בפירוט שלהלן:
תיק מס' ______ של יחידת התביעות המשטרתית ________ נסגר בהסדר בפירוט שלהלן:
תיק מס' ______ של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ________ נסגר בהסדר בפירוט שלהלן:
1. תיאור העובדות המהוות עבירה שבהן הודה החשוד:
_________________________________________
_________________________________________
_________________________________________
_________________________________________
2. הוראות החיקוק שפורטו בהסדר:
_________________________________________
_________________________________________
3. תנאי ההסדר:
_________________________________________
_________________________________________
_________________________________________
4. נימוקים לסגירת התיק בהסדר:
א. החשוד הודה בעובדות המהוות עבירה.
ב. לחשוד אין עבר פלילי בחמש השנים האחרונות.
ג. לחשוד אין חקירות או משפטים פליליים תלויים ועומדים באותה רשות, לפי העניין, שאינם חלק מההסדר.
ד. _________________________________________.
ה. _________________________________________.
כאן יש למלא את הנימוקים שהביאו לסגירת התיק בהסדר, מתוך רשימת הנסיבות שפורטה לעיל: נסיבות אישיות של החשוד; נסיבות ביצוע העבירה; תוצאות העבירה; התנהלות החשוד לאחר ביצוע העבירה; נסיבות מקלות אחרות ופירוט אודותן.