חומר רקע

י"ח בתמוז התשע"ה 5 ביולי 2015 אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 46), התשע"ה-2015 (תביעה על סכום קצוב) תביעה על סכום קצוב – כללי המסלול הרגיל של אדם שמעוניין לאכוף חיוב שיש לו כלפי פלוני נדרש לעשות הוא: לקבל פסק דין של בית משפט שקובע כי פלוני אמנם חייב לו כסף, ולאחר מכן הוא יכול לפנות למערכת הוצאה לפועל, בבקשה לאכיפת החיוב שנקבע בפסק הדין כלפי אותו פלוני. בשנת 2002 נוסף סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן – החוק), שיצר מסלול חדש של "ביצוע תביעה על סכום קצוב". בהתאם להוראות סעיף זה, ראובן יכול לתבוע כסף משמעון ישירות במערכת ההוצאה לפועל, גם מבלי שקיבל מבית המשפט פסק דין לטובתו, כאשר מדובר בתביעה על סכום קצוב (קרי: סכום שניתן לנקוב בו או לחשב אותו בקלות באמצעות חישוב מתמטי פשוט) שאינה עולה על 50,000 ₪, והתביעה היא אחת מאלה: תביעה מכוח חוזה או התחייבות שיש עליהם ראיה בכתב. למשל, חוזה הלוואה שבו ראובן הלווה לשמעון 10,000 ₪, ושמעון התחייב להחזיר את ההלוואה, עד ליום מסוים, בתוספת ריבית של 5%. תביעה מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב מכוח עילה בחוק. למשל, חיוב ארנונה של רשות מקומית שתושב לא שילם. מדובר במקרים שבהם לתובע יש ראיות מבוססות בדבר עצם קיומו של החוב ושיעורו, ולכן, יש היגיון לאפשר אכיפה מהירה ויעילה של החוב. בנוסף, דרישה מהנושה במקרה כזה לפנות לבית המשפט ולקבל פסק דין, עלולה לפגוע בחייב שיושתו עליו האגרות וההוצאות של התיק שהתנהל בבית המשפט. עם זאת, מכיוון שבמסלול זה לא נערך בירור על ידי בית משפט שבמסגרתו נקבע כי הנתבע באמת חייב לשלם, אם הנתבע סבור כי הוא אינו חייב לשלם, חרף הראיות שהציג התובע, הוא רשאי להגיש התנגדות לביצוע הבקשה, ובמקרה כזה רשם ההוצאה לפועל מחויב לעכב את ביצוע הבקשה ולהעביר את התביעה ואת ההתנגדות לבירור על ידי בית המשפט (סעיף 81א1(ד) לחוק). בטרם הגשת בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל, מחויב התובע לשלוח לחייב התראה כי אם הוא לא יסדיר את חובו לתובע בתוך 30 ימים, התובע מתעתד להגיש בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל (סעיף 81א1(ג) לחוק). מטרת הודעה זו היא ליידע את הנתבע על הכוונה להגיש את התביעה על הסכום הקצוב לביצוע בהוצאה לפועל, ולאפשר לו לנסות להסדיר את הסכסוך עם המבקש לפני פתיחת תיק ההוצאה לפועל. סעיף 1(1) להצעת החוק – תיקון סעיף 81א1(א) לחוק לעניין גובה סכום התביעה בדברי ההסבר נטען, כי פתיחת התיקים ישירות בהוצאה לפועל, בלא פתיחת תיק בבתי המשפט, הקלה על העומס בבתי המשפט, חסכה מהצדדים המתדיינים תשלום כפול של אגרות ושכר טרחת עורך דין וקיצרה באופן משמעותי את הזמן הדרוש לאכיפת החוזים, ההתחייבויות או החיובים. עוד נטען, כי מאז נחקק הסעיף (בשנת 2002), נפתחו בהוצאה לפועל למעלה מ-1,170,000 תיקי ביצוע של תביעות על סכום קצוב. מוצע להגדיל את סכום התביעה אשר ניתן לבקש לבצעה בהוצאה לפועל הקבוע בסעיף 81א1(א) לחוק מ-50,000 ₪ ל-75,000 ₪. בדברי ההסבר נטען כי מהלך זה צפוי לחסוך זמן שיפוטי רב, לקצר לתובע את הדרך והזמן לאכיפת החוזה, ההתחייבות או החיוב, ולחסוך לשני הצדדים תשלום אגרה ותשלום שכר טרחת עורך דין בעבור ההליך בבית המשפט. נקודות לדיון: נתונים רלוונטיים לגבי המסלול של תביעה על סכום קצוב – כדי להבין טוב יותר כיצד פועל המסלול של תביעה על סכום קצוב בשטח, ומה המשמעות של הרחבת המסלול לתביעות של עד 75,000 ₪, מוצע לבקש ממערכת ההוצאה לפועל ומהנהלת בתי המשפט, לפי העניין, את הנתונים הבאים לגבי כל אחת מ-5 השנים האחרונות: כמה תיקים של תביעה על סכום קצוב נפתחו? כמה אחוזים מהווים תיקים אלה מכלל סוגי התיקים שנפתחו בהוצאה לפועל? האם יש הערכה (בשיתוף עם נתונים מהנהלת בתי המשפט) כמה תיקים נוספים היו נפתחים במסלול זה אילו הסכום היה 75,000 ₪? לשון אחר: מה כמות התיקים שמתאימים למסלול של תביעה על סכום קצוב, שנמצאים בסכומים שבין 50,000 ₪ לבין 75,000 ₪? האם יש תיקים שמתאימים למסלול של תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל, ומוגשים לבתי המשפט? בכמה תיקים מדובר? האם יש הערכות מדוע תיקים אלה הוגשו דווקא לבית המשפט ולא להוצאה לפועל? כמה התנגדויות לביצוע הבקשה הוגשו? כמה מההתנגדויות התקבלו על ידי בית המשפט וכמה מהן נדחו? כמה בקשות לביטול החלטה מכוח תקנה 27 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 היו לגבי החלטות רשמים שניתנו לגבי תביעה על סכום קצוב? כמה מתוכם התקבלו? האם יש הערכה בכמה מקרים שליחת ההתראה לפני הגשת בקשת הביצוע בלשכת ההוצאה לפועל אמנם השיגה את יעדה וגרמה לכך שנתבעים ישלמו? סעיף 1(2) להצעת החוק – תיקון סעיף 81א1(ב) לחוק לעניין מסירת הודעה לחייב כפי שצוין לעיל, מטרת המצאת ההתראה לחייב היא, בין השאר, ליידע את הנתבע על הכוונה להגיש את התביעה על הסכום הקצוב לביצוע בהוצאה לפועל, ולאפשר לו לנסות להסדיר את הסכסוך עם המבקש לפני פתיחת תיק ההוצאה לפועל. בדברי ההסבר נטען, כי כדי למנוע מצב שבו נתבע יודע על התביעה לראשונה רק בעת פתיחת תיק ההוצאה לפועל, כאשר במועד זה כבר מושתות עליהם עלויות שונות, מוצע לקבוע, כי המצאת ההתראה תהיה בדואר רשום עם אישור מסירה, ואם סירב הנתבע לקבל את ההתראה או לחתום על אישור המסירה, ייחשב הדבר כאישור מסירה. עוד מוצע לקבוע, כי אם המבקש ניסה להמציא לחייב את ההתראה בדואר רשום עם אישור מסירה אך לא הצליח לעשות זאת, והוא מיוצג על ידי עורך דין, תתאפשר גם המצאה במסירה אישית על ידי עורך הדין ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים 489 ו-490 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אשר מאפשרות, בין השאר, המצאה באמצעות הדבקה על הדלת וזאת בדומה לאופן המצאת כתב תביעה לנתבע בבית משפט. כמו כן מוצע לקבוע, כי אם סירב הנתבע לקבל את ההתראה או לחתום על אישור המסירה, יראו את הנתבע כמי שהומצאה לו ההתראה כדין וכי הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה. זאת, בדומה להוראות לפי סעיף 7 לחוק שעניינן אופן המצאת אזהרה לחייב. נקודות לדיון: הודעה טלפונית לחייב – לנוכח הרצון לחזק את הוודאות בדבר ידיעתו של החייב על ההליך המתנהל נגדו, וכחלק מהרחבת המסלול של תביעה על סכום קצוב והעובדה שהמסלול הופך להיות המסלול המרכזי בהוצאה לפועל, יש מקום לשקול לקבוע כי נוסף על שליחת האזהרה לחייב, ייעשה ניסיון ליצור עמו קשר טלפוני. זאת, בדומה לסעיף 66ה(א)(3)(ב)(4) לחוק, שנוסף בתיקון שנערך לחוק בכנסת הקודמת, שקובע כי אחד מהתנאים לרישום חייב במרשם החייבים המשתמטים, הוא שנעשה ניסיון ליצור קשר עם החייב באמצעות הטלפון הנייח או הנייד, אם הוא ידוע למערכת ההוצאה לפועל "כדי לוודא שקיבל את האזהרה ואת ההזמנה לדיון... וכי הוא יודע שמתקיימים נגדו הליכים לפי חוק זה". סעיף 2 להצעת החוק – תחולה מוצע לקבוע, כי תחילתו של החוק תהיה שלושה חודשים מיום פרסומו, וכי התיקון המוצע יחול על בקשות לביצוע תביעות על סכום קצוב שיוגשו להוצאה לפועל ביום התחילה ואילך. (א) תביעה שהיא אחת מאלה: (1) תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים, שיש עליה ראיה בכתב; (2) תביעה הבאה מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק, ניתן לבקש לבצעה בהוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט בכפוף להוראות סעיף זה, ובלבד שסכום התביעה אינו עולה על שקלים חדשים ביום הגשתה, והוא אף אם עלה הסכום לאחר מכן מחמת הפרשי ריבית או הצמדה (בסעיף זה - תביעה על סכום קצוב). ...... ...... (ב) (2) הוגשה בקשה לבצע תביעה על סכום קצוב שעניינה תשלום שכר טרחה בעד טיפול בתביעה שאדם זכאי בשלה לסיוע משפטי לפי פרט 6(ג) או (ד) לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, יכלול המבקש בהתראה הודעה לחייב, בנוסח ובאופן שיקבע שר המשפטים. (ג) לא תוגש בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל אלא בתום שלושים ימים מיום שהתובע שלח לנתבע את ההתראה; הבקשה תוגש בצירוף כתב התביעה, כל מסמך התומך בתביעה, העתק מההתראה, וכן העתק תשובת הנתבע להתראה, אם השיב לה (בסעיף זה - בקשה לביצוע תביעה). .....