חומר רקע
אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
תקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות) (תיקון) ו-(תיקון מס' 2), התשע"ה–2015
חוק הפטנטים, התשכ"ז–1967 (להלן – החוק) הוא דבר החקיקה הראשי שמסדיר את דיני הפטנטים בישראל. בין היתר, מסדיר החוק את אופן הבחינה והרישום של פטנטים ואת הזכויות השונות שמעניק הפטנט, ומכוחו הותקנו תקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), התשכ"ח–1968 (להלן – התקנות). התקנות קובעות הסדרים לעניין אופן הגשת בקשות ומסמכים לרשם הפטנטים, דרכי הטיפול בבקשות, הוראות לעניין מועדים, פרסומים, סדרי הדין בבקשות ובדיונים בפני הרשם, ערעורים על החלטות הרשם, אגרות על בקשות ופעולות ועוד.
בפני הוועדה מונחים שני תיקונים לתקנות: הראשון, עוסק בקביעת אגרה להקדמת בחינה של בקשות פטנט; התיקון השני, עובר לכל אורך התקנות ועוסק בנושאים מגוונים, וביניהם – הגשה אלקטרונית של מסמכים לרשות הפטנטים, הגשת מסמכים על גבי התקן המשמש לאחסון חומר מחשב, כגון CD או DVD, מתן אפשרות לקבל הודעות ומסמכים מהרשות ומצדדים שלישיים בדואר אלקטרוני, עדכון אופן הגשת מסמכים בנייר, תיקונים בסדרי דין, מועד להגשת ערעור, מתן הנחה באגרה למוסד להשכלה גבוהה ועוד. להלן יוצגו עיקרי התיקונים והנושאים המוצעים לדיון. הצעות מפורטות לתיקונים ניתן למצוא על גבי נוסח התקנות המתוקן שהופץ בנפרד.
אגרת בחינה על אתר – תקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות) (תיקון), התשע"ה–2015
בתיקון זה מוצע לקבוע אגרה בעד הקדמת בחינה של בקשת פטנט, בהמשך לתיקון מס' 10 לחוק הפטנטים שנחקק עוד בשנת 2012.
רקע כללי ותיקון מס' 10 לחוק הפטנטים
רשות הפטנטים הוסמכה לפי החוק לבחון בקשות למתן פטנט על אמצאה. מתן הפטנט מקנה לבעליו זכות בלעדית (מעין "מונופול") – זכות למנוע ניצול של האמצאה ללא רשותו, למשך 20 שנה, בכפוף לתשלום אגרות חידוש.
בקשות פטנט נבחנות בדרך כלל לפי סדר הגשתן.
במהלך תקופת בחינת הבקשה, לא ניתנה עדיין אותה זכות בלעדית על השימוש באמצאה, ועל כן אין אפשרות לתת צו מניעה שימנע ניצול שלה על ידי צדדים שלישיים. ואולם, אם בסופו של דבר ניתן פטנט על האמצאה, ניתן לדרוש פיצויים בגובה של תמלוגים סבירים עבור תקופת הביניים של בחינת בקשת הפטנט (לאחר פרסומה).
מרשות הפטנטים נמסר, כי לפי נתוני שנת 2014, בחינת בקשת פטנט אורכת בממוצע 56 חודשים (29.4 חודשים בממוצע מהגשת הבקשה ועד תחילת הבחינה; ו-26.6 חודשים מהתחלת הבחינה ועד להחלטה האם לקבל את הבקשה לפטנט או לא).
לצד זאת, ניתן לבקש להקדים את הבחינה של בקשת הפטנט – כך שהבקשה תיבחן "על אתר". הקדמת הבחינה מקצרת את התקופה הראשונה של ההמתנה לתחילת הבחינה. ההסדר החוקי המאפשר את הקדמת הבחינה היה קבוע בעבר בתקנה 35 לתקנות הפטנטים, ועוגן בסעיף 19א לחוק הפטנטים בתיקון מס' 10 לחוק משנת 2012.
לפני תיקון מס' 10 לחוק, בקשה לבחינה על אתר היתה מוגשת על ידי מבקש הפטנט בלבד, וניתן היה לגבות עבורה אגרה אחת עם הגשתה.
התיקון לחוק הוסיף שני חידושים מרכזיים בהקשר זה –
נוסף על הגשת בקשה לבחינה על אתר על ידי מי שהגיש את בקשת הפטנט (סעיף 19א(א) לחוק), נקבע כי גם צד שלישי שלא הגיש את בקשת הפטנט רשאי לבקשת את הקדמת הבחינה (ס' 19א(ג) לחוק). במקרה כזה גם תוגבל משמעותית יכולתו של מבקש הפטנט לקבל ארכות שונות במהלך בחינת הבקשה (סעיף 19א(ו) לחוק). אפשרות זו, שנוספה לתיקון במהלך הליך החקיקה בוועדה, היא ייחודית לישראל ואינה קיימת במקומות אחרים בעולם. היא נועדה להתמודד עם חששם של מתחרים בשוק מפני הארכה שלא לצורך של הליך בחינת הבקשה בידי מבקשי פטנטים כדי להאריך את פרק הזמן של חוסר הוודאות בשאלה האם אמצאה פלונית היא כשירת פטנט. תקופה זו של חוסר ודאות מקשה על מתחרה פוטנציאלי לקבל החלטה האם להכניס לשוק מוצר מתחרה, כגון תרופה גנרית בתחום הפארמה. מאחר שהוראה זו מקשה על מבקש הפטנט, שכפוף לסד זמנים לוחץ יותר במהלך בחינת בקשתו, עלה בדיוני הוועדה בעת חקיקת החוק ותיקון התקנות בעקבותיו כי יש מקום לקבוע אגרה גבוהה מאוד עבור הקדמת בחינה לבקשת צד שלישי – אז הוזכר סכום של 25,000 ש"ח.
נקבע כי בקשה להקדמת בחינה תיעשה בשני שלבים:
תחילה תוגש בקשה להקדמת בחינת בקשת הפטנט, והרשם יחליט האם להיעתר לה. בשלב זה יבחן הרשם האם התקיימו נימוקים סבירים שמצדיקים את הקדמת הבחינה.
סעיף 19א לחוק מונה נימוקים שייחשבו כסבירים, בהתאם לסוג הבקשה שהוגשה:
בבקשה שהוגשה על ידי המבקש: (1) גילו המתקדם או מצבו הרפואי של המבקש; (2) הודעה של הרשם בדבר אפשרות להקדים את הבחינה בשל בחינת בקשה מקבילה בתנאים ובמדינות שעליהם הודיע הרשם; (3) אדם אחר התחיל לנצל את האמצאה הנתבעת בתביעה של בקשת הפטנט, בלא רשותו של מבקש הפטנט, או שיש ביסוס לחשש שהוא יעשה כן; (4) חלוף הזמן מאז הוגשה הבקשה לרשות לפי סעיף 15 או מיום כניסתה לשלב הלאומי לפי סעיף 48ד ארוך באופן בלתי סביר, ובכלל זה ארוך באופן משמעותי לעומת המועד שחלף עד לתחילת הבחינה של בקשות אחרות מאותו סוג; (5) טובת הציבור; (6) יש נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
בבקשה שהוגשה על ידי צד שלישי: (1) יש ביסוס לחשש כי בחינת בקשת הפטנט לפי סדר ההגשה תגרום למגיש הבקשה לבחינה על-אתר לפי סעיף קטן זה, העוסק בתחום האמצאה, לדחות פיתוח או ייצור של מוצר או תהליך הנתבע בבקשת הפטנט; (2) חלוף הזמן מאז הוגשה הבקשה לרשות לפי סעיף 15 או מיום כניסתה לשלב הלאומי לפי סעיף 48ד ארוך באופן בלתי סביר, ובכלל זה ארוך באופן משמעותי לעומת המועד שחלף עד לתחילת הבחינה של בקשות אחרות מאותו סוג; (3) טובת הציבור; (4) יש נסיבות מיוחדות המצדיקות.
בשלב השני, אם יוחלט על הקדמת הבחינה, תיערך הבחינה עצמה של בקשת הפטנט.
תיקון מס' 10 האמור מאפשר גביית אגרה נפרדת עבור כל אחד מהשלבים. ואולם, מאז שנת 2012 לא הותאמה גביית האגרה לתיקון לחוק, והאגרה נותרה כפי שהיתה – אגרה חד-שלבית בסך 1,015 ש"ח עבור הגשת הבקשה בלבד. ראו פרט 8 לתוספת השנייה בתקנות:
"8. עם הגשת בקשה להקדמת בחינה של בקשת פטנט, לפי תקנה 35(א), למעט בקשות כאמור המוגשות לפי סעיף 19א(א)(1) ו-19א(א)(2) לחוק 1,015"
מרשות הפטנטים נמסר, כי מאז תיקון מס' 10 לחוק הוגשה רק בקשה אחת להקדמת בחינה על ידי צד שלישי. לפי נתוני הרשות לשנת 2013, מתוך כ-6,000 עד 7,000 בקשות לפטנט שהוגשו בשנים 2010 עד 2013, הוגשו בקשות להקדמה לפי החלוקה הבאה: בשנת 2010 – 54 בקשות; בשנת 2011 – 103 בקשות; בשנת 2012 – 115 בקשות ובשנת 2013 – 130 בקשות.
התיקון המוצע
מוצע לקבוע אגרה דו-שלבית: סכום אחד שישולם בשלב הראשון של בחינת הזכאות להקדמת בחינה וסכום נוסף שישולם בשלב השני, עבור בחינת הפטנט המוקדמת. כן מוצע, כי תיקבע אגרה שונה עבור בקשות להקדמת בחינה של מבקש הפטנט, ובקשות להקדמת בחינה של צד שלישי.
** בבקשה המוגשת על ידי מבקש הפטנט, סעיף 19א(א) לחוק מאפשר למבקש להגיש בקשה להקדמת בחינה אם יש לו נימוקים סבירים לכך, ובין השאר, נמנו בו 6 הנימוקים שפורטו לעיל, שייראו בכל אחד מהם כנימוק סביר.
מוצע לא לגבות אגרה עבור בקשות שהוגשו מהנימוקים המפורטים בסעיף 19א(א)(1) עד (2) לחוק (כפי שקבוע גם היום):
גילו המתקדם או מצבו הרפואי של המבקש;
הודעה של הרשם בדבר אפשרות להקדים את הבחינה בשל בחינת בקשה מקבילה בתנאים ובמדינות שעליהם הודיע הרשם (מדובר בבקשות שמוגשות על פי הסכמים בין מדינות, לפיהם סיום בחינת בקשת פטנט במדינה אחת מאפשר להקדים במקרים מסוימים את בחינת הבקשה במדינה אחרת).
ומוצע לגבות אגרה עבור בקשות שהוגשו בנימוקים המפורטים בסעיף 19א(א)(3) עד (6) לחוק:
אדם אחר התחיל לנצל את האמצאה הנתבעת בתביעה של בקשת הפטנט, בלא רשותו של מבקש הפטנט, או שיש ביסוס לחשש שהוא יעשה כן;
חלוף הזמן מאז הוגשה הבקשה לרשות לפי סעיף 15 או מיום כניסתה לשלב הלאומי לפי סעיף 48ד ארוך באופן בלתי סביר, ובכלל זה ארוך באופן משמעותי לעומת המועד שחלף עד לתחילת הבחינה של בקשות אחרות מאותו סוג;
טובת הציבור;
יש נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
הגם שהתיקון מתייחס במפורש רק לגביית אגרה בעד הנימוקים המסוימים שפורטו בחוק, ברי כי רובם ככולם של הנימוקים הסבירים כאמור בסעיף 19א(א) רישה ייכנסו באחד מאותם נימוקים שנמנו בחוק, ובפרט בסעיף קטן (6) האחרון, שיכול לשמש כמעין סעיף סל.
לדיון
מוצע לשמוע התייחסות לגובה האגרה שהוא חריג ביחס לסכומי האגרות שנגבים בדרך כלל.
מוצע לשמוע הסבר מדוע הוחלט לא לגבות אגרה על בקשות המוגשות מהנימוקים המפורטים בסעיפים 19א(א)(1) עד (2) לחוק, ולגבות את האגרה עבור בקשות המוגשות מהנימוקים המפורטים בסעיפים 19א(א)(3) עד (6) לחוק.
תקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות) (תיקון מס' 2), התשע"ה–2015
הוספת הסדר לדיון בבקשות ביניים (תקנה 5א ותקנה 5)
הדיון בבקשות ביניים מוסדר היום בחוזר שקבע הרשם בשנת 2011. כעת מוצע לעגן הסדר דומה בתקנה 5א המוצעת. ההסדר שנבחר דומה להסדר הקבוע היום בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד–1984 (להלן – תקנות סד"א) לגבי בקשות בכתב (תקנות 241-240 לתקנות סד"א).
לפי המוצע, בקשת ביניים תהיה בקשה שאינה בקשה לסעד עיקרי, בהליך על ריב (כלומר הליך לפי התקנות שיש בו שני צדדים בפני הרשם), או בהליך בפני אחת הוועדות הפועלות לפי החוק. התיקון נועד לקבוע חובה להגיש את בקשות הביניים והתגובות להן בכתב, ולהסדיר את זכויות הצדדים:
נקבעו מועדים להגשת תשובה לבקשה ותשובה לתשובה – בדומה לתקנות סד"א. כל מסמך נוסף – יוגש רק ברשות הרשם.
המבקש והמשיב ימציאו בעצמם את המסמכים גם ליתר הצדדים בהליך.
הרשם רשאי להחליט בבקשה על יסוד המסמכים בכתב או לאחר חקירת המצהירים.
כדי לייעל את ההליך, ובשונה מהקבוע בתקנות סד"א, מוצע לקבוע כי בבקשות מסוימות (בקשה לדחיית מועד דיון, בקשה להארכת מועד ובקשה לתיקון פרוטוקול) על המבקש לכלול בבקשתו את עמדת יתר הצדדים להליך בנוגע לבקשה.
לצורך התאמת התקנות לתיקון זה, מוצע לתקן גם את תקנה 5 לתקנות, שעוסקת בבקשות להארכת מועד – ולקבוע כי היא תעסוק רק בבקשות להארכת מועד שתקנה 5א המוצעת לא חלה עליהן. הכוונה כי תקנה 5 תחול בבקשות להארכת מועד במהלך בחינת בקשת הפטנט בידי הבוחן ובהליכים החד-צדדיים המתנהלים בפני הרשם. למשל, בהשגה על פעולת בוחן לפי תקנות 46 ו-150.
הגשה במערכת אלקטרונית (תקנות 10א, 11א עד 11ד והתאמות נוספות)
רשות הפטנטים מבצעת מהלך רוחבי למעבר להגשה של בקשות ומסמכים באופן אלקטרוני ולעבודה ללא נייר. במהלך העבודה על התיקון המוצע, הרשות הציגה כי המערכת האלקטרונית כבר קיימת, אך על מנת להפעילה נדרשת הסדרה בתקנות. ואלו עקרונות הפעלת המערכת:
חובת הגשה אלקטרונית (תקנה 10א המוצעת): מוצע להסדיר אפשרות הגשה אלקטרונית של בקשות, הודעות ומסמכים לרשות, בנוסף להגשה בנייר הקיימת היום. אפשרות זו תהיה וולונטרית עבור מגישים פרטיים. לצד זאת מוצע לקבוע חובת הגשה אלקטרונית לגבי שני סוגי משתמשים:
תאגיד (למעט גוף ביטחוני).
בעל מקצוע מורשה המגיש את המסמך במסגרת מקצועו או רישיונו (הכוונה לעורכי פטנטים ועורכי דין, אלא אם הם מייצגים גוף ביטחוני באותה הגשה).
חובת הזדהות (תקנה 11ב המוצעת): מוצע לקבוע חובת הזדהות באמצעות תעודה אלקטרונית כהגדרתה בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א–2001. התעודה מאפשרת זיהוי של האדם המשתמש בה. הגורם המאשר את התעודה מפוקח באמצעות משרד המשפטים ועל בעל התעודה חלות חובות לפי חוק חתימה אלקטרונית. מגורמי המקצוע ברשות נמסר, כי חובת ההזדהות נועדה לאפשר להם לוודא שמי שמגיש את המסמכים הוא אותו אדם שהחל בהליך כדי למנוע זיופים או טעויות. לפיכך, לצד חובת ההזדהות מוצע לקבוע רשימה של מקרים בהם לא תידרש הזדהות, שהמכנה המשותף שלהם הוא – מסמכים ראשונים בהליך; מסמכים ראשונים המוגשים על ידי צד שלישי; ביצוע תשלומים; ומסמכים הקשורים להליכי רישוי של עורכי פטנטים – שכן לא רוצים להכביד על המתמחים והנבחנים.
קליטת המסמכים (תקנה 11ג המוצעת): בעת ההגשה, תבוצע בדיקה טכנית שתבדוק אם סוג הקובץ שהוגש מאפשר לקלוט אותו במערכת – קובץ שאינו מתאים לא ייקלט. בהמשך, תישלח למגיש המסמך הודעת דוא"ל שיצוין בה האם המסמך נקלט, ואם לא נקלט – תצוין סיבת הדחייה (למשל – אם המסמך נגוע בווירוס). ככל שמדובר בהגשת בקשת פטנט, הודעה זו אינה נחשבת כ"אישור הגשה" לפי תקנה 29 לתקנות ועל כן, היא לא מקנה למבקש תאריך הגשה לצורך דין קדימה לפי סעיף 9 לחוק.
החלת הוראות הרשם לפי סעיף 11(א) לחוק (תקנה 11א(ג) המוצעת): מוצע להחיל על מסמכים המוגשים באופן אלקטרוני את הוראות הרשם שנקבעו לפי סעיף 11(א) לחוק. הוראות הרשם בהודעתו מיום 25.7.2012 הן טכניות בעיקרן ונקבע בהן כיצד יש לחלק את קבצי הבקשה; באיזה פורמט של קובץ יש להגישן; כיצד יש לכנות את הקבצים וכיוצ"ב.
הגשה בעת תקלה (תקנה 11ד המוצעת): מוצע לקבוע הסדר להגשת מסמכים אם ישנה תקלה במערכת האלקטרונית – הרשם יפרסם הודעה באתר האינטרנט על התקלה. אם התקלה הסתיימה לפני המועד האחרון להגשת המסמך – ניתן יהיה להגישו בנייר, גם אם מדובר במגיש מסמך המחויב להגישו באופן אלקטרוני, ממועד תחילת התקלה ועד 2 ימי עסקים לאחר סיומה או לאחר פרסום הודעה על סיומה לפי המאוחר (וכמובן שניתן יהיה להגיש את המסמך בהגשה אלקטרונית לאחר שחלפה התקלה). אם עדיין התקיימה תקלה במועד האחרון להגשת המסמך – ניתן יהיה להגישו בנייר או באופן אלקטרוני עד 2 ימי עסקים לאחר המועד האחרון ויראו אותו כאילו הוגש במועד האחרון.
כן מוצע, לאפשר הגשה מאוחרת בשל תקלה במחשבי המגיש – אם התקלה לא ניתנת לתיקון באותו יום, המגיש יוכל להגיש את המסמך בנייר או במערכת האלקטרונית עד 2 ימי עסקים לאחר המועד האחרון להגשתו, גם אם מדובר במגיש מסמך המחויב להגישו באופן אלקטרוני, ויראו את המסמך כאילו הוגש במועד האחרון. על המגיש לצרף תצהיר שמפרט מדוע לא הוגש המסמך במועד.
תחילה: מוצע כי חובת ההגשה האלקטרונית תחל חצי שנה ממועד כניסת התקנות לתוקף, כדי לאפשר לציבור להיערך. האפשרות להגשה אלקטרונית תחל כבר במועד תחילת התקנות.
לדיון: מוצע לשמוע התייחסות לשאלה מדוע לדרוש חובת הגשה אלקטרונית ולא לאפשר זאת כחלופה בלבד – ולהותיר לציבור המשתמשים לשפוט האם אכן מדובר במערכת נוחה ויעילה עבורם.
כמו כן, ההסמכה לקביעת ההוראות העוסקות במערכת האלקטרונית נובעת לעמדת הרשות ומשרד המשפטים מההוראה הכללית בסעיף 194 לחוק, שמסמיכה את השר לקבוע תקנות לביצועו. להבדיל מכך, במקרים דומים, ההסמכה להסדרת הגשה אלקטרונית קבועה באופן מפורש בחקיקה ראשית – למשל – סעיף 71 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב–1972; וסעיפים 38 ו-44 לחוק החברות, התשנ"ט–1999. אמנם, דומה כי הגישה למערכות ממוחשבות המאפשרות הגשה אלקטרונית של מסמכים הפכה עם הזמן לנחלת הכלל ואין היא עוד בגדר מעמסה על האזרח אלא יש בה הקלה וייעול תהליך ההגשה עבורו; כן יש לזכור כי תחום הפטנטים בו עוסקות התקנות הוא תחום טכנולוגי כך שניתן להניח כי רזי המחשב אינם זרים לעוסקים בו, וחובת ההגשה האלקטרונית מוגבלת רק לתאגידים ולבעלי המקצוע בתחום. לצד זאת, נוכח סעיפי ההסמכה המפורשים בחקיקה דומה, מוצע לשמוע את התייחסות משרד המשפטים לכך.
הגשה בנייר (תקנות 11, 78, 147 והתאמות נוספות)
מוצעים תיקונים שונים לגבי ההגשה בנייר הקיימת גם כיום, שאלו עיקרם:
ביטול האפשרות להגיש מסמך בכתב יד (תקנה 11(א)(1) המוצעת). משיחות עם הרשות עלה כי בפועל לא מתבצעת היום הגשה של מסמכים בכתב יד, ועל כן אין קושי לבטל אפשרות זו.
מסמכים המוגשים בנייר ניתן להגיש גם בפקס (תקנה 11(ד) המוצעת). מסמכים הנשלחים בפקס לרשות מתקבלים אצלה ישירות כקובץ ממוחשב.
ביטול דרישת החתימה על מסמכים (שהיתה קבועה בתקנה 11(ו)): נכון להיום קיימת לפי תקנה 11(ו) חובה לחתום על כל המסמכים המוגשים לרשות. בתיקון מוצע לבטל לחלוטין חובה זו. כפי שהוסבר על ידי הרשות ומשרד המשפטים, לדרישת החתימה בהקשר זה היתה משמעות פורמלית – "טקסית" בלבד ואין לה בנסיבות אלה משמעות מעבר לכך מבחינתם. על כן מוצע לבטלה. במסגרת זו תבוטל דרישת החתימה גם בתקנות הבאות:
תקנה 78 לפיה דרישה לציון שם ממציא תוגש בכתב ותהיה "חתומה על ידי המבקש".
תקנה 147 שקובעת כי בקשה לרישום זכות קניין תוגש לרשם ותהיה "חתומה ביד מקבל ההעברה". לעניין זה מובהר כי מסמך העברת הבעלות על הפטנט עדיין צריך להיות חתום וביטול דרישת החתימה חל רק לגבי הבקשה להעברת הבעלות המוגשת לרשם.
הגשה בהתקן מחשב (תקנה 11(ב) המוצעת): מוצע לקבוע חובה להגיש יחד עם הגשה בנייר גם דיסק מחשב שצרוב עליו החומר המוגש בנייר, כמפורט בסעיף הבא.
הגשה בהתקן המשמש לאחסון חומר מחשב (תקנות 11(ב), 11(ג), 31 והתאמות נוספות)
בתקנה 11(ב) המוצעת – מוצע לקבוע חובה להגיש במקרים מסוימים יחד עם הגשה בנייר גם התקן המשמש לאחסון חומר מחשב, כגון CD או DVD שצרוב עליו החומר המוגש בנייר – זאת במטרה להקל על עומס העבודה ברשות שלא תיאלץ לסרוק את המסמכים המוגשים בנייר. לעמדת הרשות, הדרישה מציבור המגישים במקרה זה אינה מכבידה, מאחר שהמסמכים המוגשים לרשות ממילא נכתבים במחשב ורק נדרש לצרוב אותם על גבי הדיסק ולצרפו להגשה.
מוצע לדרוש את ההגשה על גבי התקן מחשב לצד הגשת מסמכים בנייר במקרים הבאים, שנבחרו על ידי הרשות מאחר שאלו הליכים שבהם מוגשים מסמכים בהיקף רחב יחסית:
הגשת בקשת פטנט – נדרש כבר כיום לפי סעיף 11(א) לחוק.
הליך על ריב – כל הליך שמופיעים בו שני צדדים יריבים בפני הרשם.
הליך לפי תקנה 46 – בקשה להשמיע טענות בפני הרשם על החלטת בוחן פטנטים במהלך הליך הבחינה (לאחר מתן הודעה על ליקויים על ידי הבוחן לפי תקנות 41 ו-43 או לאחר שהבוחן סירב לבקשת פטנט לפי תקנה 45).
הליך לפי תקנה 150 – השגה על החלטת בוחן שלא במסגרת הליך בחינת בקשת פטנט (למשל – החלטה בבקשה לתיקון פירוט לאחר שכבר ניתן פטנט) וכן השגה על החלטות שונות במהלך בחינת פטנט שאינן החלטה סופית על סירוב בשל ליקויים מהותיים.
הליך לפי פרק 12 לתקנות – הליך בפני ועדת ערר והליך בפני הוועדה לפיצויים ותמלוגים.
תקנה 22 – תיקון פירוט פטנט במהלך בחינת הבקשה לפטנט.
תקנה 97 – בקשה לתיקון פירוט פטנט לאחר סיום הבחינה.
בתקנה 11(ג) המוצעת – מוצע להחיל על מסמכים המוגשים בהתקן מחשב את הוראות הרשם שנקבעו לפי סעיף 11(א) לחוק. כאמור, הוראות הרשם בהודעתו מיום 25.7.2012 הן טכניות בעיקרן ונקבע בהן כיצד יש לחלק את קבצי הבקשה; באיזה פורמט של קובץ יש להגישן; כיצד יש לכנות את הקבצים וכיוצ"ב.
בתקנה 31 המוצעת – מוצע לקבוע כי אי הגשה של מסמכי בקשת פטנט על גבי התקן מחשב תיחשב כליקוי בצורת הבקשה לפי תקנה 31 לתקנות, והמבקש יידרש לתקנו.
קבלת הודעות ומסמכים בדוא"ל (תקנות 15 ו-16)
מוצע לאפשר למי שמגיש מסמכים לרשות, לבקשתו, לקבל הודעות ומסמכים מהרשות בדוא"ל (תקנה 16 המוצעת). כאשר אדם מגיש לראשונה מסמך לרשות, עליו לציין כתובת דואר הרשומה בישראל שתשמש כמענו למסירת דואר. לצד זאת, הוא יהיה רשאי לתת כתובת דוא"ל אם ברצונו לקבל באמצעותה מסמכים והודעות מהרשות.
המגבלות בתקנה המוצעת:
אם המבקש נתן כתובת דוא"ל כאמור, הוא יקבל אליה מהרשות הודעות ומסמכים בכל נושא שהוא ולא רק בקשר למסמך אותו הגיש באותה הזדמנות.
כתובת הדוא"ל שמסר תוכל לשמש גם צדדים ל"הליך על ריב" מולו לצורך שליחת מסמכים והודעות, למעט שליחת המסמך הראשון בהליך אותו יש לשלוח לכתובת הדואר הרשמית.
משיחות עם הרשות הובהר כי כתובת הדוא"ל שתימסר אינה מתפרסמת באופן יזום על ידי הרשות, וצד להליך על ריב כאמור יוכל לקבלה אם יגיש בקשה פרטנית לרשות.
צד להליך על ריב ששלח מסמך או הודעה בדוא"ל, יידרש לוודא טלפונית כי הנמען קיבל את ההודעה, או לקבל אישור קבלה במייל חוזר (תקנה 15(א1) המוצעת). ממשרד המשפטים הובהר כי לא די בקבלת הודעת מייל אוטומטית על קבלת המסמך וכי יש לקבל אישור מגורם אנושי.
דרישה לנימוק כיצד תיקונים לבקשה או לפטנט עומדים בתנאי החוק (תקנות 22, 42, 95)
במספר מקומות בתקנות המוצעות, מוצע לדרוש ממבקש שמגיש תיקונים לפרט כיצד התיקון שערך עונה על תנאי החוק או על הדרישה לתיקון שקיבל מהרשות:
תקנה 22(ג): תקנה 22 עוסקת בתיקון פירוט בשלב של בחינת בקשת פטנט. "פירוט" הוא החלק של בקשת הפטנט בו מתאר המבקש את האמצאה. "תביעות" הוא החלק בבקשה שבו מתואר היקף ההגנה המשפטית המבוקש על האמצאה. לפי סעיף 13 לחוק, התביעות צריכות לנבוע באופן סביר מהפירוט.. מוצע להוסיף חובה על מבקש שמתקן את חלק ה"תביעות" בבקשתו לנמק כיצד עומד התיקון בתנאי סעיף 13 לחוק – כלומר, להסביר כיצד התביעות בנוסחן לאחר התיקון, נובעות מהפירוט. מרשות הפטנטים נמסר כי גם היום אם הדבר אינו ברור, ממילא בוחן הפטנטים ידרוש מהמבקש לספק הסבר כאמור.
תקנה 42: במהלך בחינת בקשת הפטנט, בוחן הפטנטים רשאי לשלוח למבקש הפטנט הודעה על ליקויים בבקשתו. לפי תקנה 42, המבקש רשאי, תוך ארבעה חודשים, להגיש תשובה להודעת הליקויים ובמסגרתה בין היתר, הוא רשאי לתקן את הליקוי. כעת מוצע לקבוע כי יהיה על המבקש לצרף לתשובתו הנמקה כיצד התיקון שהגיש מתקן את הליקוי.
תקנה 95: התקנה עוסקת בבקשת רשות לתקן פירוט פטנט לאחר שכבר ניתן פטנט (או לאחר שהסתיימה בחינתו, מכוח סעיף 29 לחוק). בשלב זה, הזכות לתיקון מצומצמת יותר. לפי סעיף 65 לחוק בעל הפטנט רשאי לבקש תיקון פירוט בשלב זה רק "לשם הבהרה או סילוק שגיאה שנפלה בו או לשם צמצום תביעותיו". לפי סעיף 66 לחוק הרשם ירשה את התיקון רק אם "שוכנע כי אין בו כדי להרחיב את היקף התביעות שבפירוט או כדי להוסיף לפירוט דברים שלא נזכרו בו בעיקרם מלכתחילה". מוצע לחייב את מגיש בקשת התיקון לנמק כיצד התיקון עומד בתנאי סעיפים 65 ו-66 לחוק.
דרישת תרגום מסמכים לאנגלית (תקנות 25, 36, 64)
מוצע לאפשר לרשם לדרוש תרגום מסמכים לאנגלית ולאו דווקא לשפה רשמית במקרים הבאים: (א) תרגום פירוט (תקנה 25); (ב) תרגום מסמכים שהמבקש נדרש להמציא לבוחן (תקנה 36(2)); (ג) תרגום מסמכים שצורפו לכתבי ראיות בהליך התנגדות למתן פטנט (תקנה 64).
הוספת ליקויים בצורת הבקשה ושינוי המועד להודעת הרשם על הליקויים (תקנה 31)
סעיף 9 לחוק קובע כי מקומה של בקשת פטנט בתור לדין קדימה נקבע לפי מועד הגשתה כדין – והראשון בזמן קודם. כדי לקבל מועד הגשה כאמור, יש לעמוד בתנאי סעיף 15 לחוק לפיו – תאריך בקשת פטנט יהיה הזמן שבו הוגשה לראשונה לרשות, גם אם היה פגם בצורתה. אישור ההגשה הכולל את תאריך הבקשה ניתן למבקש לפי תקנה 29 לתקנות.
תקנה 31 קובעת כי "בעת" מתן אישור ההגשה לפי תקנה 29, על הרשם להמציא למבקש הודעה על פגמים שנמצאו בצורת הבקשה. הפגמים בצורת הבקשה אינם פוגעים בדין הקדימה, אך המשמעות של אי תיקונם היא שניתן, לאחר הליך, לסרב לבקשת הפטנט.
מוצע לתקן את תקנה 31 ולתת לרשם פרק זמן ארוך יותר למתן הודעה על ליקויים – כך שהרשם יודיע למבקש על הליקויים "בסמוך ככל האפשר לאחר המצאת אישור ההגשה לפי תקנה 29".
עוד מוצע להוסיף ליקויים שייחשבו ליקויים בצורת הבקשה: (א) אם הבקשה לא הוגשה במערכת האלקטרונית כנדרש; (ב) אם הבקשה לא הוגשה בהתקן מחשב כנדרש; (ג) אם לא שולמו רכיבים מסוימים של האגרה על הגשת בקשה; (ד) אם שולמה אגרה מופחתת כשהמבקש אינו זכאי להפחתה.
לדיון: מוצע לברר מה פרק הזמן שבכוונת הרשות להתיר לצורך שליחה הודעת הליקויים. ברור כי על אף שהביטוי "סמוך ככל האפשר" מותיר מקום לשיקול דעת של הרשות המינהלית, משמעו תוך פרק זמן קצר ביותר, כלומר תוך ימים ספורים, למעט במקרים חריגים.
מתמחים ונבחנים (תקנות 126, 129, 130, 136)
דרכי תקשורת עם המתמחים: אגב הסדרת האפשרות לקבל מהרשות מסמכים בדוא"ל, מוצע להסדיר את הצמתים בהן יעביר מתמחה או נבחן את אמצעי הקשר עמו לרשות, לרבות דוא"ל:
בתקנה 126 מוצע לקבוע כי מי שמבקש להיבחן ימסור לרשות את מענו למסירת הודעות ומסמכים, והוא רשאי למסור כתובת דוא"ל.
בתקנה 136 מוצע לקבוע כי בעת הגשת תעודה להוכחת ההתמחות, יפרט המאמן את מענו ואת מענו של המתמחה, לרבות כתובת דוא"ל אם ברצונם לקבל כך מסמכים מהרשות בנוגע להתמחות (למעט תעודת עורך פטנטים).
מספר שפות בבחינה: לפי סעיף 143 לחוק, על הנבחן לעמוד, בין היתר, בבחינה בה יוכיח כי "הוא שולט בשפה העברית ובעוד שפה אחת הדרושה לו לצורך עבודתו, כפי שנקבע". ואולם, התקנות קובעות היום כי הנבחן ייבחן בשתי שפות בנוסף לשפה העברית. מוצע להתאים את התקנות לדרישת החוק (תקנות 126 ו-129).
עריכת פירוט בבחינה בשפה האנגלית: מוצע לאפשר לנבחן בבחינות ההסמכה לערוך פירוט גם בשפה האנגלית, ולא רק בשפה רשמית (תקנה 130).
מספר מועדי בחינות: מוצע לקבוע כי בחינות ההסמכה לעורכי פטנטים ייערכו פעמיים בשנה, במקום שלוש פעמים כפי שקבוע היום בתקנה 124. לעמדת הרשות, הדבר מוצדק הן מצד מספר הנבחנים והן מבחינת המשאבים הנדרשים לצורך ארגון הבחינות. לצד זאת, מוצע לבטל את המגבלה על יכולתו של נבחן לגשת לבחינה חוזרת (תקנה 131). יצוין כי גם כיום נערכים רק שני מועדי בחינות בשנה, ולכל אחד מהם ניגשים כמה עשרות נבחנים.
לדיון: מוצע להסדיר בתקנות את התקשורת בין הרשות לבין המתמחים כבר בעת תחילת ההתמחות. נוסח מוצע להוספה בתקנה 136: "עם תחילת ההתמחות, יודיע המתמחה לרשות על תחילת התמחותו בצירוף אישור בכתב מאת המאמן על תחילת ההתמחות; בהודעה יפרט המתמחה את מענו למסירת מסמכים והודעות כאמור בתקנה 16(א) ורשאי הוא למסור גם כתובת דואר אלקטרוני, אם הוא מעוניין לקבל בדרך זו מסמכים והודעות מהרשות הנוגעים להתמחותו, למעט תעודת עורך פטנטים".
תיקון הליך השגה על פעולות בוחן (תקנה 150)
סעיף 161 לחוק קובע כי מותר להשיג על החלטת בוחן בפני הרשם. בתקנות ישנן שתי דרכים לכך:
השגה על החלטות בוחן במסגרת הליך בחינת בקשת פטנט ("הליך השמעת טענות"):
השגה על החלטת בוחן לגבי ליקויים לפי תקנות 43-41 – תוך 4 חודשים.
השגה על סירוב בוחן לבקשת פטנט לפי תקנות 46-45 – תוך חודש.
השגה על החלטות בוחן שלא במסגרת הליך בחינת בקשת פטנט וכן השגה על החלטות במהלך בחינת פטנט שאינן החלטה סופית על סירוב בשל ליקויים מהותיים ("השגה על החלטת בוחן"):
השגה כזו (למשל – בהחלטה בבקשה לתקן פירוט לאחר קבלת הפטנט לפי סעיפים 66-65 לחוק) תיעשה לפי הפרוצדורה הקבועה בתקנה 150.
נכון להיום, תקנה 150 קובעת הליך השגה דו-שלבי לפיו: תחילה מוגשת השגה על פעולת בוחן והרשם רשאי להורות על סיכום טענות בכתב (תקנה 150). נכון להיום אין הגבלת זמן על מועד הגשת ההשגה; בשלב הבא הרשם משיב על ההשגה בכתב (תקנה 150); ולאחר מכן המשיג רשאי תוך חודש לבקש להשמיע טענות בפני הרשם, ואם ביקש זאת הרשם חייב לקיים את הדיון (תקנה 152).
בתיקון מוצע לקבוע הליך השגה חד-שלבי וקצוב בזמן: המשיג יגיש השגה תוך חודש; הרשם יוכל לדרוש סיכום טענות ויקבע את ההשגה לדיון בפניו; לאחר הדיון ייתן הרשם את החלטתו.
לדיון: מוצע לשמוע את התייחסות רשות הפטנטים ומשרד המשפטים לתיקון המוצע – מדוע מבקשים לקצוב את ההשגה בזמן ומדוע מבקשים לקצוב לחודש ולא לארבעה חודשים כמו בתקנה 42; מדוע משנים את אופי ההשגה מהליך דו-שלבי לחד שלבי; האם הליך ההשגה החדש מחייב את הרשם לקיים דיון בפניו או שהוא יכול לקבל החלטה גם ללא הדיון?
הסמכת הרשם בסמכויות יו"ר הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים (תקנות 180א, 181)
הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים שהוקמה לפי סעיף 109 לחוק מכריעה בתביעות לפיצויים ולתמלוגים לפי סימן ו' לחוק (סמכויות המדינה לעניין הגנה על המדינה ולעניין אמצאות הנוגעות לאנרגיה גרעינית) ותביעות לקבלת תמורה בעד אמצאת שירות לפי פרק ח' לחוק. חברי הוועדה הם: שופט בית המשפט העליון, הרשם וחבר נוסף מתוך סגל המורים של מוסד להשכלה גבוהה.
בתיקון מוצע לקבוע כי סמכויות יו"ר הוועדה בענייני הארכת מועדים ומתן אישור לצדדים להגיש מסמכים (לרבות סמכויות יו"ר הוועדה בהחלטות בבקשות ביניים) יוקנו לרשם בהיעדרו של יו"ר הוועדה.
לדיון: בבדיקה מול משרד המשפטים עלה, כי הקניית סמכות באופן זה מעולם לא נעשתה בחקיקה. מוצע לשמוע את התייחסות הרשות ומשרד המשפטים מדוע הדבר דרוש דווקא כאן, ומה מייחד ועדה זו מוועדות אחרות, שגם בהן לעיתים יש יותר מאדם אחד שהוא בעל סמכויות שיפוטיות.
הקניית הסמכות באופן כזה לחבר אחר בוועדה (הגם שייתכן שהיא אפשרית מאחר שגם הוא משמש כגורם מעין שיפוטי ומקבל החלטות כאלו בהליכים אחרים) יכולה ליצור התנגשות לא בריאה בין שני בעלי סמכות ועל כן מוצע לא לקבל את התיקון.
קיצור המועד לסיכום טענות בכתב (תקנה 189)
תקנה 189 קובעת הוראה כללית לפיה הרשם רשאי לדרוש מכל מבקש או בעל דין שלפניו לסכם בכתב את הטענות שטען בפני הרשם, תוך חודש מיום הדרישה.
כעת, מבקשת הרשות לאפשר לרשם להורות על המועד שבו יוגשו הסיכומים.
לדיון: מוצע לדון בצורך בתיקון ובהקניית שיקול דעת בלתי מסויג לרשם. משיחה עם הרשות עלה כי בכוונתם גם לקבוע מועדים קצרים יותר מחודש להגשת הסיכומים – דבר שעלול להקשות על ציבור המתדיינים. יש לשים לב כי התיקון המוצע עלול גם ליצור חוסר אחידות בתוך התקנות עצמן – תקנה 47 עוסקת גם היא בסיכום טענות בכתב לגבי מי שביקש להשמיע טענות בפני הרשם במהלך בחינת פטנט. גם שם, כמו בתקנה 150 היום, יש להגיש סיכום טענות בכתב תוך חודש (סיכום הטענות לפי תקנה 47 הוא לפני הדיון בעוד שסיכום טענות לפי תקנה 189 נעשה לאחר הדיון). ככל שרוצים להקנות לרשם שיקול דעת רחב מזה הנתון לו כיום, מוצע לסייגו ולקבוע כי הרשם יוכל לקבוע את המועד לסיכום טענות, ובלבד שלא יפחת מחודש.
הגשת תצהירים ומסמכים רשמיים (תקנה 190א):
ההגשה האלקטרונית תחול, כאמור, על כל הבקשות, ההודעות והמסמכים המוגשים לרשות. מכאן נובע כי ניתן להגיש במערכת האלקטרונית גם תצהירים ומסמכים רשמיים של רשויות, ולפיכך – אין חובה להגישם במקור.
הנושא של ביטול דרישת הגשת מסמכים במקור עלה בהצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (מס' 15) (מקור והעתק כראיה), התשס"ו–2006, שהונחה על שולחן הכנסת אך לא התקבלה כחקיקה. בהצעת החוק הוצע להקל בדרישה הראייתית הקיימת בפקודת הראיות ולקבוע כי דינו של העתק שעמד בתנאים מסוימים כדין מקור לעניין הוכחת תוכנו כראייה.
ממשרד המשפטים נמסר כי הנושא נמצא כעת בדיונים אצלם במסגרת עבודת מטה המתבצעת להסדרת התחום.
כדי להתמודד עם הקושי שיכול לעלות בשל היעדר מקור, ולאפשר לרשם למנוע הסתמכות על העתק שמעלה חשש למהימנותו, מוצע לקבוע כי הרשם יהיה רשאי לדרוש ממי שהגיש עותק מצולם או סריקה של תצהיר או של מסמך רשמי של רשות – שיגיש אותם במקור – אם קיים חשש סביר כי ההעתק אינו מדויק או אינו זהה בתוכנו למקור (תקנה 190א המוצעת).
מועד לערעור (תקנה 191)
לפי תקנה 191, המועד להגשת ערעור על החלטות לפי החוק והתקנות הוא תוך חודשיים מההחלטה.
מוצע לקבוע כי המועד להגשת ערעור יהיה תוך 45 ימים מתאריך ההחלטה. זאת, בדומה לקבוע בתקנה 397 לתקנות סד"א.
כן מוצע לקבוע הוראת תחילה לפיה תיקון זה יחול רק על החלטות שיינתנו מיום התחילה ואילך.
אגרות (פרט 1 לתוספת השניה ותקנה 118)
ביטול אגרה עבור עיון במסמכים (תקנה 118): תקנה 118 קובעת כי לאחר פרסום דבר הגשת בקשת פטנט, יהיו הבקשה וכל חומר שצורף אליה פתוחים לעיון, ובלבד שתשולם האגרה שנקבעה לכך. נכון להיום, העיון בתיקי פטנט מתבצע באינטרנט ולא נגבית בעדו אגרה. מוצע להתאים את התקנות לכך.
הנחה למוסדות להשכלה גבוהה (פרט 1 לתוספת השנייה): אגרת הגשת בקשה לפטנט עומדת היום על סך של 2,031 ש"ח. ואולם, פרט 1 לתוספת השנייה קובע אגרה מופחתת ל"מבקש שאינו חברה ואינו שותפות, או חברה או שותפות שמחזור עסקיה בשנה הקודמת לא עלה על 10 מיליון שקלים חדשים". ההנחה היא בשיעור של 40% עבור בקשה ראשונה לפטנט על אמצאה מסוימת. כעת מוצע להעניק את הפטור האמור גם למוסדות להשכלה גבוהה, או לחברות היישום שלהם – שהן חברות בת שעיסוקן בהגנה ובניהול הקניין הרוחני הנובע מאמצאות שפותחו באותו מוסד.
לדיון: לפי נתוני הרשות, בשנת 2014 הוגשו 73 בקשות פטנט על ידי מוסדות להשכלה גבוהה או חברות הבת שלהם, בשנת 2013 הוגשו 106 בקשות כאמור, ובשנת 2012 הוגשו 121 בקשות. מוצע לברר מדוע מבקשים להעניק להם הנחה באגרה.
שלב הבחינה
זהות המבקש אגרה בעת הגשת הבקשה להקדמת בחינה אגרה עבור הבחינה המוקדמת אם הוחלט על זכאות לכך סה"כ
מבקש הפטנט** 300 ש"ח 700 ש"ח 1,000 ש"ח
צד שלישי שאינו מבקש הפטנט 10,000 ש"ח 5,000 ש"ח 15,000 ש"ח