חומר רקע

משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם דוח ביקורת נושאי351/ זכויות נפגעי עבירה נובמבר511/ משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 1 תוכן עניינים דבר הנציבה 5-3 ת מצית מנהלים .א מבוא 6 .ב הביקורת 7-6 .ג עיקרי ממצאי הביקורת 20-7 .ד עיקרי המלצות הביקורת 22-20 .ה תמצית תגובת המבוקרים 35-23 'חלק א- הביקורת 1.מבוא 37-36 5.המסגרת המשפטית 42-38 3. מטרת הביקורת 43 4.תקופת הביקורת והיקפי פעילות 45-44 /.ת כולת הביקורת .א הגופים המבוקרים 46 .ב תתי- נושאי הביקורת 48-46 .ג היבטי הביקורת 49-48 .ד בעלי תפקידים רלוונטיים 55-49 .ה נושאים שאינם בתכולת הביקורת 55 6.הנחות העומדות בבסיס הביקורת 51 7.הגבלות ב ביקורת 55-55 8.שלבי העבודה בביצוע הביקורת 59-56 'חלק ב - ממצאי הביקורת מבוא 65 'ממצא מס1 אי התאמת הנחיית פרקליט המדינה להוראות החוק ו חסרים מהותיים ב,מדיניות הנחיות ונהלי עבודה 79-61 'ממצא מס5 אי הקמת יחידות סיוע בפרקליטויות ו ליקויים מהותיים ב מצ ב קיים 89-85 'ממצא מס3 דפי מידע - קיום חלקי ואי ביצוע הוראות הדין 97-95 'ממצא מס4 ליקויים ב זיהוי נפגע עבירה ו הזנתו ל תיק הפרקליטות 111-98 'ממצא מס/ ליקויים בב ירור עמדת נפגע עבירה לעניין קבלת מידע על ההליך הפלילי 155-115 'ממצא מס6 ליקויים ב יידוע נפגע עבירה בשלבים שונים בהליך הפלילי 155-151 'ממצא מס7 ליקויים ב יישום הוראות החוק בדבר זכויות נפגע עבירה בהליכי ערר על החלטה שלא להעמיד חשוד לדין 161-151 'ממצא מס8 ליקויים ביישום הוראות החוק בדבר זכויות נפגע עבירת מין או אלימות חמורה להבע ת עמדה בשלבים שונ ים בהליך הפלילי 178-165 'ממצא מס9 ליקויים ביישום הוראות החוק בדבר זכויות נפגע עבירה בשלב הטיעונים לעונש 186-179 'ממצא מס11 ליקויים ביישום הוראות החוק בדבר זכויות נפגע עבירה מכוח חוק מגבלות על חזרת עבריין מין לסביבת נפגע עבירה 194-187 'ממצא מס11העדר מדיניות אחידה וסדורה לעניין טיפול הפרקליטות בעמדת נפגע עבירה לפני ועדת שחרורים 555-195 'חלק ג- המלצות הביקורת 513-551 תגובת המבוקרים להמלצות 516-513 משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 5 נספחים 'נספח א: מסגרת משפטית- מיפוי זכויות נפגעי עבירה מכוח הדין 554-517 נספח :'ב תרשים זרימה- ההליך הפלילי וזכויות נפגעי עבירה 557-555 משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 3 דבר הנציבה בראשית שנת1002 נחקק בישראל חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א- 1002 (להלן- "חוק זכויות נפגעי "עבירה), והביא בכנפיו בשורה לנפגעי עבירה בישראל, בהכירו במעמדם המיוחד כבעלי עניין בהל יך הפלילי המתנהל בעקבות עבירה שנעברה בהם או בבן משפחתם המנוח. בכך, הצטרף המחוקק הישראלי למדינות נוספות בעולם, אשר עיגנו בחקיקה את זכויותיהם של נפגעי עבירה. זאת, על רקע הצהרה של האומות המאוחדות מיום22.21.2.11 בדבר "עקרונות הצדק היסודיים לנפגעי עבירה ושימוש "לרעה בסמכות , אשר הכירה ב מעמד נפגעי עבירה ו ב זכויותיהם בקשר להליך הפלילי המתנהל נגד הפוגע. לא בכדי הוכרו זכויות נפגעי עבירה בחוק מיוחד - .הוא חוק זכויות נפגעי עבירה עובר לחקיקת ה חוק היה מעמדם של נפגעי עבירה בהליך הפלילי מוטל בספק , תלוי ומושפע בעיקר מאישיות ו של הפרקליט .המטפל בתיק הספציפי וממידת מּוכוונתו לעניין פעמים רבות היה ,"נפגע עבירה בבחינת "בן חורג אשר רשויות אכיפת החוק הסתייעו בו כ"כלי ראייתי" לצורך הוכחת האשמה של החשוד- ,הנאשם ,וזאת למרות היות נפגע העבירה קודקוד משמעותי ביותר במשולש המרכיב את ההליך ה פלילי: מדינה - נאשם- ( נפגע עבירה קורבן). על השינוי שהביא עמו חוק זכויות נפגעי עבירה בתפיסת מעמדו של נפגע העבירה, עמדה כבוד שופטת בית המשפט העליון עדנה ארבל1 :, בהדגישה "השינוי המרכזי שהוליד חוק זכויות נפגעי עבירה הינו המעבר מתפישה הרואה את הנפגע כאובייקט ש ,עניינו נלקח בחשבון במסגרת האינטרס הציבורי הרחב כחלק מבחינת הנזק שנגרם במעשה העבירה לחברה בכללותה, לתפישה הרואה בו גם אינדיבידואל אוטונומי ובעל זכויות המוקנות לו ככזה. בעוד שבעבר קרבן העבירה שהוזכר בטיעוני התביעה נותר לעתים אילם וחסר פנים, כיום הקרבן ,נוכח והחוק מקנה לו זכויות שונות, הן בנוגע לקבלת מידע אודות ההליך, הן בנוגע ".לאפשרות ממשית להשפיע על ההליך עצמו כ- 21 שנים חלפו מאז חקיקת חוק זכויות נפגעי עבירה ועד היום, ולמעלה מעשור חלף מאז השלמת כניסתו המדורגת לתוקף2. במהלך תקופה זו, נשמעו שוב ושוב קולות האו מרים כי זכויות נפגעי עבירה, מכוח החוק, סובלות מתת- אכיפה. החוק אינו קובע סנקציות בגין הפרתו ואינו מעניק סעד שיש בו כדי לשנות את מהלכו של ההליך הפלילי. כלשון הוראת סעיף12 :לחוק זכויות נפגעי עבירה "אי קיום זכות מהזכויות הקבועות בחוק זה אין בו כשלעצמו כדי לפס ול הליך פלילי, או כדי להוות עילה למשפט "...;פלילי או אזרחי נגד רשות ציבורית או עובד ציבור . כתוצאה מכך, אך לא רק בשל כך, נמצא כי מימוש זכויותיהם של נפגעי עבירה תלוי במידה רבה בנכונות עובדי רשויות אכיפת החוק , בתשתיות העומדות לרשותם ו ברגישותם ובמּוכוונותם לענ.יין ,על רקע דברים אלה ,ובשל חשיבות הנושא ביצע אגף הביקורת בנציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם), במהלך החודשים אוגוסט1021 עד אוגוסט1021 , ביקורת 1 ,"עדנה ארבל "מעמדו של קרבן העבירה בהליך הפלילי ספר גבריאל בך ( 1022 ) 21. , עמוד2.1 . 2 חוק זכויות נפגעי עבירה הת קבל בכנסת ביום12.2.1002 ותחילתו נקבעה ליום12.2.1002 . בחוק נקבעה תחולה הדרגתית של סעיפים שונים המסדירים זכויותיהם של נפגעי עבירה, לא יאוחר מחודש דצמבר1002 . בתיקון לחוק מחודש יוני1002 , נדחה המועד האחרון להשלמת תחולת החוק ליום2.1.1001 . משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 4 מערכתית בנושא זכויות נפגע י עבירה. מטרת הביקורת היא לבחון האם ה פרקליטות על מחוזותיה ומ חלקותיה הרלוונטיות (להלן- ""הפרקליטות), שה ם גופים המבוקרים על- ידי נבת"ם, מקיימים את ,החובות המוטלות עליהם מכוח החוק, בקשר עם זכויות נפגעי עבירה. רשויות נוספות של המדינה ובכללן שירות בתי הסוהר ו משטרת ישראל אשר גם עליהם חלות חובות מכוח החוק, אינ ן בתכולת הבי קורת . חלק ן - בש ל העובדה שאינם גופים מבוקרים על-ידי נבת"ם, ולגבי חלק אחר שהוא התביעה המשטרתית- .מתוכננת ביקורת עתידית בנושא זה דוח זה מציג לראשונה מבט רחב, מלא וכולל על אופן יישום הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה על- ידי הפרקליטות ואופן הטיפול ב נפגעי עבירה בכל שלבי ההליך הפלילי ובצמתי קבלת ההחלטות הנוגעות .לגורלו של ההליך התמונה המצטיירת מקריאה מדוקדקת של הדוח היא, כי למרות שחלפו21 שנים מחקיקת החוק ולמעלה מ- 20 שנים מאז כניסתו המלאה לתוקף, קיימים כשלים מהותיים ויסודיים בקשר למילוי הוראות החוק על-ידי הגופים האמו.נים על שמירת החוק ואכיפתו יאמר כבר עתה, כי החוק אכן הביא לשינוי התפיסה בפרקליטות והעלאת המודעות לקיומם של נפגעי עבירה . לתפיסת הנהלת הפרקליטות, הנושא אף עומד בראש סדר העדיפויות של הפרקליטים והפרקליטות, ונעשות פעולות רבות לקידום זכויותיהם של נפגעי העבירה. א ולם, כפי שיפורט בהמשך דוח זה, אין די במודעות לקיומם של נפגעי העבירה ובגישה אמפטית כלפיהם, אלא יש לנקוט פעולות שיבטיחו את שמירת זכויותיהם של נפגעי העבירה, כמתחייב בחוק. אין כל ספק שפרקליטים רבים ,עושים את מלאכתם נאמנה, בחריצות, בעומס כבד, ברגישות ובאכפתיות בכלל, ובהקשר לנפגעי העבירה, בפרט, וזאת מתוך תחושת שליחות אמיתית וכנה. ידוע ל צוות הביקורת גם כי בין חלק מהפרקליטים לבין נפגעי עבירה מתקיימות שיחות טלפוני ו ,ת בשעות שאינן שעות העבודה הרגילות שיחות שחלקן הן שיחות נפש גרידא, מתוך צורך של נפגעי העבירה ורגישות של ,הפרקליטים. עם זאת בבוא צוות הביקורת לבחון את ההתנהלות המערכתית הכוללת, אין הוא יכול להתבסס על התנהלות פרסונאלית של פרקליט זה או אחר, בין אם הפרקליט רגיש במיוחד ובין אם הוא אדיש או קהה רגשות. הבחינה שנעשתה על-ידי צוות הביקורת והמוצגת בדוח זה, אינה בחינה פ ,רסונאלית נקודתית אלא בחינה מערכתית רחבה, מתוך תפיסה שהתנהלות הפרקליט אמורה להיות תוצר של מדיניות ארגונית מובנית, מוסדרת ומפוקחת העומדת בהוראות חוק זכויות נפגעי עבירה והדין . כאמור, כפי שמציג הדוח, קיימים כשלים יסודיים ומהותיים במצב המצוי אל מול המ צב הרצוי שהותווה על ידי הדין. דוח ב יפורט ויורחב, אך יצוין כבר עתה כי הליקוי המרכזי, המהותי ו המשמעותי העולה מבחינת הממצאים הו א אי הקמת יחידות סיוע בפרקליטויות, בניגוד להוראות חוק זכויות נפגעי עבירה, למרות חלוף עשור שלם מכניסת החוק לתוקף . למטרה זו, של הקמת יחידות הס יוע, הוקצו תקנים ייעודיים אלא שתקנים אלה הוסבו על- ידי הפרקליטויות למטרות אחרות. במקום יחידות סיוע, מונו בפרקליטויות המחוז רפרנטיות העוסקות בנושא נפגעי העבירה, בד בבד עם היותן פרקליטות מן .המניין לא ניתן לקבל פתרון זה שאינו עולה בקנה אחד עם הוראות החוק, וא ין בו כדי לענות לצרכים .הלגיטימיים של נפגע העבירה משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 5 היבט משמ עותי נוסף הוא נושא התיעוד. ה מבוקרים אינם חולקים על ממצאי הביקורת בנוגע לאי תיעוד. לטענת המבוקרים, כפי שיפורט בהמשך, הכשל הוא ב חוסר תיעוד ולא ב אי עשייה. לא ניתן כמובן לקבל טענה זו. ה תיעוד אינו סוגיה טכנית גרידא. ה עדר תיעוד פוגם מהותית ביכ ולת לדעת מה נעשה ומה לא נעשה על- .ידי הפרקליט המטפל התיעוד מהווה אמצעי למעקב ו ל בקרה על תהליכים ו משפיע על קבלת החלטות ו על קביעת מדיניות. ארגון מסודר ומנוהל אינו יכול ואי נו רשאי להתבסס ,על זיכרון אישי אלא חייב להתבסס על זיכרון ארגוני, מובנה, ממוסד ומסודר. זיכרון ארגוני כזה אינו .יכול להתקיים אלא על בסיס תיעוד מסודר, מאורגן ועקבי נקודת המוצא היא כי יתכן שחלק מהפעולות אכן בוצעו גם אם אינן מתועדות, אולם בביקורת מערכתית לא ניתן לבסס ממצאים אלא על הקיים בתיקים. ביסוס זה נדרש ל.א רק לצורכי הביקורת, אלא גם ובעיקר לצורכי ההתנהלות בתיקים ממצאי דוח זה מחייבים התייחסות רצינית ביותר של הנהלת הפרקליטות, שינוי גישה והובלת תהליכים מיידיים וארוכי טווח לתיקון הכשלים. יש לציין לחיוב את גישת הפרקליטות, אשר הודיעה כי היא נוטה ל ק בל את מרבית ה המלצות וכבר בימים אלה מתכוונת להתחיל בעבודת מטה בקשר .אליהן אין כל ספק כי אימוץ ההמלצות יביא לשיפור תפקוד הגופים המבוקרים בנושא זכויות נפגעי עבירה, ועם השיפור יחוזק .אמון הציבור בהם צוות הביקורת יערוך לאחר חלוף שנה בי קורת מעקב מתוך תקווה שאכן, עם יישום הה מלצות, ישתפר המצב. תודותיי נתונות לצוות הביקורת בראשות עו"ד אושרת ארפי-מוראי . צוות זה התמודד עם יריעה רחבה מאד של נושאי ביקורת, מחד גיסא, ועם קשיים שהוצבו בפניו עקב אי העמדת מסדי נתונים ברמה מקצועית מספקת ,אי העברת מידע מלא, ואי- שיתוף פעולה משך תקופה ארוכ ה של הרפרנטיות ל עניין נפגעי עבירה בפרקליטות ,)(בשל עיצומי הפרקליטים במאבקם נגד הקמת נבת"ם במתכונת שהוקמה .מאידך גיסא הצוות פעל בצורה מקצועית, יסודית, סובלנית וסבלנית, תוך גילוי רגישות רבה הן כלפי הקשיים שהוצבו בדרכו, הן כלפי נפגעי העבירה עמם היה בקשר. ייש.ר כוח לצוות על התנהלות זו ועל התוצר הסופי שמוצג להלן הילה גרסטל, נציבה נובמבר 1021 משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 6 תמצית מנהלים .א מבוא דוח ביקורת זה עוסק באופן הביצוע והיישום של הוראות הדין באשר לזכויות נפגעי עבירה. החוק המרכזי הוא חוק זכויות נפגעי עבירה, אשר התקבל בכנסת ביום12.2.1002 ו כניס ת מרבית סעיפיו לתוקף נקבעה לבסוף ליום2.1.1001 . דהיינו, חוק זכויות נפגעי עבירה נכנס ל תוקף מ לא לפני למעלה מ- 20 שנים. הוראות הדין מטילות חובות על הפרקליטות בהליך הפלילי להבטחת זכויות נפגעי עבירה .בקשר לעבירה שממנה נפגעו מטרת דוח ביקורת זה, ליתן בידי הפרקליטות, על מחוזותיה ומחלקותיה, תמונה רחבה, מעמיקה ומקיפה בדבר עמידתה בהוראות הדין, מילוי חובותיה על- פיהן, וטיפולּה בנפגעי עבירה, לצד מתן ,המלצות מעשיות לשיפור ההתנהלות בנושא כדי לסייע לה בתהליכי שיפור ל תפקוד נאות .ואפקטיבי ,בתוך כך להביא לחיזוק אמו ן הציבור, שעמו נמנים גם נפגעי עבירה, בפרקליטות ובמערכת אכיפת .החוק בכללותה זכויות נפגעי עבירה על-פי הדין נפרשות על- ,פני ההליך הפלילי כולו, החל משלב פתיחת התיק במשטרה עובר להחלטת הפרקליטות האם להגיש כתב אישום נגד החשוד או לסגור את התיק, דרך ניהול ההליך הפלי לי, מעצר הנאשם, הפסקת ההליך, מתן הכרעת הדין וגזירת עונשו של הנאשם, וכלה בהגשת ערעור על פסק הדין והליכים במהלך המאסר ולאחר שחרור הנאשם (לפירוט והרחבה של זכויות נפגעי עבירה בהליך הפלילי, ראו גם נספחים א' ו- .)ב' לדוח הביקורת עיקרן של זכויות אלו, שהוענקו כאמור לנפגעי עבירה על- פי דין, הוא בשלושה נושאים: הזכות לקבל .מידע על ההליך הפלילי בשלביו השונים, הזכות להביע עמדה בצמתים מרכזיים בהליך, והזכות להגנה בהקשר זה, מבחין חוק זכויות נפגעי עבירה בין שלושה מעגלים של נפגעי עבירה (להלן מן החוץ אל הפנים): 'כלל נפגעי עבירה ,'', 'נפגעי עבירת מין או אלימות', ו'נפגעי עבירת מין או אלימות חמורה .ומייחד לכל אחד מהמעגלים זכויות שאינן חלות על נפגעי עבירה נושא המעגל החיצוני לו בבסיסן של זכויות אלו מקופלת התפיסה, שלפיה נפגע העבירה אינו עוד "נטע זר" בהליך הפלילי ו אינו רק עֵד המסייע לפר קליטות בהוכחת האשמה, אלא גורם בעל מעמד חוקי ומוכר, השותף באופן מוגדר .ומתוחם להליך הפלילי המתנהל נגד הפוגע הגשמתן של זכויות אלו מחייבת את הפרקליטות לקיים חובות רבות ביחס לנפגעי העבירה, ואת מידת עמידת הפרקליטות בקיום חובות אלו, בדק צוות הביקורת בדוח ביקורת.זה .ב הביקורת הביקורת חלה על תקופה של שנתיים, מיום2.0.1021 ועד יום20.2.1021 , ביחס לתיקים שההליך בהם .הסתיים יצוין כי נבדק מספר מועט של תיקים שחרגו קמעא מהתקופה האמורה ואשר נכללו במסדי הנתונים שנמסרו לצוות הביקורת על-ידי יחידת הניהול של הפרקליטות, כפי ש.יפורט בהמשך משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 7 ,דהיינו הביקורת חלה על תקופה שתחילתה20 שנים לאחר חקיקת חוק זכויות נפגעי עבירה, ו-0 שנים לאחר כניסתו המלאה לתוקף, וסיומה 21 שנים לאחר חקיקת חוק זכויות נפגעי עבירה ו-. שנים לאחר כניסתו המלאה לתוקף . במסגרת ה ביקורת נבדקו נושאים שונים, הקשורים ל מ ידת ביצוע החובות המוטלות על הפרקליטות למימוש זכויות נפגעי עבירה, כדלקמן: הקמת יחידות סיוע בפרקליטות; קיומם של דפי מידע בדבר זכויות נפגעי עבירה ונגישותם; זיהוי דבר קיומו של נפגע עבירה והזנתו בתיק הפרקליטות; בירור עמדת נפגע עבירה לעניין קבלת מידע על ההליך הפ לילי; יידוע נפגעי עבירה בשלבים שונים של ההליך הפלילי; הטיפול בערר של נפגע עבירה על החלטה שלא להעמיד חשוד לדין; הבעת עמדה של נפגע עבירה בצמתים מרכזיים בהליך הפלילי; שמיעת נפגע עבירה בשלב הטיעונים לעונש; זכויות נפגע עבירה מכוח חוק מגבלות על חזרת עבריין מין ל סביבת נפגע עבירה; והטיפול בעמדת נפגע עבירה לפני .ועדת שחרורים ;נושאים אלה נבדקו בהתאם להיבטי הביקורת שעיקרם: קיומם של מדיניות, הנחיות ונהלי עבודה אופן ביצוע ויישום הוראות החוק, ההנחיות ונהלי העבודה; אחידות; פיקוח ובקרה; תיעוד; יעילות .ותקינות הביקורת נערכה בכל פרקליטויות המחוז הפליליות בפרקליטות המדינה (תל- ,אביב, מרכז, ירושלים חיפה, צפון, דרום ותל- אביב (מיסוי וכלכלה)), וכן במחלקות רלוונטיות בפרקליטות המדינה (המחלקה .)לחקירות שוטרים, המחלקה הפלילית, המחלקה הכלכלית, מחלקת עררים ומחלקת עיכוב הליכים לצורך ביצוע הביקורת, קיים צוות הביקורת פגישות עם גורמים רבים ובהם המשנה לפרקליט המדינה ,לעניינים פליליים, פרקליטי המחוזות הפליליים, מנהלי המחלקות הרלוונטיות בפרקליטות המדינה הרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה בפרקליטויות המחוז ובמחלקה לחקירות שוטרים, הממונה על יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה, גורמים ביחידת הניהול בפרקליטות המדינה, וכן עם גורמים במזכירויות פרקליטויות המחוז והמחלקות הרלוונטיות בפרקליטות המדינה. בנוסף, פעל צוות הביקורת לאיסוף מידע, מ סמכים ונתונים מהגופים המבוקרים ו ביצע בדיקה מדגמית של תיקים. על כל אלה וכן על ההנ חות העומדות בבסיס ביקורת זו וההגבלות בביצועּה, בחלקו הראשון של דוח זה '(חלק א- .)הביקורת .ג עיקרי ממצאי הביקורת התמונה שהתבררה לצוות הביקורת, כפי שצוין בדבר הנציבה, היא כי למרות שחלפו21 שנים מחקיקת החוק ולמעלה מ- 20 שנים מאז כניסתו המלאה לתוקף, קיימים כש לים מהותיים ויסודיים בנוגע למילוי ה וראות הדין ולמידת יישומן של ה חובות המוטלות על הפרקליטות בקשר עם זכויות נפגעי .עבירה תמונה זו נוגעת לנושאים המהווים את אבני היסוד ב פעילות הפרקליטות והתנהלותה - ,שעיקרם העדר מדיניות התואמת ומקיפה את הוראות החוק, רוחו ותכלי תו; העדרן של הנחיות ונהלי עבודה להתו יו ת עקרונות, קווי פעולה וגורמים האחראים לביצוע; אי הקמת יחידות סיוע שנועדו לכונן ולהקים את מערך הסיוע לנפגעי עבירה בכל פרקליטות מחוז, להטמיע ולהנחיל את הידע המקצועי הרב משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 8 ;בנושא, לפקח ולבקר אחר ביצוע ויישום כל הוראות החוק והעדר מנגנוני פיקוח ובקרה על יישום הדין ופעילות הפרקליטות. :הליקויים נמצאו גם בנושאים המפורטים להלן .א ,כינון והקמה של נפגע עבירה בתיק הפרקליטות דהיינו הגדרת נפגע עבירה בתיק ,הפרקליטות להבטח ת זיהוי ו ידיעה של הפרקליטים ועובדי הפרקליטות בדבר קיומו של נפגע עבירה בתיק והצורך לקיים ביחס אליו שורה ארוכה של חובות מכוח הדין. עיקר הליקויים ,בעניין זה נוגעים לזיהוי הזנה וסימון חסרים וחלקיים של נפגע עבירה בשלב פתיחת התיק בפרקליטות ובדיעבד; אי הקפדה על בירור עמדת נפגע עבירה לעניין קבלת מידע בשלבים שונים של ההליך הפלי לי; ואי ציון עמדת נפגע העבירה בתיק , לעניין קבלת מידע על ההליך הפלילי בעבירה שממנו נפגע. .ב יידוע נפגע עבירה - עיקר הליקויים בעניין זה נוגעים ל אי יידוע נפגעי עבירה בשלבים שונים של ההליך הפלילי; אי הקפדה על בדיקת טופס בקשה לקבלת מידע , המשמש הוֹרָ יָה (אינדיק )ציה להקמת נפגע עבירה במנ"ע (מערכת מידע לנפגעי עבירה, המנוהלת על- ,)ידי משטרת ישראל ואשר בכפוף לתקינות הממשק בין מערכת זו למערכת תנופ"ה (מערכת המחשוב של ;הפרקליטות) מועבר באמצעותה מידע לנפגע עבירה העדר גורם בפרקליטות האחראי על ;המשך בין המערכות ואי העמדת דפ י מידע בדבר זכויותיהם בהליך הפלילי לשימוש נפגעי .עבירה .ג מימוש זכויות נפגע עבירה להביע עמדה ולה יות שותף ל הליך הפלילי - עיקר הליקויים בעניין זה נוגעים ל אי הקפדה על קיום זכויות נפגע עבירת מין או אלימות חמורה להביע עמדה לעניין ,הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם לו עניין כוונה לעכב את ההליך הפלילי נגד הנאשם; אי ;הקפדה על מימוש הזכות של נפגע עבירה להגיש הצהרת נפגע שימוש מועט בייזום ובהגשת תסקיר נפגע עבירה; וחוסר אחידות, אקראיות וחוסר שיטתיות בטיפול ב הבאת עמדת נפגע .עבירה לפני ועדת שחרורים .ד מימוש זכויות נפגע עבירה מ כוח דברי חקיקה נוספים - עיקר הליקויי ם בעניין זה נוגעים ל זכות נפגע עבירת מין ואלימות חמורה לקבל החלטה בערר על החלטה שלא להעמיד חשוד לדין בתוך2 חודשים ממועד הגשת הערר, בהתאם להוראות חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 2.11 (להלן - ""חוק סדר הדין הפלילי) ; וזכויות נפגע עבירת מין מכוח חוק מגבלות על חזרת עבריין מין לסביבת נפגע עבירה , תשס"ה- 1001 . מהמקובץ עולה, כי הליקויים נמצאו בכל הנושאים שבהם קיימת חובה של הפרקליטות למימוש .זכויות נפגעי עבירה וביתר פירוט ,יובאו להלן עיקרי :ממצאי דוח הביקורת משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 9 'ממצא מס1 - אי התאמת הנחיית פרקליט המדינה להוראות החוק וחסרים מהותיים ,במדיניות הנחיות ונהלי עבודה  'הנחיית פרקליט המדינה מס21.0 ,"שנושאה "סיוע לקורבן עבירה ולעדי תביעה בהליך הפלילי שהיא ההנחיה המרכזית בנושא נפגעי עבירה, נכתבה ב יום2..1.2.11 ו עודכנה לאחרונה ב יום 2.1.1022 .הנחיה זו אינה תואמת וא ינה מקיפה את הוראות החוק, ואף אינה תואמת את רוח החוק ואת שינוי התפיסה שהחוק הביא בכנפיו ביחס ל נפגע עבירה- מאובייקט הנזקק להגנה ("סיוע לקורבן") לאינדיבידואל אוטונומי בעל זכויות בהליך הפלילי המוקנות לו ככזה. מטרות ההנחיה, תחול תה, הגדרותיה והוראותיה אינן עומדות בהלימה למטרת חוק זכויות נפגעי עבירה ולזכויות שנקבעו בגדרו, ואינן מבחינות בין קבוצות נפגעי העבירה השונות והזכויות המוענקות .לכל אחת מהן  העדר הנחיית-על המרכזת באופן סדור ושיטתי את החובות המוטלות על הפרקליטות למימוש זכויות נ פגעי עבירה על-פי חוק . זכויות נפגעי עבירה פזורות בהנחיות שונות של פרקליט המדינה באופן חלקי וחסר, שאינו תואם ומקיף את הוראות החוק, ובהעדרה של הנחיית- על, כאמור, חסרה התוויה ברורה וסדורה של מדיניות פרקליט המדינה ,באשר לחובות הפרקליטות כלפי נפגעי עבירה ותפיסתו של פרקליט המדינה לגבי.מעמדם של נפגעי עבירה בהליך הפלילי  ה הנחיות ונהלי ה עבודה בפרקליטויות המחוז ובמחלקות רלוונטיות בפרקליטות המדינה חלקיים , חסרים ולא אחידים - בבחינת נהלים פנים ארגוניים, המסדירים את הגורמים האחראים לביצוע כלל הפעולות הקשורות במילוי חובות ה פרקליטות כלפי נפגעי עבירה, את אופן הביצוע וזמני הביצו ,ע ואת קיומם של מנגנונים לתיעוד לפיקוח ו ל בקרה. בהקשר זה, המידע הקיים ,בפרקליטויות המחוז ובמחלקות רלוונטיות בפרקליטות המדינה בנושא נפגעי עבירה, נמצא חלקי אקראי, מבוזר על-פני מסמכים שונים (מרביתם תכתובות ד ואר אלקטרוני) ושונה בין פרקליטות מחוז אחת לאחרת. מידע זה אף אינו נגיש וזמין לפרקליטים, ותיקים וחדשים כאחד, משאינו .נשמר במסד ידע של היחידה  העדר מערך הדרכה סדור, מובנה ושיטתי בפרקליטות המדינה, על מחוזותיה ומחלקותיה, להבטחת הטמעה של הוראות החוק, המדיניות והה נחיות. זאת, למרות הזמן הרב שחלף מאז חקיקת החוק, השינוי שהחוק הביא עמו, היקפו הרחב, המטיל על הפרקליט המטפל חובות הנפרסות לאורך כל שלבי ההליך הפלילי, ומורכבות ורגישות הקשר עם נפגעי עבירה, הנדרש .מהפרקליט המטפל ומעובדי הפרקליטות בכלל 'ממצא מס5 - אי הקמת יחי דות סיוע בפרקליטויות וליקויים מהותיים במצב קיים .חוק זכויות נפגעי עבירה קבע שיש להקים יחידות סיוע, וזאת כצעד מעשי ראשון ליישום החוק  הגם שחלף כעשור ממועד כניסתו המלאה,לתוקף לא הוקמו יחידות סיוע בפרקליטויות המחוז ובפרקליטות המדינה. משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 15  חוק זכויות נפגעי עבירה ה ,וסיף וקבע כי "מבנה היחידות, פריסתן, תפקידיהן ודרכי פעולתן ייקבעו על- "ידי שר המשפטים . למרות זאת , עד היום לא הותקנו תקנות על-ידי שר המשפטים .כנדרש  בשנת1002 נמסר למבקר המדינה כי עד לאיוש תשעת התקנים שהוקצו לפרקליטות לצורך הקמת יחידות הסיוע, נערכה הפרקליטות ליישום החוק "בתקופת הביניים" כך שמונו רפרנטים בכל פרקליטויות המחוז שתפקידם להנחות את עמיתיהם כיצד למלא את הוראות החוק. מענה זמני ,זה, בדבר מינוי רפרנטיות בכל פרקליטויות המחוז לעניין נפגעי עבירה נותר על כנו עד היום והפך להיות קבוע , למרות שאינו מספק ואינו מג שים את דרישות החוק.  תשעת התקנים שהוקצו לפרקליטות לצורך הקמת יחידות הסיוע הוסבו למשימות אחרות בפרקליטות . מילוי תוכני של המשרה שיועדה לתפקיד הפרקליט ביחידת הסיוע הוטל על פרקליטוֹת, רפרנטיות לעניין נפגעי עבירה, אשר עושות זאת לצד טיפול בנושאים אחרים ובהיקף חלק .י ביותר  הרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה אינן מטפלות בשורה של נושאים אשר נועדו, לכתחילה, ליחידת הסיוע , ובכלל זאת: פיקוח ובקרה על ביצוע וקיום הוראות החוק; תקינות פעילות מערכות הזנת נתונים ו ה ;ספקת המידע לנפגעי עבירה, לרבות הממשק עם מנ"ע הבניית תהליכים לניהול ה טיפול ,בנפגעי עבירה לרבות קביעת הנחיות ונהלי עבודה לפעילות היחידה ולפעילותה מול הפרקליטים והמזכירות.; וניהול בסיסי נתונים הקשורים בנפגעי עבירה עיקר תפקידן של הרפרנטיות לשמש גורם ידע מקצועי .בתחום נפגעי עבירה  במרבית פרקליטויות המחוז קיימת זמינות חלקית בלבד לפניות של נפגעי עבירה , ובעיקר אין גורם מנהלי אחד הנמנה עם יחידת סיוע אורגנית שכל ייעודה טיפול בנפגעי עבירה ובפניותיהם .לצורך מימוש זכויותיהם  המלצות צוות שמונה בפרקליטות בשנת1001 , לבחינת "הדרכים ליישום הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה ובפרט לעניין הקמתן של י "חידות הסיוע- ,הן בדבר הקמת מערך הירארכי של יחידות סיוע הן בדבר הרכב יחידת הסיוע, הן בדבר תפקידי יחידת הסיוע- לא יושמו , לא גובשו ולא השתכללו לכדי הנחיה ,. ממילא לא מונה ממונה ארצי שיעמוד בראש מערך יחידות הסיוע . 'ממצא מס3 - דפי מידע - קיום חלקי ואי ביצו ע הוראות הדין ,לצורך מימוש זכויותיו של נפגע עבירה לקבל מידע על זכויותיו, על הדרך שבה מתנהל ההליך הפלילי על שירותי סיוע הניתנים לנפגעי עבירה ועל אפשרויות להגנה מפני הנאשם, נקבע בדין כי יופקדו .בפרקליטויות המחוז ובמחלקות רלוונטיות בפרקליטות המדינה דפי מידע בבחינת כלי הכרחי, נחוץ .ומעשי לנפגע עבירה להתמצאות בהליך הפלילי ובזכויותיו  ,בניגוד להוראות הדין רק ב מחצית ה מזכירויות בפרקליטויות המחוז ובמחלקות רלוונטיות בפרקליטות המדינה קיימים עמדה או לוח ייעודי להפקדת דפי מידע על זכויותיהם של נפגעי .עבירה  אין בפרקליטויו ת דפי מידע לשימוש נפגעי עבירה כדרישת התקנות, ובכלל זאת לא נמצאה פרקליטות מחוז אחת שבה נמצאו דפי מידע בכל השפות ובצורה המותאמת לעיוורים . משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 11  תוכנם של דפי המידע שנמצאו בפרקליטות היה חסר ולא מעודכן , הן ביחס לזכויות נפגעי עבירה מכוח הדין, הן ביחס לשירותי סיוע. א ף גורם בפרקליטות עמו נפגש צוות הביקורת לא ידע לומר ,)"מה מועד עדכון חוברת המידע היחידה הקיימת בפרקליטות (חוברת "מידע לנפגעי עבירות וככל הנראה חוברת זו לא עודכנה במשך שנים רבות.  ידיעתם של פרקליטי המחוזות ומנהלי המחלקות הרלוונטיות בפרקליטות המדינה בנוגע לדפי מידע היא חלקית וחסרה ,ו אינה מאפשרת הטמ ע ה של חשיבות הנושא בקרב כלל הפרקליטים .ועובדי הפרקליטות  אין בפרקליטות גורם אחד האחראי על הטיפול בנושא דפי מידע , ואשר במסגרת אחריותו , בין ,היתר להנחות את היחידות ולהבטיח עמידה .בהוראות החוק והתקנות לעניין דפי המידע  פר ה קליטות אינה מבצעת פיקוח ובקרה על מילוי ה חובות הקשורות ל דפי מידע .ולעדכונם 'ממצא מס4 - ליקויים בזיהוי נפגע עבירה ו ב הזנתו לתיק הפרקליטות לזיהוי נפגע עבירה ו ל הזנתו לתיק הפרקליטות משמעות מהותית, שכן הם הכרחיים למילוי חובות הפרקליטות ומימוש זכויות נפגעי עבי.רה  הפרקליטות אינה מקפידה על זיהוי נפגע עבירה והזנתו לתיק הפרקליטות .  בהתאם למידע שמסרה הפרקליטות לצוות הביקורת, כ- 84% מהתיקים שנפתחו בפרקליטות ( בתקופת הביקורת כללו נפגעי עבירה הּוספה לנתון זה על-ידי הפרקליטות הסתייגות, כי הנתון .)חלקי למרות האמור, כפי שעו לה ממ סדי נתונים שמסרה הפרקליטות לצוות הביקורת , רק ,במיעוט התיקים הוזן נפגע עבירה לתיק הפרקליטות כמפורט להלן: o רק ב- 789 תיקים מתוך9,119 ( 8.7% ) שהסתיימו בגזר דין בתקופת הביקורת, הוזן נפגע עבירה .לתיק המחשב o רק ב- 7,83/ תיקים מתוך41,/53 ( 19%), שנסגרו בפרקליטות לאחר החלטה שלא להעמיד .חשוד לדין בתקופת הביקורת, הוזן נפגע עבירה לתיק המחשב o רק ב- 1/,531 תיקים מתוך/8,39/ ( 56% ) שנפתחו בפרקליטות בתקופת הביקורת, הוזן נפגע .עבירה לתיק המחשב  בדיקה מדגמית של תיקי פרקליטות שבוצעה על- ידי צוות הביקורת העלתה אף היא ,ממצאים בדבר ,זיהוי והזנה חלקיים ביותר של נפגע עבירה לתיק הפרקליטות כד:לקמן o ביחס ל- 333 ,נפגעי עבירה שאותרו בתיקים צוין דבר קיומם של143 נפגעי עבירה ( 43% ). לא צ וין דבר קיומם של2.0 נפגעי עבירה ( בתיק המחשב/7% .) o בכל הנוג ,ע לתיק נייר רק ב- 4/ תיקים מתוך515 ( 51%), סומן על גבי תיק הנייר דבר קיומו של .נפגע עבירה ב- 220 תיקים לא סומן על- ( גבי תיק הנייר דבר קיומו של נפגע עבירה79% .)  ככל שמתברר לאחר פתיחת התיק על- ,ידי המזכירות, כי יש נפגע עבירה בתיק אין הנחיה לפרקליט המטפל וממילא אין הקפדה על הזנת נפגע עבירה לתיק המחשב , בדיעבד. משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 15  א ין בפרקליטות המדינה על מחוזותיה ומחלקותיה הנחיות ונהלי עבודה המנחים את המזכירות כיצד לזהות נפגע עבירה לצורך הזנתו בתיק הפרקליטות. בהקשר זה, אין גם כל הנחיה לעניין הצורך ב בדיקת"טופס "בקשה לקבלת מידע (טופס מנ"ע ,) שעליו חותם נפגע עבירה במשטרה המשמש את הפרקלי:טות לצורך שלושה עיקרים 2. זיהוי דבר קיומו של נפגע עבירה בתיק הנפתח בפרקליטות, ובהתאם ה הזנ של נפגע העבירה .)לתיק הפרקליטות (מחשב ונייר 1. בירור עמדת נפגע עבירה לעניין קבלת מידע , האם מעוניין או לאו. 2 . וידוא ו בקרה כי 'הוקם' נפגע עבירה במנ"ע . בהתאם, בכפוף ל תקינות הממשק בין מערכת תנופ"ה למנ"ע, יועבר לנפגע עבירה מידע בקשר לשלבים שונים בהליך הפלילי המתנהל נגד הפוגע; מידע אשר על הפרקליטות מוטלת החובה להביא ליד יעת נפגע עבירה, על-פי דין.  הפרקליטות אינה מבצעת פיקוח ובקרה על עבודת המזכירות לעניין זיהוי והזנה של נפגע עבירה .לתיק הפרקליטות 'ממצא מס/ - ליקויים בבירור עמדת נפגע עבירה לעניין קבלת מידע על ההליך הפלילי בירור עמדת נפגע עבירה לעניין 'קבלת מידע על ההליך הפלילי' בקשר לעבירה שממנה נפגע, היא חוליה מרכזית וחשובה המשלימה את הפעולות שעל הפרקליטות לבצע בשלב פתיחת התיק, כדי להבטיח שמשלב זה ואילך, ידע כל פרקליט ועובד רלוונטי בפרקליטות שנ י :ים האחד , כי בתיק קיים נפגע עבירה .המעוניין (או לאו) לקבל מידע על ההליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע השני , כי עליו לקיים .שורה של חובות כלפי נפגע העבירה מכוח זכויותיו בהליך הפלילי  ה גם שטופס מנ"ע משמש כלי מרכזי בידי הפרקליטות לבירור עמדת נפגע עבירה לעניין קבלת ,מידע הפרקליטות אינה מקפידה על הימצא טופס מנ"ע בתיקי הפרקליטות ואינה בודקת, בהסתמך עליו, את עמדת נפגע עבירה לעניין קבלת מידע . מרבית פרקליטי המחוזות לא ידעו לומר האם יש גורם אחרא י ביחידה לבד יקת .קיומו של טופס מנ"ע בתיק, ומיהו  ב- 122 תיקים שנבדקו, נמצאו טופסי מנ"ע של21 נפגעי עבירה מתוך211 ( נפגעי עבירה51% .) הואיל ומדובר בתיקים שההליך בהם הסתיים, הם לא כללו את תיק החקירה אשר הוחזר למשטרה, ואשר ,קיימת אפשרות לכאורה כי הוחזר עמו גם ט .ופס מנ"ע שעליו חתם נפגע עבירה לפיכך, לגבי יתרת התיקים שבהם לא נמצא טופס מנ"ע, פנה צוות הביקורת למדור נפגעי עבירה :במשטרה שממנו נמסר המידע כדלקמן o ב- 78 תיקים מתוך1/4 תיקים ( /1% ) הופק טופס מנ"ע בתיק (לא בהכרח לכל נפגעי העבירה הקיימים בתיק ולא בהכרח חתום על- .)ידי נפגע העבירה o ב- 3/ תיקים מתוך1/4 תיקים ( 53% ) לא הופק טופס מנ"ע או לא הופק לכל נפגעי .העבירה בתיק, ככל שהיה בו יותר מנפגע עבירה אחד o ב- 33 תיקים מתוך1/4 תיקים ( 51%) כלל לא הוזן נפגע עבירה לתיק. משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 13  למרות שמערכת תנופ"ה תומכת בסימון עמדת נפגע עבירה לעניין ק ,בלת מידע על ההליך הפלילי הפרקליטות אינה עושה שימוש בחיווי זה בתיק המחשב לציון עמדת נפגע עבירה .רק ב-6 תיקים מתוך196 תיקים שנבדקו ( 3% ), .ציינה הפרקליטות בתיק המחשב את עמדת נפגע העבירה הפרקליטות ל א צי ינה עמדת נפגעי עבירה ב- 2.0 תיקים ( 97% .)  לצד העדר סימון ע מדת נפגע עבירה לעניין קבלת מידע בתיק המחשב בתנופ"ה, מצא צוות הביקורת כי גם בתיק הנייר אין כל ציון וסימון של עמדת נפגע עבירה, הן על כריכת התיק הפנימית או החיצונית הן בפתח גיליון התרשומות. ב- 2.0 תיקים שנבדקו בנושא זה, שבהם110 נפגעי ,עבירה ציינה הפרקליטות עמ דתם של5 נפגעי עבירה ( 1% ) בלבד בתיק הנייר. הפרקליטות לא ציינה עמדתם של111 ( נפגעי עבירה99% .)  הפרקליטות אינה מבצעת פיקוח ובקרה אחר בירור עמדת נפגע עבירה לעניין קבלת מידע, לרבות באמצעות טופס מנ"ע. כמו כן, אין כל פיקוח ובקרה אחר ציון עמדה זו של נפגע העבירה בתיק .הפרקליטות 'ממצא מס6 - ליקויים ביידוע נפגע עבירה בשלבים שונים בהליך הפלילי בהתאם לתקנות זכויות נפגעי עבירה, יידוע נפגע עבירה בקשר לשלבים שונים בהליך הפלילי, ייעשה ברובו באמצעות מנ"ע. אולם, אם לא ניתן להעביר את המידע באמצעות מנ"ע- הן בשל הגדר ה בדי ן מלכתחילה של מידע שלא י ועבר באמצעותה, הן בשל מניעה או תקלה- נקבע בדין כי על הפרקליטות ,ליידע נפגע עבירה כי באפשרותו לקבל את המידע בכתב או בטלפון, כפי שייקבע בנוהלי הפרקליטות וכמובן ליידעו בפועל בהתאם.  ב תקופת הביקורת לא היה ממשק תקין בין תנופ"ה למנ"ע . זאת , הואיל ומערכת תנופ"ה (מערכת .המחשוב של הפרקליטות) עלתה לאוויר מבלי שנעשה איפיון והתאמה למנ"ע  ב מהלך ביצוע הביקורת אף לא אחד מפרקליטי המחוזות, מנהלי המחלקות הרלוונטיות בפרקליטות המדינה, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, הממונה על יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה והרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה בפרקליטויות המחוז- ידע לומר לצוות הביקורת דבר קיומו של כשל מהותי זה בדבר אי תקינות הממשק בין תנופ"ה למנ"ע. בתגוב ת הפרקליטות ,לטיוטת דוח הביקורת ,התברר לצוות הביקורת ,לראשונה כי התקלה המהותית בממשק היתה ידועה לפרקליטות.  ,כפועל יוצא מכך מרבית המידע ביחס לשלבים שונים בהליך הפלילי, אשר אמור היה להימסר לנפגעי עבירה באמצעות מנ"ע , לא הועבר לנפגעי עבירה באמצעותה.  ,ככלל הפרקליטות לא מילאה חובותיה ליידע נפגע עבירה3, ביחס לשלבים בהליך הפלילי אשר היידוע צריך היה להיעשות באמצעות מנ""ע, אך בשל אי תקינות הממשק בין תנופ"ה למנ ע בתקופת הביקורת, חזרה חובת היידוע לגביהם לפתחה של הפרקליטות . גם ביחס לשלבים בהליך 3 בדיקה האם הפרקלי טות יידעה נפגע עבירה בנוגע לשלבים השונים בהליך הפלילי, נעשתה בהסתמך על מלוא התיעוד הקיים בתיק הפרקליטות (נייר ומחשב). בהעדר תיעוד בדבר קיום חובה של הפרקליטות כלפי נפגע עבירה, הסיק צוות .הביקורת על אי קיומה משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 14 הפלילי אשר מלכתחילה היידוע לגביהם אינו באמצעות מנ"ע, והחובה מוטלת על הפרקליטות , לא נעשה כן. מתוך1,8/1 מקרי יידוע שנדגמו במהלך ביצו,ע הביקורת לא יידעה הפרקליטות נפגעי עבירה ב- 1,655 מקרים ( 88% ), אלא רק ב- 559 מקרים( 15% :), כמפורט להלן השלב בהליך הפלילי הפרקליטות יידעה נפגע עבירה הפרקליטות לא יידעה נפגע עבירה סה"כ מקרי יידוע 1. סגירת תיק בהסדר עם החשוד 1 / 6 5. החלטה להעמיד את החשוד לדין 1 179 181 3. מעצר הנאשם עד ""החלטה אחרת 5 138 141 4. "מעצר הנאשם עד "תום ההליכים 1 84 84 /. שחרור הנאשם ממעצר 3 55 5/ 6. שחרור הנאשם ממעצר בתנאים שנועדו להגן על נפגע עבירה 1 31 35 7. מועדי הדיונים בבית המשפט /1 493 /44 8. החלטה אחרת להפסיק את ההליך הפלילי לפי דין 1 6 6 9. פרטי הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם 58 71 98 11 . הסדר טיעון שהוחלט עליו ויובא לאישור בית המשפט 8 91 98 11 .הכרעת הדין 61 1/8 519 15 .גזר הדין 71 1/1 551 13 .הגשת ערעור על פסק הדין 1 /6 /6 14 . מתן צו פיקוח לפי סעיף15 לחוק ה גנה על הציבור ותנאי הפיקוח 5 71 73 1/ .מתן צו פיקוח זמני 1 39 39 16 .שינוי בתקופת תוקפו של צו פיקוח 1 17 17 17 .שינוי בתנאי מתנאי צו פיקוח 1 13 14 סה"כ 222 1,222 1,151  היקף המידע שקיבל נפגע עבירה על של ב זה או אחר בהליך הפלילי, היה תלוי בטיב הקשר של הפרקליט המטפל עמו ובמידת מוכוונתו של האחרון לעניין, מבלי שהפרקליט המטפל נתן דעתו .לכך שהיידוע נעשה (או לאו) באמצעות מנ"ע זאת, גם בשל העדר מדיניות כוללת בנושא ובהעדר ,הנחיות ונהלי עבודה סדורים, מקיפים ובהירים אשר יש בהם כדי להבטיח ביצוע כנדרש, תיעוד .הפעולות וקיומם של מנגנוני פיקוח ובקרה  אין בפרקליטות אף גורם מקצועי האחראי על הממשק בין מערכות המחשוב תנופ"ה ומנ"ע . דהיינו , אין בפרקליטות אף גורם האחראי לבדוק ולוודא קיומם של :כל אחד מההיבטים הבאים )(א תמיכת מערכת ת )נופ"ה בהעברת כל המידע הנדרש למנ"ע. (ב הזנת המידע הנדרש למערכת ,תנופ"ה ובזמן ). (ג העברת )המידע הנדרש בפועל למנ"ע. (ד קליטת .המידע הנדרש במנ"ע )(ה העברת המידע לנפגע עבירה.  אף אחד מהגורמים ב פרקליטות לא ידע לומר לצוות הביקורת מה ה מספר הכולל של נפגעי עבירה ש ,התיק בעניינם נמצא בטיפול הפרקליטות בתקופת הביקורת ו מהו מספר נפגעי העבירה מתוכם שקיבלו מידע ממנ"ע והאם קיבלו את כל המידע הנדרש על-פי דין. משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 15  הפרקליטות אינה מקפידה על הימצאו של טופס מנ"ע בתיק הפרקליטות. טופס זה משמש הוֹרָ יָה )(אינדיקציה לכך שנפגע העבירה יקבל א.ת המידע על שלבים שונים בהליך הפלילי באמצעות מנ"ע לאמור, נפגעי עבירה שלא הופק לגביהם טופס מנ"ע, משמעות הדבר היא ש לא ניתן למסור להם מידע באמצעות מנ"ע, ועל הפרקליט המטפל לעשות כן בעצמ ו.  הפרקליטות אינה מציינת ברישומיה מיהות נפגעי העבירה אשר עליה ליידעם על השל בים ,בהליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגעו ככל שלא.'הוקמו' במנ"ע ,כפועל יוצא מכך לא ו מק ימת החובה המוטלת על ה פרקליטות ליידע נפגע עבירה בשלבים שונים של ה ,הליך הפלילי בניגוד להוראת תקנה. (ד) לתקנות ,זכויות נפגעי עבירה תשס"ב- 1001 , הקובעת כי עליה לעשות כן במפור.ש  ,לא נקבעו בפרקליטות המדינה נהלים כלשהם לעניין החלופה שתינקט ליידוע במקום מנ"ע ככל שמצא התובע כי לא ניתן למסור את המידע, כולו או חלקו באמצעות מנ"ע, כדרישת תקנה. )(ד .לתקנות  ,בנוסף נפגעי עבירה אינם מקבלים מידע ממנ"ע בנוגע לשלבים בהליך הפלילי, הואיל והפרקל יטות אינה מזינה לתנופ"ה את כל המידע הנדרש .וממילא אינה מעבירה מידע זה למנ"ע כך ביחס ליידוע על השלבים הבאים בהליך הפלילי: הגשת ערעור על פסק דין; החלטה בערעור; החלט ת בית המשפט העליון בערר על מעצר נאשם; מתן צו פיקוח לפי סעיף21 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין , תשס"ו- 1002 ; כל החלטה בדבר שינוי בתקופת תוקפו של צו .הפיקוח ובתנאי מתנאיו 'ממצא מס7 - ליקויים ביישום הוראות החוק בדבר זכויות נפגע עבירה בהליכי ערר על החלטה שלא להעמיד חשוד לדין חוק סדר הדין הפלילי קובע כי למתלונן נפגע עבירה עומדת הזכות להגיש ערר על החלטה שלא להעמיד חשוד לדין. בעל הסמכות להחליט בערר ימסור לנפגע העבירה את ההחלטה בערר, והחלטה כאמור לעניין עבירת מין או אלימות חמורה תינתן ותימסר למתלונן עד תום2 .חודשים מיום הגשת הערר הטיפול בערר כולל2 תחנות המצויות בתחום טיפולם של שלושה גורמים שו ,נים: הרשות הסוגרת מחלקת עררים, והמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים.  ,ככלל( הפרקליטות אינה עומדת במועד שנקבע בדין6 חודשים), למתן החלטה בערר ש הגיש נפגע עבירת מין או אלימות חמורה על החלטה שלא להעמיד את החשוד לדין .ב- 10 תיקים שנבדקו בנושא זה מתוך21 ( 84% ), נמסרה ההחלטה בערר לנפגע עבירה לאחר חלוף2 חודשים ממועד הגשת הערר. זמן הטיפול הכולל הממוצע (מיום הגשת הערר ועד משלוח החלטה לנפגע עבירה) בתיקים אלה עמד על319 ימים (כ- 20 )חודשים וחצי.  אשר ,למתן החלטה בערר שהגיש נפגע עבירה אחרת, שאינה מין או אלימות חמורה זמ ן הטיפול הממוצע ה כולל מיום הגשת הערר ועד משלוח החלטה לנפגע עבירה, עמד על 531 ימים(כ-0 חודשים וחצי). משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 16  התנהלות בלתי יעילה של הפרקליטות ועיכוב מיותר במתן מענה ל נפגע עבירה מקום בו הערר ו אינ עומד בתנאי סף . בדיקת תנאי סף לבירור הערר לגופו של עניין- לרבות בדיקה האם הערר הוגש במועד הקבוע בחוק- נעשית על- ידי מחלקת עררים רק לאחר ,קבלת המלצת הרשות הסוגרת .אשר נדרשה לערר לגופו של עניין ,ככל שהערר אינו עומד בתנאי סף ובשים לב כי בדיקת העניין נעשית ממילא על-ידי מחלקת עררים, הידרשות הרשות הסוגרת לכתיבת חוות דעת והמלצה לגו פו של הערר טרם בדיקת תנאי הסף, מהווה בזבוז מיותר של זמן ומשאבי כוח אדם וכרוכה בעיכוב מיותר במתן מענה לנפגע עבירה, המקבל הודעה על דחיית הערר על הסף בחלוף חודשים רבים ואף שנים.  ההחלטה בערר מובאת לידיעת נפגע עבירה בהודעה מנומקת בכתב ,. עם זאת בכל התיקים שנבדקו .לא נמצא בגיליון התרשומות בתיק הנייר תיעוד למשלוח המכתב לנפגע העבירה ,לפיכך לא ניתן לדעת בוודאות מהו.המועד שבו נשלח המכתב בפועל ואופן המצאתו לנפגע העבירה  אין גורם מתכלל אחד לטיפול בערר בכל תחנותיו. טיפול מחלקת עררים בערר נעשה רק לאחר קבלת המלצת הרשות הסו גרת, וגם זאת רק ככל שזו התקבלה במחלקה. מועד פתיחת תיק ערר במערכת עררים (מערכת המחשוב של מחלקת עררים) אינו משקף את מועד הגשת הערר על- ידי נפגע עבירה, וממילא בכל פרק הזמן עד להעברת המלצת הרשות הסוגרת, אין כל פיקוח ובקרה של מחלקת עררים (או של כל גורם אחר) על ה.טיפול בערר  הטיפול בערר אינו מוסדר באופן מלא, מקיף, ממצה ב הנחיות ו ב נהלי עבודה . קרי, אין הנחיה המרכזת ומתכללת את כל שלבי הטיפול בערר, לרבות הגדרת סמכויות ואחריות לצד אופן הטיפול .וזמן הטיפול בכל אחת מהתחנות שבהן מצוי הערר בולטת לחיוב העובדה, כי במחלקת עררים עצמה קיימים הנחיות ונהלי עבו דה שנכתבו בתקופת הניהול הנוכחי.  אין הקפדה על תיעוד של מלוא הטיפול בערר על כל תחנותיו. אין בתיקים תיעוד של הטיפול בערר משלב הגשתו לרשות הסוגרת ועד להעברת המלצת הרשות הסוגרת למחלקת עררים. מכתב יידוע בדבר פתיחת תיק ערר נשלח לנפגע עבירה רק לאחר פתיחת תיק במחלקת עררים ולא בסמוך .לאחר הגשת הערר לרשות הסוגרת כמו כן, אין תיעוד של המשך הטיפול בערר, ככל שהמשנה לפרקליט המדינה הורה על קבלת עמדת פרקליטות המחוז לעניין קבלת הערר באופן של השלמת חקירה.  אין מנגנון של פיקוח ובקרה על הטיפול בערר על .כל שלביו ותחנותיו, כמקשה אחת בנוסף, אין כל פיקוח ובקרה על זמני טיפול הרשות הסוגרת בערר והעברת המלצתה למחלקת עררים. מנהל מחלקת עררים אחראי על פיקוח ובקרה בקשר לפעילות עובדי המחלקה בלבד , ולא על כל שלבי הטיפול בערר.  אין מערכת מחשובית אחת או כל פתרון מחשובי ,חלופי התומכ ים בכל שלבי הטיפול בערר ומבטיחים מעקב ורציפות ההליך. משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 17 'ממצא מס8 - ליקויים ביישום הוראות החוק בדבר זכויות נפג ע עבירת מין או אלימות חמורה להב תע עמדה בשלבים שונים בהליך הפלילי המחוקק ייעד הוראות חוק נפרדות לנפגעי עבירות מין או אלימות חמורה שע יקרן הזכות להביע עמדה .בצמתים מרכזיים בהליך הפלילי  אין הנחיה של פרקליט המדינה, התואמת את הוראות החוק והפסיקה בנוגע לזכו יו ת העומד ו ת לנפגע עבירת מין או אלימות חמורה להביע עמדה , הן לעניין הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם, הן לעניין הסדר המתגבש עם החשוד לסגירת תיק , הן לעניין כוונה לעכב את ההליך הפלילי נגד הנאשם. בהקשר זה, אין גם כל הנחיה של פרקליט המדינה או הנחיות פנים ארגוניות בפרקליטויות המחוז ובמחלקות הרלוונטיות בפרקליטות המדינה לעניין המועד והאופן שבו זכאי נפגע עבירה להביע עמדתו, לצד הגורם האחראי על ביצוע הפעולות הקשורות במילוי חובות הפרקליטות בעניין. זאת, כדי להבטיח את ידיעת הפרקליטים בדבר החובות המוטלות עליהם ,בעניין ואת עצם .ביצוען  הפרקליטות אינה מקפידה על קיום זכות נפגע עבירת מין או אלימות חמורה להביע עמדה לעניין הסדר טיעון . מתוך98 מקרים שנדגמו בביקורת, שבהם עמדה לנפגע עבירה הזכות להביע עמדה ביחס לנאשם מסוים בתיק , רק ב- 31 ( מקרים31% ) הביע נפגע עבירה עמדתו לעניין הסדר הטיעון . ב- 21 ( מקרים2.% ) לא הביעו נפגעי עבירה עמדתם. לגבי אלה, באף אחד מהתיקים אין )הוֹרָ יָה (אינדיקציה לכך שנפגע העבירה התבקש להביע עמדה ומסר כי .הוא אינו מעונין בכך  בדיקת התיקים הדגימה, כי במרביתם לא ניתן לנפגע העבירה הסבר ומידע אודות הסדר הטיעון שנשקל על-ידה והשיקולים שבבסיסו( . מתוך המקרים שבהם הביע נפגע העבירה את עמדתו20 מקרים מתוך.1 ,), לעיל ב- 55 ( מקרים73% )לא נתנה הפרקליטות לנפגע עבירה הסבר ומידע אודות הסדר הטיעון ואודות המשמעויות והשיקולים .שביסודו רק ב-8 מקרים ( 57% ) נתנה הפרקליטות .הסבר ומידע, כאמור  הבעת עמדה של נפגע העבירה נעשית בשלב מאוחר, לאחר שהפרקליטות והסניגור הגיעו ל'הסכ מ.ה' על הסדר הטיעון פרקליטי המחוזות והרפרנטיות לעניין נפגעי עבי רה ציינו בפני צוות הביקורת, כי הפרקליטים מונחים להבהיר לסניגור כי הסדר הטיעון שעליו הסכימו כפוף לשמיעת ,עמדת נפגע העבירה. אלא, שבמבחן המציאות ברור כי שמיעת נפגע העבירה בשלב מאוחר זה דומה יותר למתן אפשרות טיעון פורמאלית בלבד, לרוב מבלי שיהיה בשמיעת עמדת נפג ע העבירה כדי לשנות מההסכמה שנתנה הפרקליטות להסדר הטיעון. ב- 54 מתוך31 המקרים ,שבהם הביעו נפגעי עבירה את עמדתם לעניין הסדר הטיעון עמד פרק הזמן שניתן לנפגעי העבירה ממועד היידוע על פרטי הסדר הטיעון המתגבש ועד למועד הבעת העמדה על- ידי נפגע עבירה, על1 ,ימים כל ומר נפגע העבירה הביע את עמדתו במועד היידוע. רק במקרה אחד הביע נפגע העבירה את עמדתו לאחר22 ימים ממועד היידוע על פרטי הסדר הטיעון המתגבש עם הנאשם. ב-1 המקרים הנותרים, על- פי הרישומים בתיק לא יידעה הפרקליטות את .נפגע העבירה על הסדר הטיעון המתגבש דוח ביקורת ז ה אינו עוסק במידת ההשפעה של עמדת נפגע העבירה על מהלך המשא ומתן לגיבוש .הסדר טיעון. נושא זה ייבדק בנפרד משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 18  הפרקליטות אינה מקפידה על רישום הנמקה מפורטת של הסדר הטיעון, בניגוד להנחיית פרקליט המדינה. מתוך64 נאשמים שנחתמו עמם הסדרי טיעון, היתה בתיק הנמקה מפורטת ר ק לגבי21 ( נאשמים53% .)  רק שני פרקליט י מחוזות מקיימ ים את הנחיית פרקליט המדינה , הקובעת כי כל פרקליט מחוז יערוך דיווח מסודר בדבר הסדרי הטיעון במחוזו.  קיימים בפרקליטות אי בהירות וחסרים ביישום הוראות החוק ל גבי הסדר טיעון בשלב הערעור . עמדת הפרקליטות לעניין תחול ת הוראת סעיף20 לחוק זכויות נפגעי עבירה (זכות להבעת עמדה לעניין הסדר הטיעון) בשלב הערעור, אינה חד- משמעית ונתונה לשיקול דעתו של הפרקליט המטפל .בערעור  קיים חוסר אחידות בטיפול פרקליטויות המחוז בבקשה לעיכוב הליכים לעניין הבעת עמדה על- ידי נפגע העבירה . בהעדר הנח יות ברורות וסדורות לעניין, סברו חלק מפרקליטי המחוזות כי על הפרקליט המטפל במחוז לקבל את עמדת נפגע העבירה. אלא שלדברי מנהלת תחום עיכ וב הליכים בפרקליטות המדינה, עמדת נפגע העבירה מתקבלת במחלקת עיכוב הליכים ומועברת יחד עם המלצתה ליועץ המשפטי לממשלה או לאחד ממשנ.יו 'ממצא מס9 - ליקויים ביישום הוראות החוק בדבר זכויות נפגע עבירה בשלב הטיעונים לעונש לנפגע העבירה עומדת הזכות להשמעת קולו בשלב הטיעונים לעונש לקראת גזירת עונשו של הנאשם באמצעות הגשת הצהרת נפגע . בנוסף, הקנה המחוקק לפרקליט המטפל שני כלים נוספים הרלוונטי ים לעניין ה עונש והקשורים בנפגע עבירה: זימון נפגע עבירה לעדות בדיון הטיעונים לעונש ו עריכת תסקיר נפגע עביר ת מין וא אלימות חמורה.  אין מדיניות והנחיה סדורה ומקיפה של פרקליט המדינה, המתווים את העקרונות והפעולות להבאת קולו של נפגע העבירה וההשלכות של העבירה, בשלב גזירת עונשו של הנאשם - בין באמצעות הצהרת נפגע עבירה , בין באמצעות עדות בעל- פה, בין באמצעות תסקיר שיוכן בעניינו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה על- .)ידי עובדת משרד הרווחה (עובדת סוציאלית כך גם אין כל הסדרה של היחס בין שלוש דרכ ים אל ו , אשר ניתן להשתמש בה ן ב.מצטבר  ש ימוש מועט בזכות נפגע עבירה להגיש הצהרת נפגע וביידועו על זכות זו. רק5 נפגעי עבירה מתוך153 ( נפגעי עבירה בתיקים שנבדקו5% ) הגישו הצהרת נפגע.  ( במקרים שבהם לא היתה קיימת בתיק הפרקליטות הצהרת נפגע151 נפגעי עבירה ,) יידעה הפרקליטות רק 6 נפגעי עבירה ( /% ) .בדבר הזכות למסור הצהרת נפגע הפרקליטות לא יידעה 11/ נפגעי עבירה( בדבר זכות זו9/% .)  הפרקליטות עושה שימוש מועט בייזום ובהגשת תסקיר נפגע עבירה. רק ביחס לנפגע עבירה אחד מתוך/9 נפגעי עבירה בתיקים שנבדקו בנושא, ביקשה הפרקליטות עריכת תסקיר נפגע .עבירה משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 19  אין בפרק ליטות פיקוח ובקרה אחר יישום הוראות הדין המסדירות זכויות נפגע עבירה, ובכלל ,זאת לעניין הבאת קולם של נפגעי עבירה בשלב הטיעונים לעונש. ממילא אין בידי דרג ההנהלה הבכיר בפרקליטות כל דרך מהימנה ומלאה לדעת את היקף יישום הוראות הדין, וממילא אין בידיהם ליתן מענה מל א ומקיף, המבטיח גם אחידות ביישום בין פרקליטויות המחוז השונות. 'ממצא מס11 -ליקויים ביישום הוראות החוק בדבר זכויות נפגע עבירה מכוח חוק מגבלות על חזרת עבריין מין לסביבת נפגע עבירה חוק מגבלות על חזרת עבריין מין לסביבת נפגע עבירה , תשס"ה- 1001 נועד להגן על נפ גע עבירת מין .ולמנוע נזק נוסף שעלול להיגרם לו מהיתקלות תדירה בעבריין מין שפגע בו  הפרקליטות אינה מיידעת נפגעי עבירות מין על הזכות להגיש בקשה ל מתן צו ל פי חוק מגבלות חזרת עבריין מין לסביבת נפגע עבירה , וזאת בניגוד להנחיית פרקליט המדינה 'מס 21.10 . הפרקליטות אף אינה מיידעת את נפגע ה עבירה על המועדים שבהם רשאי הוא להגיש הבקשה: טרם גזר הדין- במקרה שלא צפוי להיגזר על עבריין המין מאסר בפועל, או טרם שחרור עבריין המין- .במקרה שנדון למאסר בפועל  ב- 11 תיקי פרקליטות שנבדקו בנושא זה, שבהם היו22 נפגעי עבירת מין ו- 12 נאשמים , נדרשה הפרקליטות ל- 39 מקרי יידוע . הפרקליטות לא יידעה אף אחד מנפגעי העבירה בדבר הזכות .להגיש בקשה למתן צו לפי חוק מגבלות על חזרת עבריין מין לסביבת נפגע עבירה  מרבית הגורמים המוסמכים בפרקליטות שעמם נפגש צוות הביקורת, לא ידעו על הנחיית 'פרקליט המדינה מס14.51 ועל אופן ביצועה ביחידתם.  בניגוד להנחיית פרקליט המדינה 'מס 14.51 , הפרקליטות אינה מעבירה מידע נדרש בעניין ,למנ"ע וכפועל יוצא מכך מנ"ע א ינה מיידעת נפגע עבירת מין על הזכות להגיש בקשה למתן צו .נגד עבריין המין לפי החוק  .הפרקליטות אינה יוזמת הגשת בקשות לפי החוק בנוסף, הפרקליטות לא קבעה עקרונות 'וקריטריונים להגדרת "המקרים החריגים" שבהם בהתאם להנחיית פרקליט המדינה מס 21.10 .תשקול הפרקליטות ייזום הגשת בקשה למתן צו  הפרקליטות אינה מבצעת פיקוח ובקרה על יישום הוראות החוק . הנחיית פרקליט המדינה 'מס21.10 אינה מוכרת לגורמי ם הרלוונטיים בפרקליטות, וממילא, .ביצועה כלל אינו נאכף 'ממצא מס11 - העדר מדיניות אחידה וסדורה לעניין טיפול הפרקליטות בעמדת נפגע עבירה לפני ועדת שחרורים בהתאם להוראות הדין, עומדת לנפגע עבירת מין או אלימות חמורה הזכות להביע עמדה בכתב לפני ועדת שחרורים לענ יין הסיכון הצפוי משחרור ה)"נאשם ממאסר ("שחרור מוקדם. החובה ליידע נפגע .עבירת מין או אלימות חמורה על זכות זו מוטלת על שירות בתי הסוהר משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 55  אין בפרקליטות מדיניות אחידה, מסודרת ומוסכמת בעניין הטיפול בעמדת נפגע עבירת מין או אלימות חמורה לפני ועדת שחרורים . זאת, הן ל עניין פניה ל שירות בתי הסוהר לצורך קבלת עמדת נפגע עבירה , הן לעניין עמדה של הפרקליטות בבקשה של נפגע העבירה להופיע ולטעון בפני הוועדה.  העדר מדיניות, כאמור, הוביל ל חוסר אחידות , חוסר שיטתיות ואקראיות בטיפול בעמדת נפגע עבירה בין פרקליטויות המחוז השונות .בהעדר הנ חיה אחידה וסדורה, ולנוכח קשיים ומגבלות ,מעשיים פועלים הפרקליטים האחראים ל הבאת עמדת נפגע עבירה לפני ועדת השחרורים בפרקליטויות ה מחוז השונות, על-פי שיקול דעתם.  התמשכות טיפול דרג ההנהלה הבכיר בסוגיות הקשורות בנושא, ואי מתן פתרונות חרף האמור לעיל וחוסר הבהירות וחוסר האחידות בטיפול הפרקליטויות בנושא. פירוט והרחבה של כל ממצאי הביקורת שנסקרו בתמצית לעיל , ראו 'בחלקו השני של דוח זה (חלק ב- .)ממצאי הביקורת .ד עיקרי המלצות הביקורת לנוכח ממצאי הביקורת, גיבש צוות הביקורת המלצות יו בנושא. עיקרן יובאו להלן: 1 . צוות הבי קורת סבור כי הצעד הראשון שעל המבוקרים לשקול לצורך תיקון הליקויים, הוא גיבוש הנחי ית פרקליט המדינה מקיפה, סדורה ועדכנית בנושא זכויות נפגעי עבירה - מומלץ לשקול ,גיבוש הנחיית פרקליט המדינה התואמת, המקיפה ומיישמת את כל הוראות החקיקה הקובעות את זכויות נפגעי העבי ,רה ואת החובות המוטלות על הפרקליטות. בתוך כך תגובש גם ,מדיניות אחידה וסדורה לגבי אופן יישום ומימוש זכויות נפגעי עבירה על-ידי הפרקליטות. העקרונות וקווי הפעולה ,כפי שייקבעו בהנחיית פרקליט המדינה בנושא זכויות נפגעי עבירה .יותאמו להוראות החוק ותכליותיו 5 . גי בוש הנחיות ונהלי עבודה פנים ארגוניים - מומלץ לשקול גיבוש הנחיות ונהלי עבודה פנים ,ארגוניים בתוך כל פרקליטות מחוז ומחלקה רלוונטית בפרקליטות המדינה המותאמים לסדרי העבודה של כל יחידה ושיטותיה . תכליתם להבטיח אחידות ביישום מדיניות הפרקליטות בנושא מימוש זכויות נ פגעי עבירה. עוד ,מומלץ לשקול ש ההנחיות ונהלי העבודה יסדירו את עיקרי הפעולות הדרושות לצורך עמידה בהוראות החוק, התקנות והנחיות פרקליט ,המדינה יסדירו את הגורמים האחראים לביצוע ואת המועדים .לביצוע 3 . הקמת יחידות סיוע בפרקליטות כדרישת המחוקק - על הפרקליטות לפעו ל להקמת מערך א היר ,רכי של יחידות סיוע הכולל ממונה ארצי שיעמוד בראש המערך ויוביל את הקמתו, וכן יחי דות סיוע בכל פרקליטויות המחוז ובפרקליטות המדינה לצורך יישום וביצוע החובות המוטלות על הפרקליטות למימוש זכויות נפגעי עבירה. בין תפקידיה וסמכויותיה של יחידת :הסיוע הנחיה מקצועית, סיוע וליווי; הבניית תהליכים לניהול הטיפול בנפגעי עבירה; עדכון והבטחת ביצוע בקרה ופיקוח תקופתיים, וכתובת מקצועית., קבועה וזמינה לנפגעי עבירה משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 51 4. ניהול ידע והקמת מערך הכשרה והדרכה ייעודי - מומלץ לשקול הקמה של מערך הכשרה והדרכה סדור, מובנה ומקי ,ף בנושא זכויות נפגעי עבירה, להבטחת הטמעת הוראות החקיקה המדיניות וההנחיות והתמקצעות כל הגורמים בפרקליטות העוסקים בעניין. כמו כן, מומלץ לשקול הטמעת ההכרה בחשיבות השימוש ב"מאגר הידע ,הפלילי" בקרב כלל הפרקליטים ככלי ראשון במעלה לקבלת כל המידע הנחוץ לפרקליט בנ ושא להנגשתו באמצעות הנחיה מחייבת . עוד מומלץ לאמץ פרקטיקה שלפיה כל ההנחיות והמידע הקשורים בנושא זכויות ,)נפגעי עבירה (לכשתושלם כתיבתם כאמור יישמרו באופן סדור ו נגיש בתיקיה ייעודית במאגר . / . הנגשת המידע לנפגעי עבירה בדבר מלוא זכויותיהם , כנדרש על-פי דין - הצ בת עמדה להפקדת דפי מידע בדבר זכויות נפגעי עבירה בפרקליטויות המחוז ובמחלקות הרלוונטיות בפרקליטות המדינה , אשר לא נמצאו בהן עמדה או לוח ייעודי, ,במקום נגיש ובולט לעין כדרישת התקנות . כמו כן, העמדת דפי מידע בכמות מספקת, בכל השפות ובצורה המותאמת לעיוורים כדרישת .התקנות מומלץ לשקול קידום הכנה של חוברת מידע עדכנית וחדישה ,לנפגעי עבירה אשר תכלול את כל המידע הנדרש על-פי דין באופן בהיר, תמציתי ונגיש. 6 . גיבוש מנגנון סדור ואחיד לזיהוי נפגע עבירה, הזנתו וסימונו בתיק הפרקליטות - מומלץ לשקול גיבוש המנגנון באמצעות הנחיות ונהלי עבודה שיסדירו את הפעולות הדרושות לזיהוי והזנה של נפגע עבירה בתיק הפרקליטות , לרבות מועד ואופן ביצוען. עוד ,מומלץ לשקול הגדרת שדה "גורם נפגע עבירה" בתיק הפרקליטות במחשב (תנופ"ה) כשדה חובה, וכן קיומו של מנגנון "בקרה מונעת" השולח התראה לגורם שיוגדר כאחרא י לנושא, ב דבר אי הזנה של .נפגע עבירה לתיק 7 . גיבוש מנגנון סדור ואחיד לבירור עמדת נפגע עבירה ורישומה בתיק הפרקליטות - מומלץ לשקול גיבוש המנגנון באמצעות הנחיות ונהלי עבודה שיסדירו את הפעולות הדרושות לבירור עמדת נפגע עבירה ורישומה בתיק הפרקליטות , לרבות מועד .ואופן ביצוען ,בהקשר זה מומלץ לשקול בדיקת טופס מנ"ע , המשמש)הוֹרָ יָה (אינדיקציה לפרקליטות (גם) בדבר עמדת נפגע עבירה לעניין קבלת מידע על ההליך הפלילי המתנהל נגד הפוגע, וכן רישום וציון עמדתו של נפגע העבירה בתיק הפרקליטות, ושימוש בחיווי הקיים בתיק המחשב בתנופ."ה לעניין זה 8 . גיבוש מנגנון סדור ואחיד להבטחת יידוע נפגע עבירה בשלבים שונים בהליך הפלילי - מומלץ לשקול גיבוש המנגנון באמצעות הנחיות ונהלי עבודה שיסדירו,, בין היתר את ה היבטים הבאים : מיפוי כל השלבים בהליך הפלילי שהפרקליטות חייבת ביידוע נפגעי עבירה (ולפי ק;)בוצות שונות האופן שבו נפגע עב י רה יקבל מידע; הגורמים האחראים לביצוע; אופן הביצוע והמועדים לכך; הגדרה ותיחום בזמן של שלבים בהליך הפלילי הנתונים לפרשנות; וגיבוש )רשימות תיוג (צ'קליסט )להטמעה בתיק הפרקליטות (מחשב ונייר. 9 . מעבר של כל יחידות הפרקליטות לעבודה במערכת תנופ"ה או מתן פתרון מחשובי חלופי - מומלץ לשקול הסבת סביבות העבודה הממוחשבות ש א ינן תנופ"ה ב יחידות בפרקליטות, לעבודה במערכת תנופ"ה או מתן פתרון מחשובי חלופי. כמו כן, מומלץ כי יחידות הפרקליטות שקיימת בהן מערכת תנופ"ה, יעבדו בה באופן.מלא עוד מומלץ לשק ול התאמת מערכת תנופ"ה לתמיכה ביידוע נפגע עבירה בשלבים שונים בהליך הפלילי, שבהם על הפר קליטות ליידע את נפגע העבירה. משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 55 11 . הסדרת הטיפול בערר של נפגע עבירה על החלטה שלא להעמיד חשוד לדין - מומלץ לשקול גיבוש הנחיה המסדירה את אופן הטיפול בערר באופן כולל , משלב הגשת הערר ועד למתן החלטה בערר וגניזת התיק, להבטיח עמידה במועד הקבוע בחוק לעניין מסירת החלטה בערר לנפגע עבירה. עוד מומלץ לשקול כי מחלקת עררים תהווה גורם מתכלל האחראי על הטיפול .בערר על כל שלביו, הן כגורם מפקח בחלק משלביו (תחנותיו) הן כגורם מבצע 11 . גיבוש מנגנ ון סדור ואחיד להבטחת מימוש זכות נפגע עבירת מין או אלימות חמורה להביע עמדה - מומלץ לשקול גיבוש המנגנון ,באמצעות הנחיות ונהלי עבודה שיסדירו, בין היתר את ה היבטים הבאים: הגדרה ותיחום של השלב שבו מיידעים את נפגע העבירה בדבר פרטיו של הסדר הטיעון, הסדר לסגירת תיק עם החשוד ;או בדבר הכוונה לעכב את ההליך הפלילי המידע שיימסר לנפגע העבירה כדי לאפשר לו לגבש עמדת ו בעניין; הקפדה על מתן שהות סביר ה ומספקת לנפגע העבירה להבין את מלוא משמעויותיו של ההסדר או הכוונה לעכב את ההליך הפלילי. 15 . גיבוש מנגנון סדור ואחיד להשמע ת קולו של נפגע עבירה לקראת גזירת עונשו של הנאשם - מומלץ לשקול גיבוש המנגנון ,באמצעות הנחיות ונהלי עבודה שיסדירו, בין היתר את ה כלים העומדים לרשות הפרקליט המטפל ו נפגע עבירה להשמיע קולו לקראת גזירת עונשו של הנאשם - ,הגשת הצהרת נפגע, זימון למתן עדות ו בקשה לעריכת תסק יר נפגע עבירה , וכן את העקרונות והשיקולים לשימוש בכלים אלה. 13 . מעקב אחר ייזום הגשת בקשה לפי חוק מגבלות חזרת עבריין מין לסביבת נפגע עבירה - מומלץ לשקול "קביעת קריטריונים והנחיות ל"מקרים חריגים שבהם, כהוראת הנחיית פרקליט המדינה, תשקול הפרקליטות יזום הגשת בק שה למתן צו לפי החוק. כמו כן, מוצע .לשקול הסדרת מנגנון דיווח שנתי למעקב אחר מספר הבקשות למתן צו שהוגשו לפי חוק זה 14 . גיבוש מדיניות אחידה, סדורה ומוסכמת לעניין הטיפול בעמדת נפגע עבירה לפני ועדת שחרורים - מומלץ לשקול הסדרת המדיניות והעקרונות הן ל פניה ל שירות בתי הסוהר לצורך קבלת עמדת נפגע עבירה , הגורם האחראי לכך, אופן הביצוע והמועדים לכך, הן לעניין עמדת .הפרקליטות בבקשה של נפגע עבירה להופיע לדיון לפני ועדת שחרורים 1/ . גיבוש מנגנונים לפיקוח ובקרה אחר קיום הוראות ה דין , ההנחיות ונהלי העבודה - מומלץ לשקול הסדרת הגורמים האחראים לביצוע הפיקוח והבקרה על יישום הוראות הדין ומימוש זכויות נפגעי עבירה , אופן הביצוע והמועד ים ש בהם יתבצע הפיקוח והבקרה. 16 . גיבוש מנגנון לתיעוד ורישום - מומלץ לשקול הסדרת תיעוד הפעולות הקשורות בנפגעי עבירה, המועד לתיעוד והגורם האחראי לתיעוד. עוד מומלץ, כי התיעוד ייעשה בחוצץ נפרד, ייעודי ומובחן לנפגע עבירה בתיק הפרקליטות )(מחשב ונייר. ,פירוט והרחבה של המלצות הביקורת ראו ב 'חלקו השלישי של דוח זה (חלק ג- .)המלצות הביקורת משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 53 .ה תמצית תגובת המבוקרים ביום....1021 נשלחה טיוטת דוח הביקורת לתגובת ה מ בוקרים .לבקשת המבוקרים ניתנה להם ארכה להגשת תגובתם, ו ביום22.22.1021 הוגשה תגובת ה פרקליטות (להלן- ""התגובה ). לבקשת המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים בפרקליטות המדינה, התקיימה עמו ועם נציגי הפרקליטות פגישה ביום10.22.1021 לדיון בממצאי דוח ה ביקורת ובהמל.צותיו להלן נעמוד בתמצית על עיקרי התגובה. בפ תח חלק זה יובהר ויודגש:  חלק מנושאי התגובה התקבלו והוטמעו בדוח הביקורת ולכן אינם נכללים ב תמצית התגובה לממצאי הביקורת כפי שתובא בחלק זה להלן, וב עיקרי התגובה כפי שיובאו בגוף דוח הביקורת (חלקים ב' ו- 'ג להלן.)  התייחסו ת צוות הביקורת לתמצית התגובה מובאת אף היא באופן תמציתי. מלוא קביעות צוות .הביקורת בכל נושא מובא בפרק הרלוונטי בגוף הדוח  לא בכל מקרה בו הובאו בתגובה טענות ו הוצגו על- ידי המבוקרים מצגים שאינם נכונים, מצא לנכון צוות הביקורת .להעמיד את כותבי התגובה על טעותם  אי ן לראות ב העדר התייחסות מפורשת מצד צוות הביקורת ,לאמור ברכיב מרכיבי התגובה קבלת .האמור בו 1 . אימוץ מרבית המלצות הדוח על-ידי המבוקרים יצוין לחיוב כי ב תגובת הפרקליטות נאמר מפורשות, כי מרבית המלצות דוח ביקורת זה מקובלות עליה ו כי בכוונתה להתחיל כבר בימים אלה בעבודת מטה בקשר אליהן: "בלי קשר לשאלת נכונות או אי נכונות הממצאים בדבר התנהלות הפרקליטות בעבר, במבט לעתיד נוטה הפרקליטות, כבר בשלב זה לקבל את עיקר ההמלצות ומתכוונת לקיים עבודת מטה שבסופה תישקל הטמעתן". :להלן יפורטו ההמלצות המקובלות על הפרקליטות  גיבוש הנח יה מקיפה סדורה ועדכנית בנושא זכויות נפגעי עבירה - הפרקליטות החלה לפני מספר רב של חודשים בתהליך תיקון הנחיית פרקליט המדינה21.0 . כיום נכנס הנושא לפרויקט עדכון ,ותיקון הנחיות פרקליט המדינה ברמת דחיפות גבוהה.  יחידות הסיוע בפרקליטות - לאחרונה הוכפפה יחידת הסיו ע בפרקליטות המדינה ללשכת המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, חלף שיוכה למחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, וזאת כדי לתת תוקף להיותה גורם מטה המרכז תחום זה בפרקליטות המדינה. באשר למבנה יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה, התוסף בשנת1021 .תקן בת שירות ליחידת הסיוע כמו כן, ממשיכות לעבוד ביחידת הסיוע קליניקות משפטיות מאוניברסיטת בר- אילן, שפועלות זו השנה הרביעית (משנת 1022 ). הרחבת פעילות הקליניקות המשפטיות למחוזות, כהצעת פורום נפגעי עבירה, תיכנס לתוכנית העבודה של פורום נפגעי עבירה לשנת1022 . באשר לנקודה למחשבה שאינה ב גדר ,המלצות הביקורת, לקידום התקנת תקנות להסדרת מבנה יחידות הסיוע שיוקמו בפרקליטות משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 54 פריסתן, תפקידיהן ודרכי פעולתן- הגורם במשרד המשפטים אשר אמון על קידום התקנת תקנות הינו מחלקת יעוץ וחקיקה של משרד המשפטים, אשר אינה מבוקרת במסגרת הדוח. הנושא יועבר .להתייחסותה באשר להצעה לשקול את שילובו של מרכז השירות מטעם משרד המשפטים למתן מענה לפניות של נפגעים, הרי שמדובר בהמלצה המבוססת על המלצת פורום נפגעי עבירה אשר " מצאה ביטוי במסמך הצעת מתווה ראשוני למערך מענים לנפגעי עבירה על ידי משרד המשפטים " מיום21.22.1021 שהועבר לשרת המשפטים הקודמת ולשרת המשפטים הנוכחית ונמצאת בבחינה של לשכת השרה. יודגש, כי בראשית שנת1021 התקיימה פגישה עם מנהל מרכז השירות של משרד .המשפטים, לצורך חשיבה וקידום שיתוף הפעולה  הנגשת המידע לנפגעי העבירה - )(א הכנת חוברת מידע עדכנית וחדישה: חוברת המידע לנפגע י עבירה ("החוברת הסגולה") הוכנה בעבר על- ידי מחלקת ייעוץ וחקיקה של משרד המשפטים ,בשיתוף עם משטרת ישראל. למרות זאת ולנוכח חשיבות עדכון החוברת יקדם פורום נפגעי עבירה את עדכון החוברת בשיתוף עם מחלקת ייעוץ וחקיקה ומדור נפגעי עבירה במשטרת ישראל. הנושא הוכנס לתוכ נית העבודה של פורום נפגעי עבירה לשנת1022 . )(ב דפי מידע ועמדות להפקדת דפי מידע באופן נגיש ובולט: הפרקליטות תיישם המלצה זו בפרקליטויות המחוז בהן לא קיימת עמדת דפי מידע. יחידות הסיוע במחוזות יהוו הגורם האחראי להימצאות עמדות מידע במקום בולט ונגיש לעין; להימצא ות דפי מידע בכמות מספקת ובשפות שונות לרבות חוברות מידע בכתב י בר יל לעיוורים לרבות טיפול בחוסרים ולהגברת המודעות לקיום דפי מידע וחשיבותם בקרב עובדי הפרקליטות. כבר בשלב זה הוזמנו עותקים של חוברות המידע בשפות השונות וחוברות בכתב ,ברייל ממדור נפגעי עבירה במשטרה .לכל המחוזות )(ג פיתוח אתר אינטרנט חדשני ומתקדם : המלצה זו כבר יושמה בחלקה על- ידי פורום נפגעי עבירה וטיוטת תיקון התוכן בנושא נפגעי עבירה .לאתר האינטרנט החדש של משרד המשפטים, ממתינה לתיקון ולשילוב באתר  גיבוש מנגנון סדור ואחיד לזיהוי נפגע עבירה, זיהויו וסימ ונו בתיק הפרקליטות - הפרקליטות נוטה לאמץ מממצאים1 ו-1, את ההמלצות המרכזיות שהוצעו על- :ידי צוות הביקורת)(א תחודד ההנחיה בדבר הצורך בזיהוי נפגע העבירה והזנת פרטיו או בדיקת נתוניו כפי שהתקבלו בממשק עם המשטרה על-ידי המזכירות, כבר בשלב פתיחת התיק, וזאת באמצעו ת עיון בטופס מנ"ע, לצד עיון בסיכום תיק החקירה המועבר מהמשטרה. נהלי העבודה באשר לכך יתווספו ל חוברת "רישום ."אחיד)(ב בהמשך לכך, מקום בו על- פי טופס מנ"ע מתברר כי נפגע העבירה מעוניין בדיווח, יונחו המזכירויות כי יש לסמן הדבר בשדה המיועד לכך במערכת תנופ"ה ("מעו ניין בדיווח"), ובהתאם .)"יופעל החיווי הרלבנטי בתיק הפרקליטות ("דיווח לנפגע עבירה)(ג תישקל האפשרות להרחיב הבקרה הנעשית ביחידות הפרקליטות על-ידי יחידת הניהול ועל- ידי המזכירויות ביחידות ואשר כוללת כעת את הזנת פרטי נפגע העבירה (בשלב פתיחת התיק ואגב הדיווח על פסיקת פיצוי), גם לנושא סימון השדה הייעודי "מעוניין בדיווח" על- .ידי מזכירויות הפרקליטות  פעולות נוספות שבכוונת הפרקליטות לנקוט - בכוונת הפרקליטות לערוך הכשרה לעובדים ,מנהליים נבחרים בכל יחידה, במסגרתה יוקנו לעובדים אלה ידע וכלים מתאימים לטובת מענה ולו ראשונ.י, לשיחותיהם עם נפגעי העבירה הפונים לפרקליטות בשאלות שונות משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 55  ה סדרת הטיפול בערר - הנחיה מלאה ומפורטת נמצאת בשלבי הכנה מתקדמים וצפוי כי תכנס .לתוקף בתוך זמן קצר  מעקב אחר ייזום הגשת בקשה לפי חוק המגבלות - בשלב זה קיימת טיוטת תיקון להנחיית פרקליט המדינה מספר21.10 , שהמתינה להעברת תיקון מספר21 ,לחוק הסיוע המשפטי. כיום לאחר שתיקון מספר21 לחוק הסיוע המשפטי התקבל ונכנס לתוקף, יש כוונה לתקן בהקדם את .ההנחיה  טיפול בעמדת נפגע לקראת ועדת שחרורים - הפרקליטות תמשיך לפעול לשכלול שיתוף הפעולה וממשק העבודה מול ש ירו ת בתי ה סוהר ,כדי להגדיל את החשיפה של נפגעי העבירה לזכותם זו וכמובן תמשיך להעביר את עמדות נפגעי העבירה שהועברו אליה על- ,ידי שירות בתי הסוהר .לוועדת השחרורים בעת הדיון 5 .העדר תיעוד בדבר ביצוע פעולות אינו מלמד על אי ביצוען ב תגובה נטען כי העדר תיעוד מהווה שגיאה מתו דולוגית , שכן תפיסת עורכי הדוח ש = לפיה "לא נרשם לא בוצע" מהווה ליקוי מרכזי , ו לא ניתן לבסס עליו קביעה עובדתית שלפיה העדר תיעוד של פעולה משמעה אי ביצוע ה . יש לערוך מחדש את הדוח כך שלא יתבסס על ממצאים אלה בלבד אלא גם על מקורות נוספים שלא נבדקו ואפשר ש ימצא בהם ת יעוד: תיקי בית המשפט, תכתובת מייל, מסרונים , תגובות נפגעי העבירה , תגובות הפרקליטים ואף זיכרונם של פרקליטים ו.נפגעי העבירה עוד נטען בתגובה, ש .העדר תיעוד אינו יכול להיתפס כממצא שלילי אמנם מוסכם כי יש לנהל תרשומת מסודרת בתיק הפרקליטות, לתעד כל התרחשות והחלטה מ שמעותיות ו בהחלט יש מקום לשיפור עבודת הפרקליטות בתחום זה , אולם אין בין עניין זה ובין שיטת איסוף הנתונים לצורך הביקורת ולא .כלום עוד נטען, כי תקופת הביקורת היתה בסמוך לפריסתה של מערכת תנופ"ה ביחידות הפרקליטות השונות. לימוד המערכת דרש זמן והיא עודנה מצויה בהל יכי הטמעה כאלה ואחרים. גם עניין זה השליך על אופיו ועל טיבו של התיעוד בתיקי הפרקליטות. טוב עשו אנשי הביקורת כשבדקו בנוסף גם את דפי התרשומות שבתיקי הנייר, אך בדיקה זו מוגבלת מטבעה. בהחלט סביר כי היו תרשומות רבות ש""נפלו בין הכסאות ,ומעשים שבוצעו כמצוות החוק לא נרשמו לא פה ולא שם. התייחסות צוות הביקורת לתגובת המבוקרים: תיעוד אינו עניין טכני, אלא כלי ארגו ני וניהולי מהמעלה הראשונה המבטיח כי ה ארגון י ,תנהל במקצועיות ,בשקיפות יי שמר ידע . התיעוד מ אפשר מעקב, פיקוח ו בקרה , ו מבטיח זיכרון ארגוני וטיפול תקין בתיק לאורך של ביו השונים, גם לנוכח .שינויים פרסונאליים תיעוד מלא מהווה עבור ה פרקליט המטפל אמצעי לשימור הזיכרון ולמעקב .בתנאים של ריבוי תיקים ומשימות המאפיין את עבודתו תיעוד מלא מאפשר לדרג הממונה והמנהל פיקוח עצמאי ובלתי תלוי בפרקליט המטפל , ומאפשר,ראיה רוחבית של תהליכים מגמות וקביעת מדיניות . מנגד, תיעוד חסר ובלתי מעודכן עלול לפגוע בטיפול בתיק בכלל ובזיהוי דבר קיומו של נפגע עבירה בפרט, וכתוצאה מכך פגיעה במימוש זכויותיו לפי הדין ובהליך קבלת החלטות תקין בפרקליטות. בהקשר זה, גם ב תגוב ה מובאים מקרים ש בהם לשיטת הפרקליטות לא ני תן היה לשחזר האם בוצעה משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 56 חובת יידוע, כתוצאה מ סיבות שונות וביניהן : פרקליט שעזב את היחידה , פרקליט שעזב את הפרקליטות, מינוי פרקליטה לשיפוט., ופרקליטה שיצאה לחופשת לידה ."צוות הביקורת אינו מקבל את הטענה "נעשה, אך לא תועד יש בכך כדי להצביע על כשל בתהליכי .העבודה תיעוד מלא משקף מינהל תקין. התיעוד כשלעצמו מאפשר ביקורת, פנימית או חיצונית, על התנהלות ה גוף.מבוקר. התיעוד עצמו מחזק את אמון הציבור במבוקר כך גם מבקר המדינה בדוח שעניינו "טיפול הפרקליטות בתיקים הממתינים לבירור דין" מיום 2.2.1022, בעמ וד11, בקובעו לאמור: "סד רי ניהול תקינים מחייבים רישום נתונים מהימן, שוטף, עדכני ומדויק כדי שיהיה אפשר להשתמש ברישום לקב ל."ת החלטות בכל הדרגים וב קובץ דוחות מבקר המדינה לשנת1022 ,, התשע"ב עמ ב וד 21 : "הקפדה על תיעוד והנמקה בתהליכי קבלת ההחלטות על סגירת תיקים מבטיחה בראש ובראשונה חשיב ה סדורה ועבודה שיטתית של מקבלי ההחלטות [...] תיעוד והנמקה של השיקולים שעמדו בבסיס ההחלטה גם מאפשרים בקרה יעילה על ההחלטה, על טיבה, על סבירותה ועל חוקיותה." 3 .שגיאות מתודולוגיות נוספות בתהליך איסוף הנתונים הפרקליטות ט ת ענ ו ב תגוב ת ה לשגיאות מתודולוגיות נוספו:ת בתהליך איסוף הנתונים, כדלקמן 2.2 ""בחינת נפגע עבירה להבדיל מבחינת תיק - הביקורת בח נה נתונים לגבי קיום חובת היידוע של נפגעי העבירה לפי מספר נפגעי עבירה בתיק ולא לפי מספר ה .תיקים ה יה מקום לבחון תקלות לפי מספר ה תיק ים .ולא לפי מספר נפגעי עבירה "נתונים שגויי"ם - ברוב היחידות נמצאה אי התאמה, לעתים בולטת, בין מספר התיקים שנבדקו על- פי טבל ת אקסל.שהועברה לפרקליטות לבין מספרם כמופיע בטיוטת הדוח התייחסות צוות הביקורת לתגובת המבוקרים: כל נפגע עבירה הוא עולם ומלואו, וזכאי גם על- פי דין וגם ברמה המוסרית להתייחסות פרטני ת ורגישה. בהתאם לכך, בדק צוות הביקורת את יישום החובות המוטלות על הפרקליטות ביחס לכל נפגע עבירה בתיק בקשר עם כל אחד מהחשודים או מהנאשמים בתיק. זאת, ב של העובדה שניתנו ,החלטות שונות במועדים שונים ביחס לכל אחד מהנאשמים בתיק וכל אחת מ ה ן מקימה, על-פי דין, ה חוב ש ל הפרקליטות כלפי נפגע העבירה הספציפי ('מקרי יידוע'). כך גם הוצגו ממצאי בדיקות התיקים ביחס לכל אחד מנושאי הבדיקה, ותוך ציון מפורש של מספר תיקי .הפרקליטות שנבדקו בנושא ומספר נפגעי העבירה בתיקים אלה טבלת האקסל שנשלחה לפרקליטות מהווה רשימה ,סדורה הכוללת את פר טי כל התיקים שנבדקו בכל אחד מנושאי הביקורת, בפילוח לפי פרקליטויות המחוז ויחידות רלוונטיות בפרקליטות המדינה , .כמצוין בדוח משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 57 2.1 ""בדיקת חובות להבדיל מבדיקת תיקים - בכל תיק התבצעה בדיקה ביחס לקיום אחת מהחובות או כמה מהן, וזאת להבדיל ממבט כולל על יישום כלל החו בות בתיק מסוים. לפיכך, בכל .תיק בוצעה בדיקה חלקית ובלתי ממצה התייחסות צוות הביקו רת ל תגובת המבוקרים: שיטת הביקורת ,שננקטה בדוח זה היא שיטה מקובלת תקינה העומדת באמות המידה של ביקורת . צוות הביקורת בדק12 נושאים (חובות המוטלות על הפרקליטות מכוח דין) בהתאם ל- 21 קבוצות דגימה (אוכלוסיות ביקורת). קבוצות הדגימה התבססו ,על מסדי נתונים (תיקי פרקליטות) שהתקבלו מהפרקליטות. בחירת התיקים נעשתה באופן אקראי בפילוח לפי פרקליטויות המחוז, ובדיקת כל נושא נעשתה בהתאם למתווה אחיד וסדור. יודגש, כי ש יטת ה ביקורת שנבחרה - בדיקה נושא ית- שמה דגש על מאפיינים מערכתיים ורוחביים , להבדיל מהשיטה החלופית שהוצעה בתגובה, לבחינת קיום החובות לפי תיק, שהיא שיטה שיש בה כדי לשקף .כשלים נקודתיים בטיפול בתיק מסוים 2.2 ""אי העברת דפי העבודה לידי הפרקליטות - דפי העבודה ומסד הנתונים שגוף הביקורת הפיק מ התיקים שנבדקו על-ידו לא הועברו לעיון הפרקליטות. על כן, לא התאפשרה בדיקה פרטנית של .מסד הנתונים אל מול התיקים הקונקרטיים ,אף על פי כן ב מקרים רבים ניתן היה להגיע למסקנה .בדבר שגיאות בנתונים התייחסות צוות הביקורת לתגובת המבוקרים: דפי ה עבודה ומסד הנתונים שהפיק צוות הביקורת מבדיקת תיקי הפרקליטות הם מסמכי ם פנימי ים של המבקר שאי נם מועברים למבוקר. ,כאמור לבקשת הפרקליטות העב יר צוות הביקורת לפרקליטות רשימה סדורה הכוללת את פרטי כל התיקים שנבדקו בכל אחד מנושאי הביקורת , בפילוח לפי פרקליטויות המחוז ויחידות רלוונטיות בפרקל יטות .המדינה 2.1 טעויות בממצאי בדיקת התיקים - בתגובה מובאת התייחסות ם של חלק מפרקליטויות המחוז ביחס לחלק מממצאי בדיקת התיקים. לטענת הפרקליטות, נפלו טעויות ואי דיוק י ם ביחס לחלק מממצאים אלה. התייחסות צוות הביקורת לתגובת המבוקרים: צוות הביקורת בחן את הטענות . מקום שבו נמצאה טעות היא תוקנה בגוף הדוח. ככל שהובאה הפניה כללית לממצאים- לא ניתן היה לבדקּה. לגבי הטענה בדבר תיקים שאינם בתקופת הביקורת: המדובר במספר מועט של תיקים ומספר מועט של מקרי יידוע; תיק משנת1002 נגרע מממצאי הבדיקה המדגמית; ממצאי שאר התיקים הושא ,רו בדוח גם בהתחשב בכך שהמדובר במסדי נתונים שנמסרו לצוות הביקורת על- ידי הפרקליטות כתיקים הכלולים בתקופת הביקורת, ובשים לב לכך כי המדובר בחובות החלות על הפרקליטות החל ממועד כניסת החוק לתוקף בשנת1001 . 4 .טענות פרטניות בנוגע לממצאי דוח הביקורת להלן תמצי ת ת גובת הפרקליטות ל ממצאי הביקורת . יצוין, כי בתגובה ל א נמצאה התייחסות ל כל אחד ממצאי המשנה ב דוח הביקורת. משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 58 'תמצית התגובה בהתייחס לממצא מס1 - אי התאמת הנחיית פרקליט המדינה להוראות החוק וחסרים מהותיים במדיניות, הנחיות ונהלי עבודה מקום בו הוראות הדין מגדירות חובות של רשויות התביעה כלפי נפגעי עבירה לא קם צורך בהנחיית פרקליט מדינה שתהווה אשרור, סיכום או חזרה על הוראות אל ו . בהתאם לכך, הנחיית פרקליט המדינה הקיימת מתייחסת בעיקרה לסוגיות שבהן נדרש מענה נוסף על זה הקיים בחקיקה ובפסיקה . אין מניעה כי ההנחיות המתייחסות לזכוי ות נפגעי עבירה יפוזרו על- פני הנחיות בנושאים אחרים . הפרקליטות החלה לפני מספר רב של חודשים בתהליך תיקון הנחיית פרקליט המדינה21.0 . כיום מקבל עניין זה עדיפות ומצוי ברמת דחיפות גבוהה. בנוסף, במסגרת עדכון כלל הנחיות פרקליט המדינה ומשניו, כל ההנחיות הרלוונטיות לתחום נפגעי עבירה יעובדו מחדש ויבחנו גם ל נוכח הנאמר בדוח. התייחסות צוות הביקורת לתגובת המבוקרים: הנחיית פרקליט המדינה הוצאה לפני חקיקת חוק זכויות נפגעי עבירה, ומאז אין בפרקליטות מדיניות התואמת והמקיפה את הוראות החוק להתוות את העקרונות, קווי פעולה והגורמים האחראים לביצוע. הנחיית פרקליט המדינה המרכזית בנושא (מספר 21.0 ) אינה כוללת כל התייחסות לחוק ולזכויות נפגעי עבירה מכוחו, וממילא אינה תואמת את רוח החוק ואת שינוי התפיסה שהחוק הביא בכנפיו .לגבי נפגע עבירה העדר הנחיית- על מביא ליישום חסר שאינו אחיד ואינו עקבי בי.ן הפרקליטים השונים, כתלות בפרקליט המטפל החלטת הפרקליטות על גיבוש הנחיה מקיפה ועדכנית בנושא זכויות נפגעי עבירה ברמת דחיפות גבוהה , ,כמו גם עיבוד ובחינה מחדש של כל ההנחיות הרלוונטיות לנפגעי עבירה משמעה אימוץ ממצאי הדוח והמלצותיו בנושא זה , וצוות הביקורת מברך על כך. 'תמצית התגובה בהתייחס לממצא מס5 - אי הקמת יחידות סיוע בפרקליטויות וליקויים מהותיים במצב קיים ,מרבית פרקליטויות המחוז בחרו לקיים את הקשר עם נפגע העבירה באמצעות הפרקליט המטפל בתיק המכיר את התיק לפרטיו, השותף לקבלת ההחלטות בתיק, המסוגל להסבירן באופן מיטבי, והעומד בקשר נמשך עם נפגע העבירה, לרבות בעת הופעתו בבית המשפט,. זאת לצד רפרנט לעניין נפגעי עבירה שתפקידו לשמש מרכז ידע, גורם מייעץ ומוביל של התחום. הצגת הסבת התקנים שהוקצו לפרקליטות ל צורך יחידות הסיוע למשימות אחרות, .מהווה הצגה חלקית של הנושא פרקליטי ם שמונו לשמש "כאנשי יחידות הסיוע, עסוקים בנוסף לכך בטיפול שגרתי בתיקים ובכך "הוסבו למשימות אחרות, אלא שבסופו של דבר, המלאכה שלשמה ניתנו תקנים אלה, נחלקת ומתבצעת בידי כלל הפרקליטים בפרקליטויות המחוז. התייחסות צוות הביקורת לתגובת המבוקרים: סעיף12 לחוק זכוי ות נפגעי עבירה מורה על הקמת יחידות סיוע בפרקליטות המדינה ובפרקליטויות המחוז. מטרתו לכונן ולהקים מערך סיוע לנפגעי עבירה בפרקליטויות, להבטיח העברת המידע מהפרקליטויות לנפגעי עבירה ולהיפך, להנחות את הפרקליטים ועובדי הפרקליטות ולסייע להם ביישום הוראות החוק. זאת לא נעשה עד היום. חרף תקנים שהוקצו לפרקליטות לעניין כבר בשנת1002, הם .הוסבו למשימות אחרות מינוי פרקליט ות כרפרנטי ו ת לעניין נפגעי עבירה בפרקליטויות המחוז, אשר נעשה כמענה זמני (כפי שהפרקליטות מסרה למבקר המדינה בשנת1002 ) - .נותר על כנו עד היום ברי כי רפרנטית , המשמשת במקביל פרקליטה מן משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 59 .המניין, אינה מהווה ואינה יכולה להוות יחידת סיוע אי הקמת יחידות סיוע בפרקליטויות משמעה .העדר "כתובת" ברורה, קבועה, ידועה, מקצועית, זמינה ונגישה לנפגעי עבירה 'תמצית התגובה בהתייחס לממצא מס3 - דפי מידע- קיום חלקי ואי ביצוע הורא ות הדין בדוח לא צוין דבר קיומם של דפי מידע בשפות שונות המצויים במזכירויות השונות, ונקבע ממצא רק בנוגע ליחידות בהן חסרו דפי מידע. הפרקליטות מתכוונת לאמץ את מרבית ההמלצות ב קשר לממצא זה וכבר הוזמנו חוברות יידוע בכל השפות לרבות בכתב ברייל. עדכון החוברות הוכנס לתוכנית העבודה של פורום נפגעי עבירה לשנת1022 ., כמו גם פיתוח אתר אינטרנט חדשני ומתקדם הגורם האחראי על הטיפול בנושא דפי מידע כמו גם על ביצוע פיקוח ובקרה על נושא זה, הוא הממונה .על יחידת הסיוע במחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה התייחסות צוות הביקורת לתגובת המב וקרים: במחצית המזכירויות בפרקליטויות המחוז ובמחלקות הרלוונטיות בפרקליטות המדינה לא קיימים עמדה או לוח ייעודי להפקדת דפי מידע על זכויותיהם של נפגעי עבירה, כנדרש על- ,פי דין. אין בפרקליטויות דפי מידע לשימוש נפגעי עבירה כדרישת התקנות ובכלל זאת לא נמצאה פרקליטו ת מחוז אחת שבה נמצאו דפי מידע בכל השפות ובצורה המותאמת .לעיוורים צוות הביקורת מבר ך .את הפרקליטות על אימוץ מרבית ממצאי הדוח והמלצותיו בנושא זה 'תמצית התגובה בהתייחס לממצא מס4 - ליקויים בזיהוי נפגע עבירה והזנתו לתיק הפרקליטות הקביעות לעניין החיוניות של זי הוי דבר קיומו של נפגע עבירה בשלב פתיחת תיק הפרקליטות במזכירות, ולעניין ההשלכות של כך באי קיום חובות הפרקליטות כלפי נפגעי עבירה, הן קביעות חסרות שחר. אין להקל ראש באשר לצורך בהזנה מדויקת ככל הניתן של פרטי נפגע העבירה במערכת הממוחשבת בפרקליטות, וזאת למען הסד ר הטוב ולמען שלמות ומהימנות המידע בדבר היקף נפגעי העבירה בתיקים שבטיפול הפרקליטות בפרק זמן נתון. חשיבותה של הזנת פרטים היא בעיקר ביכולת להפיק מהם נתונים סטטיסטיים בעתיד. עובדי הפרקליטות אינם נדרשים לחיווי כלשהו כדי לדעת את דבר קיומו של נפגע עבירה ולהכיר את .פרטיו תקופת הביקורת אינה רלוונטית בהיותה תקופה הטמעת תנופ"ה והעלאת גרסת נוהל .""רישום אחיד כמו כן, לאחר תקופת הביקורת חלו שינויים מהותיים במערכת המידע המשליכים על ממצאי הביקורת הקשורים בהזנת נפגע העבירה. מערכתPRAK, שקדמה למערכת תנופ"ה, לא כללה שדה ייעוד י להזנה מובנית של פרטי נפגע העבירה. סימון נפגע העבירה בתיק הנייר אינו תורם באופן משמעותי למודעות הפרקליטות בדבר קיומו של נפגע העבירה או למילוי החובות כלפיו, שכן מודעות הפרקליטים לקיומו .של נפגע עבירה בתיק היא מודעות מהותית הפרקליטות מאמצת את ההמלצות בדבר ה צורך בהנחיה ברורה במסגרת נוהל "רישום אחיד", לעניין זיהוי והזנת פרטיו של נפגע עבירה בתיק הפרקליטות. כמו כן, מאמצת הפרקליטות את ההמלצה בדבר בדיקת טופס מנ"ע בשלב פתיחת התיק לצורך הזנת פרטי נפגע העבירה. שילוב של מספר פעולות יפחית במידה משמעותית את המקרים בהם י .תברר בדיעבד דבר קיומו של נפגע עבירה שפרטיו לא הוזנו משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 35 במסגרת תהליך בקרה שמקיימת יחידת הניהול על מזכירויות פרקליטויות המחוז, נבדקה בפרקליטות אפשרות לבצע בדיקה רוחבית גם בנושא זכויות נפגעי עבירה. אולם, התגלה קושי אינהרטי בקביעת פרמטרים ברורים לשליפת התיקים ה מיועדים לביצוע הבקרה בנושא זה. בימים אלה, במסגרת הבקרה על החציון הראשון לשנת1021 ., בודקת הפרקליטות גם הזנת פרטי נפגע עבירה בשלב פתיחת התיק התייחסות צוות הביקורת לתגובת המבוקרים: לזיהוי והזנה של נפגע עבירה לתיק יש חשיבות רבה, שכן הטיפול בתיק הפרקליטות, על כל שלבי ההליך הפלילי, אינו נתון פעמים רבות בידי פרקליט אחד אלא עובר בין פרקליטים שונים ואף בין יחידות שונות בפרקליטות. על- ידי זיהוי והזנה במערכת, מוגדר ומוקם נפגע עבירה ופרטיו בתיק הפרקליטות ו דבר קיומו מובא לידיעת כל הגורמים הרלוונטיים ,בפרקליטות ללא צורך ,בכל פעולה נוספת להבטחת מילוי חובות הפרקליטות כלפיו מכוח הוראות .הדין הצורך בזיהוי דבר קיומו של נפגע עבירה ובהזנת פרטיו לתיק הפרקליטות אינו תלוי במערכת ממוחשבת זו אחרת שבה פועלת הפרקליטות, ועניין זה נדרש מהפרקליטות ממועד כניסת חוק זכויות נפגעי עבירה לתוקף .לפני כעשור צוות הביקורת מברך את הפרקליטות על אימוץ המלצותיו .בממצא זה 'תמצית התגובה לממצא מס/ - ליקויים בבירור עמדת נפגע עבירה לעניין קבלת מידע על ההליך הפלילי הפרקליטות מקבלת את הממצא שלפיו אין אחידות בבדיקת קיומו של טופס מנ"ע בתיק החקירה וכבר פועלת להסדיר זאת במסגרת נוהל "רישום אחיד", אשר יכלול הנחיה למזכירות שלפיה יש לעיין בטופס מנ"ע, ועל בסיסו להזין או לוודא את הזנת הנתונים שהתקבלו בממשק עם המשטרה בכל הקשור לפרטי נפגע העבירה. בנוסף, יכלול המסמך הנחיה למזכירות לבדוק את עמדת נפגע עבירה בטופס מנ"ע, וב התאם לסמן בשדה המתאים בתיק במערכת תנופ"ה. העדר חיווי בתיק (תנופ"ה או נייר) אינו משליך על העברת מידע לנפגע העבירה. הפרקליטות חולקת על הממצא ש לפיו פרקליטויות .המחוז נמנעו, ככלל, מלבדוק את קיום טפסי מנ"ע בתיק החקירה התייחסות צוות הביקורת לתגובת המבוקרים: צוות הביקורת מברך את הפרקליטות על אימוץ ממצאי הדוח והמלצות יו .בנושא זה לענין הטענה כי הפרקליטות בודקת את טופס מנ"ע בתיק החקירה , מצא צוות הביקורת כי הדבר נעשה באופן חלקי, לפני תקופת הביקורת , ראו ממצא1 .(א) בחלק ב' לדוח, להלן 'תמצית התגובה לממצא מס6 - ליקויים ביידוע נפגע עבירה בשלבים שונים בהליך הפלילי האמירות הנחרצות שבטיוטת הדוח בדבר העדר מוחלט כביכול של ממשק תקין בכל תקופת הביקורת בין מערכת תנופ"ה למנ"ע ,ובדבר אי הידיעה כביכול של הגורמים הנוגעים בדבר אינן מדויקות .מדובר בתקלה נקודתית וחלקית בהיקפה ,שהתרחשה ככל הנראה במהלך חודשים אחדים ,ואשר הגורמים הרלוונטים היו מודעים לה ופעלו לתיקונה. לפרק זה אין כל ערך של הפקת לקחים והכנסת שיפורים בהתנהלות הפרקליטות כגוף מבוקר. ממצאי הדוח בנוגע לאי מילוי חובות יידוע בשלבים שונים של ההליך הפלילי אינם רלוונטיים לתקופת שגרה.בה נמסרים כל אותם פרטים באמצעות מנ"ע משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 31 התייחסות צוות הביקורת לתגובת המבוקרים: אי קיומו של ממשק תקין בין מערכת תנופ"ה למנ"ע- בשל העובדה שמערכת תנופ"ה עלתה לאוויר מבלי שנעשה איפיון והתאמה למנ"ע- משמעו כי נפגעי עבירה לא קיבלו את המידע שלו הם זכאים לפי דין, מ מנ"ע), זאת בכל תקופת הביקורת (שנתיים . ,וודאי שלא ניתן לכנות זאת תקלה נקודתית. יתרה מזאת צוות הביקורת מצא כי אין אף גורם מקצועי בפרקליטות האחראי על הממשק בין מערכות המחשוב תנופ"ה ומנ"ע, הגם שהדין קובע במפורש כי ככל שלא ניתן להעביר לנפגעי עבירה מידע באמצעות.מנ"ע, על הפרקליטות לעשות כן צוות הביקורת מציין כי הפרקליטות לא מסרה לו כל מידע על התקלה במהלך ביצוע הביקורת, חרף שאלות מפורשות שהופנו בעניין- בכתב ובעל- פה- .לכלל הגורמים הרלוונטיים בפרקליטות 'תמצית התגובה לממצא מס7 - ליקויים ביישום הוראות החוק בדבר זכ ויות נפגע עבירה בהליכי ערר על החלטה שלא להעמיד חשוד לדין בימים אלה נכתבת הנחיית פרקליט מדינה, אשר נועדה ,בין השאר, לשפר את ממשקי העבודה של מחלקת עררים עם הגורמים הסוגרים, לטיפול בערר באופן מיטבי. בהנחיה זו ייקבעו לראשונה הוראות הנוגעות למועדים מקסימליים לט .יפול בערר. חלק זה עומד להיות מופץ כבר בשבועות הקרובים ההנחיה המלאה תופץ כאשר תושלם כתיבתה. מטבע הדברים, הנחיה זו תיתן מענה לחלק ממ מצאי הביקורת המובא ים בדוח. ככל שיוחלט לאמץ את המלצות הדוח ולהפוך את מחלקת עררים לכזו אשר מרכזת את כל שלבי הטיפול בערר, הדבר י צריך חשיבה ושינוי ארגוני במחלקה ואולי אף תיקון .חקיקתי, הכול בתלות במודל ניהול הערר שיבחר מחלקת עררים רואה כיעד מרכזי מתן שירות מקצועי, מהיר ואדיב לציבור בכלל ולנפגעי עבירה בפרט .ונסקרו פעולות שנעשו במישור זה התייחסות צוות הביקורת לתגובת המבוקרים: צוות הבי קורת מבר ך את הפרקליטות על אימוץ ממצאי הדוח והמלצותיו בנושא זה , ועל גישת מחלקת עררים כאמור בתגובה. 'תמצית התגובה לממצא מס8 - ליקויים ביישום הוראות החוק בדבר זכויות נפגע עבירת מין או אלימות חמורה להבעת עמדה בשלבים שונים בהליך הפלילי הנתונים המוצגים לעניין "אי הקפדה על קיום זכות נפגע עבירת מין או אלימות חמורה להביע עמדה לעניין הסדר טיעון", אינם משקפים את המציאות. מתן האפשרות לנפגע עבירת מין או אלימות חמורה להביע עמדתו בטרם הסדר טיעון מוטמע היטב בקרב הפרקליטים וכל שכן בקרב .מנהלים הפרקליטות סבורה כי אין הצדק ה לפנות לנפגע עבירה בשלבים מוקדמים של משא ומתן עם בא- כוח הנאשם ובטרם הבשילו הדברים לידי הצעה ממשית להסדר. שיתוף כזה ,לא רק שיטיל עומס כבד על המערכת ,אלא שיש בו כדי ליצור שיח סרק תיאורטי ומיותר עם נפגע עבירה ,העלול להכביד על נפגע העבירה ולהטרידו שלא לצורך. לעיתים לא רחוקות, עמדת נפגע העבירה מביאה את הפרקליטות לשקול מחדש את עמדתה הטנטטיבית, מוסיפה לקשת השיקולים, ומשפיעה על התוצאה הסופית בדרך של מניעת חתימה על .טיוטת הסדר הטיעון או הכנסת תיקונים בו משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 35 ה ממצא בדבר אי קיום הנחיית פרקליט המדינה1.2 ,ש לפיה כל פרקליט מחוז יערוך" דיווח מסודר בדבר הסדרי הטיעון במחוזו" - מדויק ,. עם זאת מדובר בהנחיה אנכרוניסטית, שבימים אלה נבחן הצורך בהותרתה בקובץ ההנחיות . ,מכל מקום ממ צא הביקורת בנושא זה - מקובל. ,לעניין הסדר טיעון בשלב הערעור ככלל ,הפרקליטות אינה רואה מהלך דיוני זה כהסדר טיעון המחייב מתן הודעה לנפגע העבירה על פי החוק .זאת למעט סיטואציות חריגות בהן הדבר נעשה .כיום אכן נוהגת חוסר אחידות בשאלה זו ומקובל יש ש להביא את הנושא להכרעה .לפיכך ,בנושא זה תערך עבודת מטה ותקבע הנחיה אחידה . התייחסות צוות הביקורת לתגובת המבוקרים: המחוקק העניק לנפגע עבירת מין או אלימות חמורה זכות לקבל מידע ולהביע עמדה בצמתים מרכזיים בהליך הפלילי. שמיעת עמדת נפגע העבירה לעניין הסדר טיעון נועדה להתרשם מנקודת מבט ו, הנזק והסבל שנגרמו לו והשלכות העבירה על חייו. כחלק מחובה זו על הפרקליטות לתת לנפגע עבירה שהות ס בירה לגבש את עמדתו ביחס להסדר ולשמוע את .עמדתו בלב פתוח ובנפש חפצה אין משמעות הדברים פניה לנפגע עבירה "בשלבים מוקדמים" אלא .בשלב התגבשות ההסדר, כנדרש בחוק קיומה של סמיכות זמנים קרובה במיוחד בין מסירת עמדת נפגע עבירה לבין חתימה על הסדר הטיעון, מעוררת תחושה של נחרצות ודחיפות, אשר יש בה כדי להשפיע על יכולתו לגבש את עמדתו לעניין הסדר הטיעון באופן חופשי ונטול לחצים . צוות הביקורת מברך .את הפרקליטות על אימוץ ממצאי הדוח והמלצותיו בנושא זה 'תמצית תגובה לממצא מס9 - ליקויים ביישום הוראות החוק בדבר זכויות נפגע עבי רה בשלב הטיעונים לעונש המחוקק נמנע מלקבוע כי בשלב הטיעונים לעונש ראוי להביא ל פני בית המשפט את דברו של נפגע העבירה. עם זאת, החוק מאפשר לנפגע העבירה, אם הוא מעוניין בכך, להביא את דברו לבית המשפט בדרך של הגשת הצהרת נפגע מטעמו. העדת נפגע העבירה או הכנת תסקיר ב עניינו נתונים לשיקול דעת .רחב של הפרקליטות ויוכרעו בהתאם לעניין הנחיית פרקליט המדינה21.0 מתייחסת במפורש לנושא שלב הטיעונים לעונש וקובעת כי יש לשקול אם להעיד את נפגע העבירה. נוכח מורכבות העניין והשונות הרבה בין תיק לתיק סברה הפרקליטות לאורך השנים כי אין הצ דקה ל הנחיה מפורטת יותר, לא בעניין העדת נפגעי עבירה כעדים לעונש, לא בעניין בקשה להכנת תסקיר ולא בעניין יוזמת הפרקליט (מעבר לדרישת החוק) להציע לנפגע העבירה ,להעביר תצהיר לבית המשפט. החוק ופסיקת בית המשפט, בערכאות הדיוניות ובבית המשפט העליון הם המנחים את הפרק ליטים בעבודתם. הנחיות פרקליט המדינה אינן מגיעות לרמת הפירוט המוצעת .בטיוטת הדוח למרות האמור, תשקול הפרקליטות אם יש מקום להכנסת הנחיה בנושא זה במסגרת .הנחיית פרקליט המדינה הטלת אחריות על הפרקליטות להיקפן של הצהרות הנפגע המוגשות מדי שנה- אינה במקומה. הגשתה או אי הגשתה של הצהרת נפגע תלויה בנפגע העבירה ובו בלבד. בקשה להורות על תסקיר נפגע עבירה וזימון נפגע העבירה בשלב העונש- שני מהלכים אלה, ננקטים לאחר שהתביעה שוקלת את עמדתה לגביהם בהתאם לעניין, ורק אם להבנתה יש בהם כדי לתרום לדיון, ולאחר שהיא מביאה בחשבון את ההשלכות הנובעות מעצם נקיטתם, היא מבקשת מבית המשפט להורות על כך. לא מדובר בכלים שיגרתיים, במיוחד לא זימון הנפגע לעדות. משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 33 א היר .רכית הניהול בפרקליטויות המחוז אמונה על פיקוח ובקרה בנושא זה ובנושאים רבים אחרים ראש הצוות הרלוונטי ופרקליט המחוז הם שמפקחים על אנשיה ם. בחלוף תקופה ארוכה מאז כניסת ,הוראות החוק לתוקף, נזקקה פרקליטות המדינה לביקורת מערכתית על כל יחידות הפרקליטות .ולפיכך התבקש נבת"ם והוצע לו להכין דוח בנושא זה התייחסות צוות הביקורת לתגובת המבוקרים: הצהרת נפגע עבירה, מתן עדות בדיון הטיעונים לעונש ועריכת תס קיר נפגע עבירה, מהווים כלים רבי ערך ומשמעות עבור נפגעי עבירה והפרקליט להביא קולם של נפגעי עבירה לקראת גזירת עונשו של הנאשם, ולבטא באופן אותנטי את רחשי ליבם, לגבי .השלכות העבירה על חייהם, גופם ונפשם, ולתיאור הנזקים שנגרמו להם ממצאי הביקורת העלו העדר מדיניות והנחיה סדורה ומקיפה של פרקליט המדינה, המתווים את העקרונות והפעולות שעל הפרקליטות לבצע כדי להביא לפני בית המשפט את קולו של נפגע העבירה וההשלכות של העביר ה על חייו - בין באמצעות הצהר ת נפגע בכתב, בין באמצעות עדות בעל- פה, בין באמצעות תסקיר שיוכן בעניינו על-ידי .)עובדת משרד הרווחה (עובדת סוציאלית נמצא כי נעשה .שימוש מועט בכלים אלה המשמעות של שימוש מועט בכלים להבאת קולו של נפגע עבירה לפני בית המשפט היא כי עו נשו של הנאשם ייגזר מבלי שהונחה ל פני בית המשפט תשתית באשר לנזקו של נפגע העבירה ולהשלכות .העבירה על חייו תמ 'צית תגובה לממצא מס11 - ליקויים ביישום הוראות החוק בדבר זכויות נפגע עבירה מכוח חוק מגבלות על חזר ת עבריין מין לסביבת נפגע העבירה המחוקק לא הטיל על הפרקליטות חובה ליידע את נפגע העבירה בדבר האפשרות להגיש בקשה למתן צו לפי החוק. עם זאת, שלא כנטען בדוח, רוב ציב ור הפרקליטים המטפל בתיקי עבירות מין, הן בשלב ההליך הפלילי הן בשלב שחרור על תנאי ממאסר, מודע לקיומו של חוק חזרת עבריין מין לסביבת נפגע עבירה ובמקרים המתאימים מביא הפרקליט לידיעת הנפגע את האפשרות להגיש בקשה על- ה פי .חוק על-פי בירור עדכני עם האחראית על תחום נ פגעי העבירה במטה הארצי, מערכת מנ"ע כוללת יידוע אוטומטי של נפגע העבירה בתיקי עבירות מין המיידע אותו על אפשרותו להגשת בקשה לפי ה חוק באופן מפורש תוך שהודעה זו ניתנת לנפגע בשלושה צמתים בהליך (שלב ההרשעה, שלב גזר הדין ושלב שחרור על תנאי ממאסר). יצוין, כי תוספת זו לתכני מנ"ע נעשתה לבקשת גורמי הפרקליטות באמצע שנת1021 . כמבואר בהנחיית פרקליט המדינה 21.10 עמדת הפרקליטות היא כי, ככלל, בקשות לפי ה חוק יוגשו על -די י נפגע העבירה עצמו כפי שמאפשר החוק באופן מפורש ,וזאת בשל מהות החוק - סעד אזרחי העשוי להינתן לנפגע העבירה לא חר תום בירור ההליך הפלילי .מכלול השיקולים שעל הפרקליטות לשקול , חורג בהרבה משיקוליו הרלוונטיים של נפגע העבירה .בהתאם ,לכך פנה המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים )בשנת 1021 אל מנכ"לית משרד המשפטים ביוזמה לתקן את חוק הסיוע המשפטי כדי שיסמיך את אגף הסיוע המ שפטי במשרד המשפטים להגיש בקשות ולייצג בהן את נפגעי העבירות על- פי ה חוק .הצעה זו אכן התגבשה והתיקון עבר .לאחרונה עם זאת, הנחיית פרקליט המדינה21.10 אכן השאירה פתח לנציג היועץ המשפטי לממשלה להגשת בקשה על- ה פי חוק. אולם, ברי כי אין הכוונה לנקיטת יוזמה עצמאית של הפרקליט, אלא במקרים ספציפיים בלבד כאשר הצורך בהגשתה מתעורר משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 34 מן הנפגע עצמו והוא בעל עניין בהגשת הבקשה, אך אין ביכולתו להגישה לבדו ומתעורר צורך, במקרה .חריג, כי הבקשה תוגש על ידי הפרקליט בימים אלה, מגובשת טיוטה מעודכנת של הנחיה זו שתביא לכדי ביטוי את השינויי ם הנוספים שבוצעו בתחום חוק המגבלות, ,ובכך תגביר את מודעות כלל ציבור הפרקליטים, לרבות הרפרנטים הרלוונטיים .להוראות חוק המגבלות ולתפקידי הפרקליט התייחסות צוות הביקורת לתגובת המבוקרים: בניגוד להנחיית פרקליט המדינה 21.10 , הפרקליטות אינה מיידעת נפגעי עבירות מין על הזכות להגיש בקשה למתן צו לפי חוק מגבלות חזרת עבריין מין לסביבת נפגע עבירה והמועדים לכך. ממצאי הביקורת העלו כי הפרקליטות גם אינה מעבירה מידע נדרש בעניין למנ"ע, וכפועל יוצא מכך, מנ"ע אינה מיידעת נפגע עבירת מין על הזכות להגיש בקשה למתן צו נגד עבריין המין.לפי החוק מרבית הגורמים המוסמכים בפרקליטות שעמם נפגש צוות הביקורת, לא ידעו על הנחיית פרקליט המדינה21.10 .ועל אופן ביצועה ביחידתם עוד העלו ממצאי הביקורת כי.הפרקליטות אינה יוזמת הגשת בקשות לפי החוק אי העמדת מידע חשוב והכרחי לנפגע עביר ת מין בדבר זכויותי ו לפי חוק מגבלות על חזרת עבריין מין ,לסביבת נפגע עבירה אינו מאפשר לנפגע העבירה לממש את זכויותיו, הן ככל שהפרקליטות לא ממלאה .את חובותיה הן ככל שנדרשת פעולה אקטיבית של נפגע עבירה למימושן כפועל יוצא מכך, עלול נפגע עבירת מין להיתקל בעבריין המין שפגע בו, לאחר שח ,רורו ממאסר מבלי שניתנה לו קודם לכן התראה ו.אפשרות לפעול למימוש הזכות העומדת לו לבקש הטלת מגבלות על חזרת עבריין המין לסביבתו 'תמצית תגובה לממצא מס11 - העדר מדיניות אחידה וסדורה לעניין טיפול הפרקליטות בעמדת נפגע עבירה לפני ועדת שחרורים סעיף2. לחוק זכויו ת נפגעי עבירה ותקנה21 לתקנות זכויו ת נפגעי עבירה קובעים חובת היידוע בדבר מועד הדיון בפני ועדת שחרורים וכן חובת יידוע בדבר זכותו של נפגע עבירת מין או אלימות להביע עמדה בכתב בפני ועדת הש חרורים . חובה זו מוטלת על קצין שירות בתי הסוהר , ולכן א ין כל בסיס משפטי לנ טען כלפי בא- .כוח היועץ המשפטי לממשלה, ויתר גורמי הפרקליטות בעניין זה כל הפעולות שביצעה הפרקליטות בהקשר האמור הן מעבר לחובה המוטלת על בא- כוח היועץ המשפטי לממשלה על-פי החוק. חרף עשייה זו של נציגי בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה, אשר כאמור הי א פעילות מבורכת אשר אי נה רובצת לפתחם ש ל באי- כוח היועץ המשפטי לממשלה ואשר הוצגה בשקיפות מלאה לגוף הביקורת לרבות מסמכים פנימיים, מוצא גוף הביקורת לנכון לבקר פע ילות זאת, חלף ציונם לשבח של באי- .כוח היועץ המשפטי לממשלה בהקשר האמור התייחסות צוות הביקורת לתגובת המבוקרים: ממצאי הביקורת העלו כי שירות בתי הסוהר מעביר לפרקליטות עמדות בודדות בלבד של נפגע עבירה לוועדת שחרורים באשר לסיכון הצפוי משחרורו המוקדם של הנידון, מתוך אלפי תיקים הנדונים בשנה בפני הוועדה ,. עוד מצאה הביקורת כי קיים חוסר אחידות , חוסר שיטתיות ואקראיות בטיפול בעמדת נפגע עבי.רה בין פרקליטויות המחוז השונות ,בהעדר הנחיה אחידה וסדורה, ולנוכח קשיים ומגבלות מעשיים פועלים הפרקליטים האחראים ל הבאת עמדת נפגע עבירה לפני ועדת השחרורים בפרקליטויות ה מחוז השונות, על- .פי שיקול דעתם איתור נפגע העבירה, יידועו בדבר הזכות להביע עמדה לעניין שחרו רו המוקדם של הנידון והבעת עמדה .לפני ועדת השחרורים, נעשים באופן רנדומאלי ולא שיוויוני בין נפגעי העבירה משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 35 חרף פניות שונות של גורמים בפרקליטות להנהלת הפרקליטות, דרג ההנ ה לה הבכיר נמנע מקבלת החלטות וממתן פתרונות בסוגיות אלה, ובכלל זאת מגיבוש מדיניות סדורה ואחידה הכוללת עקרונות וקווי פעולה ב עניין .זאת, הן לעניין ייזום פניה ל שירות בתי הסוהר לצורך קבלת עמדת נפגע עבירה מקום ש זו לא התקבלה בפרקליטות , הן לעניין עמדה של הפרקליטות בבקשה של נפגע העבירה להופיע .ולטעון בפני הוועדה משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 36 'חלק א- הביקורת 1. מבוא חוק זכויות נפגעי עבירה עיגן לראשונה בחקיקה את זכויותיהם של נפגעי עבירה בהליך הפלילי. לא עוד עֵד המסייע לתביעה הכללית בהוכחת האשמה, אלא גורם בעל מעמד חוקי ומוכר, השותף להליך .הפלילי המתנהל נגד הפוגע עניינו של נפגע העבירה בהליך הפלילי נובע, בראש ובראשונה, מכך שהוא הנושא את השלכות העבירה על חייו, גופו ונפשו. אם בעבר הרחוק מעמדו של נפגע עבירה נד חק לקרן זווית לנוכח עמדת המדינה- באמצעות רשויות אכיפת החוק- כי ניהול ההליך הפלילי המסור לידה מושתת על אינטרס ציבורי ,בלבד, הרי שבמרוצת השנים ועל רקע חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו התפתחה ההכרה וההצדקה בדבר האינטרס הפרטי של נפגע העבירה בקשר עם הליך זה4 . כך, כדברי כבוד נשיא בית ,המשפט העליון השופט מ איר שמגר, בפסק הדין בעניין גנימאת5 , בקובעו לראשונה בהתייחס למעמד נפגע עבירה לאמור : "חוק יסוד כבוד האדם וחירותו נושא עימו בשורה חוקתית חקו קה לכל החברה ולא רק לעבריינים שבה. קורבן העבירה בפועל ובכוח וכל אזרח תמים- דרך זכאים ..להגנה על כבודו וחירותו מפני פחד, אימה ופגיעה לא פחות מן הנאשם. ." ממעמד של עֵד בהליך הפלילי המסייע בהשגת ראיות, נעה המטוטלת לעבר הכרה בזכויות עצמאיות של נפגע עבירה . חוק זכ ויות נפגעי עבירה קובע זכויותיו של נפגע עבירה לקבל מידע על ההליך, להיות נוכח בו ולהביע עמדה בצמתים מרכזיים במהלכו. בהקשר זה, הובאה בספרות הגישה שלפיה הענקת זכויות ,לנפגע עבירה נועדה גם למנוע ממנו את חווית "הקוֹרבנּות המשנית" הנפוצה בהליכים פליליים שעיקרה פג יעה בנפגע על- ידי רשויות אכיפת החוק עצמן, לרבות בדרך של אי מסירת מידע והיוועצות עמו6. הצורך בביקורת זו נולד בהמשך ל מידע שהובא בפני הנציבה בנושא ו מיפוי מוקדם שנערך על- ידי צוות ,הביקורת באגף הביקורת בנבת"ם ו אשר חשף כשלים וליקויים אפשריים בהתנהלות הגופים המבוק רים בנוגע לקיום חובותיהם כלפי נפגעי עבירה. ביטוי ם של ליקויים אפשריים אלה היה ב היבטים שונים הקשורים ,בקיום הוראות החוק ב ניהול תקין , בקיומם של מדיניות, הנחיות ונהלי עבודה להסד רת תהליכי העבודה בפרקליטות בנושא, באחידות ביישום המדיניות והנהלים, בשקיפות תהליכי העבודה, במקצועיות ו ב יעילות עבודת הפרקליטות . הביקורת נושא הדוח נערכה על- ידי צוות ביקורת מאגף הביקורת של נבת"ם, בהתאם לסמכות שהוענקה לה במסמך העקרונות7 מכוחו הוקמה, לביצוע בדיקה מערכתית (להלן- "מסמך "העקרונות). מטרת ה ביקורת היא לבדוק את אופן הביצוע והיישום של הוראות הדין המטילות חובות 4 ע"פ20105.1 ,פלוני נ' מדינת ישראל עמודים220-21. ( 20.1.2..1 ); דנ"פ12.05.2 מדינת ישראל 'נ חוסאם בן מוג'הד חג'י יחיא , עמודים2.-20 ( 1.0.2..2 .) 5 דנ"פ12225.1 עימאד גנימאת נ' מדינת ישראל(, פ"ד מט1 ) 202 , עמוד212 ( 21.22.2..1 .) 6 ראו גם מאמרן של ד"ר הדר דנציג-רוזנברג וד"ר דנה פוגץ' "'הדור הבא' של זכויות נ פגעי עבֵרה: הזכות החוקתית להליך ,"הוגן עיוני משפט לו (תשע"ה- 1021 ), עמודים112-110 . 7 מסמך עקרונות בדבר "הקמת נציבות הביקורת על מערך התביעה וייצוג המדינה בערכאות" מיום22...1022 , בחתימת .שרת המשפטים לשעבר, ציפי לבני והיועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 37 .על הפרקליטות, מכוח זכויות שהוקנו בחוק לנפגעי עבירה מטרת-העל של ה ביקורת, בדומה לביקורות מערכתיות יזומות המבוצעות על- ידי נבת"ם, היא להביא לשיפור פעולתם של הגופים המבוקרים ובתוך כך להביא לחיזוק אמון הציבור בגופים אלה ובמערכת אכי.פת החוק בכללותה דוח ביקורת זה הוא דוח נושאי של נבת"ם: בחלק ו הראשון ה של דוח ,יובאו המסגרת המשפטית,מטרת הביקורת ,תקופת הביקורת תתי- נושאי הביקורת, ההיבטים שלאורם נבדקו, ,הנחות ביסוד הביקורת, הגבלות בביצוע הביקורת וכן הצגת שלבי העבודה בביצוע הביקורת . בחלק ו השני של הדוח יוב או ממצאי הביקורת ביחס לכל אחד מתתי-נושאי הביקורת שנבדקו . ממצאים אלה ה ם פרי עיבוד, ניתוח והערכה של ממצאים שאותרו במהלך ביצוע הביקורת , ובכלל :זאת עיון במסמכים, פגישות שקיים צוות הביקורת עם שורה של גורמים רלוונטיים ו בדיקה מדגמית של תיקים, הכל כפי שיפורט בהרחבה להלן. בחלקו השלישי של דוח הביקורת יובאו המלצות הביקורת, הן בהתייחס לנושא הביקורת בכללותו, הן בהתייחס לתת י-נושאי הביקורת באופן פרטני. משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 38 5. המסגרת המשפטית :המסגרת המשפטית הרלוונטית לנושא הביקורת מתבססת על המקורות הבאים  .חקיקה  .פסיקה  הנחיות .פרקליט המדינה  .דוח מבקר המדינה .א חקיקה חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א- 5111 חוק זכויות נפגעי עבירה קובע את מעמדם וזכויותיהם של נפגעי עבירה בקשר להליך הפלילי נגד הפוגע. נפגע עבירה הוגדר בהוראת סעיף1 :לחוק זכויות נפגעי עבירה, כדלקמן "מי שנפגע במישרין מעבי רה8 וכן בן משפחה9 של מי שהעבירה גרמה ".למותו, למעט החשוד, הנאשם או הנידון חוק זכויות נפגעי עבירה .עומד במרכזו של דוח ביקורת זה מטרת ו "לקבוע את זכויותיו של נפגע עבירה ולהגן על כבודו כאדם, בלי לפגוע בזכויותיהם על- ".פי דין של חשודים, נאשמים ונידונים החוק מסד יר שלוש ה נושאים עיקריים המעניקים זכויות ל נפגעי עבירה , כדלקמן :הזכות לקבל מידע, לרבות על זכויותיו כנפגע עבירה, על הדרך שבה מתנהל ההליך הפלילי, ועל שלבים בהליך הפלילי ;בקשר לעבירה שממנה נפגע הזכות להביע עמדה ,בשלבים שונים של ההליך הפלילי לרבות לעניין הסדר לס גירת תיק עם החשוד, עיכוב ,ההליך הפלילי, הסדר טיעון עם הנאשם עובר ל ,טיעונים לעונש לו פני ;ועדת שחרורים והזכות להגנה, לרבות בדרך של מתן צו פיקוח לפי חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, תשס"ו- 1002 (להלן- "חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין"). י סע ף2 ל חוק זכויות נפגעי עבירה קובע עקרון מנחה שלפיו "מתן הזכויות לנפגע עבירה ייעשה תוך ".התחשבות בו ובצרכיו, שמירה על כבודו והגנה על פרטיותו ובתוך זמן סביר חוק זכויות נפגעי עבירה מבחין בין2 מעגלים של נפגעי עבירה:, כדלקמן (2) כלל נפגעי עבירה (1) נ פגעי עבירת מין או אלימות (2 )נפגעי עבירת מין או אלימות חמורה המעגל החיצוני כולל את כלל נפגעי העבירה,, כהגדרתם בחוק והמעגל הפנימי ביותר את נפגעי עבירת מין או אלימות חמורה. בהתאם, מייחד החוק זכויות לכל אחד מהמעגלים הפנימיים, באופן שאינן חלות על נפגע.י עבירה נושא המעגל החיצוני לו 8 עב ירה הוגדרה בהוראת סעיף1 " :לחוק למעט עבירות תעבורה [סייג: עבירה לפי סעיפים21 ו- 21 ,]א לפקודת התעבורה שמתקיימים בה כל אלה: היא מסוג עוון או פשע ; היא נעברה בישראל , ואם נעברה מחוץ לישראל, בית משפט בישראל דן ;בה חקירתה תיעשה בידי הגוף החוקר [משטרת ישראל או המ ]חלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים והתביעה בה תנוהל בידי תובע [כמשמעותו בסעיף21 ()(א2 ( )(א) או1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 2.11 ".] 9 בן משפחה הוגדר בהוראת סעיף1 ."לחוק: "בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, בן או בת, אח או אחות משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 39 מכוחו של החוק הותקנו תקנות זכויות נפגעי עבירה, תשס"ב- 1001 (להלן- ""התקנות) , המסדירות ומפרטות את אופן מימוש זכויות נפגעי עבירה , לרבות הוראות בדבר אופן קיום החובות המוטלות על ה פרקליטות .מכוחן של זכויות אלו חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע עבירה, תשס"ה- 5114 צל ד חוק זכויות נפגעי עבירה, הוסיפה הביקורת ובדקה את אופן הביצוע והיישום של הוראות חוק מגבלות על חזרת ו של עבריין מין לסביבת נפגע עבירה, תשס"ה- 5114 (להלן- "חוק מגבלות על חזרת "עבריין מין לסביבת נפגע עבירה). החוק מסדיר זכויות של נפגע עבירת מין בקשר עם הטלת מגבלות על חזרת עבריין מין לסביבתו, ו מטרת ו "להגן על נפגע עבירה ולמנוע נזק נוסף שעלול להיגרם לו מהיתקלות תדירה בעבריין מין שפגע בו, בלי לפגוע במידה העולה על הנדרש בזכויותיו של עבריין ".המין מכוחו של חוק זה הותקנו ת קנות מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (דרכים ומועדים להגשת בקשה להטלת מגבלות ולדיון בה), התשע"ד- 1021 . חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1985 הביקורת בדקה גם את אופן הבי צוע והיישום של הוראות חוק סדר הדין הפלילי ,][נוסח משולב תשמ"ב- 1985 (להלן- "חוק סדר הדין הפלילי"), בכל הנוגע לזכויות של נפגע י עבירה ,מכוחו הן לעניין קבל ת החלטה בערר על החלטה שלא להעמיד חשוד לדין והמועד ים לכך (סעיף21 א לחוק), הן לעניין הבאת קולו של נפגע עבירה בשלב הטיעונים לעונש , ובכלל זאת הגשת תסקיר נפגע עבירה והבאתו לע דות בבית המשפט (סעי פים 210 ו- 2.2 א לחוק). הביקורת לא בחנה דברי חקיקה שאינם מטילים חובות על הפרקליטות, ובכלל זאת הוראות חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירת מין או אלימות, תשס"ח- 1001 , המסדיר זכויות קטינים נפגעי עבירת מין או אלימות לקבלת סיוע ראשוני במרכזי סיוע שיו קמו על- .ידי שר הרווחה והשירותים החברתיים לדוח ביקורת זה מצורפת טבלת מיפוי של כלל זכויות נפגעי עבירה מכוח החוקים המבטיחים את זכויות נפגעי עבירה והתקנות שהותקנו מכוחם, תוך הבחנה בין שלוש ה קבוצות (מעגלים לעיל) של נפגעי עבירה והזכויות המוקנות לכל קבוצה- נספח 'א. ב .פסיקה בית המשפט העליון נדרש למעמדם של נפגעי עבירה עוד קודם .לחקיקת חוק זכויות נפגעי עבירה בפסק הדין המנחה של כבוד נשיא בית משפט העליון, השופט ,מאיר שמגר נקבע מעמדו של נפגע עבירה על רקע חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לאמור10 : 10 דנ"פ12225.1 עי מאד גנימאת נ' מדינת ישראל(, פ"ד מט1 ) 202 , 212 ( 21.22.2..1 .) משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 45 "חוק יסוד כבוד האדם וחירותו נושא עמו בשורה חקוקה לכל פרט בחברה, אולם בשורה זו נועדה לכל החברה ולא רק לעבריינים שבה. קורבן העבירה בפועל ובכוח וכל אזרח תמים- דרך זכאים ל ,הגנה על כבודם ועל חירותם מפני פחד, אימה ופגיעה לא פחות מן הנאשם; הקניית זכויות מכוח חוק היסוד דינה שתחול על הכל, האזרח והגר, התושב והמבקר, הנאשם והקורבן". דברים אלה קיבלו משנה תוקף עם חקיקת חוק ז כויות נפגעי עבירה, במסגרתו הוקנה לנפגעי עבירה .מעמד בהליך הפלילי כך בפסק דינה של כבוד השופטת )(כתוארה אז מרים נאור , בהתייחס למעמד נפגע עבירה בהליך הפלילי11 : "נפגע העביר ה אינו עוד נטע זר או'בן חורג ', כלשונה של קרפ[ 'י קרפ "המשפט הפלילי- יאנוס של זכויות האדם: קונסטיטוציונליזציה לאור חוק- יסוד: כבוד האדם וחירותו " הפרקלי ט מב (תשנ"ה- )תשנ"ו21 ], בהליך הפלילי. לפי התפיסה הרווחת היום אין לראות עוד בעניינו של הנפגע כ עניין שהשתרבב לתוך ההליך הפלילי מטעמי נוחות ויעילות רק כדי להקל על הקורבן להיפרע מהפוגע ולמנוע כפל הליכים. ההליך הפלילי המגן על זכויות הפרט-הנאשם מגן גם על זכויותי ו של הפרט-הנפגע". יפים בהקשר זה גם דבריה של כבוד השופטת עדנה ארבל , אשר עמדה אף היא על מעמדו של נפגע עבירה בהליך הפלילי12 בקובעה :לאמור " בשנים האחרונות הלך והתעצם מעמדו של נפגע העבירה בהליך הפלילי עוד לפני חקיקתו של חוק זכויות נפגעי עבירה , התשס"א- 5111 , ובוודאי לאחריו. לסוגיית מעמדו של הנפגע, השזורה כחוט השני בכל שלביו של ההליך הפלילי, לא נקבעו גבולות ברורים. עם זאת, מהכתיבה בנושא עולה כי התפיסה הרווחת כיום הינה שנפגע העבירה הינו חלק אינטגראלי, באופן זה או אחר , בשלבים שונים של ההליך הפלילי גם אם אינו צד בהליך. כך באופן כללי הוכרה זכותו של נפגע העבירה לקבל מידע אודות ההליך הפלילי...; כן הוכרו זכ...ויותיו של נפגע החל בשלב החקירה ; המשך בזכותו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה להביע עמדתו באשר להסדר טיעון...; זכות ו להיחקר כעד באופן ששומר על כבודו ורגשותיו ואינו מבזה או משפיל אותו... ; וכלה בהליכים המתנהלים אחרי המשפט, כגון הליכי חנינה והליכים בפני וועדת שחרורים, במסגרתם זכאי נפגע עבירת מין או אלימות להביע את עמדתו.. . באופן כללי צוין כי החוק משקף תפיסה הרואה את תפקי דו של הדין הפלילי כדין שנועד להגן לא רק על החברה בתור שכזו אלא גם על יחידיה". לנוכח התפיסה החדשה שהביא בכנפיו חוק זכויות נפגעי עבירה, הוסיפה כבוד השופטת ארבל וקבעה :את תפקידו של בתי המשפט ביחס לנפגעי עבירה "על מערכת המשפט, בצד שמירת זכויות הנאשם בהליך המת נהל נגדו, גם לפרוש ,חסותה על נפגעי עבירה באשר יהיו, הפונים אל רשויות האכיפה להתלונן 11 רע"פ1.02502 אסף נ' מדינת ישראל(, פ"ד נו2 ) 111 , 12. ( 1.1.1001 .) 12 ע"פ.210501 מדינת ישראל נגד איתמר ביטון , פסקה1 ( לפסק דינה של כבוד השופטת עדנה ארבל12.00.100. .) משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 41 והעומדים על דוכן העדים חשופים בצריח בסיטואציה קשה ביותר. קיימת חשיבות בכך שלנפגעי העבירה יתאפשר לומר את דברם ללא מורא, תוך כלכול צעדיהם לפי בחירתם וצו מצפו נם, על מנת שיובטח ' כי תימנע מהם טראומה חוזרת' בעת בירור ".עניינם. כך בשדה המשפט המהותי וכך בשדה המשפט הדיוני ג .הנחיות פרקליט המדינה צוות הביקורת מצא כי קיימות 20 הנחיות של פרקליט המדינה, אשר בגדרן קיימת התייחסות לזכויות נפגעי עבירה מכוח החוק. ההנחיה המרכזית היא הנחיה מס פר21.0 שנושאה "סיוע לקורבן עבירה "ולעדי תביעה בהליך הפלילי מיום2..1.2.11 , מעודכנת ליום2.1.1022 ( להלן- "הנחיית פרקליט המדינה14.7 "), אשר נועדה להתוות את הטיפול בנפגעי עבירה .ואשר עליה נעמוד בהרחבה להלן ההנחיות הנוספות עוסקות בנושאים שונים מעולם התוכן של התביעה הפלילית, ובמסגרתן התייחסות נקודתית לזכויות נפגעי עבירה, :כדלקמן 2) הנחיית פרקליט המדינה מספר2.2 ""דרך ניסוח כתב אישום (מיום11.1.2..2 , מעודכנת ליום 0.1.100. ); 1) הנחיית פרקליט המדינה מספר2.0 ""מסירת העתק מכתב האישום למתלונן ולקורבן עבירה (מיום0.0.2..2 , מעודכנת ליום2.2.1002 ); 2) הנחיית פרקליט המדינה מספר1.2 ""הנחיות לעריכת הסדר טיעון (מיום22.1.2.1. , מעודכנת ליום21.1.100. ); 1) הנחיית פרקליט המדינה מספר1.1 "הסדר טיעון בעבירת מין ובעבירה של התעללות בקטין בתוך "המשפחה (מיום11...2.1. , מעודכנת ליום2.2.1002 ); 1) הנחיית פרקליט המדינה מספר..1 "בירור מצבו הרפואי של קורבן העבירה לקראת עריכת הסדר "טיעון או לקראת שלב הטיעון לעונש (מיום21.21.2..2 , מעודכנת ליום2.2.1002 ); 2) הנחיית פרקליט המדינה מספר21.2 "השיקולים שלפיהם תקבע עמדת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה בוועדת שחרור"ים (מיום0.1.2..2 , מעודכנת ליום2.2.1002 ); 0) הנחיית פרקליט המדינה מספר21.2 "ניהול ההליך הפלילי בעבירה של התעללות מינית או אחרת "שבוצעה כלפי קטין בתוך המשפחה (מיום1.1.2.1. , מעודכנת ליום2.2.1002 ); 1) הנחיית פרקליט המדינה מספר21.1 "בקשה מצד גורמים שונים לעיין במידע המצוי בתיק "חקירה (מיום1.2.2..1 , מעודכנת ליום20.2.1021 ); .) הנחיית פרקליט המדינה מספר21.10 ""חוק מגבלות על חזרת עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (מיום22.22.100. ); משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 45 ד . דוח מבקר המדינה דוח שנתי של מבקר המדינה 10ב בחן את נושא "ההיערכות ליישום חוק זכו ,יות נפגעי עבירה התשס"א- 1002 " בדגש על המשרד לביטחון פנים , אך גם תוך התייחסות למשרד המשפטים - מחלקת ייעו ץ וחקיקה ופרקליטות המדינה . הבדיקה בוצעה במהלך החודשים מרץ- יולי1002 , והדוח פורסם בחודש מאי1000. במסגרתו, בדק משרד מבקר המדינה את הנושאים הבאים: ההיערכ ות להעברת ,מידע לנפגעי עבירה,העברת מידע לנפגעי עבירה, תיקון החוק וחקיקת משנה תקצוב הפעולות הדרושות לביצוע החוק, העברת מידע באמצעות דפי מידע ומידת הטמעת החוק במשטרה ו ב פרקליטות (להלן- ""דוח מבקר המדינה.) הביקורת מצאה רלוונטיות לחלק מ ,ממצאי דוח מבקר המדינה ואלה יובאו ברקע הדברים בתתי- הנושאים הרלוו נ טיים שנבדקו ב חלקו השני.של דוח זה פירוט והרחבה של כל ה ל מקורות,שנמנו לעיל .יובאו בחלקו השני של הדוח העוסק בממצאי הביקורת משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 43 3. מטרת הביקורת מטרת הביקורת היא בדיקת אופן הביצוע והיישום של הוראות החקיקה וחקיקת המשנה , המטילות חובות על ה פרקליטות למימוש זכויות שהוקנו לנפגעי עבירה בהליך הפלילי. ביקורת זו נועדה לשקף ולהציג תמונת מצב מלאה, רחבה וכוללת בדבר אופן הביצוע והיישום של הוראות הדין על- ידי הפרקליטות ואופן הטיפול בנפגעי עבירה בכל שלבי ההליך הפלילי ובצמתי קבלת ההחלט ות הנוגעות לגורלו של ההליך. ממצאי הביקורת יכול שישמשו כלי ניהול י מהמעלה הראשונה .בידי הנהלת הפרקליטות בבסיס ביקורת זו ,, מטרה המשותפת לכלל הביקורות המערכתיות שמבצעת נבת"ם להביא- ככל שהדבר נדרש- לשיפור ממש י בפעילות ה פרקליטות בנושא הביקורת, וכפועל יוצא מכך לחזק את אמון הציבור הן בפרקליטות על מחוזותיה ומחלקותיה, הן.במערכת אכיפת החוק בכללותה משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 44 4. תקופת הביקורת ו היקפי פעילות .א תקופת הביקורת הביקורת חל ה על תקופה ש ל שנתיי ,ם מיום2.0.1021 ועד ליום20.2.1021, בי חס לתיקים שההליך בהם הסתיים (נבדק מספר מועט של תיקים שחרגו קמעא מהתקופה האמורה ואשר נכללו במסדי הנתונים שנמסרו לצוות הביקורת על- .)ידי יחידת הניהול של הפרקליטות .ב היקפי פעילות לצוות הביקורת התברר מפי הגורמים המוסמכים בפרקליטות, כי אין בידי הפרקליטות כל דרך להפיק מידע מהימן, מקיף ומלא אודות מספר התיקים בעב ירות שחוק זכויות נפגעי עבירה חל עליהן בתקופת הביקורת13 .כמו כן , אין ביכולתה להפיק מידע אודות מספר התיקים שיש בהם נפגעי עבירה,, בפועל .בתקופת זו נפרט: בחלוף חודשיים מ בקשת צוות הביקורת, מסרה הפרקליטות נתון חלקי שלפיו בתקופת הביקורת נפתחו בפרקליטות31,/93 תיקי ם .בעבירות שחוק זכויות נפגעי עבירה חל עליהן זאת, תוך הדגשת שתי :הסתייגויות האחת , כי "המדובר בנתון המשקף רק באופן חלקי את כמות התיקים שהחוק חל עליהם ".שטופלו בפרקליטות בתקופת הביקורת השניה , כי המדובר רק בתיקים שנפתחו במסלול "פלילי "מעצר (תיק שהחשוד בו נתון )במעצר"ובמסלול "פלילי ללא מעצר (תיק שהחשוד בו אינו נתון )במעצר14, שכן טרם עלה ביד ה "לפלח את רשימת התיקים שנפתחו במסלול "גניזה מהירה ולמיין מתוכם את אלה שהחוק חל עליהם15 . בהמשך, מסרה הפרקליטות נתון נוסף ש לפיו בתקופת הביקורת נפתחו בפרקליטות17,617 תיקים בעביר ות שחוק זכויות נפגעי עבירה חל עליהן, במסלול ""גניזה מהירה (תיק שהתקבלה בו החלטה )שלא להעמיד את החשוד לדין. גם במקרה זה, הדגישה הפרקליטות כי המדובר ב" נתון המשקף רק באופן חלקי את כמות התיקים שהחוק חל עליהם ושטופלו בפרקליטות בתקופת הביקורת" 16 . דהיינו, בתקופת ה ,ביקורת נפתחו בפרקליטות, בסך הכל49,511 תיקים בעבירות שחוק זכויות נפגעי ,עבירה חל עליהן. זאת ,כאמור.בכפוף להסתייגות הפרקליטות בדבר העדר מהימנות ודיוק נתון זה בהתאם למידע שנמסר לצוות הביקורת מיחידת הניהול בפרקליטות המדינה , נפתחו בתקופת הביקורת בפרקליטות , ב,שלושת המסלולים דלעיל בסך הכל /8,673 תיקים. 13 בדיווחים של שר המשפטים לוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לשנים100. ו- 1020 (סעיף22(ב) לחוק), הו באה .התייחסות לנתון מספרי זה לדברי פרקליטה ביחידת הניהול בדואר אלקטרוני לראשת צוות הביקורת מיום1..0.1021 , שלפיהם הנתונים המספריים שהועברו לוועדת חוקה, חוק ומשפט בשנת1020, התבססו על שלוש "ש ליפות" ממערכת .המחשוב אשר שתיים מהן לא ניתן לבצע כיום על תקופת עבר, ולכן לא ניתן לבצע ביחס לתקופת הביקורת 14 כפי שהובהר בדואר אלקטרוני של פרקליטה ביחידת הניהול לראשת צוות הביקורת מיום..1.1021 , במסגרת מיפוי התוצאות שהתקבלו עליהם לאתר רק את התיקים שסעיף העבי רה הראשי של הרשות החוקרת הוא סעיף עבירה שחוק .זכויות נפגעי עבירה חל עליו 15 דואר אלקטרוני לראשת צוות הביקורת, מיום20.1.1021 . 16 דואר אלקטרוני ל ראשת צוות הביקורת, מיום1...1021 . משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 45 משמעות הדבר היא כי ,כ- 84% מהתיקים שנפתחו בפרקליטות,, בתקופת הביקורת כלל ו נפגע עבירה . נתון זה נתמך גם בדברי פרקליטי המחוזות והרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה שנשאלו בעניין, אשר העריכו כי מרבית התיקים הנפתחים בפרקליטות .כוללים נפגע עבירה משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 46 /. תכולת הביקורת לצורך קביעת תכולת הביקורת וגיבושה של תכנית הביקורת, ערך צוות הביקורת מיפוי מקדים של הנושא על היבטיו השונים, תוך קביעת הגופים המבוקרים, תתי- נושאי הביקורת, היבטי הביקורת ובעלי התפקידים הרלוונטיים לתכולת הביקורת בגופים ה .מבוקרים :להלן יוצגו ההיבטים השונים באופן מפורט .א הגופים המבוקרים לנוכח מטרת הביקורת וגדרי סמכויות נבת"ם במסמך העקרונות, נערכה הביקורת בפרקליטות המדינה על מחוזותיה הפליליים ומחלקותיה הרלוונטיות, כמפורט להלן: 2. פרקליטות מחוז תל אביב- פלילי 1. פרקליטות מחוז מ רכז 2. פרקליטות מחוז ירושלים- פלילי 1. פרקליטות מחוז חיפה- פלילי 1. פרקליטות מחוז צפון 2. פרקליטות מחוז דרום- פלילי 0. )פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה 1. פרקליטות המדינה- המחלקה לחקירות שוטרים .. פרקליטות המדינה- המחלקה הפלילית 20 . פרקליטות המדינה- המחלקה הכלכלית 22 . פרקלי טות המדינה- מחלקת עררים 21 . פרקליטות המדינה- מחלקת עיכוב הליכים 22 . פרקליטות המדינה- ה ממונה על יחיד ת הסיוע בפרקליטות המדינה ב חודש ספטמבר1021 ה חל ה נבת"ם בביצוע ביקורת בנושא זכויות נפגעי עבירה בתביעה המשטרתית17 . .ב תתי נושאי הביקורת הוראות הדין מסדירות שורה אר וכה של זכויות ה מוקנות לנפגעי עבירה בכלל ול נפגעי עבירת מין או אלימות חמורה בפרט . בהתאם, בדק צוות הביקורת את תתי- :הנושאים הבאים 2. יחידות סיוע בפרקליטות המדינה - הקמת יחידות סיוע , מבנה היחידות, פריס תן , בעלי ה תפקידים בהן , ,מדיניות סמכויות ודרכי פעולה של היחיד ות (סעיף12 לחוק זכויות נפגעי )עבירה , לרבות ממשק עבודה עם הפרקליט המטפל והקשר עם נפגע העבירה. 17 תובע כהגדרתו בהוראת סעיף21 ()(א1) לחוק סדר הדין הפלילי: "שוטר שנתקיימו בו תנא י הכשירות שקבע שר ."המשפטים בהתייעצות עם שר הפנים ונתמנה להיות תובע בידי המפקח הכללי של המשטרה משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 47 1. דפי מידע - קיומם של דפי מידע בנוגע ל זכויות נפגעי עב ירה, ל שלבים בניהול ו של ה הליך ,הפלילי ל שירותי סיוע הניתנים לנפגעי עבירה ו ל דרכי הגנה אפשריות העומדות לנפגעי עב,ירה לרבות אופן הפצת דפי המידע ועדכונם (סעיפים1(א) ו- 22 לחוק זכויות נפגעי עבירה ותקנות2- 1 )לתקנות . 2. זיהוי נפגע עבירה והזנתו ב תיק הפרקליטות- אופן זיהוי נפגע עבירה בעת פתיחת תיק ב פרקליטות ו .כן אופן קליטתו והזנתו בתיק הפרקליטות זאת, לנוכח חשיבות שלב זה המחולל הקמת נפגע עבירה בתיק להבטח ת קיום מלוא החובות המוטלות על הפרקליט מכוח חוק .זכויות נפגעי עבירה 1. ב ירור עמדת נפגע עבירה ל עניין קבלת מידע על ההליך הפלילי - האם הפרקליטות מבררת את עמדת נפגע ה עבירה לעניין קבלת מידע על ההליך הפלילי בקש ר לעבירה שממנה נפגע , שאז על הפרקליטות למלא שורה של חובות כלפי נפגע עבירה מכוח זכויותיו לפי דין. זאת, גם בשים לב לכך ש על הרשות החוקרת מוטלת החובה ליידע נפגע עבירה בדבר הזכות ל הגיש בקשה זו והגשתה באמצעות משטרת ישראל18 (סעיף1 .)(ב) לחוק זכויות נפגעי עבירה 1. יידוע נפגע עבירה בשל בים שונים בהליך הפלילי - האם ה פרקליטות מיידעת נפגע עבירה ב שלבים ה שונים של ה הליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע , לרבות או פן היידוע ועמידתו בהוראות הדין:. הבדיקה נעשתה ביחס לשלבים הבאים בהליך הפלילי הסדר לסגירת תיק עם החשוד )"("הסדר מותנה ;החלטה להעמיד את החש וד לדין ;מעצר הנאשם ; שחרור הנאשם ממעצר ;וכיע ה ב הליך הפלילי; החלטה אחרת לפי דין להפסיק את ההליך הפלילי; הסדר ;טיעון מועדי ה דיונים בבית המשפט ;ה כרעת דין ;גזר הדין ;הגשת ערעור על פסק הדין ; מתן צו פיקוח לפי סעיף21 לחוק הגנה על הציבור מ פני ביצוע עבירות מין (סע יפים 1(ג) ו-. לחוק )זכויות נפגעי עבירה. בנוסף ובהקשר זה , בדיק ת ממשק העבודה של הפרק ל יטות עם מנ"ע (מערכת מידע לנפגעי עבירה המנוהלת על- ,)ידי משטרת ישראל הב תחשב בקיומן של הוראות דין לעניין יידוע נפגעי עבירה באמצעות מערכת זו והיותה מוזנת ממידע המתקבל מהפרקליטו ת (תקנה. לתקנות )זכויות נפגעי עבירה. 2. הטיפול בע רר שהגיש נפגע עבירה על החלטה שלא להעמיד חשוד לדין- אופן ה טיפול בערר לש מתלונן נ פגע עבירה שהתקבל בפרקליטות על החלטה שלא להעמיד חשוד לדין ,בהתייחס ל משך זמן הטיפול בערר , אופן,יידוע נפגע עבירה בדבר החלטה בערר ועמידת ה בהוראות הדין (סעיף21 )א לחוק סדר הדין הפלילי. 0. הבעת עמדה לעניין שלבים שונים בהליך הפלילי- האם ה פרקליטות מאפשרת ל נפגע עבירת מין או אלימות חמורה להביע עמדה בשלבים שונים בהליך הפלילי, לרבות אופן הבעת העמדה ועמידתה בהוראות הדין והפסיקה. הבדיקה נעשת ה ביחס לשלבים הבאים בהליך הפלילי , טרם קבלת החלטה בהם : הסדר טיעון עם הנאשם ו עיכוב ה הליך הפלילי נגדו (סעיפים22 ו- 20 )לחוק זכויות נפגעי עבירה. 18 תקנות1 ()(ב1) ו-. .(ב) לתקנות זכויות נפגעי עבירה משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 48 1. שמיעת נפגע העבירה בשלב הטיעונים לעונש - אופן מימוש זכות נפגע עבירה למסור הצהרת נפגע לפרקליטות בשלב הטיעונים לעונ ש, וכן בדיקה ה אם הפרקליטות שוקלת הגשת תסקיר נפגע עבירה ו הבאת נפגע העבירה כעד בשלב הטיעונים לעונש (סעיף21 לחוק זכויות נפגעי עבירה וסעיף 210 לחוק סדר הדין הפלילי) . .. זכויות נפגע עבירה מכוח חוק מגבלות על חזרת עבריין מין לסביבת נפגע עבירה - האם הפרקליטות מי ידעת נפגע עבירת מין על ה זכ ות להגיש בקשה למתן צו לפי החוק, והאם .הפרקליטות יוזמת הגשת בקשה למתן צו לפי החוק 20 . הטיפול בעמדת נפגע עבירה ל פני ועדת שחרורים - אופן טיפול הפרקליטות בעמדת נפגע עבירה לוועדת שחרורים, בעניין הסיכו ן הצפוי משחרורו של האסיר שהורשע בבי צוע העבירה (סעיף2. )לחוק זכויות נפגעי עבירה. הבדיקה של תתי- נושאי הביקורת האמורים נעשתה, בין היתר, לנוכח הוראת סעיף1 לחוק זכויות ,נפגעי עבירה ה קובעת כי בתי המשפט והרשויות- בכללן הפרקליטות- " ינקטו צעדים הדרושים ".להבטיח זכויות נפגעי עבירה לפי חוק זה ג. היבטי הביקורת תתי נושאי הביקורת נבדקו בהתאם ל היבטי הביקורת :הבאים 2. מדיניות, הנחיות ונהלי ם - קיומם של נהלי עבודה והנחיות המסדירים את תהליכי העבודה של פרקליטים ו עובדי הפרקליטות בכל הקשור למילוי חובותיהם מכוח הוראות הדין בנוגע ל זכויות נפגעי עבירה. בכלל זאת , נ בדק האם נהלי העבודה וההנחיות מקיפים ותואמים את כל חובות הפרקליטות,מכוח הוראות החקיקה וחקיקת המשנה ו האם ההנחיות ונהלי העבודה מסדירים את סדר הפעולות, סמכויות ותפקידים, זמני טיפול, תיעוד וקיום מנגנון לפיקוח .ובקרה 1. אופן ביצוע ויישום- של הוראות ה דין ,ה נחיות ו נהלי העבודה על-ידי הפרקליטים ו עובדי הפרקליטות לרבות הטמעה, הכשרה והדרכה. 2. אחידות - אחידות העבודה ב תתי-נושאי הביקורת בקרב הפרקליטים ועובדי הפרקליטות ב גוף ה מבוקר (פרקליטות מחוז או מחלקה רלוונטית ) וכן בין פרקליטויות המחוז והמחלקות השונות, לרבות אחידו ת העבודה בין יחידות הסיוע,, ככל שהוקמו ובינ יה ן לבין הפרקליטים ועובדי הפרקליטות. 1. פיקוח ובקרה - קיום פיקוח ובקרה של גורם מוסמך בפרקליטות על ביצוע הפעולות הכלולות בתהליכי העבודה המבוקרים, ובכלל זאת בדיקה של.קיום הליכי הפקת לקחים 1. תיעוד - קיום תיעוד הפעו ,לות הכלולות בתהליכי העבודה המבוקרים הן ב מערכת ממוחשבת הן בתיק .הנייר משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 49 2. יעילות ותקינות - יעילות ותקינות של תהליכי העבודה בתתי- .נושאי הביקורת בכלל ,זאת חלוקה ברורה ואפקטיבית של תפקידים וסמכויות ,ו מיומנות נדרשת של הגורם המבצע את הפעולות. 0. תיקון ליקויים ו הפקת לקחים - תיקון ליקויים בעקבות דוחות ביקורת קודמים בנושא : דוח מבקר המדינה "היערכות ליישום חוק זכויות נפגעי עבירה" דוח שנתי10 ב, מאי1000 . ד .בעלי תפקידים רלוונטיים בגופים המבוקרים בעלי תפקידים ,בגופים המבוקרים:הרלוונטיים לנושא הביקורת הם הבאים 2. המ שנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, לצורך קבלת מידע בנוגע ל נושאים ה :באים הקמת יחידות הסיוע בפרקליטות והיקפי פעילותן, ככל שהוקמו ; קיומם של מדיניות, הנחיות ונהלי עבודה להסדר ת פעילות הפרקליטות בקשר עם מימוש זכויות נפגעי עבירה; ביצוע הוראות הדין בהיבטים שונים .הקשורים בזכויות נפגעי עבירה 1. פרקליטי המחוזות הפליליים (תל-אביב, תל- ,אביב (מיסוי וכלכלה), מרכז ,ירושלים ,צפון חיפה, דרום ), לצורך קבלת מידע בנוגע ל נושאים ה באים: קיומם של הנחיות ונהלי עבודה פנים ארגוניים להסד תר פעילות הפרקל יטים ועובדי הפרקליטות בכל מחוז ל עניין מימוש זכויות נפגעי עבירה; קיום מנגנוני ;פיקוח ובקרה ;קיום מנגנון תיעוד אופן ביצוע ויישום הוראות הדין המטילות חובות על הפרקליטות בנושאים שונים מכוח זכויות נפגעי עבירה , לרבות ממשק עבודה עם מנ"ע. 2 . מנהלי מחלקות רלוונטיות בפרקליטות המדינה (המחלקה לחקיר ות שוטרים, המחלקה הכלכלית, המחלקה הפלילית, מחלקת עררים, מחלקת עיכוב הליכים), לצורך קבלת מידע בנוגע ל נושאים ה באים: קיומם של הנחיות ונהלי עבודה פנים ארגוניים להסדר ת פעילות הפרקליטים ועובדי הפרקליטות בכל מחלקה ל עניין מימוש זכויות נפגעי עבירה , הקשורות בפעילות המחלקה ; קיום מנגנוני ;פיקוח ובקרה ;קיום מנגנון תיעוד אופן ביצוע ויישום הוראות הדין המטילות חובות על הפרקליטות בנושאים שונים מכוח זכויות נפגעי עבירה , כאמור. 1. הממונה על יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה ו רפרנטיות לעניין נפגעי עבירה בפרקליטויות המחוז (תל-אביב, מ )רכז, ירושלים, צפון, חיפה, דרום ובמחלקה לחקירות שוטרים ,בפרקליטות המדינה לצורך קבלת מידע בנוגע ל נושאים ה באים: סמכויות ותחומי אחריות ;וטיפול במסגרת תפקידן;ממשק העבודה עם הפרקליטים ועובדי הפרקליטות ממשק העבודה ;עם מנ"ע קיומם של הנחיות ונהלי עבודה פנים ארגונ יים להסדר ת פעילות הפרקליטים ועובדי הפרקליטות בכל מ חוז ומחלקה ל ;עניין מימוש זכויות נפגעי עבירה ;קיום הכשרות והדרכות קיום מנגנוני פיקוח ובקרה; קיום מנגנון תיעוד; אופן ביצוע ויישום הוראות הדין המטילות .חובות על הפרקליטות בנושאים שונים מכוח זכויות נפגעי עבירה 1. יחידת הניהול ב פרקליטות המדינה, לצורך קבלת ה פרטים ה באים: נתונים מספריים אודות היקפי פעילות (תיקים בפרקליטות שהחוק חל עליהם בתקופת הביקורת); מסדי נתונים לפי ;אוכלוסיות הביקורת לצורך בדיקה מדגמית של תיקים הנחיות ונהלי עבודה הקשורים בנפגעי משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 55 עבירה; מסמכים רל וונטיים הקשורים בהחלטות פרקליט המדינה לעניין יישום הוראות ;החוק מסמכים המצויים בפרקליטות המדינה לעניין הקמת יחידות סיוע בפרקליטויות ; מידע לגבי ממשק העבודה של הפרקליטות עם מנ"ע. 2. גורמים במזכירּו ת בפרקליטויות המחוז ובמחלקות הרלוונטיות בפרקליטות המדינה, לצ ורך קבלת מידע בנוגע ל נושאים ה באים: תהלי כי עבודה הקשורים בנפגעי עבירה בדגש על פ תיחת תיק בפרקליטות; אופן זיהוי נפגע עבירה ; אופן הזנת נפגע עבירה ל תיק הפרקליטות; בדיקת ע מדת נפגע עבירה בשלב פתיחת התיק.לעניין קבלת מידע על ההליך הפלילי ה .נושאים שאינם בתכולת ה ביקורת הביקורת לא :כללה בדיקה של הנושאים הבאים 2. קיום זכויות נפגעי עבירה על-ידי גופים שאינם גופים המבוקרי ם על-ידי נבת"ם ,. בכלל זאת חובות המוטלות מכוח חוק זכויות נפגעי עבירה על הגופים הבאים : הגוף החוקר- משטרת ישראל והמחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים בכו בעה כגוף חוקר, שירות בתי הסוהר, ב ית חולים, ומחלקת חנינות במשרד המשפטים19 . 1. משך זמן הטיפול של הפרקליטות ב תיק ב עביר ו ת מין או אלימות ל נוכח הוראת סעיף21 לחוק זכוי ות נפגעי עבירה, הקובעת כי נפגע עבירה זכאי שההליכים הנוגעים לעבירה יקוימו בתוך זמן סביר, כדי למ .נוע עינוי דין 2. הגבלה על מסירת פרטים אישיים של נפגע עבירה - הוראת סעיף0 לחוק זכויות נפגעי עבירה קובעת כי הרשויות, ובכללן הפרקליטות, לא ימסרו לאדם, לרבות לנאשם ולסניגורו, כחלק מחומר החקירה או כחלק מכתב האישום, את הפרטים האישיים של נפ גע עבירת מין או אלימ ות חמורה. פרטים אישיים הוג ד רו בסעיף קטן א' "כתובת מגוריו של נפגע עבירה, כתובת מקום עבודתו ומס פ ,רי הטלפון שלו". הואיל והביקורת בדקה תיקים שההליך בהם הסתיים לא ניתן היה לבדוק יישום הוראת סעיף0 לחוק על- ידי הפרקליטות, שכן חומר החקירה (ליבת הוראת סעיף החוק) הו.חזר עם תיק החקירה לארכיב המשטרה 1. הביקורת לא בדקה את שיקול הדעת המקצועי של הגופים המבוקרים בניהול ההליכים נ ושא י תת- .נושאי הביקורת 19 'ראו בנספח א- מיפוי זכויות נפגעי עבירה מכוחן חובות המוטלות על גופים שאינם מבוקרים, ובשל כך אינן בתכולת הביקו.רת משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 51 6. הנחות העומדות בבסיס הביקורת .א צוות הביקורת הסתמך על המידע, המסמכים , מסדי הנתונים והתיקים שהתקבלו מהגורמים המוסמכים בפר קליטות המדינה על מחוזותיה ומחלקותיה, כדלקמן: המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים; מנהל יחידת הניהול בפרקליטות המדינה ועובדיה; כל פרקליטי המחוזות הפליליים; מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה; מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה; מנהל המחלקה לחקירות שוט רים בפרקליטות המדינה; מנהלת תחום ;עיכוב הליכים בפרקליטות המדינה; מנהל מחלקת עררים בפרקליטות המדינה ;כל הרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה בפרקליטויות המחוז ובמחלקה לחקירות שוטרים פרקליטים מפרקליטויות המחוז העוסקים בעניינים אחרים בהעדר ידיעה של הרפרנטיות בעניין ספציפי הנוגע לנפגעי עבירה; הממונה על יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה; גורמים .במזכירויות של פרקליטויות המחוז והמחלקות דלעיל הנחת צוות הביקורת הי תה כי לבקשתו נמסר לו על- ידי הגורמים הרלוונטיים מלוא המידע הקיים בנוגע לנושא הביקורת, וכי המידע שנמסר הוא שלם, מ.הימן ומדויק .ב הביקורת בוצעה בהתאם להנחה שלפיה כל הנתונים העובדתיים, המשפטיים והאחרים שנמסרו לצוות הביקורת הם נכונים ואמיתיים. לא בוצעה בדיקה עצמאית ונפרדת לבחינת .האמינות, הדיוק והשלמות של המידע שנמסר .ג בהתאם ,למסמך העקרונות לא בחנה הביקורת את שיקול הדע ת המשפטי המופעל על- ידי הגורמים השונ.ים בגופים המבוקרים, בעת קבלת החלטות בהליכים השונים .ד מטבעה, מוגבלת הביקורת בהיקפה ולפיכך אי ן בה ,, בהכרח כדי לחשוף את כלל הליקויים .והכשלים הקיימים בתהליכי הנושא המבוקר .ה א ופן יישום המלצות דוח הביקורת על-ידי הגופים המבו קרים, לר בות החלטות הנוגעות להקצאת תקנים ו משאבים נוספים, הוא עניין הנתון בידי הנהלת הפרקלי טות ולנבת"ם אין כל עמדה באשר לכך. .ו הבדיקה המדגמית של התיקים נעשתה על בסיס מסדי הנתונים שהתקבלו מיחידת הניהול בפרקליטות המדינה, ככל שהתקבלו על- .ידה משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 55 7. הגבלות בב יקורת :דוח ביקורת זה נכתב למרות הגבלות בביצוע הביקורת כדלקמן .א העדר שיתוף פעולה של דרג הפרקליטים עד לשלב האחרון של הביקורת - במסגרת ביצוע הביקורת, ביקש צוות הביקורת לקיים פגישות עם פרקליטי המחוזות, מנהלי מחלקות רלוונטיות בפרקליטות המדינה וכן עם הרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה, לצורך קבלת מענה למגוון שאלות בנושא הביקורת. כל הרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה וכן מנהלת תחום עיכוב הליכים הודיעו כי ארגון הפרקליטים הנחה אותן שלא לשתף פעולה עם הביקורת, כך שבפועל קיים צוות הביקורת פגישות עם פרקליטי המחוזות ומנהלי מחלקות ב דרגת פרקליט מחוז בלבד (במהלך החודשים אוקטובר1021 - ינואר1021 ). רק ביום2.2.1021 , לאחר מינויו של כבוד השופט (בדימוס) אליעזר גולדברג לבחינת פעילות נבת"ם על- פי המתווה במסמך העקרונות (להלן- ""המתווה ), התחייב ארגון הפרקליטים לשיתוף פעולה מלא עם הביקורות המערכת יות המתנהלות בנבת"ם, ובכלל זאת, עם ביקורת זו. הגם שהביקורת היתה מצויה בשלבים מתקדמים ביותר ולנוכח חשיבות העניין, ביקש צוות הביקורת לתאם פגישות עם הרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה במשרדי נבת"ם. צוות הביקורת נענה בסירוב, מאחר שלדברי הרפרנטיות שנתמכו בכתובים, הן הונחו על- ,ידי ארגון הפרקליטים שלא לקיים פגישות אלו ובהמשך הונחו לא לקיימן במשרדי נבת"ם. רק בהתערבות הנציבה, פרקליט המדינה ודרג ההנהלה הבכיר בפרקליטות המדינה, ובחלוף כחודש ימים, עלה בידי צוות הביקורת לתאם פגישות עם כל אחת מהרפרנטיות. הפגישות התקיימו כולן במ הלך חודש יולי1021 וראשית חודש אוגוסט1021 ., כדי לאפשר סיום הביקורת בתוך זמן סביר .ב העדר גישה חופשית למידע, נתונים ומסמכים - לצוות הביקורת לא התאפשרה גישה חופשית למידע, מסמכים ונתונים בגופים המבוקרים, לרבות היעדר גישה חופשית לשליפת מידע ממערכות המידע המ .מוחשבות זאת, הגם שחוות הדעת של לשכת היועצת המשפטית של משרד המשפטים, מיום21.2.1001 , קבעה כי "ככלל, אין מניעה לאפשר לנציבות גישה למערכת תנופ"ה", בהתאם למתווה שתואר בסעיף11 .לאותה חוות דעת .ג אי המצאת מסדי נתונים שנדרשו לביקורת - לצורך בדיקת אופן הביצוע ו היישום של הוראות הדין המטילות חובות על הפרקליטות בקשר עם נפגעי עבירה, ביצע צוות הביקורת בדיקה מדגמית של תיקים. לצורך כך, פנה ליחידת הניהול בפרקליטות המדינה בבקשה לקבלת מסדי נתונים (רשימה של תיקים) לפי אוכלוסיות הביקורת20 , ביחס לכל הגופים המבוקרים. לצוות הבי קורת לא ( :הומצאו כל מסדי הנתונים המבוקשים, ובכלל זאת לא הומצאו2) מסד פרטי ה תיקים שנדונו בפני ועדת שחרורים , בטענה כי "יש קושי משמעותי בהפקת הנתונים אודות 20 לנוכח היקפן הרחב של זכויות נפגעי עבירה על- פי דין, המשתרעות על כל שלבי ההליך הפלילי ולאחריו, ביצע צוות ( הביקורת מיפוי של קבוצות התיקים הדרושים לבדיקה הגדרת אוכלוסיות הביקורת ), כדלקמן: תיקים שניתנה בהם החלטה בערר על החלטה שלא להעמיד חשוד לדין; תיקים שה סתיימו בהסדר עם החשוד (הסדר מותנה); תיקים שהסתיימו בהסדר טיעון עם הנאשם; תיקים שההליכים בעניינם עוכב; תיקים שהסתיימו במתן גזר דין; תיקים שהנאשם בהם נעצר; תיקים שהנאשם בהם השתחרר ממעצר; תיקים שניתן בהם צו פיקוח לפי סעיף21 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבי.רות מין; תיקים שנדונו בפני ועדת שחרורים משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 53 "ועדות שחרורים ובמהימנות הנתונים בנושא21 ( . 1) מסד פרטי ה תיקים שהוגש בהם ערעור לבית המשפט העליון. (2) מס ד פרטי ה תיקים שהוגש בהם ערר על החלטות בעניין מעצר לבית המשפט העליון. שני המסדים האחרונים הם,בטיפול המחלקה הפלילית ולא נמסרו לצוות הביקורת "בטענה כי "יש קושי לסייע בשליפת נתונים מהימנים22 . ניסיון צוות הביקורת לבדוק באמצעות אגף מערכות מידע במשרד המשפטים את ה יתכנות הפקת מסדי נתונים אלה נענה בסירוב, תוך הבהרה הן של יחידת הניהול בפרקליטות המדינה הן של עובדי אגף מערכות מידע, כי על צוות הביקורת להפנות כל בירור ובקשה לפרקליטות בלבד. כאמור, הפרקליטות .עצמה לא סיפקה את כל מסדי הנתונים הנדרשים ,בנוסף המחלקה הכלכלית ל א המציאה את מסדי נתונים ביחס לפעילותה, הואיל ומידע זה לא תועד במערכת המחשוב הקודמת של המחלקה וממילא לא הוסב למערכת הממוחשבת )החדשה (תנופ"ה23 .המחלקה לחקירות שוטרים המציאה מקצת ממסדי הנתונים, אשר הופקו לאחר בדיקה ידנית, הואיל ומערכת המחשוב של המחלקה אינה תומ כת בפעילות יחידת הפרקליטות, אלא רק בפעילות יחידת החקירות, ולפיכך אינה כוללת מידע, מסמכים .)ותרשומות של ניהול ההליך הפלילי (משלב ההחלטה להעמיד את החשוד לדין משמעות הדבר היא כי בנושאים אלה לא התאפשרה בדיקה מדגמית של התיקים, וצוות הביקורת נאלץ להסתפק בממצאים כפי שעלו מפגישות עם הגורמים הרלוונטיים ומסמכים .)שהועברו לעיונו (על כך בהרחבה בפרקים הרלוונטיים בחלק השני של דוח זה ד. המצאת מסדי נתונים שאינם אוכלוסיות הביקורת- בפרקליטות לא קיים מידע מלא, מדויק וזמין, אשר צוות הביקורת נזקק לו לצורך בדיקה מדגמית של התי קים. מסדי הנתונים שהומצאו לצוות הביקורת לצורך ביצוע הבדיקה, היו ללא שדה "גורם נפגע עבירה" וללא פילוח קבוצות העבירות לפי חוק זכויות נפגעי עבירה (עוון ופשע, מין או אלימות, מין או אלימות חמורה). כפועל יוצא מכך, נדרש צוות הביקורת לביצוע טיוב ידני של האוכלוסיות ,הרלוונטיות לבדיקה המדגמית, אשר כלל הן מיפוי של כל העבירות לפי חוק העונשין התשל"ז- 2.00 (להלן- ""חוק העונשין ), תוך זיהוי פוטנציאל הימצא נפגע עבירה בכל אחת מהעבירות, הן מיפוי העבירות בחלוקה לפי קבוצות משנה- עבירות עוון ופשע, עבירות מין או אלימות, עבירות מ ין או אלימות חמורה, עבירות מין לפי חוק מגבלות על חזרת עבריין מין .לסביבת נפגע עבירה ,בכל הנוגע לטיוב וריבוד האוכלוסיה יש :להדגיש שלושה עיקרים האחד , בחלק ממסדי הנתונים לא היה כלל ציון של סוג העבירה ולכן לא ניתן היה לבצע טיוב .ידני של האוכלוסיה כך למשל, מס ד הנתונים בדבר תיקים שהוגש בהם ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר רק לאחר הזמנת תיקים ובדיקתם התברר כי רובם עוסקים בעבירות שחוק .זכויות נפגעי עבירה אינו חל עליהם 21 דואר אלקטרוני מיום12.2.1021 לראשת צוות הביקורת. 22 דואר אלקטרוני מיום12.1.1021 לראשת צוות הביקורת. 23 .כך לדברי המזכיר הראשי של המחלקה משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 54 השני , ככל שצוין סוג העבירה לצד כל תיק במסדי הנתונים, הכוונה לעבירה שסווגה על- ידי הרשות החוקרת (תיק ה משטרה). בסיווג זה לא היה כדי להבטיח טיוב שלם ומלא של האוכלוסיה, בהתחשב בעובדה שפעמים רבות סעיף העבירה שעליו החליטה הפרקליטות היה .שונה מזה שהמליצה עליו הרשות החוקרת השלישי , מסדי הנתונים שהתקבלו מהמחלקה לחקירות שוטרים הופקו לאחר בדיקה ידנית (לא באופן ממוחש ב), וכאמור רק מקצתם. לכן, נדרש צוות הביקורת לטיוב ידני ומיצוי .הבדיקה ביחס לכל אחת מקבוצות התיקים הדרושים לבדיקה מטבעו של טיוב ידני, לא היה בו כדי להבטיח כי ב כל התיקים שיוזמנו ויתקבלו בנבת"ם י י כלל נפגע עבירה. ואכן, בפועל מצא צוות הביקורת כי מתוך010 תיקי פ רקליטות שהתקבלו ,בנבת"ם22. תיקים24 (כ- 47% .) נמצאו לא מתאימים, בהעדר נפגע עבירה כהגדרתו בחוק ה. א י איתור תיקים רבים שהוזמנו לצורך בדיקה מדג ית מ - צוות הביקורת נתקל בקושי רב באיתור תיקים ב"בית הגנזים" לצורך ביצוע הבדיקה. מתוך221 תיקים שהוזמנו בפעימה הראשונה , לא אותרו100 ( תיקים כ- 45% ). בהתאם, פעל צוות הביקורת, ללא לאות, להזמנות )חוזרות ונשנות של תיקים (השלמות- הן מ"בית הגנזים", הן מפרקליטויות המחוז והמחלקות הרלוונטיות בפרקליטות המדינה במקרים בהם "התיק לא הועבר ל"בית הגנזים למרות שהטיפול בו הסתיים ונרשם בסטט."וס של "נסגר לאחר הליך שיפוטי מספר התיקים שהוזמנו במסגרת ההשלמות עמד על כ- 200 ."תיקים, מתוכם תיקים רבים לא אותרו ב"בית הגנזים במאמר מוסגר יצוין, כי התופעה של אי איתור תיקים ב"בית הגנזים" היא תופעה החוזרת בכל הביקורות שמבצעת נבת"ם בפרקליטות, וראוי היה ש סוגיה זו תיבחן על- ידי הנהלת .הפרקליטות ללא קשר לנבת"ם ו. אי מתן הרשאה לבדיקת תיקי פרקליטות המתנהלים במערכת תנופ"ה, אלא בשלב מאוחר מאד של ביצוע הביקורת- מתווה בדיקת התיקים כלל הן בדיקה של תיק הנייר הן של תיק המחשב (במערכת תנופ"ה), שכן בתקופת הביקורת נעשה שימוש בשניהם על- ידי הפרקליטות לניהול ותיעוד הפעולות25 . פרקליט המדינה התנה את מתן ההרשאה בהתחייבות הנציבה כי לא תהא גלישה מהביקורת המערכתית לאגף התלונות הפרטניות בנבת"ם. הנציבה הסכימה לכך רק לגבי21 תיקי פיילוט, תוך שציינה מפורשות שמדובר בהסכמה חד-פעמית לנוכ ח סמכותה המפורשת מכוח סעיף2 ()(ב2 ) למסמך העקרונות והסכמתה לכלול בעניין זה את סעיף (ב0 ) לנוהל בדיקה וטיפול בתלונות פרטניות בנבת"ם. פרקליט המדינה הסכים לכך. למרות זאת, כשהתבקשה גישה לתיקים שנבחרו לבדיקה המדגמית, שב פרקליט המדינה והתנה את התנאי האמור, שמשמעות ו היתה שאם במסגרת בדיקת התיקים ימצא צוות הביקורת חשד 24 כ- 11% ( מתיקים אלה.0 תיקים) הם תיקי ערעור בטיפול פרקליטויות המחוז שאינם רלוו נטים לביקורת- תיקים בעבירות תעבורה אשר החוק אינו חל עליהן. כאמור, מסד הנתונים של תיקי ערעור לא כלל סעיף עבירה ולפיכך נדרש צוות .הביקורת לטיוב ידני מלא שאלה תוצאותיו 25 .כך כפי שעלה מפגישות עם כל פרקליטי המחוזות ומנהלי המחלקות הרלוונטיות בפרקליטות המדינה הטמעת מערכת תנופ"ה נעשתה באופן הדרגתי בכל אחד מגופים אלה, החל משנת1022 ועד לראשית שנת1022 . הדבר לא גרע משימוש .בתיק הנייר, אך נמצא שוני בין הגופים המבוקרים באשר להיקף התיעוד בו ביחס לתיק המתנהל במחשב משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 55 לעבירה פלילית או להתנהגות בלתי ראויה חמורה של פרקליט, לא יועבר התיק לבדיקה פרטנית באגף התלונות הפרטניות. הנציבה לא מצאה לנכון להיעתר לתנאי זה, אשר נראה לה בלתי לגיטימי, סותר את מסמך העקרונות ואת ההסכמה ה ,מוקדמת עם פרקליט המדינה .ופרקליט המדינה מצידו לא אישר גישה לתנופ"ה לצוות הביקורת בהעדר הרשאה לבדיקת תיקי המחשב בתנופ"ה (למעט21 תיקי הפיילוט), בדק צוות הביקורת, לכתחילה, רק את תיקי הנייר. רק לקראת סיום ביצוע הביקורת ועל רקע המתווה הנ"ל, הוסכם כי תינתן הרש אה לצוות הביקורת לבדיקת תיקי המחשב בתנופ"ה. ההרשאה ניתנה בהדרגה בחודשים יוני- יולי1021 ואז בדק צוות הביקורת את כל התיקים, בשנית, גם .במערכת תנופ"ה ז. עיכוב של חודשים רבים בהמצאת מידע ומסמכים - בקשות צוות הביקורת לקבלת מידע ומסמכים מיחידת הניהול בפרקליטות המדינה, לצורך ביצוע הביקורת, נענו פעמים רבות רק בחלוף חודשים רבים. כך למשל, בקשה לקבלת מידע ומסמכים בנוגע להיערכות הפרקליטות ליישום חוק זכויות נפגעי עבירה נענתה בחלוף למעלה מ-2 חודשים. גם בקשה לקבלת מידע בדבר מערכת תנופ"ה נענתה בחלוף למעלה מחודשיים. חלק מ הבקשות לא נענו כלל, אלא ,במסגרת פגישה שהתקיימה מאוחר יותר עם הגורם הרלוונטי, וגם אז באופן חלקי. כך למשל לבקשת צוות הביקורת לקבלת מידע ומסמכים לעניין ממשק העבודה של הפרקליטות עם מנ"ע (מערכת מידע לנפגעי עבירה, המנוהלת על- ידי משטרת ישראל), הפנתה יחידת הניהול בפרקליטות המדינה, בחלוף1 חודשים, את צוות הביקורת לממונה על יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה. זאת, בהיותה "הגורם המקצועי הנכון בפרקליטות להפנות אליו "...שאלות26 . זו מצידה לא השיבה לפניית צוות הביקורת בכתב (שנעשתה ביום המחרת), אשר כללה מספר שאלות בנושא. בפגישה ש התקיימה עמה מאוחר יותר, היא התנצלה על אי משלוח מענה ומסרה כי היא אינה הגורם המקצועי בפרקליטות להשיב על שאלות אלו, וכי אין .למעשה גורם כאמור בפרקליטות .ח אי העברת מידע מהותי בנוגע לממשק בין מערכת תנופ"ה למנ"ע - במהלך ביצוע הביקורת לא מסרו הגורמים הרלוונטיים בפרקליטות לצוות הביקורת, מידע על תקלה מהותית בממשק של מערכות המחשוב תנופ"ה- מנ"ע בתקופת הביקורת. זאת, חרף שאלות קונקרטיות ,ומפורשות בעל-פה ו בכתב, בנושא. רק בתגובת הגופים המבוקרים לטיוטת דוח הביקורת התברר לצוות הביקורת, לראשונה, כי התקלה המהותית בממשק כאמור היתה ידועה לפרקליטות ואף התקיימו דיונים בדבר השלכותיה ונעשו פעולות בעניין (על כך בהרחבה בממצא2 .)(א) בחלק ב' לדוח הביקורת .מטבעו של דבר, בהתנהלות המתוארת לעיל היה כדי לעכב את ביצוע הביקורת 26 דואר אלקטרוני מיחידת הניהול בפרקליטות המדינה לראשת צוות הביקורת מיום0.0.1021 . משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 56 8. שלבי העבודה ב ביצוע הביקורת במסגרת ביצוע הביקורת נקט צוות ה ביקורת את שלבי ה:עבודה כדלקמן .א מיפוי מקדים המיפוי המקדים כלל סקירה ומיפוי של המסגרת המשפטית והרגולטורית, מיפוי תהליכי העבודה בנושא הביקורת ואיתור מוקדי הביקורת. בשלב זה פעל צוות הביקורת לאיסוף מידע, עיון במסמכים ומיפוי הגורמים הרלוונטיים והחומרים הנדרשי ם לביצוע הביקורת. בהתאם, ולצורך מיקוד הכשלים והקשיים הפוטנציאליים במימוש זכויות נפגעי עבירה, קיים צוות הביקורת פגישות עם שורה של גופים ,וגורמים חיצוניים בעיקר העוסקים בסיוע, ליווי וייצוג נפגעי עבירה:, כדלקמן  ארגון משפחות נרצחים ונרצחות )(ע"ר - יושבת ראש הע מותה גב' לרה צינמן, 'וחברות הוועד גב אילנה חג'ג' ו 'גב בינה גזית, כולן נפגעות עבירה.  סיוע ל נפגעי עבירות המתה ס במ גרת תכנית סנ"ה, האגף לסיוע משפטי ב משרד המשפטים - ממונה ארצית נפגעי עבירות המתה, עורכת הדין הדס גבריאל- ,זני וממונה מחוז תל- אביב נפגעי עבירות המתה, עורכת הדין סיגלית זוהר.  איגוד מרכזי הסיוע ל נפגעות תקיפה מינית ו ל נפגעי תקיפה מינית בישראל )(ע"ר - היועצת המשפטית של האיגוד, עורכת הדין ליאת קליין, ו פגישה נוספת גם עם רכזות הסיוע ממרכזי .הסיוע הפרוסים ברחבי הארץ  תמורה, המרכז המשפטי למניעת אפלייה )(ע"ר- עור.כות הדין ורדית אבידן ואפרת פודם  מרכז הגנה לילדים ולנוער ""בית לין - מנהלת המרכז גב' דניאלה אפרת- ,מטי, וגב' חנה סלוצקי .פקידת סעד ארצית, משרד הרווחה  ,השירות לילד ולנוער משרד הרווחה- ,מפקחת ארצית נפגעי עבירה קטינים גב' רחל לוין- .איגר  ראש מדור נפגעי עבירה במשטרת ישראל )(המשרד לביטחון פנים , סנ"צ מאיר-דב ברקוביץ'. ב .תכנית הביקורת על בסיס ממצאי המיפוי המקדים, גיבש צוות הביקורת את תכנית הביקורת במסגרתה נקבעה מטרת הביקורת וכן תכולת הביקורת- הגופים המבוקרים, תתי- .נושאי הביקורת, היבטי הביקורת ותקופתה בתכנית הבי קורת הוסדרה המתודולוגיה לביצועה, לרבות הליכי הביקורת )"("מה ושיטות הביקורת )"("איך ביחס לכל אחד מתתי- .נושאי הביקורת משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 57 ג .איתור ואיסוף ממצאים בהתבסס על תכנית הביקורת, פעל צוות הביקורת לאיתור ו ל איסוף ממצאים באמצעות שיטות הביקורת הבאות: קיום פגישות עם המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, עם העומדים בראש )כל אחד מהגופים המבוקרים (פרקליטי המחוזות ומנהלי המחלקות הרלוונטיות בפרקליטות המדינה וכן עם גורמים ביחידת הניהול בפרקליטות המדינה; קיום פגישות עם כל אחת מהרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה בפרקליטויות המחוז ובמחל קה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה, וכן עם הממונה על יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה; קיום פגישות עם העומדים בראש המזכירו יו ת הראשי ו ת בגופים ,המבוקרים (פרקליטויות המחוז ומחלקות רלוונטיות בפרקליטות המדינה); בקשות לקבלת מידע נתונים ומסמכים מהגופים המבוקרים וכן מ יחידת הניהול בפרקליטות המדינה; ביצוע תצפיות בגופים המבוקרים); וביצוע בדיקה מדגמית של תיקים (להלן. התייחסות פרטנית לשיטות הביקורת ביחס לכל אחד מתתי-נושאי ביקורת, תובא להלן בפירוט בחלק ו השני ל דוח הביקורת, .העוסק בממצאי הביקורת ד . בדיקה מדגמית בדיקה מדגמי ת של תיקי הפרקליטות היוותה נדבך חשוב באיתור ו ב איס ו ף הממצאים בנושא ביקורת זה, והתאפיינה במגבלות שפורטו לעיל ובמורכבות רבה. להלן :נעמוד בקצרה על עיקרי שלביה קבוצות התיקים ש נבדקו במסגרת הביקורת - לנוכח היקפן הרחב של זכויות נפגעי עבירה על- ,פי דין המשתרעות על כ ל שלבי ההליך הפלילי ולאחריו, ביצע צוות הביקורת מיפוי של קבוצות התיקים הדרושים לבדיקה (הגדרת'אוכלוסיות הביקורת' ), כדלקמן: תיקים שניתנה בהם החלטה בערר על החלטה שלא להעמיד חשוד לדין; תיקים שהסתיימו בהסדר עם החשוד (הסדר מותנה); תיקים שהסתיימו בהסדר טיעון עם ה נאשם; תיקים שההליכים בעניינם עוכב; תיקים שהסתיימו במתן גזר דין; תיקים שהנאשם בהם נעצר; תיקים שהנאשם בהם השתחרר ממעצר; תיקים שניתן בהם צו פיקוח לפי סעיף21 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין.; תיקים שנדונו בפני ועדת שחרורים מסדי הנתונים שהתבקשו - צוו ת הביקורת פנה ליחידת הניהול בפרקליטות המדינה, האמונה על הטיפול בעניין, בבקשה לקבלת מסדי נתונים לפי אוכלוסיות הביקורת האמורות, חלקם בפילוח לפי עבירות עוון ופשע, עבירות מין או אלימות ועבירות מין או אלימות חמורה. מסדי הנתונים התבקשו ביחס לתקופת הביקורת ובחלוק ה לפי כלל הגופים המבוקרים. כאמור בהגבלות הביקורת, יחידת הניהול בפרקליטות המדינה לא המציאה לצוות הביקורת את כל מסדי הנתונים המבוקשים. בקשת צוות הביקורת לקבל את כל מסדי הנתונים דלעיל )(קבוצות התיקים שעמדו לביקורת, לעיל , תוך ,"הוספת חיתוך של "גורם נפגע עבירה לא נענתה על-ידי יחידת הניהול בפרקליטות ב טענה שקיימת .מניעה מחשובית טיוב וריבוד אוכלוסיית הביקורת - בהעדר אפשרות להפקת מסדי נתונים עם חיתוך של "גורם נפגע עבירה", נדרש צוות הביקורת לביצוע טיוב ידני של האוכלוסיה הרלוונטית ל בדיקה המדגמית מתוך מסדי הנתונים שהתק בלו (על מנגנון הטיוב ראו הגבלות הביקורת). בהתאם, סינן צוות הביקורת ממסדי הנתונים, תיקים שלא היה בהם פוטנציאל להימצאות נפגע עבירה וכן ביצע ריבוד של משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 58 האוכלוסיה בהתאם לקבוצות נפגעי העבירה השונות (לעיל). מתוך מסדי נתונים אלה נקבעו מסדי נתונים ל בדיקה המדגמית לכל .אחת מקבוצות התיקים הדרושים לבדיקה שיטת הדגימה - ב העדר מערכות מידע תומכות לצורך ניהול תקין של עבודת הפרקליטות וזיהוי של אוכלוסי ות ה ביקורות ה רלוונטי ות לדגימה , נקבעה שיטת דגימה שאינה מדג ם סטטיסטי, אלא דגימה ה מבוססת על רבדים שונים באוכלוסיה. זאת, לנוכח ריבו י תתי- נושאי בדיקה בקבוצות התיקים השונות, אשר הצריך פיל( וח האוכלוסיה לאוכלוסיות משנה21 קבוצות דגימה ב- 12 נושאי בדיקה) 27 . התיקים נבחרו- לאחר טיוב האוכלוסיה על- ידי צוות הביקורת- באופן אקראי, תוך איזון בין קבוצות .המשנה של נפגעי עבירה בדיקת התיקים - נעשתה ב התאם למתו וה שגובש ל( רשימת תיוג צ'קליסט) ממוחשב ת . הרשימה ת נבנ ה והותא מה לבדיקה של תתי-נושאי הביקורת , המהווים מקבץ חובות המוטלות על הפרקליטות מכוח הדין. הבדיקה נעשתה ביחס לכל חשוד או נאשם בתיק כלפי כל אחד מנפגעי העבירה28 . זאת, למעט תיקים שבהם נפגעי העבירה היו בני משפחה אחת של מי שהעבירה גרמה למותו, אז ראה בהם צוות .הביקורת נפגע עבירה אחד לצורך בדיקת קיום חובות הפרקליטות כלפיהם בדיקת התיקים נעשתה על- ידי חברי צוות הביקורת, בהסתמך על קובץ הנחיות ,בכתב סדור ושיטתי, להבטחת אחידות .הבדיקה ה .עיבוד, ניתוח והערכה של ה ממצאים לאחר איתור, איסוף וריכוז הממצאים, פעל צוות הביקורת לעיבוד, ניתוח והערכה של הממצאים אשר התקבלו משיטות הביקורת דלעיל. זאת, בהתאם להיבטי הביקורת שנבדקו בכל אחד מתתי- נושאי הביקורת ., כנזכר לעיל במסגרת הערכה של הממצאים, גיבש צוות הביקורת מסקנות והמלצות בי חס .לכל אחד מתתי נושאי הביקורת ו .טיוטת דוח הביקורת ממצאי הביקורת, מסקנותיה והמלצותיה גובשו לכדי,טיוטת דוח ביקורת אשר הועברה לתגובת .הגופים המבוקרים ז .תגובת הגופים המבוקרים ביום....1021 נשלחה טיוטת דוח הביקורת לתגובת המבוקרים. לאחר מתן ארכה לבקשת המב וקרים , הוגשה תגובת המבוקרים ביום22.22.1021 . לבקשת המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים בפרקליטות המדינה, התקיימה ב יום10.22.1021 פגישה במשרדי נבת"ם בהשתתפות נציגי הפרקליטות (המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, שני 27 פירוט והרחבה לעניין מספר התיקים שנבדקו בכל תת- נושא ביקורת, מובאים בהרחבה בחלק ב' לדוח, העוסק בממצאי .הביקורת 28 בשים לב כי פעמים רבות ניתנו נאשמים בתיק5החלטות שונות ובמועדים שונים ביחס לחשודים (למשל, מועדי הגשת ,כתב אישום, מעצר שחרור ממעצר, הסדר טיעון, הכרעת דין, גזר דין וכיוצ"ב), וכן כי קיימים בתיק נפגעי עבירה שונים ונפרדים .)שאינם קשורים בהכרח (למשל, מספר נפגעי עבירת מין שביצע נאשם אחד וכיוצ"ב משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 59 פרקליטי מחוז, רפרנטית לעניין נפגע י ע בירה ועובדת יחידת הניהול בפרקליטות המדינה) ונציגי נבת"ם (הנציבה, חברי צוות הביקורת, ממונות בכירות באגף הביקורת המערכתית ועוזר הנציבה). במסגרת הפגישה, העלו נציגי הפרקליטות את טענות יהם ל גבי.טיוטת דוח הביקורת לאחר שעיין בתגובה ושמע את טענות הפרקליטות, ביצע צ וות הביקורת תיקונים והתאמות בדוח, ככל .שנדרש עיקרי התגובה הובאו בתמצית המנהלים לעיל, וכן יובאו בסיומו של כל ממצא בחלק ב' של הדוח ובסופו של חלק ג' של הדוח. ח .העברת דוח הביקורת ליועץ המשפטי לממשלה דוח הביקורת הסופי נ מסר ליועץ המשפטי .לממשלה משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 65 'חלק ב- ממצאי הביקורת מבוא כפי שצוין בפתחו של דוח זה , זכויות נפגעי עבירה הוכרו בחוק מיוחד, לא בכדי. נפגעי עבירה - מע ם נמנים קורבנות העבירה או בני משפחותיהם של מי שהעבירה גרמה למות הקורבן- נושאים בנפשם את צלקת הפגיעה, פעמים רבות לעד. מכאן, החשיבות הרבה להבטיח את המימו .ש המלא של זכויותיהם בהתאם, נבדקו במסגרת ביקורת זו תתי- נושאים מקיפים בסוגיית עמידת הגופים המבוקרים .בחובותיהם כלפי נפגעי עבירה ממצאי הביקורת יובאו להלן באופן מפורט ביחס לכל אחד מתתי-נושאי הביקורת שנבדקו , כדלקמן: 'ממצא מס1 אי התאמת הנחיית פרקליט המדינה לה וראות החוק ו חסרים מהותיים,במדיניות הנחיות ונהלי עבודה 'ממצא מס5 אי הקמת יחידות סיוע בפרקליטויות ו ליקויים מהותיים ב מצב קיים 'ממצא מס3 דפי מידע - קיום חלקי ואי ביצוע הוראות הדין 'ממצא מס4 ליקויים ב זיהוי נפגע עבירה ו הזנתו ל תיק הפרקליטות 'ממצא מס/ לי קויים ב בירור עמדת נפגע עבירה לעניין קבלת מידע על ההליך הפלילי 'ממצא מס6 ליקויים ב יידוע נפגע עבירה בשלבים שונים בהליך הפלילי 'ממצא מס7 ליקויים ב יישום הוראות החוק בדבר זכויות נפגע עבירה בהליכי ערר על החלטה שלא להעמיד חשוד לדין 'ממצא מס8 ליקויים ביישום הוראות החוק בדבר זכויות נפגע עבירת מין או אלימות חמורה להב תע עמדה בשלבים שונים בהליך הפלילי 'ממצא מס9 ליקויים ביישום הוראות החוק בדבר זכויות נפגע עבירה בשלב הטיעונים לעונש 'ממצא מס11 ליקויים ביישום הוראות החוק בדבר זכויות נפגע עבירה מכוח חוק מגבלות ע ל חזרת עבריין מין לסביבת נפגע עבירה 'ממצא מס11 העדר מדיניות אחידה וסדורה לעניין טיפול הפרקליטות בעמדת נפגע עבירה לפני ועדת שחרורים משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 61 'ממצא מס1 - אי התאמת הנחיית פרקליט המדינה להוראות החוק ו חסרים מהותיים ב ,מדיניות הנחיות ונהלי עבודה רקע 2. חוק זכויות נפגעי עבירה מסדיר,, כאמור שלוש קבוצות עיקריות של זכויות המוקנות ל נפגעי עבירה: הזכות לקבל מידע על שלבים שונים בהליך הפלילי , הזכות להביע עמדה בשלבים .שונים בהליך הפלילי והזכות להגנה לצידן, נקבעו בחוק שלוש קבוצות של נפגעי עבירה : כ לל ,נפגעי עבירה נפגעי עבירת מ ין או אלימות ו נפגעי עבירת מין או אלימות חמורה. סוג העבירות הנכללות בכל קבוצה וכן מרבית הזכויות המוקנות ל אות ה ,קבוצה הוסדרו ב שש תוספות ל חוק. במובן זה, המדובר בחוק סבוך המצריך מלאכת מיון ומיפוי להבנת מלוא הזכויות המוקנות לנפגעי עבירה ,אשר למימושן הוטלו ח ובות על הפרקליטות בקשר עם קבוצות נפגעי .העבירה השונות 1. הנחיות ונהלי עבודה נועדו ליתן בידי רשות מינהלית,, ובכלל זאת פרקליטות המדינה כללים גמישים אך ברורים להדריך עצמה במילוי תפקידיה , ובתוך כך לפשט את הוראות החוק להבטחת פרשנות וביצוע אחידים . מטרת ההנחיות ונהלי העבודה , לשרת הן את צרכי הרשות הציבורית הן את טובת האזרח. ,מבחינת הרשות הציבורית ההנחיות מכוונות לסייע בידה לגיבוש מדיניות, בבחינת מצפן שיש בו כדי ל ה דריך את כל עובדיה, להתוות הדרך להשגת מטרותיה, לפעול בתקינות וביעילות ולהימנע מהתנהלות שאינה אחידה הסותרת אף את .מטרותיה,מבחינת האזרח ההנחיות מעניקות מידה סבירה של ביטחון באשר להתנהלות ,הצפויה של הרשות ותכנון מעשיו בהתאם ההנחיות תורמות לביטחון המשפטי ומפחיתות את המקריּו ,ת המינהלית וכן מייעל ו ת את הביקורת על ה תנהלות הרשות המינהלית ופרטיה , בין ביקורת שיפוטית ובין ביקורת אחרת, ובמיוחד במקרים של סט יה מההנחי ות . בפרסומן של ההנחיות, יש כדי להגביר את שקיפות התנהלות הרשות המינהלית ולחזק את א מון הציבור ב מינהל הציבורי ובשלטון החוק29 . ממצאי משנה של הביקורת בנושא מדיניות, הנחיות ונהלי עבודה להלן תמצית ממצאי משנה של הביקורת ש צוות הביקורת מצא בתת-נושא זה: .א הנחיית פרקליט המדינה14.7 אינה תואמת ואינה מקיפה את הוראות החוק , רוחו ותכליתו. ב. העדר הנחיית- על המרכזת את כלל זכויות נפגעי עבירה והמסדירה מדיניות כוללת ואחידה. ג. ה הנחיות ונהלי העבודה ב פרקליטויות המחוז ובמחלקות הרלוונט יות בפרקליטות המדינה חלקיים וחסרים. ד. מידע חלקי , מבוזר ולא אחיד הקיים בפרקליטויות בנושא זכויות נפגעי עבירה. ה. העדר נגישות וזמינות המידע לפרקליטים ולעובדי הפרקליטויות. 29 הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר2.0001 "הנחיות מינהליות" (מיום2.1.2.12 , מעודכנת ליום2.0.1001 .) משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 65 ו. העדר הכשרה והדרכה מספק ים ל הבטח ת הטמעה של ה,וראות החוק ה.מדיניות וההנחיות להל ן נתייחס לכל אחד מממצאי המשנה :בפירוט א . הנחיית פרקליט המדינה14.7 אינה תואמת ואינה מקיפה את הוראות החוק , רוחו ותכליתו 2. לדברי כל הגורמים עמם נפגש צוות הביקורת- ,המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים פרקליטי המחוזות, מנהלי מחלקות רלוונטיות ורפרנטיות לענ יין נפגעי עבירה- החוק והתקנות הם המנחים אותם במילוי חובותיהם, לצד הנחיות פרקליט המדינה אשר המרכזית שבהן היא הנחיית פרקליט המדינה21.0 . 1. הנחיית פרקליט המדינה21.0 הופצה על- ידי פרקליט המדינה ביום2..1.2.11 , שנים רבות לפני חקיקת חוק זכויות נפגעי עבירה. ה הנ חיה עודכנה ביום2.1.1001 , בסמוך לאחר פרסום החוק ועודכנה שוב ביום2.1.1022 . 2. צוות הביקורת מצא , כי הנחיי ת פרקליט ה מדינה אינה תואמת ואינה מקיפה את הוראות החוק , ובעיקר אינה תואמת את רוח ה וק ח ואת שינוי התפיסה לגבי נפגע עבירה שהביא בכנפיו- מאובייקט הנזקק להגנ ה ("סיוע לקורבן") לאינדיבידואל אוטונומי בעל זכויות המוקנות לו ככזה30. מטרות ה נחיית פרקליט המדינה, תחולתה, הגדרותיה והוראותיה אינן עומדות בהלימה למטרת חוק זכויות נפגעי עבירה ולזכויות שנקבעו בגדרו , ואינן מבחינות בין קבוצות נפגעי העבירה השונות, הכל כמפורט להלן: (א) שם ה הנחיה " בעוד חוק זכויות נפגעי עבירה מדבר בלשון זכויות נפגעי עבירה", כותרתה של הנחיית " פרקליט המדינה סיוע לקורבן ".עבירה ולעדי תביעה בהליך הפלילי לעניין זה משמעות וערך רב שאינו רק סמנטי , שכן הגדרת נושא ההנחיה מקפלת בתוכה משמעות שונה לגבי נפגעי ע בירה ו מעמדם בהליך הפלילי . תחת תפיסת החוק "בדבר "זכויות ומעמד סטטוטורי בהליך ,הפלילי קובעת ההנחיה את נושאּה כ סיוע גרידא ,לקורבן ובכך מבטאת התייחסות ל מקומם .של נפגעי העבירה בהליך הפלילי כפי שהיה קודם לחקיקת חוק זכויות נפגעי עבירה ,דהיינו הנצחת הקורבּנות והסת ייעות בקורבן ככלי להוכחת האשמה בידי התביעה הכללית , ולא כבעל זכויות מוקנות במסגרת ההליך הפלילי. )(ב מטרת הנחיי ת פרקליט המדינה ב סעיף2 לחוק זכויות נפגעי עבירה נקבעה מטרת ו "לקבוע את זכויותיו של נפגע עבירה ולהגן על כבודו כאדם, בלי לפגוע בזכויותיהם על-פי דין ."של חשודים, נאשמים ונידונים לעומת זאת, ב פסקה המסדירה את מטרת הנחי ית פרקליט המדינה אין כל התייחסות לזכויות יהם של נפגעי עבירה מכוח החוק . כך כלשון ה הנחיה : " הנחיה זו באה להדגיש את 30 ,"לסלי סבה וטלי גל "זכויות נפגעי עבירה בישראל ספר שמגר (תשס"ג- 1002 ) 210 , עמודים2.2-2.0 . משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 63 התפקיד החיוני שממלאים קורבנות עבירה ועדי תביעה במערכת המשפט הפלילי .הנחי ית פר קליט המדינה נועדה להבטיח כי רשויות החקירה והתביעה יעשו כל שניתן, במסגרת ,האמצעים העומדים לרשותן לסייע לקורבנות העבירה ולעדים, מבלי לפגוע בזכויותיהם של נאשמים. ההנחיה נועדה להבטיח כי כל אנשי הפרקליטות ינהגו בקורבנות העבירה ובעדי התביעה בכבוד, בהגינות ובהבנה ; יסייעו לקורבנות עבירה לקבל פיצוי על נזקיהם..., ויעשו כל שביכולתם להגן על קורבנות העבירה ועל עדי התביעה .מפני פגיעות נוספות יש לקוות כי ההקפדה על הנחיה זו תתרום להגברת ההבנה והכבוד שרוחש הציבור למערכת המשפט בכלל ולפרקליטות במיוחד, ולהגברת נכונותם של קור נב ות עבירה ועדי תביעה להושיט לתביעה את סיועם החיוני למלחמה בפשיעה". אין במטרת הנחיית פרקליט המדינה ולו אזכור אחד של ההיגד 'זכויות נפגעי עבירה'. ממילא אין בין מטרות ה הנחיה כל התייחסות למטרה בדבר הסדרה של הפעולות, מנגנוני הביצוע ו הגורמים האחראים בפרקליטות לה תח בט קיום מלוא החובות המוטלות עליה מכוחן של זכויות נפגעי עבירה. בעוד מטרת החוק מכתיבה שיח של זכויות וחובות, עוסקת מטרת ה הנחיה ,בשיח של ערכים ובכללם ,סיוע כבוד, הגינות ו הבנה , מבלי להתייחס כלל לזכויות נפגעי עבירה וחובות הפרקליטות מכוחן. (ג) תחול ת הנחיי ת פר קליט ה מדינה חוק זכויות נפגעי עבירה חל על ,כל מי שהוגדר נפגע עבירה. דהיינו מי שנפגע במישרין מעבירה מסוג עוון ופשע (למעט עבירות תעבורה31 ,) וכן בן משפחתו של מי שהעבירה גרמה למותו . .כאמור, החוק מבחין בין שלוש קבוצות של נפגעי עבירה ומייחד לכל קבוצה זכויות לעומ ,ת זאת הנחיית פרקליט המדינה חלה על "מקרים שבהם ניזוק אדם כתוצאה מהתנהגות "פלילית, ולמקרים שבהם מסרו עדים מידע על פעילות פלילית. עוד נקבע בהנחיה תחת "תחולה" ,על ש- פיה "תינתן תשומת לב מיוחדת לקורבנות עבירה ולעדי תביעה שסבלו נזק ,גופני, נפשי או כספי בעקבות פעי לות פלילית שגרמה נזק חמור .הסיוע ורמתו יהיו שונים לפי ".צרכי כל קורבן עבירה ועד, ולפי נסיבות העניין והאמצעים העומדים לרשותינו אין בתחולת הנחיית פרקליט המדינה כל התייחסות לשלוש קבוצות נפגעי העבירה שעליהם חל החוק, והזכויות ה מוקנות לכל קבוצה . כאמור, החוק אינ ו מדבר בלשון "נ וזי ק" אלא קובע ."זכותו של כל "נפגע תחולת הנחיית פרקליט המדינה באופן מיוחד על מי שנגרם לו "נזק ,חמור", מתעלמת מההבחנה שהסדיר המחוקק באשר לשלוש קבוצות של נפגעי עבירה ומנציחה את מעמדו של נפגע העבירה כפי שהיה עובר לחקיקת החוק- קורבן עבירה. בהתא ,ם נוקטת הנחיית פרקליט המדינה בלשון "הסיוע ורמתו" שהפרקליטות תיתן לקורבן העבירה ֵולע.'ד, ולא בלשון 'זכויות נפגעי עבירה וחובות הפרקליטות מכוחן משמעות הדבר היא ש הנחיית פרקליט המדינה אינה חלה על כל נפגעי העבירה על-פי החוק , ואינה בהלימה להוראותיו. 31 עבירה ששופט תעבורה מוסמך לדון בה לפי פקודת התעבורה, למעט עבירות לפי סעיפים21 ו- 21 .א לפקודה משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 64 (ד) הגדרו ת הנחי ית פרקליט ה מדינה בהגד רות הנחיית פרקליט המדינה נמצאים "המונחים הבאים בלבד: "קורבן", "עד תביעה "ו"עבירה חמורה". אין כל שימוש במונח "נפגע עבירה. הגדרת המונח "קורבן" אינה תואמת .את הגדרת נפגע עבירה לפי החוק בהקשר זה ולשם המחשה, בעוד ש חוק זכויות נפגעי עב ירה קובע במפורש מי נמנים ע ם בני משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו (הוראת סעיף11 ), הרי שב הנחיית פרקליט המדינה נמצאה הגדרה שונה שאינה ברורה דיה "משפחתו הקרובה ביותר ."של הקורבן אין ב הנחיית פרקליט המדינה כל התייחסות להגדר ה " של נפגעי עבירת מין או אלימות" ולהגדר ת "נפגעי עבירת מין או אלימות ,חמורה". זאת למרות שה נחיית פרקליט המדינה אמורה לשרת בדיוק למטרה זו: לבאר ולפשט לפרקליטים ולעובדי הפרקליטות, מיהם נפגעי עבירה הנמנים ע ם ה קבוצות ה שונות בחוק הו זכויות העומדות לכל קבוצה מכוח ו. (ה) התייחסות הנח יי ת פרקליט ה מדינה לזכ ויות נפגעי עביר ה לקבל מידע- חסרה ,חלקית ועלולה להטעות פרק ז' ל הנחיית פרקליט המדינה קובע הוראות בנושא "זכותו של קורבן העבירה לקבל מידע "במהלך המשפט , ומונה שישה שלבים בהליך הפלילי שבהם על הפרקליט המטפל למסור מידע .לנפגע עבירה אלא שהתייחסות זו אינה תואמת את ,הוראות החוק א הי חלקית, חסרה ואף .עלולה להטעות את הפרקליט המטפל נפרט:  אין בפרק כל הבחנה בין זכויות יהם של כלל נפגע י ה עבירה ל קבל מידע על שלבים בהליך הפלילי (לפי התוספת השניה לחוק), לבין זכויות יהם של נפגעי עבירת מין או אלימות .)חמורה (לפי התוספת השלישית לחוק  אין התייחסות מלאה ומקיפה לכל השלבים בהליך הפלילי שלגביהם חלה חובת יידוע ביחס לקבוצות נפגעי עבירה השונות. בכלל זאת, אין בהנחיה התייחסות לזכויות כלל נפגעי עבירה לקבל מידע על השלבים הבאים בהליך הפלילי: החלטה להעמיד את החשוד לדין, סגירת תיק בהסדר עם החשוד ("ה סדר מותנה"), החלטה לעכב את ההליך הפלילי או כל החלטה אחרת להפסיקו, מועדי הדיונים בבית המשפט, הגשת .ערעור על פסק דין  אין התייחסות לזכויות נפגעי עבירת מין או אלימות חמורה לקבל מידע על השלבים הבאים בהליך הפלילי: מעצר הנאשם, כוונה לעכב את ההליך הפלילי והזכות ה עומדת ,לנפגע עבירה להביא עמדתו בעניין, כוונה להגיע להסדר לסגירת תיק עם החשוד פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם נאשם והזכות העומדת לנפגע עבירה להביא ,עמדתו בעניין מתן צו פיקוח ל פי סעיף21 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין.  יתרה מזאת, בהתאם ל הנחיית פרקלי ט המדינה, על הפרקליט המטפל למסור לנפגע עבירה את ה מידע כאמור "אם התבקש לכך על-ידי קורבן העבירה, אשר מסר מ ען משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 65 ."מגורים עדכני ומספר טלפון נוסח זה של ההנחיה אינו עולה בקנה אחד עם הוראות החוק והתקנות לעניין אופן יידוע נפגע עבירה. בכלל זא ת ,אין התייחסות ל נושאים ה:באים האופן שבו זכאי נפגע עבירה לה ודיע על בקשתו לקבל מידע על שלבים בהליך )הפלילי (טופס בקשה לקבלת מידע המוגש למשטרה; הגורם בפרקליטות האמון על בדיקת הימצא הטופס בתיק הפרקליטות ובדיקת עמדת נפגע עבירה לעניין קבלת מידע; הסתייעות וממשק העבודה של הפרקליטות עם מנ "ע (מערכת מידע ממוחשבת )לנפגעי עבירה לצורך יידוע נפגע עבירה; החובה המוטלת על הפרקליטות להודיע לנפגע עבירה כי "באפשרותו לקבל את ה מידע באמצעות טלפון או בכתב, כפי שי י קבע "בנוהלי פרקליטות המדינה ,, ככל שמצא הפרקליט כי "לא ניתן למסור את המידע כולו או חלקו, באמצע ות המענה הממ ו חשב" (על כ ל אלה בהרחבה להלן, ב 'ממצא מס 1 "העוסק ב בירור .)"עמדת נפגע עבירה לעניין קבלת מידע על הליך הפלילי  הנחיית פרקליט המדינה אינה קובעת לוחות.זמנים לביצוע הפעולות מהמקובץ עולה, כי הנחיית פרקליט המדינה אינה תואמת את הוראות החוק והתקנות וככל ,שפרקליט מטפל מבקש להסתמך עליה לצורך מילוי חובותיו, הרי שזו חסרה חלקית ועלולה להטעות בכך שלא יקוימו הוראות החוק, לרבות ביחס לקבוצות נפגעי העבירה השונות . (ו) ה עדר כל התייחסות לזכויות נפגעי עבירת מין או אלימות חמורה להבע ת עמד ה בהנחיית פרקליט המדינה בהנחי י ת פרקליט המדינה חסרה התייחסות כלשהי לזכויות העומדות ל נפגעי עבירת מין או אלימות חמורה להביע עמדה לעניין שלבים שונים בהליך הפלילי , ובכללם ,: עיכוב הליכים הסדר טיעון, הסדר )לסגירת תיק עם החשוד (הסדר מותנה .ובפני ועדות שחרורים זאת, הגם שמדובר בזכויות מהותיות של .נפגעי עבירה, בצמתים מרכזיים בהליך הפלילי בפרק ח' ל הנחיית פרקליט המדינה, ,"שכותרתו "מתן הסברים במהלך הטיפול בתיק הפלילי מונחה הפרקליט המטפל למסור לנפגע עבירה רק את השיקולים שביסוד שלבים שונים בהליך ,הפלילי. גם זאת רק לבקשת קורבן עבירה, "במידת האפשר וככל"שהדבר רלוונטי . לענייננו , ֹרלוונטיו ת ההוראות בנוגע למסירת השיקולים בדבר עיכוב ההליך הפלילי או הפסקתו ובדבר .הסדר טיעון והמלצת הפרקליט לגבי גזר הדין עוד נקבע בהמשכם של דברים, כי הפרקליט רשאי שלא לספק מידע כאמור "אם לפי שיקול דעתו מסירת המידע עלולה ליצור סכנ ה לחייו ."או לבטחונו של עד או לפגוע בחקירה או בהליך המשפטי במקום לכלול הנחיות סדורות באשר ל חובות המוטלות על הפרקליטות בנוגע ל מתן אפשרות ל נפגעי עבירת מין או אלימות חמורה להביע עמדתם בשלבים שונים בהליך הפלילי , ולאופן קיומם הנדרש , ההנחיה מתייחסת לשיקולים שעל הפרקליט למסור לנפגע עבירה. בהתייחס לזכות העומדת ל נפגעי עבירת מין או אלימות חמורה להביע עמדה לעניין הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם, נקבעו בהנחיית פרקליט המדינה1.2 שנושאּה "הנחיות לעריכת הסדר טיעון" הוראות בנוגע למימוש זכות זו (על כ ך בהרחבה להלן, ב 'ממצא מס1 ה עוסק ב"הבעת עמדה של נפגעי עבירת מין או אלימות .)"חמורה בשלבים שונים בהליך הפלילי הנחי ית פרקליט המדינה 21.0 ,לעומת זאת כלל אי נה מפנה להנחי ה1.2 ו להוראות הקבועות משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 66 בה, ו השילוב בין השתיים יוצר דיסהרמוניה ופיזור ,ההוראות ש מסכל את האפשרות שהפרקליט המטפל יוכל ל הבט יח קיום ה חובות המוטלות עליו כלפי נפגעי עבירה . )(ז התייחסות הנח יי ת פרקליט ה מדינה לזכויות נפגעי עביר ה בשלב הטיעונים לעונש- חסרה וחלקית חוק זכויות נפגעי עבירה מסדיר את הזכות העומדת לנפגע עבירה למסור הצהרת נפגע בכתב ,"על כל פגיעה ונזק שנגרמו לו בשל העבירה"לרבות נזק גוף, נזק נפשי או נזק לרכוש. הצהרה זו על הפרקליט להביא לפני בית המשפט בעת .הטיעונים לעונש בהנחיית פרקליט המדינה אין כל התייחסות להצהרת נפגע .ולחובות המוטלות על הפרקליט המטפל בהקשר זה ההנחיה קובעת רק כי הפרקליט ישקול "אם אין זה ראוי ליתן לקורבן ה עבירה לומר את דברו בבית המשפט בעת הטיעון לעונש." רק אם יסבור כך, יזמין את הקורבן כעד בשלב זה של ההליך הפלילי. ובהקשר זה, מפנה הנחיית פרקליט המדינה לסעיף21 לחוק (סעיף22 להנחיה). גם בעניין זה, התייחסות ההנחיה חלקית, חסרה ואינה בהלימה ובהתאמה לזכויות נפגעי עבירה על- 'פי החוק (על כך בהרחבה להלן, בממצא מס. העוסק ב"זכויות נפגע עבירה בשלב .)"הטיעונים לעונש ב .העדר הנחי ית-על המרכזת א ת כלל זכויות נפגעי עבירה הו מסדירה מדיניות כוללת ואחידה 2. צוות הביקורת מצא כי אין הנחיית-על המרכזת באופן סדור ושיטתי את כלל זכויות נפגעי עבירה על- ,פי חוק ואת החובות ה רבות המוטלות על הפרקליטות למימוש זכויות אלו . זכויות נפגעי עביר ה פזורות ב ,)הנחיות שונות של פרקליט המדינה (לעיל ,וגם זאת באופן חלקי וחסר שאינו תואם ומקיף .את הוראות החוק 1. צוות הביקורת סבור כי המדובר בעניין מהותי, שכן קי ומו של מקבץ הנחיות סדור, מקיף , מלא , כולל ונגיש לפרקליטים ולעובדי הפרקליטות בנושא זכויות נפגעי עבירה, מהווה את הבסיס והיסודות עליהם מושתתת פעילות הפרקליטות והתנהלותה להבטח ת קיום הוראות .החוק, לרבות בהיבטים של תקינות ואחידות הביצוע בהעדרו, חסרה התוויה ברורה וסדורה של מדיניות פרקליט המדינה ותפיסתו את מעמדם של נפגעי עבירה בהליך הפלילי וחובות .הפרקליטות כלפיהם 2. ,בנוסף בהעדרה של הנחיה מרכזת כאמור, אין בידי הפרקליטים ועובדי הפרקליטות כללים המסדיר ים ,באופן מקיף וממצה את חובות הפרקליטות בקשר עם זכויות נפגעי עבירה לרבות ,הגורמים האחראים על ביצוע, אופן הביצוע, ממשקי עבודה עם מערכות וגורמים רלוונטיים .זמני הביצוע, מנגנוני תיעוד ומנגנוני פיקוח ובקרה 1. העובדה שה נחיות פרקליט המדינה בעניין זה פזורות במקומות שונים, ה אינ מאפשר ת שליטה וידיעה של הפרקליטים ועובדי הפרקליטות או דות לכ.ל ההנחיות הרלוונטיות צוות הביקורת פנה ל יחידת הניהול בפרקליטות המדינה בבקשה לקבל את כל ההנחיות ונהלי העבודה בפרקליטות הקשורים ב זכויות נפגעי עבירה. במענה לכך נמסרו לצוות הביקורת , בחלוף כחודשיים ,ממועד הבקשה רק2 מתוך20 הנחיות פרקליט המדינה המסדירות א ת זכויות נפגעי עבירה מכוח החוק )(כפי שאיתר צוות הביקורת .אסופת ההנחיות לא כללה את משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 67 הנחיית פרקליט המדינה21.0 שהיא ההנחיה המרכזית בנושא. למענה צורפו שלוש הנחיות פרקליט המדינה שאינן קשור ות ל נושא, וכן צורפו ארב עה מכתבים שונים הנוגעים ל ,עניין שנשלחו בשנים1021-1001 מלשכת פרקליט המדינה ומשניו32 . :לשם הנוחות ובשל חשיבות העניין מובא ממצא זה בפירוט הנחיות פרקליט המדינה שאותר ו על-ידי צוות הביקורת הנחיות פרקליט המדינה ש נמסרו לצוות הביקורת על- ידי פרקליטות המדינה 2. הנחיה3.1 ""דרך ניסוח כתב האישום - 1. הנחיה3.7 "מס ירת העתק מכתב האישום למתלונן "ולקורבן עבירה - 2. הנחיה8.1 ""הנחיות לעריכת הסדר טיעון  1. הנחיה8.5 "הסדר טיעון בעבירת מין ובעבירה של "התעללות בקטין בתוך המשפחה  1. הנחיה9.5 "בירור מצבו הרפואי של קורבן העבירה לקראת עריכת הסדר טיעון או לקראת שלב הטיעון "לעונש - 2. הנחיה15.1 " השיקולים שלפיהם תקבע עמדת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה בוועד"ת שחרורים  0. הנחיה14.1 " ניהול ההליך הפלילי בעבירה של התעללות מינית או א"חרת שבוצעה כלפי קטין בתוך המשפחה  1. הנחיה14.7 " סיוע לקורבן עבירה ולעדי תביעה בהליך "הפלילי - .. הנחיה14.8 "בקשה מצד גורמים שונ ים לעיין במידע "המצוי בתיק חקירה  20 . הנחיה14.51 " חוק מגבלות על חזרת עבריין מין לסביבת "נפגע העבירה  1. באמור יש כדי לשקף את הקושי המעשי שבו עלול להיתקל הפרקליט המ טפל הנדרש להנחיות ;פרקליט המדינה שכן אסופת הנחיות פרקל יט המדינה אינה מאפשרת נגישות וזמינות, הן לצורך היכרות ופעולה בהתאם למדיניות פרקליט המדינה בנושא מעמדם של נפגעי עבירה .בהליך הפלילי, הן לצורך ביצוע וקיום חובותיו כלפי נפגעי עבירה 32 מכתבו של פרקליט המדינה, שי ניצן, לפרקליטי המחוזות, מנ הלי מחלקות רלוונטיות וראשי יחידות הסיוע, מיום 10.0.1021 ( לאחר תקופת הביקורת) בנושא "יישום חוק זכויות נפגעי עבירה- שמיעת נפגע עבירה טרם חתימה על הסדר "טיעון ; מכתבו של המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, אלי אברבנאל, לפרקליטי המחוזות ומנהלי מחלקות רלוונ ,טיות מיום10.20.1022 בנושא "זכותם של נפגעי עבירה להביע עמדתם לעניין הסדר טיעון- "ריענון הנחיית פרקליט המדינה ; ,מכתבו של סגן בכיר לפרקליט המדינה, יריב רגב, לפרקליטי המחוזות, משנים לפרקליט המדינה וראשי יחידות הסיוע מיום22.2.1022 , בנושא "רענון הנחיות בדבר "יצירת קשר עם נפגעי עבירה מיוצגים ; מכתבו של המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, יהושע למברגר, לגורמים שונים במשטרת ישראל, מיום22...1001 בנושא "סיום דיון מתאריך6.9.1/ "בענין העמדה לדין של קורבנות סחר בנשים. משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 68 2. בפגישה שקיים צוות הביקורת עם הממונה על יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה, עלה כי בשלהי שנת1022 הושק מאגר ידע פלילי. המדובר במאגר ממוחשב בתכנת "דוקסנטר", תכנה נפרדת ממערכת תנופ"ה (האחרונה משמשת את הפרקליטים ועובדי הפרקליט ות בעבודתם השוטפת). הגישה לתכנת ה"דוקסנטר" היא באמצעות קבלת סיסמ ה מאגף מערכות מידע במשרד המשפטים .לדברי הממונה על י חידת הסיוע בפרקליטות המדינה , נשלחו לאחרונה תזכורות לפרקליטים לקבל סיסמ ה לצורך כניסה ו שימוש במאגר הידע . במאגר קיימת תיקיה "שנושאּה "נפגעי עבירה" ובתוכה תיקיית "הנחיות פרקליט המדינה , הכוללת 10 הנחיות של פרקליט המדינה , חלקן קשורות בזכויות נפגעי עבירה מכוח דבר י החקיקה נ ושא דוח ביקורת זה, וחלקן קשורות .בטיפול בנפגעי עבירה מכוח הוראות דין אחרות אף אח ד מפרקליטי המחוזות, מנהלי המחלקות הרלוונטיות והרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה בפרקליטות המחוז ,, למעט מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה לא ציי ן בפגישות עם צוות הביקור ת דבר קיומו של מאגר הידע הפלילי ,הגם שהושק לפני כשנתיים. ,הנחיות פרקליט המדינה שהתקבלו מיחידת הניהול בפרקליטות המדינה, כאמור היו חלקיות וחסרות אף .ביחס למצוי במאגר הידע הפלילי צוות הביקורת סבור, כי גם במאגר ידע זה- המהווה כשלעצמו כלי עזר חשוב ושימושי לפ רקליטים- אין כדי ליתן מענה לצורך ב הנחיית- על המרכזת את כלל זכויות נפגעי עבירה והמסדירה מדיניות כוללת ואחידה. ג . ההנחיות ונהלי העבודה ב פרקליטויות המחוז ובמחלקות הרלוונטיות בפרקליטות המדינה חלקיים וחסרים 2. בהנחיות פרקליט המדינה אין הוראות המחייבות את פרקל יטויות המחוז והמחלקות .הרלוונטיות לגבש ולהסדיר נהלי עבודה פנים ארגוניים 1. צוות הביקורת מצא כי בכל אחת מפרקליטויות המחוז והמחלקות הרלוונטיות בפרקליטות המדינה קיימת "תורה שבעל- פה" בדבר חשיבות הקשר עם נפגע עבירה וקיום חובות המוטלות על הפרקליטות מכוחן של ה זכו ,יות העומדות לנפגעי עבירה. עם זאת אין בפרקליטויות המחוז ובמחלקות רלוונטיות בפרקליטות המדינה הנחיות ונהלי עבודה בכתב - בבחינת נהלים פנים ארגוניים - המסדירים את הגורמים האחראים לביצוע כלל הפעולות הקשורות במילוי חובות הפרקליטות מכוחן של זכויות נפגעי עבירה, את אופן הביצוע וזמני הביצוע ו את קיומם של .מנגנונים לתיעוד ולפיקוח ובקרה כך, לדברי פרקליט י .המחוזות ומנהלי המחלקות הרלוונטיות בפרקליטות המדינה לצוות הביקורת התברר כי ב מחלקת עררים קיימים נהלי עבודה (להלן בהרחבה ב 'ממצא מס0 העוסק ב "ערר על החלטה שלא להעמיד חשו)"ד לדין .אשר ל מחלקה הפלילית בפרקליטות ,המדינה מסר מנהל המחלקה הפלילית ,לצוות הביקורת כי אין במחלקה נהלים. עם זאת בפגישה שהתקיימה עם הממונה על יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה , התברר כי קיימים משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 69 נהלי עבודה בעניין נפגעי עבירה (להלן בהרחבה ב 'ממצא מס2 העוסק ב"יידו ע נפגעי עבירה )"בשלבים שונים בהליך הפלילי ומנ"ע33 . 2. החסר בקובץ הנחיות סדור ומאורגן בכתב, מתחדד ביתר שאת הן ל נוכח החסרים הרבים בהנחיית פרקליט המדינה21.0, אי התאמתה להוראות החוק והתקנות, ו העובדה ש זכויות נפגעי עבירה פזורות בהנחיות שונות של פרקליט המדינה, הן בה תחשב ב חובות הרבות ,המוטלות על הפרקליטים ועובדי הפרקליטות בקשר עם זכויות נפגעי עבירה השזורות לאורך .כל ההליך הפלילי 1. ,בהעדר הנחיות ונהלי עבודה פנים ארגוניים לא ידעו פרקליטי המחוזות להשיב לצוות הביקורת מהן ההנחיות לעניין אופן הביצוע וקיום החובות המוטלות על הפרקליטים בנוגע להיבטים שונים הקשורים בנפגעי עבירה, וכיצד הדבר נעשה בפועל. פרקליטי המחוזות הפנו את צוות הביקורת, לקבל את המידע מרפרנטים רלוונטיים בפרקליטות המחוז. הנחיות ונהלי עבודה בכתב היו נותנים בידי פרקליט י המחוזות, למצער, הן רמת הידיעה הנדרשת מהם .בנושא, הן כלי לפיקוח ובקרה על עבודת הפרקליטים ועובדי הפרקליטות בעניין צוות הביקורת מציי ן לחיוב את דברי פרקליט מחוז דרום בפגישה שהתקיימה עמו ביום 1.22.1021 , שלפיהם הוא ביקש ממתמחה לרכז עבורו את כל המידע הקיים בנושא נפגעי עבירה כדי לקדם כתיבה של הנחיות מסוד.רות עוד יצוין לחיוב דברי הרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה בפרקליטות מחוז תל-אביב בפגישה שהתקיימה עמן ביום..0.1021 , שלפיהם בחודשים האחרונים (במהלך ביצוע הביקורת דנן) הן החליטו לקדם כתיבה של "ידיעון- חוברת נהלים פנימיים בנושא נפגעי עבירה" וכי הן שמו להן יעד"לסיימו לאחר החגים " (חודש אוקטובר1021 ) . זאת, לדבריהן, גם מן הטעם ש"החוק ".בנוי בצורה מאד לא ברורה. יש יותר מדי תוספות והפניות ד .מידע חלקי , מבוזר ולא אחיד הקיים ב פרקליטויות ב נושא זכויות נפגעי עבירה 2. במענה לבקשה מפרקליטי המחוזות ומהרפרנטיות לעניין נפגע ,י עבירה במחוזות לקבלת הנחיות ונהלי עבודה הקשורים בזכויות נפגעי עבירה, נמסר ה לצוות הביקורת במהלך הפגישות .אסופת מסמכים מרביתם, תכתובות דואר אלקטרוני אשר נשלחו על- ידי הרפרנטיות לפרקליטים ולעובדי הפרקליטות. עיון במסמכים הל לו העלה, כי אין המדובר בהנחיות ובנהל י עבודה, המסדירים את נושאי הטיפול, הגורמים האחראים לביצוע, אופן הביצוע והמועדים לכך. המדובר ב מידע חלקי, אקראי, המפוזר על- פני מסמכים שונים, מרביתם תכתובות דואר אלקטרוני. יתרה מזאת, המידע שנמסר מ כל פרקליטות בנוגע לזכויות נפגעי עבירה היה חלקי, מבוזר ושונה בין פרקליטות מחוז אחת לאחרת. נפרט: 2.2 . פרקליטות מחוז ירושלים - לדברי פרקליטת המחוז, אין הנחיות ונהלי עבודה בכתב של פרקליטות המחוז בנושא זכויות נפגעי עבירה. מידע רלוונטי בנוגע לזכויות נפגעי עבירה מופץ לרוב על-ידי הרפרנטית לעניין נפגעי עבירה, באמצעות דואר אלקט .רוני בפגישה לאחר מכן, שהתקיימה עם הרפרנטית לעניין נפגעי עבירה ועם פרקליטת 33 נהלי העבודה נמסרו לצוות הביקורת בפגישה שק יים עם הממונה על יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה, ביום1..0.1021 . משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 75 המחוז, הפנתה הרפרנטית לטבלה של סיווג עבירות לפי קבוצות נפגעי עבירה (כלל ,נפגעי עבירה לפי החוק נפגעי עבירת מין או אלימות ,נפגעי עבירת מין או אלימות חמורה). לדבריה, פרקליט חדש ומתמחה מקבלים בסמוך לאחר כניסתם לתפקיד הדרכה וארבעה מסמכי עזר: הטבלה דלעיל, פתקיות להסתרת פרטי נפגע עבירה לשימוש במסגרת בדיקת חומר החקירה, טופס הצהרת נפגע, וטופס פרטי מתלוננים שיש להגישו לבית המשפט עם הגשת כתב אישום34 . בנוסף, הפנתה הרפרנטית לטופס "גליון טיפול נפגעי עבירה", שהינו צ'קליסט המונה. שלבים בהליך הפלילי שבהם על הפרקליט המטפל ליידע נפגע עבירה, מתוכם1 שלבים ,"לשיקול דעת הפרקליט המטפל "ליזום קשר ישיר עם נפגע העבירה הואיל ו המידע בשלבים אלה מועבר במסגרת מנ"ע. לדברי הרפרנטית, הטופס הוכן בסמוך לאחר חקיקת ה חוק. לדברי פרקליטת המחוז, לא היתה הנחיה למלא את הצ'קליסט אלא .הוא שימש תזכורת לפרקליט המטפל באשר לאבני הדרך בנושא עוד ציינה, כי הטופס ,אינו בשימוש מאז המעבר לעבודה בתנופ"ה זאת הגם שעדיין נעשה שימוש בתיק .הנייר כמו כן, נמסרו לצוות הביקורת העתקי מכתבים שנשל חו ב דואר אלקטרוני ,לפרקליטים ולעובדי הפרקליטות שעיקרם בעניינים הבאים: תקלות וכשלים ביישום הוראות החוק35, עדכוני חקיקה36, עדכוני פסיקה37 ,ו מידע ופרטים הקשורים בנושא זכויות נפגעי עבירה38 . 2.1 . פרקליטות מחוז צפון - לדברי פרקליטת המחוז, בפרקליטות קיים מאגר פנימי ממוחשב", הנמצא ב שולחן העבודה " במ חש ב של כל פרקליט ומתמחה . המאגר כולל תיקיה בנושא זכויות נפגעי עבירה, ובתוכה תיקיות משנה , הכוללות פסיקה, חקיק ,ה חקיקת משנה ו הנחיות. בקשה של צוות הביקורת לקבל גישה למאגר - הן מפרקליטת המחוז בשתי הפגישות שהתקיימו עמה הן מרפרנטיו ת לעניין נפגעי עבירה במחוז )(בעבר ובהווה בפגישה שהתקיימה עמן לאחר מכן- ו לחלופין לקבל פי רוט מלא של כל ,המידע הקיים בתיקיה סורבה על-ידי פרקליטת המחוז . תחת זאת, נמסרו לצוות :הביקורת קומץ מסמכים, שעיקרם )(א טבלה המרכזת את החובות המוטלות על הפרקליטות מכוח החוק ,, תחולת כל חובה על אחת משלוש קבוצות נפגעי עבירה והוראת החוק הרלוונטית. המסמך אינו נושא תאריך ו לא ניתן היה לדעת מהו המועד 34 האמור נתמך בדואר אלקטרוני שהרפרנטית לעניין נפגעי עבירה שלחה ביום1.20.1022 .למתמחות שנקלטו בפרקליטות 35 דואר אלקטרוני של פרקליטת מחוז ירושלים לכל הפרקליטים והמתמחים בפרקליטות המחוז, מיום22.0.1021 (לאחר תקופת הביקורת), בדבר רענון הנחיית פרקליט המדינה בכל הקשור להסדרי טיעון , בעקבות מספר תקלות שאירעו לאחרונה; דואר אלקטרוני של הרפרנטית לכל עובדי הפרקליטות במחוז, מיום2...1021 (תוך כדי ביצוע הביקורת ולאחר תקופת הביקורת כהגדרתה לעיל), לעניין מעמדה של הצהרת נפגע ורענון החובה החלה על הפרקליטות להודיע לנפגע .עבירה על זכותו להגיש הצהרה שלא ניתן להתנות עליה 36 דואר אלקטרוני של הרפרנטית לפרקליטים ולמתמחים במחוז, מיום12.2.1022 , בדבר שני תיקונים לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשע"ב- 1021, הרלוונטי ים לעניין פיצוי נפגעי עבירה. 37 דואר אלקטרוני של הרפרנטית לכל עובדי הפרקליטות במחוז, מיום12.2.1021 , בנוגע לפסק דין בעניין עיכוב כספי פקדון של נאשם והעברתם לטובת פיצויים שנפסקו לנפגע עבירה. 38 דואר אלקטרוני של הרפרנטית לפרקליטים ולמתמחים במחוז, מיום21...1021 (תוך כדי ביצוע הביקורת ולאחר תקופת הביקורת כהגדרתה לעיל), שלפיו מונחים הפרקליטים להתנגד לבקשה של נפגע עבירה או בא- כוחו לקבל לידו עותק תסקיר נפגע עבירה , והנימוקים המשפטיים לכך; דואר אלקטרוני של הרפרנטית לפרקליטים במחוז, מיום11.2.1021 , בדבר פרטי כותבות תס קירי קורבן .למבוגרים משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 71 שבו הוכן המסמך ונכון לאיזה מועד ה וא .מעודכן )(ב טבלה המרכזת את רשימת העבירות הנמנות עם כל אחת משלוש קבוצות נפגעי עבירה. גם מסמך זה אינ ו נושא תאריך ו לא ניתן היה לדעת מהו המועד שבו הוכן המסמך ונכון לאיזה מועד המסמך .מעודכן )(ג מסמך בעניין תסקיר נפגעי עבירה, הכולל את פרטי עורכות התסקירים בשירות המבחן ובשירות הילד והנוער במשרד הרווחה, דגשים לעבודה מולן והנחיות כלליות. גם מסמך זה אינו נושא תא ריך ו ולא ניתן היה לדעת מהו המועד שבו הוכן המסמך ונכון לאיזה מועד ה וא.מעודכן בנוסף, נמסרו לצוות הביקורת העתקי מכתבים שנשלחו בדואר אלקטרוני ,לפרקליטים ולעובדי הפרקליטות בנוגע ל תקלות וכשלים ביישום הוראות החוק39 . 2.2 . פרקליטות מחוז מרכז - לדברי פרקליטת המחוז , אין הנחיות ונהלי עבודה בכתב של פרקליטות המחוז בנושא זכויות נפגעי עבירה . "התורה" היא בעל- פה ומועברת "מהממונים לפרקליטים צעירים ולמתמחים. כך למשל, באמצעות "מנגנון המנטוריות ש לפיו בתיקים של עבירות מין חמורות תלווה פרקליטה מנוסה את הטיפול בתיק המנוהל על- ידי פרקליט צעיר מתוך שאיפה כי ניהול התיק בשלב ההוכחות ייעשה על- ידי המנטורית. בנוסף, הרפרנטית לעניין נפגעי עבירה במחוז לוקחת חלק בישיבות צוותים ומעדכנת במידע רלוונטי, ככל שיש צורך. הנחיות ונהלים הקשורים בזכויות נפגעי עבירה אף מופצים לפרקליטים ולמתמחים באמצעות ס .יכום ישיבת ממונים בפגישה שהתקיימה ביום12.21.1021 , מסרה פרקליטת ה מחוז ל צוות הביקורת טיוטת נוהל בנושא "הקשר עם בני המשפחה בעבירות המתה - נוהל עבודה ומידע ה". לדבריה, הנוהל בהליכי גיבוש וטרם עוּב5לפרקליט.ד סופית כמו כן, מסרה קומץ מסמכים, שעיקרם: טופס "רשימ ,"ת נושאים לבדיקה בטרם אישור כתב אישום המהווה צ'קליסט הכולל בין היתר התייחסות לנפגעי עבירה בנוגע לשתי חובות המוטלות על הפרקליטות מכוח החוק (הסתרת פרטי נפגעי עבירה בחומר החקירה ויידועו בדבר הגשת כתב אישום) . בנוסף ,מסרה הרפרנטית לעניין נפגעי עבירה במחוז, ב ,פגישה שהתקיימה עמה העתקי מכתבים שנשלחו בדואר אלקטרוני ,לפרקליטים ולעובדי הפרקליטות שעיקרם בעניינים הבאים : תקלות וכשלים ביישום הוראות החוק40 , מידע ופרטים הקשורים בנושא זכויות נפגעי עבירה41 . 39 דואר אלקטרוני לכל עובדי פרקליטות המחוז , מיום20.21.1021 (לאחר תקופת הביקורת), בדבר אי הקפדה על החתמת נפגע עבירה על טופס מנ"ע, שתוצאתה העברת חובת הדיווח לפרקליטות. בהתאם, ניתנה הנחיה לעובדי המזכירות ולפרקליטים המטפלים בתיקים שאינם תיק י מעצר, לבדוק האם קיים בתיק החקירה טופס מנ"ע חתום ואם לאו להחזירו למשטרה ולהתייחס לכך כאל השלמת חקירה. למכתב צורפו "מספר מסמכי הבהרה בנושא, אשר נמצאים גם במאגר ".הממוחשב דואר אלקטרוני לכל ה פרקליטי ם ב מחוז, מיום1.1.1021 , בנוגע לתקלות ואי הקפדה של פרקליטים הקשורים בנושא הטלת צו פיקוח על עברייני מין. 40 דואר אלקטרוני מיום12.2.1021 , שלפיו "במסגרת ישיבת גישורים עלתה הערה כי אנחנו לא מקפידים על קשר עם נפגעי עבירה בעת הגשת כתב אישום וקבלת תיק לבחינה, וכי רק לקראת הטיעונים לעונש או עריכת הסדר אנחנו נזכרים בהם (וגם )זה לא תמיד . במקרה, בלי קשר להערה הזו, עלה תיק שבו מתברר כי לא היינו בקשר עם נפגע עבירה שנדקר ונפצע באופן חמור למדי, מיום קבלת התיק ועד שהיינו צריכים אותו לקראת טיעונים לעונש בחלוף שנתיים." ובהמשך "...ישנה עוד נקודה בעייתית: כאשר אנחנו עורכים הסדר טיעון ס ,גור אנחנו אולי מודיעים לנפגעי העבירה אבל לא מעמידים אותם על זכותם להגיש תצהיר נפגע עבירה . ניכר כי עיקר המקרים הבעייתיים, במסגרתם ישנו מתלונן שחווה חוויה קשה וטראומתית ולא זוכה לקשר עם הפרקליטות- ".)מתרחשים בתיקי עבירות האלימות החמורה (המחוזי משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 75 2.1 . פרקליטות מחוז דרום - לדברי פרקליט המחוז, אין הנחיות ונהלי עבודה בכתב של פרקליטות המחוז בנושא זכויות .נפגעי עבירה ראשי הצוותים מנחים את הפרקליטים החדשים כיצד עליהם לפעול , גם בנושא זה . ככל שיש עדכונים ורענונים של הנחיות הם נעשים במסגרת משלוח דואר אלקטרוני, ובישיבות פרקליטים שעיקרן מתועד בפרוטוקול ישיבה42 .פרקליט המחוז מס:ר לצוות הביקורת קומץ מסמכים, שעיקרם )(א טופס "גיליון טיפול נפגעי עבירה" המצורף לתיק הנייר, הכולל פרטי נפגע עבירה למילוי וכן שורות ריקות למילוי הערות ותאריך. לציין בהקשר זה, כי בתקופת .הביקורת ואילך, תיעוד התרשומות נעשה בתיק הפרקליטות בתנופ"ה )(ב מסמך "דיו וח תיקים- שיטת ששת הצעדים", הכולל התייחסות גם לנושא "פיצויים לנפגע "עבירה ש לפיו עם סיום ההליך הפלילי יש לאתר את נפגע העבירה ולשלוח אליו עותק .מכתב האישום, הכרעת הדין, גזר הדין ומכתב המפרט את הפיצוי שנפסק לטובתו )(ג מסמך דגשים ורענון הנחיות43 . לדברי הרפרנ ,טית לעניין נפגעי עבירה בפרקליטות המחוז במסגרת היערכותה לפגישה עם צוות הביקורת היא למדה שבפרקליטות מחוז תל- אביב יש טבלה המרכזת את חובות הפרקליטות בקשר עם זכויות נפגעי עבירה, וביקשה מהרפרנטיות שיעבירו לה .עותק הימנה 2.1 . פרקליטות מחוז חיפה - לדברי פרקליט ה מחוז )(כתוארו אז , אין הנחיות ונהלי עבודה בכתב של פרקליטות המחוז בנושא זכויות נפגעי עבירה , ולדידו אף אין צורך בכך. .המידע מועבר לפרקליטים באמצעות דואר אלקטרוני ובישיבות פרקליטים פרקליט המחוז מסר לצוות הביקורת מספר :מסמכים, שעיקרם )(א טבלה המרכזת את החובות המוטלות על הפרקליטות מכוח החוק, תחולת כל חובה על אחת משלוש .קבוצות נפגעי עבירה, והוראת החוק הרלוונטית המסמך אינו נושא תאריך, ו ולא ניתן לדעת באיזה מועד ה וכן המסמך ונכון ל איזה מועד ה וא .מעודכן )(ב טבלה המרכזת ד ואר אלקטרונ י לפרקליטי ם ב מחוז, מיום22.1.1022 , שנושאו "עתירה לבג"צ- תקלות מול נפגעי עבירה במסגרת הסדר "טיעון."!, לפיו "...השופטים שלחו את הצדדים לדבר, ובסוף 'זה הסתדר', אולם אנא הקפידו דואר אלקטרוני לפרקליטי ם ב מחוז, מיום 1.2.1021 , בעניין תקלה הנוגעת לאי דיווח לשוטר ב פרקליטות על שינוי בתנאי מעצר בית של נאשם . במסגרתו התבקשו הפרקליטים להקפיד על מילוי הוראות, כמפורט בתמצית במסמך, "במטרה למנוע ."תקלות מסוג זה דואר אלקטרוני לכל עובדי הפרקליטות במחוז, מיום 22.2.1022 , שנושאו "תסקירי קורבן" לפיו "פנו אליי היום עורכות תסקירי קו רבן לקטינים ומסרו כי הן כמעט מובטלות- כלומר אנחנו לא מבקשים מבתי המשפט תסקירי קורבן ". ובהמשכו: "בפעם הקודמת שעורכות תסקיר הקורבן הגיעו אלינו להרצאה במשלחת מלאה לא באו פרקליטים ואני לא .מעזה לבקש מהן לבוא". למכתבה צורפו דגשים בנושא תסקירי קורבן 41 דואר אלקט רוני לכל ה פרקליטי ם ב מחוז, מיום 21.2.1022 " , שנושאו מרכזי סיוע לנפגעי עבירה ", הכולל "הסבר קצר בנוגע לגופים בהם יכולים נפגעי עבירה להסתייע". בהמשכו מצוין , כי "בהזדמנות זו מזכירה כי חוק זכויות נפגעי עבירה מטיל עלינו את האחריות ליידע את הנפגעים אודות מרכזי הסיו .ע השונים חשוב להדגיש כי נפגע עבירה צריך לעשות את הצעד הראשון וכי אין פניות יזומות אל הנפגעים." דואר אלקטרוני לפרקליטים במחוז, מיום20.2.1022 ומיום22.0.1022 , בנושא פיצויים לנפגע עבירה וסמכויותיו של המרכז .לגביית קנסות בעניין 42 פרקליט המחוז מסר לצוות הביקו רת חלקים רלוונטיים מפרוטוקולים של ישיבות פרקליטים שבהן התייחסות לנושא זכויות נפגעי עבירה, ובכלל זאת: הנחיה הנוגעת להזמנת תסקיר קורבן בעבירות אלימות בתוך המשפחה (מיום12...1022 ,) דיון והנחיה לעניין הערכת מסוכנות ומתן צו פיקוח לפי חוק הגנה על הציבור מפני ביצ וע עבירות מין (מיום1.1.1020 ), דיון והנחיה לעניין הצהרת נפגע (ללא תאריך), עדכון בדבר תיקון חוק זכויות נפגעי עבירה לעניין מתן אפשרות להבעת עמדה בהסדר טיעון (מיום..2.100. .) 43 דואר אלקטרוני לכל עובדי הפרקליטות במחוז, מיום1.2.1021 (תוך כדי ביצוע הביקורת ולאח ,ר תקופת הביקורת " כהגדרתה לעיל), בדבר רענון הנחיות נפגעי עבירה ". המסמך בן עמוד אחד וכולל רענון הנחיות בזק בנוגע למקצת החובות .)המוטלות על הפרקליטות בנוגע לנפגעי עבירה משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 73 את רשימת העבירות הנמנות עם כל אחת משלוש קבוצות נפ געי עבירה. גם מסמך זה אינו נושא תאריך ו לא ניתן לדעת מהו המועד שבו הוכן המסמך ונכון לאיזה מועד ה וא .מעודכן )(ג מסמך "נוהל יצירת חוצץ נפגעי עבירה בתיק פמ"ח", מיום22.1.1021 ( תוך כדי ביצוע הביקורת ולאחר תקופת הביקורת, כהגדרתה לעיל ,)ש לפיו במסגרת פתיחת תיק בפר קליטות המחוז יצורף מסמך המפרט פעולות שעל הפרקליט המטפל לעדכן .)ביצוען בנוגע לקיום חובות כלפי נפגעי עבירה (תוך ציון תאריך הביצוע וחתימה )(ד מסמך שכותרתו "ריענון הנחיות ליישום חוק זכויות נפגעי עבירה". גם מסמך זה אינו נושא תאריך, ו לא ניתן לדעת מהו המועד שבו הוכן המסמך ונכון לאיזה מועד וא ה מעודכן. בתוכן המסמך, בראשיתו, יש הוראה בנוגע ל"חוצץ פרטי נפגעי עבירה .ותיעוד הקשר עמו", המחייב "לתעד את הקשר של הפרקליט עם נפגע עבירה .הפרקליטים מתבקשים להקפיד ולרשום את התנהלותם מול נפגעי העבירה בחוצץ זה לתיקים שבהם לא הוצמ ד עדיין חוצץ, מתבקש הפרקליט שקיבל את התיק לטיפולו לדאוג להצמדת חוצץ כאמור, ולמלא את פרטי נפגע העבירה." מזכירות פרקליטות המחוז עמן נפגש צוות הביקורת מסרו כי מסמכי החוצץ נוספו בחודש אוגוסט1021 ( תוך כדי ביצוע הביקורת דנן ולאחר תקופת הביקורת כהגדרתה לעיל .) בנוסף, נמסרו לצוות הביקורת העתקי מכתבים שנשלחו בדואר אלקטרוני לפרקליטים ולעובדי הפרקליטות, שעיקרם בעניינים הבאים: עדכוני חקיקה44 , ו דגשים ורענון הנחיות45 . 2.2 . פרקליטות מחוז תל-אביב - לדברי פרקליט המחוז, אין הנחיות ונהלי עבודה בכתב של פרקליטות המחוז בנושא זכ ויות נפגעי עבירה, ולדידו גם לא יכולים להיות כללים ברורים מתי להיות בקשר עם נפגע עבירה, שכן ה דבר תלוי בעבירה או באישיות נפגע העבירה . הנחיות ועדכונים נשלחים לרוב בדואר אלקטרוני על- ידי הרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה במחוז . לדברי הרפרנטית "כל אחד שומר מה שנכון ל ו". כל פרקליט מונחה על- .ידי הממונה עליו, לרבות בעניין יישום חוק זכויות נפגעי עבירה פרקליט המחוז והרפרנטיות לעניין נפגע י עבירה מסרו לצוות הביקורת מספר :מסמכים, שעיקרם )(א ,"מסמך "טבלת עבירות לפי סעיפי חוק זכויות נפגעי עבירה הכולל פירוט של הזכויות המוקנות ל כל אחת משלוש קבוצות נפגעי עבירה (כלל נפגעי עבירה, נפגעי עבירת מין או אלימות , נפגעי עבירת מין או אלימות חמורה). המסמך אינו נושא תאריך, אך צורף לדואר אלקטרוני שנשלח לפרקליטים ולמתמחים במחוז ביום11.2.1022 , תוך שצוין "לחדשים שטרם קיבלו, וגם לוותיקים יותר שלא זוכרים ."היכן הניחו אותה )(ב מסמך "מידע על תסקיר נפגע" מיום22.1.1022 ,, הכולל מידע .פרטים והנחיות בעניין לבקשת צוות הביקורת , נמסר לו העתק מסמכים בקלסר המשמש את מזכירת 'יחידת הסיוע'. אלה לא כללו הנחיות ונהלי עבודה, אלה מסמכי עזר לרבות בכתב ידה ותכתובות דואר .אלקטרוני 44 דואר אלקטרוני מיום1.1.1022, בדבר שני תיקונים לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, ה תשע"ב- 1021 , הרלוונטיים לעניין פיצוי נפגעי עבירה. 45 דואר אלקטרוני מיום11.20.1021 (תוך כדי ביצוע הביקורת ולאחר תקופת הביקורת כהגדרתה לעיל), במסגרתו הוזמנו "פרקליטי המחוז ל פגישת ריענון נהלי עבודה בטיפול נפגעי עבירה,"; דואר אלקטרוני של הרפרנטית לפרקליטי המחוז מיום12.20.1021 " (תוך כדי ביצוע הביקורת ולאחר תקופת הביקורת כהגדרתה לעיל), בדבר רענון נהלים בהתנהלות עם נפגע עבירה." וטפסים רלוונטיים משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 74 בנוסף, נמסרו לצוות הביקורת העתקי מכתבים שנשלחו בדואר אלקטרוני לפרקליטים :ולעובדי הפרקליטות, שעיקרם בעניינים הבאים מידע ופרטים הקשורים בנושא זכויות נפגעי עבירה46 ,תקלות וכשלים ביישום הוראות החוק47 . 2.0 . פרקליטות מחוז תל-אביב )(מיסוי וכלכלה - לדברי פרקליטת המחוז, אין הנחיות ונהלי עבודה בכתב של פרקליטות המחוז בנושא זכויות נפגעי עבירה , בהתחשב בכך ש .במרבית התיקים שבטיפול הפרקליטות אין נפגעי עבירה 2.1 . המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה - ,לדברי מנהל המחלקה אין הנחיות ונהלי עבודה בכתב של המחלקה בנושא זכויו ת.נפגעי עבירה מנהל המחלקה הוסיף כי יש מעט תיקים בטיפול המחלקה ש יש" בהם נפגעי עבירה. עם זאת, הדגיש כי דווקא בשל עובדה זו, הגורמת לכך שטיפול במישור זה של ניהול ההליכים אינו דבר שבשגרה, יש ערך רב לביקורת ". לפיכך, הוסיף כי בכוונת ו "למנות פרקליט שירכז את התחום , ויהיה אחראי לעדכן את פרקליטי המחלקה בחידושים ובהנחיות בתחום, ישתתף במפגשים הרלבנטיים של הרפרנטים לנושא בפרקליטות ויהיה כתובת לפרקליטים .שיטפלו בתיקים שבהם יש נפגעי עבירה" 2.. . המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה - לדברי מנהל המחלקה, אין הנחיות ונהלי ע בודה בכתב בנושא זכויות נפגעי עבירה . לדברי הרפרנטית לעניין נפגעי עבירה במחלקה, בהתייחס להנחיות ונהלי עבודה ביחידה, המדובר בעיקר "בתורה שבעל-פה" המועברת בין פרקליטי המחלקה, המונה כ- 21 .פרקליטים,עם זאת מנהל המחלקה מסר לצוות הביקור ת על פרויקט רב שנתי שהמחלקה לחקירות שוטרים מנהלת בשיתוף עם ארגון מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, החל משנת 1021 . בהקשר זה, גם נמסר לצוות הביקורת ה עם5מסמך "נוהל בדבר מפגש פרקליט קורבן עבירה בעבירות מין לקראת סגירת תיק במח"ש" מיום1..20.1021 ( הוכן תוך כדי ביצוע הביקורת דנן ולא חר תקופת הביקורת כהגדרתה לעיל). המסמך אמנם אינו קשור בזכויות נפגעי עבירה לפי החוק , אך מלמד על עשייה ברוכה וחשובה שמטרתה להביא לשיפור עבודת המחלקה תוך הענקת כלים מקצועיים ותומכים לעבודת עובדי המחלקה, חוקרים ופרקליטים כאחד, ובעיקר לשיפור רווחת נפגעי ונפגעות תקיפה מינית, שתלונתם מטופלת במחלקה. 2.20 . ה מחלקה ה פלילית בפרקליטות המדינה - לדברי מנהל המחלקה, אין הנחיות ונהלי .עבודה בכתב של המחלקה בנושא נפגעי עבירה עדכון בנושא זכויות נפגעי עבירה ,נעשה, במידת הצורך במסגרת ישיבות פרקליטים המתקיימות פעם בשבוע ,. כמו כן מ אגר הידע הפלילי )(לעיל עומד לשימוש פרקליטי המחלקה . 46 דואר אלקטרוני מיום0.2.1021 " , בדבר פרויקט סיוע למשפחות נפגעי עבירות המתה ", הכולל דף הסבר אודות טופס הבקשה לקביעת הזכאות לקבלת סיוע; מכתבו של המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים מיום10.20.1022 , שנושאּה רענון הנחיית פרקליט המדינה בנוגע לזכותם של נפגעי עבירה להביע עמדה לעניין הסדר הטיעון. 47 דואר אלקטרוני מיום21.0.1022 " , בנושא ,"יישום חוק זכויות נפגעי עבירה במסגרתו התבקשו ,הפרקליטים והמתמחים בין היתר, להקפיד על תיעוד כל שיחה המתקיימת עם נפגע עבירה, בגליון התרשומות בתיק, וכן ליצור קשר עם נפגע עבירה .מיד עם קבלת תיק שאינו תיק מעצר משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 75 הממונה על יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה מסרה בפגישה שהתקיימה עמה כי יש שני נהלי עבודה בכתב של המחלקה הפלילית בנושא נפגעי עבירה . מאוחר יותר ה ומצאו נהלים אלה לצוות הביקורת . הנהלים הוכנו על-ידה כהנחיה לפרקליט ים במחלקה הפלילית, כדלקמן : (א) מסמך שכותרתו "טיוטת נוהל יידוע נפגעי עבירה ומשטרה אודות החלטות בית המשפט העליון בעררי מעצרים", מיום2.2.1021 . )(ב מסמך שכותרתו "טיוטת נוהל טיפול בנפגעי עבירה בתיקי הערעורים במחלקה הפלילית", מיום2.2.1021 . לשאלה מדוע בכותרת ה "נהלים מתנוססת המילה "טיוטת והאם אין משמעות הדבר שזה סטטוס של מסמכים אלה, השיבה הממונה על יחידת הסיוע כי אין כל משמעות למילה זו. להלן, נעמוד על אי יישום ,טיוטות נהלים אלה .בפועל 1 . ,בצד העובדה הראויה לציון חיובי של ידע רב הקיים בפרקליטויות השונות יש להדגי ש כי הידע .אינו נשמר באופן מרוכז ונגיש ה .העדר נגישות וזמינות המידע לפרקליטים ולעובדי הפרקליטויות 2. מרבית המידע הקשור בזכויות נפגעי עבירה ובחובות המוטלות מכוחן על הפרקליטות, מועבר בכל פרקליטויות המחוז באמצעות דואר אלקטרוני. משמעות הדבר היא כי אין מסד ידע נגיש וזמין לפרקליט המטפל, המאפשר לו בנקל לאתר את המידע הנחוץ לו, בבחינת הנחיה פנים ארגונית - מקיפה, מלאה, סדורה ועדכנית- באשר לחובות המוטלות על כתפיו בקשר עם נפגעי .עבירה ל דברי אחת מ הרפרנטי תו לעניין נפגעי עבירה, ""כל אחד שומר מה שנכון לו , מקפלת בתוכה תפי סה שגויה , המתעלמת מה נחיצות ו ה הכרח במידע מלא, נגיש, זמין ועדכני לפרקליט .המטפל יוטעם, כי לדבריה בשל תקלה במחשב האישי נמחקה לה, לאחרונה, התיקיה שבה .תכתובות הדואר האלקטרוני בנושא זכויות נפגעי עבירה, שהופצו במרוצת השנים 1. פרקליט המבקש לדעת כיצד עליו לפעול בנ ,ושאים שונים הקשורים בזכויות נפגעי עבירה צריך פעמים רבות, לסמוך על זכרונו - האם בנושא מסוים הופצה הנחיה פנים ארגונית, מתי היא עודכנה (אם בכלל), והיכן הוא יכול למצוא אות .ה אחת ה רפרנטי ו ה ת טיבה לתאר זאת בפגישה עם צוות הביקורת, כאשר ציינה שאם אינה יודעת תשובה לשאלה מסוימת היא פונה לממונה על יחידת הסיוע ל ,נפגעי עבירה בפרקליטות המדינה אשר זוכרת את נושאי הדיונים .שהתקיימו 2. ,בנוסף, בהעדר מסד ידע נגיש וזמין פרקליט ים חדש ים ו כן מתמחים )(המתחלפים בכל שנה .אינם נגישים למידע שהופץ קודם לקליטתם אחת הרפרנטי ו ת לעניין נפגע י עבירה ציינה , בדואר אלקטרוני ש שלח ה לפרקליטים ולמתמחים במחוז ביום11.2.1022 , שנושאו "הנחיות חוק זכויות נפגעי עבירה", בהתייחס למסמך טבלת עבירות עם חלוקה לזכויות נפגעי עבירה ... ,בקבוצות השונות, כי זו נשלחת "שוב, על מנת להקל עליכם את העבודה לחדשים שטרם קיבלו , וגם לוותיקים יותר שלא זוכרים היכן הניחו אותה". 1. צוות הביקורת מצא כי המידע בנושא זכויות נפגעי עבירה מרוכז ברובו אצל הרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה בפרקליטויות המחוז השונות. משמעות הדבר היא קיומה של תלות יתר ש עלול הפרקליט המטפל לפתח כלפי הרפרנטית , לצד חוס ר יעילות בניצול משאב זה, המוגבל משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 76 )"ומצומצם ממילא (להלן בפרק העוסק ב"יחידות הסיוע . ,בהקשר זה סיום תפקיד רפרנטית כלשהי .כרוך באובדן דרמטי של הזיכרון הארגוני 1. כאמור, בשלהי שנת1022 הושק בפרקליטות "מאגר ידע פלילי", הכולל בתוכו תיקייה ייעודית שבה מידע בנושא נפ געי עבירה. במאגר הידע, כשלעצמו, יש כדי להוות כלי עזר חשוב, אשר עשוי להקל על עבודת הפרקליטים. אלא שכאמור, אף אחד מפרקליטי המחוזות, מנהלי המחלקות הרלוונטיות והרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה בפרקליטות המחוז, למעט מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, לא ציין בפג ישות עם צוות הביקורת דבר קיומו של מאגר הידע. גם הנחיות פרקליט המדינה שהתקבלו מיחידת הניהול בפרקליטות המדינה, היו .חלקיות וחסרות ביחס למצוי במאגר הידע הפלילי ו . העדר הכשרה והדרכה מספקים להבטח ת הטמעה של ,החוק המדיניות וההנחיות 2. צוות הביקורת מצא כי אין בפ רקליטות המדינה, על מחוזותיה ומחלקותיה, מערך הדרכה סדור, מובנה ושיטתי, להבטח ת הטמע,ה של הוראות החוק, המדיניות וההנחיות. זאת למרות הזמן הרב שחלף מאז חקיקת החוק, ה שינוי ה מהפכני ש ,החוק הביא עמו היקפו הרחב המטיל על הפרקליט המטפל חובות הנפרסות לאורך כל שלבי ההלי ך הפלילי , ומורכבות ורגישות .הקשר עם נפגעי עבירה, הנדרש מהפרקליט המטפל ומעובדי הפרקליטות בכלל 1. פרקליט חדש ,המצטרף לשורות הפרקליטות נקלט לרוב ללא היכרות מוקדמת עם החוק48 . פרקליט זה מחויב בהשתלמות ל"פרקליט הצעיר ה פלילי" המתקיימת פעם בשנה במכון להשתלמות פרקל.יטים ויועצים משפטיים במשרד המשפטים במסגרתה מועברת הרצאה אחת .בת כשעה וחצי בנושא זכויות נפגעי עבירה במרבית פרקליטויות המחוז49 , פרקליט חדש יקבל ,גם הדרכה יחידתית ( המתקיימת פעמיים בשנה מיועדת מלכתחילה )למתמחים ואורכה כשעתיים, .להיכרות עם הוראות החוק ב פרקליטוי ות מחוז אחרות50 , נסמכים על ראש ה צוות, האחראי על הנחיה .של הפרקליט החדש, לרבות בנושא זכויות נפגעי עבירה 2. חרף בקשת צוות הביקורת לקבל את תכני ההרצאות והבעת נכונות של ה רפרנטי ו ת לעניין נפגעי עבירה בפרקליטויות המחוז במהלך הפגישות שהתקיימו עמן ל ,עשות כן אלו לא הומצאו ל צוות הביקורת. 1. פרקליטים ותיקים ומתמחים אינם מחויבים כלל .בהשתתפות בהשתלמויות בנושא במסגרת תכנית ההשתלמויות השנתית של ה מכון להשתלמות פרקליטים במשרד המשפטים, נכללת (לרוב) השתלמות בנושא זכויות נפגעי עבירה. לתגובת הפרקליטות צורפה כנספח רשימה של "השת למויות ומפגשים עם עמותות וארגוני סיוע", שהתקיימו בין השנים1021-1002 , .הקשורים בנושא נפגעי עבירה הה שתתפות בהשתלמות זו אינה חובה ופרקליט רשאי לה ירשם אליה במסגרת המגבלה של זכאות ל-1 .השתלמויות בשנה פרקליטי המחוזות והרפרנטיות 48 לדברי אחת הרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה, כמעט אף מתמחה ופרקליט חדש לא מכירים את החוק, משאינו נ למד .במוסדות להשכלה גבוהה 49 פרקליטות מחוז חיפה, פרקליטות מחוז ירושלים, פרקליטות מחוז מרכז, פרקליטות מחוז צפון, המחלקה לחקירות .שוטרים בפרקליטות המדינה והמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה 50 פרקליטות מחוז תל- .אביב ופרקליטות מחוז דרום משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 77 לעניין נפגעי עבירה מסרו כי לעיתים מתקיימות ביחידה הרצאות אורח בנושאים נקודתיים הקשורים בזכויות נפגעי עבירה , אשר ה נוכחות בהן אינה חובה . אשר למידת היענות וזמינות הפרקליטים להרצאות אל ו , למד צוות הביקורת מדואר אלקטרוני ששלחה אחת הרפרנטי ו ת לעניין נפגעי עבירה לפרקליטי המחוז, ביום22.2.1022 , ב :עניין בקשה לעריכת תסקיר נפגע עבירה בשלב הטיעונים לעונש. כפי שצוין בתוכן ההודעה " בפעם הקודמת שעורכות תסקירי הקורבן הגיעו אלינו להרצאה במשלחת מלאה, לא באו פרקליטים ואני לא מעיזה לבקש מהן לבוא". 1. תכני השתלמויות אל ו ם אינ נשמר ים ו אינם מתועד ים באופן סדור ומקו בץ, להבטח ת שימור הידע והסתייעות בו ב המשך.עבודת הפרקליטים 2. בחלוף למעלה מחודש ממועד פגישה שקיים צוות הביקורת עם הממונה על יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה, עלה בידה לקבל מהמכון להשתלמות פרקליטים במשרד המשפטים את ה תכני ה של1 השתלמויות, לדבריה "בנושא נפגעי עביר ה", אשר התקיימו במהלך השנים 1021-1021 ;". נושאי ההשתלמויות: "הקטין כקורבן עבירה"; "ילדים במשפט ועבריינות מין "הגנה על הציבור מפני עבירות מין"; זכויות נפגעי עבירה ופיקוח על עברייני מין"; ו"עבירות מין". עיון בתכניה של כל השתלמות העלה כי מרבית ההרצאות הוקדשו ל סוגיות משפטיות ולהיבטים טיפוליים- חשובים ומלמדים כשלעצמם- ללא קשר ישיר לנושא זכויות נפגעי עבירה ולאופן מימושן על- .ידי הפרקליטות  צוות הביקורת מציי ן לחיוב השתלמות יחודית ורבת ערך, אשר התקיימה ב יום1.1.1021 וביום 1.2.1021 ,)(שני מחזורים במכון "מסר" בבית הח ולים שיבא בתל השומר , ביוזמת רפרנטית פרקליטות מחוז מרכז . במסגרת השתלמות זו התנסו21 פרקליטי המחוז (בכל מחזור ) בשישה תרחישים (סימולציות) המדמים וט סי אציות שעמן הם מתמודדים ב שגרת העשייה ב קשר עם נפגעי עבירה. מטרת ההשתלמות היא פיתוח מיומנוי ו ת הקשר של הפרקליט המט פל עם נפגע העבירה. ההשתלמות התקיימה במספר מצומצם של מחזורים בשנים האחרונות, ב מימון מכון חרוב (ע"ר) הנושא ב חלק הארי, ו.משרד המשפטים לדברי פרקליטת המחוז , נכ ו ן למועד ביצוע .הביקורת אין תקציב לקיום ההשתלמות במחזורים נוספים השלכות על נפגעי עבירה 2. בהעדר הנחי ית- על המתווה את מדיניו ת הפרקליטו ת ,באופן ברור וסדור בהתאמה ובהלימה להוראות ה חוק, והקובעת את העקרונות, קווי הפעולה והפרשנות הראויה והמקובלת - אופן יישום הוראות החוק על-ידי הפרקליטים ועובדי הפרקליטות, ב עניין מימוש זכויות נפגעי עבירה, אינו אחיד, אינו עקבי, אינ ו תואם בהכרח את מדיניות ההנהלה הרלוונטית , ועלול להיות כרוך בטעויות ובביצוע פעולות שאינן בסמכות או באחריות ה גורם המבצע בפרקליטות . כפועל יוצא מכך ,מי לוי חובות הפרקליטות כלפי נפגעי עבירה יתאפיין בחוסר שוויוניות ובטיפול בררני, ה משתנה בין פרקליט מטפל אחד למשנהו ובין פרקליטות מחוז אחת .לרעותה משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 78 1. ,יתרה מזאת בהעדר הנחי ית- ,על המרכזת באופן סדור ושיטתי את כלל זכויות נפגעי העבירה ובהעדר הנחיות ונהלי עבודה בפרקליטויות המחוז ובמחלקות רלוונטיות בפרקליטות המדינה להסדיר הגורמים האחראים לביצוע החובות המוטלות על הפרקליטות , או פן הביצוע ומועדו- הקשר עם נפגע עבירה ומילוי החובות כלפיו תלוי ב ,זהות הפרקליט המטפל, באישיותו ברגישותו וב מידת מּו כוונותו הסובייקטיבית לעניין. ,לאמור בעוד נפגע עבירה אחד יזכה ,למימוש זכויותיו באופן מלא ומקיף בכל שלבי ההליך הפלילי ָנפגע עבירה דומ ה לא ידע כל ל על זכויותיו בהליך הפלילי וממילא לא יממשן בשל ב ים ה.שונים בו, אם בכלל 2. בנוסף, בהעדר מדיניות כתובה, המפורסמת וידועה ברבים והמיושמת הלכה למעשה, בבחינת שקיפות התנהלות הפרקליטות ביחס לנפגעי עבירה- נפגעת יכולתו של נפגע העבירה לדעת את חובות הפר קל יטות בקשר עם ז כויותיו ולממשן בהתאם לא ותה מדיניות לו הנחיות. בתוך כך נפגע אמון נפגע י העבירה (הנמנים ע ם )הציבור הרחב בפרק ליטות ובמערכת אכיפת החוק בכללותה, ונפגעת יכולתו של נפגע עבירה לבקש ולקבל הסבר לסטיה מן ההנחיות, ו במידת הצורך אף להעמידה לביקורת שיפוטית או אחרת. 1. ב העדר מערך הדרכ ה והכשר ה סדור, מובנה ושיטתי בנושא זכויות נפגעי עבירה, חרף היקפן הרב ופרישתן על- פני מרבית שלבי ההליך הפלילי לרבות בצמתים מרכזיים שבו- חסרים הפרקליטים המטפלים את ההתמקצעות הנדרשת לטיפול בנושא. כך גם אין בידיהם הכלים הדרושים ליישום הוראות החוק וההנחיות, בהתחשב במורכבות ה נושא וברגישות המפגש והשיח עם נפגעי עבירה, ו בהתאם ה מיומנויות השונות הנדרשות מהם. בהעדרו של מערך הכשרה והדרכה כאמור, אין היכרות מספקת של הפרקליטים עם הוראות החו ק ועם מדיניות הפרקליטות וה תפיסה המקצועית בסוגיות שונות בנושא, כך גם אין העמקה של הידע .המקצועי הנדרש כפועל יוצא מכך ,מימוש זכויות נפגעי עבירה נעשה אף הוא בחסר, באופן לא שוויוני, ולעיתים במיומנות שאינה מספקת וללא ידיעה של מדיניות הפרקליטות בעניין והנדרש לביצוע מהפרקליטים ומעובדי הפרקליטות. עיקרי תגובת המבוקרים 1. הפרקליטות הח לה לפני מספר רב של חודשים בתהליך תיקון הנחיה1..1 ואף קיימה .ישיבות פורום נפגעי עבירה כמו גם ישיבות עם גורמים שונים בנושא כיום, עניין זה .מקבל עדיפות ומצוי ברמת דחיפות גבוהה בנוסף, בחודשים האחרונים החלה הפרקליטות בפרויקט של עדכון כלל הנחיות פרקליט המדינה ו משניו, ומובן מאליו כי במסגרת זו, כל ההנחיות הרלוונטיות לתחום נפגעי העבירה, יעובדו מחדש, וייבחנו גם .לאור הנאמר בטיוטת הדוח 2. מקום בו הוראות החוק מגדירות זכויות של נפגעי עבירה, חובות של רשויות התביעה כלפיהם, סדרי דין בתחום וכל עניין אחר, לא קם צורך בהנחיי ת פרקליט מדינה שתהווה .אישרור, סיכום או חזרה על הוראות אלו הנחיית פרקליט המדינה1..1 , הנפרסת על פני 8 עמודים ועוסקת ב- 11 נושאים, מתייחסת בעיקרה לסוגיות שבהן נדרש מענה נוסף על .זה הקיים בחקיקה ובפסיקה משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 79 1. בהתייחס לממצא בדבר העדר הנחיית-על המרכזת את כלל זכויו ת נפגעי עבירה והמסדירה מדיניות כוללת ואחידה, נטען כי הפיזור הוא ענייני והגיוני, במובן זה ,שכאשר הפרקליט מחפש התייחסות לנפגע עבירה בנושא מסוים לגביו קיימת הנחיה .הוא יחפש את הנחיה העוסקת בנושא הרלוונטי לו הערות צוות הביקורת: 2 . לא הובאה בתגובה התייחסות ל:ממצאי המשנה הבאים ממצא משנה 'ד- מידע חלקי, מבוזר ולא אחיד הקיים בפרקליטויות בנושא זכויות נפגעי .עבירה 'ממצא משנה ה- .העדר נגישות וזמינות המידע לפרקליטים ולעובדי הפרקליטויות 1 . צוות הביקורת מברך על אימוץ המלצותיו שניתנו על סמך הממצאים שהתגלו בביקורת. משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 85 'ממצא מס5 - אי הקמת יחידות סיוע בפרקליטויות ו ליקויים מהותיים ב מצב ה קיים רקע 2. הוראת סעיף12 לחוק זכויות נפגעי עבירה קובעת כי בפרקליטות המדינה ובפרקליטויות המחוז יוקמו יחידות סיוע ,שתפקידן להבטיח את מימוש זכויות נפגע ה עבירה לפי החוק . כלשון דברי ההסבר לחוק , הקמת יחידות הסיוע נעשית ""כצעד מעשי ראשון ליישום החוק51 . בחוק פורטו חלק מתפקידי יחידות הסיוע ,ו ביניהם הבטחת הע ברת מידע מהפרקליטויות לנפגעי עבירה ומהם לפרקליטויות, הנחיה וסיוע של ה פרקליטים ועובדי הפרקליטויות ביישום הוראות החוק, ו איסוף מידע עדכני בדבר שירות י סיוע לנפגעי עבירה והפצתו ל פרקליטים לו עובדי הפרקליטויות. 1. עוד נקבע בחוק , כי "מבנה היחידות, פריסתן, תפקידיהן ודרכי פעולתן ייקבעו על- ידי שר "המשפטים. נכון למועד כתיבת דוח הביקורת ,לא הותקנו תקנות ע ל-ידי שר המשפטים כאמור , הגם שחלפו21 שנים ממועד חקיקת החו ק ו- 20 שנים ממועד כניסתו לתוקף. 2. צוות הביקורת בדק את יישום הוראות החוק בנוגע להקמת יחידות סיוע בפרקליטות המדינה ובפרקליטויות המחוז . לשם כך , קיים צוות הביקורת פגישות עם כל פרקליטי המחוזות ומנהלי המחלקות הרלוונטיות בפרקליטות המדינה, וכן עם המשנה לפרקליט המ דינה לעניינים .פליליים, במסגרתן נשאלו על נושא זה בהמשך, קיים צוות הביקורת פגישות עם כל אחת .מהרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה בנוסף, עיין צוות הביקורת ובחן את כלל ה מסמכים שנמסרו לו במה ,לך הפגישות ולאחריהן. כמו כן עיין צוות הביקורת ב כל ה מסמכים שהתקבלו מ לשכת מנכ "לית משרד המשפטים ומ יחידת הניהול בפרקליטות המדינה , במענה לבקשה לקבל את כל המסמכים הקשורים בהקמת יחידות סיוע .בפרקליטות 1. ,ברקע ביצוע הביקורת קיימים ממצאי דוח מבקר המדינה משנת1000 ,ב נושא "ההיערכות ליישום חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א- 1002". במסגרתו, קבע מבקר המדינה כי לא הוקמו בפרקליטויות יחידות סיוע בהתאם להוראת סעיף12 לחוק, וכי המענה הזמני שניתן בשט ח- בדרך של מינוי רפרנטים בכל פרקליטויות המחוז שתפקידם להנחות את עמיתיהם כיצד למלא את הוראות החוק- אינו עומד בדרישת החוק להקמת יחידות סיוע ייעודיות. ממצ אי משנה של הביקורת בנושא הקמת יחידות הסיוע להלן תמצית ממצאי המשנה של הביקורת שצוות הביקורת מצא בתת-נושא זה: .א אי הקמת יחידות סיוע בפרקליטויות. .ב העדר הנחיות לכינון יחידות סיוע בפרקליטות ולהסדר ת פעילותן וסמכויותיהן. .ג תקני ם שניתנו לפרקליטות לצורך הקמ "ת "יחידת הסיוע הוסבו למשימות אחרות בפרקליטות. 51 'הצעות חוק מס1.01 , מיום12.1.1002 , 102 עמוד121 . משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 81 .ד פניּות וזמינות חלקית בלבד של הרפרנטיות לטיפול בנושא. .ה טיפול הרפרנטיות רק במקצת ה נושאים שיועדו ליחידות הסיוע ו העדר תכנית עבודה. .ו ֹזמינות חלקית וחסרה לפניו ת של נפגעי עבירה. .ז ה עדר ממונה ארצי העומ ד בראש מערך יחידות סיוע. להלן נתייחס לכל אחד מממצאי המשנה :בפירוט .א אי הקמת יחידות סיוע בפרקליטו ת יו 2. בפרקליטויות .המחוז כמו גם בפרקליטות המדינה לא הוקמו יחידות סיוע צוות הביקורת מצא כי בכל אחת מ פרקליטויות המחוז ובמחלקה לחקירות שוטרים יש פרקליטה רפרנט ית לעניין נפגעי עבירה . הרפרנטית עושה תפקיד זה לצד טיפול ב נושאים נוספים שבאחריותה . בפרקליטות מחוז תל- ,אביב ובפרקליטות מחוז חיפה יש פרקליטה נוספת ,בכירה יותר המסייע ת לרפרנטית לעניין נפגעי עבירה ובאחריותה מצויים תחומי טיפול הקשורים בנפגעי .עבירה גם היא עושה ז את לצד טיפול ב נושאים.נוספים שבאחריותה בפרקליטות מחוז תל- אביב יש גם מזכירה ייעודית לטיפול בנפגעי עבירה. בשאר פרקליטויות המחוז, מסייעת ת המחוז או מזכירה ממזכירות5המזכירה של פרקליט הפרקליטות במתן מענה לפניות , בעיקר ,טלפוניות שמתקבלות מ.נפגעי עבירה החל משלהי שנת1022 יש ב פרקליטות המדינה מ מונה על יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה . משרה זו מאוישת על- ידי פרקליטה בחצי משרה, ה כפופה למנהל המחלקה הפלילית .בפרקליטות המדינה בשנה הראשונה לתפקידה סייע לה מתמחה בחצי משרה . במסגרת תפקידה, אחראית הממונה על יחידת הסיוע בפרקליטות ה מדינה על טיפול ה יחידות ה שונות בפרקליטות המדינה, שעיקרן המחלקה הפלילית והיחידה לעיכוב הליכים , בעניין נפגעי עבירה . )בנוסף, החל מלפני כשנה (לאחר תקופת הביקורת, היא אחראית על פורום נפגעי עבירה שבו חברות הרפרנטיות לנפגעי עבירה בפרקליטויות המחוז, כאמור. במחלקה ה כלכלית ובפרקליטות מחוז תל- אביב(מיסוי וכלכלה) אין רפרנט לנפגעי עבירה , בשל מיעוט תיקים עם נפגעי עבירה. לדברי פרקליטת מחוז תל- אביב(מיסוי וכלכלה) , אין .לפרקליטות ממשק כלשהו עם הממונה על יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה לדברי מנהל המחלקה הכלכלית, לא הוגדר אף פעם שהממונה על יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה היא .יחידת הסיוע של המחלקה 1. בהקשר זה, יש לציין כי ביום11.1.1001 מינה פרקליט המדינה דאז ,, מר ערן שנדר צוות בראשותו של פרקליט מחוז ירושלים דאז ,, מר אלי אברבנאל לבחון את הדרכים ליישום הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה ו בפרט לעניין הקמתן של יחידות הסיוע (להלן- "הצוות "לבחינת יישום החוק). ה צוות הגיש המלצותיו ב יום11.22.1001 ,וב כללן המליץ על הקמת מערך היר א רכי של יחידות סיוע "מבנה מוצע של יחידות מחוזיות, כאשר ישנו גורם הממונה על כלל היחידות ואחראי לקביעתם של נהלים אחידים, ל ,הנחלה ולשימור של ידע וניסיון להצפה ולפתרון של בעיות וכד'." הצוות הוסיף והמליץ על הקמת יחידות סיוע בכל מחוז משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 85 ממחוזות הפרקליטות העוס קות בפלילי ם, ועל מינוי ממונה ארצי להקמת ה עמ רך והתחלה של גיוס כוח אדם מתאים52 . בהתייחס למבנה יחידות הסיוע, הציע הצוות כי כל יחי דת סיוע תכלול :ארבעה בעלי תפקידים ,)משפטן (ראש יחידת הסיוע), מנהלן (רכז היחידה פרקליט בכיר אחראי (בנוסף לתפקידו )הקיים יהיה אחראי לפעילות היחידה ויפקח על פעולתה), ובת שירות לאומי (כוח עזר. הצוות המליץ על תחומי הטיפול והאחריות של יחידת ה סיוע ושל בעלי התפקיד ים בה, תוך שעמד על חשיבותו של"מנגנון יחידות הסיוע" כחלק מרכזי מ מערך כולל שיוקם בפרקליטות "לשירות "נפגע העבירה53 . 2. בדיון שהתקיים ב יום1.2.1001 ,בראשות מנכ"ל משרד המשפטים ,עובר לכניסת החוק לתוקף הוחלט על הקמת מערך היר א רכי של יחידות סיוע. עוד הוחלט כי בראש כל יחידת סיוע יעמוד ,פרקליט, אשר יקדיש לכך חלק מזמנו וביתרת זמנו ישמש כעוזר משפטי לפרקליט המחוז .ולצידו רכז סיוע, אשר במקצועו יהיה עובד סוציאלי סוכם שהנהלת משרד המשפטים תבקש ממשרד האוצר לתקצב 21 משרות עבור2 יחידות סיוע .בדוח מבקר המדינה 10ב ,צוין כי משרד המשפטים מסר למבקר המדינה כי בתקציב המדינה לשנת1002 הוקצו למשרד המשפטים. תקנים לצורך הקמת יחידות סיוע , וכי תקנים אלה טרם אוישו. ב ,תוך כך מסר משרד המשפטים למבקר המדינה , שעד לאיושם של תשעת התקנים נערכה הפרקליטות ליישום החוק בתקופת הביניים, כך שמונו רפרנטים בכל פרקליטויות המחוז שתפקידם להנחות את עמיתיהם כיצד למלא את הוראות החוק . 1. בחלוף8 שנים )!( מדוח מבקר המדינה ,מצא צוות הביקורת כ י המענה שניתן ב" תקופת הביניים," בדמות מינוי רפרנטים בכל פרקליטויות המחוז לעניין נפגעי עבירה ,נותר על כנו והפך להיות קבוע. 1. רפרנטי ת לעניין נפגעי עבירה בפרקליטות מחוז אינה מהוו ה יחידת סיוע, כמשמעה בחוק .זכויות נפגעי עבירה החוק מסדיר שורה ארוכה של חובות המ וטלות על הפרקליטות , הנפרשות על פני כל ההליך הפלילי, והחלות ביחס לקבוצ ות שונות של נפגעי עבירה. חובות אל ו שזורות לאורך כל שלבי ניהול התיק הפלילי על- ידי הפרקליטות ומחייבות הטמ ע ה ומוכוונות מלאה של הפרקליטים ועובדי הפרקליטות לעניין , בכל עת . כדי להבטיח הקפדה על מילוי הוראות החוק, נ דרש ים הנחיה , ,סיוע ליווי והכשרה ה של ,פרקליטים ועובדי הפרקליטות לצד פיקוח ובקרה אחר קיום החובות ועמידת ם בהוראות החוק . לכך יש להוסיף מורכבות ורגישות ,הטיפול בנפגעי עבירה המצריכות מיפוי והסדרה של ממשק העבודה מול נפגע י עבירה לאורך כל שלבי ה הליך הפלילי. בנוסף, נדרש ים ממשקי עבודה עם גורמים שונים הקשורים בנפגע י ,עבירה )הן גורמים האמונים על אכיפת החוק (גופי חקירה, שירות בתי הסוהר ועוד הן ארגונים ו שירותי סיוע העוסקים בליווי וסיוע לנפגעי עבירה , הן יחידות ה סיוע בפרקליטויות מחוז אחרות . בה ,תאם יש הכר ח ב הנחיות ונהלי עבודה המסדירים את פעילות יחיד ת הסיוע , ,פעילותה מול הפרקליטים ועובדי הפרקליטות ו פעילותה מול גורמי פנים וגורמי חוץ רלוונטיים , כאמור. 52 דוח המלצות הצוות ליישום הוראותיו של חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א- 1002 , מיום11.22.1001 , עמוד1. 53 ,שם עמודים1 , 0-1 . משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 83 את כל אלה לא יכולה לעשות פרקליטה רפרנטית לעניין נפגעי עבירה, אשר ממלאה תפקיד זה ,באופן חלקי לצד טיפול בנושאים נוספים שבאחריותה. 2. צוות הביקורת מצא,, כאמור כי בפרקליטות מחוז תל-אביב יש אמנם מזכירה ייעודית לטיפול בנפגעי עבירה , וכן פרקליטה בכירה המסייעת.לרפרנטית לעניין נפגעי עבירה ,עם זאת הרפרנטית והפרקליטה המסייעת עוסקות ניכר מזמנן גם בנושאים אחרים שבטיפולן , כך שגם בהרכב עובדות אל ו אין כדי ליתן מענה לדרישות החוק בדבר הקמת יחידת סיוע אורגני ת, על תכליותיה ותחומי טיפולה)(להלן.  צוות הביקורת מציין לחיוב את דברי מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ,ש לפיהם דווקא בשל ה עובדה ש מעטים מאוד התיקים במחלקתו ש בהם קיימים נפגעי ,עבירה הו טיפול .במישור זה של ניהול ההליכים אינו דבר שבשגרה, יש ערך רב לביקורת עוד ציין, כי בכוונת ו " למנות פרקליט שירכז את התחום, ויהיה אחראי לעדכן את פרקליטי המחלקה בחידושים ובהנחיות בתחום, ישתתף במפגשים הרלבנטיים של הרפרנטים לנושא בפרקליטות ויהיה כתובת לפ.רקליטים שיטפלו בתיקים שבהם יש נפגעי עבירה" 54 בחלוף כחודש וחצי הוסיף ועדכן כי" בעקבות המפגש מונה במחלקה הכלכלית]...[ עורך דין , סגן בכיר א', כממונה על זכויות נפגעי עבירה. כזכור, בעקבות השאלות שעלו במפגש שלנו, הבנתי שדווקא העובדה שנדירים כאן מאוד התיקים שיש בהם נפגעי עבירה שיש להם זכויות על פי החוק (להבדיל )מאוצר המדינה או הציבור הרחב, כמי שניזוק ממרבית העבירות במרבית התיקים שלנו, מחייבת אותנו שיהיה מי שירכז את הנושא, יכיר את חובותינו כלפי נפגעי עבירה, יהיה מעודכן בחידושים העולים מהמחוזות האחרים בפורום רפרנטי ם, וידריך את הפרקליטים במחלקה המטפלים בתיקים שיש בהם נפגעי עבירה. כך שבינתיים כבר התקדם משהו בעקבות .הביקורת, וטוב שכך" 55 0. יש לשוב ולהדגיש, כי קיימת חשיבות רבה ביותר בהקצאת כוח אדם ייעודי ,בפרקליטות המתמקצע בתחום נפגעי העבירה, אשר בין עיקרי תפקידיו להנחות ,להדריך ,ל בקר , לפקח ו לאכוף את ביצוען של הוראות חו.ק זכויות נפגעי עבירה ב . העדר הנחיות וניכל ן יחידות סיוע בפרקליטות ולהסדיר פעילותן וסמכויותיהן 2. הנחיית פרקליט המדינה21.0 "שנושאּה "סיוע לקורבן עבירה ולעדי תביעה בהליך הפלילי ( מיום2..1.2.11 ו מעודכנת ליום 2.1.1022 ) ,אינה כוללת , ובשל היותה קודמת לחקיקת החוק מבלי שעודכנה אינה יכולה לכלול התייחסות כלשהי .ליחידות סיוע, כדרישת המחוקק ההנחיה קובעת כי פרקליט המחוז ימנה"פרקליט אחראי לעניין הסיוע לקורבנות עבירה ולעדי תביעה במחוזו" . 1. בהתאם להנחי ה , תפקידיו של הפר קליט האחראי הם כדלקמן : (א) לאסוף מידע עדכני שבאמצעותו יוכל לאתר שירותי טיפול, ייעוץ, שיקום ומרכזי סיוע במחוזו, וכן להפיצו מעת לעת בין כלל עובדי הפרקליטות; (ב) להדריך את עובדי הפרקליטות לדאוג שיינתן לקורבן 54 בדואר אלקטרוני לראשת צוות הביקורת ביום1.21.1021 . 55 בדואר אלקטרוני לראשת צוות הביקורת מיום12.2.1021 . משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 84 עבירה המידע בדבר שירות רפואי דחוף, שירות סוציאלי דח וף, פיצוי שהקורבן זכאי לו על- פי ;חוק ומידע על מוסדות ציבוריים ופרטיים המספקים יעוץ או טיפול (ג) להדריך את הפרקליט ;המטפל בתיק כיצד להנחות את קורבן העבירה בהשגת השירותים האמורים(ד ) להנחות את עובדי הפרקליטות לקיים קשר אישי עם קורב ן עבירה בכל מקרה שבו הדבר ד רוש. 2. אין בהנחיה כל התייחסות לתפקידים נוספים- מרכזיים והכרחיים- של יחידת הסיוע, ""להבטיח את מימוש זכויות נפגע עבירה לפי הוראות החוק, כמצוות הוראת סעיף12 לחוק . ,כאמור בהנחיה יש התייחסות לתפקידיו של "הפרקליט האחראי" בקשר עם איסוף מידע הנוגע לשירותי סי וע לנפגעי עבירה, הפצתו בקרב עובדי הפרקליטות והדרכת הפרקליטים .ועובדי הפרקליטות בנוגע להעברת מידע זה לנפגעי עבירה אין ב הנחיה כל התייחסות לתפקידים הנוגעים הן להנחיית עובדי הפרקליטות וסיוע להם ביישום הוראות החוק, הן להבטחת העברת מידע מהפרקליטויות לנפגעי עבירו.ת ומנפגעי עבירות לפרקליטויות 1. יצוין בהקשר זה, כי ה צוות לבחינת יישום החוק המליץ בשעתו על תפקידי יחידות הסיוע. בין יתר תפקידי יחידות הסיוע, מנה הצוות את המשימות הבאות56 : )(א קביעת הנחיות ונהלים ;לפעילות היחידה ולפעילותה מול הפרקליטים והמזכירות )(ב הפעלה של מערכות הזנת ;נתונים ואספקת מידע לנפגעי עבירה ופיקוח על פעולתן התקינה )(ג איסוף ומתן מידע לנפגעי ;עבירה לפי החוק )(ד ;פתרון לשאלות משפטיות שבתחום זכויות נפגעי עבירה )(ה מענה לפניות ;שאופין משפטי או מורכב )(ו ;ייזום והפעלת הדרכות לפרקליטים )(ז ייעוץ פרטני ל פרקליטים ;לפי הצורך )(ח פגישות אישיות עם נפגעי עבירה וגורמים אחרים ל פי ה צורך ; )(ט מענה לפניות ;של נפגעי עבירה )(י יצירה וקיום של קשרים עם ארגוני נפגעים ומוסדות העוסקים בזכויות ;נפגעים )(יא .ניהול תכתובות ותיקיית היחידה זאת, תוך שהודגש כי "מנגנון יחידות הסי וע לא יפגע בקשר הישיר החיוני והנחוץ, במקרים מתאימים, בין נפגע העבירה לבין הפרקליט ".המטפל57 המלצות אלו לא יושמו מעולם, לא גובשו ו לא השתכללו לכדי הנחיה , וממילא לא נכללו בהנחיית פרקליט המדינה, כאמור. 1. בנוסף, אין בפרקליטויות המחוז הנחיות ונהלי עבודה המסדי ,"רים את פעילות "יחידת הסיוע סמכויותיה ותחומי אחריות וטיפולה, להבטח ת ביצוע הוראת סעיף12 לחוק. ממילא, אין בפרקליטויות המחוז הנחיות ונהלי עבודה לעניין ממשקי העבודה של "יחידת סיוע" עם ,פרקליטים ועובדי הפרקליטות במחוז, עם יחידות סיוע בפרקליטויות מחוזיות אחרות עם הממונה על יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה וכן עם גורמים רלוונטיים נוספים. כך גם אין הנחיות לעניין מנגנון פיקוח ובקרה אחר ביצוע, ומנגנון לתיעוד ביצוע הפעולות הקשורות .בנפגעי עבירה 56 דוח ה מלצות הצוות ליישום הוראותיו של חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א- 1002 , מיום11.22.1001 , עמוד1. 57 דוח המלצות הצוות ליישום הוראותיו של חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א- 1002 , מיום11.22.1001 , עמוד1. משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 85 ג .תקני ם "שניתנו לפרקליטות לצורך הקמת "יחידת הסיוע הוסבו למשימות אחרות בפ רקליטות 2. בהתאם לאמור בדוח מבקר המדינה , הוקצו בשנת1002 לפרקליטות. תקנים לצורך הקמת יחידות סיוע, ורק בתחילת אוקטובר1002 התכנסה "ועדת החריגים העליונה" לצורך אישור התקנים58 עוזר5. הביקורת מצאה כי התקנים שהוקצו ליחידות הסיוע הם במשרת עוזר ראשי59. התקנים הם למ( שרה מלאה200% .) 1. ,הרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה אינן מאיישות משרה זו הגם שהיא יועדה מלכתחילה לפרקליט ביחידת הסיוע60 . בפגישות עמן עלה כי הן בדרגת סגן בכיר (ומעלה). עוד התבהר לצוות הביקורת, כי למעשה )כל תשעת תקני משרות יחידת הסיוע (תקני פרקליטים הוסבו לטוב ת משימות אחרות בפרקליטויות המחוז61 . 2. מילוי ות כני של ,המשרה שיועדה לתפקיד הפרקליט ביחידת הסיוע הוטל על פרקליטוֹת הרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה, אשר עושות כן כמומחיות ידע, לצד טיפול בנושאים אחרים .)ובהיקף חלקי ביותר (להלן ד . פניּות וזמינות חלקית בלבד של הר פרנטי ות ל טיפול בנושא 2. ,כאמור בניגוד להוראות החוק, מעולם לא הוקמו יחידות סיוע בפרקליטויות המחוז. אם לא די בכך, הרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה בפרקליטויות המחוז אינן ממלאות תפקיד זה באופן בלבדי ומלא, אלא עושות כן באופן חלקי ביותר לצד תחומי טיפול נוספים שבאחר .יותן מרביתן משמשות פרקליטות מן המניין המופיעות בתיקים שבטיפולן , ל רוב לצד תחומי טיפול .נוספים בהתאם לכך , הן העריכו את הפניּו ת שלהן לתפקיד הרפרנטית ,, בממוצע בכ- 10% 62 . אחת הרפרנטי ו ת לעניין נפגעי עבירה הגדילה לתאר זאת בפגישה שהתקיימה עמה , כך :"כל מה שאני עושה במסגרת התפקיד כרפרנטית זה מעבר לעבודתי כפרקליטה מן המניין. אני "פרקליטה במשרה מלאה ורפרנטית . 1. ,אשר לממונה על יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה ,כאמור היא מלכתחילה ממלאת תפקיד זה ב חצי משרה. לדבריה, היא עסוקה במרבית הזמן ב"כיבוי שריפות" ו ב מתן מענה לפניות ושאלו ת פרטניות, כך ש אינה פנויה וזמינה לטפל ולקדם עניינים מהותיים הקשורים בנושא זכויות נפגעי עבירה, שעיקרם הבניית תהליכים לניהול הטיפול בנפגעי עבירה, ניהול בסיס 58 דוח שנתי של מבקר המדינה/7ב (מאי1000 ), בנושא "ההיערכות ליישום חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א- 1002 ," עמודים211-210 . 59 עוזר ראשי (נפגעי עבירה) בפרקליטות מחוז ירושלים, אשר פורסמה ביום5כך כעולה ממסמך תיאור משרת עוזר 2.20.1002 ואוישה על- ידי הרפרנטית לעניין נפגעי עבירה במחוז ביום1.21.1000, כפי שנמסר על-ידי אמרכל פרקליטות .המחוז 60 כך, לשם המחשה, גם לדברי אמרכל פרקליטות מחוז ירושלים, שלפיהם החל משנת1022 שובצה הרפרנטית לעניין נפגעי .)'עבירה במחוז למשרה בכירה יותר (סגן בכיר א 61 בהקשר זה, צוין בדוח מבקר המדינה כי לכתחילה, ניתנו בשנת1002 לפרקליטות16 תקני פרקליטים לצורך יישום ,הוראות החוק כאשר המשרות נוצרו באופן הדרגתי במהלך השנים1002-1001 . עוד צוין, כי לא ניתן למשרות אלה זיהוי מיוחד, וכי בהתאם להחלטות ממשלה על קיצוצים רוחביים בכל משרדי הממשלה (עד לשנת1002 ), נאלצו גם משרד המשפטים והפרקליטות לקצץ בתקני כוח אדם (עמוד210 .) 62 ח ריגות לעניין זה: מחד גיסא, רפרנטית פרקליטות מחוז תל-אביב ,, האחראית על הטיפול בתיקי הכנה (מב"ד) במחוז ורפרנטית פרקליטות מחוז מרכז , המשמשת גם יושבת ראש ועדת הפטור של המחוז. שתיהן העריכו היקף עיסוקן בתפקיד הרפרנטית בכ- 10%. רפרנטית פרקליטות המחלקה לחקירות שוטר ים אשר העריכה עיסוקה זה בכ- 2% . משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 86 ,נתוני נפגעי עבירה וגיבוש מנגנוני ם ל פיקוח ובקרה .אחר ביצוע ויישום הוראות החוק ,בהתאם לא היה בידה למסו ר לצוות הביקורת נתונים מספריים אודות כמויות והיקפי פעילות בנושאים שונים הקשורים ב מימוש זכויות נפגעי עבירה , וממילא אין בנמצא דוחות מובנים לסייע בקבלת נתונים סטטיסטיים בעניין . ה .טיפול הרפרנטיות רק במקצת ה נושאים שיועדו ליחידות הסיוע והעדר תכני ת עבודה 2. ב פגישות שקיים צוות הביקורת עם הרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה, עלה כי עיקר תפקידן לשמש גורם ידע מקצועי בתחום נפגעי עבירה. בהקשר זה, הן מהוות כתובת לפרקליטים ולעובדי הפרקליטות במחוז בשאלות משפטיות ואחרות שבתחום זכויות נפגעי עבירה, אשר מתייעצים עמן תדיר בסוגיות שאופין משפטי או מורכב. כגורם ידע מקצועי- בדומה לרפרנטים בנושאים אחרים בפרקליטויות המחוז- הן אחראיות על ריכוז הידע הרלוונטי בנושא (עדכוני חקיקה, עדכוני פסיקה והנחיות) והעברתו לידיעת הפרקליטים ועובדי .הפרקליטות 1. בשים לב לפניותן החלקית לתפקיד, מצא צוות ה ביקורת שטיפול הרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה מתקיים בעצימות נמוכה ובלתי מספקת בנושאים הבאים: ייזום והפעלת הדרכות לפרקליטים; יצירה וקיום של קשרים עם ארגוני נפגעי עבירה ומוסדות העוסקים בזכויותיהם ; מתן מענה לפניות נפגעי עבירה . 2. צוות הביקורת מצא כי הרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה אינן מטפלות בנושאים הבאים: פיקוח ובקרה על ביצוע וקיום הוראות החוק; תקינות פעילות מערכות הזנת נתונים ואספקת המידע ;לנפגעי עבירה, לרבות הממשק עם מנ"ע ,הבניית תהליכים לניהול הטיפול בנפגעי עבירה לרבות קביעת הנחיות ונהלי עבודה לפעילות היחידה ולפעילותה מול הפרקליטים והמזכירות ; ניהול בסיסי נתונים הקשורים בנפגעי עבירה. 1. יתרה מזאת, אין לאף רפרנטית לעניין נפגעי עבירה בפרקליטויות המחוז תכנית עבודה. בהתאם, לא נעשה מיפוי של יעדי "יחידות הסיוע" וממילא לא הוגדרו מטרות ויעדים לביצוע בכל אחת משנות הפעיל ות. הממונה על יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה הציגה לצוות הביקורת תכנית עבודה מיום1..1.1021 ,, שהכינה בחלוף כמחצית השנה מכניסתה לתפקיד .אשר הובאה לפני מנהל המחלקה הפלילית והמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים התכנית כללה מספר יעדים הקשורים בהקמת היחידה, אך מ אז (כ-2 שנים) לא נכתבה תכנית עבודה עדכנית. לדבריה, הדיווחים והעדכונים בעניין נעשים בעל- פה, והיא טרם עמדה בכל .יעדיה ו . ֹזמינות חלקית וחסרה לפניו ת של נפגעי עבירה 2. באתר האינטרנט של משרד המשפטים מפורסמים "מספרי טלפון של "יחידות הסיוע .בפרקליטוית המחוז כאמו ר, אין יחידות סיוע אורגניות בפרקליטויות המחוז . לכן , ביקש צוות הביקורת לברר למי שייך מספר הטלפון המופיע באתר האינטרנט . בפגישות שקיים עם :הרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה התבהר כדלקמן ב פרקליטות מחוז חיפה ו ב פרקליטות מחוז משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 87 ירושלים המדובר במספר הטלפון במשרדן של הרפר נטיות .ב פרקליטות מחוז מרכז המדובר במספר הטלפון של מנהלת לשכת פרקליטת המחוז, המשמשת גם מזכירה ייעודית למתן מענה טלפוני לפניות נפגעי עבירה. גם ב פרקליטות מחוז צפון המדובר במספר הטלפון של מנהלת לשכת פרקליטת המחוז, המשמשת גם מזכירה ייעודית למתן מענה טלפוני לפני ות נפגעי .עבירה ב פרקליטות מחוז דרום .המדובר במספר הטלפון של סגנית המזכירה הראשית במחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המ דינה המדובר במספר הטלפון של המח לקה , המהווה"נתב שיחות "לפניות ציבור (פעיל בין השעות22:20-01:00 ) . במחלקה הפלילית בפרק ל יטות המדינה המדובר בשני מספרי טלפון, האחד של מזכירות המחלקה והשני של .הממונה על יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה  יצוין לחיוב כי ב פרקליטות מחוז תל- אביב המדובר במספר הטלפון של מזכירת 'יחידת ,'הסיוע מזכירה ותיקה אשר תפקידה הוגדר מלכתחילה למתן מענה טלפוני לפניות נפגעי .עבירה בפגישה שהתק יימה עם פרקליט המחוז בהשתתפותה, היא תיארה את ימי העבודה כעמוסים בפניות טלפוניות המתקבלות מנפגעי עבירה , בהוסיפה כי היא כמעט ש ינה א יוזמת שיחות לנפגעי עבירה. 1. משמעות הדבר היא כי במרבית פרקליטויות המחוז קיימת זמינות חלקית בלבד (בשעות העבודה) לפניוֹת טלפוניות ,של נפגעי עבירה ובעיקר אין גורם מנהלי אחד הנמנה עם יחידת .סיוע אורגנית שכל ייעודה טיפול בנפגעי עבירה להבטיח מימוש זכויותיהם לפי החוק ז . העדר ממונה ארצי העומד בראש מערך יחידות הסיוע 2. חרף המלצות הצו ו ת לבחינת יישום החוק, בדבר הקמת מערך היר א רכי של יחידות סיוע, לא מונה ממונה ארצי שיעמוד בראש מערך זה ויקימו, הלכה למעשה. "פתרון הביניים" בדבר רפרנטיות לעניין נפגעי עבירה בפרקליטויות המחוז נותר על כנו עד היום. יחידות סיוע לא .הוקמו בפרקליטויות המחוז וממונה ארצי שיעמוד בראשן, גם הוא לא בנמצא 1. הממונה על יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה מהווה גורם ידע מקצועי בנושא נפגעי עבירה הן ביחס לפר לק יטים ולעובדי המחלקות השונות בפרקליטות המדינה (בדגש על המחלקה )הפלילית ., הן ביחס לרפרנטיות נפגעי עבירה בפרקליטויות המחוז הממונה על יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה ב תפקיד זה כ-2 וחצי ש נים, בחצי משרה . היא אינה "אחראית על כלל מערך יחידות הסיוע", כהמלצת הצוות לבחינת יישום החוק בראשות " אלי אברבנאל, ואינה בדרג ניהולי בכיר" 63 . מזה כשנה מרכזת היא את פורום רפרנטיות נפגעי עבירה . עד אז, ריכזה את הפורום עורכת דין .ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים הפורום מתכנס מספר פעמים בשנה ובמסגרתו דנות הרפרנטיות בסוגיות ובנושאים שונים הקשורים בנפגעי עבירה. הממונה על יחידת הסיוע בפרק ל יטות המדינה אינה מהווה גורם מחייב, ולצורך תיקוף החלטות שהתקבלו בפורום, היא נדרשת להביאן .למשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים לדבר יה, יש עניינים הממתינים להחלט ת המשנה לעניינים פליליים מזה תקופה ארוכה. כך למשל, הצעה מלפני מספר שנים 63 דוח המלצות הצוות ליישום הוראותיו של חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א- 1002 , מיום11.22.1001 , עמוד0 . משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 88 לנוסח מכתב שיישלח לנפגע עבירה בסיום ההליך הפלילי (לאחר שניתן פסק דין חלוט), אשר .ייתן בידיו מידע על המשך הזכויות העומדות לו לפי דין ותוך ציון המועדים לכך ל ,דבריה היא אינה מצליחה לקדם את ההצעה בשל קשיים טכניים ומהותיים הקשורים בה, שטרם באו על .פתרונם הממונה על יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה הוסיפה ו הדגישה את העדר הפניּות שלה לעסוק ולקדם ענ יינים רוחביים הקשורים בזכויות נפגעי עבירה, אשר לפיכך מתעכבים זמן רב (למשל , חוברת מידע עדכנית לנפגעי עבירה ה מותאמת לצרכיהם), ושיתפה את צוות הביקורת בעומס וב מטלות הקשור ים בתפקידה שמוקדש רובו ככולו ל עשייתה ב .מחלקה הפלילית 2. ,העולה מן המקובץ הוא כי חרף יכולותיה וכוונותיה של הממונה על יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה , כפי שהתרשם מהם צ וות הביקורת, היא אינה יכולה להוות, במתכונת זו ותחת אילוצים אלה" ,ממונה ארצי" הנדרש והנחוץ לעמוד בראש מערך יחידות סיוע בפרקליטויות המחוז. השלכות על נפגעי עבירה 2. אי הקמת יחידות הסיוע בפרקליטויות המחוז משמעה 'העדר 'כתובת ,קבועה, ידועה מקצועית, זמינה ונגיש ה לנפגעי עבירה ולארגוני סיוע המלווים אותם. 1. ' אי הקמת יחידות סיוע בפרקליטויות המחוז היא בבחינת החטא הקדמון' בכל הנוגע ל יישום הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה . תפקידן היה לכונן ולהקים את מערך הסיוע לנפגעי עבירה בכל מחוז, להטמיע ולהנחיל את הידע המקצועי הרב בנושא בקרב כל הפרקליטים והגורמים העוסקים בכך במחוז , ללוות ולייעץ, ליצור ולקיים קשרים עם ארגונים ומוסדות העוסקים בנפגע עבירה, ובעיקר להוות כתובת לנפגעי העבירה כדי להבטיח יישום מלוא הוראות החוק .מכוחן זכויות העומדות לנפגעי העבירה בקיומן של הרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה בפרקליטויות המחוז אין כדי להוות פתרון, אף לא באופן חלקי, ל העדרן של יחידות ה סיוע . במצב דברים שבו אין יחידות סיוע בפרקליטויות המחוז ואין בקיום הרפרנטיות להוות תחליף לכך, תלוי נפגע העבירה בטיב הקשר שנוצר עם הפרקליט המטפל בתיק, אשר פעמים רבות זהות,ו משתנה לאורך ההליך כולו ודאי בעניינים אשר במובהק אינם בטיפול פרקליטות המחוז (ערר על החלטת מעצר וערעור לבית המשפט .)העליון, צו פיקוח, עיכוב הליכים ועוד 2. בהעדר יחידות סיוע בפרקליטויות המחוז, אין כל מערך פיקוח ובקרה אחר ביצוע וקיום מלוא הוראות החוק כלפי נ פגעי עבירה, בכל השלבים והצמתים שבהם עומדות לנפגע עבירה זכויות על-פי דין. ממילא, אין כל מנגנון של הפקת לקחים ללימוד, לשיפור ולתיקון . כשלים ותקלות ,עלולים להיות מונצחים, ודאי ברמה הפרסונאלית (הפרקליט המטפל). כפועל יוצא יינתן טיפול שונה ולא שיוויוני לנפגעי עב ירה, אם בכלל . משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 89 עיקרי תגובת המבוקרים 2. הפרקליטות מפנה למסמך שהוכן על- ידי צוות בראשות אלי אברנבאל, לקראת היערכות ליישום החוק64 , בשנת200. , ולמדה ממנו על כך ש"בחרו מרבית פרקליטויות המחוז לקיים את עיקר הקשר עם נפגע העבירה באמצעות הפרקליט המטפל בתיק, המכיר א ת התיק לפרטיו, השותף לקבלת ההחלטות בתיק והמסוגל להסבירן באופן מיטבי, והעומד ".בקשר נמשך עם נפגע העבירה, לרבות בעת הופעתו בבית המשפט זאת, לצד רפרנט .לעניין נפגעי עבירה שתפקידו לשמש מרכז ידע, גורם מייעץ ומוביל של התחום 2. הצגת הסבת התקנים שהוקצו לפרקליטות לצ ורך יחידות הסיוע למשימות אחרות מהווה .הצגה חלקית של הנושא פרקליטים שמונו לשמש כאנשי יחידות הסיוע, עסוקים בנוסף לכך בטיפול שגרתי בתיקים ובכך "הוסבו למשימות אחרות". אלא שבסופו של דבר המלאכה שלשמה ניתנו תקנים אלה, נחלקת ומתבצעת בידי כלל הפרקליטים בפרקליטויות .המחוז הערות צוות הביקורת: 2 . :לא הובאה בתגובה התייחסות לממצאי המשנה הבאים ממצא משנה 'ב- העדר הנחיות לכינון יחידות סיוע בפרקליטות ולהסדיר פעילותן וסמכויותיהן. 'ממצא משנה ד- .פניות וזמינות חלקית בלבד של הרפרנטיות לטיפול בנושא 'ממצא משנה ה- טיפול הרפ רנטיות רק במקצת הנושאים שיועדו ליחידות הסיוע והעדר .תכנית עבודה 'ממצאי משנה ז- העדר ממונה ארצי העומד בראש מערך יחידות סיוע. 1 . אין באמור בתגובה כדי להבהיר הכיצד הפרקליטות אינה ממלאה אחר הוראותיו הברורות של החוק משנת1001 , בכך שלא הקימה עד כה יחידות סיוע והסבה של תקנים שהוקצו לה, לשם .כך, למטרות אחרות 2. צוות הביקורת מברך על אימוץ המלצותיו שניתנו על סמך הממצאים שהתגלו בביקורת. 64 חרף פניה מפורשת לגורמים רלוונטיים בפרקליטות לקבלו, מסמך זה לא הועבר על-ידיהם לצוות הביקורת. משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 95 'ממצא מס3 - דפי מידע - קיום חלקי ואי ביצוע הוראות הדין רקע 2. חוק זכויות נפגעי עבירה מסדיר את זכויותיו של נפגע עבירה לקבל מי :דע בשלושה נושאים מידע על זכויותיו כנפגע עבירה ועל הדרך שבה מתנהל הליך פלילי65, מידע על שירותי סיוע הניתנים לנפגעי עבירה66 , ומידע לגבי אפשרויות קיימות להגנה מפני החשוד, הנאשם או הנידון ומפני שלוחיו או מקורביו67 . 1. לצורך מימוש זכויותיו של נפגע עבירה לקבלת מי דע נקבע בתקנות זכויות נפגעי עבירה, כי במזכירויות פליליות בפרקליטויות מחוז ובמזכירות פרקליטות המדינה יופקדו דפי מידע משלושה סוגים, :כדלקמן האחד , דפי מידע שיפרטו מהן הזכויות שמעניק החוק לנפגע עבירה, ויתארו באופן כללי את השלבים בניהולו של הליך פלילי68 . השני , דפי מידע שיכללו, בין השאר, מספרי טלפון של הגופים או סניפיהם המקומיים של הגופים שאליהם יוכל הנפגע לפנות, כדלקמן: מחלקות לשירותים חברתיים; מרכזים למניעת אלימות במשפחה; גופים אחרים שנותנים סיוע לנפגעי עבירה, שראש מדור נפגעי עבירה במשטרת ישראל החליט לכלול בד פים, בתיאום עם פרקליטות המדינה ועם משרד העבודה והרווחה69 . השלישי ,דפי מידע שיפרטו, באופן כללי, דרכי הגנה אפשריות70 . עוד נקבע כי כל דפי המידע יופקדו במקום נגיש ובולט לעין, ככל האפשר71, וכי הם יהיו בשפות העברית, הערבית, הרוסית, האמהרית, והאנגלית, וכן בצורה המות אמת לעיוורים72 . 2. צוות הביקורת בדק האם הפרקליטות מקיימת חובותיה, כאמור, ב אשר ל דפי מידע,. לצורך כך קיים צוות הביקורת פגישות עם כל פרקליטי המחוזות ומנהלי המחלקות הרלוונטיות בפרקליטות המדינה וכן עם המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים , במסגרתן נשאלו על נושא זה . בנוסף ובמסגרת הפגישות שתואמו מראש , ערך צוות הביקורת תצפית ובדיקה במזכירויות פליליות בפרקליטויות מחוז ובמזכירות פרקליטות המדינה, ב דבר ביצוע הוראות הדין לעניין הפקדת דפי ה.מידע במסגרת התצפיות אסף צוות הביקורת עותק מכל מסמך שנמצא בעמדת מידע, ככל שהיתה כזו .בפרקליטות המחוז, לצורך עיון ובדיקה 65 הוראת סעיף1 (א) לחוק זכויות.נפגעי עבירה 66 הוראת סעיף22 לחוק זכויות נפגעי עבירה, בין ששירותי הסיוע ניתנים על-ידי המדינה ובין שהם ניתנים על- ידי גופים לא .ממשלתיים 67 הוראת סעיף2(2 .) לחוק זכויות נפגעי עבירה 68 תקנה1 .לתקנות זכויות נפגעי עבירה 69 תקנה2 לתקנות זכויות נפגעי עבירה. 70 תקנה 1 .לתקנות זכויות נפגעי עבירה 71 תקנה1 .לתקנות זכויות נפגעי עבירה 72 תקנה2 .לתקנות זכויות נפגעי עבירה משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 91 1. ,ברקע ביצוע הביקורת קיימים ממצאי דוח מבקר המדינה .במסגרתו קבע מבקר המדינה כי בשנים1002-1001 ניסחו משרד המשפטים והמשטרה דפי מידע, אשר הופקו והופצו במימון משרד המשפטים. נוסח דפי המידע פורסם גם באינטרנט. עוד נקבע, כי לאחר שאזל המלאי, לא הופקו דפי מידע נוספים וכבר מאמצע שנת1001 עד סיום הביקורת (בוצעה בחודשים מרץ- יולי1002 ) הם לא הופצו במקומות שנקבעו בתקנות. בהתאם, המליץ המבקר למשרדים האמונים על יישום החוק להסדיר ביניהם את המנגנון שלפיו יופקו ויופצו דפי המידע, כנדרש בתק נות73 . ממצאי משנה של הביקורת בנושא דפי מידע להלן תמצית ממצאי משנה של הביקורת שצוות הביקורת מצא בתת-נושא זה: .א רק במחצית מפרקליטויות המחוז הותקנו עמדות להפקדת דפי מידע. .ב אין בפרקליטויות דפי מידע לשימוש נפגעי עבירה כדרישת התקנות. .ג דפי המידע הקיימי ם אינם מעודכנים וחסרים מידע רלוונטי. .ד אין בפרקליטות המדינה גורם האחראי לעניין דפי המידע. .ה העדר הנחיות ונהלי עבודה לעניין דפי מידע. ו. ה עדר פיקוח ובקרה. להלן נתייחס לכל אחד מממצאי המשנה:בפירוט א .רק במחצית מ פרקליטויות המחוז הותקנו עמדות להפקדת דפי מידע 2. צוות הביקורת מצא כי רק ב-1 מתוך20 מזכירויות ב פרקליטויות ה מחוז ו במחלקות ב פרקליטות המדינה קיימ ים :עמדה או לוח ייעודי להפקדת דפי מידע, כדלקמן א. נמצא ו לוח ייעודי או עמדה להפקדת דפי מידע- ב פרקליטות מחוז תל-אביב ,)(לוח ב פרקליטות מחוז חיפה ,)(לוח פר ב קליטות מחוז צפון )(מדף, ב פרקליטות מחוז דרום )(מתקן פלסטיק קטן מימדים בו מחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה (מעמד). בפרקליטויות בהן נמצאו לו ח ייעודי או עמדה, הם הוצבו במקום נגיש ובולט לעין74 , למעט ב פרקליטות מחוז דרום, שם הוצב המתקן במקום צדדי אשר אינו בולט לעין ו אף לא ידוע למזכירות75 . ב. לא נמצא ו לוח ייעודי או עמדה להפקדת דפי מידע- ב פרקליטות מחוז ,מרכז ב פרקליטות מחוז ירושלים76 , ב פרקליטות מחוז תל-אביב ,)(מיסוי וכלכלה ב מחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה בו מחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. 73 עמודים212-210 .לדוח מבקר המדינה 74 בפרקליטות מחוז תל- אביב ובפרקליטות מחוז חיפה- בסמוך למזכירות. בפרקליטות מחוז צפון ובמחלקה לחקירות שוטרים- במבואה בכנ.יסה לפרקליטות 75 .צוות הביקורת פנה לאחת המזכירות בשאלה האם יש דף מידע לנפגע עבירה וזו השיבה כי אין לה מושג במה מדובר .לשאלה האם במתקן שהוצב בקיר סמוך יכולים להימצא דפי מידע, השיבה המזכירה בשלילה משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 95 מפי מקצת מפרקליטי המחוזות והרפ רנטיות לעניין נפגעי עבירה נשמעה הטענה כי חרף ,הוראות החוק והתקנות אין משמעות וערך להימצא עמדה או לוח ייעודי להפקדת דפי מידע בפרקליטות, משלא נעשה בהם שימוש על- .ידי נפגעי עבירה ב .אין בפרקליטו יו ת דפי מידע לשימוש נפגעי עבירה כדרישת התקנות 2. רק בארבע פרקליט ויות מחוז נמצאו דפי מידע, וגם במקרים אלה רק במספר עותקים מצומצם ובמקצת השפות. לא נמצאה פרקליטות מחוז אחת שבה נמצאו דפי מידע בכל השפות. באף .פרקליטות מחוז לא נמצאו דפי מידע בשפה האמהרית ודפי מידע בצורה המותאמת לעיוורים יודגש לעניין זה ש התקנות המסדירות את הח ובה המוטלת על הפרקליטות להעמיד דפי מידע כאמור לרשות נפגעי עבירה, הותקנו לפני כ- 13 שנה, וכי כבר בדוח מבקר המדינה( משנת 1000 ) .נמצא כי לא הופקדו בפרקליטות דפי מידע כדרישת התקנות נפרט: 2.2 . ב ארבע פרקליטויות מחוז שבהן נמצא ו לוח ייעודי או עמדה להפקדת דפי מידע77 , ,נמצאה חוברת סגולה שכותרתה "מידע לנפגעי עבירות לפי חוק זכויות נפגעי עבירה התשס"א- 1002 " (להלן- ""חוברת מידע לנפגעי עבירות) . החוברת כוללת מידע על זכויות נפגע עבירה בהליך הפלילי, שלבים עיקריים בהליך הפלילי, עצות להתגוננות מפני עבירות ושירותי סיוע לנפגע עבי רות. החוברת נכתבה ב"משרד המשפטים בסיוע ."משטרת ישראל ובסיוע קואליציית הארגונים לקידום זכויות נפגעי עבירה בישראל 2.1 . ב פרקליטות מחוז תל-אביב נמצאה חוברת המידע בשפה ה רוסית בלבד במספר עותקים מצומצם . לדברי מזכירת יחידת הסיוע, בשנת1001 הפסיק משרד המשפטים לספ ק לפרקליטות את חוברת המידע בשפות השונות .ב פרקליטות מחוז חיפה נמצאו .חוברות בארבע שפות (עברית, ערבית, אנגלית ורוסית) עותק אחד מכל חוברת ב פרקליטות מחוז צפון נמצאו חוברות בשלוש שפות (ערבית, אנגלית ורוסית) עם מספר עותקים מכל חוברת78 . ב פרקליטות מחוז דרום נמצאו ח וברות בארבע שפות )(עברית, ערבית, אנגלית ורוסית במספר עותקים מצומצם. באף פרקליטות לא נמצאה חוברת בשפה האמהרית ו כן לא נמצאה חוברת המותאמת לעיוורים. בנוסף , נמצאו בלוח הייעודי ובעמדה מספר עלונים של גופים )(עמותות ה מעניקים סיוע לנפגעי.עבירה 2.2 . כאמור , בשאר פרקליטויות המחוז ומחלקות רלוונטיות בפרקליטות המדינה לא מנ צאו לוח ייעודי או עמדה להפקדת דפי מי דע וממילא לא נמצאו דפי מידע להפצה לנפגעי עבירה. חלקם לא ידעו כלל על החובה שיימצאו דפי מידע לנפגעי עבירה בכל פרקליטות ולא ידעו על חוברת המידע שהוכנה על-ידי משרד המש פטים ועל קיום דפי 76 בפגישה שהתקיימה עם הרפרנטית לעניין נפגעי עבירה ועם פרקליטת המחוז ביום21.0.1021 , נמסר לצוות הביקורת כי במהלך חודש מאי1021 (לאחר פגישות קודמות שקיים צוות הביקורת עם פרקליטת המחוז) הותקנה בפרקליטות ליד .המזכירות עמדה שבה הונחו חוברות מידע 77 .למעט במחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה 78 בפגישה הראשונה שהתקיימה בפרק ליטות מחוז צפון (ביום22.21.1021 ), מצא צוות הביקורת מדף עליו היו מונחות באופן לא מסודר .ואקראי מספר חוברות מידע לנפגעי עבירה (בשפות ערבית ואנגלית) ועלונים של מרכזי סיוע לנפגעי עבירה בפגישה השניה שהתקיימה בפרקליטות המחוז (ביום2.2.1021), מצא צוות הביקורת כי חוברות המידע הונחו בצורה מ סודרת ומזמינה על המדף, אליהן הת.וספה גם חוברת מידע בשפה הרוסית, לצד העלונים שאף נתלו על לוח ייעודי סמוך משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 93 מידע בכלל. לדברי אחד ממ מנהל י המחלק ות, היתה כוונה ,אשר לא יצאה לפועל .להכין חוברת מידע ייעודית למחלקה לדברי הרפרנטית לעניין נפגעי עבירה, נוסח חוברת המידע שהוכנה על- ידי משרד המשפטים לא הותאמה בשעתו למחלקה, מטעמי תקציב. פרקליטה במחלקה החלה ב חודש אוגוסט1021 בהכנת חוברת מידע כנדרש והשלמתה צפויה בחודש ספטמבר1021 79 . לדברי מנהל מחלקה אחר הוא ידע על קיומה של חוברת המידע שהוכנה על-ידי משרד המשפטים , לדבריו ככל הנראה מתפקידיו הקודמים, אך לא ידע לומר האם עותקים של חוברת זו מצויים במחלקה. המזכיר הראשי במחלקה זו לא ידע במה מדובר כאשר נשאל לגבי דפי מידע לנפגעי .עבירה מנהל מחלקה נוסף לא ידע לומר האם עותקים של חוברת המידע מצויים במחלקה , בציינו כי המחלקה כלל אינה מוסרת דפי מידע לנפגעי עבירה בהעדר קשר ישיר (פיסי) עמם. 2.1 . כל הרפרנטיות מסרו בפגישות שהתקיימו עמן, כי הן לא נתקלו בחוברת מידע לנפגעי עבירות .בצורה המותאמת לעיוורים וכי אין ולא היתה ביחידותיהן חוברת מסוג זה לדברי הממונה על יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה, יש בידה חוברת המותאמת לעיוורים, אך זו לא היתה בנמצא כאשר צוות הביקורת ביקש לקבל לידו עותק .הימנה ב חלוף כחודש ימים, היא הודיעה לצוות הביקורת כי ברשותה חוברת כאמור שנמסרה לה מהאגף לחקירות ולמודיעין במשטרת ישראל. בהתאם שלחה עותק ,הימנה ממנו עלה כי המדובר בחוברת שהוכנה על-ידי .משטרת ישראל 2.1 . הרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה ו דע י לציין דבר קיומו של עותק מקוו לש ן חוברת מידע לנפגעי עבירות באתר האינטרנט של משרד המשפטים. צוות הביקורת איתר ביוזמתו חוברת זו , המופיעה באתר האינטרנט של משרד המשפטים תחת מחלקת ייעוץ וחקיקה, בשפות עברית, ערבית, אנגלית, רוסית ואמהרית80 . 2.2 . בנוסף, מצא צוות הביקורת ביוזמתו עותק מקוון של חוברת "מידע למשפחות נפגעי עבירות המתה", שהוכנה על- ידי משרד המשפטים ומעודכנת לחודש נובמבר100. .)(מהדורה ראשונה במסגרת התגובה ל טיוטת ה דוח, נמסר כי הפרקליטות נוטלת מזה זמן חלק בעדכון חוברת המידע לנפגעי עבירות המתה, בשיתוף עם פרויקט סנ"ה- סיוע לנפגעי עבירות "המתה של משרד המשפטים ועמותת "אלה. בחוברת ניתן מידע על שלבים עיקריים בהליך הפלילי וזכויות נפגעי עבירה , מידע על זכוי ות המשפחות בגופים שונים (ממשלתיים ואחרים), פרטי "יחידות הסיוע" בפרקליטויות המחוז .וטפסים למימוש זכויותיהם לפי חוק זכויות נפגעי עבירה צוות הב יקורת א מצ , ,במסגרת ביקוריו בפרקליטויות המחוז השונות עותק קשיח של חוברת זו רק בשתי 79 ( הרפרנטית לעניין נפגעי עבירה הוסיפה ומסרה לצוות הביקורת כי במהלך השנה האחרונה1021 ), הוכנו במחלקה שתי אגרות. האגרות מופנות .לנפגעות תקיפה מינית ומביאות מידע בנוגע למרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית אין באגרות אלו ,, שהכנתן מבורכת, כשלעצמה כל מידע כדרישת התקנות והן בשפה העברית והערבית בלבד. 80 קישור לדף האינטרנט (חיפוש מיום22.1.1021 :) http://index.justice.gov.il/Units/YeutzVehakika/NosimMishpatim/MishpatPlili/Pages/NifgeiAvera.as px משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 94 :פרקליטויות פרקליטות מחוז צפון81 הו מחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה. 1. בפגישות שהתקיימו במשרדי נבת"ם עם הרפרנטיות בנוכחות פרקליטי המחוז הרלוונטיים , בחלוף כחצי שנה ממועד 'הפגישות שהתקיימו עם כל פרקליטי המחוזות (ראו הגבלה א בהגבלות בביקורת , לעיל ), מסרו כולן כי יש ברשותן, כל אחת ביחידתה, דפי מידע בכל השפו ת )(למעט בצורה המותאמת לעיוורים .כאמור, צוות הביקורת לא מצא בעת ביצוע הביקורת ביטוי לקיומם של דפי מידע אלה במגוון השפות בפ רקליטויות המחוז , נגישים וזמינים לציבור .הרחב בכלל ולנפגעי עבירה בפרט ג .דפי המידע הקיימים אינם מעודכנים וחסרים מידע רלוונטי 2. דפי מידע שנמצאו ,)"בפרקליטות (חוברת "מידע לנפגעי עבירות כללו תוכן חסר ו ל א מעודכן, הן ביחס לזכויות נפגעי עבירה מכוח הדין , הן ביח ס לשירותי סיוע . אף גורם בפרקליטות עמו נפגש צוות הביקורת לא ידע לומר מה מועד עדכון חוברת המידע, והשתמע מדבריהם כי חוברת זו .לא עודכנה במשך שנים רבות נפרט: 2.2 . עיון בחוברת "מידע לנפגעי עבירות" העלה כי דפי המידע כוללים מידע על זכויות נפגע עבירה מכוח חוק זכו ,יות נפגעי עבירה, מידע על הדרך שבה מתנהל ההליך הפלילי .מידע על דרכי הגנה ומידע על שירותי סיוע 2.1 . החוברת אינה נושאת תאריך. חברי הנהלת הפרקליטות והרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה ,שנשאלו בעניין לא ידעו להשיב לנו מה מועד עדכו ן החוברת. לדברי מזכירת יחידת הסיוע בפרקליטות מחוז תל- ,אביב בשנת1001 הפסיק משרד המשפטים לספק לפרקליטות את חוברות המידע,. בהקשר זה ולשם המחשה א ין ב חוברת התייחסות ,)"לזכויות נפגע עבירה בקשר עם סגירת תיק בהסדר עם החשוד ("הסדר מותנה אשר הוסדר בחקיקה בשנת1021. כך גם נעדרת מהחוברת התייחסות למרכ זי סיוע לנפגעי עבירות המתה שהוקמו בשנת1022 על- ידי משרד הרווחה, במסגרתם מעניק האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים ליווי וייצוג למשפחות ב הליכים הקשורים לעבירה .שגרמה למות המנוח 2.2 . גם בעותק המקוון של חוברת המידע אין התייחסות לאמור. המדובר בחוברת הזהה בתוכנה לח ,וברת הנייר למעט הוספת פרטי שלושה מרכזי סיוע. גם החוברת המקוונת אינה נושא .ת תאריך ולא מצוין מועד עדכונה 1. מרבית הגורמים שעמם נפגש צוות הביקורת בגופים המבוקרים השמיעו דעה שלפיה נפגעי עבירה אינם עושים שימוש בדפי המידע )(חוברת מידע לנפגעי עבירות . צוות הביקו רת סבור, כי ככל שגורמים בפרקליטות סבורים כי דפי המידע במתכונתם הנוכחית אינם שמישים, משאינם ,נותנים מענה לצרכי נפגעי עבירה הרי ש היה ויש עליהם לפעול וליזום שינוי והתאמה של דפי .מידע כדי להפכם למקור ידע שימושי ורלוונטי, הנחוץ והכרחי לנפגעי עבירה זאת, בשים לב כי החובה בעניין הוסדרה בתקנות כבר לפני 22 .שנה 81 .החוברת נמצאה רק בפגישה השניה, לאחר סידור העמדה וארגונה מחדש בפרקליטות משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 95 2. בהקשר זה, מסרה הממונה על יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה כי ,היא מקדמת בימים אלה במשותף עם הרפרנטיות לעניין נפגע י עבירה בפרקליטויות המחוז, הכנה של חוברת מידע לנפגעי עבירות מעודכנת וחדשנית, שתהיה נגישה ושימושית לנפגעי עבירה . זאת, בהדגישה בפגישה שהתקיימה עמה, כי להבנתה "נפגעי עבירות לא באמת מבינים את סל הזכויות העומד ."להם מכוח החוק ד .אין בפרקליטות המדינה גורם האחראי לעניין דפי המידע 2. אין בפרקליטות גורם האחראי על הטיפול בנושא ועל הנחיה של היחידות, להבטיח עמי דה בהוראות החוק והתקנות לעניין דפי המידע. לדברי המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, הרפרנטים לעניין נפגעי עבירה בפרקליטויות המחוז השונות אחראים להכנת דפי המידע ועדכונם, כל אחד ביחידתו. אלא שלדברי הרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה בפגישות שקיים עמן צוות הביקו ,רת, הן אינן הגורם האחראי להכנת דפי המידע ועדכונם שכן דפי המידע הוכנו על- .ידי משרד המשפטים והופצו לפרקליטויות המחוז 1. הרפרנטיות מסרו בפגישות שהתקיימו עמן כי הממונה על יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה היא הגורם ליתן מענה במקרה של מחסור בדפי המידע. עם זאת, לדבר יהן, לא נתקלו במחסור .בדפי מידע כל אחת ביחידתה ה . העדר הנחיות ונהלי עבודה לעניין דפי מידע 2. .אין בפרקליטות המדינה על מחוזותיה ומחלקותיה הנחיות ונהלי עבודה לעניין דפי מידע כפועל יוצא, אין הנחיות ונהלי עבודה המסדירים את העיקרים הבאים: (א) הגורם האחראי בפר קליטות על הכנת דפי המידע בהתאם להוראות הדין והתקנות ועדכונם ; (ב) הגורם האחראי בפרקליטויות המחוז ובמחלקות רלוונטיות בפרקליטות המדינה להפקדת דפי המידע, טיפול בחוסרים והבאת דפי המידע לידיעת נפגעי עבירה; (ג) מנגנון פיקוח ובקרה אחר ביצוע ועמידה בהוראות החוק והת .קנות לעניין דפי מידע 1. בהעדר הנחיות ונהלי עבודה ובהעדר גורם האחראי לעניין דפי המידע, נמצאה שונּות בין פרקליטויות המחוז ומחלקות רלוונטיות בפרקליטות המדינה ביישום הוראות החוק והתקנות, כפי שפורט לעיל. שונּות כאמור נמצאה גם ביחס לתפיסת חשיבות העניין והערך ש יש לזמינות ו ל.נגישות דפי המידע בפרקליטויות עבור נפגעי עבירה .ו העדר פיקוח ובקרה 2. צוות הביקורת מצא כי אין בפרקליטות מנגנון פיקוח ובקרה על מילוי חובות הפרקליטות בקשר עם ה ימצא דפי מידע במזכירויות פליליות בפרקליטויות מחוז ובמזכירות פרקליטות המדינה, כנת ה דפי המידע ועדכונם .פרקליטי המחוזות ציינו כי הטיפול בדפי המידע מסור לרפרנטי ות לעניין נפגעי עבירה ביחידותיהם, ו כי הם אינם מבצעים בקרה ופיקוח אחר ביצוע ומילוי חובות הפרקליטות .מכוח הוראות הדין בקשר עם דפי המידע משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 96 1. ל דברי ה משנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים ,נכ ון היה שיה א גורם בכיר במטה פרקליטות המדינה שיתווה את הטיפול בנפגעי עבירה מבחינה מערכתית, להבטח ת קיום הוראות החוק ובתוך כך לפקח ולבקר אחר ביצוע , לרבות בנושא זה . השלכות על נפגעי עבירה 2. ידיעה חלקית וחסרה של פרקליטי ה מחוזות ומנהלי מחלקות בפרקליטות המדינה ב נוגע לדפי ,מידע ,אינה מאפשרת הטמעה של חשיבות הנושא בקרב כלל הפרקליטים ועובדי הפרקליטות ומתוך כך שימת דגש לעניין העמדת דפי המידע ל שימוש .נפגעי עבירה ,כפועל יוצא פרקליטים ועובדי הפרקליטות אינם מביאים לידיעת נפגעי עבירה מידע נחוץ והכרחי בדבר זכויותיהם מכוח הד ין בשלבים שונים בהליך הפלילי. 1. הפרקליטות מהווה "צומת" מרכזי שבו נפגשים נפגעי העבירה עם ה הליך הפלילי, אשר מטבעו ,זר להם. מתוך כך ,מודעות עובדי הפרקליטות לדפי המידע, ערכם ונחיצותם לנפגעי עבירה יכולה לסייע ולהבטיח העמדתם לרשות נפגעי עבירה . 2. העדרם של דפי מידע- מקיפים, נגישים וזמינים לנפגעי עבירה- משמעו אי העמדת מידע חשוב .והכרחי לנפגעי עבירה בדבר זכויותיהם אי ידיעת הזכויות העומדות להם אינה מאפשרת לנפגעי עבירה לממש את זכויותיהם, הן ככל שהפרקליטות לא ממלאה את חובותיה הן ככל שנדרשת פעולה אקטיבית של נפגע עב ירה למימושן . 1. על חשיבות דפי המידע ונחיצותם עבור נפגעי עבירה עמדה גם 'גב לרה צינמן, יו שבת ראש ארגון משפחות נרצחים ונרצחות, בדיון שהתקיים בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת כבר בחודש מאי100. 82 . לדבריה דפי מידע מאפשרים לנפגע העבירה לדעת מה זכויותיו מכוח .החוק נפגע עבירה, כלשונה, "חייב לדעת מה הזכויות שלו במקרה זה ומה הוא יכול לדרוש מהרשויות, כי אחרת לרשויות קל מאד להסתתר מאחורי חוסר תקציב וכל מיני קשיים ולא ליישם את החוק." לדבריה , אי מימוש הזכויות מכוח החוק- "לכל משפחה של נרצח זה מאה ".אחוזי סטטיסטיקה עיקר י תגובת המבוקרים 1. ,בדוח לא צוין דבר קיומם של דפי מידע בשפות שונות המצויים במזכירויות השונות .ונקבע ממצא רק בנוגע ליחידות בהן חסרו דפי מידע 2. הפרקליטות מתכוונת לאמץ את מרבית ההמלצות בהקשר לממצא זה, ועל כן כבר בעת הכנת התגובה לטיוטת הדוח הוזמנו חוברות ייד ,וע בכל השפות, לרבות בכתב ברייל .בעותקים מספיקים לכל יחידות הפרקליטות בנוסף, הוכנס לתוכנית העבודה של פורום נפגעי עבירה לשנת2012 נושא עדכון חוברות המידע ("החוברות הסגולות"), בשיתוף עם מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים ומדור נפגעי עבירה במשטרה. כן הוכנס 82 'פרוטוקול ישיבה מס1 , מיום22.1.100. , עמוד1. . משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 97 לתוכ נית העבודה של פורום נפגעי עבירה נושא פיתוח אתר אינטרנט חדשני ומתקדם- .שכבר נמצא בשלבי פיתוח 1. הגורם האחראי על הטיפול בנושא דפי מידע כמו גם על ביצוע פיקוח ובקרה על נושא זה, הוא הממונה על יחידת הסיוע במחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. כך היה בעבר וכך בכוונת .הפרקליטות לנהוג גם בעתיד הערות צוות הביקורת: 2 . .'לא הובאה בתגובה התייחסות לממצאי המשנה בנושא זה, למעט לממצא משנה ד 1 . צוות הביקורת מברך על אימוץ המלצותיו שניתנו על סמך הממצאים שהתגלו בביקורת. משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 98 'ממצא מס4 - ליקויים בזיהוי נפגע עבירה ו הזנת ל ו תיק הפר קליטות רקע 2. זיהוי דבר קיומו של נפגע עבירה בשלב פתיחת תיק הפרקליטות במזכירּו ת הוא חשוב וחיוני- בבחינת שלב מכונן וקריטי- להבטחת "הקמת" נפגע עבירה בתיק הפרקליטות .על- ידי מהלך זה , מובא לידיעת כלל הגורמים הרלוונטיים בפרקליטות- בשלבים שונים של ההליך הפליל י- דבר קיומו של נפגע עבירה ופרטיו, להבטח ת מילוי חובות הפרקליטות כלפיו מכוח זכויות העומדות לנפגע י .עבירה לפי החוק 1. צוות הביקורת בדק את ה אופן שבו נעשה זיהוי דבר קיומו של נפגע עבירה ב תיק בפרקליטות, וכן האם פרטיו מוז נים לתיק . לשם כך, קיים צוות הביקורת פגיש ות עם גורמים רלוונטיים במזכירּו ת של כל אחת מפרקליטויות המחוז ו ה מחלקות ה רלוונטיות בפרקליטות המדינה83 . זאת, ב המשך לפגישות עם פרקליטי המחוזות ומנהלי ה .מחלקות, אשר נשאלו אף הם בעניין בנוסף, ביצע צוות הביקורת בדיקה מדגמית של תיקים לבחינת הנושא, הן תיקי המחשב הן .תיקי הנייר 2. ברקע הדברים, מעבר הדרגתי של פרקליטויות המחוז ו ה מחלקות ה רלוונטיות בפרקליטות ,המדינה החל משנת1022 , לעבודה במערכת המחשוב תנופ"ה (ת כנון נ יהול ו פיקוח פ רקליטות ה מדינה), המשמשת לצורך ניהול ותיעוד כלל פעילותם:, כדלקמן בפרקליטות מחוז תל אביב ו בפרק ליטות מחוז מרכז הוטמעה מערכת תנופ"ה במהלך שנת 1022 ; בפרקליטות מחוז דרום הוטמעה מערכת תנופ"ה בחודש דצמבר1022 ; בפרקליטות מחוז צפון ו בפרקליטות מחוז חיפה הוטמעה מערכת תנופ"ה ב חודש מרץ1021 ; בפרקליטות מחוז ירושלים ו במחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הוטמעה מערכת תנופ"ה ב חודש יולי 1021 ; )בפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה הוטמעה מערכת תנופ"ה ב חודש ינואר 1022 ;במחלקה הכלכלית ו במחלקת עיכוב הליכים בפרקליטות המדינה הוטמעה מערכת תנופ"ה ב חודש ינואר1021 . דהיינו , מרבית פרקליטויות המחוז והמחלקות הרלוונטיות בפרקליטות המד ינה עברו לעבודה ב מערכת תנופ"ה קודם .לתקופת הביקורת)פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה, המחלקה הכלכלית ומחלקת עיכוב הליכים בפרקליטות המדינה עברו לעבודה ב מערכת ,תנופ"ה במהלך .תקופת הביקורת אשר ל תיקים שנוהלו במערכת המחשוב הקודמת של הפרקליטות ( prak ), אלה עב רו הסבה ל מערכת תנופ"ה בכל פרקליטויות המחוז והמחלקות הרלוונטיות. 1. המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה אינה עובדת עם מערכת תנופ"ה, אלא עם )"מערכת מחשוב ייעודית למחלקה ("מערכת מח"ש , המשותפת ליחידת החקירות וליחידת הפרקליטות במחלקה .ה מערכת תומכת בניהול'תי ק החקירה' בלבד וכוללת מידע של תיק זה 83 )סייג: בפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה- בשל היעדרות המזכירה הרלוו נטית במועד קיום הפגישה של צוות .הביקורת, נעשתה השלמת המידע עמה בשיחה טלפונית משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 99 ( עד החלטה בדבר העמדה לדין של חשוד) . המערכת אינה תומכת בניהול התיק על- ידי פרקליטי המחלקה )(ככל שהוגש כתב אישום, וכוללת 'ביחס ל'תיק בית המשפט רק שלושה מסמכים שנסרקים לתיק המחשב: כתב האישום, הכרעת הדין וגזר הדין. לדברי מנה ל המחלקה, מערכת מח"ש "אינה מתועדפת" מבחינת הפרקליטות שכן היא עתידה לעבוד הסבה .לתנופ"ה ממצאי משנה של הביקורת בנושא זיהוי נפגע עבירה והזנתו לתיק הפרקליטות להלן תמצית ממצאי משנה של הביקורת שצוות הביקורת מצא בתת-נושא זה: .א זיהוי והזנה חסרים וחלקיים ביותר של )נפגע עבירה בתיק הפרקליטות (מחשב. .ב "העדר הקפדה על הזנת נפגע עבירה לתיק לאחר זיהויו "בדיעבד. .ג )סימון חלקי וחסר של נפגע עבירה בתיק הפרקליטות (נייר. .ד הנחיות חסרות וחלקיות לעניין זיהוי והזנה של נפגע עבירה לתיק. .ה העדר פיקוח ובקרה. להלן נתייחס לכל אחד מממצאי המשנה :בפירוט .א זיהוי והזנה חסרים ו חלקיים ביותר של נפגע עבירה ב)תיק הפרקליטות (מחשב 2. פתיחת תיק בפרקליטויות המחוז ובמחלקות הרלוונטיות מתבצעת במערכת תנופ"ה החל .ממועד הטמעתה ביחידה בכל פרקליטויות המחוז פתיחת תיק פרקליטות נעשית בשני מסלולים עיק :ריים, כדלקמן .א""מסלול תיק פלילי ללא מעצר - במסגרת מסלול זה , נקלט תיק החקירה בתנופ"ה,, ככלל דרך ממשק עם מערכת המחשוב של המשטרה (פל"א). הנתונים המועברים מהמשטרה לתנופ"ה כוללים רק את נ תוני כריכת התיק (שם החשוד , סעיף עבירה ראשי של הרשות החוקרת, פרטי הרשות ו הח קרת ומספר תיק החקירה). הנתונים אינם כוללים את פרטי נפגע עבירה84 . .ב""מסלול תיק פלילי מעצר - במסגרת מסלול זה תיק החקירה נמסר למזכירּות הפרקליטות באופן ידני על- ידי שוטר, והיא אחראית .לפתיחתו בתנופ"ה ,בנוסף קיימים מספר מסלולים ייעודיים לפתיחת תיק , שעיקרם בהמשך ההליך הפלילי והרלוונטיים לביקורת זו: מסלול ערעור, מסלול פיקוח עברייני מין, מסלול אסיר ומסלול תיקים של פרקליטות המדינה. 1. ב כל המסלולים נדרשת המזכירּו ת לפעולה אקטיבית בדבר זיהוי נפגע עבירה והזנתו, הן בתיק המחש ב הן בתיק הנייר. לדברי גורמי ה מזכירות שעמ ם נפגש צוות הביקורת, זיהוי נפגע עבירה 84 .כך, לדברי מזכירוֹת פרקליטויות המחוז שעמן נפגש צוות הביקורת משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 155 נעשה,, ככלל על-ידי עיון עובד המזכירות במסמך "סיכום חקירה" המצורף לתיק החקירה, ואיתור נפגע עבירה ככל ש הוא מאוזכר במסמך זה85 . 2. צוות הביקורת בחן עד כמה עיון של עובד המזכירות במסמך "סיכום חקירה" המצורף לתיק החקירה, מבטיח זיהוי נפגע עבירה והזנתו לתיק הפרקליטות . על בסיס מסדי נתונים .שהתקבלו מיחידת הניהול בפרקליטות המדינה נבאר: צוות הביקורת ביקש לקבל לידיו מסדי נת ונים בנוגע לתיקים שבטיפול הפרקליטות בתקופת הביקורת, לפי סיווג של "עבירות עוון ופשע" (כלל נפגעי עבירה) ו"עבירות מי ן או אלימות ( "חמורה נפגעי עבירת מין או אלימות חמורה). יחידת הניהול בפרקליטות המדינה המציאה ,מסדי נתונים"הכוללים רק סיווג "עבירות עוון ופשע . גם מסדים אלה התבררו כח לקיים ביותר , ל דברי פרקליט ב יחידת הניהול הואיל ו""יש אלפי תיקים לא מסווגים86 (ה פער בהשוואה ל מסד ה י נתונים ללא סיווג עמד על כ- 110% ), בממוצע . לפיכך, ביקש צוות הביקורת לקבל לידיו את מסדי הנתונים המלאים (ללא סיווג "עבירות עוון )"ופשע הפעם עם "שדה" נפגע עבירה שהוזן בתיק .זאת, לאחר ש ה מזכירה ה ראשית ה ארצית בפרקליטות המדינה מסרה לצוות הביקורת, כי ההנחיה למזכ ירות היא שיש חובה להזין לתיק הפרקליטות את פרטי נפגע עבירה87 .בהתאם , נמסרו לצוות הביקורת ביום20.21.1021 שלושה מסדי נתונים- 'תיקים שנפתחו בפרקליטות' , 'תיקים שהסתיימו בגזר דין' ו' תיקים שנסגרו בהחלטה שלא להעמיד חשוד לדין' (לציין, כי מסדי נתונים אלה לא שימשו ל)בדיקה המדגמית . כל מסדי הנתונים הדגימו הזנה חלקית וחסרה ביותר ,של נפגעי עבירה בתיקי הפרקליטות ,בתקופת הביקורת בשים לב כי להערכת פרקליטי המחוזות בפגישות שקיים עמן צוות ,הביקורת במרבית התיקים שבטיפול הפרקליטות יש נפגעי עבירה:. להלן הממצאים תיקים שנפתחו בפר קליטות88 פרקליטות מחוז כל התיקים ,מתוכם תיקים שהוזן בהם נפגע עבירה אחוז התיקים בהם הוזן נפגע עבירה חיפה 1,011 2,120 20% צפון 1,102 2,12. 21% תל-אביב 21,101 2,002 20% מרכז 21,112 2,020 20% רום ד 22,011 1,02. 2.% י רושלים 0,011 111 0% סה"כ /8,39/ 1/,531 56% 85 למעט מזכיר,המחלקה הכלכלית אשר לדבריו הוא כלל אינו .מזין נפגע עבירה לתיק 86 בדואר אלקטרוני ששלח לראשת צוות הביקורת ב יום20.22.1021 . 87 בשיחה טלפונית שהתקיימה עם ראשת צוות הביקורת ביום21.22.1021 . 88 בתגובת הפרקליטות ל טיוטת דוח הביקורת , נטען כי יש להפחית ממסדי הנתונים תיקי "גניזה מהירה", משלשיטתם אין צורך להזין בתיקים אלה נפגע עבירה. בהתאם, לשיטתם אחוז התיקים שבהם הוזן נפג ע עבירה עומד על38% ולא12% . משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 151 תיקים שהסתיימו בגזר דין89 פרקליטות מחוז כל התיקים מתוכם, תיקים שהוזן בהם נפגע עבירה אחוז התיקים בהם הוזן נפגע עבירה תל-אביב 2,012 122 11% צפון .10 201 20% ח יפה 2,112 201 1% דרום 2,200 10 1% מ רכז 2,100 12 1% ירושלים 2,.1. 2 0.21% סה"כ 9,119 789 8.7% ( תיקים שנסגרו בהחלטה שלא להעמיד חשוד )לדין90 פרקליטות מחוז כל התיקים מתוכם, תיקים שהוזן בהם נפגע עבירה אחוז התיקים בהם הוזן נפגע עבירה צפון 2,220 .01 10% ח יפה 2,1.0 2,002 12% מרכז .,210 1,222 11% תל-א ביב 1,222 2,211 10% דרום 0,102 .2. 22% ירושלים 1,222 2.0 1% סה"כ 41,/53 7,83/ 19% 1. צוות הביקורת מצא שונּות גדולה ופערים חריגים ובלתי סבירים בין פרקליטויות המחוז השונות לעניין אחוז התיקים שבהם יש נפגעי עבירה בקבוצות תיקים דומות , אשר כאמור אף אינו משקף הן את הערכת פרקליטי המחוזות, שלפיה במר בית התיקים שבטיפול הפרקליטות יש נפגעי עבירה , הן נתונים שהתקבלו על- ידי הפרקליטות לעניין היקף התיקים שהחוק חל עליהם בתקופת הביקורת (ראו 'ממצא מס1 פסקה ב' )לחלק א' לדוח. 1. משמעות הדבר היא זיהוי והזנה חסרים וחלקיים ביותר של נפגעי עבירה בתיקי הפרקליטות. 89 בתגובת הפרקליטות ל טיוטת דוח הביקורת , נטען כי כלל התיקים הרלוונטיים עומד על2,101 (ולא.,110 ,) ובהתאמה לשיטתם, אחוז התיקים שבהם הוזן נפגע עבירה עומד על55./% ולא1.2% . נתון מספרי זה אינו נתמך במסד הנתונים שנמסר לצוות הביקורת על- .ידי הפרקליטות 90 בתגובת הפרקליטות ל טיוטת דוח הביקורת , נטען כי יש להפחית ממסדי הנתונים תיקי "גניזה מהירה", משלשיטתם אין צורך להזין בתיקים אלה נפגע עבירה. בהתאם, לשיטתם, אחוז התיקים שבהם הוזן נפגע עבירה עומד על34% ולא2.% . משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 155 רק ב- 01. תיקים מתוך.,20. ( 8.7% )שהסתיימו בגזר דין בתקופת הביקורת, הוזן נפגע עבירה לתיק המחשב: רק ב- 0,121 תיקים מתוך10,112 ( 19% ), שנסגרו בפרקליטות לאחר החלטה שלא להעמיד חשוד לדין בתקופת הביקורת, הוזן נפגע עבירה :לתיק המחשב משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 153 רק ב- 21,120 תיקים מ תוך11,2.1 ( 56% ) שנפתחו בפרקליטות בתקופת הביקורת, הוזן נפגע עבירה :לתיק המחשב 2. יתר,ה מזאת גם בדיקה מדגמית של תיקי פרקליטות שבוצעה על- ידי צוות הביקורת העלתה ממצאים דומים:, כדלקמן ב- 2.2 תיקים שנבדקו בנושא זה, שבהם היו222 נפגעי עבירה ו- 1.2 נאשמים (שכן קיימים תיקי פרקליטות שבהם יש יותר מנפגע עבירה אחד ויותר מנאשם אחד), נמצא שהפרקליטות לא ציינה דבר קיומם של191 נפגעי עבירה( בתיק המחשב/7% .) הפרקליטות ציינה דבר קיומם של143 נפגעי עבירה בתיק המחשב( 43% ) . להלן, הזנת נפגע י עבירה לתיק המחשב בהתפלגות לפי פרקל:יטויות המחוז השונות :הערה בפרקליטות מחוז תל- אביב (מיסוי וכלכלה) המדובר בתיק אחד שבו11 .נפגעי עבירה משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 154 0. הסבר לממצאים אלה יכול להימצא:בשני טעמים 0.2 . " שדה גורם- "נפגע עבירה במערכת תנופ"ה אינו .שדה חובה משמעות הדבר היא כי נית ן להשלים הליך פתיחת תיק פרקליטות במחשב, גם מבלי להידרש למילוי מידע חיוני והכרחי זה בדבר קיומו של נפגע עבירה אחד ויותר, או אי קיומו .בתיק 0.1 . אי בדיקת טופס "בקשה לקבלת מידע" (טופס מנ"ע) כבר בשלב פתיחת התיק .בפרקליטות לצורך זיהוי והזנה של נפגע עבירה נפרט: אי בדיקת טופס מנ"ע לצורך זיהוי דבר קיומו של נפגע עבירה בתיק והזנתו לתיק 1. צוות הביקורת מצא, כי באף אחת מפרקליטויות המחוז והמחלקות הרלוונטיות בפרקליטות ,המדינה המזכירּות אינה בודקת את טופס "בקשה לקבלת מידע" (טופס מנ"ע), לצורך זיהוי דבר קיומו של נפגע עבירה בתיק והזנתו .לתיק י תרה מזאת, למעט מזכירות פרקליטות מחוז צפון91 , אף גורם במזכירות ,פרקליטויות המחוז והמחלקות הרלוונטיות בפרקליטות המדינה האחראים על פתיחת תיק בפרקליטות, לא בודק את הטופס ודבר קיומו בתיק. מרביתם כלל .לא ידעו במה מדובר .. יובהר, כי טופס בקשה לק בלת מידע (טופס מנ"ע) הוא טופס שעל המשטרה להביא לידיעת נפגע עבירה (בשלב החקירה), לצורך מילוי עמדתו באשר לרצונו לקבל מידע על שלבים שונים בהליך הפלילי באמצעות מערכת מענה ממוחשב לנפגעי עבירה (מנ"ע). חובת יידוע נפגע עבירה בשלבים שונים בהליך הפלילי מוטלת על גופי ם שונים, ובכללם הפרקליטות. מנ"ע באה לסייע לגופים אלה, אך מותירה את חובה היידוע על כתפיהם ככל שהיידוע לא מתאפשר באמצעות .המערכת הממוחשבת אם נפגע עבירה מעוניין בקבלת מידע , ימסור לו החוקר קוד אישי וסיסמה , לצורך גישה למערכת. נפגע עבירה יכול לבקש לקבל הודעה יזו מה, שלפיה ממתין לו מידע במערכת. אם לא יבקש זאת, יצטרך להיכנס למערכת ביוזמתו, מעת לעת, לצורך בדיקה האם קיים עבורו מידע חדש92. על כך בהרחבה ב ממצא הבא, העוסק בב ירור עמדת נפגע עבירה .לעניין קבלת מידע על ההליך הפלילי 20 . ב שלב פתיחת התיק בפרקליטות, טופס מנ"ע משמש כלי ראשון במעלה לזיהוי נפגע עבירה לצורך הזנתו לתיק. לבדיקת דבר קיומו של הטופס כבר בשלב פתיחת התיק על- ידי המזכירּות .חשיבות רבה, שכן בנוסף מהווה הדבר בקרה עבור הפרקליטות כי "הוקם" נפגע עבירה במנ"ע לפיכך, אי בדיקה של הימצא טופס מנ"ע חתום על-ידי נפגע עבירה ב תיק החקירה והזנה בהתאם של פרטיו לתיק הפרקליטות שנפתח על- ידי המזכירּות, מהווה חוליה ראשונה באי .הקפדה על זכויות נפגעי עבירה 22 . פרקליטת מחוז צפון במכתבה לפרקליטים ולעובדי הפרקליטות במחוז, מיום20.21.1021 ( תוך כדי בי צוע הביקורת ולאחר תקופת הביקורת כהגדרתה לעיל ), הנחתה את המזכירות לבדוק 91 לדברי המזכירה הראשית בפרקליט "ות המחוז, המזכירות מונחות לבדוק דבר קיומו של הטופס לצורך בקרה כי "הוקם ,נפגע עבירה במערכת המחשוב של המשטרה (מנ"ע) המאפשרת לנפגע עבירה לקבל מידע, בשלבים שונים של ההליך הפלילי .באמצעותה 92 תקנה. .לתקנות זכויות נפגעי עבירה משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 155 בכל תיק חקירה האם נמצא טופס מנ"ע חתום93 . ככל שאין טופס מנ"ע, ציינה פרקליטת ,המחוז "יש להבהיר לחוקר המלווה את התיק, שללא טופס חתום על- ,ידי נפגע העבירה כתב האישום לא יוגש. תתייחסו לזה כאל השלמה][השלמת חקירה ".לכל דבר בפתח הדברי" ם הבהירה פרקליטת המחוז כי בשנים האחרונות המשטרה לא ממש הקפידה על החתמה][של טופס מנ"ע כדבעי. התוצאה של אי הקפדה ושל אי מסירת טופס מנ"ע מעבירה "את חובת הדיווח אלינו . 21 . להשלמת התמונה יצוין, כי בתגובה לדוח מסרה הפרקליטות שמאז יום2.0.1021 קיימת במערכת תנו פ"ה יכולת חדשה לקבל אוטומטית את נתוניו של נפגע העבירה באמצעות הממשק עם מערכת פל"א (המערכת הממוחשבת של המשטרה). זאת, רק ביחס לתיקים שנפתחים במסלול" פלילי- .ללא מעצר" 22 . במחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה נפתח תיק כבר בשלב החקירה על- ידי מזכירּות צוותי החקירות .או המזכירות הראשית במטה בירושלים החוק רים אחראים ל הזין "פרטי נפגע עבירה לתיק החקירה (במחשב), תחת "פרטי מעורבים- ""מתלונן" או "קורבן (מילוי אחד משני השדות הוא חובה). עם זאת, "מתלונן" אינו נפגע עבירה בהכרח, כך שייתכן שצוותי החקירה לא יזינו פרטיו של נפגע עבירה. אלא שלדברי ה ,רפרנטית לעניין נפגעי עבירה מזכירּו ת הפרקליטות מבצעת בקרה על הזנה זו שכן בהתאם לה נשלחים פלטים אוטומטיים ממ .)ערכת המחשוב למעורבים, כולל לנפגע עבירה (להלן ב .העדר הקפדה על הזנת נפגע עבירה לתיק לאחר זיהוי ו ""בדיעבד 2. לעיתים מתברר ל אחר פתיחת התיק על-ידי המזכירות, כי יש נפגע עבירה בתיק , הגם שלא הוזן נפגע עבירה . במקרה כזה א ין הנחיה לפרקליט המטפל, וממילא אין הקפדה, על הזנת נפגע .עבירה לתיק המחשב במערכת תנופ"ה כך לדברי גורמים במזכיר ות שעמם נפגש צוות ,הביקורת שמהם עלה כי פרקליטים אינם מז ינים פרטי נפגע עבירה לתיק, אלא לכל היותר מביאים זאת לידיעת המזכירּו ת כדי שתעשה כן. עוד הוסיפו , כי רק במקרים נדירים, אם ,בכלל פנו פרקליטים למזכירּו ת בב קשה לעדכן פרטי נפגע עבירה ב תיק . 1. בהקשר זה, הובהר לצוות הביקורת כי תיק הנפתח במסלול מעצר, לרוב אינו מגיע עם טופס מנ"ע. אלא שאין באמור כדי לייתר היזקקות מזכירּות הפרקליטות לטופס זה בדיעבד והקפדה על זיהוי נפגע עבירה והזנת פרטי ו .בתיק המחשב, בהתאם לאמור בטופס 2. בממצאים המספריים דלעיל, בדבר שיעורי הזנה נמוכים ביותר של נפגעי עבירה ב תיקי הפרקליטות , יש תימוכין גם.לכך שנפגע עבירה אינו מוזן לתיק לאחר זיהויו בדיעבד .ג)סימון חלקי וחסר של נפגע עבירה בתיק הפרקליטות (נייר 2. פרקליטי המחוזות ומנהלי המחלקות הרלוונטיות בפרקליטות המדינה מסרו כי בתקופת הביקורת התנהל תיק הפרקליטות גם בתיק נייר , למעט ב פרקליטות מחוז תל-אביב (מ יסוי 93 למעט תיקים במסלול מעצר, אשר לגביה.ם הורתה פרקליטת מחוז צפון רק לפרקליטים לבצע את הבדיקה משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 156 וכלכלה) שבה התיקים מנוהלים בתנופ"ה , בכונן רשת משותף ובקבצים אישיים במחשב של פרקליטים ועובדי הפרקליטות .גם ב פרקליט ו יות מחוז שבהן הונחו כל הפרקליטים ועובדי הפרקליטות לעבודה מלאה במערכת תנופ"ה94 , הדבר לא ייתר ה שימוש בתיק הנייר לרבות לצורכי הופעה בבית המשפ ט . 1. לצוות הביקורת נמסר בעניין זה , כי הטיפול בתיק פרקליטות - על כל שלבי ההליך הפלילי - אינו נתון פעמים רבות בידי פרקליט אחד אלא עובר בין פרקליטים שונים ולעיתים בין יחידות שונות- אם בשל סדרי עבודה שונים ה מותאמים לשיטות העבודה בכל פרקליטות מחוז, אם בשל או פי הטיפול הנדרש, אם בשל נסיבות שונות שבהן .נבצר מהפרקליט המטפל לעשות כן 2. ל פיכך, סבור צוות הביקורת כי קיימת חשיבות רבה לציון דבר קיומו של נפגע עבירה , באופן ,מובחן גם בתיק הנייר . זאת , כדי להבטיח מודעות של כל גורם המטפל בפרקליטות ל קיומו של נפגע עבירה ,בתיק ובהתאם, ל מילוי החובות כלפיו על- .פי דין 1. בדיקה מדגמית של תיקי פרקליטות שבוצעה על- ידי צוות הביקורת העלתה את ה ממצאים הבאים: רק ב- 4/ תיקים מתוך121 תיקים סומן על-גבי תיק הני יר דבר קיומו של נפגע עבירה. התרשים מתאר את תיקי הפרקליטות ש בהם סומן דבר קיומו ש ל נפגע עבירה בתיק הנייר ( 51% ), לעומת תיקים שבהם לא סומן דבר קיומו של נפגע עבירה כאמור ( 79% ) . 1. בנוסף, מצא צוות הביקורת חוסר אחידות לעניין אופן ציון דבר קיומו של נפגע עבירה בתיק ,הנייר.ככל שצוין בדיקת התיקים הדגימה בהקשר זה שלוש :חלופות(2 )שימוש בחותמת "חוק זכויות נפגעי עבירה" שהוחתמה על-גבי כריכת התיק החיצונית; (1 )שימוש בטופס עזר שצורף לתחתית גליון התרשומות )(במגוון גרסאות ונוסחים; (2 ) שימוש בטבלה למילוי פרטי .נפגע עבירה שהוטבעה על כריכת תיק הנייר 94 .פרקליטות מחוז דרום ופרקליטות מחוז מרכז משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 157 באשר לשתי החלופות האחרונות, במרבית התיקים נמצאו טופס העזר הטבלה למילוי ריקים5 .מכל תוכן .פעמים רבות טופס העזר היה באיכות הדפסה ירודה ביותר לדברי פרקליטת מחוז ,ירושלים לא היתה הנחיה לפרקליטים למלא את "גיליון טיפול נפגע עבירה" (טופס עזר) אלא הוא שימש תזכורת לפרקל.יט המטפל באשר לאבני הדרך בנושא  צוות הביקורת מ צא ו לציין לחיוב , כי פרקליט מחוז חיפה מסר לצוות הביקורת מסמך "נוהל ,"יצירת חוצץ נפגעי עבירה בתיק פמ"ח אשר הוכן תוך כדי בי צוע הביקורת ולאחר תקופת הביקורת כהגדרתה לעיל (נושא תאריך22.1.1021 ,). בהתאם לנוהל אם קיים ב תיק נפגע עבירה, על המזכירות ל יצור בתיק הנייר , כב,ר בשלב פתיחת התיק חוצץ ייעודי לנפגע עבירה שבו גם טופס "פרטי מתלונן" (טופס שהוכן על-ידי מערכת בתי המשפט, אשר נועד לכתחילה להג .)שה כשהוא מלא במצורף לכתב האישום .ד הנחיות חסרות וחלקיות לעניין זיהוי והזנה של נפגע עבירה לתיק 2. אין בפרקליטות המדינה, על מחוזו תיה ומחלקותיה, הנחיות ונהלי עבודה המ ורים ל מזכירות כיצד לזהות נפגע עבירה לצורך הזנת .ו בתיק הפרקליטות דברי הגורמים במזכירות שעמם נפגע צוות הביקורת בפרקליטויות המחוז ובמחלקות הרלוונטיות בדבר ה סתמכות על מסמך "סיכום חקירה" הם בבחינת"תורה" שבעל- .פה 1. בכל הנוגע להזנת נפגע עבירה בתיק המחשב (תנופ"ה), נמסר לצוות הביקורת מסמך שפירסמה יחידת הניהול בפרקליטות המדינה שכותרתו "רישום אחיד- חוברת הנחיות להזנת נתונים בתנופ"ה", מחודש נובמבר1022 (בשלהי תקופת הביקורת). החוברת כוללת הנחיות לפתיחה וסגירה של תיק פרקליטות בכל המ סלולים, ומחזיקה20 עמודים (להלן- "חוברת רישום "אחיד). 2. החוברת אינה כוללת התייחסות לאופן זיהוי נפגע עבירה , וממילא אין בה כל התייחסות לעניין בדיקת טופס מנ"ע, ככלי ראשון במעלה לזיהוי נפגע עבירה ולהבטחת המשך תק ינות תהליך הטיפול בנפגע עבירה ו מילוי החובות של.הפרקליטות ביחס אליו החוברת אינה מייחדת- ולו פרק אחד- להנחיות הנוגעות לנפגע י עבירה, חרף חשיבות העניין ורגישותו הרבה. נפגע עבירה מוזכר ב חוברת ב ש ני:הקשרים 2.2 . בסוגריים, ת"חת הנחיה בדבר "יצירת גורמים בתיק ,ש לפיה על המזכירות לבחור .."מעמד (חשוד, נפגע עבירה"). , ולאחר מכן להזין את מספר תעודת ה זהות שלו, כך שפרטיו ייובאו .ממרשם האוכלוסין במשרד הפנים הנחיה זו מופיעה רק ב-2 מסלולים לפתיחת תיק מתוך22 .מסלולים הנמנים בחוברת בולט חסרונה הן ביחס למסלול"פתיחת תיק ,ים של פרקליטות המדינה" (ובכלל זאת המחלקה הפלילית ומח "לקת עיכוב הליכים), הן ביחס למסלול "פתיחת תיק אסיר )(לעניין ועדות שחרורים ; מסלולים שבהם יש, ככלל, נפגעי עבירה . 2.1 . תחת הנחיה כללית בנוגע ל"גורם חוצץ" נרשם כי הגורם יוגדר בשני מצבים סגור). מצב5(פתוח "ללא- גורמים שמטבע הדברים לא נדרשת לגביהם החלטה כגון נ ,פגע עבירה, ב"כ י"'קבלו מצב: 'ללא . זאת, הגם שמוטלות על הפרקליטות שורה של משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 158 חובות ביחס לנפגע עבירה, אשר ניתן לראותן כ"החלטה" ובהתאם לסווג מצבו של .פתוח עד מילוי החובה כלפיו5נפגע עבירה סגור 1. אין בחוברת ""רישום אחיד כל הנחי ה לענין הזנה של נפגע עבירה בדיעבד , כ כל שדבר קיומו .של נפגע עבירה התברר לאחר פתיחת התיק במזכירות והעברתו לפרקליט המטפל 1. מטבעה של חוברת ,הנחיות להזנת נתונים בתנופ"ה היא אינה כולל ת הנחיות למזכירּות לעניין .סימון דבר קיומו של נפגע עבירה בתיק הנייר .ה העדר פיקוח ובקרה 2. פרקליטי המחוזות ומנהל י המחלקות הרלוונטיות בפרקליטות המדינה מסרו כי הם אינם מבצעים בקרה על עבודת המזכירות, לרבות בעניין זיהוי והזנה של נפגע עבירה לתיק. כך גם לדברי הרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה , אשר מסרו כי גם הן אינן מבצעות בקרה על עבודת המזכירות, לרבות בעניין ז ה . 1. לצוות הבי קורת נמסר כי החל מאמצע שנת1021 ( תוך כדי ביצוע הביקורת ולאחר תקופת הביקורת כהגדרתה לעיל ) מנחה יחידת הניהול בפרקליטות המדינה את המזכירה הראשית בכל פרקליטות מחוז לבצע, אחת לרבעון, בקרה על התנהלות המזכירות בהתאם להנחיות חוברת "ר י"שום אחיד .הבקרה נעשית באמצעות מסמך המועבר לכל יחידה, הכולל רשימה אקראית של תיקים מסוגים שונים שטופלו במזכירות .ונושאים לבדיקה עיון ב מסמך מסוג זה ש היה מצוי בטיפול סגנית המזכירה הראשית בפרקליטות מחוז מרכז95 , העלה כי אין בין הנושאים הנבדקים בקרה על הזנת גורם .נפגע עבירה לתיק 2. מקצת ממז כירות פרקליטויות המחוז מסרו לצוות הביקורת כי הן בודקות מעת ל עת כי פרטי התיקים הוזנו כנדרש , זאת עובר לפרסום ה נחיות חוברת "רישום אחיד" ולאחריהן96 . אלא שאין המדובר במנגנון סדור ושיטתי, ויש קושי מובנה בביצוע בקרה כאשר "נפגע עבירה" אינו בגדר שדה חובה במערכת תנופ "ה . בהקשר זה, ממצאי הזנת נפגעי עבירה לתיקי הפרקליטות דלעיל, מדברים בעד עצמם ומדגימים כשל מהותי בביצוע חובה מהותית .זו השלכות על נפגעי עבירה 2. בהעדר מנגנון סדור, מובנה ושיטתי ל זיהוי ו ל הזנה של נפגע עבירה בשלב פתיחת התיק ,בפרקליטות נפגעי עבירה רבים כלל אינ ,ם מזוהים מוזנים ומסומנים ב תיק הפרקליטות .)(מחשב ונייר בהתאם, אין כל מנגנון המבטיח ידיעה של הפרקליטים ועובדי הפרקליטות בדבר קיומו של נפגע עבירה בתיק, והצורך לקיים ביחס אליו שורה ארוכה של חובות מכוח ,הדין. פועל יוצא של האמור יש נפגעי עבירה רבים אשר הפרקליטי ם ועובדי הפרקליטות אינם מקיימים כלפיהם חובות החלות עליהם מכוח זכויות העומדות ל נפגעי העבירה. 95 בפגישה שצוות הביקורת קיים עמה ביום12.21.1021 ., במשרדה 96 כך לדברי המזכירה הראשית בפרקליטות מחוז צפון ולדברי ממלאת מקום המזכירה הראשית בפרקליטות מחוז חיפה. משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 159 1. ,יתרה מזאת לנוכח העובדה כי פעמים רבות תיק פרקליטות מטופל על- ידי פרקליטים שונים ואף על- ידי יחידות שונות בפרקליטות (בשלבים שונים של ההליך הפלילי), אין בידי הגורם ה מטפל בפרקליטות יכולת זיהוי נוחה, מהירה ומהימנה בדבר קיומו של נפגע עבירה. כפועל ,יוצא לא מתאפשר לנפגעי עבירה לממש מלוא זכויותיהם,מכוח הוראות הדין התלויות בקיום חובות מצד הפרקליטות. 2. ,בנוסף בהעדר זיהוי, הזנה וסימון של נפגע עבירה בתיק הפרקליטות, כרוך הטיפו ל בנפגעי עבירה בהכבדה על הפרקליטים ועובדי הפרקליטות , הנדרשים לאיתור נפגע העבירה בתיק ,בדרכים שונות (אם בכלל). לצד זאת סובלים נפגעי העבירה מ עיכוב מו אי מילוי חובות הפרקליטים ועובדי הפרקליטות כלפי הם בזמן סביר )(אם בכלל . 1. בהעדר זיהוי והזנה של נפגעי עבירה בת יקי הפרקליטות, במסלולים השונים שבהם נפתחים תיקים בפרקליטות, אין בידי הפרקליטות מידע מלא , כולל, מרוכז ומהימן בדבר היקף נפגעי עבירה בזמן נתון. כפועל יוצא מכך , אין ביכולתה להפיק דוחות ולקבל מידע בעניינים שונים ולפי מגוון פילוחים בנושא נפגעי עבירה, לרבות לצורך ,פיקוח ובקרה אחר ביצוע, שיפור .התייעלות, למידה והפקת לקחים כתוצאה מכך, בעיות וכשלים (כוללניים ופרטניים) חוזרים על עצמם, מבלי שזוכים לטיפול מקיף וממצה פרי ראיה מערכתית ואמפירית של הנושאים , והמקובץ מביא לפגיעה מתמדת בנפגעי העבירה . עיקרי תגובת המבוקרים 1. הקביעות בדוח לעניין החיוניות של זיהוי דבר קיומו של נפגע עבירה בשלב פתיחת התיק במזכירות, ולעניין ההשלכות של כך באי קיום חובות הפרקליטות כלפי נפגעי .עבירה, הן קביעות חסרות שחר 2. אין להקל ראש באשר לצורך בהזנה מדויקת ככל הניתן של פרטי נפגע העבירה במערכת המ מוחשבת בפרקליטות, וזאת למען הסדר הטוב ולמען שלמות ומהימנות המידע בדבר היקף נפגעי העבירה בתיקים שבטיפול הפרקליטות בפרק זמן נתון. אולם, חשיבותה של .הזנת פרטים היא בעיקר ביכולת להפיק מהם נתונים סטטיסטיים בעתיד 1 . ,האבחנה כי תיק חקירה מסוים עוסק בנפגעי עבירה אינה תלויה בחיווי או סימון כזה או אחר במערכת המידע של הפרקליטות, שהרי מדובר בעניין פשוט העולה מהתיק ללא .קושי .. תקופת הביקורת אינה רלוונטית, בהיותה תקופת הטמעה של מערכת תנופ"ה והעלאת חוברת .""רישום אחיד מערכת תנופ"ה אינ ה מוטמעת באופן זהה בכל יחידות הפרקלי טות. נושא הטמעת המערכת במלואה ביחידות השונות בכלל ובמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה בפרט, מהווה יעד עבודה של מטה הפרקליטות בשיתוף עם מנהלי .היחידות והכל בהתאם לתכנית העבודה מערכתPRAK , שקדמה למערכת תנופ"ה, לא כללה שדה ייעודי להזנה מובנית של פרטי נפגע העבירה . פרטי נפגע העבירה הוזנו במערכתPRAK ,, החל מכניסת החוק לתוקף משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 115 לשדה טקסט במלל חופשי. שדה הטקסט ובו המלל החופשי הכולל את פרטיו של נפגע .העבירה עבר הסבה לשדה "הערה" בתיקי הפרקליטות שהוסבו למערכת תנופ"ה 5. שדה נפגע עבירה בתנופ"ה - אינו שדה חובה ובתוצרתו הנוכחית אינו יכול להיות שדה חובה שכן לא בכל תיק קיים נפגע עבירה. מבחינה טכנית יודגש, כי הפיכת שדה זה לשדה חובה, בשילוב הוספת מנגנון "בקרה מונעת" וכן אזור ייעודי להוספת נתונים ושאיבת נתונים רלבנטיים ממרשם האוכלוסין, כמוצע בטיוטת דוח הביקורת, מחייבים השקעת משאבי אפ יון ופיתוח לא מבוטלים ודחיית טיפול בבקשות קיימות לשינויים ושיפורים, אשר הוצפו ותועדפו בפרקליטות זה מכבר. ככל שאימוץ ההמלצות האחרות בדבר זיהוים והזנת פרטיהם של נפגעי העבירה לא יניב הזנה מלאה ומדויקת יותר של .פרטי נפגעי העבירה, נשוב ונבחן המלצה זו 2. במרבית פרקליטויות המחוז קיימות כבר היום הנחיות ברורות למזכירויות בדבר הזנת פרטי נפגעי העבירה. עם זאת, בנושא זה הוחלט לאמץ את המלצת הביקורת הנוגעת .לבדיקת טופס מנ"ע בשלב פתיחת התיק לצורך הזנת פרטיו של נפגע העבירה הוחלט גם לאמץ את ההמלצות בדבר הצורך בהנחיה ברורה במ סגרת חוברת "רישום אחיד "לעניין זיהוי והזנת פרטיו של נפגע העבירה בתיק הפרקליטות. 1. נראה כי קבלת פרטי נפגעי העבירה בתיקים רבים באמצעות הממשק הממוחשב החדש עם מערכת הפל"א, לצד אימוץ ההמלצות בדבר זיהוי והזנת פרטי נפגע העבירה, בין היתר על בסיס טופס מנ"ע, וחידוד ההנחיות והנהלים ב חוברת "רישום אחיד" בנושא הזנת פרטיהם של נפגעי העבירה כבר בשלב פתיחת התיק, כמו גם הבקרה המתבצעת בנושא זה בימים אלה ביחידת הניהול (להלן) יפחיתו במידה משמעותית את המקרים .בהם יתברר בדיעבד כי קיים בתיק נפגע עבירה שפרטיו לא הוזנו 8. בהתייחס למ ,)מצא בדבר סימון חלקי וחסר של נפגע עבירה בתיק הפרקליטות (נייר נטען: הפרקליטות אינה מסכימה עם תובנה זו וסבורה כי ציון/סימון קיומו של נפגע עבירה באופן בולט בתיק הנייר- פרקטיקה הנהוגה בכמה מהיחידות (או בתיק הדיגיטלי), יכול אולי להקל במשהו אך אינו תורם באופן כה משמעותי להבטחת מודעות הפרקליטים לקיומו של נפגע העבירה בתיק או למילוי החובות כלפי נפגע .העבירה כנטען בדוח שכן, מודעות הפרקליטים לקיומו של נפגע עבירה בתיק היא מודעות מהותית, הנובעת מעיסוקו היומיומי של הפרקליט ואינה תלויה בסימון טכני .כזה או אחר 9. מאז החל להתנהל הליך הבקרה במסגרת יחידת הניהול ,נבדקה האפשרות לבצע בדיקה רוחבית של נושא זה ואולם בהעדר סיווג מתאים של סעיפי העבירה במערכת תנופ"ה (נושא הנמצא בטיפול בימים אלה ,)התגלה קושי אינהרנטי בקביעת פרמטרים ברורים לשליפת התיקים המיועדים לביצוע הבקרה בנושא זה. 10 . נבדקת בימים אלה ,במסגרת הבקרה על החציון הראשון לשנת 2015 ,גם הזנת פרטי נפגע העבירה בשלב פתיחת התיק. משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 111 הערות צוות הביקורת: צוות הביקורת מברך על התהליכים הננקטים כתוצאה מהביקורת ועל אימוץ אותן המלצות .שהתבססו על הממצאים שהתגלו במהלך הביקורת משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 115 'ממצא מס/ - ליקויים ב בירור עמדת נפגע עבירה לעניין קבלת מידע על ההליך הפלילי רקע 2. בירור 'עמדת נפגע עבירה לעניין 'קבלת מידע על ההליך הפלילי ,בקשר לעבירה שממנה נפגע היא חוליה מרכזית וחשובה המשלימה את ה פעולות שעל הפרקליטות לבצע בשלב פתיחת התיק ,כדי להבטיח שמשלב זה וא ילך, ידע כל פרקליט ועובד רלוונטי בפרקליטות שני :עיקרים האחד ,כי בתיק קיים נפגע עבירה המעוניין(או לאו) לקבל מידע על ההליך הפלילי .בקשר לעבירה שממנה נפגע השני , כי ו עלי לקיים שורה של חובות כלפי נפגע העבירה מכוח החוק . 1. הוראת סעיף1(ב) לחוק זכויות נפגעי עבי רה, קובעת כי "נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על ".השלב שבו מצוי ההליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע97 בנוסף, נקבע בסעיף1 ()(ג2 ) לחוק, כי נפגע עבירה שביקש זאת, זכאי בין היתר לכך ש הפרקליטות תיידע אותו על שלבים בהליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע, כמפורט בתוספת השנ יה לחוק (למשל, על החלטה )להעמיד את החשוד לדין . הוראת סעיף1 ()(ג1 ,) לחוק קובעת כי נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שביקש זאת, זכאי, ,בין היתר לכך ש הפרקליטות תיידע אותו על פרטים נוספים בהליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע, כמפורט בתוספת השלישית לחוק (למשל, על מ עצר )הנאשם . 2. אשר לאופן שבו על נפגע עבירה לבקש כי הפרקליטות תיידע אותו בשלבים שונים בהליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע, נקבע בתקנה1 ()(ב1 ) לתקנות זכויות נפגעי עבירה, כי "הגוף החוקר יביא לידיעת נפגע עבירה, בעת חקירתו או בסמוך לאחריה, את זכותו להגיש בקשה לקבלת מידע על שלבים בהליך הפלילי בקשר לעבירה שנפגע ממנה."... ככל שהעבירה גרמה למותו של אדם, נקבע בתקנה1 (ג) לתקנות, כי הגוף החוקר יביא המידע דלעיל לידיעת אחד מבני המשפחה של מי שהעבירה גרמה למותו, גם אם לא נגבתה ממנו הודעה , סמוך ככל האפשר למועד הפתיח ה של חק.ירת העבירה 1. אשר לדרך שב ה על נפגע עבירה להגיש את הבקשה לקבלת מידע, נקבע בתקנה. (ב) לתקנות כי עליו להגיש את בקשתו בכתב, למשטרת ישראל (לפי טופס2 )שבתוספת לתקנות , ואם עשה כן , תיתן לו משטרת ישראל קוד מזהה אישי לצורך קבלת מרבית המידע (המנוי בתוספות השניה והש )לישית.)באמצעות מענה ממוחשב (מנ"ע ,טופס הבקשה יצורף לתיק החקירה ותיק זה ישלח לטיפול הפרקליטות ,בתום החקירה לצורך החלטה אם להורות על העמדה לדין של .החשוד וניהול ההליך הפלילי 1. טופס בקשה לקבלת מידע (טופס מנ"ע) מלא וחתום, המתקבל בפרקליטות בשלב פתיחת התיק, מ שמש( הוֹרָ יָה אינדיקציה) לפרקליטות בדבר עמדת נפגע עבירה לעניין קבלת מידע- האם מעוניין לקבל מידע או לאו. אמנם, הטופס מוכוון לדרך שבה נפגע עבירה יקבל המידע- באמצעות מנ"ע (מענה ממוחשב), אך מקפל בתוכו את עמדתו העקרונית של נפגע עבירה בדבר 97 למעט, מידע שמסירתו אסורה לפי כל דין או שיש במסירתו כדי לפגוע בחקירה או בפרטיותו או בשלומו של אדם (סיפא סעיף1 .)(ב) לחוק משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 113 .רצונו לקבל המידע וב התאם לה , על הפרקליטות לציין בתיק הפרקליטות את עמדת נפגע עבירה כאמור, מכוחה על הפרקליט ים ועובדי הפרקליטוית לקיים שורה של חובות ביחס לנפגע העבירה , הן ככל שמדובר במידע שמנ"ע מלכתחילה אינה מוסרת לנפגע עבירה הן ככל שמנ"ע אינה מוסרת המידע בפועל, לרבות בשל תקלה. 2. חשוב להדגיש בהקשר זה, כי העמדת מנ"ע (מערכת מידע לנפגעי עבירה )ככלי ליידוע נפגעי עבירה לגבי מרבית השלבים בהליך הפלילי, אינה פוטרת את הפרקליטות מחובתה בעניין, ככל שאין בכלי זה כדי למלא אחר החובה. כך, כפי שמורה תקנה. :(ד) לתקנות "מצא החוקר האחראי או התובע כי לא ניתן למסור את המידע, כולו או חלקו, באמצעות המענה הממוחשב, יודיע לנפגע העבירה כי באפשרותו לקבל את המידע באמצעות טלפון או בכתב, כפי שייקבע בנוהלי משטרת ".ישראל או פרקליטות המדינה, לפי העניין 0. לשם הנוחות, מובא להלן תרשים המתמצת את השלבים דלעיל בנוגע ל בירור ש אותו מחויבת הפרקליטות לנקוט בדבר ע:'מדת נפגע עבירה לעניין 'קבלת מידע על ההליך הפלילי על הגוף החוקר להביא לידיעת נפגע עבירה דבר הזכות להגיש בקשה לקבלת מידע על שלבים בהליך הפלילי (לא מבוקר) נפגע עבירה ,מעוניין יגיש בקשה בכתב למשטרת ישראל )(טופס מנ"ע ויחתום עליה (לא מבוקר) נפגע עבירה יקבל קוד אישי לצורך קבלת המידע באמצעות מנ"ע (לא מבוקר) טופס הבקשה יצורף לתיק החקירה המועבר לטיפול הפרקליטות טופס בקשה מלא וחתום משמש לפרקליטות אינדיקציה בדבר עמדת נפגע עבירה לעניין קבלת מידע על הפרקליטות לציין בתי ק הפרקליטות את עמדת ,נפגע עבירה ובהתאם לקיים כלפיו שורה של חובות יידוע (גם באמצעות )מנ"ע ממצאי משנה של הביקורת בנושא בירור עמדת נפגע עבירה להלן תמצית ממצאי משנה של הביקורת שצוות הביקורת מצא בתת-נושא זה: .א הפרקליטות אינה מקפידה על הימצא טופס מנ"ע בתיקי הפרקליטות ואינה בודקת, בהסתמך עליו, את עמדת נפגע עבירה לעניין קבלת מידע. .ב הפרקליטות אינה עושה שימוש בחיווי שבתיק המחשב בתנופ"ה לצי ו ן עמדת נפגע עבירה. .ג הפרקליטות,, ככלל אינה מציינת עמדת נפגע עבירה בתיק הנייר. .ד אין הנחיות ונהלי עבודה לעניין בדיקת עמ דת נפגע עבירה. .ה העדר פיקוח ובקרה. להלן נתייחס לכל אחד מ ממצאי המשנה ב:פירוט .א הפרקליטות אינה מקפידה על הימצא טופס מנ"ע בתיק י ה פרקליטות ואינה בודקת בהסתמך עליו את עמדת נפגע עבירה לעניין קבלת מידע 2. הגם שטופס מנ"ע משמש כלי מרכזי בידי הפרקליטות לב ירור ע מדת נפגע עבירה לעניין קבלת ,מידע על ההליך הפלילי מצא צוות הביקורת כי לא בכל התיקים שבהם יש נפגע עבירה נמצא משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 114 .טופס מנ"ע כמו כן, מצא צוות הביקורת כי בתיקים שבהם היו מספר נפגעי עבירה, לא בהכרח .נמצא טופס מנ"ע ביחס לכל אחד מנפגעי העבירה כך כ פי שעלה הן מבדיקה מד גמית של תיקים הן מדברי גורמים שונים בפרקליטות ש עמם נפגש צוות הביקורת. נפרט: 1 . צוות הביקורת בדק באופן מדגמי תיקי פרקליטות שהיה בהם נפגע עבירה אחד לפחות, ואשר ההליך הפלילי בהם הסתיים. בהקשר זה, נמסר לצוות הביקורת כי ב סיום ההליך הפלילי מחזירה הפרקליטות את ט ,ופס מנ"ע לתיק החקירה והתיק נשלח ב מלואו חזרה ליחידה .החוקרת לכן, מרבית התיקים שנבדקו בבדיקה המדגמית .לא כללו את תיק החקירה ,עם זאת מצא צוות הביקורת כי ב- 122 תיקים שנבדקו, נמצאו טופסי מנ"ע של21 נפגעי עבירה מתוך 211 ( נפגעי עבירה51% .) 2. לגבי יתרת התיקים שב הם לא נמצא טופס מנ"ע , פנ ה צוות הביקורת למדור נפגעי עבירה ,במשטרה כדי לקבל מידע האם וה פק טופס מנ"ע בתיקים אלה לנפגעי העבירה שזוהו על- ידי צוות הביקורת בתיק98 . מהמידע שהתקבל ,ממדור נפגעי עבירה במשטרה עלו הממצאים :)הבאים (כמתואר בתרשים מטה  ב- 01 תיקים מתוך211 ת( יקים/1% ) הופק טופס מנ"ע בתיק .  ב- 21 תיקים מתוך211 תיקים ( 53% )לא הופק טופס מנ"ע א ו לא הופק לכל נפגעי העבירה בתיק, ככל שהיה בו יותר מ נפגע עבירה .אחד  ב- 22 תיקים מתוך211 תיקים ( 51% )כלל לא הוזן נפגע עבירה לתיק. 99 1. ,יודגש כי חיווי בדבר הפקת טופס מנ"ע במשטרה אין משמעו בהכרח כי נפגע עבירה מילא ,טופס מנ"ע חתם על יו .וכי אכן ניתן בידו קוד מזהה אישי לצורך קבלת המידע ממנ"ע כך כפי 98 זאת בשים לב כי אין המדובר בגופים המבוקרים על- ,ידי נבת"ם, וכי איתור תיקי החקירה ביחידות המשטרה ושלוחותיה לצורך איתור טופס מנ"ע בהם ובדי קה אם נחתמו בפועל על- ידי נפגעי עבירה, היה כרוך בהקצאת משאבים בלתי סבירה של .הביקורת 99 לגבי1 .התיקים הנותרים, לא התקבל מידע משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 115 שהטיבה לבט א זאת פרקליטת מחוז צפון במכתבה לפרקליטים ולעובדי הפרקליטות מיום 20.21.1021 )(לעיל , ו הרפרנטית לעניין נפגעי עבירה בפרקליטות המחוז בפגישה שהתקיימה :עמה, כלשונה""טופס לא חתום זה כאילו אין טופס. 1. ,יתרה מזאת צוות הביקורת מצא כי בכל פרקליטויות המחוז והמחלקות הרלוונטיות לא נעשתה בתקופת הביקורת , פניה ליחידות החק ירה במשטרה, בבקשה לקבל את טופס מנ"ע החסר בכל תיק. בהקשר זה, נמסר לצוות הביקורת כי בתקופה שלאחר כניסת החוק לתוקף החזירה המזכירּות בפרקליטות מחוז תל- אביב, בפרקליטות מחוז ירושלים ובפרקליטות מחוז ,צפון תיקי חקירה רבים ליחידות החוקרות במשטרה, לאחר שהתקבלו בפרקליטות ללא טופס .מנ"ע ,מאז, לרבות בתקופת הביקורת ה פרקליטות אינה נוהגת לה חזיר תיקים כאמור י וא נה פועלת באופן סדור ושיטתי לקבלת טופסי מנ"ע החסרים בתיקים. 2. לדברי המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים בפגישה שהתקיימה עמו, אין הנחיה לפרקליטויות המחוז לבדוק דבר קיומו של טופס מנ"ע בתיק, וכי כשלא קיים טופס בתיק המתקבל מהמשטרה, כל יח.ידה מטפלת בעניין בדרך אחרת 0. בנוסף, מצא צוות הביקורת כי מרבית פרקליטי המחוזות ומנהלי המחלקות הרלוונטיות בפרקליטות המדינה כלל לא ידעו לומר אם יש גורם אחראי ביחיד ה לבדיקת קיומו של טופס מנ"ע בתיק הפרקליטות ,ומיהו .בנוסף, בעוד שחלק ניכר מפרק ליטי המחוזות סברו כי המזכירות היא הגורם שבודק הימצאותו של טופס מנ"ע בתיק, נמסר לצוות הביקורת על- ידי ,גורמים במזכירויות כי הם אינם בודקים טופס זה ו.חלקם כלל לא ידע במה מדובר 1. מפגישות עם פרקליטת מחוז צפון ומנהל המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה , התגלתה התמונה הבאה:  פ רקליטת מח וז צפון מסרה כי בעקבות הביקורת היא בדקה את התנהלות הפרקליטות גם בעניין זה, ו הנחתה את המזכירות לפעול כשאין טופס מנ"ע .בתיקים המתקבלים מהמשטרה כך במכתבה מיום20.21.1021 ( נשלח תוך כדי ביצוע הביקורת ולאחר תקופת הביקורת כהגדרתה לעיל) , שלפיו על המזכירות לבדוק בכל תיק חקירה אם נמצא טופס מנ"ע חתום , וכי על הפרקליטים גם להבהיר לחוקר שללא טופס מנ"ע חתום בתיק, ,לא יוגש כתב אישום בבחינת השלמת חקירה הנדרשת מהמשטרה. בנוס ף, מסרה המזכירה הראשית לצוות ,הביקורת מכתב שנשלח ביום11.21.1021 (לאחר הפגישה הראשונה שקיים צו ות הביקורת עם פרקליט ת המחוז ועמה) לקצין נפגעי עבירה , רפ"ק אסף אייזנברג, בבקשה לקבל טופסי מנ"ע חתומים ביחס לתיקים שהגיעו מתחנות משטרה שונות במחוז צפון ללא טופס מנ"ע או עם .טופס מנ"ע ללא חתימה של נפגע עבירה התנהלות זו, של הפנמת נושא הביקורת ונקיטה מיידית בצע דים לשיפור המצ ב אף לפני הגשת דוח הביקורת - .ראויה להערכה מנהל המחלקה לחקירות שוטרים מסר כי החוקרים (בצוותי החקירות) אחראים למסור לנפגע עבירה טופס בקשה לקבלת מידע (טופס מנ"ע) לצורך מילוי וחתימה. הטופס נסרק ללשונית "מסמכים" בתיק החקירה, תחת הסיווג: "חומר משט רתי", "חומר חקירה" או "מזכר". אין קטגוריה מובחנת של "טופס בקשה לקבלת מידע". הפרקליט המטפל מונחה .לעיין בכל המסמכים שבתיק החקירה, כולל בטופס זה משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 116 .. פועל יוצא של אי הקפדה על בדיקת הימצא טופס מנ"ע בתיקי הפרקליטות, כמפורט לעיל, הוא העדר בירור עמדת נפגע עבירה לע ניין קבלת מידע על ההליך הפלילי , כפי שמ ופיעה בטופס כ אשר הוא מלא וחתום - האם מעוניין א ם .לאו כ ך, כפי שמסרו כל הגורמים במזכירו יו ת פרקליטויות המחוז ו ה מחלקות ה רלוונטיות בפרק ל יטות המדינה. 20 . לדברי מרבית הרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה בפרקליטויות המחוז , האחריות לב ירור עמדת נפגע עבירה לעניין קבלת מי דע ,מוטלת על הפרקליט המטפל, אשר בודק זאת בטופס מנ"ע כאשר הטופס .קיים בתיק אלא ש צוות הביקורת מצא כי לב ירור זה , ככל שאכן נעש ה על-י יד הפרקליט המטפל, אין כל אינדיקציה בתיק הפרקליטות )(המחשב והנייר ואין כל דרך לאשש דבר ביצוע ו, .כפי שיפורט להלן ב . הפרקליטות אינה עושה שימוש בחיווי ש בתיק המחשב בתנופ"ה לציין עמדת נפגע עבירה 2. מערכת תנופ"ה תומכת בסימון עמדת נפגע עבירה לעניין קבלת מידע על ההליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע. ב תיק הפרקליטות תחת "גורמי חוצץ", מזינה המזכירּות את פרטי נפגע העבירה (מספר תעודת זהות, אשר כאמור שואב את פרטי נפגע העבירה ממרשם האוכלוסין במשרד הפנים). מיד בהמשך ל פרטים אלה, יש "שדה למילוי "דווח לנפגע עבירה (רצ"ב צילום :)מסך ככל שסו מן "וי", דהיינו נפגע עבירה מעוניין בקבלת מידע, יופיע חיווי במסך הכללי )(הראשי "של תיק הפרקליטות, מיד בראשיתו תחת "חיווים- "דווח לנפגע עבירה [v] ." 1. :בדיקה מדגמית של תיקים שביצע צוות הביקורת העלתה את הממצאים הבאים רק ב-6 תיקים מתוך2.2 תיקים שנבדקו בנושא ,זה ציינה הפרקליטות בתיק המחשב (תנופ"ה ) את :"עמדתו של נפגע עבירה לעניין קבלת מידע, באמצעות חיווי "דווח לנפגע עבירה משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 117 התרשים מתאר את התיקים ש בהם ציינה הפרקליטות את עמדת נפגע העבירה בתיק המחשב ( 3% ), לעומת התיקים שבהם הפרקליטות לא ציינה את עמדת נפגע העבירה, כאמור ( 97% ). 2. כל הגורמים במזכירויות פרקליטויות המחוז והמחלקות הרלוונטיות בפרקליטות המדינה שעמם נפגע צוות הביקורת, מסרו שהם אינם מכירים חיווי זה בתנופ"ה ולא עושים בו כל שימוש. זאת, הגם שפתיחת תיק פרקליטות והזנת נפגע עבירה לתיק מצויה בתחום אחריותם וסמכות.ם הבלעדית 1. גם פרקליטי המחוזות ומנהלי מחלקות רלוונטיות בפרקליטות המדינה, לא ידעו על חיווי זה כאינד י.קציה לעמדת נפגע עבירה בתיק 1. גם הרפ ר נטיות לעניין נפגעי עבירה בפרקליטויות המחוז ,ל א ידעו על החיווי בתיק הפרקליטות בתנופ"ה כאינדיקציה לעמדת נפגע עבירה לעני ,ין קבלת מידע. בהקשר זה אף מסרה הרפרנטית לעניין נפגעי עבירה בפרקליטות מחוז מרכז כי "האמצעים שצריך להשקיע כדי ".לייצר חיווי כזה הם גדולים כאשר המידע שמתקבל הוא לא אפקטיבי בכלל 2. העולה מן המקובץ הוא, כי כלל הגורמים בפרקליטות שעמם נפגע צוות הביקורת לא ידע על החיווי הקיים בתיק הפרקליטות בתנופ"ה, לציון עמדת נפגע עבירה לעניין קבלת מידע על .ההליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע הפרקליטות אינה עושה שימוש בחיווי זה , חרף חשיבותו ותרומתו לסייע בידי כל הפרקליטים ועובדי הפרקליטות ל הן זהות דבר קיומו של נפגע עבירה בתיק וע מדתו לעניין קבלת מידע, הן וכפועל יוצא מכך , ל מילוי .החובות כלפי נפגע העבירה 0. במסגרת העלאת עדכון גרסה למערכת תנופ"ה בחודש יולי1021 , התגלה לצוות הביקורת כי מהמסך הכללי בתיק הפרקליטות הוסר ה חיווי "דווח לנפגע עבירה". בירור עם יחידת הניהול בפרקליטות המדינה ה עלה כי בגרסה החדשה של תנופ"ה נעשה שינוי בתצורת התצוגה של החיוו י ים. רק חיוו י ים שסומנו ב"וי" יוצגו במסך הכללי. חיווי שלא סומן ב"וי" לא יופיע כלל .במסך הכללי משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 118 ,משמעות הדבר היא שאם לא נעשה ב ירור בנוגע לעמדת נפגע עבירה לעניין 'קבלת מידע על ההליך הפלילי', לרבות ,ובעיקר באמצעות טופס מנ"ע וממילא לא סומנה עמדת נפגע עבירה ב"וי" בחוצץ שיועד לו בתיק הפרקליטות )(כפי שהודגם לעיל , הרי שאין במסך הכללי של התיק כל חיווי בדבר קיום נפגע עבירה ועמדתו לעניין קבלת מידע. בבחינת תזכורת וסמן לכל הפרקליטים ועובדי הפרקליטות לקיומו של.נפגע עבירה בתיק וחובות שעליהם לקיים כלפיו ג .הפרקליטות, ככלל, אינה מציינת עמדת נפגע עבירה בתיק הנייר 2. לצד העדר סימון עמדת נפגע עבירה לעניין קבלת מידע בתיק המחשב בתנופ"ה, מצא צוות הביקורת כי אין כל ציון וסימון של עמדת נפגע עבירה גם בתיק הנייר , הן על כר יכת התיק הפנימית או החיצונית הן בפתח גיליון התרשומות. 1 . :בדיקה מדגמית של תיקים שביצע צוות הביקורת העלתה את הממצאים הבאים ב- 2.0 תיקים שנבדקו בנושא זה , שבהם110 ,נפגעי עבירה לא צוינה עמדתם של58/ נפגעי העבירה . רק עמדתם של5 נפגעי העבירה צוינה בתיק הנייר . התרשים מתאר את התיקים ש בהם ציינה הפרקליטות את עמדת נפגע העבירה לעניין קבלת ,מידע על שלבים בהליך הפלילי בתיק הנייר ( 1% ), לעומת התיקים שבהם לא יצ ינה את עמדת נפגע העבירה , כאמור ( 99% ). ד .אין הנחיות ונהלי עבודה לעניין בדיקת עמדת נפגע עבירה 2. אין בפרקלי טות המדינה על מחוזותיה ומחלקותיה הנחיות ונהלי עבודה המ ורים ל פרקליטים ועובדי הפרקליטות לבדוק הימצא ות של טופס מנ"ע בתיק הפרקליטות וכן עמדת נפגע עבירה .לעניין קבלת מידע על ההליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע כמו כן, אין כל הנחיות לציון עמדתו של נפגע העבירה, כ.)אמור, בתיק הפרקליטות (נייר ומחשב משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 119 1. כך גם ביחס למזכירויות פרקליטויות המחוז והמחלקות הרלוונטיות בפרקליטות המדינה , אשר בתחום אחריותן פתיחת תיק הפרקליטות והזנת נפגע עבירה בו. עיון בחוברת "רישום אחיד", הכוללת הנחיות למזכירות בנוגע לפתיחה של תיק בפרקליטות וסג ירתו, העלה כי אין בה כל התייחסות לצורך בבדיקת טופס מנ"ע כבר בשלב פתיחת תיק הפרקליטות, הן בנוגע לזיהוי נפגע עבירה לצורך הזנתו בתיק, הן בנוגע לבדיקת עמדת נפגע עבירה לעניין קבלת מידע על ההליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע. ה .העדר פיקוח ובקרה 2. פרקליטי המח וזות ומנהלי המחלקות הרלוונטיות בפרקליטות המדינה, כמו גם הרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה, מסרו כי הם לא ביצעו בתקופת הביקורת (ובכלל) פיקוח ובקרה אחר ב ירור עמדת נפגע עבירה לעניין קבלת מידע, ,לרבות באמצעות טופס מנ"ע ו ממילא אחר ציון עמדה זו בתיק הפרקליטות. 1. אי ,הזנה של מידע זה לתיק הפרקליטות, כפי שהודגם בממצאי הבדיקה המדגמית לעיל כשלעצמו, אי נו מאפשר פיקוח ובקרה מלאים ומהימנים. השלכות על נפגעי עבירה 2. אי בירור של הפרקליטות בשלב פתיחת התיק (ולאחריו) מהי עמדת נפגע עבירה לעניין רצונו לקבל מידע בשלבים שונים של ההלי ך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע- משמעו חשש ל התנהלות הפרקליטות, בכל הנוגע למילוי חובותיה כלפי נפגע העבירה, בהתעלם מעמדתו .ומרצונו בעניין 1. נפגע י עבירה רבים מעוניינים בקבלת המידע ובמימוש זכויותי הם הנוספות בצמתים מרכזיים של ההליך הפלילי .אולם , בהעדר בירור ע מדה זו של נפגע העבירה מיד עם פתיחת התיק בפרקליטות וציון (סימון) ברור ומפורש של עמדה זו בתיק, אין הוֹרָ יָה לפרקליטים ולעובדי הפרקליטות כי מנקודה זו ואילך עליהם לקיים שורה של חובות כלפי נפגע העבירה. כפועל יוצא מכך , הפרקליטות ככלל אינה מקיימת חובותיה כלפי נפג ,עי עבירה, ודאי לא באופן מלא מקיף, שוויוני ואחיד . עיקרי תגובת המבוקרים 1. הפרקליטות מקבלת את הממצא ש לפיו אין אחידות בבדיקת קיומו של טופס מנ"ע בתיק החקירה וכבר פועלת להסדיר זאת במסגרת מסמך 'רישום 'אחיד אשר צפוי לכלול הנחיה למזכירות ש לפיה יש לעיין בטופס נמ"ע ועל בסיסו להזין או לוודא את הזנת הנתונים שהתקבלו מהממשק עם המשטרה בכל הקשור לפרטי נפגע העבירה . 2. המזכירויות ביחידות הפרקליטות יונחו במסגרת נוהל "רישום '"אחיד לבדוק בטופס מנ"ע האם נפגע העבירה מעוניין בדיווח וככל שכן תדאג לסימון השדה המתאים (אשר משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 155 קיים ביחס לכל גורם מסוג נפגע עבירה בנפרד .)בהתאם לכך יידלק החיווי "דיווח לנפגע "עבירה (חיווי הקיים ברמת התיק.) 1. העדר חיווי בתיק תנופ"ה וכן על גבי תיק הנייר אינו משליך בפועל על העברת מידע לנפגע העבירה. פרקליטים אינם מסתפקים בסימונים אלה כדי לברר אם בתיק שלפניה ם מעוניין הנפגע לקבל מידע. ובנוסף, נפגע הפונה בבקשה לקבל מידע, נענה ברצון, ללא .קשר לקיומו של טופס מנ"ע בתיק או העדרו . . הפרקליטות חולקת על הממצא ש לפיו פרקליטויות המחוז נמנעו ככלל מלבדוק את קיומם של טפסי מנ"ע בתיקי החקירה. הערות צוות הביקורת: 2 . לא הוב:אה בתגובה התייחסות לממצאי המשנה הבאים ממצא משנה 'ג- .הפרקליטות, ככלל, אינה מציינת עמדת נפגע עבירה בתיק הנייר 'ממצא משנה ה- .העדר פיקוח ובקרה 1 . צוות הביקורת מברך על קבלת חלק מהממצאים ועל אימוץ המלצותיו שניתנו על סמך .הממצאים שהתגלו בביקורת משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 151 ממצא מס ' 6 - ליקויים ב יידוע נפגע עבירה בשלבים שונים של ההליך הפלילי רקע 2. צוות הביקורת בדק האם הפרקליטות מקיימת את החובות המוטלות עליה ליידע נפגע עבירה בשלבים שונים של ה ,הליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע לרבות באמצעות מנ"ע (מערכת מידע לנפגעי עבירה, המנוהלת על-י די.)המשטרה 1. מתקין התקנות קבע כי יידוע נפגע עבירה בקשר לשלבים שונים בהליך הפלילי, ייעשה ברובו באמצעות מנ"ע. ככל שלא ניתן להעביר את המידע באמצעות מנ"ע- הן בשל הגדרה מלכתחילה של מידע המועבר )(או לאו באמצעותה, הן בשל מניעה או תקלה- על הפרקליטות ליידע נפגע עבירה כי באפשרותו לקבל המידע בכתב או בטלפון, כפי שייקבע בנוהלי הפרקליטות100 ., וכמובן ליידעו בפועל בהתאם 2. בקליפת אגוז"נסביר כי מנ ע היא ,מערכת מידע לנפגעי עבירה המנוהלת על- ידי משטרת ישראל שאמורה לספק מידע לנפגעי עבירה באמצעות מערכת טלפונית ממוחשבת ובאמצעות אתר אינטרנט , הפעילים11 שעות ביממה0 ימים בשבוע , בשפה העברית בלבד . בנוסף קיים מוקד אנושי המאויש על- ידי2 שוטרות למ תן מענה לפניות נפגעי עבירה ( המוקד פעיל בימים ראשון עד חמישי, בין השעות22:20-01:00 ) . המידע נקלט במנ"ע פעם ביום, באמצעות ממשק למערכות מחשוב של גופי האכיפה הרלוונטיים (בכללם: פרקליטות המדינה ושירות בתי ,)הסוהר האמור להיות מעודכן החל משלב הגשת התלונה במשטרה ולאורך מרבית שלבי .ההליך הפלילי המתנהל נגד חשוד, נאשם ועבריין שמרצה עונש מאסר נפגע עבירה יכול להיכנס למנ"ע בכל עת, באמצעות קוד אישי שקיבל מה משטרה בשלב החקירה. ככל שביקש זאת (בטופס מנ"ע), המערכת תיזום פניה אליו ותיידע אותו כי קיים עבורו מידע במערכת שאותו הוא .יכול לקבל באמצעות המענה הקולי או אתר האינטרנט אם לא כן , יצטרך נפגע עבירה להיכנס ביוזמתו למנ"ע, מעת לעת, לצורך בדיקה האם קיים עבורו מידע ח.דש 1. לשם הנוחות, מובא להלן תרשים המת אר את הצמתים המרכזיים , אשר בהתקיים כל אחד מהם במלואו וכולם במצטבר, יקבל נפגע עבירה מידע ,ממנ"ע בנוגע לשלב בהליך הפלילי :בקשר לעבירה שממנה נפגע חתימה של נפגע עבירה על טופס "בקשה "לקבלת מידע )(טופס מנ"ע במשטרה הקמ ת נפג ע עבירה במנ"ע (לפי מספר תיק )חקירה פתיחת תיק פרקליטות (בתוכו ציון מספר תיק )החקירה הזנת מידע על שלבים שונים בהליך הפלילי לתיק הפרקליטות בתנופ"ה )(תיק מחשב העברת המידע שהוזן בתנופ"ה למנ"ע )(ממשק יידוע נפגע עבירה באמצעות מנ"ע 100 תקנה. .(ד) לתקנות זכויות נפגעי עבירה משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 155 1. ,יודגש א כי ין ב צמת י ם האמור ים כדי לגרוע מן החובה המוטלת על הפרקליטות לזהות נפגע עבירה ולהזינו לתיק הפרקליטות כבר בשלב פתיחת התיק, בין היתר, לצורך יידוע ו הן בנוגע לשלבים בהליך הפלילי אשר מלכתחילה לא מועברים באמצעות מנ"ע, הן בנוגע לשלבים בהליך הפלילי אשר לא מועברים בפועל באמצעו( ת מנ"ע, לרבות בשל מניעה או תקלה ראו גם ,לעיל ב 'ממצא מס1 העוסק בזיהוי נפגע עבי.)רה והזנתו לתיק הפרקליטות ממצאי משנה של הביקורת בנושא יידוע נפגע עבירה על שלבים בהליך הפלילי להלן תמצית ממצאי משנה של הביקורת שצוות הביקורת מצא בתת-נושא זה: .א ב כל תקופת הביק ורת לא היה ממשק תקין בין תנופ"ה למנ"ע ו אף גורם מוסמך בפרקליטות לא ידע על כך. .ב הפרקליטות לא מילאה חובותיה ליידע נפגעי עבירה בשלבים שונים של ההליך הפלילי. .ג אין אף גורם בפרקליטות האחראי על הממשק בין מערכות המחשוב תנופ"ה ומנ"ע. .ד הפרקליטות אינה מקפידה על בדיקת )'הקמת' נפגע עבירה במנ"ע (באמצעות טופס מנ"ע. .ה הפרקליטות אינה מ עבירה באמצעות תנופ"ה את כל המידע הנדרש. להלן נתייחס לכל אחד מ ממצאי המשנה :בפירוט .א בכל תקופת הביקורת לא היה ממשק תקין בין תנופ"ה למנ"ע ואף גורם מוסמך בפרקליטות לא ידע על כך 2. תקו פת הביקורת משתרעת, כאמור, על שנתיי ם - החל מ חודש יולי1021 ו עד לחודש יוני1021 . ,כאמור בהרחבה לעיל מערכת המחשוב של הפרקליטות- תנופ"ה, הוטמעה ב כל פרקליטויות המחוז באופן הדרגתי, החל משנת1022 ועד לחודש יולי1021 , למעט קומץ יחידות שבהן ההטמ ע ה נעשתה בחודש ינו אר1022 ובחודש ינואר1021 . 1. מ שיחה עם ראש ת ,פרויקט מנ"ע)מנהלת טכנולוגיה במשרד לבטחון פנים (משטרת ישראל , עלה כי.מערכת תנופ"ה עלתה לאוויר מבלי שנעשה איפיון והתאמה למערכת מנ"ע ,דהיינו תנופ"ה לא הותאמה ל"שפה" שבה דיברה מערכת מנ"ע. בשלב מסוים, התחוור הדבר ל גורמים האמונים על הפעלת מנ"ע במשטרה, והתברר כי המדובר ב"בעיה קשה ורצינית", שכן המידע שהתקבל מהפרקליטות היה חסר, חלקי ביותר ושגוי . בחודש דצמבר1022 החליטו הגורמים הרלוונטיים במשטרה על השבתת הממשק בין תנופ"ה למנ"ע באופן מלא , משלא עלה בידי הפרקליטות לקדם מענה לנדרש. רק בחלוף כ ,חצי שנה להשבתה בראשית חודש יוני1021 ,חּו דש הממשק בין מערכת תנופ"ה למנ"ע. זאת, לאחר בוצ ש ע איפיון למערכת תנופ"ה כדי שת ותאם לממשק עבודה עם מנ"ע, ועל רקע עבודת צוות בינמישרדי שהוקם בראשות סנ"צ מאיר דב-ברקוביץ' , ראש מדור נפגעי עבירה במשטרת ישראל, אשר כלל גם נציגים מאגף מערכות מידע במשרד המשפטים ונציג ת משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 153 ה פרקליטות )(הממונה על יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה לגיבוש הסכמות ופתרונות לעניין101 . 2. משמעות ה אמור לעיל היא ,ש בכל תקופת הביקורת לא היה ממשק תקין בין תנופ"ה למנ"ע. כפועל יוצא מכך ,מרבית המידע ב יחס לשלבים שונים בהליך הפלילי, אשר אמור היה להימסר לנפגעי עבירה באמצעות מנ"ע, לא הועבר לנפגעי עבירה. 1. דברים אלה מצאו ב יטוי גם בפרוטוקולים של ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת מיום 11.1.1021 ומיום22.1.1021 , אשר שתי ישיבותיה הוקדשו לנושא "ליקויים חמורים במערכ ת דיווח נפגעי עבירה "(מנ"ע) שגורמים נזק ומפח נפש למשפחות נפגעי עבירה. סנ"צ ברקוביץ' עמד על הפערים בין מערכות המחשוב תנופ"ה ומנ"ע , כלשונו ביחס לממשק עם הפרקליטות: ""הפערים הכי גדולים בהעברת הנתונים או באיכות הנתונים שעוברים . כמו כן, ציין דבר מ הק ת הצוות בראש ותו והחתירה לפתרון שיאפשר ממשק בין שתי המערכות102 . נציגי ארגונים המסייעים לנפגעי עבירה וגי הצ במסגרת הישיבות את ,קולם של נפגעי עבירה בהקשר זה וסיפר ו כי במרבית המקרים , ככל שהיה קיים מידע במנ"ע , הוא .היה שגוי ומוטעה יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת אברהם מיכאלי, סיכם במשפט: "אחרי עשר שנים אנחנו רואים "שהמערכת הזו לא מתפקדת103 . 1. אף אחד מפרקליטי המחוזות ומנהלי המחלקות הרלוונטיות בפרקליטות המדינה לא אמר לצוות הביקורת על שלא היה ממשק תקין בין תנופ"ה למנ"ע בתקופת הביקורת , הגם ש כולם נשאל ו אם יד ע ל ו הם על תקלות במנ"ע בתקופת.הביקורת למעשה, אף פרקליט מחוז ומנהל מחלקה לא אמר על מנ"ע מאומה, לבד מהי דיעה על .עצם קיומה של המערכת 2. גם המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים ומנהל יחידת הניהול בפרקליטות המדינה לא אמרו , כל אחד בנפרד, על העדר ממשק תקין בין תנופ"ה למנ"ע בתקופת הביקורת , ו על תפקוד מנ"ע בכלל . כל אחד מהם הפנה את צוות הביקורת לקבל מידע בעניין מהממונה על יחידת .הסיוע בפרקליטות המדינה 0. הממונה על יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה לא אמרה אם ה ממשק בין תנופ"ה למנ"ע היה תקין בתקופ ת הביקור ת, בציינה כי היא לא עסקה במנ"ע, אינה בקיאה במערכ ת ואינה .אחראית עליה צוות ה ביקורת מעיר בהקשר זה, כי תשוב ה זו אינה מתיישבת עם כך שהיא הוזמנה ונכחה בשני הדיונים שהתקיימו בוועדת חוק ה., חוק ומשפט של הכנסת בעניין, כאמור 1. כך גם כל ה רפרנטיות לעניין נפגעי עבירה בפרקליטויות המחוז . אף אחת מהן לא אמרה לצוות הביק ורת דבר ע ל קיומו של כשל מהותי.בין תנופ"ה למנ"ע בתקופת הביקורת מקצתן והמזכירה של 'יחידת הסיוע' בפרקליטות מחוז תל- אביב, מסרו לצוות הביקורת כי הן ידעו רק .על תקלות נקודתיות במנ"ע על רקע פניות של נפגעי עבירה בתלונה בעניין .. העולה מן המקובץ הוא, כי לכאורה אף גורם מוסמך בפרקליטות לא ידע כי בכל תקופת הביקורת לא היה ממשק תקין בין תנופ"ה למנ"ע , על כל המשמעויות הנובעות מכך. 101 בשיחה של ראשת צוות הביקורת עם גב' פלץ, מיום22.1.1021. דבריה נתמכו גם בדברי סנ"צ ברקוביץ' ב פגישה שצוות הביקורת קיים עמו ביום20.0.1021 . 102 'פרוטוקול ישיבה מס20. , מיום22.1.1021 , עמודים2 ו- 20 '; פרוטוקול ישיבה מס210 , מיום11.1.1021 , עמוד21 . 103 'פרוטוקול ישיבה מס210 , מיום11.1.1021 , עמודים1 , 1 ו- 21 '. פרוטוקול ישיבה מס20. , מיום22.1.1021, עמוד 22 . משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 154 20 . מ תגובת הגופים המבוקרים ל טיוטת ,דוח הביקורת התברר לצוות הביקורת ,לראשונה כי התקלה המהותית במ משק היתה ידועה לפרקליטות, נערכה חליפת מכתבים (צ וינו בתגובה1 מכתבים) ו התקיימו דיונים בדבר השלכותיה בחודש דצמבר1022 .מהתגובה התברר ,עוד כי ה תקיימה ישיבה בפרקליטות המדינה ובעקבותיה התקיים מפגש עם מנהלת מנ"ע ,. בד בבד הוחלט במנ"ע על השבתת הממשק מול הפרקליטות לצורך תיקונו, ובעקבות זאת עדכן המשנה לפרקליט המ דינה את מנהלי הפרקליטות, ובאמצעותם את כל הפרקליטים, בדבר התקלה והשלכותיה, במייל שנוסחו להלן )(לא צוין מועד משלוח המייל: "שלום לכולם, בשבוע האחרון התגלתה תקלה בהעברת נתונים מהפרקליטות למערכת מנ"ע (המערכת הממוחשבת המספקת מידע לנפגעי העבירה). כרגע מטפלים בתקל ה זו, אולם גורמי המקצוע מעריכים כי תיקון התקלה והשלכותיה יארך מספר שבועות. משכך, בשלב זה ועד להודעה על תיקון התקלה, אין לצאת מההנחה כי נפגעי העבירה מקבלים מהמערכת מידע הנוגע לפרקליטות (מועדי דיונים, מידע על הגשת ערעור וכדומה). אנא הביאו עובדה ."זו בחשבון ע וד צוין בתגוב ,ת המבוקרים לטיוטת הדוח כי בחלוף שישה חודשים לאחר שנח פש ,ה התקלה .הופעל הממשק החדש בין מערכת תנופ"ה למנ"ע 22 . צוות הביקורת מציין בהדגשה את אי מסירת מידע זה במהלך ביצוע הביקורת, חרף שאלות .מפורשות שהופנו בעניין לכלל הגורמים הרלוונטיים בפרקליטות יתרה מזאת, אין באמור במייל ששלח המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים לפרקליטי המחוזות, כאמור, כדי ,ליתן מענה לדרישות הדין בעניין זה. שכן משה רבת ר לפרקליטות כי נפגעי עבירה אינם מקבלים מידע באמצעות מנ"ע היה עליו להנחות את פרקליט י המחוזות והפרקליטים, כי בהתא ם להוראת תקנה . (ד) לתקנות זכויות נפגעי עבירה, עליהם החובה להודיע לכל נפגעי .עבירה בתיקים כי באפשרותם לקבל את המידע בטלפון או בכתב ב. הפרקליטות לא מילאה חובותיה ליידע נפגעי עבירה בשלבים שונים של ההליך הפלילי 2. תקנה.(ד) לתקנות זכויות נפגעי עבירה קובעת: "מצא החוקר האחראי או התובע כי לא ניתן למסור את המידע, כולו או ,חלקו, באמצעות המענה הממוחשב יודיע לנפגע העבירה כי באפשרותו לקבל את המידע באמצעות טלפון או בכתב , כפי שייקבע בנוהלי משטרת ישראל או פרקליטות המדינה"., לפי העניין 1. צוות הביקורת מצא כי לא נקבע ו בפרקליטות המדינה נהלים כלשהם לענין ה חלופ ה שתינקט ל יידוע ב מקום מנ"ע , כדרישת תקנה .(ד) לתקנות . ממילא לא נעשה בפרקליטות מיפוי של ה( מידע ה שלב ים בהליך הפלילי), אשר מלכ ת חילה אינ ו מועבר ל י יד עת נפגע עבירה באמצעות מנ"ע, לצד מידע אשר מועבר באמצעות המערכת, ככל שאין .מניעה או תקלה בעניין ,לשם הנוחות מובאת להלן טבלה המרכזת את המידע, אשר ביחס אליו חלה חובה על הפרקליטות ליידע נפגע עבירה, והדרך שעל הפרקליטות לעשות כן בהתאם לתקנה. לתקנות: משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 155 השלב בהליך הפלילי כלל נפגעי עבירה נפגעי עבירת מין או אלימות חמורה אופן היידוע 1. כוונה להגיע להסדר לסגירת תיק עם החשוד - + בטלפון או בכתב* 5. סגירת תיק בהסדר עם החשוד + + מנ"ע 3. החלטה להעמיד את החשוד לדין+ + מנ"ע 4. מעצר הנאשם - + מנ"ע /. שחרור הנאשם ממעצר - + מנ"ע 6. שחרור הנאשם ממעצר בתנאים שנועדו להגן על נפגע עבירה + + "מנ ע 7. מועדי הדיונים בבית המשפט )(למעט דיון הקראה + + מנ"ע 8. כוונה לעכב את ההליך הפלילי - + בטלפון או בכתב* 9. החלטה לעכב את ההליך הפלילי+ + מנ"ע 11 . החלטה אחרת להפסיק את ההל י ך הפלילי לפי דין + + מנ"ע 11 . פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם - + בטלפון או בכתב* 15 . הסדר טיעון שהוחלט עליו והובא לאישור בית המשפט - + בטלפון או בכתב* 13 .הכרעת הדין + + מנ"ע 14 .גזר הדין + + מנ"ע 1/ .הגשת ערעור על פסק הדין + + מנ"ע 16 . מתן צו פיקוח לפי סעיף15 לחוק ,הגנה על הציבור ותנאי הפיקוח וכל שינוי בתקופת תוקפו של הצו או בתנאי מתנאיו - + בטלפון או בכתב* 17 . שינוי מקום מגורים או עבודה של מי שהוצא נגדו צו פיקוח ככל שעבר למקום מגורים או עבודה של נפגע עבירה - + בטלפון או בכתב* * בהתאם לתקנה. , יידוע לגבי שלבים אלה בהליך הפלילי לא ייעשה באמצעות מנ"ע . בהתאם, ל הוראת סעיף12 ,לחוק זכויות נפגעי עבירה יידוע לגבי שלבים אלה ייעשה לפי הכתובת או מספר הטלפון ש מסר נפגע עבירה. 2. צוות הביקורת מצא כי הפרקליטות לא מילאה חובותיה ליידע נפגעי עבירה ביחס ינ לש נושאי המידע הבא ים: האח ד, שלבים בהליך הפלילי אשר היידוע צריך היה להיעשות בא מצעות מנ"ע, אך בשל אי ,)תקינות הממשק בין תנופ"ה למנ"ע בתקופת הביקורת (כאמור לעיל החובה ליידע נפגעי עבירה לגביהם )(באמצעות הטלפון או בכתב חזרה לפתחה של הפרקליטות- פרטים1 , 2 , 1 , 1 , 2 , 0 , . , 20 , 21 , 22 ו- 21 לטבלה לעיל. ,השני שלבים בהליך הפלילי אשר מלכתחילה היידוע אינו באמצעות מנ"ע, ולפיכך החובה ליידע נפגעי עבירה לגביהם מוטלת על הפרקליטות(באמצעות הטלפון או בכתב) - פרט ים2 , 22 , 21 ו- 22 לטבלה לעיל. 1. בדיקה האם הפרקליטות יידעה נפגע עבירה בנוגע לשלבים ה שונים בהליך הפלילי, נעשתה בהסתמך על מלוא התיעוד הקיים בתיק הפרקליטות )(נייר ומחשב. בהעדר תיעוד בדבר קיום ,חובה של הפרקליטות כלפי נפגע עבירה לא יכול היה צוות הביקורת להסיק את קיומה. כפי משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 156 שהטיבה לבטא זאת הממונה על יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה בפגישה שקיים עמה צוות הביקורת, בהתייחסה לחשיבות תיעוד הקשר והטיפול בנפגע עב ירה ודרישתה מהפרקליטים : ""מה שאתם לא כותבים מבחינתי לא קיים. 1. הבהרה נוספת טרם פירוט ממצאי הביקורת בנושא זה: תיקי הפרקליטות שנבדקו, ,כללו פעמים רבות, יותר מנאשם אחד ויותר מנפגע עבירה אחד. צוות הביקורת בדק יישום החובות המוטלות על הפרקליטות ביחס לכל נפגע ע בירה בתיק בקשר עם כל אחד מהחשודים או הנאשמים בתיק. זאת, ב של העובדה שניתנו החלטות שונות ובמועדים שונים ביחס לכל אחד ,)מהנאשמים בתיק (למשל, גיבוש הסדר טיעון, מעצר, שחרור ממעצר, הכרעת דין וכיוצ"ב המקימות כל אחת, כשלעצמה, חובת יידוע של הפרקליטות כלפי נפגע העבי רה (להלן- " מקרי "יידוע). ,על רקע דברים אלה נפרט את ממצאי הביקורת: (1 )אי יידוע נפגעי עבירה בשלבים בהליך הפלילי ב עת קיומה של אי תקינות ממשק תנופ"ה- מנ"ע בתקופת הביקורת 2. פגישות שקיים צוות הביקורת עם פרקליטי המחוזות, מנהלי מחלקות רלוונטיות בפרקליטות המדינה והרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה, וכן בדיקה מדגמית של תיקי פרקליטות שב יצע צוות הביקורת, העל ו את הממצאים הבאים: (א) החלטה להעמיד את ה חשוד לדין 1. צוות הביקורת מצא כי ב- 12 תיקי פרקליטות שנבדקו בנושא זה , ש בהם היו201 נפגעי עבירה ו- 212 ,חשודים נדרשה הפרקליטות ליידע נפגעי עבירה ב- 181 מקרי יידוע ( שכן ייתכן יותר מ חשוד אחד בתיק ויותר מנפגע עבירה אחד בתיק , אז על הפרקליטות ליידע כל אחד מ נפגע י ה עבירה בתיק בדבר החלטה להעמיד לדין ביחס לכל אחד מהחשודים) . הפרקליטות לא יידעה נפגעי עבירה ב- 179 מקרי יידוע בדבר החלטה להעמיד א ת החשוד לדין. רק ב מקרה1 יידעה .הפרקליטות את נפגע העבירה בדבר החלטה להעמיד את החשוד לדין 2. לדברי כל פרקליטי המחוזות והרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה בפרקליטויות המחוז, החלטה להעמיד חשוד לדין והגשת כתב אישום, חד הם , שכן המדובר בשלבים בהליך הפלילי אשר לרוב סמו כים בזמן. מקצתם ציינו כי ייתכנו פערי זמן של מספר שבועות ויותר בין שני שלבים אלה. כך,למשל כאשר מוגשת לבית המשפט בקשה למתן תעודת חיסיון104 . ,מכל מקום לדברי כולם ,ככל שמיידעים נפגע עבירה, היידוע נעשה ביחס למועד הגשת כתב האישום בלבד105 . 1. אלא שממצאי הבדיקה המדג מית העלו כי גם ביחס לשלב זה בהליך הפלילי, הפרקליטות אינה .מקפידה על יידוע נפגע עבירה 104 לדברי אחת מהרפרנטיות לעניין .נפגעי עבירה בפגישה שקיים עמה צוות הביקורת 105 לדברי המזכירה הארצית הראשית בפרקליטות המדינה, בדואר אלקטרוני מיום22.1.1021 , מערכת תנופ"ה כלל אינה תומכת בהעברת מידע בדבר 'החלטה להעמיד את החשוד לדין', כדרישת החוק, אלא רק בהעב רת מידע בדבר 'הגשת כתב .'אישום משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 157 צוות הביקורת מצא כי ב- 11 תיקי פרקליטות שנבדקו בנושא זה , שב הם היו 201 נפגעי עבירה ו- 211 חשודים , נדרשה הפרקליטות ליידע נפגעי עבירה ב- 173 מקרי יידוע ( שכן ייתכן יותר מ חשוד אח ד בתיק ויותר מנפגע עבירה אחד בתיק , אז על הפרקליטות ליידע כל אחד מ נפגע י ה עבירה בתיק בדבר החלטה להגיש כתב אישום נגד כל אחד מהחשודים .) הפרקליטות לא יידעה נפגעי עבירה ב- 171 מקרי יידוע ( 98% )בדבר הגשת כתב אישום בתיק נגד החשוד. רק ב-3 מקרי יידוע ( 5% ) יידעה הפרקל יטות את נפגע העבירה בדבר הגשת כתב אישום נגד .החשוד 1. פרקליטי המחוזות לא ידעו להשיב האם בפרקליטות מיידעים נפגע עבירה על שלב זה בהליך .הפלילי, וציינו כי הם מניחים שכך נעשה לדבריהם, ככל שמיידעים את נפגע העבירה, הדבר .נעשה בשיחה טלפונית ולרוב אינו מתועד בתיק אף אחד מהם לא ידע להפנות למנ"ע, ככלי שבאמצעותו מיידעת הפרקליטות נפגע עבירה בעניין , וממילא לא סייגו דבריהם לנ ו כח אי תקינות הממשק בין תנופ"ה למנ"ע בתקופת הביקורת . מקצתם ציינו כי הדבר תלוי בנסיבות .המקרה וככל שנוצר קשר בין הפרקליט המטפל לנפגע עבירה אחד מ פרקלי יט ה מחוז אף השיב, כי בפרקליטות לא מיידעים נפגע עבירה על החלטה להעמיד חשוד לדין, שכן .הפרקליטות אינה מחויבת לעשות כן לפי החוק במחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה , ,אשר אינה קשורה בממשק עם מנ"ע קיים מנגנון סדור ושיטתי ליידוע נפגע עבירה על החלטה להעמיד חש וד לדין, באמצעות משלוח .מכתב (פלט אוטומטי) המודיע על החלטה להעמיד את החשוד לדין 2. בפגישות שקיים צוות הביקורת עם הרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה בפרקליטויות המחוז (בחלוף כמחצית השנה מפגישות שקיים עם פרקליטי המחוזות), מסרו כולן כי, ככלל, יידוע נפגע עבירה על הג שת כתב אישום נעשה באמצעות מנ"ע106 . ,כאמור בתקופת הביקורת כלל לא היה ממשק תקין בין תנופ"ה למנ"ע. (ב) מעצר ה נאשם )(במסגרת בקשה למעצר עד תום ההליכים 0. בהתאם להוראת סעיף12 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), תשנ"ו- 2..2 , רשאי בית המשפט שבפניו הוגש כ תב אישום, לצוות על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים. עוד נקבע בהוראת הסעיף, כי לבקשת הנאשם או סניגור ו , רשאי בית המשפט לדחות את המועד שנקבע לדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים, ולצוות על מעצר הנאשם לתקופה שלא תעלה על20 .)"יום ("מעצר עד החלטה אחרת חובת יידוע נפגע עבירת מין או אלימות חמורה בדבר מעצר הנאשם ("עד החלטה אחרת" או ,"עד תום ההליכים") מוטלת על הפרקליטות. זאת, בשונה מהחלטה בדבר מעצר של החשוד .שלגביה חובת היידוע מוטלת על משטרת ישראל 1. צוות הביקורת מצא כי ב- 21 תיקי פרקליטות שנבדקו בנושא זה , שב םה היו 1. נפגעי עבירת מין וא אלימות חמורה ו- 20. נאשמים , נדרשה הפרקליטות ליידע נפגעי עבירה ב- 141 מקרי יידוע "על החלטה למעצר הנאשם "עד החלטה אחרת(שכן ייתכן יותר מ נאשם אחד בתיק 106 למעט אחת מהרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה, אשר מסרה כי בפרקליטות המחוז מיידעים רק נפגעי עבירת מין בדבר .הגשת כתב אישום נגד החשוד משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 158 ויותר מנפגע עבירה אחד בתיק , אז על הפרקליטות ליידע כל אחד מ נפגע י עבירה בתיק בדבר החלט ת מעצר שהתקבלה ביחס לכל אחד מה.)נאשמים הפרקליטות לא יידעה נפגעי עבירה ב- 138 מקרי יידוע ( 99% ) בדבר מעצר הנאשם .""עד החלטה אחרת רק ב-5 מקרי יידוע ( 1% ) "יידעה הפרקליטות את נפגע העבירה בדבר מעצר הנאשם "עד החלטה אחרת . בכל הנוגע להחלטה על מעצר הנאשם "עד תום ההל יכים", צוות הביקורת מצא כי ה פרקליטות לא יידעה נפגעי עבירה בכל84 מקרי היידוע ( 111% ) . .. פרקליט י המחוזות ומנהל י מחלק ות רלוונטיות בפרקליטות המדינה מסרו, כי אין ביחידתם הנחיה מסודרת ליידע נפגעי עבירת מין או אלימות חמורה על מעצר הנאשם , והמועד (זמן טיפול) שעל הגורם המטפל לעשות כן. הם גם לא י ו דע האם בפועל מיידעים נפגעי עבירה כאמור. זאת, למעט,פרקליטת מחוז צפון אשר מסרה כי יש ביחידתה הנחיה לפרקליט המטפל ליידע נפגע .עבירות מין או אלימות חמורה על מעצר הנאשם לדברי פרקליטי המחוזות ומנהלי מחלקות רלוונטיות , ככל שמיידעי.ם את נפגע העבירה, הדבר נעשה בשיחה טלפונית 20 . גורמים נוספים בפרקליטות שעמם נפגש צוות הביקורת, מסרו על פרקטיקה שונה בין הפרקליטויות לעניין יידוע נפגעי עבירת מין ואלימות חמורה על החלטה בדבר מעצר הנאשם :ואופן היידוע, כדלקמן 20.2 . גורמים במזכירויות בשתי פרקלי טויות שעמם נפגש צוות ,הביקורת מסרו כי היידוע נעשה באמצעות שוטר ה מוצב ב יחיד)ה (בכל אחת מפרקליטויות המחוז . על הפרקליט המטפל למסור החלטת בית המשפט בדבר מעצר הנאשם לשוטר ביחידה , אשר מזי ן את ההחלטה למערכת המחשוב המשטרתית וממנה היא מועבר ת .למנ"ע 20.1 . הרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה ב שלוש פ רקליטויות מחוז מסרו, כי יידוע נפגעי עבירת מין או אלימות חמורה על החלטה בדבר מעצר נאשם .נעשה באמצעות מנ"ע הרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה ב שתי פרקליטויות מחוז אחרות מסרו כי ביחידות שלהן לא מיידעים על החלטה בדבר מעצר הנאשם (בשונה משחר ,ור הנאשם ממעצר להלן). רפרנטית לעניין נפגעי עבירה בפרקליטות מחוז אחרת מסרה, כי יידוע נפגע עבירות מין ואלימות חמורה נעשה רק ביחס להחלטות מהותיות , ולכן, לא ביחס להחלטה על מעצר הנאשם . כל הרפרנטיות מסרו, כי ככל ש הפרקליט המטפל נמצא בקשר עם נפגע עבירה, ממילא ייד ע אותו גם על החלטה זו באמצעות שיחה טלפונית. לדבריהן, הי י דוע צריך להיעשות בסמיכות להחלטה , אך בפועל יכול להיעשות גם ביום המחרת ו למעלה מכך ממועד מתן ה.החלטה 22 . בפועל, בדיקת התיקים הדגימה כי הפרקליטות לא יידעה נפגע י עביר ת מין או אלימות חמורה בדבר .מעצר הנאשם (ג) שחרור ה נאשם ממעצר )(לאחר הגשת כתב אישום או שחרור ה נאשם בתנאים שנועדו להגן על נפגע העבירה 21 . צוות הביקורת מצא כי ב- 22 תיקי פרקליטות שנבדקו בנושא זה , שב םה היו 2. נפגעי עבירת מין וא אלימות חמורה ו- 1. נאשמים, נמצאו35 מקרי ,יידוע שבהם קמה חובת יידוע בנ וגע משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 159 להחלטה על מעצר הנאשם בתנאים שנועדו להגן על נפגע עבירה. כמו כן, נמצאו5/ מקרי ,יידוע .שבהם קמה חובת יידוע בנוגע להחלטה על שחרור הנאשם ממעצר בדיקת הת י קים הדגימה :את הממצאים הבאים 21.2 . הפרקליטות לא יידעה נפגעי עבירה ב- 31 מקרי יידוע ( 97% )בדבר שחרור הנאשם ממעצר ש כלל תנאים שנועדו להגן על נפגע העבירה . רק במקרה1 ( 3% ) יידעה .הפרקליטות את נפגע העבירה בדבר שחרור הנאשם ממעצר בתנאים שנועדו להגן עליו 21.1 . הפרקליטות לא יידעה נפגעי עבירה ב- 55 מקרי יידוע ( 88% ) בדבר שחרור הנאשם ממעצר . רק ב-3 מקרי יידוע ( 15% )יידעה הפ רקליטות את נפגע העבירה בדבר שחרור הנאשם ממעצר. 22 . לדברי פרקליטי המחוזות ומנהלי מחלקות רלוונטיו ת בפרקליטות המדינה, יש הנחיה ש לפיה ,)על הפרקליט המטפל בתיק או על תורן המעצרים (בהתאם לשיטות וסדרי העבודה ביחידה ליידע נפגעי עבירת מין או אלימות חמורה על החלטה בד בר שחרור הנאשם ממ ר עצ , וכן ליידע את כלל נפגעי העבירה על שחרור הנאשם ממעצר בתנאים שנועדו להגן על נפגע העבירה. .לדבריהם, ההנחיה היא ליידע את נפגע העבירה טלפונית ובמיידי לדברי אחד מפרקליטי המחוז, אין הנחיה בעניין והיידוע נעשה מכוח הוראות החוק ו"השכל הישר". עוד ן ציי , כי ההנחה היא שמנ"ע עובדת ומעבירה המידע לנפגע העבירה. כאמור הנחה זו נמצאה שגויה .ביחס לכל תקופת הביקורת 21 . הרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה בפרקליטויות ה ,מחוז וגורמי מזכירות בשתי פרקליטויות מחוז, מסרו כי בעניין זה היידוע נעשה באמצעות מנ"ע ,. קרי על הפרקל יט המטפל למסור החלטת בית המשפט בדבר שחרור הנאשם ממעצר לשוטר ביחידה , אשר מזין אותה למערכת .המחשוב המשטרתית וממנה, ככלל, מועברת ההחלטה למנ"ע לצורך יידוע נפגע העבירה 21 . כל הגורמים שעמם נפגש צוות הביקורת מסרו, כי ככל שהפרקליט המטפל נמצא בקשר עם נפגע עבירה, ממ ילא הוא מ .יידע אותו גם על החלטה בנוגע לשחרור הנאשם ממעצר 22 . בפועל, בדיקת התיקים הדגימה כי רק במיעוט התיקים יידעה הפרקליטות נפגעי עבירת מין או אלימות חמורה בדבר החלטה על שחרור הנאשם ממעצר או על שחרור הנאשם בתנאים שנועדו להגן על נפגע העבירה. (ד) מעצר הנאש ם ושחרור הנאשם ממעצר בהחלטה בערר של בית המשפט העליון 20 . כ אשר ההחלטה בדבר מעצר הנאשם או שחרור ו ממעצר ניתנה בהליך ערר שטופל על- ידי המחלקה הפלילית (ערר שהוגש ונדון בבית המשפט העליון), מסר מנהל המחלקה הפלילית כי הפרקליט במחלקה הפלילית יידע את הפרקליט המטפל ,בתיק העיקרי בפרקליטות המחוז אשר מצידו צריך ליידע את נפגע העבירה על דבר ההחלטה בערר. כך גם לדברי הממונה על .יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה 21 . עיון במסמך "טיוטת נוהל יידוע נפגעי עבירה ומשטרה אודות החלטות בית המשפט העליון בעררי מעצרים" (מיום2.2.1021), אשר ה וכן על- ידי הממונה על יחידת הסיוע בפרקליטות ,המדינה כהנחיה לפרקליטים במחלקה הפלילית העלה כי מנגנון היידוע האמור (פרקליט משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 135 > או5במחלקה הפלילית > פרקליט מטפל בתיק עיקרי בפרקליטות המחוז > שוטר יחידה ו נפגע עבירה) חל רק ביחס ל"החלטה מהותית", אשר הוגדרה כאחת משתי אלה: "שחרור "ממעצר" ו"שינוי מהותי בתנאי שחרור107 . המסמך כלל אינו מפנה לפרט1 לתוספת השלישית לחוק, המסדיר חובת יידוע נפגעי עבירת מין או אלימות חמורה בנוגע למעצר של הנאשם או שחרור ממעצר. במסמך קיימת הפניה רק לפרט1 לתוספת השניה לחוק, הקובע חובת יידוע נפגע עביר .ה בדבר שחרור הנאשם בתנאים שנועדו להגן עליו 2. . ,דהיינו בהתאם למסמך טיוטת נוהל, אם התקבלה במסגרת ערר בבית המשפט העליון, החלטה על מעצר ,הנאשם כלל לא יחול מנגנון היידוע עליו מסרו מנהל המחלקה הפלילית ,והממונה על יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה כל אחד בפגישות נפ רדות שקיים עמם צוות .הביקורת כפועל יוצא מכך , לא יקבלו נפגעי עבירת מין ואלימות חמורה מידע על מעצר ,הנאשם ו למצער יקבלו מידע זה באיחור רב, לאחר שהתיק חזר לטיפול הפרקליט המטפל .ובכפוף לטיב הקשר שנוצר בינו לבין נפגע העבירה 10 . בכל הנוגע ליידוע על שחרור ממעצר של ,הנאשם המנגנון שלפיו פרקליט המחלקה הפלילית מיידע את הפרקליט המטפל ורק אז הפרקליט המטפל מיידע את נפגע העבירה, גם זאת, לרוב באמצעות העברת ההחלטה לשוטר ביחידה לצורך העברתה למנ"ע, משמע ו פרק זמן ממושך .וצמתים אשר מטבעם מּועדים לשכחה ולתקלות 12 . כ אמור בהגבלות ,בביצוע הביקורת הפרקליטות לא מסרה לצוות הביקורת מסד נתונים בדבר "פרטי התיקים שהוגש בהם ערר לבית המשפט העליון", הגם שהתבקשה לעשות כן במשך חודשים ארוכים, לצורך בדיקה מדגמית של יישום הוראות החוק וההנחיות. זאת, בטענה כי אין בידיהם נתונים מהימנים (ראו הגבלה1(ב ) לחלק א' של הדוח). לפיכך, נבצר מצוות .הביקורת לבדוק יישום הוראות החוק בעניין זה (ה) מועדי דיונים בבית המשפט 12 . צוות הביקורת מצא כי ב- 110 תיקי פרקליטות שנבדקו בנושא זה , שב םה היו 112 נפ געי עבירה ו- 22. נאשמים, רק במקרה אחד יידעה הפרקליטות את נפגע העבירה ב דבר כל מועדי הדיונים )בתיק (דיון אחד108 . ,צוות הביקורת הוסיף ומצא כי מתוך112 מקרים (אלפי דיונים) בתיקים שנבדקו בנושא זה )(לעיל , הפרקליטות לא יידעה נפגעי עבירה כלל ב נוגע ל- 493 מקרי יידוע ( 91% ) . הפרקליטות יידעה נפגעי עבירה לגבי חלק מהדיונים רק ביחס ל- /1 מקרי יידוע ( 9% ). 107 .במקרה זה, אף צוין במסמך כי "במקרה הצורך" יודיע פרקליט המחלקה הפלילית ישירות גם לנפגע עבירה 108 א.ינם כוללים מועדי דיונים שנקבעו להקראה של כתב האישום משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 131 11 . פרקליטי המחוזות ומנהלי המחלקות הרלוונטיות בפרקליטות המדינה מסרו, כי אין בי חידתם הנחיה מסודרת לגבי יידוע ע ל .מועדי הדיונים בבית המשפט גם בעניין זה מצאה הביקורת :שונּות וחוסר אחידות בין הפרקליטויות השונות, כדלקמן האחד מסר, כי יידוע בדבר מועדי דיונים ייעשה רק כאשר נפגע עבירה ביקש זאת ובתיקים ע ם .רגישות מיוחדת השני מסר, כי יידוע כאמור ייעשה רק אם נפגע עבירה ביקש וכשיש מגעים .להסדר טיעון השלישי מסר, כי יידוע על מועדי דיונים תלוי בטיב הקשר שבין הפרקליט המטפל לנפגע עבירה. כך מסר ו גם שני פרקליט י מחוז נוספים שהוסי פו כי מנ"ע תומכת ביידוע .כאמור פרקליט מחוז נוסף מסר, כי היידוע ייעשה באמצעות מנ"ע, ובאופן יזום על- ידי .'פרקליט מטפל רק ביחס ל'דיון מהותי פרקליט מחוז,מסר כי ביחידת ו לא מיידעים נפגעי .עבירה על מועדי דיונים 11 . הרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה בכל פרקליטויות המחוז מסרו, כי יידוע נפגעי עבירה על מועדי דיונים בבית המשפט נעשה באמצעות מנ"ע , וכי יידוע על- ידי ה פרקליט ה מטפל תלוי בטיב הקשר שלו עם נפגע עבירה וסוג הדיון . ,כאמור בתקופת הביקורת כלל לא היה ממשק תקין בין תנופ"ה למנ"ע. 12 . בכל הנוגע ליידוע על מועד דיון ,בערעור שהוגש לבית המשפט העליון מסר מנהל המחלקה .הפלילית כי הוא חושב שמיידעים את נפגע העבירה אלא ש מדברי הממונה על יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה, עלה כי בתקופת הביקורת לא .יידעו נפגעי עבירה על מועד הדיון בערעור לדבריה, כשנכנסה לתפקיד בשלהי שנת 1022 עבד עמה מתמחה בחצי משרה (בראשית תקופת .הביקורת), אך הוא לא בהכרח יידע נפגעי עבירה על מועד הדיון בערעור רק במהלך חודש יולי 1021 (לאחר תקופת הביקורת), הצטרפה לממונה על יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה , בת שירות, אשר אחראית על איתור וזיהוי נפגע עבירה בתיק (לדברי ה משימה מורכבת בהעדר ציון .פרטי נפגעי עבירה בתיק העיקרי בתנופ"ה), ויידועו בדבר מועד הדיון וכל שינוי בו משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 135 10 . ,גם בנושא זה ה פרקליטות לא המציא ה לצוות הביקורת מסד נתונים בדבר "פרטי התיקים שהוגש בהם ערעור לבית המשפט העליון". לפיכך, נבצר מצוות הביקורת לבצע בדיקה מדגמית .בתיקים לבחינת יישום הוראות החוק לעניין יידוע נפגעי עבירה על מועד הדיון בערעור (ו) החלטה לעכב את ההליך הפלילי 11 . מנהלת תחום עיכוב הליכים בפרקליטות המדינה מסרה לצוות הביקורת כי המ ח לקה , המונה עוד1 ,)עובדים (שני עובדים מנהליים ושתי פרקליטות אינה מזי נה מידע הקשור בטיפול בבקשה ל עיכוב הליכים למערכת תנופ"ה )(למעט פרטי תיק והסטטוס שלו . ממילא מידע זה אינו עובר למנ"ע, ו אינו מגיע ל נפגע עבירה. לדבריה, יידוע נפגע עבירה על החלטה לעכב ההליך .הפלילי נגד הנאשם, ייעשה במשלוח מכתב לצוות הביקורת נמסר עותק מכתב לדוגמה. 1. . לדברי מנהלת המחלקה ו,שני העובדים המנהליים האחראים על פתיחת תיק במחלקה נעשה זיהוי נפגע עבירה בתיק בהסתמך על טופס מנ"ע, ככל שקיים בתיק. לדברי העובד המנהלי ""אם אין טופס מנ"ע אז אין נפגע עבירה . לדברי מנהלת המחלקה, ככל שאין טופס מנ"ע בתיק העיקרי המתקבל מ פרקליטות המחוז , הרי שבסיום הטיפול בבקשה, לאחר קבלת החלטה בה, העובדת המנהלית תבדוק שוב את התיק לאתר נפגע עבירה לצורך משלוח מכתב בדבר ההחלטה (בעניין זה ראו גם ממצא1 ()(א2 ,) לעיל בדבר חסרים מהותיים בנוגע לקיום )טופס מנ"ע בתיק הפרקליטות. 20 . צוות הביקורת ביקש לבצע בדיקה מדגמית של תיקים שניתנה בהם החלטה בדבר עיכוב הליכים בתקופת הביקורת , לבחון יישום הוראות החוק בנוגע ליידוע נפגע עבירה על ההחלטה . יחידת הניהול בפרקליטות המדינה המציאה מסד נתונים של22 תיקים שבהם2. מש נא ,ים שלגביהם הוגשה בקשה לעיכוב הליכים וניתנה הח.לטה בעניינם לאחר טיוב התיקים על- ידי ,צוות הביקורת כדי שייכל לו רק תיקים עם נפגע עבירה, ובהתחשב ב תיקים שלא ניתן היה לאתרם "ב"בית הגנזים על ו- ידי עובד מנהלי של המחלקה לבקשת צוות הביקורת , נבדקו20 .תיקים 22 . צוות הביקורת הציג למנהלת תחום עיכוב הליכים את מסד הנ תונים שהתק ,בל והיא אישרה כי הנתונים המספריים סבירים. ,זאת הגם שבראשית דבריה הסתייגה ממהימנות המידע הקיים בתנופ"ה בקשר לפעילות המחלקה (כלשונה, עם המעבר לעבודה בתנופ"ה בינואר1021 "פשוט הורידו את השאלטר ומחקו לנו את כל המידע. ...יש בלאגן ואי אפשר לסמוך על המ)".ערכת109 . 21 . בתגובת הפרקליטות ל טיוטת דוח הביקורת התברר לצוות הביקורת כי מסד הנתונים שהתקבל מה פרקליטות במהלך ביצוע הביקורת בעניין זה הוא חלקי וחסר . מסד הנתונים שהתקבל כלל רק את תיקי פרקליטויות המחוז ולא את התיקים של מחלקת עיכוב הליכים, שבהם אמורות להימצא .התרשומות בדבר הקשר עם נפגע העבירה לא נאמר לצוות הביקורת דבר וחצי דבר .בעניין זה .לפיכך, הוסרו מהדוח הסופי ממצאי הבדיקה המדגמית בעניין זה 109 בפגישה שהתקיימה עמה ביום20.2.1021 . משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 133 22 . ,צוות הביקורת הוסיף ומצא כי בכל הנוגע לממשק העבודה בין פרקליטויות המחוז והמחלקה לעיכוב הליכים, אין הנחיות,כתובות סדורות ו ברורות באשר לתחומי הטיפול והאחריות של .הגורמים השונים בפרקליטות ,בהתאם נמצאה שונּות בהבנת גורמים רלוונטיים בפרקליטות .תחומי הטיפול והאחריות בקשר עם יידוע נפגע עבירה נפרט: 22.2 . ההנחיה היחידה הקיימת בכתב בעניין זה היא הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספ ר 1.2020 " "עיכוב הליכים פליליים, הנחיה מיום2.1.2.11 המעודכנת ליום1...1002 (להלן- "הנחיית היועץ המשפטי לממשלה4.3131 " ). בהתאם לסעיף1.1.2 ,להנחיה העתק מהחלטה בבקשה לעיכוב הליכים יישלח "למתלונן- אם הביע עמדתו לעניין הבקשה לעיכוב הליכים והוחלט לעכב את ההל ."יכים ההנחיה אינה תואמת את ,הוראת החוק הקובעת בהקשר זה כי על הפרקליטות ליידע כל נפגע עבירה (כהגדרתו ,בחוק, הרחבה יותר ממי שהוא בגדר 'מתלונן') על החלטה לעכב את ההליך הפלילי בין( אם הביע עמדתו בעניין זכות העומדת ל נפגעי עבירת מין או אלימות חמורה) ו בין אם לאו .)(כלל נפגעי העבירה 22.1 . כל פרקליטי המחוזות ומנהל המחלקה לחקירות שוטרים לא ידעו לומר בוודאות מי הגורם בפרקליטות האחראי על יידוע נפגע עבירה בדבר החלטה לעכב את הליך הפלילי. מקצתם הניחו כי הדבר נעשה על- ידי עובדי מחלקת עיכוב הליכים (פרקליטויות מחוז מרכז ותל-אביב והמחלקה לחקירות שוטרים ), וחלקם סברו כי הפרקליט המטפל ביחידה עושה כן (פרקליטויות מחוז צפון וירושלים ). פרקליט מחוז דרום ."העיר כי "ייתכן והדבר נופל בין הכסאות 22.2 . לעומתם, כל הרפרנטיות לנפגעי עבירה- שעמם נפגש צוות הביקורת רק בחלוף מחצית השנה לאחר פגי שות שהתקיימו עם פרקליטי המחוזות ומנהלת תחום עיכוב הליכים - מסרו כי יידוע נפגע עבירה על החלטה לעכב ההליך הפלילי נעשה על- ידי מחלקת עיכוב .הליכים (ז) החלטה אחרת להפסיק את ההליך הפלילי לפי דין 21 . ב ה סיפ פרט2 ,לתוספת השניה לחוק נקבעה חובת יידוע נפגע עבירה על כל החלטה לפי כל דין להפסיק את ההליך הפלילי. צוות הביקורת לא ביקש, מלכתחילה, מסד נתונים של תיקים מסוג זה שהסתיימו בתקופת הביקורת , לנוכח ריבוי הנוש אים האחרים הנבדקים בביקורת זו של בו מיעוט מקרים שבהם בית המשפט מורה על הפסקת ההליך הפלילי נגד הנאשם . אלא ש אגב ב יצוע הביקורת ובדיקה מדגמית של תיקים, נתקל צוות הביקורת ב-1 תיקים שההליך בהם הופסק, הב תאם להוראת סעיף200 )(א לחוק סדר הדין הפלילי , המסדירה סמכות בית המשפט להפסיק ההליך הפלילי נגד נאשם שאינו מסוגל לעמוד לדין (ובשילוב עם הוראת סעיף21 )(א לחוק לטיפול בחולי נפש , תשנ"א- 2..2 .) 21 . צוות הביקורת מצא כי ב-1 תיקי פרקליטות שנבדקו בנושא זה, שב הם היו2 נפגעי עבירה ו-1 ,נאשמים הפרקליטות לא יידעה אף נפגע עבירה בדבר החלטה להפסיק את ההליך הפלילי נגד .הנאשם משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 134 (ח) הכרעת דין וגזר דין 22 . צוות הביקורת מצא כי ב- 02 תיקי פרקליטות ש נבדקו בנושא זה, שבהם היו222 נפגעי עבירה ו- .2 נאשמים, נדרשה הפרקליטות ליידע נפגעי עבירה ב- 519 מקרי יידוע על הכרעת הדין (שכן ייתכן יותר מנאשם אחד בתיק ויותר מנפגע עבירה אחד בתיק, שאז על הפרקליטות ליידע כל אחד מנפגעי עבירה בתיק בדבר הכרעת הדין שניתנה ביחס לכ ל אחד מהנאשמים). הפרקליטות לא יידעה נפגעי עבירה ב- 1/8 מקרי יידוע ( 75% .) בדבר הכרעת הדין שניתנה בתיק רק ב- 61 מקרי יידוע ( 58% .) יידעה הפרקליטות את נפגע העבירה כאמור להלן תרשים יידוע נפגעי העבירה בדבר מתן הכרעת הדין, בהתפלגות לפי פרקליטויות המחוז :השונות :הערה בפרקליטות מחוז תל- אביב (מיסוי וכלכלה) המדובר בתיק אחד שבו11 .נפגעי עבירה 20 . צוות הביקורת מצא כי ב- 01 תיקי פרקליטות שנבדקו בנושא זה, שבהם היו222 נפגעי עבירה ו- .0 נאשמים, נדרשה הפרקליטות ליידע נפגעי עבירה ב- 551 מקרי יידוע ע ל גזר הדין (שכן ייתכן יותר מנאשם אחד בתיק ויותר מנפגע עבירה אחד בתיק, אז על הפרקליטות ליידע כל אחד מנפגעי עבירה בתיק בדבר גזר הדין שניתן ביחס לכל אחד מהנאשמים). הפרקליטות לא יידעה נפגעי עבירה ב- 1/1 מקרי יידוע ( 68% .) בדבר גזר הדין שניתן בתיק רק ב- 71 מקרים ( 35% .) יידעה הפרקליטות את נפגע העבירה כאמור ,להלן יידוע נפגעי העבירה בדבר מתן גזר הדין בהתפלגות לפי פרקליטויות המחוז השונות: משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 135 :הערה בפרקליטות מחוז תל- אביב (מיסוי וכלכלה) המדובר בתיק אחד שבו11 .נפגעי עבירה 21 . פרקליטי המחוזות ומ נהלי המחלקות הרלוונטיות בפרקליטות המדינה מסרו, כי הפרקליט המטפל אמור ליידע את נפגע העבירה בדבר הכרעת הדין וגזר הדין , בשיחה טלפונית ,. זאת למעט דברי שני פרקליטי מחוז ש לפיהם ה יי .דוע ייעשה בכתב בשל ריבוי נפגעי עבירה בתיק אף אחד מ פרקליטי המחוזות ומנהלי המחלקות הרלוונטיות לא ידע להפנות למנ"ע, ככלי שבאמצעותו הפרקליטות מיידעת נפגע עבירה בעניין. מקצתם ציינו כי הדבר תלוי בנסיבות .המקרה וככל שנוצר קשר בין הפרקליט המטפל לנפגע עבירה 2. . מנגד, מסרו הרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה בפרקליטויות המחוז, כי יידוע נפגעי עבירה בדבר הכרעת דין וגזר דין נעשה באמצעות מנ"ע. כך גם לדברי גורמי מזכירות בשתי פרקליטויות מחוז ,כאמור בתקופת הביקורת כלל לא היה ממשק תקין בין תנופ"ה למנ"ע. מרבית הרפרנטיות הוסיפו, כי הפרקליט המטפל יודיע אף הוא לנפגע עבירה דבר הכרעת הדין וגזר הדין, בהתאם לטיב הקשר ב.ין השניים 10 . מנהל אחת המחלק ות והרפרנטית לעניין נפגעי עבירה במחלקה מסרו כי יידוע נפגע עבירה בדבר הכרעת הדין וגזר הדין נעשה בשיחה.טלפונית 12 . בפועל, בדיקת התיקים הדגימה כי רק במקצת המקרים יידעה הפרקליטות את נפגעי .העבירה בדבר הכרעת הדין ובדבר גזר הדין (ט) הגשת ערעור על פסק הדין 11 . בהתאם לפרט20 לתוספת השניה לחוק, על הפרקליטות החובה ליידע נפגע עבירה בדבר הגשת ערעור על פסק הדין, בין אם הוגש על-ידי המדינה ובין אם הוגש על-ידי הנאשם. ערעור על פ סק משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 136 דין שהוגש לבית המשפט המחוזי נ פתח ו מ טופל בפרקליטויות המחוז. ערעו ר לבית המשפט העליון נ פתח ו מ טופל במחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. נפרט ממצאי הביקורת ביחס לש ני סוגי :ערעורים אלה (1 ) ערעור בטיפול פרקליטויות המחוז 12 . צוות הביקורת מצא כי ב- 21 תיקי פרקליטות )(ערעור שנבדקו, ש בהם היו11 נפגעי עבירה ו- 21 ,נאשמים נדרשה הפרקל יטות ליידע נפגעי עבירה ב- /6 מקרי יידוע ( על הגשת הערעור שכן ייתכן יותר מ נאשם אחד בתיק ויותר מנפגע עבירה אחד בתיק ,ש אז על הפרקליטות ליידע כל אחד מ נפגע י עבירה בתיק בדבר .)הגשת ערעור הפרקליטות לא יידעה אף אחד מנפגעי העבירה בדבר הגשת ערעור על פסק הדין . 11 . פרק ליטי המחוזות מסרו, כי אין ביחידתם הנחיה מסודרת לעניין יידוע על הגשת ערעור לבית המשפט המחוזי (בטיפול היחידה). גם בעניין זה מצא צוות ההביקורת שונּות וחוסר אחידות :בין הפרקליטויות השונות, כדלקמן 11.2 . שני פרקליטי מחוז מסרו שב יחידתם לא מיידעים נפגע עבירה על הג .שת ערעור לעומתם, מסר פרקליט מחוז אחר כי בפרקליטות המחוז מיידע ים נפגע עבירה על הגשת ערעו ר. למיטב ידיעת פרקליט מחוז נוסף בפרקליטות המחוז לא מיידעים נפגע עבירה על .הגשת ערעור פרקליט מחוז אחר לא ידע לומר האם בפרקליטות המחוז .עושים כן פרקליט מחוז אחר מסר , כי מ יידעים נפגע עבירה על הגשת ערעור רק אם .הפרקליט המטפל היה בקשר עם נפגע העבירה אף אחד מפרקליטי המחוזות לא הפנה למנ"ע, ככלי שבאמצעותו הפרקליטות מיידעת .נפגע עבירה בעניין 11.1 . לדברי שתי רפרנטי ו ת לעניין נפגעי עבירה אין בפרקליטו יו ת המחוז מנגנון ליידוע נפגע עביר ה על הגשת ערעור. רפרנטית נוספת מסרה, כי מיידעים נפגע עבירה על הגשת .ערעור על גזר הדין בלבד, וככל שהערעור כרוך ב"שינוי מהותי" עבור נפגע עבירה בנוסף, ציינה את הסתמכות פרקליטות המחוז על מנ"ע. רפרנטית אחרת מסרה כי מיידעים נפגע עבירה על הגשת ערעור רק אם הוגש על ,רכיב הפיצוי בגזר הדין. בנוסף .ציינה את הסתמכות פרקליטות המחוז על מנ"ע רפרנטית פרקליטות נוספת מסרה כי מיידעים נפגע עבירה על הגשת ערעור רק אם הוגש על קולת העונש. בנוסף, ציינה את .הסתמכות פרקליטות המחוז על מנ"ע רפרנטית אחרת מסרה כי בפרקליטות המחוז מיידעים נ פגע עבירה על הגשת ערעור. הסתמכות על מנ"ע לצורך יידוע נפגע עבירה ,על הגשת ערעור כפי שציינו חלק :מהרפרנטיות, מקפלת בתוכה שני כשלים עיקרים האחד , אי ידיעה של הרפרנטיות כי .בתקופת הביקורת כלל לא היה ממשק תקין בין תנופ"ה למנ"ע השני , אי יידוע בפועל של נפגעי עביר.ה בעניין זה, בהעדר ממשק כאמור 11 . בפועל, בדיקת התיקים הדגימה כי הפרקליטות לא יידעה נפגעי עבירה בדבר הגשת ערעור .על פסק הדין משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 137 (5 ) ערעור בטיפול המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה 12 . מנהל המחלקה הפלילית מסר כי הוא לא סבור שבמחלקה מיידעים נפגע עבירה על הגשת ער עור. בפגישה עם הממונה על יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה, התברר כי בכל תקופת הביקורת וגם לאחריה, הפרקליטות לא יידעה נפגע י עבירה על .הגשת ערעור ,לדבריה תיקי ערעורים יכולים להמתין גם מספר שנים עד שייקבע מועד לדיון בבית המשפט העליון. רק לאחר שנקבע מועד דיון והתי ק שובץ לטיפול פרקליט במחלקה הפלילית , על הפרקליט ליידע .נפגע עבירה על מועד הדיון ולמעשה על הגשת הערעור גם אם הוגש שנים קודם לכן ,עוד ציינה כי בפרק הזמן שבו עבד עמה מתמחה (בראשית תקופת הביקורת), הוא היה מעדכן נפגע עבירה על הגשת הערעור רק בס מ וך למועד הדיון שנ קבע. רק בחודש יולי1021 (לאחר תקופת )הביקורת , עם הצטרף בת שירות ליחידה, הוטלה עליה המשימה ליידע נפגעי עבירה על הגשת .הערעור בסמוך לפתיחת התיק במחלקה 10 . הממונה על יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה הוסיפה וציינה, כי בתקופת הביקורת קיבלו נפגעי עבירה מידע על הגשת .ערעור ממנ"ע לשאלה, מדוע אם כך יש צורך ביידוע גם על- ידי עובד המחלקה הפלילי ת , השיבה כי לא כל נפגע עבירה יודע להפעיל את המערכת וכי חלקם כלל לא 'הוקמו' במנ"ע. ,כאמור בתקופת הביקורת כלל לא היה ממשק תקין בין תנופ"ה למנ"ע .יתרה מזאת, עד למועד כתיבת שורות אלה לא מ ועבר כל מידע מהמחלקה הפלילית ל"מנ ע, חרף אפשרות מעשית של המערכת ליידע נפגע עבירה בשלבים אלה בהליך הפלילי110 )(ראו גם ממצא ה' בפרק זה, להלן. 11 . כאמור, הפרקליטות לא המציאה לצוות הביקורת מסד נתונים בדבר "פרטי התיקים שהוגש ,בהם ערעור לבית המשפט העליון". לפיכך נבצר מצוות הביקורת לבצע בדיקה מדגמית .בתיקים לבחינת יישום הוראות החוק לעניין יידוע נפגעי עבירה על הגשת ערעור (י) סגירת תיק בהסדר עם החשוד)"("הסדר מותנה 1. . ביום1.1.1021 אושר בכנסת תיקון מספר22 לחוק סדר הדין הפלילי, אשר עניינו סגירת תיק ( בהסדר עם החשוד)""הסדר מותנה111 . התיקון נכנס לתוקף ביום1.1.1022 . בפרקליטות הוקם צוות היגוי, בראשות מנהל מחלקת עררים בפרקליטות המדינה, אשר מטרתו היתה להביא להיערכות של הגורמים השונים לקראת יישומו והפעלתו של החוק . בין תוצרי עבודת צוות ההיגוי, "חוברת עזר לפרקליט" בנושא הסדר מותנה (מאי1022 ), הכוללת את הנחיית היועץ המשפטי בעניין (פרי מסקנות הצוות והמלצותיו) , נוהל העבודה בפרקליטות וטפסים .נחוצים 10 . מ עיון בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר1.2011 "הפעלת תיקון66 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1985 - "''הסדר מותנה ,לה וע כי יוחד ב ה פרק לזכויות נפגע עבירה בקשר עם הסדר .זה עם זאת, לא צוינה בהנחיה החובה המוטלת על הפרקליטות ליידע 110 כעולה משיחה של ראשת צוות הביקורת עם ראש פרויקט מנ"ע במשטרה, ביום21.1.1021 . 111 בתמצית, החוק מאפשר לרשויות התביעה לסגור תיק נגד חשוד, בעבירות מסוג חטא ועוון, ללא הגש ,ת כתב אישום .לאחר שהחשוד הודה בעובדות שיוחסו לו וקיים את התנאים עליהם סיכמו הצדדים משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 138 נפגע עבירה על סגירת התיק בהסדר עם החשוד (פרט2 א לתוספת השניה לחוק זכויות נפגעי .)עבירה ההנחיה כוללת התייחסות רק לזכות העומדת לנפגע עבירת מין או אלימ ות "לכך שהתביעה תיידע אותו על האפשרות שהתביעה תגיע להסדר לסגירת תיק או על פרטיו של ההסדר המתגבש עם החשוד". בהתאם, זכאי נפגע עבירה שתינתן לו הזדמנות להביע עמדתו לפני התוב.ע לפני קבלת החלטה בעניין 12 . עיון ב מסמך "נוהל עבודה בפרקליטות" העלה, כי הוא אינו כולל כל התייחסות לזכויות נפגעי ,עבירה מכוח חוק זכויות נפגעי עבירה. ממילא ה נוהל אינו מסדיר את החוב ות המוטל ו ת על הפרקליטות ליידע נפגע עבירה על סגירת התיק בהסדר עם החשוד , ליידע נפגע עבירת מין או אלימות חמורה על כוונה להגיע להסדר כאמור ופרטיו של ההסדר המתגבש (פרט2 א לתוספת )השלישית לחוק זכויות נפגעי עבירה. 11 . לבקשת צוות הביקורת, מסרה יחידת הניהול מסד נתונים הכולל את כל התיקים שהסתיימו בהסדר לסגירת תיק עם החשוד בתקופת הביקורת. מסד הנתונים כלל22 תיקים (אף תיק אינו )בעבירת מין או אלימות חמורה. ,מתוכם1 תיקים היו ללא נפגע עבירה (א ינם מתאימים לבדיקה ), ו-2 .תיקים לא אותרו הן ב"בית הגנזים" הן בפרקליטות המחוז הרלוונטית 12 . צוות הביקורת מצא כי ב-6 תיקי פרקליטות שנבדקו בנושא זה , הפרקליטות לא יידעה/ נפגעי עבירה .בדבר סגירת תיק בהסדר עם החשוד רק ב תיק אחד יידעה הפרקליטות את נפ גע .העבירה, כאמור (5 )אי יידוע נפגעי עבירה בשלבים נוספים בהליך הפלילי 2. פגישות שקיים צוות הביקורת עם פרקליטי המחוזות, מנהלי מחלקות רלוונטיות בפרקליטות המדינה והרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה, וכן בדיקה מדגמית של תיקי פרקליטות, העלו ממצאים בנוגע ליידוע נפגעי עבירה על שלבים בהליך הפלילי, אשר מלכתחילה נקבע לגביהם ,שהיידוע לא ייעשה באמצעות מנ"ע כדלקמן: (א) כוונה לעכב את ההליך הפלילי 1. פרט2 לתוספת השלישית לחוק זכויות נפגעי עבירה קובע את החובה המוטלת על הפרקליטות ליידע נפגע עבירת מין או אלימות חמורה על כוונה לע כב את ההליך הפלילי ,נגד הנאשם והזכות העומדת לו להביא עמדתו בעניין לפי הוראת סעיף22 .לחוק 2. הנחיית היועץ המשפטי לממשלה1.2020 מסדירה,, כאמור את הסמכות והטיפול בבקשה לעיכוב הליכים. תחת פרק0 , העוסק ב"בירור נוסף לפני קבלת החלטה", צוין כי "נפגע עבירת מין או אלימות זכאי לקבל הודעה על כוונה לעכב הליכים, במסגרת זכותו לקבל מידע על פרטים נוספים בהליך הפלילי בקשר לעבירה. " (סעיף0.1.2 .)להנחיה השימוש הוא בלשון ,סביל בשונה מפרקים אחרים בהנחיה שבהם נקבעו הנחיות ברורות באשר לפעולות שעל הגורמים השונים בפרקליטות לבצע בנו גע לטיפול בבקשה , זהות הגורם המבצע והמועד לביצוען. אין בהנחיה כל התייחסות לפרק הזמן שבו מתגבשת "כוונה לעכב את ההליך משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 139 הפלילי", להבהיר לגורם המטפל בפרקליטות כי זו נקודת הזמן בתהליך שעליו ליידע נפגע .עבירת מין או אלימות חמורה בעניין לדברי מנהלת תחום עיכוב הליכ.ים בפרקליטות המדינה, אין הנחיות נוספות בעניין 1. בקליפת אגוז, הטיפול בבקשה לעיכוב ההליך הפלילי (המתנהל על- ידי הפרקליטות) כולל את :השלבים הבאים הגשת בקשה ל עיכוב לי הה ך ,הפלילי לפרקליטות המחוז גיבוש חוות דעת פרקליטות המחוז והעברתה למחלקת עיכוב הליכים גיבוש חוות דעת פרקליט בפרקליטות המדינה המלצה של מנהלת תחום עיכוב הליכים בפרקליטות המדינה החלט ה של ה יועץ המשפטי לממשלה או אחד ממשניו 1. "לשאלה מהי "כוונה לעכב הליך פלילי , ומתי היא מתגבשת בתהליך המתואר לעיל, השיבה :מנהלת תחום עיכוב הליכים כדלקמן  כ כל שבפרקליטות המדינה יוחלט על עריכת בירור נוסף באמצעות קבלת תסקיר משירות ,המבחן (לדבריה" החלטה שתתקבל במרבית המקרים" בתיקים של עבירות מין או אלימות חמורה), הרי שכוונ .ה לעכב את ההליך הפלילי תתגבש רק לאחר קבלת התסקיר לשאלה מי מיידע את נפגע העבירה בנקודת זמן זו השיבה: "אם אנו בהרגשה שפרקליטות המחוז עשתה זאת בצורה ראויה, אנו מסתפקים בזה, ולפעמים אנו עושים ."זאת בעצמנו בהמשכם של דברים מסרה, כי הפרקליטים בפרקליטות המחוז אינם .מוסמכים ליידע נפגע עבירה בדבר כוונה לעכב את ההליך הפלילי לחלופין ,, לדבריה "ניתן גם להבי ן מתסקיר שירות המבחן כי שירות ה מבחן הביא לידיעתו של נפגע העבירה את דבר הכוונה לעכב את ההליך הפלילי". מכל מקום, אין הנחיה ברורה בעניין , ולא ברור האם וכיצד הדבר מתבצע בפועל.  אם לא הוחלט על עריכת בירור נוסף באמצעות קבלת תסקיר משירות המבחן, וחוות דעת הפרקליט ה ,מטפל בפרקליטות המדינה היא שלא לעכב את ההליך הפלילי השיבה מנהלת תחום עיכוב הליכים, כי הפרקליט נדרש " להתייחס לנקודה שאם לא יקבלו את ,עמדתנו לזכור ש עדיין"יש נפגע עבירה ,. משמעות הדבר היא, גם לדבריה כי ייתכן שהתיק יוחזר מהיועץ המשפטי לממשלה או ממשניו עם החלטה בבקשה, מבלי שיידעו את נפגעי העבירה בדבר כוונה לעכב את ההליך הפלילי והאפשרות העומדת בפניו להביא .עמדתו בעניין 2. עוד ציינה מנהלת תחום עיכוב הליכים בפרקליטות המדינה , כי ככל שמיידעים נפגע עבירת מין או אלימות חמורה על כוונה לעכב את ההליך הפלילי, הדבר נעשה בפ ניה בכתב. לצוות .הביקורת נמסר עותק מכתב לדוגמה זאת, כאמור לעיל, בכפוף לזיהוי נפגע עבירה מלכתחילה .והזנתו לתיק 0. בהעדר הנחיות ברורות וסדורות לעניין הגורם האחראי על יידוע נפגע עבירת מין או אלימות חמורה בדבר כ וונה לעכב את ההליך הפלילי ועיתוי היידוע , גם מרבית פרקליטי המחוזות לא משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 145 ידעו להשיב לשאלה בעניין זה .פרקליט מחוז אחר ציין כי אין הנחיה בעניין, אך ככל שיש .כוונה לעכב את ההליך הפלילי הפרקליט המטפל בפרקליטות המחוז יידע את נפגע העבירה שני פרקליט י מחוז ות נוספים מסרו כי הפרקליט המטפל במחוז יידע את נפגע העבירה על עצם הגשת בקשה לעכב את ההליך הפלילי. בהקשר זה, ציין מנהל מחלקה כי לא סביר שהפרקליט במחלקה יידע נפגע עבירה בעניין, אם אין בסיס לבקשת הנאשם (לעכב את ההליך הפלילי )נגדו. 1. לעומתם, הרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה מסרו כי מחלקת עיכוב הליכים בפרקליטות המדינה היא הא חראית על יידוע .נפגע עבירת מין או אלימות חמורה על כוונה לעכב את ההליך הפלילי רק רפרנטית אחת לעניין נפגעי עבירה מסרה, כי אם פרקליטות המחוז המליצה על עיכוב .ההליך הפלילי אזי הפרקליט המטפל במחוז יידע את נפגע העבירה .. מ תגובת הפרקליטות לדוח הביקורת התברר לצוות ה ביקורת כי מסד הנתונים שהתקבל מה פרקליטות במהלך ביצוע הביקורת בעניין זה הוא חלקי וחסר . מסד הנתונים שהתקבל כלל רק את תיקי פרקליטויות המחוז ולא את התיקים של מחלקת עיכוב הליכים, שבהם אמורות להימצא התרשומות בדבר הקשר עם נפגע העבירה. לפיכך, הוסרו מהדוח הסופי ממ צאי הבדיקה המדגמית בעניין זה (לעניין מסד הנתונים שנמסר לצוות הביקורת בנוגע לתיקים שהסתיימו בעיכוב הליכים, ראו פסקאות22-20 .)לעיל (ב) פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם 20 . פרט1 (ב) לתוספת השלישית לחוק זכויות נפגעי עבירה קובע את ת חוב הפרקליטות ליידע נפגע עבירת מין או אלימות חמורה על פרטיו של הסדר טיעון המתגב ש עם הנאשם, ובתוך כך ליידעו על זכות ו להביע עמדה לעניין פרטיו של הסדר הטיעון לפי הוראות סעיף20 .(א) לחוק 22 . לצד הסדרה וקביעת הנחיות לפרקליטים בנושא עריכת הסדר טיעון, מצא צוות הביקורת חֵ סר בהגדרה של מה"ו "הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם , ובתיחומו הן מבחינה כרונולוגית (על ציר הזמן שבין העלאת האפשרות להסדר טיעון בתיק לראשונה, ועד לקבלת החלטה בפרקליטות על הסדר הטיעון והבאתו לאישור בית משפט), הן מבחינה תכנית (המידע שיובא )במסגרת יידוע זה .נפרט: 22.2 . הנחיית פרקל יט המדינה21.0 אינה מתייחסת כלל לחובה המוטלת על הפרקליטות ליידע נפגע עבירת מין או אלימות חמורה על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם .הנאשם 22.1 . הנחיית פרקליט המדינה מספר1.2 "הנחיות לעריכת הסדר טיעון" (להלן- "הנחיית פרקליט המדינה8.1 " ) מייחדת מספר הנחיות בפר ק שכותרתו "מעמד הקורבן בהסדר טיעון". א לא שאין בפרק זה ובהנחיה בכלל, כל התייחסות מפורשת לחובת הפרקליטות ליידע נפגע עבירת מין או אלימות חמורה על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם. ממילא, אין כל התייחסות למועד שבו על הפרקליטות לעשות כן , ומה מהווה "פרטיו של הסדר טיעון המתגבש" על ציר הזמן ומבחינה תכנית , כאמור . משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 141 22.2 . במכתב של המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, מר אלי אברבנאל, לפרקליטי המחוזות הפליליים ומנהלי מחלקות רלוונטיות בפרקליטות המדינה, מיום 10.20.1022 , הוא ביקש לרענן את הוראות החוק והנחיות פרקליט המדינה לעניין .הזכות העומדת לנפגעי עבירה להביע עמדתם לעניין הסדר הטיעון במסגרתו, צוין כי "על הפרקליט ליידע נפגעי העבירות הרלוונטיות על האפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם או על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם ועל זכותם להביע עמדתם לפני התובע, טרם ".קבלת החלטה בעניין במכתב זה קיימת התייחסות מסוימת לנדרש מהפרקליט המטפל בקשר עם ייד וע נפגע עבירה :על פרטי הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם, לאמור "שיתוף נפגע העבירה בפרטי ההסדר צריך להיעשות ברגישות. על הפרקליט לסייע במתן אינפורמציה עובדתית בסיסית ולשתף בשיקולי ".התביעה ככל שניתן 22.1 . במכתב מאוחר יותר של פרקליט המדינה,, מר שי ניצן מיום10.0.1021 ,(לפני כשנה בראשית ב יצוע הביקורת דנן ולאחר תקופת הביקורת כהגדרתה לעיל ,) לפרקליטי המחוזות הפליליים ,ל מנהלי המחלקות הפליליות ו ל ראשי יחידות הסיוע במחוזות112 , הוא ביקש כי יוב:א לידיעת כל הפרקליטים, בין היתר, האמור ,"בעקבות מספר תקלות שאירעו לצערנו לאחרונה בפרקליטות אבקש לחדד ולהזכיר כי בהתאם לסעיפים8 ()(ג5) ו- 17 (א) לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א- 5111 , יש להקפיד על מסירת הודעה ל נפגעי עבירת מין או אלימות באשר לאפשרות שייחתם הס דר טיעון עם הנאשם, תוך מסירת פרטיו של הסדר אפשרי ".כזה, ככל שנפגע העבירה ביקש לקבל מידע כאמור גם במכתב זה אין התייחסות מספקת, נהירה ומפורטת, הן באשר למועד שבו על ,הפרקליט המטפל ליידע נפגע עבירה על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם הן באשר למידע שיש להביא בגדרו. בכך יש כדי להוות פתח לחוסר אחידות ביישום .הוראות הדין 21 . פרקליטי המחוזות מסרו כ י יש הקפדה רבה על יישום הוראות החוק בקשר עם זכויות נפגעי עבירה בנוגע לעריכת הסדר טיעון , ובכלל זאת על ייד ו ע נפגעי עבירת מין ואלימות חמורה על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש ע ם הנאשם. לשאלה מהו שלב זה על ציר הזמן, השיבו כ י כאשר יש כוונה רצינית, המבשילה למשהו ,ממשי. לעומתם ניתן מענה שונה לשאלה זו על- ידי הרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה בפרקליטויות המחוז השונות :, כדלקמן האחת , "לפני שסוגרים "זאת; השניה ,"ברגע שמתחילים לדבר על זה. עדיף "לעשות זאת ממש בהתחלה; השלישית, "בשלב המשא ומתן, ובכל מקרה גם אם הגיעו להסדר עם הסניגור, יאמר שהדבר בכפ ו ף לשיחה עם המתלונן" ; הרביעית ,"כשיש הצעה ריא ;"לית מבחינתנו, אנחנו ניידע אותו החמישית , ""מעדכנים ברגע שנראה שהסניגור רציני ויש על מה לדבר; השישית ,"לפעמ ים קורות תקלות עם הסניגור, יש אי הבנה שהסניגור חשב שזה סגור ואנ ו עוד לא דיברנו עם נפגע "העבירה. 112 .הכוונה כנראה לרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה, שכן אין יחידות סיוע בפרקליטויות המחוז משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 145 22 . אשר ליישום בפועל של החובה המוטל ת על הפרקליטות ליידע נפגעי עביר ת מין או אלימות על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם, בדיקה מדגמית שביצע צוות הביקורת העלתה :הממצאים כדלקמן ב- 11 תיקי פרקליטות שנבדקו בנושא זה, שבהם היו21 ,נפגעי עבירת מין או אלימות חמורה ו- 21 נאשמים, נדרשה הפרקליטות ליידע נפגעי עבירה ב- 98 מקרי יידוע על פרטי הסדר טיעון שמתגבש עם הנאשם (שכן ייתכן יותר מנאשם אחד בתיק ויותר מנפגע עבירה אחד בתיק, א ז על הפרקליטות ליידע כל אחד מנפגעי עבירה בתיק בדבר פרטי הסדר הטיעון שהתגבש ביחס .)לכל אחד מהנאשמים הפרקליטות לא יידעה נפגעי עבירה ב- 71 מקרי יידוע ( 71% ) בדבר .פרטיו של הסדר טיעון שהתגבש עם הנאשם רק ב- 58 מקרי יידוע ( 59% ) יידעה הפרקליטות את נפגע העבירה כאמור. ל הלן , תרשים שמתאר את מקרי היידוע ש בהם הפרקליטות יידעה את נפגע העבירה על פרטיו של הסדר טיעון שמתגבש, בהתפלגות לפי פרקליטויות המחוז השונות: )(ג הסדר טיעון שהוחלט עליו והובא לאישור בית המשפט 21 . תקנה21(ה) לתקנות זכויות נפגעי ע בירה קובעת, כי על הפרקליטות החובה ליידע נפגע עבירת .מין או אלימות חמורה על פרטי הסדר הטיעון שהוחלט עליו ואשר הובא לאישור בית המשפט 21 . אין בהנחיות פרקליט המדינה כל התייחסות לחובה המוטלת על הפרקליטות ליידע נפגע עבירת מין או אלימות חמורה על פרטי הסדר הטיעון שהוחלט עליו ואשר הובא לאישור בית המשפט. ממילא, אין כל התייחס.ות לגורם האחראי על ביצוע, אופן הביצוע ומועדו 22 . לדברי מרבית פרקליטי המחוזות, הפרקליטים המטפלים ביחידותיהם מיידעים את נפגעי .העבירה בדבר הסדר הטיעון שהוחלט עליו והובא לאישור בית המשפט שני פרקליטי מחוזות מסרו כי דווקא ככל שהקשר עם נפגע העבירה הדוק יותר, צפוי כי התיעוד לא יהיה מלא, בשל .חוסר הפורמליות שבקשר משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 143 20 . אשר ליישום בפועל של החובה המוטלת על הפרקליטות ליידע נפגעי עבירת מין או אלימות על הסדר הטיעון שהוחלט עליו, בדיקה מדגמית שביצע צוות הביקורת הע לתה הממצאים :כדלקמן ב- 11 תיקי פרקליטות שנבדקו בנושא זה ,שבהם היו 21 נפגעי עבירת מין או אלימות חמורה , ו- 21 נאשמים, נדרשה הפרקליטות ליידע נפגעי עבירה ב- 98 מקרי יידוע על הסדר טיעון שהוחלט עליו ואשר יובא לאישור בית המשפט (שכן ייתכן יותר מנאשם אחד בתיק ויותר מנפגע עבירה אחד בתיק, שאז על הפרקליטות ליידע כל אחד מנפגעי עבירה בתיק בדבר הסדר .)הטיעון שהוחלט עליו ביחס לכל אחד מהנאשמים הפרקליטות לא יידעה נפגעי עבירה ב- 91 מקרי יידוע ( 95% .) על הסדר טיעון שהוחלט עליו ואשר יובא לאישור בית המשפט רק ב-8 מקרי יידוע ( 8%) יי.דעה הפרקליטות את נפגע העבירה כאמור להלן ,תרשים שמתאר את י קר מ היידוע ש בהם הפרקליטות י ידעה את נפגע העבירה בדבר הסדר טיעון שהוחלט עליו, ב התפלגות לפי פרקליטויות המחוז השונות: (ד) מתן צו פיקוח לפי סעיף15 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין 21 . פרט1(א) לתוספת השלישית לחוק זכויות נפגעי עבירה קובע את החובה המוטלת על הפרקליטות ליידע נפגע עבירת מין או אלימות חמורה על מתן צו פיקוח לפי סעיף21 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, ,לרבות תנאי הפיקוח והמעקב וכן כל שינוי בתקופת .תוקפו של הצו או בתנאי מתנאיו 2. . צוות הביקורת מצא כי ב- 1. תיקי פרקליטות שנבדקו, שב םה היו 0. נפגעי עבירת מין או אלימות חמורה, ו- 1. ,נאשמים :כדלקמן  נדרשה הפרקליטות ליידע נפגעי עבירה ב- 73 מקרי יידוע על מתן צו פיקוח נגד עבריין המין ( שכן ייתכן יותר מנפגע עביר ה אחד בתיק , אז על הפרקליטות ליידע כל אחד מ נפגע י משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 144 עבירה בתיק בדבר מתן צו פיקוח נגד ה)נאשם .הפרקליטות לא יידעה נפגעי עבירה ב- 71 מקרי יידוע ( 97% ) .רק ב-5 מקרי יידוע ( 3% )יידעה הפרקליטות את נפגע העבירה בדבר מתן צו פיקוח.  בכל39 מקרי יידוע שבהם ניתן צו פיקוח זמ ני ,)"("עד החלטה אחרת הפרקליטות לא יידעה את נפגעי העבירה.  בכל17 מקרי יידוע שבהם ניתנה החלטה בדבר שינוי בתקופת תוקפו של צו הפיקוח , הפרקליטות לא יידעה את נפגעי העבירה.  ב- 14 מקרי יידוע שבהם ניתנה החלטה בדבר שינוי בתנאי מתנאיו של צו הפיקוח , הפרקליטות לא יידעה נפגעי עבירה ב- 13 מקרים , אלא רק במקרה1. גם זאת, רק בעקבות פניה יזומה של באת- .כוחה של משפחת נפגעת העבירה 10 . צוות הביקורת מצא עוד כי באף תיק שנבדק לא צוין דבר קיומ ו של נפגע עבירה , הן בתיק .המחשב (תנופ"ה) הן בתיק הנייר 12 . פרקליטי המחוזות לא ידעו להשיב האם בפרקליטות מיידעים נפגע עבירת מין או אלימות .חמורה על מתן צו פיקוח, כאמור, וכן על כל שינוי בתקופת תוקפו של הצו או בתנאי מתנאיו .הם הפנו לרפרנטית לעניין עבירות מין ביחידתם ,זאת למעט פרקליט מחוז אחד, אשר מסר כי .לידיעתה הפרקליט המטפל מיידע נפגע עבירה כאמור 11 . גם הרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה ציינו את הרפרנטיות לעניין עבירות מין ביחידתן, כמקור תשובה לשאלות צוות הביקורת בנושא זה. מבירור שערכו הן עם הרפרנטיות לעניין עבירות מין (לפני הפגישה, במהלכה או לאחריה) או מבירור שערך צוות הביקורת ישירות עמן (בהפניית הרפרנט יות לעניין נפגעי עבירה), עלה כי יש שונּו ת בפרקטיקת היידוע בין המחוזות :השונים כדלקמן  בפרקליטו יו ת מחוז צפון ומחוז דרום , נמסר כי יידוע נפגע עבירה כאמור נעשה הן באמצעות שיחה שיוזם הפרקליט המטפל (וככל שהדבר מתאפשר), הן באמצעות יחידת הפיקוח בשירות בתי הסוהר ("צ)"ור , המעבירה את המידע למשטרה לצורך העברה למנ"ע .  בפרקליטות מחוז ירושלים .נמסר כי הפרקליט המטפל יידע את נפגע העבירה כאמור  בפרקליטות מחוז תל-אביב נמסר כי יידוע נפגע עבירה כאמור נעשה באמצעות יחידת הפיקוח בשירות בתי הסוהר, המעבירה את המידע למשטרה לצורך העברה.למנ"ע  בפרקליטות מחוז חיפה נמסר כי הפרקליט המטפל מיידע את נפגע העבירה כאמור, אך רק לאחר תקופת הביקור ת ובמהלך ביצועה . רק לאחר שהתברר בפרקליטות שמידע זה אינו .מועבר באמצעות מנ"ע, שכן לא ידעו זאת בתקופת הביקורת  הרפרנטית לעניין עבירות מין בפרקליטות מחוז ירושלי ם סירבה לשוחח עם צוות הביקורת בעניין, והתנתה זאת ב קיום פגישה במשרדי הפרקליטות בירושלים (בניגוד להנחיית פרקליט המדינה בעניין, ראו הגבלה1 )(א) לעיל. משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 145 12 . בשיחה עם ראש ת פרויקט מנ"ע במשטרה (בחודש אוגוסט1021 ), עלה כי עד היום לא התקבל במנ"ע כל מידע בדבר מתן צו פ יקוח לפי סעיף21 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, וכ.ן כל מידע בדבר שינוי בתקופת תוקפו של הצו או בתנאי מתנאיו לדבריה, ניסיון לקבל את המידע באמצעות יחידת הפיקוח בשירות בתי הסוהר, לא צלח. כאמור, רק הרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה בפרקליטות מחוז חיפה י דעו לומר זאת. הדבר התברר לה ן לאחרונה, לאחר .תקופת הביקורת 11 . בפועל, גם בדיקת התיקים הדגימה כי הפרקליטות לא יידעה אף נפגע עבירת מין או אלימות חמורה בדבר מתן צו פיקוח ובד ב.ר שינוי בתקופת תוקפו או בתנאי מתנאיו של הצו 11 . צוות הביקורת מעיר כי באף תיק שנבדק לא היתה אינדיקציה לכך שמי שהוצא נגדו צו הפיקוח מתגורר ו עובד או עבר להתגורר ו לעבוד בתחום הרשות המקומית שבה מתגורר ו עובד נפגע עבירה או הודיע כי הוא מתכוון לעבור אליו . מידע אשר בהתאם לפרט1 (ב) לתוספת השלישית לחוק זכויות נפגעי עבירה, חייבת הפרקליטות ביידוע נפגע עבירה. לפיכך, לא עלה .בידי צוות הביקורת לבדוק יישום הוראות החוק בעניין זה סיכום - יידוע נפגע עבירה בשלבים שונים בהליך הפלילי 12 . צוות הביקורת מצא כי מתוך2,112 מקרי יידוע ,שנדגמו במהלך ביצוע הביקורת לא יידעה הפרקליטות נפגעי עבירה ב- 1,655 מקרים ( 88% ) , אלא רק ב- 559 מקרים( 15% ), כמפורט :להלן השלב בהליך הפלילי הפרקליטות יידעה נפגע עבירה הפרקליטות לא יידעה נפגע עבירה סה"כ מקרי יידוע 1. סגירת תיק בהסדר עם החשוד 1 / 6 5. החלטה להעמיד את החשוד לדין 1 179 181 3. מעצר הנאשם עד ""החלטה אחרת 5 138 141 4. מעצר הנ"אשם עד "תום ההליכים 1 84 84 /. שחרור הנאשם ממעצר 3 55 5/ 6. שחרור הנאשם ממעצר בתנאים שנועדו להגן על נפגע עבירה 1 31 35 7. מועדי הדיונים בבית המשפט /1 493 /44 8. החלטה אחרת להפסיק את ההליך הפלילי לפי דין 1 6 6 9. פרטי הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם 58 71 98 11 . הסדר טיעון שהוחלט עליו ויובא לאישור בית המשפט 8 91 98 11 .הכרעת הדין 61 1/8 519 15 .גזר הדין 71 1/1 551 13 .הגשת ערעור על פסק הדין 1 /6 /6 14 . מתן צו פיקוח לפי סעיף15 לחוק הגנה על הציבור ותנאי הפיקוח 5 71 73 1/ .מתן צו פיקוח זמני 1 39 39 16 .שינוי בתקופת תוקפו של צו פיקוח 1 17 17 17 .שינוי בתנאי מתנאי צו פיקוח 1 13 14 סה"כ 222 1,222 1,151 משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 146 10 . ,העולה מכל המקובץ לעיל הוא ליקויים, כשלים וחוסר אחידות הן באשר להיקף הידיעה של פרקליטי המחוזות ומ נהלי המחלקות בנוגע לקיום חובות המוטלות על הפרקליטות ליידע נפגעי עבירה בדבר שלבים שונים בהליך הפלילי ו האופן שבו נעשה וצריך להיעשות היידוע )(מנ"ע או בדרך אחרת , הן באשר ליידוע נפגעי עבירה בפועל . צוות הביקורת מצא, כי ככל ש נפגע עבירה קיבל מידע על שלב זה או אחר בהליך הפלילי, הדבר היה תלוי בטיב הקשר של הפרקליט המטפל עמו ובמידת מוכוונתו של האחרון לעניין , ומבלי שהפרקליט המטפל נתן דעתו לכך שהיידוע נעשה (או לאו) באמצעות מנ"ע. כאמור, בתקופת .הביקורת אף גורם בפרקליטות לא ידע כי הממשק בין תנופ"ה למנ"ע אינו תקין כל ,זאת גם בשל העדרם של מדיניות כוללת בנושא, הנחיות ונהלי עבודה סדורים, מקיפים וב הירי ם, אשר יש בהם כדי להבטיח ביצוע כנדרש , תיעוד הפעולות ו קיומם של מנגנוני פיקוח .ובקרה ,יתרה מזאת ב העדר מנגנון ,ברור סדור ושיטתי ליידוע נפגעי עבירה בשלבים שונים בהליך הפלילי, תוך הב חנה בין הזכויות העומדות לקבוצ ו ת נפגעי ה עבירה 'השונות ('כלל נפגעי עבירה ,)'ו'נפגעי עבירת מין או אלימות חמורה נוצרה כפילו ת וחוסר יעילות . שכן, נפגע עבירה שמקבל מידע, מקבל זאת הן מהפרקליט המטפל הן ממנ"ע, ככל שהממשק בינה לבין מערכת תנופ"ה תקין (לא בתקופת הביקור.)ת ג. אין אף גורם בפרקליטות האחראי על הממשק בין מערכות המחשוב תנופ"ה ומנ"ע 2. צוות הביקורת מצא כי אין אף גורם מקצועי בפרקליטות האחראי על הממשק בין מערכות המחשוב תנופ"ה ומנ"ע , הגם שהדין קובע במפורש כי ככל שלא ניתן להעביר לנפגעי עבירה מידע באמצעות מנ"ע, על .הפרקליטות לעשות כן משמעות הדבר היא, כי אין בפרקליטות אף גורם האחראי לבדוק ולוודא כ:ל אחד מההיבטים הבאים )(א מערכת תנופ"ה תומכת בהעברת כל המידע הנדרש למנ"ע. )(ב המידע הנדרש וזן מ למערכת תנופ"ה ,ובזמן. )(ג המידע הנדרש מ ועבר בפועל למנ"ע. )(ד המידע הנדרש נקלט במנ"ע. )(ה המידע מועבר לנפגע עבירה. 1. פניה של צוות הביקורת ליחידת הניהול בפרקליטות המדינה בבקשה לדעת מי הגורם האחראי בפרקליטות על ממשק העבודה עם מנ"ע, נענתה רק בחלוף1 חודשים (!), ו לפיה, הממונה על יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה היא "הגורם המקצועי הנכון בפר קליטות להפנות אליו "שאלות הנוגעות לממשק העבודה מול מערכת מנ"ע113 . אלא ששאלות ש הפנה צוות הביקורת לממונה על יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה בעניין זה לא נענו. בפגישה שהתקיימה עמה בחלוף שלושה שבועות היא ,התנצלה על אי המענה ו הבהירה, כי היא אינה הגורם האחראי על ממשק העבודה עם מנ"ע וכי אינה בקיאה בה ". לדבריה "בימים אלה ממש (חודש יולי1021 ) מועבר אליה תחום טיפול זה מעורכת דין במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, אשר .טיפלה בנושא על רקע הובלתה את חקיקת חוק זכויות נפגעי עבירה מראשיתו 2. המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליי ם, פרקליטי המחוזות, מנהלי המחלקות הרלוונטיות בפרקליטות המדינה והרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה מסרו כולם, כי הם אינם אחראים על 113 דואר אלקטרוני ממנהל יחידת הניהול בפרקליטות המדינה לראשת צוות הביקורת, מיום0.0.1021 . משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 147 מנ"ע ואינם יודעים לומר, בתקופת הביקורת ובכלל, האם מערכת תנופ"ה תומכת בהעברת כל המידע הנדרש למנ"ע, האם המידע הנדרש מוזן למערכת תנופ"ה , האם המידע הנדרש מועבר בפועל למנ"ע , האם המידע הנדרש נקלט במנ"ע , והאם המידע מועבר לנפגע עבירה . 1. עד למועד כתיבת שורות אל ו , לא ניתן מענה מהפרקליטות גם לשאלות בדבר מספר נפגעי עבירה שהתיק בעניינם נמצא בטיפול הפרקליטות בתקופת הביקורת ומהו , מתוכם מספר נפגעי ה.עבירה שקיבלו מידע ממנ"ע והאם קיבלו את כל המידע הנדרש לפי דין ד . הפרקליטות אינה מקפידה על בדיק ת )'הקמת' נפגע עבירה במנ"ע (באמצעות טופס מנ"ע 2. צוות הביקורת עמד לעיל על ,החשיבות הנחיצות וההכרח בבדיק ת טופס מנ"ע, שעליו חותם נפגע עבירה בשלב החקירה ובמסגרתו מב קש לקבל מידע על ההליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע .הבדיקה חייבת להיעשות על-ידי הפרקליטות , ה ן לצורך זיהוי דבר קיומו של נפגע עבירה והזנתו לתיק המחשב, הן לצורך ב ירור עמדת ו לעניין קבלת מידע על ההליך הפלילי, אם מעוניין הוא בקבלת מידע א ם .לאו לש תי תכליות ו אל מ,צטרפת תכלית נוספת שהיא בקרה כי 'הוקם' נפגע עבירה במנ"ע . דהיינו, באמצעות בדיקת קיומו של טופס מנ"ע חתום על- ,ידי נפגע עבירה בתיק החקירה ֵלמ דה הפרקליטות כי הוקם נפגע עבירה במנ"ע, וכי בכפוף לתקינות הממשק בין תנופ"ה למנ"ע, יועבר לנפגע עבירה מידע בקשר לשלבים בהל.יך הפלילי מידע, אשר על הפרקליטות החובה להביאו לידיעת ו. 1. צוות הביקורת מצא כי הפרקליטות אינה מקפידה על קיומו של טופס מנ"ע בתיקי הפרקליטות , וממילא אינה מקפידה על קיומו של הטופס חתום ( ראו בהרחבה ממצא1 )(א ,לעיל). משמעות הדבר בהקשר זה היא העדר בקרה של הפרקלי טות על הקמת נפגע עבירה במנ"ע, וכפועל יוצא , העדר הוֹרָ יָה ל כך ש נפגע העבירה יקבל את המידע על שלבים שונים בהליך הפלילי .באמצעות מנ"ע נפגעי עבירה שלא הופק לגביהם טופס מנ"ע, משמעו ת הדבר נפגעי עבירה, אשר לא ניתן למסור להם מידע באמצעות מנ"ע, ועל הפרקליטות לעשות .כן בעצמה 2. הפרקליטות אינה מבצעת פיקוח ובקרה על קיומו של טופס מנ"ע בתיק הפרקליטות, ו אינה מציינת ברישומיה מיהות נפגעי העבירה אשר עליה ליידעם על השלבים בהליך הפלילי .בקשר לעבירה שממנה נפגעו, משלא 'הוקמו' במנ"ע כפועל יוצא ,מכך הפרקליטות אינה מקיימת את החוב ה המוטלת עליה ליידע נפגע עבירה בשלבים שונים בהליך הפלילי, בניגוד להוראת תקנה. .(ד) לתקנות הקובעת כי עליה לעשות כן במפורש .ה הפרקליטות אינה מ עבירה באמצעות תנופ"ה את כל המידע הנדרש 2. צוות הביקורת מצא כי גם לאחר תקופת הביקורת ולאחר אפיון מערכת תנופ"ה, באופן אש מור לאפשר קיום ממשק תקין בין תנופ"ה למנ"ע (יוני1021 )ואילך ,קיימי ם כשלים בהעברת מידע משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 148 על שלבים בהליך הפלילי .מתנופ"ה (פרקליטות) למנ"ע דהיינו, נפגעי עבירה אינם מקבלים מידע ממנ"ע בנוגע לשלבים בהליך הפלילי, הואיל והפרקליטות אינה .מעבירה מידע זה למנ"ע ע כך ולה הן"ממסמך "אבני דרך במערכת מנ"ע החדשה , אשר צורף לחוברת עזר להשתלמות "בנושא "זכויות נפגעי עבירה ופיקוח על עברייני מין מיום21.21.1021 114, הן ממסמך דומה שכותרתו ""אבני הדרך במערכת מנ"ע בציון אבני הדרך החדשות115 , במסגרתם צוינו אבני דרך הקיימות במנ"ע (שלבים בה)ליך הפלילי , אשר לא מתקבל בהן מידע מהפרקליטות ,)(תנופ"ה:כדלקמן  הגשת ערעור על פסק דין;  החלטה בערעור;  )בש"פ (בקשות שונות פלילי- ;לרבות החלטה בערר על מעצר נאשם  מתן צו פיקוח לפי סעיף21 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין;  כל החלטה בדבר שינוי בתקופת תו קפו ;של צו פיקוח ובתנאי מתנאיו  סוג ה דיון. ראש ת פרויקט מנ"ע במשטרה מסרה, .כי האמור נכון גם למועד כתיבת דוח זה ה שלכות על נפגעי עבירה 2. אי יידוע נפגעי עבירה על שלבים שונים בהליך הפלילי משמעו הפרה של הוראות החוק ב אי קיום זכויות המוקנות לנפגעי העבירה. 1. יתר ה מזאת, זכויות בדבר יידוע נפגע עבירה בשלבים שונים בהליך הפלילי כרוכות לעיתים גם ביידוע בדבר הזכות להביע עמדה בהמשכו של אותו תהליך (למשל, יידוע על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם ובתוך כך הזכות העומדת לנפגע עבירה להביע עמדתו לעניין; יידוע על כוונה לעכב את ההליך הפלילי אשר צריכה אף היא לכלול הודעה על הזכות להביע עמדה ,בעניין, ועוד). לפיכך אי יידוע נפגע עבירה על שלב בהליך הפלילי עלול לגרור אחריו גם הפרה של זכויותיו להביע עמדתו באותו עניין . 2. ,ברמה האישית אי יידוע נפגע עבירה על שלבים שונים בהליך הפלילי כר וך ב'קורבנּות משנית' לנפגע העבירה ,ש עיקרה פגיעה בנפגע על- ידי רשויות אכיפת החוק עצמן בדרך של אי קיום החובות כלפיו , לרבות באי מסירת מידע116 . חרף זכויות העומדות לנפגעי עבירה לקבל מידע על שלבים שונים בהליך הפלילי, מוצאים עצמם נפגעי העבירה - הנושאים את צלקות העב ירה ע ל גופם ו ב נפשם- חווים אי וודאות, חוסר אונים, תסכול, פחד ואי ידיעה באשר להליך המתנהל נגד הנאשם בביצוע העבירה וקורותיו. לשם המחשה, עבור נפגעת עבירת מין היתקלות עם הנאשם בסביבת מגוריה, מבלי 114 המסמך נמסר לצוות הביקורת על- .ידי הממונה על יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה 115 המסמך נמסר לצוות הביקורת על-ידי רפרנטית לעניין נפגעי עבירה בפרקליטות מחוז תל- אביב. המסמך אינו נושא תאריך ולמיטב ידיעתה, הוא מעודכן לתקופת הביקורת. כאמור, בירור עם ראש ת פרויקט מנ"ע ב משטרה העלה, כי המסמך רלוונטי לתקופה שלאחר הביקורת (יוני1021 .ואילך), לאחר חידוש ממשק תנופ"ה ומנ"ע 116 ראו גם מאמרן של ד"ר הדר דנציג-רוזנברג ו ד"ר דנה פוגץ' "'הדור הבא' של זכויות נפגעי עבֵרה: הזכות החוקתית להליך ,"הוגן עיוני משפט לו (תשע"ה- 1021 ), עמודים112-110 . משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 149 שהפרקליטות יידעה אותה כי בית המשפט הורה על שחרורו ממעצר ומבלי שנ פגעת העבירה נערכה לכך, עלולה להיות הרת אסון ובבחינת טראומה נוספת על זו שחוותה בעת ביצוע .העבירה 1. העדר מנגנון סדור ושיטתי, שקוף וברור לנפגעי עבירה בדבר יידועם בשלבים בהליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה נפגע ו , מוסיף לקשיים הרבים שעמם הם מתמודדים יום-יום, בניסיו ן לחזור לשגרת החיים . קיומו של מנגנון כאמור, אשר בהסתמך עליו י דעו נפגעי עבירה כי הם ,יקבלו מידע מלא, מהימן ובזמן אודות ההליך הפלילי מבטיח גם הגשמת תכלית חוק זכויות נפגעי עבירה, ליתן לנפגע עבירה מעמד בהליך ולהבטיח היותו שותף לשיח המשפטי המתנהל בין הפרקליטות .)(המדינה) לבין הנאשם (הפוגע עיקרי תגובת המבוקרים 1. האמירות הנחרצות שבטיוטת הדוח ,בדבר העדר מוחלט כביכול של ממשק תקין בכל תקופת הביקורת בין שתי המערכות ,ובדבר אי הידיעה כביכול של הגורמים הנוגעים בדבר אינן מדויקות .מדובר בתקלה נקודתית וחלקית בהיקפה ,שהת רחשה ככל הנראה במהלך חודשים אחדים ,ואשר הגורמים הרלוונטים היו מודעים לה ופעלו לתיקונה. לפרק זה אין כל ערך של הפקת לקחים והכנסת שיפורים בהתנהלות הפרקליטות כגוף .מבוקר 2. ממצאי הדוח בנוגע לאי מילוי חובות יידוע בשלבים שונים של ההליך הפלילי אינם רלוונטיים לתק .ופת שגרה בה נמסרים כל אותם פרטים באמצעות מנ"ע 1. י ידוע בדבר מעצר נאשם ושחרור הנאשם ממעצר ,נעשה באופן שונה בפרקליטויות המחוז .ובחלקן תוך הסתמכות על הזנת שוטר היחידה .. יי דוע בדבר מועדי דיונים :המידע אמור להימסר לנפגע עבירה על- ידי מנ"ע. בפועל נמסר גם מהפר .קליט המטפל נשקלת יצירת ,מנגנון ש לפיו גורם במזכירות המחלקה .יעדכן את נפגע העבירה בדבר מועדי הדיונים ויתעד זאת בתיק 5. יי דוע בדבר הגשת ערעור שבטיפול פרקליטויות המחוז : הפרקליטות ככלל מקבלת את ,הנאמר בדוח בנושא זה. בנוגע למח"ש שאינה מחוברת למנ"ע מקובלת ההערה כי יש .לעגן בהנחיה חובת הודעה לנפגע עבירה על דבר הגשת ערעור 2. יידוע בדבר הגשת ערעור שבטיפול המחלקה הפלילית: על פי טיוטת נוהל שהופצה והוטמעה במחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, פרקליט המטפל בתיק ערעור ייצור קשר עם נפגע העבירה ויידע אותו באשר למהות הערעור ומוע ד הדיון, כמו גם על כל זכויותיו בשלב הערעור ,זאת לאחר שבירר עם פרקליטות המחוז את טיב הקשר עם הנפגע ואת רצונו של הנפגע לקבל מידע על ההליך .הפלילי 1. יידוע בהליך סגירת תיק בהסדר עם החשוד : ההנחיה בקשר לנפגעי עבירה מצויה בהנחיית היועץ והפרקליטות פועלת על פיה .םע זאת ,ניתן ואפשר כהמלצת הדוח משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 155 להוסיף התייחסות לנושא גם בנוהל העבודה. בהעדר בקשה מצד נפגע עבירה לא קמה .חובת יידוע 8. יידוע בהליך עיכוב הליכים : עד היום כאשר טופס מנ"ע לא נמצא בתיק ,לא רא תה מחלקת עיכוב הליכים לנכון לשלוח הודעת עדכון. ל נוכח המפורט בדוח ביקורת זה , בכוונת המחלקה לשנות את הנוהל בדבר שליחת מכתבי יידוע ו לשלוח מכתבי יידוע לכלל נפגעי העבירה, אלא אם כן יימצא טופס השולל באופן מפורש בקשה לקבלת .מידע 9. יידוע בהליך הסדר טיעון: חובת היידוע של נפגע העבירה הוטמעה היטב, והעדר תיעוד אינו משקף את אי קיום החובה .האב חנה שבטיוטת הדוח בין שלב ההודעה לנפגע העבירה על הסדר טיעון המתגבש, לבין ההודעה על הסדר טיעון שהוחלט עליו והובא .לאישור בית המשפט היא בעייתית, מתעלמת מהדרך בה תהליך זה מתרחש במציאות ,בנוסף יצירת הקשר עם נפגע העבירה כדי לקבל עמדתו להסדר טיעון כרוכה, מנ יה וביה, בעדכונו בתום המ שא ומתן על תוצאותיו, שהרי מדובר ברצף של שיחות. איננו מכירים ולו מקרה יחיד שבו קוים קשר עם נפגע העבירה בשלב המ שא ומתן אך בתום התהליך לא עודכן הנפגע בתוצאותיו. 10 . יידוע בדבר מתן צו פיקוח :אין חולק, כאמור בדוח הביקורת, כי ממשק העברת ה נתונים למנ"ע בכל הנוגע להוצאת צווי פיקוח ומעקב מכוח חוק ההגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, יוצר קושי. נעשים מאמצים לפתרון בעיה זו ואף קבועה ישיבת עבודה בזמן הקרוב במשרדי הפרקליטות יחד עם כל הגורמים הנוגעים לעניין. כעולה באופן חלקי מדוח הביקורת ,קיימת פ רקטיקה בחלק מהמחוזות לפיה נפגע העבירה מעודכן על הוצאת צו הפיקוח והמעקב. ההנחיה לעניין זה תחודד בזמן הקרוב ותישקל הצעה לפתרון מערכתי ממוחשב במערכת תנופ" .ה, לצד טיפול בבעיה במנ"ע כאמור הערות צוות הביקורת: 2. :לא הובאה בתגובה התייחסות לממצאי המשנה הבאים ממצא משנה ג ' - אין אף גורם בפרקליטות האחראי על הממשק בין מערכות המחשוב תנופ"ה ומנ"ע. ממצא משנה ה '- ה פרקליטות אינה מ עבירה באמצעות תנופ"ה את כל המידע הנדרש. 1. צוות הביקורת מברך על אימוץ חלק מהמלצותיו שניתנו על סמך הממצאים שהתגלו .בביקורת משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 151 'ממצא מס7 - ליקויים ב יישום הוראות החוק בדבר זכויות נפגע עבירה בהליכי ערר על החלטה שלא להעמיד חשוד לדין רקע 2. הוראת סעיף21 לחוק סדר הדין הפלילי קובעת כי מתלונן, ובכללו נפגע עבירה, רשאי להגיש ערר ,, בין היתר.על החלטה שלא להעמיד חשוד לדין " הערר יוגש באמצעות המשטרה או התובע", ל פי העניין, תוך שלושים ימים מיום שנמסרה למתלונן הודעה על החלטה שלא להעמיד את החשוד לדין לפי סעיף22 לחוק117 . בעל הסמכות להחליט בערר ימסור למתלונן את ההחלטה בערר , ו החלטה כאמור לעניין עבירת מין או אלימות חמורה תינתן ותימסר למתלונן עד תום2 חודשים מיום הגשת הערר . בעל הסמכות להחליט בערר רשאי להחליט "ולמסור את החלטתו במועד מאוחר יותר "מטעמים מיוחדים שיירשמו118 . 1. צוות הביקורת בדק היבטים ב טיפול בערר של מתלונן שהוא נפגע עבירה (להלן בפרק זה- ""נפגע עבירה )על החלט ה שהתקבלה על-ידי הגופים המבוקרים בלבד שלא להעמיד חשוד ין לד (להלן בפרק זה - "הערר") . צוות הביקורת לא בדק את הטיפול בערר על החלטה שלא לחקור וכן את הטיפול בערר על החלטה שלא להעמיד חשוד לדין שהתקבלה על- ידי גופים .אחרים 2. לצורך ביצוע הביקורת, קיים צוות הביקורת פגישה עם מנהל מחלקת עררים בפרקליטות המדינה המכהן בתפקי דו מזה כשלוש שנים (משנת1021 ,) וכן עיין ובחן מסמכים שנמסרו על- ידו במהלך הפגישה ולאחריה. בנוסף, ב יצע צוות הביקורת בדיקה מדגמית של תיקים שהתקבלה בהם החלטה בערר בתקופת הביקורת, הן ביחס ל מתלוננים שהם נפגעי עבירת מין או אלימות חמורה , הן ביחס למתלוננים שהם נפגעי עביר ות אחרות . 1. צוות הביקורת לא בדק את הטיפול הכולל של הגופים המבוקרים (פרקליטויות המחוז ומחלקות רלוונטיות בפרקליטות המדינה) בערר, בשים לב לכך ש אגף הביקורת מתכנן לערוך ב יקורת, "אשר תוקדש כולה לנושא "עררים על כל היבטיו, להבדיל מביקורת זו הדנה בפן אחד . ב,התאם לא קיי ם צוות הביקורת פגישות עם פרקליטי המחוזות והמחלקות הרלוונטיות בפרקליטות המדינה לעניין אופן טיפולם בערר, זאת גם ל נוכח ממצאי הפגישה עם מנהל מחלקת עררים וה מסמכ ים שהעביר לידי צוות הביקורת ו ממצאי הבדיקה המדגמית בתיקים. 1. הטיפול בערר כולל שלוש תחנות , המצויות בתחום טיפול ם של גורמים שונים ונפרדים :בפרקליטות, כדלקמן הראשונה , הגשת הערר לפרקליטות המחוז או למחלקה בפרקליטות המדינה (להלן- ""הרשות הסוגרת ) שקיבלה החלטה בדבר ,אי העמדת חשוד לדין מתן המלצתה בכתב והעברתה למחלקת עררים .השניה , פתיחת תיק ערר במחלקת עררים ומתן חוות דעת ה .בערר השלישית , מתן החלט ה בערר על- ידי בעל הסמכות להחליט בערר, לרוב 117 הוראת סעיף21 .לחוק סדר הדין הפלילי 118 הוראת סעיף 21א לחוק .סדר הדין הפלילי משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 155 המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים119 . זאת, בכפוף לשני חריגים: ערר על החלטת המשנה לפרקליט המדינה שלא להעמיד חשוד לדין - ידון ויוכרע על- ידי פרקליט המדינה, וערר על החלטת פרקליט המדינה שלא להעמיד חשוד לדין- ידון ויוכרע על- ידי היועץ המשפטי .לממשלה 2. לדברי מנהל מחלקת עררים, ערר נפתח במחלקת עררים רק לאחר קבלת המלצת הרשות הסוגרת. דהיינו, לא במועד הגשתו על- ידי נפגע עבירה. ככל שנפגע עבירה שלח את הערר ישירות למחלקת עררים, זו תעב ,ירו לרשות הסוגרת מבלי שיפתח תיק ערר במחלקה. בנוסף ,ככל שרשות סוגרת החליטה לקבל את הערר, לרבות במסגרת החלטה לבצע השלמת חקירה התיק לא י י פתח כלל במחלקת עררים ולא יובא לידיעתה120. אשר לשלב קבלת ההחלטה על- ידי המשנה לפרקליט המדינה, אופן הטיפול משתנה ותלוי בזהות ה גורם המחליט. לדברי מנהל מחלקת עררים, יש המעדיפים לקבל את חוות הדעת של מחלקת עררים בדואר ויש המעדיפים .לקיים ישיבה בעניין עם עובד המחלקה ,לשם הנוחות להלן:תרשים עיקרי שלבי הטיפול בערר הגשת ערר לרשות הסוגרת המלצת הרשות הסוגרת פתיחת תיק ערר במחלקת עררי ם חוות דעת מחלקת עררים החלטת המשנה לפר ק ליט המדינה ממצאי משנה של הביקורת בנושא הליכי ערר על החלטה שלא להעמיד חשוד לדין להלן תמצית ממצאי המשנה של הביקורת שצוות הביקורת מצא בתת-נושא זה: א.אי עמידה במועד למתן החלטה בערר. ב. פרק זמן ממושך לטיפול בערר שדינו דחייה על הסף. ג. ההחלטה בערר מובאת לידיעת נפגע עבירה בהודעה מנומקת בכתב. ד. העדר גורם מתכלל אחד לטיפול בערר בכל תחנותיו , להבטח ת עמידה במועד שנקבע בחוק. ה.העדר הנחיו.ת ונהלי עבודה, למעט במחלקת עררים ו. העדר תיעוד של תהליך הטיפול בערר על כל תחנותי ו. .ז העדר פיקוח ובקרה על מלוא תהליך הטיפול בערר. .ח העדר מערכת מחשובית אחת התומכת בכל שלבי הטיפול בערר או פתרון מחשובי חלופי , להבטח ת מעקב ורציפות ההליך. להלן נתייחס לכל אחד מממצאי המשנה :בפירוט 119 בעל הסמכות להחליט בערר על החלטה שניתנה על- ידי תובע משטרתי או מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו להיות תובע, שניהם לפי סעיף21 ()(א2 ( )(ב) או1) לחוק סדר הדין הפלילי, הוא מנהל מחלק ת עררים. כאמור, אופן הטיפול בתיקי .ערר אלה אינו בתכולת הביקורת 120 כך לדברי מנהל מחלקת עררים בפגישה עמו, וכפי שהודגם בתיק ערר שמספרו110522521-2 , במכתבו של מנהל מחלקת עררים לפרקליטות מחוז תל- אביב מיום2.20.1022 " ,, שלפיו נוכח החלטת הפרקליטות לבצע השלמת חקירה ערר ."המתלוננת התייתר", וכי "אין עוד מקום להעברת הערר להחלטתנו משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 153 א .אי עמידה במועד למתן החלטה בערר 2. צוות הביקורת בדק שנ י נושאים עיקר י :ים בנוגע לטיפול בערר האחד ,משך זמן הטיפול בערר מרגע הגש ת הערר ועד מסירת ההחלטה ל נפגע עבירה , לרבות בדיקה האם החלטה בערר לעניין עבירות מין או אלימות חמורה נמסר ה ל נפגע עבירה בתוך2 חודשים מיום הגשת הערר , כנדרש בחוק . השני , יידוע נפגע עבירה בדב ר ההחלטה בערר. 1. לבקשת צוות הביקורת , המציאה מחלקת עררים רשימה של תיקי ערר ש ניתנה בהם החלטה ( בתקופת הביקורת251021-051021 .) ,בהתאם למסד הנתונים שהתקבל מספר תיקי ערר על החלטה של הגופים המבוקרים שלא להעמיד חשוד לדין בתקופת הביקורת עמד על.20 תיקים, על-פי התפ:לגות כדלקמן תיק ערר ב עבירות מין או אלימות חמורה תיק ערר בע בירות אחרות סה"כ 5114 ( 2.2-20.2 ) 12 220 376 5113 10 102 /13 5115 ( 2.0-22.21 ) 2 21 71 2. הבדיקה המדגמית בוצעה על 2. :תיקים21 תיקי ערר בעבירות מין או אלימות חמורה ו- 21 .תיקי ערר בעבירות אחרות מתוכם ב-2 תיקים היה מידע חלקי וחסר שלא א י פשר את השלמת הבדיקה121 . (1 )זמן הטיפול ב תיקי ערר ב עבירות מין או אלימות חמורה 1. בדיקת תיקי ערר בעבירות מין או אלימות חמורה העלתה כי ב- 10 תיקים מתוך21 ( 84% ), ההחלטה בערר נמסרה ל נפגע עבירה לאחר ף חלו 2 חודשים ממועד הגש ת הערר. קרי, שלא ב התאם ל.תקופה הקבועה בחוק זמן הטיפול הכולל הממוצע( מיום הגשת הערר ועד משלוח החלטה ל נפגע עבירה) בתיקים אלה עמד על319 ימים (כ- 20 חודשים)וחצי - זמן הטיפול המקסימאלי שהודגם עמד על2,201 ימים(כ- 20 )חודשים והזמן המינימאלי שהוד ג ם עמד על 22 ימי.ם משך זמן הטיפול מספר תיקי ערר שיעור מתיקים שנבדקו 1-6 חודשים 1 22% 6-15 חודשים 19 /9% מעל שנה 7 55% מעל שנתיים 1 3% 121 תיק8/7513514-1 לא התקבלה החלטה על- ידי בעל הסמכות להחליט בערר לפי סעיף21 ;(א) לחוק סדר הדן הפלילי תיק 1/9/513514-1 ;לא צוין בתיק מועד הגשת הערר תיק1743513514-1 לא נמצאה בתיק החלטה סופית של ב על הסמכות .להחליט בערר משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 154 התרשים מתאר את תיקי ה ערר בעבירות מין או אלימות חמורה ש בהם ההחלטה בערר נמסרה לנפגע עבירה בתוך2 חודשים( 16% ), לעומת התיקים בהם נמסר ה ההחלטה לאחר חלוף 2 חודשים ממועד הגשת הערר ( 84% ). 1. צוות הביקורת הוסי ף ובדק את זמני הטיפול :בתחנות השונות, ומצא כדלקמן זמן הטיפול הממוצע ממועד הגשת ערר ועד מתן המלצת הרשות הסוגרת עמד על151 ימים (1 )חודשים - זמן הטיפול המקסימאלי שהודגם עמד על2,002 ימי( ם22 וחצי חודשים) והזמן המינימאלי שהודגם עמד על יומיים. זמן הטיפול הממוצע ממועד מתן המלצת הרשות הסוגרת ועד קבלת החלטה בערר ומ שלוח ההחלטה ל נפגע עבירה עמד על515 ימים (2 )וחצי חודשים - זמן הטיפול המקסימאלי שהודגם עמד על102 ( ימים2. חודשים) והזמן המינימאלי שהודגם עמד על1 .ימים 2. במסגרת בדיקת התיקים כאמור, נמצא כי לא נעשה שימוש בסמכות המשנה לפרקליט המדינה להאר י"ך את המועד למתן החלטה בערר "מטעמים מיוחדים שיירשמו122 . (5 )זמן הטיפול ב תיקי ערר ב עבירות אחרות 0. בדיקת תיקי ערר בעבירות אחרות שאינן מין או אלימות חמ ורה העלתה, כי זמן הטיפול הכולל (מיום הגשת הערר ועד משלוח החלטה ל נפגע עבירה) הממוצע בתיקים בעבירות אלה עמד על 531 ימים(כ-0 חודשים וחצי) - זמן הטיפול המקסימאלי שהודגם עמד על- 122 ( ימים כ- 20 חודשים וחצי ) והזמן המינימאלי שהודגם עמד על 10 .)ימים (חודשיים וחצי 122 סיפא הוראת סעיף21 .א לחוק סדר הדין הפלילי משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 155 משך זמן הטיפול מספר תיקי ערר שיעור מתיקים שנבדקו 1-6 חודשים 21 12% 6-15 חודשים 21 11% מעל שנה 1 21% 1. צוות הביקורת הוסיף ובדק את זמני הטיפול בתחנות השונות, ומצא :כדלקמן זמן הטיפול הממוצע ממועד הגשת ערר ועד מתן המלצת הרשות הסוגרת עמד על93 ימים (כ-2 )חודשים - זמן הטיפול המקסימאלי שהודגם עמד על102 ( ימים כ- 22 חודשים וחצי ) והזמן המינימאלי שהודגם עמד על2 .יום זמן הטיפול הממוצע ממועד מתן המלצת הרשות הסוגרת ועד קבלת החלטה בערר ומשלוח ההחלטה ל נפגע עבירה עמד על138 ימים (כ-1 חודשים)וחצי - זמן הטיפול המקס ימאלי שהודגם עמד על101 ( ימים כ- 22 חודשים וחצי ) והזמן המינימאלי שהודגם עמד על10 .ימים ב .פרק זמן ממושך לטיפול בערר שדינו דחייה על הסף 2. צוות הביקורת מצא כי בדיקת תנאי סף לבירור הערר לגופו של עניין- לרבות בדיקה האם הערר הוגש במועד הקבוע בחוק- נעשית על- ידי מחלקת עררים רק לאחר קבלת המלצת .הרשות הסוגרת, אשר נדרשה לערר לגופו של עניין כך, כעולה מדברי מנהל מחלקת עררים בפגישה שהתקיימה עמו וכמצוין בסעיף2(א) ל "נוהל טיפול בתיק ערר- "מפתיחה ועד גניזה .)(ראו סעיף ה' להלן לנפגע ה עבירה נשלחת על- ידי מחלקת עררים הודע ה בדבר דחיית הערר על הסף בשל הגשתו בחלוף המועד הקבוע בחוק , רק לאחר שנערכה בדיקה לגופו של הערר ברשות הסוגרת. 1. האמור אף נתמך ב בדיקה מדגמית של תיקי ,ערר בהם נמצאה הודעה בדבר דחיית הערר על )"הסף ("גניזה ש נשלחה לנפגע עבירה על- ידי מחלקת עררים, רק לאחר שהתקבלה במחלקה חוות דעת הרשות הסוגרת לגופו של עניין ולאחר ביצוע בדיקה של עמידה בתנאי סף על- ידי עובד מחלקת עררים123 . 2. המדובר בהתנהלות לא יעילה. אם הערר אינו עומד בתנאי סף- ובשים לב כי בדיקת העניין נעשית ממילא על- ידי מחלקת עררים- הידרשות הרשות הסוגרת לכתיבת חוות דעת והמלצה לגופו של הערר ,טרם בדיקת תנאי הסף מהווה בזבוז מיותר של זמן ו משאבי כוח אדם . 1. יתרה מזאת, המדובר בעיכוב מיותר במתן מענה ל נפגע עבירה , המקבל בסופו של יום הודעה .)על דחיית הערר על הסף בחלוף חודשים רבים ואף שנים (כאמור לעיל לשם המחשה, בתיק ערר שמספר ו2020521521-2 , חלפו כ- 11 חודשים ממועד הגשת הערר ועד למשלוח הודעה בכתב בדבר דחיית הערר על הסף ("גניזה"). בתיק ערר שמספרו2011522521-2 חלפו כ- 4 חודשים )"ממועד הגשת הערר ועד למשלוח הודעה בכתב בדבר דחיית הערר על הסף ("גניזה. 123 תיק ערר שמספרו2020521521-2 ותיק ערר שמספרו2011522521-2 . משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 156 1. צוות הביקורת מצא ,כי ב"מידע למת לונן" באתר האינטרנט של פרקליטות המדינה במשרד המשפטים, תחת "מועד הגשת ערר", יש הנחיה שלפיה בקשה להארכת מועד להגשת ערר , לפני ,חלוף המועד המקורי להגשתו .תוגש ישירות למחלקת עררים ג .ההחלטה בערר מובאת לידיעת נפגע עבירה בהודעה מנומקת בכתב 2. בכל התיקים שנבדקו מצאה הביקורת מכתב הממוען לנפגע עבירה שנושאו "החלטה שניתנה ,בערר", הכולל את נימוקי ההחלטה כדרישת רישא סעיף21א לחוק סדר הדין הפלילי . ."במרבית המכתבים צוינה בצידו העליון השמאלי של המכתב, בכתב יד, המילה "נשלח 1. עם זאת, בכל התיקים שנבדקו לא נמצא בגיליון התרש ומות בתיק הנייר תיעוד למשלוח ,המכתב לנפגע עבירה. לפיכך מתיק הנייר לא ניתן לדעת בוודאות המועד שבו נשלח המכתב בפועל124 ואופן המצאתו לנפגע עבירה. לדברי מנהל מחלקת עררים, עובד המחלקה מכין .טיוטת מכתב לנפגע עבירה טרם מתן החלטה של המשנה לפרקליט המדינה, לאישורו צוו ת הביקורת מצא כי במספר תיקים קדם התאריך על- גבי המכתב בזמן למועד החלטת המשנה לפרקליט המדינה125 . גם בתיקים אלה לא נמצא תיעוד בתיק הנייר למועד המצאת המכתב .בפועל לנפגע עבירה לדברי מנהל מחלקת עררים, התרשומת אודות ההחלטה של המשנה לפרקליט המדינה מתועדת במערכת עררי.)ם (ממוחשבת 2. .לדברי מנהל מחלקת עררים, המכתב בדבר ההחלטה בערר נשלח לנפגע עבירה בדואר רגיל זאת , שלא בהתאם להוראת סעיף120 ,לחוק סדר הדין הפלילי ש לפיה מסירת ההודעה צריכה .להיעשות במסירה ביד או במשלוח דואר רשום ד .העדר ג ורם מתכלל אחד לטיפול בערר בכל תחנותי ו , להבט תח עמידה במועד שנקבע בחוק 2. טיפול מחלקת עררים בערר נעשה כאמור רק לאחר קבלת המלצת הרשות הסוגרת, וגם זאת רק ככל שזו התקבלה במחלקה126 . מועד פתיחת תיק ערר במערכת עררים (מערכת המחשוב של מחלקת עררים) אינו משקף את מועד הגשת הערר על-ידי נפגע עבירה, וממילא בכ ל פרק הזמן עד להעברת המלצת הרשות הסוגרת, אין כל פיקוח ובקרה של מחלקת עררים (או של כל .גורם אחר) על הטיפול בערר 1. זמני הטיפול בתיקי ערר במחלקת עררים- הנעים בין1 חודשים ל- 21 חודשים- נקבעו על בסיס יעדי המחלקה והערכת מנהל המחלקה את הנדרש לצורך טיפול בערר ומשאביה, ולא .מתוך ראיה כוללת והלימה לנדרש מהרשות הסוגרת ומשאביה לצורך טיפולה היא בערר בהקשר זה, הנחת העבודה של מחלקת עררים, בנוהל עבודה מראשית שנת1021 ( תוך כדי ביצוע הביקורת ולאחר תקופת הביקורת, כהגדרתה לעיל ), היא כי הטיפול בערר ברשות 124 .לצורכי הבדיקה המדגמית הניחה הביקורת, כי המועד המצוין על גבי המכתב הוא מועד משלוח ההחלטה לנפגע עבירה 125 לשם המחשה, בתיק ערר שמ ספרו.12521521-2 , החלטת המשנה לפרקליט המדינה לדחות את הערר ניתנה ביום 3.9.5115 , בעוד מכתב יידוע של נפגע עבירה בדבר ההחלטה וטעמיה נושא את התאריך31.8.5115 . על גבי המכתב צוין בחלקו השמאלי העליון בכתב יד "נשלח", אך כאמור אין תיעוד למשלוח המכתב בפועל, אשר סביר שלא הומצא לנפגע .עבירה טרם החלטת המשנה לפרקליט המדינה 126 כאמור, ככל שרשות סוגרת החליטה לקבל את הערר (לרבות החלטה על השלמת חקירה), היא כלל לא תעבירו למחלקת .עררים משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 157 הסוגרת לא יעלה על11 ימים. אלא שבדיקת ה תיקים הדגימה כי בפועל זמן הטיפול של הרשות הסוגרת עלה באופן משמעותי על פרק זמן זה, הגם שעניינם בתקופה שקדמה לנוהל .(תקופת הביקורת). קרי, אין תיאום וראיה מתכללת של הטיפול בערר ה . העדר הנחיות ונהלי עבודה, למעט במחלקת עררים 2. הטיפול בערר אינו מוסדר באופן מלא, מקיף וממצה בהנחיות ובנהלי עבודה - אין הנחיה המרכזת ומתכללת את כל שלבי הטיפול בערר, לרבות הגדרת סמכויות ואחריות לצד אופן הטיפול וזמן הטיפול בכל אחת מהתחנות שבהן מצוי הערר, החל משלב הגשת הערר לרשות הסוגרת, דרך הטיפול במחלקת עררים וכלה ,במתן החלטה של הגורם המחליט בערר (לרוב המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים). הנחיות ונהלי העבודה של מחלקת עררים .מסדירים את פעילות המחלקה בלבד, לרבות זמני טיפול המחלקה 1. אין הנחיות של פרקליט המדינה המסדיר ות ,את הטיפול בערר. לדברי מנהל מחלקת עררים הוא ש וקד על כתיבת טיוטה של הנחיית פרקליט המדינה לרשויות הסוגרות בעניין קציבת פרק זמן לטיפולן בערר והעברת המלצתן למחלקת עררים, אשר יהא בין11 ל- 20 .יום  בולטת לחיוב העובדה, כי במחלקת עררים קיימים הנחיות ונהלי עבודה שנכתבו במהלך תקופת הניהול העכשווית . אלה חלים על עובדי המחלקה וכוללים שלושה מסמכים , כמפורט .להלן 2. האחד , "נוהל טיפול בתיק ערר- מפתיחה ועד גניזה", המסדיר את סדר הפעולות לפתיחת תיק ערר במזכירות, לשיבוץ התיק לטיפול פרקליט או מתמחה, לאופן הטיפול בתיק, להעברת התיק לגניזה ולאופן גניזת התיק במזכירות. נוהל ז .ה אינו נושא תאריך השני , "לוחות זמנים לטיפול בתיק ערר", הקובע מנגנון המשקלל את מידת הדחיפות לפי .חומרת העבירה והיקף התיק לפי גודלו, לצורך קביעת לוחות זמנים לטיפול בתיק הערר הנוהל נכנס לתוקף ביחס לתיקי ערר שנפתחו משנת1021 ( ואילך ,נוהל חדש תוך כדי ביצוע הב יקורת ולאחר תקופת הביקורת, כהגדרתה לעיל .) השלישי , "נוהל טיפול בפנייה חוזרת (ערר שני)", המסדיר את אופן הטיפול בפניה חוזרת בנוגע לתיק סגור שכבר התקבלה בו החלטה בערר. הנוהל נושא תאריך מיום22.22.1021 . נהלי העבודה מסדירים את סדר הפעולות לביצוע משלב פתיחת תי ק הערר במחלקת עררים ועד לגניזתו, הן במערכת הממוחשבת של המחלקה ("מערכת עררים") הן בתיק הנייר, וכן את הגורמים לביצוע הפעולות. גם ב פגישה תיאר מנהל המחלקה את תחומי האחריות והטיפול של עובדי המחלקה127 .בשלבי הטיפול השונים בערר בהנחיות ונהלי העבודה של מחלקת עררים מוסדרים זמני טיפול כוללים של המחלקה בתיקי ערר, לפי מנגנון המשקלל את מידת הדחיפות לפי חומרת העבירה והיקף התיק. זמני הטיפול נעים בין1 חודשים ל- 21 חודשים, תוך שצוין בנוהל העבודה כי "הנחת העבודה הינה כי 127 במועד ביצוע הביקורת מנתה מחלקת עררים21 עובדים, כדלקמן: מנהל המחלקה, שישה פרקליטים, שני עוב ,די מנהלה .ארבעה מתמחים, סטודנט ושני בני שירות לאומי משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 158 הטיפול בערר אצל הגוף הסוגר לא יעלה על11 ימים". זמן הטי פול לאחר שקלול מוזן למערכת ."הממוחשבת במחלקה כ"תאריך יעד לסיום הטיפול בתיק בתגובת הפרקליטות ל טיוטת דוח הביקורת , צורף לראשונה מסמך תרשים זרימה שכותרתו "שלבי העבודה על תיק במחלקת עררים", הכולל את זמני הטיפול בשלב תהליך העבודה בתיק ערר במחלקה ,החל מקליטת ערר ופתיחת תיק ערר במחלקה ,עבור בשיבוץ התיק לטיפול הגורם המתאים וכלה בקבלת החלטה בערר וגניזת התיק . ,כמצוין בתגובה תרשים זה לא עמד לפני .צוות הביקורת במהלך ביצוע הביקורת בהתאם לעדכון במערכת המחשוב של מחלקת עררים בראשית שנת1021 , נשלחות לפרקליטים שתי התראות לתי( בת הדוארoutlook ), שבועיים לפני מועד היעד ושבוע לפני מועד היעד. אם חלף מועד היעד והטיפול בערר לא הסתיים, נשלחת התראה כאמור למנהל המחלקה128 . בנוסף, נקבע במחלקה מנגנון לזיהוי פיסי של תיקים עם דחיפות מיוחדת- תיקים עם "מדבקה ירוקה" לסימון תיקי ערר בעבירות מין או אלימות חמורה שזמן הטיפול הכולל בהם נקבע ל-1 חודשים, וכן תיקים עם "מדבקה אדומה" לסימון תיקים עם רגישות מיוחדת, ובכללם תיקים .שחלפו שנתיים ממועד ביצוע העבירה בנוסף, מסדירים נהלי העבודה במחלקת עררים את אופן יידוע נפגע עבירה הן בדבר פתיחת תיק ערר במחלקת ע ררים, הן על ההחלטה שהתקבלה בערר. זאת, באמצעות משלוח הודעה .בכתב ,הנחיות ונהלי העבודה של מחלקת עררים שמורים בתיקיה במערכת המחשוב של המחלקה אשר לכל עובדי המחלקה גישה אליה. לדברי מנהל מחלקת עררים, עדכון ושינוי ההנחיות ונהלי העבודה נעשה באישורו ומובא לידיעת ע.ובדי המחלקה גם במסגרת ישיבות מחלקה 1. בהעדר הנחיות ונהלי עבודה כוללים ובהעדר גורם מתכלל לטיפול בערר על כל תחנותיו ושלביו והממשקים ביניהם , אין מנגנון המבטיח עמידה בזמן הטיפול הכולל שנקבע בחוק. זמן הטיפול הפנימי שנקבע בנהלי מחלקת עררים לטיפול בערר בעבירות מ,ין או אלימות חמורה העומד על 1 חודשים, אינו מבטיח כי זמן הטיפול הכולל, לרבות על- ידי הרשות הסוגרת והמשנה לפרקליט המדינה, יעמוד על2 ,חודשים לכל היותר. בדיקה מדגמית של התיקים הדגימה כאמור, זמן טיפול כולל ממוצע,בעבירות מין או אלימות חמורה של20 .וחצי חודשים ו . העדר תיעוד של מלוא תהליך הטיפול בערר 2. בדיקה מדגמית של תיקי ערר העלתה, כי אין תיעוד של מלוא הטיפול בערר על כל תחנותיו , :כדלקמן אין בתיקים תיעוד של הטיפול בערר משלב הגשתו לרשות הסוגרת ועד להעברת .המלצת הרשות הסוגרת למחלקת עררים כך למשל , מכ תב יידוע בדבר פתיחת תיק ערר נשלח ל נפגע עבירה רק לאחר פתיחת תיק במחלקת עררים ולא בסמוך לאחר הגשת הערר לרשות הסוגרת. ,פער הזמנים הוא מספר חודשים ב .דרך כלל כמו כן, אין תיעוד של ה משך ה טיפול 128 צוות הביקורת קיבל לידו דוגמה של "תזכורת אוטומטית ממערכת עררים" שנשלחה לתיבת הדואר האלקטרוני של מנהל מחלקת עררים ביום1.2.1021 . משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 159 ב ,ערר ככל שהמשנה לפרקליט המדינה הורה על קבלת עמדת פרקליטות המחוז לעניין קבלת הערר ב אופן של השלמת חקירה , ואין תיעוד של יידוע נפגע עבירה על ההחלטה בערר. 1. מעיון בתיק ערר שמספרו2012522521-2 ,כדוגמה עולה כי במכתב מיום10.1.1021 של עובד מחלקת עררים לפרקליטות מחוז ירושלים, התבקשה הפרקליטות לעדכן בדבר עמדת הפרקליטות לעניין השלמת החקירה, תוך .שצוין כי רק לאחר מכן יידעו את העוררת בהחלטה הערר הוגש ביום11.0.1022 , ולא נמצא בתיק כל תיעוד להמשך הטיפול לאחר מכתב זה וממילא ליידוע העוררת, הגם שנכון למועד מכתב מחלקת עררים חלפו כבר שנתיים ו- 7 חודשים. 2. ,בנוסף מצאה הביקורת כי ב- 12 תיקים, מתוך2. תיקים ש נבדקו (כ- 38% ) שניתנו בהם ,החלטות לא היה בתיק הנייר תיעוד של החלט ת המשנה לפרקליט המדינה . מנהל מחלקת עררים ,אישר בפגישה עם צוות הביקורת כי לא תמיד קיי ם בתיק הערר תיעוד של החלטת המשנה לפרקליט המדינה , הואיל ובפרקטיקה, לעיתים, ההחלטה מתקבלת בישיבה משותפת של נ צי ג מחלקת עררים עם המשנה. לדברי מנ הל מחלקת עררים, במצב דברים זה התאריך המצוין על- גבי המכתב הוא .תאריך ההחלטה בערר בנוסף, ההחלטה בערר מתועדת במערכת .)עררים (ממוחשבת 1. לדברי מנהל המחלקה, תיעוד הטיפול בערר נעשה בתיק הנייר. התיעוד בתיק המחשב נוגע רק לבאים: פרטי התיק, לרבות פרטי הרשות הסוגרת, פרטי העורר, פרטי הנילון (החשוד) ופרטי הגורם המטפל; סטטוס הטיפול בתיק, לרבות תאריך היעד לסיום הטיפול בו; פרטי חוות .הדעת בערר; ופרטי ההחלטה בערר הביקורת מצאה הקפדה על תיעוד המסמכים הבאים בתיק הערר )(תיק הנייר , כדלקמן: מכתב לנ פגע עבירה בדבר פתיחת תיק ערר במחלקת עררים, חוות דעת בכתב (המלצה) של הרשות הסוגרת, חוות דעת בכתב של מחלקת עררים ומכתב ל נפגע עבירה .בדבר ההחלטה בערר 1. תיעוד חלקי וחסר בתיק הערר אינו מאפשר בקרה, הפקת לקחים ולמידה- העדר תיעוד של מלוא הפעולות הקשורות בטיפול בערר בתיק הערר, ממועד הגשתו עובר להחלטת המשנה לפרקליט המדינה וכלה במועד המצאת המכתב לנפגע עבירה, אינו מאפשר פיקוח ובקרה על ביצוע ועמידת בהוראות הדין, לרבות נקיטת פעולות לצורך הבטחת ביצוע. בנוסף, העדר תיעוד .מלא אינו מאפשר בקרה ותהליך הפקת לקחים בדיעבד ז . העדר פיקוח ובקרה על תהליך הטיפול בערר על כל תחנותיו 2. צוות הביקורת מצא כי אין מנגנון של פיקוח ו בקרה על הטיפול בערר, על כל שלביו ותחנותיו, כמקשה אחת . ,בנוסף אין פיקוח ובקרה על זמני טיפול הרשות הסוגרת בערר והעברת המלצתה למחלקת עררים . זאת ,לדברי מנהל מחלקת ע,ררים הואיל ו לא הוקנתה לו סמכות על-פי דין ל פקח אחר טיפול הרשות הסוגרת . 1. מנהל מחלקת עררים אחראי על פיקוח ובקרה בקשר ל פעילות עובדי המחלקה.בלבד בכל הנוגע לעמידה בזמני ה ,טיפול בערר גובשו במחלקה מנגנוני פיקוח ו בקרה שעיקרם הן מנגנון מחשובי למשלוח התראות לפרק ליט המטפל ולמנהל המחלקה עובר לחלוף מועד היעד לסיום ( הטיפול בתיק ולאחריו, הן מנגנון לזיהוי פיסי של תיקים עם דחיפות מיוחדת כמפורט)לעיל. משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 165 ח . העדר מערכת מחשובית אחת התומכת בכל שלבי הטיפול בערר או פתרון מחשובי חלופי, להבטחת מעקב ורציפות ההליך 2. מחלקת עררים ע ובדת עם מערכת מחשוב נפרדת ועצמאית ("מערכת עררים"), שאינה קשורה )בממשק עבודה למערכת המחשוב של פרקליטות המדינה (תנופ"ה129 . שלבי הטיפול בערר על- ידי הרשות הסוגרת מבוצעים במערכת מחשוב נפרדת, ואינם מתועדים ובני מעקב אחר גורם .מתכלל אחד 1. יתרה מזאת, רק תוצר טיפול הרשות הסוגרת- מסמך חוות דעת בדבר המלצה בערר- נשלח למחלקת עררים. פרטי המלצת הרשות הסוגרת בערר מוזנים למערכת עררים בדיעבד. באמור יש כדי ללמד העדר מערכת מחשובית אחת התומכת בכל שלבי הטיפול בערר או כל פתרון מחשובי חלופי, להבטחת מעקב ורציפות ההליך. 2. מערכת "המחשוב של מחלקת עררים אינה כוללת דוחות מובנים, המאפשרים ב"לחיצת כפתור הפקת דוחות, אשר יוכלו לסייע בפיקוח ובקרה על עמידה בלוחות זמנים ואחר ביצוע. לדברי מנהל מחלקת עררים, הוא מסתייע בעובד מנהלי לצורך הפקה ידנית של דוחות ממערכת המחשוב הקיימת לצורך פיקוח ובקר.ה, זאת על בסיס שוטף הפקת מידע ונתונים כאמור .חשופה להעדר שלמות ודיוק המידע לצד העדר זמינות ונגישות למידע השלכות על נפגעי עבירה 2. אי עמידה במועד שנקבע בדין למתן החלטה בערר , מסבים לנפגעי עבירה ,עינוי דין עוגמת נפש, תסכול ומתח, לצד פגיעה בשגרת חייהם . 1. ל נוכח העובדה כי הערר הוא על החלטה שלא להעמיד את החשוד לדין, מתחדד ביתר שאת הצורך של נפגע עבירה בבהירות לגבי סופיות ההליך, ובהקשר זה התמשכות בירור הערר אף מביאה לפגיעה באמון הציבור,, ובכללו נפגעי העבירה בפרקליטות ובמערכת אכיפת החוק בכללותה. עיקרי תגובת המבו קרים 1. בימים אלה נכתבת הנחיית פרקליט מדינה, אשר נועדה בין השאר לשפר את ממשקי .העבודה של מחלקת עררים עם הגורמים הסוגרים, למען טיפול בערר באופן מיטבי בהנחיה זו ייקבעו לראשונה הוראות הנוגעות למועדים מקסימליים לטיפול בערר. חלק זה עומד להיות מופץ כבר בשבועות ה קרובים. ההנחיה המלאה תופץ כאשר תושלם כתיבתה. מטבע הדברים, הנחיה זו תיתן מענה לחלק מ מ מצאי הביקורת המובא ים .בדוח ככל שיוחלט לאמץ את המלצות הדוח ולהפוך את מחלקת עררים לכזו אשר מרכזת את 129 לדברי מנהל מחלקת עררים, אין תכנית בטווח הקרוב להסב את מערכת עררים (מערכת )המחשוב של מחלקת עררים .לתנופ"ה משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 161 כל שלבי הטיפול בערר, הדבר יצריך חשיבה ושינוי ארגוני במחלקה ואולי אף תיקון .חקיקתי, הכול בתלות במודל ניהול הערר שיבחר 2. מחלקת עררים אינה גוף מפקח על עבודתן של הרשויות הסוגרות בנושא עררים. עם זאת, אין זה מדויק לומר שאין כל פיקוח בנושא מצד "כל גורם אחר", שכן קיים פיקוח .בתוך כל רשות סוגרת על התיקים המגיעים אליה עם ערר 1. נעשית עבו דה כיום מול אגף מערכות מידע לבניית דוחותBI .מותאמים ומעודכנים .בקשה מצידה של מחלקת עררים בעניין הועברה כבר לפני חודשים ארוכים .. מחלקת עררים רואה כיעד מרכזי מתן שירות מקצועי, מהיר ואדיב לציבור בכלל ולנפגעי העבירה בפרט. לצורך כך ובנוסף לפעולות שפורטו שלעיל , נערכו בשנים האחרונות מספר שינויים, וביניהם: שכלול ושיפור המענה האנושי הניתן לאזרחים, כך שכעת ניתן מענה שוטף, זמין ומדויק; יצירת מענה קולי מפורט אשר בו ניתן פירוט על דרכי ההתקשרות עם המחלקה ונוהלי העבודה מולה; הוקם אתר אינטרנטי מודרני ועשיר למחלקה באתר של משרד המשפטים, אשר בימים אלה נעשית בו עבודה נוספת למען יצירת ממשק אינטראקטיבי עם נפגעי העבירה; ועוד. לצד אלה, התקיימו מפגשים עם ארגונים (המייצגים באופן מוסדי נפגעי עבירה בתחומים השונים) שלהם ממשק עבודה פעיל עם מחלקת עררים, ומפגשים פרטניים עם נפגעי עבירה במ.קרים המתאימים הערות צוות הביקורת: .צוות הביקורת מברך על גישת מנהל מחלקת עררים בתגובה משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 165 'ממצא מס8 - ליקויים ביישום הוראות החוק בדבר זכויות נפגע עבירת מין או אלימות חמורה להב עת עמדה בשלבים שונים בהליך פלילי רקע 2. בחוק זכויות נפגעי עבירה נקבעו הוראות המעני קות לנפגעי עבירת מין או אלימות חמורה זכות להביע עמד ה .בהליך הפלילי זאת בנוסף לזכויות העומדות לנפגעי עבירה לקבל מידע על שלבים שונים בהליך הפלילי , כ לשון דברי ההסבר לחוק זכויות נפגעי עבירה "על בסיס ההכרה בצרכים המיוחדים של הנפגעים בעבירות החמורות, ומתוך הכרה במגבלות הארגון והתקציב ".של הרשויות :הזכות להביע עמדה נקבעה בצמתים מרכזיים בהליך הפלילי, כדלקמן הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם (הוראת סעיף20 לחוק ותקנה21 לתקנות) , הסדר לסגירת תיק המתגבש עם החשוד (סעיף20 )לחוק, וכוונה לעכב את ההליך הפלילי נגד הנאשם (סעיף22 לחוק ותקנה21 לתקנות). שמיעת עמדת נפגע עביר ת מין או אלימות חמורה אמורה להיעשות טרם קבלת החלטה בעניין על- .ידי הפרקליטות 1. על משמעו ת הזכות של נפגע עבירה להביע עמדה, עמד בית המשפט העליון בפסיקה עניפה לעניין הסדר טיעון ויצק לה תוכן מהותי, אשר נכון ורלוונטי ל כל שלב בהליך הפלילי שבו .עומדת לנפגע עבירה זכות זו בפסק די ן מנחה בעניין, בג"ץ1.22500 פלונית נ' פרקליט המדינה, עמדה כבוד השופטת עדנה ארבל130 בהרחבה על החובות שעל התביעה למלא בנוגע למתן זכות לנפגע העבירה להביע עמדתו לעניין הסדר טיעון , "על מנת להפיח רוח ונשמה "בהוראות החוק באופן שיגשים את מטרתו המוצהרת131, ואל ו עיקרן : )(א להביא ב פני נפגע העבירה תמונת מצב רחבה לעניין האפשרות שייחתם הסדר - שמשמע ה ל יתן לנפגע עבירה הסבר ומידע אודות ההסדר הנשקל על-ידה ,אודות השיקולים העומדים ,ביסוד הכוונה לערכו ו אודות האיזון שנערך במ סגרתו בין האינטרסים השונים הרלוונטיים לעניין . מטרתה של חובה זו היא ליתן בידי נפגע העבירה את ה אפשרות להבין את מלוא .משמעויותיו של ההסדר, בטרם יביע עמדתו בעניין (ב ) לשמוע את עמדת נפגע העבירה בלב פתוח ובנפש חפצה - שמשמע ה להתרשם מנקודת השקפתו של נפגע הע ב ירה על העניין ו ,לעמוד על שיקוליו ורצונותיו זאת מן הטעם שהבנת המניעים והשיקולים המנחים את נפגע העבירה, כפי שהם מתוארים על- ידו, יכולה ללמד את התביעה על כך שהנפגע לא הבין את מלוא משמעויותיו של ההסדר מבחינתו, ומכאן שהסכמה או אי הסכמה שהביע ביחס אליו לא מבטאת נכונה א ת עמדתו הפנימית . כחלק מחובה זו, על התביעה ליתן לנפגע עבירה שהות סבירה בנסיבות העניין לגבש את עמדתו ביחס להסדר, בין באופן עצמאי ובין לאחר היוועצות עם גורמים נוספים, לרבות שהות לשכור לעצמו ייצוג משפטי, ככל שחפץ בכך. 130 בג"ץ1.22 ,פלוני נ' פרקליט המדינה פסקאות.-0 ( לפסק דינה1000 .) 131 ,"עדנה ארבל "מעמדו של קרבן העבירה בהליך הפלילי ספר גבריאל בך ( 1022 ) 21. , עמוד100 . משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 163 )(ג ל יתן משקל ל עמדתו של נפגע העבירה- שמ שמעה לשקול את עמדת נפגע העבירה במסגרת מכלול השיקולים הנשקלים על ידה .בהתייחס לאפשרות לעריכת הסדר כך למשל, יכול נפגע עבירה, בעמדה שהביע בפני התביעה, להאיר באור אחר פן ראייתי שהיווה קושי בעיני התביעה ושיקול בהחלטה להגיע ל .הסדר ,בהקשר זה על התביעה להוסיף להבה יר לנפגע העבירה כי בסיכומו של דבר עמדתו היא אך שיקול אחד מבין הש יק ולים שעליה להביא בחשבון , וכי היא א ינה מחויבת לעמדה שנפגע העבירה הביע בפניה, ובית המשפט רשאי לאשר את ההסדר חרף .התנגדותו כל הפעולות דלעיל נכונות, בהתאמה, גם לאופן מימוש הזכ ו ת העומדת לנפגע עב יר ת מין או אלימות חמורה להביע עמדתו, הן לעניין הסדר לסגירת תיק עם החשוד הן לעניין כוונה של .הפרקליטות לעכב את ההליך הפלילי נגד הנאשם 2. על רקע דברים אלה, בדק צוות הביקורת האם הפרקליטות מ קיימ ת את חובותיה ליתן לנפגע עבירת מין או אלימות חמורה הזכות להביע עמדה בצמתים מרכזיים בהליך הפלילי , על- פי הוראות החוק ובהתאם לתוכן המהותי שיצק להן בית המשפט העליון , כאמור (בדיקה ב מישור ה דיוני- )פרוצדורלי .צוות הביקורת לא בדק היבטים הנוגעים לשיקול הדעת שהופעל על- ידי הפרקליטות בהליכים אלה )(המישור המהותי , אשר אינ ם בתכולת הביקור ת. 1. צוות הביקורת בדק קיום חובה זו הן ביחס להסדר טיעון שהתגבש עם הנאשם, הן ביחס לכוונה לעכב את ההליך הפלילי נגד הנאשם . בכל הנוגע להסדר לסגירת תיק עם החשוד, נמסר לצוות הביקורת כי לא גובש כל הסדר כאמור בעבירת מין או אלימות חמ ו רה, בתקופת ,הביקורת ולאחריה בו שים לב כי בהתאם להוראת סעיף20 ,א לחוק סדר הדין הפלילי ניתן לערוך הסדר לסגירת תיק עם החשוד רק בעבירות חטא או עוון , אשר ככלל אינן עבירות מין או אלימות חמורה132 . ממצאי משנה של הביקורת בנושא הבעת עמדה של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה להלן תמצית ממצאי משנה של הביקורת שצוות הביקורת מצא בתת-נושא זה: הסדר טיעון .א העדר הנחי י ת פרקליט המדינה התואמת את הוראות החוק והפסיקה וחסרים מהותיים ב מצב ה קיים. .ב אי הקפדה על קיום זכות נפגע עבירת מין או אלימות חמורה להביע עמדה. .ג הבעת עמדה של נפגע העבירה נעשית פעמים רבות בשלב ,מאוחר לאחר שהפרקליטות והסניגור הגיעו ל'הסכמה .' על הסדר הטיעון .ד ,העדר הנמקה מפורטת של הסדר הטיעון בניגוד להנחיית פרקליט המדינה וכפועל יוצא כשל בפיקוח ובקרה אחר יישום הוראות הדין בעניין. .ה העדר דיווח מסודר בדבר הסדרי הטיעון בפרקליטות המחוז. .ו אי בה.ירות וחסרים ביישום הוראות החוק בנוגע להסדר טיעון בשלב הערעור 132 בהשוואה לעבירות מין ואלימות חמורה כהגדרתן בחוק זכויות נפגעי עבירה, סעיף 20 א לחוק סדר הדין הפלילי רלוונטי רק במקרה שההסדר נערך בעבירה של מעשה מגונה, לפי סעיף211 .(ג) לחוק העונשין משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 164 עיכוב ההליך הפלילי .א העדר הנחי ות .ונהלי עבודה .ב חוסר אחידות בטיפול פרקליטויות המחוז בבקשה לעיכוב הליכים לעניין הבעת עמדה על- ידי .נפגע העבירה להלן נתייחס לכל אחד מממצאי המשנה :בפירוט הסדר טיעון לשם הנוחות, מובא להלן תרשים המתאר את הצמתים המרכזיים בתהליך תקין של עריכת הסדר טיעון עם הנאשם, וזכויות נפגע עבירת מין או אלימות חמורה בתהליך זה (זכויות יו לקבל מידע - "יידוע" - נדונו בהרחבה בממצא2 (סעיף קטן ב1 ()(ב) וסעיף קטן ב1 :))(ג), לעיל הסדר טיעו ן מתגבש ( על רקע משא ומתן בין הפרקליטות לנאשם) יידוע נפגע העבירה על פרטי הסדר הטיעון המתגבש מתן שהות מספקת לנפגע עבירה לגבש עמדה הבעת עמדה של נפגע העבירה בחינה ושקילה של עמדת נפגע העבירה החלט ת הפרקליטות על הסדר הטיעון הבאת הסדר הטיעון לאישור בית המשפ ט יידוע נפגע העבירה על הסדר הטיעון .א העדר הנחי י ת פרקליט המדינה התואמת את הוראות החוק והפסיקה וחסרים מהותיים ב מצב ה קיים 2. הנחיית פרקליט המדינה21.0 - ההנחיה המרכזית בנושא נפגעי עבירה- אינה כוללת כל התייחסות לזכות נפגע עבירת מין או אלימות חמורה להביע עמדה לעניין הסדר טיעון .המתגבש עם הנאשם סעיף21 (ג) להנחיה קובע רק כי לבקשת "קורבן עבירה" , ימסור לו הפרקליט המטפל בתיק, "במידת האפשר וככל שהדבר רלוונטי", מידע בדבר "השיקולים .בדבר הסדר טיעון עם הנאשם והמלצת הפרקליט לגבי גזר הדין." הא ותו לאו הנחיה זו גם אי.נה כוללת הפניה להנחיות פרקליט המדינה בנושא עריכת הסדר טיעון 1. 'הנחיית פרקליט המדינה מס1.2 ""הנחיות לעריכת הסדר טיעון ( מיום22.1.2.1. ו מעודכנת ליום21.1.100. ; להלן- "הנחיית פרקליט המדינה8.1 ") כוללת התייחסות ל"מעמד הקורבן בהסדר טיעון" (סעיפים11-10 להנח יה), אך זו חסרה וחלקית ואינה בבחינת הנחיות סדורות ומלאות באשר לחובות המוטלות על הפרקליטות לצורך מימוש זכות נפגע עבירה להביע עמדתו .בנוגע להסדר הטיעון המתגבש נפרט: 1.2 . חרף לשון הוראת סעיף20 ,לחוק ש לפיה נפגע עבירת מין או אלימות חמורה זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע עמדתו לפני התובע טרם קבלת החלטה בענין, נקבע בסעיף 10 להנחיית פרקליט המדינה, כי "בפרקליטויות השונות נעשה כל מאמץ על מנת ,לשמוע את עמדת הקורבן ובני משפחתו בתהליך ההחלטה על עריכת הסדר טיעון וזאת ב התאם להוראת סעיף20 "...לחוק זכויות נפגעי עבירה (ההדגשה)אינה במקור. עוד צוין, כי "בייחוד הדבר חשוב בעבירות אלימות במשפחה ועבירות מין, בתיקים של משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 165 תאונות דרכים קטלניות, רצח, הריגה וגרם מוות ברשלנות." אלא שחוק זכויות נפגעי 'עבירה מגדיר בדיוק פרטי העבירות שהוראת סעיף זו חלה עליהן (תוספת ראשונה א לחוק) ואין בי ן שתי קבוצות עבירות אלו.בהכרח הלימה 1.1 . אין בהנחיה התייחסות מספקת לחובה המוטלת על הפרקליטות להביא בפני נפגע העבירה תמונת מצב רחבה לעניין האפשרות שייחתם הסדר טיעון, וליתן ביד ו האפשרות להבין את מלוא משמעויות הסדר הטיעון. ב הקשר זה, קובעת ה הנחיה רק כי "יש לסייע במ"תן אינפורמציה עובדתית בסיסית , וכן "יש לשתף בשיקולי ".התביעה ככל שניתן זאת, תוך קביעת הסייג ש לפיו "במקרים שבהם הקורבן עלול להיות מעורב באירועי אלימות נוספים (...), יש לנקוט משנה זהירות בהתבטאויות ".כלפי הקורבן, במסגרת שיתופו בנימוקי ההחלטה להסדר טיעון 1.2 . אין בהנחיה התייחסות מספק ת לחובה לשמוע את עמדת נפגע העבירה בלב פתוח .ובנפש חפצה, לרבות לעניין מתן שהות מספקת לגבש את עמדתו ביחס להסדר בהקשר זה, קובעת ההנחיה רק כי""יש לשמוע את עמדת משפחת הקורבן. 1.1 . אין בהנחיה התייחסות מספק ת לחובה ליתן משקל לעמדתו של נפג ע העבירה. בהקשר זה, קובעת ההנחיה רק כי "יש להביא בחשבון, ככל שהדבר ניתן וראוי, את אינטרס ".הקורבן בכלל השיקולים כן צוין כי שיתוף הקורבן ובני המשפחה צריך להיעשות ברגישות רבה, מתוך הבנה למצוקות הקורבן. אך "עם זאת, אין לאפשר ללחץ של הקורבן ומשפחתו להשפיע על ה."החלטה המקצועית 2. 'הנחיית פרקליט המדינה מס1.1 "הסדר טיעון בעבירת מין ובעבירה של התעללות בקטין בתוך המשפחה" ( מיום11...2.1. ומעודכנת ליום2.2.1002 ) אינה כולל ת כל התייחסות לזכות של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה להביע עמדה לעניין הסדר טיעון המתגבש עם הנאש ם . זו גם אינה מפנה להנחיית פרקליט המדינה1.2, החסרה כשלעצמה . האמירה היחידה בהנחיה, הרלוונטית לענייננו קובעת כי "בתיקים מסוג זה יש חשיבות יתרה גם ליצירת קשר עם הקורבן ומשפחתו על מנת להסביר את השיקולים שהובילו .להסדר הטיעון" (ההדגש ות ן אינ במקור). דהיינו יידו ,ע בדיעבד ולא מילה על הזכות של נפגע העבירה להביע עמדה מראש לעניין .הסדר הטיעון 1. בנוסף , אין כל הנחיה של פרקליט המדינה או הנחיות פנים ארגוניות בפ רקליטויות המחוז ובמחלקות הרלוונטיות בפרקליטות המדינה לעניין המועד והאופן שבו זכאי נפגע עבירה להביע ,עמדתו ומי ה .גורם האחראי על ביצוע הפעולות הקשורות במילוי חובות הפרקליטות בעניין זאת, כדי להבטיח הן ידיעת הפרקליטים את החובות המוטלות עליהם בעניין, הן .ביצוען בהתאם ל תקנה21(א) לתקנות זכויות נפגע י עבירה , זכאי נפגע עבירת מין או אלימות חמורה למסור עמדתו בעניין בכתב , למזכ ירות פרקליטות המחוז או למזכירות הפרקליטות המטפלת ,)בערעור (המחלקה הפלילית בתוך21 יום מהמועד שהמידע הובא לידיעתו, אלא אם כן התובע הודיע לו על אפשרות למסור הודעה במועד אחר או בדרך אחרת. עוד נקבע בתקנה21 )(ב לתקנות, העבירות שבהן זכאי נפגע עבירה להביא עמדתו ל פני "הגורם המאשר" והחלופות העומדות בפניו לעשות כן (בכתב או בעל- פה במסגרת פגישה). בהתאם לתקנה21 ,(ג) לתקנות הבעת עמדה בכתב תהיה ערוכה לפי טופס2 .שבתוספת משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 166 1. חרף הוראת תקנה21 (ו) לתקנות, אין בפרקליטות נהלים לעניין המועד שבו נפגע י עביר ות לפי סעיף2.1 ("איומי ם") וסעיף211 )(ב- )"(ג) ("תקיפות בנסיבות מחמירות כלפי בני משפחה .זכאים להודיע על רצונם להביע עמדתם לעניין פרטי הסדר הטיעון, ובהתאם להביע עמדתם 2. במכתב של המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, מר אלי אברבנאל, לפרקליטי המחוזות הפליליים ומנהלי מחלקות רלוונט יות בפרקליטות המדינה, מיום10.20.1022 , הוא ביקש לרענן את הוראות החוק והנחיות פרקליט המדינה לעניין הזכות העומדת לנפגעי עבירה להביע עמדתם לעניין הסדר הטיעון. במסגרת מכתב זה חזר על העיקרים דלעיל, תוך שהפנה גם לבג"ץ .פלונית צוות הביקורת סבור ש אין במכתב זה כדי להוות את ההסדרה הנדרשת בעניין, .על רכיביה ופרטיה כמפורט לעיל מטבעו, הוא גם אינו נגיש וזמין לכל הפרקליטים .בתקופת הביקורת ולאחריה .ב אי הקפדה על קיום זכות נפגע עבירת מין או אלימות חמורה להביע עמדה 2. צוות הביקורת מצא, כי ב- 11 ,תיקי פרקליטות שנבדקו בנושא זה שבהם היו21 נפגעי עבירת מין או אלימות חמורה, ו- 21 נאשמים, נדרשה הפרקליטות לשמוע עמדת נפגע העבירה ב- 98 מקרים (שכן ייתכן יותר מנאשם אחד בתיק ויותר מנפגע עבירה אחד בתיק, אז על הפרקליטות לשמוע עמדת כל אחד מנפגעי עבירה בתיק ביחס להסדר הטיעון שהתגבש עם כל אחד מ .)הנאשמים ב- 68 מקרים ( 69% ) לא הביעו נפגעי העבירה את עמדתם לעניין הסדר הטיעון המתגבש עם הנאשם .רק ב- 31 מקרים ( 31% ) נפגעי העבירה הביעו את עמדתם כאמור. ביחס לנפגעי העבירה שלא הביעו עמדתם, אין הוֹרָ יָה לכך שנפגע העבירה התבקש להביע עמדה ומסר כי אינו מעוניין בכך. להלן ,תרשים ה מתאר את המקרים ש בהם נפגעי העבירה הביעו עמדה לעניין הסדר הטיעון המתגבש עם הנאשם, בהתפלגות לפי פרקליטויות המחוז השונות: משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 167 1. צוות הביקורת מצא, כי בכל התיקים הביעו נפגעי העבירה את עמדתם בעל-פה ., ולא בכתב בהקשר זה, הו סיף צוות הביקורת ומצא, כי בתיקים שבהם הפרקליטות יידעה את נפגעי ( העבירה בדבר הסדר הטיעון המתגבש10 מקרים מתוך201 , לעיל ממצא2 (סעיף קטן ב1 ))(ב ,) רק במקרה אחד כללה ההודעהה מידע על הזכות של נפגע העבירה להביע עמדתו לעניין פרטיו של הסדר הטיעון באמצעות מסירת הו דעה בכתב בתוך21 .יום ב- 56 המקרים, לא כלל היידוע מידע על זכות זו העומדת לנפגע העבירה. 2. ( צוות הביקורת מצא עוד, כי מתוך המקרים שבהם הביע נפגע העבירה את עמדתו20 מקרים מתוך.1 ,), לעיל ב- 55 מקרים( 73% )לא נתנה הפרקליטות לנפגע עבירה הסבר ומידע אודות הסדר הטיע ון ואודות המשמעויות והשיקולים .שביסודו רק ב-8 מקרים ( 57% ) נתנה הפרקליטות .הסבר ומידע, כאמור צוות הביקורת מצא שונּות מסוימת בין פרקליטויות המחוז לעניין היקף המידע שנ מסר לנפגע העבירה ,בהקשר זה, מסר אחד מפרקליט י המחוז לצוות הביקורת, כי הפרקליט המטפל לא יביא ב פני נפגע העבירה את השיקולי ם שביסוד הסדר הטיעון, שכן לדבריו " החובה היא .לאפשר לנפגע עבירה להביע עמדה ולא לנמק בפניו למה הגעתי להסדר מסוים" 1. מכל מקום, כל פרקליטי המחוזות ומנהל המחלקה לחקירות שוטרים הדגישו בפני צוות הביקורת כי קיימת הקפדה רבה של הפרקליטים ומודעות גבוהה לעניין מימוש זכויות נפגעי עבירה בהליך הסדר הטיעון. כולם ציינו את הרגישות הרבה הנדרשת במפגש עם נפגעי העבירה .ותיארו פגישות טעונות ומורכבות עם נפגע העבירה, במסגרתן שמעו את עמדתו 1. בפועל, בדיקה התיקים הדגימה כי במרבית התיקים לא ניתן לנפגע העבי רה הסבר ומידע אודות הסדר הטיעון שנשקל על-ידה והשיקולים שבבסיסו. בתוך כך, נמ צא כי רק בשליש המקרים הביע .נפגע העבירה עמדתו לעניין הסדר הטיעון ג . הבעת עמדה של נפגע העבירה נעשית פעמים רבות בשלב מאוחר, לאחר שהפרקליטות והסניגור הגיעו ל'הסכמה' על הסדר הטיעון 2. חלק מהחובה לשמוע את נפגע העבירה בלב פתוח ובנפש חפצה, כולל מתן שהות סבירה לנפגע העבירה לגבש את עמדתו ביחס להסדר, בין באופן עצמאי ובין לאחר היוועצות עם גורמים נוספים. 1. צוות הביקורת מצא לגבי20 המקרים (לעיל), שבהם נפגעי העבירה הביעו את עמדתם לעניין הסדר ,הטיעון המתגבש עם הנאשם ב כי- 54 מקרים עמד פרק הזמן שניתן לנפגעי העבירה ממועד היידוע על פרטי הסדר הטיעון המתגבש ועד למועד הבעת העמדה על- ידי נפגע עבירה, על1 ימים, כלומר נפגע העבירה הביע את עמדתו במועד היידוע. רק במקרה אחד הביע נפגע העבירה את עמדתו לאחר13 י מים ממועד היידוע על פרטי הסדר הטיעון המתגבש עם הנאשם.)(על מקרה זה בפירוט, להלן ב-4 המקרים הנותרים, הפרקליטות לא יידעה את נפגע העבירה על הסדר הטיעון המתגבש (על- .)פי הרישומים בתיק 2. לדברי פרקליטי המחוזות ומנהל המחלקה לחקירות שוטרים, ולדברי הרפרנטיות לעניין נפגעי ,עבירה ,ככלל נותנת( הפרקליטות לנפגע העבירה את פרק הזמן העומד לו לפי דין21 יום) לגבש משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 168 ,עמדתו. עם זאת, פעמים רבות, בפועל מביע נפגע העבירה עמדתו במעמד שיחת הטלפון בנוגע .ליידוע על הסדר הטיעון המתגבש עם הנאשם מקצת הרפרנטיות ציינו, כי ייתכנו מקרים שבהם י.ש דחיפות או ישיבה דחופה ולא תמיד יינתן לנפגע העבירה פרק זמן זה, הקבוע בדין 1. ,ככלל לא הי ת ה ל צוות הביקורת אפשרות לבחון האם פ רטי הסדר הטיעון שהתגבש הובאו בפני נפגע ה עבירה בנחרצות ומתוך תחושת דחיפות, והאם צורת הצגה זו של הדברים השפיעה הן על תוכן עמדתו לעניי ן הסדר הטיעון הן על ה מועד ש מסרּה. ,בהקשר זה תיארו פרקליטי המחוזות והרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה מקרים שבהם הצדדים להליך הפלילי מגבשים את הסדר הטיעון ב ין כותלי בית המשפט )"("בבוקר הדיון . אמנם צוין, כי הפרקליט המטפל יתקשר לנ פגע העבירה לקבל את עמדתו וככל ש גפנ ע העבירה יבקש ש הות לגיבוש העמדה, זו תינתן לו. ברם, ספק אם פניה לנפגע ה עבירה במעמד ובעיתוי אלה אינם מ שפיע ים , כשלעצמם, על עמדתו של נפגע העבירה , מחד גיסא, ועל שקילה ובחינה מלאה של עמדת נפגע העבירה על-ידי הפרקליט ות., מאידך גיסא 1. כך, כפי ש עלה מבדיקה של תיק פרקליטות(במסגרת הבדיקה המדגמית ,) שבו נערך הסדר טיעון עם נאשם שהואשם בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות133, כדלקמן: - ביום59./.5115 רשם הפרקליט המטפל לגורם "המופיע בדיון תזכורת", כי לאחר משא ומתן בעל-פה היום, הגענו להסדר טיעון על דרך של תיקון כתב האישום ורי כוך עמדה מסוים ביחס לתסקיר. זאת באישור הגורם הממונה בפרקליטות המחוז. הסדר הטיעון בכתב"(בניילונית בתיק) "נשלח היום בערב לסניגור, וככל שאינו מעוניין בו, יש לעמוד על .מועדים להוכחות - עיון בניילונית, העלה כי הפרקליט המטפל אכן שלח לסניגורו של הנאשם את נוסח הסד ר הטיעון ,""שנבקש להציג מחר בדיון וכן מסמך"הודעה על הסדר הטיעון" שיוגש לבית המשפט. - ביום המחרת ( 31./.5115 ), התקיים דיון בבית המשפט במסגרתו התעוררה סוגיה בעניין .חלופות מעצר וחזרת הנאשם לכפרו הפרקליט שהופיע בדיון קיים שיחה עם ה פרקליט המטפל ממנה עלה, כי "אין עמדה של המתלונן. לכן נתבקשה הפסקה של שעה, עד להג עת המתלונן לזיהויו ולאימות רצונו" .מול הפרקליט המטפל - באותו יום, לאחר הפסקה, נרשם בתיק כי "התקיימה שיחה עם המתלונן מחוץ לאולם לפני הדיון. הוסבר לו הסדר הטיעון. הביע הסכמתו וכן אישר את הסכם הסולחה, הכולל חזרת.הנאשם לכפרו למתלונן עדיין צלקת בפנים, אם כי קטנה יותר לעומת התיעוד .החזותי בחומר החקירה" כך רשם הפרקליט המטפל בתרשומת בדבר הצגת הסדר הטיעון בפני בית המשפט, לאחר שנקרא אליו על- .ידי פרקליט אחר שהופיע בדיון ב תיק ,זה פרטי הסדר הטיעון שהתגבש כלל לא הובאו לידיע ת נפגע העבירה. אלמלא סוגיה שהתעוררה בבוקר הדיון שנקבע להצגת הסדר הטיעון, ספק אם היתה מתבקשת עמדתו של .נפגע העבירה תיק זה הוא דוגמה למקרה שבו הסדר הטיעון הובא בפני נפגע העבירה ,בנחרצות ומתוך תחושת דחיפות כאשר ה הליך עשוי וגמור מבחינת הפרקליטות . 133 תיק פרקליטות מחוז חיפה , שמספרו01500002112521 . משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 169 2. לעיתוי שב ו נפגע עבירה מביע עמדתו לעניין הסדר הטיעון חשיבות רבה, שכן אם עמדתו נשמעת לאחר שהפרקליטות והסניגור ניהלו ביניהם משא ומתן ו הגיעו להסכמה סופית בעניין , קיים קושי מובנה, מטבעו של בן אנוש, לבחון ולשקול עמדת נפגע העבירה בנוגע להסדר זה בלב פתוח ונפש חפצה . אמנם פ רקליטי המחוזות והרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה ציינו בפני צוות הביקורת, כי הפרקליטים מונחים להבהיר לסניגור כי הסדר הטיעון שעליו הסכימו הוא בכפוף לשמיעת עמדת נפגע העבירה. אלא, שבמבחן המציאות, סבור צוות הביקורת, כי שמיעת נפגע העבירה בשלב מאוחר זה דומה יותר למת ן אפשרות טיעון פורמאלית בלבד , לרוב מב ל י שיהיה בשמיעת עמדת נפגע העבירה כדי לשנות מההסכמה שנתנה הפרקליטות להסדר הטיעון. 0. צוות הביקורת למד על התנהלות הפרקליטות בהקשר זה, מפסקי דין שבהם נדונו עתירות נגד הפרקליטות בקשר עם אי מילוי חובותיה לאפשר לנפגע העבירה ל הביע עמדה. כך, בג"ץ 221.521 עזבון המנוח סלאח ראפת ז"ל נ' היועץ המשפטי לממשלה134 , במסגרתו נדונה עתירה של נפגעי עבירה, בני משפחתו של המנוח, קורבן תאונת דרכים. כמצוין בפסק הדין, על רקע הערות בית המשפט שדן בהליך הפלילי בדבר קיומם של קשיים ראייתיים, החליטה פרקליט ות מחוז ירושלים ביום21.1.1021 כי יש מקום להגיע להסדר טיעון בעניינם של הנאשמים. בהמשך לכך, שוחח הפרקליט המטפל בתיק בו ביום עם שניים מאחיו של המנוח והודיע להם על ההחלטה העקרונית שהתקבלה . הם הביעו את אי שביעות רצונם מן ההחלטה ,ועמדתם הובאה בפני פרקליטת המחוז .אשר החליטה כי ההחלטה תישאר על כנה כבר למחרת היום , הודיעה המדינה לבית המשפט על ההסכמה שהתגבשה, וביום2..1.1021 הוצג .לבית המשפט הסדר הטיעון בפני בית המשפט בית המשפט העליון הביע בדיון הראשון שהתקיים בפניו, את אי שביעות רצונו מאופן ניהולו של הטיפול בהסדר ה טיעון בכל הנוגע להפרת זכויותיהם של בני משפחת המנוח, קורבן העבירה, כאשר ההודעה על ההסדר לבני המשפחה ניתנה "ברגע האחרון" ממש וללא הצגה .רחבה ומכבדת של ההסדר בעקבות כך, ומשטרם נגזר עונשו של אחד הנאשמים בתיק, קיימה פרקליטות מחוז ירושלים פגישה עם בני משפחת המנו ח, ביום21.1.1022 , שבה נפרסה בפניהם השתלשלות העניינים בתיק. לגופם של דברים, לא שינתה הפרקליטות את עמדתה לעניין הסדר הטיעון גופו135 . בית המשפט העליון החליט כי אין מקום להעניק סעד נוסף לעותרים, נפגעי העבירה, גם בהתחשב בכך שהפרקליטות עשתה מאמץ כן לתקן בדיעבד את הפגמים שנפלו בהליך. עם :זאת, ביקש בית המשפט העליון להדגיש את העיקרים הבאים " ... מסירת המידע לקורבן או לבני המשפחה צריכה להיעשות ברמה ,מספקת המאפשרת התייחסות ושהות מסוימת לצורך היערכות לתשובה :ככל שאין צורך דחוף בהליך מזורז. זאת ועוד קיומה של סמיכות זמנים קרובה במיוחד בין מסירת התנגדותו של נפגע העבירה ,(או, כמו בענייננו 134 בג"ץ221.521 עזבון המנוח סלאח ראפת ז"ל נ' היועץ המשפטי לממשלה , פסקה2 לפסק דינה של כבוד השופטת דפנ ה ברק- ( ארז1.21.1022 .) 135 שם , פסקה20 לפסק דינה של כבוד השופטת דפנה ברק- .ארז משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 175 משפחתו) להסדר הטיעון לבין חתימה על ההסדר עשויה לעורר תהיה שמא מדובר ב'מהלך סרק' לאחר שדעת התביעה כבר ננעלה. ... למעט במקרים חריגים, יש לאפשר לנפגע העבירה או בני משפחתו להכין את עצמם לקראת מ ... .סירת עמדתם בנוגע להסדר טיעון מתגבש קיומו של הליך נאות חשוב לא רק לגופם של דברים, אלא גם בשל יכולתו להפיג את התחושה הלא- קלה שבהכרח נותרת בליבם של בני המשפחה :נוכח הסדר טיעון שעמו הם אינם שלמים. גם היפוכם של דברים הוא נכון ככל שההליך נעשה בצורה מזורזת כ ך נפגמת תחושת ההגינות בלבם של הקרובים (או הקורבן עצמו, במקרים אחרים) אף כאשר לא דבק כל רבב בשיקול דעתן של רשויות התביעה." 136 .)(ההדגשות אינן במקור  צוות הביקורת מציין לחיוב שלושה מקרים שבהם קבע בית המשפט העליון, כי הפרקליטות איפשרה לנפגעי העבירה להביע את עמד תם כמתחייב מן החוק- פרקליטות מחוז מרכז137 ו פרקליטות מחוז צפון138 . 1. עיון בתיק פרקליטות (במסגרת הבדיקה המדגמית), שבו נערך הסדר טיעון עם נאש מת שהואש מה בעבירה של תקיפת קטין על-ידי אחראי139 , העלה:כדלקמן - בתיק הוגש כתב אישום, נקבע מועד לדיון הקראה של כתב האישום ש אליו לא התייצבה .הנאשמת ונקבע מועד חדש להקראה - בין לבין, קיים הפרקליט המטפל ביום20.20.1022 .פגישה עם סניגורה של הנאשמת כמצוין בתרשומת ממועד זה: "נוכח האמור לעיל הסכמתי להצעה . מסרתי לסניגור כי .אנו כפופים לזכויות נפגע העבירה ...התקשרתי לאימו של הפעוט, עדכנת י אותה בפרטי .ההסדר ומסרתי לה את מס' הטלפון שלי במידה ותרצה לשוחח עימי שוב מסרתי לה כי לרשותה14 יום להשיג על ההסדר".. לבקשתה, שלחתי לה בדואר העתק מכתב האישום - בתרשומת מיום22.22.1022 צוין כי אמו של הפעוט התקשרה לפרקליט המטפל והודיעה כי היא אינה מתנגדת להסד.ר .. תיק פרקליטות נוסף הממחיש את גמירות דעת הפרקליטות עובר לשמיעת נפגע העבירה לעניין ,הסדר הטיעון עוסק ב הסדר טיעון שנערך עם נאשם שהואשם בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ואיומים140 :, כדלקמן 136 ,שם פסקאות21-20 לפסק דינה של כבוד השופטת דפנה ברק- .ארז 137 בג"ץ12.1521 ,דרור כהן נ' פרקליטות מחוז מרכז פסקה21 ,)לפסק דינה של כבוד השופטת, המשנה לנשיא (כתוארה אז ( מרים נאור21.22.1021 ); ובג"ץ2112521 ,אירית מואטי נ' היועץ המשפטי לממשלה פסקה22 לפסק דינה של כבוד ( השופטת, המשנה לנשיא (כתוארה אז), מרים נאור21.1.1021 .) 138 בג"ץ221521 ,עזבון בכר טבאש (ז"ל) נ' פרקליטות מחוז צפון'פסקאות ה- ט' לפסק דינו של כבוד השופט אלייקים ( רובינשטיין22.1.1021 .) 139 תיק,פרקליטות מחוז מרכז שמספרו02500000112522 . 140 תיק,פרקליטות מחוז צפון שמספרו00500000211522 . משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 171 - בחודש אפריל1022 ,החל משא ומתן בין הפרקליטות לסניגוריו של הנאשם ו נמצאו בתיק 1 תרשומות בעניין משא ומתן זה שהתקיים במהלך החודשים אפריל- מאי1022 . - בתרשומת מיום..0.1022 , הראשונה לאחר ניהול המשא ומתן האמור ושנושאה "דיווח תוצאות", נרשמו פרטי הסדר הטיעון שעליו הסכימו הצדדים: "מדובר בהסדר טיעון בתיק חבלה חמורה בנסיבות מחמירו ת ואיומים. בשל ויכוח בגין100 ₪ הגיע למתלונן ... .ותקף אותו באמצעות גרזן הוסכם באישורך על עונש סגור."... :עוד צוין בתרשומת ממועד זה "שוחחתי עם המ ת לונן וההסדר על דעתו. לא רצה להעביר ".מכתב נפגע עבירה ולא טען לנזק גם כאן, עמדת נפגע העבירה היתה לאחר שהסדר הטי עון היה סופי . הקשר עם נפגע העבירה נוצר בשלב מאוחר, בעת הדיווח על תוצאות ההליך, חודשים לאחר שנוהל משא ומתן בין הפרקליט המטפל ובין .סניגוריו של הנאשם ד .ה עדר הנמקה מפורטת של הסדר הטיעון בניגוד להנחיית פרקליט המדינה , וכפועל יוצא כשל בפיקוח ובקרה אחר יישום ה וראות הדין בעניין 2. הנחיית פרקליט המדינה1.2 קובעת כי "בגיליון הרישומים שבתיק הפרקליטות ת י רשם על- ידי התובע הנמקה מפורטת להסדר הטיעון " (סעיף21 )להנחיה. 1. ,לדברי כל פרקליטי המחוזות ומנהל המחלקה לחקירות שוטרים שעמם נפגש צוות הביקורת קיימת בתיק הפרקליטות - למצער צריכה להיות קיימת בתיק - הנמקה מפורטת להסדר .הטיעון .כך גם לדברי הרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה 2. צוות הביקורת מצא, כי ב- 11 תיקי פרקליטות שנבדקו בנושא זה, שבהם היו21 נפגעי עבירת מין או אלימות חמורה, ו- 21 נאשמים, נדרשה הפרקליטות לרשום בתיק הפרקליטות ה נמקה מפורטת של הסדרי הטיעון שנחתמו עם64 נאשמים (על הפרקליטות לרשום הנמקה מפורטת של הסדר הטיעון ביחס לכל אחד מהנאשמים). צוות הביקורת מצא כי ביחס ל- 49 נאשמים ( 77% ) ,לא היתה בתיק הנמקה מפורטת של הסדר הטיעון אלא רק לגבי1/ הסדרי טיעון כאמור ( 53% .) להלן ,תרש ים ה מתאר את המקרים ש בהם היתה קיימת בתיק הפרקליטות הנמקה מפורטת להסדר טיעון, בהתפלגות לפי פרקליטויות המחוז השונות: משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 175 1. ,בהעדר הנמקה מפורטת של הסדר הטיעון אין בידי גורם ממונה בפרקליטות אפשרות מעשית לבצע פיקוח ובקרה אחר יישום הור אות הדין , הפסיקה וההנחיות הקיימות. פרקליטי המחוזות והרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה מסרו כולם, כי אכן לא נעשים ביחידותיהם כל פיקוח ובקרה אחר יישום ועמידה בהוראות החוק לעניין מתן אפשרות לנפגע עבירת מין .ואלימות חמורה להביע עמדה ה .העדר דיווח מסודר בדבר הסדרי הטיעון בפרקליטות ה מחוז 2. הנחיית פרקליט המדינה1.2 קובעת, כי כל פרקליט מחוז יערוך "דיווח מסודר בדבר הסדרי ,הטיעון במחוזו". זאת" על מנת לאפשר מעקב א חר עריכת הסדרי טיעון והוצאתם אל הפועל" . עוד צוין בהנחיה, כי "שיטה זו תאפשר ריכוז נתונים בנושא וביקורת יעילה על אופן ביצוע "ההנחיות (סעיף12 )להנחיה. 1. צוות הביקורת מצא, כי רק בשתי פרקליטויות מחוז מקויימת הנחיית פרקליט המדינה , :כדלקמן ב פרקליטות מחוז תל-אביב - ה רישום מתבצע על- ידי מנהלת לשכת פרקליט המחוז, אשר .מרכזת זאת על סמך דיווחים המתקבלים מהפרקליטים במחוז יצ ,וין כי פרקליט המחוז עצמו ,שנכנס לתפקידו לפני כשנה כלל לא ידע על כך. בפרקליטות מחוז צפון- הרישום מתבצע על- ידי דרג ההנהלה בפרקליטות במסמך משותף .("טבלת הסדרי טיעון"), אשר אחראי להזנת כל הסדר טיעון שקיבל אישור בית המשפט פרקליטת המחוז הדגישה כי המדובר "בכלי."חשוב מאד וייחודי לפרקליטות המחוז משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 173 2. בפרקליטות מחוז ירושלים, בפרקליטות מחוז דרום ובמחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות ,המדינה אין .כל רישום ודיווח כנדרש בפרקליטות מחוז מרכז היה קיים בעבר רישום כאמור ,אך לדברי פרקליטת המחוז ל א היה .לכך כל משמעות וערך בפרקליט ות מחוז חיפה היה קיים רישום בתקופה מסוימת (מחודש מרץ1020 עד לחודש אוגוסט1021). פרקליט המחוז ל א.מסר לצוות הביקורת עותק של דיווח זה ו .אי בהירות וחסרים ב יישום הוראות החוק בנוגע להסדר טיעון בשלב הערעור 2. הסדר טיעון עם הנאשם יכול להתגבש גם בשלב הערעור. כך כעולה גם מלשון תקנה21 )(א ,לתקנות זכויות נפגעי עבירה ש לפיה נפגע עבירת מין או אלימות חמורה זכאי למסור עמדתו בעניין הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם למזכירות פרקליטות המחוז שהגישו את כתב .האישום או למזכירות הפרקליטות המטפלת בערעור בהקשר זה, נקבע בהנחיית פרקליט ה מדינה1.2 כי "ככלל, התביעה תימנע מעריכת הסדר טיעון בשלב שבו התיק נמצא בערעור, אלא במקרים חריגים שבהם על- פני הדברים ניתן להצביע על טעות משפטית בה כ רעת הדין או בגזר הדין." (סעיף12 .)להנחיה 1. כאמור, המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה היא האחראית לטיפול בערעור ה מוגש לבית .המשפט העליון, ובכלל זאת על פסקי דין בעבירת מין או אלימות חמורה 2. צוות הביקורת מצא כי עמדת הפרקליטות לעניין תחולת הוראת סעיף20 לחוק זכויות נפגעי עבירה (זכות להבעת עמדה לעניין הסדר הטיעון) בשלב הערעור, אינה חד- משמעית ונתונה לשיקול דעתו של הפרקלי .ט המטפל בערעור נפרט: 2.2 . מנהל המחלקה הפלילי ת ,בפרקליטות המדינה ה מטפלת בערעורים על פסקי דין בתיקים אלה (עבירות מין או אלימות חמורה), מסר לצוות הביקורת כי המדובר בסוגיה שהם התלבטו בה . לדבריו, הם הגיעו לכלל מסקנה כי חוק זכויות נפגעי עבירה אינו חל על הסדר טי עון בשלב הערעור , שכן בשלב ז ה המדובר על 'הסכמה' שאליה .מגיעים הצדדים ,עם זאת לדברי ,ו במקרים המתאימים יפעלו הפרקליטים המטפלים בתיק הערעור .לקבלת עמדת נפגע העבירה כך כאשר מדובר בהסכמה הכרוכה בשינוי מהותי עבור נפגע העבירה. הוא הוסיף כי במקרים שבהם בית המשפט ה עליון משכנע את הפרקליטות לחזור מן הערעור, לא תתבקש עמדת נפגע העבירה, וכך גם ביחס לדברים .הקורים באולם בית המשפט 2.1 . הממונה על יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה מסרה לצוות הביקורת, כי ההנחיה לפרקליטים המטפלים בערעור במחלקה הפלילית היא לקבל את עמדת נפגע העבירה ר"ק במקרים שבהם "המדובר בתיק שיותר קרוב להסדר טיעון . למשל, כאשר ההסכמה כרוכה בחזרה מסעיף אישום מסוים. הפרקליט צריך להבין זאת תוך כדי .הדיון ולבקש מבית המשפט שהות לקבל את עמדת נפגע העבירה משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 174 2.2 . במסמך "טיוטת נוהל טיפול בנפגעי עבירה בתיקי הערעורים במחלקה הפלילי "ת (מיום2.2.1021 ), מצוין כי חוק זכויות נפגעי עבירה מתייחס להסדר טיעון רק בערכאה הדיונית ולא בערכאת הערעור. עם זאת, מונחים הפרקליטים במחלקה לקבל את עמדת נפגע העבירה טרם ההסדר "במקרים שבהם מגיעים להסדר הטיעון טרם הדיון בערעור או כאשר בית המשפט שולח את הצדדי ם להגיע להסדר .)." (ההדגשות במקור עוד צוין, כי "במקרים אחרים, על הפרקליט להפעיל שיקול דעת בהתחשב במידת מעורבותו של נפגע העבירה בהליך הפלילי, מידת רגישותו של ה ת יק וכו'." (סעיף0 .)לטיוטת הנוהל הא ותו לאו. אין ב נוהל כל פירוט ו הנחיות לעניין אופן קבלת עמדת נפג ע העבירה ומכלול הפעולות הנדרשות מהפרקליט המטפל בהקשר זה. גם המקרים שנופלים בגדר .'הסדר טיעון' בשלב הערעור אינם נהירים וברורים כלל 1. אשר ליישום הוראת סעיף20 לחוק ומתן אפשרות לנפגע עבירת מין או אלימות חמורה להביע ,עמדה בשלב הערעור לא המציאה הפרקליטות ל צוות הביקורת מסד נתונים בדבר "פרטי התיקים שהוגש בהם ערעור לבית המשפט העליון". לפיכך, נבצר מצוות הביקורת לבצע בדיקה מדגמית בתיקים, גם לצורך לבחינת יישום הוראות החוק לעניין מתן אפשרות לנפגע עבירת מין או אלימות להביע עמדה במקרים שבהם הגיעו הצדדים להסדר טיעון ב שלב ה.ערעור עיכוב ההליך הפלילי .א העדר הנחיות ונהלי עבודה 2. הנחיית היועץ המשפטי לממשלה1.2020 , המסדירה את הסמכות וה טיפול בבקשה לעיכוב ההליך הפלילי, אינה קובעת כל הנחיות לגבי חובות המוטלות על הפרקליטות לצורך מימוש הזכות העומדת לנפגע עבירת מין או אלימות חמור ה להביע עמדתו לעניין כוונה לעכב את .ההליך הפלילי 1. יתרה מזאת, ההנחיה כלל אינה תואמת את הוראות החוק והתקנות בעניין. תחת פרק0 ( "להנחיה, שכותרתו "בירור נוסף לפני קבלת החלטה", יוחדה פסקה ל"תגובת המתלונן0.1 .) זו נפתחת במילים "ככלל, אין מקום לבקש את תגובת המת"לונן, אלא במקרים מיוחדים. בהמשכם של דברים אלה, צוין בהנחיה כי "נפגע עבירה זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את .)עמדתו בעניין בכתב, לפני קבלת ההחלטה על עיכוב ההליכים" (ההדגשה אינה במקור לא .ברור כיצד שתי הוראות אלו בהנחיה מתיישבות זו עם זו מכל מקום, גם בעניין זה, השימוש הוא בלשון סביל, בשונה מפרקים אחרים בהנחיה שבהם נקבעו הנחיות ברורות באשר לפעולות שעל הגורמים השונים לבצע בנוגע לטיפול בבקשה לעכב .את ההליך הפלילי, זהות הגורם המבצע והמועד לביצוען ממילא גם אין בהנחיות העקרונות והקווים המנחים שהותוו בפסיקה, לעניין מתן אפשרות .לנפגע עבירה להביע עמדתו משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 175 2. מנהלת תחו ם עיכוב הליכים בפרקליטות המדינה מסרה כי .אין הנחיות נוספות בעניין הממונה על יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה מסרה ל צוות הביקורת מסמך "טיוטת נוהל טיפול בנפגעי עבירה בתיקי הערעורים במחלקה הפלילית" (מיום2.2.1021 ), שבו הנחיה חלקית בעניין . ההנחיה מכוונת לפרקליט במחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה , שבטיפולו כתיבת חוות דעת בעניין הבקשה לעכב את ההליך הפלילי . לפיה, בשני מקרים בלבד על הפרקליט המטפל לציין למקבל ההחלטה ,)(היועץ המשפטי לממשלה או משניו כי יש לאפשר לנפגע עביר ת מין או אלימות להביע:עמדה טרם קבלת החלטה בבקשה, כדלקמן )(א אם המלצת הפרקליט היא לעכב את ההליך הפלילי. )(ב .במקרה שבו הפרקליט ממליץ על תסקיר או כאשר הנאשם נשלח לתסקיר ,הפרקליט אינו מונחה לציין הערה זו במקרה שבו המלצתו היא שלא לעכב את ההליך הפלילי הגם שמקבל.ההחלטה עשוי לסבור אחרת ממנו ולהורות על עיכוב ההליך הפלילי כך כפי ש מסרה מנהלת תחום עיכוב הליכים , בציינה כי ייתכן שהתיק יוחזר ממקבל ההחלטה בבקשה לעכב את ההליך הפלילי, עם החלטה בבקשה, מבלי שיידעו את נפגע העבירה בדבר הכוונה לעכב את ההליך הפלילי נגד הנאשם וממי.לא מבלי שהוא הביע עמדתו בעניין .ב חוסר אחידות בטיפול פרקליטויות המחוז בבקשה לעיכוב הליכים לעניין הבעת עמדה על- ידי נפגע העבירה 2. .לדברי מנהלת תחום עיכוב הליכים בפרקליטות המדינה, נפגע עבירה מביע את עמדתו בכתב עמדה זו מתקבלת במחלקת עיכוב הליכים ומועברת יחד עם המלצתה ליועץ המשפטי לממשלה או אחד ממשניו. היא הוסיפה כי ייתכנו מקרים שבהם מועד הדיון בבית המשפט מתקרב וטרם ניתנה החלטה בבקשה לעיכוב הליכים. במקרים אלה, עובד המחלקה מתקשר לנפגע העבירה ושומע את עמדתו בעניין טלפונית. ביטוי לכך יימצא , לדבריה, בתרשומת בתיק. 1. צוות הביקורת הוסיף ו מצא, כי בהעדר הנחיות ברורות וסדורות לעניין, סברו חלק מפרקליטי המחוזות כי על הפרקליט המטפל במחוז לקבל את עמדת נפגע העבירה:, כדלקמן לדברי האחד, הפרקליט המטפל במחוז צריך לקבל את עמדת נפגע העבירה ולמסור לו, במעמד זה, גם את עמדת פרקליטות .המחוז בבקשה לדברי השני, ככל שהפרקליט המטפל במחוז יידע את נפגע העבירה בדבר כוונה לעכב את ההליך הפלילי נגד הנאשם, הוא יישמע את עמדתו לעניין ויצרפּה לחוות הדעת אשר תועבר .למחלקה לעיכוב הליכים בפרקליטות המדינה לדברי השלישי, במסגרת כתיבת חוות הדעת יישמע הפרק ליט המטפל במחוז את עמדת נפגע העבירה לעניין הבקשה לעיכוב ההליך הפלילי ., לרבות באמצעות פגישה לדברי הרביעי , .קבלת עמדת נפגע העבירה תיעשה באמצעות הפרקליט המטפל במחלקתו 2. שני פרקליטי מחוז נוספים לא ידעו לומר בפני מי מביע נפגע העבירה את עמדתו לעניין בקשה לעיכ.וב הליכים משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 176 בתגובת הפרקליטות לדוח הביקורת התברר לצוות ה ביקורת כי מסד הנתונים שהתקבל מה פרקליטות במהלך ביצוע הביקורת בעניין זה הוא חלקי וחסר . מסד הנתונים שהתקבל כלל רק את תיקי פרקליטויות המחוז ולא את התיקים של מחלקת עיכוב הליכים, שבהם אמורות להימצא התרשומות בדבר הקשר עם נפגע העבירה, לרבות קיום החובה בדבר מתן אפשרות לנפגע עבירת מין ואלימות חמורה להביע עמדה לעניין הכוונה לעכב את ההליך הפלילי. לפיכך, הוסרו מהדוח הסופי ממצאי .הבדיקה המדגמית בעניין זה השלכות על נפגעי עבירה 2. אי מתן אפשרות לנפגע עבירת מין או אלי מות חמורה להביע עמדה עובר לקבלת החלטות בדבר הסדר טיעון עם הנאשם ובדבר כוונה לעכב את ההליך הפלילי נגדו, משמעו הפרה של הוראות החוק באי קיום זכויות המוקנות לנפגע העבירה. 1. ברמה האישית, גם הפרה זו של זכויות נפגעי העבירה כר כה ו 'ב קורבנּות משנית' לנפגע העבירה ,אשר חווה פגיעה נוספת מ רשויות אכיפת החוק עצמן,, הפרקליטות במקרה זה אשר ה אינ מקיימת חובות יה כלפיו לאפשר לו להביע עמדתו כפי שמור ה הדין. 2. במקרים שבהם הפרקליטות אינה נותנת בידי נפגע העבירה שהות מספקת לגבש עמדתו ב עניין, וככל שמשיחת היידוע עם הפרקליט המטפל משתמ עת דחיפות לעניין מסירת עמדת נפגע ,העבירה הרי ש שמיעת עמדת נפגע העבירה אינה מתאפשרת באופן מלא וממצה ככ ו ונת המחוקק , וספק אם הסכמה שהנפגע מביע לעניין הסדר הטיעון משקפת את רצונו האמיתי . כפועל יוצא מכך , עלול נפגע העבירה לחוות תחושות תסכול והחמצה, המצטרפות ממילא לתחושות אל ו בנוגע ל עצם עריכת הסדר הטיעון עם הפוגע. 1. במקרים שבהם מ תבקשת עמדת נפגע העבירה לאחר שדעת הפרקליטות בעניין (הסדר טיעון או כוונה לעכב את ההליך הפלילי) כבר ה תגבשה לכדי הסכמה עם הנאשם ,גם במקרים שבהם מקבלת הפרקליטות ה חלטה בעניין מיד בסמוך לאחר שנפגע העבירה הביע עמדתו, עלול נפגע העבירה לחוות את בקשת עמדתו ,ושמיעתה כ'מהלך סרק', מבלי שהתאפשר לו ליטול חלק פעיל, בעל ערך ומשמעות בעניין. 1. בהעדרן של הנחיות סדורות בעניין, לרבות בנוגע לעיתוי ,שבו על נפגע עבירה להביע עמדתו ימצא אי שוויון במימוש הזכות של נפגעי עבירות מין או אלימות חמורה להביע עמדה . כך ,נפגעי עבירה מסוימים יהיו שותפים להליך בשלב מוקדם ויתאפשר להם בדרכים שונות (בכתב בשיחה או בפגישה) להביע עמדתם, בעוד מימוש זכות זו בקרב נפגעי עבירה אחרים (בעבירות ( דומות) יהיה מצומצם וטכני, הכל כתלות בפרקליט המטפל)''פרסונאלי, בפרקליטות המחוז )'('רוח המפקד )ובשלב שבו מתגבש הסדר הטיעון (בהליך עיקרי או בערעור . 2. בהעדר הנמקה מפורטת להסדר הטיעון ובהעדר שקיפות מלאה של הפרקליטות לעניין הסדר ,הטיעון שנחתם עם הנאשם נפגעת הזכות של נפגע העבירה להביא לביקורת שיפוטית את ההחלט ה בדבר ההסדר . בהקשר זה, גילוי מאוחר של הסדר הטיעון, לאחר שבית המשפט הרשיע את הנאשם על סמך הודאתו לפי ההסדר, כרוך בסיכויים נמוכים ביותר להתערבות .בית המשפט הגבוה לצדק בהסדר, חרף הפרה של זכויות נפגע העבירה משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 177 עיקרי תגובת המבוקרים 1. לעניין"העדר הנחיית פרקליט ה מדינה התואמת את הוראות החוק והפסיקה" : ניתנה התייחסות מקיפה בראש הפרק העוסק בממצא מספר1 וכל האמור שם נכון גם לעניין זה, לרבות הכוונה לבחון את ההנחיות הרלוונטיות במסגרת הבחינה הנעשית בימים .אלה של כלל הנחיות פרקליט המדינה 2. הנתונים המוצגים לעניין "אי הקפד ה על קיום זכות נפגע עבירת מין או אלימות חמורה להביע עמדה לעניין הסדר טיעון", אינם משקפים את המציאות. מתן האפשרות לנפגע עבירת מין או אלימות חמורה להביע עמדתו בטרם הסדר טיעון מוטמעת היטב בקרב הפרקליטים וכל שכן בקרב .מנהלים ,הנתונים המוצגים בממצא זה המלמדים כ ביכול על אי קיום רחב של חובה זו, אינם מדויקים. חלקם מושתתים על תפיסת הדוח ש לפיה העדר רישום מלמד על אי קיום פעולה- תפיסה שלהבנת הפרקליטות כמפורט לעיל אינה ,יכולה לעמוד. אנו בטוחים שאילו נבדקו לא רק התרשומות בתיק, אלא גם מכלול התיק לרבות מכתבים, פרוטוקולים של בית המשפט וכדו', וכן מיילים, מסרונים וזכרון הפרקליט ונפגע העבירה., היו התוצאות שונות לגמרי 1. הפרקליטות סבורה כי אין הצדקה לפנות לנפגע עבירה בשלבים מוקדמים של משא ומתן עם בא-כוח הנאשם ובטרם הבשילו הדברים לידי הצעה ממשית להסדר .הפנייה אל נפגע עבירה באשר להסדר טיעון מתגבש ,נעשית רק כאשר יש תוכן מהותי להצגה בפניו , דהיינו כאשר על הפרק עומדת הצעת הסדר קונקרטית .שיתוף הנפגע בשלבים מוקדמים של המשא ומתן לא נדרש על-פי החוק ולא בכדי .שיתוף כזה ,לא רק שיטיל עומס כבד על המערכת ,אלא שיש בו כדי ליצור שיח סרק תיאורטי ו מיותר עם נפגע עבירה ,שיש כדי להכביד על נפגע העבירה ולהטרידו שלא לצורך. .. לעיתים לא רחוקות, עמדת נפגע העבירה מביאה את הפרקליטות לשקול מחדש את עמדתה הטנטטיבית, מוסיפה לקשת השיקולים, ומשפיעה על התוצאה הסופית בדרך של מניעת חתימה על טיוטת הסדר הטיעון או הכנסת.תיקונים בו 5. המסקנה ש לפיה לנפגעי עבירה ניתן "זמן0 ", דהיינו שהות בלתי מספקת ליתן עמדתו בהסדר טיעון מתגבש, אין לה על מה לסמוך. לעיתים קרובות, שיחת טלפון בה מעדכן הפרקליט את נפגע העבירה בפרטי הסדר המתגבש עם הנאשם, מסתיימת במתן הסכמה מיידית של נפגע העבירה א.ו בהודעתו כי אין לו עניין להביע עמדה ,הדוח מבקר את דברי פרקליטי המחוזות והרפרנטיות ש לפיהם לעיתים מתבקשת עמדת נפגע עבירה ביחס להסדר טיעון המתגבש ,בין כותלי בית המשפט"בבוקר הדיון'" . דא עקא, ש כל מי שמכיר את עבודת התביעה בישראל יודע כי בפועל, הסדרים רבים מת גבשים רק בבוקר הדיון, ו ,בנסיבות בהן כך אירע אין מנוס מפניה אל נפגע העבירה בעיתוי הנ"ל. ככל שנפגע העבירה מבקש שהות לגיבוש עמדתו, זו ניתנת לו. אין לראות בכך פסול, שכן הדבר נובע מאופיו הדינאמי של ההליך הפלילי, כאשר לא אחת אף בתי המשפט מפנים את הצדדים להגיע ל.הסדר בפתחו של דיון הוכחות משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 178 2. מדובר באמירות חריפות מאד, שמעט מאד עומד מאחריהן. הממצאים העובדתיים המבוססים על סטטיסטיקה כביכול, אינם מבוססים, וקביעות מתחום המדיניות (עיתוי הפניה לנפגע העבירה במהלך המו"מ להסדר טיעון, וכד') אינן נכונות להבנתנו, וספק אף אם מצו.יות הן בסמכות הבדיקה של גוף הביקורת 1. ה ממצא בדבר אי קיום הנחיית פרקליט המדינה8.1 ,ש לפיה כל פרקליט מחוז יערוך "דיווח מסודר בדבר הסדרי הטיעון במחוזו" - מדויק ,. עם זאת מדובר בהנחיה אנכרוניסטית, שבימים אלה נבחן הצורך בהותרתה בקובץ ההנחיות .מכל מקום, ממ צא הב יקורת בנושא מקובל. 8. :לעניין הסדר טיעון בשלב הערעור ככלל ,הפרקליטות אינה רואה מהלך דיוני זה כהסדר טיעון המחייב מתן הודעה לנפגע העבירה על-פי החוק .זאת למעט סיטואציות חריגות בהן הדבר נעשה .כיום אכן נוהגת חוסר אחידות בשאלה זו ומקובל כי יש להביא את הנושא להכר עה .לפיכך ,בנושא זה תערך עבודת מטה ותקבע הנחיה אחידה . הערות צוות הביקורת: 2. :לא הובאה בתגובה התייחסות לממצאי המשנה הבאים ממצא משנה ה' לעניין הסדר טיעון- העדר הנמקה מפורטת של הסדר הטיעון בניגוד להנחיית פרקליט המדינה, וכפועל יוצא כשל בפיקוח ובקרה אחר יי.שום הוראות הדין בעניין ממצא משנה א' לעניין עיכוב הליכים- .העדר הנחיות ונהלי עבודה ממצא משנה ב' לעניין עיכוב הליכים- חוסר אחידות בטיפול פרקליטויות המחוז בבקשה לעיכוב הליכים לעני ין הבעת עמדה על- .ידי נפגע העבירה 1. צוות הביקורת מברך על אימוץ המלצות שהתקבלו .על בסיס הממצאים שהעלתה הביקורת משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 179 'ממצא מס9 - ליקויים ביישום הוראות החוק בדבר זכויות נפגע עבירה בשלב הטיעונים לעונש רקע 2. הדין קובע כי ל נפגע ה עבירה עומדת ה זכות להשמע ת קולו בשלב הטיעונים לעונש לקראת גזירת עונשו של הנאשם בא מצעות הגשת הצהרת נפגע - הצהרה בכתב על כל פגיעה ונזק שנגרמו לנפגע עבירה בשל העבירה, לרבות נזק גוף, נזק נפשי או נזק לרכוש. הצהרה זו תובא לפני בית המשפט בדיון בעניין גזר דינו של הנאשם (הוראת סעיף21 לחוק זכויות נפגעי עבירה ותקנה22 .)לתקנות זכויות נפגעי עבירה 1. המחוקק הקנה לפרקליט המטפל בשלב הטיעונים לעונש שני כלים נוספים הרלוונטיים לעניין ה:עונש והקשורים בנפגע עבירה ,האחד הגשת תסקיר נפגע עבירה על מצבו של נפגע עבירה ועל הנזק שנגרם לו כתוצאה מהעבירה, המתאפשרת בעבירת מין או אלימות חמורה (הוראת סעיף210 )(ב-(ב2 ) לחוק סדר .)הדין הפלילי הגשת ת סקיר תלויה בבקשה של הפרקליטות מ ,בית המשפט ובהחלטת בית משפט בעניין. השני ,העדת נפגע עבירה כ עד מטעם התביעה ב מסגרת הבאת הראיות לקביעת העונש בשלב הטיעונים לעונש (הוראת סעיף210 .)(א) לחוק סדר הדין הפלילי העדת נפגע עבירה נתונה לשיקול דעת הפרקליטות. 1. נקבע בהורא ת סעיף21 (ב) לחוק זכויות נפגעי עבירה כי" אין בהגשת הצהרת נפגע לבית המשפט לפי הוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מהוראות סעיף187 ."לחוק סדר הדין הפלילי 2. בית המשפט העליון נדרש לשאלת הז כות של נפגע עבירה להשמיע דבר ו בשלב הטיעונים לעונש , ועמד על חשיבותה בקובעו141 : "הוראות אלה נועדו, בין היתר, להציג בפני הגורם המחליט את מלוא ההיבטים של העניין העומד בפניו להכרעה, מתוך הכרה כי לקורבן העבירה תפקיד חיוני בהרכבת תמונה ממצה וכוללת של הפרשה העומדת לדיון." 1. על רקע דברים אלה, בדק צוות הביקורת האם הפרקליטות מ אפשרת לנפגע עבי ר ה לממש זכותו להשמיע קולו בשלב י הט עונים לעונש ביחס ל הגשת הצהרת נפגע, אשר הפרקליט יביא לפני בית המשפט בדיון בעניין גזירת עונשו של הנאשם,. כמו כן בדק צוות הביקורת את יישום הוראות הדין לעניין הגשת בקשה לבית המשפט ל הגשת תסקיר נפגע עבירה ולעניין העדת נפגע העבירה .בשלב הטיעונים לעונש 141 ע"פ2.21501 ,מוניר רג'בי נ' מדינת ישראל פסקה. ( לפסק דינה של כבוד השופטת אסתר חיות21.1.1001 ). ראו גם, ע"פ .210501 מדינת ישראל נגד איתמר ביטון , פסקאות20-2 ( לפסק דינה של כבוד השופטת עדנה ארבל12.00.100. .) משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 185 ממצאי משנה של הביקורת בנושא זכויות נפגע עבירה בשלב הטיעונים לעונש להלן תמצית ממצאי משנה של הביקורת שצוות הביקורת מצא בתת-נושא זה: .א העדר הנחי י ת פרקליט המדינה התואמת את הוראות ה.דין .ב שימוש מועט ב זכות נפגע עבירה להגיש הצהרת נפגע עב ירה בו יידועו על זכות זו. .ג שימוש מועט בייזום ובה גשת .תסקיר נפגע עבירה ד. העדר פיקוח ובקרה. להלן נתייחס לכל אחד מממצאי המשנה :בפירוט .א העדר הנחיית פרקליט המדינה התואמת את הוראות ה דין 2. הנחיית פרקליט המדינה21.0, ההנחיה המרכזית בנושא נפגעי עבירה, אינה כוללת התייחסות מפורשת לזכות העומדת לנפגע עבירה להגיש הצהרת נפגע בהתאם להוראת סעיף21 לחוק ולתקנה22 לתקנות. ממילא אין בהנחיה כל התייחסות לחובות המוטלות על הפרקליטות לצורך מימוש זכות זו. ההנחיה קובעת רק כי" על הפרקליט לשקול אם אין זה ראוי ליתן לקורבן העבי רה לומר את דברו בבית המשפט בעת.הטיעון לעונש אם יסבור ה פרקליט כי הדבר ראוי , יזמין את הקו רבן כעד בשלב ה טיעון לעונש." (ההדגש ות ן אינ במקור) . בסופו של משפט זה, הפניה לסעיף21 לחוק, ללא פירוט והרחבה (סעיף22 .)להנחיה בנוסף, אין בהנחיה כל התייחסות לנושא תסקיר נפ גע עבירת מין או אלימות חמורה, להתוות עקרונות וקווי פעולה בנוגע ל יישום הוראת סעיף210 )(ב-(ב2 .) לחוק סדר הדין הפלילי 1. צוות הביקורת איתר, ביוזמתו, מכתב של המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים מיום 12...1022, אשר נשלח לפרקליטי המחוזות ולמנהלי המחלקות הרלוונ טיות בפרקליטות המדינה, בנושא "בקשה לער י כת תסקיר נפגע בעבירות אלימות במשפחה." המכתב הוא תולדה של פניית גורמי רווחה למחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים . ,במסגרתו ניתנה הנחיה ל פרקליט המטפל ל פנות לעור כות התסקירים במחוז ו ולהיוועץ בהן טרם הגשת בקשה לבית המשפט להור ות על עריכת תסקיר. זאת, בשל החשש כי מהלך כזה עלול לפגוע בהליך טיפולי- .שיקומי של המשפחה אם קיים, או בסיכוי להליך כזה בעתיד ,גם בהנחיה זו פרי עטו של המשנה לפרקליט המדינה, אין כדי ליתן מענה מקיף ומלא לנושא (שכן, בין היתר, עוסק ת ההנחיה רק בעבירות אלימות במשפ)חה , ולהתוות העקרונות והפעולות שעל הפרקליטות לבצע בעניין , לרבות הגורמים האחראים לביצוע, אופן הביצוע והמועדים לכך . בנוסף, מכתב זה לא צורף לקומץ ההנחיות והמכתבים שהתקבלו מיחידת הניהול בפרקליטות המדינה, במענה לבקשת צוות הביקורת לקבל את כל ההנחיות ונהלי העבוד ה הקיימים .בפרקליטות והרלוונטיים לנושא נפגעי עבירה מכך ניתן ללמוד על העדר זמינותו ונגישותו לפרקליטים ולעובדי הפרקליטות. שתי פרקליטויות מחוז צירפו עותק של מכתב זה ל מסמכי ם משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 181 שמסרו ל צוות הביקורת בדבר הנחיות ונהלי עבודה (פרקליטות מחוז דרום ופרקליטות מחוז .)חיפה 2. יתרה מזאת, חרף התיקון להוראת סעיף210 לחוק סדר הדין הפלילי (משנת1000 ), בדבר ,האפשרות לבקש מבית המשפט עריכת תסקיר נפגע עבירה לא בוצע כל תיקון בהנחיית 'פרקליט המדינה מס21.2 "ניהול ההליך הפלילי בעבירה של התעללות מינית או אחרת שבוצעה כלפי קטין בתוך המשפחה " (מיום1.1.2.1. ומעודכנת ליום2.2.1002 ). בסעיף0 להנחיה נקבע כי "בשלב הטיעונים לעונש ניתן לשקול הגשה של חוות דעת מומחה באשר למצב ,הקורבן ובני משפחתו בעקבות העבירה." עוד צוין כי אם יש קושי במציאת מומחה מתאים ניתן לפנות בעניין למועצה הלאומית לשלום הילד (ע"ר.) במכתבו הנ"ל של המשנה לפרקליט המדינה מיום12...1022 , לעיל, אמנם צוין שיש לשים לב כי סעיף0 להנחיית פרקליט המדינה21.2 אינו מעודכן, אך מאז ועד היום לא נעשה דבר כדי .לעדכן את ההנחיה, כנדרש 1. תיקון ועדכון כאמור לא בוצע ו 'גם בהנחיה של פרקליט המדינה מס..1 "בירור מצבו הרפואי של קורבן העבירה לקראת עריכת הסדר טיעון א ו לקראת שלב הטיעון לעונש" (מיום 21.21.2..2 ומעודכנת ליום2.2.1002 ). במסגרתה נקבע כי מצבו הרפואי, הגופני והנפשי של .קורבן העבירה והנזק שנגרם לו הם שיקולים מרכזיים שיש לשקול לפני שלב הטיעונים לעונש ב מיוחד אמורים הדברים בעבירות אלימות, ,מין ותעבורה שהיו כרוכות בנפגעים. בהקשר זה ההנחיה מפנה להוראת סעיף21 לחוק זכויות נפגעי עבירה ולהוראת סעיף210 (ב) לחוק סדר הדין הפלילי טרם תיקונו (סעיף2 להנחיה). בהתאם להנחיה, ככל שקיימת בתיק חוות דעת רפואית בדבר פגיעה גופנית או נפשית קשה שגרם העבריין לקורבן העבירה, על הפרקליט המטפל לקבל מידע עדכני בדבר מצבו של הקורבן לקראת הדיון בטיעונים לעונש (סעיף2 )להנחיה :. אשר לאופן קבלת מידע זה "רצוי לבקש מהקורבן או ממשפחתו חוות דעת עדכנית ..לגבי מצבו הרפואי לקראת שלב הטיעון לעונש ." (סעיף1 .)להנחיה ל לא התייחסות ל אפשרות .לבקש מבית המשפט עריכת תסקיר נפגע עבירה 1. העולה מן המקובץ, הוא העדר מדיניות והנחיה סדורה ומקיפה של פרקליט המדינה, המתוו ים את העקרונות והפעולות לביצוע שעל הפרקליטות כדי להביא את קולו של נפגע העבירה וההשלכות של העבי הר - בין באמצעות הצהרה נפגע בכתב, בין באמצעות עדות בעל- פה, בין באמצעות תסקיר שיוכן בעניינו על- .)ידי עובדת משרד הרווחה (עובדת סוציאלית ב .שימוש מועט ב זכות נפגע עבירה להגיש הצהרת נפגע עבירה בו יידועו על זכות זו 2. צוות הביקורת מצא, כי ב- 10 תיקי פרקליטות שנ בדקו בנושא זה, שבהם היו212 ,נפגעי עבירה ו- 22 ,נאשמים151 נפגעי עבירה לא הגישו הצהרת נפגע . רק5 .נפגעי עבירה עשו כן משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 185 התרשים מתאר את המקרים שבהם הגיש נפגע העבירה הצהרת נפגע ( 5% ), לעומת המקרים שבהם נפגע העבירה לא הגיש הצהרת נפגע ( 98% ). 1. לדברי פרקליטי המחוזות, אין הנחיה כתובה ליידע נפגע עבירה על הזכות העומדת לו להגיש ,הצהרת נפגע. ממילא אין הנחיה לעניין הגורם האחראי לכך, אופן היידוע ומועדו. עם זאת לדבריהם, הפרקליט המטפל יודע כי לקראת הדיון לטיעונים לעונש, עליו ליידע (למצער עליו לד .עת שעליו ליידע) את נפגע העבירה בדבר זכות זו 2. ( צוות הביקורת הוסיף ומצא, כי בכל המקרים שבהם לא היתה קיימת הצהרת נפגע151 נפגעי עבירה ,)יידעה הפרקליטות רק 6 נפגעי עבירה ( /% .) בדבר הזכות למסור הצהרת נפגע הפרקליטות לא יידעה 11/ נפגעי עבירה בדבר הזכות למסור הצהרת נפגע ( 9/% .) להלן , תרשים המתאר את המקרים שבהם יידעה הפרקליטות את נפגע העבירה בדבר הזכות ,למסור הצהרת נפגע בהתפלגות לפי פרקליטויות המחוז השונות: משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 183 :הערה בפרקליטות מחוז תל- אביב (מיסוי וכלכלה) המדובר בתיק אחד שבו11 נפגעי עביר.ה 1. פרקליטי המחוזות הוסיפו ומסרו, כי כ אשר נפגע עבירה מ גיש הצהרת נפגע, זו מובאת לבית המשפט כמו שהיא. כלשון אחת מ מזכיר תו פרקליטות מחוז.": "אנחנו בלדרים עם זאת, אחד מפרקליט י המחוזות לא ידע לומר האם הצהרת הנפגע .מובאת לבית המשפט בשלמותה בעניין זה, מסרה הרפר נטית לעניין נפגעי עבירה , בפגישה שהתקיימה עמה ,לאחר מכן כי הצהר ת הנפגע.מובאת לבית המשפט כפי שהיא, ללא שינויים ,מנגד מסר פרקליט מחוז אחר , כ י הפרקליט המטפל בפרקליטות המחוז יוודא שאין בהצהרת ,הנפגע תכנים לא קבילים ש אז הפרקליט המטפל יבקש מנפגע העבירה להשמיט ת כנים אלה .מהצהרתו, לצורך הגשתה לבית המשפט .ג שימוש מועט בייזום ובהגשת תסקיר נפגע עבירה 2. צוות הביקורת מצא, כי ב- 22 תיקי פרקליטות שנבדקו בנושא זה , שבהם היו1. נפגעי עביר ת מין או אלימות חמורה , ו- 11 נאשמים, ביקשה הפרקליטות עריכת תסקיר בדבר מצבו של נפגע עבי רה רק בעניינ ו של נפגע עבירה אחד. 1. לדברי פרקליטי המחוזות והרפרנטיות לעניין נפגעי ,עבירה במחוזות נתונה החלטה האם לבקש מבית המשפט עריכת תסקיר לשיקול דעת ו של הפרקליט המטפל במחוז, והוא יעשה כן .במקרים המתאימים כאמור, אין בפרקליטות הנחיות סדורות בעניין הקובעו ת קווי פעולה והתוויה ל אופן יישום הורא ו ת סעיף210 לחוק סדר הדין הפלילי, לרבות התייחסות להיבטים :הבאים )(א הצורך לקבל את הסכמת נפגע העבירה לעריכת התסקיר או הסכמת האפוטרופוס במקרה של קטין ופסול דין); (ב הצורך והחשיבות ב היווע צות עם עורכות התסקיר במשרד הרווחה ט רם הגשת הבקשה לבית המשפט ; (ג) חשיבותו וייחודו של התסקיר המביא את ;השפעת העבירה על נפגע העבירה, מצבו ונזקיו מפי גורם אובייקטיבי(ד ) חשיבות התסקיר במקרים שבהם הנאשם הורשע על סמך הודאה או במסגרת הסדר טיעון, מבלי שנפגע העבירה העיד ו מבלי ש בית המשפט שמע את קולו; (ה ) תוקפן של הסכמות עם סניגור במסגרת הסדר ;טיעון המגבילות אפשרות לבקש עריכת תסקיר נפגע עבירה(ו )אופן ההתקשרות עם עורכ ו ת התסקיר במשרד הרווחה והמסמכים שיש להעביר אליה ן , לאחר קבלת החלטת בית המשפט בעניי ן( ;ז ) סודיות וחיסיון תסקיר נפגע עביר ה ו חומרי הגלם ששימש ו אותו, ב מקרים מתאימים. .ועוד כך גם אין זה נהיר לפרקליט המטפל האם כלי זה (תסקיר נפגע עבירה) הוא בנוסף ל זכות ה עומד ת לנפגע העבירה להשמיע קולו בדיון הטיעונים לעונש בבית המשפט באמצעות הצהרת נפגע ,עבירה כמצוות הוראת סעיף21(ב) לחוק זכויות נפגעי עבירה . כפי שצי ינה אחת הרפרנטי תו לעניין נפגעי עבירה, הפרקליט המטפל יברר עם נפגע העבירה מה הוא מעדיף מבין .השלושה 2. צוות הביקורת מצא כי הותרת השאלה- האם לבקש מבית המשפט עריכת תסקיר נפגע עבירה לשיקול דעת הפרקליט המטפל, אינה מבטיחה יישום אופטימלי של הורא ו ת החוק, וכפועל משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 184 וצא י מכך אינה מבטיחה.מימוש מלא של זכות נפגע עבירת מין או אלימות חמורה בעניין ,כך כפי שנלמד גם מתכתובות דואר אלקטרוני ששלחו חלק מהרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה :לפרקליטי המחוז, כדלקמן 2.2 . ת כתובת דואר אלקטרוני של אחת הרפרנטי ו ת לעניין נפגעי עבירה, אשר נשלח ה בי ום 22.2.1022 לפרקליטי ם ב מחוז ו נפתח ה במילים: " פנו אלי היום עורכות תסקירי קורבן לקטינים ומסרו כי הן כמעט מובטלות- כלומר אנחנו לא מבקשים מבתי המשפט תסקירי קורבן". הרפרנטית צירפה לדואר האלקטרוני "מסמך קצר שכבר הופץ בעבר "בעניין (בהעדר מסד מסודר של הנחיות ונהל י עבודה שאלי ו ניתן להפנות את )הפרקליט המטפל. 2.1 . תכתובת דואר אלקטרוני של רפרנטית נוספת לעניין נפגעי עבירה, אשר נשלחה ביום 11.2.1021 לפרקליטי ם ב מחוז, עלה כי השימוש שעושים הפרקליטים בכלי זה להבאת קולו ומצבו של נפגע עבירה הוא מועט. ההודעה נשלחה כדי לעדכן את פרקליטי :המחוז בפרטים מעודכנים של כותבות תסקירי קורבן. בהקשר זה צוין "הן ביקשו להזכיר בהזדמנות זו את החשיבות הרבה בתסקיר הקורבן, וביקשו שנפנה תיקים רבים יותר לביצוע תסקיר (מתברר שאנו נמצאים נמוך למדיי לגבי מספר התיקים המופנים לתסקיר, בהשוואה למחוזות אחרים".) 1. בפועל, כאמור, גם בדיקת התיקים ה מדגמית העלתה כי הפרקליטות כמעט ש אינה עושה ,שימוש בכלי חשוב ומרכזי זה להבאת קולו של נפגע העבירה, מצבו והשלכות העבירה עליו ל .פני בית המשפט טרם גזירת עונשו של הנאשם 1. כך גם בשלב הערעור, אשר פעמים רבות נשמע לאחר מספר שני ם, במסגרתו למדה ערכאת הערעור על השינויים שחלו בנאשם באמצעות תסקיר נאשם מעודכן, לרוב מבלי שהפרקליטות יוזמת בקשה דומה לעריכת תסקיר נפגע עבירה. ד . העדר פיקוח ובקרה 2. פרקליטי המחוזות כמו גם הרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה, מסרו כולם כי הם לא ביצעו בתקופת הביקו רת (ובכלל) פיקוח ובקרה אחר יישום הוראות הדין לעניין הבאת קולם של נפגעי עבירה בשלב הטיעונים לעונש- הן באמצעות הגשת הצהרת נפגע עבירה, הן באמצעות בקשה לעריכת תסקיר נפגע עבירה, הן באמצעות הזמנת נפגע העבירה למתן עדות בעל- פה בפני בית המשפט. ממילא, אין בידי דרג ההנהלה הבכיר בפרקליטות כל דרך מהימנה ומלאה לדעת ,היקף יישום הוראות הדין להבטיח .גם אחידות ביישום בין פרקליטויות המחוז השונות השלכות על נפגעי עבירה 2. ה צהרת נפגע עבירה, מתן עדות בדיון הטיעונים לעונש ועריכת תסקיר נפגע עבירה מהווים כלים רבי ערך ומשמעות עבור נפגעי עבירה והפרקליט לה ביא קולם של נפגעי עבירה לקראת ,גזירת עונשו של הנאשם, ולבטא באופן אותנטי את רחשי ליבם לגבי השלכות העבירה על חייהם, גופם ונפשם, ואי לת ו ר הנזקים שנגרמו להם . משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 185 1. אי יידוע נפגע עבירה על הזכות העומדת לו להגיש הצהרת נפגע, משמעו הפרה של הוראו ת החוק כלפי נפגע העבירה . ככל שמדובר בנפגע עבירה שאינו מיוצג ושאינו מקבל ליווי משפטי .ממרכזי סיוע, ספק אם ידע על זכות מהותית זו להשמיע קולו לקראת גזירת עונשו של הנאשם כפועל יוצא מכך , פעמים רבות יגזור בית המשפט את עונשו של הנאשם מבלי שנפגע עבירה מי מש את זכות ו על-פי דין ,בעניין. דהיינו עונשו של הנאשם ייגזר מבלי שהונחה לפני בית המשפט הצהרה של נפגע עבירה ומ מילא מבלי ש הונחה בפניו תשתית מספקת אותה יש להביא במניין שיקולי הענישה , בדבר נזקו של נפגע העבירה והשלכות העבירה על חייו . 2. שימוש מועט של הפרקליטות בשני הכלים הנוספים (מתן עדות בבית המשפט ועריכת תסקיר ,)נפגע עבירה ,כשלעצמם ,התלויים בשיקול דעתו של הפרקליט המטפל בפרט בעניינם של נפגעי ,עבירות שאינן מין ואלימות חמורה משמעו כי קולו של הנפגע לעניין הנזקים שנגרמו לו והשלכות העבירה על חייו לא יישמע. 1. החסר בשמיעת קולו של נפגע עבירה באמצעות עריכת תסקיר נפגע עבירה (מין או אלימות .חמורה) מתחדד ביתר שאת, אל מול השימוש התכוף והתדיר שנעשה בתסקיר נאשם בפני בית ,המשפט, הנדרש לאיזון בין זכויות הנאשם לזכויות נפגע עבירה בשלב גזירת העונש מובאת תמונה ה חסרה התייחסו ת מכלי מקצועי ואוב ייקטיבי באשר למצבו של נפגע העבירה והשלכות העבירה עליו . עיקרי תגובת המבוקרים 1. לא ת בל וקמ הקביעה כי "העולה מן המקובץ, הוא העדר מדיניות והנחיה סדורה ומקיפה של פרקליט המדינה...". המחוקק נמנע מלקבוע כי בשלב הטיעונים לעונש ראוי להביא בפני בית המשפט את דברו של נפגע העבירה. עקרון שכזה לא נקבע בחוק. להיפך, החוק שמר על המסגרת הדיונית במשפט הפלילי ש לפיה שני צדדים (התביעה וההגנה) ולא שלושה, מתנהלים בפני בית המשפט. חומרת העבירה, הנסיבות המחמירות שבה, הנזק 'הכרוך בה לנפגע, ההשפעה ארוכת הטווח שיש בה כדי לגרום לנפגע וכו , כל אלה נלמדים מחומר הראיות ובסופו של דבר מהעובדות הנקבעות בהכרעת הדין ומראיות .נוספות לעונש המהוות את התשתית העובדתית לשלב הטיעונים לעונש עם זאת, החוק מאפשר לנפגע העבירה, אם הוא מעוניין בכך, להביא את דברו לבית המשפט בדרך של הגשת הצהרת נפגע מטעמו. העדת נפ גע העבירה או הכנת תסקיר .בעניינו נתונים לשיקול דעת רחב של הפרקליטות ויוכרעו בהתאם לעניין 2. הנחיית פרקליט המדינה1..1 מתייחסת במפורש לנושא שלב הטיעונים לעונש וקובעת כי יש לשקול אם להעיד את נפגע העבירה. נוכח מורכבות העניין והשונות הרבה בין תיק לתיק, סברה הפ רקליטות לאורך השנים כי אין הצדקה ל הנחיה מפורטת יותר, לא בעניין העדת נפגעי עבירה כעדים לעונש, לא בעניין בקשה להכנת תסקיר ולא בעניין יוזמת הפרקליט (מעבר לדרישת החוק) להציע לנפגע העבירה להעביר תצהיר לבית המשפט. החוק ופסיקת בית המשפט, בערכאות הדיוניות ובבית המ שפט העליון, הם משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 186 המנחים את הפרקליטים בעבודתם. הנחיות פרקליט המדינה אינן מגיעות לרמת הפירוט .המוצעת בטיוטת הדוח למרות האמור, תשקול הפרקליטות אם יש מקום להכנסת הנחיה בנושא זה במסגרת .הנחיית פרקליט המדינה 1. הדרך שקבע המחוקק כדי לאפשר לממש זכות זו היא לאפשר לנ פגע כבר בעת מסירת התלונה במשטרה למסור את ההצהרה, או למסור אותה או לעדכן אותה בהמשך הדרך .באמצעות התובע. כל דרך אחרת אינה נראית מידתית ולפיכך המחוקק בחר בדרך זו הטלת אחריות על הפרקליטות להיקפן של הצהרות הנפגע המוגשות מדי שנה- אינה במקומה. הגשתה או אי הגשת .ה של הצהרת נפגע תלויה בנפגע העבירה ובו בלבד .. בקשה להורות על תסקיר נפגע עבירה וזימון נפגע העבירה בשלב העונש- שני מהלכים אלה, ננקטים לאחר שהתביעה שוקלת את עמדתה לגביהם בהתאם לעניין, ורק אם להבנתה יש בהם כדי לתרום לדיון, ולאחר שהיא מביאה בחשבון את ההשלכ ות הנובעות ,מעצם נקיטתם, היא מבקשת מבית המשפט להורות על כך. לא מדובר בכלים שיגרתיים במיוחד לא זימון הנפגע לעדות. 5. לעניין פיקוח ובקרה: היררכ י ית הניהול בפרקליטויות המחוז אמונה על פיקוח ובקרה בנושא זה ובנושאים רבים אחרים. ראש הצוות הרלוונטי ופרקליט המחוז הם שמפקחים על אנשיהם. בחלוף תקופה ארוכה מאז כניסת הוראות החוק לתוקף, נזקקה פרקליטות המדינה לביקורת מערכתית על כל יחידות הפרקליטות, ולפיכך התבקש נבת"ם והוצע .לו להכין דוח בנושא זה משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 187 'ממצא מס11 - ליקויים ביישום הוראות החוק בדבר זכויות נפגע עבירה מכוח חוק מגבל ות על חזרת עבריין מין לסביבת נפגע עבירה רקע 2. מטרת חוק מגבלות על חזרת עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (להלן בפרק זה- ""החוק) , כפי שנקבעה בסעיף2 ,לחוק היא" להגן על נפגע עבירה ולמנוע נזק נוסף שעלול להיגרם מהיתקלות תדירה בעבריין מין שפגע בו, בלי לפגוע במידה העולה על הנדרש בזכויותיו של .עבריין המין". החוק נכנס לתוקפו ביום2.2.1001 . 1. הוראת ס עיף2 לחוק קובעת כי בית המשפט רשאי ל יתן צו נגד עבריין מין , המטיל עליו מגבלות בנוגע למקום מגורים או למקום .עבודה בקרבת מקום המגורים או העבודה של נפגע עבירה צו כאמור יינתן א ם שוכנע בית המשפט,, לאחר שקיים דיון בעניין כי לנפגע העבירה עלול להיגרם נזק נפשי של ממש אם עבריין המין יתגורר או יעבוד בקרבת מקום מגוריו או מקום עבודתו של נפגע העבירה. עוד נקבע, כי בית המשפט רשאי שלא לקיים דיון אף אם התבקש לעשות כן, אם נפגע העבירה או אדם מט.עמו ביקש שלא לקיימו עם הגורמים הרשאים להגיש בקשה לקיים דיון למתן צו נמנים נפגע העבירה וה פרקליטות )(היועץ המשפטי לממשלה או נציגו . 2. בהתאם להוראת סעיף0(ב) לחוק ,מי שביקש לקיים דיון למתן צו המגביל חזרת עבריין מין ,לסביבת נפגע העבירה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטתו שלא להט יל מגבלות או לבטל מגבלות שהוטלו , אם נתגלו עובדות חדשות או נשתנו הנסיבות ממתן .ההחלטה 1. ביום22.22.100., בחלוף כ-1 ,שנים מכניסת החוק לתוקפו הוצאה הנחיית פרקליט המדינה מספר21.10 שנושאה "חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסבי בת נפגע עבירה". ההנחיה :קובעת שלושה עיקרים האחד , על כל פרקליט המטפל בתיק עבירות מין להודיע לנפגע עבירה, במהלך המשפט ולפני סיומו, על האפשרות להגיש בקשה למתן צו לפי החוק. במסגרת ההודעה על הפרקליט המטפל ליידע את נפגע העבירה על המועדים שבהם ניתן להגיש בקשה למת ן צו לפי החוק- טרם גזר הדין, במקרה שלא צפוי להיגזר על עבריין המין מאסר בפועל, או טרם שחרור עבריין המין, .במקרה שנדון למאסר בפועל השני ,מנ"ע תיידע נפגע עבירה על האפשרות להגיש בקשה ל מתן צו ל פי החוק פעמיים: חודש לפני מתן גזר הדין ו-2 חודשים לפני סיום נשיאה ב.עונש המאסר של עבריין המין השלישי ,, ככלל הפרקליטות לא תיזום הגשת בקשה למתן צו לפי החוק ולא תצטרף לבקשות ו אל., אלא במקרים חריגים ובאישור פרקליט מחוז 1. צוות הביקורת בדק את אופן יישום ה וראות החוק והנחיית פרקליט המדינה על- ידי .הפרקליטות בהקשר זה, נבדק האם הפ רקליטות מיידעת נפגע עבירת מין במהלך המשפט משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 188 ולפני סיומו על ה זכות העומדת לו ,להגיש בקשה למתן צו לפי החוק האם הפרקליטות מעבירה מידע ל מנ"ע כדי שתיידע נפגע עבירת מין על זכות זו . כמו כן, בדק צוות הביקורת האם הפרקליטות יוזמת הגשת בקשה למתן צו לפי החוק , ואם לאו- ה טעמים לכך. ממצאי משנה של הביקורת בנושא זכויות נפגע עבירה לפי חוק מגבלות על חזרת עבריין מין לסביבת נפגע עבירה להלן תמצית ממצאי משנה של הביקורת שצוות הביקורת מצא בתת-נושא זה: .א ה פרקליטות אינה מיידעת נפגע עבירה על הזכות להגיש בקשה לפי החוק. .ב הפרקליטות אי נה מעבירה מידע ל מנ"ע, וכפועל יוצא מכך מנ"ע אינה מיידעת נפגע עבירה על ה זכות להגיש בקשה לפי החוק. .ג ה פרקליטות אינה יוזמת הגשת בקשות לפי החוק. .ד העדר פיקוח ובקרה. להלן נתייחס לכל אחד מ ממצאי המשנה :בפירוט .א הפרקליטות אינה מיידעת נפגע עבירה על ה זכות להגי ש בקשה לפי החוק 2. צוות הביקורת מצא כי הפרקליטות כלל אינה מיידעת נפגעי עבירה על ה זכות להגיש בקשה למתן צו לפי החוק. ממילא הפרקליטות אינה מיידעת נפגע עבירה על המועדים שבהם רשאי הוא להגיש הבקשה - טרם גזר הדין- ,במקרה שלא צפוי להיגזר על עבריין המין מאסר בפועל או טרם שחרור עבריין המין- .במקרה שנדון למאסר בפועל 1. בדיקה מדגמית של תיקים בעבירות מין שעליהן חל החוק, העלתה הממצאים הבאים: ב- 11 תיקי פרקליטות שנבדקו בנושא זה, שבהם היו22 נפגעי עבירת מין ו- 12 נאשמים, נדרשה הפרקליטות ל- 39 מקרי יידוע .הפרקליטות לא יידע ה אף אחד מנפגעי העבירה בדבר הזכות .להגיש בקשה למתן צו לפי חוק מגבלות על חזרת עבריין מין לסביבת נפגע עבירה 2. ממצאים אלה נתמכים באי ידיעה של כל הגורמים המוסמכים בפרקליטות את חובותיהם :כאמור מכוח החוק, כדלקמן 2.2 . פרקליטי המחוז ות לא ידעו להשיב האם בפרקליטות ,מיידעים נפגעי עבירת מין במהלך המשפט ולפני סיומו, על ה זכות להגיש בקשה למתן צו לפי ה חוק. הם הפנו .לרפרנטית לעניין עבירות מין ביחידתם 2.1 . הרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה הפנו את צוות הביקורת ל רפרנטיות לעניין עבירות מין ביחידתן, כמקור תשובה לשאלות בנושא זה. מב ירור ש צוות הביקורת ערך עמן ( ישירות או באמצעות הרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה), עלה כי יש שונּות בפרקטיקת :היידוע בין המחוזות השונים כדלקמן משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 189  רפרנטית אחת כלל לא ידעה על החובה ליידע נפגע עבירת מין על ה זכות להגיש .בקשה למתן צו לפי החוק ה רפרנטית לעניין עבירות מין בפרקליטות המחוז .השיבה כי היא לא יודעת אם מיידעים נפגע העבירה על הזכות כאמור  רפרנטית שניה השיבה, לאחר בירור עם ה רפרנטית לעניין עבירות מין במחוז, כי לא מיידעים נפגע עבירת מין לגבי ה זכות להגיש בקשה לפי החוק, כלשונה: "לא ."עוסקים בו בכלל  גם לדברי רפרנטית נוספ ת לא מיידעים באופן יזום נפגע עביר ת מין ע ל ה זכות להגיש בקשה למתן צו לפי החוק.  לדברי רפרנטית רביעית יידוע נפגע עבירת מין בדבר ה זכות להגיש בקשה לפי החוק נעשה באמצעות מנ"ע.  רפרנטית חמישית ל א ידעה על ה ה נחיות בנוגע לחוק, וממילא לא ידעה על החובה ליידע נפגע עבירת מין על ה זכות .להגיש בקשה למתן צו לפי החוק לאחר בירור עם ה רפרנטית לעניין עבירות מין בפרקליטות המחוז , השיבה כי יש הנחיה של פרקליט המדינה (כך באופן כללי מבלי להפנות למספר ההנחיה), אשר לדבריה "הופצה לפרקליטים לפני כשנה" (הנחיית פרקליט המדינה המדוברת הופצה ביום 22.22.100., לפני כ-2 שנים). לא ניתן מענה לשאלה האם הפרקליטות מיידעת נפגע עבירת מין על ה זכות להגיש בקשה למתן צו לפי ה.חוק 1. ,בפועל מרבית הגורמים המוסמכים דלעיל לא ידעו על הנחיית פרקליט המדינה14.51 ועל אופן ביצועה ביחידתם. ממילא לא יידעו את נפגע עבירת מין על ה זכות להגיש בקשה למתן צו לפי החוק, והמועדים שבהם הוא רשאי לעשות כן. ב .הפרקליטות אינה מעבירה מידע ל מנ"ע, וכפועל יוצא מכך מנ"ע לא מיידעת נפגע עבירה על ה זכות להגיש בקשה לפי החוק 2. מרכז המחקר והמידע של הכנסת נדרש במסמך מטעמו מ יום12.1.1021 ל יישום חוק מ גבלות על חזרתו של עבריין מין לס ביבת נפגע העבירה142 . במסגרתו, צוין כי לפי תשובת משרד המשפטים מיום20.1.1021 )(בתקופת הביקורת ל פניית ה מרכז, הנחיית פרקליט המדינה21.10 - ה קובע ת את החובה ליידע נפגע עבירה בדבר ה זכ ות להגיש בקשה למתן צו לפי החוק גם באמצעות מנ"ע (חו דש לפני מתן גזר הדין ו-2 חודשים לפני מועד סיום נשיאה ב עונש המאסר של עבריין המין) - "נכלל בטעות או אי הבנה, ולמעשה יש להתעלם ממנו כרגע". " עוד נכתב בתשובת משרד המשפטים כי נכון למועד כתיבת ההנחיה ונכון גם להיום, מערכת מנ"ע אינה מקבלת מהפרקליטות אינדיקציה ממו חשבת שלפיה ניתן לזהות תיק שענינו עבירת מין . בשבועות הקרובים צפויים ש י נויים ושיפורים הנוגעים למערכת מנ"ע בכלל ולממשק המחשובי בין הפרקליטות לבין מערכת מנ"ע בפרט. במסגרת שיפורים אלה, אנו 142 המסמך נכתב לקראת דיון בוועדה המיוחדת לפניות הציבור של הכנסת שהתקיים ביום11.1.1021 , והוא התמקד .ביישום חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 195 צופים שבתוך מספר חודשים תוכל מערכת מנ"ע לכלול מידע ייעודי עבור נפגעי עבי רת מין , לרבות הסבר על אפשרות הגשת בקשה לפי החוק וקישור לטפסים להגשת בקשות". 1. בדיונים שהתקיימו בוועדה לפניות הציבור של הכנסת, ביום11.1.1021 וביום2..1.1021 143 , עלה כי מנ"ע אינה מקבלת מהפרקליטות כל מידע בעניין ממערכת תנופ"ה, וממילא כלל אינה מיידעת נפגע עביר ה על האפשרות להגיש בקשה .למתן צו לפי החוק 2. כך גם לדברי ראש ת פרויקט מנ"ע במשטרה, בשיחה ש התקיימה עמה בחודש אוגוסט1021 , מנ"ע אינה מקבלת מידע רלוונטי מהפרקליטות ואינה תומכת בהעברת מידע לנפגע עבירה בנוגע לאפשרות להגיש בקשה לפי חוק מגבלות על חזרת עבריין מין.לסביבת נפגע עבירה 1. משמעות הדבר היא, שבחלוף עשור מכניסת החוק לתוקף ולמעלה מחמש וחצי שנים ממועד פרסום הנחיית פרקליט המדינה 21.10 , הנחיית פרקליט המדינה אינה מיושמת ונפגעי עבירה אינם מקבלים מידע ב אשר ל זכות להגיש בקשה למתן צו לפי חוק מגבלות על חזרת עבריין מי ן לסביבת נפגע עבירה . ג . הפרקליטות אינה יוזמת הגשת בקשות לפי החוק 2. עמדת הפרקליטות, כאמור בהנחיית פרקליט המדינה, היא כי הפרקליטות לא תיזום הגשת בקשה למתן צו לפי החוק. בבסיס עמדה זו, עומדת התפיסה שלפיה הפרקליטות אינה הגורם המתאים להגיש את הבקשה. המדובר בה ,ליך אזרחי שבו בעל הדין הוא נפגע העבירה. לכן ראוי שנפגע העבירה יגיש את הבקשה ובמסגרתה ישקף את שיקוליו הוא, השונים משיקולים רחבים יותר ששוקלת המדינה. בכללם: שיקום העבריין, שיקולי מידתיות בהפעלת שיקול הדעת ועוד, אשר אינם תואמים בהכרח את האינטרס של נפגע העביר ה144 . 1. מאז ש הוצא ה הנחיית פרקליט המדינה21.10 ,הפרקליטות א ינה יוזמת הגשת בקשות לפי .החוק גם קודם לכן, המדובר היה במספר בודד של בקשות: במסמך "דיווח לוועדת חוקה לפי חוק מגבלות על חזרת ע ב ריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה- 1001 " מיום22.2.1000 , אשר הוגש בהתאם לסעיף20 ,לחוק נ מסר כי בשנת1002 יזמה הפרקליטות הגשת1 בקשות .למתן צו לפי החוק בדיווח דומה מיום20.1.100. , נמסר כי בשנת1000 יזמה הפרקליטות1 .בקשות למתן צו לפי החוק 2. נתון עובדתי זה, בדבר מספר בודד של בקשות למתן צו שיזמה הפרקליטות ,המ צטרף לכך שהפרקליטות כלל לא יידעה וא ינה מיידעת נפגע עבירת מין על הזכות להגיש בקשה לפי החוק (הן באמצעות הפרקליט המטפל הן באמצעות מנ"ע), משמעו כי בפועל כמעט ש לא נעשה .שימוש בחוק 143 'פרוטוקול ישיבה מס1. בנושא "סיום ע ונשו של הפוגע- תחילת עונשה של הקרבן" עמודים2 ו- 12 ; ופרוטוקול ישיבה 'מס1. בנושא "שובו של עבריין מין לסביבת מגוריה של הנפגעת- ישיבת מעקב לישיבה שהתקיימה בנושא ב- 11.1.1021 ," עמוד1 ., בהתאמה 144 כעולה ממזכר מיום0.1.1021 של פרקליטה בלשכת המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, ללשכת פרקליט המדינה, במענה לפניה של חברת הכנסת עדי קול בנושא חוק מגבלות על חזרת עבריין מין לסביבת נפגע עבירה. המסמך .נמסר לצוות הביקורת מלשכת המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 191 1. בהקשר זה, גם ההיגד בהנחיית פרקליט המדינה21.10 ,ש לפיו הפרקליטות תשקול יזום הגשת בקשה למתן צו ל פי החוק "במקרים חריגים", נדחק לקרן זווית , ולא נקבעו בעניין זה הקריטריונים להגדרת מקרים אלה. זאת, חרף כוונה לעשות כן, למצער בהצעת מענה מלשכת פרקליט המדינה מיום20.2.1021 , לשאילתה שהעבירה חברת הכנסת מירב מיכאלי לשרת המשפטים145 . בשונה מחוק הגנה על הציבור מפני ב יצוע עבירות מין מכוחו יוזמת הפרקליטות הגשת בקשות למת ן צו פיקוח נגד עבריין מין, חוק מגבלות על חזרת עבריין מין לסביבת נפגע עבירה אינו .מחייב את הפרקליטות לקיים הערכת מסוכנות לעבריין 1. ביום1..0.1021 התקבל בכנסת תיקון מספר21 לחוק הסיוע המשפטי, שלפיו נפגע עב ירת מין יהיה זכאי לסיוע משפטי בכל הנוגע להליכים לפי החוק, ללא מבחן של זכאות כלכלית. הסיוע המשפטי יוענק לנפגע עבירת מין ככל שיש סיכוי סביר לכך שהוא יקבל צו הגבלה146 . בתיקון חוק הסיוע המשפטי, אכן יש להביא הקלה לנפגע עבירת מין, אשר יקבל סיוע משפטי מהמדינה מבלי .שיידרש לשאת בעלות הכלכלית הכרוכה בהגשת בקשה למתן צו לפי החוק עם זאת, אין בתיקון האמור כדי להבטיח ייזום הגשת בקשות למתן צו לפי החוק. יוזמה זו .נותרה לפתחו של נפגע עבירה 2. דומה כי בעניין זה יש לבחון אפקטיביות התיקון לחוק הסיוע המשפטי, בכל הנוגע לייזום הג .שת בקשות לפי החוק, רק בחלוף פרק זמן סביר ד .העדר פיקוח ובקרה 2. אין כל פיקוח ובקרה על יישום הוראות חוק מגבלות על חזרת עבריין מין לסביבת נפגע עבירה . הנחיית פרקליט המדינה 21.10 ה קובעת חובה על הפרקליטות ליידע נפגע עבירת מין, במהלך ההליך המשפטי, על הזכות לה גיש בקשה לפי החוק, אינה מוכרת לגורמים הרלוונטיים בפרקליטות וממילא ביצוע ה כלל.אינו נאכף השלכות על נפגעי עבירה 2. אי העמדת מידע חשוב והכרחי לנפגע עביר ת מין בדבר זכויותי ו לפי חוק מגבלות על חזרת ,עבריין מין לסביבת נפגע עבירה ו אינ מאפשר לנפגע העבירה לממש את ז כויותיו, הן ככל שהפרקליטות לא ממלאה את חובותיה הן ככל שנדרשת פעולה אקטיבית של נפגע עבירה למימושן. 1. כפועל יוצא מכך, עלול נפגע עבירת מין ,להיתקל בעבריין המין שפגע בו ,לאחר שחרורו ממאסר מבלי שניתנה בידי ו קודם לכן האפשרות לפעול למימוש הזכות העומדת לו לבקש הט לת מגבלות על חזרת עבריין המין לסביבתו. על המשמעות הרגשית- נפשית של מפגש קשה זה של 145 מכתב מיום20.2.1021 מלשכת פרקליט המדינה ללשכת שרת המשפ טים, במענה לשאילתה בעניין חוק מגבלות על חזרת .עבריין מין לסביבת נפגע עבירה. המסמך נמסר לצוות הביקורת מלשכת המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים 146 פורסם בספר החוקים11.. , מיום1.1.1021 , עמוד120 ; הצעת החוק ודברי ההסבר פורסמו בהצעות חוק ההממשלה.21 מיום22.0.1021 , עמודים101-101 . משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 195 נפגע עבירת מין עם עבריין המין לאחר שחרורו מבית הסוהר, עמדו להלן גורמי מקצוע המלווים נפגעי עבירה אלה:  במסגרת ישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור, שהתקיימה בחודש מאי5114 147 , עמדה 'גב,נירית וולך, עובדת סוציאלית המטפלת בנערות ונשים שעברו פגיעה מינית על,משמעות העניין מנקודת מבטן של נפגעי עבירות מין :באמרה "הן עושות כזה מאמץ לשקם את החיים שלהן, הן עובדות שנים לפעמים בשביל לעשות משהו, בשביל להשיג איזו שהיא שליטה על החיים שלהן. באמת עב ודה מאד קשה... העניין של להחזיר שליטה הוא חשוב. ברגע שנתקלים במי שפגע, ברגע שיודעים שהוא נמצא ,בסביבת המגורים שלה, החזרה אחורה היא בלתי נמנעת. הפחד, תחושת החודרנות ,הפגיעה במוגנות ,כל מה שהיא ניסתה ועובדים שנים בשביל לשקם ולהחזיר לעצמה במחי מפגש אחד במכולת , נלקח . אפילו לא מפגש, אפילו הידיעה שיש סיכוי שדבר ".כזה יקרה  ורד וינמן, היועצת משפטית של המועצה הלאומית לשלום הילד ,)(ע"ר עמדה אף היא על השלכות העניין על נפגעי עביר ,ות מין במסגרת ישיבת הוועדה לפניות הציבור שהתקיימה בחודש פברואר5114 148. לדבריה, קורה לא אח ת, שמשפחות של ילדים נפגעי עבירות מין פונות אליהם, שנים לאחר שההליך הפלילי מסתיים ועל רקע שחרור עבריין המין ממאסר. היא הביאה כדוגמה פניה של אֵ ם ובתה, כ-1 וחצי שנים לאחר :שניתן גזר הדין נגד עבריין המין, לאחר ששמעו שהעבריין משתחרר מהכלא. כלשונה שתיהן "בלחץ נו ראי" שאלו "מה אנחנו עושים עכשיו? שמענו שהוא עומד להשתחרר מהכלא, אנחנו גרים ביישוב מאד מאד קטן, או שיש קרובי משפחה שגרים דלת מול .דלת, והוא חוזר לאותם קרובי משפחה, ולא יודעים אין להם מושג מה הכלי שהם יכולים להשתמש בו ." זאת, בהעדר יידוע על הזכויות העומדות לנ פגעי עבירת מין מכוח חוק מגבלות על חזרת עבריין מין לסביבת נפגע עבירה. עיקרי תגובת המבוקרים 1. המחוקק לא הטיל על הפרקליטות חובה ליידע את נפגע העבירה בדבר האפשרות להגיש בקשה למתן צו לפי החוק. עם זאת, שלא כנטען בדוח, רוב ציבור הפרקליטים המטפל בתיקי עבירות מין ,, הן בשלב ההליך הפלילי הן בשלב שחרור על תנאי ממאסר מודע לקיומו של חוק המגבלות ובמקרים המתאימים מביא הפרקליט לידיעת הנפגע את האפשרות להגיש בקשה על פי חוק המגבלות. ברור כי ההנחיה להודיע לנפגע העבירה על אפשרות זו רלוונטית לביצוע רק בתיקים בהם קיימת קרבת מגור ים או עבודה בין עבריין המין לנפגע העבירה, וכאשר מתקיימות נסיבות נוספות שהופכות ההודעה .לרצויה, דהיינו במקרים המתאימים בלבד 147 'פרוטוקול ישיבה מס1. , מיום2..1.1021 , עמוד12 . 148 'פרוטוקול ישיבה מס1. , מיום11.1.1021 , עמוד21 . משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 193 2. על- פי בירור עדכני עם האחראית על תחום נפגעי העבירה במטה הארצי, מערכת מנ"ע כוללת יידוע אוטומטי של נפגע העבירה בתיקי עבירות מין המיי דע אותו על אפשרותו להגשת בקשה לפי חוק המגבלות באופן מפורש תוך שהודעה זו ניתנת לנפגע בשלושה צמתים בהליך (שלב ההרשעה, שלב גזר הדין ושלב שחרור על תנאי ממאסר). יצוין, כי תוספת זו לתכני מערכת מנ"ע נעשתה לבקשת גורמי הפרקליטות באמצע שנת201. . 1. כמבואר בהנחיית פר קליט המדינה 1..20 עמדת הפרקליטות היא כי, ככלל, בקשות לפי חוק המגבלות יוגשו על -די י נפגע העבירה עצמו כפי שמאפשר החוק באופן מפורש , וזאת בשל מהות החוק - סעד אזרחי העשוי להינתן לנפגע העבירה לאחר תום בירור ההליך הפלילי .מכלול השיקולים שעל הפרקליטות לשקול ,חורג בהרבה משיקוליו הרלוונטיים של נפגע העבירה .כך למשל, על הפרקליטות לשקול גם את שיקולי השיקום של הנאשם ,את ההוצאה הכספית הגבוהה שצו על פי חוק זה עלול לגרום ועוד .לפיכך סבורה הפרקליטות כי נכון שנפגע העבירה יהיה מיוצג במסגרת זו בידי גורם אחר . בהתאם ,לכך פנה המשנ ה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים )בשנת 201. אל מנכ"לית משרד המשפטים ביוזמה לתקן את חוק הסיוע המשפטי כדי שיסמיך את אגף הסיוע המשפטי במשרד המשפטים להגיש בקשות ולייצג בהן את נפגעי העבירות על פי חוק המגבלות .הצעה זו אכן התגבשה והתיקון עבר .לאחרונה .. המציאות מלמדת כי במקרים רבים לא מתעורר צורך בהגשת בקשה על פי חוק .המגבלות זאת ועוד ,פעמים רבות ניתן מענה לסוגיית הרחקתו של עבריין המין מנפגע העבירה באמצעות צו פיקוח ומעקב שמוצא נגדו מכוח חוק הגנה על הציבור מפני עבירות .מין 5. עם זאת, הנחיית פרקליט המדינה1..20 אכן השאירה פתח לנציג היועץ המשפטי לממשלה להגשת בקשה על- פי חוק המגבלות. אולם, ברי כי אין הכוונה לנקיטת יוזמה עצמאית של הפרקליט, אלא במקרים ספציפיים בלבד כאשר הצורך בהגשתה מתעורר מן הנפגע עצמו והוא בעל עניין בהגשת הבקשה, אך אין ביכולתו להגישה לבדו ומתעורר ,צורך במקרה חריג, כי הבקשה תוגש על ידי הפרקליט. עם זאת, הניסיון הנצבר מאז נכנס החוק לתוקפו מלמד כי ברוב המכריע של המקרים הגישו נפגעי העבירה בקשות לפי החוק בעצמם או באמצעות ארגונים המסייעים להם ולא עלה צורך של ממש כי בקשות כאל ו יוגשו על ידי הפרקליט בשמו של הנפגע. 2. מזה כעשור פועל בפרקליטות פורום בין-משרדי שנועד לגבש מדיניות ,פיקוח ומעקב אחר יישומם של שלושת החוקים אשר מגנים על הציבור מפני עברייני מין (חוק ההגנה על הציבור ,חוק המגבלות וחוק מניעת העסקת עברייני מין במוסדות מסוימים .)בפורום זה משתתפים נציגי כל מחוזות הפרקליטות האמונים על התחום וכן נציגי הרשויות הנוספות הפועלות מכוח החוקים הנ"ל .הרפרנטים של פורום זה בכל המחוזות משמשים גורם מנחה ומייעץ לפרקליטים המופיעים בבקשות שהוגשו אף לפי חוק המגבלות , בהנחיה ארצית של יושבת ראש הפורום ,שהיא הרפרנטית של פרקליטות מחוז לת אביב .פלילי משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 194 1. בימים אלה, מגובשת טיוטה מעודכנת של הנחיה זו שתביא לכדי ביטוי את השינויים הנוספים שבוצעו בתחום חוק המגבלות (כגון ההודעה במערכת מנ"ע ותיקון חוק הסיוע המשפטי), ובכך תגביר את מודעות כלל ציבור הפרקליטים, לרבות הרפרנטים הרלוונטיים, להוראות חוק ה.מגבלות ולתפקידי הפרקליט הערות צוות הביקורת: .צוות הביקורת מברך על כך שבימים אלה מגובשת טיוטה מעודכנת של הנחיית פרקליט המדינה משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 195 'ממצא מס11 - העדר מדיניות אחידה וסדורה לעניין טיפול הפרקליטות בעמדת נפגע עבירה לפני ועדת שחרורים רקע 2. סעיף2. לחוק זכויות נפג ,עי עבירה קובע ש לנפגע עבירת מין או אלימות חמורה נתונה הזכות להביע עמדתו בכתב לענין הסיכון הצפוי משחרור הנאשם ממאסר . סעיף20 לחוק ופרט2 ,לתוספת הרביעית לחוק קובע כי על שירות בתי הסוהר מוטלת החובה ליידע נפגע עבירת מין או אלימות חמורה על מועד הבאת ה נידון לפנ י ועדת שחרורים149 . יידוע זה אמור לכלול גם .הודעה על זכותו של נפגע העבירה להביע את עמדתו לפני ועדת שחרורים 1. תקנה21 לתקנות זכויות נפגע י עבירה קובעת כי נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המבקש ,להביע עמדה לפני ועדת שחרורים, ישלח עמדתו בכתב במהלך 2 חודשים שלפני מועד הדיון בוועדת שחרורים ולא יאוחר משבוע לפני המועד האמור, לקצין שירות בתי הסוהר במחלקת האסיר. קצין שירות בתי הסוהר יעביר את עמדת נפגע עבירה ל פרקליטות המחוז (המשמשת באת- כוחו של היועץ המשפטי לממשלה), אשר בתחו ם אחריותה מצוי בית ה סוהר שבו מתקיימת ועדת השחרור ים . על הפרקליטות להגיש את עמדת נפגע העבירה לוועדת השחרורים , במסגרת קביעת עמדת )'היועץ המשפטי לממשלה לעניין שחרורו של האסיר על תנאי ('שחרור מוקדם. 2. לשם הנוחות, להלן תרשים עיקרי זכויות נפגע עבירת מין או אלימות חמורה בדיון לפני ועדת שחרורים של הנידון, בעבי:רה שממנה נפגע יידוע נפגע עבירה על מועד הבאת נידון לדיון לפני ועדת שחרורים ועל הזכות העומדת לו להביע עמדה בעניין הבעת עמדה של נפגע עבירה באמצעות משלוח עמדה בכתב לקצין שב"ס קצין שב"ס יעביר עמדת נפגע עבירה לפרקליטות המחוז שבתחומה מצוי בית ה סוהר שבו נו שא הנאשם את עונש ה מאסר פרקליטות המחוז תגיש את עמדת נפגע עבירה לוועדת השחרורים 1. צוות הביקורת בדק האם פ רקליטויות המחוז שבתחומן בתי סוהר - ,פרקליטויות מחוז חיפה צפון, מרכז, תל-אביב ודרום - מקיימות את הוראות החוק לעניין הבאת עמדת נפגע עבירת מין או אלימות חמורה ל פני ועדת .שחרורים 1. יצוין בעניין זה, כי בשנת1021 פורסם דוח שנתי של מבקר המדינה 21 ג, בנושא "היבטים בשיקום אסירים". במסגרת דוח זה צוין, כי בשנת1020 מינה שר המשפטים צוות בינמשרדי אשר הגיש במהלך אותה שנה דוח בדיקת "דרכי פעולתן של הוועדות ומציאת פת רונות ייעול הניתנים ליישום באופן מיידי." זאת, על רקע ממצא ש לפיו העומס הרב המוטל על ועדות 149 ועדה שמונתה לפי סעיף21 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א- 1002 , המוסמכת להחליט על שחרור על תנאי של אסיר מנשיאת יתרת תקופת המאסר ("ש .)"חרור מוקדם משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 196 השחרורים מביא לדחיית דיונים בעניינם של אסירים רבים. בעקבות דוח הבדיקה הוחלט על העברת הניהול המלא של ועדות השחרורים משירות בתי הסוהר למערכת בתי המשפט , שינוי שנכנס לתוקפ ו בראשית שנת1021 )(באופן מדורג . עם זאת , עיון במסמך של הנהלת בתי המשפט ומערכת בתי המשפט בנושא "העברת ועדות השחרורים לניהול מערכת בתי המשפט- תוכנית הקמה" מחודש אוקטובר1022 , וכן שיחה עם גב' שלומית לוי- לביא, סמנכ"לית בכירה, חטיבת תפעול ומזכירויות בהנהלת ב תי המשפט, העלו כי אין בתכנית זו- לשיפור המערכת המינהלית של ועדות שחרורים - כדי ל השפיע על התנהלות הגורמים הרלוונטים בעניין זכויות נפגעי עבירה, כאמור לעיל , והחובות שעל שירות בתי הסוהר והפרקליטות לקיי ם מכוחן. ממצאי משנה של הביקורת בנושא זכויות נפגעי עבירה בהל יך ועדת שחרורים להלן תמצית ממצאי משנה של הביקורת שצוות הביקורת מצא בתת-נושא זה: .א ,העדר מדיניות אחידה מסודרת ומוסכמת בפרקליטות ,מ וביל ,לחוסר אחידות אקראיות וחוסר שיטתיות בטיפול בעמדת נפגע עבירה בין פרקליטויות המחוז. ב. ה תמשכות טיפול דרג ההנהלה הבכיר בסוג.יות הקשורות בנושא ואי מתן פתרונות להלן נתייחס לכל אחד מ ממצאי המשנה :בפירוט .א העדר מדיניות אחידה, מסודרת ומוס כמת בפרקליטות מ וביל לחוסר אחידות ,אקראיות וחוסר שיטתיות בטיפול בעמדת נפגע עבירה בין פרקליטויות המחוז 2. לדברי פרקליטה האחראית על תחום ועדות שחר ורים באחת מפרקליטוית המחוז , מעביר שירות בתי הסוהר לפרקליטות עמדות בודדות בלבד של נפגעי עבירה לוועדת שחרורים, מתוך .אלפי תיקים הנדונים בשנה בפני הוועדה 1. הנחיית פרקליט המדינה21.0 , ההנחיה המרכזית בנושא נפגעי עבירה, אינה כוללת כל התייחסות לזכות העומדת לנפגע עבירה להביע עמדתו לפני ועדת שחרורים. ממילא אין בהנחיה כל התייחסות לעקרונות ולפעולות שעל הפרקליטות לבצע בעניין, לרבות הגורמים .האחראים לביצוע, אופן הביצוע והמועדים לכך 2. 'הנחיית פרקליט המדינה מס21.2 " השיקולים שלפיהם תקבע עמדת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה בוועדת השחרורים" (מיום0.1.2..2 , מעודכנת ליום2.2.1002 ), אינה מעודכנת ואינה כוללת כל הנחיה רלוונטית בסוגיה. ההנחיה מפנה להוראת סעיף2. לחוק זכויות נפגעי עבירה וקובעת כי "לכשיוחל הסעיף, על הפרקליט המופיע בפני ועדת השחרורים להדגיש בפני הוועדה כי עליה ליתן את המשקל המתאים לעמדת נפגע העבירה." (סעיף0 .)להנחיה 1. אשר להתנהלות הפרקליטות, מצא צוות הביקורת כי הפרקליטים האחראים ל הבאת עמדת נפגע עבירה לפני ועדת השחרורים בפרקליטויות ה מחוז השונות, פועלים ע ל- פי שיקול דעתם- הן לעניין ייזום פניה לנפגע העבירה לצורך קבלת עמ ,דתו הגם שאין על הפרקליטות חובה ,חוקית לעשות כן הן לעניין עמדה של הפרקליטות בבקשה של נפגע העבירה להופיע ולטעון משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 197 בפני הוועדה150 . ,זאת בהכירם בחשיבות הרבה שבהבאת עמדת נפגע עבירה בפני ועדת השחרורים. 1. היטיבו לבטא זאת הרפרנטית לעניין נפגעי עבירה וראש תחום ועדות שחרורים באחת מפרקליטויות המחוז במכתבן למשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, מיום21.20.1021 אשר הוקדש לנושא "מעמד נפגעי עבירה בוועדות שחרורים- הצורך בקביעת מדיניות "אחידה . במסגרתו הן פירטו את הבעיות והקשיים בנושא וביקשו את סיועו בקביעת מדיניות ארצית אחי דה הן בשאלה האם הפרקליטות צריכה ליזום פניה לנפגע העבירה לבקש עמדתו לוועדת שחרורים בדיון בעניינו של הנידון (לרבות הקריטריונים והדרך לעשות כן), הן בשאלה .האם להיעתר לבקשה של נפגע עבירה להופיע ולטעון בפני הוועדה לדבריהן, במקרים מסוימים יש הכרח בפניה לנפגע העב ירה לצורך קבלת עמדתו שתובא לפני ועדת השחרורים בדיון בעניינו של הנידון; אלא ש "הניסיון מלמד כי כיום, פניה יזומה שנעשית על- ידי ,הפרקליט שמופיע בוועדה נעשית באופן רנדומאלי, בהתחשב בפרקליט המופיע ביום נתון בפרקליטות הרלוונטית, בתפיסת העולם של הפרקליט והגורם המנ ,חה בכל פרקליטות ".ובמידת העניין הציבורי והתקשורתי הקיים בתיק 2. גם אחד מפרקליטי המחוז פנה בעניין, ביום21.21.1022, למשנה לפרקליט המ דינה לעניינים פליליים. כך בציינו "מחלוקת קשה" שקיימת בין הפרקליטות לשירות בתי הסוהר בעניין היקף חובת היידוע המוטלת על שירות בתי הסוהר בנושא זה. לד בריו , חרף דיונים שנערכו בנושא בפרקליטות, טרם גובש פתרון. כלשונ ו : "דומה כי השטח מבקש להבהיר את חובות ".המדינה ביחס לנפגעי העבירה בעת ניהול הליכי ועדות שחרורים ,כך למשל "אנו מתלבטים לגבי פניה שלנו, יזומה, לנפגעי עבירה אף אם לא ביקשו כן- מקום שאנו מוצאים כי עמדתם ומצבם העדכני חשובים לצורך גיבוש עמדתנו בדיון בוועדת שחרורים." בפניה נוספת בכתב מיום21.1.1021 , שב וביקש "שנקיים דיון ארצי אפקטיבי לגבי האחריות "לקשר עם נפגעי עבירה בוועדות השחרורים. 0. מקצת הגורמים הרלוונטיים בפרקליטויות המחוז ש ,עמם נפגש צוות הביקורת מסרו כי "אם "לא מתקבלת משירות בתי הסוהר עמדת נפגע עבירה, אז אין . אחרים מסרו, כי פעמים רבות נעשים בפרקליטויות המחוז מאמצים כבירים לאיתור נפגע העבירה ולקבלת עמדתו , וכי מאמצצים אלה כרוכים בהקצאת משאבים רבים לעניין ("שעות ,וימים"). זאת ,בשים לב כי במרבית המקרים לא הוזנו פרטי נפגע עבירה לתיק הפרקליטות כמפורט בממצא1 לעיל). כך, תיארה מזכירה באחת מפרקליטויות המחוז את הקשיים הטכניים-לוגיסטיים באיתור נפגע עבירה, לרבות הימצא תיק הפרקליטות שבמסגרתו הורשע האסיר בפרקליטות מחוז אחרת, אשר אין גישה ;אליו בשל מגבלות הרשאות מערכת תנופ"ה לצד קשיים מהותיים( , לרבות חלוף זמן רב שנים רבות) מסיום ההליך הפלילי וחוסר בהירות לגבי עמדת נפגע העבירה ורצונו להביע עמדה לפני ועדת שחרורים. כך גם לדברי מזכירה מפרקליטות מחוז אחרת, אשר תיארה את המאמצים הרבים והדרכים השונ ,ות, פרי יוזמתה שבהן היא נוקטת לאיתור נפגע העבירה לצורך יידועו בדבר הזכות להביע עמדה לפני ועדת .השחרורים 150 לנוכח פסק הדין שניתן ברע"ב2021.501 מדינת ישראל נ' סמיר גנאמה ( 10.0.100. ), שלפיו ועדת השחרורים רשאית להידרש לטיעונים בעל- .)פה של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה (ולא רק לטיעונים בכתב משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 198 לדברי שתיהן, ככל ששירות בתי הסוהר מיידע את הפרקליטות על מועד דיון ועדת השחרורים בסמוך ,לפני קיומו, סביר כי הן או הפרקליט המטפל כלל אינם פועלים לאיתורו וממילא לא .תובא עמדת נפגע העבירה לפני הוועדה 1. לעניין חוסר האחידות והטיפול האקראי בהבאת עמדת נפגע עבירה לפני ועדת שחרורים, מצא צוות הביקורת תימוכין גם בדואר אלקטרוני ששלחה פרקליטה האחראית על תחום ועדות שחרורים באחת מפרקליטוית המחוז, ביום0.1.1022, לפרקל יטים המופיעים לפני ועדות שחרורים במחוז, שנושאו "הבאת עמדת נפ ,גע העבירה בפני ועדות שחרורים". כמצוין בהודעה "אין נוהל מסודר מי יפנה לנפגע העבירה ויעמידו על זכותו זו. האם הפרקליטות או נציגי שב"ס." בהתאם גובשו בפרקליטות המחוז הנחיות פנימיות, שעיקרן: (א) אם הפר קליט סבור לפני מועד הדיון בוועדה שיש לקבל את עמדת נפגע העבירה, עליו לפנות לרפרנטית לעניין נפגעי עבירה או למזכירה הייעודית ב'יחידת הסיוע' לשם איתור הנפגע ובקשת עמדתו. (ב) אם הוועדה ביקשה מהפרקליט המופיע בפניה להציג את עמדת נפגע העבירה ודחתה לשם כך את ,הדיון .על הפרקליט שהופיע לעשות מאמץ למצוא את פרטי הנפגע .. בסיכום ישיבת פורום נפגעי עבירה שהתקיימה ביום20.2.1021 , נדון נושא העדר האחידות :בטיפול בעמדת נפגע עבירה לוועדת שחרורים "ר' מציפה קושי שאין אחידות בנושא יידוע נפגעי עבירה על מועד ועדת שחרורים וזכותם להבי ע עמדה. מצד אחד, זה לא הוגן לבחור תיקים מסויימים שבהם יש לחפש את הנפגעים. מצד שני, הפרקליטים אינם מסוגלים לעמוד במטלה של לחפש ולהודיע בכל המקרים, בפרט כאשר התיק נוהל במחוז אחד וועדת ".השחרורים היא במחוז אחר 20 . ,העולה מן המקובץ שה גם שלא מוטלת על הפרקליטות החובה ליידע נפגע עבירה בדבר הזכות להביא עמדתו לפני ועדת שחרורים ובשל הקושי המעשי לקבל עמדה זו, עולה הצורך בהסדרה ,ובהאחדה של טיפול הפרקליטות בקבלת עמדת נפגע עבירה. זאת הן לעניין ייזום פניה לשירות בתי הסוהר לצורך קבלת עמדת נפגע עבירה , הן לעניין בקשה של נפג ע העבירה להופיע ולטעון בפני הוועדה. בהעדר מדיניות אחידה, מסודרת ומוסכמת בפרקליטות, נוצר ים חוסר אחידות, אקראיות וחוסר שיטתיות.בטיפול בעמדת נפגע עבירה בין פרקליטויות המחוז 22 . הפרקליטות לא המציאה לצוות הביקורת מסד נתונים בדבר "פרטי התיקים שנדונו בפני ועדת שחרורים בעבירות מין ואלימות" בתקופת הביקורת. זאת, חרף ניסיונותיו הרבים של הצוות במשך חודשים ארוכים ומול גורמים שונים לקבל מסד זה. לפיכך, נבצר מצוות הביקורת לבצע בדיקה מדגמית בתיקים לבחינת יישום הוראות החוק לעניין ה טיפול בעמדת נפגע עבירה .לועדת שחרורים ב .התמשכות טיפול דרג ההנהלה הבכיר בסוגיות הקשורות בנושא ואי מתן פתרונות 2. ,למרות המתואר לעיל עד למועד כתיבת שורות אל ו לא התקיים דיון מקיף וממצה בדרג ההנהלה הבכיר בפרקליטות בסוגיות הרלוונטיות בעניין , וממילא לא ניתן מענה ופתרון כנדרש . משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 199 1. עיון במסמך סיכום ישיב ת פורום נפגעי עבירה, שהתקיימה ביום20.2.1021 ואשר נדון בה נושא העדר האחידות בטיפול בעמדת נפגע עבירה לוועדת שחרורים , צוין פתרון שהוצע בעבר על- ידי הרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה ו אשר הועבר לאישור המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים . המדובר ב מכתב יידוע לנפגע העבירה בסיום ההליך הפלילי הכולל מידע בנוגע לזכות להביע עמדה לפני ועדת שחרו רים. הוסכם כי הממונה על יחידת הסיוע תציף סוגיה זו שוב בפני המשנה לפרקליט המדינה , משזו טרם באה על פתרונה. 2. בפגישה עם הממונה על יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה, במהלך הביקורת דנן, היא א ישרה האמור ו מסר ה לצוות הביקורת, כי הרפרנטיות לעניין נפגעי עבירה אכן גיבשו לפני מספר שנים נוסח מכתב יידוע אחיד, שישלח לנפגע עבירה בסיום ההליך הפלילי. מכתב זה עשוי ליתן פתרון מסוים- חלקי לקשיים ולבעיות בטיפול בעמדת נפגע עבירה שאינה מתקבלת בפרקליטות משירות בתי הסוהר . ,לדבריה המכתב המוצע כולל מידע רלוונטי בדבר זכויות עתידיות של נפגע העבירה, לרבות לעניין .הזכות להביע עמדה לעניין קיצור מאסר אפשרי של הנאשם לבקשת צוות הביקורת, אותר ונמסר לו עותק מכתב זה, הנושא תאריך מיום12.2.1022 . ,כאמור עד היום לא ניתן אישור המשנ.ה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים לנוסח מכתב זה 1. במענה לפניית אחד מפרקליטי המחוז , א שר שב וביקש ביום21.1.1021 לקיים "דיון ארצי אפקטיבי לגבי האחריות לקשר עם נפגעי עבירה בוועדות שחרורים", השיב המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים בדואר א לקטרוני מיום10.1.1021 , כי נקט:שתי פעולות האחת, פניה לגורם אחראי בפרקליטות המדינה"ליזום מהלך של חקיקת משנה, אשר יט י ל על שירות בתי הס או מכ5והר (בדרך של שיחת טלפון ו בת ) לגרום לחידוש הקשר של נפגע עבירה .עם מערכת מנ"ע" השניה , בקשה מהממונה על יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה לזרז את תהליך מימוש ה רעיון של הוצאת מכתב לנפגע העבירה עם סיומו של התיק מול פרקליטי המחוזות. תוך שצוין כי "יש במכתב שכזה כדי לפתור חלק מהבעיה. יחד עם זאת, הוצאת מכתב שכזה כשיטת עבודה ".עשוי להכביד כאמור, עד לכתיבת דוח ביקורת זה ,לא נית נו פתרונות לסוגיות שלהן נד רשת הפרקליטות בעניין הטיפול בעמדת נפגע עבירת מין או אלימות חמורה לפני ועדת שחרורים, כמצוין .במכתבו של המשנה לפרקליט המדינה 1. פתרון חלקי וברמה היחידתית בלבד ניתן לאחרונה (במהלך חודש יולי1021 ) תוך כדי מהלך הביקורת דנן בפרקליטות מחוז תל- ,אביב כפי שנמסר לצוו ת הביקורת על- ידי פרקליט המחוז ,והממונה על תחום ועדות שחרורים. לדבריהם הפרקליטות ""כהתנהלות פנימית בלבד קיבלה על עצמה את "האחריות" לאתר את נפגעי עבירות מין ואלימות חמורה, ליידע אותם בדבר הזכות להביע עמדה לפני ועדת שחרורים בעניינו של הנידון שביצע העבירה ,לקב ל את עמדתם .ולהביאה לפני הוועדה משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 555 ה שלכות על נפגעי עבירה 2. בהעדר מדיניות סדורה ואחידה בפרקליטות, הכוללת עקרונות וקווי פעולה לעניין הטיפול בעמדת נפגע עבירת מין או אלימות חמורה, הרי ש איתור נפגע העבירה, יידועו בדבר הזכות להביע עמדה לעניין שחרורו המוקדם של הנ ידון והבעת עמדה לפני ועדת השחרורים, נעשים באופן רנדומאלי ולא שיוויוני בין נפגעי ה עבירה . 1. אי מתן אפשרות לנפגע העביר להביע עמדה לפני ועדת השחרורים, משמעו הדרת נפגע העבירה מחלקו וממעמדו ב שלב חשוב זה המתנהל נגד מי שפגע בו ,. חרף כוונת המחוקק מתקבלות החלטות ה רות גורל עבור נפגע העבירה מבלי שקולו נשמע, כאשר בפני ועדת השחרורים תמונה חלקית, החסרה את עמדתו של נפגע העבירה . עיקרי תגובת המבוקרים 2. חובת היידוע בדבר מועד הדיון בפני ועדת שחרורים וכן חובת היידוע בדבר זכותו של נפגע עבירת מין או אלימות להביע עמדה בכתב בפני ועדת השחרורים, מוטלת על קצין ש ירות בתי הסוהר . לכן על- פי סעיף19 לחוק זכויות נפגעי עבירה ותקנה12 לתקנות זכויות נפגעי עבירה אין כל בסיס משפטי לנטען כלפי בא- ,כוח היועץ המשפטי לממשלה .ויתר גורמי הפרקליטות בעניין זה 2. כל הפעולות שביצעה הפרקליטות בהקשר ה אמור (בכלל זאת, פגישות עם נציגי שירות בתי הסוהר במטרה לבחון כיצד ניתן לשפר את יישום זכותם של נפגעי העבירה להביע עמדתם בפני ועדת השחרורים, בהיבט של העברת עמד ות רבות יותר משב"ס לפרקליטות) ה ן מעבר לחובה המוטלת על בא- כוח היועץ המשפטי לממשלה על פי .החוק 1. עשי יה זו של נציגי בא-כוח היו עץ המשפטי לממשלה היא פעילות מבורכת אשר אינה רובצת לפתחם ש ל באי- כוח היועץ המשפטי לממשלה ואשר הוצגה בשקיפות מלאה לגוף הביקורת לרבות מסמכים פנימיים . חרף זאת מוצא גוף הביקורת לנכון לבקר פע ילות זאת חלף ציונם לשבח של באי-כוח היועץ המשפטי .לממשלה בהקשר האמור משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 551 'חלק ג- המלצות הביקורת דוח ביקורת זה מפרט כשלים רבים ומהותיים ה קיימים אצל הגופים המבוקרים באשר ליישום הוראות הדין הנוגעות לזכויות נפגעי עבירה, ומחייב התייחסות מעמיקה ו רצינ .ית לצורך שיפור המצב צוות הביקורת גיבש המלצות יו בנושא, הן באופ ן כולל הן בהתייחס לנושאים ספציפיים , כדלקמן: .א גיבוש הנחי ה מקיפה, סדורה ועדכנית בנושא זכויות נפגעי עבירה על-ידי פרקליט המדינה. .ב גיבוש הנחיות ונהלי עבודה פנים ארגוניים. .ג הקמת יחידות סיוע בפרקליטות כדרישת המחוקק. .ד ניהול ידע והקמת מערך הכשרה והדרכה ייעודי. .ה .הנגשת המידע לנפגעי עבירה בדבר מלוא זכויותיהם .ו גיבוש מנגנון סדור ו אחיד לזיהוי נפגע עבירה , הזנתו וסימונו ב.תיק הפרקליטות .ז .גיבוש מנגנון סדור ואחיד לבירור עמדת נפגע עבירה ורישומה בתיק הפרקליטות .ח גיבוש מנגנון סדור ואחיד להבטחת יידוע נפגע .עבירה בשלבים שונים בהליך הפלילי .ט מעבר של כל יחידות הפרקליטות לעבודה במערכת תנופ"ה או פתרון מחשובי חלופי. .י הסדרת הטיפול בערר של נפגע עבירה.על החלטה שלא להעמיד חשוד לדין .יא גיבוש מנגנון סדור ואחיד להבטחת מימוש זכות נפגע עבירת מין או אלימות חמורה להב עת .עמדה .יב גיבוש מנגנון סדור ואחיד להבטחת תעמ הש קול ו של נפגע עבירה לקראת גזירת עונשו של .הנאשם .יג מעקב אחר ייזום.הגשת בקשת לפי חוק מגבלות חזרת עבריין מין לסביבת נפגע עבירה .יד גיבוש מדיניות, אחידה, סדורה ומוסכמת לעניין הטיפול בעמדת נפגע עבירה לפני ועדת .שחרורים .טו .גיבוש מנגנונים לפיקוח ובקרה אחר קיום הוראות החוק, ההנחיות ונהלי העבודה .טז .גיבוש מנגנון לתיעוד ורישום להלן נתייחס לכל אחת מההמלצות בפיר וט , ובהמשך תובא תגובת ה גופים המבוקרים ל המלצות הביקורת: משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 555 .א גיבוש הנחי ה ,מקיפה סדורה ועדכנית ב נושא זכויות נפגעי עבירה על- ידי פרקליט המדינה 2. צוות הביקורת סבור כי הצעד הראשון שעל המבוקרים לשקול לצורך תיקון הליקויים הוא גיבוש הנחי ה ,עדכנית התואמת ומקיפה את כל הוראות החקיקה הקובעות את זכויות נפגעי ה עבירה ו את ה חובות המוטלות על הפרקליטות . הנחיה זו תגוב ש על- ,ידי פרקליט המדינה במסגרת הנחיית פרקליט המדינה. ,בתוך כך וגת בש מדיניות אחידה וסדורה , בנוגע לאופן יישום ומימוש זכויות נפגעי עביר ה על- ידי הפרקליטות, לרבות:ההיבטים הבאים  מטרת ההנחיה בהתאמה ל חוק זכויות נפגעי עבירה ותכליותיו.  תחולת ההנחיה 'על 'נפגע עבירה כהגדרתו על- פי חוק זכויות נפגעי עבירה, תוך הבחנה בין שלוש קבוצות של נפגעי עבירה אשר החוק מייחד זכויות מתאימות לכל אחת מהן ('כלל )'נפגעי עבירה', 'נפגעי עבירת מין או אלימות' ו'נפגעי עבירת מין או אלימות חמורה.  כלל הזכויות המוקנות לכל אחת משלוש קבוצות נפגעי העב ירה, הן בנוגע ליידוע נפגע עבירה בשלבים שונים של ההליך הפלילי המתנהל נגד הפוגע, הן בנוגע להבעת עמדה של .נפגע עבירה בצמתים מרכזיים בהליך פלילי  אופן מימוש זכויות נפגעי העבירה, לרבות קביעת גורמים אחראים לביצוע, בחוליות ה מרכזיות ב כל תהליך (בפרט כאשר התהליך משל ב טיפול ואחריות של יחידות שונות בפרקליטות, כדוגמת בקשה לעיכוב הליכים, הגשת ערר על החלטת מעצר לבית המשפט )העליון וכיוצ"ב ,אופן הביצוע ו המועדים .לביצוע  מנגנון פיקוח ובקרה להבטח ת ,ביצוע הוראות החוק המטילות חובות על הפרקליטות לרבות הגורמים האחראים לביצוע הבקר.ה והמועדים לכך  מנגנון תיעוד הפעולות השונות, להבטח ת יכולת התחקות אחר הטיפול וביצוע הפעולות .הדרושות, לצד כלי ממשי לביצוע בקרה אחר יישום הוראות החוק 1. הנחיה זו רצוי ש תרכז את כל הנחיות פרקליט המדינה בנושא זכויות נפגעי עבירה , הפזורות כיום (באופן חלקי ולא ממצ ה) בהנחיות שונות של פרקליט המדינה. מוצע כי הנחיות פרקליט המדינה העוסקות בנושאים ספציפיים ואשר במסגרתן נדרשת התייחסות גם לנושא זכויות ,נפגעי עבירה יכל ול הפניה להנחיה חדשה וייעודית של פרקליט המדינה בנושא זכויות נפגעי עבירה ,להבטח ת דיוק ועקביות. ב . גיבוש הנ חיות ונהלי עבודה פנים ארגוניים 2. מומלץ לשקול גיבוש הנחיות ונהלי עבודה פנים ארגוניים בתוך כל פרקליטות מחוז ומחלקה רלוונטית בפרקליטות המדינה ,המותאמים לסדרי העבודה של כל יחידה ושיטות יה , והמבטיחים אחידות ביישום מדיניות הפרקליטות, העקרונות וקווי הפעולה כפי שי י קבע בהנחיית פרקליט המדינה בנושא זכויות נפגעי עבירה. משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 553 1. מומלץ לשקול כי הנחיות ונהלי העבודה יסדירו את עיקרי הפעולות הדרושות לצורך עמידה בהוראות החוק, התקנות ,והנחיות פרקליט המדינה הגורמים האחראים ,לביצוע והמועדים .לביצוע ג . הקמת יחידות סיוע בפרקליטות כדרי שת המחוקק 2. הקמת יחידות סיוע .בפרקליטויות המחוז ובפרקליטות המדינה, כדרישת המחוקק 1. מומלץ לשקול ש מבנה יחידות ה סיוע יהיה מבנה הירארכי ויכלול ממונה ארצי, אשר יעמוד בראש המערך ויוביל את הקמתו וכן יחידות סיוע בכל פרקליטויות המחוז ובפרקליטות המדינה. יחידת הסיו ע בפרקליטות המדינה, יכול שתשמש יחידת סיוע של כל המחלקות .הרלוונטיות בפרקליטות המדינה 2. מומלץ לשקול הסדרת הרכב ומבנה יחידת הסיוע , אשר מוצע כי תכלול משפטן, עובד .סוציאלי, עובד מנהלי וכוח עזר מנהלי נוסף 1. מומלץ לשקול השבה של תקני כוח-אדם שהוקצו להקמת יחידות סיוע בפרקליטויות המחוז (תקני פרקליט ב- 200% .משרה), ואשר הוסבו לפעילויות אחרות בפרקליטויות 1. מומלץ לשקול הסדרת סמכויות ותחומי הטיפול והאחריות של יחידת הסיוע , באופן שיתהווה מערך כולל, התומך בפעילות הפרקליטים ועובדי הפרקליטות ביחידה בקשר עם יישום וביצוע כל החובות המוטלות על הפרקליטות ביחס לנפגעי עבירה. מוצע לכלול בין תפקידי יחידת :הסיוע את הבאים  הנחיה מקצועית, סיוע ו ליווי של הפרקליטים ועובדי הפרקליטות ביחידה, לרבות מתן מענה לשאלות וסוגיות הקשורות בביצוע חובות הפרקליטות לשם מימוש הזכויות על- פי חוק זכויות נפגע י עבירה , ולהיפך.  הבניית תהליכים לניהול הטיפול בנפגעי עבירה , לרבות קביעת הנחיות ונהלי עבודה .לפעילות יחידת הסיוע בפני עצמה ומול הפרקליטים ועובדי הפרקליטות  עדכון והתאמה של הנחיות ונהלי עבודה פנים ארגוניים , לרבות מידע ופרטים של גורמים רלוונטיים עמם יש ממשק עב ודה בנוגע למימוש זכויות נפגעי עבירה (למשל, גופי חקירה במשטרת ישראל, מדור נפגעי עבירה במשטרה, עורכות תסקיר נפגע עבירה במשרד .)הרווחה, קצינת נפגעי עבירה בשירות בתי הסוהר, ועוד  גיבוש מנגנוני בקרה ופיקוח תקופתיים, וביצוע בפועל של בקרה ופיקוח אחר יישום וקיום הח .ובות המוטלות על הפרקליטות בקשר עם זכויות נפגעי עבירה  אחריות ל תקינות ממשק מערכת תנופ"ה ומנ"ע ברמת היחידה, להבטחת יידוע כדין של נפגעי עבירה באמצעות מנ"ע בשלבים שונים בהליך הפלילי. בכלל זאת: בדיקה, פיקוח ובקרה אחר הזנת המידע הנדרש למערכת תנופ"ה ובזמן, העברת המידע למנ"ע ויידוע נפגע עבירה בהתאם. אחריות לעדכון היחידה על אי תקינות הממשק וביצוע בקרה ופיקוח אחר יידוע נפגעי עבירה בשלבים אלה על- ידי גורמים אחראים שייקבעו בפרקליטות (פרקליט משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 554 )מטפל, עובד פרקליטות או יחידת הסיוע . בנוסף, קידום ופיתוח ממשק מערכת תנופ"ה "ומנ .ע, הן לצורך תיקון כשלים ותקלות הן לביצוע שיפורים והתאמות נחוצות  כתובת ,מקצועית קבועה ו זמינה לנפגעי עבירה , שתשמש מענה לפניות המתקבלות מנפגעי עבירה בקשר להליך הפלילי המתנהל נגד הפוגע, וכן לצורך כינון וקידום ממשק וקשר עם ארגונים וגופים העוסקים בליווי, ייצוג וסיוע לנפגעי עבירה, אשר יש בהם כדי לסייע .בקבלת מידע, בשיפור ובהתייעלות הפרקליטות במילוי חובותיה כלפי נפגעי עבירה ,בהקשר זה הסדרה ו פרסום של דרכי התקשרות ,עם יחידות הסיוע בכל פרקליטות מחוז .לרבות מספר טלפון וכתובת דואר אלקטרוני ייעודיים לפניות נפגעי עבירה למטרה זו ניתן לשקול שילוב של מרכז השירות והמידע של משרד המשפטים , המספק שירותי מענה טלפוני (ובנוסף מענה בדואר אלקטרוני) לפניות של הציבור הרחב, ב-1 שפות .שונות בעניין זה נמסר לצוות הביקורת מסמך "הצעת מתווה ראשוני לצורך מענים לנפגעי עבירה על-ידי משרד המשפטים " שהוכן על- ידי נציגות הפרקליטות, מחלקת ייעוץ וחקיקה והממונה על נפגעי עבירות המתה באגף לסיוע משפטי במשרד. המסמך הוגש לשרת המשפטים בחודש נובמבר1021 , וכולל התייחסות לרתימת המוקד הטלפוני של משרד .המשפטים לעניין  גיבוש תכנית עבודה שנתית , הכוללת יעדים מדידים ומו עדים לביצועם, הקשורים בקידום פעילות יחיד ו ת הסיוע להבטח ת .ביצוע הוראות החוק 2. מוצע כי לאחר מיפוי כל החובות החלות על הפרקליטות מכוח הוראות הדין המסדירות זכויות של נפגעי עבירה, בהתאם למפורט בדוח זה, תיערך חלוקה והסדרה של הגורמים האחראים בפרקליטות (פרקליט מטפ)ל, עובד פרקליטות או יחידת הסיוע לביצוע כל אחת מהחובות . זאת, כדי להבטיח ביצוע, תוך ניצול יעיל ואפקטיבי .של משאבי הפרקליטות נקודות למחשבה :שאינן בגדר המלצות הביקורת  מומלץ לשקול קידום התקנת תקנות להסדרת מבנה יחידות הסיוע שיוקמו בפרקליטויות המחוז ובפרקליטות המדינה, פריסתן, תפקידיהן ודרכי פעולתן, בהתאם להוראת סעיף 12 .(ב) לחוק זכויות נפגעי עבירה  מומלץ לשקול קידום כינון של קליניקה ייעודית לזכויות נפגעי עבירה אשר תוקם במוסדות לימוד להשכלה גבוהה הפרוסים ברחבי הארץ בשיתוף עם יחידות הסיוע, ואשר תכליתה לסייע- באמצע ות הסטודנטים שיפעלו בה- ,במימוש זכויות נפגעי עבירה. זאת בדומה לקליניקות משפטיות הפועלות כיום במוסדות אלה, אשר במסגרתן פעילות עניפה של סטודנטים. לשם כך, ניתן לפעול מול הגורמים האחראים על הקליניקות במוסדות להשכלה גבוהה (הן בתחום המשפטים הן בתחום העבודה הסוצ יאלית) ולקדם עמם הקמה של קליניקה ייעודית זו, תוך התאמה לאזור הגיאוגרפי של המוסד להשכלה גבוהה .ופרקליטות המחוז הרלוונטית לדברי הממונה על יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה, פועלות עמה שתי קליניקות משתי אוניברסיטאות, במסגרת "פיילוט". כך עולה גם ממסמך סיכום ישיבת פ ורום נפגעי עבירה משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 555 מיום21.2.1022 , שנמסר לצוות הביקורת, במסגרתו צוין כי הממונה על יחידת הסיוע .תפעל לקידום הרחבת עבודת הקליניקות גם לפרקליטויות המחוז  לחלופין (או בנוסף), קידום פרויקט סטודנטיאלי ייעודי של משרד המשפטים , המבוסס על מאגר כוח האדם (סטודנטים) הקיים במשרד , אשר ישתלב עם פעילות יחידות הסיוע ,בכל פרקליטות מחוז. זאת,בין היתר בשיתוף עם קליניקות משפטיות ואחרות במוסדות .להשכלה גבוהה ד . ניהול ידע והקמת מערך הכשרה והדרכה ייעודי 2. צוות הביקורת ממליץ לשקול נקיטת מהלכים ל הטמעת ההכרה ב חשיבות השימוש ב "מאגר הי"דע הפלילי )(מאגר ממוחשב151 - ככלי ראשון במעלה לקבלת כל המידע הנחוץ לפרקליט בנושא- .בקרב כלל הפרקליטים זאת, באמצעות הנחיה המחייבת כל פרקליט להתקין את מאגר הידע במחשבו , ואימוץ פרקטיקה שלפיה כל ההנחיות והמידע הקשורים בנושא זכויות נפגעי עבירה (לכשתושלם כתיבתם ,)כאמור יי שמרו באופן סדור וזמין בתיקיה ייעודית במאגר .כך תובטח נגישות וזמינות המידע מחד גיסא, ו אחידות היישום והביצוע של הוראות הדין, מאידך גיסא. 1. מומלץ לשקול הקמה של מערך הכשרה והדרכה סדור, מובנה ומקיף בנושא זכויות נפגעי ,עבירה להבטחת הטמע ת הוראות החק יקה , המדיניות וההנחיות ו התמקצעות כל הגורמים בפרקליטות העוסקים בעניין . מערך זה יכול להשתלב במסגרת פעילות המכון להשתלמות פרקליטי,ם ויועצים משפטיים במשרד המשפטים ומוצע שיכלול את ההיבטים:הבאים  תכני ההכשרה וההדרכה ,הן ב נושאים מעשיים-פרקטיים (אופן ביצוע ויישום הנד רש ,) הן בנושאים מהות יים, הן בנושאי העשרה לרבות של גורמים מקצועיים-טיפוליים, לפיתוח מיומנויות ואחידות טיפול הפרקליטים ועובדי הפרקליטות ב נפגעי עבירה .  התאמת ההכשרות לרמות ידע וניסיון מקצועי ,(הכשרה בסיסית הכשרה ,)מתקדמת ועוד לרבות התאמת מסגרת ה הדרכה (השתלמו יו ת, סדנ אות , מפגש י )למידה ועוד והיקף .המשתתפים בה, לתכנים המועברים במסגרתה  תדירות ותכיפות ההשתלמויות ומפגשי ההכשרה והלמידה שיתקיימו בכל שנה.  קביעת מכסת השתלמויות ומפגשי הכשרה ולמידה ש ההש ת תפות בהן היא ח ובה. בהקשר זה, מסרה הפרקליטות לצוות הביקורת, כי כיום קי ימת תכנית למערך השתלמויות .בנושא נפגעי עבירה, שנמצאת בתהליכי פיתוח ואישור 2. מומלץ לשקול הסדרת פעילות פורום נפגעי עבירה , המהווה מסגרת לדיון ולקבלת החלטות בסוגיות הקשורות בזכויות נפגעי עבירה. מוצע כי בראשו של הפורום י עמוד הממונה הארצי על מערך יחידות הסיוע ב פרקליטות (כמוצע לעיל ) ויהיה בר- סמכה לקבל החלטות לצורך קידום 151 הוקם בשלהי שנת1022 על-ידי ראש תחום ידע, חקיקה, משפט וט.כנולוגיה בפרקליטות המדינה משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 556 .טיפול הפרקליטות בנפגעי עבירה עוד מוצע כי הפורום יפעל על- פי תכנית עבודה שנתית, אשר .תכלול יעדים ומטרות לצד מועדים לביצועם, וכן יתכנס בתדירות שתיקבע מראש בכל שנה 1. מומלץ לשקול הכנת חוברת כיס "מיד עון" לפרקליט , שתתעדכן בהתאם לצורך ותכלול את כל המידע הנחוץ בקשר עם יישום וביצוע חובות הפרקליטות ביחס לנפגעי עבירה, ומימוש זכויות נפגעי עבירה בכלל. החוברת תכלול הן מידע המשותף לכל הפרקליטויות הן מידע ייעודי ופרטני לפרקליטות המחוז, כדוגמת פרטי גורמים רלוונטי.ים ועוד ממסמך סיכום ישיבת פורום נפגעי עבירה מיום12.2.1021 , שנמסר לצוות הביקורת, עלה כי חברי הפורום בחנו דרכים להנגשת המידע וההליך הפלילי לנפגעי עבירה, בין היתר, עלה הרעיון להכין מידעון handbook לפרקליטים ו'פנקס תובע', והוטל על אחת מחברי הפורום להכין טיו.טה .ה הנגשת המידע לנפגעי עבירה בדבר מלוא זכויותיהם 2. מומלץ לשקול הכנה של חוברת מידע עדכנית וחדישה לנפגע י עבירה( "דפי מידע" כהגדרתם בתקנות), אשר תכלול את כל המידע הנדרש לנפגע עבירה ולו הוא זכאי על- ,פי דין באופן בהיר .תמציתי ונגיש 1. מומלץ לשקול הטמעה בק רב פרקליטי מחוזות, מנהלי מחלקות, פרקליטים ועובדי הפרקליטות של החשיבות , ה נחיצות וה תרומה הרב ה שיש בדפי מידע המהווים מקור מידע ראשון ועיקרי לנפגע י עבירה על ההליך הפלילי המתנהל נגד הפוגע, זכויותי הם ,מכוח החוק ,החובות המוטלות על הפרקליטות מכוחן שירותי סיוע הנית נים לנפגעי עבירה ודרכי הגנה .אפשריות מפני הפוגע וקרוביו 2. מומלץ לשקול הצבת עמדה להפקדת דפי מידע ב מקום נגיש ובולט לעין ב פרקליט ות יו המחוז ובמחלקות רלוונטיות,בפרקליטות המדינה, אשר לא נמצאו בהן עמדה או לוח ייעודי כדרישת .התקנות 1. מומלץ לשקול העמדת דפי מי דע ,בעמדה או בלוח הייעודי,בכמות מספקת בכל ה שפות כדרישת התקנות ובצורה המותאמת לעיוורים , ב כל פרקליטויות המחוזות ו מח ב לקות .רלוונטיות בפרקליטות המדינה 1. מומלץ לשקול מינוי גורם אחראי ,על ביצוע הוראות הדין בקשר עם דפי מידע הן ברמה .הארצית הן ברמה היחידתית בכלל זאת, ביצוע פיקוח ובקרה תקופתיים על קיום הנושאים :הבאים  הימצא עמדה במקום נגיש ובולט לעין בכל פרקליטות מחוז ומחלקה רלוונטית להפקדת דפי מידע;  הימצא דפי מידע בעמדה בכמות מספקת, בשפות כדרישת התקנות ובצורה המותאמת .לעיוורים  טיפול בחסרים .בדפי מידע משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 557  הגברת המוד עות לקיום דפי מידע בקרב הפרקליטים ועובדי הפרקליטות וחשיבותם עבור נפגעי עבירה , אשר תביא להגברת השימוש בדפי מידע על- .ידי נפגעי עבירה 2. פרסום והנגשה של דפי מידע באתר האינטרנט של משרד המשפטים, ובתוך כך פיתוח אתר אינטרנט חד ש ני ומתקדם , הכולל מידע מקיף אודות כלל הזכויות של נפגעי עבירה, החובות המוטלות על רשוי ו ת אכיפת החוק השונות ובכלל זאת הפרקליטות, והדרכים העומדות לנפגעי עבירה לממש זכויות אל ו. ממסמך סיכום ישיבת פורום נפגעי עבירה מיום12.2.1021 , שנמסר לצוות הביקורת, עלה כי חברי הפורום בחנו דרכים להנגשת המידע וההל יך הפלילי לנפגעי עבירה, בין היתר, באמצעות אתר האינטנרט של המשרד. הוטל על חברת צוות לעבוד על "טיוטה לאתר על בסיס הטיוטה ".שהוכנה עוד מוצע, לפרסם את דפי מידע גם באתרי אינטרנט של ארגונים וגופים המסייעים ומלווים .נפגעי עבירה ו . גיבוש מנגנון סדור ו אחיד לזיהו י נפגע עבירה, הזנתו וסימונו ב תיק הפרקליטות 2. צוות הביקורת ממליץ לשקול גיבוש מנגנון סדור אחיד ושיטתי לזיהוי ולהזנה של נפגע עבירה בתיק הפרקליטות , באמצעות הנחיות ונהלי עבודה שיסדירו את הפעולות ו ההיבטים הבאים:  זיהוי נפגע עבירה ייעשה מיד בשלב פתיחת התיק במזכיר ות ובכל אחד מהמסלולים הרלוונטיים לפתיחת תיק בפרקליטות. דהיינו, בכל מסלול לפתיחת תיק כמפורט בחוברת "רישום אחיד" (חוברת הנחיות להזנת נתונים בתנופ"ה), שעניינו הליך פלילי הקשור .בזכויות נפגעי עבירה  זיהוי נפגע עבירה ייעשה"באמצעות טופס מנ ע מלא ו חתום על-ידי נפגע עבירה , אשר צריך להימצא בתיק החקירה . הכוונה, ל"טופס "בקשה לקבלת מידע (טופס2 )לתקנות שעליו חותם נפגע עבירה , המעוניין בקבלת מידע על ההליך הפלילי המתנהל נגד הפוגע , במשטרה .  שדה"גורם נפגע עבירה" בתיק הפרקליטות במחשב (מערכת תנופ"ה) יהיה שדה חובה . דהיינו, לא נ יתן להשלים תהליך פתיחת התיק בפרקליטות ללא הזנה של מידע זה. בשלב ,לא). ככל שכן5פתיחת התיק, תידרש המזכירות לציין האם בתיק קיים נפגע עבירה (כן יהיה על המזכירות לציין את מספר נפגעי העבירה בתיק. ביחס לכל אחד מהם יפתח מסך "חובה" להזנת פרטי נפגע עבירה (לאחר הזנת מספר תעודת ז הות, יישאב ה מידע בנוגע לדרכי ה ה תקשרות עמו ממרשם האוכלוסין במשרד הפנים.), כפי שמבוצע כיום  מערכת תנופ"ה תכלול"מנגנון "בקרה מונעת , כך שאי הזנה של פרטי נפגע עבירה ישלח .התראה לגורם אחראי בפרקליטות  תיק חקירה שיתקבל ללא טופס מנ"ע מלא וחתום על-ידי נפ,גע עבירה יוחזר למשטרה להשלמת.טופס מנ"ע, באופן ובמועד שייקבעו בהנחיות משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 558  הקפדה על ת הזנ נפגע עבירה)(כאמור לעיל גם ביחס לנפגע עבירה שזוהה בדיעבד . דהיינו , הן לאחר קבלת טופס מנ"ע חתום ומלא של נפגע עבירה, הן לאחר שמתברר לפרקליט .המטפל דבר קיומו של נפגע עבירה  לאח ר זיהוי נפגע עבירה בתיק הפרקליטות והזנת פרטיו יסו מן דבר קיומו באופן מובחן ובולט הן בתיק המחשב הן בתיק הנייר, .ביחס לכל אחד מנפגעי העבירה הקיימים בתיק  כל עוד קיימים תיקי נייר, יכלול כל תיק פרקליטות (הן תיק ה נייר )הן תיק המחשב חוצץ נפרד, ייעודי ומובחן לנפגע עבירה , ל צורך רישום פרטי נפגע העבירה, כלל המידע הרלוונטי לגביו, רישום ומעקב אחר מילוי כל החובות המוטלות על הפרקליטות בעניינו (בהתאם .)להשתייכות לאחת משלוש קבוצות נפגעי עבירה 1. מומלץ לשקול ביצוע פיקוח ובקרה אחר זיהוי והזנה של נפגע עבירה לתיק הפרקליטות , לרבו ת באמצעות בקרה המתבצעת בכל המזכירויות אחת לרבעון, בהנחיית המזכירה הראשית .ביחידת הניהול בפרקליטות המדינה ז . גיבוש מנגנון סדור ואחיד לבירור עמדת נפגע עבירה ורישומה בתיק הפרקליטות 2. מומלץ לשקול ג יבוש מנגנון סדור, אחיד ושיטתי ל בירור עמדת נפגע עבירה ורישומה בתיק הפרקליט , באמצעות הנחיות ונהלי עבודה שיסדירו את הפעולות ו ההיבטים הבאים:  בדיקת טופס מנ"ע , המשמש הוֹרָ יָה לפרקליטות בדבר עמדת נפגע עבירה לעניין קבלת מידע על ההליך הפלילי המתנהל נגד הפוגע - .האם מעוניין לקבל מידע או לאו ככל שנדרש, השלמת הבירור בנוגע לעמד.תו של נפגע עבירה לקבלת מידע  רישום וציון ה עמד ה של כל אחד מ נפגע י ה עבירה לעניין קבלת מידע, ב חוצץ הייעודי לכך ב תיק הפרקליטות (מחשב ו נייר ), תוך ציון המועד .שבו נבדקה והובהרה עמדה זו  בהקשר זה , מוצע כי ייעשה שימוש בחיווי הקיים בתיק המחשב בתנופ"ה לצי ו ן עמדת נפגע עבירה , אשר יהיה שדה חובה ככל שהוזן נפגע עבירה לתיק . עם זאת, מוצע כי תיעשה התאמה במערכת תנופ"ה, כך שחיווי כאמור יהיה ביחס לכל אחד מנפגעי העבירה .הקיימים בתיק  גה דרת הגורם האחראי (עובד מזכירות, עובד יחידת הסיוע או הפרקליט המטפל) לביצוע הפעולות דלעיל- בדיקת .טופס מנ"ע ורישום וציון עמדת נפגע עבירה בתיק הפרקליטות  הסדרת המועד ים .לביצוע הפעולות דלעיל 1. מומלץ לשקול ביצוע פיקוח ובקרה .אחר בירור עמדת נפגע עבירה ורישומה בתיק הפרקליטות ככל שבאחריות גורמי המזכירות האמונים על פתיחת התיק, מוצע כי הבקרה תיעשה באמצעות בק.רה המתבצעת בכל המזכירויות אחת לרבעון, כאמור משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 559 ח . גיבוש מנגנון סדור ואחיד להבטחת יידוע נפגע עבירה בשלבים שונים בהליך הפלילי 2. צוות הביקורת ממליץ לשקול גיבוש מנגנון סדור אחיד ושיטתי להבטחת יידוע נפגע עבירה בשלבים שונים של ה הליך הפלילי , באמצעות הנחיות ונהל י עבודה (כדרישת תקנה. )(ד ,)לתקנות זכויות נפגעי עבירה שיסדירו את הפעולות ו ההיבטים הבאים:  מיפוי כל השלבים בהליך הפלילי (המידע), שלגביהם חלה חובת יידוע נ פגע עבירה, תוך הבחנה בין 'כלל נפגעי עבירה' ל'נפגעי עבירת מין או אלימות חמורה', והמידע שכל קבוצה .זכאית לו  מיפוי האופן שבו נפגע עבירה יקבל את המידע ביחס לכל שלב בהליך הפלילי- האם באמצעות מנ"ע או באמצעות הפרקליטות )(בטלפון או בכתב.  הסדרת הגורמים ,האחראים לביצוע אופן הביצוע ו המועדים ,לביצוע ככל ש מדובר ב מידע שהפרקליטות מיידעת את נפגע העבירה - הן שלבים בהליך הפלי לי אשר מלכתחילה המידע לגביהם ,לא מועבר באמצעות מנ"ע הן שלבים בהליך הפלילי אשר המידע לגביהם .לא מועבר בפועל באמצעות מנ"ע בשל מניעה או תקלה  הגדרה ותיחום בזמן של שלבים בהליך הפלילי - 'כוונה לעכב את ההליך הפלילי' ו'פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם', אשר על- ,פי נוסחם בחוק וכפי שהודגם בביקורת .נתונים לפרשנות שונה ובלתי אחידה בין דרגים שונים בפרקליטות ובין יחידותיה השונות  גיבוש רשימ ו)ת תיוג (צ'קליסט , הכולל ו ת את כל חובות הפרקליטות כלפי נפגעי עבירה על- פי סדר ן ה כרונולוגי ב הליך הפלילי. מוצע לגבש רשימות תיוג נפרד 'ות ל'כלל נפגעי עבירה ול'נפגעי עבירת מין או אלימות חמורה', שכן לאחרונים זכויות לקבל מידע בנוגע לשלבים נ.וספים בהליך הפלילי  הטמעת רשימות התיוג לתיק הפרקליטות (מחשב ונייר), במסגרת החוצץ הייעודי לכל נפגע עבירה שייערך.בתיק 1. מומלץ לשקול התאמת מערכת תנופ"ה לת מיכה ביידוע נפגע עבירה בשלבים שונים בהליך הפלילי, שבהם על הפרקליטות ליידע את נפגע העבירה (שלבים בהליך הפלילי שלא הוגדר בתקנות כי היידוע לגביהם ייעשה באמצעות מנ"ע או שקיימת מניעה לביצוע היידוע באמצעות )מנ"ע . מוצע כי ,בתיק שבו הוזן נפגע עבירה תישלח מיד עם הז נת מידע על שלב בהליך הפלילי בתיק המחשב בתנופ"ה (למשל, החלטה להעמיד את החשוד לדין , מתן צו פיקוח כנגד עבריין המין ,) באופן אוטומטי משימה לגורם האחראי (עובד יחידת ה סיוע )או הפרקליט המטפל .בדבר החובה ליידע את נפגע העבירה המשימה תהיה מוגבלת בזמן, כך שאי עמידה ב מועד לביצועה ת גרום ל תחי של התראה לגורם .ממונה, האחראי על פיקוח ובקרה, בדבר אי קיום חובות כלפי נפגע עבירה משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 515 ט . מעבר של כל יחידות הפרקליטות לעבודה ב מערכת תנופ"ה או מתן פתרון מחשובי חלופי 2. מומלץ לשקול הסבת כל סביבות העבודה הממוחשבות (שאינן תנופ"ה) של יחידו ת ,בפרקליטות לעבודה במערכת תנופ"ה ,או מתן פתרון מחשובי חלופי להבטחת מעקב ורציפות ההליך ,. בכלל זאת המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה ו מחלקת עררים בפרקליטות המדינה. 1. ,עוד מומלץ לשקול כי כל יחידות הפרקליטות העובדות במערכת תנופ"ה, יעברו לעבודה מלאה בתנ ופ"ה . הן כדי להבטיח הזנה של כל המידע )הרלוונטי (שלבים בהליך הפלילי בתנופ"ה, לרבות לצורך העברתו למנ"ע ויידוע נפגעי עבירה בהתאם ; הן כדי לאפשר הימצאו של מידע מקיף, מלא ומהימן בפרקליטות, הקשור בנפגעי עבירה ומימוש זכויותיהם. י. הסדרת הטיפול ב ערר של נפגע עביר ה על החלטה שלא להעמיד חשוד לדין ,ביקורת זו בחנה את הטיפול בערר של מתלונן שהוא נפגע עבירה, אך בדומה לממצאים שפורטו לעיל .עוסקות המסקנות גם בהליך הערר בשלמותו ובממשקי העבודה בין מחלקת עררים לרשות הסוגרת ביקורת ייעודית של נבת"ם על הליך ערר, עתידה להתקיים בהמש ך, אך כבר בשלב זה מומלץ לבחון את :יישום ההמלצות הבאות 2. מומלץ לשקול גיבו ש הנחיה המסדירה את אופן הטיפול בערר משלב הגשת הערר ועד למתן החלטה בערר וגניזת תיק הערר , אשר תכלול את סדר הפעולות לטיפול בערר וכן את הגורם האחראי לביצוע כל פעולה. בנוסף, י י קבעו בהנחיה זמני טיפול לביצוע הפעולות, להבטח ת .עמידה בפרק הזמן הכולל שנקבע בחוק לעניין מסירת החלטה בערר לנפגע עבירה 1. מומלץ לשקול כי,מחלקת עררים תהווה גורם מתכלל האחראי על הטיפול בערר על כל שלביו - הן גורם מפקח על ביצוע ועמידה בזמן טיפול של הרשות הסוגרת לעניין כתיבת המלצתה .בערר, הן גורם מבצע לעניין כתיבת חוות דעת לבעל הסמכות להחליט בערר 2. מומלץ לשקול כי ערר יוגש לכתחילה למחלקת עררים ויפתח כתיק ערר במחלקה - מחלקת עררים תהא אחראית על בדיקה מקדמית, בסמוך לאחר פתיחת התיק במחלקה . לאחר השלמת הבדיקה המקדמית וככל שלא י די ,חה על הסף תעבירו מחלקת עררים לטיפול הרשות הסוגרת ותפקח על ה.ביצוע לרבות עמידה בזמנים בהתאם לנהלי עבודה 1. מומלץ לשקול כי הטיפול בערר על כל שלביו יעשה במערכת מחשוב אחת או מתן פתרון מחשובי חלופי - החל מפתיחת התיק במחלקת עררים, עובר לטיפול הרשות הסוגרת במתן המלצתה בערר, וכלה במתן החלטה בערר וסגירת התיק. ככל שאין צפי להסבת מערכת עררים ,)(מערכת המחשוב של מחלקת עררים) לתנופ"ה (מערכת המחשוב של פרקליטות המדינה מוצע כי תינתן הרשאה לרשות הסוגרת (פרקליטויות המחוז ומחלקות רלוונטיות בפרקליטות המדינה) בחלק הרלוונטי לטיפ ולה במערכת עררים, לצורך גיבוש המלצתה. זאת, כדי למנוע כפילות בתיעוד ובטיפול ולהבטיח מעקב, רציפות ההליך ו פיקוח ובקרה של מחלקת עררים .אחר ביצוע ועמידה בזמני טיפול משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 511 יא . גיבוש מנגנון סדור ואחיד להבטחת מימוש זכות נפגע עבירת מין או אלימות חמורה להביע עמדה 2. מו מלץ לשקול גיבוש מנגנון סדור, אחיד ושיטתי להבטחת מימוש זכות נפג ע עבירת מין או אלימות חמורה להב עת עמדה לעניין הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם, לעניין הסדר לסגירת תיק המתגבש עם החשוד ולעניין כוונה לעכב את ההליך הפלילי נגד הנאשם. זאת, באמצעות הנחיות ונהלי עבודה, שי סדירו את הפעולות ו ההיבטים הבאים:  הגדרה ותיחום בזמן של השלב שבו מיידעים נפגע עבירת מין או אלימות חמורה בדבר .פרטיו של ההסדר או בדבר הכוונה לעכב את ההליך הפלילי מוצע כי נקודת זמן זו ת י קבע כבר בשלביו הראשונים של גיבוש ההסדר או גילוי הכוונה לעכב את ההליך הפליל .י ,זאת כדי לאפשר לנפגע העבירה לגבש עמדתו בעניין, לשמוע א ותו בלב פתוח ובנפש חפצה ולשקול עמדתו.  המידע שיימסר לנפגע העבירה כדי לאפשר לו גיבוש עמדתו בעניין , אשר יכלול הסבר :ומידע אודות הבאים ההסדר או הכוונה לעכב את ההליך הפלילי הנשקל על-יד י ;הפרקליטות השיקולי ם ;העומדים ביסוד הכוונה לערכו האיזון שנערך במסגרתו בין האינטרסים השונים הרלוונטיים לעניין.  הקפדה על מתן שהות סבירה ו מספקת לנפגע העבירה להבין את מלוא משמעויותיו של ההסדר או הכוונה לעכב את ההליך הפלילי, הכוללת על- פי דין21 יום. בתוך כך, לאפשר לנפגע העבירה ל ג בש את עמדתו לעניין, לרבות לאחר היוועצות עם גורמים נוספים.  מתן משקל לעמדת נפגע העבירה .ובחינתה בכובד ראש 1. מומלץ לשקול הסדרה ברורה, עקבית ואחידה של המקרים שבהם הסכמה בהליך ערעור מהווה הסדר טיעון, ובהתאם קביעת הנחיות הנוגעות לכל החובות המוטלות על הפרקליטות .בקשר עם זכויות נפגעי עבירה להביע עמדה לעניין הסדר זה יב . גיבוש מנגנון סדור ואחיד להשמעת קולו של נפגע עבירה לקראת גזירת עונשו של הנאשם 2. צוות הביקורת ממליץ לשקול גיבוש מנגנון סדור, אחיד ושיטתי לה שמעת קולו של עבירה בשלב הטיעונים לעונש , לקראת גזירת עונשו של הנאשם, באמצעות הנחיות ונהלי עבודה, :שיסדירו את הפעולות וההיבטים הבאים  הכלים העומדים לרשות נפגע עבירה והפרקליט שעיקרם: הגשת הצהרת נפגע, זימון למתן ,עדות .ובקשה לעריכת תסקיר נפגע עבירה  הדגשת החשיבות והמשמעות ל אפשר ל נפגע עבירה בשלב זה של ההליך הפלילי, לבט א באופן אותנטי את הנזקים שנגרמו לו בעקבות ביצוע העבירה והשלכותיה על חייו, גופו .ונפשו משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 515  העקרונות והשיקולים לשימוש בכלים דלעיל בהתאם להוראות הדין והפסיקה, והיחס .ביניהם יג . מעקב אחר ייזום הגשת בקשת לפי חוק מגבלות חזרת עבריין מין לסביבת נפגע עבירה 2. צוות הביקורת ממליץ לשקול "קביעת קריטריונים והנחיות ל"מקרים חריגים , שבהם, .כהוראת הנחיית פרקליט המדינה, תשקול הפרקליטות יזום הגשת בקשה למתן צו לפי החוק 1. מומלץ לשקול,הסדרת מנגנון דיווח שלפיו פרקליטי המחוזות ידווח ו מידי שנה לפרקליט המדינה אודות מספר הבקשות למתן צו שהוגשו לפי חוק זה, הן ביוזמת נפגע העבירה, הן .במסגרת עיון חוזר והן ביוזמת הפרקליטות 2. 'לנוכח תיקון מס21 לחוק הסיוע המשפטי, שהתקבל בכנסת לאחרונה, ואשר לפיו נפגע עבירת מין יהיה זכאי לסיוע משפטי בכל הנוגע להליכים לפי חוק מגבלות חזרת עבריין מין לסביבת ,נפגע עבירה (ללא מבחן של זכאות כלכלית), מוצע כי בתוך שנה מהיום תיבחן הפרקליטות את אפקטיביות התיקון .בכל הנוגע לייזום הגשת בקשות לפי החוק יד . גיבוש מדיניות, אחידה, סדורה ומוסכמת לעניין הטיפול בעמדת נפגע עבירה לפני ישיבת ועדת שחרורים 2. צוות הביקורת ממלי ץ לשקול גיבוש מנגנון סדור, אחיד ושיטתי לטיפול בעמדת נפגע עבירת מין או אלימות חמורה לעניין שחרור מוקדם של הנידון ממאסר, לפני ועדת שחרורים ,. זאת באמצעות הנחיות ונהלי עבודה שיסדירו,, בין היתר את הפעולות ו ההיבטים הבאים:  פניית הפרקליטות לשירות בתי הסוהר לווידוא קבלת ע מדת נפגע העבירה , אם זו לא הועברה על- ידו לפרקליטות.  עקרונות ושיקולים לעניין עמדת הפרקליטות בבקשה של נפגע העבירה להופיע לדיון בפני .ועדת השחרורים 1. מומלץ לשקול משלוח מכתב לנפגע עבירה בסיום ההליך הפלילי (לאחר מתן גזר הדין בו נגזר דינו של הנאשם למאסר), כפי שגובש על- ידי פורום נפגעי עבירה לפני מספר שנים וטרם קיבל אישור של הדרג הניהולי בפרקליטות (ראו ממצא22 בסעיף ב' )בפרק ב' לדוח הביקורת. במכתב ייכלל מידע על זכויות העומדות ל נפגע על- פי דין בשלבים שונים בהליך הפלילי לאחר מתן גזר הדין, ובכלל זאת הזכות להביע עמדה לפני ועדת שחרורים. המכתב יכלול, עד כמה שניתן, מועדים צפויים לשחרור הנ אשם ממאסר וכן לדיון לפני ועדת שחרורים, ופרטים של הגורמים הרלוונטים בשירות בתי הסוהר לקבל מידע מהימן ומדויק בעניין. המכתב יהיה .)בחמש שפות (עברית, ערבית, אנגלית, רוסית ואמהרית משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 513 טו . ג יבוש מנגנוני ם ל פיקוח ובקרה אחר קיום הוראות החוק, ההנחיות ונהלי העבודה 2. צוות הביקורת ממליץ לשקול גיבוש מנגנונים להבטחת פיקוח ובקרה אחר עמידה ויישום הוראות החוק, ההנחיות ונהלי העבודה, על-ידי הפרקליטים ועובדי הפרקליטות , כדי להבטיח אכיפתם וביצועם,. בכלל זאת הסדרת הגורמים האחראים לביצוע הפיקוח והבקרה ,(למשל )יחידת הסיוע, אופן ביצועם והמועדים לכך. 1. מומלץ לשקול הגדרת דוחות נתונים מובנים (דוחותBI )בתנופ"ה , להפקת נתונים הקשורים בנפגעי עבירה בעניינים ובפילוחים שונים, לצורך פיקוח ובקרה אחר ביצוע ועמידה בהוראות ה ,חוק וקבלת מידע אמפירי ל ,זיהוי כשלים וחוזקות ל שיפור והתייעלות ו ל.הפקת לקחים טז . גיבוש מנגנון לתיעוד ורישום 2. מומלץ לשקול גיבוש מנגנון לתיעוד ורישום של ,כל הפעולות הקשורות בקיום הוראות החוק ההנחיות ונהלי העבודה בנוגע לנפגע עבירה , על-ידי הפרקליטים ועובדי הפרקליטות, בתיק הפרקליטות (מחשב ונייר). בכלל זאת, הסדרה של הפעולות שיש חובה ,בתיעודן המועד ,לתיעוד ו הגורם ה אחראי.לתיעוד 1. מומלץ לשקול כי התיעוד ייעשה בחוצץ נפרד, ייעודי ומובחן לנפגע עבירה בתיק הפרקליטות )(מחשב ונייר ,הכולל את כל המידע הרלוונטי על נפגע ה עבירה, לרבות רישום ומעקב אחר .מילוי כל החובות המוטלות על הפרקליטות בעניינו 2. מומלץ לשקול כ י בתיק בו קיים נפגע עבירה, ובהתאם להנחיית פרקליט המדינה, תינתן הנמקה מס פקת להסדר הטיעון, אשר תתועד בתיק הפרקליטות (מחשב ונייר) בהתאם לעקרונות וקווים מנחים, להבטח ת אח ידות. תגובת הפרקליטות להמלצות הביקורת בתגובת הפרקליטות נכתב "בחינת נכונותם של ממצאים על עבודת הפרקליטות בעבר לחוד, והמלצות לעתיד לחוד. אף שממצאים רבים שלעיל בעניין התנהלות הפרקליטות בתקופת הדוח אינם מקובלים עליה, במבט לעתיד נוטה הפרקליטות לקבל את מרבית הה מלצות שבטיוטת הדוח וכבר בימים אלה ".מתכוונת להתחיל בעבודת מטה בקשר אליהן התייחסות הפרקליטות להמלצות הביקורת מובאת להלן כלשונה. :להלן התייחסות הפרקליטות ביתר פירוט לחלק מההמלצות 1 . גיבוש הנחיה מקיפה סדורה ועדכנית בנושא זכויות נפגעי עבירה הפרקליטות החלה ל פני מספר רב של חודשים בתהליך תיקון הנחיית פרקליט המדינה 1..1 . כיום נכנס הנושא לפרויקט עדכון ותיקון הנחיות פרקליט המדינה, ברמת דחיפות .גבוהה משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 514 2. יחידות הסיוע בפרקליטות לאחרונה הוכפפה יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה ללשכת המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, ח לף שיוכה למחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, וזאת כדי לתת .תוקף להיותה גורם מטה המרכז תחום זה בפרקליטות המדינה באשר למבנה יחידת הסיוע בפרקליטות המדינה, התוסף בשנת2015 תקן בת שירות ליחידת הסיוע. כמו כן, ממשיכות לעבוד ביחידת הסיוע קליניקות משפטיות מאוניברסיטת בר- אילן, שפועלות זו השנה הרביעית (משנת2011 .) הרחבת פעילות הקליניקות המשפטיות למחוזות, כהצעת פורום נפגעי עבירה, תיכנס לתוכנית העבודה של פורום נפגעי עבירה לשנת2012 . באשר לתפקידי יחידות הסיוע, הרי שתפקידים אלה מוגדרים בסעיף21 לחוק זכויות נפגעי עבירה, וכ וללים את הבטחת העברת המידע מהפרקליטות לנפגעים ומהנפגעים לפרקליטות; הנחיית עובדי הפרקליטות וסיוע להם ביישום החוק; איסוף מידע עדכני .בדבר שירותי סיוע לנפגעי עבירות והפצתו לעובדי הפרקליטויות באשר לנקודה למחשבה שאינה בגדר המלצות הביקורת, לקידום התקנת תקנות להס דרת מבנה יחידות הסיוע שיוקמו בפרקליטות, פריסתן, תפקידיהן ודרכי פעולתן- הגורם במשרד המשפטים אשר אמון על קידום התקנת תקנות הינו מחלקת יעוץ וחקיקה של .משרד המשפטים, אשר אינה מבוקרת במסגרת הדוח. הנושא יועבר להתייחסותה באשר להצעה לשקול את שילובו של מרכז השירו ת מטעם משרד המשפטים למתן מענה לפניות של נפגעים, הרי שמדובר בהמלצה המבוססת על המלצת פורום נפגעי עבירה " אשר מצאה ביטוי במסמך הצעת מתווה ראשוני למערך מענים לנפגעי עבירה על ידי משרד המשפטים " מיום18.11.1. שהועבר לשרת המשפטים הקודמת ולשרת המשפטים הנוכחית ונמצאת בבחינה של לשכת השרה. יודגש, כי בראשית שנת2015 התקיימה פגישה עם מנהל מרכז השירות של משרד המשפטים, מר עידן פפיאר, לצורך חשיבה .וקידום שיתוף הפעולה 1 . הנגשת המידע לנפגעי העבירה א. הכנת חוברת מידע עדכנית וחדישה חוברת המידע לנפגעי עבירה ("החוברת הסגולה") הוכנה בעבר על- ידי מחלקת ייעוץ וחקיקה של משרד המשפטים בשיתוף עם משטרת ישראל. למרות זאת ולנוכח חשיבות עדכון החוברת, יקדם פורום נפגעי עבירה את עדכון החוברת בשיתוף עם מחלקת ייעוץ וחקיקה ומדור נפגעי עבירה במשטרת ישראל. הנושא הוכנס לתוכנית העבודה של פורום נפגעי עבירה לשנת2012 . ב. דפי מידע ועמדות להפקדת דפי מידע באופן נגיש ובולט .הפרקליטות תיישם המלצה זו בפרקליטויות המחוז בהן לא קיימת עמדת דפי מידע יחידות הסיוע במחוזות יהוו הגורם האחראי להימצאות עמדות מידע במקום בולט ונגיש לעין; להימצאות דפי מידע בכמות מספקת ובשפות שונו ת לרבות חוברות משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 515 מידע בכתב בריל לעיוורים לרבות טיפול בחוסרים ולהגברת המודעות לקיום דפי .מידע וחשיבותם בקרב עובדי הפרקליטות כבר בשלב זה הוזמנו עותקים של חוברות המידע בשפות השונות וחוברות בכתב .ברייל ממדור נפגעי עבירה במשטרה, לכל המחוזות ג. פיתוח אתר אינטרנט חדש ני ומתקדם המלצה זו כבר יושמה בחלקה על- ידי פורום נפגעי עבירה וטיוטת תיקון התוכן בנושא נפגעי עבירה לאתר האינטרנט החדש של משרד המשפטים, ממתינה לתיקון .ולשילוב באתר .. גיבוש מנגנון סדור ואחיד לזיהוי נפגע עבירה, זיהויו וסימונו בתיק הפרקליטות הפרקליטות נוטה לא מץ מממצאים. ו-5, את הה מלצות המרכזיות שהוצעו על- ידי צוות :הביקורת א. תחודד ההנחיה בדבר הצורך בזיהוי נפגע העבירה והזנת פרטיו או בדיקת נתוניו כפי שהתקבלו בממשק עם המשטרה על- ידי המזכירות, כבר בשלב פתיחת התיק, וזאת באמצעות עיון בטופס מנ"ע, לצד עיון בסיכום תיק הח .קירה המועבר מהמשטרה נהלי העבודה באשר לכך יתווספו למסמך"רישום אחיד" . ב. בהמשך לכך, מקום בו על- ,פי טופס מנ"ע מתברר כי נפגע העבירה מעוניין בדיווח יונחו המזכירויות כי יש לסמן הדבר בשדה המיועד לכך במערכת תנופ"ה ("מעוניין בדיווח"), ובהתאם יופעל החיווי הרלבנטי בת יק הפרקליטות ("דיווח לנפגע .)"עבירה ג. תישקל האפשרות להרחיב הבקרה הנעשית ביחידות הפרקליטות על- ידי יחידת הניהול ועל- ידי המזכירויות ביחידות ואשר כוללת כעת את הזנת פרטי נפגע העבירה (בשלב פתיחת התיק ואגב הדיווח על פסיקת פיצוי) , גם לנושא סימון השדה הייעודי "מעוני ין בדיווח" על- .ידי מזכירויות הפרקליטות 5. פעולות נוספות שבכוונת הפרקליטות לנקוט ,בנוסף לכך, בכוונת הפרקליטות לערוך הכשרה לעובדים מנהליים נבחרים בכל יחידה ,במסגרתה יוקנו לעובדים אלה ידע וכלים מתאימים לטובת מענה, ולו ראשוני לשיחותיהם עם נפגעי העבירה הפונים.לפרקליטות בשאלות שונות 2 . הסדרת הטיפול בערר הנחיה מלאה ומפורטת נמצאת בשלבי הכנה מתקדמים וצפוי כי תכנס לתוקף בתוך זמן .קצר 1 . מעקב אחר ייזום הגשת בקשה לפי חוק המגבלות בשלב זה קיימת טיוטת תיקון להנחיית פרקליט המדינה מספר1..20 , שהמתינה להעברת תיקון מספר1. לחוק הסיוע המשפטי. כיום, לאחר שתיקון מספר1. לחוק הסיוע .המשפטי התקבל ונכנס לתוקף, יש כוונה לתקן בהקדם את ההנחיה משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 516 8 . טיפול בעמדת נפגע לקראת ועדת שחרורים הפרקליטות סבורה כי אין בסיס משפטי להמלצה האמורה המטילה על פרקליטות " :המדינה את האחריות והחובה לגבש מנגנון סדור, אחיד ושיטתי לטיפול בעמדת נפגע עבירת מין או אלימות חמורה [...] לפני ועדת שחרורים. זאת באמצעות הנחיות ונהלי "]...[ עבודה שיסדירו את הפעולות וההיבטים הבאים לא בכדי הטיל המחוקק משימה זו על שירות בתי הסוהר . אין כל בסיס או עילה בדין להטיל על בא כוח היועץ המשפטי לממשלה (בהקשר זה, פרקליטויות המחוז) לג בש נהלים והנחיות בנושאים אשר על-פי דין מוטלים על גורם ביצועי אחר (ר או תקנה12 .)לתקנות נפגעי עבירה לאחרונה, האחריות על ניהולן של ועדות השחרורים הועברה .להנהלת בתי המשפט עם זאת, הפרקליטות תמשיך לפעול לשכלו ל שיתוף הפעולה וממשק העבודה מול שב"ס, על מנת להגדיל את החשיפה של נפגעי העבירה לזכותם זו וכמובן תמשיך להעביר את עמדות נפגעי העבירה שהועברו אליה על-ידי ש ירות בתי הסוהר , לוועדת .השחרורים בעת הדיון משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 517 'נספח א המסגרת המשפטית- מיפוי זכויות נפגעי עבירה מכוח הדין :מקרא - כלל נפגעי עבירה - נפגעי עבירת מין או אלימות - נפגעי עבירת מין או אלימות חמורה שלב הפעילות הוראת הדין הרלוונטית- זכות נפגע עבירה פירוט ההוראה הגוף האחראי על ביצוע תחולת הביקורת 2. כללי הקמת יחידות סיוע § 12 לחוק זכויות נפג עי עבירה בפרקליטות המדינה ובפרקליטויות המחוז יוקמו ,יחידות סיוע שתפקידן להבטיח מימוש זכויות נפגעי עבירה , :לרבות #העברת מידע לנפגעי עבירה ומהם ;לפרקליטויות #הנחיית פרקליטים ועובדי הפרקליטויות ;ולסייע להם ביישום הוראות החוק איסוף# מידע עדכני בדבר שירותי ס יוע והפצ ות ל פרקליטים ועובדי.הפרקליטויות התובע152 1. כללי ניהול הליכים § 21 לחוק זכויות נפגעי עבירה "ניהול הליכים "בזמן סביר נפגע עבירת מין או אלימות זכאי שהליכים הנוגעים לעבירה יקוימו בתוך זמן סביר., כדי למנוע עינוי דין החוקר153 התובע היועמ"ש 2. כללי מסי רת פרטים אישיי ם של נפגע עבירה § 0 לחוק זכויות נפגעי עבירה " הגבלה על מסירת פרטים אישיים" נפגע עבירת מין או אלימות חמורה זכאי,, ככלל שפרטיו האישיים* לא ימסרו לאדם כתב5כחלק מחומר חקירה .האישום * .כתובת מגורים, עבודה ומספרי טלפון החוקר התובע 1. חקירת העבירה § 1 לתקנות זכויות נפגעי עבירה "מסירת מידע על- ידי גוף "חוקר ,הגוף החוקר יביא לידיעת נפגע עבירה בעת חקירה או בסמוך לאחריה, את :אלה - שם החוקר שמונה לאחראי על חקירת .העבירה - זכות להגיש בקשה לקבלת מידע על שלבים בהליך הפלילי בקשר לעבירה על מהלך+ שממנה נפגע מאס משמורת אחרת בעקבות העבירה5ר (טופס2 )בתוספת לתקנות. - זכות להגיש הצהרת נפגע. החוקר לא בתחולת הביקורת 1. החלטה שלא לחקור § 1 ()(ג2 ) לחוק זכויות נפגעי עבירה נפגע עבירה שביקש זכאי להיות מיודע דבר ההחלטה שלא לחקור(§ 1. לחסד"פ). נפגע עבירה שהוא מתלונן , זכאי להיות החוקר לא בתחולת הביקורת 152 כמשמעותו בסעיף21 ()(א2 ( )(א) או1 .) לחוק סדר הדין הפלילי 153 .משטרת ישראל או המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 518 שלב הפעילות הוראת הדין הרלוונטית- זכות נפגע עבירה פירוט ההוראה הגוף האחראי על ביצוע תחולת הביקורת "זכות לקבלת מידע על ההליך "הפלילי מיודע דבר ההחלטה שלא לחקור , גם ללא בקשתו(§ 22 לחסד"פ). לנפגע העבירה תימסר הודעה בכתב בציון טעם ההחלטה והזכות להגיש ערר (§ 21-22 לחסד"פ). מסירת המידע תיעשה באמצעות מערכת מנ"ע )"("מענה ממוחשב- § . לתקנות. למעט, ה מחלקה לחקי רות שוטרים, אשר תמסור המידע באמצעות טלפון או בכתב- § 20 לתקנות. 2. חקירת העבירה § 22 לחוק זכויות נפגעי עבירה "חקירה של גוף חוקר בדבר עבר "מיני נפגע עבירת מין או אלימות לא ייחקר על עברו המיני , למעט חקירה הנדרשת בדבר קשר מיני קודם עם החשוד או .""מטעמים מיוחדים שיירשמו החקירה תיעשה "תוך שמירה קפדנית ".על כבודו ופרטיותו של הנפגע החוקר לא בתחולת הביקורת 0. חקירת העבירה § 21 לחוק זכויות נפגעי עבירה "זכות לנוכחות "מלווה בחקירה נפגע עבירת מין או אלימות זכאי לכך ש אדם המלווה אותו יהיה נוכח ב עת חקירתו, אלא אם סבר החוקר כי יש .בכך כדי לפגוע בחקירה החוקר לא בתחולת הביקורת 1. חקירת העבירה ( )ואילך § 1 לחוק זכויות נפגעי עבירה ו-§ 1 לתקנות זכויות נפגעי עבירה "זכות לקבל מידע בדבר "זכויות והליכים נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על זכויותיו כנפגע עבירה, על הדרך שבה מתנהל ההליך הפלילי, וכן על השלב שבו מצוי ההליך הפלילי בקשר לעבירה שממנה .נפגע הפצת דפי מידע ,בשפות שונות, בין היתר ( במזכירויות פרקליטויות§ 1 )לתקנות. התובע .. חקירת העבירה ( )ואילך § 22 לחוק זכויות נפגעי עבירה "זכות לקבל מידע על שירותי "סיוע נפג ע עבירה זכאי לקבל מידע על שירותי סיוע הניתנים לנפגעי עבירה, כמפורט ב- § 2 .לתקנות ,הפצת דפי מידע בשפות שונות, בין היתר ( במזכירויות פרקליטויות§ 1 )לתקנות. התובע 20 . חקירת העבירה ( )ואילך § 2 לחוק זכויות נפגעי עבירה ""זכות להגנה נפגע עבירה זכאי לקבל הגנה מפנ י החשוד, הנאשם או הנידון ומפני שלוחיו .או מקורביו § 22 לתקנות מסדיר דרכי ההגנה לנפגע .עבירה בבית המשפט משטרת ישראל לא בתחולת הביקורת 22 . חקירת העבירה ( )ואילך § 1 לתקנות זכויות נפגעי עבירה "זכות לקבל מידע על דרכי "הגנה נפגע עבירה זכאי לקבל מידע על דרכי ה הגנ אפשריות. ,הפצת דפי מידע בשפות שונות, בין היתר ( במזכירויות פרקליטויות§ 1 )לתקנות. התובע 21 . העברת חומר החקירה לתובע § 1 ()(ג2 ) לחוק זכויות נפגעי עבירה "זכות לקבלת מידע על ההליך "הפלילי נפגע עבירה שביקש זכאי להיות מיודע ב דבר העברת חומר החקירה לתובע(§ 20 לחסד"פ). מסירת המידע תיעשה באמצעות מערכת מנ"ע )"("מענה ממוחשב- § . לתקנות. למעט, ה מחלקה לחקירות שוטרים, אשר תמסור המידע החוקר לא בתחולת הביקורת משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 519 שלב הפעילות הוראת הדין הרלוונטית- זכות נפגע עבירה פירוט ההוראה הגוף האחראי על ביצוע תחולת הביקורת באמצעות טלפון או בכתב- § 20 לתקנות. 22 . החלטה שלא להעמיד את החשוד לדין § 1 ()(ג2 ) לחוק זכויות נפגעי עבירה "זכות לקבלת מידע על ההליך "הפלילי נפגע עבירה שביקש זכאי להיות מיודע ב דבר ההחלטה שלא להעמיד את החשוד לדין. מסירת המידע תיעשה באמצעות מערכת מנ"ע )"("מענה ממוחשב- § . לתקנות. למעט, ה מחלקה לחקירות שוטרים, אשר תמסור המידע באמצעות טלפון או בכתב- § 20 לתקנות. נפגע עבי רה שהוא מתלונן , זכאי להיות מיודע בדבר ההחלטה שלא ל העמיד את ,החשוד לדין גם ללא בקשתו(§ 22 לחסד"פ). לנפגע העבירה תימסר הודעה בכתב בציון טעם ההחלטה והזכות להגיש ערר (§ 22 -§ 21 לחסד"פ). החוקר 21 . ערר § 21 לחסד"פ "ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד "לדין נפג ע עבירה שהוא מתלונן, זכאי להגיש ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין. התובע 21 . החלטה בערר § 21א-לחסד"פ "מתן החלטה "בערר בעל הסמכות להחליט בערר יחליט בערר וימסור לנפגע עבירה שהוא מתלונן את .ההחלטה ההודעה ל נפגע עבירת מין או אלימות חמורה ,תינתן ותימסר ככלל, בתוך2 .חודשים מיום הגשת הערר פרקליט מפרקליטות המדינה שמונה למנהל תחום עררים 5 פרקליט המדינה 5 יועמ"ש 22 . כוונה להגיע להסדר לסגירת תיק עם החשוד § 1 ()(ג1 ) לחוק זכויות נפגעי עבירה "זכות לקבלת מידע על ההליך "הפלילי נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שביקש זכאי להיות מיודע ב דבר הכוונה .להגיע להסדר לסגירת תיק עם החשוד התובע 20 . סגירת התיק בהסדר עם החשוד § 1 ()(ג2 ) לחוק זכויות נפגעי עבירה "זכות לקבלת מידע על ההליך "הפלילי נפגע עבירה שביקש זכאי להיות מיודע ב דבר סגירת התיק בהסדר עם חשוד (§ 'א2 בפרק ד' לחסד"פ). מסירת המידע תיעשה באמצעות מערכת מנ"ע )"("מענה ממוחשב- § . לתקנות. התובע 21 . סגירת התיק בהסדר עם החשוד § . לחוק זכויות נפגעי עבירה "זכות עיון בהסדר לסגירת "תיק נפגע עבירה זכאי לעיין בהסדר לסגירת תיק ולקבל עותק ממנו. העיון ייעשה בדרכים כמפורט ב-§ 0 לתקנות. התובע 2. . החלטה להעמיד את החשוד לדין § 1 ()(ג2)-(1 ) לחוק זכויות נפגעי עבירה נפגע עבירה שביקש זכאי להיות מיודע ב דבר ההחלטה להעמיד את החשוד לדין (§ 21 לחסד"פ.) התובע משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 555 שלב הפעילות הוראת הדין הרלוונטית- זכות נפגע עבירה פירוט ההוראה הגוף האחראי על ביצוע תחולת הביקורת "זכות לקבלת מידע על ההליך "הפלילי ההודעה ל נפגע עבירת מין או אלימות חמורה תכלול הסבר על כך שיש א פשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם .והודעה על זכותו להביע עמדתו בעניין מסירת המידע תיעשה באמצעות מערכת מנ"ע )"("מענה ממוחשב- § . לתקנות. 10 . הגשת כתב אישום § . לחוק זכויות נפגעי עבירה "זכות עיון בכתב "אישום נפגע עבירה זכאי לעיין בכתב האישום ו;לקבל העתק ממנו למעט בנסיבות בהן העיון אסור ע"פ דין ."או "מטעמים מיוחדים שיירשמו העיון ייעשה בדרכים כמפורט ב-§ 0 לתקנות. התובע 12 . עיון בחומרי חקירה הנחיית פרקליט 'המדינה מס21.1 "בקשה מצד גורמים שונים לעיין בחומר "חקירה § 22 -§ 21 :להנחיה ככלל, לא יתאפשר לנפגע עבירה לעיין בחומר חקירה לשם מימוש זכויותיו .)(הליך פלילי תלוי ועומד נפגע עבירה המבקש לערור על החלטה לסגור תיק , .זכאי לעיין בחומרי החקירה התובע 11 . מעצר של החשוד או הנאשם ושחרורו ממעצר § 1 ()(ג1 ) לחוק זכויות נפגעי עבירה "זכות לקבלת מידע על ההליך הפל"ילי נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שביקש זכאי להיות מיודע ב דבר מעצרו של החשוד או הנאשם או שחרורו ממעצר. מסירת המידע תיעשה באמצעות מערכת מנ"ע- § . לתקנות שחרור חשוד - מ שטרה לא בתחולת הביקורת שחרור נאשם- התובע 12 . שחרור החשוד או הנאשם ממעצר בתנאים ( ובלבד שתנאי השחרור נועדו להגן על נפגע )עבירה § 1 ()(ג2 ) לחוק זכויות נפגעי עבירה "זכות לקבלת מידע על ההליך "הפלילי נפגע עבירה שביקש זכאי להיות מיודע ב דבר שחרור של החשוד או הנאשם ממעצר בתנאים(§ ו' בפרק ב' לחסד"פ- סמכויות אכיפה מעצרים). מסירת המידע תיעשה באמצ עות מערכת מנ"ע )"("מענה ממוחשב- § . לתקנות. שחרור חשוד - משטרת ישראל לא בתחולת הביקורת שחרור ממעצר עד תום הליכים- התובע 11 . מועדי הדיונים בבית המשפט § 1 ()(ג2 ) לחוק זכויות נפגעי עבירה "זכות לקבלת מידע על ההליך "הפלילי נפגע עבירה שביקש זכאי להיות מיו דע ב ,דבר מועדי הדיונים בבית המשפט למעט .מועד הקראה חלה מגבלה על נוכחות נפגע עבירה בדיון מדיוני בית המשפט, תימסר לו הודעה גם על כך. מסירת המידע תיעשה באמצעות מערכת מנ"ע )"("מענה ממוחשב- § . לתקנות. התובע 11 . דיונים בבית המשפט § 21 לחוק זכויות נפגעי עבירה "זכות לנוכחות בדיון הנערך בדלתיים "סגורות ככלל, נפגע עבירה זכאי להיות נוכח בדיון בבית המש פט גם אם נערך בדלתיים סגורות , לרבות נוכחות אדם .מלווה התובע ובי ת משפט משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 551 שלב הפעילות הוראת הדין הרלוונטית- זכות נפגע עבירה פירוט ההוראה הגוף האחראי על ביצוע תחולת הביקורת 12 . כוונה לעכב את ההליך הפלילי § 1 ()(ג1 ) לחוק זכויות נפגעי עבירה "זכות לקבלת מידע על ההליך הפ"לילי נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שביקש זכאי להיות מיודע ב דבר הכוונה לעכב את ההליך הפלילי. לנפגע העבירה תימסר גם הו דעה בכתב) על זכותו להביע5(בטלפון עמדתו בעניין(§ 21 .)לתקנות התובע או מחלקת עיכוב הליכים בפרקליטות המדינה 10 . כוונה לעכב את ההליך הפלילי § 22 לחוק זכויות נפגעי עבירה "זכות להביע עמדה לעניין "עיכוב הליכים נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שקיבל הודעה לפי§ 1 ()(ג1 ,) לחוק זכאי להביע עמדתו בעניין בכתב, בתוך21 .יום התובע או מחלקת עיכוב הליכים בפרקליטות המדינה 11 . החלטה לעכב את ההליך הפלילי § 1 )(ג(2 ) לחוק זכויות נפגעי עבירה "זכות לקבלת מידע על ההליך "הפלילי נפגע עבירה שביקש זכאי להיות מיודע ב דבר ההחלטה לעכב את ההליך הפלילי (§ 122 לחסד"פ). מסירת המידע תיעשה באמצעות מערכת מנ"ע )"("מענה ממוחשב- § . לתקנות. התובע או מחלקת עיכוב הליכים בפרקליטות המדינה 1. . גיבוש הסדר טיעון § 1 ()(ג1 ) לחוק זכויות נפגעי עבירה "זכות לקבלת מידע על ההליך "הפלילי נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שביקש זכאי להיות מיודע פרטיו של .הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם בהודעה יצוין גם דבר זכות נפגע העבירה .להביע עמדתו בעניין התובע 20 . גיב וש הסדר טיעון § 20 לחוק זכויות נפגעי עבירה "זכות להביע עמדה לעניין "הסדר טיעון נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שקיבל הודעה לפי§ 1 ()(ג1 ,) לחוק זכאי להביע עמדתו בעניין בכתב, בתוך21 .יום, טרם קבלת החלטה בעניין בעבירות המפורטות בתוספת# הראשונה ב', נפגע העבירה זכאי להביע העמדה בפני הגורם המאשר (פרקליט מחוז או מי שמונה על-ידו), בעל- פה או .בכתב לפי בחירתו #בעבירות המפורטות ב-§ 20(ב) לחוק זכויות נפגעי עבירה, עליו לבקש להביע .עמדה לעניין פרטי הסדר הטיעון אופן מימוש זכות זו מפורט ב-§ 21 לתקנות. סייג : נפגע העבירה לא י היה זכאי, כאמור לעיל, אם מצא פרקליט המחוז כי "יש בכך כדי לפגוע באופן ממשי ."בניהול ההליך התובע 22 . גיבוש הסדר טיעון הנחיית פרקליט 'המדינה מס..1 " בירור מצבו הרפואי של קורבן העבירה לקראת הסדר טיעון או לקראת שלב הטיעון לעונש" § 2-§ 1 :להנחיה במקרים שבהם נג רם לנפגע עבירה נזק גופני או נפשי קשה בעקבות העבירה (קיימת חוות דעת רפואית בתיק), על התובע לקבל חוות דעת רפואית עדכנית , .לקראת חתימה על הסדר טיעון התובע 21 . הסדר טיעון§ 21 (ה) לתקנות זכויות נפגעי נפגע עבירת מין או אלימות חמורה (לגביהן חלה חובת הודעת פרטי הסדר התובע משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 555 שלב הפעילות הוראת הדין הרלוונטית- זכות נפגע עבירה פירוט ההוראה הגוף האחראי על ביצוע תחולת הביקורת עבירה "זכות לקבלת פרטי ההסדר ש הוחלט עליו" טיעון), זכאי לקבל הודעה על פרטי הסדר הטיעון שהוחלט עליו ואשר יובא .לאישור בית המשפט 22 . הכרעת הדין § 1 ()(ג2 ) לחוק זכויות נפגעי עבירה "זכות לקבלת מידע על ההליך "הפלילי נפגע עבירה שביקש זכאי להיות מיוד ע ב דבר הכרעת הדין(§ 211 לחסד"פ או§ 12 )לחוק הנוער. מסירת המידע תיעשה באמצעות מערכת מנ"ע )"("מענה ממוחשב- § . לתקנות. התובע 21 . טיעונים לעונש § 21 לחוק זכויות נפגעי עבירה "זכות למסירת "הצהרת נפגע נפגע עבירה זכאי למסור הצהרה בכתב לגוף הח ו קר או לתובע, על כל פגיעה או נזק שנגרמו לו בשל העבירה (לרבות נזק .)גוף, נזק נפשי ונזק לרכוש אופן הגשת הצהרת נפגע כמפורט ב-§ 22 .לתקנות הצהרת הנפגע תובא לפני בימ"ש בעת .הדיון בגזר הדין החוקר התובע 21 . טיעונים לעונש § 210(א) לחסד"פ "ראיות לקביעת "העונש עדות התובע ישקול זימ ון נפגע עביר ה ליתן עדות בבית המשפט במסגרת הראיות .לעונש התובע 22 . טיעונים לעונש § 210 )(ב- )(ה לחסד"פ "ראיות לקביעת "העונש תסקיר נפגע עבירה בימ"ש רשאי להורות על עריכת תסקיר בדבר מצבו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה . התובע ובית משפט 20 . טיעונים לעונש ה נחיית פרקליט 'המדינה מס..1 " בירור מצבו הרפואי של קורבן העבירה לקראת הסדר טיעון או לקראת שלב הטיעון לעונש" חוו"ד רפואית § 2-§ 1 :להנחיה במקרים שבהם נגרם לנפגע עבירה נזק גופני או נפשי קשה בעקבות העבירה (קיימת חוות דעת רפואית בתיק), על התובע לקבל חוות דעת רפו אית עדכנית , .לקראת הטיעון לעונש התובע 21 . טיעונים לעונש § 00 לחוק העונשין "חיוב המורשע "בפיצויים בית המשפט רשאי לחייב מורשע לשלם ,)לניזוק (נפגע עבירה פיצוי כספי בגין הסבל והנזק .שנגרם לו הפרקליט נדרש להנחות נפגע עבירה ,להשגת תיעוד וראיות לנזק ולשקול העלאת בקשה לפסיקת פיצוי לקורבן עבירה .בשלב הטיעונים לעונש התובע 2. . גזר הדין § 1 ()(ג2 ) לחוק זכויות נפגעי עבירה נפגע עבירה שביקש זכאי להיות מיודע ב דבר גזר הדין(§ 2.2 לחסד"פ או§ 11 -§ 12 )לחוק הנוער. התובע משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 553 שלב הפעילות הוראת הדין הרלוונטית- זכות נפגע עבירה פירוט ההוראה הגוף האחראי על ביצוע תחולת הביקורת "זכות לקבלת מידע על ההליך "הפלילי הערה : מסירת המידע תיעשה באמצע ות מערכת )"מנ"ע ("מענה ממוחשב- § . לתקנות. 10 . הגשת ערעור על פסק הדין § 1 ()(ג2 ) לחוק זכויות נפגעי עבירה "זכות לקבלת מידע על ההליך "הפלילי נפגע עבירה שביקש זכאי להיות מיודע ב דבר הגשת ערעור על פסק הדין. הערה : מסירת המידע תיעשה באמצעות מערכת ( מנ"ע )""מענה ממוחשב- § . לתקנות. התובע 12 . מאסר או משמורת אחרת § 20 לחוק זכויות נפגעי עבירה "זכות לקבל מידע על מאסר או משמורת "אחרת נפגע עבירת מין או אלימות שביקש זכאי להיות מיודע על מהלך מאסר של נידון או על מהלך שהיית נאשם :במשמורת אחרת, כדלקמן - תחילת ריצ *וי מאסר בפועל- שב"ס - תחילת אשפוז בבית חולים (לפי צו בימ"ש לפי חוק חולי )נפש- בית החולים - *יציאה לחופשה ממאסר- שב"ס - יציאה לחופשה מבית חולים- בית החולים - *מועד הבאת נידון לפני ועדת שחרורים- שב"ס - תנאים לשחרור הנידון ממאסר שמטרתם להגן על נפגע עביר *ה- שב"ס - *הנידון ממאסר5בריחת הנאשם- שב"ס - הנידון מבית חולים5בריחת הנאשם - בית החולים - *הנידון ממאסר5מועד שחרור הנאשם- שב"ס - הנידון מבית חולים5מועד שחרור הנאשם - בית החולים * מסירת המידע תיעשה באמצעות מערכת מנ"ע ("מענה )"ממוחשב- § . לתקנות לא בתחולת הביקורת 11 . ועדת שחרורים § 2. לחוק זכויות נפגעי עבירה "זכות להביע עמדה לפני ועדת "שחרורים נפגע עבירת מין או אלימות שקיבל הודעה לפי§ 20 לחוק , זכאי להביע עמדתו בכתב לפני הוועדה, לעניין .הסיכון הצפוי משחרור הנידון יעשה כן בהתאם להוראות§ 21 .לתקנות שב"ס בו "כ יועמ"ש )(התובע 12 . חנינה § 20 לחוק זכויות נפגעי עבירה ופרט0 לתוספת הרביעית לחוק "זכות לקבל מידע על בקשת "הנידון לחנינה נפגע עבירת מין או אלימות שביקש זכאי להיות מיודע דבר בקשת הנידון מנשיא המדינה לחנינה או להקלה ( בעונשו§ 11 (ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה.) ,אופן הגשת הבקשה למחלקת חנינות כמפורט ב- § 16 .(ב) לתקנות מחלקת חנינות במשרד המשפטים לא בתחולת הביקורת 11 . חנינה § 10 לחוק זכויות נפגעי עבירה "זכות להביע עמדה לעניין "חנינה נפגע עבירת מין או אלימות שקיבל הודעה לפי§ 11 לחוק, זכאי להביע ,עמדתו בעניין בכתב בתוך14 יום, טרם ( קבלת החלטת הנשיא בעניין§ 16 )(ג .)לתקנות מחלקת חנינות במשרד המשפטים לא בתחולת הביקורת משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 554 שלב הפעילות הוראת הדין הרלוונטית- זכות נפגע עבירה פירוט ההוראה הגוף האחראי על ביצוע תחולת הביקורת 11 . חנינה § 20 לחוק זכויות נפגעי עבירה ופרט1 לתוספת הרביעית לחוק "זכות לקבל החלטת נשיא המדינה למתן "חנינה נפגע עבירת מין או אלימות שביקש זכאי להיות מיוד ע דבר החלטת נשיא המדינה למתן חנינה או הקלה בעונשו .של הנידון מחלקת חנינות במשרד המשפטים לא בתחולת הביקורת 12 . מתן צו פיקוח § 1 ()(ג1 ) לחוק זכויות נפגעי עבירה "זכות לקבלת מידע על ההליך "הפלילי נפגע עבירת מין או אלימות חמורה שביקש זכאי להיות מיודע דבר מתן צו פיקוח לפי§ 21 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, לרבות תנאי הפיקוח והמעקב, וכן כל שינוי בתקופת תוקפו של הצו או בתנאיו (פרט1 )(א .)בתוספת השלישית לחוק התובע 10 . מתן צו פיקוח § 1 ()(ג1 ) לחוק זכויות נפגעי עבירה "זכות לקבלת מידע על ההליך "הפלילי נפג ע עבירת מין או אלימות חמורה שביקש זכאי לקבל הודעה על שינוי עבודה של מי שהוצא נגדו5מקום מגורים הצו עבודה5ככל שעבר למקום מגורים של נפגע העבירה (פרט1 (ב) בתוספת .)השלישית לחוק התובע 11 . צו המגביל חזרת עבריין מין לסביבת נפגע עבירה* חוק מגבלות על חזרת עבריין מין לסביבת נפגע עבירה , תשס"ה- 1001 מטרת החוק: "להגן על נפגע עבירה ולמנוע נזק נוסף שעלול להיגרם לו מהיתקלות תדירה ".בעבריין המין החוק מסדיר זכויות נפגע עבירת מין או אלימות חמורה:, שעיקרן # זכות להגיש בקשה לבימ"ש לקיים דיון ( בבקשה למתן צו§ 2 .) #זכות להגיש ב קשה לבימ"ש שלא לקיים דיון ( בבקשה למתן צו§ 2 )(ב.) # זכות להגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה שלא להטיל מגבלות או לבטל מגבלות על עבריין מין (§ 0 .) .)לרבות זכות התובע (יועמ"ש ונציגיו בימ"ש התובע משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 555 'נספח ב תרשים זרימה- ההליך הפלילי וזכויות נפגעי עבירה השזורות בו פתיחת תיק חקירה במשטרה החלטה שלא לחקור זכות נפגע עבירה פרט/ לטבלה חקירה זכויות נפגע עבירה פרטים1 , 3, 4 , 6 , 7, 1 , . , 20 , 22 לטבלה הגשת ערר ומתן החלטה בערר זכויות נפגע עבירה פרטים 14 , 1/ לטבלה העברת תיק החקירה )לפרקליטות (התובע זכויות נפגע עבירה פרטים1 , 1 , . , 20 , 22 , 15 לטבלה פתיחת תיק מעצר או תיק 5הכנה מב"ד)(ממתין לבירור דין במזכירות הפרקליטות והעברתו לגורם אחראי לעיון ראשוני הקצאת התיק על- ידי גורם מתמחה5אחראי לטיפול פרקליט הכנת התיק על- ידי המתמחה וכ5הפרקליט תיבת חוות דעת והמלצה החלטת גורם אחראי 1 :חלופות החזרת התיק למשטרה להשלמת חקירה* * יכול ש ייעשה ישירות על- ידי המתמחה5הפרקליט החלטה שלא להעמיד את החשוד לדין )(סגירת תיק זכויות נפגע עבירה פרטים13 , 14 , 1/ , 51 לטבלה החלטה על סגירת ה תיק בהסדר עם החשוד )"("הסדר מותנה זכויות נפגע עבירה פרטים16 , 17 , 18 לטבלה ה חלטה להעמיד את החשוד לדין זכויות נפגע עבירה פרט 19 לטבלה הגשת כתב אישום זכויות נפגע עבירה פרט 51 לטבלה משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 556 ניהול ההליך המשפטי זכויות נפגע עבירה פרטים54 , 5/ לט בלה כוונה לעכב את ההליך הפלילי זכויות נפגע עבירה פרטים56 , 57 לטבלה גיבוש הסדר טיעון זכויות נפגע עבירה פרטים59 , 31 , 31 לטבלה החלטה לעכב את ההליך הפלילי זכו ת נפגע עבירה פרט58 לטבלה החלטה על הסדר טיעון זכו ת נפגע עבירה פרט35 לטבלה הכרעת דין זכו ת נפגע עבירה פרט33 לטבלה טיעונים לעונש זכויו ת נפגע עבירה פרט ים 34 , 3/ , 36 , 37 , 38 לטבלה גזר דין זכו ת נפגע עבירה פרט39 לטבלה הגשת ערעור על פסק הדין זכו ת נפגע עבירה פרט41 לטבלה מעצר החשוד/הנאשם ומאסר נידון/משמורת חוקית אחרת: הנאשם5מעצר של החשוד זכות נפגע עבירה פרט55 לטבלה שחרור הנאשם5של החשוד )ממעצר (לרבות בתנאים זכויו ת נפגע עבירה פרט ים 55 , 53 לטבלה משרד המשפטים )נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם 557 מאסר הנידון או משמורת חוקית אחרת )(שב"ס ובית חולים זכויו ת נ פגע עבירה פ רט41 לטבלה ועדת שחרורים )(שב"ס זכות נפגע עבירה פרט45 לטבלה שחרור ממאסר או ממשמורת חוקית אחרת זכויו ת נפגע עבירה פרט 42 לטבלה טיפול בבקשה לחנינה (מחלקת חנינות )במשרד המשפטים זכויו ת נפגע עבירה פרט ים 43 , 44 לטבלה החלטה בבקשה לחנינה ( מחלקת חנינות במשרד )המשפטים זכות נפגע עבירה פרט4/ לטבלה :עבריין מין משוחרר הגשת בקשה למתן צו פיקוח (§ 21 לחוק הגנ ה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, תשס"ו- 1002 ) או5 ו מתן צו המגביל חזרת עבריין מין לסביבת נפגע עבירה ( חוק מגבלות על חזרת עבריין מין לסביבת נפגע עבירה", תשס ה- 1001 ) זכויו ת נפגע עבירה פרט48 לטבלה מתן צו פיקוח זכויו ת נפגע עבירה פרט ים 46 , 47 לטבלה