חומר רקע

תכנון כוח האדם ל שוק העבודה העתידי הכנסת מרכז המחקר והמידע כתיבה: נטע משה אישור: שלי לוי, ראשת צוות כ"ג שבט תשע"ו 1 בפברואר 2016 ,הכנסת מרכז המחקר והמידע קריית בן- גוריון, ירושלים91950 :'טל 6 4 0 8 2 4 0 / 1 - 02 :פקס 6 4 9 6 1 0 3 - 02 www.knesset.gov.il/mmm תוכן העניינים 1 .מבוא ורקע 1 2. תכנון שוק עבודה עתידי לטווח הקצר 6 3 .תכנון שוק עבודה עתידי לטווח הזמן הבינוני-ארוך 10 3.1 . איסוף נתונים על ידי סקרי כוח אדם וסקר כישורי מעסיקים 11 3.2 . חיזוי כמותני עתידי של היקפי כוח אדם 13 3.3 . תכנון שוק העבודה העתידי 14 סיכום 19 רשימת מקורות 21 מסמך זה נכתב לבקשת חברת הכנסת עליזה לביא והוא עוסק בסוגיית תכנון שוק העבודה העתידי לטווח הקצר ולטווח הבינוני-ארוך. 1. מבוא ורקע שוק העבודה עבר בעשורים האחרונים שינויים מהותיים, והוא צפוי להמשיך ולעבור שינויים נוספים ,בעשורים הבאים. שינויים אלו מקורם בתמורות דמוגרפיות, טכנולוגיות, מגדריות, תפיסתיות וכלכליות הבאות לידי ביטוי בהיבטים שונים של שוק העבודה, ובתוך כך במבנה השוק, במקומן של טכנולוגיות חדשות, במערכת היחסים שבין עובדים ומעסיקים וכן בצרכי כוח האדם של שוק עבודה זה. כפי שיוצג בהמשך המסמך, מדינות, מוסדות וארגונים בינלאומיים מכירים בשינויים אלה וקוראים לגורמים השונים לעסוק בחיזוי ובתכנון של שוק העבודה ובהתאמת כוח האדם וההון האנושי .לצרכי שוק העבודה העתידי בסקירה שפרסם מכון המחקר האמריקאיPew בשנת2014 על החיים הדיגיטליים הצפויים בשנת2025 , סקירה המתבססת על תשובות של כ- 2,500 ,מומחים מתחומי המחשוב, טכנולוגיה, מדע המדינה ,סוציולוגיה, נציגי ציבור והתקשורת1 מציין המכון כי התקדמות טכנו לוגית צפויה להוביל להיעלמות משרות ובו בזמן ליצירתם של משרות ומקצועות חדשים. אולם, לדעת המחקר, מערכת החינוך לא מצליחה להתאים עצמה לצרכים החדשים שמתהווים כיום ויתהוו בעתיד, וכי למרות שסביר להניח שעובדים עם מיומנויות גבוהות ו בעלי הכשרה ימצאו את מקומם בשוק הע בודה, עובדים רבים לא יצליחו להסתגל .לסביבה החדשה, והם צפויים להשתכר שכר נמוך יותר, ולחוות אבטלה קבועה או מזדמנת2 במאמר משנת2013 של החוקרים אוסבורן ופריי(Osborne and Frey) מאוניברסיטת אוקספורד "The Future of Employment: How Susceptible are Jobs to Computerization" , הצביעו החוקרים גם כן על קשר בין התפתחות שוק העבודה ל התפתחו יו ת הטכנולוגי ו ת במאות האחרונות. בעוד שבמאה ה- 19 הטמעת טכנולוגיות ומיכון תעשייתי דרשו דווקא הפחתה ברמת המיומנות וההתמחות של ,העובד3 במאה ה- 20 מהפכת המחשוב העלתה את הדרישה לעובדים מש.כילים ומיומנים4 המאה ה- 21 , כך חוזים החוקרים , תגרום לקיטוב בשוק העבודה, בין עובדים שמועסקים במקצועות שהסיכוי שיהפכו .לממוחשבים גבוה יותר לבין עובדים במקצועות שרגישים פחות להשפעות טכנולוגיות החוקרים הציגו מודל חדש לחיזוי מקצועות העתיד ,ומצאו כי לאור התפתחוי ות טכנולוגיות ופתרונות מחשוב , 47% מהמקצועות הנוכחיים שקיימים בארצות הברית מוגדרים כ "מקצועות בסיכון ,"שאפשר שייעלמו בעשור או בשני העשורים הבאים. 5 הפתרון לדעת החוקרים הוא ש עובדים בעלי השכלה ומיומנות נמוכה, שמועסקים כיום במקצועות שיש סבירות גבוהה שיעברו הליכי מחשוב ומיכון, יצטרכו להיחשף ולצבור מיומנויות חדשות בכדי למצוא את מקומם בשוק התעסוקה המשתנה . 1 Pew Research Center, Digital Life in 2025, March 2014, p.16. 2 Ibid, p.4. 3 כדוגמת מקצועות שנעשו על ידי אמנים, מיומנויות שעברו במשך דורות במשפחות ובגילדות ודרשו התמקצעות וניסיון פינו :את מקומן למכונות תעשייתיות. להרחבה ראו Carl Benedikt Frey and Michael A. Osborne, The Future of Employment: How Susceptible are Jobs to Computerization, Oxford Martin School, Oxford University, September 2013, p.8. 4 Ibid, p.10. 5 Ibid, p.44. עמוד 2 מתוך 22 הכנסת מרכז המחקר והמידע בינואר2016 פורסם מאמר המשך למחקרם של אוסבורן ופרי בשםTechnology at Work v2.0: The d to be" Future Is Not What It Use ,ש נעשה בשיתוף פעולה בין אוניברסיטת אוקספורד6 ומיזם- Citi GPS לתפיסות ופתרונות גלובליים של קבוצת סיטי(Citi) . 7 בפרסום זה יושם המודל הכמותי ל הערכת היעלמותם של מקצועות תלויי טכנולוגיה למדינות נוספות ולערים בתוך ארצות הברית, ונמצא כי בקרב מדינות ה- CD OE כ- % 57 .מהמקצועות צפויים לעבור הליכי טכנולוגיה ואוטומטיזציה עד כדי היעלמותם8 אחת מהקביעות של צוות חוקרי המחקר היא כי כדי להיערך לשינויים העתידיים בשוק העבודה יש צורך בשיתוף פעולה הדוק יותר בין תחום החינוך, ההכשרה והתעסוקה. לדבריהם, למרות ההשקעה בחינוך שנותר ת גבוהה באופן יחסי במדינות המפותחות, אין שינוי ניכר בתוצרי המערכת ותרומתה לפיריון הכולל במשק. פתרון אפשרי לכך הוא אימוץ של טכנולוגיות חדשות שיקטינו את,עלויות ההוראה יעלו את הפרודוקטיביות בתחום, ו יובילו ל אימוץ תפיסות ודרכי פעולה שיאפשרו התאמה של ההוראה וההכשרה .לשוק העבודה העתידי9 בהינתן שינויים וצרכים אלה יש לזכור כי ל מדינות השונות יש השפעה מסויימת על ,שוק העבודה העתידי חלקן במודע ובאופן יזום באמצעות תכנון ארוך טווח מפורט המבוסס על עיצוב מדיניות מובנת, וחלקן בצורה עקיפה יותר באמצעות החלטות נקו דתיות, כגון החלטות על מתן היתר לפתיחת מסגרות לימוד , סבסוד תחום לימודים זה או אחר, הקצאת משאבים להכשרות מקצועיות מסויימות והעלאת ,גיל הפרישה או לחילופין באמצעות אי- קבלת החלטות על נושאים אלו ונושאים משיקים להם. מדינות שמחליטות לבצע תכנון של שוק העבודה העתיד י נדרשות לשקול ולהכריע במספר היבטים , ובהם ,: טווח הזמן לתכנון המקורות לאיסוף הנתונים, שיטות החיזוי שיעשה בהן שימוש, מספר המקצועות או התעשיות בהן יש להתמקד והגורמים שישתתפו בתכנון זה. לאחר קבלת ממצאי ניתוח זה, יש להכריע גם באשר לגיבוש המסקנות וההמלצות לפעולה , כמו גם מי הם הגופים שיהיו אמונים על יישומן, כיצד לתכלל בין כל הגורמים הרלוונטיים, מה היקף המשאבים שיוקצו לטובת התהליך, מי יפקח על ביצועו ויעריך את .תוצאותיו וכיצד יעשה כן בנוסף לרב-מימדיות שכרוכה בתכנון שוק העבודה העתידי, יש לזכור כי תהליך זה מבוצע בראש ובראשונה באי- ודאות רבה. המועצה הלאומית לכלכלה בישראל התייחסה לנושא זה וב "הערכת מצב אסטרטגית "כלכלית חברתית , שפרסמה בספטמבר2015 , "תחת הפרק "טיפוח ומיצוי ההון האנושי :נכתב10 "התפתחויות טכנולוגיות מהירות צפויות לשנות באופן מהותי את עולם העבודה העתידי, אולם יש אי .ודאות משמעותית לגבי אופי השינויים והיקפם.. ." הקביעה כי ההשפעות העתידיות של ההתפתחויות הטכנולוגיות לא ברורות דיין, הינה הנחת היסוד בבסיס עבודתם של הגורמים השונים העוסקים בנושא זה בעולם. מכוני מחקר וחוקרים מובילים מציינים מספר מגמות שמצד אחד מחזקות את הצורך בתכנון שוק העבודה העתידי והתאמת ההון האנושי ל צרכי הכלכלה העתידית, ומצד שני מדגישות עד כמה משימה זו קשה וכרוכה באי- .ודאות ,כך לדוגמה עולה ממחקר שערך מכון המחקרRand , ופורסם בשנת2015 , בנושא תעסוקה בעולם משתנה באירופה , שנכתב 6 Martin Oxford School, מרכז למחקר האתגרים הגלו בליים, פועל במסגרת הפקולטה למדעי המדינה. מטעם המרכז לקחו חלק בפרסום החוקרים אוסבורן ופריי וכן קרייג הולמס(Craig Holmes) . 7 Citi-GPS, about, date retrieved: 31 January 2016. 8 Frey and Osborne et al. Technology at Work v2.0: The Future Is Not What It Used to be, Citi GPS: Global Perspectives & Solutions and Oxford Martin School, January 2016, p.7. 9 Ibid, p.116. 10 ,המועצה הלאומית לכלכלה הערכת מצב אסטרטגית כלכלית חברתית , ספטמבר2015 ', ע22 . עמוד 3 מתוך 22 הכנסת מרכז המחקר והמידע לבקשת האיחוד האירופי במסגרת סקירת מגמות חברתיות ו גלובליות שישפיעו על אירופה ב שנת2030 . 11 במחקר הוצגו הגורמים המשפיעים על עולם התעסוקה העתידי והם: שינוי דמוגרפי של כוח העבודה עקב גידול באוכלוסייה, שינוי בהשתתפות בכוח העבודה, קיום אבטלה לטווח ארוך, גידול בשיעור צעירים ,חסרי עבודה, חסרי השכלה וחסרי הכשרה12 כניסת מהגרים לשוק התעסוקה, קיו מם של פערי תעסוקה ושכר בין גברים לנשים, חוסר ההתאמה בין ביקוש והיצע של כישורי עבודה, סביבת עבודה חדשה, רמות ההשכלה וההכשרה שיידרשו ואי-בהירות טכנולוגית. מטרת הדוח, כפי שכותבים מחבריו, היא ש "על ידי הדגשת חוסר הודאות, ועל ידי הניסיון להעלות את המודעות של קוב עי המדיניות לגבי קיומם של נרטיביים ודרכים חלופיות, אנחנו מקווים לתרום לדיון על מגמות גלובליות שישררו בשנת2030 , ולסייע בשמירה על ".המטרות של גמישות ועמידות גבוהות יותר13 השיח שבו נ וקטים המדינות והארגונים באשר לסוגיית תכנון שוק העבודה העתידי מבחין בין מתן מ ענה לטווח הקצר של עד כעשר שנים לבין מענה לטווח הארוך של למעלה מעשר שנים, לרבות תכנון של .עשרים ושלושים שנים קדימה הנחות היסוד של העוסקים בתכנון לטווח קצר ל או טווח ה ארוך הינן ,שונות, כמו גם שיטות העבודה והתוצרים. בעוד תכנון לטווח הקצר מתבסס על מבנה המשק הנוכחי ומבקש לשמור על התאמה בין היצע המשרות הקיימות במשק לבין הביקוש להן, תכנון ארוך טווח עוסק גם בחיזוי עתידי– ובתוך כך ב שאלות אילו מקצועות ייעלמו, אילו מקצועות חדשי ם יתווספו, ואילו תהליכים חברתיים דמוגרפיים וכלכליים רחבים יותר ישפיעו על המשק ועל היקפי התעסוקה ו על מבנה שוק העבודה. תכנון לטווח הקצר מתבסס על סקרי כוח אדם :ונתונים קיימים כגון נתונים על מסיימי לימודים אקדמיים, על היקף הפורשים לגמלאות, על נתוני תעסוקה וכן ניתוח מגמות היסטוריות. בתכנון לטווח הארוך, לעומת זאת, נעשה בנוסף ,שימוש במודלי חיזוי סטטיסטיים ואקונומטריים מורכבים ולעתים אף יש צורך לבנות מודל חדש, וכן נעשה שימוש בסקרי מומחים. התוצרים של כל אחד מטווחי התכנון שונים אף הם . בעוד שההמלצות של תכנון לטווח הק צר מתייחסות לכיווני פעולה עכשוויים שניתן לבחון את תוצריהם בפרק זמן קצר יחסית וכן לערוך התאמות תוך כדי פעולה, תכנון ארוך טווח , לעומת ,זאת לא יכול ליהנות מרמת ביטחון גבוהה ,ביחס להנחות על בסיסן גובשו ההמלצות ביחס ל משאבים העתידיים שיעמדו לרשות המדינה לעניין זה , ו כן לא ביחס ליכולת לבחון את הצלחת יישום ההמלצות ולעדכנן אם.יידרש ארגונים והתאגדויות בינלאומיים שפעילים בתחומי העבודה והכלכלה, קוראים ליזום תכנון ומחשבה .סדורה על שוק העבודה העתידי, על אף ותוך הבנת המגבלות ואי הבהירות הכרוכה בתחום זה מנכ"ל ארגון העבודה הבינלאומי(ILO) , התייחס בכנס של הארגון ביוני2015 לאתגרי התעסוקה העתידיים וציין כי ההתמודדות עימם צריכה להיות העיסוק המרכזי של קובעי המדיניות של ימינו, ושל ארגון ה- ILO . 14 בהחלטה של מועצת האיחוד האירופי מאוקטובר2015 על "עקרונות מנחים למדיניות ת עסוקה של מדינות האיחוד לשנת2015 " נכתב גם כן כי "המדינות החברות והאיחוד [האירופי] צריכים לעבוד לקראת קידום אסטרטגיה מתואמת לתעסוקה ובפרט לקדם כוח עבודה מיומן, מוכשר וסתגלני, ו כן שווקי עבודה שמגיבים 11 Rand Europe, Employment and the changing labour market: global societal trends to 2030: themathic report 5, by By Barbara Janta, Nora Ratzmann, Jeremy Ghez, Ohid Yaqub. 12 NEET- Not in Education, Employment, or Training 13 "By emphasising uncertainty and by attempting to raise policymakers’ awareness of alternative narratives and paths, we hope to contribute to the debate on global trends that will prevail in 2030, and to facilitate the goals of greater flexibility and resilience." Ibid, p.11. 14 Guy Ryder, ILO Director-General, at 104th International Labour Conference, 1 June 2015. עמוד 4 מתוך 22 הכנסת מרכז המחקר והמידע לשינויים כלכליים במטרה להשיג את המטרות של תעסוקה מלאה וקיד".מה חברתית15 'בעקרון מנחה מס6 " נכתב כי המדינות החברות צריכות לבצע את ההשקעה הנחוצה בכל מערכות החינוך וההכשרה בכדי לשפר "את יעילותן והאפקטיביות בהעלאת הכישורים והתחרותיות של כוח העבודה. 16 בכנס של משרד העבודה האמריקאי(Department of Labour) , שנערך בדצמבר2015 ועסק בעתיד עולם העבודה, נבחנו בין יתר הנושאים גם סוגיית הה י ערכות ל עולם העבודה המשתנה. 17 בכנס זה אמר שר העבודה האמריקני, מר תומס פרז, כי "הנושאים שבהם אנו עוסקים היום הם מורכבים, ואנחנו כאן לא כדי לספק או לאשר פתרונות מסוימים. אנחנו לא נסכם את היום בחשיפת שורה של תוצרים. לא נצא מכאן היום ,כשבאמתחתנו תוכנית פעולה מגובשת בת חמש נקודות. היום הזה הוא לשם כינוס של אנשים מלאי מחשבה להתחיל לזרז קונצנזוס ולזהות נקודות גדולות יותר של הרמוניה... אני מאמין שעיצוב עתיד העבודה הוא בידיים שלנו... אנחנו יכולים ".לעשות זאת על ידי חשיבה לטווח ארוך, על ידי מתן עדיפות לדור הבא18 יש לשים לב לכך שהגורמים השונים מתמקדים בבחינת צרכי המשק העתידיים הכוללים, ולא בבחינה של .צרכי מקצוע או תחום עיסוק זה או אחר בחינת צרכים נקודתיים ומגזריים נעשים בשגרה במדינות שונות ובהן גם בי שראל, אך הן לרוב מבוצעות בעקבות מחסור שמורגש או טענות על מחסור עתידי במקצוע מסוים, ותכליתן להמליץ על פעולות התמודדות לטווח המיידי ו הקצר. לדוגמה, אחד התחומים שנבחן בישראל בראיה מגזרית במספר דוחות שנכתבו בשנים האחרונות הוא הצורך ב כוח אדם מיומן בתעשיות עתירות ידע ותעשיות טכנולוגיות, שבו עסקו,, בין השאר צוות בין משרדי בשנת2012 , 19 ועדת היגוי בין משרדית בראשות המשנה למנכ"ל והממונה במשרד התעסוקה מאוגוסט2014 , 20 וכן מסמך של מוסד שמואל נאמן משנת2013 .בנושא מודלים ומדדים לתחזיות למגזר זה21 מסמך זה, ,לעומת זאת מבקש להת מקד בהתמודדות עם האתגרים התעסוקתיים העתידיים בכלל המשק, ובתוך כך להעלות את השאלות .על זיהוי מקצועות העתיד, ההכשרות העתידיות שנדרשות, והתאמת תוכניות הלימוד וההכשרה במשק יש לציין כי בהערכת מצב אסטרטגית כלכלית חברתית של המועצה הלאומית לכלכלה מספטמבר2015 ב מסגרת פרק על כיווני פעולה במיצוי ההון האנושי הוצג ה ראיה רחבה יותר על הצורך בתכנון שוק עבודה עתידי בישראל ו הודגשו הנקודות הבאות: קידום הקניית מיומנויות המאה ה- 21 ; סנכרון כללי בין המערכות השונות; קידום מיומנוי ות ;ותעסוקה איכותית לנשים, לערבים, לחרדים וליוצאי אתיופיה שדרוג מערכים של הכשרה מקצועית וטכנולוגית; תכנית לאומית לשיפור החינוך במגזר הערבי; טיפול 15 "Member States and the Union are to work towards developing a coordinated strategy for employment and particularly for promoting a skilled, trained and adaptable workforce and labour markets responsive to economic change with a view to achieving the objectives of full employment and social progress" European Union, Council Decision (EU) 2015/1848 of 5 October 2015 on guidelines for the employment policies of the Member States for 2015. 16 "Member States should make the necessary investment in all education and training systems in order to improve their effectiveness and efficiency in raising the skill and competences of the workforce". European Union, Council Decision (EU) 2015/1848 of 5 October 2015 on guidelines for the employment policies of the Member States for 2015. 17 USA, Department of Labor, Future of Work Symposium, factsheet, December 10, 2015. 18 USA, Department of Labor, Remarks by U.S. Secretary of Labor Tom Perez Department of Labor Future Of Work Symposium, Washington, D.C., December 10, 2015. 19 המחסור בכוח אדם מיומן בטכנולוגית עילית, המלצות הצוות הבין משרדי , 2012 ., נלקח מאתר משרד ראש הממשלה 20 ,משרד הכלכלה הגדלת היצע כוח האדם המיומן הנדרש לתעשייה עתירת הידע, אוגוסט2014 . 21 מוסד שמואל נאמן, ד"ר דפנה גץ, ציפי בוכניק, בלה זלמנוביץ, נועה זמר- ,בציר :תחזיות לצורכי כוח אדם מדעי וטכנולוגי מודלים ומדדים , מאי2013 . עמוד 5 מתוך 22 הכנסת מרכז המחקר והמידע ;במחסור בכוח אדם מיומן במשק ו חיזוק מדיניות פעילה בשוק העבודה(active labor market policy) . להלן תובאנה שלוש מן :ההמלצות הללו במלואן "קידום הקניית מיומנויות המאה ה- 21 : לאור האתגרים בשוק העבודה נדרשת חשיבה מחודשת אודות צורת ההוראה והלמידה בישראל .אין יותר מקום להוראה רק של תחומי תוכן עליהם ניתן להיבחן .המיומנויות הנדרשות כוללות, בין היתר, גמישות, יכולת עבודה בצוות, אוריינות טכנולוגית, יכולת שכנוע, יצירתיות ועוד . סנכרון כלל-מערכתי: יש לשפר את התיאום בין מערכות החינוך וההכשרה השונות תוך התאמה טובה יותר של היקף ואופי ההכשרות לצורכי שוק העבודה .לשם כך יש לאפשר אקרדיטציה הדדית, להגביר את שיתוף הפעולה בין גופי הכשרה ומעסיקים ולעודד למידה לאורך החיים. חיזוק מדיניות תומכת השתתפות בתעסוקה : Active Labor Policy המגמות העולמיות מדגישות את החשיבות של שוק עבודה הממוקד בחיזוק האדם העובד ולא בשימור מקום העבודה . לשם כך יש לפעול להגברת הגמישות הניהולית, לקידום מדיניות פעילה לעידוד והכשרת עובדים לאורך החיים וכן לפריסת"רשת ביטחון" לעובדים הנפלטים ממקום עבודתם." 22 באשר להמלצה האחרונה, נציין כי בדוח של ארגון ה- OECD על שוק העבודה והמדיניות החברתית בישראל משנת2010, ציין הארגון כי ההשקעה של ישראל במדיניות תומכת השתתפות בתעסוקה היא נמוכה (כ- % 0.1 מהתל"ג) בהשוואה לממוצע ה- OECD ( % 0.6 .) 23 הארגון המליץ לישראל להגדיל את השקעותיה בתחום זה, 24 אולם משנת2012 הארגון אינו מפרסם נתונים באשר לישראל בעניין זה. 25 מבדיקה שערכנו אל מול המועצה הלאומית לכלכלה עולה כי בהמשך לתוכנית אסטרטגית זו הוקמו צוותי עבודה להמלצות העוסקות באוכלוסיות וביעדים נקודתיים (כדוגמת המגזר הערבי, כוח אדם מיומן )לתעשיות עילית, קידום לימודי מתמטיקה בתיכונים , נקבעו טווחי זמן ליישום ההמלצות ומתקיים מעקב על עבודת הצו ותים ,. באשר להמלצות הרוחביות שבהן מסמך זה מבקש לעסוק כדוגמת סנכרון כלל מערכתי וחיזוק מדיניות תומכת השתתפות בתעסוקה , נראה כי יישומן מצוי רק בשלבים התחלתיים. 26 במסמך זה נבקש לה ציג את העקרונות המרכזיים וכן דוגמאות לדרכי פעולה המיושמות ב מדינות המבקשות להתמודד עם תכנון שוק העבודה העתידי, ברמת כלל המשק הן בטווח הזמן הקצר והן בטווח .הזמן הארוך 'פרק מס2 יעסוק בתכנון שוק העבודה העתידי בטווח הקצר, בדגש על התאמת ההכשרות המקצועיות והכישורים למקצועות המצויים במחסור בכלל המשק, בכלל המגזרים. פרק זה לא יעסוק בהצגת מענים נ קודתיים למקצוע או תחום מסוים, אלא יסקור את העקרונות המנחים שגובשו בארגון ה- OECD ובסוכנות של האיחוד האירופי בהתמודדות עם התאמת הכישורים למקצועות הנדרשים בטווח 'הזמן הקצר. פרק מס3 יעסוק בתכנון שוק העבודה בטווח הבינוני- ארוך, תוך הצגת השימוש במודלים 22 ,המועצה הלאומית לכלכלה הערכת מצב אסטרטגית כלכלית חברתית , ספטמבר2015 ', ע26 . 23 OECD Review of Labour Market and Social Policies, ISRAEL, published 2010, p.22. 24 OECD, ibid, p. 35. 25 OECD, Public expenditure and participant stocks on LMP, Israel, date accessed: 1 February 2016. 26 ניר בריל, כלכלן בכיר, המועצה הלאומית לכלכלה, שיחת טלפון1 בפברואר2016 . עמוד 6 מתוך 22 הכנסת מרכז המחקר והמידע כמותניים לחיזוי היקפי התעסוקה הנדרשים במספר רב של מקצועות וגיבוש הנחיות להתמודדות רב מערכתית עם צרכי שוק העבודה העתידי. במסגרת פרק זה נתמקד ב תהליך התכנון בבריטניה, ונ ציג גם את מודל החיזוי שבו נעשה שימוש בארצות הברית. נדגיש כי הבחירה בדוגמאות אלה אינה נובעת מתפיסתן כמייצגות או כמודלים אליהם יש לשאוף, ומסמך זה לא יכריע בשאלות כגון מהי שיטת התכנון והחיזוי העדיפה, מהו פרק הזמן שבו יש לתכנן, מה מידת הדיוק וההצלחה של המודלים לח יזוי, ואילו משאבים יש להקצות לתהליך , שאלות שלא נראה שיש עליהן תשובה ברורה . מסמך זה מ תמקד בעיקרו בהצגת הכלים והעקרונות שמדינות וארגונים בינלאומיים שונים מאמצים או ממליצים לקחת בחשבון בעיסוק בתכנון שוק העבודה העתידי, ושיכולים לעמוד לרשות מקבלי ההחלטות המבקשי ם לתכנן את שוק העבודה העתידי , כמו גם לרשות האזרחים והמעסיקים המבקשים להתאים עצמם לדרישות ולמאפיינים .של שוק זה במסגרת מסמך זה ביקש מרכז המחקר והמידע של הכנסת לבחון גם את הנעשה בישראל ולשם כך פנינו ,למספר גופים מובילים שלהבנתנו עוסקים בנושא: למשרד הכלכלה למשרד החינוך, לנציבות שירות המדינה ולמועצה להשכלה גבוהה. אולם הן בשל מגבלות לוח זמנים והן בשל העובדה שמדובר בתחום רחב מאוד הכרוך בפעילות גופים שונים אין ביכולתנו להציג בשלב זה תמונה קוהרנטית באשר להיערכות הגורמים השונים בישראל לתכנון שוק העבודה העתידי. נצי ין כי בהערכת מצב אסטרטגית של המועצה הלאומית לכלכלה שהוצגה לממשלה ביוני2015 ופורסמה בספטמבר2015 , נכתב מפורשות" כי ישראל נדרשת לבחור את מבנה השוק ואת יחסי העבודה המתאימים להתמודדות עם אתגרי המאה ה- 21 ", 27 כלומר קיימת הכרה .בחשיבותו של נושא זה באם תתקבלנה תשובות הגורמים האמורים וכתלות ברמת הפ ירוט של תשובות אלה, ניתן יהיה להקדיש מסמך נפרד שיעסוק ב תכנון שוק העבודה העתידי בישראל . 2. תכנון שוק עבודה עתידי לטווח הקצר השלב הראשון בתכנון שוק העבודה העתידי הוא תכנון שוק ה עבודה לטווח הקצר ה מיועד בעי קרו לענות באופן מיידי על צרכים וחוסרים שמאותרים במשק ושצריך למלאם. תכנון זה משמר את המקצועות הקיי מי ם במשק, מתבסס על נתונים ועל מידע ברמת ודאות גבוהה יחסית (גיל המועסקים, צפי היקף הפורשים ו צפי מספר מסיימי לימודים) ו מתמקד בגיבוש פתרונות נקודתיים. הכשרות מקצועיות ופיתוח כישורים מכווני עבודה הם חלק מהפתרונות שמוצעים ומקודמים על ידי ארגונים בינלאומיים ומדינות להתמודדות עם תכנון לטווח הקצר , והם מבוססים על התפיסה כי הכשרה מקצועית לעובד היא תהליך מתמשך לאורך כל הקריירה המקצועית ו של ויש ליישמה במקביל ובהתאם לזיהוי צרכי המשק. בפרק זה נציג תחילה את פעילות ארגון ה- OECD ו סוכנותCedefop של האיחוד האירופי המתמקדים ,במיומנויות כישורים ולמידה מכוונת עבודה. ארגון ה- OECD אף מציג המלצות והעקרונות המנחים למדינות החברות .באשר לחיזוק תחום ההכשרות המקצועיות מתוך הכרה בחשיבותן בנובמבר2013 פרסם ארגון ה- OECD את המהדורה הראשונה של סקר מיומנויות בוגרים (Survey of Adult Skills - PIAAC ) אשר בדק את המיומנויות בעבודה, בבית ובמצבים חברתיים בקרב בוגרים בגילאי65-15 ב- 24 מדינות. כ- 166,000 בוגרים נשאלו על כישוריהם בשלושה תחומים עיקריים: ידיעת קרוא וכתוב, מיומנויות ב חשבון ו.פתרון בעיות בסביבה עתירת טכנולוגיות28 הסקר אפיין את הקשר שבין מאפיינים דמוגרפיים וחברתיים לבין פיתוח ורכישת מיומנויות, את אופן השימוש בכישורים במקום 27 'שם, ע25 . 28 OECD, Skilled for Life? Key findings from the survey of adult skills, November 2013, p, 5. עמוד 7 מתוך 22 הכנסת מרכז המחקר והמידע ,העבודה את אופן הפיתוח של כישורים ושמיר תם ב רמה נאותה ו כן את הקשר שבין רמת מיומנויות והכשרה ל בין .רמה סוציואקונומית ,ישראל לא נכללה בגל הראשון של סקר זה, אך הגל השני של הסקר שיתבסס על נתוני2014 ו צפוי להיות מפורסם במהלך שנת2016 ., יכלול גם את ישראל29 מסקנות הסקר הן כי לכישורים יש השפעה מכרעת על הפוטנציאל של כל אחד ואח ת , וכי בעלי מיומנויות נמוכות הם בעלי סיכוי נמוך יותר להשתלב בשוק התעסוקה ובעולם הגלובלי. 30 מדינות שבהן ישנו שיעור גבוה של בעלי מיומנויות נמוכות מאופיינות ביכולות כלכליות ותחרותיות נמוכות י ו תר בהשוואה ל מדינות אחרות , וחולשה זו רק צפויה להתחזק לאור התלות הגדלה של מדינות בכישורי העובדים. הסקר ממשיך ומאפיין את ה דפוסים הייחודיים לכל מדינה ומיקומה ביחס ל מדינות אחרות, ומ עלה כי במספר מדינות חלה הת קדמות של ממש בשיפור רכישת ושמירה על מיומנויות וכישורים של מבוגרים, בעוד במדינות אחרות דווקא חלה נסיגה ברמת המיומנויות והכישורים של מבוגרים. אחת המסקנות מסקר זה היא כי השכלה רחבה יותר אין משמעותה בהכרח כישורים טובים יותר וכי בנוסף להשכלה, רכישת מיומנויות וכישורים מושפעת מ ,גיל מ ,ניסיון מ חשיפה ,למגוון של מקצועות ומקומות עבודה ומה סביבה החברתית . על- ,פי הדוח חלק גדול מהמיומנויות וההכשרה נרכשים שלא במסגרת החינוך הפורמאלי ועל כן יש להתמקד דווקא ב הכשרה ,במקום העבודה בשילוב ו ב שיתוף פעולה בין מעסיקים ומוסדות הכשר ה כדרכי פעולה היכולות לתרום לבעלי עסקים ולמשק כולו . עורכי הסקר מ צהירים בפירוש כי מטרתו להשפיע על קובעי המדיניות, ולסייע להם לבחון את ההשלכות של מיומנויות כתיבה, חשבון ופתרון בעיות על מגוון תחומי ה כלכלה ו ה חברה; להעריך את הביצוע של מערכות ההשכלה וההכשרה, המ דיניות החברתית ופרקטיות העבודה, בפיתוח מיומנויות וכישורים ;שנדרשים על ידי שוק העבודה ו.לזהות את נקודות המפתח להפחתת חסמים וליקויים בנושאים הללו31 כפי שציינו הסקר נוקט במתודות השוואתיות ובחינה של מגמות ברכישת מיומנויות ו ,כישורים על פני שנים ועל כן מאפשר למקב לי ההחלטות במדינות הנסקרות לקבל ה ן מימד השוואתי עולמי והן מימד היסטורי .על הנעשה במדינתם סקר כישורי בוגרים שהוצג לעיל מדגיש ומבהיר את הקשר והתרומה של כישורים ומיומנויות מתאימים להצלחה של פרטים ו של מדינות בשוק העבודה בעולם התחרותי ו הגלובלי. בהתאם ,לכך, ובעקבות כך מפותחות בעולם תוכניות ומפורסמים דוחות שמנסים ל בחון דרכים שבאמצעותן ניתן להבטיח שכבר בעתיד הקרוב אזרחי המדינות בכלל הגילאים יהיו בעלי מיומנויות ה ,מתאימות לעולם המשתנה וזאת בין היתר על ידי קידום תוכניות חינוך והכשרות מקצועיות שמכוונות לצרכים .הנוכחיים של עולם העבודה ארגון ה- OECD פרסם בשנת2010 "מסמך ששמו "לומדים לקראת עבודהLearning for Jobs , הקובע שהכשרות מקצועיות וחינוך מקצועי נדחקו בשנים האחרונות אל השוליים של השיח הציבורי למרות תפקידם החשוב בפיתוח מיומנויות ו כישורים וקידום צעירים ומבוגרי ם לקראת הצרכים המשתנים של .שוק עבודה32 במקום הכשרות וחינוך מקצועי, עלו אל קדמת הבמה לימודים אקדמיים, ו גם בתי הספר התיכוניים ראו עצמם כמי שתפקיד ם להכין את התלמידים לקראת לימודים אקדמיים. במקביל מקצועות רבים שהיו קיימים בעולם המערבי, ולא דרשו הכשרה ומיומנות ר בה, נעלמים שכן הם מועברים למדינות בהן עלות העבודה זולה יותר (כגון ל .מזרח הרחוק) או כיוון שהטכנולוגיה מיתרת את הצורך בעובדים לדעת ה- OECD ניתן לגשר על פער זה על ידי הכוונת תחומי הלימוד למקצועות נדרשים , על ידי התאמת 29 Ibid, p, 6. 30 OECD Skills Outlook 2013, first results from the survey of adult skills, November 2013, pp. 25-41. 31 OECD, Skilled for Life? Key findings from the survey of adult skills, November 2013, p, 4. 32 OECD, Learning for Jobs, published 2010, p.9. עמוד 8 מתוך 22 הכנסת מרכז המחקר והמידע הכשרות וחינוך מקצועי של צעירים לצרכים של שוק העבודה, והטמ ע ,ת גישה זו בבתי ספר, במכללות במקומות העבודה ובמוסדות לימוד .אחרים לשם כך קורא ה- OECD למדינותיו לבצע רפורמה במדיניות ולגבש תוכנית ה מבוססת על ניתוח אנליטי הכולל סקירת ספרות, סקרים, תחשיבי עלות- תועלת והצגת קווים ל .פעולה ה- OECD מציי ן כי עולם העבודה של היום משתנה וכי המחשבה על רכישת השכלה לעבודה לכל החיים אינה מתאימה עוד לצרכים הנוכחיים, וכי יש להחליפה בהקמת תשתית להכשרות מקצועיות עדכניות, עם מורים ומנחים מקצועיים המקיימים שיתוף פעולה וקשר קבוע עם ה תעשייה. לשם כך קובע ה- OECD יש לצור תיאום טוב י ותר בין כל הגומרים הרלוונטי ים ויש לפעול לאיסוף מידע שיהווה בסיס להחלטה על אופן וסוג י ההכשרות. 33 לדעת ה- OECD ההחלטה אילו הכשרות וחינוך מקצועי להעניק צריכה להיות .קשורה בד בבד לבדיקה של צרכי המשק העכשווים, ולהתאים בין הביקוש וההיצע של העובדים התפקיד הזה צריך להיעשות לדברי הארגון על ידי מנגנון ציבורי ובמימון ציבורי , בנוסף למימון של המעסיקים ושל הסטודנטים . באופן נחרץ יותר קובע הארגון כי "העדפות של סטודנטים הן רלוונטיות, אבל העדפות כאלו לבדן הן לרוב לא מספיקות... הוראה במימון ציבורי צרי כה לשרת א ת האינטרסים של כל החברה על ידי איזון העדפות של סטודנטים, ו ה"צרכים של מעסיקים34 . לדברי הארגון ההכשרה צריכה להיעשות גם במסגרת של לימודים אך חייבת להיות מושלמת על ידי מסגרת של הכשרה מעשית במקום העבודה עצ מו . מגוון ההכשרות צריך להיות גדול דיו כדי לענות הן על הצר .כים של הלומדים והן על צרכי המשק והמעסיקים כל התוכניות צריכות לעמוד באמות מידה מפוקחות שיקבעו על ידי המדינה, יש לבצע הערכות תקופתיות .לטיב ההוראה ורמת ההתאמה למשק, ויש לבחון כל העת את צרכי המשק המשתנים35 בשנת2014 פרסם ה- OECD דוח נוסףSkills Beyond School – (כישורים לאחר בית הספר), דוח זה הוא דוח מפורט יותר בהשוואה לקודמו באשר לתוכן ההמלצות והוא סוקר את הנעשה ב- 20 מ מדינות הארגון. כמו קודמו ג ם דוח זה מציין כי הכשרות מקצועיות וחינוך מקצועי נחוצים לעולם העבודה המערבי, וכי משרות פנויות בעתיד הקרוב צפויות להיות מ אוישות על ידי בעלי כישורים ומיומנויות טכניות .ולאו דווקא על ידי בוגרי תארים אקדמיים36 על פי המתווה שמציעים ב- OECD הכשרה מקצועית צריכה להינתן במסגרת תכנית לימודים מלאה בת לכל הפחות6 חודשים. ההכשרות צריכות להיות מותאמות לקבוצות אוכלוסייה שונות ובהן צעירים מס יימי תיכון, צעירים שנשרו מהלימודים, מבוגרים שמעוניינים בקריירה שנייה וב החלפת עיסוק , מבוגרים שמעוניינים לחזור לשוק העבודה לאחר היעדרות ועוד. 37 בנוסף , על- ,פי הדוח יש לאפשר הכשרות מקצועיות אלה במסגרות זמן גמישות בכדי ל סייע ל אוכלוסיות מבוגרות ובעלות מחויבויות ש.ל עבודה ומשפחה לרכוש מיומנויות והכשרה ה- OECD מציע לאמץ גם שיטת הסמכה ארצית לחינוך והכשרה שתסדיר את מתן התעודות המקצועיות למסיימי ההכשרות בקרב כלל המוסדות והמכללות להכשרה וחינוך מקצועי .באופן כזה מעסיקים יוכלו ל קבוע תנאי סף ל סו גי מועמדים על פי תעו דות ההס הכמ המאושרות ותהיה שקיפות גדולה יותר באשר .לתוצרי ההכשרות בנו סף, הדוח ממליץ לבחון כיצד ניתן להעניק הס כמ ה למי שכבר עוסק במקצוע ולבחון קיום מבחני הערכה לבעלי ניסיון. 38 מבחני ההערכה צריכים להיות שקופים, מהימנים ו אחידים בין כל 33 Ibid, p.11. 34 Ibid, p.17 35Ibid, p 24 36 OECD, Skills beyond School. 2014, p.3. 37 Ibid, p.11. 38 OECD, Skills beyond School. 2014, p.16. עמוד 9 מתוך 22 הכנסת מרכז המחקר והמידע המוסדות ברחבי המדינה. הדוח מציין כי יש להגביר את ההיכרות והפרסום עם חינוך והכשרות מקצועיות ,בקרב תלמידי התיכון ולספק לסטודנטים מידע וייעוץ בבחירת תוכניות ההכשרה ובמהלך ההכשרה עצמה, בכדי שיוכלו להחליט בצורה מושכלת יותר באשר לעתידם המקצועי. כמו כן יש לאפשר לבוגרי הכשרות מקצועיות שרוצים בכך מעבר קל ללימודים אקדמיים על ידי הכרה חלקית בקורסי ההכשרה כחלק מתוכנית הלימודים לתואר שיבחרו. באופן כזה המדינה תעודד צעירים לרכוש קודם כל מיומנויות ,וכישורים למציאת עבודה ומי שיהיה מעוניין ויתאים יוכל.להמשיך ללימודים אקדמיים ארגון נוסף שעוסק בק ידום ההכשרות והחינוך המקצועי הוא סוכנותCedefop של האיחוד האירופי– המרכז האירופי לפיתוח הכשרות מקצועיות evelopment of D enter for the C (European raining T ocational V ( ,שהוקם ב- 1975 בכדי לסייע למדינות לקדם מדיניות של הכשרות מקצועיות ולייש מה . על פי Cedefop בכדי ש האיחוד האירופי יעמוד ביעד התעסוקה שהציב לעצמו לקראת שנת2020 ( 75% ,)תעסוקה צריך לקדם באירופה את תחום ההכשרות המקצועיות ול הקנות לעובדים מיומנויות .גבוהות שמתאימות לשוק העבודה הנוכחי39 הסוכנות עוסקת במספר פרויקטים בנושא זה ופועלת להפקת דוחות תקופתיים על כל אחת ממדינות האיחוד באשר להתפתחות ו ל .הטעמת ההכשרות המקצועיות בהן דוחות המחקר של ו הס כנות מאפיינים כמה מגמות בתכנון של שוק העבודה העתידי: האחת, מעבר ללמידה במהלך חיים(lifelong learning) , כלומר שינוי התפיסה כי יש לקבל הכשרה או חינוך לקריירה בגיל ,צעיר טרם הכניסה לשוק העבודה והפנמה כי במצב הנוכחי בו שוק העבודה משתנה באופן קבוע, גם .הלמידה צריכה להשתנות40 תפיסה זו מעוגנת ב החלטה של מועצת האיחוד האירופי משנת2008 ה קובעת כי יש לקדם למידה והכשרה למיומנו יות ניהול במהלך כל שנות עבודתו של העובד, לאפשר גישה לכל ,האזרחים להנחיה והכוונה תעסוקתית ו לפתח מנגנון שיתכלל את הראייה והפעילות הכלל מערכתית בין ,תלמידים מוסדות להשכלה גבוהה., מחפשי עבודה ומעסיקים41 ,המגמה השנייה התמודדות עם אי- התאמה של כישורים(skills mismatch) , כלומר כיצד לגשר ולהקטין את פערי המיומנויות וההשכלה .שבין המקצועות והתחומים שהסטודנטים בוחרים בהם לבין אלו שהמשק והמעסיקים זקוקים להם42 דוח של מחלקת המחקר של הפרלמנט האירופי מינואר2016 מבחין בין אי התאמה בהשכלה האקדמית לבין אי התאמה בכישורים ובמי ומנויות . כלומר לדוגמה, עובד בעל השכלה גבוהה אך חסר הכשרה מקצועית רלוונטית לעיסוק שבו הוא עובד בפועל, או לחילופין עובד בעל ניסיון והכשרה מקצועית אך נעדר .השכלה אקדמית ההשפעות של מצב כזה עשויות להיות בין השאר אובדן פריון והכנסות למשק, פגיעה במוטיבציה של עובד.ים, ואף שיעורי אבטלה גבוהים43 ,לצד פעולות אלה, הקשורות כאמור לתכנון לטווח הקצר הסוכנות גם מבצעת לכל מדינה חיזוי לטווח של עשר שנים קדימה (עד2025 )על פי אינדקטורים מרכזיים , והם :היקף כוח העבודה הכולל ,פילוח מגדרי , פילוח לקבוצות גיל ורמת הכשרה נדרשת על פי 3 רמות ,(נמוכה בינונית ,גבוהה). 44 מדובר בחיזוי שהינו כללי וכולל כעשרה מקצועות ראשיים .לכל היותר כפי ,שנראה בפרק הבא מדובר בחיזוי פחות מפורט בהשוואה לחיזויים של עשרות ומאות מקצועות שנעשים לדוגמה בבריטניה ובארה"ב . 39 Cedefop, about Cedefop, date retrieved: 25 January 2016. 40 Cedefop, lifelong guidance, date retrieved: 25 January 2016. 41 EU, Council Resolution on better integrating lifelong guidance into lifelong learning strategies, 21 November 2008. 42 Cedefop, Analysing skill mismatch, date retrieved: 26 January 2016 43 EPRS, Matching skills and jobs in the European Union, January 2016. 44 Cedefop, Labour Force, 2015 Skills forecast, date retrieved: 25 January 2016. עמוד 10 מתוך 22 הכנסת מרכז המחקר והמידע 3. תכנון שוק עבודה עתידי לטווח ה זמן הבינוני-וך אר ,כאמור הפרק הקודם עסק בתכנון ו ב מתן מענה לצרכים בשוק העבודה בטווח המיידי והקצר . תכנון זה מכוון למקצוע ות או לתחומים מסויימים בהתאם לצרכים המתגלים בו והוא מבוסס על חיזוי בהתאם ל מגמות עכשוויות . המענים לתכנון כאמור הם דים י מי ו נקודתיים כדוגמת עידוד והשקעה בהכשרות מקצועיות מסויימות . מאפיינים אלה של חיזוי לטווח ה קצר שונים מאוד מאלה של ,חיזוי לטווח ארוך כלומר לטווח של ,עשר שנים ומעלה שכן חיזוי לטווח הארוך כרוך באי- ודאות רבה באשר למגמות שימש י כו להתממש או לא, לתרחישי קיצון אפשריים, למשברים כלכלים ואחרים שעלולים ל התרחש , ליכול ת החיזוי האמפירי ת .או לזמינותם של תקציבים הולמים חיזוי ארוך טווח נשען מצד אחד על הערכות באשר לעתיד ו מנגד תהליכי התכנון והמשאבים הדרושים להתמודדות עם מסקנות החיזוי ארוך הטווח, הם כה גדולים ורב- מערכתיים עד שלעתים גם אם נעשתה עבודת החיזוי קיים קושי מהותי ליישם את ההמלצות והמסקנות .הנובעות ממנה ועדיין, מדינות שפועלות לחזות ולתכנן את שוק העבודה העתידי לטווח הארוך מדגישות את חשיבות ביצוע ן של פעולות אלה , שכן גם אם ידוע כי החיזוי לוקה בחסר והוא אינו ודאי, ע צ ם העיסוק בנושא זה והניסיון להתמודד עמו הם כ ש לעצמ ם מהות ים י בכדי ל התחיל ל התמודד עם אתגרי העתיד ולבחון דרכי .פעולה בדוח של הוועדה לתעסוקה וכישורים The UK Commission for Employment and Skills) ) הבריטית שפורסם ב שנת2014 נכתב בעניין זה כי: "הדרך בה אנו חושבים על מחר משפיעה על מה שאנחנו עושים היום. אין לנו תשובות מוחלטות על מה שנמצא מעבר לפינה, אבל אנחנו יכולים לנסות ולהבין את כיוון המסע בשוק העבודה, ולהעריך את נקודות אי הוודאות העיקריות שקיימות. על ידי ניתוח התפתחויו ת ,עכשוויות בשוק העבודה בבריטניה אנחנו יכולים להתחיל ."למצב את עצמנו לקראת צרכי העבודה וההזדמנויות של העתיד45 בריטניה היא אחת הדוגמאות .למדינה הפועלת בצורה נרחבת לתכנון עתידי של שוק התעסוקה מודל הפעולה שלה יוצג להלן בהרחבה ,כיוון שמדובר ב מודל פעולה רב-ממדי ורב- שלבי הכולל איסוף הנתונים , ,עיבודם, הצגת התוצאות ,גיבוש מסקנות הצגת המלצות לאוכלוסיות שונות, ושקיפות התוצרים והחישובים. לצד בריטניה נציג דוגמאות מהנעשה ב ארצות הברית, אשר בחלק משלב החי ז וי מציגה גם היא מערכת מפורטת ומעמיקה של חי ז וי, בעיקר בהיבטים של חיזוי כמותני עתידי של היקפי תעסוקה במקצועות שקיימים היום .במשק, והנגשת המידע לציבור שתי מדינות אלו נבחרו בשל הנגישות הגדולה למידע שהן מפרסמות באשר ל.חיזוי ארוך הטווח (עשר שנים ומעלה) שהן נוקטות בו עיקר עבודת החיזוי והתכנון העתידית נעשית בבריטניה על ידי הנציבות של הממלכה המאוחדת לתעסוקה וכישוריםon for Employment and Skills (UKCES)) (The UK Commissi . גוף זה הוא נציבות ציבורית שמוגדרת כגוף מבצע שאינו שייך למחלקה ממשלתית מסויימת והוא רשום גם כחברה בע"מ. 46 המועצה פועלת במימון מספר מחלקות ממשלתיות ובראשן המחלקה הממשלתית לעסקים, חדשנות 45 "Yet, the way we think about tomorrow influences what we do today. We do not have definitive answers about what is around the corner but we can try to systematically make sense of the direction of travel in the labour market and assess the key uncertainties that we know exist. By analyzing developments in the UK labour market now, we can start to position ourselves for the work needs and opportunities of the future." UK Commission for Employment and Skills, The Future of Work: Jobs and Skills in 2030, evidence report 84, published: 28 February 2014, p. vi. 46 "UKCES is both a non-departmental public body (NDPB) and a company limited by guarantee", UKCES, our governance, date retrieved: 24 January 2016. עמוד 11 מתוך 22 הכנסת מרכז המחקר והמידע וכישוריםSkills & Innovation Business, for Department (). 47 הנציבות הוקמה באפריל2008 לאחר מיזוג של שני ארגונים שפעלו קודם לכן– הסוכנות לפיתוח כישורים (the Sector Skills Development Agency) וחבר המעסיקים הלאומי(National Employer Panel) . 48 הנציבות מגדירה עצמה כ גוף ציבורי מכוון תעשייה ה מציע קו ו ים מנחים ב נושאי כישורים ותעסוקה בבריטניה. 49 צוות הנציבות מונה כמאה עובדים, והנציבים הם מנכ"לים של עסקים גדולים וקטנים, יועצים ת עסוקתיים ונציגי א י גודי עובדים .מרחבי בריטניה50 על פי הדוח הכספי של הנציבות לשנים2014 - 2015 תקציב הנציבות עומד על כארבעים מיליון לירות שטרלינג.לשנת פעילות51 חלק מדוחות הוועדה מוגשים לפרלמנט ולבית הנבחרים , אולם לפי מיטב הבנתנו לא קיים מעמד מחייב להמלצות.הנציבות להלן נציג את שלבי תכנון שוק העבודה העתידי בבריטניה– ראשית, שלב איסוף ה נתונים על ידי סקרי כוח אדם וסקרי כישורים; ,שנית חיזוי כמותני של היקפי כוח אדם באמצעות מודלים סטטיסטיים; ,ושלישית הערכה אסטרטגית איכותנית של תכנון שוק העבודה העתידי ופרסום המלצות לפעולה הן ל ,אזרחים הן ל ,מעסיקים הן ל ספקי חינוך והכשרה והן ל .קובעי מדיניות 3.1 . איסוף נתונים על ידי סקרי כוח אדם וסקר כישורי מעסיקים הנציבות לתעסוקה וכישורים פועלת בנוסף ל משרד הבריטי הלאומי לסטטיס טיקה(Office for National Statistics) ,ש אוסף ומציג נתונים שונים על המגמות הנוכחיות בשוק התעסוקה , כגון : מספר ופילוח מועסקים, משרות במשק בחלוקה למגזרים ו ,קטגוריות עיקריות מספר ,משרות פנויות שיעור אבטלה ועוד . נתונים אלו נאספים באמצעות סקר כוח אדם(labour force survey) ,שהינו סקר רבעוני ה נערך החל משנת 1992 , (החליף סקר כוח אדם שנתי אחר ש החל משנת1973 ), 52 ו כן באמצעות.סקרי מעסיקים53 סקרי כוח אדם נפוצים במרבית המדינות המערביות, אם כי הם מבוצעים באופן שונה .בין מדינה למדינה ,ברם נוסף על סקרים אלו, שנערכים כאמור על ידי המשרד הלאומי לסטטיסטיקה, הנציבות לתעסוקה וכישורים מבצעת סקרי כישורים בקרב מעסיקים(UKCES Employer Skills Survey) . סקר כישורי מעס י קים אוסף מידע על כישורי העבודה שהמעסיקים רואים כ נחוצים, על הפער הקיים בין הכישורים של ,כוח האדם הנוכחי לכישורים הנחוצים ועל ההכשרה הנדרשת ל דעת המעסיקים ל שם ביסוס כישורים .אלו54 סקר כישורי המעסיקים האחרון פורסם בשנת2014 והוא מתייחס לנתונים שנאספו בשנת2013 בקרב כ- 91,000 .מעסיקים55 בימים אלו מעובדים נתוני ה סקר לשנת 2015 שבוצע בין החודשים מרס ויולי ואמור להתפרסם בתחילת שנת2016 . סקר כישורי מעסיקים במתכונתו הנוכחית, הכוללת את כל היחידות 47 UKCES website, what we do, date retrieved: 24 January 2016. Other sponsoring departments: the department for work and pensions (DWP), the department for education (DIE), the department for employment and learning northern Ireland, the Scottish government, and the welsh government. UKCES, annual report and accounts 2014-2015, p,19. 48 UKCES, UK Commission for Employment and Skills (UKCES) annual report and accounts for financial year 2014 to 2015, Detail. 49 UKCES website, about us, date retrieved: 24 January 2016. 50 Ibid. 51 UKCES, annual report and accounts 2014-2015, p. 21. 52 UK data service, labour force survey, date retrieved: 24 January 2016. 53 Office for National Statistics, UK Labor Market, January 2016; Office for National Statistics, Labor Force Survey User Guide volume 11. 54 UKCES, Employer Skills Survey 2015, date retrieved: 24 January 2016.. 55 UCKES, The UK Commission's Employer Skills Survey 2013: UK Results. January 2014. עמוד 12 מתוך 22 הכנסת מרכז המחקר והמידע המדיניות של הממלכה המאוחדת מבוצע משנת2011 ,ו קדמו לו סקרים אזוריים שבוצעו בחלק ממדינות .הממלכה משנות התשעים של המאה העשרים56 סקר כישו רי מעסיקים לשנת 2013 שפורסם בינואר2014 :עוסק בנושאים הבאים העדר ,כישורים פערים בכישורים של עובדים נוכחיים לעומת הכישורים הנדרשים למשרה שהם ממלאים, הכשרה במקום העבודה או הכשרה על ידי המעסיק ו גיוס כוח אדם חדש. הסקר בוצע בקרב מדגם מייצג של מעסיקים שבו מועסקי ם שני עובדים או יותר, הרשומים במאגר העסקים הלאומי, בכל רחבי הממלכה .המאוחדת ניתוח פרופיל האוכלוסייה נעשה בשיתוף פעולה עם המשרד הלאומי לסטטיסטיקה. מרבית ,הראיונות בוצעו באופן טלפוני ולגבי חלקם בוצעו ראיונות המשך. שיעור ההשבה עמד על44% (שהם כ- 40 אלף מרואי ני .)ים סקר כישורי מעסיקים הגדיר את המקצועות שבהם מעסיקים סבורים שיש מחסור וכן יא פיין את היקף המחסור של הכישורים שלדעתם חסרים למועסקים ולמועמדים לעבודה . הכישורים החסרים שנמצאו בסדר יורד )(ממחסור גבוה למחסור נמוך יותר הם ,: כישורים טכניים וכישורים יישומיים כישורי ארגון ותכנון, כישורי תקשורת ודיבור, כישורי התמודדות עם לקוחות, כישורי ניסוח וכת הבי ,, פתרון בעיות עבודת צוות, ניהול אסטרטגיות, מחשוב ותוכנה מתקדמים, שפות זרות ו.יישומי מחשב בסיסיים57 בנוסף הסקר אפיין את ההשפעות שיש למחסור בכישורים על העסק, את הסיבות ל יצירת המחסור, את פערי הכישורים ומחסור בכישורים ביחס לגיוס עובדים חדשים וביחס לעובדים ותיקים וכן את הצעדים .שמעסיקים נוקטים כדי להתמודד עם המחסור והפער בכישורים פרק נפרד בדוח יוחד להכשרה ופיתוח כישורים ב מקום העבודה ובו נמצא כי66% מהמעסיקים ארגנו או מימנו( הכשרה לעובדים בשנה שקדמה לעריכת הסקר, כאשר מריבתם% 52 מכלל המעסיקים) סיפקו .הכשרה במקום העבודה58 הפרק סוקר את הסיבות לכך שמעסיקים בוחרים לספק הכשרה או לא לספקה, את סוגי ההכשרות שמסופקות על ידי מעסיקים, וכן נתונים על מספר העובדים שעברו הכשרות והתקציב הכולל.שהוקצה לכך על ידי המעסיק הסכום הממוצע שמעסיק הקצה לשם הכשר ת עובד בשנת2013 עמד על כ- 2,550 לירות שטרלינג לעובד שעבר הכשרה, והטווח נע בין 1,570 ועד ל- 5,600 לירות שטרלינג כתלות .בסוג ההכשרה, כישורי העובד וגודל העסק59 בפסקה האחרונה של הפרק המסכם של הסקר, מובאת שוב ההתייחסות למידת התרומה של סקרים מסוג ל זה מדיניות התעסוקה וההכשרה העתידית , ובה נכתב: "ממצאי סקר כישורי המעסיקים של הנציבות לשנת2013 , תורמים לדיונים נרחבים יותר על כישורים ועל שוק העבודה בבריטניה. הסקר מספק תובנות רבות ערך למגוון נושאי כישורים שהמעסיקים ניצבים בפניהם... ומעלה שאלות למחקרים נוספים. הממצאים מזהים כמה מגמות נוספות וסדרי עדיפויות לפעולה שצריכים להתייחס אליהם בכדי לממש את מלוא הפוטנציאל של העסקים בבריטניה... אם בריטניה רוצה להישאר תחרותית בהקשר הגלובלי חיוני עבורה להבטיח כי מעסיקים מסוגלים לנצל 56 Ibid, p.9. 57 Ibid, p.32. 58 Ibid, p.58. 59 Ibid, p.72. לא כל העובדים עוברים הכשרה בכל שנה נתונה. בחישוב של תקציב להכשרות פר עובד (בין אם העובד עבר הכשרה ובין אם לאו) הממוצע לשנת2013 עמד על1,590 .פאונד לעובד לשנה עמוד 13 מתוך 22 הכנסת מרכז המחקר והמידע באופן מרבי את הכישורים והכישרונו ת של האנשים בכדי להניע את הביצועים והצמיחה של העסקים". 60 יש לציין כי גםCedefop של האיחוד האירופי פרסמה בדצמבר2013 תוצאות פיילוט שערכה לסקר כישורי מעסיקים בקרב תשע ממדינות האיחוד, ובעקבותיו מוצע להרחיב את הסקר לכלל מדינות האיחוד . נכון להיום הכרעה בעניין זה טרם התקבלה . בהצגת הפיילוט ובנימוקים מדוע יש להרחיבו נכתב כי "סקר מעסיקים על צרכי כישורים מציב תרומה חדשנית לקישור שבין ,עולם המעסיקים עם זה של ההשכלה וההכשרה ומציע זיהוי ו חיזוי "של צרכי כישורים ברמה האירופית ובמדינות החברות. 61 3.2 . חיזוי כמותני עתידי של היקפי כוח אדם לצד הפקת סקרים ונתונים על מצב התעסוקה הנוכחי ועמדות המעסיקים בעת הנוכחית, עוסקת הנציבות לתעסוקה וכישורים גם בחיזוי עתידי כמותני של מקצועות המחר . הנציבות מספקת קבצים מצרפיים על תעסוקה עתידית במספר רמות פירוט של תעשיות ומקצועות , כלומר התמקדות ברמת פירוט של 75 ,תעשיות של 22 תעשיות או של 6 תעשיות - כשכל אחד מהם מפורט למקצועות עיקריים בתוך התעשיות השונות. 62 החיזוי הא חרון לשנים2012 - 2022 , עודכן בפברואר2015, והוא מבוסס על סדרות נתונים משנת 1992 . ביחס לכל אחת מרמות אלו מפורסמים קבצי אקסל ממוחשבים המציגים מידע על מספר המשרות הצפויות להיות ב- 2022 וב כל אחת מה שנים עד למועד זה. כמו כן קיים חיזוי על רמות ההכשרה וההשכלה שידרשו , פילוח מגדרי של המשרות, פילוח לעבודה במשרה מלאה לעומת עבודה חלקית והיקף עצמאים .מול שכירים. הניתוח הכמותני מוצג במספרים אבסולוטיים ובשיעור שינוי הפירוט הטכני-סטטיסטי של שיטת החיזוי מ וצג בחוברת "דוח טכני על מקורות ומתודות" בת כ- 120 .עמודים63 על הפי הכתוב בה ,החיזוי מבוצע על פי מודל דינ מי אזורי רב- מגזריsectoral - (regional Multi Dynamic Model MDM-E3) , שפותח על ידי המחלקה לאקונומטריקה באוניברסיטת קמברידג'. על פי מודל זה, בבריטניה מקובל לפלח את המקצועות ברמה הארצית ל- 87 מגזרים וברמה האזורית ל- 46 מגזרים . הסקר הנוכחי ביצע אגר ג ציה למקצועות כך שאופיינו75 מגזרים. 64 ,בכדי לבצע את החיזוי הוכנסו למודל משתנים חיצוניים :כגון צמיח ה בתמ"ג, אינפלציה, שינוי במחירי נפט וסחורות נסחרות, אוכלוסיית בריטניה, הוצאה ציבורית, מיסים ו שערי חליפין, 65 לצד משתנים הקשורים לשוק העבודה עצמו, והם : 60 "Overall, the findings from the UK Commission’s Employer Skills Survey 2013 make an important contribution to larger debates about skills and the labour market in the UK. The survey provides valuable insights into the range of skills issues employers are facing and their investment behaviour, and raises questions for further research. The findings highlight some positive developments that support indications of economic recovery, but they also identify some more concerning trends and priorities for action that need to be addressed if UK businesses are to realise their full potential. Whilst the survey findings show that skills shortages and skills gaps affect different employers in varied ways, looking to the future, the survey also finds that the majority of employers expect their staff to need to acquire new skills or knowledge over the next year. If the UK is to remain competitive in the global context it is vital to ensure that employers across the board are able to make full use of the skills and talents of their people to drive business performance and growth." UCKES, The UK Commission's Employer Skills Survey 2013: UK Results. January 2014, p.113. 61 Cedefop, Piloting a European employer survey on skill needs, December 2013. 62 UCKES, Labour market projections for the UK, published: 4 February 2015. 63 UCKES, Working Futures 2012 to 2022: technical report, March 2014. 64 Ibid, p.5. 65 Ibid, p.16. עמוד 14 מתוך 22 הכנסת מרכז המחקר והמידע פריון, שכר, ביקוש והיצע של מקצועות בהתחשב בשיעורי פרישה של עובדים, שיעורי תמותה, מוביליות תעסוקתית, פילוח גילאי של העובדים ו.הגירה לאומית ובינלאומית66 ,גם בארצות הברית מבוצע חיזוי עתידי כמותני של מקצועות על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה Bureau of Labour Statistics (BLS) . הסדרה הראשונה של חיזוי עתידי של מקצועות הוצגה בשנת 1960 , ומאז פיתח הBLS שיטות לחיזוי ארוך טווח שמעודכנות באופן שגרתי. ב- 1997 הוחלט על פרסום .חיזוי של עשר שנים קדימה שמעודכן כל שנתיים67 החיזוי בארה"ב מתייחס לכלל האוכלוסייה, ולוקח ב חשבון שינויים דמוגרפיים, כלכליים, היקפי ייצור בתעשיות ו תעסוקה מקצועית. מקורות הנתונים הם סקר כוח אדם וסקר האוכלוסייה הכללי על בסיסם מבוצע ניתוח של מגמות היסטוריות . הערכה של כוח האדם ושוק העבודה כוללת את שיעור התחלופה ,התעסוקתית, פרישת עובדים פריון העבודה ו .שכר העובד החיזוי לוקח :בחשבון מספר הנחות יסוד המגמות החברתיות והדמוגרפיות הכלליות תימשכנה, לא יהיו סכסוכים אלימים משמעותיים חדשים, לא יהיו אסונות טבע משמעותיים חדשים, כלכלת ארה"ב תתבסס על תעסוקה מלאה באופן כללי, רגולציות וחוקים נוכחיים בעלי השפעה מכרעת על .שוק התעסוקה ימשיכו להתקיים הBLS- מבקשים להדגיש כי הם עוסקים בחיזוי שמתבסס על הנחות וניתוח מגמות עכשוויות ומגמות היסטוריות, ולא מבקשים לייצר .תחזית עתידית שעוסקת בתוצאה נקודתית לעתיד הקרוב68 בחיזוי נאספים בסך הכול נתונים לגבי819 מקצועות שאופיינו ב- Standard Occupational Classification System (SOC) 2010 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה האמריקאית, אולם המידע המוצג לציבור לעתים כולל איחוד של כמה מקצועות .או יצירת פרופילים משותפים הפרסום האחרון מדצמבר2015 Occupational Outlook ) OOH ( Handbook כולל 576 מקצועות שהוצגו ב- 329 )פרופילים מקצועיים (כרטיסי ביקור ,שמכסים כ- % 83 .מכלל המקצועות הקיימים בארצות הברית69 החיזוי מציג מספר מועסקים בעתיד, משרות חדשות שעתידות להיפתח באותו המקצוע, משרות שעתידות להיגרע או לקטון, צפי לדרישות ההשכלה בעוד .עשור70 3.3 . תכנון שוק העבודה העתידי לאחר ביסוס וביצוע סקרים ותחזיות כמותניות, השלב הבא המבוצע בבריטניה, בהתבסס על תוצאות תחזיות אלו, הוא הערכה אסטרטגית איכותנית של תכנון ש וק העבודה העתידי. במסגרת כך מפרסמת הנציבות לתעסוקה וכישורים אחת לשנתיים דוחות כוללים לחיזוי כלל התעסוקה במשק לטווחי זמן ע תידיים של כעשר ע ד חמש עשרה שנים קדימה, ולצדם דוחות שבכל פעם מתמקדים ב תעש י יה או ב מקצוע מסוים כדוגמת המגזר הקמעונאי, בריאות וטיפול חברתי, התחום הדיגיטל י ,והיצירתי, תעשיות יצרניות 66 UCKES, Working Futures 2012 to 2022: technical report, March 2014, p.68. 67 BLS, chapter 13- employment projection,p.1. 68 Ibid, p.6. 69 BLS, Overview of Projection 2024, December 2015. 70 BLS, career outlook- projections of occupational employment 2014-24, December 2015. BLS, OOH FAQs. עמוד 15 מתוך 22 הכנסת מרכז המחקר והמידע .תעשיות הגז, התחום הלוגיסטי ועוד71 נסקור להלן את הדוח הכולל האחרון שפורסם בפברואר2014 וכותרתו "העתיד של העבודה: עבודות וכישורים ב- 2030 ". 72 הדוח מבוסס על ההנחה כי אין אפשרות לחזות את העתיד באופן ודאי, ועדיין מטרתו היא לעורר דיון ושיקוף של המאמצים והאמצעים שיש ביכולתנו להעמיד בכדי להתכונן אל ,אתגרי והזדמנויות העתיד ובכך לאפשר לפרטים בחברה, למקבלי ההחלטות, למעסיקים ולספקי ההשכלה וההכשרה, לחשוב על .החלופות שקיימות כבר היום ועל עיצובן לאור אתגרי העתיד73 באופן ספציפי מתייחסים מחברי הדוח להשלכות של תכנון שוק העבודה העתידי על תחום ה חינוך ו ה הכשרה שכן "ספקי חינוך והכשרה צריכים להיות מודעים לדרישות העתידיות הפוטנציאליות של שוק העבודה ולוודא כי הם מציעים לפרטים את ההכשרה "שהם נדרשים לה כדי להתאים לשוק העבודה התחרותי. 74 התכנון העתידי מתבסס על עבודה משותפת של מומחים מקבוצות מפתח של אנשי עסקים, חוקרים באקדמי ה וא י גודי עובדים, לצד סקירת ספרות, ניתוח של סקרים ונתונים כמותניים, הצגת התפתח ויות היסטוריות ו ניתוח מגמות. בתוך כך נלקחות בחשבון אי הוודאות לגבי העתיד, התקיימותם של תרחישי קיצון ו כן .חלופות מקבילות מגמה, מוגדרת בדוח כ "התפתחות אמפירית מתועדת שנמשכת מזה כמה שנים, יציב ה באופן יחסי ופחות צפויה להיות מושפעת משינויים מחזוריים ותנודות, ואינה כפופה להיפוך כיוון קיצוני או עלייה דרמטית." 75 הדוח מאפיין13 מגמות בתחומי החברה, טכנולוגיה, כלכלה, סביבה, ופוליטיקה שצפויות להיות בעלות ההשפעה הגדולה ביותר על עבודות וכישורים עד לשנת2030 והם: 76 1. שינויים דמוגרפיים, בעיקר הזדקנות האוכלוסייה; 2. גידול הייצוג של נשים וקבוצות אתניות בשוק העבודה; 3. גידול אי-היציבות בהכנסות משק הבית ואי-שוויון אזורי; 4. גידול הרצון לאיזון עבודה-חיים אישיים; 5. שינוי בס ב ,יבת עבודה לאור טכנולוגיות תקשורת ומידע ו צורך בגמישות גדולה יותר; 6. התכנסות טכנולוגיות וכישורים מולטי דיסציפלינאריי ם; 7. דיגיטציה של הייצור; 8. עידן הביג-דטה - ;פיתוחים ומכשור טכנולוגי שיקל את השימוש בכמויות ידע עצומות 9. שינוי תפיסות כלכליות הודות לגלובליזציה ולאור המשבר העולמי של2008 ; 10 . מעבר לאסיה, גידול הכוח הכלכלי של מדינות המזרח ;הרחוק 11 . ;שינוי באופי הסביבה העסקית 12 . גידול המחסור באמצעי ייצור טבעיים והגדלת עלויות הי י צור בעקבות כך; 71 :לפרוט כלל הדוחות ראו UKCES, Research. date retrieved: 24 January 2016.. 72 UK Commission for Employment and Skills, The Future of Work: Jobs and Skills in 2030, evidence report 84, published: 28 February 2014 73 Ibid, p. i. 74 "Education and training providers need to be aware of the potential future requirements of the labour market to make sure that they offer individuals the training they require to be competitive in the future." The Future of Work: Jobs and Skills in 2030, evidence report 84, published: 28 February 2014, p. vii. 75 Ibid, p. viii. 76 Ibid, p. ix. עמוד 16 מתוך 22 הכנסת מרכז המחקר והמידע 13 . קיטון ב ,משאבים הכספיים הזמינים לקובעי המדיניות ובתוך כך ב היקף הפעילות וההש קעה הציבורית בפרט ב חינוך ו ב שיפור כישורים , וזאת בין היתר בשל רמות גבוהות של השקעה תקציבית הנדרשת ב אוכלוסייה ה מזדקנת. במקביל לכך הדוח מאפיין גם עשרה גורמים משבשים אפשריים, כאלו שעלולים להוציא מאיזון את מהלך העסקים הרגיל :ובהם הגירה הפוכה )(הגירה מבריטניה למדינות אחרות , חוזים לתעסוקה גמישה שיהפכו להיות הנורמה, גלובליזציה הפוכה (ביטול תהליכים וקשרים בינלאומיים ומרכוז הפעילות הכלכלית- )פוליטית בבריטניה עצמה , עצירת ההתפתחות הטכנולוגית באינטרנ ט הודות לאיומי סייבר, בינה מלאכותית ורובוטיקה ו היפרדות חלקית של האיחוד האירופי. בהינתן המגמות החזויות והגורמים המשבשים הוצגו בדוח ארבעה תרחישים אפשריים. כל אחד מהתרחישים נבחן ביחס להשפעות שלו על העובדים, המעסיקים, מקבלי ההחלטות וספקי החינוך וההכשרה, ולאחר מכן נב חנו ההשפעות על עבודות ומקצועות בחלוקה למגזרים עיקריי ם- כללי, שירותים, יצירתי ודיגיטלי, לוגיסטי, חינוך, יצור, תש ,תיות .בריאות וטיפול חברתי77 ההשפעות המתוארות מתייחסות לשינויים ומגמות כללי י ם שייתכנו, כדוגמת כניסת טכנולוגיות, מקצועות שידרשו או לא, הכשרה שתידרש, אך לא מציגים תחזית כמותנית להיקף המועסקים הצפוי או זה שיידרש ולא מציגים תחזית כמותנית באשר לשינוי שנדרש בקרב .האוניברסיטאות, מכללות ומוסדות להכשרה הסעיף המסכם של הדוח מציג המלצות לנקיטת פעולה שיש לבצע בכדי להתכונן לאתגרים התעסוקתיים של שוק העבודה העתידי, אולם שלא כמו דוחות מדיניות רגילים, הוא מחלק את ההמלצות בין קבוצות אוכלוסיה שונות וקורא גם לאזרחים לקחת חלק בע יצוב עתידם ובבחירת השכלתם והכשרתם. הדוח ,מתייחס למעסיקים ל ,מועסקים ל ספקי חינוך והכשרה ול מקבלי החלטות . עיקרי ההמלצות מוצגים .בעמוד הבא78 77 Ibid, p.92. 78 Ibid, p.107. עמוד 17 מתוך 22 הכנסת מרכז המחקר והמידע ה קריאה לאזרחים לקחת חלק בעיצוב עתידם ובבחירת השכלתם והכשרתם ה בא לידי ביטוי גם בארצות הברית המנגישה לאזרחיה מידע במטרה לסייע להם לקבל החלטות מושכלות יותר באשר לעתידם המקצועי. ב- BLS מציגים פורטל נגיש לציבור ששמוOccupational Outlook Handbook , שעודכן לאחרונה בדצמבר2015. בפורטל זה כלולים "כרטיסי ביקור" (פרופילים) של כ- 320 ,מקצועות כאשר ביחס לכל מקצוע מוצג מידע על מספר המשרו ת הקיימות היום, מספר משרות שצפויות להיות ב- 2024 , סוג ההכשרה וההשכלה הנדרש, השכר למועסק בתחום בתחילת דרכו ולמועסק בעל ניסיון. כמו כן יש מידע מעסיקים •לקיחת אחריות ומנהיגות לפיתוח כישורים בקרב מועסקים •שיתוף פעולה של עסקים ותעשיות בתוך כל מגזר בכדי להתמודד עם אתגרי המיומנויות •פיתוח מודלים עסקיים והסדרי תעסוקה גמישים •שיתוף פעולה עם הממשלה לפיתוח מסלולי קריירה ולמידה •הגדלת הגיוון בכוח העבודה ,מבחינה תרבותית ודורית •הגברת השיתוף עם מגזר החינוך וההכשרה וקידום הכשרה תוך עבודה ובמקומות העבודה אזרחים •שיתוף פעולה הדוק עם מעסיקים •להיות פתוחים ומוכנים להתאים עצמם למאפיינים החדשים של שוק התעסוקה ומבנה ההכנסה •להשקיע באופן מתמיד בלמידה ורכישת השכלה ,ולאמץ את הגישה של למידה במהלך חיים •להבין את ההשפעה של טכנולוגיות על תוצרי הלמידה •לאמץ תוכניות לימוד בין תחומיות חדשניות וטכנולוגיות •הבנת גיוון הדרישות וגיוון מסלול הלימוד שנוצרו כדי להתאים לסביבה המשתנה של שוק התעסוקה ספקי חינוך והכשרה •שיתוף פעולה הדוק עם מעסיקים •השקעה רציפה בתכני הוראה חדשים. •מעקב אחר ההתפחויות הטכנולוגיות ולהבין השפעתן על קצועות הנלמדים •הצגת מידע וממדי הצלחה למידת ההתאמה של החינוך לתעסוקה , עבור מקבלי החלטות ואזרחים •התאמת את תוכניות הלימוד בכדי לשקף גישה בין תחומית ,טכנולוגית וחדשנית •פיתוח מסלולי הכשרה ולימוד גמישים קובעי מדיניות • קידום סביבה דינמית להשקעה בכישורים בכדי לאפשר לאנשים ולעסקים לבנות מיומנויות תחרותיות וחדשניות . •עידוד מעסיקים לקחת מידה רבה של אחריות בתהליך התאמת תכני ההוראה וההכשרה •יצירת יחסי שיתוף בין המגזר העסקי לספקי החינוך וההכשרה •העצמת אזרחים באמצעות גישה לעבודות איכותיות ,מתן מידע ,הדרכה וייעוץ , הקלה במימון ותמיכה של אזרחים בהשקעתם בקריירה המקצועית שלהם •קיום רגולציה בשוק העבודה שמאזנת בין כוח מעסיקים לכוח העובדים •פיתוח אסרטגיה ארוכת טווח שמבטיחה קיום כוח אדם מיומן •צמצום פערי הכשרה ומיומנויות בין עובדים ומעסיקים עמוד 18 מתוך 22 הכנסת מרכז המחקר והמידע על כל אחד מהמקצועות באשר לסביבת העבודה, מקצועות דומים ו.מהות העבודה79 ניתן לבצע חיפוש באתר על פי שם המקצועות, על פי ק בוצת מקצועות אלי ה הוא שייך, לחפש מקצועות שבהם הצפי הגדול ביותר לגידול בשיעור המועסקים, או מקצועות בהם צפוי להיפתח ה מספר הרב ביותר של משרות בעוד עשור . כך לדוגמא נראים כרטיסי הביקור של המקצועות "אופטומטריסט" ו"מהנדס נפט". 80 79 BLS, Occupational Outlook Handbook, date retrieved: 1 February 2016. 80 BLS, Occupational Outlook Handbook, Optometrists, Petroleum Engineers, date retrieved: 1 February 2016. עמוד 19 מתוך 22 הכנסת מרכז המחקר והמידע סיכום  מחקרים אקדמיים וארגונים בינלאומיים חוזים כי שוק העבודה הקיים עשוי לשנות פניו בצורה מהותית כך ש המקצועות הקיימים במשק צפויים לעבור שינוי של ממש, בעיקר בשל שינויים טכנולוגיים. במסגרת שינוי זה מה כ מה מקצועות שקיימים היום י י ,עלמו, מקצועות חדשים יכנסו מחשבים ומכו נות יבצעו פעולות רבות שעובדים היום מבצעים, ועל כן הכישורים הדרושים מעובדים .בעתיד ישתנו אף הם ה שינויים ה ,טכנולוגיים ה ,דמוגרפיים ה כלכליים ו ה ,אחרים לא רק משנים את פניו של שוק העבודה, אלא גם מקשים על חיזוי כוח העבודה הנדרש ל מקצועות השונים בעתיד , ולכן תכנון שוק העבודה העתידי הינו מורכב מאוד ו כרוך באי- .ודאות רבה  ,ארגונים בינלאומיים (האיחוד האירופי, ארגון העבודה הבינלאומיOECD ), ומדינות שעוסקות בתכנון שוק העבודה העתידי מעיד ים כי על אף אי-הוודאות הגדולה אין מנוס מלקיים דיון על תכנון שוק העבודה העתידי ולו כדי להתחיל ולהניע תהליכים להתמודדות עם אתגרי העתיד. תכנון שכזה לא נועד להכריע בצורה מספרית מדויקת כמה משרות תהיינה ובאיזה מקצוע, אלא לבצע חשיבה רחבה ורב מערכתית על המסגרת להתמודדות עם אתגרי העתיד בתעסוקה - מי הגורמים האחראים ,על הנושא, אילו תכנים וכישורים ניתן להקנות לאזרחים כדי להתמודד עם התנודתיות בשוק העבודה אילו מסגרות לימוד יש לפתח, כיצד לשלב את המעסיקים והתעשיינים בתכנון העתידי, כיצד לאמוד .צרכים עתידיים, מה המשאבים העומדים לרשות המדינה ועוד  הדיון בתכנון וחיזוי שוק העבודה העתידי מתייחס לפרקי זמן שונים - הטווח ה קצר )(עד כעשר שנים והטווח ה ארוך (עשר שנים ומעלה). הנחות היסוד של העוסקים בתכנון לטווח ה קצר ל או טווח ה ארוך הינן שונות, כמו גם שיטות העבודה והתוצרים. בעוד תכנון לטווח הקצר מתבסס על מבנה המשק הנוכחי, ומבקש לשמור על התאמה בין היצע המשרות הקיימות במשק לבין הביקוש להן, תכנון לטווח הארוך ארוך טווח עוסק גם בחיזוי עתידי לגבי המשרות שתה יינה קיימות והיקפי התעסוקה בהן . .התוצרים של כל אחד מטווחי התכנון גם הם שונים ה המלצות של תכנון לטווח הקצר מתייחס ות לכיווני פעולה עכשוויים שניתן לבחון את תוצריהם בפרק זמן קצר יחסית וכן לערוך התאמות תוך כדי פעולה , בעוד ש תכנון ,לטווח הארוך, לעומת זאת לא יכול ליהנות מרמת ביטחון ביחס להנחות על ,בסיסן גובשו ההמלצות ל משאבים העתידיים שניתן יהיה להקצות לנושא זה , ו כן לא ביחס ליכולת לבחון את .הצלחת יישום ההמלצות .  פעולות התכנון בשוק העבודה מבוססות על חיזוי שנעשה על- :ידי סקרים ומודלים כמותניים כגון סקר מיומנויות בוגרים , סקר כישורים בקרב מעסיקים, סקרי מומחים וכן סקרי כוח אדם. על בסיס ,)תוצאות סקרים אלו, ניתוח נתונים משנים עברו (השתתפות בכוח העבודה, מרשם האוכלוסין וניתוח נתונים לגבי מגמות עתידיות צפויות נוסחו מודלים כמותניים שמנסים לחזות את היקפי התעסוקה לטווחי זמן של כעשר שנים ומעלה, במספר משתנה של מקצועות ותעשיות. ח לקם מציעים חיזוי מפורט ללמעלה מ- 300 מקצועות. השימוש בתוצאות המודלים נעשה כאמור תחת אי-וודאות רבה ,אך יש חשיבות ב עצם ה ניסיון לחזות את המגמות ואת תמונת המצב הכללית על מנת שניתן יהיה לנסות .ולהיערך לשינויים המסתמנים  על בסיס תהליכי החיזוי מנוסחות המלצות ודרכי .פעולה לשם תכנון שוק העבודה העתידי ההמלצות באשר לתכנון שוק העבודה העתידי מיועדות לא רק לקובעי המדיניות, אלא שישנן המלצות המכוונות .לגורמים נוספים ,כך לדוגמה בבריטניה מנוסחות המלצות נפרדות לקובעי מדיניות ל ספקי חינוך ,והכשרה ל מעסיקים ו כן ל אזרחים עצמם. תפיסה זו הרואה את האזרחים כקבוצה ש צריכה להיות עמוד 20 מתוך 22 הכנסת מרכז המחקר והמידע שותפה לתהליכי ,תכנון שוק העבודה מובילה מדינות שונות לנקוט בגישה של שקיפות, פתיחות והנגשת המידע לאזרח. הדוגמאות לכך הן יצירת "כרטיס ביקור" למספר רב של מקצועות וניסיון להנגיש לאזרח מידע על מספר המשרות העתידיות ב מקצועות השונים ,ה שכר ה ,צפוי ה הכשרה נדרשת וכ דומה . דוגמה אחרת היא פניה ישירה לאזרח באשר לאחריות שעליו לקבל על עתידו המקצועי והמלצות לאימוץ עקרונות של למידה מתמשכת במהלך כל חייו המקצועיים ב רכישת מיומנויות וכישורים הדרושים לשוק העבודה המשתנה .  הכשרות וחינוך מ קצועי הם אחד הכלים המרכזיים שארגונים בינלאומיים ממליצים לעשות בו שימוש כדי להתמודד עם אתגרי העתיד, בעיקר בטווח הקצר. על פי הנכתב בדוחות שמפרסמים הארגונים השונים , השכלה אקדמית לבדה לא בהכרח תסייע להשתלב בשוק התעסוקה העתידי לו הבטיח התאמה בין ההשכלה וההכשרה ש ל האזרחים לצרכי המשק . ,לכן על מדינות ו מעסיקים לשים דגש על הכשרה מקצועית ולפתח מערכות ארציות ציבורי ו ת להכשרה וחינוך בהן יוצעו תוכניות לימוד אחידות .ושיטת הסמכה אחידה עמוד 21 מתוך 22 הכנסת מרכז המחקר והמידע רשימת מקורות מאמרים ופרסומים  ,המועצה הלאומית לכלכלה הערכת מצב אסטרטגית כלכלית חברתית , ספטמבר2015 .  המחסור בכוח אדם מיומן בטכנולוגית עילית, המלצות הצוו ת הבין משרדי , 2012 , אתר משרד .ראש הממשלה  מוסד שמואל נאמן, ד"ר דפנה גץ, ציפי בוכניק, בלה זלמנוביץ, נועה זמר- ,בציר תחזיות לצורכי כוח אדם מדעי וטכנולוגי: מודלים ומדדים , מאי013 2 .  ,משרד הכלכלה הגדלת היצע כוח האדם המיומן הנדרש לתעשייה עתירת הידע, אוגוסט2014 .  Frey Carl Benedikt and Osborne Michael A., The Future of Employment: How Susceptible are Jobs to Computerization, Oxford Martin School, Oxford University, September 2013.  Frey Carl Benedikt, Osborne Michael A. et al. Technology at Work v2.0: The Future Is Not What It Used to be, Citi GPS: Global Perspectives & Solutions and Oxford Martin School, January 2016.  Pew Research Center, Digital Life in 2025, March 2014.  Rand Europe, Employment and the changing labour market: global societal trends to 2030: themathic report 5, by By Barbara Janta, Nora Ratzmann, Jeremy Ghez, Ohid Yaqub. שיחות ומכתבים  ניר בריל, כלכלן בכיר, המועצה הלאומית לכלכלה, שיחת טלפון1 בפברואר2016 . ארגוני ם בינלאומיים  OECD: o Learning for Jobs, published 2010. o OECD Review of Labour Market and Social Policies, ISRAEL, published 2010, p.22. o Public expenditure and participant stocks on LMP, Israel, published 2010, o Skilled for Life? Key findings from the survey of adult skills, November 2013. o Skills beyond School. 2014. o Skills Outlook 2013, first results from the survey of adult skills, November 2013.  Ryder Guy, ILO Director-General, at 104th International Labour Conference. עמוד 22 מתוך 22 הכנסת מרכז המחקר והמידע האיחוד האירופי  Cedefop website, about Cedefop, Analysing skill mismatch, lifelong guidance, Labour Force, 2015 Skills forecast.  Cedefop, Piloting a European employer survey on skill needs, December 2013.  EPRS, Matching skills and jobs in the European Union, January 2016.  European Union, Council Decision (EU) 2015/1848 of 5 October 2015 on guidelines for the employment policies of the Member States for 2015.  European Union, Council Resolution on better integrating lifelong guidance into lifelong learning strategies, 21 November 2008. בריטניה  Office for National Statistics, UK Labor Market, January 2016.  Office for National Statistics, Labor Force Survey User Guide volume 11, o UK data service website, labour force survey,  UK Commission for Employment and Skills: o Labour market projections for the UK, published: 4 February 2015. o The UK Commission's Employer Skills Survey 2013: UK Results. January 2014. o Working Futures 2012 to 2022: technical report, March 2014. o The Future of Work: Jobs and Skills in 2030, evidence report 84, published: 28 February 2014. o UKCES website, our governance. about us, what we do, Research o Employer Skills Survey 2015. o UK Commission for Employment and Skills (UKCES) annual report and accounts for financial year 2014 to 2015. ארצות הברית  U.S. Bureau of Labor Statistics (BLS): o career outlook- projections of occupational employment 2014-24, December 2015. BLS, OOH FAQs. o chapter 13- employment projection,p.1. o Occupational Outlook Handbook. o Overview of Projection 2024, December 2015.  USA Department of Labor, Future of Work Symposium, factsheet, December 10, 2015.  USA Department of Labor, Remarks by U.S. Secretary of Labor Tom Perez Department of Labor Future Of Work Symposium, Washington, D.C., December 10, 2015.