חומר רקע

פרק ראשו מטלות רוחב ומטלות בי משרדיות 3 היבטי בקידו שילוב של יוצאי אתיופיה  פגמי מהותיי בניהול תכנית לאומית פעולות הביקורת במשרד לקליטת העלייה ובמשרדי ממשלה נוספי ) ובה משרד החינו , משרד הביטחו ומשרד ראש הממשלה , ( בצה , ל" בנציבות שי רות המדינה , ברשות החברות הממשלתיות ובכמה רשויות מקומיות , מוסדות להשכלה גבוהה ותאגידי נבדקו מגוו היבטי של הפעילות לקידו שילוב של יוצאי אתיופיה בתחומי החינו וההשכלה , השירות הצבאי , הדיור והתעסוקה במגזר הציבורי . פתח דבר דוח זה , העוסק בקידו שילוב של יו צאי אתיופיה בישראל , הוא חוליה בסדרת דוחות בתחו ההגנה על זכויות חברתיות , שבה עוסק ויוסי לעסוק משרד מבקר המדינה . במדינות רבות בעול אימצו גופי הביקורת את תפקיד " סוכ הזכויות החברתיות " וצוידו בסמכויות ייחודיות לביקורת , בירור תלונות ואכיפה . דווקא האופי הבלת י מחייב של המלצות המבקר משמש מנו יעיל להגנה על זכויות חברתיות1. הזכויות החברתיות נובעות ומוכרות מכוח חוק יסוד : כבוד האד וחירותו , וא מעוגנות בדי הבי " לאומי בגדרה של האמנה הבי " לאומית בדבר זכויות כלכליות , חברתיות ותרבותיות , שאליה הצטרפה מדינת ישראל בשנת 1991 . מ החוק ומהאמנה נגזרות חובות המדינה כלפי אוכלוסייתה למת ביטחו תזונתי , שירותי בריאות וחינו ולסיפוק יתר הצרכי הבסיסיי ) ראו את חוות הדעת של מבקר המדינה מספטמבר 2012  בדבר הפיקוח על מחירי המזו והפיקוח על מחירי מוצרי החלב (. פועל יוצא מכ הוא שעל המדי נה לתמו באוכלוסיות חלשות , ויכול שיהא מדובר באוכלוסייה אמורפית חסרת מכנה משות מובהק , דהיינו אנשי שוני במקומות שוני , שהמאחד אות הוא מצב הכלכלי " חברתי , או בקבוצה מוגדרת , כגו עולי חדשי שהגיעו ארצה מאר' מוצא מסוימת , כפי שהיה עוד טר קו המדינה ונמש א בימינו אלה . __________________ 1 : ראו Linda C. Reif, The Ombudsman, Good Governance and The International Human Rights System (2004), p. 113. 4 דוח שנתי63 ג העולי מאתיופיה , שהגיעו לאר' בכמה פעימות , חלק עברו דר ארוכה ברגל במדבר כביציאת מצרי וסבלו סבל רב עד הגיע לאר' אבות . באר' מוצא חיו בתנאי קשי ובתרבות מסורתית , השונה במידה ניכרת מהתרבות באר' , ולכ יש הגורסי כי תהלי השתלבות במדינה יכול ש יצרי דורות מספר . דור אחד חל , ולא נוכל להמתי ללא מעש לחלו דורות נוספי . דוח זה נות ביטוי לצור לפעול כא ועכשי ו. קהילת יוצאי אתיופיה היא קהילה איכותית רבת כישרונות ובעלת פוטנציאל אדיר , ויש להצר על שפוטנציאל זה אינו ממומש . ער הייתי למצוקות של יוצאי אתיו פיה " וא למצוקת של שכבות נוספות באוכלוסייה " עוד בטר נכנסתי לתפקידי , וסברתי שיש לית לכ ביטוי מעשי . כשראיינתי מועמדות לתפקיד מנהלת לשכתי , בחנתי את כישוריה , אול נוס על כ ציפיתי למועמדת מתאימה יוצאת אתיופיה . אכ מצאתיה בדמותה של גב ' רחל טבאי , והיא הת קבלה לתפקיד . רחל פתחה לי צוהר לעולמה של קהילה נהדרת ורבת כישרונות זו והדגישה כי אי זו קהילה האומרת " מגיע לי " " או תנו לי " ואינה עושה מעשה . קהילת יוצאי אתיופיה הקימה עמותות ופרויקטי לקידו התפתחות של בניה , חלק בכוחותיה היא , ונצביע על כמה דוגמאות של העשיי ה הענפה של קהילה זו : מבקר המדינה , השופט ) בדימ , (' יוס חיי שפירא ע אברה טריפה ושמואל עלוש בטקס הרמת כוסית שנער במשרד מבקר המדינה בערה " ש התשע "ג 1 . צעירי יוצאי אתיופיה אשר גדלו בקרב הקהילה האתיופית וכאבו את מצבה , החליטו לפעול לחיזוקה והעצמתה של הקהילה ולשילובה המיטבי היבטי בקידו שילוב של יוצאי אתיופיה  פגמי מהותיי בניהול תכנית לאומית 5 בחברה הישראלית מתו כבוד וחיבור למסורת שהביאה אתה הקהילה . לש כ יזמו הקמת עמותה המקיימת מגוו תכניות לצעירי לעידוד מנהיגות צעירה , תנועות נוער ותכנית לשיפור ההישגי הלימודיי , וא תכניות למבוגרי בתחומי החקלאות הקהילתית , העצמת נשי , בית מ דרש קהילתי וסיוע בניהול ועדי בתי . הקו המנחה של התכניות הוא בניית הזהות האישית , חיזוק המורשת האתיופית וחיבור לחברה הישראלית מתו תחושה של עצמה ומתו הבנה שיש לבני הקהילה יכולת לתרו לחברה . 2 . משפחות צעירות של יוצאי אתיופיה שמצאו את דרכ בחברה הישראלית עוב רות לשכונה מסוימת , מתגבשות כקבוצה המודעת לזהותה ומקבלות עליה אחריות חברתית חינוכית . הקבוצה מציעה לחבריה ג דרכי להתפתחות אישית ומקצועית ודרכי חינו לגידול הילדי . 3 . פרויקט שמטרתו לקד ולטפח ילדי בני הקהילה האתיופית שנמצאו בעלי כישרו למוסיקה ומחול , בא מצעות תכניות לימוד מאתגרות , חדשניות ויצירתיות , וע זאת לתמו בה כלכלית , מקצועית ואישית לכל אור תהלי התפתחות האמנותית . מהישגי הפרויקט " שניי מהילדי שהשתתפו בו , אברה טריפה ולאה טלהו , ניגנו בהרכב מטע קונסרבטוריו " הסדנה " בירושלי בערב גאלה חגיגי בטור ונטו שבקנדה . את אברה טריפה ב ה "13 הזמנתי לנג בטקס הרמת כוסית לרגל ראש השנה לפני עובדי משרד מבקר המדינה בירושלי . 4 . בנתיבות הוקמו בית כנסת ומרכז רוחני בסיוע של עיריית נתיבות ושל תורמי . המרכז הרוחני משמש את הקהילה האתיופית בעיר לפעילות חינוכית לימודית , חברתית וקהילתית . בית הכנסת הסמו לו פועל לפי מסורת הקהילה ובכ מנסה לשמר את צביונה הדתי . כ מתקיימות זו בצד זו הפעילות הקהילתית המסורתית ופעילות קהילתית " תרבותית בעלת סממני ישראליי . פעילות המבורכת של בני הקהילה האתיופית למע קהילת אינה גורעת מתפקידה ש ל הממשלה לפעול בנמרצות לשילוב מהיר ומיטבי של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית . יישו מסקנותיו של הדוח יסייע לשיפור הפעילות הממשלתית בתחו זה . על כל העוסקי במלאכת שילוב של יוצאי אתיופיה בחברה בישראל תבוא הברכה ! יוס חיי שפירא , שופט ) בדימ '( מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור 6 דוח שנתי63 ג תקציר יוצאי אתיופיה2 בישראל מוני כ 120,000 נפש  כשליש מה ילידי האר  וה כ1.5% מאוכלוסיית המדינה . בשני האחרונות נמשכה העלייה מאתיופיה בקצב של כ1,500 עולי לשנה בממוצע , כמחצית ממספר לפני כעשור . תהלי קליט ת של ה עולי מ אתיופ יה ייחודי בעיקר בשל השוני הניכר ברקע התרבותי , בינ יה לבי! מרבית האוכלוסייה באר . מדינת ישראל ויהדות התפוצות השקיעו ומשקיעות משאבי ניכרי ב 20 השני האחרונות בקליטת של יוצאי אתיופיה . למרות השיפור שחל במצבה של אוכלוסייה זו במש השני , עדיי! מצבה טוב פחות מ מצבה של האוכלוסייה היהודית הכללית בהיבטי שוני בתחומי החינו וההשכלה , הרווחה , התעסוקה , השירות הצבאי והדיור . שיפור מצבה של אוכלוסיית יוצאי אתיופיה בתחומי אלה יקד באופ! הטוב ביותר את השתלבותה באוכלוסייה הכללית בישראל , ה! מהבחינה הסוציו  אקונומית וה! מבחינת תחושת השייכות של הפרט לחברה . בחודשי פברואר  אוגוסט 2012 ! בדק משרד מבקר המדינה מגוו! היבטי ומגוו פעולות שנעשות לקידו שילוב של יוצאי אתיופיה בתחומי החינו וההשכלה , השירות הצבאי , התעסוקה במגזר הציבורי והדיור . הבדיקה נערכה בגופי האלה : המשרד לקליטת העלייה ) להל!  משרד הקליטה ; ( משרד החינו ; משרד ראש הממשלה ) להל!  משרד רה ; ( " משרד הביטחו! ; משרד הפני ; משרד המשפטי ; משרד התעשייה המסחר והתעסוקה ) להל!  משרד התמ ; (ת" ; ל" צה המועצה להשכלה גבוהה ; אוניברסיטת בר  איל! ; נציבות שירות המדינה ) להל! נש  ; ( " רשות החברות ה ממשלתיות ) להל!  רשות החברות ; ( הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית בישראל בע " ( ) צ" חל ) מ להל!  החברה ; ( החברה למתנ " סי מרכזי קהילתיי בישראל בע ) מ " להל!  החברה למתנ " סי ; ( עמותות ; תאגידי ציבוריי וכמה רשויות מקומיות . עיקרי הממצאי
פעולות לתכלול מאמצי הקליטה של יהודי אתיופיה ס ד ר י ה נ ע ת ה פ ר ו י ק ט ה ל א ו מ י ל ק ל י ט ת י ה ו ד י א ת י ו פ י ה מדינת ישראל פעלה ופועלת לקליטת יוצאי אתיופיה במישורי רבי ובמגוו! תכניות רחב . פעילות ענפה זאת מחייבת יצירת גור בעל סמכות אשר יראה את התמונה הכוללת על רכיביה , ויפעל על פי סמכות שתוענק לו . לפיכ ה חליטה הממשלה ב12.7.01 על פרויקט לאומי לקליטת יהודי אתיופיה בישראל ) להל!  הפרויקט הלאומי , ( כלומר על הקמת מסגרת ארגונית להפעלת המאמצי והמשאבי בקליטת של יוצאי אתיופיה , במטרה לייעל , לרכז ולתאמ . הוסכ כי הפרויקט הלאומי יפעל מינואר 2002 ויקבל ביטוי בתקצ יבי הממשלה והסוכנות היהודית . עמדת הסוכנות באותה עת הייתה כי הפרויקט יתפרש על פני תשע שני בתקציב כולל של __________________ 2 יוצא אתיופיה בדוח זה הוא מי שהוא או אחד מהוריו נולד באתיופיה . לעומת זאת לפי הלשכה המ רכזית לסטטיסטיקה ) להל למ  ( ס" יוצא אתיופיה הוא מי שהוא או אביו נולדו באתיופיה . היבטי בקידו שילוב של יוצאי אתיופיה  פגמי מהותיי בניהול תכנית לאומית 7 660 מיליו! דולר . לש הפעלת הפרויקט הלאומי הוקמה במאי 2004 החברה , שאמורה היית ה לשמש המסגרת המשפטית ליישו החלטת הממשלה ולתכלול הפרויקט הלאומי . משנת 2005 ואיל העבירו משרדי הממשלה בכל שנה כספי לחברה . כ , למשל , בשני 2010  2012 היה תקציבה הממוצע כ 22 מיליו! ש " ח לשנה  כ 8% מהתקציב השנתי הממוצע הנדרש לפי העמדה שהביעה הסוכנות בעת ההחלטה על הפרויקט הלאומי . עוד נמצא כי הרעיו! המסדר , לפי החלטת הממשלה , של הקמת מ סגרת מתכללת , הכרוכה בהשקעת כספי רבי , נשחק ; החברה שימשה הלכה למעשה גו- נוס- שריכז וניהל תכניות חינוכיות עבור חלק מהתלמידי יוצאי אתיופיה . תכנית החומש תקצובה ויישומה של תכנית לאומית מחייבי ג ראייה תקציבית וארגונית רחבת היק- וארוכת טווח . לש כ ראוי לקבו ע תקציב רב  שנתי במסגרת תכנית רב  שנתית . ואכ! , בפברואר 2008 אישרה הממשלה את החלטה3116 ) !להל  החלטה 3116 ( !בעניי תכנית חומש לשני 2008  2012 , שמטרתה לשפר את קליטת יוצאי אתיופיה ) להל!  תכנית החומש (. ביצוע התכנית הוטל על משרד הקליטה , על משרד הבינוי והשיכו! )ל הל!  משרד השיכו! , ( על משרד הרווחה , על משרד החינו ועל משרד התמ "ת. מ ג ב ל ת מ ש א ב י ו מ ח ו י ב ו ת ת ק צ י ב י ת ר ב  ש נ ת י ת בכל תכנית סיוע יש להניח  אי כי אפשר לגייס את המשאבי ליישו כל הצרכי שיאותרו . לכ! יש לתכנ! ולקבוע את המשאבי שיוקצו לתכנית . הקצאת המשאבי צריכה להתב טא בתכנית ובתקציב רב  שנתיי . ואמנ , הממשלה קבעה סדר עדיפות ברור בתכנית החומש , ולש כ ייעדה תקציב של כ 870 מיליו! ש " ח להפעלה בשני 2008  2012 . נמצא כי הממשלה בהחלטה3116 לא הקימה מחויבות תקציבית רב  שנתית לתכנית החומש המאפשרת ניהול רב  שנתי של התכנית כנדרש . רק ביולי 2010 , בהחלטת ממשלה 1979 ,אחרי שחלפו כשנתיי ממועד הפעלת התכנית , ורק לאחר הגשת עתירה לבג "3 ,יוצבה תכנית החומש ; בהחלטת ממשלה זו תוקנו חלק מהליקויי הבסיסיי שמנעו את הפעלת התכנית במתווה רב  שנתי , ובכלל זה נקבע תקצוב רב  שנתי בהתא למגבלת המשאבי . __________________ 3  " בג7708/08 ÂÈ " ȇˆÂÈ ÔÚÓÏ ˙Èχ¯˘È‰ ‰„‚‡‰Â χ¯˘È· ‰ÈÙÂÈ˙‡ ÈÏÂÚ Ï˘ È˙¯·Á‰ ‰ËÓ‰ ¯
‰ÈÙÂÈ˙‡ ' χ¯˘È ˙Ï˘ÓÓ , תק על 2011 ) 2( , 3367 . 8 דוח שנתי63 ג ס ד ר י ש י ת ו - ו ת י א ו א ג ב נ י ה ו ל ת כ נ י ת ה ח ו מ ש ככלל הפרקטיקה הנוהגת בממשל הישראלי היא שהנהגת תכניות רב  שנתיות ובי!  משרדיות היא בידי משרד רה . " ואול , בהחלטה 3116 הממשלה הטילה את תפקיד הנהגת  העל של תכנית החומש על משרד הקליטה . על רקע תכניות רבות וניסיו! העבר בניהול של פרויקטי ראוי היה שתהיה בידי ממשלת ישראל ומשרדיה תורה כתובה וסדורה באשר להפעלת תכניות רב  שנתיות . נמצא כי הממשלה לא יזמה הכנת כלי ממלכתי  רשמי להדרכה , להעברת ידע ולבקרה בכל הנוגע להפעלת תכניות רב  שנתיות . א יש כלי כזה בידי אחד המשרדי , הרי שהוא אינו מועב ר ומונחל . זהו פג יסודי המחייב אסדרה מצד הממשלה . זאת ועוד , לא נמצא כי משרד רה " פעל להעביר את הידע אשר בידיו למשרד הקליטה , בכל הנוגע לדר ניהול תכניות רב  שנתיות . בהיעדר תורה כתובה , הרי שהסרגל הוא " התורה שבע " פ" בנושא הפעלת תכניות רב  שנתיות , המשקפת עקרונות מ שותפי לתפעול תכניות רב  שנתיות ובי!  משרדיות , ובה : שיתו- פעולה בי!  משרדי ותיאו הפעילות הבי!  משרדית באמצעות ועדת היגוי עליונה ; הקמת ועדות משנה המתמקדות בנושא מסוי ; שיתו- המגזר השלישי ושותפי אחרי בוועדות אלה כדי להבטיח שהתכנית הרב  שנתית תשמש מנו- לתיאו ולמיצוי כלל התקציבי המושקעי ; אחריות הגור המתכלל להבניית שיטות עבודה המבטיחות ניהול בי!  משרדי ובי!  מגזרי . תכנית החומש לוותה על ידי ועדת הקודקודי  ועדה בדרג של סמנכ " לי וראשי אגפי במשרדי המשתתפי בתכנית . נמצא כי , חלק מדיוני ועדת הקודקודי עסקו בדיווח של משרדי הממשלה המשתתפי בתכנית ולא כללו סיכומי ופעולות תכלול . זאת ועוד , משרד הקליטה לא פעל להבטיח שכל אחד מהמשרדי יקי " שולח! עגול " או מסגרת שבה כל הגורמי המתקצבי נושא מסוי יתאמו את פעילות , בי! שה פועלי במסגרת תכנית החומש ובי! שלאו , בי! שה חלק ממ שרדי הממשלה ובי! שה חלק מהמגזר השלישי . ה י ע ד ר ר א י י ה ת ק צ י ב י ת ו ר ע י ו נ י ת א ח ו ד ה זולת תקציב תכנית החומש , זכאי יוצאי אתיופיה לתקציבי נוספי , שאינ מיועדי רק לה . אפשר היה לצפות כי משרד הקליטה או גורמי האוצר ימפו את כלל התקציבי הממשלתיי כדי להבטיח ראייה ממשל תית כוללת . ואול , הלכה למעשה לא היו בידי המשרד וא- לא בידי גורמי האוצר מיפוי ובסיס מידע , הכוללי את כלל התקציבי הממשלתיי המיועדי ליוצאי אתיופיה . זאת ועוד , א- שבהחלטת הממשלה 3116 נדרש משרד הקליטה למפות עד סו- שנת2008 את כלל התקציבי המושקעי באמצעות המג זר השלישי , עד מועד סיו הביקורת טר בוצע מיפוי זה כנדרש .  א י ק ב י ע ת מ ד ד י כ מ ו ת י י ל ב ד י ק ת ה צ ל ח ת ה ת כ נ י ת עוד בהחלטה 3116 הנחתה הממשלה את משרד הקליטה לקבוע , בשיתו- המשרדי השותפי בתכנית החומש , מערכת של מדדי תוצאה הבודקי את הצלחת התכנית בהשוואה ליעדי הכמותיי שנקבעו . עד מועד סיו הביקורת  ארבע שני לאחר היבטי בקידו שילוב של יוצאי אתיופיה  פגמי מהותיי בניהול תכנית לאומית 9 החלטת הממשלה3116  טר נבדקו ביצועי תכנית החומש באמצעות המדדי הללו . דהיינו , אי! בידיו של משרד הקליטה מידע בדבר הצלחת תכנית החומש . ניהול תכניות תגבור לבגרות יוצאי אתיופיה היו 2.3% מכלל התלמידי בישראל בחינו היסודי והעל  יסודי בשנת הלימודי התש . ע" השקעה בחינו בכלל , ובאוכלוסיית יוצאי אתיופיה בפרט , היא אחד האמצעי העיקריי לשילוב0 באוכלוסייה הכללית . הפערי בהישגי בי! תלמידי יוצאי אתיופיה לכלל התלמידי דוברי עברית ניכרי עדיי! . פערי אלה אינ מוסברי במלוא ע ל ידי השונ1ת ברקע החברתי  כלכלי של יוצאי אתיופיה4 . 1. שיעור הכיסוי של תכניות התגבור לבגרות כדי לצמצ את הפערי הללו , משרדי החינו , הקליטה והאוצר , בעזרת גורמי חיצוניי 5 ,מימנו בשני האחרונות תכניות לימוד תוספתיות  ייעודיות לתגבור תלמידי יוצאי אתיופיה בכי תות ז  יב ) להל!  תכניות התגבור לבגרות (. נמצא כי למרות הפערי הניכרי בשיעורי הזכאות לתעודת בגרות ובפרט לתעודת בגרות העומדת ב דרישות ה ס- של האוניברסיטאות , רק כ 40% מהתלמידי יוצאי אתיופיה בכיתות ז  יב השתתפו בתכניות התגבור לבגרות בשנת הלימודי התשע ) ב "2011  2012 .( 2. שיעור התרומות בתקציב התכניות והשלכותיו לאור חשיבות הזכאות לתעודת בגרות , ובהתא להחלטה 3116 6 , היה על משרד החינו ועל משרד הקליטה לפעול להעלות את שיעורי הזכאות לתעודה . בכלל זה היה עליה להבטיח מימו! הול ויציב למילוי המשימות שנקבעו על פי החלטה 3116 בתחו זה . נמצא כי חלק ניכר ממימו! תכנית התגבור לבגרות  תכנית " ספייס " )Space (  הגיע מתרומות , א- על פי שהשתתפו בה יותר ממחצית התלמידי שהשתתפו בארבע תכניות התגבור לבגרות . יתרה מכ , רצו! הגופי התורמי הפ אחד השיקולי בקביעת סדר העדיפויות של תכניות התגבור הלימודי , המיועדות למרבית התלמידי יוצאי אתיופיה , אשר השתתפו בה! . __________________ 4 (, כ למשל , שיעור הזכאי לתעודת בגרות בקרב יו צאי אתיופיה בני 17 היה בשנת הלימודי התש ע " 41.1% , ובקרב תלמידי בגיל זה מעיירות פיתוח  50.2% . יצוי כי שיעור הזכאי לתעודת בגרות בקרב כלל היהודי בני 17 היה בשנה האמורה54.4% . 5 (גורמי המפעילי תכניות לימודיות במוסדות חינו , ושאינ חלק ממשרד החינו( או מב עלי המוסדות החינוכיי שבה מופעלות התכניות . 6 הממשלה קבעה בהחלטת3116 כי אחת המטרות של תכנית החומש היא העלאה ניכרת של שיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב יוצאי אתיופיה . 10 דוח שנתי63 ג 3. העדר פיקוח של משרד החינו על כל תכניות התגבור לבגרות חמישה ארגוני מימנו בשנת הלימודי התשע " ב את הפעלת ארבע התכניות העיקריות לתגבור לבגרות לתלמידי יוצאי אתיופיה ) להל!  ארבע התכניות (7 . החברה , ' הג וינט והחברה למתנ " סי ) להל!  הגופי המְ רַ5ְ זִי ( ריכזו וניהלו את הפעלת תכניות התגבור לבגרות במישור הארצי והעבירו את המימו! הממשלתי8 לתאגידי אחרי שהפעילו את התכניות9 ) !להל  הגופי המפעילי (10 . נמצא כי התכניות שמשרד הקליטה היה אחראי למימונ! הממש לתי ) פלא ואופק ( לא עברו פיקוח פדגוגי על ידי משרד החינו . זאת , כאשר בתכניות אלו השתתפו בשנת הלימודי התשע , ב" על פי דיווח הגופי המפעילי , 35% מהתלמידי שהשתתפו באותה שנה בתכניות התגבור לבגרות . 4.  אי קביעת תק! עבור תכניות התגבור לבגרות נמצא כי משרד החינו לא קבע תק! להפעלת תכניות התגבור לבגרות לתלמידי יוצאי אתיופיה , ובכלל זה לא הגדיר את תק! שעות ההוראה , את גודל קבוצת התלמידי , את מספר שעות הפעילות החברתית , א התכנית כוללת הזנה ועלותה , ומה תנאי הס- למורי . כ נוצר הבדל ניכר בסל הפעילויות שכללה כל תכנית . שו ני זה לא נבע מצרכיה השוני של התלמידי אלא מהחלטותיה השונות של הגופי , שקבעו לעצמ מדדי לתכניות התגבור לבגרות . 5. היעדר גור מתכלל לתכניות התגבור לבגרות ( א) מ י ד ע כ ב ס י ס ל ק ב ל ת ה ח ל ט ו ת : בידי משרד החינו לא היה מאגר מידע של ומעודכ! אשר באמצעותו הוא או משר ד הקליטה יכלו להקצות ביעילות את משאבי התכניות לתגבור לימודי ולבדוק ביסודיות את הדיווחי שמסרו הגופי המְ רַ5ְ זִי והגופי המפעילי . משרד החינו לא ביצע מיפוי צרכי ארצי לכל אוכלוסיית התלמידי הרלוונטית , ועל כ! לא יכול היה לקבוע את רשימות התלמידי שישתתפו בתכניות השונות , לאור הישגיה בלימודי ובהתא לצרכיה . במקרי רבי הופעלו תכניות התגבור __________________ 7 (משרדי החינו , הקליטה והאוצר מימנו במשות, ע החברה את תכנית " ספייס " )Space ; להל  תכנית ספייס ; ( משרד הקליטה מימ את התכנית " פעילות לימודית אחרת  פל " ) א" להל  תכנית פלא ( בהפעלת החברה למתנ סי " ; משרד החינו( וג ' וינט ישראל ) להל הג  ' וינט ( מימנו במשות, את " תכנית בגרות ליוצאי אתיופיה תב  " ) ל" להל  תכנית תבל , ( ומשרד הקליטה והג ' וינט מימנו במשות, את תכנית " אופק לבגרות " ) להל  תכנית אופק (. יצוי כי בחלק מקבוצות הלימוד במסגרת תכנית פלא ובקבוצות הלימוד בתכנית ספייס בחדרה השתתפו ג תלמידי שאינ יוצאי אתיופיה . התלמידי שאינ יוצאי אתיופיה לא נכללו בנתוני המפורטי בדוח זה . 8 כאמור , החברה והג ' וינט הו סיפו למימו הממשלתי כספי ממקורות לא ממשלתיי . 9 בכל הנוגע לחברה למתנ " סי י בי  שובי שבה פועל מתנ "ס, השיי( לחברה למתנ סי " , הפעילה החברה את התכניות באמצעותו . ביישובי שבה אי מתנ " ס כזה ) למשל בבאר שבע ( הפעילה החברה את התכניות בשיתו, פעולה ע הרשות המקומית . 10 שניי מארבעת הגופי המפעילי של תכנית ספייס היו החברה למתנ " סי ) שכאמור ריכזה בד בבד עבור משרד הקליטה ג את הפעלת תכנית פלא ( ומפעיל א ' שהפעיל ג את תכנית תבל עבור משרד הקליטה . היבטי בקידו שילוב של יוצאי אתיופיה  פגמי מהותיי בניהול תכנית לאומית 11 לבגרות ברשויות מקומיות , שאליה! פנו הגופי המפעילי והגופי המְ רַ5ְ זִי , ומנהלי בתי הספר באות! רשויות היו אלה ששיבצו את התלמידי בתכניות . בכמה יישובי אחרי פנו גופי מפ עילי וגופי מְ רַ5ְ זִי ישירות למנהלי בתי הספר ללא תיאו ע הרשות המקומית . יתרה מכ , בכמה יישובי מפעילי אחת התכניות לא תיאמו את הפעלת התכנית ע בתי הספר , ופנו ישירות לתלמידי . )ב( ה ע ר כ ת ה ת כ נ י ו ת ו ה ש ו ו א ת ! : נמצא כי משרד החינו לא ביצע הערכה אובייקטיבית ואחי דה לכלל התכניות , אשר מומנו בכספי המדינה , כ שיוכל להשוות את האפקטיביות של הקצאת המשאבי לכל אחת מארבע התכניות . )ג( ח ו ס ר ה ת י א ו ב י ! מ ש ר ד ה ח י נ ו ו מ ש ר ד ה ק ל י ט ה ו ה ש ל כ ו ת י ו : משרד החינו ומשרד הקליטה לא תיאמו ביניה את הקצאת התכניות ולא העבירו ביניה רשימות תלמידי שהשתתפו בתכניות תגבור לבגרות , שכל אחד מה מימ! . כ נמצאו מקרי שבה מימנו שני המשרדי הללו כמה תכניות באותו יישוב , באותו מוסד חינוכי , באותה שכבת כיתות וא- את שיתופו של אותו תלמיד בכמה תכניות . כ נוצרו תקורות " כפולות , " בלי שמשרד החינו בח! א אפשר לצמצ ת קורות אלו , ולהפנות עוד משאבי להוראה . 6. ליקויי בסדרי הדיווח והבקרה צֶבֶר הממצאי מעלה ספקות בדבר דיוק של הדיווחי שמסרו הגופי המְ רַ5ְ זִי והגופי המפעילי למשרדי הממשלה , דיווחי ששימשו אסמכתה לתשלו של משרדי הממשלה לגופי האמורי . צֶבֶר הממצאי א- מע לה חשש כי משרד הקליטה שיל עבור פעילויות , שחלק! לא בוצעו . מממצאי אלה ג עולה כי משרדי הממשלה לא בדקו כראוי את הדיווחי שהעבירו לה הגופי המְ רַ5ְ זִי , וכי הגופי המְ רַ5ְ זִי לא בדקו באופ! מספק את הדיווחי שקיבלו לידיה . השתלבות יוצאי אתיופיה בצה ל " תמ ונת מצב בשני האחרונות שיעור העולי החדשי המתגייסי לצבא הוא כחמישית מהמתגייסי 11 ,בעיקר ממדינות חבר העמי ומאתיופיה . הצבא ממלא תפקיד חשוב בתהלי קליטת . על פי נתוני אג- כוח אד בצה ) ל " להל!  אכ , (א" ס החיילי יוצאי אתיופיה , אשר שירתו בצה " ל בסו- שנת 2010 ,היה כ 5,800 12 . בשנה זו התגייסו כ 2,430 יוצאי אתיופיה , ושיעור גיוס היה כ 86% לעומת74% בכלל צה . ל" עובדה זו מעידה על מוטיבציה גבוהה . ואול , לאחר הגיוס חל שבר , וחיילי יוצאי אתיופיה נקלעי לליקויי שירות בשיעורי גבוהי . __________________ 11 על פי הגדרת צה " ל חייל נחשב עולה חדש א חלפו פחות משלוש שני ממועד קבלת אז רחות ישראלית או א עלה לאר לאחר גיל 16 . החיילי יוצאי אתיופיה מוגדרי עולי חדשי א לא נולדו בישראל . 12 על פי עדכו של צה " ל מספטמבר 2012 גדל מספר לכ 6,600 . 12 דוח שנתי63 ג מ י צ ו י ה ש י ר ו ת ה צ ב א י על פי נתוני אכ , א" בשנת 2010 היה מצוי הגיוס של החיילי יוצאי אתיופיה נמו יחסית לשאר המתגייסי בצה . ל" כ , למשל , רק 9% מה עברו הכשרות וקורסי מקצועיי כלשה לעומת 20% , והמיצוי לפיקוד זוטר בקרב היה כמחצית מיתר חיילי צה , ל" ולקצונה  כחמישית . באשר לנשירה מהשירות ולליקויי השירו ת נמצא כי ב 2010 נשרו יותר מ 20% מהחיילי יוצאי אתיופיה במהל השירות , בעיקר עקב מה שמוגדר בצבא " התנהגות רעה חמורה " )66% מה , ( ומבי! החיילי שנכלאו ב2010 היו53% מיוצאי אתיופיה לעומת25% מכלל צה ; ל" ג שיעור הנפקדות והעריקות היה גבוה פי שלושה ויותר מהשיעור בכלל צה . ל" משרד מבקר המדינה מדגיש כי נתוני אלה מדליקי נורת אזהרה חברתית . על רקע נתוני השירות האלה החליטה ראש אכ " א במאי 2011 להקי צוותי שיכינו עבודת מטה ) להל!  עבודת המטה , ( שתעסוק בשילוב של יוצאי אתיופיה בצה . ל" הצוותי השלימו את עבודת המטה בינואר 2012 ,ראש אכ " א אישרה אותה , והיא צפויה לשאת פירות בשני הקרובות . ע ב ו ד ת ה מ ט ה ל ק י ד ו ח י י ל י י ו צ א י א ת י ו פ י ה עד אוגוסט 2012 ,מועד סיו הביקורת , יוש חלק גדול מרכיבי עבודת המטה הנוגעי להכנה לשירות הצבאי ולשירות עצמו , וטר מומשו מרבית הרכיבי הנוגעי להכנה לשחרור . על כ! מוקד להערי את תוצאות עבודת המטה . יודגש כי למרות האמור לעיל , היק- עבודת המטה מלמד שהצבא פועל נמרצות לקד חיילי יוצאי אתיופיה לשירות משמעותי ולפיקוד , ולמצות כל הזדמנות לסייע בידיה . ה כ נ ה ל ג י ו ס ש ל י ו צ א י א ת י ו פ י ה ע הגופי הציבוריי העוסקי בהכנה ל שירות הצבאי נמני : משרד החינו , משרד הביטחו! , " צה ל ורשויות מקומיות . ע הגופי הפרטיי העוסקי בהכנה לגיוס נמני ארגוני וקרנות כגו! ארגו! הג ' וינט ועמותות פרטיות המתמחות בכ . ניסיונ של הגורמי הללו מלמד כי ההכנה לגיוס תורמת במידה רבה להצלחת החיילי במהל ה שירות . צרכיה של יוצאי אתיופיה ייחודיי ומחייבי טיפול אישי במקרי רבי . רצוי היה כי מידע עליה יהיה זמי! לגורמי העוסקי בהכנת לגיוס ובהצבת ביחידות , וכ! לגורמי מחקר , אגב הערכת תכניות ההכנה לגיוס שבה! ה נוטלי חלק . הביקורת העלתה כי אי! שיתו- פעולה בי! מרכז מדעי התנהגות בצה "ל13 לבי! הרשות הארצית למדידה והערכה בחינו 14 , וכי אי! מסד נתוני אחיד ומסונכר! בכל הנוגע ליוצאי אתיופיה . __________________ 13 מחלקת מדעי ההתנהגות היא גו, המגבש מדיניות לגבי הגיוס , ואחראי על פעולות המיו וההשמה בצה "ל. 14 יחידת סמ( במשרד החינו( שהיא הגו, המנחה את מערכת החינו( מהבחינה המקצועית בתחומי ההערכה והמדידה . היבטי בקידו שילוב של יוצאי אתיופיה  פגמי מהותיי בניהול תכנית לאומית 13 מ2007 מתנהל שיתו- פעולה של נציגי צה " ל ע נציגי משרד החינו ומשרד הביטחו! במסגרת " שולח! עגול " ) להל!  השולח! העגול (. הנציגי בשולח! העגול מתכנסי פע בחודש לדו! ביישומ! ובהערכת! של תכניות קיימות להכנה לגיוס , והעיסוק ביוצאי אתיופיה הוא רק אחד מני רבי . ואול , בשולח! העגול טר עוגנו אופני פעולת המשתתפי בנוהל : לא נקבע הגו- שיוביל את פעולות המשתתפי , ואי! זה ברור מי מהשותפי נושא באחריות כוללת לפעולות שעליה! הוחלט בשולח! העגול . מעורבות משרדי הממשלה ורשויות מקומיות מינהל חברה ונוער במשרד החינו והאג- הביטחוני  חברתי במשרד הביטחו! מקיימי פעילות סדירה של הכנה לגיוס במרבית בתי הספר העל  יסודיי . לאלה חוברי ג חיל החינו והנוער בצה , ל" משרד ה קליטה והרשויות המקומיות . משרד הקליטה משתת- במימו! קורסי הכנה לגיוס ופעולות הכשרה הנעשי בצה "ל15 . ואול , א- שמשרד זה נבחר כגור המתכלל בהחלטות הממשלה על תכנית החומש , תפקידו בדבר ההכנה לגיוס ולשירות הצבאי של יוצאי אתיופיה שולי בלבד ; בי! היתר , הוא אינו שות- קב וע בשולחנות העגולי . רשויות רבות רואות בהשגת יעדי הגיוס ומיצוי השירות הצבאי כנתוני לאחריות! . ב2009 יז משרד החינו , בצוותא ע רשויות מקומיות , את ההקמה של כ 50 מרכזי הכנה יישוביי לשירות בצה , ל" כדי ליצור רצ- טיפולי בי! בתי הספר והרשות המקומית . מרכזי ההכ נה הרשותיי נועדו לרכז את כל הפעילויות ברשות הקשורות בהכנה לצה . ל" אחד התפקידי של המרכזי הוא לתת מענה לאוכלוסיות ייחודיות כגו! עולי חדשי . על פי נתוני ראשוניי של מינהל חברה ונוער במשרד החינו , ומתשובות של רשויות מקומיות מנובמבר 2012 לדוח זה , עולה כי ב כל יישוב שהוק בו מרכז של הכנה לגיוס גדלו שיעורי הגיוס . לדעת משרד מבקר המדינה על מסגרת השולח! העגול לעודד את הקמת של מרכזי כאלה ביישובי שבה מתגוררי יוצאי אתיופיה א פעילות ההכנה לגיוס ) באמצעות עמותות פרטיות ( אינה עונה על צרכיה . מ ע ו ר ב ו ת ה מ ג ז ר ה ש ל י ש י 1. כאמור , משרדי הביטחו! והחינו יחד ע צה " ל עוסקי בהכנה לגיוס של בני הנוער . בד בבד , ג עמותות פרטיות רבות עוסקות בכ . הגדולות שבה! ממומנות בעיקר על ידי משרדי ממשלה ובמקצת! מתרומות . התברר כי הגופי המשתתפי במימו! העמותות הפרטיות  כגו! משרדי הביטחו! , הקל יטה והחינו  אינ מתני את תמיכת בקיו מחקרי הערכה16 ,ולא קבעו לעמותות מדדי הצלחה . 2. נמצא שאי! יד המכוונת ומאסדרת את פעילות העמותות הנתמכות בידי משרדי ממשלה וגופי ציבוריי על פי מיפוי של צרכי . __________________ 15 כגו קורסי מדריכי נוער , הכשרת סגלי וביקור הורי בבסיסי . 16 למעט במקרי של שתי עמותות . 14 דוח שנתי63 ג 3. לאור פעולת! של העמותות זה שני , אפשר היה לצפות כי משרד י הממשלה המממני אות! יקבעו " תו תק! " שיחייב כל עמותה המעוניינת לפעול במסגרת בתי הספר , ועל פיו ייעשה הפיקוח והבקרה עליה! . רק באוגוסט 2012 , עובר למועד סיו הביקורת וכשבועיי לפני שנת הלימודי התשע , ג" פרס מינהל חברה ונוער במשרד החינו נוהל בעניי! זה לשנת הלי מודי התשע "ג. פעילות של משרדי הממשלה בשילוב יוצאי אתיופיה בלימודי הגבוהי השכלה גבוהה משפרת את הסיכויי לתעסוקה , מצמצמת פערי ותורמת להשתלבות חברתית . תכנית החומש שעליה החליטה הממשלה בפברואר 2008 , נועדה לשפר את קליטת יוצאי אתיופיה בחינו , תו כדי מת! תמי כה כלכלית ופדגוגית לסטודנטי במוסדות להשכלה גבוהה . בשנת 2010 למדו כ 286,900 סטודנטי בכל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל לכל התארי , ומתוכ 2,201 סטודנטי ממוצא אתיופי )0.76% ( , כמחצית משיעור באוכלוסייה . שיעור הלומדי לתואר ראשו! בקרב יוצאי אתיופיה גדל בשני 2005  2010 פי שניי לער , והוא עומד על 0.9% מכלל הסטודנטי , א הוא עדיי! כמחצית מהשיעור ביתר האוכלוסייה . מקצועות הלימוד הנפוצי בקרב סטודנטי יוצאי אתיופיה לתואר ראשו! ה בעיקר מתחו מדעי החברה , מדעי הרוח , חינו והכשרה להוראה , עסקי וניהול . מקצת הסטודנטי ל ומדי הנדסה , אדריכלות ומשפטי . פ ע י ל ו ת ש ל מ ש ר ד י ה מ מ ש ל ה 1. המכינות הקד  אקדמיות ) להל!  המכינות ( פועלות באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות ומכשירות את הלומדי בה! לעמוד בדרישות הס- ללימודי הגבוהי . בשנת הלימודי התשע " א למדו בה! כ 1,000 סטודנטי יוצאי אתיופי ה מבי! 12,546 תלמידי )כ8% .(על פי נתוני למ " ס לשנת 2008 , שיעור הנשירה של תלמידי יוצאי אתיופיה מהמכינות היה כ 28.5% לעומת כ 22% ביתר האוכלוסייה . שיעור בוגרי המכינות יוצאי אתיופיה , שלא המשיכו בלימודי גבוהי , היה בשנת 2008 כ59% לעומת כ 41% בכלל האוכלוסייה . 2. בשנת הלימוד התשע " א סייע מינהל הסטודנטי 17 לכ 6,700 סטודנטי עולי , כ2,170 מה יוצאי אתיופיה , והוא תמ בה בסכו הגבוה פי שלושה מהתמיכה בכל סטודנט עולה אחר . מלבד ההעדפה הכספית , סטודנטי יוצאי אתיופיה נהני מהעדפות נוספות רבות בהשוואה לסטודנטי עולי אח רי . כמו כ! מוסדות וגורמי פרטיי תורמי מלגות נוספות לסטודנטי יוצאי אתיופיה . הביקורת העלתה כי אי! תיאו על ידי גור כלשהו בדבר מלגות המיועדות לשכר הלימוד , לדמי קיו ול " מעטפת "18 מכספי שמקור ציבורי  ממשרדי ממשלה , מרשויות מקומיות , ממפעל הפיס וממוסדות ההשכ לה הגבוהה , וכי תיתכ! שונות בתמיכות בסטודנטי יוצאי אתיופיה אשר נתוניה הסוציו  אקונומיי דומי . __________________ 17 המינהל לסטודנטי עולי הוק במשרד הקליטה כדי לעודד את עליית של צעי רי יהודי . באשר ליוצאי אתיופיה , מטרתו להגדיל את שיעור הסטודנטי בקרב כ( שישווה לשיעור בכלל האוכלוסייה . 18 ה" מעטפת " כוללת את סבסוד המגורי במעונות , מימו נסיעות ללימודי , הכוונה מקצועית ועוד . היבטי בקידו שילוב של יוצאי אתיופיה  פגמי מהותיי בניהול תכנית לאומית 15 על פי נתוני למ , ס" מבי! הסטודנטי שהחלו לימודי בשנה ראשונה ב 2011 , שיעור הנושרי מהלימודי באוניברסיטאות היה 19% מיוצאי אתיופיה לעומת11% ביתר האוכלוסייה ; שיעור הנושרי ממכללות אקדמיות היה 13.5% לעומת10% ; ושיעור הנושרי ממכללות להוראה היה 21% לעומת16% בהתאמה . 3. היחידה להכוונת חיילי משוחררי ) להל!  היחידה ( במשרד הביטחו! מסייעת לחיילי על ס- השחרור ולאחריו , והקר! לקליטת חיילי משוחררי ) להל!  הקר! ( מאפשרת ליח ידה להגשי את יעדיה . בתחו קידו ההשכלה פועלות היחידה והקר! להעדפת חיילי משוחררי יוצאי אתיופיה , ומלגת הקיו החודשית שלה במכינה גבוהה פי 1.5 מזו של חייל משוחרר אחר . הקר! תומכת , בי! היתר , במלגות ללומדי בבתי ספר להנדסאי או לטכנאי מוסמכי שבפיקוח המכו! הממשלתי להכשרה טכנולוגית (. ט" מה ) רק 194 תלמידי יוצאי אתיופיה מבי! 22,000 למדו במוסדות שבפיקוח מה " ט בשנת הלימודי התשע " כ) ב 0.9% .( הגור המעודד את הלימודי במוסדות הטכנולוגיי הוא המכללות עצמ! בדר כלל , אול בהתחשב בכ שמקצועות הלימוד הללו מגדילי את אפשרו יות התעסוקה יש מקו שמשרדי החינו והתמ " ת ישקלו דרכי לעודד את יוצאי אתיופיה ללימודי אלה , למשל באמצעות הגדלת מלגות הקיו והמעטפת . 4. האג- לחינו מבוגרי במשרד החינו מקד למידה של מבוגרי עולי חדשי וותיקי , בדר כלל מעוטי השכלה או חסרי השכלה לחלוטי! . בכל הנוגע ליוצאי אתיופיה , האג- הציב לעצמו יעד לקלוט אות בתחומי הלשוני , התרבותי וההשכלתי . לש כ מקיי האג- לחינו מבוגרי , בי! היתר , מסגרת להשלמת השכלה של 12 שנות לימוד המזכה בתעודת גמר , והעלות לתלמיד יוצא אתיופיה היא לכל היותר כ 8,300 . ח" ש לש השוואה , עלו ת מכינה קד  אקדמית לבגרות היא 20,000  30,000" ש ח לתלמיד לשנה , ומרבית המשתתפי 19 במסלול זה אינ ממשיכי ללימודי גבוהי . התוצאות הדלות של התלמידי , לרבות יוצאי אתיופיה , במכינות להשלמת בחינות הבגרות טומנות בחוב! פוטנציאל לתסכול רב לפרט . לדעת משרד מבקר המדינה , על משרד החינו לשקול לעודד , במקרי המתאימי , את הפניית התלמידי , לרבות מיוצאי אתיופיה , למסגרת של השלמת השכלה לבגרות והכשרה תעסוקתית באמצעות האג- לחינו מבוגרי , אשר עשויה להוביל להצלחה רבה יותר ה! במישור הלימודי וה! במישור התעסוקתי , ועלותה א- נמוכה יותר . קידו הייצוג ההול של יוצאי אתיופיה בקרב עובדי השירות הציבורי למרות השיפור שחל בתחו התעסוקה של אוכלוסיית יוצאי אתיופיה ע השני , עדיי! מצבה של אוכלוסייה זו בתחו זה טוב פחות ממצבה של האוכלוסייה היהודית הכללית ושל רבות מאוכלוסיות עולי ממדינות אחרות . 1. ק י ד ו ה י י צ ו ג ה ה ו ל ש ל י ו צ א י א ת י ו פ י ה ב ק ר ב ה ע ו ב ד י ב ש י ר ו ת ה מ ד י נ ה : בתיקו! לחוק שירות המדינה ) מינויי , ( התשי ט"1959 מ 2005 נקבע כי יינת! ביטוי הול , בנסיבות העניי! לייצוג של יוצאי אתיופיה בכלל __________________ 19 מבי כלל התלמידי , לרבות יוצאי אתיופיה . 16 דוח שנתי63 ג הדרגות והמקצועות בקרב העובדי בשירות המדינה בכל משרד ובכל יחידת סמ . נמצא כי היו משרדי ממשלה ויחידות סמ שבקרב עובדיה לא היה כלל ייצוג ליוצאי אתיופיה או ששיעור מכלל העובדי היה נמו במידה ניכרת , ה! יחסית לשיעור במשרדי וביחידות סמ אחרי וה! יחסית לשיעור באוכלוסייה הכללית . 2. ק י ד ו ה י י צ ו ג ה ה ו ל ש ל י ו צ א י א ת י ו פ י ה ב ק ר ב ה ע ו ב ד י ב ח ב ר ו ת ה מ מ ש ל ת י ו ת : בתיקו! לחוק החברות הממשלתיות , התשל "ה1975 מאפריל2011 ) !להל  התיקו! לחוק החברות הממשלתיות ( נקבע , בי! היתר , כי יינת! ביטוי הול לייצוג של יוצאי אתיופיה בקרב העובדי בחברות הממשלתיות המעסיקות יותר מ 50 עובדי . מנתוני שמסרה רשות ה חברות עולה כי שיעור של העובדי יוצאי אתיופיה בחברות הממשלתיות שנבדקו היה כמחצית משיעור מכלל עובדי שירות המדינה ומהאוכלוסייה הכללית  וכי קיימות חברות ממשלתיות שבה! אי! ייצוג הול ליוצאי אתיופיה . 3. ק י ד ו ה י י צ ו ג ה ה ו ל ש ל י ו צ א י א ת י ו פ י ה ב ק ר ב ה ע ו ב ד י ב ת א ג י ד י ה צ י ב ו ר י י : נמצא כי במועד סיו הביקורת , א- לא מועצה אחת של תאגיד ציבורי דיווחה לשר המשפטי לגבי יישו ההוראות בדבר הרחבת ייצוג ההול של יוצאי אתיופיה בקרב עובדי התאגידי הציבוריי , כנדרש בתיקו! לחוק החברות הממשלתיות . 4. ק י ד ו ה י י צ ו ג ה ה ו ל ש ל י ו צ א י א ת י ו פ י ה ב ק ר ב ה ע ו ב ד י ב ר ש ו י ו ת ה מ ק ו מ י ו ת : בשש מתו שמונה רשויות שנבדקו היה שיעור העובדי יוצאי אתיופיה גבוה יותר משיעור באוכלוסייה הכללית , אול בארבע מתוכ! היה שיעור יוצאי אתיופיה בקרב עובדיה! נמו יותר משיעור בקרב תושבי הרשות המקומית . סיוע בדיור למשפחות צעיר ות הממשלה קבעה בהחלטה 3116 כי כדי לאפשר למשפחות צעירות20 להשתלב ביישובי ובשכונות בעלי חת סוציו  אקונומי גבוה יחסית , יינתנו למשפחות הללו , בשני 2008  2012 , עד200 משכנתאות לשנה , ברמת הזכאות המרבית הניתנת לחסרי דירה ) להל!  תכנית המשכנתאות (. נמצא כי במש ארבע שני  מפברואר 2008 ועד פברואר 2012  מומשו רק שתי משכנתאות , כ . במש ארבע שני של כישלו! צור , הותירו משרדי הממשלה האחראי בנושא את תכנית המשכנתאות בתור " אות מתה , " שכלל אינה מקדמת את האוכלוסייה ואת היעדי שלשמ נוצרה . הממשלה החליטה במאי 2012 , בהחלטה4624 ) !להל  החלטה 4624 ( ,בי! השאר , לה ארי את תכנית המשכנתאות ל שני 2014  2016 ולהגדיל את הסכו המרבי של המשכנתה . נמצא כי משרד ראש הממשלה שינה את תכנית המשכנתאות כמענה לפנייה פרטנית של כמה מיוצאי אתיופיה , בלי שהיו בידיו נתוני לגבי שיעור המשפחות הצעירות שהתכנית מתאימה לה! ובלי שבדק את תרומתה האפשרית למימוש מטרת הממשלה . ספק א תכנית המשכנתאות המעודכנת תצליח לקד באופ! מועיל את השגת המטרה שקבעה הממשלה . __________________ 20 משפחות אשר בה שנ י בני הזוג יוצאי אתיופיה , וגילו של ראש המשפחה בה נמו( יותר מ 40  שני . היבטי בקידו שילוב של יוצאי אתיופיה  פגמי מהותיי בניהול תכנית לאומית 17 במסגרת פעולות הממשלה להקל על המשפחות הצעירות בישראל לרכוש דירה , על משרד רה " לגבש , יחד ע המשרדי הנוגעי בדבר , מתווה שיענה ג על צורכי המשפחות הצעירות מקרב יוצאי אתיופיה , ויסתמ על נתוני רלוונטיי לצורכי כלל אוכלוסיית יוצאי אתיופיה ויכולותיה הכלכליות . סיכו והמלצות מדינת ישראל ויהדות התפוצות השקיעו ומשקיעות מאות מיליוני ש "  ח ב20 השני האחרונות בקליטת של יוצאי א תיופיה ; כ , למשל , היקפה הכספי של תכנית החומש המופעלת בידי המדינה מגיעה ל 0.5 מיליארד ש . ח" דוח זה אינו מתיימר לסקור את כלל הפעילות הממשלתית הרחבה שמטרתה לקד את יוצאי אתיופיה ולסייע לה , אול הוא מציג ליקויי בפעילות של משרדי הממשלה בכמה נושאי עיקריי : הח ינו , השירות הצבאי , ההשכלה גבוהה , התעסוקה במגזר הציבורי והדיור . תחומי אלה ה בעלי השפעה מכרעת על מידת שילוב של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית . ממצאי דוח זה מצביעי כי למרות המאמצי הניכרי של משרדי הממשלה בשיתו- המגזר השלישי לקד את יוצאי אתיופיה , הפערי ביניה לבי! האוכלוסייה עדיי! ניכרי . תנאֵ י יסוד לפעולה אפקטיבית של משרדי הממשלה אינ מתקיימי , ובראש ובראשונה ניכר חסרונה של פעולה מתואמת , המונהגת בידי גו- מתכלל שיפעיל ויתא את כלל התקציבי של הממשלה ושל המגזר השלישי , כ שיענו על הצרכי של יוצאי אתיופיה . כמו כ! לא נקבע מהו המינימו ההכרחי שהממשלה תספק כדי לוודא שההשקעה על פני זמ! אינה יורדת לטמיו! , ולכ! משאבי ניכרי מתפזרי על תכניות רבות פעמי ללא בדיקת מועילות! . כ נוצר בזבוז רב , ולעתי משאבי , שיועדו ליוצאי אתיופיה " נספגי " בתקורות כפולות , ולעומת זאת מ שאבי אחרי שיועדו לה כמעט שאינ מנוצלי . ניהול אפקטיבי של המשאבי הרבי , שאת הצור בו מעלה דוח זה , אינו " תרופת פלא " לסגירת הפערי ולשילוב יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית . ואול , אי! ספק כי הוא תנאי יסודי לטיפול שיטתי , יעיל ומועיל בסגירת פערי אלה . ראוי על , כ! כי ממשלת ישראל תפעל לממש באופ! אפקטיבי יותר את תקציבי המדינה , בסיוע יהדות התפוצות , ותפעל לספק מענה המותא לצרכיה של יוצאי אתיופיה . כ יוחש שילוב של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית בצורה המיטבית . ♦ 18 דוח שנתי63 ג מבוא 1. מספר של יוצאי אתיופיה21 בישראל הוא כ 120,000 נ פש 1.5% מאוכלוסיית המדינה ; כשליש מה ילידי האר . בשני האחרונות היק העלייה מאתיופיה הוא כ 1,500 עולי לשנה בממוצע , כמחצית ממספר לפני כעשור22 . אוכלוסיית יוצאי אתיופיה מתאפיינת בגיל חציוני צעיר ובשיעור ילדי גבוה יחסית לאוכלוסייה היהודית הכללית23 ;יוצאי את יופיה רבי יחסית נמצאי אפוא בגילאי הג ובית הספר ובגיל התעסוקה . תהלי! קליט ת של ה עולי  מ אתיופיה ייחודי בשל השוני הניכר בינ יה  לבי מרבית האוכלוסייה באר , לרבות עולי ממדינות אחרות , מבחינת הרקע התרבותי והרקע הכלכלי שממנו באו ומבחינת היעדר החשיפה לאמצעי ט כנולוגיי ול אורח החיי המערבי . העולי מאתיופיה נאלצו אפוא להתמודד ע  בעיות דוגמת המעבר מחיי כפר לחיי עיר , שיכונ באתרי קרווני באר עד קליטת ביישובי קבע , אבד בני משפחה בדר! לאר וניתוק  מבני משפחה שנשארו באתיופיה . מציאות זו יצרה קשיי רבי בתהלי! קליטת , אשר משפיעי במידה רבה ג על ילדי העולי שנולדו באר . מבקר המדינה כבר עסק בדוחות קודמי בקליטת של יוצאי אתיופיה24 , וציי כי הקשיי הרבי שעמדו בפניה בעת עליית ארצה , וחבלי הקליטה שחוו בניסיונותיה להשתלב בחברה הישראלית לא שברו את רוח , וכי יוצאי אתיופיה ומנהיגיה פועלי ללא לאות במטרה להשתלב בחברה הישראלית . עוד ציי מבקר המדינה כי חלק א הצליחו בכ! בצורה מעוררת כבוד , שיכולה לשמש מופת לכוח של אמונה ורצו עז לגבור על כל קושי . 2. מדינת ישראל ויהדות התפוצות השקיעו ומשקיעות ב 20  השני האחרונות משאבי ניכרי בקליטת של יוצאי אתיופיה . למרות השיפור שחל במצבה של אוכלוסייה זו במש! השני , עדיי מצבה טוב פחות ממצבה של האוכלוסייה היהודית הכללית בהיבטי שוני בתחומי החינו! וההשכלה , התעסוקה , השירות הצבאי והדיור , כ! . למשל , שיעור התלמידי יוצאי אתיופיה הזכאי לתעודת בגר ות , העומדת בדרישות הס של האוניברסיטאות , עלה אמנ ע השני , אול הוא כמחצית משיעור הזכאי לתעודה זו באוכלוסייה היהודית הכללית . ג שיעור התעסוקה של יוצאי אתיופיה עלה במהל! השני , אול נותר נמו! בהשוואה לשיעור התעסוקה של האוכלוסייה היהודית הכללית , ואילו שיעו ר העוני וצפיפות הדיור בקרב אוכלוסייה זו גבוה יחסית25 . מצבה של אוכלוסיית יוצאי אתיופיה טוב פחות בתחומי ההשכלה והתעסוקה , ג ממצב של אוכלוסיות עולי ממדינות רבות אחרות כ . 22% מיוצאי אתיופיה נושרי במהל! השירות הצבאי לעומת15% ביתר האוכלוסייה ; שיעור יוצאי אתיו פיה שהיו כלואי ב 2010 בבתי כלא צבאיי היה12%  כפול מהשיעור ביתר אוכלוסיית החיילי26. __________________ 21 יוצא אתיופיה בדוח זה הוא מי שהוא או אחד מהוריו נולד באתיופיה . לעומת זאת לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ) להל למ  ( ס" יוצא אתיופיה הוא מי שהוא או אביו נולדו באתיופיה . 22 " , ס" למ הקהילה ה אתיופית בישראל : לקט נתוני לרגל חג הסיגד " ) הודעה לעיתונות , (23.11.11 ) להל למ  , ס" הודעה לעיתונות , 23.11.11 .( 23 עיבוד לנתוני ש ס " למ ביצע מכו מאיירס ג' וינט  ברוקדייל , פברואר 2012 ) להל  מאיירס ג' וינט  ברוקדייל , 2012 .( 24 ראו , למשל , מבקר המדינה , È˙˘ Á„ 48 ) 1998 ( , בפרק " קליטת תלמידי יוצאי אתיופיה במערכת החינו( עמ , " ' 334 ;מבקר המדינה , È˙˘ Á„ 58 · ) 2008 ( , בפרק " טיפול באוכלוסיות נזקקי מקרב יוצאי אתיופיה " ) להל  È˙˘ Á„ 58 ·( ,' עמ1447 , 1452 ;מבקר המדינה , ˙ ÂËÏÁ‰ Ì¢ÈÈ ˙Ú„ ˙ÂÂÁ ‰¯ÂÓ˘ÏÙ‰ È· ˙ÈÈÏÚÏ ¯˘‡· ‰Ï˘ÓÓ‰ ) 2008 .( 25 מאיירס ג' וינט  ברוקדייל , 2012 ;, ס" למ23.11.11 . 26 אפשר לנמק מצב זה , בי השאר , כפי שיבואר להל , בבעיות הקשורות בפרנסת משפחותיה של חיילי יוצאי אתיופיה . היבטי בקידו שילוב של יוצאי אתיופיה  פגמי מהותיי בניהול תכנית לאומית 19 ג בהיבטי שוני של תחו הרווחה מצבה של אוכלוסיית יוצאי אתיופיה טוב פחות ממצבה של האוכלוסייה הכללית , כ! . למשל , שיעור המשתמשי בסמי והצורכי אלכוהול בקרב בני הנוער יוצאי אתיופיה היה , לפחות בשני עברו , גבוה יותר מזה של בני הנוער בכלל האוכלוסייה27 . שמורה אפוא חשיבות רבה לפעולות שנוקטת המדינה לקידו שילוב של יוצאי אתיופיה בישראל ולשיפור מצבה של אוכלוסייה זו . ואכ , המדינה , בשיתו המגזר השלישי , מפעילה תכניות ייחודיות רבות ומש קיעה תקציבי ייחודיי רבי לשיפור מצבה של אוכלוסייה זו . התחומי המשפיעי ביותר על קידו שילוב של יוצאי אתיופיה ועל חיזוק תחושת השייכות של הפרט לחברה ה החינו! וההשכלה , השירות הצבאי , התעסוקה והדיור . המדינה פועלת לשיפור מצבה של אוכלוסייה זו ג בתחו הרווחה . 3. בחודשי פברואר  אוגוסט 2012 בדק משרד מבקר המדינה מגוו היבטי ופעולות שנעשות לקידו שילוב של יוצאי אתיופיה בתחומי החינו! וההשכלה , השירות הצבאי , התעסוקה במגזר הציבורי והדיור . הבדיקה נערכה בגופי האלה : המשרד לקליטת העלייה ) להל  משרד הקליטה ; ( משרד החינ ; ו! משרד ראש הממשלה ) להל  משרד רה ; (" משרד הביטחו ; משרד הפני ; משרד המשפטי ; משרד התעשייה המסחר והתעסוקה ) להל  משרד התמ ; ל" צה ; (ת" המועצה להשכלה גבוהה ; אוניברסיטת בר  איל ; נציבות שירות המדינה ) להל נש  , (" רשות החברות הממשלתיות ) להל  רשות החברות ה ; ( פרויקט הלאומי לקהילה האתיופית בישראל בע ( ) צ" חל ) מ" להל  החברה ; ( החברה למתנ " סי מרכזי קהילתיי בישראל בע ) מ " להל  החברה למתנ ; ( סי " עמותות ; תאגידי ציבוריי ; וכמה רשויות מקומיות . פעולות לתכלול מאמצי הקליטה של יהודי אתיופיה מדינת ישראל פעלה ופועלת לקליט ת יוצאי אתיופיה במישורי רבי ובמגוו תכניות רחב , והדבר כרו! בהשקעת כספי רבי . פעילות ענפה זאת מחייבת תִ כְ ל)ל  כלומר קביעת גור בעל סמכות אשר יתבונ בתמונה הכוללת על רכיביה ויפעל על פי סמכות שתוענק לו . זאת , לש הגברת התיאו ושיתו הפעולה בי הגורמי השו ני ; למניעת כפילויות ; להערכת תועלת של תכניות אלה מול אחרות ; לניתוח ההישגי והקשיי ; ולמת תמונה מערכתית לממשלה ולציבור על ההוצאות הכרוכות בתכניות ועל אופ השגת היעדי . בתחומי הללו מעורב ג כס שאינו ממשלתי אלא כספי יהדות התפוצות , הרשויות המקומיות , גופי שאינ שלטוניי וגורמי נוספי . להל פרטי על שתי תכניות רב  תחומיות , אשר אמורות היו לנהל ולתכלל את הפעולות לקליטת יוצאי אתיופיה . סדרי הנעת הפרויקט הלאומי לקליטת יהודי אתיופיה ב12.7.01 אימצה ממשלת ישראל את החלטתה28 של הוועדה לתיאו פעולות בי הממשלה לסוכ נות היהודית ) להל  הוועדה (29 , ובמסגרתה הכריזה על פרויקט לאומי לקליטת יהודי אתיופיה __________________ 27 ראו מבקר המדינה , È˙˘ Á„ 58 · ,' עמ1447 , 1459 .האמור מבוסס על מחקרי מ 2003 ו2005 . 28 החל טת הוועדה ות /4  מיו24.6.01 . 29 החלטת ממשלה מס ' 414  מיו12.7.01 . 20 דוח שנתי63 ג בישראל ) להל  הפרויקט הלאומי ( שישמש מסגרת ארגונית להפעלת המאמצי והמשאבי בקליטת של יוצאי אתיופיה , במטרה לייעל , לרכז ולתאמ . בהחלטה נקבע עוד כי צוות משות של הממשלה והסו כנות היהודית יביא לאישור הוועדה תכנית שתיוש במש! עשור . הממשלה החליטה כי הפרויקט הלאומי יפעל מינואר 2002 ויקבל ביטוי בתקציבי הממשלה והסוכנות היהודית . בהמש! להחלטת הממשלה , החליטה הוועדה לפעול לתקצוב הפרויקט הלאומי ב2002 ב30 מיליו דולר במימו שווה של הממ שלה ושל הסוכנות היהודית . עמדת הסוכנות באותה עת הייתה כי הפרויקט יתפרש על פני תשע שני בתקציב כולל של 660 מיליו דולר . לש הפעלת הפרויקט הלאומי הוקמה במאי 2004 החברה , שאמורה היית ה לשמש המסגרת המשפטית ליישו החלטת הממשלה ולתכלול הפרויקט . החברה נמצאת בבעלות משותפת של איחוד הקהילות היהודיות , הסוכנות היהודית , קר היסוד 'ג , וינט  ישראל ) להל הג  ' וינט ( ונציגות הקהילה האתיופית . בראשית 2005 הסכימו נציגי הממשלה ובעלי החברה כי השתתפות הממשלה לאותה שנה תועבר באמצעות תקנה ייחודית בתקציב משרד הקליטה . עוד נקבע כי לצור! קי דו הפרויקט הלאומי יוקמו לפרויקט מועצה , ועד מנהל )ועדת כספי , אשר בה ישתתפו נציגי מטע משרדי הממשלה30. ˙˘Ó 2005 ‰¯·ÁÏ ÌÈÙÒÎ ‰˘ Ïη ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó ¯ȷډ ÍÏȇ . Ï˘ÓÏ ÍÎ , ÌÈ˘· 2010 - 2012 Î ‰Ï ¯ȷډ - 10 ˘ ÔÂÈÏÈÓ " ‰˘· Á , Î ‰ÙÈÒ‰ ‡È‰Â - 11 ˘ ÔÂÈÏÈÓ " Á ˙ÂÓ¯˙Ó 31 , ÌÈ˘· ÚˆÂÓÓ‰ ‰·Èˆ˜˙ 2010 - 2012 Î ‰È‰ - 22 ˘ ÔÂÈÏÈÓ " ‰˘Ï Á - Î - 8% ˙Ó˜‰ ÏÚ ‰ËÏÁ‰‰ ˙Ú· ˙ÂÎÂÒ‰ ‰ÚÈ·‰˘ ‰„ÓÚ‰ ÈÙÏ ˘¯„‰ ÚˆÂÓÓ‰ È˙˘‰ ·Èˆ˜˙‰Ó ÈÓ‡ω ˘È¯ى . עוד נמצא כי בעקבות מיעוט המקורות הכספיי שהועמדו לרשותה , התמקדה החברה בהפעלת תכניות , באמצעות זכייני , המי ועדות לבני נוער יוצאי אתיופיה ובכלל זה תכניות סיוע לבגרות .32 ¯„ÒÓ‰ ÔÂÈÚ¯‰ ÈÎ ‡ˆÂÈ , ‰Ï˘ÓÓ‰ ˙ËÏÁ‰ ÈÙÏ , ˙ÏÏÎ˙Ó ˙¯‚ÒÓ ˙Ó˜‰ Ï˘ , ‰Î¯Ή ÌÈ·¯ ÌÈÙÒÎ ˙Ú˜˘‰· , ˜Á˘ ; ωÈ ÊÎȯ˘ ÛÒ ۂ ‰˘ÚÓÏ ‰Îω ‰˘ÓÈ˘ ‰¯·Á‰ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰Ó ˜ÏÁ ¯Â·Ú ˙ÂÈÎÂÈÁ ˙ÂÈÎ˙ 33. תכנית החומש תקצובה ויישומה של תכנית לאומית מחייבי ג ראייה תקציבית וארגונית רחבת היק וארוכת טווח . לש כ! ראוי לקבוע תקציב רב  שנתי במסגרת תכנית רב  שנתית . ואכ , בפברואר 2008 אישרה הממשלה את החלטה3116 ) להל  החלטה 3116 ( בעניי תכנית חומש לשני2008  2012 , שמטרת ה לשפר את קליטת יוצאי אתיופיה ) להל  תכנית החומש (. זאת , בהמש! להמלצות ועדת " מנכ לי בראשות מנכ " ל משרד ראש הממשלה דאז , מר רענ דינור . יישו התכנית הוטל על משרד __________________ 30 על פי תקנונה ועל פי המתקיי הלכה למעשה ; המדיניות , התכניות והתקציב של החברה נקבעי בהתא להחלטות מועצת הפרויקט הלאומי ובכפו לה . 31 לעניי השלכותיה של התלות בתרומות ראו להל בפרק על ניהול תכניות תגבור לבגרות . 32 ראו להל בפרק על ניהול תכניות תגבור לבגרות . 33 ראו להל בפרק על ניהול תכניות תגבור לבגרות . היבטי בקידו שילוב של יוצאי אתיופיה  פגמי מהותיי בניהול תכנית לאומית 21 הקליטה , על משרד הבינוי והשיכו ) להל  משרד השיכו , ( על משרד הרווחה , על משרד החינו! ועל משרד התמ "ת. הממשלה ג קבעה כי מטרת תכנית החומש היא לשפר את קליטת של יוצאי אתיופיה באמצעות מענה רב  תחומי בנושאי חינו! , רווחה , תעסוקה , שיכו וקליטה . החלטה 3116 קבעה כי תכנית החומש תמקד מאמ בשני נתיבי : 1. אוכלוסיית יוצאי אתיופיה הצעירי : תכניות שונות בתחו החינו! הה , שכלה גבוהה , השירות הצבאי , התעסוקה והדיור יסייעו לצעירי הללו להשתלב בחיי האזרחיי ובפעילות המשקית ) להל  טיפול רוחב (. 2. שכונות שבה שיעור גבוה של יוצאי אתיופיה : הממשלה קבעה כי יינת טיפול ממוקד ב 15 יישובי שבה יש שכונות הכוללות שיעור גבוה במיוחד של יוצאי אתיופיה ) להל  טיפול ממוקד (. ראוי שמאמצי הממשלה לקליטת יוצאי אתיופיה יתבססו על עקרונות שמטרת לקד אוכלוסיות חלשות . בכלל זה ראוי , בי השאר , שתכנית החומש תפעל בהתא למגבלת המשאבי , תקבע יעדי מדידי ותבנה מערכת של שיתו ותיאו בי כל המשתתפי בתכנית . בביק ורת זו בח משרד מבקר המדינה לפי מבחני אלה את סדרי ביצועה של תכנית החומש והעלה ליקויי מהותיי בהכנת התוכנית , בקביעת יעדי ומדידת , ובתיאו בי משתתפי התכנית , כמפורט להל : מגבלת משאבי ומחויבות תקציבית רב  שנתית בכל תכנית סיוע יש להניח כי קשה לגייס את כל המשאבי הדרושי ליישו כל הצרכי שיאותרו . לכ צריכי מגבשי התכנית לקבוע סדרי עדיפויות , על מנת למצות את המשאבי באופ מיטבי . זאת , בעיקר כאשר מדובר בתחומי שבה נדרשת מחויבות ממשלתית  תקציבית מעבר לטווח הקצר , כגו בתחו החינו! . ואמנ , הממשלה קבעה סדר עדיפות ב רור בתכנית החומש והתמקדה , כאמור , בצעירי וביישובי שבה שיעור גבוה של יוצאי אתיופיה . לש כ! ייעדה הממשלה תקציב של כ 870 מיליו ש ח " להפעלה בשני 2008  2012 . ‰ËÏÁ‰· ‰Ú·˜ ‰Ï˘ÓÓ‰ ÈÎ ‡ˆÓ 3116 ÂÓÎÂÒÈ ‰˘ÂÓÈÓÏ ˙¯˜Ӊ ˙ÈÎ˙‰ Úˆȷ ·ˆ˜˘ „¯Ù· ·Èˆ˜˙ ˙˘ Ïη . Èȉ„ ·¯ ˙ȷȈ˜˙ ˙·ÈÂÁÓ ‰ÓȘ‰ ‡Ï ‰Ï˘ÓÓ‰  - ˙ÈÎ˙Ï ˙È˙˘ ·¯ ωÈ ˙¯˘Ù‡Ó‰ ˘ÓÂÁ‰ - ȇ¯ ‰È‰˘ ÈÙÎ ˙ÈÎ˙‰ Ï˘ È˙˘ . זאת ועוד , במסגרת דיוני התקציב לשני 2009  2010 התקבלה במאי2009  כשנה ושלושה חודשי לאחר ההחלטה על תכנית החומש  החלטת הממשלה 188 ) להל  החלטה 188 .( בהח לטה זו קבעה הממשלה כי לנוכח המצב הכלכלי דאז , יקוצ התקציב הכולל של התכנית ל 700 מיליו ש " ח וכי מש! יישומה יואר! בשנה נוספת ; כ הוחלט להנחות את שר האוצר שרק במסגרת התקציב של השני 2009  2010 תיקבע תקנה תקציבית ייחודית למימוש התכנית , ושהמימו לכלל תכנית החומש יהיה מתקציבי המשרדי . ˙ÈÎ˙‰ ۘȉ· ¯ÎÈ ıˆȘ ÏÚ ‰ËÈÏÁ‰ ‰Ï˘ÓÓ‰˘ ‡ÂÙ‡ ‡ˆÓ , ·¯ ˙¯‚ÒÓ Ú·˜Ï ÈÏ· - ‰˘ÂÓÈÓ ˙‡ ¯˘Ù‡˙˘ ˙È˙˘ . 22 דוח שנתי63 ג בעקבות החלטת הממשלה הגישו יו " ר המטה החברתי של עולי אתיופיה בישראל והאגודה הישראלית למע יוצאי אתיופיה עתירה לבג "  כנגד ממשלת ישראל34 ,ובה הועלו טענות שעיקר :  אי יישו החלטה 3116 ; התנגדות לקיצו התקציבי בהחלטה188 ; אי הקצאה הלכה למעשה של התקציבי המופחתי , בי השאר , כיוו שאינ מעוגני בתקנות תקציביות ייחודיו ת בתקציבי המשרדי לטובת תכנית החומש . נמצא כי רק בעקבות העתירה לבג "  החליטה הממשלה ב החלטה 1979 מיולי2010 ) להל  החלטה 1979 (לערו! מחדש את התכנית , כ! שמועד סיו התכנית יהיה ב 2013 ולא ב 2012 , והיקפה הכספי יעמוד על כ 481 מיליו ש " ח לשני 2010  2013 . עוד נקבע שיחול שינוי מסוי בדגשי התכנית , כ! שמספר היישובי בטיפול הממוקד יפחת מ 15 ל7 יישו בי . בעקבות השינוי טופלו רק כ 65% משיעור האוכלוסיי ה שנקבע בתכנית המקורית . ע זאת נשמר תקציבו השנתי של טיפול הרוחב בתכנית החומש . השינוי העיקרי בהחלטה 1979 ,בהשוואה לגרסותיה הקודמות של תכנית החומש , היה בכ! שבפע הראשונה הוכ לתכנית תקציב רב  שנתי לשני 2010  2013 ,ונקבע כי כ 55 מיליו ש " ח מהתקציב הרב  שנתי של התכנית יינתנו כתוספת ממקורות משרד האוצר . עוד נקבע כי תקציבי התכנית ינוהלו רק באמצעות תקנות ייחודיו ת. ˙ÈÎ˙‰ ˙ÏÚÙ‰ „ÚÂÓÓ ÌÈÈ˙˘Î ¯Â·ÚÎ ˜¯˘ ‡ÂÙ‡ ‡ˆÂÈ , ‚·Ï ‰¯È˙Ú ˙˘‚‰ ¯Á‡Ï ˜¯Â " ı , ˜ÏÁ ˜Â˙ ˘ÓÂÁ‰ ˙ÈÎ˙ ‰·ˆÂÈ ‰ÂÂ˙Ó· ˙ÈÎ˙‰ ˙ÏÚÙ‰ ˙‡ ÂÚÓ˘ ÌÈÒÈÒ·‰ ÌÈȘÈÏ‰Ó ·¯ - È˙˘ , ·¯ ·Èˆ˜˙ Ú·˜ ‰Ê ÏÏη - ÌÈ·‡˘Ó‰ ˙Ï·‚ÓÏ Ì‡˙‰· È˙˘ . סדרי שיתו ותיאו אגב ניהול תכנית החומש כיוו שתכנית רב  שנתית עשויה לשלב גורמי רבי בשלטו המרכזי , בשלטו המקומי ובגופי נוספי , היא צריכה להַבנות תהליכי של שיתו ותיאו ה בשלבי של הגדרת סדרי העדיפויות , היעדי והתכניות וה בהליכי הביצוע . השיתו והתיאו אפשר שייעשו במסגרת הפרויקט  על ידי רשות סטטוטורית , על ידי מינהל אזורי או על ידי גופי תיאו שאינ מובְ ני , ובלבד שיוגדרו בבירור הגורמי האחראיי וה מוסמכי . נהוג בממשל הישראלי שהתכניות הרב  שנתיות והבי  משרדיות מובלות על ידי משרד רה . " משרד זה , המשמש מטה מרכזי לתיאו בי  משרדי35 , צבר במהל! השני ניסיו רב בנושא זה . במקרי אחרי מונהגות תכניות רב  שנתיות על ידי גו ייעודי , כגו הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המ יעוטי במשרד רה , " אשר נועדה לקד את מגזרי המיעוטי36 ,או על ידי משרד ממשלתי . תפיסתו של משרד רה "  היא שככל שהתחו מוגדר פחות וככל שנדרש שיתו פעולה בי  משרדי הדוק יותר , ראוי כי הוא זה שיוביל את התכנית הבי  משרדית . החלטה 3116 התגבשה על סמ! מסקנות ועדה בי מש  רדית בראשות מנכ " ל משרד רה "  דאז , ולכ האג לתכנו מדיניות במשרד זה ריכז את הכנת תכנית החומש . ואול , הלכה למעשה קבעו שתיי __________________ 34  " בג7708/08 ÂÈ " ȇˆÂÈ ÔÚÓÏ ˙Èχ¯˘È‰ ‰„‚‡‰Â χ¯˘È· ‰ÈÙÂÈ˙‡ ÈÏÂÚ Ï˘ È˙¯·Á‰ ‰ËÓ‰ ¯
‰ÈÙÂÈ˙‡ ' χ¯˘È ˙Ï˘ÓÓ , תק על 2011 ) 2(, 3367 . 35 לעניי ז הו ראו מבקר המדינה , È˙
˘ Á„ 52 · ,עמ ' 19  32 ;מבקר המדינה , È˙
˘ Á„ 61 · ) 2011 ( , בפרק " הטיפול במחלוקות בי  משרדיות מתמשכות ' עמ , "17  18 . 36 החלטת הממשלה מס ' 1204 , מיו15.2.07 . היבטי בקידו שילוב של יוצאי אתיופיה  פגמי מהותיי בניהול תכנית לאומית 23 מהחלטות הממשלה בעניי תכנית החומש37 כי משרד הקליטה יהיה המשרד המתכלל את תכנית החומש . ˙ ¯ ·Â È  Î ˙ ˙ Ï Ú Ù ‰ Ï ‰ ¯  ˙ ¯ „ Ú È ‰ - ˙ Â È ˙  ˘ :על רקע תכניות רבות וניסיו העבר בניהול פרויקטי ראוי שתהיה בידי ממשלת ישראל ומשרדיה תורה כתובה וסדורה באשר להפעלת תכניות רב  שנתיות . ראוי לבסס תורה זו על ניסיו העבר ולהנחילה לכלל משרדי הממשלה . תורה זו אמורה לשמש ה כלי הדרכה וחניכה וה כלי לבחינה ולבקרה א הולכי בתווא י שנקבע . ‰¯ „¯˘Ó È„È· ‰Ê ÏÏη ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó È„È· Ôȇ ÈÎ ‰ÏÚÓ ‰˜È„·‰ " Ì , ‡Â‰˘ , ¯ÂӇΠ, ˙ÂÈÓÂ‡Ï ˙ÂÈÎ˙ Ï˘ ÔÓ¢ÈÈ ˙‡ ÏÈ·ÂÓ‰ „¯˘Ó‰ , ·¯ ˙ÂÈÎ˙ ωÈÏ ‰·Â˙Î ‰¯Â˙ - ˙ÂÈ˙˘ . „ÂÚ ˙‡Ê , ‰¯ „¯˘Ó ÈÎ ‡ˆÓ ‡Ï " ÂÈ„È· ¯˘‡ ڄȉ ˙‡ ‰ËÈϘ‰ „¯˘ÓÏ ¯È·Ú‰Ï ÏÚÙ Ì Î˙ ωÈÏ Ú‚Â‰ Ïη ·¯ ˙ÂÈ - ˙ÂÈ˙˘ , ıÂÚÈÈ ˙ÂÚˆÓ‡· Ï˘ÓÏ , ‡ ˙È˙Ù˜˙ ÔÂÈ„ ˙ˆÂ·˜ ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó Ï˘ ÈÂÂÈÏ ‰ÎÈÁ , ˘ÓÂÁ‰ ˙ÈÎ˙ ˙ÏÚÙ‰ Ï˘ ÌÈ¢‡¯‰ ‰È·Ï˘· ˙ÂÁÙÏ . ‰¯ „¯˘Ó " ÈÎÂ˙ Ú„È ¯È·Ú‰ Ì , ÂÓˆÚÏ˘Î ·Â˘Á , „¯˘Ó· ˙ÂÈÈ„Ó ÔÂÎ˙Ï Û‚‡· ‰È‰˘ ˘ÓÂÁ‰ ˙ÈÎ˙ ˙Î‰Ï Ú˜¯· ˜ÒÚ , ÌÈÁ˜Ï ˙ÏÁ‰· ‡Ï ͇ . ‡ˆÂÈ È˙ÎÏÓÓ ÈÏÎ ˙Ή ‰ÓÊÈ ‡Ï ‰Ï˘ÓÓ‰ ÈÎ ‡ÂÙ‡ - ‰Î¯„‰Ï ÈÓ˘¯ , ‰¯˜·ÏÂ Ú„È ˙¯·Ú‰Ï ·¯ ˙ÂÈÎ˙ ˙ÏÚÙ‰Ï Ú‚Â‰ Ïη - ˙ÂÈ˙˘ . ÌÈ„¯˘Ó‰ „Á‡ È„È· ‰ÊÎ ÈÏÎ ˘È ̇ , ‡Â‰˘ ȯ‰ ÏÁÂÓ ¯·ÚÂÓ Âȇ . ‰Ï˘ÓÓ‰ „ˆÓ ‰¯„Ò‡ ·ÈÈÁÓ‰ È„ÂÒÈ Ì‚Ù Â‰Ê . בהיעדר תורה כתובה , מועברת " תורה שבעל פה " להפעלת תכנ יות רב  שנתיות . תורה שבעל פה זו , שהוצגה לביקורת על ידי נציגי משרד ראש הממשלה , משקפת עקרונות משותפי לתפעול תכניות  רב שנתיות ובי  משרדיות ובה : הצור! בשיתו פעולה בי  משרדי ותיאו הפעילות הבי  משרדית באמצעות ועדת היגוי עליונה ; ועדות משנה המתמקדות בנושא מסוי ; שיתו המגזר השלישי ושותפי אחרי בוועדות אלה כדי להבטיח שהתכנית הרב  שנתית תשמש מנו לתיאו ולמיצוי כל התקציבי המושקעי ; אחריות הגור המתכלל להבניית שיטות עבודה המבטיחות ניהול בי  משרדי ובי  מגזרי ; ומינוי פרויקטור המשמש זרוע ביצוע של ועדת ההיגוי . ג א ה ייתה תורה סדורה , וקל וחומר בהיעדרה , נדרש מעקב  ולו עקי  של משרד מטה מרכזי כגו משרד " רה  על פרויקט לאומי מעי זה , ובכלל זאת על דרכי ניהולו . הביקורת העלתה כי בכל הנוגע לתכנית החומש , משרד רה "  לא עשה זאת באופ שוט . ‰ Ë È Ï ˜ ‰ „ ¯ ˘ Ó È „ È Ï Ú ˘ Ó Â Á ‰ ˙ È  Î ˙ ˙ Ï Ú Ù ‰ : המשימה הוטלה על משרד הקליטה , שהחל לפעול על בסיס מיטב ניסיונ , ו וכאמור לא על בסיס ניסיו רבגוני בי  משרדי . משרד הקליטה מינה פרויקטורית לתכנית , אשר עסקה בשני נושאי מרכזיי : ניהול תקציב החומש של משרד הקליטה ותכלול בי  משרדי של תכניות ספציפיות . בכל הנוגע לטיפו ל הממוקד בשכונות משרד השיכו 38 ,הקי משרד הקליטה , בשיתו המשרדי השותפי לתכנית , ועדת היגוי עליונה , וכ ועדת היגוי עירונית  שכונתית בראשות ראש הרשות המקומית או נציגו ובהשתתפות נציגי התושבי , נציגי הגופי המקצועיי ונציגי המגזר השלישי . ועדה זו אמורה הייתה להק י ועדות משנה לפי תחו טיפול . ע זאת , נדבכי חשובי בניהול תכנית החומש , בייחוד בנושא טיפול הרוחב , לא הוקמו כלל או שלא הופעלו כנדרש . משרד הקליטה לא מילא אפוא את תפקידו כמנחה  על וכמנווט , כמפורט להל : __________________ 37 החלטה3116 והחלטה1979 . 38 באחריות אג שיקו שכונות חברתי שבמשרד השיכו . 24 דוח שנתי63 ג 1. החלטה3116 קבעה כי המשרדי השותפי לתכנית החומש ידווחו לגור האחראי במשרד הקליטה פע בארבעה חודשי על ההתקדמות בביצוע התכניות השונות ועל מימוש התקציב . לצור! כ! הקי האחראי מטע משרד הקליטה למימוש תכנית החומש המשנה למנכ , ל" מר חנו! צמיר ) להל  המשנה למנכ , (ל" ועדה בדרג של סמנכ " לי המשרדי , שתפקידה היה לתא ולהתוו ת מדיניות ) להל  ועדת קודקודי (. בבדיקת מבקר המדינה נמצא תיעוד רק ל 12 פרוטוקולי של ועדת הקודקודי משנת2008 ועד סיו הביקורת . לשכת המשנה למנכ " ל משרד הקליטה הסבירה לצוות הביקורת39 כי " מדי מספר חודשי מתקיימות ישיבות קודקודי של תכנית החומש , א! פרוטוקולי מופצי כאשר מתקבלות החלטות מהותיות בלבד ". ÌÈ·Â˙Ή ÌÈϘÂËÂ¯Ù‰Ó ˜ÏÁ ÈÎ ˘È‚„Ó ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó , ‰˘Ó‰ ȯ·„Ï ¯˘‡ ÎÓÏ " ˙ÂÈ˙Â‰Ó ˙ÂËÏÁ‰ ‡·Â‰ ̉·˘ ‰Ï‡ ̉ Ï , ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó Ï˘ ÁÂÂÈ„· ˜ÒÚ ˙˜ÒÓ ˙˜Ò‰Â ÏÂÏÎ˙ Ï˘ ˙ÂÏÂÚÙ ÌÈÓÂÎÈÒ Â‚Èˆ‰ ‡Ï ˙ÈÎ˙· ÌÈÙ˙˙˘Ó‰ . 2. התכנית היא רחבת היק ומחייבת התמחויות וחלוקות משנה . ואול , בכל הנוגע לתכנית החומש לא נמצא כי משרד הקליטה הקי ועדות משנה נושאיות , דוגמת ועדות היגוי לתחו החינו! , השירות הצבאי או ההשכלה הגבוהה . ועדות היגוי מעי אלה יכלו לקד נושאי ייחודיי ,  ובד בבד לשת ולתכלל א ת פעילות של גורמי מהמגזר השלישי או א של תכניות ממשלתיות אחרות , שיועדו בחלק ליוצאי אתיופיה . בה בעת , נמצא כי תפיסתו של משרד הקליטה הייתה כי כל משרד מתכלל את פעילותו בתחו תכנית החומש , ובהתא שולח את נציגו הרלוונטי לוועדת הקודקודי . לא נמצא כי משרד הקליט ה פעל להבטיח שכל אחד מהמשרדי יבצע את הנדרש ממנו , כלומר יקי מסגרת שבה כל הגורמי המתקצבי נושא מסוי יתאמו את פעילות , בי שה פועלי כחלק מתכנית החומש בי שלאו , בי שה חלק ממשרדי הממשלה ובי שה חלק מהמגזר השלישי . לא זו א זו , משרד הקליטה לא הקפיד שאגפי ו שלו יפעלו בתיאו ע המשרדי השותפי בתכנית החומש ) ראו להל בפרק על ניהול תכניות תגבור לבגרות (. היעדר ראייה תקציבית ורעיונית אחודה 1. מלבד תקציב תכנית החומש , זכאי יוצאי אתיופיה לתקציבי נוספי , שאינ מיועדי רק לה כ! , , למשל , תכניות או תקציבי המיועדי  לנוער בסיכו , אשר רק חלקו נמנה ע יוצאי אתיופיה ) להל  תקציבי שאינ ייעודיי (.  אפשר היה לצפות כי משרד הקליטה או גורמי האוצר ימפו את כלל התקציבי הממשלתיי כדי להבטיח ראייה ממשלתית כוללת . נמצא כי רק בפברואר2012 , ארבע שני לאחר החלטת הממשלה3116 ,פנה ס ג החשב הכללי לחשבי משרדי הממשלה והודיע כי החשב הכללי , בתיאו ע משרד הקליטה , מבקש למפות את כלל ההוצאות של משרדי הממשלה במגוו התכניות המסייעות ליוצאי אתיופיה . ואול , ניסיו המיפוי לא צלח כיוו שהחשב הכללי בסיוע המשרדי לא הצליחו לאתר מתו! התקציבי שאינ ייעודיי  את התקציבי שיועדו לבני הקהילה . בתשובתו מנובמבר2012 מסר אג החשב הכללי כי לדעתו פיתרו ראוי הוא הקמת ועדה בי  משרדית בראשות מנכ " ל משרד הקליטה בהשתתפות נציגי ממשרדי האוצר , החינו! , התמ ת " __________________ 39 ב מכתבה מיו 24.6.12 . היבטי בקידו שילוב של יוצאי אתיופיה  פגמי מהותיי בניהול תכנית לאומית 25 והשיכו . על הוועדה יהיה להמלי בפני הממשלה על היערכות לחידו ש תכנית החומש ועל גיבוש ראייה כוללת שתספק תמונה תקציבית מלאה וסדרי עדיפויות ברורי . ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ÈÂÁÈ„ ‡ÏÏ ‰Ê ÈÂÙÈÓ Úˆ·Ï ˘È , ‰ÏÚÙ‰Ï „ÂÒÈ È‡˙ Â‰Ê Ô΢ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈÏ ÌÈ„ÚÂÈÓ‰ ‰Ï˘ÓÓ‰ ȷȈ˜˙ Ï˘ ‰ÏÈÚÈ . ÈÎ ¯ÈÚÓ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó Ï˘ ȯ٠‡Â‰ ȷȈ˜˙ ÈÂÙÈÓ ÈÒÈÒ· „„Ș ÔÂÎ˙ , ȇˆÂÈ ˙ËÈϘ ÔÈÈÚÏ ˜¯ ‡Ï ÔÂÎ ¯·„‰Â ˙ÂÈÎ˙ ÌÈ˘È¯٠Ô‚ÓÏ Ì‚ ‡Ï‡ ‰ÈÙÂÈ˙‡ . ¯Á‡ ÔÂ˘Ï , ÔÂÎ˙Ï ÈÁ¯Î‰ ÈÏÎ Â‰Ê , ÔÂÎÒÈÁÏ , ÂÚÈÈÏ Ï ˙ȷȈ˜˙ ˙ÂÙȘ˘Ï . È˙Â‰Ó Ì‚Ù ‡Â‰ ¯„Úȉ . 2. È ‡ - È ˘ È Ï ˘ ‰ ¯ Ê ‚ Ó ‰ ˙ Â Ï È Ú Ù È Â Ù È Ó : עוד ממבצע משה השתתפו יהדות התפוצות וג ופי שוני מהמגזר השלישי במימו פעולות ובהפעלת תכניות שמטרת לקד את יוצאי אתיופיה . תקציבי אלה , חלק בסכומי ניכרי , שימשו " מכפיל כוח " לפעולות שיזמה הממשלה . בהתא להחלטה 3116 נדרש משרד הקליטה , מתוק היותו הגו המתכלל , למפות עד סו שנת 2008  את כלל התקציבי המושקעי באמצעות המגזר השלישי , ובמידת הצור! לבצע התאמות בתכנית החומש . כ! יכול היה משרד הקליטה לתא טוב יותר את הפעילות בי כלל הגורמי העוסקי בסיוע ליוצאי אתיופיה ולזהות עשיית יתר או תת  עשייה בתחומי שוני . נמצא כי ב 2008 הזמי משרד הקליטה , מחברה פרטית , מיפוי של התקציבי והפעילויות של גופי המגזר השלישי לקידו יוצאי אתיופיה . ואול , הדוח נגנז כיוו שנמצאו בו שגיאות וכיוו שלא עסק בכלל הגופי המטפלי ביוצאי אתיופיה . למרות האמור , לא נמצא כי משרד הקליטה תיק את הדוח ועדכ את בסיס הנתוני לשנת 2012 ,כ! שיכלול א ת כל הגופי המטפלי בנושא . ȘÏÁ ÌÈÂ˙ ÒÈÒ· ‰È‰ ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó È„È· ÈÎ ‡ÂÙ‡ ‡ˆÂÈ , ˙ÂÈÂÏÈÙÎ ÚÂÓÏ Â˙ÏÂÎÈ ÍÎÈÙÏ ˙Ï·‚ÂÓ ‰˙Èȉ ÌȯÒÁ ¯˙‡Ï . ωȉ Èӯ‚ È„È· Ú„ÈÓ ¯„ÚÈ‰Ï ¯˘‡· Ì‚ ÔÂÎ ‰Ê Ì‚Ù ¯ˆÂ‡‰ „¯˘Ó·˘ ‰¯˜·‰Â . ¯·„ Ï˘ ÂÓÂÎÈÒÏ , ˙ÏÏÂÎ ‰ÂÓ˙ ‰˙Èȉ ‡Ï χ¯˘È ˙Ï˘ÓÓÏ · ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈÏ ˙¢„˜ÂÓ‰ ˙ÂÈÎ˙‰ ¯·„ .  אי קביעת מדדי כמותיי לבדיקת הצלחת התכנית כל תכנית , ובוודאי תכנית חומש , צריכה לקבוע יעדי בני השגה ויעדי מדידי , ככל שנית , לבחינת השגת המטרות . הממשלה עוד בהחלטה 3116 הנחתה את משרד הקליטה לקבוע , בשיתו המשרדי השותפי  בתכנית החומש , מערכת של מדדי תוצאה . נוס על כ! , המשרד אמור היה להפעיל תכנית מעקב ובקרה . ממסמכי של משרד הקליטה ומשרד ראש הממשלה מפברואר 2008 ומינואר2011 , שבה הוצגו המדדי לבחינת התכנית עולה , כי המדדי נחלקי לשלושה : 1. מדדי תשומות  מדדי הכוללי את המ שאבי המושקעי בתכנית החומש . 2. מדדי תפוקות  מדדי המודדי את היק הפעילות . 3. מדדי תוצאות  מדדי המודדי את הצלחת התכנית בהשוואה ליעדי כמותיי שנקבעו מראש . למשל , שיעור יוצאי אתיופיה שמצב השתפר בהשוואה למצב ההתחלתי בטר הפעלת תכנית החומש . 26 דוח שנתי63 ג בדיקת משרד מ בקר המדינה מעלה כי אמנ משרד הקליטה מפעיל מדדי תשומות ותפוקות לבחינת תכנית החומש , אול ארבע שני לאחר החלטת הממשלה 3116 , טר נבדקו ביצועי התכנית באמצעות מדדי תוצאות . דהיינו , אי בידיו של משרד הקליטה מידע בדבר הצלחת תכנית החומש . זאת ועוד , בהחלטה 3116 נקבע כי במהל! שנת 2011 יגיש משרד הקליטה לוועדת השרי לענייני עלייה , קליטה ותפוצות תוצאות בחינה מפורטת של התכנית , ובכלל זאת בדיקה באיזו מידה עמדה התכנית ביעדיה וכיצד משפיע הדבר על ההמש! . נמצא כי בהיעדר מדדי תוצאות , ג הדיווח הנדרש לא הוגש . ועדת השרי לא יכלה אפו א לבחו א תכנית החומש משיגה את יעדיה , וא לא  אילו שינויי יש לעשות . בתשובתו מדצמבר 2012 ציי משרד הקליטה כי תכנית החומש , מתוק היותה תכנית רב  שנתית , כוללת תכניות רבות אשר מקדמות תהליכי המתפרשי על פני שני , לכ בחלק מהמקרי טר נית לבדוק את השפעת של התכניות . במקרי שבה נית לבחו תכניות בהתא למדדי התוצאה , הנושא נבדק בימי אלו , ותוצאות המדידה יפורסמו בנפרד . ‰·Â˘Á ‰Î ˙È˙˘ ˘ÓÁ ˙ÈÓÂ‡Ï ˙ÈÎ˙·˘ ¯È·Ò ‰Ê Ôȇ ÈÎ ¯ÈÚÓ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó , ¯ÎÈ ÌÈ·‡˘Ó ۘȉ· , ˙ÂÈÎ˙‰Ó ˜ÏÁ ˙ÂÁÙÏ ÂÁ· Ì¯Ë ‰˙ÏÚÙ‰ Ï˘ ÌÈ˘ Ú·¯‡ ¯Á‡Ï ˘ÓÂÁ‰ ˙ÈÎ˙· ˙ÂÏÂÏΉ , ‰Ï˘ÓÓ‰ ˙ËÏÁ‰· ˘¯„Î ‰‡ˆÂ˙ È„„ÓÏ Ì‡˙‰· . ✯ ˘ÓÂÁ‰ ˙ÈÎ˙ ÏÏÎ˙ÓΠ„ȘÙ˙ ˙‡ ˙‡ÈÎ ‡ÏÈÓ ‡Ï ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó˘ ‡ˆÂÈ ¯ÂÓ‡‰ ÏÏÎÓ , ¯Ê‚Ó‰ ȷȈ˜˙ ˙‡Â ÌÈÈ˙Ï˘ÓÓ‰ ÌȷȈ˜˙‰ ˙‡ ÏÏÎ˙Ï ÛÂÓ ˘Ó˘˙ ˙ÈÎ˙‰˘ ÌÂ˜Ó·Â È˘ÈÏ˘‰ , ˙ÂÏÈÚÈ· ˆ˜ÂÈ˘ ÍÎ , ‰˘ÚÓÏ ‰Îω ‰ÎÙ‰ ‡È‰ ÛÒ ˙ÂÈÎ˙ ı·˜ÓÏ . בתשובתו מדצמבר2012 מסר משרד הקליטה כי בהחלטת הממשלה3116 , המקו היחיד שבו ניתנה למשרד הקליטה יכולת פיקוח הי ה בנושא ריכוז וביצוע של התקציבי התוספתיי בתכנית החומש , שאמורי היו לעבור דרכו . א שבהחלטה 1979 נקבע כי התקציבי התוספתיי יוע ברו למשרדי המשתתפי בתכנית באמצעות משרד הקליטה , העביר משרד האוצר תקציבי אלה ישירות לכל משרד , ללא יכולת השפעה משמעותית של משרד הקליטה על מימוש התקציבי . עוד הוסי משרד הקליטה כי התפיסה הניהולית שלו היית ה שהמשרדי המשתתפי בתכנית החומש ה האחראיי למתרחש ו כי הידע המקצועי , הניסיו ולקחי העבר נמצאי ביחידות השונות בכל משרד ומשרד . משרד מבקר המדינה מעיר כי א לדעת משרד הקליטה לא הייתה בידיו יכולת השפעה של ממש על דר! ניהול תכנית החומש , ראוי היה כי יפעל לשנות את החלטת הממשלה או לכל הפחות להסב את תשומת לבה של הממש לה לכ!  דבר שלא עשה . זאת עוד , ג לפי תפיסתו הניהולית ובהתא לאחריותו כמתכלל התכנית החומש , נדרש היה ממנו לכל הפחות כי יפעל לוודא ולפקח שמנגנוני התכלול בכל אחד מהמשרדי אכ יוקמו ושהפעולות הנדרשות אכ יבוצעו ; בראש ובראשונה מדובר בפעולות למיפוי תקציבי הממשלה ולמיפוי פעילות המגזר השלישי  פעולות , שכאמור , המשרד לא עשה . בתשובתו מינואר 2013 מסר אג התקציבי במשרד האוצר כי בהתא להחלטת הממשלה נפתחו תקנות תקציביות ייעודיות לתכנית בכל משרד רלוונטי . עוד ציי אג התקציבי כי תקציב תכנית היבטי בקידו שילוב של יוצאי אתיופיה  פגמי מהותיי בניהול תכנית לאומית 27 החומש והעברת התקציבי בי המשרד י נעשו לאור! השני בתיאו ע משרד הקליטה ולבקשתו . בתשובתו מדצמבר 2012 מסר משרד רה "  כי ג לדעתו חסרה " ראיית על  " בתכנית החומש . ריבוי התכניות , שלא במסגרת מתכללת אחת , נוצר עקב המצב הרגיש והעדי שבה נמצאי משרדי ממשלה וגופי שוני , הנותני שירותי ליוצאי אתי ופיה . עוד מסר משרד רה  " בתשובתו כי לקחיו בכל הנוגע לתכנית החומש ה : התכנית יצאה לדר! ללא תקציב מוגדר , והדבר פגע בהפעלתה ; התכנית הייתה מורכבת מדי וכללה שני גורמי מתכללי  שיקו שכונות ומשרד הקליטה ; ה בשלב הכנת התכניות וה בשלבי מאוחרי יותר נפגמה התכנית בגלל היעדר גיבוש של הצוות המוביל . משרד רה "  הדגיש כמה לקחי שהופקו ונלמדו : תכנית חומש חייבת להיות מלווה בתקציב רב  שנתי ; יש צור! במנגנו מושכל להעברה יעילה של תקציב מהמשרד המתכלל למשרדי הביצוע ; נדרשת רמת גמישות גבוהה לגור המתכלל ; דרושי גיבוש והסכמות בי המשרדי , טר הפעלת תכנית חומש . עוד הוסי משרד רה "  כי בתו תכנית החומש יהיה זה נכו להטמיע את הנושא של תכלול בי תכניות ויצירת מנגנו מתאי , בהתבסס , בי השאר , על דוח זה של מבקר המדינה . ‰¯ „¯˘Ó Ï˘ ‰Ï‡ ÌÈÁ˜Ï ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï " ˙Î ‰¯Â˙Ó ˜ÏÁ ÂÈ‰È ÈΠȇ¯ Ì ‰·Â ·¯ ˙ÂÈÎ˙ ωÈÏ - ˙ÂÈ˙˘ . ניהול תכניות תגבור לבגרות 1. !החינו הוא גור חיוני בקידו כלל האזרחי במדינה וגור מרכזי לניעות ) מוביליות ( חברתית במדינה מודרנית , שכ באמצעותו נית לסייע בבניית אישיות וביטחו עצמי ולפתח כישורי ומיומנויות . השקעה בחינו! בכלל , ובאוכלוסיית יוצאי אתיופיה בפרט , היא אחד האמצעי העיקריי לשילוב באוכלוסייה הכללית . בחינו! היסודי והעל  יסודי למדו בשנת הלימודי התש ע " )2009  2010 ( 35,344 תלמידי אשר נולדו באתיופיה )41% ( או שאביה נולד באתיופיה )59% ( ; תלמידי אלה ה2.3% מכלל התלמידי ביש ראל . א שהמחקר הקיי הנוגע להשפעתו הישירה של העוני על החינו! מועט , נית ללמוד ממנו כי לגורמי , כמו ההתנהלות היומיומית בבתי משפחות מהשכבות החלשות , יש השפעה ניכרת על ההישגי הלימודיי של ילדי . זאת ועוד , למאפייני הסביבה הביתית יש חלק חשוב בשעתוק הפערי בחינ ו! ובהיעדר היכולת לחל את ילדי משפחות המצוקה מנחיתות בהישגיה הלימודיי . נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ) להל למ  "ס(40  מלמדי , למשל , על פער ניכר בשיעור השימוש בשירותי חינו! פרטיי ) שיעורי פרטיי , קורסי הכנה למבחני בגרות וכדומה ( בי הורי בעלי רמות שונות ש ל הכנסה לנפש41. __________________ 40 , ס" למ χ¯˘È· ‰¯·Á‰ È Ù - ÒÓ Á„ ' 2 , אוקטובר2009 . 41 ., כ למשל , שיעור ההורי לילדי בבתי ספר על  יסודיי בעלי הכנסה לנפש של יותר מ 4,000ח " ש לחודש , שהשתמשו בשירותי חינו. פרטיי , היה גבוה פי 2.5 משיעור ההורי בעלי הכנסה לנפש של עד 2,000" ש ח שהשתמשו בשירותי הללו . 28 דוח שנתי63 ג שיעור העניי בקרב יוצאי אתיופיה גבוה הרבה יותר משיעור בקרב כלל האוכלוסייה  51.7% מהמשפחות ה עניות42 ו65%  מהילדי ה עניי43 . הישגיה הלימודיי של תלמידי משכבות חלשות נמוכי הרבה יותר מאלה של תלמידי משכבות מבוססות יותר . הדבר מתבטא בהישגי במבחני המיצ "ב44 , בשיעורי הזכאות לתעודת בגרות ובשיעורי הזכאות לתעודת בגרות העומדת ב דרישות ה ס של האוניברסיטאות45 ) להל  תעודת בגרות איכותית (. בדיקה רב  שנתית46 של משרד החינו! העלתה כי הפער בהישגי במבחני המיצ " ב בי תלמידי יוצאי אתיופיה לבי כלל התלמידי בבתי ספר דוברי עברית גדול . ואול , פער זה אינו מוסבר במלואו על ידי השונ)ת ברקע החברתי  כלכלי של יוצאי אתיופיה ; הפער בהישגי במבחני המיצ " ב בי תלמידי יוצאי אתיופיה לבי תלמידי הלומדי בבתי ספר דוברי עברית בעלי רקע חברתי כלכלי נמו! היה קט יותר , א! בכל זאת משמע ותי . מאפייני נוספי התורמי לפער , לפי משרד החינו! , ה : השכלת הורי התלמידי  רכיב חשוב המנבא הצלחה בלימודי של תלמידי ; וידע אורייני בשפת הא47 המשמשת בסיס בתהלי! הרכישה של שפה שנייה  לתלמידי רבי יוצאי אתיופיה הנדרשי ללמוד קרוא וכתוב בעברית , שהיא עבור שפה שנייה , אי ידע אורייני בשפת אמ , כ! שתהלי! למידת העברית קשה לה יותר . הפערי בשיעורי הזכאות לתעודת בגרות ובשיעורי הזכאות לתעודת בגרות איכותית בי תלמידי יוצאי אתיופיה לכלל התלמידי דוברי העברית הצטמצמו בשני האחרונות48 . שיעור יוצאי אתיופיה בני17 הזכא י לתעודת בגרות איכותית כמעט הוכפל בעשור האחרו מ 12.4% ל23.7% בשנת הלימודי התש , ע" אול שיעור זה הוא כמחצית משיעורו בקרב כלל התלמידי דוברי העברית בגיל זה )47.1% ( 49 . !על פי משרד החינו , הסיבה העיקרית לפער בשיעור הזכאות לתעודת בגרות איכותית היא הקושי בלימוד השפה האנגלית ברמה של ארבע יחידות לימוד ; בי היתר , כיוו שעבור רבי מיוצאי אתיופיה אנגלית היא שפה שלישית . 2. במערכת החינו! שלוש שכבות גיל עיקריות : בתי ספר יסודיי ) כיתות א ; ו להל  יסודי , ( חטיבת ביניי ) כיתות ז ( ט וחטיבה עליונה ) כיתות י יב  (. כדי לצמצ את הפערי ב הישגי הלימודיי בי תלמידי יוצאי אתיופיה לבי שאר התלמידי , מימנו בשני האחרונות משרדי __________________ 42 לעומת16.9% בקרב עולי ברית המועצות לשעבר ו 14.5%  בקרב ישראלי ותיקי . נתוני בנק ישראל לשנת 2005 מתו. ג ' ק חביב ואחרי , ‰ÈÈÒÂÏ·‰ Ï˘ ‰·ˆÓÏ ÌÈÈÊÎ¯Ó Ìȯ¢Ȅ ȇ ȯÁ‡ ·˜ÚÓ ˙Ȉ¯‡‰ ‰Ó¯· ˙ÈÙÂÈ˙‡‰ , ירושלי : מאיירס ג' וינט  מכו ברוקדיי ל והמשרד לקליטת העלייה , 2010 ) להל ' ג  ק חביב ואחרי (. 43 לעומת15.2% בקרב עולי ברית המועצות לשעבר ו 23.4%  בקרב ישראלי ותיקי . נתוני בנק ישראל לשנת 2005 מתו. ג ' ק חביב ואחרי . 44  ב " מיצ מדדי יעילות וצמיחה בית ספריי . שאלוני ומבחני שמשרד החינו. עור. מדי שנה לתלמידי כיתות ה ו  ח בארבעה מקצועות ליבה  מתמטיקה , שפה , אנגלית ומדע  ולתלמידי כיתות ב במקצוע אחד  שפה . המבחני הללו משמשי בידיו כלי לפיקוח על יישו תכנית הלימודי ובידי הנהלות בתי הספר כלי למדידה ולהערכה מקצועית . 45 תעודת בגרות ה כוללת את מקצוע אנג ה לית ברמה של 4" יח ל לפחות , את מקצוע ה מתמטיקה ברמה של 3" יח ל לפחות ומקצוע נוס ברמה של 4" יח ל לפחות . 46 .הרשות הארצית למדידה והערכה בחינו ) להל  ראמ , (ה" ˙ ίÚÓ· ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈ„ÈÓÏ˙ È‚˘È‰ χ¯˘È· Í ÈÁ‰ , ירושלי , פברואר 2012 ;ראמ , ה" ÌÈ„ÈÓÏ˙ ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ‰ ÚÓ· Í ÈÁ‰ ˙ί χ¯˘È· ˆÈÓ‰ È Â˙ ȇ¯· " Ò˘˙ · "Ê- ˘˙ " Ú , ירושלי , אפריל 2011 . 47 אוריינות היא היכולת לקרוא ולכתוב ולהשתמש במיומנויות אלה להעברה ולקליטה של מסרי . 48 על פי משרד החינו. שיעור הניגשי לבגרות מקרב תלמידי יב יוצאי אתיופיה עלה מ 84% בשנת2007 ל87.6% ב2011 ,ושיעור הזכאי לבגרות מקרב תלמידי אלה עלה באות שני מ 37% ל43.5% . 49 שיעור הזכאי לתעודת בגרות בקרב יוצאי אתיופיה בני17 היה בשנת הלימודי התש ע "41.1% , ושיעור הזכאי לתעודת בגרות בקרב כלל היהודי בני17 היה בשנה האמורה54.4% ) לפי עיבוד לנתוני משרד הח ינו. ולמ " ס שעשה מכו מאיירס ג' וינט  ברוקדייל , פברואר 2012 ( , ואילו שיעורו בקרב תלמידי בגיל זה מעיירות פיתוח היה באותה שנה 50.2% ) אתי קונור  אטיאס ולודמילה גרמש , ˙ ‡ÎÊ ·Â˘ÈÈ ÈÙÏ ˙¯‚· ˙„ÂÚ˙Ï 2009 - 2010 , אוגוסט2012 ,' עמ8 .( היבטי בקידו שילוב של יוצאי אתיופיה  פגמי מהותיי בניהול תכנית לאומית 29 !החינו , הקליטה והאוצר , בעזרת גורמי חיצוניי50 ,תכניות לימוד תוספתיות  ייעודיו ת לתגבור תלמידי יוצאי אתיופיה51 :תכניות לתלמידי ביסודי ותכניות לתלמידי בכיתות ז . יב  התכנית התוספתית העיקרית לתגבור תלמידי יוצאי אתיופיה ביסודי נקראת " 6ָאקְ ט פלוס "52 ) להל  תכנית התגבור ליסודי (. התכנית הציעה לתלמידי , למשפחותיה , למוסדות החינו! ולרשויות המקומיות סל שירותי של טיפול הוליסטי בילדי ובמשפחותיה . סל השירותי כלל פעילויות להעצמת הורי , שעות תגבור לתלמידי ועוד . במסגרת התכניות התוספתיות לתגבור לימודי לתלמידי יוצאי אתיופיה בכיתות ז  יב ) להל  תכניות התגבור לבגרות , ( קיבלו התלמידי , לאחר שעות הלימודי , בבית הספר או במתנ "ס53 , שעות של הוראה ושעות לפעילות חברתית והעצמה . מרבית שע ות הלימוד בתכניות התגבור לבגרות היו שעות הוראה פרונטלי ת נוספות במקצועות שבה נבחני התלמידי בבחינות הבגרות . שיעור הכיסוי של תכניות התגבור לבגרות במהל! הלימודי ובסיומ נבחני התלמידי בבחינות ממלכתיות  בחינות הבגרות ; האמצעי העיקרי של מערכת החינו! לקביע ת זכאותו של התלמיד לתעודת בגרות . הממשלה קבעה , בהחלטה 3116 , כי אחת המטרות של התכניות לטיפול רוחב באוכלוסיית יוצאי אתיופיה הצעירי היא העלאה ניכרת של שיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב . תעודת הבגרות , שנועדה , בי היתר , לאפשר לתלמידי הזכאי לה להמשי! ללמוד במוסד ות להשכלה גבוהה ובמוסדות על  תיכוניי אחרי ה , יא גור חשוב בהבטחת שוויו הזדמנויות למימוש מלוא היכולות האישיות של אזרחי המדינה ולשילוב קבוצות אוכלוסייה צעירות בחברה מודרנית . העלאת שיעור הזכאות לבגרות באמצעות תכניות תגבור מחייבת עמידה בשני תנאי מצטברי : הר אשו , הרחבת היק ההשתתפות בתכניות התגבור לבגרות מקרב יוצאי אתיופיה הזקוקי לכ! ; השני  הבטחת האפקטיביות של התכניות המופעלות . ˙¯‚· ˙„ÂÚ˙Ï Ë¯Ù·Â ˙¯‚· ˙„ÂÚ˙Ï ˙‡Îʉ ȯÂÚÈ˘· ÌȯÎȉ ÌȯÚÙ‰ ˙¯ÓÏ ÈÎ ‡ˆÓ ˙È˙ÂÎȇ , Î ˜¯ - 40% Ê ˙Â˙Èη ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰Ó - ‰ ·È ¯Â·‚˙‰ ˙ÂÈÎ˙· ÂÙ˙˙˘ Ú˘˙‰ ÌÈ„ÂÓÈω ˙˘· ˙¯‚·Ï " · ) 2011 - 2012 ( 54 . η „ÓÏ ‰Ï‡ ÌÈ„ÈÓÏ˙ - 200 ˙„ÒÂÓ · ÍÂÈÁ - 38 ÌÈ·Â˘ÈÈ . __________________ 50 גורמי המפעילי תכניות לימודיות במוסדות חינו , ושאינ חלק ממשרד החינו או מבעלי המוסדות החינוכיי שבה מופעלות התכניות . 51 התלמידי יוצאי אתיופיה זכאי לתכניות השונות שמשרד החינו מפעיל לכלל התלמידי מעבר לה ישנ תכניות תגבור נוספות  ייעודיו ת עבור . 52 תכנית " !ָאקְ ט פלוס " ממשיכה את תכ נית Parents and Children Together - PACT , המיועדת להורי ולילדי יוצאי אתיופיה בגיל הר ובגני הילדי . 53 חלק מהקבוצות באחת התכניות ) שאינה ממומנת על ידי משרד החינו ( למדו במתנ " ס הפועל ביישוב מגורי התלמידי . 54 שיעור התלמידי הוא היחס בי מספר התלמידי יוצאי אתיופיה שהשתתפו בתכניות התגבור לבגרות בשנת הלימודי התשע , ב" על פי דיווח הגורמי שהפעילו את התכניות , לבי מספר התלמידי יוצאי אתיופיה בשנת הלימודי התש . ע" הנתו לגבי שנת הלימודי התש " ע הוא הנתו המדויק והעדכני , ונעשה בו שימוש , בהנחה שהוא דומה למספר התלמידי בשנת הלימודי התשע . ב" המקור לנתו זה הוא מאיירס ג' וינט  ברוקדייל , 2012 . 30 דוח שנתי63 ג חמישה גופי  משרד הקליטה , משרד החינו , משרד האוצר , החברה והג ' וינט  מימנו הפעלה של ארבע התכניות העיקריות לתגבור לבגרות ) להל  ארבע התכניות . ( היק התקציב הכולל של ארבע התכניות היה בשנת הלימודי התשע  ב כ "23.5 מיליו ש "ח. שיעור התרומות בתקציב התכניות והשלכותיו 1. השותפות בי הממשלה לגורמי חיצוניי במימו תכניות לתגבור לימודי ובהפעלת טומנת בחובה יתרונות , דוגמת האפשרות להגדיל את משאביה המוגב לי של המדינה לש קידו מטרות חברתיות  חינוכיות חשובות , ובה בעת לקרב תורמי מהאר% ומחו " ל למפעלי ולמיזמי באר% . ע זאת , התבססות על התרומות עלולה לפגוע במימו הסדיר של הפרויקט , וכ ג ביציבותו ובהצלחתו , כמפורט להל : לאור חשיבות הזכאות לתעודת בגרות , ובהתא לה חלטה 3116 , היה על משרד החינו ועל משרד הקליטה לפעול להעלות את שיעורי הזכאות לתעודה . בכלל זה , היה עליה להבטיח מימו הול ויציב למילוי המשימות שנקבעו על פי החלטה 3116 בתחו זה . ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰Ó ˙ȈÁÓÓ ¯˙ÂÈ ÈÎ ‡ˆÓ , ˙¯‚·Ï ¯Â·‚˙‰ ˙ÂÈÎ˙· ÂÙ˙˙˘‰˘ ˙˘· Ú˘˙‰ ÌÈ„ÂÓÈω " · , ˙ÈÎ˙· ÂÙ˙˙˘‰ " ÒÈÈÙÒ ) " Space ; ÔÏ‰Ï - ÒÈÈÙÒ ˙ÈÎ˙ ( 55 ȈÈÁ ̯‚ ÌÚ Û˙¢ӷ ÂÓÈÓ ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó˘ - ‰¯·Á‰ . ÔÂÓÈÓÏ ‰ÙÈÒ‰ ‰¯·Á‰ ÌÈÈ˙Ï˘ÓÓ ‡Ï ˙¯˜ÓÓ ÌÈÙÒÎ È˙Ï˘ÓÓ‰ - ˙ÂÓ¯˙ ÈÙÒÎ . ÔÂÓÈÓ‰ Ï˘ ȯ‡‰ ˜ÏÁ ) ˙ÂÁÙÏ ˙˘ „Ú 2011 - 2012 ( ˙ÂÓ¯˙ ÈÙÒÎÓ ‰È‰ 56. ·˜Ú· ˙ÂÓ¯˙· ˙¯ÎÈ ‰˙ÁÙ‰ ‰ÏÁ‰ ÈÏÎÏÎ ¯·˘Ó ˙ ; · ÍÎ - 2008 Ï˘ ˙ÂȈ¯„Ù‰ ¯ȷډ ˙ȯ·‰ ˙ˆ¯‡ È„Â‰È ) ÔÏ‰Ï - ˙ÂȈ¯„Ù‰ ( Î- 46.8 ˘ ÔÂÈÏÈÓ " ˘È¯ى ÔÂÓÈÓÏ ‰¯·ÁÏ Á ÈÓ‡ω , Î ˙ÓÂÚÏ - 15.5 ˘ ÔÂÈÏÈÓ " ˙˘· „·Ï· Á 2010 . ÌȯÁ‡ ˙¯˜ÓÓ ÔÂÓÈÓ ¯„Úȉ· 57 ·Èˆ˜˙‰ Ô˘‰ , ‰¯·Á‰ Ï˘ ˙ÂÏÈÚÙ‰ ۘȉ 58 ‰·¯ ‰„ÈÓ· ̈Óˆ . ÍÎ , ·- 2008 ‰Ù˙È˘ ‰¯·Á‰ 9,072 ¯Ú ÈÊίӷ ȄÂÓÈÏ ¯Â·‚˙Ï ˙ÂÈÎ˙· ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈ„ÈÓÏ˙ , Ìχ ·- 2010 · ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ¯ÙÒÓ ˙ÁÙ - 32% . בתשובתה למשרד מבקר המדינה מנובמבר2012 ציינה החברה כי כיו תקציבה תלוי בתרומות הפדרציות , והתרומות ה למעשה " הבס יס האית " לביצוע פעילות החברה וכי אפילו בשני שבה שיעור היה נמו יחסית , חלק בתקציב החברה היה גדול בהרבה מחלקו של המימו הממשלתי . החברה מסרה שלדעתה התרומות של הפדרציות צריכות להיות " שכבה נוספת " למימו התכניות , ולא להפ ; התרומות יוכלו לשמש לצור עיבוי תכנ יות הליבה שלה ולהשלמת ככל הנדרש . __________________ 55 על פי דיווחי הגופי שהפעילו את תכניות התגבור לבגרות בקרב תלמידי יוצאי אתיופיה , למדו בתכניות התגבור לבגרות בשנת הלימודי התשע ב "6,828 תלמידי . 3,633 תלמידי מתוכ )כ53% ( היו רשומי בתכנית ספייס . 56 במימו הלא ממשלתי השתתפו הפדרציות של יהודי ארצות הברית ) להל  הפדרציות , ( הסוכנות היהודית , ובחלק מהשני ג הג ' וינט וקר היסוד . הפדרציות העבירו את חלק הארי של מימו זה . 57 מאז הקמתה העבירה הממשלה לחברה תקציב שנתי של9 מיליו ש "ח. 58 יצוי כי עיקר הפעילות של החברה הייתה הפעלת תכניות תגבור לבגרות . היבטי בקידו שילוב של יוצאי אתיופיה  פגמי מהותיי בניהול תכנית לאומית 31 בתשובתו למשרד מבקר המדינה מפברואר2013 מסר משרד הקליטה כי החלק בתקציב החברה שמקורו בתקציב המדינה היה " הבסיס האית , " ועליו היה על החברה להוסי תרומות "ש , יכולות לשמש כשכבה נוספת ] למימו התכניות [ ורצוי שיהיו כאלה ". „¯˘Ó ˙Ú„Ï ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó , ˙ÒÁÈÈÓ˘ ˙Â·È˘Á‰Â ‰¯ÂÓ‡‰ ‰Ï˘ÓÓ‰ ˙ËÏÁ‰ ÁΠ˙¯‚·Ï ÌȇÎʉ ¯ÂÚÈ˘ ˙‡ÏÚ‰Ï ‰Ï˘ÓÓ‰ , ·ÈˆÈ Ìω ·Âˆ˜˙ ÁÈË·È˘ ÔÂ‚Ó Ú·˜Ï ‰ÈÏÚ ˙¯‚·Ï ¯Â·‚˙‰ ˙ÂÈÎ˙ ÏÏÎÏ , ˙ÂÓ¯˙‰ ¯ÂÚÈ˘ ÔË˜È Ì‡ Ì‚ ÔÓÈÈ˜Ï ¯˘Ù‡ ‰È‰È˘ È„Î . 2. אחד הכלי לקידו השוויו בי קבוצות תושבי הו א מת סיוע לתלמידי נזקקי , לרבות אלה המתגוררי ביישובי דלי משאבי . ראוי היה על כ , כי תכניות הסיוע המיועדות ליוצאי אתיופיה , ובכלל תכניות התגבור הלימודי , יוקצו בהתא לצרכי שלה ולפרמטרי שנועדו לקד את האנשי החלשי מביניה , ולא בהתא לשיקולי אחרי הנו געי בעיקר למקורות הסיוע ופחות למקבלי הסיוע עצמ . נמצא כי אחד השיקולי של החברה בהקצאת המשאבי להפעלת תכנית התגבור לבגרות59 ביישובי השוני היה קיומ של קשרי " אימו% " של היישוב ע הפדרציות60 . במקרי , ש בה פדרציה מסוימת נתונה ב קשרי ע י י שוב ש בו ה חברה אינה , תל פוע ביקשה החברה ממנה אישור להפנות את כספי הסיוע לעולי אתיופיה ב יישוב אחר ש בו נדרש התקציב . יצוי שהקצאת משאבי התכניות נעשית בתיאו ע נציגי משרדי החינו והקליטה אשר חברי במועצת הפרויקט הלאומי . עוד נמצא כי אג קליטת תלמידי עולי במשרד החינו ) להל  אג קל "ע(61 ייעד את תכנית התגבור ליסודי לתלמידי " יוצאי אתיופיה ה לומדי במערכת החינו ... ושייכי לרשויות מקומיות שיש לה תמיכה מפדרציה מסוימת בהתאמה לכל עיר "62. ע זאת , מנהלת אג קל " ע ציינה בפני נציג משרד מבקר המדינה כי היא השפיעה על הוספת יישובי ובתי ספר לתכנית . ˙„ÂÚ˙Ï ˙‡Îʉ ¯ÂÚÈ˘ ˙‡ÏÚ‰ ˙‡ ‰¯ËÓÎ ‰Ï˘ÓÓ‰ ‰Ú·˜ ‡ÒÈ‚ „ÁÓ ÈÎ ‡ÂÙ‡ ‡ˆÂÈ È˙ÂÚÓ˘Ó ÔÙ‡· ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ·¯˜· ˙¯‚· , ÌÈ‚˘È‰‰ ¯ÂÙÈ˘ ˙‡ Ú·˜ ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó ˙Âȯ˜ÈÚ ˙¯ËÓÎ ÌÈÈ„ÂÓÈω ÌȯÚÙ‰ ̈ӈ ˙‡Â ÌÈÈ„ÂÓÈω , ‚‡„ ‡Ï ‡ÒÈ‚ ̈́ȇÓ ˘ ·ÈˆÈ Ìω ·Âˆ˜˙ ÁÈË·‰Ï „¯˘Ó‰Â ‰Ï˘ÓÓ‰ ˙¯ËÓ ‚È˘‰Ï „Ú¢ ˙ÂÈÎ˙‰ Ï Âχ ˙·¢Á . ÍÎÓ ‰¯˙È , ˙ÂÈÎ˙‰ Ï˘ ÏÏÂΉ ÔÂÓÈÓ· ˙ÂÓ¯˙ Ï˘ ·¯‰ Ϙ˘Ó‰ ·˜Ú , Ôˆ¯ ¯Â·‚˙‰ ˙ÂÈÎ˙ Ï˘ ˙ÂÈÂÙÈ„Ú‰ ¯„Ò ˙ÚÈ·˜· ÌÈÏÂ˜È˘‰ „Á‡ ÍÙ‰ ÌÈÓ¯Â˙‰ ÌÈÙ‚‰ È„ÂÓÈω , ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ˙È·¯ÓÏ ˙„ÚÂÈÓ‰ , Ô‰· ÂÙ˙˙˘‰ ¯˘‡ . __________________ 59 כאמור , תכנית ספייס פעלה בשנת הלימודי התשע " ב בקרב יותר ממחצית התלמידי יוצאי אתיופיה שהשתתפו בתכניות התגבור לבגרות . 60 קשרי " אימו. " שנוצרו בי הפדרציות לערי בישראל ללא קשר לתמיכת הפדרציות בקליט ת יהדות אתיופיה . למשל : פדרציית יהודי פילדלפיה מאמצת את נתניה , ולכ תומכת בפעילות החברה בעיר זו ; ו פדרציית יהודי וושינגטו מאמצת את בית שמש ועפולה , ולכ תומכת בפעילות החברה בערי אלה . 61 אג1 קל " ע מופקד על מת מענה לתלמידי עולי ולתלמידי שה תושבי חוזרי . 62 מתו נוהל3.08 מ13.12.11 להפעלת התכנית בבתי הספר היסודיי . 32 דוח שנתי63 ג העדר פיקוח של משרד החינו על כל תכניות התגבור לבגרות משרד מבקר המדינה התייחס בדוח קוד ) להל  דוח שנתי 62 ( למעורבות במערכת החינו של גורמי שאינ חלק ממשרד החינו63 . מבקר המדינה ציי כי בשני האחרונות מסתמנת מגמה שבה גוברת מעורבות של גורמי חיצוניי בפעילות החינוכית ב מוסדות החינו , כחלק מתהלי של הפרטה במערכת החינו . משרד מבקר המדינה ציי בדוח שנתי 62 כי במערכת החינו בישראל מופעלות אלפי תכניות חיצוניות64 בשנה . עוד ציי כי משרד החינו לא סיי לגבש את מדיניותו הכללית בנושא , וכי בהיעדר מדיניות הִ כְ תיבה המציאות במש שני את הנעשה במוסדות החינו בתחו זה . ואול , כאשר משרדי הממשלה  משרד החינו עצמו ומשרד הקליטה  יוזמי וא מממני תכניות תגבור לבגרות , שה תכניות חינוכיות המופעלות ברוב בתו מוסדות חינו רשמיי , ברור שהדבר מחייב מעורבות ופיקוח מצד משרד החינו , ובכלל זאת לגב י התכני המועברי לתלמידי באמצעות . הדבר נכו בעיקר על רקע העובדה שהתכניות נועדו להשגת מטרות  על שנקבעו בהחלטות ממשלה ואשר הוטלו במפורש על המשרדי הרלוונטיי . כאמור , חמישה ארגוני מימנו בשנת הלימודי התשע " ב את הפעלת ארבע התכניות : משרדי החינו , הקליטה והאו צר מימנו במשות ע החברה את תכנית ספייס ; משרד הקליטה , שמימ את הפעלת התכנית " פעילות לימודית אחרת פל  " ) א" להל  תכנית פלא (65 , פרס באוקטובר2010 מכרז להפעלתה שבו זכתה החברה למתנ סי " ; משרד החינו והג ' וינט מימנו במשות את " תכנית בגרות ליוצאי אתיופיה תב  ) " ל" להל  תכנית תבל ; ( ומשרד הקליטה והג ' וינט מימנו במשות את תכנית " אופק לבגרות " ) להל  תכנית אופק (66 .החברה , ' הג וינט והחברה למתנ " סי ) להל  הגופי המְ רַ0ְ זִי ( ריכזו וניהלו את הפעלת תכניות התגבור לבגרות במישור הארצי והעבירו את המימו הממשלתי67 לתאגידי אחרי  שהפעילו את התכניות68 ) להל  הגופי המפעילי (. È˙Ï˘ÓÓ‰ ÔÂÓÈÓÏ È‡¯Á‡ ‰È‰ ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó˘ ˙ÂÈÎ˙‰ ÈÎ ‡ˆÓ ) ˜Ù‡ ‡ÏÙ ( ÂÁ˜ÂÙ ‡Ï ˙Ȃ‚„Ù‰ ‰ÈÁ·‰Ó ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó È„È ÏÚ . ˙˘· ÂÙ˙˙˘‰ Âχ ˙ÂÈÎ˙· ¯˘‡Î ˙‡Ê Ú˘˙‰ ÌÈ„ÂÓÈω " · , ÌÈÏÈÚÙÓ‰ ÌÈÙ‚‰ ÁÂÂÈ„ ÈÙ ÏÚ , 35% ‰˘ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰Ó ‰˙‡· ÂÙ˙˙˘ ˙¯‚·Ï ¯Â·‚˙‰ ˙ÂÈÎ˙· ‰˘ . משרד הקליטה מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה מדצמבר2012 כי שיעורי התגבור הלימודי המועברי במסגרת התכניות במימונו ה כהגדרתו ב " תחו החינו הבלתי  פורמלי , " וכי משרד החינו " מעול לא יידע את משרד הקליטה לא בכתב ולא בעל פה " כי עליו להגיש לפיקוח פדגוגי את התכניות שבמימונו . עוד ציי כי אי לו מניעה מלמסור תכניות לפיקוח משרד החינו . משרד __________________ 63 מבקר המדינה , È˙˘ Á„ 62 ) 2012 ( , בפרק " מעורבות המגזר השלישי והמגזר העסקי במערכת החינו " ) להל  È˙˘ Á„ 62 ( ,' עמ629 . 64 תכניות לימוד שהופעלו במוסדות חינו על ידי גופי חיצוניי . 65 כאמו , ר תכניות התגבור לבגרות הופעלו בקרב תלמידי כיתות ז . יב  משרד החינו הפעיל תכנית בש " פל א בבתי הספר היסודיי עד יוני 2010 . 66 יצוי כי בחלק מקבוצות הלימוד במסגרת תכנית פלא ובקבוצות הלימוד בתכנית ספייס בחדרה השתתפו ג תלמידי שאינ יוצאי אתיופיה , א התלמידי הללו לא נכללו בנתוני המפורטי בדוח . זה 67 כאמור , החברה והג ' וינט מימנו את התכניות נוס1 על המימו הממשלתי שקיבלו . 68 בכל הנוגע לחברה למתנ " סי י בי  שובי שבה פועל מתנ "ס, השיי לחברה למתנ סי " , הפעילה החברה את התכניות באמצעותו . ביישובי שבה אי מתנ " ס כזה ) למשל בבאר שבע ( הפעילה החברה את התכניות בשיתו1 פעולה ע הרשות המקומית . היבטי בקידו שילוב של יוצאי אתיופיה  פגמי מהותיי בניהול תכנית לאומית 33 הקליטה הוסי כי הוא העתיק למכרז להפעלת תכנית פלא את כל הדרישות הפדגוגיות , שפורסמו במכרז המשות ע משרד החינו לפני שנת 2010 . ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó È„È ÏÚ ˙ÂÓÂÓÓ ¯˘‡ ˙¯‚·Ï ¯Â·‚˙‰ ˙ÂÈÎ˙ ÏÎ ÈΠȇ¯˘ ¯ÈÚÓ ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó È„È ÏÚ ¯„ÂÒÓ È‚Â‚„Ù Á˜ÈÙÏ Â¯·ÚÂÈ ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó . ¯ÓÂÁ‰ ÈÎ ÁË·ÂÈ ÍÎ ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó Ï˘ „ÂÓÈω ˙ÂÈÎ˙Ï Ìȇ˙Ó Ô‰· „Óω .  אי קביעת תק עבור תכניות התגבור לבגרות בכל הנוגע לתכניות התגבור לבגרות , המופעלות במימו וביוזמה ממשלתיי וברוב בתו בתי הספר עצמ , היה על משרד החינו לקבוע אמות מידה אשר יבטיחו ככל הנית את השגת המטרות שקבעה הממשלה עבור התכניות הללו . במסגרת קביעת אמות מידה אלה , על המשרד לבחו את האפשרות לכלול , בי היתר , תק מזערי של רכיבי תכנ יות התגבור לתלמידי כמו : תק שעות הוראה בתכנית , הקובע את מספר שעות ההוראה השבועיות לתלמיד בתכניות כאלו ; גודל קבוצת הלימוד ; מספר שעות הפעילות החברתית בתכנית ואופייה ; הא התכנית כוללת הזנה , וא כ  מהי עלותה ; תנאי הס למורי  הא תעודת הוראה והשתלמות ה תנ אי ס ; היק השתלמויות המורי ותוכנ . ȇˆÂÈ ÌÈ„ÈÓÏ˙Ï ˙¯‚·Ï ¯Â·‚˙‰ ˙ÂÈÎ˙ ˙ÏÚÙ‰Ï Ô˜˙ Ú·˜ ‡Ï ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó ÈÎ ‡ˆÓ ‰ÈÙÂÈ˙‡ 69 , ‰‡¯Â‰‰ ˙ÂÚ˘ Ô˜˙ ˙‡ ¯È„‚‰ ‡Ï ‰Ê ÏÏη , ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ˙ˆÂ·˜ τ‚ ˙‡ , ˙‡ ˙È˙¯·Á‰ ˙ÂÏÈÚÙ‰ ˙ÂÚ˘ ¯ÙÒÓ , ‰˙ÂÏÚ ‰ʉ ˙ÏÏÂÎ ˙ÈÎ˙‰ ̇ , ÛÒ‰ ȇ˙ ̉Ó ÌȯÂÓÏ . תכניות התגבור לבגרות דומות במהות זו לזו ותוכנ הפדגוגי זהה , דהיינו לימוד ותרגול נוס לאחר שעות הלימודי במקצועות שבה נבחני התלמידי בבחינות הבגרות . נית לצפות כי השונ2ת בי התכניות לא תהיה רבה . א הלכה למעשה נמצאו פערי ניכרי בי התכניות כמ , פורט להל : 1. ‰ ‡ ¯  ‰ ˙ Â Ú ˘ Ô ˜ ˙ : ÂχΠ˙ÂÈÎ˙Ï ‰‡¯Â‰ ˙ÂÚ˘Ï Ô˜˙ ¯„Úȉ· , „¯˘Ó˘ ȯ‰ ‰ËÈϘ‰ , ‚‰Â ‰¯·Á‰ ' ËÈ , ÌÂÁ˙ ÏÚ ÏÏη ‰‡¯Â‰‰ ÌÂÁ˙ ÏÚ ÌÈÂÓ‡ Ìȇ ˙ÈÓ˘¯˘ ˯ٷ ˙¯‚·‰ ˙ÂÈÁ· , ˙ÂÈÎ˙· ˙ÂÈÚ·˘‰ ‰‡¯Â‰‰ ˙ÂÚ˘ ¯ÙÒÓ ˙‡ ÂÚ·˜˘ ‰Ï‡ ̉ ÌÈ·¯ÂÚÓ Âȉ Ô‰·˘ ˙¯‚·Ï ¯Â·‚˙‰ : ÍÎ , Ó ‰‡¯Â‰‰ ˙ÂÚ˘ ¯ÙÒÓ ÈÎ Ú·˜ ‰ËÈϘ‰ „¯˘ ˙ÂÚ˘ Ú·˘ ‰È‰È ‡ÏÙ ˙ÈÎ˙· ˙ÂÈÚ·˘‰ . ˙‡Ê ˙ÓÂÚÏ , ÂÈ‰È ÒÈÈÙÒ ˙ÈÎ˙· ÈÎ ‰Ú·˜ ‰¯·Á‰ ˙ÂÈÚ·˘ ‰‡¯Â‰ ˙ÂÚ˘ Ú·¯‡ , ‚‰ ‰ˆ˜‰ ˙ÂÚ˘ Ï˘ ‰‰Ê ¯ÙÒÓ ' ˜Ù‡ ˙ÈÎ˙Ï ËÈ . Ô‡ÎÓ · ‰È‰ ‡ÏÙ ˙ÈÎ˙· Ú·˘· ‰‡¯Â‰‰ ˙ÂÚ˘ ¯ÙÒÓ˘ - 75% ‰‰ ˙ÂÚ˘ ¯ÙÒÓÓ ¯˙ÂÈ ‰Â·‚ ‰‡¯ ˜Ù‡ ÒÈÈÙÒ ˙ÂÈÎ˙· . __________________ 69 יצוי כי ב È˙˘ Á„ 62 ,ציי מבקר המדינה , כי משרד החינו לא קבע אמות מידה ועקרונות מנחי לפעילות של הגורמי החיצוניי ולא קבע לה כללי מתאימי . 34 דוח שנתי63 ג 2 . ˙ Â È  Î ˙ ‰ ˙ Â Ï Ú : משרד מבקר המדינה בדק והשווה את עלות הכוללת של התכניות לתגבור לבגרות בחישוב לפי שעת הוראה לתלמיד  היחס בי עלות התכנית לתלמיד70 לבי מספר שעות ההוראה בשבוע ) להל  עלות התכנית לשעת הוראה (. נמצא פער של 90% בי עלות התכנית הגבוהה ביותר לשעת הוראה  בתכנית ספייס שבהפעלת החברה למתנ סי "71  לבי עלות התכנית הנמוכה ביותר לשעת הוראה  בתכנית פלא , ג היא בהפעלת החברה למתנ סי "72 . לדעת משרד מבקר המדינה , נוכח פערי אלה יש מקו לבדוק ולהשוות את תוצאות ההשתתפות בתכניות ביחס לעלו ת התכניות . 3. Ì È „ È Ó Ï ˙ ‰ ˙ ˆ  · ˜ Ï „  ‚ : תחו נוס שבו נמצאו הבדלי בי התכניות הוא גודל קבוצת התלמידי , שהוא בעל משמעות דידקטית ותקציבית . כל אחד מהגופי  משרד הקליטה , החברה והג ' וינט  קבע תק לעצמו . נמצא כי גודל קבוצת התלמידי בתכניות השונות נע בי 5 ל13 תלמ ידי . משרד החינו מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2012 כי קבוצות המונות5 13 תלמידי ה קבוצות קטנות המאפשרות עבודה מיטבית , וכי אי הבדל באפקטיביות של העבודה בקבוצות בסדר גודל זה . משרד מבקר המדינה מעיר כי א לדעת משרד החינו אי הבדל באפקטיביות של העבודה א קבוצות התלמידי מונות 13 תלמידי או5  תלמידי , היה על משרד החינו לקבוע תק בהתא . תק כזה היה יכול לאפשר הפניית משאבי באופ יעיל יותר לפתיחת קבוצות למידה נוספות ושיתו תלמידי נוספי בתכניות התגבור לבגרות . משרד הקליטה מסר בתשובתו למשרד מבקר המ דינה מדצמבר 2012 כי בקרב המומחי חלוקות הדעות בדבר חשיבות היחסית של גודל קבוצת התלמידי ושל מספר שעות הלימוד : יש הטועני כי עדיפה קבוצה קטנה יותר , המקבלת פחות שעות לימוד ) למשל בתכנית אופק , ( ויש הסבורי כי קבוצה בינונית המקבלת יותר שעות לימוד דווקא היא המע נה הנכו ) למשל בתכנית פלא (. המשרד ציי כי הוא מערי ששני התמהילי נותני מעני טובי . משרד הקליטה הוסי כי עד כה הוא לא קיבל ממשרד החינו תקני לתכניות התגבור לבגרות , וא יקבל תק כזה יפעל על פיו . ‚˙‰ ˙ÂÈÎ˙ ˙ÏÚÙ‰Ï Ô˜˙ Ú·˜ ‡Ï ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó˘ ÔÂÂÈ΢ ‡ÂÙ‡ ‡ˆÂÈ ˙¯‚·Ï ¯Â· , ‰È‰ ˙ÈÎ˙ ÏÎ ‰ÏÏ΢ ˙ÂÈÂÏÈÚÙ‰ ÏÒ· ¯ÎÈ Ï„·‰ . Ï˘ ÌÈ¢‰ ̉ÈίˆÓ Ú· ‡Ï ‰Ê È¢ ¯Â·‚˙‰ ˙ÂÈÎ˙Ï ÌÈ„„Ó ÌÓˆÚÏ ÂÚ·˜˘ ÌÈÙ‚‰ Ï˘ ˙¢‰ ̉È˙ÂËÏÁ‰Ó ‡Ï‡ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ˙¯‚·Ï . ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ˙¯‚·Ï ¯Â·‚˙‰ ˙ÂÈÎ˙ È·ÈÎ¯Ï Ô˜˙ Ú·˜Ï ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó ÏÚ - ˙ÂÈÎ˙ ÌÈÈ˙Ï˘ÓÓ ‰ÓÊÂÈ·Â ÔÂÓÈÓ· ˙ÂÏÚÙÂÓ‰ È„ÂÓÈÏ ¯Â·‚˙ , ¯ÙÒ‰ È˙· ÍÂ˙· Է¯·Â . __________________ 70 עלות לפי התקציב המתוכנ של כלל הפעי לויות במסגרת התכנית , לרבות פעילות חברתית והעצמה . 71 החברה דיווחה למשרד מבקר המדינה כי לכל אחד מארבעת הגופי שהפעילו מטעמה את תכנית ספייס היית ה עלות שונה . 72 החברה למתנ " סי הייתה אחת מארבעת הגופי שהפעילו עבור החברה את תכנית ספייס , ובד בבד ריכזה עבור משרד ה קליטה את הפעלת תכנית פלא . היבטי בקידו שילוב של יוצאי אתיופיה  פגמי מהותיי בניהול תכנית לאומית 35 היעדר גור מתכלל לתכניות התגבור לבגרות מידע כבסיס לקבלת החלטות 1. כדי שמשרד החינו יוכל לנהל את הטיפול בתלמידי יוצאי אתיופיה ראוי שיהיה בידיו מאגר מידע מלא ומעודכ , הכולל נתוני יסוד על התלמידי , כגו מספר תעודת זהות ומקו לימודיה . כמו כ ראוי שמאגר המידע יכלול פרטי בדבר התלמידי המשתתפי בתכניות תגבור לימודי , לרבות : ש התכנית , המקצועות הנלמדי במסגרתה ותקופת ההשתתפות בתכנית . יתר על כ , באוגוסט 2011 הנחה מנכ " ל משרד החינו דאז ר ש "ד , משו שושני , את מנהלת אג קל " ע למפות את בתי ספר שבה לומדי תלמידי יוצאי אתיופיה , המשתתפי בתכניות תגבור לבגרות במימו המדינה . Ϙ Û‚‡ ÈÎ ‡ˆÓ ‰˜È„·· " ȇˆÂÈ ÌÈ„ÈÓÏ˙ Ï˘ ÌÈ˯٠ı·È˜ ÌÓ‡ ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó· Ú ˙·˘ÁÂÓÓ ˙ÂÓÈ˘¯· ‰ÈÙÂÈ˙‡ , ȉ Ô‰ ÈÎ ‰˙ÏÚ‰ ˙ÂÓÈ˘¯‰ ˙˜È„· Ìχ ˙ÂȘÏÁ  - ‡Ï Ô‰ ÂÏω ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ÏÎ È˯٠˙‡ ÂÏÏÎ , ÂÙ˙˙˘‰ Ô‰·˘ ˙ÂÈÎ˙‰ ÏÎ Ô‰· ÂÓ˘¯ ‡Ï . ÍÎ Ï˘ÓÏ , 56% ÌÈÏÈÚÙÓ‰ ÌÈÙ‚‰ ˙ÂÓÈ˘¯· ÌÈÓ¢¯ Âȉ˘ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰Ó , ÌÈ„ÈÓÏ˙Î Ú˘˙‰ ÌÈ„ÂÓÈω ˙˘· ˙¯‚·Ï ¯Â·‚˙‰ ˙ÂÈÎ˙· ÂÙ˙˙˘‰˘ " · , ÏÏÎ ÌÈÓ¢¯ Âȉ ‡Ï ˙¯ÂÓ‡‰ ˙ÂÓÈ˘¯· . ÈÎ ‡ÂÙ‡ ‡ˆÂÈ Ô΄ÂÚÓ ÌÏ˘ Ú„ÈÓ ¯‚‡Ó ‰È‰ ‡Ï ÍÂÈÁ‰ „¯˘ÓÏ , ‡ ‡Â‰ Â˙ÂÚˆÓ‡· ¯˘‡ ˜Â„·Ï ÌÈ„ÂÓÈÏ ¯Â·‚˙Ï ˙ÂÈÎ˙‰ È·‡˘Ó ˙‡ ˙ÂÏÈÚÈ· ˙ˆ˜‰Ï ÂÏÎÈ ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó ÌÈÏÈÚÙÓ‰ ÌÈÙ‚‰Â Ìȃʿk«¯¿Ó‰ ÌÈÙ‚‰ Â˘È‚‰˘ ˙ÂÈÎ˙‰ Ì¢ÈÈ ÏÚ ÌÈÁÂÂÈ„‰ ˙‡ ˙ÂÈ„ÂÒÈ· . 2. ‡ È ‡ ˆ Â È Ì È „ È Ó Ï ˙ ‰ È Î ¯  ˆ Ï ˘ È ˆ ¯ ‡ È Â Ù È Ó ‰ È Ù Â È ˙ : על משרדי הממשלה להקצות את משאבי התכניות לתגבור לימודי בהתבסס על מיפוי צורכי התלמידי שהיה על משרד החינו לבצע . המיפוי אמור לשיי תלמיד זה או אחר למסגרות החיוניות עבורו , ובכ לייעל את המערכת ולהביא לתוצאות טובות יותר . את המיפוי יש לבצע לפי מדדי אחי די בכל האר% . ˙ÈËÂÂϯ‰ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ˙ÈÈÒÂÏ· ÏÎÏ Èˆ¯‡ ÌÈίˆ ÈÂÙÈÓ ÚˆÈ· ‡Ï ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó ÈÎ ‡ˆÓ , ˙¢‰ ˙ÂÈÎ˙· ÂÙ˙˙˘È˘ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ˙ÂÓÈ˘¯ ˙‡ Ú·˜Ï ‰È‰ ÏÂÎÈ ‡Ï ÔÎ ÏÚ , ¯Â‡Ï ̉ÈίˆÏ ̇˙‰·Â ÌÈ„ÂÓÈÏ· ̉Ȃ˘È‰ . ˙¯‚·Ï ¯Â·‚˙‰ ˙ÂÈÎ˙ ÂÏÚÙ‰ ÌÈ·¯ Ìȯ˜Ó· ˙ÂÈÓÂ˜Ó ˙ÂÈ¢¯· , Ìȃʿk«¯¿Ó‰ ÌÈÙ‚‰Â ÌÈÏÈÚÙÓ‰ ÌÈÙ‚‰ ÂÙ Ô‰Èχ˘ , ¯ÙÒ‰ È˙· ÈωÓ ˙ÂÈÎ˙· ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ˙‡ ˆ·È˘˘ ‰Ï‡ Âȉ ˙ÂÈ¢¯ Ô˙‡· . ÌȯÁ‡ ÌÈ·Â˘ÈÈ ‰Óη , Ï˘ÓÏ ˘Ó˘ ˙È·· , ÌÚ Ì‡È˙ ‡ÏÏ ¯ÙÒ‰ È˙· ÈωÓÏ ˙Â¯È˘È Ìȃʿk«¯¿Ó ÌÈÙ‚ ÌÈÏÈÚÙÓ ÌÈÙ‚ ÂÙ ˙ÈÓ˜Ӊ ˙¢¯‰ . מתשובות מנהלי בתי ס פר למשרד מבקר המדינה א עולה כי בכמה יישובי מפעילי אחת התכניות לא תיאמו את הפעלת התכנית ע בתי הספר , אלא פנו ישירות לתלמידי  אי . תיאו התכניות ע הרשויות המקומיות או ע בתי הספר עלול היה להוביל לכ שהופעלו כמה תכניות באותו יישוב ולעתי א בקרב תלמידי מאו תו מוסד חינוכי ) ראו להל (. 36 דוח שנתי63 ג הערכת התכניות והשוואת מבקר המדינה כבר עסק בדוחות קודמי בחשיבותה של הערכת תכניות73 .כאמור , משרדי הקליטה , החינו והאוצר השתתפו בשיעורי משתני במימו ארבע התכניות . כדי לשפר את האפקטיביות של הקצאת המשאבי , ולאור ההבדלי הניכרי בי התכניות , ובכלל זה במבני ההוצאה ובעלות לשעת הוראה , היה על משרד החינו , האמו על תחו הלימודי לבחינות בגרות , להערי את האפקטיביות הפדגוגית והכלכלית של כל אחד ממבני ההוצאה השוני של כל אחת מהתכניות , ולערו בי התכניות השוואה המשקללת לא רק את תרומת אלא ג  את עלות . יצוי כי תכנית אופק פועלת כבר כעשר שני , ותכנית ספייס פועלת כשבע שני . " מנכ ל משרד החינו לשעבר ר "ד , שמשו שושני , א הנחה במאי 2011 את מנהלת אג קל " ע לבקש מהרשות הארצית למדידה והערכה בחינו ) ראמ ( ה" לערו מחקר השוואתי , הכולל שלוש עד ארבע תכניות ש ונות שמפעיל אג קל "ע. Ú·¯‡ ÔÈ·Ó ÌÈÈ˙˘Ï ÌÈÈÙȈÙÒ ‰Î¯Ú‰ ȯ˜ÁÓ Âڈ· ˙¯Á‡‰ ÌÈ˘· ÈÎ ‡ˆÓ ÌÓ‡ ˙ÂÈÎ˙‰ - ˜Ù‡ ˙ÈÎ˙ ÒÈÈÙÒ ˙ÈÎ˙ - ‰Î¯Ú‰ ڈȷ ‡Ï ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó ÈÎ Ì‚ ‡ˆÓ Ìχ ‰È„Ó‰ ÈÙÒη ÂÓÂÓ ¯˘‡ ˙ÂÈÎ˙‰ ÏÏÎÏ ‰„ÈÁ‡Â ˙È·È˘Èȷ‡ . ÂÓÓ ¯ˆ· ÍÎÈÙÏ ‡‰ ˙‡ ˙¢‰Ï ˙ÂÈÎ˙‰ Ú·¯‡Ó ˙Á‡ ÏÎÏ ÌÈ·‡˘Ó‰ ˙‡ˆ˜‰ Ï˘ ˙ÂÈ·È˘٠, ¯ÓÂÏÎ Ô˙ÂÏÚÏ ‰‡Â¢‰· Ô‰· ÂÙ˙˙˘‰˘ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ È‚˘È‰· ¯ÂÙÈ˘‰ ˙‡ ÍÈ¯Ú‰Ï . חלוקת המשאבי של תכניות התגבור הלימודי עבור כמה תכניות המופעלות באמצעות רשויות מקומיות ואינ מיועדות לתגבור לימודי של יוצאי אתיופיה דווקא , מקצה משרד החינו כספי לרשויות הללו בהתא למצב החברתי  כלכלי74 . נוכח הנתו שרק 40% מהתלמידי יוצאי אתיופיה בכיתות ז  יב השתתפו בתכניות התגבור לבגרות בשנת הלימודי התשע , ב" יש מקו כי עד למיפוי ארצי של צורכי כל אוכלוסיית התלמידי הרלוונטית , ישקלו משרד החינו ומשרד הקליטה להקצות ג את משאבי תכניות התגבור לבגרות בהתא לדירוגה החברתי  כלכלי של הרשות המקומית , ובהתחשב במספר התלמידי יוצאי אתיופיה ביישוב . יצוי כי הרשויות החזקות יותר יכולות לממ מתקציב , חלקית לפחות75 , תכניות נוספות לתלמידי חלשי , ופעמי א תכניות לת למידי יוצאי אתיופיה76 . __________________ 73 ראו את הדוחות האלה : È˙˘ Á„ 53 · ) 2003 ( ,בפרק " עבודת המטה במשרדי הממשלה  תכנו , בקרה , תיאו והערכה במשרד הממשלתי עמ , " ' 46 . בדבר הערכת תכניות חינוכיות ראו ÏÚ ˙ÂÁ„ ÈÓ˜Ӊ ÔÂËÏ˘· ˙¯Â˜È·‰ , ‰‰Â·‚ ‰Ï΢‰Ï ˙„ÒÂÓ·Â ÌȄ‚ȇ· ) 2003 ( ,ב פרק " ייזו ניהול וקידו תכניות לימודיות  חינוכיות באמצעות רשויות מקומיות ' עמ , "199 ; È˙˘ Á„ 58 ‡ ) 2007 ( , " התקשרות ע עמותה למטרות חינו עמ , " ' 156 ; È˙˘ Á„ 62 , אשר בו ציי מבקר המדינה כי המכו ליזמות בחינו במכללה האקדמית בית ברל העלה בסקר שעשה בשני 2007  2008 , בהזמנת משרד החינו , כי ל65% מהתכניות החיצוניות שפעלו במערכת החינו באות שני ושנסקרו בסקר , לא נקבעה מסגרת הערכה סדורה ומקצועית , ולכ 14% מהתכניות לא נעשתה שו הערכה . 74 , כ למשל , הוא מקצה תכנית מיל ) ת " מסגרת יו לימודי תוספתית , ( תכנית תגבור לימודי ש נועדה לבתי ספר אשר אוכלוסיית התלמידי בה חלשה יחסית בהיבט החברתי  כלכלי . 75 במקרי רבי בשותפות מימונית ) מאצ ינג ' ( ע משרד החינו וע גור חיצוני שמפעיל את התכנית . 76 עיריית כרמיאל , למשל , המסווגת באשכול חברתי  כלכלי 6 ) ראו בהמש לעניי החלוקה לאשכולות חברתיי  כלכליי , ( דיווחה למשרד מבקר המדינה כי כמה גורמי , ובה גורמי חיצוניי , מפעילי בעיר כמה תכניות תגבור לבגרות שאינ ארבע התכניות המפורטות בדוח זה , ובה משתתפי תלמידי יוצאי אתיופיה וכי העירייה משתתפת במימו חלק מהתכניות הללו . היבטי בקידו שילוב של יוצאי אתיופיה  פגמי מהותיי בניהול תכנית לאומית 37 משרד מבקר המדינה בדק א קיי מִ תא בי שיעור התלמידי יוצאי אתיופיה שהשתתפו בתכניות התגבור לבגרות ביישובי השוני בשנת הלימודי התשע ב"77 ובי מצבו החברתי  כלכלי של כל אחד מהיישובי78 . ̇˙ƒÓ ‰È‰ ‡Ï ÈÎ ‡ˆÓ 79 È˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ¯ÂÚÈ˘ ÔÈ· ‰ÈÙ , ¯Â·‚˙‰ ˙ÂÈÎ˙· ÂÙ˙˙˘‰˘ ÌÈ¢‰ ÌÈ·Â˘ÈÈ· ˙¯‚·Ï , È˙¯·Á‰ ̂¯Ȅ ÔÈ·Ï - ÌÈ·Â˘Èȉ Ï˘ ÈÏÎÏÎ . ÍÎ , ˙¯‚·Ï ¯Â·‚˙‰ ˙ÂÈÎ˙· ÂÙ˙˙˘‰˘ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ¯ÂÚÈ˘ ‰È‰ ÌÈ˙ÚÏ ˙ÂÁÙ ÌÈÒÒÂ·Ó ÌÈ·Â˘ÈÈ· ) ˙·È˙ Ï˘ÓÏ ( ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ¯ÂÚÈ˘Ó ¯˙ÂÈ ÍÂÓ ˙ÂÈÎ˙· ÂÙ˙˙˘‰˘ ¯˙ÂÈ ÌÈÒÒÂ·Ó ÌÈ·Â˘ÈÈ· ˙¯‚·Ï ¯Â·‚˙‰ ) Èȯ˜ Ï˘ÓÏ ˙ ˜Èχȷ .( חוסר התיאו בי משרד החינו ומשרד הקליטה והשלכותיו על משרדי הממשלה מוטלת החובה לנצל ביעילות את המשאבי הציבוריי ולפעול , בי היתר , לחיסכו בהוצאות . מ הראוי היה שמשרד החינו כגור מתכלל יתא בי הג ורמי השוני את חלוקת משאבי התכניות , כדי שההקצאה תתבסס על מיפוי צרכי ארצי , ויימנעו חוסר יעילות בהקצאת משאבי ובזבוז כספי ציבור , הנגרמי מהפעלת כמה תכניות תגבור לבגרות באותו יישוב ובאותו מוסד חינוכי וא את שיתופו של אותו תלמיד בכמה תכניות . Á‰ „¯˘Ó ÈÎ ‡ˆÓ ¯ȷډ ‡Ï ˙ÂÈÎ˙‰ ˙‡ˆ˜‰ ˙‡ ̉ÈÈ· ÂÓ‡È˙ ‡Ï ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó ÍÂÈ ˙¯‚·Ï ¯Â·‚˙ ˙ÂÈÎ˙· ÂÙ˙˙˘‰˘ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈ„ÈÓÏ˙ ˙ÂÓÈ˘¯ ̉ÈÈ· , „Á‡ Ï΢ ÔÓÈÓ Ì‰Ó . ·Â˘ÈÈ Â˙‡· ˙ÂÈÎ˙ ‰ÓÎ ÂÏω ÌÈ„¯˘Ó‰ È˘ ÂÓÈÓ Ì‰·˘ Ìȯ˜Ó ‡ˆÓ ÍÎ , ÈÎÂÈÁ „ÒÂÓ Â˙‡· , ˙‡ ۇ ˙Â˙ÈÎ ˙·Î˘ ‰˙‡· ˙ÂÈÎ˙ ‰Óη „ÈÓÏ˙ Â˙‡ Ï˘ ÂÙÂ˙È˘ . ÌÈ˯٠ÔÏ‰Ï : בחינת רשימות התלמידי העלתה כי ב 12 יישובי השתתפו משרד החינו ומשרד הקליטה יחדיו במימו של יותר מתכנית אחת לבגרות ליישוב ) יותר מ 30%  מהיישובי שבה מימנו המשרדי תכניות תגבור לבגרות (: בתשעה יישובי משרדי הממשל ה השתתפו במימו של שתי תכניות בכל יישוב , ובשלושה יישובי  בית שמש , ירושלי ונתניה  השתתפו במימו א של שלוש תכניות תגבור לבגרות בכל אחד מהיישובי . יצוי כי מבי היישובי , שבה השתתפו משרדי הממשלה במימו של יותר מתכנית אחת לבגרות , היו ג כמה יישובי מבוסס י יחסית כמו חדרה , נצרת עילית , נתניה ופרדס חנה80 . עוד יצוי כי ביישוב אחד  בבית שמש  הפעיל גו אחד שתי תכניות תגבור לבגרות  כל תכנית מטע גו מְ רַ0ֵז אחר ) ראו להל (. בחינת רשימות התלמידי העלתה כי ב 23  מוסדות חינו השתתפו משרדי החינו והקליטה במימו הפע לת שתי תכניות תגבור לבגרות במקביל . מבי מוסדות החינו הללו ב , 14  מוסדות חינו , __________________ 77 שיעור התלמידי , כאמור ה , וא היחס בי מספר התלמידי יוצאי אתיופיה ביישוב מסוי שהשתתפו , על פי דיווח הגופי המפעילי , בתכניות התגבור לבגרות בשנת הלימודי התשע " ב לבי מספר התלמידי יוצאי אתיופיה בשנת הלימודי התש " ע באותו יישוב . 78 " למ ס סיווגה את היישובי בישראל בעשרה אשכולות ) קבוצות יישובי ( לפי מצב החברתי  כלכלי , בסדר עולה . אשכול 1 כלל את היישובי במעמד החברתי  כלכלי הנמו ביותר , ואשכול 10 כלל את היישובי במעמד החברתי  כלכלי הגבוה ביותר . 79 הער שהתקבל בבדיקת המתא  0.05 . 80 כל היישובי הללו סווגו באשכול חברתי  כלכלי 6. 38 דוח שנתי63 ג השתתפו משרדי החינו והקליטה במימו שתי תכניות תגבור לבגרות במקביל לתלמידי שלמדו בשכבות זהות של כיתות . ˙¯˜˙ ¯ˆÂ ÍÎ " ˙ÂÏÂÙÎ " , ¢ÓÈ˘ ˙¯‚·Ï ¯Â·‚˙‰ ˙ÂÈÎ˙Ï Â„ÚÂÈ˘ ÌÈÙÒÎ‰Ó ˜ÏÁ ÌÈÙÒÂ ÌȄȘÙ˙ ÈÏÚ· Ï˘ Ì¯Î˘ ÔÂÓÈÓÏ , ÌˆÓˆÏ ¯˘Ù‡ ̇ ÔÁ· ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó˘ ÈÏ· ‰‡¯Â‰Ï ÌÈ·‡˘Ó „ÂÚ ˙ÂىϠÂχ ˙¯˜˙ . ˙‡ӂ„ ÔÏ‰Ï : 1. בבית שמש מפעיל א ' והחברה למתנ " סי דיווחו שה הפעילו שלוש תכניות תגבור לבגרות : מפעיל א ' דיווח כי בתכנית תבל שבהפעלתו השתתפו , בי ה יתר , תלמידי מכיתות יא ו  יב בבית ספר א . ' כ הוא דיווח כי הוא הפעיל את תכנית ספייס , שבה השתתפו תלמידי שלמדו בבית ספר אחר . החברה למתנ " סי דיווחה כי בתכנית פלא שהפעיל המתנ " ס ביישוב השתתפו תלמידי מכיתות ז  י בבית ספר א . ' 2. בנצרת עילית מפעיל א ' דיווח שהוא הפ עיל את תכנית תבל , והחברה למתנ " סי דיווחה שהיא הפעילה את תכנית פלא באותו בית ספר ביישוב . בכל אחת מהתכניות השתתפו , בי היתר , תלמידי מאותה שכבת כיתות  כיתה י . דהיינו , תלמידי בבית ספר זה באותה שכבת גיל הלומדי אותה תכנית לימודי קיבלו שתי תכניות שונות . החב רה למתנ " סי ציינה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2012 כי אחרי שהתגלתה לחברה החפיפה בתכניות בשכבת כיתות י היא הפסיקה את הפעלת התכנית באותה שכבה . יצוי כי משרד הקליטה מסר בתשובה למשרד מבקר המדינה , בינואר 2013 ,כי החברה למתנ " סי לא ביקשה ממשרד הקליטה תשלו עבור הפעלת התכנית בשכבת כיתות י . 3. בכמה בתי ספר ברמלה ובלוד , שבה לומדי במעורב תלמידי משתי הערי , פעלו שתי תכניות תגבור לבגרות בכל בית ספר : בתכנית אופק ובתכנית ספייס רמלה השתתפו התלמידי שהתגוררו ברמלה ובתכנית ספייס לוד השתתפו תלמידי שהתגוררו בלוד למ .  של באחד מבתי הספר השתתפו בתכנית ספייס 17 תלמידי שהתגוררו בלוד . חמישה מתוכ למדו בכיתה י . בתכנית אופק השתתפו 2  תלמידי , שלמדו א ה בכיתה י באותו בית ספר , א התגוררו ברמלה . ÍÎ , ˙·΢ Ô˙‡· ۇ „ÂÏ·Â ‰ÏÓ¯· ¯ÙÒ È˙· Ì˙‡· „ÓÏ˘ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈ„ÈÓÏ˙ ÂÙ˙˙˘‰ ˙Â¢ ˙ÂÈÎ˙· , ¯˘‡ , ¯ÂӇΠ, Ô‰˘ ˙ÂÈÂÏÈÚÙ‰ ÏÒ· ÌȯÎÈ ÌÈÏ„·‰ Ô‰ÈÈ· ‡ˆÓ ˙ÂÚÈˆÓ ; ÈÙ ÏÚ Á¯Î‰· ‡ÏÂ Ì‰È¯Â‚Ó ÌÂ˜Ó ÈÙÏ ‰˙˘Ú ÂÙ˙˙˘È ̉ ˙ÂÈÎ˙ ÂÏȇ· ‰ÚÈ·˜‰ ̉Èίˆ . „ÂÏ· ¯ÙÒ‰ È˙·Ó „Á‡ ωÓ , ˙ÂÈÎ˙‰ È˙˘ ‰Ê ÔÙ‡· ÂÏÚÙ‰ ·˘ , Â˙·Â˘˙· ÔÈȈ ¯·Ó·ÂÓ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘ÓÏ 2012 ˙¯ˆÂÈ ÂÊÎ ‰ÏÚÙ‰ ˙¯Âˆ ÈÎ " ÌÈ„ÈÓÏ˙Ï Ô‰ Ï·Ϸ ÏÈÚÙÈ˘ „Á‡ Û‚· ͯˆ ˘È ÔÎÏ ÌȯÂÓÏ Ô‰Â " ˙¯‚·Ï ¯Â·‚˙‰ ˙ÂÈÎ˙ ˙‡ . „ÂÏ ˙ÈȯÈÚ ¯·Óˆ„Ó ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘ÓÏ ‰˙·Â˘˙· ‰ÈȈ 2012 Âȇ ˙ÂÈÎ˙‰ ˙ÏÚÙ‰ ÔÙ‡ ÈÎ ‰Ï ¯˘Ù‡Ó " Á‡ ‡Ï Ì‚Â „ÂÏ È„ÏÈÏ ÌȈ˜ÂÓ‰ ÌÈ·‡˘Ó‰ ¯Á‡ ·Â¯˜Ó ·Â˜ÚÏ ˙ÂÈ·È˘ه ¯ ÌÈ„ÓÂω È‚˘È‰Â ˙ÂÈÎ˙‰ ." ✯ היבטי בקידו שילוב של יוצאי אתיופיה  פגמי מהותיי בניהול תכנית לאומית 39 ¯ÂÓ‡˘ Ì¯Â‚Ó ˙ÂÙˆÏ Ô˙È˘ ÈÙÎ ÂÏÚÙ ‡Ï ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó ÈÎ ‡ÂÙ‡ ‰ÏÂÚ ÏÏÎ˙Ï . ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó - ÈÂ‚Ó ˙Â·‰Ï ‰È‰ ˘ÓÂÁ‰ ˙ÈÎ˙ ÏÏÎ˙ÓΠ„ȘÙ˙Ó ˜ÏÁ˘ ˙ÈÎ˙· ÌÈÙ˙¢‰ ÌÈ„¯˘Ó‰ ÌÚ ‰ÏÂÚÙ ÛÂ˙È˘ - ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó ÌÚ ‰ÏÂÚÙ Û˙È˘ ‡Ï . ÂÏω ÌÈ„ÈÓÏ˙Ï Èƒ„ÂÓÈÏ ¯Â·‚˙Ï ˙ÂÈÎ˙‰ ˙‡ ÏÏÎ˙ ‡Ï „ˆÓ ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó : ڈȷ ‡Ï ‡Â‰ ˙ÈËÂÂϯ‰ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ˙ÈÈÒÂÏ· ÏÎ Ï˘ Ȉ¯‡ ÈÂÙÈÓ , Ï˘ ˙ÂÈ·È˘ه‰ ˙‡ Íȯډ ‡Ï ‡Â‰ ˙‡ ˙ÏϘ˘Ó‰ ‰‡Â¢‰ ˙ÂÈÎ˙‰ ÔÈ· Í¯Ú ‡Ï ˙¯‚·Ï ¯Â·‚˙‰ ˙ÂÈÎ˙Ó ˙Á‡ ÏÎ ˙ÈÏÎÏΉ ˙Ȃ‚„Ù‰ ˙ÂÈ·È˘ه‰ . ¯˙È ÍÎÓ ‰ , „¯˘Ó ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó˘ ‰ÏÂÚ ÌȇˆÓÓ‰Ó ˙‡ ÌˆÓˆÏ Â„ÚÂ˘ ÌÈÈ˙¯·Á ÌÈÏÂ˜È˘ ÈÙ ÏÚ ˙¯‚·Ï ¯Â·‚˙‰ ˙ÂÈÎ˙ ˙‡ ˆ˜‰ ‡Ï ‰ËÈϘ‰ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ÔÈ· ÌȯÚÙ‰ . ȇ ÁÎÂÏ˘ ÌȇˆÓÓ‰Ó ‰ÏÂÚ „ÂÚ - ÂÏω ÌÈ„¯˘Ó‰ È˘ ÔÈ· ̇È˙‰ ÌÈÓÈÂÒÓ ÌÈ·Â˘ÈÈ· ˙ÂÏÂÙÎ ˙¯˜˙ ¯ˆÂ , ÂÎ‰Â Ï ‰ ÌȷȈ˜˙ Ô·˘Á ÏÚ ˙ÂÈÎ˙Ï ÌÈ„ÚÂÈÓ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈ„ÈÓÏ˙Ï ˙¯‚·Ï ¯Â·‚˙‰ . משרד החינו מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה מנובמבר2012 כי הוא חזר וביקש ממשרד הקליטה נתוני על התלמידי המשתתפי בתכניות התגבור לבגרות שמשרד הקליטה הפעיל , א עד כה לא סיפק משרד הקליטה את הנתוני . כ הו סי שא שפעילותה העיקרית של החברה עוסקת בחינו  הכנה לקראת בגרות  משרד הקליטה הוא הגור המתכלל את הפעלתה . משרד הקליטה מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה מדצמבר 2012 כי בעבר הנחה את עובדיו שאי להפעיל את פרויקט פלא במקו שבו פועלת תכנית מקבילה ; כמו כ מסר שהו א מפתח תכנה שתרכז רשימות של תלמידי בתכניות התגבור לבגרות וכי הוא יעביר את הרשימות למשרד החינו ו" לכל גור ממשלתי אחר המפעיל תכניות תגבור " לבגרות  כמו החברה  למניעת כפל סיוע . ˙¯‚·Ï ÌȇÎʉ ¯ÂÚÈ˘· ‰ÈÈÏÚÏ ‡È·‰Ï È„Î ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ̈ӈ˙ ¯˘‡  ‰„ÈÓ· ˙ÈÏÏΉ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ˙ÈÈÒÂÏ· ÔÈ·Â ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÔÈ· ‰Ê ÌÂÁ˙· ¯ÚÙ‰ ˙‡ ˙¯ÎÈ , ¯ÚÙ‰ ÌÂˆÓˆÏ ÌÈÚ˜˘ÂÓ‰ ÌÈ·¯‰ ÌÈ·‡˘Ó‰ Ï˘ È·ËÈÓ ÏˆÈÏ ÏÂÚÙÏ ˘È . ÍÎ Í¯ÂˆÏ , ÔÈ· ¯˙ȉ , È„Î ÍÂ˙ ÌÈ„ÂÓÈÏ ¯Â·‚˙Ï ˙ÂÈÎ˙‰ ÌÂÁ˙· ˙Ȃ‚„Ù ˙ÂÈÈ„Ó ·ˆÚÏ ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó ÏÚ Â¯È„·Â ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ È߈· ˙·˘Á˙‰ È˙¯·Á‰ Ì‚ - Ìȯ¯Â‚˙Ó Ì‰ ̉·˘ ÌÈ·Â˘Èȉ Ï˘ ÈÏÎÏÎ . ˙‡ ÏÏÎ˙È ˙¯‚·Ï ¯Â·‚˙‰ ˙ÂÈÎ˙ ÌÂÁ˙· Â˙ÂÎÓÒ ˙‡ ˘ÓÓÈ ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó˘ ȇ¯ ÌÈÙ‚‰ ÏÎ ÌÂÁ˙· ÌÈ˘ÂÚ˘ ˙ÂÏÂÚÙ‰ - ÌÈÈ˙Ï˘ÓÓ ÌÈÙ‚ , ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó ˙·¯Ï , ÌÈӯ‚ ıÂÁ - ÌÈÈ˙Ï˘ÓÓ . ÔÎ ÂÓÎ , Î˙‰ Ï˘ ˙ÂÈ·È˘ه‰ ˙‡ ÍÈ¯Ú‰Ï ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó ÏÚ ¯ÂÁ·Ï ˙ÂÈ ¯˙ÂÈ· ˙ÂÈ·È˘ه‰ ˙ÂÈÎ˙‰ ‡ ˙ÈÎ˙‰ ˙‡ ; ÌÈÏÈÚÂÓ‰ ÌÈ·Èί‰ ˙‡ ¯˙‡Ï ÂÈÏÚ ÔÈÙÂÏÈÁÏ ˙ÂÈÎ˙‰ ÏÎÓ ¯˙ÂÈ· ÌÈÁψÂӉ ¯˙ÂÈ· , ˙Á‡ ˙ÈÎ˙· „ÁÈ Ì˙‡ ÏÂÏÎÏ . ÔÎ ÂÓÎ , „¯˘Ó ÏÚ ˙¯˜˙ ˙ÚÈÓ Í¯ÂˆÏ ˙ÂÈÎ˙‰ ˙ÏÚÙ‰ ̇È˙Ï ÌÈÂ‚Ó ¯ÂˆÈÏ ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó ÏÚ ÍÂÈÁ‰ ˙ÂÏÂÙÎ . ליקויי בסדרי הדיווח והבקרה ככלל , משרדי הממשלה משלמי לגופי המְ רַ0ְ זִי ולגופי המפעילי עבור פעולות שבוצעו בפועל במסגרת תכניות התגבור לבגרות . האסמכתה לביצוע התשלו היא הדיווחי שמעבירי הגופי המְ רַ0ְ זִי והגופי המפעילי על ביצוע הפעולות הללו ל , כ . משל , קבע משרד הקליטה במכרז לתכנית פלא כי הוא ישל לספק את התשלומי , א ורק בגי ביצוע הלכה למעשה של השירות נשוא המכרז , וכי כדי לקבל את התשלומי ממשרד הקליטה על הספק להגיש מסמכי 40 דוח שנתי63 ג שבה ידווח על הפעילות שיבצע . מאחר שהדיווחי הללו ה אסמכתה לתשלו של משרדי הממ שלה , על משרדי הממשלה ועל הגופי המְ רַ0ְ זִי מוטלת החובה לוודא שהדיווחי יהיו מלאי ומדויקי , באמצעות בקרה יסודית של הדיווחי ואמצעי אחרי שנית לשקול אות , כגו ביצוע ביקורות פתע . משרד מבקר המדינה בדק והצליב רשימות של תלמידי שהתקבלו מהגופי הַמְ רַ0ְ זִ י . להל הממצאי שעלו מהדיווחי הללו , המעלי ספק בדבר דיוק הדיווחי . רישו תלמידי בשתי תכניות Ï˘ ˙ÂÙ˙˙˘‰ ÂÓÈÓ ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó ÈÎ ‡ˆÓ 118 ˙ÂÁÙÏ ÌÈ„ÈÓÏ˙ 81 È˙˘· ÏÈ·˜Ó· ˙ÂÈÎ˙ ) ÔÏ‰Ï - 118 ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ .( Ó „Á‡ ÏÎ ÈÎ ˘‚„ÂÈ - 118 Ì¢¯ ‰È‰ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ Ó ˙Á‡ Ïη ÍÂÈÁ „ÒÂÓ Â˙‡· ˙ÂÈÎ˙‰ ; 118 „ÓÏ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ·- 11 ÍÂÈÁ ˙„ÒÂÓ ) ÔÏ‰Ï - 11 ¯ÙÒ‰ È˙· ( ·-7 ÌÈ¯Ú 82 . מפעיל א ' מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2012 כי ע קבלת טיוטת דוח זה הוא פנה לכמה בתי ספר , ואלו בדקו וגילו שאכ ישנ תלמידי הרשומי במקביל בשתי תכניות שו נות ) תכנית ספייס ותכנית פלא (. לדבריו מנהלות בתי ספר אלה ציינו בפניו " כי לא היה לה מושג על , כ וכי הרכז הבית ספרי ער את הרשימות על דעתו בלבד , בלי ליידע את הנהלת בית הספר " ובלי ליידע את המפעיל . המפעיל א הוסי כי מנהלות בתי הספר " התנצלו על הבעייתיות הנובעת מרישו כפול ". לעומת זאת מנהלת אחד מבתי הספר , שהוזכרו בתשובת מפעיל א ', מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2012 כי " בית הספר שמח בכל משאב שמוצע לו היכול לסייע ולקד אוכלוסיות תלמידי בבית הספר ולשפר את הישגיה ", וכי למיטב ידיעתה " לא הייתה מניעה לרשו תל מידי הזקוקי לתגבור לימודי ולסיוע בשתי תכניות , על מנת לשפר ולקד את הישגיה ולהכינ לבחינות הבגרות ". ÌÈ„¯˘Ó‰ ÔÈ· ̇È˙‰ ¯ÒÂÁ ˙·˜Ú· ÈÎ ¯ÈÚÓ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó , ÂϷȘ ÌÈÓÚÙ ˙Á‡ ¯Â·‚˙ ˙ÈÎ˙Ó ¯˙ÂÈ Ï˘ ÚÂÈÒ ÌÈ„Á‡ ÌÈ„ÈÓÏ˙ , ÏÏÎ ÚÂÈÒ ÂϷȘ ‡Ï ÌȯÁ‡ ÂÏȇ . לפי דיוו חי הגופי המְ רַ0ְ זִי , 118 התלמידי למדו , נוס על שעות הלימודי הרגילות בבית הספר , יותר מ 10 שעות שבועיות נוספות )11  13 שעות שבועיות , ( ומתוכ תשע שעות שבועיות במסגרת תכנית פלא . להל דוגמה לתלמידות שמשרד החינו ומשרד הקליטה מימנו את השתתפות בשתי תכניות ב מקביל : 27 תלמידות יוצאות אתיופיה שלמדו בבית ספר ב ) ' להל 27 התלמידות , ( שהיו רשומות בתכנית פלא בהפעלת מתנ ס א " ' ובתכנית ספייס בהפעלת מפעיל ב '83 ; 9 מהתלמידות למדו בכיתה , ח10 בכיתה ט ו 8 בכיתה י . __________________ 81 נתו זה אינ ו כולל תלמידי שעברו ללמוד במוסד חינו אחר במהל השנה ותלמידי שלמדו בד בבד בשתי תכניות באותו בית ספר , א אחד הגופי המפעילי רש את מספר תעודת הזהות שלה באופ שגוי . 82 אשדוד , אשקלו , באר שבע , חדרה , ירושלי , נצרת ע י לית ונתניה . 83 יצוי כי מתנ ס א " ' הפעיל את תכנית פלא , ומפעיל ב ' הפעיל את תכניות ספייס בבתי ספר נוספי ביישוב ; בבית ספר ב ', מלבד 27 התלמידות , השתתפו בשתי התכניות תלמידות נוספות . היבטי בקידו שילוב של יוצאי אתיופיה  פגמי מהותיי בניהול תכנית לאומית 41 בחינת רשימות התלמידי העלתה כי חלק מ 27 התלמידות השתתפו במסגר ת כל אחת מהתכניות בשיעורי תגבור במקצועות זהי  באנגלית ובמתמטיקה84 . שתי מורות שונות לימדו מקצועות אלה בכל אחת מהתכניות , כ שהתלמידות האמורות למדו במסגרת תכניות התגבור לבגרות את המקצועות הללו ע שתי מורות שונות .  ˙ÂÏÈÚÈ· ‰ÚÈ‚Ù‰ ˙‡ ‰˘ÈÁÓÓ ÂÊ ‰Ó‚„ ÈÎ ˘‚„ÂÈ ÌÈ·‡˘Ó· È·ËÈÓ ‡Ï‰ ˘ÂÓÈ˘‰ ˙‡ ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó ÔÈ· ̇È˙‰ ¯ÒÂÁÓ ÂÓ¯‚˘ . „¯˘Ó ÈΠȇ¯ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï ÏÚ Úˆ˜Ó Â˙‡· „ÈÓÏ˙ Â˙Â‡Ï ÌÈ˙È‰ ¯Â·‚˙ ȯÂÚÈ˘ Ï˘ Ȃ‚„Ù‰ ÌÎ¯Ú ˙‡ ÔÁ·È ÍÂÈÁ‰ ÌȯÂÓ ‰ÓÎ È„È . בדיקת מערכת השעות 1. בדיקת מערכות השעות של תכניות פלא ושל ת כנית ספייס של 27 התלמידות העלתה כמה מקרי שבה שלוש מהתלמידות מכיתה י ) להל  שלוש התלמידות ( היו רשומות בשתי כיתות שונות בשני שיעורי שוני ) שיעור לשו במסגרת תכנית פלא ושיעור אנגלית במסגרת תכנית ספייס , ( כאשר חלק מזמ השיעורי היה חופ . 2. כמו כ נמצא פער בי מספר התלמידות יוצאות אתיופיה שהיו רשומות בתכנית פלא ברשימות של מתנ ס א " ' לבי רשימותיו של בית ספר ב . ' דהיינו לא ברור כמה תלמידות אכ קיבלו הלכה למעשה את שיעורי התגבור . החברה למתנ " סי מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2012 כי כל התלמידי , שעליה דיו וחה כלומדי במסגרת התכניות שהפעילה , אכ למדו בה , וכי לא דיווחה על נוכחות של תלמיד בשיעור , א לא נכח בו . כמו כ ציינה החברה כי כל התלמידי , שעליה דיווחה כי השתתפו בתכנית פלא , השתתפו במסגרת התכנית ג בפעילות החברתית . ס א " מתנ ' מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2012 כי הוא הבהיר למנהלי בתי הספר שבה הפעיל את תכנית פלא כי בתכנית רשאי להשתת רק תלמידי שאינ משתתפי בתכנית ספייס . עוד הוסי כי " במהל ביצוע התכנית חלו שינויי שנבעו מצרכי התלמידי ואירועי שוני בבתי הספר , וכתוצאה מכ היה פער בי התכנו לבי הביצוע . בביצוע התכנית הייתה הקפדה יתרה על כ שאי לבטל שיעורי , א הימי והשעות השתנו בהתא לצרכי ". בית ספר ב ' ציי בתשובתו למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2012 כי מבדיקה יסודית שער הוא מצא ש 16 תלמידות ) ולא 27 תלמידות ( אכ למדו בשתי תכניות במקביל , וכי לנוכח ליקוי זה וליקויי נוספי הופסקה בסו שנת הלימודי התשע " ב עבודתה של רכזת אחת התכניות . בית הספר ציי כי במסגרת תכנית פלא " א תלמידה " לא למדה תשע שעות שבועיות ; בשכבות ח ו ט  למדו התלמידות שש שעות שבועיות , ובשכבה י ה למדו שלוש שעות שבועיות . עוד ציי כי במסגרת תכנית פלא לא התקיימה פעילות חברתית . מתשובת בית הספר עולה כי אכ הייתה חפיפה של חצי שעה בזמני של שני השיעורי שבה למדו שלוש התלמידות . עוד ציי בית הספר כי " יש תנודות בנוכחות התלמידות בתגבורי שנעשי בשעות אחר הצהריי . לכ מאוד ייתכ שבתחילת הדר התגבשה רש ימה ע מספר גדול יחסית של תלמידות שחלק נשרו בהמש ". יצוי כי בית ספר ' ב לא ציר לתשובתו אסמכתאות . __________________ 84 התלמידות קיבלו במסגרת תכנית פלא שיעורי תגבור במקצועות לימוד נוספי כמו עברית ולשו . 42 דוח שנתי63 ג יצוי כי מנהלת של בית ספר ביישוב אחר אשר ג בו היו רשומי תלמידי בשתי תכניות במקביל , ציינה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2012 כי במסגרת תכנית פלא לא התק יימה פעילות חברתית . משרד הקליטה ציי בתשובה למשרד מבקר המדינה מדצמבר 2012 , בעניי תכנית פלא כי " לפי תנאי המכרז , כל אחת מהקבוצות קיבלה במהל שנת הלימודי 7 ) שבע ( שעות לימוד שבועיות ו 2 )שתי ( שעות שבועיות של העשרה חברתית . אי שוני במספר השעות בי השכבות והכי תות ". ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ÌÈӯ‚‰Ó ÂÏ·˜˙‰˘ ÌÈÂ˙· ‰¯È˙Ò‰ „ÂÁÈÈ·Â ‰Ï‡ ˙·¢˙ ÌÈ¢‰ ) · ¯ÙÒ ˙È·· ˙„ÈÓÏ˙‰ ¯ÙÒÓ ' ÏÈ·˜Ó· ˙ÂÈÎ˙ È˙˘· ˙ÂÓ¢¯ Âȉ˘ , ¯ÙÒÓ ‡ÏÙ ˙ÈÎ˙ ˙¯‚ÒÓ· ˙ÂÈÚ·˘‰ ˙ÂÚ˘‰ , ˙È˙¯·Á ˙ÂÏÈÚÙ ‡ÏÙ ˙ÈÎ˙ ‰ÏÏΠ̇ ‰Ï‡˘‰Â ( È„‰ ˜ÂÈ„ ¯·„· ˙˜ÙÒ‰ ˙‡ ˙ÂÓȈÚÓ ÌÈÙ‚‰Â Ìȃʿk«¯¿Ó‰ ÌÈÙ‚‰ ¯ȷډ˘ ÌÈÁ ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘ÓÏ ÌÈÏÈÚÙÓ‰ . ÌÏÈ˘ ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó ÈÎ ˘˘Á ‰ÏÚÓ Û‡ ÌÈÂ˙· ‰¯È˙Ò‰ Âڈ· ‡Ï Ô˜ÏÁ˘ ˙ÂÈÂÏÈÚÙ ¯Â·Ú . מש ההשתתפות בתכנית ברשימות התלמידי , שהועברו למשרד מבקר המדינה , נמצאו 13 תלמידי שהיו רשומי ברשימות התלמידי פעמיי  כל פע תחת ש ומספר תעודת זהות זהי א תחת בית ספר אחר . עוד יצוי כי ברשימות התלמידי לא צוי כי תלמידי אלה למדו רק חלק מהזמ בכל אחת מהתכניות . המפעילי ציינו לגבי שלושה מבי 13  התלמידי , את מש הזמ שבו התלמידי השתתפו בכל אחת מהתכניות . בחינה פ רטנית של מקרי אלה מעלה חשש כי התלמידי לא נכחו בכל השיעורי במסגרת אחת התכניות שבה היו רשומי . לדוגמה : מפעיל א ' רש כי תלמידה מסוימת השתתפה בתכנית ספייס בבאר שבע , יחד ע כל התלמידות בקבוצתה , 29 שבועות , ומפעיל ב ' רש כי אותה תלמידה השתתפה בתכנית ספייס בקרי ית ביאליק , יחד ע כל התלמידות בקבוצתה , 29 שבועות . יוצא אפוא כי על פי הרישומי של הגופי המפעילי א ' בו ' אותה תלמידה השתתפה בשנת הלימודי התשע " ב בתכנית ספייס במש 58 שבועות  שישה שבועות יותר ממספר השבועות בשנה . ליקויי ברישו מספרי תעודת הזהות של התלמידי כאמור , מאחר שהדיווחי משמשי אסמכתה לתשלו של משרדי הממשלה , על משרדי הממשלה ועל הגופי המְ רַ0ְ זִי מוטלת החובה לוודא שהדיווחי של הגופי המפעילי יהיו מלאי ומדויקי , בי היתר , באמצעות בקרה יסודית של הדיווחי . בקרה זו כוללת את בדיקת תקינות הרישו של מספ רי תעודות הזהות של התלמידי ; נתו המשמש פרט חיוני לבקרה על רשימות התלמידי . ÈÎ ‡ˆÓ 170 ˙Á˙ ‡ ˙Â‰Ê ˙„ÂÚ˙ ȯÙÒÓ ‡ÏÏ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ˙ÂÓÈ˘¯· ÌÈÓ¢¯ Âȉ ÌÈ„ÈÓÏ˙ ÌÈÈ‚˘ ˙Â‰Ê ˙„ÂÚ˙ ȯÙÒÓ . ÈÎ ‡ˆÓ ÔÎ ÂÓÎ 44 ˙ÂÓÈ˘¯· ÌÈÓ¢¯ Âȉ ÌÈ„ÈÓÏ˙ ÌÈ‰Ê ˙Â‰Ê È¯ÙÒÓ ˙Á˙ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ , ÂÈ ˙Á‡ ÌÚÙÓ ¯˙ . משרד הקליטה מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה מדצמבר2012 כי גורמי מטע המשרד ביצעו ביקורות סדירות לגבי התכניות שבמימונו , לרבות ביקורות פתע , וא הופעלו סנקציות היבטי בקידו שילוב של יוצאי אתיופיה  פגמי מהותיי בניהול תכנית לאומית 43 מתאימות , כגו קנסות . באחד המקרי א נסגרה קבוצה . המשרד הוסי כי התכנה שהוא מפתח תתריע על רישו שגוי של פרטי תלמידי ותמנע טעויות כאלה בעתיד . ✯ ÌÈÙ‚‰ ¯ÒÓ˘ ÌÈÁÂÂÈ„‰ Ï˘ ̘ÂÈ„ ¯·„· ˙˜ÙÒ ‰ÏÚÓ ÏÈÚÏ Ë¯ÂÙ˘ ÌȇˆÓÓ‰ ¯∆·∆ˆ ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘ÓÏ ÌÈÏÈÚÙÓ‰ ÌÈÙ‚‰Â Ìȃʿk«¯¿Ó‰ , ¢ÓÈ˘˘ ÌÈÁÂÂÈ„ , ¯ÂӇΠ, ‰˙ÎÓÒ‡ ÌȯÂÓ‡‰ ÌÈÙÂ‚Ï ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó Ï˘ ÌÂÏ˘˙Ï . ˆÓÓ‰ ¯∆·∆ˆ „¯˘Ó ÈÎ ˘˘Á ‰ÏÚÓ Û‡ Ìȇ Âڈ· ‡Ï Ô˜ÏÁ˘ ˙ÂÈÂÏÈÚÙ ¯Â·Ú ÌÏÈ˘ ‰ËÈϘ‰ . È„¯˘Ó ÈÎ ‰ÏÂÚ Ì‚ ‰Ï‡ ÌȇˆÓÓÓ Ìȃʿk«¯¿Ó‰ ÌÈÙ‚‰ Ì‰Ï Â¯È·Ú‰˘ ÌÈÁÂÂÈ„‰ ˙‡ ȇ¯Î ˜„· ‡Ï ‰Ï˘ÓÓ‰ , ÌÈÙ‚‰ ÈΠ̉ȄÈÏ ÂϷȘ˘ ÌÈÁÂÂÈ„‰ ˙‡ ȇ¯Î ˜„· ‡Ï Ìȃʿk«¯¿Ó‰ . השתלבות יוצאי אתיופיה בצה "ל  תמונת מצב חוק שירות הביטחו , התשמ ו"1986 מסדיר את חובת השירות של אזרחי המדינה בצה . ל" בשני האחרונות שיעור העולי החדשי המתגייסי לצבא הוא כחמישית מהמתגייסי85 , בעיקר ממדינות חבר העמי ומאתיופיה . הצבא ממלא תפקיד חשוב בתהלי קליטת : השירות הצבאי בישראל נח שב כור ההיתו של החברה הישראלית ומקד את ההתערות בחברה , את הניעות החברתית ואת אפשרויות הלימודי והתעסוקה . השירות הצבאי ג מעצי את תחושת ההצלחה של הפרט , את יכולת עמידתו באתגרי ואת תחושת השייכות שלו . נקודת הפתיחה של העולי המתגייסי שונה מזו של הוותיקי ומ אופיינת בחוסר מידע , בחששות ובלבטי , ובפערי של תרבות ושפה . לאור הצרכי הייחודיי הקי צה " ל מער לטיפול בחיילי עולי הכולל , בי היתר , ענ לקליטת עלייה בחיל החינו והנוער ) להל  חיל החינו , ( מדור פרט במינהל הגיוס העוסק בבעיות פרט של עולי , מדור הכנה לצה ל " לעולי ומסלול טירונות ייחודית לעולי . על פי נתוני אג כוח אד בצה ) ל " להל  אכ , (א" מספר החיילי יוצאי אתיופיה אשר שירתו בצה " ל בסו שנת 2010 היה כ 5,800 86 .בשנה זו התגייסו כ 2,430 יוצאי אתיופיה )1,600  חיילי ו830 חיילות (. שיעור הגיוס של חיילי יוצאי אתיופי ה היה 86.3% לעומת שיעור גיוס כללי של 74% ,עובדה שיכולה להעיד על מוטיבציה גבוהה . שיעור הגיוס של החיילות היה נמו במעט מהממוצע . ואול , לאחר הגיוס חל שבר וחיילי וחיילות רבי יוצאי אתיופיה נקלעי לליקויי שירות ) נשירה , עריקות , וכליאה בשיעורי גבוהי , ( והמיצוי לתפקידי איכותיי , לפיקוד זוטר ולקצונה הוא נמו יחסית . פרסומי מפקדת קצי חינו ראשי , משרד החינו והעמותות הפרטיות העוסקות בהכנה לגיוס של יוצאי אתיופיה , מוני את הסיבות לליקויי השירות ובה : רקע כלכלי  חלק ניכר מהחיילי סובלי מבעיות כלכליות בבתיה עקב אי השתלבות ההורי בשוק העבודה ונאלצי לסייע בפרנסת __________________ 85 לפי הגדרת צה " ל חייל נחשב עו לה חדש א חלפו פחות משלוש שני ממועד קבלת אזרחות ישראלית או א עלה לאר. לאחר גיל 16 .לעומת זאת , חיילי יוצאי אתיופיה מוגדרי עולי חדשי א לא נולדו בישראל . 86 על פי עדכו של צה " ל מספטמבר 2012 גדל מספר לכ 6,600 . 44 דוח שנתי63 ג המשפחה ; רקע תרבותי  פערי תרבותיי בי החייל לבי הוריו יוצרי קונפליקט , וחסרו המשענת ההורית במהל השירות מותיר חיילי ללא מעגל התמיכה הראשו בחשיבותו . פערי תרבות בי מפקדי לבי חיילי יוצאי אתיופיה מובילי  לחוסר הבנת הצרכי הייחודיי ולפרשנות לא נכונה של תגובות החיילי הללו ; שיבו% בצבא  על א המוטיבציה הגבוהה נתוני הגיוס מובילי לשיבו% מוגבל לתפקידי איכותיי המעורר רגשי קיפוח וחוסר אמונה ביכולות האישיות ופוגע בטיב השירות ; שיעור הנמו של קציני יוצאי אתי ופיה יוצר מחסור במודלי לחיקוי ; קשיי הסתגלות למסגרת הצבאית בכלל וקשיי השתלבות ביחידה בפרט . ¯ÒÂÁÓ ‰·¯ ‰„ÈÓ· ˙ÂÚ·Â ÒÂÈ‚‰ ˙Ú· ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈ„„ÂÓ˙Ó ÔÓÚ˘ ˙ÂÈÚ·‰ ÈÎ ˘‚„ÂÈ ˙ÂÈÁ¯Ê‡‰ ˙ÂίÚÓ‰ ˙Áψ‰ , ‰Ê Á„· ¯‡Â˙ÓÎ , ‰ÁÈ˙Ù‰ È Â˙ ÔÈ· ÌȯÚÙ‰ ˙‡ ÌˆÓˆÏ ‡˘ Ï˘ ‰Ï‡Ï Ì‰Ï˘ ÌÈÒÈÈ‚˙Ó‰ ¯ . מיצוי השירות הצבאי של יוצאי אתיופיה בדצמבר 2011 פרסמה מחלקת המחקר והמידע של הכנסת דוח על השתלבות של יוצאי אתיופיה בצה . ל" מדוח זה עלתה תמונה קשה באשר למאפייני השירות של חיילי אלה משלב השיבו% בצבא ועד השחרור ; על פי נתוני מפקדת קצי חינו ונ וער ממרס 2011 ,כ22% מחיילי יוצאי אתיופיה משתחררי לפני תו השירות לעומת 15% % מהחיילי ילידי האר ; על פי נתוני אכ , א" בשנת 2010 היה מיצוי הגיוס של חיילי יוצאי אתיופיה נמו בהרבה בהשוואה לזה של יתר חיילי צה , כ . ל" למשל , רק 9% מה עברו הכשרות וקורסי מקצועיי  כלשה לעומת 20%  בקרב שאר החיילי , והמיצוי לתפקידי פיקוד בקרב החיילי יוצאי אתיופיה היה 6% לעומת13% בכלל צה , ל" ולקצונה 1% לעומת5%  6% בכלל צה . ל" ˙Â¯È˘‰ ÈȘÈÏÏ ˙Â¯È˘‰Ó ‰¯È˘ Ï ¯˘‡· , ‰ˆ È Â˙ " · ÈÎ ÌȯÂÓ Ï - 2010 ¯˙ÂÈ Â¯˘ Ó - 20% ωӷ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈÏÈÈÁ‰Ó ˙Â¯È˘‰ Í . 66% ¯„‚ÂÓ˘ ‰Ó ·˜Ú ¯˜ÈÚ· Ì‰Ó ‡·ˆ· " ‰¯ÂÓÁ ‰Ú¯ ˙‚‰ ˙‰ " , ˙ÂÈ Ù‚ ˙ÂÈÚ· ·˜Ú ¯˙ȉ , ȇ ˙ÂÈ˘Ù - ‰Ó‡˙‰ . ÔÈ·Ó · ‡ÏÎ ˘ ÌÈÏÈÈÁ‰ - 2010 ¯˙È Ï˘ ‰ÊÓ ÏÂÙÎÓ ¯˙ÂÈ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ Ï˘ ̯ÙÒÓ ¯ÂÚÈ˘ ‰È‰ ‰ˆ ÈÏÈÈÁ " Ï , È ‰˘ÂÏ˘ ÈÙ Ï„‚ ‰È‰ Ì·¯˜· ˙˜ȯډ ‡ ˙„˜Ù ‰ ¯ÂÚÈ˘ Ì‚Â ¯ÂÚÈ˘‰Ó ¯˙ ‰ˆ ÏÏη " Ï . · Í ÈÁ‰ ÏÈÁ Í¯Ú˘ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ Ï˘ ‰‡ÈÏÎ ¯˜Ò ÈÙ ÏÚ - 2010 , 87% ÔÈ·Ó ‰ ¢‡¯‰ ˙Â¯È˘‰ ˙ ˘· ¯·Î ‰ ¢‡¯Ï ‡ÏИ„· ˘ ÌȇÂÏΉ , Ï˘ ‡Ïη Ì˙Èȉ˘ ͢Ó Π‰È‰ ÌȇÂÏΉ - 40% ÏÏÂΉ Ì˙Â¯È˘ ÔÓÊÓ . ȯÂÚÈ˘ Âȉ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ˙‡ˆÂÈ ˙ÂÏÈÈÁ ·¯˜· Ì‚ Ù Ìȉ·‚ ‰‡ÈÏΉ ‰˘ÂÏ˘ È - ˙ÂÏÈÈÁ‰ ¯˙ÈÓ ‰Ú·¯‡ , Âȉ Ô·¯˜· ˙˜ȯډ ˙„˜Ù ‰ ȯÂÚÈ˘Â ‰Ú·¯‡ È٠ͯڷ Ìȉ·‚ . ÌÈ·ÈˆÈ Â¯˙ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈÏÈÈÁ Ï˘ ‰‡ÈÏΉ È Â˙ ÈÎ ˘È‚„Ó ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó Ô¯Á‡‰ ¯Â˘Ú‰ ͢ӷ , ˙È˙¯·Á ‰¯‰Ê‡ ˙¯Â ÌȘÈÏ„Ó Ì‰ ÈΠ. חיל החינו והנוער מנסה להיאב ק בתופעה ופ , יתח מודל פעולה למניעת כליאה חוזרת . במסגרת המודל הוא מקיי תכנית לחיזוק השרידות בשירות ולצמצו הכליאה בקרב חיילי יוצאי אתיופיה , ומקיי סדנאות להעצמת הכלואי . ואול , עד מועד סיו הביקורת , אוגוסט 2012 , לא חל שינוי במגמות הכליאה בקרב החיילי ולא נמצא פתרו לב עיה . לעומת זאת בקרב החיילות הביאו הסדנאות לשיפור מסוי . היבטי בקידו שילוב של יוצאי אתיופיה  פגמי מהותיי בניהול תכנית לאומית 45 עבודת המטה לקידו חיילי יוצאי אתיופיה ÏÈÚÏ„ ÌÈ˘˜‰ ÌÈ Â˙ ‰ , ˙ ¯Á‡‰ ÌÈ ˘·  ˙˘‰ ‡Ï˘ , · ˘‡¯ Ï˘ ‰ÓÊÈ ÒÈÒ·· „ÓÚ " ‡ ȇÓÓ 2011 ‰ËÓ ˙„Â·Ú ÔÈÎ‰Ï ) ÔÏ‰Ï - ‰ËÓ‰ ˙„Â·Ú ( , È Â˙ ˙‡ ˙¢‰Ï ‰˙ÈÏÎ˙˘ ÈÏÈÈÁ Ï˘ ˙Â¯È˘‰ ‰ˆ ÈÏÈÈÁ ÏÏÎ Ï˘ ‰Ï‡Ï ÌÈÓÂÁ˙‰ Ïη ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ Ì " Ï . ˙È Î˙‰ · ˘‡¯ È„È· ‰¯˘Â‡ " ˙È˘‡¯· ‡ 2012 ˙·¯˜‰ ÌÈ ˘· ȯ٠˙‡˘Ï ‰ÈÂ˘Ú ‡È‰Â . ˙Â¯È˘Ï ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈÏÈÈÁ Ì„˜Ï ˙ˆ¯Ó ÏÚÂÙ ‡·ˆ‰ ÈÎ „ÓÏÓ ‰ËÓ‰ ˙„Â·Ú Û˜È‰ ̉Ȅȷ ÚÈÈÒÏ ˙ ӄʉ ÏÎ ˙ˆÓÏ ‰Ò Ó „˜ÈÙÏ È˙ÂÚÓ˘Ó . ˜Ò‰ ¯„‚· ‡È‰ ÔÏ‰Ï˘ ‰¯È ËÒ‚‡ „Ú ‰ËÓ‰ ˙„Â·Ú Ì¢ÈÈ Ï˘ ·ˆÓ ˙ ÂÓ˙ 2012 , ‰ˆ È Â˙ ÈÙ ÏÚ " Ï . Î ‡ Ï ˘ ‰ Ë Ó ‰ ˙ „  · Ú ˙  ˆ Ï Ó ‰ " Ô Ó Â ˘ È È ˙ „ È Ó Â ‡ 1. Ì È È Â ‚ ¯ ‡ Ì È È Â È ˘ :בעקבות עבודת המטה החליטה ראש אכ " א על הקמת גו מטה ייחודי , באחריותו של אלו משנה , אשר פועל ליצירת מדיניות כוללת לשילוב יוצאי אתיופיה בצה " ל ולמעקב אחריה . לצור זה הקי צה " ל מדור חדש לשילוב יוצאי אתיופיה שתפקידיו יהיו : תיאו בי כלל הגופי העוסקי ביוצאי אתיופיה , בקרה ומעקב על השגת היעדי שנקבעו בעבודת המטה , בקרה אחר ההכשרות הייחודיות , תכלול הפעולות בשטח לרבות של מדר יכי נוער של חיל החינו ) להל מד  ני " ( ופיקוח על הפעילות ביישובי מרכזיי . נוס על כ יוק במדור מוקד פניות טלפוני ליוצאי אתיופיה משלב המועמדות לשירות ביטחוני ) להל  מלש בי " ( ועד שלב שחרור מהשירות . ËÒ‚‡ „Ú 2012 ‰Ó˜‰· ÔÈÈ„Ú ˘„Á‰ ¯Â„Ó‰ ‰È‰ ) ˙„˜ÙÓ Â¯Á· ÌÈ Èˆ˜Â .( ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ¯Èη ÔȈ˜ Ï˘ Â˙ÂȯÁ‡· ˘„Á ‰ËÓ Û‚ ˙Ó˜‰ , ÏÏÎ˙È ¯˘‡ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÔÈÈ Ú· ‡·ˆ‰ ˙ÂÏÂÚÙ ÏÎ ˙‡ , Ì‚ ˙˘¯„ ‰ ˙·ÈÂÁÓÏ Ï„ÂÓ ˘Ó˘Ï ‰ÈÂ˘Ú ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘ÓÓ . 2. ˙  ¯ È ˘ ‰ ˙ È ˘ ‡ ¯ · ‰ Î ‰ È Ò ¯  ˜ : הצבא מקיי קורסי מגווני שנועדו לחיילי יוצאי אתיופי ה וניתני לפני או מייד לאחר הגיוס . רבי מהקורסי נעשי במימו חלקי של משרדי ממשלה , בייחוד של משרד הקליטה , ומכספי תרומות . על פי התכנית של אכ כ , א"92% מהמתגייסי יוצאי אתיופיה , שלה דרוש מענה ייחודי , ישתתפו בקורסי שנועדו לגשר על פערי , להיטיב את שיבוצ ולהג דיל את סיכוייה למיצוי השירות . ¯·ÚÈ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈÒÈÈ‚˙Ó‰ Ï˘ ËÏÁÂÓ‰ ̷¯ , ÔΠ̇ , ˙È˘‡¯· ˙ ¢ ˙¯˘Î‰ ÌÒÂÈ‚ . ˙‡Ê ÌÚ , ‰ˆ ÏÚ " ÌÈÈ ÂÈÁ‰ ÌÈү˜‰˘ ÁÈË·‰Ï È„Î ÌÈ˘¯„ ‰ ÌÈ„Úˆ‰ ˙‡ ˘ Ï Ï ˙ÂÈ ÂˆÈÁ‰ ˙ÂÓ¯˙‰ ¯ÂÚÈ˘· ˙ÂÁÈÙ ‰È‰È˘ ‰¯˜Ó· Ì‚ Â΢ÓÈÈ ˙¯˘Î‰‰Â . 3. ˘ ‰ È Â ˆ È Ó ˙  ¯ È :כוונתו הכללית של אכ " א היא לשלב את יוצאי אתיופיה במיוני מיוחדי אגב העלאת המכסות והקלה בקריטריוני הנוהגי בצה . ל" להל דוגמאות : הרחבת ההשתתפות בקורסי קד  צבאיי ) להל קד  ( %" המיועדי ליוצאי אתיופיה באמצעות הרחבת הקריטריוני ; העברת תכנית העצמה לאחר הטירונות ל 240 חיילי מדי שנה ; שילוב של כ 100 חיילי בקורסי של משרד התמ " ת במכללה אזרחית המקנה לימוד מקצועות בראשית השירות ; מיצוי לפיקוד ולקצונה באמצעות מבח של התאמה אישיותית בלבד , נקיטת מדיניות מקלה 46 דוח שנתי63 ג בהוצאת חיילי יוצאי אתיופיה לקצונה , והגדרת קצי חונ לכ ל קצי חדש יוצא אתיופיה ; קביעת מכסה שמורה בקורסי הפיקוד הזוטר תו כדי העלאתה ב 15%  בהשוואה לשיעור כיו . ˙¯Â˜È·‰ ÌÂÈÒ „Ú , ËÒ‚‡ 2012 , ˙ÂÓÈȘ‰ ˙ÂÒÎÓ‰ ÂÏÚ‰ ‡Ï ‰ÓˆÚ‰‰ ˙È Î˙ ‰ÚˆÂ· ‡Ï ·- 15% ¯ËÂÊ „˜ÈÙÏ ÌÈү˜· . Ó˙‰ Èү˜ Âڈ· ‡Ï ÔÎ ÂÓÎ " ¯È˘Î‰Ï „Ú ˘ ˙ 100 Á ˙Â¯È˘‰ ˙ÏÈÁ˙· ÌÈÏÈÈ . ˙‡Ê , Ó˙‰ „¯˘Ó˘ Û‡ " ÌÈȈ¯‡ ÌÈÊÎ¯Ó ‰˘ÈÓÁ ÏÈÚÙÓ ˙ 87 ˜˘Ó· ˘Â˜È· Ì‰Ï ˘È˘ ˙ÂÚˆ˜ÓÏ ‰¯˘Î‰Ï ˙Ȉ¯‡ ‰Òȯٷ , ¯·Î ÂÏω ÌÈÊίӷ˘ ۇ ˙ÂÈ„ÂÁÈÈ ˙ÂÈÒÂÏÎÂ‡Ó ÌÈÏÈÈÁÏ ˙ÂÈÚˆ˜Ó ˙¯˘Î‰ ˙ÂÓÈȘ˙Ó . ÌÈ ÂÈ„ , ÌÈÈ˙ ˘· ÂÓÈȘ˙‰˘ Èη‰ Û‚‡‰ ȂȈ ÔÈ· ‰Ê ÔÈÈ Ú· ˙ ¯Á‡‰ Ó˙‰ „¯˘Ó· Ì„‡ ÁÂÎ ÁÂ˙ÈÙÏ ‰¯˘Î‰Ï ¯ " ˙ Í ÈÁ‰ ÏÈÁ ȂȈ ÔÈ·Ï , Ô‰˘ÏÎ ˙‡ˆÂ˙ Â·È ‰ ‡Ï , ÌÈÏÈÈÁ ·Ï¢ ‡Ï ˙¯Â˜È·‰ ÌÂÈÒ „Ú ÌÈÓÈȘ‰ ÌÈү˜‰ ˙¯‚ÒÓ· ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ . ˘È È‚ÂÏ Îˉ Í ÈÁÏ ÌȯÈÚˆ ˙ÈÈ Ù‰Ï ÈÎ ÔÈÂˆÈ ‡·ˆÏ ˜¯ ‡Ï ÂÏÂÎ ˜˘ÓÏ ˙Ú‚Â ‰ ˙Â·È˘Á , ‡˘Â ‰ ˙ÂÈ ÂÈÁ Ô‡ÎÓ . מנגד , בוצעה ההכנה הייעודית לשירות בחילות השדה בקורס נפרד משאר העולי ; נוספו 70 חיילי מיוצאי אתיופיה לקורסי קד  צבאיי ; בוצעה הרחבת המסגרת של קורס קציני ייעודי ל90  חיילי ומונו לה חונכי אישיי המלווי אות ותומכי בה ; שונו הקריטריוני ליוצאי אתיופיה בקורסי הקציני והונהגה מדיניות מקלה לקליטת . 4. Ë ¯ Ù · Ï Â Ù È Ë ‰ :  לנוכח חסרו המשענת ההורית והמצוקות הכלכליות בבתי החיילי , עבודת המטה קובעת כי מפקדי מחויבי בביקור בית בעת קליטת החייל ; בד בבד ייערכו ביקורי בית של סגלי תשלומי משפחה ) תשמ ( ש" כדי להסדיר את הנושא בטר המצאת האישורי לזכאות לתשלומי אלה ; יינתנו הקלות באישור בקשות לסיוע כלכלי ; ע הגיוס יינת מענק התארגנות בס של עד 1,000; ח" ש ישופרו הממשקי בי הצבא ובי גופי אזרחיי , דוגמת משרד הקליטה , בדבר ההטבות והזכויות המגיעות לעולי . ¯ ÂÓ˘ÂÈ ÈÎ ‰˙ÏÚ‰ ˙¯Â˜È·‰ ‰Ê ‡˘Â · ˙È Î˙‰ È·Èί · . 5. ‰ Ë È Ù ˘  ‰ ‡ È Ï Î : הכוונה הכללית היא לגבש מדיניות שפיטה וענישה מקלה המותאמת לצורכי יוצאי אתיופיה שתוריד 70% מהיק הכלואי בהווה , כגו , הקלות למלש " בי המשתמטי מצו ראשו ; בחינת חלופה של עבודות שירות או מעצר פתוח במקו כליאה ; והפעלת מ הלכי הסברה לדרגי השיפוט כדי לצמצ את שיעורי הכליאה . עובר למועד סיו הביקורת מיושמת מדיניות זו . 6. Ï ‚ Ò ‰ È ˘ ‡ Ï ‰ ¯ · Ò ‰ : עד סיו הביקורת בוצעו כל ההמלצות בדבר פעולות ההסברה המועברות למפקדי , לנגדי , לקב " ני ולסגלי משאבי אנוש . ÌÈ˘„ÂÁ ÍÂ˙· Ì˘ÈÈ ‡·ˆ‰˘ ‡ÂÙ‡ ‡ˆÂÈ ˙Ù˜˙· ÌȘÒÂÚ‰ ˙ ¯˙Ù‰Ó Ï„‚ ˜ÏÁ ÌÈ„Á‡ ȇ·ˆ‰ ˙Â¯È˘‰ , ‰ËÓ‰ ˙„·ڷ Âڈ‰˘ ÈÙÎ . __________________ 87 אחד מה מיועד למגזר הערבי . היבטי בקידו שילוב של יוצאי אתיופיה  פגמי מהותיי בניהול תכנית לאומית 47 השתתפות המשרד לקליטת העלייה 1. יותר ממחצית החיילי יוצאי אתיופיה זכאי להטבות בתנאי השירות , בדר כלל עקב מצב הכלכלי ומסיבות נוספות ) לעומת כ 10% % בקרב ילידי האר (. אחת הסיבות לשכ יחות העריקות בי החיילי יוצאי אתיופיה היא רצונ לסייע בפרנסת המשפחה . עוד טר הגיוס או מיד לאחריו יכולי המלש " בי והחיילי המתגייסי לטפל בזכאות לתנאי השירות שלה ובתשלומי למשפחותיה , בכפו להמצאת מסמכי החתומי בידי הוריה . התברר כי רבי מהחיילי נמנעי מלעשות זאת , ולכ זכאות אינה ממומשת , וה עורקי משורות הצבא . כדי לסייע בפתרו הבעיה יז הממונה על תחו צה " ל במשרד הקליטה בשיתו אכ " א מהל שלפיו יטפל משרד הקליטה בעצמו , באמצעות רכזי הקליטה ) יוצאי אתיופיה ( ביישובי , בהמצאת המסמכי שיזכו את משפחות החיילי בת שלומי . ביוני 2012 היה המהל בראשיתו , וטר נית לעמוד על יעילותו . 2. משרד הקליטה מממ פעולות שנועדו לצמצ את תופעת הכליאה בקרב חיילי יוצאי אתיופיה , כגו קורסי העצמה , סדנאות , ופעולות למניעת הכליאה . לצור כ הוא מכשיר אנשי סגל , מפקדי וחונכי שילוו את החיי לי הללו . בד בבד הוא נוקט פעולות להגדלת מספר של המפקדי והקציני מיוצאי אתיופיה ולקידומ . ס הוצאות משרד הקליטה למימו פעולותיו בצה " ל בשנה גדל ב 2012 לכ 2.19 מיליו ש , ח" לעומת כ 1.2 מיליו ש " ח בראשית הפעלת תכנית החומש ב 2008 . ·Èˆ˜˙ ÏÂˆÈ ÈÎ ‰˙ÏÚ‰ ˙¯Â˜È·‰ Ô˘ ‡Â‰ ‡·ˆÏ ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó ¯È·ÚÓ˘ ˘ÓÂÁ‰ ˙È Î˙ È : ·- 2008 Π¯˙ - 20% ·Èˆ˜˙‰Ó ; ·- 2009 Î - 42% ; ·- 2010 Î - 51% ; ·Â - 2011 Î - 43% . „‚ Ó , ·- 2012 ˘ÓÂÁ‰ ˙È Î˙ ÈÙÒÎÓ ‡·ˆÏ ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó ¯È·ÚÓ˘ ·Èˆ˜˙‰ Ï„‚ Ï- 2,189,000 ˘ " Á , ¯‡Â È ÌÈ˘„ÂÁ·Â - Î ÂÏˆÂ Ò¯Ó - 24%  ÓÓ . ˙¯Â˜È·‰ ‰˙ÏÚ‰ „ÂÚ ÈÎ ˘ÓÂÁ‰ ˙È Î˙ ÈÙÒÎ , „·Ï· ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈÏ ÌÈ„ÚÂÈÓ‰ , ÌÈȇ·ˆ ÌÈү˜ ÔÂÓÈÓÏ ÌÈ˘Ó˘Ó ÌȯÁ‡ ÌÈÏÈÈÁÏ Ì‚ ÌÈ„ÚÂÈÓ‰ , ˙ÚÓ˘Ó È„‚ ˙¯˘Î‰Â ¯Ú ÈÎȯ„Ó Èү˜ Ô‚Π. משרד הקליטה מסר למשרד מבקר המדינה בתשובתו מדצמבר2012 כי אחת הסיבות לאי  ניצול התקציב על ידו היא המועד המאו , חר לפעמי באמצע שנת תקציב , של אישור התקציב שיועבר לחיל החינו , דבר המונע את יישו מלוא תכנית העבודה ש . הכנה לשחרור היחידה להכוונת חיילי משוחררי ) להל  היחידה ( במשרד הביטחו מסייעת לחיילי הנמצאי על ס השחרור ולאחריו להשתלב בחיי האזרחיי . בי היתר , מדובר בסיוע כספי לזכאי ללימודי . הקר לקליטת חיילי משוחררי ) להל  הקר , ( שהוקמה ב 1994 , מאפשרת ליחידה להגשי את יעדיה בתחומי ההשכלה , קליטת עלייה ושילוב החיילי המשוחררי במשק . היחידה בשיתו אכ " א וחיל החינו מקיימי סדנאות ייחודיות לחיילי אתיופי להכ נה לשחרור שבה משתתפי כשליש מהמשתחררי בשנתו . סדנת שחרור נוספת מתקיימת לכלל החיילי הלוחמי , ורבי מיוצאי אתיופיה , ששירתו כלוחמי , מעדיפי להשתת בה על פני הסדנה הייעודית לה . המינהל לסטודנטי עולי במשרד הקליטה ומשרד התמ " ת תכננו להקי מכינה נוספת לקראת שחרור , אשר תתקיי שלושה חודשי לפני תו השירות ותאפשר לחייל יוצא אתיופיה להתחיל בלימודי אקדמיי או במכינות קד  אקדמיות ובהכשרות מקצועיות , על פי אבחו מקצועי . עד סיו הביקורת , אוגוסט 2012 ,המכינות הללו טר החלו לפעול . עבודת המטה של אכ " א כללה ג היא המלצות להכנה לשחרור , ובי היתר : קיו מכינה ייחודית לשחרור ליוצאי אתיופיה שתימש שבועיי ותכלול אבחו מקצועי והעשרה אינסטרומנטלי ; ת 48 דוח שנתי63 ג הכוונה למכינות קד  אקדמיות לבחינות בגרות של משרד הקליטה ; ולימודי מכינה לטכנאי ולהנדסאי בפריסה ארצית בסיוע משרד התמ . ת" ÌÂÈÒ „ÚÂÓ „Ú ˙¯Â˜È·‰ , ËÒ‚‡ 2012 , ‰Ï‡‰ ˙ÂÈ Î˙‰ ÂÓ˘ÂÈ Ì¯Ë . משרד התמ " ת השיב למשרד מבקר המדינה כי תכנית הלימודי במכינה כחצי שנה לפני תו השירות נועדה להכוונה למסלולי לימוד שוני ולהעצמה , ותואמה ע מינהל הסטודנטי , ע משרד החינו וע צה . ל" במשרד התמ " ת א התקבל אישור של ועדת המכרזי להפעלת התכנית . ואול , התכנית לא יצאה לפועל בשל שינוי בעמדת צה " ל שכלל בקשה לבצע את התכנית בפריסה ארצית ולא כתכנית חלו% ) פיילוט ( כפי שתוכנ מראש . שינוי זה גר לכ שהתקציב ששוריי לתכנית לא הספיק לביצוע במתכונת של צה "ל. הכנה לגיוס של יוצאי את יופיה 1. מניסיונ של משרדי הממשלה ושל העמותות הפרטיות , העוסקי בהכנה לגיוס לצה , ל" עולה כי ההכנה המוקדמת לגיוס חשובה מאד להצלחת החיילי במהל השירות . ע הגופי הציבוריי העוסקי בהכנה לשירות הצבאי של מלש בי " , לרבות יוצאי אתיופיה , נמני בעיקר : מינהל חברה ונ וער במשרד החינו ; האג החברתי  ביטחוני במשרד הביטחו ; חיל החינו בצבא ; ורשויות מקומיות . ע הגופי הפרטיי העוסקי בהכנה לגיוס נמני ארגוני וקרנות , כגו ארגו הג ' וינט , ועמותות פרטיות המתמחות בכ ומפעילות תכניות ייחודיות ליוצאי אתיופיה . זאת ועוד , מהדוח שפרס מה מחלקת המחקר והמידע של הכנסת בדצמבר 2011  העוסק בהשתלבות של יוצאי אתיופיה בצה , ל" עולה כי לאור חשש מהשירות הצבאי מעדיפי יוצאי אתיופיה להשתת בתכניות הכנה לשירות הצבאי בשיעור הגבוה פי 1.5  מיתר העולי . ממצא זה מלמד על הצור החיוני בשיתו צעירי יוצאי אתיו פיה בתכניות ההכנה לגיוס . כאמור , בעבודת המטה של " אכ א נקבע כי יש צור בכ ש 92% מהמתגייסי יוצאי אתיופיה יעברו הכנה ייעודית לפני הגיוס או מיד אחריו וכי השאר אינ זקוקי לכ . ˙È˘‡¯Ï ÔÂÎ 2012 , ‡ ˙Â¯È˘Ï ‰ Ή Èү˜ ÂϷȘ ‡Ï ÌÈÒÈÈ‚˙Ó‰ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈÓ Ú·¯Î ‰¯˘Î‰ ˙¯Á‡ ˙È„ÂÚÈÈ . 2. משנת2007 קיי שיתו פעולה של נציגי צה ) ל " מחיל החינו ומאכ ( א" ע נציגי משרד החינו ומשרד הביטחו וע ראשי רשויות מקומיות , עמותות , ארגוני הנוגעי בדבר ותנועות נוער בכל הנוגע להכנה לגיוס במסגרת של " שולח עגול " ) להל  השולח העגול (. הנציגי בשולח העגול מתכנסי פע בחודש לדו ביישומ ובהערכת של תכניות להכנה לגיוס , ומעבר לכ מתקיי קשר יומיומי ביניה . בכל מחוז של משרד החינו יש רפרנט הכנה לצה " ל שמתפקידו לבדוק את יישו התכני שנקבעו בשולח העגול . נציגי השולח העגול מתמקדי בתכניות שיזמו לכלל ה אוכלוסייה , ולא בהכרח במלש " בי יוצאי אתיופיה . משרד הקליטה , המתכלל של תכנית החומש , אינו מעורב דר קבע בשולח העגול . ÏÏÎ˙Ó‰ ̯‚Π˘ÓÂÁ‰ ˙È Î˙ ÏÚ ‰Ï˘ÓÓ ˙ËÏÁ‰· ¯Á· ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó˘ Û‡ ÈÎ ‡ˆÂÈ , ˙ÈÒÁÈ ÈÏ¢ ÒÂÈ‚Ï ‰ Ή‰ ‡˘Â · „ȘÙ˙ . היבטי בקידו שילוב של יוצאי אתיופיה  פגמי מהותיי בניהול תכנית לאומית 49 משרד הקליטה מסר בתשובתו כי לא שות  בשולח העגול , על א פניותיו למשרד החינו ליטול חלק בדיוני . ע זאת , משרד הקליטה משתת בשולח עגול אחר , אותו מנהל ראש חטיבת תכנו ומנהל כוח אד באכ , א" ושבמסגרתו הוא יכול ליזו ולממ תכניות לסיוע לחיילי עולי . צורכיה של יוצאי אתיופיה ה ייחודיי ובמקרי רבי ה מחייבי טיפול אישי . רצוי היה כי מידע רצי משלב שלפני השירות בצבא ובמהלכו יהיה זמי ה לגורמי העוסקי בגיוס ובהצבה ביחידות וה לגורמי מחקר , אגב שיתו פעולה בכל הנוגע למאגרי מידע ולהערכה של תכניות הכנה לגיוס . לדברי אלה משנה חשיבות בכל הנוגע למעקב ו לבחינת האפקטיביות של התכניות הפדגוגיות שמפעילי משרד החינו ומשרד הביטחו ) כגו שיעורי המחנ , שבוע הגדנ , ע" תכנית " בעקבות לוחמי "88 , ומפגשי ע קציני ולוחמי ( והעמותות הפרטיות עבור מלש " בי בכלל ועבור יוצאי אתיופיה בפרט . ‰˘ÚÓÏ ‰Îω , ÊÎ¯Ó ÔÈ· ‰ÏÂÚÙ ÛÂ˙È˘ Ôȇ ‰ˆ· ˙‚‰ ˙‰ ÈÚ„Ó " Ï ) „ÓÓ " ‰( 89 ˙¢¯‰ ÔÈ·Ï Í ÈÁ· ‰Î¯Ú‰Â ‰„È„ÓÏ ˙Ȉ¯‡‰ ) Ó‡¯ " ‰( 90 , ԯΠÂÒÓ „ÈÁ‡ ÌÈ Â˙ „ÒÓ Ôȇ . ÌÈÓÈȘ ˘ÏÓ ÏÚ Ú„ÈÓ È¯‚‡Ó ‰ÓÎ " ÌÈÓ‡Â˙ Ì È‡˘ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈ· : ‰ Ή ˙È Î˙ ÈÊί È„È· ˙È˯٠‰˙ÂÓÚ Ï˘ ÒÂÈ‚Ï , ÒÂÈ‚‰ ˙ÂÎ˘Ï È„È·Â Í ÈÁ‰ ˙ίÚÓ È„È· . ÒÁ‰ ˙‡ ÌÈ Â˙ · ¯ ‰ÈÈÏÚÏ È‚ȉ ˙„ÚÂ Ï˘ ÔÂÈ„ Íωӷ ÈÎ ‰„·ÂÚ‰ ‰˘ÈÁÓÓ , ËÒ‚‡· Í ÈÁ‰ ÏÈÁ Ô‚¯‡˘ 2011 , ‰¯ÂÓ˘ÏÙ‰ ÈÏÂÚ È Â˙ ÁÂÏÈÙÏ ‰·¯ ˙Â·È˘Á ˙ÓÈȘ ÈÎ Í ÈÁ ˙˜ÏÁÓ ˘‡¯ ‰˘È‚„‰ " ÌÈÏÂÚ‰ ÔÈ·Ó ÒÂÈ‚‰ ȯ· ¯ÙÒÓ ˙‡ ˙Ú„ÂÈ ‰ ȇ ˙ίÚÓ‰ ÌÂÈÎ Ô΢ ." משרד החינו מסר למשרד מבקר המדינה בתשובתו מנובמבר 2012 כי ביולי2010 התקיימה ישיבה להסדרת שיתו הפעולה בי ממד " ה וראמ , ה" וכי נבנתה תכנית לש כ , אשר לא מומשה עקב עלויותיה הגבוהות . גניזת התכנית נעשתה על ידי צה . ל" ‰ÈÓ Ú·˜ ‡Ï ω · ÌÈÙ˙˙˘Ó‰ ˙ÏÂÚÙ È Ù‡  ‚ÂÚ Ì¯Ë Ï‚ډ ÔÁÏ¢· ÍÎ ÏÚ ÛÒ ‚‰ ÌÈÙ˙˙˘Ó‰ ˙ÂÏÂÚÙ ˙‡ ÏÈ·ÂÈ˘ Û ; ÌÈÙ˙¢‰Ó ÈÓ ¯Â¯· ‰Ê Ôȇ ÔÎ ÂÓÎ - Í ÈÁ‰ „¯˘Ó , ‰ˆ ‡ ÔÂÁËÈ·‰ „¯˘Ó " Ï - ÔÁÏ¢· ËÏÁ‰ Ô‰ÈÏÚ˘ ˙ÂÏÂÚÙÏ ˙ÏÏÂÎ ˙ÂȯÁ‡· ‡˘Â Ï‚ډ . ÍÎ , Ï˘ÓÏ , ˙È˯٠‰˙ÂÓÚ Ï˘ ˙ÂÏÈÚÙ , ÒÂÈ‚Ï ‰ Ή· ˙˜ÒÂÚ‰ , È„È ÏÚ Ô‰ ˙ ÓÂÓÓ‰ Í ÈÁ‰ „¯˘Ó ) ˙Á‡ ˙È Î˙ ˙·ÂËÏ ( ‰Â ÔÂÁËÈ·‰ „¯˘Ó È„È ÏÚ Ô ) ˙¯Á‡ ˙È Î˙ ˙·ÂËÏ ( ˙Ó‡Â˙Ó ‰ ȇ „¯Ù · „¯˘Ó ÏÎ È„È· ˙È˘Ú . מעורבות משרדי הממשלה , רשויות מקומיות וצה "ל להל פרטי על פעילות השלטו המרכזי , המקומי וצה " ל בהכנה לגיוס : Í Â È Á ‰ „ ¯ ˘ Ó חוזר המנהל הכללי של משרד החינו מדצמבר1999 בדבר נכונות ומוכנות לשירות בצה " ל חייב את בתי הספר העל  יסודיי להפעיל תכנית חינוכית רב  שלבית המיועדת להכי את התלמידי __________________ 88 סיורי בא תרי מורשת קרב ידועי , למשל בעמק הבכא ברמת הגול . 89 מחלקת מדעי ההתנהגות היא גו1 המגבש מדיניות לגבי הגיוס ואחראי על המיו וההשמה בצה "ל. 90 יחידת סמ במשרד החינו , שהיא הגו1 המנחה את מערכת החינו מהבחינה המקצועית בתחומי ההערכה והמדידה . 50 דוח שנתי63 ג לקראת שירות בצה . ל" חוזר מנכ " ל נוס מנובמבר 2007  קבע כי תהלי ההכנה לגיוס נתו באחריות מינהל חברה ונוער במטה המשרד ובמחוזותיו . בשני האחרונות הגדיר מש רד החינו את עידוד הגיוס לצה " ל כיעד מרכזי שלו ) למשל בשנת הלימודי התשע (. א" בסו שנת לימודי זו הופעלה התכנית לנכונות לשירות ומוכנות לצה  ל ב "553 בתי ספר , והיעד לסו שנת הלימודי התשע " ב היה 613 ) מבי1,208 בתי ספר על  יסודיי , לרבות לבדווי ולדרוזי (. יצוי כ י בבתי ספר , שבה לומדי עולי רבי , מופעלת תכנית ייחודית להכנה לגיוס בש " עולי לצה ". ל" בשני האחרונות מוביל מינהל חברה ונוער תכניות התערבות ייחודיות של עמותה פרטית ליוצאי אתיופיה , ומשתת במימו תכנית של עמותה פרטית אחרת , הפועלת בשעות הלימודי בבתי הספר ל הכנה לגיוס של נערי מהפריפריה החברתית , לרבות מיוצאי אתיופיה . Ô Â Á Ë È · ‰ „ ¯ ˘ Ó 1. האג הביטחוני  חברתי במשרד זה ) להל  האג ( מופקד על תחו ההכנה לצה . ל" האג מקיי בבתי הספר פעילות משלימה המתואמת ע תכנית ההכנה לגיוס שמפעיל משרד החינו . בשונה ממשרד החינו , אג ז ה פועל בקרב בני הנוער בכלל ואינו מייחד תכניות למלש " בי יוצאי אתיופיה . 2. פעילות נוספת של הכנה לגיוס על ידי האג , יחד ע משרד החינו , היא אסדרת ) רגולציה ( המכינות הקד  צבאיות91 . אסדרת פעילות המכינות בידי משרדי החינו , הביטחו וצה " ל נעשית מכוח חוק המכינות הקד  צבאיות , התשס "ח2008 , ומכוח התקנות לחוק זה מינואר2010 . ואכ , מבדיקת תוצאות ההשתתפות במכינות הקד  צבאיות עלה כי יותר מ 90%  מהבוגרי מתגייסי לשירות מלא ומשמעותי ; שיעור המפקדי והקציני כפול משיעור בקרב כלל המתגייסי ; ושיעור הלוחמי גבוה בהשוואה לכלל המתג ייסי ב . 2011 פעלו38 % מכינות בפריסה בכל האר , ובה כ2,400  חניכי ב . 2012 היה ס התקציב הציבורי למכינות57 מיליו ש , ח" ועל פי חוק המכינות דלעיל נחלקת ההוצאה הממשלתית שווה בשווה בי שני משרדי הממשלה . על פי נתוני משרד החינו , בשנת הלימודי התשע " ב היו 98 חנ יכי יוצאי אתיופיה )4% , יותר מכפול משיעור באוכלוסייה ב ( 20  מכינות קד  צבאיות . במרבית המקרי שיעור השתתפות בכל מכינה הוא נמו )14  חניכי , ( ורק במכינה אחת היו 47 חניכי יוצאי אתיופיה ) מבי 58  בוגרי , ( ו9 במכינה אחרת המופעלת בידי שתי עמותות פרטיות . במכינה הראשונה מתבטאת הצלחת של נערי יוצאי אתיופיה בשיעורי גבוהי מאוד של שירות ביחידות קרביות , ובתפקידי פיקוד וקצונה . Ì„˜‰ ˙ ÈÎÓ‰Ó Ú·¯Î - ÌÈÈÏÎÏÎ ÌÈÈ˘˜· ˙ Â˙ ˙Âȇ·ˆ , ‰‡¯·‰ ˙ÂÈ Î˙ ‚Ȉ‰Ï ˙·ÈÂÁÓ Í ÈÁ‰ „¯˘Ó ÔÂÁËÈ·‰ „¯˘Ó ˙˘˜· ÈÙ ÏÚ . ÔÎ ÈÙ ÏÚ Û‡ , ‰ËÓ‰ ˙„·ڷ · Ï˘ " ‡ Ú·˜ , · ÏÈ„‚‰Ï ˘È ÈÎ - 70 ¯Â˜Ó Ú·˜ ˘ ÈÏ· ˙ ÈÎÓ· ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÈÎÈ Á ¯ÙÒÓ ˙‡ ÔÓˆÚ ˙ ÈÎÓÏ ıÂÁÓ˘ ÔÂÓÈÓ‰ . האג השיב למשרד מבקר המדינה בדצמבר2012 כי הוא מכי עבודת מטה רחבה בנושא ההכנה לגיוס של יוצאי אתיופיה והשתלבות בצה " ל בצוותא ע משרדי ממשלה ועמות . ות עבודת המטה מסתיימת " בימי אלה " ובשנת 2013 יחל יישומה . אחת התובנות שעלו היא כי יש להתחיל את הטיפול במלש " בי יוצאי אתיופיה עוד בכיתה ט '. __________________ 91 מכינות אלה ה תוצרי של עמותות פרטיות שנועדו להכשיר את בני הנוער , בוגרי מערכת החינו , לשירות משמעותי בצה , ל" למסלולי פיקוד וקצונה ולהעשרה ציונית . היבטי בקידו שילוב של יוצאי אתיופיה  פגמי מהותיי בניהול תכנית לאומית 51 ‰ Ë È Ï ˜ ‰ „ ¯ ˘ Ó משרד זה משתת במימו קורסי הכנה לגיוס ובקורסי הכשרה הנעשי בצה ב . ל"2011 החליט משרד הקליטה כי רכזי הנוער במוקדי הקליטה , הפועלי ביישובי שבה יש ריכוזי גדולי של יוצאי אתיופיה , יקצו חלק מזמנ לטובת הלי ההכנה לצה . ל" ˙Â È Ó Â ˜ Ó ‰ ˙ Â È Â ˘ ¯ ‰ רשויות רבות רואות בהשגת יעדי הגיוס ובמיצוי השירות הצבאי כחלק מאחריות . תיקו חוק הרשויות המקומיות ממרס 2011 92 חיזק תהליכי אל , ה והטיל על הרשויות למנות מנהל יחידת נוער האחראי על החינו הבלתי פורמל , י לרבות בתחו ההכנה לשירות בצבא . ב2009  יז משרד החינו , יחד ע רשויות מקומיות , את ההקמה של כ 50  מרכזי הכנה יישוביי לשירות בצה " ל מבי כ 100 רשויות , כדי ליצור רצ טיפולי של בתי הספר וה רשות המקומית ) להל  מרכזי הכנה רשותיי (. מרכזי ההכנה נועדו לרכז את כל הפעילויות הקשורות בהכנה לצה ל " לרבות בתנועות נוער , במתנ סי " , בעמותות פרטיות ובמסגרות השונות למלש " בי ולחיילי . בכל יישוב , שפועל בו מרכז כזה , הוקמה ועדת היגוי בראשות ראש הרשות או נציגו כד י שתתווה את מדיניות ההכנה לשירות על בסיס נתוני הגיוס והמאפייני הסוציו  אקונומיי של אותה רשות . אחד התפקידי של מרכזי ההכנה הרשותיי הוא לתת מענה לאוכלוסיות ייחודיות כגו עולי חדשי , נוער טעו חיזוק ובנות דתיות ב . 2012 % פעלו עדיי מרכזי ההכנה כניסוי חלו )פ יילוט ( עד מציאת מודל העבודה המיטבי . על פי תכנונו של משרד החינו היה אמור מספר לגדול בשנת הלימודי התשע  ב ל "63  מרכזי . משרד החינו מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2012 כי הוא מכי מודל להפעלת מרכזי ההכנה הרשותיי אשר יתפרס בחוזר מנכ , ל" וכי עד מועד ת שובתו פעלו 52 מרכזי כאלה . ˙ÂÈÓÂ˜Ó ˙ÂÈ¢¯ Ï˘ ˙·¢˙Ó Í ÈÁ‰ „¯˘Ó· ¯Ú  ‰¯·Á ω ÈÓ Ï˘ ÌÈ Â˘‡¯ ÌÈ Â˙ Ó ¯·Ó·Â Ó 2012 ‰Ê ÁÂ„Ï , ‰ÏÂÚ , ÒÂÈ‚Ï ‰ Ή Ï˘ È˙¢¯ ÊÎ¯Ó Â· ̘‰˘ ·Â˘ÈÈ Ïη ÈÎ ÒÂÈ‚‰ ȯÂÚÈ˘ ÂÏ„‚ , ˙¯˘ÏÓ ÍÎ ·˜Ú ÂÚ Ó Â Ô˙ÂÈ˙„ ÏÚ Â¯È‰ˆ‰˘ ˙ ·‰ ¯ÂÚÈ˘ Ô˘ ‰ˆ· " Ï . ¯˘Ù‡ , ÔΠ̇ , ˙¯˘Ï ˙ ÂÎ Ï ‰·¯ ‰„ÈÓ· ÌÈÓ¯Â˙ ÂÏω ÌÈÊίӉ˘ ÍÎÓ „ÂÓÏÏ ‰ˆ· " Ï . Í ÈÁ‰ „¯˘Ó È Â˙ ÈÙ ÏÚ , ˙ÈÒÁÈ ‰Â·‚ ÊÂÎȯ ˘È ̉·˘ ÌÈ·Â˘Èȉ Ïη 93 ȇˆÂÈ Ï˘ ÍÂÓ ÊÂÎȯ ̉·Â ÌÈÈ Â¯ÈÚ ÌÈ·Â˘ÈÈ ÔÈÈ„Ú Â¯˙ Ìχ ÌÈÈ˙¢¯ ‰ Ή ÈÊÎ¯Ó ÂӘ‰ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ¯˙ÂÈ , Ì¯Ë ¯·„‰ ̉·˘ ‰˘Ú . ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , Ï˘ È„ÂÁÈȉ ͯˆ‰ Ú˜¯ ÏÚ ÒÂÈ‚Ï ‰ Ή· ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ , ÈÊÎ¯Ó Ï˘ Ì˙Ó˜‰ ˙‡ „„ÂÚÏ Ï‚ډ ÔÁÏ¢· ÌÈÙ˙˙˘Ó‰ ÏÚ ÒÂÈ‚Ï ‰ Ή‰ ˙ÂÏÈÚ٠͇ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ Ìȯ¯Â‚˙Ó Ì‰·˘ ÌÈ·Â˘ÈÈ· ÌÈÈ˙¢¯ ‰ Ή ) ˙ÂÈ˯٠˙Â˙ÂÓÚ ˙ÂÚˆÓ‡· ( ̉Èίˆ ÏÚ ‰ ÂÚ ‰ ȇ . __________________ 92 חוק הרשויות המקומיות ) מנהל יחידת הנוער ומועצת תלמידי ונוער , ( התשע "א2011 . 93 יותר מ 3,000 מיוצאי אתיופיה ; בעפולה הוק מרכז רשו תי על ידי העירייה ללא מעורבות של משרד החינו . 52 דוח שנתי63 ג ‰ ˆ " Ï הצבא מקד את ההכנה לגיוס בעיקר באמצעות " מער מג ""94  שבחיל החינו , שבו משרתי חיילי העוסקי בכ . מער מג "  פועל ברוב הרשויות המקומיות באר , וחייליו פועלי במאות מוסדות חינו על  יסודיי . מער מג "  תומ ג בעולי חדשי , בהקניית השכלה ) באמצעות מורות חיילות , ( ובסיו ע לאוכלוסיות ייחודיות להשתלב בשירות הצבאי , בייחוד בפריפריה . כמו כ הוא מפעיל בסיס טירוני ייחודי להכשרת חיילי מאוכלוסיות מיוחדות הסובלי מקשיי הסתגלות , לרבות יוצאי אתיופיה , ובסיס שבו נעשית השלמת השכלה והקניית שפה לחיילי מאוכלוסיות ייחודיות , אגב מת כלי לשילוב בשירות משמעותי בצה "ל. " צה ל ציי בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי בשנת הלימודי התשע " ג הוא יפעיל תכנית ממוקדת להכנה לשירות בקרב יוצאי אתיופיה בכלל היישובי ובכפרי נוער בפרט . ✯ ˙¯‚ÒÓ È˙˘ ‡ÂÙ‡ ÂӘ‰ ˙ ¯Á‡‰ ÌÈ ˘· , ÌÈÈ˙¢¯‰ ‰ Ή‰ ÈÊίÓ Ï‚ډ ÔÁÏ¢‰ , ‰ ˙Â¯È˘Ï ‰ Ή‰ ‡˘Â · ˙ÈÓ˜Ӊ ˙Ȉ¯‡‰ ˙ÂÓ¯· ÌÈÏÏÎ˙Ó ÌÈӯ‚ ·˘ÁÈ‰Ï ÌÈÏÂÎÈ ‰ˆ· " Ï . ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈÏ ¯˘‡· , Ì˙‡ Â¯È˘ÎÈ ˙ÂÏÂÚÙ ÂÏȇ Ú·˜Ï ˙¯‚ÒÓ‰ Ï˘ ԄȘÙ˙Ó È·ËÈÓ‰ ÔÙ‡· ˙Â¯È˘Ï , ÍÎ Ì˘Ï ˙ÂÈ ÂÈÁ‰ ˙ÂÈÏÓÈ ÈÓ‰ ˙ÂÏÂÚÙ‰ Ô‰Ó . Ìȯ·„‰ Ï˘ ÌÁÂÎ ˘¯‰ Ï‚ډ ÔÁÏ¢‰ È·‚Ï „ÂÁÈÈ· ‰ÙÈ È˙ , ˘ÏÓ‰ Í˙Á· ÏÙËÏ ¯ÂÓ‡‰ " ÏÎ ÔÈÈÙ‡Ó‰ ÌÈ· ˙ÈÓÂ˜Ó ˙¢¯ . מעורבות המגזר השלישי בהכנה לגיוס בעשור האחרו עוסקות עמותות פרטיות רבות בהכנה לגיוס בכל רחבי האר , בשעות הלימודי ואחריה . למעט שלוש עמותות שפועלות בקרב יוצאי אתיופיה בלבד פועלות שאר העמותות בקרב אוכל וסיות הטרוגניות . הגדולות שבה ממומנות בעיקר על ידי משרדי ממשלה ועל ידי גופי ציבוריי נוספי ) כגו רשויות מקומיות וארגו הג ' וינט ( ובמקצת מכספי תרומות . אי לכ היה מקו שלגבי העמותות הללו יבצעו משרדי הממשלה את הפעולות האלה : יסדירו את פעולת ; יבדקו את תכניה הפדגוגיי ) על ידי משרד החינו , משרד הביטחו וצה , (ל" יפקחו על יישו התכני במהל פעילות ; יבדקו את הצלחות העמותות כתנאי להמש התמיכה בה . עד מועד סיו הביקורת , אוגוסט 2012 , פעולות אלה התקיימו רק בחלק , כפי שיומחש להל . ˙ ˙ Â Ó Ú ‰ ˙ Á Ï ˆ ‰ מדדי ההצלחה של העמותות , על פי פרסומי שלה עצמ ה , : גידול במספר הנחשפי למסגרות הללו ובמספר המשתתפי המתמידי בה ; שיפור במדדי המוכנות והנכונות להתגייס ; העשרת הידע על הליכי הגיוס ; חיזוק הנכונות לשרת ביחידות לוחמות וצמצו המשרתי בתפקידי מינהלה ; גידול במספר המפקדי והקציני ; צמצ ו ליקויי השירות ; העלאת מספר החיילי המסיימי שירות תקי ומלא ; שיפור הידע ההורי בנושא הצבא . __________________ 94 מער מג "  הוא מער המורות חיילות , מדריכי נוער וגדנ " ע וחיילי הנח " ל בחיל החינו . היבטי בקידו שילוב של יוצאי אתיופיה  פגמי מהותיי בניהול תכנית לאומית 53 ÔÂÁËÈ·‰ „¯˘Ó Ô‚Π˙Â˙ÂÓÚ‰ ÔÂÓÈÓ· ÌÈÙ˙˙˘Ó‰ ÌÈÙ‚‰ ÈÎ ¯¯·˙‰ , ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó , Í ÈÁ‰ „¯˘Ó , ‚‰ ' ‰Î¯Ú‰ ȯ˜ÁÓ ÌÂȘ· Ì˙ÎÈÓ˙ ˙‡ ÌÈ ˙Ó Ì È‡ ‰¯·Á‰Â Ë È , ÂÚ·˜ ‡Ï ‰ È„„Ó ˙Â˙ÂÓÚÏ Ô˙‡ ÌÈ·ÈÈÁÓ‰ ‰Áψ . ÌȯÚÙ‰ ˙‡ ÌȘ„· Ì È‡ ÂÏω ÌÈ ÓÓÓ‰ ÌÈÙ‚‰ , ÌÈÓÈȘ ̇ , ˙Â˙ÂÓÚ‰ Ï˘ Ô˙ÂÏÈÚÙ ˙‡ˆÂ˙· , ˙ÂÏ„‚ ˙Â˙ÂÓÚ È˙˘ Ï˘ Ìȯ˜Ó· ËÚÓÏ 95 . ‰‡È·‰˘ ˙È Î˙‰ ȉÓ ·ˆ˜˙Ï ÛÈ„Ú‰Ï ˘È ˙Â˙ÂÓÚ‰Ó ÂÏȇ Ú·˜Ï Ì˙ÏÂÎÈ· Ôȇ ÍÎÈÙÏ ˙ÂÈ·ËÈÓ‰ ˙‡ˆÂ˙Ï . ‰Ú˜˘‰ „„ÂÚÏ ‰ÏÎÈ ÂÊÎ ‰ÚÈ·˜ ˙‡ ÔÂÂÎÏ ˙ÂÈ·ËÈÓ‰ ˙ÂÈ Î˙· ‡˜Â„ Ô‰È È· ˙ÂÓÈÏ˘Ó ˙ÂÈÂÁÓ˙‰Ï ˙Â˙ÂÓÚ‰ . ‰Ó‚„ ÔÏ‰Ï : ‡ ‰ ˙ Â Ó Ú ' מסייעת מדי שנה לאלפי צעירי בהכנה לשירות הצבאי ומפעילה בעשור האחרו שלוש תכניות ייחודיות ליוצאי אתיופיה . בתכניתה העיקרית מבי השלוש , הממומנת ברובה על ידי משרדי ממשלה ע , ל ידי הג ' וינט ועל ידי רשויות מקומיות , מודגש הקשר האישי בי רכז , אשר הוא ב הקהילה , לבי המלש בי " , ה כפרטי וה כקבוצות . הקשר מתקיי במהל ההכנה לגיוס , במהל השירות ובהכנה לקראת השחרור . כ נוצר רצ של מידע משלב ההכנה לגיוס ועד שלב ההשכלה הגבוהה והתעסוקה של יוצאי אתיופיה . התכנית נחלה הצלחה , וביישובי שהופעלה בה בשני 2007 # 2009 גדל שיעור הגיוס לצה , ל" גדל מספר המתנדבי לשירות קרבי , קטנו היקפי הכליאה , וגדל שיעור המשתחררי בתו שירות צבאי מלא . תכנית זו של עמותה א ' זכתה לשבחי במינהל חינו ונוער במשרד החינו ובצ , ל"ה בי היתר , בזכות גישתה האישית לכל מלש , ב" ההולמת את צורכי יוצאי אתיופיה , ובזכות מסד הנתוני שהקימה . א על פי כ תקצוב העמותה ממשרדי הממשלה אינו מובטח96 ,ולו לטווח הקצר , והעמותה מתקשה לתכנ פעילות רב # שנתית . זאת ועוד , בעקבות הפיחות בתמיכה בעמותה זו , בשנת 2011 הצטמצמה הפעלת התכנית מ #11# ל9 יישובי בלבד , וביישובי שבה יש מלש " בי רבי יחסית מיוצאי אתיופיה ) למשל בקריית גת ובבית שמש # ( התכנית אינה פעילה כלל . ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ‰¯Âˆ· ÌȷȈ˜˙‰ ˙‡ˆ˜‰ ˙‡ ÁÈË·‰Ï ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó ÏÚ ˙È·ËÈÓ , Ï˘ Ô˙ÂÙȈ¯ ˙‡ ¯˘Ù‡È˘ ÍÎ ÒÂÈ‚‰ È„„Ó· ¯ÂÙÈ˘ ÁΉ ԉȷ‚Ï˘ ˙ÂÈ Î˙‰ , ˙ÂÈ Î˙‰ ȯ‚· Ï˘ ‰‡ÈÏΉ ̈ӈ·Â ˙Â¯È˘‰ ȈÈÓ· , ÌÈÙÒ ÌÈ·Â˘ÈÈÏ Ô˙·Á¯‰ ˙‡ ۇ ˘ÏÓ Ìȯ¯Â‚˙Ó Ì‰·˘ " ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈÓ ˙ÈÒÁÈ ÌÈ·¯ ÌÈ· . נמצא כי צה " ל בדק את מדדי ההצלחה של תכניתה של עמותה פרטית אחרת , העוסקת בהכנה לגיוס : בינואר 2012 פרסמה חטיבת תכנו ומחקר באכ " א ממצאי בדיקה של כ #9,500 בוגרי אותה עמותה בשני 2005 # 2011 .נמצא כי במדדי של שיעור הגיוס , סיו שירות מלא ויציאה לתפקידי פיקוד וקצונה היה יתרו למשתתפי בתכנית זו על פני יתר החיילי יוצאי אתיופיה , וכי שיעור הנכלאי מביניה היה כמחצית . ע זאת , בדצמבר 2011 המלי* הצבא , במצגת שהכי לוועדת העלייה , הקליטה והתפוצות בכנסת על שיתו פעולה בינו לבי עמותה פרטית שלישית , א שלא בדק את האפקטיביות של ביצועיה . __________________ 95 עמותות א ', גו ' ראו להל ; בכמה יישובי א קיי שיתו פעולה בי שתי עמותות אלה , ומתשובת עיריית ירושלי עולה כי מלש " בי שנטלו ח לק בפעילות של שתי העמותות הצליחו יותר במסגרת השירות הצבאי ולאחריו . 96 , כ למשל , תמיכת של המוסד לביטוח לאומי ושל ארגו הג ' וינט בתכנית הוגבלה מלכתחילה לזמ קצוב שבתומו , על פי המדיניות השגורה בארגוני אלה , יידרשו הגופי המפעילי את התכנית להמשי אותה בכוחות עצמ . 54 דוח שנתי63 ג ˙ ˙ Â Ó Ú ‰ ˙ Â Ï È Ú Ù Ì Â ‡ È ˙ העמותות פועלות בד בבד באות יישובי ג א מספר של המלש בי "  יוצאי אתיופיה מועט ) למשל בכרמיאל , במגדל העמק ובבית שא (. לעומת זאת עמותות מעטות פועלות ביישובי שבה מספר המלש " בי גדול יחסית ) למשל בבית שמש ובחיפה (. כמו כ יש יישובי שבה מתגוררי מלש " בי יוצאי אתיופיה כמעט ללא פעילות של עמותות המיועדת לה ) ראשו לציו97 , גדרה וחולו (. באשדוד , פעילות של שתי עמותות הפועלות בעיר כלל אינה מוכרת למרכז ההכנה הרשותי לגיוס . משרד החינו הפעיל בשנות הלימודי התשע "א# התשע , ב" בפריסה ארצית יזומה , רק עמותה אחת העוסקת בהכנה לגיוס של בני נוער בבתי ספר על # יסודיי98 . È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï ‰ , ‰ Ή· ˙˜ÒÂÚ‰ ˙Â˙ÂÓÚ· ÌÈÎÓÂ˙‰ ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó ÏÚ ÂÏω ˙Â˙ÂÓÚ· Ì˙ÎÈÓ˙ ͢Ӊ ˙‡ ˙ ˙‰Ï ÌÈ Â˘‰ ÌÈ·Â˘ÈÈ· ÌÈίˆ‰ ˙‡ ˙ÂÙÓÏ ÒÂÈ‚Ï ÌÈίˆ‰ ˙‡ ÌÂω˙˘ ‰Òȯٷ . משרד החינו הסביר בתשובתו מנובמבר2012 כי הוא נמצא עתה בתהלי של בחינת העמותות הפועלות בבתי הספר , ובתו התה לי יפרס את רשימת העמותות שפעילות תותר ; כמו כ הוא יערו מיפוי ארצי של הפעלת בד בבד ע הקמת מערכת הערכה ובקרה על הצלחת תכניותיה . ˙ ˙ Â Ó Ú È „ È · ˙ Â Ï Ú Ù Â Ó ‰ Ò Â È ‚ Ï ‰ Î ‰ ‰ ˙ Â È Î ˙ ˙ ¯ „ Ò ‰ כאמור , משרדי הממשלה ה הגור המממ העיקרי של העמותות הגדולות הפועלות בבתי הס . פר אי לכ אפשר היה לצפות כי משרד החינו , משרד הביטחו וצה " ל יקבעו דרישות מתאימות , שה מעי " תו תק " המחייב כל עמותה המעוניינת להפעיל תכנית הכנה לגיוס במסגרת בתי הספר , ועל בסיס תו התק זה ייעשו פעולות הפיקוח והבקרה על העמותות . ˙Â˙ÂÓÚ‰ ˙ÂÏÈÚÙ ˙¯„Ò‡Ï ‰˘È¯„‰ ÌÈ ˘· ÌÈ·¯ ÌÈ ÂÈ„· ‰˙ÏÚ ÒÂÈ‚Ï ¯Ú ˙ ÈÎÓ‰ ˙ ¯Á‡‰ , ÍÎÏ È‡¯Á‡‰ ̯‚‰ ¯·„· ÌÈÚ„ ˙ÂÓÈÓ˙ ‡ÏÏ - Í ÈÁ‰ „¯˘Ó , ÔÂÁËÈ·‰ „¯˘Ó È˘‡¯ Í ÈÁ ÔȈ˜ ‡ . ÍÎÈÙÏ , ÌÈ ˘ ‰Ê ÒÂÈ‚Ï ‰ Ή· ˙ÂÏÈÚÙ‰ ˙Â˙ÂÓÚ‰ È·ȯ Û‡ ÏÚ , ¯ÙÒ‰ È˙· ÈÏ˙ÂÎ ÔÈ· Ìȯ˜Ó‰Ó ˜ÏÁ· 99 , ËÒ‚‡ „Ú 2012 ӯ‚‰ ˙˘ÂÏ˘ ÂϷȘ Ì¯Ë ÌÈ Ô‰È È· ·ÂÏÈ˘‰ ÏÚ ˙ÂÈ˯ى ˙Â˙ÂÓÚ‰ Ï˘ Ô˙ÂÏÈÚÙ ÏÂ‰È ÏÚ ˙ÂȯÁ‡ ; ˙¯„‚‰Ï Ú‚Â · ÔΠÏÚ ÚÈÙ˘‰Ï Ì˙ÏÂÎÈÏ ÒÈÒ·Î ‰˙ÂÓÚ ÏÎ Ï˘ ˙ÂÏÈÚÙ‰ ÔÂÓÈÓ· ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó Ï˘ ̘ÏÁ ˙ÂÈ˯ى ˙Â˙ÂÓÚ‰ Ï˘ ÒÂÈ‚Ï ‰ Ή‰ ˙ÂÈ Î˙ È Î˙ . ˙‡ӂ„ ÔÏ‰Ï : · ‰ ˙ Â Ó Ú ' פועלת בפריסה ארצית בעיקר בפריפריה ובקרב שכבות חלשות , לרבות יוצאי אתיופיה , במגמה להכשיר לחיי בכלל ולשירות הצבאי בפרט . בחלק מהמקרי עמותה ב ' פועלת בבתי ספר על # יסודיי בשעות הלימודי . א שמינהל חברה ונוער , המופקד על ההכנה לשירות בצבא במשרד החינו , לא בח את תכניתה הפדגוגית של עמותה ' ב ואת מידת האפקטיביות שלה , מקור המימו העיקרי של עמותה זו הוא משרד החינו . בשנת 2010 ,למשל , הוא מימ כ #60% מהכנסותיה . __________________ 97 מתשובתה של עמותה א ' למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2012 עולה כי רק בשנה זו היא החלה לפעול בפתח תקווה ובראשו לציו שה ערי עתירות עולי יוצאי אתיופיה . 98 עמותה ג ', ראו להל ; התכנית נועדה לכלל המלש " בי בפריפריה ואינה ייעודית ליוצאי אתיופיה . 99 בעניי ז ה ראו בדוח 62 של מבקר המדינה בפרק " ˙ ίÚÓ· ȘÒÚ‰ ¯Ê‚Ó‰Â È˘ÈÏ˘‰ ¯Ê‚Ó‰ ˙·¯ÂÚÓ ÍÂ
ÈÁ‰ "' עמ629 . היבטי בקידו שילוב של יוצאי אתיופיה  פגמי מהותיי בניהול תכנית לאומית 55 עמותה ג ' מפעילה מעי תנועת נוער המכינה באורח פיזי ומנטל י בני נוער לגיוס . עמותה זו מפעילה שתי תכניות ייחודיות ליוצאי אתיופיה . תכנית אחת ממומנת בעיקר על ידי משרדי ממשלה וגופי ציבוריי נוספי והשנייה ממומנת מתרומות . חלק מפעילות עמותה ג ' מתקיימת משנת 2011 בשעות הלימודי בבתי הספר העל # יסודיי מכוח הסכ ע משרד החינו . זאת , א שעד מועד סיו הביקורת , אוגוסט 2012 ,טר אישר צה " ל את תכניתה הפדגוגי . ת ˙¯Â˜È·‰ ÌÂÈÒ „ÚÂÓÏ ÍÂÓÒ ˜¯ , ËÒ‚‡· 2012 , Í ÈÁ‰ „¯˘Ó· ¯Ú  ‰¯·Á ω ÈÓ ÌÒ¯Ù ÌÂÁ˙· Í ÈÁ‰ ˙ίÚÓÏ ÌÈÈ˯٠ÌÈÙ‚ ˙ÒÈ Î Ï˘ ‰¯„҇ ¯Â˘È‡ ω " ˙Â¯È˘Ï ˙ ÂÎ ‰ˆÏ ˙ ÎÂÓ " Ï " Ú˘˙‰ ÌÈ„ÂÓÈω ˙ ˘Ï " ‚ ) 2012 - 2013 .( ‰Ê ω ÈÙ ÏÚ , ÌÈÙ‚‰ ÏÚ ÂÏÈÚÙ· ˜ÏÁ ˙Á˜Ï ÌÈ ÈÈ ÂÚÓ‰ ̉È˙ÂÚˆ‰ ˙‡ ˘È‚‰Ï ¯ÙÒ‰ È˙· ÈÏ˙ÂÎ ÔÈ· ÒÂÈ‚Ï ‰ Ή‰ ˙ ËÒ‚‡ ÛÂÒ „Ú 2012 , ˙È˘‡¯· Ìȯ˘Â‡Ó‰ ÌÈÙ‚‰ ˙ÓÈ˘¯ ˙‡ ÌÒ¯ÙÈ Í ÈÁ‰ „¯˘Ó ¯·ÓËÙÒ , ‰˘„Á‰ ÌÈ„ÂÓÈω ˙ ˘ ˙ÁÈ˙Ù ÌÚ . ˙ÂÈΠÈÁ‰ ˙ÂÈ Î˙‰ ÈÎ Ú·˜ ‰Ê ω · Í ÈÁ‰ „¯˘Ó ÌÈÏÈÚÙÓ˘ ˙ÈΠÈÁ‰ ˙È Î˙‰ ÏÚ ÂÙÒÂÈ ÌÈ Â‚¯‡‰ ÂÚÈˆÈ˘ , ÔÂÁËÈ·‰ „¯˘Ó ‰ˆÂ " Ï ; ÂÏω ÌÈӯ‚‰ ˙˘ÂÏ˘ È„È ÏÚ ‰˘ÚÈ˙ ˙ÂÈ ÂˆÈÁ‰ ˙ÂÈ Î˙‰ ˙ ÈÁ· ; ¯˙ȉ‰ Û˜Â˙ ˙Á‡ ‰ ˘Ï ‰È‰È ¯˘Â‡È˘ Û‚ ÏÎÏ Ô˙ ÈÈ˘ , „È˙Ú· ÂÎȯ‡‰Ï ‰È‰È Ô˙È Â ; ˙„ÒÂÓ Èω Ó Â¯˘Â‡˘ ˙ÂÈΠÈÁ‰ ˙ÂÈ Î˙‰ ÍÂ˙Ó ˜¯ ˙ÂÈΠÈÁ ˙ÂÈ Î˙ ¯ÂÁ·Ï ÂÏÎÂÈ Í ÈÁ‰ . עמותה ג ' השיבה למשרד מבקר המדינה בנובמבר 2012 כי היא הציגה את תכניתה בנושא פעילותה בבתי הספר במסגרת השולח העגול . לטענת העמותה , תכניתה עומדת בדרישות מחמירות יותר מ" תו התק " המוצע בידי משרד החינו . משרד מבקר המדינה מעיר כי עמותה ג ' פועלת משנת הלימודי התשע " א בבתי הספר , ואילו אי שור חלקי של נציגי השולח העגול ) כאמור # ללא אישור ( ל" צה נית רק באמצע שנת הלימודי התשע "ב. פתרונות ההכנה לשירות בעבודת המטה בעבודת מטה של אכ " א הוצעו צעדי להכנה לשירות של מלש " בי יוצאי אתיופיה . המטרות העיקריות ה #כ : 90%  מהמתגייסי ) במקו 75%  כיו ( יעברו הכנה כלשהי לשירות משמעותי ; תוגדר מדיניות שתאפשר את שילוב יוצאי אתיופיה במיוני לקורסי קד # צבאיי ; ייער קורס הכנה לצה " ל לכ #200 יוצאי אתיופיה המיועדי לשירות כללי ) כלומר ללא קורסי והתמחויות כלשה ( להתמודדות טובה יותר ע הגיוס ועוד . עד אוגוסט 2012 ,טר בו צעו חלקי שאינ דורשי תשומות גדולות של זמ ומשאבי , כגו שיווק והסברה לכלל מסלולי ההכנה לשירות בשיתו רכזי עמותה א ' וחיילי מער מג ; " פעולות ללימוד סגלי תנאי השירות ביחידות בדבר ההטבות והזכויות המגיעות ליוצאי אתיופיה ; פעולות לאיתור מלש " בי ע בעיות בתנאי שירות ובעלי צרכי מיוחדי . ✯ 56 דוח שנתי63 ג ‰Â·‚ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈÏÈÈÁ‰ Ï˘ ÌÒÂÈ‚ ¯ÂÚÈ˘ , ‰‰Â·‚ ‰Èˆ·ÈËÂÓ ÏÚ „ÈÚ‰Ï È¢Ú . Ìχ , ¯·˘ ÏÁ ÒÂÈ‚‰ ¯Á‡Ï , ÌÈ·¯ ˙Â¯È˘ ÈȘÈÏÏ ÌÈÚϘ ÂÏω ÌÈÏÈÈÁ‰Â , ȇ·ˆ‰ ˙Â¯È˘‰ È Â˙  ÌÈÎÂÓ Ì‰Ï˘ . · ˘‡¯ ‰ÓÊÈ ÍÎÈÙÏ " ‰ËÓ ˙„Â·Ú ‡ , Â˙ ˙‡ ˙¢‰Ï ‰¯ÂÓ‡˘ ˙Â¯È˘‰ È ÌÈÏÈÈÁ‰ ¯˙È Ï˘ ‰ÊÏ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈÏÈÈÁ Ï˘ ȇ·ˆ‰ . ¯ÂÚ ˙ӯ˜ ˙È Î˙‰˘ ¯Á‡Ó ˙ ˘ Íωӷ ÌÈ„È‚Â 2012 , ¯ˆ˜‰ ÁÂÂË· ˙ÂÈÚ·‰ Ô¯˙ÙÏ ‰˙Ó¯˙ ˙‡ ÍÈ¯Ú‰Ï ÔÈÈ„Ú Ì„˜ÂÓ . Ìχ , ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈÏÈÈÁ ·ÂÏÈ˘Ï ‡·ˆ‰ ÈˆÓ‡Ó ˙‡ ÍÈ¯Ú‰Ï ˘È . ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï ‰ È„Ó‰ , ‰ËÓ Û‚ ˙Ó˜‰ ¯Èη ÔȈ˜ Ï˘ Â˙ÂȯÁ‡· ˘„Á , ‡·ˆ‰ ˙ÂÏÂÚÙ ÏÎ ˙‡ ÏÏÎ˙È ¯˘‡ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÔÈÈ Ú· , ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘ÓÓ Ì‚ ˙˘¯„ ‰ ˙·ÈÂÁÓÏ Ï„ÂÓ ˘Ó˘Ï ‰ÈÂ˘Ú . ‡ ˙¯‚ÒÓ È˙˘ ÂӘ‰ ˙ ¯Á‡‰ ÌÈ ˘· - ˙ÈÓ˜Ӊ ‰Ó¯·Â ˙Ȉ¯‡‰ ‰Ó¯· ˙ÂÈÏÓ¯ÂÙ , ‰ˆ· ˙Â¯È˘Ï ‰ Ή‰ ˙‡ ËÂÂ È˘ ÏÏÎ˙Ó Ì¯Â‚ ·˘ÁÈ‰Ï ˙ÂÏÂÎȉ " Ï .  Ìχ , Ô˙„Â·Ú È Ù‡ ˙ÈÙÂÒ Â˘·Â‚ Ì¯Ë . ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈÏ Ú‚Â ‰ Ïη , ÂÏȇ Ú·˜Ï ÂÏω ˙¯‚ÒÓ‰ Ï˘ ԄȘÙ˙Ó È·ËÈÓ‰ ÔÙ‡· ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ˙‡ Â¯È˘ÎÈ ˙ÂÏÂÚÙ , ˙ÂÈ ÂÈÁ‰ ˙ÂÈÏÓÈ ÈÓ‰ ˙ÂÏÂÚÙ‰ Ô‰Ó ÍÎ Ì˘Ï . Í˙Á· ÏÙËÏ ¯ÂÓ‡‰ È˙¢¯‰ Ï‚ډ ÔÁÏ¢‰ È·‚Ï „ÂÁÈÈ· ‰ÙÈ Ìȯ·„‰ Ï˘ ÌÁÂΠȯÈÚˆ‰ ˙ÈÓÂ˜Ó ˙¢¯ ‰˙‡ ÔÈÈÙ‡Ó‰ Ì . השתלבות יוצאי אתיופיה במערכת ההשכלה הגבוהה  תמונת מצב השכלה גבוהה משפרת את הסיכויי לתעסוקה , מצמצמת פערי ותורמת להשתלבות חברתית . בהקשר של יוצאי אתיופיה יש משנה חשיבות לכ שבעלי תארי אקדמאיי ישמשו מודל לחיקוי לצעירי . תכני ת החומש , שעליה החליטה הממשלה נועדה , בי היתר , לשפר את קליטת יוצאי אתיופיה במוסדות להשכלה הגבוהה אגב מת תמיכה כלכלית ופדגוגית . #ב2010 למדו כ #286,900  סטודנטי בכל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל לכל התארי , ומתוכ 2,201 סטודנטי ממוצא אתיופי )0.76% ( ,כמחצית מש יעור באוכלוסייה הכללית . שיעור הלומדי לתואר ראשו בקרב יוצאי אתיופיה גדל בשני 2005 # 2010  פי שניי לער , והוא עומד על 0.9%  מכלל הסטודנטי , א הוא עדיי כמחצית מיתר האוכלוסייה . שיעור הלומדי לתואר שני ג הוא נמו מאוד , וה 0.4% מכלל הלומדי לתואר זה . על פי נתוני למ " ס לשנת 2010 , עד שנה זו קיבלו 1,810 סטודנטי יוצאי אתיופיה תואר ראשו ו #250 קיבלו תואר שני . מקצועות הלימוד הנפוצי בקרב סטודנטי יוצאי אתיופיה לתואר ראשו ה בעיקר מתחו מדעי החברה )34.4% ( ; חינו והכשרה להוראה )17.3% ( ; עסקי וניהול )12.7% ( ;מדעי הר ) וח 7.2% .( מקצת הסטודנטי לומדי הנדסה ואדריכלות )11% ( ומשפטי )7.1% .( היבטי בקידו שילוב של יוצאי אתיופיה  פגמי מהותיי בניהול תכנית לאומית 57 ‰‡Â¢‰ Ì˘Ï , ÓÏ È Â˙ ÈÙ ÏÚ " Ò 100 Ò˘˙‰ ÌÈ„ÂÓÈω ˙ ˘Ï " Á , 4.3% ¯‡Â˙Ï ÌÈË „ÂËÒ‰Ó ÌÈÈ˙¯·Á‰ ˙ÂÏÂ΢‡· ‚¯Â„˘ ÌÈ·Â˘ÈÈÓ Âȉ Ô¢‡¯ - ÌÈÈÏÎÏÎ 1-2 ) ¯˙ÂÈ· ÌÈÎÂÓ ‰ , ͯ„· ÌÈÈ„¯Á ÌÈÈ·¯Ú ÌÈ·Â˘ÈÈ ÏÏÎ ( , ˜˘Ó Π‰È‰ ‰ÈÈÒÂÏ·· ÌÏ - 10% ; ÌÈË „ÂËÒ‰Ó Ú·¯Î ˙ÂÏÂ΢‡Ó ÌÈ·Â˘ÈÈÓ Âȉ Ô¢‡¯ ¯‡Â˙Ï 1-4 Π̉˘ - 40% ‰ÈÈÒÂÏ·‰Ó . ÈÎ ‡ÂÙ‡ ‡ˆÂÈ ¯ÂÚÈ˘Ó ËÚÓ ˜¯ ‰Â·‚ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÔÈ·Ó ‰‰Â·‚ ‰Ï΢‰Ï ˙„ÒÂÓ· ÌÈ„ÓÂω ¯ÂÚÈ˘ ¯˙ÂÈ· ÌÈÎÂÓ ‰ ˙ÂÏÂ΢‡‰ È ˘Ó ÌÈ·Â˘Èȉ ȇˆÂÈ ÌÈË „ÂËÒ‰ . הקלות בשילוב יוצאי אתיופיה בהשכלה הגבוהה האוניברסיטאות והמכללות קובעות דרישות ס ללימודי אקדמיי . נקודת הפתיחה של יוצאי אתיופיה בכל הנוגע לדרישות הס נמוכה בהשוואה לזו של שאר האוכלוסייה : על פי נתוני מכו ברוקדייל ל #2010 , שיעור מקבלי תעודת בגרות " איכותית " מיוצאי אתיופ , יה המתאימה לס הקבלה לאוניברסיטאות101 , היה23.7% לעומת כ #47.1% בכלל האוכלוסייה #ב ; 2010 היה הציו הממוצע של יוצאי אתיופיה בבחינות הפסיכומטריות , אשר למדו לתואר ראשו באוניברסיטאות , 461 ובמכללות421 , לעומת627# ו552 של שאר הסטודנטי בהתאמה . ג במכללות האקדמיות לחינו נמצאו פערי גדולי : ממוצע הציוני בבחינה הפסיכומטרית היה 392 בהשוואה ל #493 בשאר האוכלוסייה102 . לנוכח תוצאותיה של תלמידי יוצאי אתיופיה במבחני הפסיכומטריי , האוניברסיטאות והמכללות מביאות בחשבו בדרישות הקבלה בעיקר את ציוני בחינות הבגרות כדי להקל על יוצאי אתיופיה להתקבל ללימודי . בשתי אוניברסיטאות ) באוניברסיטה העברית בירושלי ובבר # איל ( א מיושמת " שיטת פויירשטיי " הבודקת את פוטנציאל הלמידה כתחלי לבחינות הפסיכומטריות . מאחר ששיטה זו מופעלת רק בשני האחרונות , אי עדיי משוב על יעילותה ועל מידת הצלחתה . פעילות של משרדי הממשלה בשילוב יוצאי אתיופיה בלימודי הגבוהי המכינות הקד
 אקדמיות 1. המכינות הקד # אקדמיות ) להל # המכינות ( פועלות באוניברסיטאות ובמכללות ומאפשרות למעונייני בלימודי אקדמיי להשלי או לשפר את ציוני בחינות הבגרות , מנתבות למסלולי לימוד י יעודיי , ומכשירות את הלומדי לעמוד בדרישות הס ללימודי הגבוהי . בשנת הלימודי __________________ 100 χ¯˘È· ‰‰Â·‚ ‰Ï΢‰ - Ò˘˙ " Á ) אוגוסט2010 .( 101 הציוני במקצועות המשמשי את האוניברסיטאות כס חשוב לקבלה ה : 4 יחידות באנגלית , 3 יחידות במתמטיקה ומקצוע מוגבר נוס . התוצאות הללו מאפשרות רק לכחמישית מיוצאי אתיופיה להתקבל לאוניברסיטאות לעומת כמחצית מיתר האוכלוסייה ; על פי נתוני למ , ס" המביאי בחשבו$ את כל השנתו$ , 85% מתלמידי כיתה יב ' ממוצא אתיופי נגשו לבחינות הבגרות ) לרבות " לא איכותיות "( ומאלה 36% עמדו בכל הדרישות . מבי$ כלל התלמידי נגשו לבחינות 82% + ו54% מה עמדו בדרישות . 102 יש הטועני כי הבחינה הפסיכומטרית מוטה תרבותית ולכ$ היא קשה יותר ליוצאי אתיופיה . 58 דוח שנתי63 ג התשע " ב פעלו 45 מכינות , ומש הלימודי בה היה 2#4  סמסטרי . משרד החינו הנחה את המכינות להקל בקבלת יוצאי אתיופיה , ג א אינ עומדי בתנאי הס . אחד הביטויי לכ הוא מת האפשרות לעמ וד בבחינת מימ ) ד " מבח ידע למיו מועמדי למכינות ( כחלופה לבחינה הפסיכומטרית הקשה בהרבה , שהיא תנאי לקבלה למכינות באוניברסיטאות . בשנת הלימודי התשע " א למדו כ #1,000  סטודנטי יוצאי אתיופיה במכינות מבי12,546  תלמידי )כ#8% .( Ï ‰„·ÈÚ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Óʉ ÈÙ ÏÚ Ó " ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ È„ÂÓÈÏ È·‚Ï ÌÈÂ˙ Ò ‰‰Â·‚ ‰Ï΢‰Ï ˙„ÒÂÓ·Â ˙ÂÈÎÓ· . · ÈÎ ‰ÏÚ ‰Ê „·ÈÚÓ - 2008 Ï˘ ‰¯È˘‰ ¯ÂÚÈ˘ ‰È‰ Î ˙ÂÈÎÓ‰Ó ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈ„ÈÓÏ˙ - 28.5% Î ˙ÓÂÚÏ - 22.3% ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ¯‡˘· 103 . „ÂÚ ÌÈ˘· ÈÎ ÔÈÂˆÈ 2002 - 2008 · Ô‰ ˙ÂÈÎÓ‰Ó ‰¯È˘‰ ¯ÂÚÈ˘· Ï„Ȃ ˙Ó‚Ó ‰˙Èȉ ȇˆÂÈ ·¯˜ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ¯‡˘ ·¯˜· ԉ ‰ÈÙÂÈ˙‡ . „ÂÚ ˙‡Ê , ˙ÂÈÎÓ‰ ȯ‚· ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ¯ÂÚÈ˘ ÂÎÈ˘Ó‰ ‡Ï˘ ) ÌÈ˘ ˘ÂÏ˘ ÍÂ˙· ( · ‰È‰ ˙ÂÈÎÓ‰ ¯Á‡Ï Ìȉ·‚ ÌÈ„ÂÓÈÏ· - 2008 Î - 59% , Î ˙ÓÂÚÏ - 41.4% ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ¯˙È· . 2. ארבעה גופי ממשלתיי תומכי בתלמידי המכינות : הקר לקליטת חיי לי משוחררי104 , הפועלת בצד היחידה להכוונת חיילי משוחררי במשרד הביטחו , ומסייעת לחיילי משוחררי לפי מדדי סוציו # אקונומיי ; הוועדה לתכנו ותקצוב105 ) להל ( ת" ות # במועצה להשכלה גבוהה , התומכת בשכר הלימוד לכלל התלמידי שנמצאו " ראויי לסיוע "106 ; משרד החינו # האג לחינו מבוגרי התומ בדר כלל בשכר לימוד ובמלגות קיו למי שאינ חיילי משוחררי ) במקצת המקרי ג בחיילי משוחררי ; ( ומנהל הסטודנטי במשרד הקליטה , אשר תמ בתלמידי מכינות עד שנת הלימודי התש , ע" ותומ בתלמידי מכינות ייחודיות לעולי חדשי מאתיופיה עד סו שנת הלימודי התשע . ג" באפריל 2010  מינה שר החינו "ח , כ גדעו סער , ועדה ציבורית בראשות מר ירו אריאב ) להל # ועדת אריאב ( לבחינת פעילות המכינות הקד # אקדמיות . המלצות ועדת אריאב , שפורסמו בדצמבר 2010 כללו , בי היתר , את העברת האחריות הכוללת על המכינות למועצה להשכלה גב והה , ואת ההקמה של מער הפעלה תקציבי משות ומתוא שיאפשר את איגו המשאבי של משרדי הביטחו , החינו וות . ת" ועדת אריאב קבעה , בי היתר , כי האיגו התקציבי ימנע חששות בדבר תמיכות כפולות בסטודנטי ויאפשר פיקוח . הוועדה קבעה כמטרה חשובה להגדיל את מספר הלומדי במכינ ות מקרב יוצאי אתיופיה לכ #1,500 תלמידי בשש שני באמצעות הגדלת מלגות הקיו , הארכת תקופת הלימודי במכינה וליווי אישי . במרס 2011 החליטה הממשלה ) החלטה 3062 (על אימו* עיקרי ועדת אריאב , ובמאי ויוני 2012 אישרו מליאות הוות " ת והמל , ג" בהתאמה , את המלצותיה של ועדה מקצ ועית ליישו עיקרי ועדת אריאב . 3. תלמיד יוצא אתיופיה במכינה זכאי למלגה בגי שכר הלימוד , למלגת קיו ולמלגה בגי " מעטפת " הכוללת את סבסוד המגורי במעונות , מימו נסיעות ללימודי , הכוונה מקצועית , אבחו לקויות למידה , קורס הכנה לבחינה הפסיכומטרית , שיעורי עזר ורכיש ת ספרי לימוד107 . התשלו __________________ 103 הנתוני אינ מבחיני בי$ המסלולי השוני במכינות : ייעודי , בגרותי , משולב ; במסלולי אלה תחו הנשירה הוא 72% + 19.5% בקר ב יוצאי אתיופיה לעומת 60.8% + 17.4% בקרב שאר האוכלוסייה . 104 הקר$ לקליטת חיילי משוחררי הוקמה ב +1994 , והיא מאפשרת ליחידה להכוונת חיילי משוחררי במשרד הביטחו$ למלא את מטרותיה , בי$ היתר , בתחו ההשכלה . 105 הוועדה לתכנו$ ולתקצוב ( ת" ות ) היא ועדת משנה של המועצה ל השכלה גבוהה ופועלת מכוח חוק המועצה להשכלה גבוהה , התשי +ח"1958 לחלוקת תקציב המדינה , המיועד להשכלה גבוהה , לאוניברסיטאות ולמכללות . 106 לרבות לתלמידי מכינות יוצאי אתיופיה המוגדרי כראויי לסיוע החל משנת לימודי תשע "א. 107 מימו$ המעטפת מועבר למוסד האקדמי . היבטי בקידו שילוב של יוצאי אתיופיה + פגמי מהותיי בניהול תכנית לאומית 59 לתלמיד בגי המעטפת הוא6,100" ש ח לשנה והוא ממומ על ידי משרד החינו , הוות " ת והקר לקליטת חיילי משוחררי . עלות המעטפת בשנות הלימודי התשע " א והתשע " ב הייתה כ #3 מיליו ש " ח בכל שנה . שלושת הגופי המממני פועלי במשות באמצעות חברה פרטית שנ בחרה במכרז של משרד החינו ב #2009 ; החברה הפרטית מתכללת את נושא התשלומי למכינות תו כדי פיקוח ובקרה עליה108 . המשרד לקליטת העלייה 1. המינהל לסטודנטי עולי במשרד הקליטה ) להל # מינהל הסטודנטי ( הוק כדי לעודד את עליית של צעירי יהודי ואת קליטת במוסדות לה שכלה גבוהה . באשר ליוצאי אתיופיה , מטרת מינהל הסטודנטי להגדיל את שיעור הסטודנטי מיוצאי אתיופיה כ שישווה לשיעורו בכלל האוכלוסייה . בשנת הלימודי התשע " א סייע מינהל הסטודנטי לכ #6,700  סטודנטי עולי , #כ2,170 מה יוצאי אתיופיה . תקציב מינהל הסטודנטי בכל שנת ל ימודי עבור סטודנטי יוצאי אתיופיה הוא כ #32 מיליו ש , ח" ותמיכתו בסטודנט יוצא אתיופיה גדולה פי שלושה מהתמיכה בסטודנט עולה אחר . מלבד ההעדפה הכספית , נהני סטודנטי יוצאי אתיופיה מהעדפות נוספות רבות בהשוואה לשאר הסטודנטי העולי . להל דוגמאות : מינהל הסטודנטי מחשיב כעולה , הזכאי להטבות שהוא מעניק , ג סטודנט שהוא יליד האר* ונולד להורי שעלו מאתיופיה ) לאחר ינואר 1980 ( , בשונה מהגדרת שאר העולי החדשי109 ;לסטודנטי יוצאי אתיופיה , שאינ זכאי לסיוע ללימודי מפאת גיל )26 ויותר (110 ,מאפשר מינהל הסטודנטי ללמוד לתואר ראשו  ולקבל סיוע בכמה מוסדות אקדמיי עד גיל 35 111 ,וליהנו ת ממלוא המלגות ; הסיוע בשכר הלימוד ליוצאי אתיופיה יכול להימש שנה נוספת , רביעית , מעבר לתקופת הלימודי התקנית לסיו תואר ראשו ; מינהל הסטודנטי ממשי לממ את לימודי התואר השני רק לסטודנטי יוצאי אתיופיה . 2. עלות הסיוע לסטודנט יוצא אתיופיה עד סיו התואר הראשו היא בממוצע כ #70,000ח" ש112 . נוס על מלגת שכר הלימוד , משל מינהל הסטודנטי ליוצאי אתיופיה מלגת קיו בס 600ח " ש לחודש למש תשעה חודשי בכל שנת לימוד . בתמורה , סטודנטי הנתמכי על ידי מינהל הסטודנטי חייבי להתנדב לשירות חברתי # קהילתי ) להל # שח , (ק" שבמסגרתו עליה לסייע לקבוצות שונות באוכלוסייה בהיק של 120  שעות לפחות בשנה האחרונה ללימודיה . מעיבוד הנתוני , שהזמי משרד מבקר המדינה מלמ , ס" עולה כי מבי הסטודנטי שהחלו לימודי בשנה ראשונה ב #2011 ,שיעור הנושרי מ הלימודי באוניברסיטאות היה 19% מיוצאי אתיופיה לעומת 11% ביתר האוכלוסייה ; שיעור הנושרי ממכללות אקדמיות היה 13.5% לעומת10% ביתר האוכלוסייה ; ושיעור הנושרי ממכללות להוראה היה 21% לעומת16% ביתר האוכלוסייה . __________________ 108 בעני י$ זה ראו בפרק "Ì„˜‰ ˙Â
ÈÎÓ‰ ·Âˆ˜˙Ï ˙ίÚÓ - Ô‰ÈÏÚ ‰¯˜·Ï ˙ÂÈÓ„˜‡ " בדוח שנתי זה בעמ ' 1057 + 1083 . 109 עולה חדש מוגדר במינהל הסטודנטי כמי שעלה עד שלוש שני לפני מועד בקשתו למלגת שכר לימוד ) לא כולל שלוש שנות שירות בצבא ושנת קבע אחת , כלומר שבע שני באר/ לכל היותר (. 110 מכוח הוראת שעה170 של המשרד לקליטת עלייה בנושא : " סיוע מינהל הסטודנטי לעולי מאתיופיה , " שהייתה בתוק עד 31.8.12 . 111 מכוח הוראת שעה : פרויקט מיוחד ללימודי אקדמיי ליוצאי אתיופיה בגילאי 28 + 35 ) עדכו$ נוהל 8.141 +  סטודנטי (. 112 לרבות סטודנטי הלומדי ארבע שני לתואר ראשו$ וסטודנטי להנדסה הלומדי עד חמש שני . 60 דוח שנתי63 ג ¯ÂӇΠ, Î ÚˆÂÓÓ· ÌÏ˘Ó ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó - 30,000 ˘ " ÔÂÓÈÓÏ Á „ÈÓÏ˙Ï ÌÈ„ÂÓÈÏ ˙
˘ ÎÂ ‰
ÈÎÓ· ‰ÈÙÂÈ˙‡ ‡ˆÂÈ - 70,000 ˘ " Ô¢‡¯‰ ¯‡Â˙‰ È„ÂÓÈÏ ÏÎ ÔÂÓÈÓÏ Ë
„ÂËÒÏ Á . Û‡ ÔÓÈÓ ‡Â‰˘ ˙Â
ÈÎÓ‰ ȯ‚· ¯ÙÒÓ ÏÚ Ú„ÈÓ ÛÒ‡ Â
ȇ ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó ÔÎ ÈÙ ÏÚ , ¯˘‡ Ô¢‡¯ ¯‡Â˙Ï ÌÈ„ÂÓÈÏ· ÂÏÁ‰˘ ÌÈË
„ÂËÒ‰Ó ‰ÓΠԢ‡¯ ¯‡Â˙ È„ÂÓÈÏÏ ÌÈÎÈ˘ÓÓ È„ÂÓÈÏ ˙‡ ÌÈÓÈÈÒÓ Ì‰ . Â˙Ú˜˘‰ ˙‡ˆÂ˙ Ô‰Ó ÔÂÁ·Ï ÏÂÎÈ Â
ȇ ÌÈË
„ÂËÒ‰ ω
ÈÓ˘ Ô‡ÎÓ . משרד הקליטה מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי הוא מעודד את בוגרי המכינות להמשי בלימודי באמצעות כנסי , בשירותי ייעו* והכוונה ובמסעות פרסו . עוד הוסי משרד הקליטה כי הסיוע המוגבר שהוא מעניק ליוצא י אתיופיה נבנה בהתחשב בקשיי הכלכליי , המשפחתיי , הבריאותיי והאקדמיי שבפניה ה ניצבי . כמו כ הבהיר כי הוא מתנה את תמיכתו במחויבות של הסטודנט להשתתפות בשח , ק" כאמור , בחובת סיו קורסי אנגלית ובהצלחה בלפחות 75% מהקורסי שנלמדו . כמו כ , משנת הלימודי התשע "ג לא יינת מימו לקורסי מעל לתק . ͯˆ‰ ˙‡ ‡ÏÓÏ È„Î Ô‰· Ôȇ ‰Ï‡ ˙ÂÏÂÚÙ ÈÎ ‰ËÈϘ‰ „¯˘ÓÏ ¯ÈÚÓ ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ÂÈ˙ÂÏÂÚÙ ˙‡ ¯Ù˘È ÌÈÁ˜Ï ˜ÈÙÈ˘ ˙
Ó ÏÚ ÂÈ˙ÂÚ˜˘‰ ˙‡ˆÂ˙ ÏÚ Ú„ÈÓ· . 3. ÌÂ˜Ó ‰È‰ ̉ȄÂÓÈÏÓ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈË
„ÂËÒ Ï˘ Ìȉ·‚‰ ‰¯È˘
‰ ȯÂÚÈ˘ ÁÎÂ
Ï Ï‰
ÈÓ˘ ÈÓÂÏ˘˙ ÚÂ
ÓÏ È„Î „ÂÓÈω ˙„ÒÂÓ ÏÂÓ ÌÈÓÎÒ‰· Ô·˘Á· ˙‡Ê ‡È·È ÌÈË
„ÂËÒ‰ ¯˙È . Ìχ , Ë
„ÂËÒ ˙˘È¯Ù Ï˘ ˜È„Ӊ „ÚÂÓ‰ Â‰Ó Ú„ÂÈ Â
ȇ ÌÈË
„ÂËÒ‰ ω
ÈÓ , ÔÎÏ ÌÈ„ÂÓÈω ˙
˘ ÌÂ˙ „Ú Â‡ ¯ËÒÓÒ‰ ÌÂ˙ „Ú Â¯Â·Ú „ÂÓÈω ¯Î˘ ˙‡ ÌÏ˘Ï ÏÂÏÚ ‡Â‰ ‡ÂÂ˘Ï . ˙‡Ê , ÔÂÁËÈ·‰ „¯˘Ó· ·ˆÓ‰Ó ÏÈ„·‰Ï Ï˘ ÌÈ„ÂÓÈÏ ÌÈ
ÓÓÓ‰ ÍÂ
ÈÁ‰ „¯˘Ó·Â ˙Â
ÈÎÓ· ÌÈ„ÈÓÏ˙ , ÏÎ ˙˘È¯Ù ÏÚ ˙Á„Ӊ ˙È˯ى ‰¯˜·‰ ˙¯·Á È˙Â¯È˘· ÌÈÚÈÈ˙ÒÓ Ë
„ÂËÒ . להל דוגמה נוספת להיעדר מידע במינהל הסטודנטי : משרד מבקר המדינה פנה באוקטובר 2012 למינהל הסטודנטי לקבלת הבהרות על שיעור תמיכתו בסטודנטיות יו צאות אתיופיה במגמה לסיעוד במכללה האקדמית עמק יזרעאל , לרבות כספי השתתפות של משרד התמ " ת שהועברו אליו למטרה זו . מינהל הסטודנטי הצליח להמציא למשרד מבקר המדינה נתוני חלקיי בלבד , שלא כללו , למשל , את חלקו של משרד התמ . ת" 4. ‚ÏÓÓ Ì‚ ÌÈ
‰
‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈË
„ÂËÒ ˙ÂÙÒÂ
˙ , „ÂÓÈω ¯Î˘ ˙‚ÏÓ ˙ÏÂÊ ÌÈË
„ÂËÒ‰ ω
ÈÓÓ ÌÂȘ‰ ˙‚ÏÓ , ÌÈÈ˯٠ÌÈÓ¯Â˙Ó ˙Â
¯˜Ó ԉ ÌÈȯ·Ȉ ˙¯˜ÓÓ Ô‰ . Ìχ , ¯Î˘Ï ˙‚ÏÓ ¯·„· ‰˘ÏÎ ÏÏÎ˙Ó Ì¯Â‚ È„È· ̇È˙Ï ÏÚÙ ‡Ï ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó „ÂÓÈω , ȯ·Ȉ Ì¯Â˜Ó˘ ÌÈÙÒÎÓ ˙ÙËÚÓÏ ÌÂȘ ÈÓ„Ï : ‰Ï˘ÓÓ È„¯˘ÓÓ , ˙ÂÈ¢¯Ó ÓÂ˜Ó ˙ÂÈ , ‰‰Â·‚‰ ‰Ï΢‰‰ ˙„ÒÂÓÓ ÒÈÙ‰ ÏÚÙÓÓ . ˙ÂÎÈÓ˙· ˙Â
¢ ÔÎ˙È˙ ÍÎÈÙÏ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈË
„ÂËÒ· , ÂȈÂÒ‰ ̉È
Â˙
̇ Û‡ - ÌÈÓ„ ÌÈÓÂ
˜‡ . 5. „ÁÂÈ˘ ˘ÓÂÁ‰ ˙È
Î˙ ÈÙÒÎ Ï˘ ÍÂÓ
‰ ȷȈ˜˙‰ ψÈ
Ï ‰Ó„· ÈÎ ‰˙ÏÚ‰ ˙¯Â˜È·‰ ‡·ˆÏ , ÏÂÓ ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó· ÌÈË
„ÂËÒ‰ ω
ÈÓ ·Èˆ˜˙ ψÈ
Ì‚ 21 ÌÈÈÓ„˜‡ ˙„ÒÂÓ ÌÈ
˘· 2008 - 2010 „Â‡Ó ÍÂÓ
‰È‰ , Î- 21% „·Ï· . Ô‰ ÍÎÏ ˙·ÈÒ‰Ó ˙„Á‡ ) ‰ÏÂÚÎ ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó Ï˘ „ÂÚÈ˙‰Ó :( ÌÈ˙ÂÁÙ ÌÈίˆÏ ‰‡Â¢‰· ¯˙È ˙‡ˆ˜‰ ; Ï˘ ÁÂÂÈ„ ˙ÈÈÚ· Ô‰È˙‡ˆÂ‰ ÏÚ ˙‡ËÈÒ¯·È
‡‰ ; ȇ - ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈË
„ÂËÒ ˙¯„Úȉ ·˜Ú ȷȈ˜˙ ψÈ
¯Â·‚˙‰ ȯÂÚÈ˘Ó Ì‰Ï Â„ÁÂÈ˘ . היבטי בקידו שילוב של יוצאי אתיופיה + פגמי מהותיי בניהול תכנית לאומית 61
משרד הביטחו 1. לקידו ההשכלה פועלות היחידה להכוונת חיילי משוחררי והקר לקליטת חיילי משוחררי , בעיקר בתחו המכינות הקד # אקדמיות להשלמת הבגרויות ולשיפור . יותר מ #70% מהחיילי המשוחררי הלומדי במכינות מקבלי מהקר מלגות לימוד ומלגות קיו ה . טבות ייחודיות וגבוהות יותר בהקשר זה ניתנות לחיילי משוחררי יוצאי אתיופיה : מלגת הקיו החודשית במכינה לחייל משוחרר היא בס 1,000" ש ח וליוצא אתיופיה בס 1,500#ב . ח" ש2011 תמכו היחידה והקר ב #446 חיילי משוחררי יוצאי אתיופיה במכינות , ובשנת 2012  קט מספר ל#342 . 2. הקר תומכת במלגות בשיעור90%  משכר הלימוד ללומדי בבתי ספר להנדסאי או לטכנאי מוסמכי שבפיקוח המכו הממשלתי להכשרה טכנולוגית ) להל # מה (. ט" את יתרת ה #10% מקבלי הלומדי ממינהל הסטודנטי . ג למסגרת לימודי זו קיימות מכינות המיועדות למועמדי שאינ עומ די בדרישות הקבלה של המכללות הטכנולוגיות . בשנת הלימודי התשע א " תמכו היחידה והקר ב #75 יוצאי אתיופיה במכללות מה " ט מבי כ #4,000 חיילי משוחררי שלמדו בה . ÓÏ È
Â˙
ÈÙ ÏÚ ÈÎ ÔÈÂˆÈ " Ï Ò - 2010 , ÌÈ„ÓÂÏ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÔÂÎÈ˙ È„ÈÓÏ˙ Ï˘ ‰Â·‚ ¯ÂÚÈ˘ ÈËÁ· È‚ÂÏÂ
Îˉ ·È˙
· ‰
ÂÈÏÚ‰ ‰· , Î- 46% , ˙ÓÂÚÏ 33% ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ¯‡˘· . „‚
Ó , ˜¯ 194 ÔÈ·Ó ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈ„ÈÓÏ˙ 22,000 ‰Ó Á˜ÈÙ·˘ ˙„ÒÂÓ· „ÓÏ " ˙
˘· Ë Ú˘˙‰ ÌÈ„ÂÓÈω " · )Î- 0.9% ( , ωÈ
 ‰ÈÈ˘Ú˙ ˙Ò„
‰ ÈÓÂÁ˙· Ì˙ȈÁÓÎ , ‰˜È
¯˘χ ÏÓ˘Á . ÎÓ‰ ‡Â‰ ÌÈÈ‚ÂÏÂ
Îˉ ˙„ÒÂÓ· ÌÈ„ÂÓÈω ˙‡ „„ÂÚÓ‰ ̯‚‰ ͯ„· ÔÓˆÚ ˙ÂÏÏ ÏÏÎ , ˘È ‰˜ÂÒÚ˙‰ ˙Âȯ˘Ù‡ ˙‡ ÌÈÏÈ„‚Ó ÂÏω „ÂÓÈω ˙ÂÚˆ˜Ó˘ Íη ·˘Á˙‰· Ìχ Ó˙‰ „¯˘Ó ÍÂ
ÈÁ‰ „¯˘Ó˘ ÌÂ˜Ó " ÌÈ„ÂÓÈÏÏ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ˙‡ „„ÂÚÏ ÌÈί„ ÂϘ˘È ˙ ‰Ï‡ , ˙ÙËÚӉ ÌÂȘ‰ ˙‚ÏÓ ˙Ï„‚‰ ˙ÂÚˆÓ‡· Ï˘ÓÏ . משרד התמ " ת הסביר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי נוכ ח היק התקציבי הקיי , ונוכח הגדלת מלגות הקיו והמעטפת לטובת יוצאי אתיופיה , תיפגע שאר האוכלוסייה בכל הנוגע להשלמת הכנסה , להכשרות מקצועיות , לקידו אקדמאי ועוד . ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈÏ ÌÈ„ÚÂÈÓ‰ ÌȷȈ˜˙‰ Ï˘ È·È˘ه ωÈ
ÈÎ ¯ÈÚÓ ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó , „ ‰ÏÚÓ Â· ͯˆ‰ ˙‡˘ ‰Ê Á , ‡ÏÏ ˙ÙËÚÓ ÌÂȘ ˙‚ÏÓ ˙Ï„‚‰Ï ˙Â¯Â˜Ó Ô˙ÈÏ ÈÂ˘Ú ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ¯˙È· ‰ÚÈ‚Ù . 3. היחידה והקר חברו ליזמה של המגזר הפרטי בתכנית " אופקי להיי , " טק # שנועדה לקד חיילי משוחררי המתקשי לעמוד בדרישות הקבלה של מוסדות אקדמיי ללימודי הנדסה ומדעי מדויקי בטכניו ב , אוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת ב # גוריו בנגב . פעולות הסיוע של היחידה , של הקר , של הות " ת ושל התורמי הפרטיי כוללות , בי היתר , מימו מלא של שכר הלימוד במכינה ובמהל לימודי התואר האקדמי ; הענקת מלגת קיו חודשית ; מת ליווי , חניכה וסיוע לימודי וחברתי ; מת עדי פות בהקצאת מעונות . סטודנט הממשי בלימודיו לתואר ראשו מתחייב לתרו לתכנית לאחר תו הלימודי וע העסקתו ) לכשיגיע לשכר של 150% מהשכר הממוצע במשק (. כאמור , מינהל הסטודנטי מחייב את הסטודנט הנתמ בהתנדבות לשירות חברתי , בחובת סיו קורסי אנגלית ובהצלחה בלפחות 75% מהקורסי שנלמדו . 62 דוח שנתי63 ג ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ˙È
Î˙· ÂÈ„ÂÓÈÏ ÌÂ˙· Ë
„ÂËÒ‰ Ï˘ ‰Ó¯˙‰Â ˙·ÈÂÁÓ‰ Ï„ÂÓ ÈÈ‰Ï ÌȘÙ‡ - ˜Ë , „ȷ ÚÈÈ˙ÒÈ˘ÎÏ ÂÈ„ÂÓÈÏ ÔÂÓÈÓ· Û˙˙˘ÓÏ Â˙‡ ÍÙ‰‰ , ˘Ó˘Ï ÏÂÎÈ ˙ÂÓ„ ˙ÂÈ
Î˙Ï ‰Ó‚„ . 4. על פי תיקו לחוק קליטת חיילי משוחררי ) הקר לעידוד לימודי הש כלה גבוהה באזורי סיוע # פריפריה , ( התשע "א#2011 , החל בינואר2010 חייל משוחרר או בוגר שירות לאומי שסיימו את שירות כנדרש , ולרבות מי שמצב הסוציו # אקונומי מצדיק זאת , והחלו ללמוד משנת הלימודי התשע ) א " מאוקטובר 2010 ( , זכאי למלגת לימודי #כ)9,850( ח" ש לשנת הלימוד י הראשונה במוסדות להשכלה גבוהה הממוקמי בפריפריה ) ובכמה מוסדות בירושלי (. בה בעת , חייל משוחרר יוצא אתיופיה יכול להשתמש ג במענק השחרור העומד לזכותו למטרות מימו הלימודי , וכ יכול לממ את לימודיו באמצעות מינהל הסטודנטי במשרד הקליטה . Â˙
ÈÎ ‰˙ÏÚ‰ ˙¯Â˜È·‰ ÌÈ„ÂÓÈω ˙
˘ ÔÂÓÈÓ ¯·„· ÔÂÁËÈ·‰ „¯˘Ó ÌÈË
„ÂËÒ‰ ω
ÈÓ È
ÌÈÓÂÏ˘˙ ÏÙÎ ÚÂ
ÓÏ È„Î ÌȷψÂÓ Ì
ȇ ‰È¯Ùȯٷ ‰‰Â·‚ ‰Ï΢‰Ï ˙„ÒÂÓ· ‰
¢‡¯‰ ¯Â·Èˆ ÈÙÒÎÓ . Ú˘˙‰ „ÂÓÈω ˙Â
˘Ï ÌÈ
Â˙
‰Â¢‰ ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó " ‡ - Ú˘˙‰ " · Î ÔÈ·Ó ÈÎ ‰Ïډ - 1,010 ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈË
„ÂËÒ ,
˘· ÂϷȘ˘ Ì‰Ï˘ ‰
¢‡¯‰ „ÂÓÈω ˙ „ÂÓÈÏ ˙‚ÏÓ , ‰ËÈϘ‰ „¯˘ÓÓ ˙ÙËÚÓ ÈÓ„Â ‰ÈÁÓ ˙‚ÏÓ , Î Âȉ - 30 ˙‚ÏÓ Ì‚ ÂϷȘ˘ ÔÂÁËÈ·‰ „¯˘ÓÓ ‰
¢‡¯‰ ÌÈ„ÂÓÈω ˙
˘Ï ÌÈ„ÂÓÈÏ . ÔÂÁËÈ·‰ „¯˘Ó Ï˘ ÌÈÓÂÏ˘˙‰ Ï˘ ÍÒ· ÂÓÎ˙Ò‰ ÌÈË
„ÂËÒ‰ ω
ÈÓ È„È· Ì‚ Â
ÓÂÓ Ì‰È„ÂÓÈÏ˘ ÌÈË
„ÂËÒ Ì˙Â‡Ï Î- 187,000 ˘ " Á . ¢‰‰ ÌÈË
„ÂËÒ‰ ¯˙È ˙‡ ‰ÏÏÎ ‡Ï ‰‡ , Ìȯ¯ÁÂ˘Ó ÌÈÏÈÈÁ Ì‚ ̉˘ , ¯˙ÂÈ ·Á¯
‰ÚÙÂ˙‰ ۘȉ˘ ÔÎ˙ÈÈ . Ì
Ó‡ , ȇˆÂÈ ÌÈË
„ÂËÒ ·¯˜· ˙ÈÏ¢ ‰ÚÙÂ˙· ¯·Â„Ó ‰ÈÙÂÈ˙‡ , Ϙ
· ‰˙‡ ÚÂ
ÓÏ ‰È‰ ¯˘Ù‡ ͇ , È„¯˘Ó È
˘ ÔÈ· ‰Ê ÔÈÈ
Ú· ̇È˙ ÌÈȘ˙‰ ÂÏ ‰Ï˘ÓÓ‰ . משרד הביטחו הסביר בתשובתו מנובמבר2012 כ י הקר לעידוד השכלה גבוהה פועלת מכוח החוק לקליטת חיילי משוחררי , התשנ "ד#1994 . לכ , גורמי אחרי , שאינ פועלי מכוח חקיקה מחייבת , צריכי להתאי את עצמ לחוק , כלומר לתא את תשלומי התמיכה . בד בבד פועלת הקר למנוע תשלו כפול מכמה גורמי ממשלתיי באמצעות כתבי התחייבויות ה של מוסדות הלימוד וה של הסטודנטי הנתמכי , שמטרת למנוע כפל תשלומי למימו שנת הלימודי הראשונה . כמו כ יזמה הקר בקשה למינהל הסטודנטי להעברת מידע בנושא זה . 5. מתשובת משרד הביטחו למשרד מבקר המדינה עולה כי בנובמבר2012 , לאחר סיו הביקורת פ , נו היחידה והקר לארגו הג ' וינט בבקשה לתכלל ולאגד את כל הגופי המטפלי ביוצאי אתיופיה , אשר שירתו בצה ) ל " או בשירות לאומי , ( במטרה להוביל את הסיוע והליווי # לכ2,000  משתתפי מיו גיוס ועד מועד סיו זכאות כחיילי משוחררי ) ס הכל עד שמונה שני (. הליווי כולל הצ מדת מלווה לכל חייל , סיוע בשילוב במער ההשכלה הקד אקדמית והאקדמית , הכשרה מקצועית ועוד . משרד החינו האג לחינו מבוגרי במשרד החינו מקד למידה של מבוגרי ) בני 18 ומעלה ( עולי חדשי וותיקי , בדר כלל מעוטי השכלה או חסרי השכלה לחלוטי . האג מתמקד בעיקר בהנ חלת השפה העברית ובהשלמת השכלה לכדי 10 # 12 שנות לימוד . כאמור , האג לחינו מבוגרי משתת במימו התלמידי במכינות קד # אקדמיות , בעיקר במלגת קיו חודשית בס 800 # 1200ח " ש ובמימו המעטפת . בכל הנוגע ליוצאי אתיופיה , האג הציב לעצמו יעד לקלוט אות בתחומי היבטי בקידו שילוב של יוצאי אתיופיה + פגמי מהותיי בניהול תכנית לאומית 63 הלשוני , התר בותי וההשכלתי . לש כ מקיי האג לחינו מבוגרי מסגרות לגיור , ללימוד עברית , להכשרה לעול העבודה ועוד . האג לחינו מבוגרי מפעיל מסגרות להשלמת השכלה תיכונית המיועדות לקהל מבוגרי ) לא בהכרח יוצאי אתיופיה ( לש קבלת תעודה של משרד החינו )" תעודת גמר תיכונית ל , " הל # (. ת" תג התג " ת אינה שוות ער לתעודת בגרות א משפרת את השילוב התעסוקתי , ובהשלמת נקודות ממבחני הבגרות היא מאפשרת ג קבלה ללימודי אקדמיי . עלות קורס השלמת השכלה #ל12 שנות לימוד לקבלת התג " ת היא כ #141,000; ח" ש מספר התלמידי המינימלי לפתיחת כיתת " תג ת המיועד ת ליוצאי אתיופיה הוא 17  תלמידי113 ;יוצא שהעלות לתלמיד היא כ #8,300ח " ש ופחות מזה בכיתות גדולות יותר . ‰‡Â¢‰ Ì˘Ï , Ì„˜ ‰
ÈÎÓ ˙ÂÏÚ - ‡È‰ ˙¯‚·Ï ˙ÈÓ„˜‡ 20,000 - 30,000 ˘ " „ÈÓÏ˙Ï Á ‰
˘Ï . ÓÏ È
Â˙
ÈÙ ÏÚ ÈÎ ˘‚„ÂÈ " Ò , „ ÌÈÏÂÏÒÓ Ï˘ ˙Â
ÈÎÓ· - ˙Â
ÈÁ· ˙ÓÏ˘‰Ï ÌÈÈ˙
˘ ˙¯‚·‰ - Ù Ó ˙ÂÁ - 25% ‰
ÈÎÓ‰ ÌÂÈÒ ¯Á‡Ï Ô¢‡¯ ¯‡Â˙ È„ÂÓÈÏÏ ÌÈÎÈ˘ÓÓ ÌÈË
„ÂËÒ‰Ó . ·‡È¯‡ ˙„Ú ˙Â
˜ÒÓ Ì¢ÈÈÏ Ì˜Â‰˘ ˙ˆ‰ ÍÎÏ È‡ 114 ‰Ê ÏÂÏÒÓ ‰‚¯„‰· ÌˆÓˆÏ ıÈÏÓ‰ ˙Â
ÈÎÓ· È„ÂÚÈȉ ÏÂÏÒÓ‰ ˙‡ Ì„˜Ï ) Ó ‰ÏÚÓÏ - 80% ÌÈÎÈ˘ÓÓ ‰Ê ÏÂÏÒÓ· ÌÈË
„ÂËÒ‰Ó Ô¢‡¯ ¯‡Â˙ È„ÂÓÈÏÏ .( ÓÏ˙‰ Ï˘ ˙ÂÏ„‰ ˙‡ˆÂ˙‰ ÌÈ„È , ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ˙·¯Ï , ˙¯‚·‰ ˙Â
ÈÁ· ˙ÓÏ˘‰Ï ˙Â
ÈÎÓ· ˯ÙÏ ·¯ ÏÂÎÒ˙Ï Ï‡Èˆ
ËÂÙ Ô·ÂÁ· ˙Â
ÓÂË . ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ÍÂ
ÈÁ‰ „¯˘Ó ÏÚ „„ÂÚÏ Ï˜˘Ï , ÌÈÓȇ˙Ó‰ Ìȯ˜Ó· , ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ˙ÈÈ
Ù‰ ˙‡ , ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈÓ ˙·¯Ï , ˙ÂÚˆÓ‡· ˙È˙˜ÂÒÚ˙ ‰¯˘Î‰Â ˙¯‚·Ï ‰Ï΢‰ ˙ÓÏ˘‰ Ï˘ ˙¯‚ÒÓÏ Ìȯ‚Â·Ó ÍÂ
ÈÁÏ Û‚‡‰ , È˙˜ÂÒÚ˙‰ ¯Â˘ÈÓ· ԉ ȄÂÓÈω ¯Â˘ÈÓ· Ô‰ ¯˙ÂÈ ‰·¯ ‰Áψ‰Ï ÏÈ·Â‰Ï ‰ÈÂ˘Ú ¯˘‡ , ¯˙ÂÈ ‰ÎÂÓ
Û‡ ‰˙ÂÏÚ . משרד החינו הסביר בתשובתו כי הוא בוח את האפשרות לשלב את המבחני להשלמת השכלה של 12 שנות לימוד במסגרת המכינות , או לחילופי להפנות יוצאי אתי ופיה שלא יצליחו להשתלב בלימודי אקדמיי למסגרת של השלמת ההשכלה כ שייפתח עבור פתח להכשרה תעסוקתית בהמש . ✯ __________________ 113 מספר התלמידי המינימלי הוא20  ביתר המקרי . 114 בראשות פרופ ' פייסל עזאיזה . 64 דוח שנתי63 ג ‰˜ÂÒÚ˙Ï ÌÈÈÂÎÈÒ‰ ˙‡ ˙¯Ù˘Ó ‰‰Â·‚ ‰Ï΢‰ , ˙·Ï˙˘‰Ï ˙Ó¯Â˙ ÌȯÚÙ ˙ÓˆÓˆÓ ˙È˙¯·Á . ÍÎÏ ˙Â·È˘Á ‰
˘Ó ˘È ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ Ï˘ ¯˘˜‰· , ÌÈÈÓ„˜‡ Ìȯ‡˙ ÈÏÚ· Ô΢ Ó˘È ÌȯÈÚˆÏ È˜ÈÁÏ Ï„ÂÓ Â˘ . ÏÂÙÈËÏ ÌÈÎÂÊ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈË
„ÂËÒ ÔÎ ÏÚ ¯˘‡ , ÏÚ‰ ˙¯‚ÒÓ‰ Ïη ı¯‡‰ „ÈÏÈ Â‡ ¯Á‡ ‰ÏÂÚ Ë
„ÂËÒ ÏÎÓ ¯˙ÂÈ ‰·¯ ‰ÎÈÓ˙Ï ˙ÂÙ„Ú‰Ï - ˙ÂÈ
ÂÎÈ˙ . ÂÈ„ÂÓÈÏ ÔÂÓÈÓÏ ‰¯ÂÓ˙· ‰ËÈϘ‰ „¯˘ÓÏ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ‡ˆÂÈ Ë
„ÂËÒ Ï˘ ˙·ÈÈÁ˙‰ ‡È‰ ÌÈÈÓ„˜‡‰ 120 ‚ÒÓ· ˙·„
˙‰ ˙ÂÚ˘ È˙¯·Á ˙Â¯È˘ ˙¯ - È˙Ïȉ˜ . ÌÈÙÒΉ ÁÎÂ
Ï ‰Ï‡ ÌÈË
„ÂËÒÏ ÌȈ˜ÂÓ‰ ÌÈ·¯‰ ÌÈȯ·Ȉ‰ , ·ÈÁ¯‰Ï ÌÈί„ Ϙ˘Ï ÌÈË
„ÂËÒ‰ ω
ÈÓ ÏÚ ÌÈ„ÂÓÈω ˙ÓÏ˘‰Ï ԉ ÌÈÈÓ„˜‡‰ ÌÈ‚˘È‰‰ ÌÂÁ˙· ˙Â˘È¯„Ï Ô‰ Ë
„ÂËÒ‰ ˙·ÈÂÁÓ ˙‡ Ú· ԉ ‰ÓˆÚ ÌÈ„ÂÓÈω ˙Ù˜˙· Ô‰ ÌÈË
„ÂËÒ‰ ˙Áψ‰Ï ÌÈÈÂÎÈÒ‰ ˙‡ ¯È·‚‰Ï È„Î Ì„È˙ È˙˜ÂÒÚ˙‰Â È˘È‡‰ . ‰
È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ÌÈË
„ÂËÒ Ï˘ ÌÈÈÓ„˜‡ ÌÈ„ÂÓÈÏ· ÌÈÎÓÂ˙‰ ÌÈ„¯˘Ó‰ ÏÚ , ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ˙·¯Ï , ÌÈ·‡˘Ó‰ Ì‚ȇ ˙‡ ·ÈÁ¯‰Ï Ϙ˘Ï ) ˙Â
ÈÎÓ· ÌÈȘ‰ ( ˙ÂÚˆÓ‡· ÌÈÈÓ„˜‡‰ ÌÈ„ÂÓÈω È·‚Ï Ì‚ ÏÏÎ˙Ó Û‚ , Ì„˜‰ ˙Â
ÈÎÓÏ ‰ÙÈ ÌÁÂ΢ ÌÈÏÂ˜È˘‰ Ì˙Â‡Ó - ˙ÂÈÓ„˜‡ : È
Ó ÌÈÏÂÙÎ ‰ÎÈÓ˙ ÈÙÒÎ ˙Ú ; ˙ÂȇÎʉ ÔÂÂ‚Ó ÈÙ ÏÚ ÚÂÈÒÏ ÌÈ
„Ó‡ ˙ÚÈ·˜ ) Ï˘ÓÏ : ÌÈÏÂÚ , ÂȈÂÒ Í˙Á Ìȯ¯ÁÂ˘Ó ÌÈÏÈÈÁ - ÈÓÂ
˜‡ ( ; ÈÙÒη Â¯Â˜Ó˘ ÚÂÈÒ‰ ˙¯„Ò‡ „ÒÂÓ Ïη ԘȄ‰ ÌÚ ‡˙ˆ· ¯Â·Èˆ . ÌÈÓÂÏ˘˙‰ ˙‡ Ú·˜Ï ÏÏÎ˙Ó‰ Û‚‰ ÏÎÂÈ ÍÎ ‰ÎÈÓ˙‰ ÈÙÒη ˙„ÈÁ‡Ï ‡È·È˘ ÔÙ‡· ÌÈÈχȈ
¯ÙÈ„‰ ‡ ÌÈÓÂÏ˘˙ ÏÙÎÏ ˙¯˘Ù‡ Ú
ÓÈ Ì˙‡ˆ˜‰· ÔÂÊȇ ¯ÒÂÁÏ . קידו הייצוג ההול של יוצאי אתיופיה בקרב עובדי השירות הציבורי למרות השיפור שחל בתחו
התעסוקה של אוכלוסיית יוצאי אתיופיה ע
השני
, עדיי מצבה של אוכלוסייה זו בתחו
זה טוב פחות ממצבה של האוכלוסייה היהודית הכללית ושל רבות מאוכלוסיות העולי
ממדינות אחרות , כ . למשל , בשני
2008  2009 היה שכרו החודשי הממוצע של גבר יוצא אתיופיה 7,000 ח " ש נמו בכשליש מהשכר הממוצע של גבר באוכלוסייה היהודית הכללית )10,400; (ח" ש שכרה של אישה יוצאת אתיופיה היה 3,900 ח " ש נמו בכ 40% משכרה של אישה באוכלוסייה היהודית הכללית )6,400(ח" ש115 .
יוצאי אתיופיה נתקלי
בחסמי
המקשי עליה
את השתלבות
בשוק העבודה , בי היתר , בגלל שיעורי השכלה נמוכי
,ותק נמו בשוק העבודה ה בהשוואה לעולי
ממדינות רבות אחרות וה בהשוואה לאוכלוסייה היהודית הכללית . ל פיכ חשוב להעלות את שיעורי התעסוקה של יוצאי אתיופיה ולשפר את כושר השתכרות
על ידי קידו
השתלבות
בשוק העבודה , בייחוד בתחומי
הדורשי
מיומנות וכישורי
מקצועיי
שבה
השכר גבוה יחסית . השירות הציבורי ראוי שישמש חלו- בפני המחנה בכל הנוגע לקידו
שילוב
של יוצאי אתיופיה בחברה בכלל ובשוק התעסוקה בפרט . הרחבה יזומה של המשרות המיועדות ליוצאי אתיופיה __________________ 115 הנתוני מתייחסי לגילאי22 + 64 . ראו מאיירס +ג' וינט + ברוקדייל , 2012 . היבטי בקידו שילוב של יוצאי אתיופיה + פגמי מהותיי בניהול תכנית לאומית 65 בשירות הציבורי116 תאפשר להגדיל את שיעור התעסוקה של אוכלוסייה זו ולעקו. חסמי
לגבי העסקת
במגזר הפרטי . קידו הייצוג ההול בקרב העובדי בשירות המדינה באוגוסט 2005 נכנס לתו קפו תיקו לחוק שירות המדינה ) מינויי
, ( התשי "ט1959 ) להל  התיקו לחוק המינויי
(117 ,
שלפיו יינת ביטוי הול , בנסיבות העניי , לייצוג
של יוצאי אתיופיה בכלל הדרגות והמקצועות בקרב העובדי
) להל  ייצוג הול
( בשירות המדינה בכל משרד ובכל יחידת סמ . זאת בדומה להור אה לגבי ייצוג
של בני שני המיני
, של אנשי
בעלי מוגבלויות ושל בני האוכלוסייה הערבית . נוס. על כ נקבע כי הממשלה תפעל לקידו
ייצוג הול
של יוצאי אתיופיה בקרב העובדי
בשירות המדינה בהתא
ליעדי
שתקבע . במאי 2007 החליטה הממשלה ) החלטה 1665 (כי ב 2007 יקצו משרד האוצר ונש
"15 משרות חדשות למשרדי הממשלה וליחידות הסמ , שבה יועסקו רק יוצאי אתיופיה . בנובמבר 2010 החליטה הממשלה ) להל  החלטה 2506 (כי ב 2011 ייועדו ליוצאי אתיופיה30 משרות נוספות מהדירוגי
האקדמיי
בשירות המדינה  המו , 17 משרות מתו כלל המשרות הקיימות בשי רות המדינה ו 13 משרות חדשות שנש "
תקצה ממקורות שיעמיד לש
כ משרד האוצר . נוס. על כ , במאי 2012 118 החליטה הממשלה להקצות ליוצאי אתיופיה10
משרות חדשות בדירוגי
האקדמיי ו20 משרות נוספות שיתפנו בשירות המדינה ב 2013 . לפי נתוני נש ,
" בשני
האחרונות עלה בעקיבות מ ספר
של עובדי שירות המדינה יוצאי אתיופיה  בכ37% :מ629 ב2007 119 ל864 ב2011 120 , ושיעור
בקרב העובדי
בשירות המדינה עלה בשני
הללו מ 1.09% ל1.34%  קרוב לשיעור
של יוצאי אתיופיה באוכלוסייה הכללית . שילוב של אקדמאי יוצאי אתיופיה 1. קיימת חשיבות לשילוב
של יוצאי אתיופיה ג
במשרות המיועדות לאקדמאי
, שכ ככלל העבודה במשרות אלה מאפשרת קידו
מקצועי ומימוש עצמי משמעותיי
יותר וכ יכולת השתכרות טובה יותר בהשוואה לעבודה במשרות המיועדות לחסרי השכלה אקדמית . מספר
של האקדמאי
יוצאי אתיופיה בשירות המדינה כמעט שהוכפל בש ני
האחרונות מ 84 ב2007 ל164 ב2011 121 .שיעור האקדמאי
מקרב כלל יוצאי אתיופיה , שעבדו בשירות המדינה , עלה בתקופה זו  מכ13.5% לכ 19% ,לעומת כ 6% אקדמאי
בקרב האוכלוסייה הכללית של יוצאי אתיופיה122 .
ע __________________ 116 כולל שירות המדינה , התאגידי הציבוריי שהוקמו על פי חו , ק החברות הממשלתיות והרשויות המקומיות . 117 חוק שירות המדינה ) מינויי ( ) תיקו$ מס ' 13 ( ,התשס "ה+2005 . 118 החלטת ממשלה מס ' 4624+ מ13.5.12 . 119 כולל11 מתמחי בעריכת די$ שמטבע הדברי מועסקי בתפקיד לזמ$ קצר ו +8  סטודנטי המועסקי לפי שעות , כלומר בהיק משרה חלקית ול זמ$ מוגבל . 120 כולל5 $ מתמחי בעריכת די , שמטבע הדברי מועסקי בתפקיד לזמ$ קצר ו +14  סטודנטי המועסקי לפי שעות , כלומר בהיק משרה חלקית ולזמ$ מוגבל . 121 לא בהכרח כל האקדמאי מועסקי במשרות המיועדות לאקדמאי , וייתכ$ כי חלק מועסקי במשרות המיועדות לחסרי השכלה א קדמית . 122 שיעור ממוצע של האקדמאי יוצאי אתיופיה מכלל אוכלוסייה זו בגילאי22 + 64  בשני2009 + 2010 . 0מתו מאיירס +ג' וינט + ברוקדייל , 2012 . 66 דוח שנתי63 ג זאת , שיעור האקדמאי
בשירות המדינה גדול פי 2.4 בקירוב משיעור ה אקדמאי
יוצאי אתיופיה . בו דהיינו , חלה התקדמות בקליטת אקדמאי
יוצאי אתיופיה , אול
בכל זאת קיי
פער ניכר בי שיעור האקדמאי
מהאוכלוסייה הכללית בשירות המדינה לבי שיעור האקדמאי
יוצאי אתיופיה . פער זה מוסבר בחלקו בשיעור האקדמאי
הנמו יחסית באוכלוסיית יוצאי את יופיה123 . 2. כאמור , בהחלטה 2506 נקבע כי ב 2011 ייועדו ליוצאי אתיופיה30 משרות נוספות מהדירוגי
האקדמיי
בשירות המדינה ונש , "
היא האחראית ליישו
החלטה זו . חשוב לקד
את ייצוג
ההול
של יוצאי אתיופיה ג
במשרות הנחשבות יוקרתיות והמיועדות לבעלי כישורי
מקצועיי
ג בוהי
במיוחד ) להל  משרה יוקרתית , ( למשל , פרקליטי
באג. ייעו- וחקיקה במשרד המשפטי
וכלכלני
באג. התקציבי
במשרד האוצר . שילוב
במשרות הללו עשוי להאי- את השתלבות
של יוצאי אתיופיה ג
ברבדי
העליוני
של שוק העבודה והחברה בכלל . על כ יש מקו
שנש "
תפעל לפרסו
מכרזי
למשרות יוקרתיות המיועדי
ליוצאי אתיופיה ולאיוש על יד
. מנתוני
שמסרה נש "
עולה כי מאז קבלת החלטה 2506 בנובמבר2010 ועד אמצע2012 היא פרסמה 11 מכרזי
למשרות המיועדות לאקדמאי
יוצאי אתיופיה , ובשישה מה
הסתיימו ההליכי
ונבחרו המועמדי
. רק אחד המכרזי
שפורסמו היה למשרה יוקרתית  ראש ענ. באג. שוק ההו , ביטוח וחיסכו במשרד האוצר124 .בס הכול נוספו ב 2011
חמש משרות של עובדי
אקדמאי יוצאי אתיופיה מתו 23 משרות של יוצאי אתיופיה שהתווספו לשירות המדינה בשנה זו . ˘˘ ‡ÂÙ‡ ‡ˆÂÈ " Á‰ ˙‡ ‰‡ÂÏÓ· Ì˘ÈÈÏ È„Î È„ ‰ÏÚÙ ‡Ï Ì ‰ËÏ 2506 „ÂÚÈÈ È·‚Ï 30 ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ Ìȇӄ˜‡Ï ‰È„Ó‰ ˙Â¯È˘· ˙¯˘Ó , ÌÈʯÎÓ ÌÂÒ¯ÙÏ È„ ‰ÏÚÙ ‡ÏÂ Ì„È ÏÚ Ô˘ÂȇÏ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈÏ ÌÈ„ÚÂÈÓ‰ ˙ÂÈ˙¯˜ÂÈ ˙¯˘ÓÏ . שילוב יוצאי אתיופיה בכל משרדי הממשלה וביחידות הסמ כאמור , התיקו לחוק המינויי
קובע כי הייצוג ההול
יהיה בקרב העובדי
בשירות המדינה בכל משרד ובכל יחידת סמ . · ÈÎ ‡ˆÓ - 2011 , ÌÈÈÂÈÓ‰ ˜ÂÁÏ Ô˜È˙‰ ˙˜È˜Á ¯Á‡Ï ÌÈ˘ ˘˘ , È„¯˘Ó Âȉ ÔÈÈ„Ú Ï˘ ̯ÂÚÈ˘˘ ‡ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈÏ ‚ˆÈÈ Ì‰È„·ÂÚ ·¯˜· ‰È‰ ‡Ï˘ ÍÓÒ ˙„ÈÁÈ ‰Ï˘ÓÓ ÂÚÈ˘Ï ˙ÈÒÁÈ ¯˙ÂÈ ‰·¯‰ ÍÂÓ ‰È‰ ÌÈ„·ÂÚ‰ ÏÏÎÓ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ˙„ÈÁÈ·Â ÌÈ„¯˘Ó· ̯ ˙ÈÏÏΉ ‰ÈÈÒÂÏ·· ̯ÂÚÈ˘Ï ÌȯÁ‡ ÍÓÒ . לדוגמה ב , 2011 נכלל יוצא אתיופיה אחד בקרב602 עובדי משרד החקלאות ופיתוח הכפר )0.17%
מהעובדי , ( והוא היה יוצא אתיופיה היחיד שנקלט במשרד מבי 140
עובדי
שנקלטו בו בשני 2009  2011 ;יוצא אתיופיה אחד נכ לל ג
בקרב 557 עובדי המשרד להגנת הסביבה )0.18%
מהעובדי , ( וג
הוא היה יוצא אתיופיה היחיד שנקלט מבי 263
עובדי
שנקלטו במשרד בשני 2009  2011 .זאת להבדיל , למשל , ממשרד הרווחה והשירותי
החברתיי
שבו הועסקו ב 2011 65 עובדי
יוצאי אתיופיה מתו2,892
העובדי )2.25%
מהעובדי (. __________________ 123 בעניי$ זה ראו לעיל בפרק על פעילות של משרדי הממשלה בשילוב יוצאי אתיופיה בלימודי הגבוהי . 124 נכו$ לאוגוסט2012 ,ההלי0 במכר ז זה טר הסתיי . היבטי בקידו שילוב של יוצאי אתיופיה + פגמי מהותיי בניהול תכנית לאומית 67 בתשובתו למשרד מבקר המדינה מאוקטובר2012 מסר משרד החקלאות ופיתוח הכפר כי רוב עובדי המשרד נדרשי
להשכלה וניסיו מסוימי
, וכי למכרזי
שפרס
המשרד למשרות פנויות לא ניגשו מועמדי
יוצאי אתיופיה . נוס. על כ , מסר המשרד כי מגבלות כוח אד
מקשות על ייעו ד משרות ליוצאי אתיופיה , אול
ע
זאת בכוונתו לעשות מאמ- לקלוט עובדי
נוספי
יוצאי אתיופיה . בתשובתה למשרד מבקר המדינה מאוקטובר 2012 מסרה מנכ " לית המשרד להגנת הסביבה כי המשרד פרס
בעבר מכרז למשרות ייעודיות ליוצאי אתיופיה , אול
לא ניגשו מועמדי
למכרז זה . ע
זאת , ציינה המנכ " לית כי המשרד מקבל את המלצות דוח זה , ויפעל להרחיב את מספר המשרות הייעודיות ליוצאי אתיופיה . עוד הוסיפה המנכ " לית כי ייתכ שמשרדי הממשלה נרתעי
מפרסו
מכרזי
למשרות ייעודיות ליוצאי אתיופיה בגלל החשש מהימשכות ההליכי
לאיוש המשרה , א
לא יימצא מועמד מתאי
, ולכ יהיה צור לפרס
מכרז חדש . על כ , לדברי המנכ לית " , ייתכ שא
תנהל נש "
מאגר של מועמדי
יוצאי אתיופיה במגוו מקצועות , מאגר שיהיה פתוח לעיו משרדי הממשלה וה
יוכלו לבחור ממנו את המועמד המתאי
בלי שהמשרד יצטר לערו מכרז , יהיה בכ תמרי- למשרדי הממשל ה להעסיק יוצאי אתיופיה . ÍÓÒ‰ ˙„ÈÁÈ ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó˘ ȇ¯‰ ÔÓ , ‚ˆÈȉ˘ ‡ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈÏ ‚ˆÈÈ Ôȇ ̉·˘ ‰·¯‰· ÍÂÓ ̉· , Ìω ‚ˆÈÈ Ì‰· ‚˘ÂÈ˘ „Ú ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈ„·ÂÚ ÂËÏ¿˜ƒÈ . Ì‚ ȇ¯ ˘˘ " ÍÓÒ ˙„ÈÁÈ ÌÈ„¯˘Ó Ì˙‡· ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ Ï˘ Ìω‰ ̂ˆÈÈ ÌÂ„È˜Ï ÏÚÙ˙ Ì . Î ÔÎ ÂÓ , ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ˘ ÏÚ " È„¯˘Ó ÈÙ· ÌÈ„ÓÂÚ‰ ÌÈÈ˘˜‰ ˙‡ ÔÂÁ·Ï Ì ‰Ï‡ ÌÈÈ˘˜ ÌÚ „„ÂÓ˙‰Ï ÌÈί„‰ ˙‡Â ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÒÂÈ‚· ‰Ï˘ÓÓ‰ , ˙¯˘Ù‡‰ ˙·¯Ï ÎÓ Ï˘ ‰˙·Â˘˙· ˙ÚˆÂÓ‰ " ‰·È·Ò‰ ˙‚‰Ï „¯˘Ó‰ ˙ÈÏ . ˘ ‰Ï˘ÓÓ‰˘ ‰ÏÂÚ ÏÈÚÏ ¯ÂÓ‡‰ ÔÓ " Ï˘ Ìω‰ ̂ˆÈÈ ÌÂ„È˜Ï ˙ÂÏÚÂÙ Ì È‡ˆÂÈ ‰È„Ó‰ ˙Â¯È˘ È„·ÂÚ ·¯˜· ‰ÈÙÂÈ˙‡ . Ô· , ̯ÂÚÈ˘Ï ·¯˜˙Ó ÌÈ˘‰ ÌÚ ‰ÏÂÚ Ì¯ÂÚÈ˘ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏη . ̯ÂÚÈ˘·Â ̯ÙÒÓ· ‰ÈÈÏÚ ‰ÏÁ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ Ìȇӄ˜‡‰ È·‚Ï Ì‚ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ‰È„Ó‰ È„·ÂÚ ·¯˜· . Ìχ , ˘ ÏÚ " ‰ËÏÁ‰ Ì¢ÈÈÏ ˙‡˘ ¯˙È· ÏÂÚÙÏ Ì 2506 „ÂÚÈÈ È·‚Ï 30 ˙¯˘Ó ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ Ìȇӄ˜‡Ï ‰È„Ó‰ ˙Â¯È˘· , Ì˙˜ÒÚ‰ ÌÂ„È˜Ï ˙„ÈÁÈ·Â ÌÈ„¯˘Ó‰ Ïη Ìω‰ ‚ˆÈȉ ˙‡ÏډϠ˙ÂÈ˙¯˜ÂÈ ˙¯˘Ó· Ì‚ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ Ï˘ ÍÓÒ‰ . בתשובתה למשרד מבקר המדינה מנובמבר2012 מסרה נש "
כי היא תפעל בהתא
לאמור בדוח , זה ככל שיימצאו מועמדי
מתאימי
. קידו הייצוג ההול בקרב העובדי בחברות הממשלתיות 1. חוק ה להרחבת הייצוג ההול
בני של העדה האתיופית בשירות הציבורי ) תיקוני חקיקה , ( התשע "א2011 ) להל  החוק להרחבת הייצוג ההול
( מאפריל 2011 כלל תיקוני חקיקה בכמה חוקי
בדבר הרחבת הייצוג ההול
של יוצאי קהילה זו בחבר ות הממשלתיות , בתאגידי
שהוקמו על פי חוק , בעיריות ובמועצות המקומיות . בי היתר נקבע תיקו לחוק החברות הממשלתיות , התשל "ה1975 ) להל  התיקו לחוק החברות הממשלתיות , ( שלפיו יינת ביטוי הול
, בנסיבות העניי , לייצוג
של יוצאי אתיופיה בקרב העובדי
בחברות הממשלתיות125 המעסיקות יותר מ 50 __________________ 125 כולל חברות בנות + ממשלתיות . 68 דוח שנתי63 ג עובדי
בכלל המשרות והדירוגי
. נוס. על כ , נקבע כי הדירקטורי וני
של חברות אלה יפעל ו לקידו
ה ייצוג ה הול
בקרב העובדי
בחברה בהתא
ליעד י
שיִקְ בעו , ולש
כ יִ ו קט נְ את האמצעי
הנדרשי
לקידו
ייצוג הול
, ובכלל זה ייעוד משרות ל מועמדי
יוצאי אתיופיה . מנתוני
שמסרה רשות החברות עולה כי 31 חברות ממשלתיות126 העסיקו354 עובדי
יוצאי אתיופיה ב 2011 .שיעור
של העובדי
יוצאי אתיופיה היה כ 0.75% מכלל46,733
העובדי בחברות אלה127  כמחצית משיעור
של יוצאי אתיופיה באוכלוסייה הכללית ומשיעור
של העובדי
יוצאי אתיופיה מכלל עובדי שירות המדינה . שיעור יוצאי אתיופיה מתו העובדי
בחברות הממשלתיות הגדולות המעסיקות למעלה מ 1,000  עובדי
נע בי0.23% בחברת נמל אשדוד בע מ " )3 מתו כ 1,300
עובדי ל ( 2.17% בחברת התעשייה הצבאית לישראל בע ) מ "66 מתו למעלה מ3,000
עובדי (. בחבר ות הקטנות יותר נע שיעור יוצאי אתיופיה מתו כלל העובדי
מ 0% , למשל , בחברת נתיבי ישראל החברה הלאומית לתשתיות ותחבורה בע ) מ " לשעבר מעצ  החברה הלאומית לדרכי
בישראל בע ; מ" להל  חברת נתיבי ישראל , ( המעסיקה 325 עובדי
וא. לא עובד אחד יוצא אתיופיה , ועד יותר מ 3% בכמה חברות , למשל , בחברה לשירותי איכות הסביבה )5  מתו154
עובדי (. ˙ÂÈ˙Ï˘ÓÓ‰ ˙¯·Á‰Ó ˜ÏÁ· ÈÎ ‡ÂÙ‡ ‰ÏÂÚ , Ï˘ÓÏ , Ú· „„˘‡ ÏÓ ˙¯·Á " È·È˙ ˙¯·ÁÂ Ó Ï‡¯˘È , Ìω Âȇ ̉· ‚ˆÈȉ˘ ‡ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈÏ ‚ˆÈÈ ÏÏÎ Ôȇ . בתשובתה למשרד מבקר המדינה מנובמבר2012 מסרה חברת נמ ל אשדוד בע " מ כי החברה אינה קולטת מספר רב של עובדי
בשנה , ועל כ קיי
קושי לייעד משרות לאוכלוסייה מסוימת . ע
זאת , פועלת החברה לשילוב
של יוצאי אתיופיה בקרב עובדיה , וא. הקימה ועדת היגוי לנושא הייצוג ההול
, שצפויה להגיש בקרוב את המלצותיה להנהלה ולדירקטוריו . חברת נתיבי ישראל מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2012 כי החברה מייחסת חשיבות רבה לשילוב
של יוצאי אתיופיה בקרב עובדיה , וכי בשנת 2010 קלטה עובדת יוצאת אתיופיה , שבחרה להתפטר כמה חודשי
לאחר קליטתה . Ìω‰ ̂ˆÈÈ ÌÂ„È˜Ï ˙Â·È˘Á ‰˘Ó ˘È ÂÊ ˙Â‡ÈˆÓ Ú˜¯ ÏÚ ˙¯·Á· ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ Ï˘ Ô˜È˙Ï Ì‡˙‰· ˙ÂÈ˙Ï˘ÓÓ‰ ˙¯·Á‰ ˙Âω‰ È„È ÏÚ ÌÈÂȯ¢¯È„‰ È„È ÏÚ ˙ÂÈ˙Ï˘ÓÓ‰ ˙ÂÈ˙Ï˘ÓÓ‰ ˙¯·Á‰ ˜ÂÁÏ . ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈÏ ˙¯˘Ó „ÂÚÈÈ ‡Â‰ ÍÎÏ ÌÈÚˆÓ‡‰ „Á‡ . 2. עוד קובע התיקו לחוק החברות הממשלתיות כי חברה ממשלתית תגיש לרשות החברות דוח שנתי ל גבי יישו
התיקו לחוק החברות הממשלתיות בדבר קידו
הייצוג ההול
. המידע שייאס. מהדיווחי
יכול לשמש לבחינת יישומ והאפקטיביות של ההוראות , ולאפשר לרשות החברות לאתר סוגיות הדורשות את מעורבותה . בהתא
, במאי 2011 פרסמה רשות החברות חוזר ) להל  חוזר הרשות , ( הקובע כ י על מנכ " ל של חברה ממשלתית להגיש מדי ינואר דוח שנתי לגבי יישו
התיקו לחוק החברות הממשלתיות . ע
זאת , חוזר הרשות אינו מפרט אילו פרטי
יש לכלול בדוח . __________________ 126 נבדקו חברות הפועלות במגוו$ תחומי ובעלות היקפי פעילות שוני , אשר מועסקי בה$ יותר מ +80% מכלל העובדי בחברות הממשלתיות המעסיקות יותר מ +50  עובדי , ובה$ : חברת החשמל לישראל , מ" בע התעשייה האווירית לישראל בע רכ , מ" בת ישראל בע " מ וחברת דואר ישראל בע "מ. 127 בהסתמ0 על נתוני שמסרה רשות החברות . היבטי בקידו שילוב של יוצאי אתיופיה + פגמי מהותיי בניהול תכנית לאומית 69 Á„ ˙¯·Á‰ ˙¢¯Ï Â˘È‚‰ ‡Ï ˙ÂÈ˙Ï˘ÓÓ‰ ˙¯·Á‰Ó ÌÈ˘ÈÏ˘ È˘Î ÈÎ ‰˙ÏÚ‰ ˙¯Â˜È·‰ È·‚Ï ¯ÂӇΠ2011 . ÔÎ ÂÓÎ , ÂÁ„‰Ó ˜ÏÁ ÌÈÈËÂÂϯ ÌÈ˯٠ÂÏÏÎ ‡Ï ˙¯·Á‰ Â˘È‚‰˘ ˙ , ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈ˘ÈÈ‡Ó˘ ˙¯˘Ó‰ ‚¯Ȅ ÂÓÎ , ˙ω‰Â ÔÂȯ¢¯È„‰ ÂÏÚ٠·˘ ÔÙ‡‰Â ˙ÂÈ˙Ï˘ÓÓ‰ ˙¯·Á‰ ˜ÂÁÏ Ô˜È˙Ï Ì‡˙‰· ‰¯·Á· Ìω‰ ‚ˆÈȉ ÌÂ„È˜Ï ‰¯·Á‰ . „· ¯ÂÒÓÏ ˙ÂÈ˙Ï˘ÓÓ‰ ˙¯·Á‰ ÏÚ ÌÈ˯٠ÂÏȇ ¯ÊÂÁ· ˯ÙÏ Ï˜˘Ï ˙¯·Á‰ ˙¢¯ ÏÚ Á , Ï˘ÓÏ : ˙ÂÈωÈ ˙¯˘Ó·Â ˙Âȇӄ˜‡ ˙¯˘Ó· ÌȘÒÚÂÓ‰ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ¯ÂÚÈ˘ Â‰Ó , Ìω‰ ‚ˆÈȉ ÌÂ„È˜Ï ÔÂȯ¢¯È„‰ Ú·˜˘ „Úȉ ‰Ó . Ú„ÈÓ‰ ˙‡ ˙¢¯‰ Ï·˜˙ ÍÎ ˜¯ ¯˙‡Ï ÔÎÂ Ô‰Ï˘ ˙ÂÈ·È˘ه‰ ˙‡Â ÔÈÈÚ· ˙‡¯Â‰‰ Ì¢ÈÈ ˙‡ ÔÂÁ·Ï ÏÎÂ˙ ÈËÂÂϯ‰ ‰˙·¯ÂÚÓ ˙‡ ˙¢¯Â„‰ ˙ÂÈ‚ÂÒ . בתש ובתה למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2012 מסרה רשות החברות כי היא תפרס
חוזר לחברות שבו יוגדר המידע שעל החברות למסור במסגרת הדוח השנתי ל 2012 , ובכלל זה מידע לגבי ייעוד משרות ליוצאי אתיופיה . עוד מסרה הרשות כי לאחר ניתוח המידע שיתקבל בכוונתה לפנות לחברות שבה אי ייצוג הול
בבקשה לקיי
דיו בעניי , שמסקנותיו יועברו לידיעתה . 3. בתיקו לחוק החברות הממשלתיות הוטל על רשות החברות לפעול למע ייצוג הול
של יוצאי אתיופיה בחברות הממשלתיות . ˙¯Â˜È·‰ ÌÂÈÒ „ÚÂÓ „Ú ÈÎ ‰˙ÏÚ‰ ˙¯Â˜È·‰ , ˙¢¯‰ ¯ÊÂÁ ÌÂÒ¯ÙÏ Ë¯Ù , ˙¢¯ ‰ÏÚÙ Ì¯Ë Ï ˙¯·Á‰ Ìω ‚ˆÈÈ Ì„Ș , ‡˘Â· ‰È˙ÂÏÂÚÙ ˘Â·È‚Ï ‰ËÓ ˙„Â·Ú ‰ÓÈȘ ̯Ë . ˙¢¯‰ ¯ÊÂÁ ˙ˆÙ‰· È„ Ôȇ ÈÎ ¯ÈÚÓ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó . ˙„Â·Ú ÏÚ ÍÓ˙Ò‰· ÈΠȇ¯ ȇˆÂÈ Ï˘ Ì·ÂÏÈ˘·˘ ˙Â·È˘Á‰ ˙‡ ˙ÂÈ˙Ï˘ÓÓ‰ ˙¯·Á· ÚÈÓË‰Ï ˙¢¯‰ ÏÚÙ˙ ‰ËÓ ‰ÈÙÂÈ˙‡ , ÍÎÏ ÌÈÏΠԉȄȷ Ô˙È˙ ۇ . Èȯ˘Ù‡‰ ÌÈÏΉ „Á‡ ÔÈ· ¯˘˜‰ „ÂÒÈÓ ‡Â‰ Ì ˙ÂÈ˙Ï˘ÓÓ‰ ˙¯·Á‰ ÔÈ·Ï ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ Ï˘ Ì˙˜ÒÚ‰ Ì„Ș· ˙˜ÒÂÚ‰ ˙Â˙ÂÓÚ , ÍÎ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈÏ ÌÈÈËÂÂϯ ÌÈʯÎÓ ˙Â˙ÂÓÚ‰ ˙¯ÊÚ· ıÈÙ‰Ï ÂÏÎÂÈ ˙¯·Á‰˘ , Ô‰Ó Ï·˜Ï ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈ„·ÂÚ‰ ڈȉ ¯·„· ÈËÂÂϯ Ú„ÈÓ . 4.
בתיקו לחוק החברות הממשלתיות נקבע ג כי רשות החברות תגיש לממשלה ל , נציבות שוויו הזדמנויות בעבודה128 ולוועדת העלייה , הקליטה והתפוצות של הכנסת ) להל  הגורמי
הרלוונטיי
ד ( וח שנתי שיציג את ה נתוני
שהתקבלו מהחברות הממשלתיות לגבי הייצוג ההול
בה129 . הדוח יכול לשמש לבחינת מידת יישו
ההוראות לקידו
ה ייצוג ההול
ולעמידה על האפקטיביות שלה , וכ לסייע לגורמי
הרלוונטיי
באיתור סוגיות הדורשות את מעורבות
. È·‚Ï ¯ÂӇΠÁ„ ˙¯·Á‰ ˙¢¯ ‰˘È‚‰ ‡Ï ˙¯Â˜È·‰ ÌÂÈÒ „ÚÂÓ „Ú ÈÎ ‡ˆÓ 2011 . בתשובתה למשרד מבקר המדינה מנובמבר2012 מסרה רשות החברות כי היא גיבשה טיוטת דוח וכי תגיש אותו לגורמי
הרלוונטיי
כנדרש . __________________ 128 נציבות שוויו$ הזדמנויות בעבודה הוקמה על פי חוק ופועלת במשרד התמ . ת" תפקידה לקד את ההכרה בזכויות לפי חוקי העוסקי ב שוויו$ בעבודה , ובכלל זה את הוראות החוקי בדבר קידו הייצוג ההו ל של יוצאי אתיופיה , ואת מימוש$ של אות$ זכויות . 129 סעי50( ב)ב לחוק החברות הממשלתיות , התשל "ה+1975 . 70 דוח שנתי63 ג קידו הייצוג ההול בקרב העובדי בתאגידי הציבוריי 1. בדומה להוראות לגבי חברות ממשלתיות , נקבעו בתיקו לחוק החברות הממשלתיות הוראות ג
לגבי ייצוג
ההול
של יוצאי אתיופיה בקרב עובדי התאגידי
שהוקמו על פי חוק ) להל  ת אגידי
ציבוריי
(. מנתוני
שמסרו חמישה תאגידי
130 עולה שבאמצע2012
הועסקו בה177  יוצאי אתיופיה מתו 9,818
עובדי )כ1.8%
מהעובדי (131 . בארבעה מתוכ
היה שיעור
של יוצאי אתיופיה מקרב עובדי התאגיד גבוה יותר מ 1.5% ,שיעור
באוכלוסייה הכללית , ובאחד  המוסד לביטוח לאומי שבו כ 3,800 משרות  היה שיעור
כ 1% לעומת כ 0.7% ב2011 . נוס. על כ , מועצת המוסד לביטוח לאומי לא קבעה יעד לקידו
ה ייצוג ה הול
בקרב העובדי
בחברה כנדרש בתיקו לחוק החברות הממשלתיות . ÌÂ„È˜Ï ˙‡˘ ¯˙È· ÏÚÙÈ ÈÓÂ‡Ï ÁÂËÈ·Ï „ÒÂÓ‰˘ ȇ¯‰ ÔÓ ÈÎ ¯ÈÚÓ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó ‚ˆÈȉ ÂÈ„·ÂÚ ·¯˜· ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ Ï˘ Ìω‰ , Ú·˜Ï ÈÓÂ‡Ï ÁÂËÈ·Ï „ÒÂÓ‰ ˙ˆÚÂÓ ÏÚ ÈΠ„ÚÈ ÌÈ ˙ÂÈ˙Ï˘ÓÓ‰ ˙¯·Á‰ ˜ÂÁÏ Ô˜È˙· ˘¯„Î ÔÈÈÚ· . בתשובתו למשרד מבקר המדינה מאוקטובר2012 מסר מנכ " ל המוסד לביטוח לאומי כי הארגו נתקל בקשיי
לגייס עובדי
יוצאי אתיופיה , אול
ה וא ימשי לנסות לגייס
ג
בשנה הקרובה . כמו , כ אג. משאבי אנוש בארגו הנחה את מנהלי הסניפי
לתת עדיפות לקליטת יוצאי אתיופיה למשרות פנויות . 2. התיקו לחוק החברות הממשלתיות קובע כי מועצה של תאגיד ציבורי תגיש לשר הממונה על התאגיד ולשר המשפטי
דוח שנתי לגבי ייש ו
התיקו לחוק החברות הממשלתיות כאמור . שר המשפטי
מצדו אמור לה גיש לגורמי
הרלוונטיי
, אחת לשנה וח ד , בהתא
לנתוני
שהתקבלו מהתאגידי
הציבוריי
לגבי הייצוג ההול
בה
. ˙‡ ÊÎ¯È˘ „¯˘Ó· ̯‚‰ ‰ÈÓ ÌÈËÙ˘Ó‰ ¯˘ Ú·˜ Ì¯Ë ˙¯Â˜È·‰ ÌÂÈÒ „ÚÂÓ „Ú ÈÎ ‡ˆÓ „È‚‡˙‰ Ï˘ ˙ÂÁ„‰ ÌÈ , ¯ÂÒÓÏ ÌÈ„È‚‡˙‰ ÏÚ˘ ÌÈÂ˙‰ Ì‰Ó , ˙‡Ê ˙¢ÚÏ Ì‰ÈÏÚ „ˆÈΠ. ˘¯„Î ÌÈËÙ˘Ó‰ ¯˘Ï ‰ÁÂÂÈ„ „È‚‡˙ Ï˘ ˙Á‡ ‰ˆÚÂÓ ‡Ï Û‡ ÈÎ ‡ˆÓ ÔÎ ÂÓÎ . „Ú˘ ÍÎ Ô˜È˙· ˘¯„Î ÌÈÈËÂÂϯ‰ ÌÈÓ¯Â‚Ï Á„ ÌÈËÙ˘Ó‰ ¯˘ ˘È‚‰ Ì¯Ë ˙¯Â˜È·‰ ÌÂÈÒ „ÚÂÓ ˙ÂÈ˙Ï˘ÓÓ‰ ˙¯·Á‰ ˜ÂÁÏ . בתשובתו למשרד מבקר המדינה מ נובמבר 2012
מסר משרד המשפטי
כי מונה במשרד גור האחראי על ריכוז הדוחות של התאגידי
הציבוריי
וכי בכוונת המשרד לפנות לתאגידי
בדרישה להמציא מידע בדבר יישו
הוראות התיקו לחוק החברות הממשלתיות , ובכלל זה פרטי
לגבי שיעור יוצאי אתיופיה במשרות אקדמיות ובמשרות נ יהוליות ; היעד שקבעה מועצת התאגיד ; המשרות המיועדות ליוצאי אתיופיה והדרכי
שבה פעל התאגיד לאיוש . __________________ 130 התאגידי ה : המוסד לביטוח לאומי , רשות שדות התעופה , הרשות לשמירת הטבע והגני הלאומיי , רשות העתיקות ושירות התעסוקה . 131 יצוי$ כי בחלק מהתאגידי ההתייחסות ה יא לילידי אתיופיה בלבד , כ0 שייתכ$ שבהכללת העובדי יוצאי אתיופיה ילידי האר/ יהיה מספר של העובדי יוצאי אתיופיה גבוה יותר . היבטי בקידו שילוב של יוצאי אתיופיה + פגמי מהותיי בניהול תכנית לאומית 71 קידו הייצוג ההול בקרב העובדי ברשויות המקומיות 1. בחוק להרחבת הייצוג ההול
נקבע ג
תיקו לפקודת העיריות ] נוסח חדש [ ולפקודת המועצות המקומיות ] נוסח חדש [ ) להל   התיקו לפקודות הרשויות המקומיות ( שלפיו , בדומה לחברות הממשלתיות ולתאגידי
הציבוריי
, יינת ביטוי הול
, בנסיבות העניי , לייצוג
של יוצאי אתיופיה בקרב עובדי העיריות והמועצות המקומיות ) להל שתיה ביחד  הרשויות המקומיות (. מנתוני
שמסרו שמונה רשויות מקומיו ת132 עולה תמונה מורכבת באשר לייצוג
ההול
של יוצאי אתיופיה בקרב עובדיה : אמנ
בשש מתוכ היה שיעור העובדי
יוצאי אתיופיה גבוה יותר משיעור
באוכלוסייה הכללית , אול
בארבע מתוכ היה שיעור יוצאי אתיופיה מקרב העובדי
נמו יותר משיעור
בקרב תושבי הרשות המקומית133 .בכ ל ארבע הרשויות המקומיות , שלגביה התקבלו הנתוני
הרלוונטיי
, עלה שיעור יוצאי אתיופיה בקרב עובדיה בשני
2011  2012 . , כ למשל , בנתניה , שבה כ 5.3% מכ 187,000 התושבי
ה
יוצאי אתיופיה , היה שיעור
ב 2011 כ2.6% מקרב עובדי העירייה  וב , 2012 עלה שיעור
לכ 3.1% . „Ï ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú , ԉȄ·ÂÚ ·¯˜· ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ·Ï˘Ï ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ ÏÚ , ˙¢¯‰ ˙ÈÈÒÂÏ·· ̯ÂÚÈ˘Ï ˙ÂÁÙÏ ‰Â¢ ‰È‰È ˙¢¯‰ È„·ÂÚ ·¯˜· ̯ÂÚÈ˘˘ ÍÎ . 2. עוד קובע התיקו לפקודות הרשויות המקומיות כי על הרשויות המקומיות לה גיש לשר הפני
, וח ד שנתי לגבי יישו
התיקו לפקודות הרשויות המקומיות בדבר קידו
ייצוג
ההול
של יוצאי אתיופיה בקרב עובדיה בדומה לאמור לגבי החברות הממשלתיות והתאגידי
הציבוריי
. התיקו קובע ג
כי שר הפני
יגיש לגורמי
הרלוונטיי
ד , וח שנתי בהתא
לנתוני
שהתקבלו באותה שנה מהרשויות המקומיות באשר לייצוג הול
בקרב עובדי . ה Ï ¯ÂӇΠÁ„ ÌÈÙ‰ ¯˘Ï ‰˘È‚‰ ˙Á‡ ˙ÈÓÂ˜Ó ˙¢¯ ‡Ï Û‡ ÈÎ ‡ˆÓ - 2011 , ÛÂÒ· ˜¯ ÈΠËÒ‚‡ 2012 , ÌÈÙ‰ „¯˘ÓÏ ‰È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙ÈÈÙ ¯Á‡Ï , È·‚Ï ˙‡¯Â‰ Ô¯Á‡‰ Ú·˜ Á„‰ ˙˘‚‰ ÔÙ‡ , · ÂÏÏÎÈÈ˘ ÌÈ˯ى È·‚Ï Â˙˘‚‰ „ÚÂÓ È·‚Ï . ÌÂÈÒ „ÚÂÓ „Ú˘ ÍÎ Ï ˙¯Â˜È·‰ ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ ˙„˜ÙÏ Ô˜È˙· ˘¯„Î È˙˘ Á„ ÌÈÙ‰ ¯˘ ˘È‚‰ ‡ . בתשובתו למשרד מבקר המדינה מנובמבר2012
מסר שר הפני
כי דוח שנתי יוגש לגורמי הרלוונטיי
. __________________ 132 $הרשויות ה : אשקלו$ , באר שבע , בית שמש , חיפה , נתניה , עפולה , קריית מלאכי ורמלה . בכל הרשויות חיי למעלה מ +2,000 יוצאי אתיופיה , ושיעור גבוה יותר משיעור בכלל האוכלוסייה . הנתוני לגבי רמלה , קריית מלאכי ועפולה לקוחי מתו0 מרכז המחקר והמידע של הכנסת " , השתלבות של יוצאי אתיופיה בשירות המדינה ובגופי ציבוריי " )2011 .( 133 לגבי חלק מהרשויות המקומיות התקבלו נתוני עדכניי ל +2011 ולגבי חלק עדכניי +  ל2012 . 72 דוח שנתי63 ג סיוע בדיור למשפחות צעירות 1. יוצאי אתיופיה מתרכזי
במספר קט יחסית של יישובי
ושכונות , ומרבית
מתגור רי
במקומות המאופייני
במעמד חברתי  כלכלי נמו יחסית134 . על רקע זה קבעה הממשלה בהחלטה 3116 כי כדי לאפשר למשפחות צעירות135 להשתלב ביישובי
ובשכונות בעלי חת סוציו  אקונומי גבוה יחסית , יינתנו בשני
2008  2012 עד200 משכנתאות לשנה בסכו
מרבי של260,000ח " ש למשכנתה ל משפחות צעירות הרוכשות דירה ביישובי
ובשכונות , שבה
שיעור יוצאי אתיופיה נמו מאוד136 וכי ה יקבלו סיוע ברמת הזכאות המרבית הניתנת לחסרי דירה ) להל  תכנית המשכנתאות (. תקציב תכנית המשכנתאות לשני
2008  2010 עמד על90 מיליו ש "ח. ÌÈ˘ Ú·¯‡ ͢ӷ ÈÎ ‰˙ÏÚ‰ ˙¯Â˜È·‰ - ‰ËÏÁ‰ ˙Ï·˜ „ÚÂÓÓ 3116 ¯‡Â¯·Ù· 2008 „Ú ¯‡Â¯·ÙÏ 2012 - ˙‡˙΢Ӊ ˙ÈÎ˙Ó ˙‡˙Î˘Ó È˙˘ ˜¯ ¢ÓÂÓ . הסיבות לאי  מימוש המשכנתאות היו137 : הקושי של המשפחות הצעירות להמציא את ההו העצמי הנדרש לרכישת דירה138 ;הימנעות מלקיחת משכנתאות שניתנו במסגרת תכנית המשכנתאות , לאור ש יעור הריבית הגבוה בה139 ;העלייה התלולה במחירי הדירות . 2. אחרי שהמשרדי
הנוגעי
בדבר  משרד רה "
שריכז את הכנת תכנית החומש ; משרד הקליטה , שעליו הטילה הממשלה לרכז את ביצוע תכנית החומש ; ומשרד השיכו אשר תחו
המשכנתאות לזכאי
נמצא באחריותו  הבינו כי תכנית המשכנ תאות נכשלה , היה עליה
לנקוט את הצעדי
הנדרשי
כדי שבאמצעות תכנית המשכנתאות יהיה נית לממש את המטרות שהציבה הממשלה או כדי לגבש תכנית חלופית ליישו
מטרות אלה . ˙‡˙΢Ӊ ˙ÈÎ˙ ÔÂÏ˘ÈÎ ÏÚ Â„ÓÚ ÂÏω ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó˘ Û‡ ÈÎ ‡ˆÓ , ÂÏÚÙ ‡Ï ̉ ˘¯„Î . ÍÎ , ÌÈ˘ Ú·¯‡ ͢ӷ ̯ˆ ÔÂÏ˘ÈÎ Ï˘ , Ìȇ¯Á‡‰ ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó ¯È˙‰ ¯Â˙· ˙‡˙΢Ӊ ˙ÈÎ˙ ˙‡ ‡˘Â· " ‰˙Ó ˙‡ " , ˙‡Â ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ˙‡ ˙Ó„˜Ó ‰ȇ ÏÏ΢ ‰¯ˆÂ ÌÓ˘Ï˘ ÌÈ„Úȉ . עוד נמצא כי רק בעקבות פעולות מחאה של כמה מיוצאי אתיופיה , קיי
מנכ " ל משרד רה ד " עו ,
" הראל לוקר , במר- 2012 ,פגישה בנוש א ע
נציגי
ממשרד האוצר , ממשרד הקליטה וממשרד __________________ 134 מעיבוד של נתוני למ " ס עולה כי כ +70%  מיוצאי אתיופיה התגוררו בסו2010+ ב18 / ערי באר . 16 מה$ סווגו על ידי למ " ס באשכולות חברתיי + כלכליי נמוכי ובינוניי + אשכולות 2+6 ; ובשתי הערי הנוספות , התגוררו יוצאי אתיופיה באזורי חלשי של העיר מהבחינה החבר + תית כלכלית . 135 משפחות אשר בה$ שני בני הזוג יוצאי אתיופיה , וגילו של ראש המשפחה בה$ נמו0 יותר מ +40  שני . 136 הממשלה קבעה בהחלטה3116 כי משרד ה קליט ה ומשרד השיכו$ יקבעו את רשימת היישובי והשכונות הללו . 137 ג' ק חביב ואחרי , È˘ ·˜ÚÓ Á„ : ¯ÂÙÈ˘Ï ˘ÓÂÁ‰ ˙ÈÎ˙ Úˆȷ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ˙ËÈϘ - ÌȷȈ˜˙ 2010 - 2008 , ירושלי : מאיירס +ג' וינט + מכו$ ברוקדייל ' עמ , 67 . 138 ככלל , נית$ לחלק את מקורות ההו$ המשמש רוכש דירה לצור0 רכישת הדירה לשניי : הו$ שמקורו בכספי של רוכש הדירה ) המכונה " הו$ עצמי "( והו$ שמקורו בהלוואות . לפי הנחיות המפקח ע ל הבנקי ) ניהול בנקאי תקי$ 451 + נהלי למת$ הלוואות לדיור ( רוכשי הדירות חייבי להמציא לרכישת הדירה הו$ עצמי בשיעור מסוי משווי הדירה , והבנקי למשכנתאות אינ רשאי להכיר בהלוואות שמעניקה המדינה כהונ העצמי של הלווי . 139 בעניי$ זה ראו מבקר המדינה , È˙˘ Á„ 59 · ) 2009 ( , בפרק " הקצאת דיור ציבורי לזכאי + ריבית על משכנתאות לזכאי המשרד ' עמ , "275 . היבטי בקידו שילוב של יוצאי אתיופיה + פגמי מהותיי בניהול תכנית לאומית 73 השיכו , ובה השתתפו ג
כמה צעירי
יוצאי אתיופיה . בסיו
הפגישה הבהיר מנכ " ל משרד רה
" " שאי פתרונות קס
... בפרט לא בתחו
הדיור , " שכ הבעיה משותפת לחלקי
נוספי
בחברה הישראלית , ע
זאת ציי כי בכוונתו " לחפש פתרונות א ופרטיביי
". 3. כאמור , היה ראוי שמשרד רה ,
" משרד הקליטה ומשרד השיכו יגבשו הצעות חלופיות להשגת המטרה שקבעה הממשלה . את ההצעות הללו היה עליה
לגבש לאור בחינה שיטתית של הנושא שתכלול , בי היתר , ניתוח הסיבות לכישלו התכנית ; מיפוי אוכלוסיית המשפחות הצעירות שתכנית המשכנתאות מיועדת עבורה  מאפייניה וצרכיה ; בחינת מחירי הדיור ביישובי
ובשכונות שאליה
התכוונה הממשלה לעודד את המשפחות האמורות להעתיק את מגוריה ; ובחינת נושא ההלוואות לדיור בכללותו . Ìχ , ‰˘Â¯„‰ ‰ÈÁ·‰ ˙‡ Âڈȷ ‡Ï ¯·„· ÌÈڂ‰ ÌÈ„¯˘Ó‰ ÈÎ ‡ˆÓ . -ע
זאת במר 2012 נפגשו פע
נוספת נציגי משרד רה "
ע
כמה צעירי
יוצאי אתיופיה . אות
צעירי
ציינו כי ה
עובדי
ומשתכרי
שכר ממוצע במשק או אפילו גבוה יותר , א אינ
מצליחי
לרכוש דירה באזור מרכז האר- . ה
ביקשו שתינת לה
האפשרות לרכוש דירה באזור המרכז , ולשל
משכנתאות בסכ ו
שלא יעלה על 30%
מהכנסת . במענה לבקשת
העלה מנהל האג. הכלכלי במשרד רה "
הצעה למתווה שעונה לדעתו על הצרכי
הללו , ובהתא
למתווה זה החליטה הממשלה ב , 13.5.12 ,בהחלטה מס ' 4624 ) להל  החלטה 4624 ( ,לה ארי את תכנית המשכנתאות ל שני
2014  2016 ולהגדיל את הסכו
המר בי של המשכנתה140 . על פי המתווה יעלה גובה ההלוואה שמעניקה המדינה למשפחות צעירות לטובת רכישת דירה , כ שמשפחות שהכנסת עולה על 14,000" ש ח נטו לחודש , ויש לה הו עצמי של 100,000, ח" ש יוכלו לרכוש דירה במחיר של כ850 אל. ש " ח ולשל
החזר בגי ההלוואות לרכישתה עד 30%  מהכנסת . ‰¯ „¯˘Ó ÈÎ ‡ˆÓ " ‰ËÏÁ‰· ‰ÂÂ˙Ó‰˘ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ۘȉ Â‰Ó ˜„· ‡Ï Ì 4624 ÌÈ˘È Â¯Â·Ú , ‰ËÏÁ‰· ‰Ï˘ÓÓ‰ ‰Ú·˜˘ ‰¯ËÓ‰ ÏÚ ‰ÂÚ ÂÊ ‰ËÏÁ‰· ‰ÂÂ˙Ó‰ ̇ ‡Ï 3116 . ‰¯ „¯˘Ó ÈÎ ‡ÂÙ‡ ‡ˆÂÈ " ‰ËÏÁ‰ ˙ÂÚˆÓ‡· ˙‡˙΢Ӊ ˙ÈÎ˙ ˙‡ ‰È˘ Ì 4624 ‰ÚÓÎ ÂÈ˙‡ ȇˆÂÈÓ ‰ÓÎ Ï˘ ˙È˯٠‰ÈÈÙÏ ‰ÈÙ , ˙ÂÁÙ˘Ó‰ ¯ÂÚÈ˘ È·‚Ï ÌÈÂ˙ ÂÈ„È· Âȉ˘ ÈÏ· Ô‰Ï ‰Óȇ˙Ó ˙ÈÎ˙‰˘ ˙¯ÈÚˆ‰ , ˙¯ËÓ ˘ÂÓÈÓÏ ˙ȯ˘Ù‡‰ ‰˙Ó¯˙ ˙‡ ˜„·˘ ÈÏ·Â Í˙Á ÈÏÚ· ˙ÂÂ΢·Â ÌÈ·Â˘ÈÈ· ·Ï˙˘‰Ï ˙¯ÈÚˆ ˙ÂÁÙ˘ÓÏ ¯˘Ù‡Ï ‰Ï˘ÓÓ‰ ÂȈÂÒ - ˙ÈÒÁÈ ‰Â·‚ ÈÓ˜‡ . ‰ËÏÁ‰ ÈÙ ÏÚ ˙΄ÂÚÓ‰ ˙‡˙΢Ӊ ˙ÈÎ˙ 4624 ‰ÏÈ„‚Ó ÌÓ‡ ‰˙΢Ӊ ÌÂÎÒ ˙‡ , È‡Ï ˙·ÈÒÏ ‰ÚÓ ˙˜ÙÒÓ ‰ȇ ͇ - ˙‡˙΢Ӊ ˘ÂÓÈÓ . ÔÎÏ ‰Ï˘ÓÓ‰ ‰Ú·˜˘ ‰¯ËÓ‰ ˙‚˘‰ ˙‡ ÏÈÚÂÓ ÔÙ‡· Ì„˜Ï ÁÈψ˙ ‡È‰ ̇ ˜ÙÒ ¯¯ÂÚ˙Ó . משרד רה ,
" משרד הקליטה ומשרד השיכו מסרו בתשובותיה
מנובמבר ומדצמבר 2012 למשרד מבקר המדינה כי הקושי של משפחות צעירות מ קרב יוצאי אתיופיה לרכוש דירה דומה לקושי של כלל המשפחות הצעירות בישראל לנוכח מחירי הדיור הגבוהי
. משרד רה "
הוסי. בתשובתו כי  אי אפשר להציע פתרו לאוכלוסייה מסוימת , בלי ליצור אפליה בוטה של משפחות צעירות אחרות , וכי אי  אפשר לפתור את הסוגיה " שלא במסגרת המאמ- הכ ולל להורדת מחירי הדיור ". משרד הקליטה הוסי. בתשובתו כי " הוראת בנק ישראל בנושא ]ה[ הו העצמי ... תהווה ככל הנראה מכשול __________________ 140 בהחלטה נקבע כי : " בשנת 2013 , יינת$ סיוע בגובה של500,000" ש ח או 95% 0משווי הדירה לפי הנמו מביניה ; בשנת 2014 ,יינת$ סיוע בגובה של 400,000" ש ח או 95% משווי הדירה לפי הנמו 0 מביניה ; בשני 2015 + 2016 יינת$ סיוע בגובה של 350,000 ש" ח או 95% משווי הדירה לפי הנמו0 מביניה ". 74 דוח שנתי63 ג למימוש ההחלטה  " החלטה 4624 . משרד השיכו הוסי. בתשובתו כי בהיעדר שינוי במדיניות משרד האוצר , אי ביכולתו להציע פתרונות אשר ישיגו את המטרה שקבע ה הממשלה . ‰¯È„ ˘ÂÎ¯Ï Ï‡¯˘È· ˙¯ÈÚˆ‰ ˙ÂÁÙ˘Ó‰ ÏÚ Ï˜‰Ï ‰Ï˘ÓÓ‰ ˙ÂÏÂÚÙ ˙¯‚ÒÓ· , „¯˘Ó ÏÚ ‰¯ " ˘·‚Ï Ì , ¯·„· ÌÈڂ‰ ÌÈ„¯˘Ó‰ ÌÚ „ÁÈ , ˙ÂÁÙ˘Ó‰ È߈ ÏÚ Ì‚ ‰ÚÈ˘ ‰ÂÂ˙Ó ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ·¯˜Ó ˙¯ÈÚˆ‰ , ȇˆÂÈ ˙ÈÈÒÂÏ· ÏÏÎ ÈÎ¯ÂˆÏ ÌÈÈËÂÂϯ ÌÈÂ˙ ÏÚ ÍÓ˙ÒÈ ‰ ‰È˙ÂÏÂÎÈÏ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ˙ÂÈÏÎÏÎ .
סיכו ˘ ÈÂÈÏÈÓ ˙Â‡Ó ˙ÂÚȘ˘Ó ÂÚȘ˘‰ ˙ˆÂÙ˙‰ ˙„‰È χ¯˘È ˙È„Ó " · Á - 20 ÌÈ˘‰ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ Ï˘ Ì˙ËÈϘ· ˙¯Á‡‰ ; ÍÎ , Ï˘ÓÏ , ˘ÓÂÁ‰ ˙ÈÎ˙ Ï˘ ÈÙÒΉ ‰Ù˜È‰ Ï ÚÈ‚Ó ‰È„Ó‰ È„È· ˙ÏÚÙÂÓ‰ - 0.5 ˘ „¯‡ÈÏÈÓ " Á . ÏÏÎ ˙‡ ¯Â˜ÒÏ ¯ÓÈÈ˙Ó Âȇ ‰Ê Á„ Á¯‰ ˙È˙Ï˘ÓÓ‰ ˙ÂÏÈÚÙ‰ Ì‰Ï ÚÈÈÒÏ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ˙‡ Ì„˜Ï ‰˙¯ËÓ˘ ‰· , ‡Â‰ Ìχ ÌÈȯ˜ÈÚ Ìȇ˘Â ‰Óη ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó Ï˘ Ì˙ÂÏÈÚÙ· ÌÈȘÈÏ ‚ÈˆÓ : ÍÂÈÁ‰ , ˙Â¯È˘‰ ȇ·ˆ‰ , ‰‰Â·‚ ‰Ï΢‰‰ , ¯ÂÈ„‰Â ȯ·Ȉ‰ ¯Ê‚Ó· ‰˜ÂÒÚ˙‰ . ‰ÚÙ˘‰ ÈÏÚ· ̉ ‰Ï‡ ÌÈÓÂÁ˙ ˙Èχ¯˘È‰ ‰¯·Á· ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ Ï˘ Ì·ÂÏÈ˘ ˙„ÈÓ ÏÚ ˙Ú¯ÎÓ . ÛÂ˙È˘· ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó Ï˘ ÌȯÎȉ ÌȈӇӉ ˙¯ÓÏ ÈÎ ÌÈÚÈ·ˆÓ ‰Ê Á„ ȇˆÓÓ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ˙‡ Ì„˜Ï È˘ÈÏ˘‰ ¯Ê‚Ó‰ , ÌȯÎÈ ÔÈÈ„Ú ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÔÈ·Ï Ì‰ÈÈ· ÌȯÚÙ‰ . ÌÈÓÈȘ˙Ó Ìȇ ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó Ï˘ ˙È·È˘ه ‰ÏÂÚÙÏ „ÂÒÈ È≈‡˙ , ‰¢‡¯·Â ˘‡¯·Â ˙Ó‡Â˙Ó ‰ÏÂÚÙ Ï˘ ‰¯ÒÁ ¯ÎÈ , ÂÓ‰ ÏÏÎ ˙‡ ̇˙È ÏÈÚÙÈ˘ ÏÏÎ˙Ó Û‚ È„È· ˙‚‰ È˘ÈÏ˘‰ ¯Ê‚Ó‰ Ï˘Â ‰Ï˘ÓÓ‰ Ï˘ ÌȷȈ˜˙‰ , ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ Ï˘ ÌÈίˆ‰ ÏÚ ÂÚÈ˘ ÍÎ . ÈÙ ÏÚ ‰Ú˜˘‰‰˘ ‡„ÂÂÏ È„Î ˜ÙÒ˙ ‰Ï˘ÓÓ‰˘ ÈÁ¯Î‰‰ ÌÂÓÈÈÓ‰ Â‰Ó Ú·˜ ‡Ï ÔÎ ÂÓÎ ÔÂÈÓËÏ ˙„¯ÂÈ ‰ȇ ÔÓÊ , ÈÓÚÙ ˙·¯ ˙ÂÈÎ˙ ÏÚ ÌȯÊÙ˙Ó ÌȯÎÈ ÌÈ·‡˘Ó ÔÎÏ ‡ÏÏ Ì Ô˙ÂÏÈÚÂÓ ˙˜È„· . ·¯ Ê·ʷ ¯ˆÂ ÍÎ ; ÌÈ·‡˘Ó ÌÈ˙ÚÏ , ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈÏ Â„ÚÂÈ˘ " ÌÈ‚ÙÒ " ˙ÂÏÂÙÎ ˙¯˜˙· , ÌÈψÂÓ Ìȇ˘ ËÚÓÎ Ì‰Ï Â„ÚÂÈ˘ ÌȯÁ‡ ÌÈ·‡˘Ó ˙‡Ê ˙ÓÂÚÏ . ÌÈ·¯‰ ÌÈ·‡˘Ó‰ Ï˘ È·È˘ه ωÈ , ‰Ê Á„ ‰ÏÚÓ Â· ͯˆ‰ ˙‡˘ , Âȇ " ‡ÏÙ ˙Ù¯˙ " È ·ÂÏÈ˘Ï ÌȯÚÙ‰ ˙¯È‚ÒÏ ˙Èχ¯˘È‰ ‰¯·Á· ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂ . Ìχ , ȇ˙ ‡Â‰ ÈÎ ˜ÙÒ Ôȇ È˙ËÈ˘ ÏÂÙÈËÏ È„ÂÒÈ , ‰Ï‡ ÌȯÚÙ ˙¯È‚Ò· ÏÈÚÂÓ ÏÈÚÈ . ÔÎ ÏÚ È‡¯ , χ¯˘È ˙Ï˘ÓÓ ÈÎ ‰È„Ó‰ ȷȈ˜˙ ˙‡ ¯˙ÂÈ È·È˘ه ÔÙ‡· ˘ÓÓÏ ÏÚÙ˙ , ˙ˆÂÙ˙‰ ˙„‰È ÚÂÈÒ· , ÏÚÙ˙ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ Ï˘ ̉ÈίˆÏ ̇˙ÂÓ‰ ‰ÚÓ ˜ÙÒÏ . ÁÂÈ ÍÎ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ Ï˘ Ì·ÂÏÈ˘ ˘ ˙È·ËÈÓ‰ ‰¯Âˆ· ˙Èχ¯˘È‰ ‰¯·Á· .