חומר רקע

‏92‏ פברואר ,‏9102‏ '‏ כ‏ אדר‏א ,‏ תשע"‏ו נייר עמדה בנושא: אכיפה אלקטרונית אוטומטית רקע במהלך ‏ארבע ‏השנים ‏האחרונות ‏נכנסו ‏לשימוש ‏בישראל ‏מצלמות ‏ דיגיטליות , ‏ אשר ‏מטרתן ‏ לאכ ‏ וף את‏ מהירות ‏הנסיעה ‏ומעבר ‏באור ‏אדום . ‏ ההפעלה ‏המבצעית ‏ ה‏ של מצלמות ‏ הדיגיטליות ‏של ‏מערך ‏ האכי פה‏ האלקטרוני ות‏האוטומטיות‏(א3)‏ החלה‏ בפברואר‏9109.‏ עד‏דצמבר‏9103‏ פעלו‏90‏ מצלמות‏בקטעי‏דרך ‏ (להלן ‏מצלמות ‏מהירות)ו , ‏- 55‏ בצמתים ‏מרומזרים ‏(להלן ‏מצלמות ‏רמזור).‏ בהתאם ‏למידע ‏המצוי ‏בידי‏ הרשות‏הלאומית‏לבטיחות‏בדרכים ,‏ נכון‏להיום‏יש‏סה"כ‏011‏ מצלמות ,‏ רובן‏מצלמות‏רמזור ‏ .‏ מחקרים‏שבוצ עו‏במדינות‏שונות‏הראו‏באופן‏חד‏משמעי‏שמצלמות‏מהירות‏מביאות‏לירידה‏במהירות‏ ולרוב‏גם‏לירידה‏בתאונות .‏ על‏בסיס‏02‏ מחקרים‏בעולם‏שבדקו‏את‏ההשפעה‏של‏מצלמות‏מהירות‏על‏ תאונות‏( Elvik, et. al., 2009 ),‏ נמצא‏כי‏מצלמות‏מהירות‏מפחיתות‏את‏כלל‏התאונות‏ב כ- 02%.‏ מרבית‏ התוצאות ‏ תקפות‏לתאונות‏ללא‏הרוגים ,‏ ואולם‏לתאונות‏קטלניות‏נמצאה‏השפעה‏גדולה‏יותר ‏ .‏ לעומת‏זאת‏יעילות‏מצלמות‏הרמזור‏מוטלת‏בספק ,‏ שכן‏מחקרים‏רבים‏מראים‏כי‏תאונות‏חזית-אחור‏ עולות‏בצורה‏מובהקת‏לאחר‏העמדת‏מצלמה‏חדשה‏משום‏שנהגים‏בולמים‏באופן‏בלתי‏צפוי‏ומפתיעים‏ את‏הנהגים‏שנ וסעים‏אחריהם .‏ לעומת‏זאת ,‏ תאונות‏חזית-,‏ צד שהן‏בדרך‏כלל‏יותר‏חמורות ,‏ יורדות‏במעט‏ ( Elvik, et. al., 2009‏ ).‏ מחקר ‏ מטעם ‏הרשות ‏הלאומית ‏לבטיחות ‏בדרכים ‏ מ ספטמבר ‏9102‏ בחן ‏את ‏האפקטיביות ‏של ‏מערכות‏ אכיפה ‏אלקטרוניות ‏אוטומטיות ‏בישראל , ‏ ומצא ‏כי ‏ מצלמות ‏ מהירות ‏ מורידות ‏ באופן ‏מ שמעותי ‏ את‏ מהירות‏הנסיעה‏של‏ הנהגים .‏ מסקנת‏המחקר ,‏ לפיה‏ פריסה ‏ רחבה ‏ של ‏ מצלמות ‏ו אל ‏ צפויה ‏ לתרום ‏ לשיפור ‏ ה בטיחות ‏ ברשת ‏ הדרכים,‏ מתבססת ‏ על ‏ הממצאים ‏ הבאים ‏(בר-גרא‏ושות ',‏9102 ):‏‏ (‏ פי ‏ על ‏ )‏ א מדידות ‏ מהירות ‏ נקודתיות ‏ בלתי ‏ תלויות,‏ המהירות באתרי התקנת מצלמות ירדה בממוצע בכ- 8 קמ"‏ ש(שהיוו בממוצע כ- 9% ).‏ לעומת ‏זאת , ‏ מדידות ‏ מהירות ‏ שנעשו ‏ באתרי ‏ השוואה ‏ בתאריכים ‏ תואמים ,‏ בקטעי ‏ דרך ‏ סמוכים ‏ בהם ‏ לא ‏ הותקנו ‏ מצלמות ,‏ הצביעו ‏ על ‏ עלייה כ‏ של ‏- 1.0קמ ‏"‏ש במהירות ‏ הממוצעת.‏‏ ()‏ ב טווח ההשפעה האפקטיבי של מצלמה נקודתית (אפקט ההילה) נע בין- 5.1 לבין2 ק"מ.‏ לאור ‏ זאת ,‏ הערך ‏ המומלץ ‏ לצרכי ‏ בדיקת ‏ השפעת ‏ המצלמות ,‏ הוא‏טווח‏השפעה‏של‏0,011‏ מטר‏(הערך‏החציוני.)‏ (ג)‏‏ מחקרים ‏ מהעולם ‏ מראים ‏ כי ‏ ירידה של5% במהירות הממוצעת צפויה להוביל לירידה של כ- 2% בכלל התאונות עם נפגעים ,כ- 3% בתאונות עם נפגעים קשה וכ- 4% בתאונות הקטלניות Harsha & Hedlund, 2007) ).‏ המהירות ‏ הממוצעת ‏ באתרי ‏ המצלמות ‏ בארץ‏ ירדה ‏בכ- 2%.‏ ‏ כדי לאמוד‏את‏השפעת‏ המצלמות‏שהותקנו‏בישראל‏על‏הבטיחות ,‏ נבחנו ‏ נתוני‏תאונות‏הדרכים‏בקטעי‏הדרך‏ובצמתים‏בהם‏ הותקנו‏מצלמות .‏ המספרים ‏ ‏ היו קטנים ‏ מדי ‏ כדי ‏ לספק ‏ אמד ן‏ סטטיסטי ‏ אמין ,‏ ‏ הם ‏ אך היו‏ עקביים ‏ עם ‏ הנתו נים ‏ ממחקרים ‏ בעולם. לכן ,‏ האומדן‏של‏השפעת‏המצלמות‏על‏מספר‏התאונות‏מחושב‏על‏בסיס‏ שיטות‏ממחקרים‏מהעולם .‏ רצוי ‏ לקחת ‏ בחשבון ‏ את ‏ האפשרות ‏ שלאחר ‏ פריסת ‏ מערכת ‏ אכיפה ‏ בכל ‏ רשת ‏ הדרכים ‏ ירידת ‏ המהירות ‏ הכללית ‏ תהיה ‏ מצומצמת ‏ יותר . ‏ למשל ,אם המהירות תרד ב- 1% בממוצע ‏ בלבד המשמעות הבט יחותית היא ירידה של כ- 51% בכלל התאונות עם נפגעים ,כ- 54% בתאונות עם נפגעים קשה ו- 59% בתאונות הקטלניות ,‏ באזורים‏הסמוכים‏למצלמות ,‏ ‏ הן בדרכים ‏ לא ‏ עירוניות ‏ והן ‏ בדרכים ‏ עירוניות ‏(בר-גרא‏ואחרים ,‏9102 )‏ .‏ ע"פ ‏ נתוני ‏מרכז ‏המידע ‏של ‏הרשות ‏הלאומית ‏לבטיחות ‏בדרכים , ‏ בשנים ‏9103‏–‏9105‏ שיעור ‏התאונות‏ הקטלניות‏והקשות ,‏ שנגרמו‏כתוצאה‏ מ נהיגה‏במהירות‏מופרזת‏ומ אי‏ציות‏לרמזור ‏ הינו‏כמפורט‏בטבלה‏ הבאה ‏‏ :‏ שיעור מהתאונות הקטלניות שיעור מהתאונות הקשות נהיגה במהירות מ ופרזת 05.0%‏20.0%‏ אי ציות לרמזור 2.2%‏2.0%‏ ‏ בנוסף ‏למצלמות ‏שנידונו ‏עד ‏כה , ‏ קיימות ‏בעולם ‏שתי ‏טכנולוגיות ‏עיקריות ‏לאכיפת ‏מהירות : ‏ אכיפת‏ מהירות ‏ממוצעת ‏והתאמת ‏מהירות ‏אינטליגנטית ‏( Intelligent Speed Adaptation – ISA). ‏ אכיפת‏ מהירות ‏ממוצעת ‏ ישימה ‏בעיקר ‏בכבישים ‏מהירים ‏בהן ‏ המצלמות ‏מצלמות ‏כלי ‏רכב ‏העוברים ‏בין ‏שתי‏ נקודות‏ומחשבות‏מהירות‏ממוצעת‏ עבור‏כל‏אחד ,‏ כך‏שכלי‏רכב‏הנוסע‏מעל‏המהירות‏המותרת‏בממוצע‏ בין ‏שתי ‏הנקודות ‏ייתפס . ‏ במחקר ‏שנערך ‏באוסטרליה צוין , ‏ כי ‏ישנן ‏מספר ‏מדינות ‏אירופאיות ‏שהחלו‏ להשתמש‏בטכנולוגיה‏זאת‏(בתור‏ניסיון‏או‏באופן‏קבוע )‏ החל‏משנת‏0220‏ והלאה‏הכוללות‏את‏הולנד ,‏ אנגליה‏ואחרים‏(Soole, et al., 2012).‏ המחקרים‏מראים,‏ כי‏מצלמות‏מהירות‏ממוצעת‏מתקשרות‏עם‏ ציות ‏גבוה ‏למהירות ‏המותרת , ‏ ירידה ‏במספר ‏התאונות ‏בכלל , ‏ ובמספר ‏התאונות ‏הקטלניות ‏בפרט .‏ הטכנולוגיה‏השנייה ,‏ התאמת‏מהירות‏אינטליגנטית ,‏ הינה ‏ מערכת ‏ המנטרת ‏ את ‏ מיקום ‏ הרכב ‏ ומהירותו ‏ ומשווה‏אותה‏ למהירות ‏ המותר ת‏באותו‏קטע‏דרך‏ ומסייעות ‏ לנהג ‏ אינפורמטיבית ‏ או ‏ אקטיבית.‏ מחקרים ‏ שונים ‏ מצביעים ‏ כך ‏ על ‏ שלמערכת ‏ פוטנציאל ‏ בהפחתת ‏ התאונות ‏ שמקורן ‏ במהירות ‏ גבוהה ‏ מהמותר‏באותו‏ קטע‏דרך .‏ המערכת ‏ נמצאה ‏ כבעלת ‏ פוטנציאל ‏ להור דת‏ מספר ‏ ההרוגים ‏ב- 0.0%‏ ומספר‏הפצועים‏ב- 2.9%‏ (בכור‏ושות ',‏9109 .)‏ בעק בות‏ביקורת‏ציבורית‏שנמתחה‏על‏ ה פרוייקט‏והטענה‏כי‏מדובר‏באמצעי‏לגביית‏כספים‏מהציבור‏בלא‏ הצדקה‏וללא‏תועלת‏צפויה‏לבטיחות‏בדרכים ב‏ ,‏ חודש ‏ מאי‏9102,‏ ‏ החליט‏ השר‏לב י טחון‏פנים‏דאז ח ,‏"כ‏ יצחק‏אהרונוביץ ',‏ למנות‏ועדה‏ציבורית‏(בראשות‏כב '‏ השופט‏בדימוס‏עזרא‏קמא),‏ אשר‏מטרתה ‏ לקבוע‏ את‏המיקום‏הראוי‏ל-‏53‏ עמדות‏מבצעיות‏שטרם‏נקבע‏מיקומן‏מתוך‏001‏ עמדות‏מצלמה‏שכבר‏נקבעו‏עד‏ לאותו‏המועד .‏ על‏הוועדה‏הוטל‏להגיש‏מימצאיה‏לשר‏בתוך‏21יום ‏ ‏ .‏ דו"ח ‏הוועדה , ‏ אשר ‏סיימה ‏עבודתה ‏ב סוף ‏שנת ‏9102 ,‏ טרם ‏פורסם . ‏ במצב ‏דברים ‏זה , ‏ קביעת ‏מיקומי‏ המצלמות‏נעשה‏ע"י‏ המשטרה‏בלבד-‏ כמו‏לפני‏הקמת‏הוועדה ‏ .‏‏ להלן המלצות הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בכל הנוגע להצבת המצלמות 0. מיקומי‏מצלמות‏המהירות‏צריכים‏להיקבע‏ע"י‏ועדה‏ציבורית‏על‏פי‏עקרונות‏אובייקטיביים ,‏ ולא‏ להותיר‏קביעה‏זו‏בידי‏המשטרה.‏ 9. במקום‏בו‏נכון‏להציב‏מצלמה‏אולם‏ישנן‏מגב לות‏טכניות‏(כמו‏קושי‏בחיבור‏לחשמל),‏ יש‏להשתמש‏ במצלמות‏מהירות‏ניידות ,‏ הנמצאות‏כבר‏היום‏בשימוש‏בעולם. 3. יש ‏ל הגדיל ‏את ‏מספר ‏מצלמות ‏המהירות ‏המוצבות ‏בקטעי ‏דרך ‏ובעת ‏הצורך ‏אף ‏להסיט ‏מצלמות‏ המוצבות‏ברמזורים‏לשמש‏כמצלמות‏מהירות‏בקטעי‏דרך. 2. על‏מנת‏להגביר‏את‏אפקט‏ההרתעה ,‏ יש‏לנייד‏את‏המצלמות‏הקיימות,‏ כך‏ש כל‏ מצלמה‏ ת נויד‏בין ‏ ה עמדות‏ ה מבצעיות ‏ מספר‏פעמים‏בשנה .‏ הניוד‏יבוצע‏בין‏העמדות‏שייקבעו‏מראש‏ע"י‏הוועדה. 5. יש ‏לקבוע ‏ספי ‏אכיפה ‏בהתאם ‏להוראות ‏החוק ‏(בהתחשב ‏במרווחי ‏טעות ‏מדידה), ‏ ובמקביל ‏לבצע‏ מהלכי‏התייעלות‏שיבטיחו,‏ כי‏בתי‏המשפט‏יוכלו‏ להקצות‏זמן‏שיפוטי‏לטיפול‏בעבריינים .‏ בהתאם‏ לכך ,‏ הרשות‏קוראת‏לזרז‏מהלכי‏חקיקה‏להפיכת‏עבירות‏המוגדרות‏כיום‏כברירת‏משפט‏לכאלו‏ שיש‏ בהן‏ברירת‏קנס. 2. יש‏לנייד‏תיקי‏עבירות‏ תעבורה‏ בין‏בתי‏המשפט‏ לתעבורה‏ על‏מנת‏להשוות‏עומסים‏בין‏בתי‏המשפט ,‏ ו בנוסף‏ להקצות‏שופטים‏ייעודיים ‏ לעבירות‏אלו. 0. יש‏ ל שקול‏שימוש‏בטכנולוגיות‏שונות‏לאכיפת‏מהירות ,‏ בהתאם‏לקטעי‏הדרך‏השונים ,‏ כך .‏ בין‏היתר ,‏ באמצעות‏ יישומה‏של‏אכיפת‏מהירות‏ ממוצעת‏בקטע י‏ דרך,יש‏ מצא ו‏ מתאי מי ם‏להפעלת‏הטכנולוגיה ‏ .‏‏ 0. לפני ‏הצבת ‏מצלמות ‏יש ‏לבחון ‏פתרונות ‏זולים ‏ופשוטים ‏יותר , ‏ כדוגמת ‏הצבת ‏ פסי ‏ האטה ‏ בתחום‏ העירוני ,‏ למיתון‏מהירות‏הנסיעה. סיכום בכפוף ‏ליישום ‏ההמלצות ‏כאמור , ‏ הרשות ‏סבורה ‏כי ‏מדובר ‏בפרוייקט ‏שביכולתו ‏להגביר ‏את ‏הבטיחות‏ בכבישי‏ישראל‏ולהפחית‏את‏מספר‏הנפגעים‏בהם ‏ .‏ בנוסף ,‏ הרשות‏ פועלת‏למציאת‏פתרונות‏ טכנולוגיים‏נוספים‏לאכיפת‏ עבירות ‏ תנועה‏חמורות ‏‏ .‏ מקורות בכור ש , ‏., ‏ אברמסון י , ‏., ‏ גיטלמן ו , ‏., ‏ שפר ש , ‏(. ‏9109). ‏ סקירה ‏ כללית ‏ של ‏מערכות ‏ בטא"‏ ל והשלכותיהן ‏ הבטיחותיות .‏ הרשות‏הלאומית‏לבטיחות‏בדרכים.‏ בר-גרא ה , ‏., שכטמן ע , ‏., ‏ גרינשטיין א , ‏., ‏ מוזיקנט . ‏ א , ‏( 9102). ‏ בחינת ‏ האפקטיביות ‏ של ‏ מערכות ‏ אכיפה ‏ אלקטרוניות ‏ אוטומטיות:דוח ‏ ‏ מקוצר .‏ הרשות‏הלאומית‏לבטיחות‏בדרכים.‏ בר-גרא ה , ‏., ‏ שכטמן ע , ‏., ‏ גרינשטיין א , ‏.,‏ ומוזיקנט א , ‏.‏( 9103 ). ‏ בחינת ‏האפקטיביות ‏של ‏מערכות ‏ אכיפה‏ אלקטרוניות‏אוטומטיות .‏ דוח‏ביניים‏-‏ שנה‏שנייה .‏ הרשות‏הלאומית‏לבטיחות‏בדרכים.‏ Elvik, R., Hoye, Al, Vaa, T., & Sorensen, M. (2009). The Handbook of Road Safety Measures, Second Edition. UK: Emerald Group Publishing. Harsha, B. & Hedlund, J. (2007) Changing America’s culture of speed on the roads. AAA Foundation for Auto Safety. Retrieved from https://www.aaafoundation.org/sites/default/files/HarshaHedlund.pdf. Soole, D. W., Fleiter, J., Watson, B. (2012) Point to Point Speed Enforcement. Austroads Ltd. Retrieved from http://a9road.info/uploads/publications/AP-415-12BM3.pdf.