חומר רקע
לקט נתונים* מתוך השנתון
"
ילדים בישראל–
2015
"
נתונים דמוגרפיים(
פרק1
)
1.
בסוף שנת1024
חיו בישראל
2,937,055
ילדים ,
אלה
מנו
33.5%
מכלל האוכלוסייה(
לעומת
33.8%
ב-
2555
) .(
לוח2.2
)
2.
בתוך44
שנה(
1795-2514
)מספר הילדים בישראל הכפיל את עצמו ויותר מ-
2,2,3,000
ל-
1,937,000
.
3.
מאז1795
ועד ל-
2514
אוכלוסיית הילדים בישראל גדלה
ביותר מ
פי שניים.
במרוצת שנים
ו אל
מספר הילדים המוסלמים גדל
ביותר מ
פי שלושה. (
לוח2.2
)
4.
למרות מספרם ההולך וגדל של הילדים בישראל ,
נמשכת מגמת
הירידה
שאנו עדים לה כבר
מאז שנות ה-
90
,ב שיעור
שהם מהווים מתוך כלל האוכלוסייה .
בשנת1795
אוכלוסיית
הילדים היוותה37.2%
מכלל אוכלוסיית ישראל ,
ובשנת2514
33.5%
.
ירידה זו חלה בכל
קבוצות ה
דת,
כולל בקרב
האוכלוסייה המוסלמית,
שבה ירד אחוז זה
מ-
08.9%
(ב-
2790
) ל-
43.9%
(ב-
1024
) .(
לוח2.1
)
0.
בשנת1024
נו לדו בישראל
194,429
ילדים .
זהו
גידול של
05.7%
בהשוואה ל-
226,,,6
ילדים שנולדו בישראל בשנת2770
. כ-
99.1%
מהילדים שנולדו בישראל בשנת1024
היו
יהודים. (
לוח2.6
)
4.
בשנים
2770-1024
גדל בהתמדה מספר
לידות החי.
עיקר הגידול היה באוכלוסייה היהודית
(
69.1%
.)+
(
לוח2.6
)
9.
היישובים שבהם מספר לידות החי בשנת1024
היה הגבוה ביותר(
מעל3,000
)
:
ירושלים
(
23,325
)
,תל אביב-
יפו(
8,470
),
בני ברק(
4,829
), פתח-
תקוה(
4,482
),
אשדוד(
4,490
),
חיפה(
4,395
),
ראשון לציון(
3,740
),
נתניה(
3,971
),
באר שבע(
3,473
)
,
בית שמש(
3,344
),
מודיעין עילית(
3,190
)
וחולון(
3,192
.)
(
לוח2.9
)
8.
בשנת1024
95.8%
מכלל הילדים שחיו
בישראל ה
יו יהודים (
זאת לעומת90.0%
בשנת2770
) ,
13.2%
מוסלמים(
לעומת10.1%
בשנת2770
),
1.,%
חסרי סיווג דתי,
2.0%
נוצרים (
לעומת
1.9%
בשנת2770
)ו-
2.9%
דרוזים (
לעומת1.1%
בשנת2770
.) (
תרשים2א')
7.
ב סוף שנת1024
חיו בישראל כ-
90,355
ילדים ללא סיווג דת .רובם ילדים עולים לא יהודים .
(
לוח2.3
)
* לקבלת המידע המלא ,נתונים נוספים וכן המקור לנתונים ,יש לעיין בנוסח המלא בשנתון עצמו.
2
15
. ששת היישובים בהם מספר הילדים הגדול ביותר הם :
ירושלים(
334,855
)
,תל אביב-
יפו
(
89,415
) ,
בני ברק(
83,145
) ,
אשדוד(
48,845
) ,
פתח תקווה(
40,945
) ,ו חיפה(
42,445
.) (
לוח2.0
)
11
.
ביישובים הבאים יש את
השיעור הגבוה ביותר של ילדים מכלל האוכלוסייה ביישוב (
00%
ויותר):
מודיעין עילית(
44.5%
)
,
ביתר עילית(
43.1%
)
,
,
אלעד(
45.9%
)
חורה(
08.2%
),
תל
שבע(
09.0%
)
,
ערערה בנגב(
09.1%
),
שגב שלום(
00.9%
)
,
כסייפה(
04.3%
)
,
רהט(
03.9%
)
,
לקייה(
03.1%
),
בית שמש(
02.5%
)
,
בית אל(
01.7%
). (
לוח2.0
)
12
.
ביישובים הבאים יש את
השיעור הנמוך ביותר של ילדים מכלל האוכלוסייה ביישוב (
עד
10%
)
:
קריית ים(
25.1%
),
תל אביב-
יפו(
25.0%
)
,בת-
ים(
25.9%
),
נשר(
22.1%
),
רמת גן
(
22.1%
)
,
קריית מוצקין(
22.3%
)
,
חיפה(
22.4%
),
נצרת עילית(
22.9%
)
,
בני עייש(
22.7%
)
,
קריית ביאליק(
22.7%
)
,
אריאל(
23.2%
)
,
גבעתיים(
23.4%
)
,
הרצליה(
23.9%
),
פרדסיה
(
24.1%
)
,
ראשון לציון(
24.0%
)
,
טירת כרמל(
24.9%
)
,
כרמיאל(
24.7
.)
(
לוח2.0
)
ילדים ללא אזרחות ישראלית(
פרק1
)
13
.
במרץ2510
חיו בישר אל104,448
ילדים ללא אזרחות. (
תרשים2ג')
14
.
מאז שנת1007
נוספו בישראל כ-
20,600
ילדים חסרי אזרחות(
גידול של9.3%
)
81.2%
מיל
דים אלו הם תושבי מזרח ירושלים ,ואילו ה
יתר, שמספרם כ-
27,455
הם ילדי
עולים
שקיבלו מעמד תושב ארעי ,ילדי מהגרי עבודה חוקיים וילדים מנישואי ם מעורבים של
ערבי/ה ישראלי/ת עם פלשתינאי/ת תושב/ת השטחים .(
תרשימים2ג'-2ד')
10
. במ
רץ 0
251
שהו בישראל41,347
ילדים בלא כל
מעמד חוקי כלשהו ,
רובם(
%
94.1
)
שהו בה
כבעלי אשרת תייר שפג תוקפה .מספר זה כולל ילדי עולים שמעמדם לא הוסדר ,
ילדי עובדים
זרים ,ילדים שהגיעו מח
ו"ל בגפם ,ילדי מבקשי מקלט ועוד. (
לוח2.,
)
===========
=========
=======================================
ילדים עולים(
פרק2
)
14
. ילדי עולים ,כלומר ילדים ש
נולדו בחו"
ל ועלו
א רצה
או
ילדים שנולדו בארץ להורים שעלו
לישראל מאז2770
,
מנו
כ-
242,555
ב סוף שנת1024
, ו
היוו
8.8%
מ כלל אוכלוסיית הילדים
בישראל(
לעומת22.0%
בשנת1000
.)
(
תרשים1א')
19
.
בשנת2514
עלו
לישראל
0,870
ילדים .מספר הילדים העולים
היה גדול
ב-
27.0%
מזה
שבשנת2513
(
4,002
). (
לוח1.2
)
18
. ב
דצמבר 4
102
חיו בישראל
41,107
ילדי
ם עולים ,שנולדו בחו"ל ועלו ארצה (
זאת מתוך יותר
מ-
300,000
שהגיעו ארצה
מאז שנת2770
)
,
זאת לעומת63,122
ילדים עולים
ב
דצמבר
1023
.
33.8%
מכלל הילדים העולים שחיו בישראל ב-
1024
היו יוצאי בריה"מ לשעבר ,ו-
17.1%
מ הם היו
ילדים
יוצאי
אתיופיה .(
לוח1.1
)
17
.
חלקם של הילדים הצעירים בגיל0-7
בכלל הילדים העולים ש עלו ארצה
שנ ב ת1024
היה
יותר
מ
שני שלישים (
69.,%
). (
לוח1.4
)
25
.
בולטות קבוצת הילדים שעלתה
מבריה"מ לשעבר וקבוצת הילדים שעלתה מ צרפת במספר
הילדים העולים שהגיעו ארצה ב-
2514
(
3,.9%
ו-
10.3%
בהתאמה( .)
לוח1.0
)
21
. ב-
1024
04.9%
מ ילדי
ה
עולים ה
יו
ילדים יחידים במשפחה
או כאל
ה שיש להם אח/
ות
אחד/אחת בלבד. (
תרשים1ה')
3
22
. ב
דצמבר
1024
היה
אחוז גבוה של ילדי עולים (
מעל10%
מכלל ילדי היישוב )
ביישובים
הבאים:
בני עי"
ש(
32.3%
)
,
אריאל(
31.0%
)
,
נצרת עילית(
28.4%
),
אורנית(
29.4%
)
,
ית י קר-
ים(
24.8%
)
,
בת ים(
24.2%
)
.(
לוח1.,
)
לעומת זאת בי ישובים הבאים בולט חלקם
הקטן של ילדי עולים (
1.0%
ומטה :)
שפרעם
(
5.2%
)
,
נצרת(
5.3%
)
,
כפר קאסם(
5.4%
)
,
טירה(
5.0%
)
,
באקה אל גרביה(
5.0%
)
,
קלנסווה
(
5.4%
)
,
אום אל פחם(
5.7%
)
,בסמ"
ה(
1.5%
)
,
פרדסיה(
1.9%
)
,
עומר(
1.9%
)
,
רמת השרון
(
1.7%
)
,
מעלה עירון(
1.7%
.)
(
לוח1.,
)
23
.
בשנים2515-2510
שונה המעמד מתייר לעולה חדש ל-
8,039
ילדים.
רובם ילידי אתיופיה
ובמקום השני בריה"מ לשעבר. (
לוח1.20
)
24
.
בשנים2515-2510
קרוב ל רבע מאוכלוסיית העולים שמעמדם שונה מתייר לעולה חדש היו
ילדים. (
לוח1.20
)
ילדי עובדים זרים ,מבקשי מקלט
ומסתננים(
פרק2
)
20
.
בשנת1024
היו
4,100
מילדי העובדים הזרים
וילדי
מבקשי מקלט
היו
מבוטחים ב
ביטוח
בריאות
באמצעות
קופת חולים מאוחדת (בהשוואה ל-
1,898
ב-
2515
.) (
תרשים1יא')
24
.
במהלך1024
טופלו בתחנות לבריאות המשפחה0,9,1
תינוקות ופעוטות של מהגרי עבודה ,
מסתננים ומבקשי מקלט.
יותר משני
שלישים מהם טופלו במחוז תל אביב .
מאז2515
מספרם של הילדים מהגרי עבודה ,
מסתננים ומבקשי מקלט המטופלים בתחנות לבריאות
המשפחה גדל בשיעור של187.7
.+
(
לוח1.22
)
29
.
חלקם של ילדי מבקשי מקלט בכלל הילדים המטופלים בתחנות לבריאות המשפחה הלך
וגדל מאז הגיעם לארץ בשנת2558
.
משנת1023
מספרם גדול מזה של ילדי מהגרי עבודה .
(
תרשים1י')
28
. בתשע"ה כ-
2,055
ילדי מהגרי עבודה ,
מבקשי מקלט ומסתננים
למדו המערכת החינוך .
רובם הגדול בעיר תל אביב-יפו. (
לוח1.21
)
27
.
בשנים1023-1020
נכנסו לישראל ממצרים4
ילדים מסתננים לעומת430
ב-
2512
,
008
ב-
2511
ו-
243
ב-
2515
. (
לוח1.23
)
35
.
בשנים1021-1024
הלך ופחת מספר הילדים המסתננים ומבקשי המקלט שנעצרו או נכלאו
במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר( .
לוח1.24
)
=========================
=========
=========================
תנאי גדילה של ילדים(
פרק3
)
31
.
בשנת2514
חיו בישראל מעל
מי
ליון משפחות עם ילדים (
1,119,788
)כ
שליש
מהם היו
משפחות עם
ילד אחד ,שליש נוסף היו משפחות עם שני ילדים .(
לוח3.2
)
32
.
בין השנים1785
ל-
2514
גדל
ביותר מ פי שניים מספרן של המשפחות שבהן
ילד אחד.
33
.
מספר הילדים הממוצע במשפחה יציב מאז2550
(
2.4
.)
(
לוח3.2
)
34
.
מאז שנת2555
עמ ד בסימן ירידה חלקן היחסי של משפחות עם ילד אחד ועמד בסימן עלייה
חלקן של משפחות עם שלושה ילדים .
במקביל
נצפית מגמת התייצבות ב משפחות בנות שני
ילדים ובמשפחות בנות ארבעה ילדים ויותר. (
לוח3.2
)
4
30
.
לרוב המשפחות בישראל(
82.4%
)יש עד שלושה ילדים .ל-
19.3%
מהמש
פ
חות יש אר בעה
ילדים ויותר . (
לוח3.2
)
34
.
בין השנים1785
ל-
2555
קטן
חלקן של המשפחות מרובות הילדים
בהן4
ילדים ויותר,
מ-
10.7%
ל-
26.3%
.
בין2550
ועד לשנת2514
אחוז זה גדל
במקצת(ל-
18.3%
). (
לוח3.2
)
39
.
בשנת2514
חיו בישראל
48,441
משפחות עם שישה ילדים ויותר .
בין השנים27,0
ל-
1024
,
ירד
אחוז משפחות אלה מקרב כלל המשפחות עם ילדים
מ-
4.7%
ל-
4.3%%
מכלל
המשפחות בישראל .(
לוח3.2
)
38
.
בשנת2514
8.0%
מכלל הילדים בישראל חיו במשפחות שבראשן הורה עצמאי(
משפחות
חד-הוריות)
,
לעומת4.8%
בשנת1770
.
בשנת1024
נמשך הגידול ב מספר הילדים החיים
במ
שפחות חד-הוריות שנצפ
ה בשנים האחרונות (
תרשים3א'):
ב-
1770
חיו בישראל כ-
132,555
ילדים במשפחות
שבראשן הורה עצמאי
ב-
2555
חיו בישראל כ-
191,555
ילדים במשפחות
שבראשן הורה עצמאי
ב-
2550
חיו בישראל כ-
174,555
ילדים במשפחות
שבראשן הורה עצמאי
ב-
2515
חיו בישראל כ-
210,499
ילדים במשפחות
שבראשן הורה עצמאי
ב-
2514
חיו בישראל
כ-
234,134
ילדים במשפחות
שבראשן הורה עצמאי
37
.
מאז שנת1000
ועד לשנת1024
יותר הוכפל
ויותר מספר הילדים החיים במשפחות שבראשן
הורה עצמאי(
משפחות
חד-הוריות) שבראשן עומד/ת רווק/ה: מ-
23,972
ב-
2555
ל-
01,475
בשנת2514
.
גם מספר הילדים החיים במשפחות
שבראשן הורה עצמאי שבראשן עומד/ת
גרוש/ה עלה :מ-
114,482
בשנת2555
ל-
108,074
ב-
2514
. (
תרשים3א')
45
.
אחוז
הילדים ב
משפחות שבראשן הורה עצמאי (
משפחות
חד-הוריות) ב כלל
משפחות העולים
גדול
ביותר מ פי שניים
מה
אחוז ה
מקביל ב
משפחות ה
וותיק
ות (
10.3%
לעומת
20.0%
בהתאמה). (
תרשים3ב')
41
.
הילדים החיים במשפחות שבראשן הורה עצמאי(
משפחות
חד-הוריות)
מרוכזים בעיקר
באזור הצפון, אך גם ביישובים אחרים מהמרכז והדרום .
היישובים בהם קיים ריכוז גדול
של משפחות כאלה ביחס לשיעור הארצי(
,.6%
)הם:
קריית ים(
25.0%
), א ילת(
25.2%
)
,
נצרת עילית(
25.2%
)
,
בת ים(
18.9%
),
עפולה(
19.8%
)
,
קרית ביאליק(
19.4%
)
,
תל
אביב-
יפו(
14.7%
)
,
קריית מוצקין(
14.8%
)
,
גבעתיים(
14.1%
)
,
חדרה(
14.5%
)
,
אור
עקיבא(
14.5%
)
,
פרדס חנה כרכור(
10.4%
)
,
קרית שמונה(
10.4%
)
,
שדרות(
10.0%
)
,
אשקלון(
10.4%
)
,
רמת גן(
10.2%
)
,
דימונה(
10.1%
)
,
קרית אתא(
10.1%
)
,
נשר(
10.1%
)
,
חיפה(
14.7%
.)
(
לוח3.3
ותרשים3ג')
42
.
במהלך1024
התגרשו הוריהם של
2,914
ילדים מוסלמים ודרוזים.
מדובר בגידול של פי
ארבע
ה
במספרם מאז שנת2770
(
66,
.) (
לוח3.4
)
43
.
בשנת1023
הוגשו לבתי המשפט
0,394
המלצו ת למשמורת הורים על ידי
עובדים סוציאליים
לסדרי דין.
95.4%
מההמלצות היו למשמורת האם בהשוואה ל-
97.2%
בשנת2550
,
14.4%
למשמורת האב בהשוואה ל-
19.1%
בשנת2550
,ו-
14.8%
מההמלצות
למשמורת משותפת
בהשוואה ל-
3.9%
בשנת2550
. (
לוח3.6
)
5
44
.
מאז2550
ועד ל-
2514
גדל מספר התסקי רים בעניין ילדים שהוגשו על ידי עובדים
סוציאליים לסדרי דין לבית משפט (מ-
23,424
ל-
26,,32
בהתאמה .
בשנת1024
מספר
התסקירים מוערך באף יותר מזה כיוון שתסקירי
אפוטרופסות על קטינים אינם כלולים בו .)
רוב התסקירים(
75.4%
)שהוגשו לבתי המשפט נגעו לענייני אישות. (
לוח3.0
)
40
.
בין השנים1770
ל-
2555
גדל מספר הילדים במשפחות המקבלות דמי מזונות מן המוסד
לביטוח לאומי ב
כ-
35%
, מ-
39,140
ב-
1770
ל-
48,134
ב-
2555
.אך
בין2555
ל-
2514
קטן
מספר הילדים במשפחות אלה
בכ-
35%
(
33,943
בשנת
2514
)
בשל החמרת הקריטריונים
לקבלת דמי מזונות. (
תרשים3ד')
44
.
בשנת2514
31,447
ילדים יתומים חיו
במשפחות המקבלות
גמלאות שונות מ ן המוסד
ל
ביטוח לאומי .ן רוב (
,,.0%
)
קיבלו
קצבת שארים .(
תרשים3ה')
49
.
בשנת2514
קיבלו144
ילדים גמלה
עקב פטירת הורה כתוצאה ממעשה אלימות של בן/בת
הזוג. (
לוח3.9
)
48
.
בדצמבר2514
,
379
ילדים ית
ומים עקב פעולות איבה קי בלו תגמולים מהמוסד לביטוח
לאומי .
44.,%
מהם היו בגיל20-24
ו-
31.0%
מהם היו בגיל20-29
. (
לוח3.9
)
47
. לאחר ירידה במספר הילדים היתומים של חללי צה"
ל בין השנים2772-1023
,
נצפתה עליה
בשנת1024
(
בעקבות מבצע"צוק איתן .)"הגיל השכיח של היתו
מים הו א20-24
. (
לוח3.,
)
05
.
בשנת1024
נמסרו121
ילדים לאימוץ בישראל (
מתוכם47
תינוקות בגיל0-1
)
.
מאז1020
מספר הילדים הישראלים שנמסרו לאימוץ גדל בהתמדה ו משנת1023
מספרם נותר יציב.
זאת לאחר מגמת
ירידה
מתמשכת שהיתה מאז2770
ועד1020
. (
לוח3.7
)
01
. מ-
277,
ועד ל-
1024
אומצ ו באימוץ בין ארצי1,991
ילדים .
רובם היו יוצאי רוסיה
ואוקראינה. (
לוח3.20
)
02
. מ-
2513
ועד ל-
2514
מספר הילדים המאומצים ירד בכמחצית (מ-
67
ל-
30
בהתאמה( .)
לוח3.20
)
03
.
מספר הילדים
ש
נולד
ו לאם פונדקאית נמצא במגמת עלי
י ה מתמדת ובשנת1024
הגיע
ל-
94
.
בסך הכ
ו ל בין השנים1774
ל-
2514
היו810
פניות לו
ו עדה לענייני פונדקאות ונולדו013
תינוקות ב-
458
לידות .מהן ,
153
לידות תאומים ו-
2 לידות של שלישיות. (
לוח3.22
)
04
.
בשנת1023
נישאו
4,129
קטינים וקטינות, מהם
057
בנים ו-
3,418
בנות עד גיל
18
.
מתוך
הבנות
391
עד גיל14
,
1,517
עד גיל19
ו-
2,228
עד גיל18
.
מספר הקטינות המוסלמיות
שנישאו(
2,417
)
היה גדול ביותר
מפי יים נש ממספר הקטינות היהודיות שנישאו (
1,592
) .
כשמדובר
בגיל26-29
הפער בין יהודיות למוסלמיות גדול כמעט פי שש (
267
לעומת2,294
בהתאמה). (
לוח3.21
)
00
.
בשנת1024
היו1,179
לידות של קטינות עד ג
י ל2,
:
18
עד גי ל10-14
,
298
בגיל19
, ו-
3,3
בגיל
2,
.
בשנים100,-1024
קטן
ב-
1,.2%
מספרן של לידות החי בקרב קטינות בכל הדתות. (
לוח3.24
)
04
. כ-
25%
מהלידות של קטינות בישראל בשנת2514
היו של
יהודיות. וכ-
90%
מ הלידות היו של
קטינות
מוסלמיות. (
לוח3.24
)
09
. ככלל ,אחוז הב
נים ילידי כל השנים שמתגייסים גבוה מאחוז הבנות המתגייסות .
מאז2515
אחוז המתגייסים והמתגייסות יציב למדי(
90.4%-94.4%
אצל הבנים ו-
06.6%-0,.0%
אצל
הבנות) .
מאז2792
הולך וגדל אחוז תלמידי הישיבות שגיוסם נדחה ,
ואחוז הנשים הפטורות
מגיוס מטעמי דת ונישואין. (תרשימים 3ח'-3ט')
6
==============
=========
====================================
ילדים החיים מחוץ למשפחתם(
פרק4
)
08
.
בשנת
הלימודים תשע"ב
שהו בפנימיות שונות
כ-
04,455
ילדים .
על כל אלף ילדים עד גיל18
,
25.2
שהו במסגרת חוץ ביתית .
שיעורם של בני קבוצת הגיל12-18
היה הבולט ביו תר(
04.0
לאלף.)
רובם שהו
מבחירה בפנימיות חינוכיות של משרד החינוך. (
תרשים4א')
07
. בשנה"ל תשע"
ד למדו27,7,9
תלמידים בפנימיות של המינהל לחינוך התיישבותי ועליית
הנוער .יותר מ-
60%
מהם היו בנים ,ילידי ישראל ,
ויותר ממחציתם בגיל20-29
.ילידי חו"
ל
(עולים )מנו כשליש מ
כלל החניכים ,(
31.2%
.)יש לציין ,
שאחוז זה גדול פי עשרה ויותר בקירוב
מחלקם של ילידי חו"
ל בכלל אוכלוסיית הילדים בגיל0-29
. (
לוח4.3
)
45
. בשנת תשע"ד המסגרת-
החוץ ביתית השכיחה ביותר שבה הושמו ילדים בידי משרד
הרווחה הייתה פנימייה ,ובמקום השני משפחות אומנה (
95%
לעומת25%
בהתאמה .
מגמה
זו שונה מהמגמות במדינות העולם המערבי ,בהן בשנים האחרונות יש העדפה
ברורה
להשמה של ילדים בסיכון במשפחות אומנה בהשוואה למסגרות מוסדיות).
שליש ויותר
מהילדים שהושמו במסגרות חוץ-
ביתיות היו בגיל0-22
והשאר בגיל21-29
( .
לוח4.4
)
41
. ב
תשע"ה הושמו ב ידי משרד הרווחה4,994
ילדים בפנימיות
לילדים בסיכון על רקע
מצוקות
שונות .מדובר ב
ירידה של כ-
11%
בהשוואה לשנת2553
בה סודרו9,432
ילדים
וירידה של
כ-
29%
בה שוואה לשנת1770
(
בה סודרו7,300
ילדים). (
תרשים4ג')
42
. בשנת הלימודים תש
ע"ה (
2514/10
)
הוריהם של08.3%
מה חניכים
ש הושמו בפנימיות
לילדים בסיכון יו ה גרושים או פרודים .(
תרשים4ז')
43
. ליותר ממחצית הילדים שהושמו בפנימיות בעיות בקשר המשפחתי ,
וכמחציתם סובלים
מדיכאון וחרדה( .
לוח4.0
)
44
.
אחרי גידול במספרם וחלקם של הילדים שהושמו בידי משרד הרווחה בפנימיות לילדים
בסיכון מכוח ח
וק הנוער משנת תשס"ה ,בשנת תשע"
ה קטן מספרם וחלקם של ילדים אלה
בכלל הילדים שהושמו בפנימיות לילדים בסיכון(
1,992
בשנת תשס"ה ,
2,415
בשנת תש"ע ,
3,525
בשנת תשע"ד ו-
2,444
ילדים בשנת תשע"ה.)
(
תרשים4ו')
40
.
2,444
ילדים ,
שהם%
34
מן הילדים שהושמו על ידי משרד הרווחה בפני
מיות לילדים בסיכון
(שיקומיות ,טיפוליות ופוסט אשפוזיות )בשנת הלימודים תשע''ה,
הושמו בצו בית המשפט
על פי חוק הנוער טיפול והשגחה.
מהם2.3%
ילדים עד גיל0
,
37.4%
ילדים בגיל6-21
ו-
07.1%
ילדים בגילאי23-2,
.(
לוח4.6
)
44
.
יותר משני שלישים
מהמושמים בפנימיו ת לילדים בסיכון
היו ילידי ישראל .
אחוז ילדי
העולים (
28.9%
)
שבהם נציגות בולטת לילידי חבר העמים(
19.2%
)
,
שהושמו בפנימיות אלו
גדול פי שלושה ויותר מחלקם בכלל הילדים בישראל(
8.8%
.)
(
לוח4.7
)
49
.
בולט חלקם של הילדים ששהו
בפנימיות לילדים בסיכון בשנת הלימודים תש
ע"ד שלפ
חות
הורה אחד שלהם
מובטל (
49.,%
.) (
תרשים4ה')
48
.
2,347
ילדים הושמו במשפחות אומנה
ב-
2514
על ידי השירות לילד ולנוער של משרד הרווחה ,
46.0%
מהם היו בני0-21
ו-
34.0%
בגיל
23-29
.
מרביתם באומנה רגילה(
,0.0%
)
והשאר
באומנה טיפולית(
23.0%
)
ובאומנת חירום(
1.0%
.) (תרשימ ים4ח'-4ט')
7
47
.
בשנת2514
גדל מספר החניכים שלמדו בפנימיות צבאיות(
0,453
חניכים לעומת0,310
חניכים ב-
2513
.)רוב רובם למדו בבתי הספר של חיל האוויר .(
לוח4.20
)
95
.
בשנת2514
שהו1,137
ילדים באשפוז כללי של למעלה מ-
21
יום.
בשנים2555-2514
גדל
מספר הילדים ששהו באשפוז כל לי מעל21
יום ב-
22.3%
. (
לוח4.22
)
==============
===
==========================================
ילדים וחינוך(
פרק5
)
91
.
בשנת
תשע''ה (0
12
4
102
)למדו
44
,2
228
,2 ילדים במערכת החינוך,
מהם37,
,3
,
2,6
(
%
0.
90
)
במגזר היהודי ו-
044,,6,
(
14.0%
)
במגזר הערבי.
זאת לעומת שנת ה לימודים
תש"ם
(
27971,0
)
אז למדו1,255,434
ילדים במערכת החינוך
מהם2,013,420
במגזר היהודי(
,0.1%
)
ו-
460,026
במגזר הערבי(
24.,%
.) (
לוח0.2
)
92
. ב-
30
השנים שבין תש"מ לתש
ע"ה
בחינוך הערבי חל גידול של259.4%
במספר הילדים
הערבים הלומדים במערכת החינוך :
בגני ילדים(
038.5%
)
בחינוך היסודי(
153.9%
) בחט"
ב
(
481.8%
)ובח טיבה העליונה(
343.3%
.)
(
לוח0.2
)
93
. מאז תש"ם ועד לתשע"ה גדל בהתמדה מספרם של כלל התלמידים בחינוך העברי .
בשנים
אלה הלך וקטן אחוז התלמידים הלומדים בחינוך היסודי ובחטיבה העליונה של החינוך
הממלכתי(
94.2%
ו-
02.2%
בהתאמה
בחינוך היסודי ו-
93.8%
ו-
08.4%
בהתאמה בחטיבה
העליונה .)
(
לוח0.1
) .
94
. אחוז הלומדים ביסודי ובחטיבה העליונה בחינוך הממלכתי הלך וקטן ,
ואילו אחוז הלומדים
בחטיבה העליונה בחינוך החרדי ,הלך וגדל .(
לוח0.1
)
90
. בתשע"
ד פחות מרבע מהילדים עד גיל3
שהו במסגרות חינוך לגיל הרך
המפוקחות על-
ידי
משרד הכלכלה .כל שאר הילדים שהו במסגרות פרטיות שאינן מפוקחות או בבית.(
לוח0.3
)
94
. בשנים תש"ע-תשע"ד גדל ב-
10.5%
שיעור הילדים ששהו במסגרות בפיקוח משרד
הכלכלה .עם זאת ,
שיעור הילדים המתחנכים במעונות ובמשפחתונים מוכרים בכלל הילדים
בני שלושה חודשים ע ד שלוש שנים בישראל לא השתנה במידה ניכרת משנת הלימודים
תש"ע לשנת הלימודים תשע"
ד(
12.3%
בשנת תש"
ע לעומת כ13.0%
בשנת תשע"ד.)
(
לוח0.3
)
99
. בין השנים תשע"
ב- תשע"ה
גדל מספר הילדים בגיל3-4
הלומדים בגני הילדים בפיקוח
משרד החינוך ביותר מ-
20%
.
הגידול הניכר
ביותר נצפה במחוז תל-אביב .
(
לוח0.4
)
98
.
בהשוואת
שיעורי הלמידה של ילדים בגיל הרך בתש
ע"ד (
1023124
)
במגזר הערבי לבין אלו
שבמגזר היהודי אנו
ל מדים כי
עם הירידה בגיל, גדל הפער בשיעורי הלמידה בין המגזרים
(
תרשים0א'):
שיעור* הלומדים גיל במגזר הערבי במגזר היהודי
13.0
04.,
1
,4.3
200.0
3
71.7
202.9
4
79.4
7,.7
0
*
האחוזים
גדולים מ-
200%
משום שכלולים בחישוב ילדים ללא אזרחות ישראלית הנמצאים ברישומי משרד החינוך ,
אך אינם מופיעים ברישומי משרד הפנים.
8
97
.
בגיל
בית ספר יסודי שיעורי הלמידה במגזר היהודי והערבי בתשע"ד (
2513/14
) דומים .
אולם הפער בין שיעורי הלמידה במגזרים השונים הולך
וגדל
עם העלייה
בגיל,
החל מגיל
14
,
ומגיע לשיאו בקבוצת הגיל
הגבוהה יותר (
14-19
) (
תרשים0א'
:)
שיעור הלומדים גיל
במגזר
ה
ערבי
במגזר
היהודי
77.0
79.0
9
77.0
79.4
,
77.3
7,.0
7
77.0
7,.2
20
7,.,
76.4
22
,7.0
97.0
21
*
79.4
7,.9
23
76.,
77.4
24
74.1
77.1
20
72.2
7,.2
26
,,.2
74.0
29
*
בשיעור הלומדים בגיל21
לא כלולה קבוצה גדולה של בני גיל זה הלומדים בחינוך היסודי ,
ולכן האחוז מוטה כלפי
מטה .
85
. בתשע"
ד למדו
ביישובים הבאים מספר התלמידים הגדול ביותר בא
רץ (
לוח0.6
)
:ירושלים
110,03,
, תל אביב-יפו
66,13,
, בני ברק
07,221
,אשדוד
00,,16
,פתח תקוה
00,2,7
,חיפה
49,911
,ראשון לציון
46,34,
,נתניה
41,199
, באר שבע
40,336
,חולון
36,307
,בית שמש
34,427
,רחובות
1,,190
,
מודיעין עילית19,,76
,מודיעין-
מכבים-
רעות
19,337
. אשקלון
16,064
,רמת גן
13,603
,ביתר עילית
11,040
,רהט
12,7,6
,נצרת
12,0,6
.
81
. בתש
ע"
ד למדו
47,308
תלמידים במוסדות"פטור" בחינוך היסודי ,
לעומת004
,
30
תלמידים
בתשס"א .
מדובר במוסדות
עצמאיים, לרוב בזרם החרדי,
שהם בתי ספר הפטורים ממילוי
התנאים של משרד החינוך. (לוח
0.9
)
בין היישובים שבלטו באחוז הגבוה של תל
מיד
י פטור מכלל תלמידי הפטור בישראל ,
בהשוואה לאחוז הארצי העומד על
9.1%
היו :
מודיעין עילית(
40.0%
)
,
רכסים(
43.2%
)
,
קרית יערים(
39.5%
)
,
בני ברק(
30.4%
)
,
אלעד(
24.2%
)
,
ירוחם(
23.4%
)
,
בית שמש
(
22.5%
)
,
גבעת זאב(
21.1%
)
ובירושלים(
21.1%
.)
82
. בשנת תש
ע"ד (
1023124
)
14,330
תלמידים בכיתות ט'-יב '
למדו בבתי ספר תעשייתיים
שבפיקוח משרד
הכלכלה והתעשייה .
רובם המכריע בנים
ו
יהודים.
9.9%
מהם
ילדי עולים.
אחוז התלמידים הערבים מכלל התלמידים בבתי ספר אלה גדל מ-
11.,%
בתש"
ס
(
277711000
)ל-
41.6%
בתש
ע"ד .(
לוח0.,
)
85
.בתשע"ה תלמידים בכיתות ה'-ו 'דיווחו יותר מתלמידים בכיתות ז'-ט '
על מוטיבציה גבוהה
ללמוד.
התרומה הצפויה מהלימודים בעתיד היא גורם המוטיבציה החזק ביותר ללמידה בקרב
התלמידים .כך בכל הכיתות( .
לוח0.7
)
9
83
. בתשע"
ה41.5%
מכלל התלמידים
בכיתות ה'-ט' הסתייעו ב
שיעורים פרטיים
לפחות באחד
ממקצועות המיצ"ב .
המקצועות הנפוצים ביותר שבהם תלמידים מסתייעים בשיעורים
פרטיים היו מתמטיקה ואנגלית(
תרשים0ב')
כיתה סך הכול מתמטיקה אנגלית
לשון הבעה
ועברית
מדע
וטכנולוגיה
סך הכל
42.0%
19.0%
16.0%
23.0%
7.0%
ה'-ו'
3,.0%
11.0%
16.0%
20.0%
7.0%
ז'-ט'
44.0%
32.0%
19.0%
21.0%
7.0%
84
. בתשע''
ה44.5%
מתלמידי כיתות י'-יא 'נעזרו בשיעורים פרטיים (
47.0%
בחינוך העברי
ו-
31.0%
בחינוך הערבי .)
שני המקצועות השכיחים ביותר שבהם מסתייעים תלמידים במורה
פרטי הם מתמטיקה ואנגלית( .
לוח0.20
)
80
. בתשע"ה כ-
95%
מהתלמידים בכיתות ה'-ט '
דיווחו כי השירותים של התלמידים אינם
נקיים או במצב תקין .(
לוח0.23
)
84
. בתשע"
ה מחצית
ויותר מ תלמידי כיתות
ה'-ו 'וכשני שליש
ים
מתלמידי
כיתות ז'-יא'
דיווחו
על היעדרות משני ימי לימודים או יותר.
45%
מתלמידי כיתות י'-יא 'דיווח ו כי נעדרו משני
ימי לימודים או יותר ללא סיבה מוצדקת (
לוח0.24
)
89
. משנת תשס"ח ועד תשע"ה הסתמנה ירידה מתונה באחוז תלמידי כיתות ה'-ו '
שדיווחו על
מעורבות באלימות( .
לוח0.20
)
88
. כ-
20.0%
מכלל התלמידים דיווחו
כי היו מעורבים באירועי אלימות .
ככל שהתלמידים בוגרים
יותר כך
אחוז
הדיווח על מעורבות באירועי אלימות
קטן
יותר(
22.0%
ב
כיתות ה'-ו ,'
7.0%
בכיתות ז'-ט 'ו-
9.0%
בכיתות
י'-יא'.)
אחוזי דיווח גבוהים היו על דחיפות ועל
מכות1אגרופים1בעיטות
האלימות וכן על אלימות
חברתית(שמועות ,חרמות וכד'.)
אחוז
התלמידים
שדיווחו על אלימות נמו
ך יותר ככל שתופעת האלימות היא חמורה יותר .
(
לוח0.20
)
87
. כעשירית מהתלמידים חוו קריאות או אמירות פוגעניות על רקע שניתן להגדירו כגזעני .
תופעה
זו שכיחה מעט יותר
בבתי ספר
דוברי עברית
בשלוש שכבות הגיל .(
לוח0.20
)
75
.
40.0%
ויותר
מהתלמידים דיווחו כי תלמידים ש
ברו או הרסו ציוד של בי ת הספר(ונדליזם) .
אחוז הדיווח הנמו
ך
ביותר
היה בקרב תלמידי כיתות ה'-ו '
(
31.0%
)
והגבוה ביותר בקרב
תלמידי כיתות י'-יא' (
4,.0%
.)אחוז
המדווחים בבתי ספר דוברי עברית היה גבוה
מזה ש בבתי
ספר דוברי ערבית .(
לוח0.20
)
71
. מאז תשס"ט ועד לתשע"ג נרשמה ירידה באחוז התלמידים שנפגעו מינית בבתי ספר. (
לוח0.26
)
72
.
אחוז התלמידים המדווחים על אלימות מינית נמוך בקרב תלמידים מבתי ספר דוברי עברית
יותר מאשר בקרב תלמידים מבתי ספר דוברי ערבית .כך בכל שלבי החינוך. (
לוח0.26
)
73
. בתשע"ג
10%-14%
מבין תלמידי ז'-יא 'דיווחו כי הו
טרדו מינית או נפגעו
מינית מצד
תלמידים (
ירידה לעומת18%-25%
בתשס"ט .)
4%
דיווחו על כך שתלמידים נגעו או ניסו
לגעת הם או לצבוט אותם במקומות פרטיים בגוף בלי שהסכימו ,
0%-9%
מקרב התלמידים
בכיתות ז'-יא 'דיווחו על כך שתלמידים ניסו לנשק אותם בניגוד לרצונם או ניסו לג עת בהם
11
בצורה מינית בניגוד לרצונם .ו-
4%
דיווחו על כך שתלמידים ניסו להוריד להם חלק
מהבגדים בלי הסכמתם. (
לוח0.26
)
74
. מאז תשס"ט ועד לתשע"ג נצפתה ירידה במדד אלימות התלמידים כלפי צוות בית הספר .
(
לוח0.29
)
70
. אחוז התלמידים המדווחים על
אלימות כלפי צוות בית הספר
גבוה בק רב תלמידים מבתי ספר
דוברי ערבית יותר מאשר בקרב תלמידים מבתי ספר דוברי עברית .כך בכל שלבי החינוך. (
לוח0.29
)
74
. עם עליית הגיל אלימות תלמידים כלפי צוות בית הספר מדווחת כגדולה יותר. (
לוח0.29
)
79
. בתשע"ה יותר ממחצית מתלמיד
י כיתות ה'-יא 'דיווחו על פגיעה מילולית מצד מ
ורים.
19.5%
מהתלמידים
דיווחו על פגיעה פיזית. (
לוח0.2,
)
78
.
13%
מתלמידי כיתות
ה'-ו ,'
7%
מתלמידי ז'-ט 'ו-
9%
מתלמידי כיתות י'-יא '
דיווחו
בתשע"ג
כי נפגעו מאלימות מילולית(לעג/העלבה/השפלה במילים)
בזמן ההסעה הבית
ספרית .(
לוח0.27
)
77
.
9%
מתלמידי כיתות
ה'-ו ,'
0%
מתלמידי ז'-ט 'ו-
4%
מתלמידי כיתות י'-יא 'דיווחו בתשע"
ג
כי נפגעו מאלימות
פיזית(בעיטה/אגרוף )בזמן ההסעה הבית ספרית .
(
לוח0.27
)
155
.
4.5%-9.5%
מתלמידי כיתות ה'-יא 'דיווחו
כי לא
ו חש מוגנ
ים בבי
ת הספר .
תלמידים
ערבים דיווחו על כך פי שניים ויותר מתלמידים יהודים .(
לוח0.10
)
151
.
9.5%-11.5%
מתלמידי
כיתות ה'-יא 'דיווחו
כי יש מקומות בבית הספר שהם פוחדים
להס
ובב ת בהם. (
לוח0.10
)
152
.
אחוז
תלמידי כיתות ה'-ו 'ש
דיווחו כי בית הספר עושה מאמצים כדי למנוע אלימות
היה
גדול מזה של תלמידי כיתות ז'-ט 'וכיתות י'-יא'.
תלמידים ערבים דיווחו על כך יותר
מ
תלמידים יהודים( .
לוח0.10
)
153
. בשנת תשע"
ד119
התלמידים הורחקו לצמיתות מבית ספרם .
מספר זה היה פחות לעומת
השנים תשע"ב ותשע"
ג(
131
ו-
134
בהתאמה) (
לוח0.12
)
88.5%
מהתלמידים המורחקים היו בנים .רובם למדו בפיקוח הממלכתי .כ-
45.5%
היו
תלמידי החטיבה העליונה במגזר היהוד
י. (
לוח0.12
)
154
.
בעיות התנהגות חמורות הן הסיבה השכיחה ביותר להרחקה לצמיתות של תלמידים מבית
הספר. (
לוח0.12
)
150
.
89.2%
מהתלמידים המורחקים לצמיתות עברו ללמוד במסגרות חינוכיות אחרות ,
12.5%
נשרו מהלימודים .ל-
23.1%
מהתלמידים שהורחקו לצמיתות היה גם תיק בגין מעורבות
פל
ילית. (
לוח0.13
)
154
.
בשנת הלימודים
ע תש"ד טופלו
90,215
תלמידים על ידי קציני ביקור סדיר, אלה היוו
%
4.3
מכלל התלמידים שלמדו באותה שנה במערכת החינוך, זאת בהשוו
אה ל-
3.3%
(
08,277
)
בתשס"ה. (
לוח0.14
)
159
.
מספר התלמידים
בטיפול קציני ביקור סדיר הולך וגדל עם הגיל ו
בכיתות י ,'יא 'ו-יב'
מספרם
גבוה ביותר .
מסך התלמידים שהיו בטיפול קציני ביקור סדיר(מגן עד כיתה יב') ,תלמידי כ
י תות
י ,'יא ,'יב' היוו כ-
05.8%
.
מתוכם
27.4%%
היו תלמידים במגזר הערבי. (
לוח0.14
)
158
. בתשע"ד
טופלו על ידי קצין ביקור סדיר351
ילדים בגני ילדים ,
14,755
תלמידי ם בבתי ספר
יסודיים ,
17,857
תלמידים בחטיבות הביניים ו-
38,255
תלמידים בכיתות י'-יב'. (
לוח0.10
)
11
157
. בשנת הלימודים תשע"ד ובמעבר לתשע"ה
נשרו(
נשירה
נטו-
לא כולל תלמידים שעברו
ללמוד במסגרת חלופית )ממערכת החינוך
1.1%
מתלמידי כיתות א'-יב '
–
18,588
תלמידים
(נשרו ולא ע
ברו למסגרת חלופית)
.(
תרשים0ח')
115
.
שיעורם לאלף של כלל
הנושרים ממערכת החינוך בשנת תשע"ד ובמעבר לתשע"ה (
נשירה
נטו-
לא
כולל כאלה ש
נשרו ועברו למסגרת חלופית)
היה22.2
לאלף ואילו שיעורם של
הנושרים מכיתות ז'-יב '
היה29.0
לאלף .שיעור
הנושרים בקרב
תלמידי ז'-יב '
בחינוך הערבי
היה24.3
לאלף לעומת
14.3
לאלף בחינוך העברי. (
לוח0.19
)
111
. בולטים הפערים הגדולים באחוזי הנשירה (נשירה נטו -
לא כולל תלמידים שעברו ללמוד
במוסדות חלופיים)
בין תלמידים ביישובים השונים ביחס לסך הכל הארצי(
11.1
לאלף .)
האחוזים הגבוהים ביותר של נשירה היו ביישוב
ים הערבים, במיוחד הבדואים בנגב,
וביישובים שבהם אחוז גבוה מהאוכלוסייה הם חרדים .(
לוח0.19
)
112
. ביישובים הבאים שיעורם לאלף של הנושרים,
תלמידי
כיתות א'-יב',
ממערכת החינוך היה
קטן בהרבה מהממוצע הארצי(
11.1
לאלף :)י קר ית שמונה(
4.0
לאלף)
,מג'
ד אל כרום(
4.4
לאלף)
,מז כרת בתיה(
4.4
לאלף)
,קרי
י ת עקרון(
4.3
לאלף)
,
ראשון לציון(
4.3
לאלף)
,
ראש
העין(
4.1
לאלף)
,
ירכא(
3.8
לאלף)
,ג'
ת(
3.9
לאלף)
,
נס ציונה(
3.9
לאלף)
,
אעבלין(
3.4
לאלף)
,
בית שאן(
3.3
לאלף)
,ג'יד ידה מכר(
3.3
לאלף)
,בית ג'
ן(
2.8
לאלף)
,
טמרה(
2.8
לאלף)
,
אכסאל(
2.9
ל
אלף)
,
גן יבנה(
2.9
לאלף)
,
גבעת שמואל(
1.9
לאלף.)
(
לוח0.19
)
113
. לעומת זאת ביישובים הבאים שיעורם לאלף של הנושרים מכיתות א'-יב '
היה גדול
מהממוצע הארצי(
11.1
לאלף:)
ירושלים(
27.3
לאלף)
,
ביתר עילית(
25.3
לאלף)
,
צפת(
22.0
לאלף)
,ג'סר א-
זרקה(
21.9
לאלף)
,
בית שמש(
18.9
לאלף)
,
רהט(
18.3
לאלף). (
לוח0.19
)
114
. שיעורם לאלף של
הנושרים נטו(נשרו ולא עברו למסגרת חלופית )
הגדול ביותר של תלמידי
כיתות ז'-יב'
ביחס לסך הכל הארצי
בתשע"ד ובמעבר לשנת הלימודים תשע"ה (
19.0
לאלף )
היה ביישובים הבאים :
ביתר עילית(
40.7
לאלף)
,ג'סר א-
זרקא(
40.1
לאלף)
,
ירושלים
(
45.7
לאלף)
,
צפת(
45.3
לאלף)
,
בית שמש(
33.0
לאלף)
,
רהט(
33.4
לאלף)
,
ערערה בנגב
(
35.4
לאלף)
,
אום אל פחם(
28.2
לאלף)
,
רמלה(
28.1
לאלף.)
(
לוח0.19
)
110
.
מרבית התלמידים שנשרו ממערכת החינוך בין שנת הלימודים
תשע"ד לתשע"
ה בכיתות
ז'-יב 'לא עברו למסגרת
לימודים חלופית(
49.5%
.)
33.5%
עברו למסגרת חלופית ,
17.2%
למוסדות התמ"ת ,ו-
13.8%
לישיבות גדולות.
13.1%
מהתלמידים שנשרו במגזר היהודי
ו-
7.,%
מהתלמידים שנשרו במגזר הערבי עברו למסגרת חלופית( .
לוח0.17
)
114
.
בין
תשע"
ד
לתשע"ה
היה אחוז הנושרים
ברוטו בקרב התלמידים
היהודים
בכיתה ז '
5.4%
,
בכיתה
ח '
2.5%
,
בכיתה
ט'
1.7%
,בכיתה י'
2.1%
,בכיתה יא'
0.5%
ו
בכיתה יב'
1.1%
.
לעומת זאת ,
בקרב התלמידים הערבים אחוז הנושרים היה
בכיתה ז'
1.5%
,
בכיתה
ח '
3.1%
,
בכיתה
ט'
9.4%
, בכיתה י'
4.1%
, בכיתה יא'
3.9%
ובכיתה יב'
5.7%
. (
לוח0.30
)
12
119
. קי ים פער גדול בין אחוז התלמידים
העולים ל
אחוז ה
תלמידים ה ותיקים
שנשרו ב
מהלך תשע"
ד
ובמעבר לתשע"ה .הפערים גדלים ככל שהעולה שוהה זמן מועט יותר בארץ (
לוח0.30
:)
כיתה
עולים
שעלו
מ-
2554
ואילך
עולים
שעלו עד2550
ותיקים
(ילידי הא
רץ)
ז'
2.1%
2.0%
0.0%
ח'
3.6%
1.3%
2.,%
ט'
0.0%
3.1%
2.9%
י'
,.0%
1.7%
2.,%
יא'
26.1%
4.9%
4.9%
יב'
1.7%
2.1%
2.2%
118
.
ניכרת עלייה באחוז הנושרים
בכיתות יא 'בחינוך החרדי מ-
12.4%
ב
תשס"ו-תשס"ז ל-
10.2%
ב
תשע"ד-תשע"ה. (
לוח0.32
)
117
. מאז תשס"ט ירד אחוז הנושרים מת
למידי ז'-יב 'בחינוך הערבי בכל הכיתות .
ניכרת ירידה
באחוזי הנשירה בכיתות ט 'מ-
20.9%
בתשס"ט-תש"ע ל-
9.4
בתשע"ד-תשע"ה( .
לוח0.31
)
125
. בתשע"ד קטנו אחוז הלומדים בי''ב ,
אחוז הניגשים לבחינות הבגרות ואחוז הזכאים
לתעודת בגרות (
תרשים0ט'):
שנה
אחוז הלומדים
ב כיתה
יב'
אחוז
הניגשים
לבגרות
אחוז הזכאים
לבגרות
תשס"א
90.4
66.2
40.3
תשס"ה
,1.0
94.1
46.4
תש"ע
,1.0
93.9
4,.3
תשע"א
,0.4
92.0
4,.2
תשע"ג
,3.2
94.6
03.4
תשע"ד
85.0
92.1
02.9
121
. העלייה הגדולה ביותר באחוז הזכאים לבגרות מאז תשס"
ב נצפתה בקרב הדרוזים
(
21%
.)+מאז תשס"ב גד ל אחוז הזכאים גם במגזרים היהודי והערבי ובמידה פחותה גם
במגזר הבדווי למרות הירידה שחלה בתשע"ד. (
תרשים0י')
122
.
אחוז הזכאים לבגרות
בתש
ע"ד
במגזר היהודי היה08.9%
, במגזר הערבי-
49.8%
, ב מגזר
הדרוזי-
41.8%
ובמגזר הבדווי בנגב-
35.3%
. בקרב הדרוזים נרשמה העלייה הגדולה ביו תר
באחוז הזכאים לבגרות מאז תשס"
ב(
1002101
)מ-
37.,%
ל-
62.,%
. (
תרשים0י')
123
. ב שנת1023
במגזר הערבי
אחוז הנבחנים בבחינות בגרות (
71.0%
)
היה
גדול יותר
בהשוואה
ל
מגזר היהודי (
,1.3%
)
אך אחוז
הזכאים
לתעודת בגרות ובייחוד אחוז העומדים בדרישות
הסף של האוניברסיטאות ,
היו
נ
מוכים יותר .בחינוך הערבי
ישנו פער של10.4%
בין אחוז
הזכאים לתעודת בגרות מקרב תלמידי יב', לבין אחוז תלמידי כיתות יב '
שעמדו בדרישות
הסף של האוניברסיטאות .ואילו בחינוך ה
יהודי
ישנו פער של15.1%
בין אחוז הזכאים
לתעודת בגרות מקרב תלמידי יב', לבין אחוז תלמידי כית
ות יב '
שעמדו בדרישות הסף של
האוניברסיטאות. (
לוח0.34
)
124
.
בשנים1774-2513
הפער בין אחוז הזכאים לתעודת בגרות לבין אחוז העומדים בדרישות הסף
של האוניברסיטאות מקרב תלמידי כיתות יב 'במגזר הערבי הלך וקטן מ-
2,.2%
ל-
20.2%
.
כך
גם במגזר היהודי, אולם באו
פן מתון בהרבה מהמ גזר
הערבי מ-
7.3%
ב-
2776
ל-
,.,%
ב-
1022
.
אולם,
בשנת1021
חלה עלייה ל-
7.0%
וכך בעקבותיה גם ב-
1023
ל-
20.2%
. (
לוח0.34
)
13
120
.
יישובים הבולטים באחוז
הגבוה
יחסית של הזכאים לבגרות מקרב
בני ה-
19
ביישוב (
בין אם
הם לומדים ביישוב ובין אם ביישוב אחר )(בהשוואה לממוצע הארצ י–
02.9%
) (
לוח0.30
):
תל מונד
(
74.3
)
,קדימה-
צורן(
75.5
),
שוהם(
88.7
)
,
רעננה(
89.9
)
,
אור עקיבא(
84.5
)
,
מזכרת בתיה(
80.8
) ,
טירת הכרמל(
84.3
) ,
יבנה(
82.4
) ,מודיעין-
מכבים רעות(
81.3
) ,בית ג' ן(
85.4
) ,
הוד השרון(
97.1
) ,
גבעת שמואל(
98.4
)
,
רמת השרון(
98.4
)
,ראשו ן לציון(
94.7
)
,
קרית ביאליק(
94.0
)
,
הרצליה
(
90.8
) ,
קרית מוצקין(
90.2
) ,
קרית אתא(
94.8
) ,
גן יבנה(
94.2
) ,
אבן יהודה(
93.7
.)
יישובים הבולטים
באחוז הנמוך יחסית של הזכאים לבגרות מקרב בני ה-
29
ביישוב(
בין אם
לומדים ביישוב ובין אם ביישוב אחר)
קלנסווה(
45.8
)
,
ריינה(
45.5
)
,
באר יעקב(
38.4
)
,
בית שמש
(
38.2
)
,
טייבה(
39.4
)
,
תל שבע(
39.2
)
,
מעלה עירון(
34.7
)
,אבו-
סנאן(
34.1
)
,
ערערה(
34.5
)
,
צפת
(
34.8
)
,
כסייפה(
34.5
)
,
חורה(
33.1
)
,
רהט(
20.2
)
,
אלעד(
24.2
)
,ג'סר א-
זרקא(
19.9
)
,
ירושלים
(
19.2
) ,
ביתר עילית(
4.3
) ,בני בר ק(
0.1
) ,
מודיעין עילית(
2.7
.)
124
.
רוב
תלמידי י'-אי' ווח יד
ו
כי הם מייחסים חשיבות לתעודת הבגרות ומאמינים ביכולתם
להשיג תעודה שתסייע להם בעתיד(בלימודים ובעבודה). (
לוח0.36
)
129
.
מספרם וחלקם של התלמידים שאושרה להם התאמה אחת לפחות בדרכי ההבחנות
בבחינות הבגרות מכלל התל
מידים ,עומד
מאז2515
בסימן גידול:
מ-
,3,000
תלמידים
(
1,.4%
מכלל התלמידים שנבחנו)
בשנת1020
ל-
22,,162
תלמידים(
39.1%
מכלל התלמידים
שנבחנו) ב-
1024
.(
תרשים0יג')
128
.
אחוז התלמידים היהודים לקויי הלמידה שאושרה להם התאמה אחת לפחות בבחינת
הבגרות גדול מחלקם בכלל התלמיד ים(
,9.1%
לעומת90.0%
בהתאמה( .)
תרשים0יד')
127
.
אחוז התלמידים בחינוך הערבי(ערבים ,דרוזים ובדווים בנגב )
לקויי הלמידה שאושרה להם
התאמה אחת לפחות בבחינת הבגרות נמוך מחלקם בכלל אוכלוסיית התלמידים(
21.7%
לעומת14.0%
בהתאמה( .)
תרשים0יד')
135
. בשנת תשע"
ד
פחת מספרם וחל
קם של הנבחנים שמחברת בחינת הבגרות שלהם נפסלה .
האחוז
היחסי הגבוה ביותר היה אצל הבדווים בנגב (
11.4%
)
,
ואילו הנמוך ביותר-
בחינוך העברי
הממלכתי (
5.7%
).(
מחברת שנפסלה היא מחברת שלא הוגש לגביה ערעור תוך40
יום מתאריך
ההודעה על החשד ,
או שערעור שהוגש בעניינה נדחה
בידי ועדת טוהר הבחינה.) (
לוח0.39
)
131
. בתשע"ה עמד מספר התלמידים הנוטל
ים חלק בפעילות המחלקה למחוננים
על47,840
. (
לוח0.3,
)
132
.
בנים מדורגים כבעלי ציון פסיכוטכני גבוה מבנות(
35.2%
לעומת23.7%
.)
אחוז זה ירד מאז
1770
הן בקרב הבנים והן בקרב הבנות. (
לוח0.37
)
133
. מרבית המ יועדים לשירות בטחון בשנת2514
סיימו בית ספר תיכון במלואו .
בנות יותר
מבנים. (
תרשים0טו')
==========================
======
===========================
ילדים ופנאי(
פרק6
)
134
. כמחצית מבני הנוער הצהירו כי הם בודקים מה חדש ברשת האינטרנט
תוך10
דקות
מהרגע שהתעוררו ב
בוקר.
19.0%
עושים זאת תוך שעה מרגע שהתעוררו(
לוח6.2
)
130
.
44.5%
אחוז מבני הנוער בגיל12-19
גולשים*
ברשת האינטרנט4
שעות ויותר ביום(*
גלישה
באמצעות מחשב או סמארטפון ,כולל גלישה ברשתות חברתיות ,ווטסאפ ,אינסטגרם ,
אתרים( .
לוח6.1
)
14
134
.
רק14.5%
מההורים סברו שילדיהם ג
ולשים* יותר מ-
4
שעות ביום לעומת21.5%
מבני
הנוער שהשיבו שהם גולשים מספר שעות זה .
*(גלישה באמצעות מחשב או סמארטפון .)
(
לוח6.1
)
139
.
מחצית מבני הנוער בגיל12-19
גולשים ברשת לצורך קשר עם חברים (
גלישה באמצעות
מחשב או סמארטפון( .)
לוח6.4
)
138
.
רוב בני הנוער מחוברים לפיי
סבוק ,בנים יותר מבנות .
שני שלישים מבני הנוער משתמשים
באינסטגרם ,וכשליש משתמש בסנאפצ'אט. (
לוח6.3
)
137
. בעוד שכרבע מבני הנוער ציינו כי הם גולשים *לצורך צפייה בסרטים או בסדרות ,
רק
13.5%
מההורים חשבו שזו מטרת הגלישה של ילדיהם ברשת .
32.5%
מההורים סבורים
שילדיהם גו לשים למטרת משחק לעומת9.5%
בלבד מבני הנוער שדיווחו שהם משחקים
ברשת.
*(גלישה באמצעות מחשב או סמארטפון( .)
לוח6.4
)
145
.
בעוד שרק14.5%
מבני הנוער סברו ש-
3-4
שעות גלישה *ביום הם שימוש מוגזם ,
אחוז
ההורים שסברו כך גדול כמעט פי שלושה.
*(גלישה באמצעות מחשב או סמארטפון( .)
לוח6.0
)
141
. כ-
45.5%
מבני הנוער היו מוותרים קודם כל על משחקים ולאחר מכן על קניות ברשת
(
27.5%
)
,
בעוד שהוריהם סברו שילדיהם ישמחו לוותר קודם כל על קניות(
38.5%
)
ולאחר
מכן על האפשרות לחפש מידע ולהכין שיעורי בית(
24.5%
.)
(בני הנוער נשאלו" :
אם היית
חייב לוותר על אחד השימושים ברשת ,על מה היית מוותר?
"
ההורים נשאלו שאלה זהה לגבי
ילדיהם( .)
לוח6.6
)
142
. כמעט שליש מההורים דיווחו כי הם אינם מגבילים את בני הנוער בגלישה *ברשת .
בקרב
בני הנוער תחושת היעדר גבולות בשימוש ברשת גבוהה אף יותר(
37.5%
.)
בולט הפער בין
הורים לילדים ביח
ס לדיווח על הגבלות השימוש ברשת האינטרנט ,
הורים דיווחו על יותר
הגבלות ביחס לדיווח ילדיהם. (בני הנוער נשאלו" :
האם ההורים מגבילים אותך בשימוש
ברשת או בגלישה בסמארטפון ?אם כן כיצד?
."ההורים נשאלו שאלה זהה לגבי ילדיהם.)
*(גלישה באמצעות מחשב או סמארטפון( .)תרשים 6א')
143
. ל-
83.5%
מהילדים בגיל8-10
יש סמארטפון( .
תרשים6ב')
144
. שש הוא הגיל הצעיר ביותר שבו קיבלו ילדים את הטלפון החכם .
לרוב הילדים יש טלפון
חכם מגיל7
.
עם הגיל גדל אחוז הילדים שבבעלותם טלפון חכם(סמארטפון( )
תרשימים
6ג'-6ד')
140
. השימושים השכיחים ביותר של ילדים בגיל
8-10
בטלפון החכם הם וואטסאפ ומשחקים
ודיבור. (
תרשים6ה')
144
. השימוש באפליקצ
י ית וואטסאפ הוא השכיח ביותר בגיל8-13
,
ואילו השימוש
באפליקציות של משחקים שכיח בגיל14-10
יותר מבשאר הגילים .
ילדים בגיל זה
משתמשים בטלפון החכם גם לשליחת הודעות טקסט וצפייה בסדרות וסרטים
יותר
מילדים בגיל צעיר יותר .(
תרשים6ו')
149
. בנות משתמשות בוואטסאפ ובאינסטרגם יותר מבנים .(
תרשים6ז')
148
. כרבע מהילדים משתמשים בטלפון החכם יותר מחמש שעות ביום .
40.5%
מהבנות ו-
95.5%
מהבנים משתמשים בטלפון החכם עד ארבע שעות ביום( .
לוח6.9
)
147
. עם עליית הגיל גדל גם משך השימוש בטלפון החכם לאורך היום( .
לוח6.9
)
15
105
. ב-
2514
כ-
75%
מבני הנוער בגיל13-18
השתמשו באפליקצייה של וואטסאפ. (
תרשים6ח')
101
.
כמעט05%
מדווחים
ה כי
ם מקבלים מדי יום יותר מ-
155
הודעות בוואטסאפ ,
בנים ובנות
כאחד. (
לוח6.,
)
102
. בתשע"ד קצת פחות ממחצית מהתלמידים דיוו חו שהם מקדישים בין שעה לשעתיים
להכנת שיעורי בית ,כ-
45.5%
דיווחו שהדבר לוקח להם פחות משעה ,וכ-
10.5%
דיווחו
שהכנת שיעורי הבית נמשכים אצלם יותר משעתיים. (
לוח6.7
)
103
. בתשע"
ה43.5%
מבין התלמידים בכיתות ה'-ט 'ו-
28.5%
מתלמידי כיתות י'-יא '
וכרבע
מבין תלמידי י'-יא 'די
ווחו על שימוש באינטרנט לצורכי למידה
מחוץ לשעות השהות של
התלמיד בבית הספר. (
לוח6.20
)
104
.
מרבית התלמידים
דיווחו על ביקור בא
תרי האינטרנט הבית-ספריים
לצורכי למידה מחוץ
לשעות השהות של התלמיד בבית הספר .(
לוח6.20
)
100
. שלשה רבעים ויותר מתלמידי י'-יא ,'
43.5%
מתלמידי ז'-ט 'וכ-
45%
מתלמידי ה'-ו '
דיווחו
כי התכתבו עם מורה מבית הספר באמצעות האינטרנט או הסלולר/
סמארטפון לפחות פעם
אחת לצרכי למידה מחוץ לשעות השהות של התלמיד בבית הספר. (
לוח6.20
)
104
. השתתפות ב קבוצות דיון והעלאת חומרים(לצרכי למידה )
לאתר
בית הספר יה
יתה שכיחה
ב
כיתות ה'-ו' יותר מאשר בכיתות הגבוהות יותר. (
לוח6.20
)
109
.
בתשע"ג
08,423
תלמידי כיתות
י 'בישראל, המונים כמחצית מכלל תלמידי כיתות י'
התנדבו במסגרת תכנית מחויבות אישית של משרד החינוך.
המתנדבים בתכנית מנו00.1%
מכלל תלמידי כיתות י 'היהודים ו-
9.1%
בלבד מתלמידי כיתות י 'הערבים .(
לוח6.22
)
108
.
תלמידי כיתות י 'שהתנדבו במסגרת תכנ ית מחויבות אישית של משרד החינוך התנדבו
בתחומים הבאים:
19.3%
בהדרכת נוער ,
11.3%
בחונכות ילדים,
8.5%
במד"א,
9.0%
במעונות/גני ילדים ,
4.1%
בתחום הרווחה ,
0.8%
עם קשישים ,
3.1%
במכבי אש ,
2.2%
בבתי חולים ,
2.5%
במשמר ה
אזרחי
והשאר(
34.9%
)בתחומים אחרים. (
לוח6.22
)
107
. כשני שלישים מן התלמידים בכיתות ה'-ו 'ומחצית ויותר מן התלמידים בכיתות ז'-ט 'ו-י'-יא '
דיווחו כי בית ספרם משקיע מאמצים לעידוד תלמידים למעורבות חברתית ואזרחית .
אחוז
זה גדול בבתי ספר דוברי ערבית יותר מאשר בבתי ספר ד
וברי העברית( .
לוח6.21
)
145
.
93.5%
מהתלמידים דיווחו שבית הספר מעודד אותם
לגלות מנהיגות ,
42.5%
דיווחו שבית
הספר מעודד אותם למעורבות חברתית והתנדבותית וכמחצית דיווחו כי בית הספר מעודד
לקחת חלק פעיל בחיים האזרחיים ,להיות חברים בתנועות נוער. (
לוח6.21
)
141
.
ב-
1024
היו02,442
ספורטאים פעילים בגיל6-29
.
83.9%
מכלל הספורטאים בגילים אלה
הם בנים ,
לעומת14.3%
בנות .(
לוח6.23
.)
142
.
הענפים השכיחים ביותר הם כדורגל(
12,911
)
,
כדורסל(
23,690
)
,
כדורעף(
3,000
)
,
כדוריד
(
2,096
)
התעמלות אומנותית(
2,131
)
( .
לוח6.23
.)
143
.
בין השנים1770
ל-
2514
עלה אחוז הילדים ובני הנוער שנסעו לחו"ל מ-
13.0%
ל-
14.5%
.
חלקם בכלל הילדים בגיל5-17
היה28.1%
.(
לוח6.24
)
144
.
בשנת1024
ביקרו
1,382,025
ילדים עד גיל19
בגנים הלאומיים ובשמורות הטבע ,
6,.,%
מהם במסגרות קבוצתיות
והשאר32.1%
כבודדים( .
לוח6.20
)
16
140
.
בשנת
2514
,
99,007
בנ
י נוער הוציאו רישיון נהיגה .
,7.6%
מהם על רכב ו-
20.4%
על
אופנוע .(
לוח6.26
)
144
.
מרביתם
של בני הנוער
שהוציאו רישיון ב-
2514
(
43.4%
)
היו
בנים. (
לוח6.26
)
149
.
ליותר ממחצית מבני הנוער שטרם מלאו להם18
יש רשיון נהיגה ברכב( .
תרשים6ט')
148
. ב-
2514
היו71,434
הגבלות נהיגה ל
בני
נוער עד גיל18
בעלי רשיון נהיגה.
כחמישית מהנוהגים
בגיל זה היו חייבים להרכיב משקפיים בעת נהיגה או להיעזר בעדשות מגע .(
לוח6.29
)
===============
=========
===================================
ילדים עם
מוגבלויות (
פרק7
)
147
.
בישראל כ-
305,405
ילדים
הסובלים ממחלות כר
וניות או נכויות ו
מהו
ו ים12.8%
מהילדים
בישראל .
44%
מהם (כ-
232,809
)
הם בעלי נכויות או חולים במחלות כרוניות
המשפיע
ות
על
תפקודם היומיומי (סבלו מנכות או מחלה שנמשכה עד שנה לפחות.) (
תרשימים9א'-9ג')
195
.
בשנת1024
מחצית ויותר מתוך131,,09
הילדים עם מוגבלות
חמורה בישר אל היו בעלי
ליקוי למידה או לקות התנהגותית. (
תרשים9ג')
191
.
בתש
ע"ד למדו בישראל
180,784
תלמידים עם צרכים מיוחדים(
תלמידים בחינוך מיוחד
ותלמידי שילוב).
08.5%
מהם היו זכאים לסל שילוב(
הכוונה לשילוב של ילד עם צרכים
מיוחדים בחינוך הרגיל)
,
25.7%
למדו
בכיתות מיוחדות ב חינוך הרגיל
ו-
21.1%
למד
ו
בבתי
ספר ובגנים מיוחדים .(
תרשים9ד')
192
.
מתוך98,104
תלמידים בחינוך המיוחד
47.9%
למדו
בבתי ספר ובגנים מיוחדים ,
05.3%
למדו
בכיתות מיוחדות בחינוך הרגיל .(
לוח9.2
)
193
.
הלקות השכיחה ביותר של תלמידי החינוך המיוחד היא לקות למידה(רב בעייתי .)מס פרם
בולט מאוד בכיתות המיוחדות של החינוך הרגיל. (
לוח9.2
)
194
.
מרבית הילדים ש שובצו בחינוך המיוחד(לא כולל שילוב )בשנת הלימודים תשע"ד
היו בעלי
לקויות למידה(
41.4%
).
הסיבה השכיחה לאחר מכן היא
מוגבלות שכלית (
13.1%
)
והפרעות
התנהגותיות/
רגשיות קשות(
11.7%
). (
לוח9.2
)
190
.
בשנת הלימודים
תשע"ד למדו בכיתות מיוחדות בחינוך הרגיל
24,898
ילדים עם לקות
למידה ,
4,424
ילדים עם הפרעות התנהגותיות/רגשיות קשות ,
2,093
ילדים עם אוטיזם ,
2,179
ילדים עם משכל גבולי(רב בעייתי)
,
747
ילדים עם חירשות/כבדות שמיעה,
739
ילדים עם
עיכוב התפתחותי ,
037
י
לדים עם מוגבלות שכלית ,
444
ילדים עם עיכוב שפתי ,
113
ילדים עם
שיתוק מוחין/נכות פיזית קשה ,
04
ילדים עם הפרעות נפשיות קשות. (
לוח9.2
)
194
.
22.2%
מכלל התלמידים בחינוך המיוחד(לא כולל שילוב )
היו מהמגזר
הלא יהודי .
שיעור
זה נמוך מעט משיעורם בכלל אוכלוסיית התלמידים(
14.0%
.)
(
לוח9.1
1
לוח0.2
)
199
.
10.4%
מכלל התלמידים בחינוך המיוחד(לא כולל שילוב )למדו בגני ילדים ,
02.0%
בחינוך
ה
יסודי ,
20.4%
בח
טיבת ביניים ,ו-
23.2%
בחטיבה עליונה. (
לוח9.3
)
198
.
159,835
תלמידים
מ גיל הגן
ועד החטיבה העליונה היו זכאים בשנת הלימודים תשע"ד
לסל שילוב בחינ
וך הרגיל ,ה אל היוו
0.2%
מכלל התלמידים
בשלבי חינוך אלה, ו-
08.5%
מכלל התלמידים בחינוך מיוחד. (
תרשים9ו '
1
לוח0.2
)
17
197
.
סוג הלקות המרכזי שבגינו תלמידים היו זכאים לש
ילו
ב היה:
לקות למידה42.4%
,
עיכוב
התפתחותי
12.7%
,
עיכוב שפתי9.9%
,
הפרעות התנהגותיות או רגשיות9.5%
,
חרשות/
כבדות שמיעה2.1%
,אוטיזם/
P.D.D
1.1%
.
סוגי לקות
ה שכיחים פחות של ילדי
שילוב
היו משכל גבולי(
1.9%
)
,
שיתוק מוחין או נכות פיזית קשה(
5.8%
),
הפרעות נפשיות
(
5.8%
)
,
עיוורון או לקות ראיה(
5.9%
),
D
(
H
/)
AD
(
5.7%
)
,מחלה/
תסמונת נדירה(
5.4%
)
,
מוגבלות שכלית כלשהי(
5.1%
). (
לוח9.4
)
185
.
אחוז התלמידים עם משכל גבולי במגזר הלא יהודי גדול מזה של תלמידים במגזר היהודי
(
,4.1%
לעומת20.,%
בהתאמה( .)
לוח9.0
)
181
.
בשנת הלימודים תש
ע"ד נידון עניינם של
34,034
תלמידים בועדות השמה של משרד
החינוך .
לגבי17,503
ילדים הוחלט על השמה בחינוך הרגי
ל - לרוב בכיתות מיוחדות ,
ולגבי
304
,
10
ילדים נוספים הוחלט על השמה בחינוך המיוחד. (
לוח9.9
)
182
.
בשנת הלימודים תשע"ד
1.9%
מכלל התלמידים עברו ועדת השמה .(
לוח9.9
)
183
.
סוג הלקות השכיח ביותר של ילדים בשילובם בחינוך הרגיל היה
לקות למידה/
AD(H)D
(
42.8%
)י וח
רשות /כבדו ת שמיעה(
05.0%
.)זאת ,
לעומת הלקויות של פיגור שכלי ועיכוב
התפתחותי השכיחות בהשמה בחינוך המיוחד(
75.4%
ו-
71.0%
בהתאמה .)
(
לוח9.,
)
184
.
יותר ממחצית הפניות לוועדת השמה של ילדים שבעניינם התקבלה החלטה היו של
מנהל/ת בית הספר (
02.7%
)
,
23.0%
היו של ההורים,
20.,%
היו של
הגננת,
6.3%
היו של
ועדת השמה ,
0.9%
היו של פסיכולוג ,
4.0%
היו של מורה יועצת ,
2.,%
היו של מכון
להתפתחות הילד ,
2.1%
היו של עובד סוציאלי ועוד2.0%
היו של ועדת השילוב המוסדית ,
0.1%
היו של קב"
ס ועוד0.2%
היו של ועדת ערר ,
0.2%
היו של נציג ארגון ציבורי ועוד0.2%
ש
ל אפוטרופוס ו-
2.,%
היו של גורם אחר. (
לוח9.7
)
180
.
בשנת
1024
,
42,227
ילדים בעלי מוגבלות חמורה קיבלו קצבת ילד נכה (
18.1%
בלבד מכלל
בעלי המוגבלות החמורה.)
(
תרשימים9ז'-9ח')
184
.
מאז1770
ועד ל-
2514
גדל בכמעט פי
שלושה
שיעורם לאלף של ילדים המקבלים קצבת
ילד נכה ,מ-
0.3
ל כל אלף ילדים בשנת1770
,ל-
10.4
לכל אלף ילדים ב-
2514
.עם זאת ,
למרות הגידו
ל במספרם ,
רק18.1
מבין232,809
הילדים בעלי המוגבלות החמורה בישראל
מקבלים קצבת ילד נכה. (
תרשימים9ז'-9ח')
189
.
אחוז הבנים המקבלים קצבת ילד נכה גדול מאחוז הבנות .כך בכל קבוצות הגיל. (
לוח9.20
)
188
.
עילת הזכאות של
כ-
35.5%
מהילדים שקיבלו קצבת ילד נכה ב-
2514
היא ספקטרום
האוטיזם .
21.2%
נוספים מקבלים את הגמלה בגין צורך בנוכחות מתמדת ,
11.4%
בגין תלות
לחלוטין בזולת ו-
7.8%
בגין ליקוי שמיעה. (
לוח9.22
)
187
.
מאז1770
גדל כמעט פי שלושה שיעורם לאלף של המקבלים קצ בת ילד נכה ברבים מן
היישובים .(
לוח9.21
ותרשים9ט'
:)
יישובים
יהודים
בהם שיעורם לאלף של
מקבלי קצבת ילד נכה
מכלל ילדי היישוב גבוה
יחסית לשיעור הארצי(
20.6
לאלף ילדי היישוב) םה:
עומר(
29.4
)
,
טבריה(
24.4
)
,
קצרין
(
23.8
)
,
אשקלון(
23.9
)
,
באר שבע(
23.4
)
,טי רת כרמל(
23.0
.)
יישובים
ערבים
בהם שיעורם לאלף של
מקבלי קצבת ילד נכה
מכלל ילדי היישוב גבוה יחסית
לשיעור הארצי(
20.6
לאלף ילדי היישוב) םה:
חורפיש(
24.9
)
,דיר אל-
אסד(
23.7
)
,
בענה
18
(
23.2
)
,
אבו סנאן(
22.1
)
,
עילוט(
21.8
)
,
נחף(
25.9
)
,
משהד(
25.2
)
,
לקייה(
25.2
)
,
תל שבע
(
25.2
),ג'סר א-
זרקא(
17.8
)
,
כאבול(
17.5
.)
175
.
ב-
1024
רק20.2%
מכלל הילדים המקבלים קצבת ילד נכה היו זכאים גם לקצבת ניידות.
(
תרשים9י')
171
.
בשנים2555-2550
חל גידול בשיעור
המומים המולדים המתגלים בלידה
לאלף לידות חי
מ-
4.8
1 ל-
4.
18
. ב-
2
251
שיעור זה ירד ל-
.4
12
לאלף לידות חי.
בשנת2
251
נולדו
144
,2
ילדים עם מומים מולדים .המומים השכיחים ביותר ה
יו בעיות במערכת הלב ו
ב
כלי הדם
(
761
ילדים )
ולאחריהם
במערכת אברי המין והשתן (
031ילדים)
ובעיות במערכת השרירים
והשלד(
3,4
.) (
לוח9.23
)
172
.
ב-
2514
חיו
בישראל
1,289
ילדים
עי
וורים או לקויי ראיה ,קרוב ל
שליש
מכלל הילדים
הללו סובלים מעיוורון מוחלט.
בכל גיל מספר הבנים העיוורים או הסובלים מליקויי ראייה
גדול ממספר הבנות( .
לוח9.20
)
173
.
ב-
1024
1.7
לאלף מבני ה-
0-27
בישראל היו רשומים במשרד הרווחה כבעלי מוגבלות
שכלית התפתחותית(פיגור שכלי .)
(
לוח9.26
)
174
.
רוב הילדים (
,6.4%
)
עם מוגבלות שכלית התפתחותית הרשומים במשרד הרווחה
התגוררו
בביתם. (
לוח9.29
)
170
.
בשנת2514
יש עור הנולדים עם
תסמונת דאון
היה5.9
לאלף לידות חי .
5.9
לאלף לידות חי
בקרב היהודים ו-
5.7
לאלף לידות חי בקרב
ה
ערבים. (
לוח9.2,
)
174
.
בשנת2514
הו
גשו
2,037
בקשות ל מכשירי שיקום
וניידות
לילדים ללשכות הבריאות של
משרד הבריאות(י עלי ה של17.1%
מ-
1023
.)בעיקר הוגשו בקשות לכ
י
סא גלגלים
ואביזרי
הליכה( .
לוח9.27
)
179
.
בשנת1024
שני שלישים מהמגישים בקשה ללשכות הבריאות של משרד הבריאות למכשירי
שיקום ,ביקשו מכשירי שמיע
ה. (
תרשים9יא')
178
.
מספר הילדים בגיל5-19
שהיו זכאים ב-
2514
למכשיר הליכה/
נעליים רפואיות היה קטן
יותר מאשר בשנת2515
.
רובם היו בטווח הגילים0-14
. (
לוח9.10
)
==============
=============================================
ילדים ובריאות(
פרק8
)
177
.
בין השנים1780-1787
ל-
2515-2514
עלתה תוחלת החיים בלידה של
בנים יהודים מ-
94.1
שנים ל-
85.8
שנים ,
ושל
בנות יהודיות מ-
99.8
ל-
84.1
שנים .
תוחלת החיים עלתה גם בקרב
הלא יהודים בקרב הבנים מ-
91.7
ל-
99.0
שנים
ובקרב הבנות מ-
90.0
ל-
,2.0
שנים. (
תרשים,א')
255
. למרות העלייה בתוחלת החיים ב
קרב הלא יהודים ,
עדיין נותר בעינו הפער בתוחלת החיים
לטובת היהודים ,ובין המינים לטובת הבנות .(
תרשים,א')
251
.
בשנים1020-1024
הסתמנה במגזר היהודי מגמת ירידה ב אחוז היילודים שמשקלם עד2.0
ק"ג. (
לוח,.2
)
252
.
בשנת2513
נולדו
1,492
יילודים במשקל לידה נמוך מאוד(
1.0
ק"
ג
ופחות .)
הללו מהווים
5.7
מכלל לידות החי בישראל.
,3.3%
מבין
2,491
היילודים במשקל נמוך ,שרדו. (
לוח,.1
)
19
253
. בשנת תשע"ה אחוז תלמידי כיתות א 'ו-ב '
שנבדקו וחוסנו
בידי שירותי הבריאות לתלמיד,
היה גדול יותר מאשר בשנת תשע"א .ביניהם:
79.3%
מבין207,649
תלמידי כיתה א 'בתש
ע"ה
נבדקו
בדיקת שמיעה ,
לעומת04.0%
מהתלמידים בתשע"א .
7,.3%
תלמידים בב
תי ספר בכיתות א' ו-
76.6%
בכיתות ח' נבדקו בדיקות ראייה
זאת לעומת
90.0%
בכיתות א 'ו-
60.0%
בכיתות ח 'בתשע"א. (
לוח,.6
)
254
. בשנת תשע"ה נבדקו וחוסנו תלמידות כיתה ח 'כנגד נגיף
הפפילומה האנושי(
HPV
:)
64.0%
מנה2
,
63.3%
מנה1 ו-
07.,%
מנה3
.(
לוח,.9
)
250
. בין תשע"א לתשע"ה גדל באופן ניכר אחוז התלמידים בכיתות א 'ו-ז '
שנבדקו בדיקות גדילה
(
67.4%
לעומת76.2%
בהתאמה( )
לוח,.,
)
254
. מאז תשע"א אחוז התלמידים שסבלו מ
משקל עודף ומהשמנה נשאר יציב בכ
יתות א 'ו-ז '
(כ-
10.0%
וכ-
30.0%
בהתאמה .)
אחוז התלמידים שמשקלם
עודף
נוטה לגדול מכיתה א 'עד ז' .כך בכל המגזרים:
כיתה סך הכל
מגזר
יהודים חרדים ערבים
בדווים
ב
דרום ממלכתי ממלכתי דתי
א'
25.9
17.3
12.2
24.0
11.,
21.0
ז'
35.8
30.2
17.2
14.1
1,.4
16.6
(
לוח,.7
)
259
. אחוז הילדים הבדווים בדרום בכיתות א 'ו-ז '
במשקל עודף ובהשמנה קטן מהאחוז המקביל
במגזרים הממלכתי ,הממלכתי דתי ,החרדי והערבי ,ואילו אחוז הילדים החרדים בכיתה ז '
במשקל עודף ובהשמנה קטן מהאחוז המקביל במגזרים האחרים. (
לוח,.7
)
258
.
1.7%
מת
למידי כיתות א 'ו-
3.0%
מתלמידי כיתות ז 'סובלים מתת משקל .
תופעת תת
משקל שכיחה בכל המגזרים בכיתה ז 'יותר מאשר בכיתה א'
.
היא בולטת בעיקר בקרב
תלמידי המ
גזרים החרדי והבדווי (
לוח,.20
):
כיתה סך הכל
מגזר
יהודים חרדים ערבים
בדווים
ב
דרום ממלכתי ממלכתי דתי
א'
1.7
4.2
1.4
1.0
1.6
1.9
ז'
3.0
3.9
4.2
4.4
1.2
4.7
257
. ל-
1.4%
מתלמידי כיתות א' לו-
3.9%
מתלמידי כיתות
ז 'גובה נמוך
מדי(
מתחת לאחוזון3%
המתאים לגיל.)
באוכלוסיות ה
חרדי
ת והבדווית בדרום אחוז התלמידים הנמוכים בכיתות א '
גדול מהממוצע
הארצי .
כך גם בקרב
תלמידי כיתות ז 'החרדים ,בבתי הספר הממלכתיים-
דתיים
ובאוכלוסיית הבדווים בדרום:
כיתה סך הכל
מגזר
יהודים חרדים ערבים
בדווים
ב
דרום ממלכתי ממלכתי דתי
א'
2.4
1.6
1.4
4.7
2.4
3.2
ז'
3.9
1.0
0.2
9.2
1.4
0.9
(
לוח,.22
)
21
215
.
מאז1783
גדל ביותר
מפי שניי
ם
אחוז הבנים והבנות שמשקלם בעת הגיוס81
ק"ג ויותר.
זאת, למרות שכמעט ולא חל שינוי בגובהם.
בקרב
הבנים
במשקל,2
+ק"ג חל גידול מ-
7.4%
מכלל המתגייסים בשנת2770
ל-
29.4%
ב-
1024
.
בקרב
הבנות
במשקל,2
+ק"
ג חל גידול
מ-
1.6%
בשנת2770
ל-
4.7%
בשנת1024
מכלל המת
גייסות .(
לוחות,.21-,.23
)
211
.
בשנים
2558-2512
חלו1,032
ילדים בגיל5-14
במחלת הסרטן.
מספרם ושיעורם של הבנים
החולים בסרטן גדולים מאלה של הבנות הלוקות בו. (
לוח,.20
)
212
. לפי דיווחי קופות החולים
2,947,700
ילדים בגיל5-19
היו מבוטחים
ב-
2510
בקופות
החולים ,
מהם
00.2%
בקופת חולים כללית ,
14.4%
בקופת חולים מכבי ,
26.2%
בקופת
חולים מאוחדת ו-
7.0%
בקופת חולים לאומית.
יותר ממחצית הילדים המבוטחים בקופות
החולים הם בגיל0-14
. (
לוח,.26
)
213
.
במרוצת שנת4
251
הגיעו לחדרי מיון072,249
ילדים! (
גידול
ב-
%
11.4
מאז2770
.)
למעלה
מ-
10.4%
מה
ילדים שפנו לחדרי מיון בבתי החולים ב-
1024
, אושפזו (חמישית מהילדים.)
(
לוח,.29
)
214
.
בתי החולים הבולטים
במספר ה ילדים
שפנו ב-
2514
לחדרי המיון שלהם הם
שניידר בפתח
תקווה (
04,499
פניות )ו סורוקה בבאר שבע(
04,571
פניות). (
לוח,.29
)
210
. בהשוואה לאחוז האשפוזים בממוצע ה ארצי מכלל הפניות של ילדים לחדרי מיון(
25.4%
)
בלט האחוז הגבוה של אשפוזים בבתי-חולים :הדסה עין-
כרם(ירושלים )
33.0%
,
בני ציון
(חיפה )
28.7%
,
כרמל(חיפה )
24.7%
,
מעייני הישועה(בני ברק )
20.7%
. (
לוח,.29
)
214
.
בשנת1024
פנו15,030
ילדים באילת
לחדר המיון בבית החולים
יוספטל ,
זאת כאשר מספר
ילדי העיר עומד על
12,855
.
(
לוח,.29
1
לוח2.0
)
219
. ב-
1024
סיבת הפני
י
ה השכיחה ביותר לחדרי המיון הי
י תה מחלה(
44.9%
)
היתר
פנו
עקב
היפגעות(טראומה) (
30.3%
). (
תרשים,ב')
218
. שעות הפני
י
ה השכיחות לחדרי המיון הן שעות
אחר
הצהרים ו
הערב המאוחרות
(
12:55-23:07
.) (
לוח,.2,
)
217
.
יישובים הבולטים בשיעורם לאלף של פניות ילדים לחדרי המיון בשנים2512-2514
בהשוואה לממוצע הארצי(
224.7
לאלף )הם :
אילת(
457.4
)
,
נצרת(
408.8
)
,
משהד(
414.4
)
,
יפיע(
452.3
)
,
עילוט(
455.8
)
,
שוהם(
384.2
)
,
עכו(
383.9
)
,
נצרת עילית(
394.4
)
,
אשקלון
(
393.3
)
,
אור עקיבא(
347.8
)
,
עין מאהל(
347.4
)
,
ריינה(
343.8
)
,
טירת כרמל(
347.0
)
,
שדרות
(
343.1
)
,
שבלי אום אל גנם(
342.1
.)
(
לוח,.27
)
225
.
בשנת1024
מספר ימי האשפוז הממוצע של ילדים בבתי חולים כלליים עמד על3.7
( .
לוח,.12
)
221
.
בשנת2510
היו183
פניות למיו
ן ילדים בגין תגובה אלרגית/אנפילקטית( .
לוח,.11
)
222
.
בשנים2512-2510
רוב הפניות למיון ילדים בגין תגובה אלרגית/
אנפילקטית היו בגיל5-12
.
בולט מספר הפניות בגיל עד שנה. (
לוח,.11
)
223
.
בשנת2514
אושפזו1,410
ילדים במיון ילדים בגין תגובה אלרגית/אנפילקטית( .
לוח,.13
)
224
. בשני ם2512-2514
מחצית ויותר מהילדים שאושפזו בגין תגובה אלרגית/
אנפילקטית היו
ילדים עד גיל שנתיים ,
וכרבע נוסף ילדים בגיל3-7
. (
לוח,.13
)
21
220
. בשנת הלימודים תשע"
ה אושרו2,191
בקשות(
מתוך2,434
בקשות )
לסייעות רפואיות
לתלמידים בחינוך הרגיל .היה זה המשך ל
מגמת העלייה בבקש
ות לסייעות רפואיות
מאז
תשע"
א(
011
בקשות אושרו בתשע"
א לעומת2,191
בקשות שאושרו בתשע"ה)
.
בעוד שרוב
גדול של הבקשות שאושרו בשנת תשע"
א היו לטיפולים פולשניים(
85.58%
)
,בשנת תשע"
ה
45.5%
מ
הבקשות שאושרו היו להשגחה מונעת. (
לוח,.14
)
224
.
84.1%
מה
בקשות שאושרו לסייעות לצו רך השגחה מונעת הוקצו בשל רגישות(אלרגיות )
למוצרי מזון. (
תרשים,ג')
229
.
בחמש עשרה השנים1777-2514
מספר התיקים של ילדים שעניינם נדון בוועדות
פסיכיאטריו ת מחוזיות לילדים ונוער הלך וגדל(מ-
344
ב-
1778
ל-
733
ב-
2514
.)
(
תרשים,ד')
228
. בסוף דצמבר
1024
פנו
0,172
ילדים ובני
נוער
ל
מרפאות ממשלתיות לבריאות הנפש .
עד גיל
0 פנו
9.6%
ילדים ,
בגיל6-21
פנו
49.1%
ילדים ובגיל23-29
פנו
37.3%
ילדים .(
לוח,.10
)
227
. בסוף דצמבר
1024
טופלו*
7,414
ילדים ובני נוער
ל
מרפאות ממשלתיות לבריאות הנפש .
עד
גיל0
טופלו6.2%
ילדים ,
בגיל6-21
טופלו
03.7%
ילדים ובגיל23-29
טופלו
40.0%
ילדים .
(*כולל מטופלים שהטיפול בהם החל ב-
1024
,
וכאלה שהטיפול בהם החל בשנים קודמות
ונמשך גם ב-
1024
.)
(
לוח,.16
ותרשים,ה')
235
.
1,107
ילדים עד גיל19
התקבלו במהלך2514
ל אשפוז פסיכיאטרי(
כולל אשפוז יום ואשפוז
מלא). זהו גידול בכ-
270%
מאז שנת2773
(
אז התקבלו404
ילדים). (
לוח,.19
)
231
. ב-
2514
מספר הקבלות של בנים לאשפוז פסיכיאטרי היה גדול משל הבנות (
00.9%
ו-
44.3%
בהתאמה) .
יותר
מ-
82%
מ הקבלות לאשפוז היו של בני נוער בגיל12-19
. (
לוחות,.19-,.1,
)
232
.
27.4%
מהילדים ובני הנוער שהתקבלו לאשפוז פסיכיאטר י אובחנו כסובלים מהפרעות בגיל
הילדות .
24.0%
אושפזו בגין הפרעות אפקטיביות ,
23.6%
בגלל הפרעות נאורוטיות ,
20.2%
בגלל הפרעות פסיכוטיות חריפות ,ו-
7.2%
בגלל סכיזופרניה. (
לוח,.1,
)
233
.
אחוז הקבלות הכפויות לאשפוז פסיכיאטרי של ילדים ונוער גדל פי שניים במהלך14
השנים
הא חרונות(
1779-2514
)
,
ובמקביל עמד בסימן ירידה אחוז הקבלות לאשפוז
בהסכמה. (
לוח,.17
)
234
.
בשנת2514
47.4%
מהקבלות של ילדים ונוער לאשפוז פסיכיאטרי היו קבלות בהסכמה ,
35.4%
היו קבלות בכפייה .(
לוח,.17
)
230
. ב-
2514
יותר ממחצית הקבלות לאשפוז פסיכיאטרי היו של ילדים בני10
ו
מעלה. (
תרשים,ו')
234
.
אחוז הבנים שאושפזו בכפייה היה גדול מאחוז הבנות(
04.4%
לעומת43.4%
בהתאמה.)
(
תרשים,ז')
239
.
בשנת2514
45.8%
מהקבלות של ילדים ונוער לאשפוז פסיכיאטרי היו קבלות חוזרות.
(
תרשים,ח')
238
. משך האשפוז הפסיכיאטרי השכיח ב-
2514
היה31-185
יום. אשפוזים קצרים
יותר היו
שכיחים בהרבה יותר מהאשפוזים הממושכים יותר .
אחוז הבנים שאושפזו2,2-360
יום היה
גדול מאחוז הבנות. (
תרשים,ט')
22
237
. מאז שנות ה-
95
ועד ל-
2514
נצפתה מגמ ת ירידה בשיעורי תמותת התינוקות בני
כל הדתות.
עם זאת ,שיעור תמותת התינוקות עדיין גבוה באוכלוסייה המוסלמית
יותר מאשר בשאר
האוכלוסיות.
שיעור תמותת תינוקות ל-
1,555
לידות חי מגזר
2514
2515
2550
2551
1775
3.2
3.9
4.3
0.2
7.1
כלל האוכלוסייה
1.1
1.9
3.2
4.2
9.7
יהודי
ם
6.1
9.4
,.2
,.1
20.9
מוסלמי
ם
(
לוח,.30
)
245
.
מאז2550
ממשיך שיעור התמותה באוכלוסיה
הערבית בדרום ובנפת באר שבע להיות גדול
יותר מבשאר אזורי הארץ. עם זאת ,ישנה מגמת ירידה בשיעור זה עם שנים( .
לוח,.32
)
241
. סיבות סב-לידתיות (פרק הזמן הסמוך לפני הלידה ,ומיד לאחריה) הם
הגורם השכיח ביותר
לתמותת תינוקות בישראל
מאז1775
. עם זאת ,
שיעור התמותה מגורם
זה נמצא במגמת ירידה.
בקרב הערבים גורם המוות השכיח כמעט באותה מידה הוא מומים מולדים. (
לוח,.31
)
242
. ב-
1024
שיעור תמותת התינוקות הבדווים בנגב היה12.5
ל אלף
לידות חי,
לעומת6.6
באוכלוסייה המוסלמית בישראל ו-
3.3
בכלל אוכלוסיית ישראל .
שיעור זה נמצא במגמת
ירידה מאז
תחילת העשור הקודם .עם זאת ,
הוא היה ועדיין השיעור הגבוה ביותר ביחס
לשאר קבוצות האוכלוסייה .(
תרשים,י')
243
.
היישובים שבהם בולט שיעור תמותת התינוקות לאלף לידות חי היו בעיקר יישובים ערביים
ומעורבים :
רהט(
20.7
)
,
כפר קאסם(
7.6
)
,
נתיבות(
6.4
)
,אום אל-
פחם(
6.0
)
,שפרעם (
0.2
.)
(
לוח,.33
)
244
.
שיעור הילדים הנפטרים עד גיל שנה גדול באוכלוסייה הערבית יותר מאשר באוכלוסייה
היהודית. שכיחות התמותה הגבוהה ביותר בשתי האוכלוסיות היה ב-
1024
בגיל
לידה
עד
שנה( .
לוח,.34
)
==========================================
===
==============
ילדים ותא ונות(
פרק9
)
240
. ב-
2514
פנו לחדר מיון
250,730
ילדים עקב תאונות ופציעות (סיבות חיצוניות )זאת ,
לעומת
175,779
בשנת2515
. (
תרשים7ב')
244
. ב-
1024
מתוך
072,249
פניות ילדים לחדרי מיון כשליש היה עקב תאונות ופציעות מכל סוג
שהוא(סיבות חיצוניות( )
34.8%
.)
(
תרשים7א')
249
. ב-
2514
מבין סך כל הפניות (
250,730
)
של ילדים לחדר מיון בעקבות סיבות חיצוניות
(תאונות ופציעות :)
47.8%
(
152,405
)
פנו עקב
נפילה,חבלה,חתך,
8.1%
(
14,913
)
פנו עקב
תאונות דרכים.
8.0%
(
19,499
) פנו עקב תאונות בבית הספר ובגני ילדים.
1.0%
(
3,153
)
פנו
עקב פגיעה מכוונת(כו
לל אלימות במשפחה ותקיפות מסוגים שונים).
2.9%
(
0,013
)
פנו
עקב פגיעת בעלי חיים. (
לוח7.2
)
248
. ב-
2514
מספר הפניות של ילדים לחדר מיון עקב
פגיעות לא מכוונות (תאונות בית וחצר )
היה
גבוה פי45
מזה של פניות עקב
פגיעות מכוונות (
214,1,4
ו-
3,203
בהתאמה.) (
לוח7.2
)
23
247
. ב-
2514
מתוך124,284
הפניות של ילדים עקב תאונות בית וחצר(פגיעות לא מכוונות )
לחדר
מיון :
82.4%
היו על רקע
נפילה ,
4.8%
היו עקב חדירת גוף זר ,
1.4%
היו עקב כוויה ו-
5.8%
עקב הרעלה. (
לוח7.2
)
205
. ב-
2514
מספר הפניות הגדול
ביותר לחדרי מיון נרשם בחודש
ים אוקטובר (
17,959
פניות
שהיוו7.4%
מכלל הפניות )
ומאי(
17,021
פניות שהיוו7.4%
מכלל הפניות .)
(
לוח7.1
)
201
.
בשלוש השנים1021-1024
שיעורן הארצי של פניות ילדים לחדר מיון עקב סיבה חיצונית היה
9,.7
לאלף .
שיעורן הארצי לאלף של הפניות עקב פגיעה מכוונת היה2.2
. (
לוח7.3
)
יישו בים שבהם שיעור הפניות לאלף מכלל הילדים ביישוב היה גבוה פי1.0
ויותר מהשיעור
הארצי(
98.7
לאלף:)
נצרת(
207.7
לאלף) ,
עילוט(
203.9
לאלף) ,
אשקלון(
24,.0
לאלף) ,
טובא
זנגרייה(
24,.1
לאלף)
,
יפיע(
240.1
לאלף)
,
אור עקיבא(
230.0
לאלף)
,
צפת(
230.4
לאלף),
משהד(
233.3
לא
לף)
,
שבלי אום אל גנם(
231.1
לאלף) ,ג'לג'
וליה(
230.7
לאלף) ,
חצור
הגלילית(
21,.0
לאלף)
,
כפר קאסם(
21,.2
לאלף)
,
עילבון(
219.7
לאלף)
,
חורפיש(
219.1
לאלף)
,יאנוח-ג'
ת(
216.6
לאלף)
,
טורען(
216.2
לאלף)
,
עומר(
210.2
לאלף)
,
דבורייה(
211.0
לאלף) ,
אכסאל(
227.6
לאלף) ,
שדרות(
22,.7
לאלף.)
יישובים שבהם שיעור הפניות
עקב פגיעה מכוונת
היה הגבוה ביותר ביחס לשיעור הארצי
(
1.1
לאלף): ג'סר א-
זרקא(
9.1
לאלף) ,טובא-
זנגרייה(
3.7
לאלף) ,
אבו גוש(
3.2
לאלף.)
202
.
בשנת1024
מבין כלל
האשפוזים של ילדים עקב תאונות :
34.9%
היו עקב
נפי
לה ,
7.2%
היו
עקב תאונות דרכים,
4.2%
עקב הרעלה ,
9.1%
עקב מכה כהה ,
4.3%
עקב כוויה ,
3.0%
עקב
נשיכה/עקיצה ,
ו–
4.4%
עקב חתך/דקירה .(
תרשים7ד')
203
. ב-
1024
סוג התאונה הנפוצה ביותר שבגינה אושפזו ילדים בבית חולים הי
י תה
נפילה (
36.9%
).
בולט
כי מעל מחצית(
09.1%
)מהתי
נוקות עד גיל שנה אושפזו עקב נפילה. (
תרשים7ד '
ולוח7.4
)
204
.
73.7%
מהילדים שאושפזו בשנת2514
עקב תאונות ופציעות ,
היו ילדים שנפגעו שלא
בכוונה. (
לוח7.0
)
200
.
3.2%
מהילדים שאושפזו ב-
2514
עקב תאונות ופציעות ,אושפזו עקב פגיעה עצמית .(
לוח7.0
)
204
.
בשנים1000-1024
הגיל הש כיח של הילדים המאושפזים בכל שנה היה2-4
.
השהייה
הממוצעת הממושכת ביותר(יותר מ-0 ימים )הייתה של ילדים מתחת לגיל שנה .(
לוח7.6
)
209
.
שיעור מקרי המוות כתוצאה מפגיעה בלתי מכוונת היה בכל השנים גדול במגזר הערבי יותר
מאשר במגזר היהודי(פי שניים ויותר .)ב-
1024
הסיכון ש ל ילד ערבי להיהרג כתוצאה
מ היפגעות בלתי מכוונת היה גבוה פי3.2
מזה של ילד יהודי. (
לוח7.9
)
208
.
תמותת ילדים עקב פגיעה לא מכוונת הייתה בכל השנים שכיחה יותר ביישובים בעלי דירוג
חברתי-כלכלי נמוך או בינוני ,יותר מאשר ביישובים בעלי דירוג גבוה יותר.
תמותת ילדים
ערבים הייתה שכיחה יותר מזו של ילדים יהודים(
יש לציין שבאשכולות הגבוהים אין
יישובים ערבים.) (
תרשים7ה')
207
.
בשנים1771-2514
קטן בהתמדה שיעורם לאלף של הקטינים שנפגעו בתאונות דרכים ,
מ-
323.8
לאלף ב-
1771
ל-
101.2
לאלף ב-
2514
. (
לוח7.,
)
245
.
בשנה4
251
נחקרו על ידי משטרת יש ראל577
,4
תאונות דרכים עם נפגעים
בגיל19
-
5
.
מתו
כם
37
ילדים
הרוגים ,
302
ילדים
פצועים קשה ו-
3,907
ילדים
פצועים קל. (
תרשים7ו '
ולוח7.7
)
24
241
.
בשנת2514
נפגעו884
ילדים הולכי רגל בתאונות דרכים (כ-
12.6%
מכלל הילדים שנפגעו) ,
מתוכם נהרגו11
ילדים .(
תרשים7ו')
242
. ב-
2514
מספר הילדים שנפגעו בתאונות דרכי ם היה גדול בחודש אוגוסט יותר מברוב חודשי
השנה .
יותר ממחצית הנפגעים היו בגיל0-10
,רוב הנפגעים נפצעו קל. (
לוח7.7
)
243
.
בשנים2771-1024
ניכרת ירידה משמעותית במספר הנהגים עד גיל18
שהיו מעורבים
בתאונות דרכים .רובם הגדול של אלה היו ב
נים .ככל שחומרת התאונה גדולה יותר ,
כך
שכיחותה פוחתת .(
לוח7.20
)
244
.
אחוז
הנהגים
עד גיל18
שהיו מעורבים בתאונות דרכים ,אך לא עברו עבירה ,
מכלל הנהגים
בגילם קטן מאז1007
(מ-
44.6%
ל-
30.1%
.)
העבירות השכיחות ביותר היו אי ציות
לתמרורים ואי מתן זכות קדימה .עבירה על מ
הירות מופרזת עמדה בסימן ירידה. (
לוח7.22
)
240
.
בשנים2558-2514
נפגעו340
ילדים בגלל שהושארו לבד ברכב .(
לוח7.23
)
244
. אחוז הילדים שנפגעו בשל הישארותם לבד ברכב היה גדול בחודשים מאי ו
יולי-
ספטמבר
יותר מבשאר חודשי השנה. (
לוח7.24
)
249
.
בשנת2510
נהרגו במהלך חופשת הקיץ
14
י
לדים ובני נוער.
סיבת המוות השכיחה ביותר
היתה טביעה ,ובמקום השני תאונות דרכים .(
לוח7.20
ותרשים7ח')
248
.
לאחר גידול בשנים2773-1021
במספר הפניות של ילדים למכון הארצי למידע אודות הרעלות
עקב חשיפה ,או חשד לחשיפה לרעלים ,
מספרם מאז1021
הולך וקטן. (מ-
2,,039
ב-
1021
ל-
20,220
ב-
1024
.)
מספר הפניות של ילדים ובני נוער(
0-29
)
מהווה יותר ממחצית מסך
הפניות למרכז( .
תרשים7ט')
247
. רובן של פניות ילדים (
,2.0%
)
למרכז עקב הרעלה נגעו לילדים בגיל0-0
.
עוד21.2%
נגעו
לילדים בגיל6-21
,
והיתר לבני ה23-2,
.
בגיל23-2,
בנות פנו למכון ה ארצי למידע בהרעלות
בעקבות חשיפה לרעלים יותר מבנים .(
לוח7.26
)
295
. אופן החשיפה לרעל היה על פי רוב בליעה (
,3.3%
)
במיוחד בגיל0-0
.
אתר החשיפה ברוב
רובם של המקרים(
74.2%
) היה הבית. (
לוח7.29
)
291
.
בשנת2514
הופנו
470
בני נוער בגילאי13-18
למכון הארצי למידע רפואי בהרעל ות עקב חשד
לחשיפה לרעלים.
35.0%
מהם עקב נ
י
סיון התאבדות. (
לוח7.29
)
292
. ב שנת הלימודים
תשע"ד יא
רעו
24,147
תאונות במערכת החינוך (
לעומת22,442
ב-
2513
).
אחוז גדול ,יחסית ,של מה נפגעים היו תלמידי
כיתות ה'-ו'. (
תרשים7י')
293
. מחצית מהתאונות שהתרחשו במערכת החינוך קרו בזמ
ן ההפסקה ,שליש מהן בחצר. (
לוח7.2,
)
294
. כ-
45%
מהפגיעות שהתרחשו כתוצאה מתאונות
במערכת החינוך היו בגפיים. (
לוח7.27
)
====================================
=========
==============
ילדים וכלכלה(
פרק11
)
290
.
מספרם המעודכן של הילדים
החיים בעוני
בשנת4
102
היה(כולל מזרח י
רושלים )
240
,
847
.
294
.
בשנת1024
32.0%
מהילדים בישראל ,דהיינו כמעט כל ילד שלישי ,חיו מתחת לקו העוני.
בשלושת העשורים האחרונים גדל אחוז הילדים העניים פי4 (מ-
%
,.2
ב-
27,0
ל-
%
32.0
בשנת
1024
)(
תרשים20ג')
25
299
.
בעשור
האחרון
שיעור הילדים העניים נע בממוצע
סביב ה-
34.5%
. מאז
1778
ועד2514
חל
גידול רב של45.5%
ויותר
בשיעור הילדים מתחת לקו העוני. (
תרשים20ד')
298
.
בשנת1024
כחמישית(
21.4%
)
מן הילדים היהודים
וכשני שלישים (
63.0%
)
מהילדים הלא
יהודים חיו מתחת לקו העוני .(
לוח20.1
)
297
. ככל שמספר הילדים במשפחה גדול יותר ,כך גדלה תחולת העוני ש
ל המשפחות .
אחוז
ה משפחות
העניות בהן
ארבעה ילדים
או
יותר
לאחר תשלומי העברות ומיסים היה ב-
1024
01.9%
ובקרב משפחות עם0
ילדים ויותר60.9%
.(
לוח20.3
)
285
.
בשנת1024
רק4.5%
מכלל הילדים העניים נחלצו מהעוני תודות לתשלומי ההעברה ,
לעומת
15.0%
בשנת2555
.
מאז1000
בולטת מאוד השחיקה ביכולתם של תשלומי ההעברה
והמיסים לצמצם את ממדי העוני וזאת ,עקב קיצוץ בקצבאות .
(
תרשים20ג')
281
.
בשנת2514
י הי תה תחולת העוני במשפחות חד הוריות20.1%
.
קצבאות הביטוח הלאומי
הצליחו לצמצם את ממדי העוני במשפחות אלה ב-
14.8%
(
41.7%
לפני קבלת הקצבאות .)
הדבר בולט במשפחות חד הוריות יותר מבכל סוגי המשפחות האחרות .(
לוח20.3
)
282
. בולטים פערים גדולים בתחולת העוני בין המחוזות השונים .
במחוזות ירושלים והצפון
(
09.5%
ו-
41.4%
,בהתאמה )
תחולת העוני כמעט כפולה מזו שבמחוזות תל אביב והמרכז
(
18.3%
ו-
19.8%
בהתאמה .)
(
לוח20.1
)
283
. נמשך
הגידול בתחולת העוני בקרב משפחות עם ילדים ערבים(מ-
01.,%
בשנת1000
ל-
63.0%
ב-
1024
.)
(
לוח20.1
)
284
. ב-
2514
,
%
43.0
מהילדים
הערבים בישראל חיו בעוני .
זהו אחוז גבוה יותר מזה שהיה בשנת
2515
-
40.8%
.
אחוז זה גבוה כמעט פי שלוש מאחוז הילדים היהודיים(
12.6%
)
שחיו מתחת
ל
קו העוני. (
תרשים20ה')
280
.
בשנת1024
כמעט
רבע מילדי העולים היו מתחת לקו העוני .תחולת העוני בקרב ילדי עולים
בשנת1024
היתה
23.0%
.
יש לציין כי לפני תשלומי העברה ומיסים תחולת העוני היתה
32.0%
.
תחולת העוני בקרב ילדי עולים
היתה גבוהה ב-
1.7%
יותר מזו שבכלל אוכלוסיי ת
הילדים היהודים (
21.4%
). (
תרשים20ז')
284
. ב-
2514
כל שניים מתוך שלושה ילדים חרדים נמצא מתחת לקו העוני. (
תרשים20ח')
289
.
תחולת העוני בקרב ילדים בחברה החרדית גדולה פי שלושה ויותר מתחולת העוני בקרב
ילדים יהודים ובכלל.
בשנת1024
אף עלה שיעור זה(מ-
66.,%
ב-
1023
ל-
69.3%
ב-
1024
.)
(
תרשים20ח')
288
. ככל שדירוגו החברתי-
כלכלי של אשכול יישובים נמוך יותר(
כלומר הרמה החברתית
כלכלית נמוכה יותר )כך גדול יותר אחוז הילדים באוכלוסיית האשכול .(
תרשים20ב')
287
.
45.1%
מהילדים בישראל חיים באשכולות4-0
.
ביישובי האשכולות4-15
חיים32.0%
,
ובאשכולות1-3
רבע ויותר
מהילדים. (
תרשים20א')
275
.
מאז שנת2552
קטן בהתמדה מספר הילדים החיים בישראל במשפחות המקבלות גמלה
להבטחת הכנסה(מ-
242,919
ב-
2552
ל-
135,285
ב-
2514
)
וקטן חלקם בקרב כלל ילדי
ישראל ובקרב ילדי העולים .יש לציין ,כי תהליכים אלה התרחשו בד בבד עם עלייה מתמדת
בתחולת העוני ,
ומכאן שהירידה משקפת החמרה בקריטריונים לקבלת הגמלה ולא ירידה
אמיתית במספר הילדים העניים. ליותר ויותר ילדים עניים ,יש פחות ופחות סיוע. (
לוח20.4
)
26
271
.
4.8%
מהילדים בישראל חיים במשפחות המקבלות הבטחת הכנסה .
היישובים שבהם
יותר מ-
25%
מהילדים חיים במש פחות המקבלות הבטחת הכנסה הם בעיקר יישובים
בדואים בדרום :
לקייה(
3,.6%
) ,
תל שבע(
30.4%
),
כסייפה(
34.7
),
ערערה בנגב(
33.0%
) ,
שגב
שלום(
32.2%
) ,
חורה(
16.4%
.)(
לוח20.0
ותרשים20ט')
272
. יישובים יהודיים
שגם הם בולטים באחוז
הגבוה
יחסית של ילדים החיים במשפחות המקבלות
הבטחת הכנסה ביחס לשיעור הארצי(
4.8.5%
)הם:
עכו(
23.3%
) ,
צפת(
21.0%
) ,
נצרת עילית
(
20.0%
) ,
דימונה(
7.4%
) ,
טבריה(
7.3%
) ,
קריית מלאכי(
7.1%
.)
(
לוח20.0
ותרשים20ט')
273
.
יישובים יהודיים שבהם בולט האחוז
הנמוך
יחסית של ילדים החיים במשפחות המקבלות
הבטחת הכנסה הם: מו
דיעין מכבים-
רעות(
0.1%
) ,
הוד השרון(
0.1%
) ,
הרצליה(
0.3%
) ,
רמת
השרון(
0.3%
) ,
רעננה(
0.3%
) ,
קריית אונו(
0.4%
) ,
גבעתיים(
0.4%
) ,
עומר(
0.0%
) ,
גבעת זאב
(
0.0%
) ,
גבעת שמואל(
0.0%
) ,
כפר סבא(
0.0%
) ,
אריאל(
0.6%
) ,
זכרון יעקב(
0.6%
) ,
גני תקווה
(
0.9%
) ,
תל מונד(
0.9%
) ,
מודיעין עילית(
0.9%
.) (
לוח20.0
ותרשים20ט')
274
.
לאחר ירידה בשנים2555-2511
במספרם ובאחוזם של הילדים במשפחות שבהן לפחות אחד
ההורים מקבל דמי אבטלה ,
מאז שנת2512
מסתמנת מגמת עליה ,אם כי מתונה (
1.0
ב-
2512
,
1.8
ב-
2513-2514
)
.(
תרשים20י')
270
.
למרות הגידול
הרב במימדי העוני ,
מאז שנת2555
מסתמנת מגמת ירידה חדה במספר
הילדים החיים במשפחות שבהן לפחות אחד ההורים מקבלים דמי אבטלה מ-
119,158
בשנת2555
(
0.0%
מכלל הילדים בישראל )ל-
49,752
(
1.8%
מכלל הילדים בישראל.)
(
תרשים20י')
274
. ב-
2514
אחוז בני הנוער שעבדו היה הגבוה ביות ר מאז שנת2555
(
8.8%
לעומת9.2%
בהתאמה.)
(
תרשים20יא')
279
.
מספר בני הנוער היהודים העובדים הולך וגדל מאז1775
.
עם זאת אחוז בני הנוער הערבים
העובדים הולך וקטן .
אחוז הבנות העובדות עומד בסימן עלייה מאז2555
. (
לוח20.6
)
278
. מנתוני סקר שנערך על ידי הסתדרות הנוער העובד ו הלומד בשנת1024
כמחצית מבני הנוער
בגיל24-20
ו-
91.0%
מבני הנוער בגיל26-2,
השתתפו ב-
1024
בשוק העבודה .
אחוז הבנות
המשתתפות בשוק העבודה היה גבוה במקצת מזה של הבנים. (
לוח20.,
)
277
.
הגורם המניע את רוב רובם של בני הנוער לצאת לעבוד הוא הרצון או הצורך להרוויח או
לחס
וך כסף( .
תרשים20יג')
355
.
בייביסיטר הוא תחום העבודה
השכיח ביותר של בנות נוער. זבנות ,מוכרנות ,
משלוחים או
כוח אדם ,דיוור ,ניקיון ואבטחה הוא תחום העיסוק השכיח ביותר של בני נוער. (
תרשים
20יד')
351
.
בני נוער שעבדו במהלך שנת2514
עבדו לרוב עד ארבע שעות בשבוע(
08.5%
.)רב ע נוסף עבד
4-8
שעות .
היתר(כשליש )
עבדו8-25
שעות ויותר .(
תרשים20טו')
352
.
למרות שעל פי חוק אין להעסיק בני נוער ביום המנוחה השבועי(שבת אצל היהודים ,
שישי/שבת/ראשון אצל הלא יהודים בהתאם לנהוג בדתם)
,ב-
2514
קרוב למחצית מבני
הנוער עבדו במהלך יום המנוחה
שלהם. ממוצע העבודה בסופי שבוע בקרב מי שעבדו ,
עומד
על קרוב לאחת לשבועיים. (
תרשים20טז')
27
353
.
38.5%
מבני הנוער העובדים החרדים החסירו ימי לימוד בגלל עבודתם ,
אחוז זה גבוה יותר
מאשר במגזרים הערבי והכללי .כמו כן ,רובם המוחלט חש שהעבודה קשה להם מידי ,
וזאת
בערך פי שניים יותר מאשר במגזרים הכללי והערבי. (
לוח20.7
)
354
. ב-
2514
כרבע מבני הנוער העובדים בגיל14-10
וכ-
45.5%
מבני הנוער בגיל14-18
דיווחו כי
לימודיהם נפגעו בגלל העבודה. בנים דיווחו על פגיעה בלימודיהם יותר מאשר בנות .
(
לוח
20.20
)
350
.
בני נוער בגיל14-10
דיווחו כי הושפלו או נוצלו בעבודת ם יותר מבני נוער בגיל14-18
(
30.0%
לעומת10.0%
בהתאמה .)
0.5%
מהנערות דיווחו כי דבר זה קרה להן לעיתים קרובות לעומת
1.5%
מהנערים. (
לוח20.20
)
354
.
בשנת1024
קיבלו
היתר לעבוד בפרסומות או בהופעות אומנותיות
641
,3
ילדים בגיל שנה עד
20
.
מאז שנת1000
(
2,641
היתרים )וע ד1024
גדל מספרם
ביותר מ
פי שניים. (
לוח20.22
)
359
.
08.9%
מן הילדים
שהופיעו
בפרסומת או בהופעה אומנותית בשנת2514
היו בגיל4-11
.
13.0%
היו בגיל
2-0
ו-
26.6%
נוספים היו בגיל21-20
.בנות קיבלו יותר היתרים מבנים .
רוב
הילדי ם
המופיעים (
94.0%
) היו מאזור תל אביב וה
מרכז. (
לוח20.21
)
358
.
מבין
0,422
קטינים שפנו לתא הקולי של הסתדרות הנוער העובד והלומד כדי להתלונן על
ניצול על ידי מעסיקיהם
הרוב היו בנים(
06.7%
.)
רובם המכריע יהודים(
,1.6%
)
מהם
9.9%
הם עולים חדשים. (
לוח20.23
)
357
.
44.0%
מהתלונות של ילדים ובני נוער לתא הקולי ש ל הסתדרות הנוער העובד והלומד היו על
רקע
אי תשלום שכר, ובשכיחות שנייה ל
זכויות סוציאליות.
מאז1000
קטן במקצת אחוז
הפונים בגין שכר ,וגדל אחוז הפונים בעניין הזכויות הסוציאליות.
315
. ענפי העבודה בהם היו הכי הרבה תלונות של ילדים ובני נוער ,
היו
מסעדות ובתי קפה
(
2,.2%
)
,מוכרנות (
20.2%
)
,
אולמות אירועים וחברות קייטרינג(
7.,%
)
מזון מהיר(
7.3%
) .
(
לוח20.24
)
311
.
בשנים2514
גדל מספר ההתראות והקנסות שניתנו בידי המינהל להסדרה ואכיפה במשרד
התמ"
ת כנגד מעסיקים מפירי חוק עבודת הנוער(
004
ב-
1024
לעומת310
ב-
1023
)
,
ואילו
מספר
כתבי האישום שהוגשו קטן(0 כתבי אישום ב-
1023
לעומת24
כתבי אישום ב-
1024
.)
(
לוח20.20
)
312
. בכל משקי הבית ההוצאה המ
רבית היא על דיור ,במקום השני על תחבורה ותקשורת ,
ובמקום השלישי והרביעי- מזון ,חינוך ותרבות. (
לוח20.29
)
313
. ההוצאה על מזון (ללא ירקות ופירות )מסל ההוצא
ה החודשית הממוצעת לתצרוכת למשק בית ,
גדול
ה יותר במשקי בית עם ילדים בהשוואה למשקי בית ללא ילדים .(
לוח20.29
)
314
.
משקי בית ללא ילדים מוציאים
קרוב ל
מחצית
מההוצאה שמוציאים משקי בית עם
ילדים
על
סעיף
חינוך ,תרבות ובידור . (
לוח20.29
)
310
. במשקי בית ללא ילדים,
ההוצאה על
בר
יאות מסך התצרוכת גבו
ה ה יותר מאשר במשקי בית עם
ילדים. (
לוח20.29
)
28
314
.
בשנת2513
ההוצאה החודשית הגבוהה ביותר בכל משקי הבית בישראל הייתה על רדיו
וטלוויזיה.
במשקי בית עם ילדים ועד שני מבוגרים ההוצאה השני
י ה בגודלה הייתה על ספורט ומשחקים
לעומת מחשבים ואינטר
נט במשקי בית עם ילדים ושלושה מבוגרים ויותר.
במשקי בית עם ילדים ושני מבוגרים ויותר ההוצאה החודשית על מוסיקה ואמנויות הבמה
היתה פחותה מזו של משקי בית ללא ילדים ,
ואילו ההוצאה על ספרות ודברי דפוס היתה
גבוהה במעט במשקי בית עם ילדים ממשקי בית ללא ילדים. (ל וח20.2,
)
============================
=
==============================
ילדים בעולם המשפט(
פרק11
)
319
.
מאז2558
ועד ל-
2513
הלך וגדל מספר התיקים האזרחיים והפליליים שהוגשו לבתי משפט
שלום לנוער (
עלייה
ב-
61.0%
במספר התיקים שהוגשו בעניינם של בני נוער בבתי משפט שלום
לנוער),
אך בשנת2514
מספרם קטן כב-
25%
(מ-
24,093
ב-
1023
ל-
22,932
ב-
1024
.) (
לוח22.2
)
318
.
מתוך
11,931
תיקים שהוגשו ,
2,344
היו בעניינים אזרחיים(
בדרך כלל הליכים לפי חוק
הנוער-טיפול והשגחה )ו-
7,389
בעניינים פליליים .(
לוח22.2
)
317
.
ביוני2510
74.5%
מתוך1,451
הליכים אזרחיים
שהתנהלו בבתי משפט שלום לנוער
ובמחוזי הסתיימו בהכרזה על הקטין כנזקק (ובדרכי טיפול בקטין ,כפועל יוצא מכך.)
(תרשים א'
22
)
325
.
בשנת1024
הוגשו
91,428
תיקים
בבית המשפט לענייני משפחה
לעומת
43,944
ב-
2515
.
מתוכם:
7,246
בעניין תובענות בעניין קט ין(מ
שמורת והסדרי ראייה בעיקר),
2,401
בענייני
אבהות1אמהות. (
לוח22.1
)
321
.
בשנת2514
הוגשו בבתי משפט לענייני משפחה41
בקשות להיתר נישואי קטינים/ות (
גידול
בכ-
400%
מ
שנת
2513
).
הגידול נובע ככל הנראה משינוי חוק גיל הנישואין שהועלה בנובמבר
1023
מ-
29
ל-
2,
. (
תרשים22ב')
322
.
בשנת1024
נפתחו
2,051
תיקים שעניינם משמורת והסדרי ראייה של ילדים בבתי דין
רבניים .
מאז שנת1000
חלה עלייה של כמעט
%
05
במספרם של תיקים מסוג זה. (
לוח22.3
)
323
.
בין4
102
-
2770
חל גידול
בכ-
%
9
44
במספר הבקשות שהוגשו בעניין החזקת ילדים(גירושין )
בבתי דין שרעיים ,מ-
277
בשנת2770
ל-
2,016
בשנת
2514
.(
לוח22.4
)
===============
=======================
=====================
ילדים עוברי חוק(
פרק12
)
תיקים של קטינים חשודים
324
.
בשנת2514
נפתחו24,214
תיקים במשטרה לקטינים .
מהם92.1%
(
2,,603
)
היו תיקים
פליליים ו-
1,.,%
(
9,063
)הס
תיימו באי-
תביעה(טיפול מותנה .)
(
לוח21.3
)
320
. ב-
1024
92.1%
מהתיקים שנפתחו במשטרה ושהיו מעורבים בהם קטינים היו תיקים
פליליים .רובם נפתחו בגין עבירות סדר ציבורי ,רכוש וגוף אדם .חלקם של תיקי הט.מ .
בכלל
התיקים בעבירות השונות בולט כשמדובר בעבירות מוסר ובעבירות נגד גוף אדם. (
לוח21.3
)
29
324
.
שיעור התיקים שנפתחו לקטינים
ב-
20
השנים האחרונות ירד מ-
40.5
תיקים(לאלף בני נוער )
בשנת2555
ל-
32.2
תיקים(לאלף בני נוער )
בשנת2514
.
בהשוואה
לעשור האחרון
הירידה
עוד בולטת יותר ,מ-
00.3
תיקים(לאלף בני נוער) ב-
2550
ל-
32.2
תיקים(לאלף בנ
י נוער) ב-
2514
.ירידה ב-
32.4%
.
שנה תיקים פליליים ותיקי ט.מ .
של
קטינים
שיעור לאלף בקבוצת הגיל12-19
1000
30,102
40.0
1000
3,,,,0
00.3
1020
17,617
40.0
1024
16,126
31.1
329
.
%
91.2
מהתיקים שנפתחו במשטרה לבני נוער בשנת4
251
היו תיקים פליליים
לעומת
%
28.8
תיקי ם שהסתיימו בטיפול מותנה(ט.מ).
קיימת
שונות רבה בין יישובים
ביחס שבין תיקים
פליליים לבין תיקים שעניינם הסתיים בטיפול מותנה(ט.מ.) (
לוח21.4
ותרשים21ב')
ביישובים הבאים אחוז התיקים הפליליים שנפתח ביישוב לבני נוער
גדול בהרבה
מאחוז
תיקי ט.
מ(אחוז מכלל התיקים שנפתחו :)
גבעת זאב(
200.0%
) ,
בסמת טבעון(
200.0%
) ,
אבו
גוש(
7,.0%
) ,
שגב שלום(
70.0%
) ,
רהט(
70.3%
) ,
תל שבע(
70.3%
) ,
מצפה רמון(
70.0%
) ,
בית
שמש(
74.4%
) ,
מבשרת ציון(
73.,%
) ,
חורה(
71.3%
) ,
כסייפה(
70.7%
) ,
בית אל(
70.0%
) ,
כפר
קאסם(
,7.,%
) ,
ירושלים(
,7.6%
) ,
בני ברק(
,,.7%
) ,
עומר(
,,.7%
) ,
טובא זנגרייה(
,9.1%
) ,
גני תקווה(
,6.9%
)
,
ערערה בנגב(
,6.0%
)
,
טייבה(
,6.4%
)
,
כפר יונה(
,6.4%
)
,
זמר(
,0.9%
) ,
ירכא(
,4.2%
) ,
ירוחם(
,3.7%
) ,
קלנסווה(
,3.3%
) ,
אור יהודה(
,1.7%
) ,
תל מונד(
,1.2%
.)
ביישובים הבאים אחוז התיקי ם הפליליים היה
קטן בהרבה מאחוז תיקי ט.
מ(
אחוז מכלל
התיקים שנפתחו :)
זכרון יעקב(
29.0%
) ,
משהד(
10.0%
) ,
באקה אל גרביה(
11.6%
) ,
בני עייש
(
10.0%
)
,
גן יבנה(
10.,%
)
,
רכסים(
16.9%
)
,
בנימינה גבעת עדה(
32.6%
)
,
דאלית אל כרמל
(
32.,%
) ,
אבן יהודה(
33.3%
) ,
נחף(
33.3%
) ,א לפי מנשה(
33.3%
) ,
ביר אל מכסור(
33.3%
.)
יישובים שבהם שיעורם לאלף של התיקים הפליליים שנפתחו לבני נוער בקבוצת הגיל היה
גדול פי שניים ויותר מהשיעור הארצי(
32.2
:)
ג'
ולס(
202.4
) ,
טירת הכרמל(
76.3
) ,
בית שאן
(
72.0
) ,
נצרת עילית(
,7.9
) ,
עכו(
,6.7
) ,
אילת(
,0.,
) ,
קריית אתא(
,4.9
) ,
טבריה(
,4.1
) ,
עפולה
(
97.9
) ,
קריית ביאליק(
99.4
) ,
שדרות(
99.2
) ,ג'סר א-
זרקה(
90.0
) ,
דימונה(
91.2
) ,
ערד(
67.3
) ,
תל אביב יפו(
69.0
.)
328
.
בשנת2514
יותר ממחצית התיקים הפליליים(
00.8%
)
,
שנפתחו לקטינים החשודים
בעבירות ,נסגרו. (
לוח21.0
)
327
. בשני ם1021-1024
מספר התיקים שנסגרו הלך וקטן(מ-
24,020
ב-
1021
ל-
20,423
ב-
1024
.)
כשמדובר בעבירות נגד סדר ציבורי רוב התיקים נסגרו מחוסר עניין לציבור .
כשמדובר
בעבירות רכוש או נגד גוף אדם רוב התיקים נסגרו מחוסר ראיות( .
לוח21.6
)
335
.
בין השנים1000
ל-
1024
נצפתה
מגמת יר
ידה ב
סך כל
התיקים(תיקים פליליים ותיקי ט.מ ).
שנפתחו
לקטינים ב
חשד ל
עבירות נגד קטינים ,מ-
4,403
תיקים ל-
4,819
תיקים ,
ירידה
ב-
29.4%
. עם זאת ,
גדל מספר התיקים הפליליים שנפתחו לקטינים אלה(מ-
2,942
ב-
2550
ל-
2,741
ב-
2514
.)
העבירות השכיחות ביותר ,שבגינן נפתחו תי קים פליליים לקטינים בחשד
לעבירה נגד קטינים ,היו כלפי גופו של אדם ,כלפי הסדר הציבורי וכלפי רכוש .(
לוח21.9
)
31
331
.
בשנת1024
נשאר3.,
שיעורם לאלף של קטינים שעברו עבירות אלימות גופנית נגד קטינים ,
כבשנת1023
.רוב היישובים היהודים ,שבהם היה שיעור גבוה יחסית של תי קים לאוכלוסיית
קטינים ,היו באזור הצפון( .
לוח21.,
)
קטינים חשודים
332
.
בשנת2514
היו13,285
קטינים חשודים עם תיקים פליליים בקבוצת הגיל12-19
.(
לוח21.7
)
333
. מספר הקטינים החשודים בעבירות עלה מ-
15,391
בשנת2555
ל-
12,985
בשנת2514
.
למרות העלייה במספרם ,אחוז הקטינים הח שודים בעבירות הוא%
1.4
בלבד(
%
7,.4
מבני
הנוער
לא חשודים בעבירות)
.כמו כן ,
מאז1000
חלקם של הקטינים החשודים בעבירות
מכלל בני גילם נשאר יציב יחסית ,ואף ירד מ-
2.1%
ל-
1.4%
. (
לוח21.2
)
334
. ב-
2514
אחוז הקטינים החשודים היהודים עם תיקים פליליים היה44.4%
,
מתוכם11.2%
היו עולים .
חלקם של הלא יהודים היה04.1%
.(
לוח21.2
)
330
.
אחוז הקטינים הלא יהודים החשודים בעבירות מקבוצת בני גילם גבוה יותר(
2.9%
)
מהאחוז המקביל של קטינים יהודים(
1.1%
.)
(
לוח21.2
)
334
.
בשנים1000-1006
הלך וגדל אחוז הקטינים החשודים בכלל החשודים .אחוז זה הלך וקטן עד
לשנת1021
אך שב ועמד בסימן גידול בשנים1023-1024
. (
תרשים21א')
שנה
2550
2554
2559
2258
2557
2515
2511
2512
2513
2514
אחוז הקטינים
החשודים
מכלל החשודים
20.1
22.2
20.3
20.4
20.2
7.0
,.7
9.6
,.2
,.4
339
. ב-
1024
העבירות השכיחות ביותר של קטינים חשודים היו עבירות
כלפי הסדר הציבורי ,
כלפי
רכוש וכלפי גוף אדם .בכל השנים אחוז הבנים שנחשדו היה גבוה מאחוז הבנות ,
וזאת בכל
סוגי העבירה .בעבירות מין חלקם של בני ה-
21-20
גדול מבגיל26-29
.
חלקה של קבוצת הגיל
26-29
גדול יחסית יותר מחלקם של החשודים בכל שאר העבירות( .
לוח21.7
)
338
. בולט חלקם הגדול של קטינים לא יהודים החשודים בעבירות כלפי ביטחון ,
חיי אדם ועבירות
כלפי הסדר הציבורי( .
לוח21.7
)
337
.
מאז שנת1002
ועד ל-
1020
נצפתה ירידה מתמדת במספר הקטינים שנחשדו ב
עבירות סמים
ושנפתח בעניינם תיק פלילי .
בשנת1023
גדל מספרם ,
בשנת1024
מספרם פחת.
חלקם של
היהודים ובתוכם העולים הולך וקטן בהתמדה .
חלקם של הקטינים הלא יהודים עלה מאז
1002
(
לוח21.20
:)
2514
2513
2515
2550
2551
1,042
1,791
1,243
1,043
2,252
סך הכל- מספרים
90.70
92.1%
60.9%
92.1%
96.7%
יהודים-
סך הכל- אחוזים
,.3%
22.0%
32.0%
00.0%
44.1%
מהם: עולים
17.2%
1,.,%
34.3%
1,.,%
13.0%
לא יהודים-
סך הכל-
אחוזים
31
345
. מ-
1002
ועד ל-
1020
קטן בהתמדה מספר הקטינים החשודים ב
עבירות אלימות .
מגמה זו
ציינה את הקטינים היהודים ,אך מ-
1020
מספרם הולך וגדל .
חלקם של העולים באלה הולך
וקטן בהתמדה (
לוח21.22
:)
2514
2513
2515
2550
2551
4,709
4,002
3,003
3,484
3,975
סך הכל- מספרים
06.7%
0,.9%
06.1%
66.0%
66.4%
יהודים- סך הכל - אחוזים
6.,%
9.4%
10.1%
30.0%
32.0%
מהם: עולים
43.2%
42.3%
43.,%
34.0%
33.6%
לא יהודים -
סך הכל-
אחוזים
341
.
בשנת2514
התקבלו החלטות בבתי משפט בעניינם של2,,446
קטינים חשודים או נאשמים .
מהם38.4%
נעצרו ,
34.0%
קיבלו החלטות בדבר צווי טיפול סופיים /עונש של שלילת רשיון/
קנס/ערבות ופיצוי ,
11.1%
קיבלו השגחה זמנית בידי קצין מבחן ,
9.0%
קיבלו מאסר על
תנאי ,
3.8%
קיבלו מאסר ,ל-
1.4%
עיכבו הליכים ו5.2%
זוכו. (
לוח21.10
)
342
.
מספר התיקים הפליליים של בני נוער שהוגשו לבית משפט שלום לנוער ירד משמעותית
מ-
8,251
ב-
2554
ל-
4,201
ב-
2514
.(
לוח21.12
)
343
.
בשנת2514
יוצגו קטינים על ידי הסנגוריה הציבורית ב-
14,884
הליכים בהשוואה ל-
4,958
ב-
1002
.
מאז שנת1002
ועד לשנת1023
,הוכפל מספרם של הליכים אלה( .
תרשים21ח')
344
.
רוב הקטינים(
12-18
)שהורשעו בדין היו ערבים שאינם תושבי ישראל .רוב רובם בנים ,
ורובם מורשעים חדשים(לא מועדים)
,
גילם של יותר ממחצית היה14-19
.
העבירות
השכיחות היו כנגד ביטחון המדינה ורכוש .(
לוח21.16
)
340
.
עניינם של40.4%
הקטינים הערבים נידון בבית דין צבאי ,
ואילו יותר משלושה רבעים מן
הקטינים היהודים נדונו בבית משפט לנוער .(
לוח21.16
)
344
. רוב הקטינים הלא מורשעים נשפטו בבית משפט לנוער ,רובם היו בנים .
הגיל של כמחציתם
היה14-19
.רובם לא היו מועדים .סוג העבירה השכי
ח ביותר היה עבירת רכוש .(
לוח21.19
)
349
.
בשנת2512
10.2%
מכלל הקטינים בני12-18
בעלי תיקים פליליים חיו במשפחות עם
הורים גרושים .זאת בהשוואה ל-
4.0%
מקבוצת בני גילם .(
לוח21.33
)
348
.
בשנת2512
נמצא של-
34.0%
מבני12-18
בעלי תיקים פליליים ,
יש לפחות הורה אחד
שהורשע בדין (
באחת מהשנים1770
או1777-2557
)
,
זאת לעומת14.4%
מבני12-18
בכלל
האוכלוסייה .(
לוח21.34
)
347
. בשנת הלימודים תשע"ג רוב התלמידים בני ה-
12-18
עם תיקים פליליים למדו במסגרות
של משרד החינוך .
שיעורם של בעלי התיקים היה11.5
לאלף .יותר ממחציתם היו יהודים ,
ורובם המוחלט
היו בנים. (
לוח21.30
)
305
. שיעור הקטינים
הערבים בעלי תיקים פליליים
גדל
עם העלייה
באשכול החברתי-כלכלי
של
יישוב המגורים, מ-
22
לאלף קטינים
באשכולות1-2
(מעמד חברתי-כלכלי נמוך )ל-
41
לאלף
קטינים
באשכול7-20
(מעמד חברתי-כלכלי גבוה.)
ולהיפך כשמדובר בקטינים יהודים(מ-
10
לאלף ל-9 לאלף( .)
לוח21.36
)
32
עבירות במוסדות חינוך
301
.
בין2553
ל-
2514
ירד
מספר התיקים הפליליים ותיקי אי תביעה(ט.מ ).
שנפתחו במשטרה
בשל עבירות במערכת החינוך (מ-
6,020
ל-
3,317
.)
ירידה
ב-
48.7%
. (
תרשים21ג')
302
.
עבירות אלימות גופנית
הן רוב העבירות שנעברו במערכת החינו
ך .
מקום שני תופסות
עבירות הרכוש והפחות שכיחות הן עבירות מוסר ומין. (
תרשים21ג')
303
.
בין השנים1000
ל-
1024
חלה
ירידה משמעותית במספר העבירות במערכת החינוך:
סוג העבירה
2550
2515
2513
2514
השינוי באחוזים
בין2550
ל-
2514
סך הכל
9,270
4,471
3,409
3,327
04.4%
-
אלי
מות גופנית
1,431
2,903
2,440
2,410
42.6%
-
סמים
40,
107
37,
143
40.4%
-
מין
300
124
2,4
262
49.1%
-
רכוש
2,3,7
779
979
993
44.3%
-
(
לוח21.21
)
304
.
בין השנים2550
ל-
2511
חלה
ירידה משמעותית
במספר התיקים שנפתחו לקטינים בגין
עבירות מין במוסדות חינוך ,מ-
350
תיקים בשנת2550
ל-
141
תיקים בשנת2514
. (
לוח21.21
)
300
.
בין השנים2550-2514
חלה
ירידה משמעותית
במספר התיקים ובשיעורם ל15,555
בני נוער
בגיל12-19
שנפתחו לקטינים שנחשדו בביצוע עבירות
אלימות גופנית במוסדות חינוך :
עבירות של גרימת נזק לרכוש בזדון ירד מ-
9.3
ל-
4.0
לכל20,000
בני נוער ,
עבירות איומים
ירדו מ-
23.0
ל-
,.0
,ועבירות של נשיאת סכין או אגרופן ירד- מ-
3.7
ל-
1.1
.(
תרשים21ד')
קטינים בטיפול שירות מבחן לנוער
304
.
בשנים2550-2514
הלך ופחת בהתמדה מספר הקטינים
שהופנו
לטיפול בשירות מבחן
לנוער .מ-
23,024
ב-
2550
ל-
10,112
ב-
2514
,
זוהי ירידה של30.,%
במספרם .
ירידה נרשמה
גם בשיעורם לאלף בקבוצת הגיל של המופנים לשירות המבחן לנוע
ר ,מ-
33.4
לאלף ב-
1000
ל-
2,.,
לאלף ב-
1024
. (
תרשים21ו')
309
.
סוג העבירה השכיחה בגינה מופנים קטינים לשירות מבחן לנוער היא עבירות אלימות
(
39.2%
), ובמקום השני בגין עבירו ת
כלפי רכוש (
23.0%
.)
מקום שלישי תפסו עבירות תנועה
ותאונות דרכים (
12.8%
.)
(
לוח21.27
)
308
.
מרבית הקטינים שהופנו לשירות מבחן לנוער היו יהודים(
6,.0%
.) (
לוח21.2,
)
קטינים עצורים
307
.
מאז1770
גדל מספר
המעצרים הפליליים של קטינים מ-
3,017
ב-
1770
ל-
4,231
ב-
2514
.
(
לוח21.23
)
345
.
מתוך4,231
הקטינים העצורים ב-
2514
34.0%
היו בגיל19
,
24.4%
היו בגיל14
,
25.7%
היו
בגיל10
,
12.3%
היו בגיל14
,
3.2%
היו בגיל13
ו-
5.9%
היו בגיל12
. (
תרשים21ה')
341
.
מרבית הקטינים(
27.0%
)נעצרו ליום אחד ,
17.2%
נעצרו ל-
24-48
שעות ,
0.4%
נעצרו
ל פרק
זמן של
3-0
י
מים, וכל השאר מעל שבוע ימים .(
לוח21.23
)
33
342
.
בשנת2514
רוב המעצרים של קטינים היו בגין פגיעה בסדר הציבורי ועבירות רכוש. (
לוח21.24
)
343
. ב-
2514
רוב רובם של הקטינים העצורים(
73.8%
)היו בנים ,
45.5%
היו יהודים ,ו-
39.9%
היו
ערביי ישראל .
מעצרם של יותר ממחצית מהקטינים(
00.8%
)היה מעצר ימים. (
לוח21.26
)
344
.
בנובמבר1020
שהו במתקני השב"
ס273
קטינים תושבי ישראל ,
מתוכם43
שפוטים ו-
200
עצורים( .
תרשים21ט')
340
.
במהלך שנת1020
נקלטו1,,97
קטינים במתקני השב"ס .
716
קטינים שהו בהם יממה ,
624
שהו בהם1-3
ימים ו-
313
שהו בהם4-9
שעות .
07,
קטינ
ים לא שהו במתקני השב"
ס14
שעות היה הגדול מכל השנים1001-1020
( .
לוח21.1,
)
344
.
מספרם וחלקם של הקטינים השפוטים נמצא במגמת ירידה ואילו מספרם וחלקם הקטינים
העצורים נמצא במגמת עלייה. (
תרשים21
ט '
ולוח21.17
)
349
. ב חודש נובמבר2510
שהו במתקני השב"
ס43
קטינים שפוטים תושבי ישראל .
רובם
המוחלט היה בנים ,לרוב בגין עבירות מסוג אלימות .
לרוב הקטינים היו4
מאסרים קודמים
ומעלה ובמקום השני שני מאסרים. (
לוח21.30
)
348
.
בנובמבר2510
הייתה עלייה דרמטית בהשוואה לתקופה המקבילה בשנים קודמות במצבת
הקטינים תושבי השטחים ומזרח ירושלים ששהו במתקני
השב"ס (
372
ב-
2514
לעומת250
ב-
2514
,
204
ב-
2515
,
298
ב-
2550
ו-
78
ב-
2552
)
.
מצבת הקטינים הבטחוניים תושבי
השטחים ומזרח ירושלים ששהו במתקני שירות בתי הסוהר היה גדול בהרבה מזה של
הקטינים הפליליים( .
תרשים21י')
347
.
בין ינואר לנובמבר2510
הוחזקו במתקני השב"
ס1,110
אסי רים קטינים תושבי השטחים
ומזרח ירושלים .
42.9%
היו אסירים בטחוניים. (
לוח21.31
)
===========================================================
ילדים
נפגעי עבירה (
פרק13
)
395
.
מאז1778
ועד ל-
2514
הלך וגדל מספר התיקים שנפתחו בגין פגיעה בקטינים .מ-
4,395
ב-
1778
ל-
12,582
ב-
2514
–
גידול של87.9%
.
בכל השנים מספר התיקים בגין עבירות כנגד
קטינים
מחוץ למשפחה
היה גדול ממספר התיקים שנפתחו בגין עבירות שבוצעו בתוך
המשפחה. (
לוח23.2
)
391
.
בשנת2514
49.8%
מהתיקים שנפתחו בגין
עבירות נגד ילדים
היו עבירות
מחוץ למשפחה ,
ואילו32.2%
מהתיקים נפתחו בגין עבירות שנעשו כנגד ילדים
בתוך המשפחה( .
לוח23.2
)
392
.
בשנים1778-2514
חלה עלייה גדולה במספר התיקים שנפתחו בגין עבירות שנעברו כנגד
ילדים
בתוך המשפחה מ-
2,007
ל-
3,,70
(גידול ב-
20,.2%
( .)
לוח23.2
)
393
.
בשנת2514
מתוך3,870
תיקים
ש
נפתחו בגין עבירות שנעברו נגד י לדים
בתוך המשפחה ,כ-
72%
תיקים נפתחו בגין עבירות נגד גוף האדם כו-
15%
תיקים נפתחו בגין עבירות מין (
לוח23.1
)
394
. ב-
2514
%
2.2
בלבד מהתיקים שנפתחו בגין
כלל העבירות
שנעברו כנגד ילדים
בתוך המשפחה
הסתיימו באי-
תביעה(ט.מ .)זאת ,
לעומת%
48
מהתיקים מסוג זה בשנת1778
( .לו ח23.1
)
390
. ב-
2514
%
4.2
בלבד מהתיקים שנפתחו בגין
עבירות מין כנגד ילדים בתוך המשפחה
הסתיימו
באי-תביעה .זאת ,
לעומת%
28.4
בשנת1778
( .
לוח23.1
)
34
394
. ב-
2514
נסגרו07.8%
תיקים מתוך3,858
ה תיקים שנפתחו בגין עבירות נגד ילדים בתוך
ה
משפחה .
45.4%
תיקים נסגרו מתוך3,031
תיקים שנפתחו בגין עבירות נגד גוף ,
04.0%
תיקים
נסגרו מתוך22
תיקים שנ
פ
תחו בגין עבירות נגד אדם ו-
47.3%
תיקים נסגרו מתוך369
תיקים
שנפתחו בגין עבירות מין( .
לוח23.3
)
399
. ב-
2514
אחוז התיקים הפליליים הנוגעים לעבירות כנגד ילדים
ב
תוך ה
משפחה
ואשר נסגרו
היה הקטן מאז שנת2555
( .
07.8%
לעומת95.1%
בהתאמה .)
(
תרשים23ב')
398
.
בשנת2514
מכלל התיקים שנדונו בבית משפט בגין עבירות כנגד ילדים
בתוך המשפחה
80.9%
הסתיימו בהרשעה .(
תרשים23ג')
397
. ב-
2514
מספר התיקים הפליליים שנפתחו לבגירים בגין אלימות כלפי קטינים במשפחה
הלך וגדל מאז2557
(
2,882
לעו מת1,498
בהתאמה.)
99.1%
מן התיקים הפליליים שנפתחו
במשטרה ב-
2514
נפתחו בגין אלימות במשפחה כלפי קטינים יהודים ,
25.5%
נגעו לעולים ,
ו-
25.4%
נפתחו בגין אלימות כלפי קטינים ערבים .(
לוח23.4
)
385
.
בשנים1778-2514
חל גידול במספר התיקים שנפתחו בגין עבירות שנעברו כנגד יל דים מחוץ
למשפחה מ-
4,,62
ל-
,,2,9
(
גידול
ב-
6,.4%
( .)
23.2
)
381
.
בשנת2514
נפתחו,,2,9
תיקים בגין עבירות שנעברו נגד ילדים
מחוץ למשפחה .
99.0%
מהם היו
עבירות נגד גוף האדם .
14.0%
היו בגין
עבירות מין
והיתר(
0.7%
)
בגין עבירות נגד
חיי אדם. (
לוח23.0
)
382
. ב-
2514
רק%
19.3
מהתי קים שנפתחו בגין כלל העבירות שנעברו כנגד ילדים
מחוץ למשפחה
הסתיימו באי-
תביעה(ט.מ .)
(
לוח23.0
)
383
. ב-
2514
נסגרו95.4%
תיקים מתוך4,994
התיקים שנפתחו בגין עבירות נגד ילדים מחוץ
למשפחה .
90.1%
תיקים נסגרו מתוך0,004
תיקים שנפתחו בגין עבירות נגד גוף ,
40.0%
תיקים
נס גרו מתוך90
תיקים שנפתחו בגין עבירות נגד אדם ו-
06.,%
תיקים נסגרו מתוך2,,19
תיקים
שנפתחו בגין עבירות מין( .
לוח23.6
)
384
.
בשנת2514
מכלל התיקים שנדונו בבית משפט בגין עבירות כנגד ילדים
מחוץ ל
משפחה
94.3%
הסתיימו בהרשעה .(
תרשים23ה')
380
. ב-
2514
יותר ממחצית התיקים שענ יינם
עבירות נגד גוף בתוך המשפחה
ושני שלישים
מהתיקים שעניינם
עבירות מין בתוך המשפחה נסגרו מחוסר ראיות .כ-
45.5%
מהתיקים
של עבירות נגד גוף במשפחה נסגרו בשל חוסר עניין לציבור.
כמחצית התיקים שעניינם עבירות
נגד גוף מחוץ למשפחה
נסגרו מחוסר עניין לציבור ויותר
מרבע נסגרו בשל חוסר ראיות .מעל לשני שליש תיקים נסגרו מחוסר ראיות ועל"
ן(
עבריין
לא נודע .)
(
לוח23.9
)
384
. ב-
2514
240
תיקים פליליים נפתחו בעבירות במשפחה ומחוץ למשפחה בגין הזנחה(
104
במשפחה ו-
87
מחוץ למשפחה .)רובם בגין הזנחת קטין. (
לוח23.,
)
389
. כ-
45.5%
מהתיקים שנפתחו בגי ן הזנחה
מחוץ למשפחה היו בגלל הזנחת קטין וכ-
35.5%
מהם בגין השגחה ברשלנות. (
לוח23.,
)
35
388
.
רוב התיקים שנפתחו בגין הזנחה(הן במשפחה והן מחוצה לה) נסגרו,
אך כמעט ולא היו
הרשעות:
מחוץ למשפחה במשפחה
2514
2513
2515
2514
2513
2515
,7
203
,4
206
246
13,
נפתחו
04
73
,2
201
213
134
נסגרו
2
1
3
0
2
0 הסתיימו בהרשעה
(
לוח23.,
)
387
.
בין היישובים שבלטו במספרם הגדול של תיקים שנפתחו בשנת2514
בגין אלימות בגירים
כלפי קטינים :
ירושלים(
479
) ,
תל אביב יפו(
334
) ,
אשדוד(
291
) ,
חיפה(
207
) ,
באר שבע(
209
) ,
ראשון לציון(
233
) ,
אשקלון(
212
( .)
לוח23.7
) (
לוח23.7
)
375
. ב שנת2514
ב-
1.0
אחוז ממשקי הבית בישראל ילדים נפגעו
מאלימות (איום ,
חטיפת תיק או
חפץ כלשהו ,מכות ,דקירות וכד')
.
35.5%
מהם דיווחו למשטרה ,
ומתוכם42.5%
הגישו
תלונה .(
לוח23.20
)
371
.
יותר ממחצית מכלל משקי הבית אשר ילדיהם נפגעו מאלימות(איום,
חטיפת תיק או חפץ
כלשהו ,מכות ,דקירות וכד'
)
במהלך2514
ציינו ,
כי עבירה זו חזרה על עצמה יותר מפעם
אחת(.
תרשים23ו')
372
.
יותר ממחצית(
09.5%
)
ממקרי האלימות(איום ,חטיפת תיק או חפץ כלשהו ,מכות ,
דקירות
וכד' )כלפי הילדים התרחשו בשטח בית הספר ו-
34.5%
התרחשו ברחוב .(תר שים23ז')
373
.
42.5%
ממשקי הבית שילדיהם נפגעו מאלימות(איום ,חטיפת תיק או חפץ כלשהו ,מכות ,
דקירות וכד'
)
ושדיווחו על כך למשטרה- הגישו תלונה .
48.5%
ממשקי הבית שילדיהם נפגעו
מאלימות ושדיווחו לגורם אחר(לא למשטרה )
- דיווחו לבית הספר .(
לוח23.22
)
374
.
35.5%
ממשקי הבית ב ישראל שילדיהם נפגעו מאלימות(איום ,חטיפת תיק או חפץ כלשהו ,
מכות ,דקירות וכד'
)לא דיווחו למשטרה על הפגיעה כיוון שלא רצו להטריד את המשטרה .
רבע לא דיווחו למשטרה על הפגיעה כיו
ון שסברו שהפגיעה לא היתה חמורה ,ו-
10.5%
לא
האמינו ביכולת המשטרה לגלות את התוקף.(תרש ים23ח')
370
.
בשנים2550-2514
נצפתה מגמת גידול מתמדת במספר התיקים הפליליים שנפתחו
במשטרה בגין
עבירות כנגד חיי אדם
שנעשו כלפי ילדים במשפחה ומחוצה לה(
84
ב-
2514
לעומת23
ב-
2550
.)
בתוכם20
על רצח ,
24
על
נסיון לרצח ,
7
על
גרימת מוות ברשלנות ,
,
על
איומי רצח והריגה ,
4
על
הריגה ,
2
על
גרימת מוות ברשלנות-תאונת דרכים ו-
37
על עבירות
אחרות כלפי חיי אדם. (
לוח23.21
)
374
.
בשנים2514
-
2553
נרצחו40
ילדים בתוך המשפחה .רוב מקרי המוות נגרמו ממכות ,
לרוב על
ידי האב .רוב הנרצחים היו בנים( .
לוח23.23
)
379
.
בשנת2514
נמשך הגידול במספר התיקים הפל יליים שנפתחו בגין השארת קטין בלא
השגחה(מ-
151
תיקים ב-
2550
ל-
131
תיקים ב-
2514
.)עם זאת ,
מאז2550
,
לא היו הרשעות
בגין השארת ילד בלא השגחה ונטישת ילד. (
לוח23.24
)
378
. ב-
2514
נסגרו כשני שלישים מכלל התיקים שנפתחו בגין השארת ילד בלא השגחה
והשגחה ברשלנות על ילד ,
על
פי רוב מ
חוסר עניין לציבור :
62
תיקים נסגרו מחוסר עניין
לציבור ,
12
תיקים נסגרו מחוסר ראיות ו-1 תיקים נסגרו בגין עבריין לא נודע (
לוח23.20
)
36
377
.
מספר התיקים הפליליים שנפתחו בגין
עבירות מין כלפי קטינים
אמנם קטן מאז2515
ועד
ל-
2512
(מ-
2,952
ל-
2,514
בהתאמה )
אך מאז2512
מספרם גדל (ל-
2,293
ב-
2513
ו-
2,343
ב-
2514
)
.במקביל ,
מאז2554
מסתמן גידול ,
אם כי לא ליניארי במספר כתבי האישום
שהוגשו בגין עבירות מסוג זה כלפי קטינים (מ-
03
ב-
2554
ל-
1,170
ב-
2514
.)
(
תרשים23ט')
455
.
בשנים2554-2514
גדל מספר התיקים שנפתחו בגין עבירת מין כלפי קטינ
ים( .מ-
1,707
ל-
2,343
בהתאמה.)
מאז1006
גוברת שכיחות ההטרדה המינית כלפי קטינים (מ-
3.0%
ב-
1006
ל-
21.3%
ב-
1024
)
.יותר ממחצית עבירות המין כלפי קטינים היו מעשה מגונה בכוח .
(
23.26
)
451
.
כמחצית מן התיקים הפליליים שנפתחו בגין עבירות מין כלפי קטינים נפתחו עקב פגיעה
ב קטינים בגיל23-29
,
כשליש עקב פגיעה בילדים בגיל9-21
,
והיתר עקב פגיעה בגיל2-6
.
(
תרשים23י')
452
.
בשנים2558-2514
נפתחו בסך הכל רק19
תיקים בגין עבירה על החוק למניעת העסקת
עברייני מין .משני תיקים שנפתחו ב-
2514
,תיק אחד נסגר בגין חוסר עניין לציבור ,
והתיק
הנוסף עד
יין נמצא בתביעה או בפרקליטות. (
לוח23.29
)
453
.
מאז2511
הלך וקטן מספר התיקים הפליליים שנפתחו לבגירים בחשד לביצוע עבירות כנגד
קטינים במוסדות חינוך (מ-
031
ב-
2511
ל-
408
ב-
2514
.)ב-
1024
יותר משני שלישים
(
6,.3%
)היו עבירות נגד גוף אדם ,
30.6%
עבירות נגד הסדר הציבורי, ו-
23.2%
עבירות מין .
(
לוח23.29
)
454
.
מאז שנת2555
ועד ל-
2514
הוגשו למשטרה102
תלונות בגין עבירות על חוק גיל הנישואין.
ברוב המקרים נפתחו תיקים פליליים(
233
)
,
ולגבי היתר(
27
)הוחלט על טיפול מותנה .
(
תרשים23
טז')
450
. ב-
2514
טופלו03
מקרים של חטיפות ילדים מישראל ואל
ישראל .
33
מהילדים נחטפו
מישראל
לארצות אחרות
ו-
25
מארצות אחרות
לישראל( .
לוח23.30
)
454
.
בשנת2514
נפתחו רק9 תיקים במשטרה בגין חשיפת ילדים בכלי התקשורת בניגוד לחוק .
4 מהם נסגרו ו-
3 טרם נידונו (
לוח23.32
.)
עבירות סייבר - פשיעה/
בריונות ברשת האינטרנט(איום/השפלה/גניבת מידע/התחזות)
459
. כרבע מבני הנוער קיבלו תמונה חושפנית של מישהו שהם מכירים בדוא"
ל או בטלפון
הנייד .
אחוז זה גבוה בגיל14-18
יותר מאשר בגיל13-10
,ואצל בנים יותר מאשר אצל בנות .
רק3.5%
דיווחו כי הפיצו תמונה חושפנית של מישהו שהם מכירים. (
לוח23.2,
)
458
.
43.5%
מבני
הנוער בגיל12-19
עשו שיתוף ,לייק או הפיצו תמונה ברשת *נגד מישהו .
יותר
מרבע מהם עשו זאת בחצי השנה האחרונה. (*באמצעות מחשב או טלפון חכם ,
כולל שימוש
ברשתות חברתיות ,ווטסאפ ,אינסטגרם ,אתרים ובלוגים שונים.) (
לוח23.27
)
457
.
קרוב לרבע(
23.7%
)מבני הנוער נפגעו מפשיעה או בריונות ברשת .
אחוז הבנות שדיווחו כי
נפגעו מפשיעה או בריונות ברשת גבוה מזה של הבנים ,
הדבר בולט בעיקר כשמדובר
בהטרדה מינית( .
תרשים23יא')
415
. כ-
45.5%
ויותר מהמדווחים
שנפגעו מפשיעה/בריונות ברשת האינטרנט
דיווחו כי נפגעו
פעם עד פעמיים.
24.0%
מהבנים דיווחו כי נפ געו שלוש פעמים לעומת9.0%
מהבנות .
לעומת
37
זאת ,
בקרב בני הנוער שדיווחו כי נפגעו הרבה פעמים אחוז הבנות היה4.5%
לעומת2.5%
בקרב הבנים. (
לוח23.10
)
411
.
45.4%
מקרב בני הנוער שנפגעו מפשיעה/בריונות ברשת האינטרנט סיפרו על כך לחבר ,
27.2%
סיפרו להורה ,
7.4%
סיפרו למורה ,
2.1%
פנו למשטרה .
לעומת זאת37.4%
שנפגעו
ולא סיפרו על כך לאיש .(
תרשים23יב')
412
.
63.1%
מקרב בני הנוער שנפגעו מפשיעה1
בריונות ברשת האינטרנט ולא דיווחו על הפגיעה
נמנעו מדיווח היות שהדבר לא היה נראה להם חשוב ,כך היו
9,.6%
מהבנים לעומת04.1%
מהבנות .
24.3%
מהבנים אמרו
כי התביישו לדבר על זה לעומת26.9%
מהבנות ,
ו-
10.,%
מהבנות לא רצו שההורים יגלו את דבר הפגיעה( .
תרשים23יג')
חקירות ילדים
413
.
מאז1775
מספר הנחקרים בידי חוקרי ילדים הולך וגדל בהתמדה :
בשנת2514
נחקרו בידי
חוקרי ילדים15,147
ילדים בגיל14
-
5
שנפגעו מעבירות מין ואלימות .זאת לעומת
8,404
בשנת2515
,
4,513
בשנת2555
,
4,218
בשנת1770
ו-
1,449
ב-
1775
. (
תרשים23
יד')
414
.
מתוך20,267
ילדים שנחקרו על ידי חוקרי ילדים ,
44.5%
היו נפגעי עבירות תקיפה
והתעללות במשפחה ,
20.4%
היו
נפגעי עבירות מין ,
9.7%
היו
עדים לעבירות מין
או
לא
לימות ורצח ו-
2.4%
היו
קטינים חשודים בביצוע עבירות מין( .
לוח23.11
ותרשים23טו')
410
.
בשנת2514
נחקרו על ידי חוקרי ילדים1,0,9
ילדים נפגעי עבירות מין .
מאז2770
כמעט
והוכפל מספר הילדים נפגעי עבירות מין
בגיל0-24
שנחקרו על-
ידי חוקרי ילדים(ב-
2770
,
2,192
ילדים) .(
לוח23.13
)
414
.
22.9%
מכלל הילדים שנחקרו על ידי חוקרי ילדים ב-
2514
היו ילדים עולים (ילידי חו"
ל
שהגיעו ארצה בחמש השנים האחרונות)
.
בכל השנים אחוז זה גדול יחסית לחלקם של
הילדים ה עולים(ילידי חו"ל )
באוכלוסיית הילדים בישראל-
2.2%
(
לוח23.13
)
419
.
בשנים2513-2514
שיעורם לאלף של כלל הילדים בקבוצת הגיל5-14
שנחקרו בידי חוקרי
ילדים היה יציב :
4.3
.
הייתה זו ירידה משנת2515
בה השיעור עמד על4.5
לאלף .
(
לוח23.14
)
418
. בין היישובים בהם בלט ב-
2514
מספר הילדים שנפגעו ושנחקרו על ידי חוקרי ילדים
(
שיעור ארצי
לאלף -
4.3
)ו הי:
קצרין(
16.3
) ,
נצרת עילית(
22.9
) ,
בת ים(
7.4
) ,תל אביב-
יפו
(
7.2
) ,
קריית מלאכי(
7.2
) ,
שלומי(
7.0
) ,הרצל
י יה(
,.,
) ,
עפולה(
,.9
) ,
קריית גת(
,.6
) ,
נשר(
,.4
) ,
רמלה(
,.4
)
,
אפרתה(
,.4
.)
בולט שביישובים חרדים וביישובים ערבים שיעור הילדים
שנחקרו בידי חוקרי ילדים ק
טן יחסית לשאר היישובים. (
לוח23.14
)
417
.
קרוב לשני שלישים מכלל הילדים שנחקרו נפגעו מהתעללות מתקיפה בתוך המשפחה
(
44.5%
) ,
כך הן בקרב היהודים והן בקרב הלא יהודים(
44.2%
ו-
43.4%
בהתאמה.) (
לוח23.10
)
425
.
45.0%
מהילדים הלא יהודים נחקרו על רקע אלימות הורים ,ועוד כרבע נחקר ו על עדות
לאלימות .
יותר משליש ילדים עדים יהודים נחקרו על רקע אלימות וכשליש נוסף על רקע
אלימות הורים .יותר מרבע מהעדים היהודים הקטינים נחקרו על עבירות מין. (
לוח23.10
)
421
.
מספר הבנות שבעת חקירה
חשפו דבר פגיעה היה גדול ממספר הבנים ,
ומספר הילדים
היהודים שדיווחו ה
יה גדול ממספר הלא יהודים .
39.9%
מהפגיעות השכיחות התרחשו בבית
38
הנפגע או הפוגע.
ביותר ממחצית המקרים היה מדובר
באירוע מתמשך (
01.0%
.)
בכרבע
מהמקרים התרחשה הפגיעה במקום סגור .(
לוח23.16
)
422
.
מתוך כלל הילדים שנחקרו על ידי חוקרי ילדים בגין
פגיעה מינית וידעו לזהות את ה
פוגע:
%
9.
19
נפגעו על ידי הורה או קרוב משפחה (
%
22.4
ו-
%
26.2
בהתאמה);
%
32.8
נפגעו על יד
אדם זר ;
14.8%
נפגעו על ידי
חבר, ו-
8.7%
נפגעו על ידי שכן( .
לוח23.19
)
423
. ב-
2514
,
144
ילדים
נחקרו בחקירת ילדים בחשד
שאיש צוות מוסד חינוכי פגע בהם
פיזית או
מינית. מהם
34
ילדים (
12.9%
)נחקרו בחשד ש נפגעו
מינית
על ידי
איש צוות במוסד חינוכי,
ו-
135
(
98.3%
)
ילדים שנחקרו בחשד שנפגעו
פיזית על ידי איש צוות במוסד חינוכי( .
לוח23.19
)
424
.
בשנת2514
אסרו חוקרי הילדים על העדתם של88.4%
מהילדים ש נפגעו מינית עד גיל0
ו-
84.0%
בגיל4-8
.זאת ,
לעומת42.1%
מהילדים שהעדתם נאסרה בגילאי12-14
.(
לוח23.1,
)
420
.
בשנת2514
אסרו חוקרי הילדים על העדתם של73.7%
מהילדים נפגעי תקיפה והתעללות
במשפחה. (
לוח23.17
)
===========================================================
ילדים במצבי
סיכון ו מצוקה(
פרק14
)
424
. ב-
2510
,
443,048
ילדים היו
מוכרים למחלקות לשירותים חברתיים .
ילדים אלו מנו
14.2%
מכלל הילדים במדינת ישראל .
מאז2551
ועד ל-
2510
חלה על
י יה של02.9%
במספרם .
כלולים בילדים אלה20,9,0
ילדי
ם עולים (ילידי חו"ל )
שהם3.6%
מסך כל הילדים המוכרים
למחלקות לשירותים חברתיים(
לוח24.2
.)
429
.
340,781
ילדים הוגדרו על ידי המחלקות לשירותים חברתיים כילדים בסיכון ישיר או
משפחתי .
מדובר בבעיות המסכנות את התפתחותו של הילד ואת חייו התקינים ודורשות
עזרה .לרוב הילדים יש גם בעיות נוספות על פי רוב כלכליות ,שאינן מהוות סיכון ישיר .
מאז
1002
גדל מס פרם ביותר מפי1 (
לוח24.2
.)
428
.
2,444
ילדים מתוך340,781
הילדים שהוגדרו על ידי המחלקות לשירותים חברתיים כילדים
בסיכון ,הוצאו בצו בית משפט מביתם להשמה חוץ ביתית ,
הם מנו פחות מאחוז(
5.9%
.)
(
לוח4.4
)
427
.
בשנת2510
היו בישראל953
ילדים נטושים שקיבלו מביטוח לאומי גמלה
להבטחת הכנסה .
כמו כן ,בשנה זו
היו מוכרים למחלקות לשירותים חברתיים251
ילדים נטושים ש-
4.0%
מהם הם ילדי
ם עולים (ילידי חו"ל) (
לוח3.9
ו לוח24.1
.)
435
.
בשנת2510
מתוך301,555
ילדים בגיל5-14
שהיו מוכרים למחלקות לשירותים חברתיים11.0%
התגוררו באשכול היישובים2-1
שרמ
תם החברתית כלכלית הנמוכה ביותר .
30.9%
באשכולות
3-4
,
32.3%
באשכולות0-6
,
21.9%
באשכולות9-,
ו-
0.6%
באשכולות7-20
(
לוח24.3
)
431
. ב-
1024
בלט חלקם הגדול של עולי אתיופיה בקרב העולים(ילידי חו"ל )
המוכרים למחלקות
לשירותים חברתיים(
42.4%
( .)
לוח24.3
)
432
. ב-
1024
יותר משל
יש מהילדים שהיו מוכרים לרווחה היו בעלי נזקקות מוגדרת ,
רובם בגלל
תפקוד לקוי של ההורים או של הילדים( .
לוח24.3
)
39
433
.
היישובים בהם אחוז הילדים המוכרים למחלקות לשירותים חברתיים מקרב כלל ילדי
היישוב הוא%
35
ויותר(
בהשוואה לממוצע ארצי של%
2.
14
) הם :
חצור הגלילית(
40.0
) ,
ג'
סר אזרקא(
40.2
)
,
שעב(
39.6
)
,
עילוט(
39.3
)
,
לקייה(
36.,
)
,
טירת הכרמל(
33.7
)
,
בסמת
טבעון(
33.0
)
,
בענה(
33.1
)
,
טובא זנגרייה(
31.,
)
,
כפר מנדא(
31.9
)
,
בית שאן(
31.6
)
,
בועיינה
נוג'
ידאת(
31.4
) ,
ריינה(
30.6
) ,
ראמה(
30.1
) ,
נחף(
30.2
( .)
לוח24.4
)
434
.
יישובים בהם אח וז הילדים המוכרים למחלקות לשירותים חברתיים מקרב כלל ילדי
היישוב הוא רק%
15
ופחות:
קריית טבעון(
20.0
) ,
פתח תקווה(
20.0
) ,
נס ציונה(
7.,
) ,
רמת גן
(
7.6
) ,
כוכב יאיר(
7.0
) ,
אורנית(
7.3
) ,
רעננה(
7.1
) ,
גן יבנה(
,.9
) ,
גני תקווה(
,.6
) ,
רמת השרון
(
,.0
)
,
מיתר(
9.7
)
,ג בעתיים(
9.7
)
,
קריית אונו(
9.0
)
,
שוהם(
9.0
)
,
הרצליה(
9.0
)
,
הוד השרון
(
9.4
)
,
קריית עקרון(
9.0
)
,
אבן יהודה(
6.,
)
,
מודיעין מכבים רעות(
6.0
)
,
גבעת שמואל(
6.4
) ,
עומר(
0.9
) ,
להבים(
0.1
) ,
בית אל(
3.7
) ,
בנימינה גבעת עדה(
1.0
) ,ג'
דידה מכר(
0.3
( )
לוח24.4
)
430
.
בשנת2514
שונה אופן איסוף הנתונים מלשכות הרווחה על דיווחי ם לעובדים סוציאליים
לחוק הנוער
ממספר הילדים המדווחים למספר הדיווחים שהתקבלו בלשכות .
בעקבות כך
לא ניתן היה לעדכן במלואם את נתוני השנתון ואין לערוך השוואה בין נתוני2514
לנתוני
השנים הקודמות:
434
.
בשנת2514
מספר הדיו וחים לעובדים סוציאליים לחוק נוער(ברשויות המקומיות )
בשל
חשד להתעללות לסוגיה ,
עמד על37,745
. כל דיווח יכול להיות גם על מספר הילדים.
439
.
מסך
הדיווחים לעובדים סוציאליים לחוק נוער על חשד להתעללות, לפי סוג פגיעה:
19.1%
היו בגין התעללות פיזית ,
20.,%
דיווחים היו ב
גין התעללות מינית ,
29.4%
דיווחים היו בגין התעללות רגשית,
37.0%
דיווחים היו בגין הזנחה.
438
.
מסך הדיווחים לעובדים סוציאליים לחוק נוער על חשד להתעללות, לפי מין :
04.0%
היו על
בנים
ו-
40.0%
היו על בנות.
437
.
מסך הדיווחים לעובדים סוציאליים לחוק נוער על חשד להתעללות, לפי גיל:
2,.6%
היו דיווחים על ילדים בגיל0-0
,
03.0%
היו דיווחים על ילדים בגיל6-23
1,.3%
דיווחים היו על ילדים בגיל24-29
445
. מ סך
הדיווחים לעובדים סוציאליים לחוק הנוער על חשד להתעללות, לפי זיקה:
0,.,%
היו על פגיעה בילדים בידי אחראי מתוך המשפחה ,
20.,%
היו על פג
יעה בילדים בידי אחראי מחוץ למשפחה ,
20.9%
היו על פגיעה בין קטינים מחוץ למשפחה,
7.3%
היו על פגיעה בילדים בידי זר1אחר,
0.4%
היו על פגיעה בין אחאים.
41
441
.
מסך
הדיווחים לעובדים סוציאליים לחוק הנוער לפי דיווחים שאינם על רקע חשד לפגיעה:
ב-
29.,%
דיווחים נדרש טיפול על-פ
י חוק הנוער לאבחון ,טיפול ואשפוז פסיכיאטרי,
29.4%
היו על רקע נסיונות אובדניים,
20.,%
היו על רקע מעורב
ות בפלילים לפי גיל האחריות הפלילית,
20.2%
היו על רקע התמכרויות של קטין,
33.7%
מהדיווחים היו על רקע סיבה אחרת,
442
.
בשנת1024
מסך
הדיווחים לעובדים סוציאליים לחוק הנוער על חשד להתעללות ,
6.2%
היו
דיווחי שווא.
443
.
בשנים2770-1024
הסתמן גידול מתמיד במספר הבקשות לקבלת
פטור מחובת הדיווח
שהופנו
לוועדות
ואושרו (מ-7 בקשות ב-
2770
ל-
216
בקשות ב-
1020
וע
ד ל-
2,010
בשנת1024
)
(
לוח24.9
)
444
.
בשנים2770-1024
חל
גידול של מאות אחוזים במס פר הבקשות
שהופנו
לוועדות לפטור
מחובת דיווח
אודות פגיעה בילדים(מ-
25
ב-
1770
ל-
1,915
ב-
2514
.)
אחוז הבקשות
שאושרו
גדל ,
בשנת2555
אושרו
45.7%
מהבקשות שהוגשו לוועדת פטור ,וב-
2514
אושרו
88.7%
מהבקשות שהוגשו לוועדת פטור. (נמצא שוני רב בשיעור האישורים בין ועדות ה
פ טור
במחוזות השונים( )
לוח24.9
)
440
. ב-
2514
פנו1,423
ילדים למרכזי הגנה. רובם פנו בגין פגיעות מיניות( .
לוח24.,
)
444
. רוב
הילדים שפנו למרכזי הגנה פנו בגין פגיעות מיניות
ש
התרחשו מחוץ למשפחה (
2,017
) .
לעומת
זאת ,
רוב הפגיעות הפיזיות שבגינן פנו ילדים למרכזי הגנה היו בתוך
המשפחה (
034
( )
לוח24.,
)
449
. ב-
1024
רוב מוחלט של הילדים שטופלו ב מרכז ההגנה
היו יהודים ,בנות יותר מבנים ,
בשל
פגיעה מינית יותר מ אשר בגלל פגיעה פיזית(
לוח24.,
)
448
.
בשנת2514
אותרו על ידי עובדי בריאות- צוותי בתי החולים ,
קופות החולים וטיפות חלב
3,594
ילדים כנפגעי אלי
מות ותקיפה מינית .
מאז2515
ירד מספרם מ-
3,404
ל-
3,594
ב-
2514
(ירידה של כ-
14%
). (
לוח24.7
)
447
.
מתוך3,594
ילדים שאותרו ב-
2514
כמי שנפגעו מאלימות ותקיפה מינית באמצעות בתי
החולים ,קופות החולים וטיפות החלב :
2,,64
ילדים אותרו ידי
בתי החולים ,
740
בידי קופות
חולים כללית ,לאומית ,מאוחדת ומכבי ו-
169
בידי
טיפות החלב (
לוח24.7
)
405
. מבין הילדים שאותרו על ידי צוותי בתי החולים ,
קופות החולים וטיפות החלב כנפגעי
אלימות במשפחה ונפגעי תקיפה מינית:
33.4%
נפגעו מהזנחה ,
28.7%
נפגעו מהתעללות
פיזית ,
11.2%
נפגעו מהתעללות נפשית ,
7.0%
נפגעו מהתעללות/תקיפה מינית ,
1.1%
קיבלו
הטרדה מאיימת ו-
2.4%
נפגעו מהתעמרות כלכלית ו/
או מניעת זכויות(
לוח24.7
)
401
. ב-
2514
סיבת ההפנייה השכיחה של ילדים נפגעי אלימות ותקיפה מינית שאותרו בבתי
חולים ,
בקופות חולים ובטיפות חלב הייתה חבלות או כוויות(
29.4%
)
,
במקום
השני-
תסמינים נפשיים(
11.9%
)
ובמקום השלישי סימנים להזנחה(
11.1%
.)
(
לוח24.20
)
402
.
כשני שליש מהילדים
נפגעי אלימות ותקיפה מינית שאותרו בבתי חולים ,
בקופות חולים
ובטיפות חלב
נפגעו מהורה( .
לוח24.20
)
403
.
בשנת2514
שהו בטיפול אינטרני במרכזי החירום לילדים בסיכון347
יל
דים (
תרשים24ט'.)
41
404
.
21.7
ילדים מכל אלף באוכלוסיית הילדים בישראל בשנת1024
היו ילדים ששהו במרכזי
חירום .שיעור זה קטן מהשיעור היציב שנרשם בשלוש השנים שקדמו וכן מספרם .
זאת עקב
סגירתו של מרכז החירום במחוז מרכז בסוף שנת1023
(
תרשים24
ט')
400
. מבין הילדים בסיכון שהי ו בטיפול מרכזי החירום בשנת1023
,
1.0%
היו בגיל0-3
,
26.4%
היו בגיל4-6
,
42.6%
היו בגיל9-20
,
10.7%
היו בגיל22-21
ו-
24.2%
בגיל23-26
(
לוח24.21
)
404
.
14.4%
מהילדים
שנקלטו
במרכזי חירום
בשנת1023
היו
ילדי עולים .
זהו שיעור כמעט כפול
מחלקם באוכלוסיית ה
ילדים בישרא ל(
7.0%
( )
לוח24.21
)
409
.
14.8%
ילדים שהגיעו
למרכזי חירום לילדים בסיכון בשנת1023
שהו בהם עד שלושה
חודשים ,
42.4%
שהו בהם שלושה עד שישה חודשים ,
29.5%
שהו בהם שבעה עד תשעה
חודשים ,
והיתר(
10.4%
)
שהו בהם עד שנה ויותר(
תרשים24יא')
408
.
25.8%
מכלל השוהים במרכזי חירום ב-
2513
היו נפגעי פגיעה מינית .
אצל שליש מהם הפגיעה
התגלתה רק לאחר שהושמו במרכזים עקב סיבות אחרות ,בעיקר הזנחה קשה (
לוח24.23
)
407
.
44.5%
מהילדים שיצאו ממרכזי חירום במהלך שנת2513
הופנו למסגרות המשך שונות .
רובם
(
04.5%
)הופנו לפנימייה .השאר הופנו למסגרות בקהילה .
35.5%
חזרו לבית ם(
לוח24.24
)
445
.
בשנת2510
,
208,171
ילדים ובני נוער בסיכון טופלו בידי אגף שח"
ר(שירותי חינוך ורווחה )
במשרד החינוך:
33.2%
בביקור סדיר ,
2,.0%
בגיל הרך, ו-
20.1%
בתוכניות רווחה (
לוח24.20
)
441
.
בשנת2514
שהו1,583
ילדים במקלטים לנשים נפגעות אלימות ברחב
י הארץ .
מספרם גדל
ב-
41.8%
מאז2551
. גידול זה נובע בין השאר מפתיחתם של מקלטים חדשים .
יותר ממחצית
שהו במקלטים עד שלושה חודשים(
תרשימים24יב 'ו-
24יד')
442
.
מבין1,583
ילדים ששהו במקלטים לנשים מוכות בשנת2514
,
45.2%
היו בגיל5-3
,
29.4%
בגיל4-4
,
21.1%
היו בגיל9-15
,
8.2%
היו בגיל11-13
ו-
2.7%
היו בגיל14-19
(
תרשים24
יג')
443
.
בשנת2514
טופלו בידי
רשות חסות הנוער
1,934
בני נוער .
גידול של33.9%
מאז שנת1001
(
תרשים24טו')
444
.
41.7%
מבני הנוער ששהו במעונות של רשות חסות הנוער היו בגיל19-18
,
39.5%
היו בגיל
10-14
,
7.9%
בגיל
17-25
,
8.9%
בגיל13-14
,
2.4%
בני25
ומעלה והשאר(
5.3%
)
מתחת גיל
12
.(
לוח24.26
)
440
.
רוב בני הנוער ששהו במעונות של חסות הנוער בשנת2514
היו בנים(
43.5%
)
,
והשאר בנות
(
39.5%
.)כמו כן ,
רובם היו יהודים(
07.3%
)
,
15.3%
מוסלמים ו-
1.3%
נוצרים(
לוח24.26
)
444
. מבין כלל בני
הנוער
שטופלו בידי רשות חסות הנוער ב-
2514
,
85.0%
היו בני נוער ילידי
הארץ ,ו-
%
18.2
היו בני נוער עולים ,שיעור זה גדול מחלקם של כלל הילדים העולים (
ילידי
חו"ל)
בקרב ילדים יהודים(
3.2%
). (
לוח24.26
)
449
. ב-
2514
35,403
בני נוער במצוקה טופלו בידי השירות למתבגרים וצעיר
ים במשרד הרווחה .
44.4%
היו בנים ו-
00.6%
בנות .
90.0%
יהודים והיתר(
30.0%
)
לא יהודים(
תרשים24טז 'ו לוח24.29
)
448
. מתוך כלל בני הנוער שטופלו בידי השירות למתבגרים וצעירים במשרד הרווחה,
33.0%
היו
עולים חדשים ו-
22.,%
היו חרדים(
לוח24.29
)
447
.
מתוך כלל בני הנוער שטופלו
בידי השירות למתבגרים וצעירים במשרד הרווחה ,
5.7%
היו
השתייכו לקהילת הלהט"ב (
לוח24.29
)
42
495
.
רבע מבני הנוער שטופלו בשנת2514
בידי השירות למתבגרים וצעירים במשרד הרווחה
נפגעו פגיעה פיזית.
24.2%
מהם
סבלו
מאלימות במשפחה ו-
7.4%
חוו
פגיעה מינית .
בולט כי
מספרן וחלקן של
הבנות שטופלו בשל פגיעה מינית היה גדול בהרבה מזה של הבנים (
00.6%
לעומת44.4
בהתאמה) (
לוח24.2,
)
491
.
מתוך כלל
הנערות והצעירות במצוקה
שטופלו בידי השירות למתבגרים וצעירים במשרד
הרווחה ,
79.1%
הופנו על רקע קשיים רגשיים וחברתיים ,
47.3%
על רקע קשיי תפקוד
במסגרות ,
19.7%
על רקע התנהגות אלימה ,
27.6%
צרכו אלכוהול ,
20.,%
הופנו על רקע
שוטטות ,
7.0%
השתמשו בסמים ,
,.1%
על רקע ניסיון אובדני ,
9.0%
על רקע עבריינות ,
6.0%
היו חסרי עורף משפחתי ,
0.,%
היו ללא קורת גג ,
3.2%
על רקע הפרעות אכילה ,
2.6%
על רקע
עיסוק בזנות ,
2.0%
על רקע ה
ימורים ,
0.9%
על רקע הריון ו-
0.1%
על רקע לידות(
לוח24.27
)
492
. יותר משלושה רבעים מן הפונים לחדר מיון עקב שימוש בסמים פנו ב-
2514
בגין שימוש
לרעה בסמים (בלא התמכרות .)
בנים פנו יותר מבנות(
לוח24.11
)
493
.
רוב הפונים לחדרי מיון עקב שימוש באלכוהול הגיעו לשם בשל
שימוש לרע
ה באלכוהול
(בלא התמכרות)
.
אחוז הבנים שפנו לחדר מיון עקב פגיעה משימוש באלכוהול היה גדול
כמעט פי שניים מזה של הבנות(
לוח24.13
)
494
.
32.0%
מתלמידי כיתות י'-יא '
דיווחו על
שתיית אלכוהול .
שתיית אלכוהול באירועים
חברתיים והשתכרות היו שכיחים הרבה יותר בקרב התלמידים היה
ודים .
תלמידים ערבים
דיווחו יותר מתלמידים יהודים על הפעלת לחץ חברתי לשתות
משקאות אלכוהוליים
(
תרשים24
יז')
490
.
בשנת2514
0.7%
מכלל בני הנוער בגיל10-19
לא עבדו ולא למדו ,
זאת לעומת4.0%
בשנת
2513
.הירידה בולטת במיוחד במגזר הערבי :
בעוד4.8%
מבני הנוער
היהודים בג יל20-29
אינם
עובדים ואינם לומדים ,
שיעור זה עומד על8.9%
מקרב בני הנוער הערבים בגיל
זה (
לוח24.14
)
494
.
בשנת2514
נעדרו מביתם1,542
ילדים ובני נוער ,
%
07.7
מהם היו
בנות .
מדובר בירידה מאז
שנת2552
אז מספר הנעדרים היה1,847
. (
לוח24.10
)
499
.
11.9%
מן הילדים הנעדרים בשנ ת2514
היו ילדים עולים(
124
ילדים עולים
נעדרים.)
זהו
אחוז הגדול פי כמה מחלקם ביחסי של ילדים עולים באוכלוסיית הילדים(
1.1%
( )
לוח24.10
)
498
.
04.0%
מהילדים הנעדרים היו בגיל10-19
,
39.1%
בגיל12-14
,
4.7%
בגיל
4-11
ו-
1.0%
ילדים עד גיל חמש(
לוח24.10
)
497
.
בשנת2514
נרשמ
ו בחדרי המיו ן822
ילדים ובני נוער שהגיעו
עקב נסיון התאבדות ,
%
98.1
מהם היו בנות .מספר נסיונות ההתאבדות גדל עם הגיל בשני המינים. (
לוח24.16
)
485
. מבין נסיונות ההתאבדות ב-
1024
055
מקרים היו של ילדים בגיל10-19
,
273
מקרים בגיל
15-14
ו-
27
מקרים מתחת לגיל7 (
לוח24.16
)
481
.
בשנת2514
11.4%
מכלל ניסיונות ההתאבדות היו של ילדי עולים .
זהו אחוז הגדול כמעט פי
0
בערך מחלקם באוכלוסיית הילדים(
2.2%
)(
לוח24.16
)
482
. ב-
2514
חשפו עצמם במכוון לרעלים228
ילדים בגיל12-19
בהשוואה ל-
457
ב-
2513
(
תרשים24
יט')
483
.
בשנת2513
שמו קץ לחייהם עשרה ילדי
ם בישראל. (
תרשים24כ')
43
484
.
בין2550
ל-
2513
שיעור הנערות עד גיל17
שפנו לוועדות להפסקת היריון קטן(מ-
7.4
לאלף
ל-
4.5
לאלף )
עם זאת מספר הפסקות היריון הקודמות(שלא בפעם הראשונה )
גדל במקצת
מ12.9
ל-
14.4
.הירידה חלה בעיקר בקרב בנות ללא סיווג דת. (
לוח24.1,
)
480
. השיעור לא לף של בנות בגיל10-17
החסרות סיווג דת שפנו לוועדות להפסקת היריון היה
יותר מכפול מהשיעור המקביל בקרב הבנות היהודיות. (
לוח24.1,
)
484
.
בשנים2550-2513
רוב רובן של הנערות עד גיל17
שפנו לוועדות להפסקת היריון היו
רווקות. לרובן לא היו הפסקות היריון קודמות .
(
לוח24.1,
)
489
. ב-
2513
יותר משני שלישים מן הנערות עד גיל17
,שאושרה להן הפסקת היריון ,
קיבלו את
האישור כיוון שהיה זה הריון מחוץ לנישואין .יותר מרבע קיבלו אישור בגין גיל האישה.
(
לוח24.17
)
488
.
בשנת2514
היו4,195
פניות לנציב קבילות ילדים ובני הנוער(אומבודסמן )במועצה לשלום
הילד .
הפניות השכיחות ביותר היו לשם ייעוץ וקבלת סיוע בתחומי החינוך(
33.8%
)
,
קרוב
למחציתן על רקע אלימות .
פניות שכיחות נוספות היו בנושאים של גירושין(
25.4%
)
,
ילדים
בסיכון(
10.3%
) ,
סיכון מיני(
4.8%
)
וייעוץ ומידע בנושא זכויות באופן כללי(
4.1%
) (
לוח24.30
)
487
. בשנת
1024
היו410
פניות לנציב קבילות הילדים ובני הנוער(אומבודסמן )
במועצה לשלום
הילד בנושא פגיעה מינית ,
לעומת240
פניות בנושא זה ב-
2770
(
גידול של2,7%
( .)
לוח24.30
)
475
.
מאז נוסד נציב קבילות הילדים והנוער במועצה לשלום הילד(
1775
)
טופלו במסגרתו למעלה
מ-
155,555
פניות לגבי ילדים ובני נוער .
242
טופלו ב-
1775
,
0,307
ב-
1770
,
8,724
ב-
2555
,
8,943
ב-
2515
ו-
4,195
ב-
2514
. (
לוח24.30
)
471
. בשנת
2514
לוו308
ילדים במסגרת פרוי
קט ליווי ילדים נפגעי עבירה
של המועצה לשלום
ד היל.
124
(
34.4%
)מהילדים שטופלו היו מקרים חדשים. (
תרשים24
כב')
472
. מת וך הילדים שטופלו במסגרת פרויקט ליווי ילדים נפגעי עבירה במהלך2514
,
05.8%
היו
בנות ו-
47.2%
היו בנים .
רוב הילדים(
94.2%
)
נפגע מעבירות מין(
תרשים24כג')
473
.
0.4%
מהילדים שלוו בפרויקט ליווי ילדים נפגעי עבירה של המועצה לשלום הילד היו עד
גיל4
,
29.4%
מהילדים בגיל0-7
,
43.0%
בגיל15-14
ו-
23.4%
בגיל10-18
.
עד כה לוו
למעלה מ-
3,555
ילדים בפרויקט. סוג העבירה העיקרי ,
שבגינו טופלו יותר משלושה רבעים
מן הילדים ,היה עבירת מין .כרבע נוסף טופל בגין אלימות.(תרשי
מי ם24כג'-
24כד')
474
.
0,807
בני נוער עד גיל19
טופלו בשנת2514
בידי עמותת
עלם .
82.1%
מהם
הם ילדים ובני
נוער עד גיל18
,
יותר ממחציתם בגיל14-18
(
לוח14.31
)
470
.
בשנת2514
פנו לער"
ן8,855
ילדים ,
רוב הילדים היו בגיל12-19
.
מרבית הפונים היו בנות(
42%
.)
הפנייה השכיחה ביותר
היתה
עקב בעיה בין אישית(
24.5%
)
או נפשית(
24.5%
) (
לוח24.31
)
474
.
בשנת2514
פנו2,119
ילדים למרכזי סיוע לנפגעי תקיפה מינית ,
20.4%
מהם עד גיל12
ו-
94.4%
מהם בגיל13-18
.(
לוח24.33
)
479
.
רוב הנפגעים מתקיפה מינית שפנו למרכזי סיוע לנפגעי תקיפה מינית סיוע עשו זאת תוך
שנה מיום הפגיעה .(
תרשים24כה')
478
.
בשנת2514
פנו9,051
ילדים לאגודת
אל"י .
סיבתן של רוב הפניות היא פגיעה מינית
(
41.5%
.)
בולטת מאז2550
מגמת גידול באחוז אלה שנפגעו מינית בידי ילד(מ-
14.5%
ב-
2550
ל-
41.4%
ב-
2514
) (
לוח14.30
)