חומר רקע
נייר עמדה מטעם עמותת אשנב לקראת היום המיוחד בכנסת למיגור השיח האלים והבריוני במרחב הוירטואלי וברשתות חברתיות
עמותת אשנ"ב אנשים למען שימוש נבון ברשת הוקמה בעקבות טרגדיה אישית של החייל ערן אדרת, ז"ל אשר בסוף שנות ה-90 לקח את חייו בעת שירותו הצבאי, לאחר שקיבל "הדרכות" מדוקדקות בפורום אינטרנטי כיצד לעשות זאת. מאז ועד היום, עמותת אשנב עוסקת בפעילות הסברתית להתנהלות נבונה ברשת תוך הדגשת הפן החיובי לצד חשיפת הפן השלילי בה. העמותה פועלת כל ימות השנה באמצעות מתנדבים ומקדמת הדרכות בקרב בני נוער ומבוגרים, מלווה תהליכי חקיקה, מארגנת כנסים ועוד. עמותת אשנב עוסקת בהסברה על הפן החיובי והשלילי ברשת, ומקדמת הדרכות לתלמידים על הסכנות ועל אפשרויות השימוש הנבון ברשת. עד כה הדריכה העמותה כ- 200,000 תלמידים בפריסה ארצית. העמותה, מלווה תהליכי חקיקה, מארגנת כנסים, שיתופי פעולה ועוד. בראש העמותה עומדת ד"ר שגית זילברברג יעקובוביץ, חוקרת תקשורת באוניברסיטה הפתוחה. חברים בועד המנהל של העמותה אנשי מקצוע בתחום הטכנולוגיה, האינטרנט והמחשוב.
על השיח האלים בכלל: לדעת העמותה, השיח הישראלי אלים בכללו והאלימות וההתלהמות אינה מוגבלת לרשת. הרשת היא שיקוף של המציאות, כאשר הרשת פועלת כתא תהודה המעצים דעות קיצוניות ולא מתגמל מתינות.
עמדת עמותת אשנ"ב: באופן עקרוני עמותת אשנ"ב אינה מאמינה בשינוי החקיקה, הגברת הענישה או בנקיטת צעדים טכנולוגיים להגבלת הרשת: כל אלו כשלו כבר בעבר. אנו מאמינים כי על מנת לשנות תפיסות בחברה יש להגביר את החינוך בתחום ולעודד הידברות בציבור (בין התקשורת לציבור בקרב ההורים, הילדים, גורמי חינוך ועוד).
העמותה מאמינה כי, יש אפקט מרגיע לשיח ישיר ובלתי אמצעי. כך, לדוגמה, פינתו של דרור גלוברמן בה הוא מתקשר לטוקבקיסטים כדי לברר מדוע כתבו את אשר כתבו מתוך מטרה להוריד את האלימות המילולית בשיח. לכן, דווקא מצב בו גורם הביניים יתווך בין המתלונן והפוגע יכול להוריד את רף האלימות המילולית, על ידי צינון הרוחות כאשר ברור לשני הצדדים שיש אדם בצד השני .
כמו כן, אשנ"ב מאמינה כי שיתוף פעולה מצד מערכת החינוך שתהיה אחראית על הובלת השיח המשותף אקוטי ליעילות פעילותה. אשנ"ב קוראת לשר החינוך, להטמיע את נושא ההתנהלות החכמה ברשת אל תכני הלימוד בכל מוסדות החינוך, להקצות לשם כך משאבים ולוודא שבידי כל ילד יהיו הכלים המתאימים לחינוך לתרבות ולסובלנות בכלל וברשת בפרט. הקניית כלים לשימוש נבון ברשת חיונית במידה רבה כמו הקניית כלים לנהיגה בכביש. חינוך לגלישה חכמה זהה לחינוך לנהיגה חכמה שכן, כמו בכביש גם באוטוסטרדת המידע, כל מילה עשויה להיות גורלית.
ניסיון העבר: הן בארץ ובעולם עלו לא אחת הצעות לסינון אתרים כפוי כפתרון. ברור כי צנזורה וסינון לא יפתרו את הבעיה; אותן הצעות לצנזורה וסינון כשלו אחת אחת במדינות דמוקרטיות, ובמדינות בהן כן ייושמו הרי שהחסימה לא הייתה אפקטיבית בפועל: בין אם מדובר בחסימת יתר של אתרים שלא אמורים להיחסם, ובין אם מדובר בחסימה שניתן לעקוף טכנולוגית בקלות.
על העדר השקיפות בתהליכי קבלת החלטות ברשתות החברתיות: בפועל, רוב השיח היום מתנהל במספר מצומצם מאוד של פלטפורמות: כיום ניתן להצביע על מספר רשתות חברתיות גדולות (פייסבוק, אינסטגרם, סנאפצ'אט וטוויטר), וארבעה-חמישה אתרי חדשות מרכזיים. כל אחת מפלטפורמות אלו בוחרת לסנן שיח בהתאם לקריטריונים שלה, ובלי שקיפות כלפי המשתמשים לגבי מה יסונן ומה לא. הדבר יוצר מצב של סינון יתר בו חשבונות לגיטימיים נחסמים לא אחת בלי התראה מראש, ושל סינון חסר בו חשבונות מסיתים לגזענות לא נחסמים, למרות תלונות רבות של הגולשים. הסיבה לכך היא העדר שקיפות בתהליכי קבלת ההחלטות וסינון שמבוצע על ידי הפלטפורמה עצמה.
הצעת העמותה: היא כי פלטפורמות שיח יתנהלו בשקיפות רבה יותר מול הגולשים תוך חשיפת הנימוקים אשר הובילו לסינון תכנים כאלו ואחרים.
עמותת אשנב מבקשת לקדם שיתופי פעולה בין הממשלה, מובילי שוק וארגוני מגזר שלישי לצורך מיגור האלימות ברשת, כפי שאשנב כבר עושה למעלה מעשור, קידום תוכניות לימוד בבתי הספר ובצה"ל בנושא האלימות ברשת, וכן קידום המודעות לסכנות ברשת במסגרת האחריות התאגידית של חברות.
הפתרון המוצע של עמותת אשנ"ב הוא לייצר מנגנון קהילתי, ולפעול למען הקמת גוף חיצוני ניטראלי המונה מספר בעלי תפקידים בתחומי עניין שונים (כגון – חינוך, משפט, פסיכולוגיה ועוד) אשר אליו יגיעו פניות בנושא סינון/פסילה/דיון באמירות שעלולות להיתפס כלא ראויות. שם ניתן יהיה לדרוש שקיפות בדיון ואף שיתוף הצבור או מי אשר אליו נוגע הדבר בפרטיו ובהחלטה הסופית (בדומה למועצת צרכנות למשל). כוונתנו היא לא להקים ועדת צנזורה כי אם ועדה מייעצת שתנהל דיון ציבורי בשקיפות. חלקם יובאו לעיון הציבור באתר המיועד לכך וחלק מהם אף יגיע למדיה המסורתיים. כמו כן, לעניות דעתנו אין ועדה שכזו אמורה לחרוץ דינם של תכנים כאלה או אחרים כי אם להביא את המקרים השנויים במחלוקת לדיון ציבורי שקוף (במקרי קיצון, המלצותיה יועברו לגורמים להם יש לגיטימציה לאכוף החלטות כגון משטרה, משפט וכד').
על השיח האלים בכלל: לדעת העמותה, השיח הישראלי אלים בכללו והאלימות וההתלהמות אינה מוגבלת לרשת. הרשת היא שיקוף של המציאות, כאשר הרשת פועלת כתא תהודה שמעצים דעות קיצוניות ולא מתגמל מתינות. . העמותה אינה מאמינה כי יש לשנות את החקיקה, להגביר את הענישה או לנקוט בצעדים טכנולוגיים של הגבלת הרשת : כל אלו כשלו כבר בעבר. כדי לשנות את החברה יש לדאוג ללכידות חברתית
לדעת עמותת אשנב, יש להבדיל בין שני סוגי שיימינג: רצוי ולא רצוי, כאשר השיימינג הרצוי הוא כזה שמוקיע התנהגות לא רצויה במקרים בהם החוק או החברה אינה מסוגלת לטפל בכזה, כדמות של מתלוננת על תקיפה מינית, והשיימינג הלא רצוי הוא בריונות רשת בה החזק מפעיל כח על החלש. ברור לנו, כעמותה, שההגדרה מיהו החזק ומיהו החלש אינה מוחלטת.
על נסיונות העבר לסנן ולצנזר את הרשת, בארץ ובעולם: לא אחת עלו הצעות לסינון אתרים כפוי כפתרון. ברור כי צנזורה וסינון לא יפתרו את הבעיה; אותן הצעות לצנזורה וסינון כשלו אחת אחת במדינות דמוקרטיות, ובמדינות בהן כן ייושמו הרי שהחסימה לא היתה אפקטיבית בפועל: בין אם מדובר בחסימת יתר של אתרים שלא אמורים להחסם, ובין אם מדובר בחסימה שניתן לעקוף טכנולוגית בקלות. עמותת אשנב תומכת בחופש ביטוי ללא צנזורה.
על העדר השקיפות בתהליכי קבלת החלטות ברשתות החברתיות: בפועל, רוב השיח היום מתנהל במספר מצומצם מאוד של פלטפורמות: מספר רשתות חברתיות גדולות (פייסבוק, אינסטגרם, סנאפצ'אט וטוויטר ), וארבעה-חמישה אתרי חדשות מרכזיים. כל אחת מפלטפורמות אלו בוחרת לסנן שיח בהתאם לקריטריונים שלה, ובלי שקיפות כלפי המשתמשים לגבי מה יסונן ומה לא. הדבר יוצר מצב של סינון יתר בו חשבונות לגיטימיים נחסמים לא אחת בלי התראה מראש, ושל סינון חסר בו חשבונות מסיתים לגזענות לא נחסמים, למרות תלונות רבות של הגולשים. הסיבה לכך היא העדר שקיפות בתהליכי קבלת ההחלטות וסינון שמבוצע על ידי הפלטפורמה עצמה.
החשיבות בלכידות חברתית וקהילה: לדעת העמותה, יש אפקט מרגיע לשיח ישיר ובלתי אמצעי. כך, לדוגמה, פינתו של דרור גלוברמן בה מושמץ מתקשר לטוקבקיסטים כדי לברר מדוע אלו מאחלים לו מוות ביסורים מובילה להורדת האלימות המילולית בשיח. לכן, דווקא מצב שבו גורם הביניים יתווך בין המתלונן והפוגע יכול להוריד את רף האלימות המילולית, על ידי צינון הרוחות כאשר ברור לשני הצדדים שיש אדם בצד השני.
ההצעה האופרטיבית של עמותת אשנב היא לקדם שיתופי פעולה בין הממשלה, מובילי שוק וארגוני מגזר שלישי לצורך מיגור האלימות ברשת, כפי שאשנב כבר עושה למעלה מעשור, קידום תוכניות לימוד בבתי הספר ובצה"ל בנושא האלימות ברשת, וכן קידום המודעות לסכנות ברשת במסגרת האחריות התאגידית של חברות.
הפתרון המוצע של עמותת אשנב הוא לייצר מנגנון קהילתי, בו מובילי דעה ואנשים נבחרים בכל אחת מהפלטפורומות יחליפו את הפלטפורמה כמי שמסנן את התכנים, ובכך יאפשרו לציבור להל את הדיון על מה ראוי לסינון ומה לא בצורה שקופה. מסכימה כי כדאי לחשוב על דרך להוציא את פעולת הסינון מתוך גופים אלה ולפעול למען להקמת גוף חיצוני ניטראלי המונה מספר בעלי תפקידים בתחומי עניין שונים (כגון – חינוך, משפט, פסיכולוגיה ועוד) אשר אליו יגיעו פניות בנושא סינון/פסילה/דיון באמירות שעלולות להיתפס כלא ראויות. שם ניתן יהיה לדרוש שקיפות בדיון ואף שיתוף הצבור או מי אשר אליו נוגע הדבר בפרטיו ובהחלטה הסופית (בדומה למועצת צרכנות למשל). הכוונה היא בטח לא להקים ועדת צנזורה כי אם ועדה מייעצת שתנהל דיון ציבורי בשקיפות. חלקם יובאו לעיון הציבור באתר המיועד לכך וחלק מהם אף יגיע למדיה המסורתית.
חקיקה יותר חזקה למען חופש ביטוי: המשך ישיר של הצעה זו היא הטלת אחריות על גורמי ביניים לגבי סינון יתר של תכנים ופגיעה בחופש הביטוי המוגן של משתמשיהן. כך, לדוגמא, כאשר רשת חברתית תחסום חשבונות של פעילים חברתיים אגב תלונות כנגדם, היא תאלץ ליתן את הדין בגין הפגיעה בזכות זו, מה שיוביל להקטנת סינוני השווא.