חומר רקע
לכבוד
חברת הכנסת יפעת שאשא – ביטון
יושבת ראש הוועדה לזכויות הילד
הכנסת
ירושלים, ד' באב תשע"ה
20 ביולי 2015
שלום רב,
סוגיות בתחום האיתור והטיפול בקטינים נפגעי עבירות מין בחברה החרדית
להלן חומר רקע לקראת דיון בוועדה לזכויות הילד בנושא "טיפול הרשויות בפגיעות מיניות נגד ילדים; פגיעות מיניות במגזר החרדי". מכתב זה מהווה תוספת למסמך בנושא "סוגיות בתחום האיתור הטיפול בקטינים נפגעי עבירות מין" – ובו נתוני משטרה על פתיחת תיקי חקירה, התייחסות לסוגית חובת הדיווח הקבועה בחוק, וכן סקירת מרכזי הגנה ומרכזי טיפול שמפעיל משרד הרווחה לכלל אוכלוסיית הקטינים נפגעי עבירות מין.
רקע
תקיפה מינית היא כל התנהגות או מעשה בעל אופי מיני הנעשה בכפייה. ניצול מיני או פגיעה מינית בילדים, על-פי ההגדרה בספרות המקצועית, היא עירוב של ילדים ומתבגרים שאינם בוגרים מבחינה התפתחותית בפעילות מינית שהם אינם מבינים אותה ולכן אין ביכולתם לתת לה הסכמה מדעת. הפעילות המינית מיועדת לסיפוק צרכיו של המתעלל ועלולה לכלול מגע פיזי או תקיפה מינית ללא מגע פיזי.1 תקיפה מינית אסורה על-פי חוק העונשין, התשל"ז–1977, ובהגדרתה נכלל מנעד של פעולות מיניות, בדרגות אלימות, פגיעה והשפעה שונות על הנפגע: אונס, ניסיון אונס, מעשה סדום, מעשה מגונה, מעשה מגונה בפומבי, עבירות מין במשפחה, הטרדה מינית ועוד. החוק מייחס חומרה יתרה לעבירות מין כלפי קטינים ולעבירות המבוצעות כלפי קטינים על-ידי בני-משפחה, ובתחומים אלו נקבעו עונשי מינימום ארוכים יותר.2
התעללות מינית בילדים מתרחשת בכל גיל, בכל שכבות האוכלוסייה, ובמקרים רבים מדובר באירועים חוזרים. לדעת החוקים, בשני העשורים האחרונים חלה עלייה תלולה בממדי התופעה, אולי כחלק מהעלייה בתופעת האלימות בחברה כולה.3 כאן נוסיף, כי יתכן שיותר מקרי פגיעה מינית נחשפים לאחרונה, כחלק מהגברת המודעות לתופעת פגיעה מינית בילדים בפרט ולאלימות כלפי ילדים בכלל.
עם זאת, עדיין קיים קושי באיתור ובזיהוי קורבנות מין בכלל וילדים בפרט. הקושי בזיהוי קורבנות עבירות מין נובע ממנגנוני הכחשה, סודיות, בושה, מאי הבנה של הקורבן את שארע לו ומחוסר יכולתו לגלות לאחרים את הנעשה בו.4
1. היבטים בין – תרבותיים במתן מענים לילדים נפגעי תקיפה מינית5
• בחברה ישראלית חיות זו בצד זו קבוצות חברתיות שונות ומגוונות, בעלות מאפיינים חברתיים שונים, בהם קודים שונים של התנהגות וערכים תרבותיים, שהם לעיתים אף נוגדים וסותרים אלו את אלו. כל תרבות מתייחסת באופן שונה לדרכי גידול ילדים, לתפקידי המגדר ולשאלות מיניות. כתוצאה מכך נוצר פער בין הסכמה כללית משותפת לכל התרבויות – שיש להגן על ילדים ולא להזיק להם – לבין ערכים, נורמות ומנהיגים של בני התרבויות השונות בחברה. עם זאת, עקרונית יצהירו הכול על מחויבות להגן על ילדים.
• החברה החרדית מאופיינת בסגירות כלפי האוכלוסייה הכללית, מסיבות שונות, בהן סיבות היסטוריות, חברתיות ואידאולוגיות. לצווי ההלכה ולנורמות הקהילתיות השפעה רבה על התנהגותם של יחידים ומשפחות בחברה זו.
• לחברה החרדית יש מסורת של עבודה קהילתית פנימית לטיפול בבעיות חברתיות וחבריה מחויבים ומסורים למנהיגות הקהילה ולכללי ההתנהגות החברתיים המקובלים בה באופן כמעט מוחלט. בנוסף, הפגיעה בילדים בחברה החרדית נתפסת בעיקר במונחים של סטייה מוסרית והתנהגות אסורה על פי ההלכה, ולא במונחים של התנהגות פלילית. אלו הן חלק מהסיבות להימנעות מפניה לרשויות המדינה במקרים של פגיעה בילדים בכלל ופגיעה מינית בפרט, והעדפה של פניה לרבנים ולגורמי טיפול פנים קהילתיים.
• לעיתים הפניה לרשויות המדינה נתפסת כבגידה. דיווח לרשויות המדינה, לעתים - פירושו להיות מנודה מהקהילה. כמו כן, החשיפה של הפגיעה עלולה לפגוע במעמד החברתי ובעתיד של הנפגע (למשל בכל הנוגע לשידוך שלו), ובעתידם של אחיו, ובעתיד של בני משפחתו של הפוגע, (כשאין מדובר בפגיעה בתוך המשפחה)
• בנוסף, בני קהילה החרדית חשים שקיים חוסר הבנה וזלזול מצד החברה הרחבה לדרכי הטיפול ופתרון הבעיות הנוהגים בקרבם.
2. היבטים בטיפול בפגיעה מינית בחברה החרדית
2.1 משרד החינוך6
• למשרד החינוך חוזרי מנכ"ל המבטאים את מדיניותו בכל הקשור לפגיעה בקטינים.7 חוזרי המנכ"ל מחייבים ותקפים בכלל מסגרות החינוך, כולל מוסדות החינוך החרדים.
אנשי המקצוע של השירות הפסיכולוגי – יועצי של משרד החינוך שעובדים גם בחברה החרדית, עוברים הכשרה הכוללת הדרכה בדבר הנהלים הקבועים בחוזרי המנכ"ל והנחיות באופן יישום ההוראות בסוגיות של הסברה, איתור, דיווח וטיפול בילדים נפגעי תקיפה מינית. הכשרה זו נעשית באמצעות ימי עיון לכלל היועצים באופן מחייב, כתנאי לקבלת הסמכה כיועץ.
הטמעת חוזרי המנכ"ל בקרב היועצים החברה החרדית, הנה יעד קבוע בתכנית העבודה של המפקחים על הייעוץ. בנוסף, כלל המפקחים של משרד החינוך במחוז החרדי, נחשפו לחוזרי המנכ"ל במסגרת מפגשי מפקחים מחוזיים.
• במחוז החרדי פועלים שמונה מדריכים, מומחים בתחום של מניעת התעללות ופגיעה בילדים ובני נוער. המדריכים מלווים את המסגרות החינוכיות ביישום חוזרי המנכ"ל. כ-100 בתי ספר חרדים נחשפו בשנה האחרונה לנושא הפגיעות המיניות בתלמידים, באמצעות הדרכה למנהלים ולצוותי חינוך על ידי יועצים ומדריכים של השירות הפסיכולוגי.
• הקשר היומיומי של הצוותים החינוכיים עם התלמידים, היכולת לזהות שינויים בהתנהגות ולשוחח עם התלמידים על קשיים ומצוקות, מביא לידי כך שמערכת החינוך הנה גורם מרכזי המאתר ומדווח על קטינים נפגעים. בחברה החרדית פועלים בשנים האחרונות כ-540 יועצות ויועצים, בליווי של ארבעה מפקחים על הייעוץ ובסיוע מדריכים מומחים למצבי סיכון שונים. מערכת החינוך בשיתוף פעולה עם רשויות שונות: מחלקות חינוך, רווחה, שירות פסיכולוגי - חינוכי ובעידוד וגיבוי רבני הקהילות ביישוב, פועלת להעברת תכניות מוגנות לאיתור, זיהוי ומניעת התעללות לצוותים מכלל בתיה"ס בישוב. תכניות כאלה התקיימו למשל, בבית שמש, בית"ר עילית, נתיבות, רחובות, ועוד. המפקחים על הייעוץ בחברה החרדית מציינים כי מידי חודש מתקבלים אצלם דיווחים על כ-60 אירועים של חשד לפגיעה מינית בתלמידים.
• בעקבות חשד לפגיעה מינית בתלמיד, יש חשיבות להתערבות מערכתית מתאימה ולצידה למענה טיפולי פרטני לתלמידים המעורבים. הצוותים החינוכיים בסיוע של היועצים והמדריכים בתחום, מונחים לפעול בהתאם לחוק ולנהלים, לזהות מעגלי פגיעה, לספק תמיכה לילדים ולמשפחתם ולפעול כסביבה מוגנת בעבור התלמידים בכלל והמעורבים בפרט.
• במתן מענים לילדים נפגעי תקיפה מינית, במערכת החינוכית מבחינים בין פגיעה שאירעה בתוך בית הספר (של תלמיד בתלמיד או של איש צוות בתלמיד), לפגיעה שאירעה מחוץ לבית הספר (פגיעה ע"י בן משפחה או ע"י זר). מצבים שונים מכתיבים התנהלות שונה ומותאמת. בכל אירוע משברי לרבות מקרים של חשד לפגיעה מינית בתלמיד, השירות הפסיכולוגי חינוכי מעורב ומלווה את המערכת הבית ספרית.
• כיום פועלים 13 מרכזים טיפוליים בשירותים הפסיכולוגים החינוכיים הפועלים ברשויות מקומיות, אשר חלקם נותנים מענה גם לקהילה החרדית. משרד החינוך לא מסר נתונים על מספר הילדים נפגעי תקיפה מינית המטופלים במסגרת המרכזים הללו מדי שנה. עם זאת, גורמי המשרד מסרו כי לאור הפניות הרבות כפי שתוארו בסעיף העוסק באיתור, קיים פער בין מספר המקרים הדורשים טיפול לבין המענים הטיפוליים המתאימים לאוכלוסייה החרדית. דהיינו, אין מספיק מענים בתחום הטיפול בפגיעה מינית שמפעיל משרד החינוך בחברה החרדית.
• במשרד החינוך מציינים כי בשנים האחרונות במשרד עדים לתהליך של הכרה בצורך ובנכונות של צוותים חינוכיים ללמידה ולהפעלה של תכניות חינוכיות מותאמות בנושא, בקרב בתי הספר בחברה החרדית. עם זאת קיימים אתגרים רבים ודילמות:
• בבתי הספר לבנות קיימת פתיחות גדלה והולכת להעלאת מודעות ולשיח בנושא מורכב זה. ואלו בתלמודי תורה ובבתי ספר לבנים יש לעתים חשש לעסוק בנושא וקיימת לעתים הסתרה והימנעות מעיסוק בנושא.
• לעתים נתקלים אנשי מקצוע בהדחקה ובהכחשה של צוות בית הספר וחשש כי התייחסות לאירוע של פגיעה "תוציא שם רע" למוסד, למעורבים וכד', ורצון להשאיר את הטיפול במקרי הפגיעה במסגרת הקהילה.
• לעתים מתקיימות היוועצויות עם "מומחים" לא מקצועיים שאינם בעלי הכשרה בתחום, שאינם מודעים לנהלים ולחוקים, ואלו מנחים את המערכת באופן שמזיק למעורבים.
• משרד החינוך מציין בתשובתו כי הפעולות החינוכיות שננקטות בנושא זה בחברה החרדית, נעשות בהתאמה וברגישות ויש צורך בתהליכים מורכבים ומתמשכים של חינוך והטמעה.
2.2 משטרת ישראל8
• במשטרה מציינים כי הקהילות החרדיות, מטבען הן קהילות סגורות יותר, הן פחות משתפות פעולה עם הרשויות ונוטות יותר לפתור את הבעיות בתוך הקהילה מול הרבנים מתוך חשש לפגוע בשמם הפרטי ובשם הקהילה כולה. עם זאת, במשטרה מציינים, כי בשנים אחרונות מסתמן שינוי במגמה, יותר ויותר רבנים מפנים את הנפגעים לטיפול ברשויות ובמשטרה וזאת כנגזרת של שיפור מידת ההכרה והאמון שניתן ל רשויות.
• בשנת 2014, גייסה משטרת ישראל גייסה 16 חוקרים מהחברה החרדית שעובדים בתחנות המשטרה (כיום במחוזות מרכז, תל אביב וירושלים), מתוך הנחה שלמשפחה חרדית יהיה קל יותר להידבר ולהתנהל עם חוקרים מהחברה החרדית. במהלך השנה הקרובה יגויסו עוד כמה עשרות חוקרים/ות מהחברה החרדית למשטרת ישראל במטרה זו. לדברי המשטרה, המהלך זה מוכח כמהלך נכון ומשמעותי בכל הכרוך בהגברת הדיווחים אודות פגיעות מיניות בחברה החרדית.
• המשטרה מציינת כי גורמים בכירים בתחנות המשטרה עומדים בקשר רציף עם רבני הקהילה ונוצרים ביניהם תהליכי עבודה סדורים. הרבנים, שהמשטרה רכשה את אמונם, ממליצים לתושבי הקהילה להגיש תלונות, להתייעץ ולדווח על מקרים של פגיעה מינית. עוד ציינה המשטרה את תרומתו של ארגון "סל"ע" (סיוע לקורבנות עבירה), לבניית אמון זה, במסגרתו, מתנדבים מהחברה החרדית מלווים נפגעי עבירה מהחברה החרדית. המשטרה מציינת כי "סל"ע" מהווה גשר בין המשטרה ורשויות החוק לבין החברה החרדית.
2.3 ארגונים ציבוריים ועמותות
• המועצה הלאומית לשלום הילד מפעילה מזה למעלה מ-15 שנה, פרויקט לליווי ילדים נפגעי עבירה. במסגרת הפרויקט מלווים גם ילדים נפגעי תקיפה מינית מהחברה החרדית. במסגרת התוכנית, ניתן סיוע וליווי לילדים נפגעי תקיפה מינית ולהוריהם. הסיוע כולל ייעוץ ומידע ראשוני על ידי צוות התוכנית, ותמיכה לאורך ההליך כולל ליווי לחקירה במשטרה, הסבר על הדיון בבית המשפט, ליווי במתן העדות של הנפגע ועוד. התוכנית מופעלת באמצעות מערך של מתנדבים בעלי רקע משפטי המלווים את הילדים באופן אישי ובהנחיית צוות הכולל משפטנים ועובדים סוציאליים.9
• במועצה מציינים כי ישנם כמה מאפיינים החוזרים על עצמם בחברות סגורות, מאפיינים הנמצאים ברצף המוביל לאי דיווח וטיפול הולם במקרה של פגיעה מינית (כגון חוסר מודעות של הורים וילדים, הסתרה). על פי המועצה, מזה מספר שנים נעשית עבודה לקידום שיתוף הפעולה בין מחלקות לשירותי רווחה לבין הקהילות החרדיות השונות במספר ערים (בהן ירושלים, ביתר עלית, בני ברק). במסגרת פעולות אלה נוצרו שיתופי פעולה בנושא של פגיעות מניות בילדים מול מנהיגי הקהילה, הרואים כי מוטלת עליהם החובה לטפל בבעיה ולפעול למניעתה. עם זאת, בפועל מספר הרשויות שמקיימות שיתוף פעולה מעין זה בכלל ובנושא פגיעות מיניות בפרט הינו עדין מצומצם למדי.10
• בתחום הטיפול בפגיעה מינית בחברה החרדית פועלים כמה ארגונים ציבוריים ועמותות מתוך החברה החרדית, המעניקים שירותי סיוע וטיפול לנפגעי תקיפה מינית, בני משפחותיהם וגם לפוגעים מינית.
• עמותת "שלום בנייך" מעניקה טיפול דיסקרטי לפוגעים מינית ולנפגעי תקיפה מינית, קטינים ובגירים גם יחד, מהציבור הדתי והחרדי. העמותה פועלת משנת 2005, ומדי שנה מטופלים במערך הטיפולי שלה עשרות ילדים נפגעי תקיפה מינית ומשפחותיהם, וכן פדופילים ועברייני מין משוחררים מהחברה החרדית ודתית. (לדברי עו"ס דורון אגסי, מנכ"ל העמותה, זו העמותה היחידה שפועלת כיום בתחום הטיפול בפוגעים מינית בקרב חברה זו).11
• המבקשים טיפול מגיעים לתוכניות הטיפול של העמותה דרך רבנים, פרסומים בעיתונות בחברה החרדית והדתי, אנשי קהילה ועוד. העמותה פועלת בעיקר בירושלים ובבני-ברק, וגם בבית-שמש, ברחובות, בחיפה ובצפת. אין כיום מענה בדרום הארץ. הטיפול הניתן במערך הקליני של העמותה, במסגרתו ניתן טיפול קבוצתי וטיפול פרטני. הטיפול ניתן בתשלום, ויש רשימת המתנה של אנשים המעוניינים לקבל טיפול.
• העמותה פועלת בתחום ההסברה, מארגנת ומעבירה ימי עיון בנושא פגיעה מינית ונותנת הסברה במסגרת המפגשים בקהילה, בבתי-הספר, בישיבות, בגופים ממשלתיים ועוד.
• לדברי מר אגסי, יש מחסור חמור במסגרות לטיפול בפגיעה מינית מטעם המדינה ובמסגרות לטיפול בסטייה מינית ובעברייני מין, ואין די תכניות מניעה, אבחון וטיפול בעבור אוכלוסייה זו. כך, פוגעים מינית חיים בקהילה ללא טיפול.12
• לדברי מר אגסי, ישנה חשיבות רבה לאנשי מקצוע (פסיכולוגים, עובדים סוציאליים) המטפלים בפגיעה מינית שגדלו בחברה החרדית, מכירים את הערכים, את התרבות ואת הנורמות של החברה, שעברו הכשרה מקצועית בתחום הטיפול בפגיעה מינית. פעילות של המטפלים כאלה בחברה החרדית תביא להעלאת המודעות לנושא, ותתרום למניעה וטיפול במקרים של פגיעה מינית.13
• ארגון "קו לנוער" – המרכז למשפחה ומתבגרים. המרכז קיים כ-10 שנים, הוא פועל בירושלים, ומטופלים בו גם נפגעי פגיעה מינית, נפגעי אלימות נוער בסיכון ממקומות אחרים, כגון: בית שמש, ביתר עלית, מודיעין. במרכז מוענק, בין היתר, ליווי ותמיכה לילדים ולמתבגרים נפגעי התעללות ופגיעה מינית ולהוריהם בחברה החרדית והדתית. הארגון פיתח מודל חונכות ייחודי לטיפול בנפגעי התעללות בכלל ולנפגעי פגיעה מינית בקרב ילדים בפרט. ליווי הקטינים במרכז ניתן על ידי חונכים (בדרך כלל סטודנטים לעבודה סוציאלית או לפסיכולוגיה), ורק בתנאי שמשפחתו של הקטין שותפה לתהליך זה. החונכים שעובדים במרכז מקבלים הכשרה וליווי מקצועי מאנשי מקצוע – עובדים סוציאליים קליניים ופסיכולוגים קליניים (כיום עובדים במרכז 10 אנשי מקצעות אלה). במרכז 50 חונכים שמטפלים בכ-100 משפחות ובכ-200 ילדים מהמשפחות הללו מדי שנה.
אנשי מקצוע העוסקים בתחום הטיפול והליווי המטופלים במרכז הינם מהחברה החרדית והדתית, המבינים את הנורמות והערכים החברתיים, התרבותיים הייחודיים של החברה החרדית והדתית.14
בברכה,
מריה רבינוביץ'
אישור: שרון סופר, ראש צוות
מרכז המחקר והמידע של הכנסת