חומר רקע
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
ירושלים, ד' באב תשע"ה
02
ביולי0202
סוגיות בתחום האיתור והטיפול בקטינים נפגעי עבירות מין
מסמך זה נכתב לבקשת חברת הכנסת יפעת שאשא–
,ביטון
יושבת ראש הוועדה לזכויות הילד, לקראת
הדיון בוועדה
" בנושא
טיפול הרשויות בפגיעות מיניות נגד ילדים
; פגיעות מיניות במגזר החרדי ."במסמך
יוצגו
נתונים אודות מקרים מדווחי ,ם של פגיעה מינית בילדים
ו סוגיות בנושא ,חקירות ילדים מורכבות
ה ניהול של
תיקי חקירה שנפתחו בגין עבירות מין בקטינים ,
,חוק חובת הדיווח וסוגיות בנושא טיפול
.בילדים נפגעי תקיפה מינית
1.
נתונים
בישראל נפגעים מינית מדי שנה אלפי ילדים ובני נוער עד גיל01
.
נתונים על פגיעה מינית מדווחת מסוגים
שונים מתפרסמים על-
ידי גופי האכיפה, שירותי הרווחה, מערכות המשפט, החינוך והבריאות, איגוד מרכזי
.הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית ועוד
לגבי נתונים אלו, חשוב להבהיר
כי על פיהם לא ניתן
להעריך מהו היקף
האמתי של התופעה של פג יעה
.מינית בקטינים, מפני שישנם מקרים רבים של פגיעה שלא מדווחים כלל בנוסף, ישנם מקרים רבים
.שהדיווח עליהם לא נעשה בזמן האמת ,כך
על-
פי נתונים של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה
מינית משנת0202, רק כ-
02%
מהנפגעים בני2
–
00
ו-
21%
מהנפגעים בני02
–
01, מדו וחים על הפגיעה בשנה
;הראשונה לאחר הפגיעה
ב-
06%
מן המקרים בהם פגיעה מינית התרחשה בילדים עד גיל11
, הדיווח על
הפגיעה נעשה רק לאחר16
.שנים ויותר לאחר הפגיעה1
המחקרים והסקרים שנערכים בנושא התעללות בילדים בכלל ופגיעה מינית בפרט, בהם מנסים להגדיר את
היקף התופעה,
.מתבססים על נתוני מדגמים, ואלה לא תמיד מייצגים את כלל האוכלוסייה
בשנת1612
דווח לעובדים הסוציאליים לחוק הנוער ברשויות המקומיות על5,965
מקרים
חדשים
של
התעללות מינית בקטינים (מתוך20,023
דיווחים חדשים שהתקבלו)באותה השנה
(שיעור של0.01
ל-
0,222
ילדים עד גיל01
;)בכלל האוכלוסייה0,0,2
דיווחים (שיעור של2.,1
ל-
0,222
ילדים
; כ-
00%
מכלל
הדיווחים
) היו בגין התעללות מינית בתוך המשפחה, על-
.ידי אחראי על קטין2
ב אותה השנה נחקרו אצל חוקרי ילדים9,975
ילדים בני11-6
שנפגעו מעבירות מין ואלימות, כ-
15%
היו
;נפגעי עבירות מין כ-
%
8
.היו עדים לעבירות מין או לאלימות ורצח3
1 יא ,גוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית
דוח פעילות
לשנת0202
': "הורות בצל הפגיעה", עמ02
.
2
,'פרופ' אשר בן אריה, פרופ' ענת זעירא ואח
פ ניות לעובדים סוציאליים לחוק הנוער והטיפול בהן: סיכום ממצאים לשנת0202
,
מכון "חרוב" ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים, נובמבר020,
', עמ9-3
.
0
1.1
נתוני פתיחת תיקי משטרה בשנים
16
16
-
11
16
בגין פ
גיעה מינית בקטין.
4
להלן נתונים על התיקים שנפתחו על ידי המשטרה בגין עבירות מין בקטינים. יצוין כי מדובר בתיקים בהם
.הפוגע יכול להיות קטין או בגיר
יצוין כי מספר
ה קורבנות
גבוה ממספר התיקים שנפתחו, שכן
.בתיק אחד יכולים להיות כמה קורבנות
.מהנתונים עולה כחלק גדול מעבירות מין שנעברו בקטינים התרחשו מחוץ למשפחה
להלן נתונים על סט :טוס הטיפול בתיקים שנפתחו על ידי משטרה בגין עבירות מין בקטינים
יצוין כי:
1.
בקטגוריה""תיקים גנוזים נכללים תיקים שנסגרו ללא כתב אישום, תיקים שהו גש בהם כתב
אישום והתקבלה בהם החלטה שיפוטית, תיקים שנסגרו מחוסר ראיות או מחוסר עניין לציבור
.ותיקים שנסגרו משום שהעבריין לא נודע
1.
בקטגורית "תיקים שהועברו לפרקליטות" ו"תיקים שעדיין בחקירה" נכללים תיקים שנפתחו
באותה השנה ,
וכיום הם
בפרקליטות או בתהליך חקירה. ל ,דוגמה
כיום , מתוך כלל התיקים
שנפתחו בשנת1616
( בגין עבירות מין בקטינים1,156
,)תיקים117
תיקים בפרקליטות
ושלושה
תיקים עדיין בתהליך חקירה. שאר התיקים שנפתחו באותה שנה נכללים בקטגוריה "תיקים
."גנוזים
3
,משרד הרווחה והשירותים החברתיים סקירת השירותים החברתיים0202
,חלק ד', חקירות ילדים וחקירות מיוחדות , תאריך
:כניסה01
באפריל0202
.
4 נתוני המשטרה מ תבססים על המקרים המדווחים, והם אינם מייצגים את כלל הילדים שנפגעו מינית, ואף לא את כל הילדים
שנפגעו מינית והדיווח על פגיעתם התקבל ברשויות (שכן כאמור עובד סוציאלי לחוק הנוער יכול להימנע מלמסור דיווח
.)למשטרה באישור ועדת פטור
5 מיטל אברהמי, פקד, מחלקת נוער, מ ,שטרת ישראל, מכתב09
ביולי0202, נשלח באמצעות דוא"ל ב-
02
ביולי0202
.
6
,מיטל אברהמי, פקד, מחלקת נוער, משטרת ישראל, מכתב09
ביולי0202, נשלח באמצעות דוא"ל ב-
02
ביולי0202
.
טבלה1
: תיקים שנפתחו במשטרת ישראל בגין פגיעה מינית בקטין
1616
-
1611
5
1616
1611
1611
1612
1611
כלל התיקים שנפתחו בשנה זו
1,156
1,616
1,196
1,171
1,219
מספר קורבנות בתיקים אלה
1,216
1,691
1,190
1,217
1,111
מספר עבירות בתיקים אלה שנעברו
בתוך המשפחה
2,0
019
202
203
221
מספר עבירות בתיקים אלה שנעברו
מחוץ למשפחה
0,,20
0,03,
0,2,2
0,290
0,,32
מספר עב ירות מין שבוצעו על ידי
קטינים
320
222
21,
230
321
טבלה1: תיקים שנפתחו במשטרת ישראל בגין פגיעה מינית בקטין לפי סטטוס הטיפול בתיק
1616
-
1
161
6
סטטוס התיק
1616
1611
1611
1612
1611
כלל התיקים שנפתחו בשנה זו
1,156
1,616
1,196
1,171
1,219
תיק ים גנוזים
0,000
0,133
0,110
0,3,3
0,203
תיקים שהועברו לפרקליטות
003
020
090
,33
12,
תיקים שעדיין בחקירה
2
3
3
22
02,
אחר ,(ממתין להצמדה, בתהליך סגירה
)בהמתנה
9
3
02
03
32
2
להלן פילוח תיקים מהקטגורית התיקים ש המשטרה גנזה
לפי סיבת הגניזה או ה
סגירה
)(תיקים גנוזים:
מהנתונים בטבלה עולה כי על פי נתוני משטרת ישראל הנכונים
ליולי
1615
, בחמישית מתיקי החקירה
לכל היותר, מתוך התיקים שנפתחו בי ן השנים1612-1616
בגין עבירות מין בקטינים, התקבלה החלטה
.שיפוטית כלשהי י צוין כי בכל השנים שנבדקו עדיין יש תיקים בפרקליטות או תיקים שתהליך החקירה
( בהם עדיין לא הסתיים. כך בשנתיים האחרונות0202
-
020,
) חלק גדול מהתיקים עדיין בחקירה או
בתהליך בחינה בפרקליטו ת (ראו טבלה0)
,
"לכן צפוי ששיעור התיקים בקטגוריה "התקבלה החלטה
.ישתנו בהמשך
הסיבות העיקריות לסגירת תיקי עבירות מין בילדים
טרם הכרעה שיפוטית הן "חוסר ראיות" ו"עבריין
."לא נודע
בין כ-
%
06
לכ-
%
76
מכלל התיקים שנגנזו
על ידי המשטרה בשנים1616
-
1611
, נגנזו בשל
הסיב.ות הללו
נתוני משטרה מספקים תמונה חלקית בלבד, ולשם להשלמתה חשוב לראות גם את נתוני הפרקליטות
והנהלת בתי-
המשפט על הימשכות ההליכים המשפטיים, על תוצאותיהם ועל חומרת הענישה בתיקים
.שנפתחו בגין עבירות מין בקטינים
לפני
כשנה פנינו לפרקליטות המדינה עם בקשה לנתונים
, בין היתר נתונים
אודות תיקים בהם הוגשו כתבי
האישום והנאשמים בתיקים אלה נדונו בבית המשפט.
מהפרקליטות
נמסר "כי
במערכת הממוחשבת של
הפרקליטות, מוז
נים נתונים על-
,פי העבירות בגינן נפתח התיק. משום שאין עבירות מין בחוק העונשין
התשל"ז-
0933
, המתייחסות אך ורק לפגיעה בקטינים, ושבמערכת הממוחשבת של הפרקליטות אין
אפשרות להפיק נתונים הנוגעים להיותו של נפגע העבירה קטין, אין באפש רותנו לספק הנתונים
"המבוקשים.
9
דהיינו, אין אפשרות לקבלת נתונים אודות טיפול בתיקים הללו בפרקליטות. כמו כן אין
באפשרות הפרקליטות לספק נתונים על תוצאות ההליך המשפטי בנוגע להרשעת החשודים בביצוע עבירות
.מין, וזה מאותה הסיבה
לקבלת התמונה המלאה והברורה יותר, יש מקום לבדוק גם
מהן הסיבות העיקריות לסגירת התיקים ואת
שיעורם של התיקים שאינם מגיעים לכדי הכרעה משפטית בכלל תיקי חקירה שהמשטרה פתחה בגין
עבירות אחרות כלפי קטינים .
בדרך זו ניתן יהיה לראות האם שיעור התיקים שנסגרים גבוה באופן מיוחד
בתיקי פגיעה מינית בקטין או שהדבר נכון גם לגב .י סוגי פגיעה אחרים כמו כן יש מקום לבחון כלל ית קי
7
,מיטל אברהמי, פקד, מחלקת נוער, משטרת ישראל, מכתב09
ביולי0202
", נשלח באמצעות דוא
ל ב-
02
ביולי0202
.
8
כולל תיקים שנסגרו ללא הליך פלילי, למשל תיקי טיפול מותנה– תיקים שנפתחו נגד קטינ ים והועברו לטיפול של קציני מבחן
.מטעם משרד הרווחה ושירותים החברתיים
9
,שירה נתן, מתמחה בלשכת פרקליט המדינה, מכתב03
בינואר020,; חיים ויסמונסקי, ראש תחום י דע, חקיקה, משפט
,וטכנולוגיה בפרקליטות המדינה, שיחת טלפון02
בינואר020,
.
טבלה2
,: תיקים גנוזים לפי סיבת הסגירה או הגניזה1616
-
1611
7
1616
1611
1611
1612
1611
כלל התיקים שנפתחו בשנה זו
1,156
1,616
1,196
1,171
1,219
כלל התיקים הגנוזים
1,111
1,800
1,881
1,710
1,210
מחוסר ראיות
879
861
815
771
066
שיעור בכלל התיקים שנגנזו
,0%
,2%
,,%
,,%
,2%
עבריין לא נודע
201
209
291
167
297
שיעור בכלל התיקים שנגנזו
03%
02%
00%
02%
22%
חוסר עניין לציבור8
119
128
120
101
176
שיעור בכלל התיקים שנגנזו
00%
02%
02%
02%
02%
התקבלה החלטה שיפוטית כלשהי
282
110
162
185
117
שיעור בכלל התיקים שנגנזו
01%
00%
00%
03%
00%
סיבות אחרות
159
19
10
11
11
שיעור בכלל התיקים שנגנזו
00%
0%
0%
0%
0%
,
החקירה שנפתחו בגין עבירות מין (בקרב נפגעים בגירים ונפגעים קטינים
) ולעמוד על
ההבדלים בין קבוצות
.אלו
בדיון בוועדה לזכויות הילד שהתקיים בי נואר020,
" בנושא שיעור גבוה של סגירת תיקים בעבירות מין נגד
קטינים", התייחסה נציגה של הפרקליטות ,
,עו"ד נורית הרצמן ,לנקודה זאת. לדבריה יש אחוזי גניזה
מאוד גבוהים של הפרקליטות במכלול העבירות משום שיש בחינה ראייתית של התיקים, ואם אין סיכוי
סביר להרשעה גונזים את התיק. עם זאת, לא נציגת
הפרקליטות לא הציגה נתונים להשוואה של אחוזי
.הגניזה בעבירות מין נגד קטינים אל מול שיעורי הגניזה של תיקים בעבירות ככלל10
ב
אותו ה דיון ,נדונה, בין היתר
סוגיית היעדר נתונים על תוצאות הענישה בגין ביצ וע עבירות מין בקטינים
ואיך ניתן ללמוד על מגמות בגזרי דין בעבירות ועל האפקטיביות של ההליכים המשפטיים ושל חקירות
.משטרתיות בהיעדר נתונים הללו
כמו כן, הועלו שאלות אודות יעילות של
עדות קטינים
בבתי המשפט–
בכמה תיקים בהם עבריין מין הורשע
ניתנה עדות קטינים
ובכמה תיקים לא
ניתנה
עדות
ו האם ידוע מהי
ההשפעה של
עדות זו.
כאמור אין כיום יכולת להפיק נתונים אלו באופן ממוחשב מן המערכות של הרשויות
.השונות
1.
תהליך חקירת קטינים נפגעי עבירות מין
רוב הדיווחים לפי חוק חובת הדיווח מגיעים לפקידי הסעד לחוק הנוער במחלקות לשירותים חברתיים
במשרד הרווחה. מדי שנה מתקבלים במשרד הרווחה בין2,222
ל-
3,222
דיווחים בגין פגיעה מ .ינית בילדים
עם קבלת הפנייה פקיד הסעד עורך בדיקה ראשונית, ואחריה הוא מעביר את המידע למשטרה. כאשר
הפנייה היא בנוגע לעבירת מין מחוץ למשפחה או כאשר פקיד הסעד חושש כי התערבות המשטרה תוביל
לפגיעה בילד, הוא עשוי לעכב את הפנייה למשטרה או להימנע ממ נה. עובד סוציאלי לחוק הנוער יכול
להימנע מלמסור דיווח למשטרה רק באישור ועדת פטור, שחברים בה נציג פרקליטות המחוז, קצין משטרה
.ופקיד סעד מחוזי
כאשר הדיווח מתקבל במשטרה מגורם אחר, החוקר המטפל במקרה מתייעץ עם עובד סוציאלי לחוק הנוער
.ברשות המקומית
ככלל, החקירה
לא תעוכב לפרק זמן העולה על חודש ימים, גם אם לא התקבלה תגובה
.מעובד סוציאלי לחוק הנוער
במקרים בהם אין חובת דיווח על פי חוק, כאשר הקטין הנפגע מינית הינו מתחת לגיל00
או כאשר יש חשש
שהקטין נפגע עבירת מין הינו קטין נזקק כהגדרתו בסעיף0 לחוק הנוער (טיפול השגחה ), מעבירה המשטרה
.דיווח על האירוע ועל המעורבים לעובד סוציאלי לחוק הנוער
קטינים שמלאו להם0,
שנים נפגעי עבירות מין נחקרים במשטרה על-
ידי חוקרים המוסמכים לחקור
קטינים שהוסמכו כחוקרי עבירות מין. החוק לתיקון דיני ראיות (הגנת ילדים), התשט"ו-
0922
, קובע כי
קטינים
שטרם מלאו להם0,
שנים (חשודים, עדים או נפגעי עבירות מין, למעט עבירה לפי חוק למניעת
הטרדה מינית) נחקרים על-
,ידי חוקרי ילדים מטעם משרד הרווחה והשירותים החברתיים11
וכל פעולות
החקירה שהילדים מעורבים בהן (לרבות בדיקה רפואית, מסדר זיהוי ושחזור) נעשות באישור חוקר
הילדים
.ובנוכחותו
10
'פרוטוקול מס,3
מדיון הוועדה לזכויות הילד בנושא: שיעור גבוה של סגירת תיקים בעבירות מין נגד קטינים, עו"ד נורית
;הרצמן, מחלקה פלילית, פרקליטות המדינה01
בינואר020,
'; עמ00
.
11
על-
,)פי חוק לתיקון דיני ראיות (הגנת ילדים
ה
תשט"ו-
0922
, חוקרי הילדים אחראים לחקירתם של ילדים לצורך איסוף
ראיות בהליך הפלילי, תוך תיעוד החקירה וב וידיאו ומתן הגנות לילדים מתחת לגיל0,
.
2
על חוקר הילדים להעביר למשטרה את קלטת החקירה של הילד, תמלול וסיכום שלה ואת חוות דעתו
המנומקת, ובכלל זה התרשמותו ומידת האמון שהוא נותן בדברי הילד, וכן קביעה מנומקת בדבר איסור או
היתר להעדת הילד בבית-
.המשפט
במשטרה עורכים חקירה במקביל ואוספ ים ראיות נוסף על הראיות שמתקבלות בחקירת הילד. כאשר
חקירת המשטרה מסתיימת מתקבלת ההחלטה בדבר המשך הטיפול בתיק. מאז אוקטובר0202
כל התיקים
שנפתחו בגין עבירות מין–
)עבירות מסוג עוון (שבהן העונש שנקבע בחוק הוא עד לשלוש שנות מאסר
ועבירות מסוג פשע (שהעונש בהן הו )א מעל שלוש שנות מאסר–
עוברים מהמשטרה לפרקליטות, והיא
המוסמכת להחליט על סגירת התיק או על העמדת החשוד לדין, ובמקרים המתאימים–
להגיש בקשה
.למעצרו עד תום ההליכים12
2.
מורכבות
ה ניהול של תיקי חקירה שנפתחו בגין עבירות מין בקטינים
לטענת המשטרה, במקרים של פגיעה מ ינית בילדים יש חשיבות לקיום החקירה סמוך ככל האפשר למועד
חשיפת העבירה. השיהוי בחקירה ובקבלת תוצריה (תמלול וסיכום החקירה, קלטת ועוד) מעכבים את
.החקירה המשטרתית, פוגעים בתהליך איסוף הראיות ועלולים למנוע מעצר חשודים והגשת כתבי האישום
נוסף על כך , השיהוי בחקירת הילד ודחיית סיום ההליך מסבים נזק רב לילדים הנפגעים, שכן הם מאבדים
אמון במבוגרים סביבם ובמערכות האכיפה והטיפול.
13
בעבר, בשל מחסור חמור בחוקרי ילדים במשרד הרווחה המתינו מאות ילדים זמן ממושך עד לחקירה של
.חוקרי ילדים
לפנ י
כש
נה סר מ ה
גב' רונית צור, מפקחת ארצית בתחום חקי רות ילדים במשרד הרווחה
,והשירותים החברתיים
כי ילדים נפגעי עבירה אינם ממתינים לחוקרי ילדים.
14
לדבריה, מאז0229
הוכפל
מספר חוקרי הילדים, וכיום מספרם022
.. חוקר ילדים אחד מטפל בחמישה עד עשרה תיקים בו בזמן
חקירת הילד הנפגע נמשכת בדרך כלל כשעה, אך במקרים מורכב .ים היא עשויה להימשך שעות אחדות
לאחר החקירה החוקר מסכם את החקירה, מכין חומרים ומוסר אותם למשטרה. כל פעולה נוספת של
המשטרה מול הקטין הנפגע במסגרת איסוף הראיות והמשך החקירה נעשית באישור ובליווי של חוקר
.הילדים15
אחד הקשיים שהגורמים המקצועיים מציינים הוא שלעתי ,ם ילדים לא חושפים את דבר הפגיעה בהם
ולעתים נדרשת יותר מפגישה אחת כדי לרכוש את אמונם. לגורמים המקצועיים בארץ ובעולם ידוע כי בכ-
22%
מן המקרים הילדים אינם חושפים את דבר הפגיעה בהם. במצב כזה קשה למצות את ההליך הפלילי
ולטפל בילד ובמשפחתו. בעבר רווחה גישה בקרב ,הגורמים המטפלים שאין לחקור ילדים יותר מפעם אחת
ורק במקרים מיוחדים ומורכבים חוקרי ילדים חקרו ילדים כמה פעמים. כיום השתנו כללי החקירה במשרד
.הרווחה, וכאשר ילדים אינם מוכנים לחשוף את הפגיעה הם נחקרים כמה פעמים16
על-פי המשטרה, אף שהחוק מקנה למשטרה ולמשרד הרוו חה סמכות לחקור את הילד ללא ידיעת הוריו, יש
קושי מובנה בחקירת ילד ובהשגת שיתוף פעולה עמו כאשר החשוד הוא האחראי לו. לא פעם הורים
מתנגדים לחקירת ילדם בעבירות מסוג זה, ובהיעדר עילה לחקירת קטין (עד או נפגע עבירה) בלא ידיעת
12
מפק
חת נילי זאולן-
אברס, קצינת מחקר נוער במשטרת ישראל, מכתב בנושא: קטינים נפגעי עבירות מין, התקבל באמצעות
,דוא"ל03
בינואר020,
.
13
,רפ"ק עו"ד תרצה נחושתן, קצינת ייעוץ וחקיקה במשטרת ישראל, האגף לחקירות ולמודיעין, חטיבת החקירות, מחלקת נוער
מכתב בנושא: קטינים נפג ,עי עבירות מין, התקבל באמצעות דוא"ל01
בדצמבר0200
.
14
,רונית צור, מפקחת ארצית בתחום חקירות ילדים במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, שיחת טלפון03
בינואר020,
.
15
.שם
16
.שם
3
,הוריו אין דרך לאכוף את חקירתו אף
שלעת ים היא
עשויה להיות מכרעת ובלעדיה אי-
אפשר למצות את
.הדין
קושי נוסף הוא"זיהום חקירה". ל
פי פרקליטות המדינה
לעתים מתעורר חשש
ל זיהום חקירה של הקטין
על-ידי בני משפחה, גורמי חינוך,
גורמים מטפלים ואחרים
עוד לפני קבלת הדיווח המשטרה ו גביית עדות
על-
ידי חוקר הילדים(או לפני מועד עדות של הקטין בבית-
,המשפט
אם
הוא .)מעיד זיהום חקירה נוצר
כאשר "הקטין הנפגע נשאל שאלות "מדריכות
על מה שאירע לו על-
ידי גורמי טיפול במסגרת החינוכית או
בני המשפחה, או כאשר כמה קטינים
ש מכירים זה את זה נפגעו מינית והם משוחחים על המעשים שנעשו
בהם לפ
ני ה חקירה או
ה.עדות17
במשטרה מציינים כי קשה להרשיע נאשם בעבירות מין בילדים כאשר הילד אינו מעיד בבית-
המשפט, שכן
לפי סעיף00
לחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו-
0922
,
18
עדותו של חוקר הילדים ותיעוד
החקירה טעונים סיוע לצורך הרשעה. לפיכך, אם עדותו של ילד
היא העדות היחידה שיכולה להביא לזיהוי
העבריין ולהרשעתו, אי-
אפשר להרשיע את הנאשם ללא
ראיה מסייעת אם,, כאמור הילד לא יעיד בבית-
המשפט ועדותו מוגשת לבית המשפט על ידי חוקר ילידם
. על-
פי המשטרה, חוקרי ילדים אוסרים את עדותם
של כ-
%
92
מן הילדים נפגעי עבירות מין מחשש שהעדות תזיק להם.
19
לטענת משרד הרווחה שיעור הילדים שעדותם נאסרה קטן יותר, ו בעיקר ילדים בני0,-02
,ש חוקרי ילדים
נוטים יותר
להתיר להם להעיד. ל ,פי המשרד שיעור
הילדים נפגעי עבירות המין שנאסר עליהם להעיד בבי
ת-
המשפט
הולך וקטן:
שיעור התרת ההעדה בשנים האחרונות
הוא כ-
%
02
אצל בני2-1
וכ-
%
22
אצל בני
00
-
0,
.
20
לפי המשרד, מתן עדות בבית-
המשפט הוא תהליך קשה, מורכב וטראומטי בעבור הילד, שכן הוא
,צריך לעמוד מול הפוגע ולשחזר את פרטי האירועים, והפגיעה בו עלולה להחמיר. כמו כן לא כל ילד מסוגל
לעמוד ב
מתן עדות בבית-המשפט
. מסוגלו ,תו תלויה בגילו
בביטחון שלו ו בתמיכה.שהוא מקבל מהוריו21
נושא נוסף, המעורר מורכבות מיוחדת הוא נטייה לחשיפה מאוחרת של עבירות מין שבוצעו בקטינים
(בעיקר על ידי בני משפחה, אך לא רק על-
ידם), שנים רבות לאחר ביצוע המעשים, לעתים כאשר הקטין בגר
,כבר. תקופת ההתיישנות לגבי מעשים כאלו הוארכה אומנם על ידי המחוקק במטרה ליתן מענה לתופעת
החשיפה המאוחרת, אך עם זאת, בתיקים כאלה מתעוררים לעתים קשים ראייתיים ייחודיים הנובעים מן
הזמן הרב שחלף מאז
,בוצעו המעשים ועד חשיפתם (קשיי זיכרון
קושי באיתור ראיות חיצוניות תומכות
.)ועוד22
17
,עו"ד נורית הרצמן, סגן בכיר א' בפרקליטות המדינה, מכתב03
בינואר020,
.
18
על-פי סעיף 9 לחוק תיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו-
0922: (א) עדות בעבירה המנויה בתוספת ,שתועדה בידי חוקר
ילדים בהתאם להוראות חוק זה ,וכן זיכרון דברים או דין וחשבון לעניין חקירה שתועדה כאמור ,שנרשמו בידי חוקר ילדים
בשעת החקירה או אחריה – כשרים להתקבל כראיה בבית-משפט.
(ב )שוכנע בית-המשפט כי ננקטו כל האמצעים הסבירים לתיעוד החקירה באמצעות וידאו או הקלטה קולית בהתאם
להוראות סעיף 2א ,אולם הקלטת החקירה לא צלחה בשל תקלה טכנית ,רשאי בית-המשפט לקבל כראיה ,תיעוד בכתב של
החקירה שנעשה בידי חוקר הילדים ,במקום קלטת חקירה.
על-
פי סעיף00
לחוק זה: לא יורשע אדם על סמך ראיה לפי סעיף 9 אלא אם יש לה סיוע בראיה
.אחרת
19
,רפ"ק עו"ד תרצה נחושתן, קצינת ייעוץ וחקיקה במשטרת ישראל, האגף לחקירות ולמודיעין, חטיבת החקירות, מחלקת נוער
,מכתב בנושא: קטינים נפגעי עבירות מין, התקבל באמצעות דוא"ל01
בדצמבר0200
.
20
,רונית צור, מפקחת ארצית בתחום חקירות ילדים במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, מכתב03
בינואר020,
.
21
'רונית צור, מפקחת ארצית בתחום חקירות ילדים במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, פרוטוקול מס32
מדיון הוועדה
לזכויות הילד בנושא
טיפול הרשויות בד
יווחים על עבירות מין בקרב ילדים ובני נוער ,
00
באוקטובר0202
,; רונית צור
,מפקחת ארצית בתחום חקירות ילדים במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, שיחת טלפון03
בינואר020,
.
22
,עו"ד נורית הרצמן, סגן בכיר א' בפרקליטות המדינה, מכתב03
בינואר020,
.
3
2.
סוגיות בחוק חוות הדיווח
סעיף
231
ד' לחוק העונשין, התשל"ז-
0933
, קובע מהי
חובת
ה
דיווח23
"
היה לאדם יסוד סביר לחשוב כי זה
מקרוב נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע בידי האחרא י לו, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי
לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק, או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו מאסר שלושה ח
ו
דשים"
.
לפי
הגדרות החוק, אחראי לקטין הוא "הורה או מי שעליו האחריות לצורכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או
לשלומו של קטין", וכן "בן משפחה של
קטין... שמלאו לו01
שנים... והוא אחד מאלה: בן זוגו של הורו, סבו
."או סבתו, אחיו או אחותו, גיסו או גיסתו, דודו או דודתו
חובת דיווח מחמירה יותר מוטלת על אנשי מקצוע–
רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, עובד שירותי
,רווחה, שוטר פסיכולוג, קרימינולוג, מטפל פ
ארה-
.רפואי או מנהל או איש צוות במוסד שבו שוהים קטינים
.חובת הדיווח של אנשי המקצוע גוברת על החיסיון המקצועי שהם מחויבים בו ואינה מוגבלת בזמן
העובר
על הוראה זו דינו
שישה חדשי
.מאסר. חובת הדיווח המחמירה מוטלת גם על האחראי לקטין
חובת דיווח, כאמור, חלה רק על המ קרים בהם הפגיעה התרחשה במשפחה או במוסד חינוכי; דהיינו חוות
.דיווח לא חלה על המקרים של פגיעה בקטין על ידי זר או מחוץ למוסד החינוכי יצוין כי
בדיון בוועדה
לזכויות הילד שנערך בינואר020,
בנושא "שיעור גבוה של סגירת תיקים בעבירות מין נגד קטינים"
, עלה כי
משרד המ.שפטים עובד על הצעת חוק להרחבת חוות הדיווח24
קביעת חובת דיווח בחוק הביא לשינוי משמעותי בתחום ההגנה על קטינים ומאז כניסתו לתוקף עלה שיעור
.הדיווחים וניכר שינוי משמעותי בהתערבות הרשויות במקרי הפגיעה25
בד בבד עם ציון ההישגים של חוק חובת
ה
דיווח, מעלים אנשי מקצ וע חשש כי חוות הדיווח עלולה להרתיע
נפגעים, עדים לפגיעה וגם פוגעים עצמם
, מפניה לעזרה לגורם מקצועי, לשם קבלת עזרה מקצועית ,, ליווי
,טיפול ועוד, בשל החשש מהחשיפה, הן מההיבט הסביבתי של אותו הנפגע (חשיפה מול משפחה, חברים
קהילה) והן מההיבט של
החשיפה ל הליכי חקירה .משטרתית והליכי משפט
מורכבות זאת מוכרת ל אנשי טיפול בתחום הפגיעה בקטינים מקבוצות אוכלוסייה ,שונות במיוחד באלו
הנ
תפסות כ
ש
מרניות וכ""סגורות יותר מהחברה הכללית , בהן
קבוצות אוכלוסייה ב חברה
ה חרדית
וב
חברה הערבית, וזה על אף שהפגיעה המינית בקטינים, כאמור, יכולה לה ,תרחש בכל קבוצה, בכל מגזר
ללא יוצא ד .ופן
הגורמים המקצועיים, המטפלי
ם בקטינים נפגעי תקיפה מינית
, מצביעים על דילמה ערכית משמעותית ,
אשר במסגרתה מעלים שאלות על מקומה
של חוות
ה דיווח במקרים בהם חובה זו מונעת מהנפגע לקבל
טיפול וסיוע.
בדילמה זו, הושם דגש מיוחד גם על חוות דיווח כגורם שלעתים מונע את מהירות התגובה
האפשרית של הרשויות
במתן טיפול וסיוע לקטינים נפגעי תקיפה מינית , שבחלק מהמקרים
משמעותה
סיום ההתעללות
מתמשכ
ת .
23
'סימן ו0
, סעיף231ד לחוק העונשין, התשל"ז-
0933
.
24
'פרוטוקול מס,3
מדיון הוועדה לזכויות הילד בנושא: שיעור גבוה של סגירת תיקים בעבירות מין נגד קטינים, עו"ד נורית
;הרצמן, מחלקה פלילית, פרקליטות המדינה01
בינואר020,
.
25
:עו"ד ליאת קליין, היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית על חובת הדיווח והטיפול
המשפטי בתופעת הפגיעה המינית בקטינים , בתוך: "הורות בצל הפגיעה", דוח לשנת0202
של איגוד מרכזי הסי וע לנפגעות
'ולנפגעי תקיפה מינית, עמ22-23
.
1
1.
סוגיות ב
טיפול בילדים נפגעי פגיעה מינית
1.1
:סיוע ראשוני מרכזי הגנה לקטינים נפגעי עבירות מין ואלימות26
בשנים האחרונות חלה התקדמות בטיפול בקטינים נפגעי אלימות, ובעיקר בטיפול בקטינ ים נפגעי תקיפה
מינית.
27
בשנת0221
נחקק חוק סיוע לקטינים נפגעי עב
ירות מין או אלימות, התשס"ח-
0221
(להלן: חוק
)הסיוע
שמכוחו החל משרד הרווחה להקים
מרכזי הגנה
המעניקים
סיוע ראשוני
לקטינים שנפגעו מעברות
מין או מאלימות . החוק קובע כי לקטין נפגע עבירת מין זכות לקבל
סיוע ראשוני במרכז סיוע ייחודי לעניין
זה, הקרוי "מרכז הגנה". הטיפול הנפשי במרכזי ההגנה נמשך עד חמש פגישות טיפוליות, וה וא ניתן ללא
,תשלום לקטין ולהוריו ברוב המקרים הטיפול הראשוני ניתן על-
.ידי עובדים סוציאליים
פעולות הסיוע הראשוני הקבועות בחוק הן אבחון וטיפ
ול רפואי, אבחון וטיפול
נפשי, מילוי צרכים גופניים
מייד ,ים, לרבות מזון וביגוד, פגישה עם גורמים מוסמכים לשם הפעלת סמכויות חקירה (חוקר ילדים
חוקר נוער מהמשטרה, עו"ס לחוק הנוער, פרקליט) וכן הפניה לשירותי סיוע ממשלתיים ולא
.ממשלתיים
כיום פועלים:שישה מרכזי הגנה
בירושלים, במרכז רפואי תל השומר, בחיפה, בבאר שבע, בנצרת
ובאשקלון. עתידם להיפתח שני מרכזי הגנה נוספי.ם28
בחוק הסיוע נקבע כי משרד הרווחה והשירותים החברתיים הוא הממונה על הקמת מרכזי ההגנה. ה חוק
קובע כי כדי לאפשר יישום מלא של ההוראות שנקבעו בו, ובכלל זה לאפשר לכל קטין שנפגע לקבל סיוע
,במרכז הגנה
על המדינה להפעיל שמונה מרכזים לפחות בפריסה ארצית . אשר למועדי ההקמה של
,המרכזים, תחילה נקבע בחוק כי יש להשלים את הקמתם ולהפעילם עד שלוש שנים מיום תחילת החוק
כלומר עד אפריל0200
. בתיקון לחוק משנת0200
נ קבע כי
המרכזים
יופעלו לא יאוחר מסוף אפריל0202
.
29
על-
פי המידע שנמסר בוועדה לזכויות הילד, בין הקשיים שגרמו לעיכוב יישום החוק היו הקצאת תקנים
חלקית, קושי בתיאום בין משרדי הממשלה, קשיים בהעברת התקציב, עיכוב במציאת מבנים מתאימים
וקושי באיתור ובהכשרה של מנהלים.למרכזים30
מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה אל משרד הרווחה ושיר
ותים חברתיים עם בקשת נתונים עדכניים
על
פעילות המרכזים כיום
. עד למועד סיום העבודה על המסמך הנוכחי לא קיבלנו את ההתייחסות של המשרד
בנושא .
בחודשים פברואר-
אוגוסט020,
בדק משרד מבקר המדינה היבטים בטיפול המדינה בקטינים שנפגעו
.מתקיפה מינית או מאלימות
עד לאוגוסט020,
הוקמו חמישה מרכזי הגנה בלבד מתוך1
שהיו אמורים
להיפתח סוף אפריל0202. הדבר נובע בעיקר ממחלוקות שהתגלעו בין משרד הרווחה, ל משרד הבריאות
ומשטרת ישראל בנוגע לתקצוב פעילות .אנשי מקצוע במרכזיים ולקביעת תקני כוח אדם בהם
מבקר המדינה הצביע גם על היעדר מודעות ציבורית ומוסדית לפעילות מרכזי ההגנה, אשר הביסוס לטענה
זו היה שיעור נמוך של הילדים שפנו למרכזי הגנה משיעור הילדים שפנו לעובדי ם הסוציאליים לחוק הנוער
.בתקופה שנבדקה בזמן הביקורת31
כן, מבקר המדינה מצא שמספר קטן מאוד של קטינים נפגעי תקיפה
.מינית מופנים מבתי חולים למרכזי ההגנה מבקר המדינה ציין כי נוהל משרד הבריאות בנושא "טיפול
26
:אם לא יצוין אחרת: מרכז המחקר והמידע של הכנסת
טיפול נפשי לקטינים נפגעי תקיפה מ ינית, מסלולי טיפול באחריות
,משרדי הממשלה
,כתבה: נטע משה3
בפברואר0202
.
27
דוח מבקר המדינה32
ג' לשנת020,
: היבטים בטיפול בקטינים נפגעי תקיפה מינית או אלימות, מאי0202
.
28
,מיטל אברהמי, פקד, מחלקת נוער, משטרת ישראל, מכתב09
ביולי0202, נשלח באמצעות דוא"ל ב-
02
ביולי0202
.
29
דוח מבקר המדינה32
ג' לשנת020,
: היבטים בטיפול בקטינים נפגעי תקיפה מינית או אלימות, מאי0202
.
30
'פרוטוקול מס19
,של הוועדה לזכויות הילד 'הצעת חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות (תיקון מס0
) (דחיית
)מועד סיום והחלה, י"א בתמוז התש ,ע"ב9
ביולי0200
.
31
דוח מבקר המדינה32
ג' לשנת020,
: היבטים בטיפול בקטינים נפגעי תקיפה מינית או אלימות, מאי0202
.
9
"בנפגעי/ות תקיפה מינית מסדיר את דרכי האבחון והטיפול בנפגעי תקיפה מינית המגיע ים לקבל טיפול
רפואי בבתי החולים. בנוהל נקבע בין היתר כי נפגע המגיע לבית חולים שאין בו מרכז אקוטי יקבל את
הטיפול הרפואי והסיעודי ההכרחי בלבד ואחר כך יועבר, בהסכמתו, להמשך טיפול במרכז האקוטי הקרוב
.לבית החולים
עם הקמתם של מרכזי ההגנה, היה מתבקש שמשרד הבריאות יעדכן נוהל זה,
ויציין בו את
האפשרות להפנות קטין נפגע המגיע לבית החולים גם למרכז ההגנה הסמוך , אשר הותאם כאמור לטיפול
.בקטינים32
מתן אפשרות להיחקר במרכזי ההגנה ולא רק בתחנת המשטרה הוא שינוי בדפוסי העבודה שהיו קיימים
עד הקמת המרכזים . ולכן יש להטמיע דפוס עבודה.זה בקרב בעלי התפקידים הרלוונטיים
33
על פי מבקר
המדינה הכלי המרכזי שבאמצעותו צריכה משטרת ישראל להטמיע את דפוסי עבודתה הוא פקודותיה
.ונוהלי העבודה שלה בדיקת הפקודות ונוהלי המשטרה הרלוונטיים העלתה כי המשטרה לא ציינה בהם את
האפשרות של הקטין לקבל טיפול במרכז ה
גנה, ובכלל זה את האפשרות להגיש את התלונה ולבצע
הליך של
.חקירת התלונה שהגיש או שהוגשה בשמו במקרים המתאימים לכך34
1.1
:הטיפול המתמשך לקטינים נפגעי עבירות מין ואלימות
פעולות האבחון והטיפול הנפשי הנקובות בחוק המתקיימות במרכזי ההגנה הן ראשוניות בלבד, ומוגדרות
"הת.ערבות קצרת מועד במשבר" או "סיוע רגשי ראשוני"; אין מדובר בטיפול נפשי מתמשך
טיפול נפשי לקטינים נפגעי תקיפה מינית ניתן תחת חסותם של שלושה משרדי ממשלה :משרד הבריאות
מתמקד בטיפול נפשי קליני ובאמצעותו מועסקים פסיכיאטרים, פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים
קלי .ניים
משרד החינוך מעניק טיפולים באמצעות פסיכולוגים חינוכיים ויועצי בתי-
הספר, ומקיים מגוון
.של פעילויות הסברה והדרכה
משרד הרווחה
מעניק את רוב השירותים הטיפוליים באמצעות מרכזים
טיפוליים או הפניה למטפלים פרטיים. ועדת ההיגוי הארצית הבין-משרדית, בראשות המשנה למ נכ"ל
משרד הרווחה מר מנחם וגשל, החליטה בשנת0202
.על תוכנית לאומית לטיפול בילדים שנפגעו מינית
במסגרת התוכנית נבנה מודל פעילות במרכזים טיפוליים ייעודיים לנושא, שיקומו בפריסה הארצית ויפעלו
.בהם מטפלים בעלי הכשרות שונות, תוך שימור ידע מקצועי וליווי והדרכה
מרכז ים אזוריים לטיפול בקטינים נפגעי תקיפה מינית–
מיזם משותף של משרד הרווחה והשירותים
החברתיים, הקרן לילדים ונוער בסיכון של המוסד לביטוח לאומי וקרן רש"י.
המיזם המשותף התחיל בשנת
0223
( כפיילוט, והגו אותו קרן רש"י והקרן לילדים ונוער בסיכון של המוסד לביטוח לאומי .)להלן: הקרנות
עם השנים הצטרף לפעילות המיזם משרד הרווחה, והוא הפך לגורם מקצועי ראשי המלווה אותו, ומשנת
0200
–
.גם לגורם מממן שותף
,במסגרת המיזם הופעלו ברחבי הארץ, באמצעות עמותות11
מרכזים המותאמים לטיפול בקטינים נפגעי
.תקיפה מינית
כל מרכז כזה נועד לשרת א ת הרשויות המקומיות שבסביבתו, לפי חלוקה שנקבעה. כדי לקדם את המיזם
כבסיס לפיתוח שירות מקיף בכל רחבי הארץ, החליטו הגורמים המעורבים בו בשנת0229
להקים ועדת
היגוי ארצית בין-משרדית ובין-
ארגונית, בראשותו של המשנה למנכ"ל משרד הרווחה דאז. הוועדה נדרשה
32
דוח מבקר המדינה32
ג' לשנת020,
: היבטים בטיפול בקטינים נפגעי תקיפה מינית או אלימות, מאי0202
.
33
;שם
34
.שם
02
בין היתר לקבו ע את מדיניות הטיפול בקטינים, לוודא את ביצועה ולהוביל ולתכלל את עבודת הגופים
.הנוגעים בדבר35
"
בשנת0200
גובשו המלצות ועדת ההיגוי לכדי "תכנית ארצית בין משרדית לטיפול בקטינים שנפגעו מינית
בישראל", שמטרתה המרכזית הייתה יצירת מערך טיפולי מקצועי, מיטבי ונגיש שיי תן טיפול מידי לכל
קטין נפגע תקיפה מינית, על פי צרכיו. בתכנית נקבע כי יופעלו מרכזי טיפול אזוריים ברחבי הארץ (עם
שלוחות ביישובים מרוחקים), באמצעות עמותות שייבחרו במכרזים, וכי הטיפול בהם
יינתן ללא תשלום.
36
עוד נקבע כי בשלב הראשון יפעלו00
מרכזים, ובעתיד יוקמו.מרכזים נוספים
לרשויות המקומיות שעדיין
לא שויכו למרכזים, העמיד משרד הרווחה תקציב למימון טיפולים באמצעות מטפלים פרטיים. בכך למעשה
קיבלה עליה המדינה אחריות למתן טיפול מותאם לכלל הקטינים שנפגעו פגיעה מינית".
37
כאמור, בחודשים פברואר-
אוגוסט020,
בדק משרד מבקר המדינה היבטים בטיפול המדינה בקטינים
שנפגעו מתקיפה מינית או מאל ימות. לפי מבקר המדינה, עד ינואר020,
היה אמור משרד הרווחה להתקשר
עם00
מרכזי טיפול. ואולם נמצא כי המפעילים נבחרו רק במשך שנת020,
, וכי חתימת ההסכמים עמם
.הסתיימה רק בספטמבר שנה זו
המרכזים נותני
ם
.מענה על הצרכים בפריסה ארצית, וניתן בהם טיפול בחינם לקטינים ולבני משפחותיהם
המרכזים הקיימים הם בצפת, נצרת, חיפה, כרמיאל, חדרה, עפולה, נתניה, בני-ברק, ראשון-
,לציון חולון
לוד, קריית-מלאכי ובאר-
.שבע. בשבעה מהמרכזים אפשר לקבל טיפול בשפה הערבית שלושה מהמרכזים
מתמחים בטיפול באוכלוסייה החרדית–
המרכזים בבני-
ברק ובצפת והמרכז בלוד, שיש לו שלוחה בכפר
.חב"ד
במרכזים ניתנים טיפול פרטני לקטינים ולמשפחותיהם, הדרכות הורים, אינטייק (יצירת קשר ראשוני לשם
הכרת המטופל, הערכה והחלטה על המשך טיפול), היוועצויות (ייעוץ טלפוני א ו אישי לבני משפחה ולאנשי
מקצוע לעניין ההתמודדות הטיפולית עם ילד שעבר תקיפה מינית) ופעולות בקהילה להסברה ולהגברת
המודעות לשירותי המרכז .
.מטופל מגיע למרכז עם קבלת ההפניה משירותי הרווחה או מהוועדות המקצועיות
בחלק מן היישובים יש
ועדות בין-משרדיות של הרשות המק ומית ("ועדות אשלים"), ובחלק מהמקומות פועלות ועדות ביצוע של
המרכזים הטיפוליים עצמם. בוועדות השונות יושבים נציגים של מחלקות הרווחה, השירות הפסיכולוגי
חינוכי (במשרד החינוך), בריאות הנפש (משרד הבריאות), העמותות הטיפול. אל הוועדות מגיעים הדיווחים
על קטינים שנפג עו מינית, ובהן מוחלט לאיזו מסגרת טיפולית להעביר את הקטין (תוך התייחסות להליכי
חקירה נוכחיים או אפשריים, שיכולים לעכב את התחלת הטיפול הנפשי). יש מקומות שבהם אין פתרונות
אחרים וכל הפניות מועברות למרכזים. עם קבלת הקטין למרכז מתבצע אינטייק, שמשכו בין שתי פגישו ת
לחמש פגישות, ובדרך כלל מתקיימת פגישה גם עם ההורים. בתום האינטייק מוחלט על הגישה הטיפולית
.והמטפל המתאים
מבקר המדינה
, שכאמור, בדק את פעילות המרכזים ב-
020,, מצא כי
משרד הרווחה טרם השלים את גיבושו
של נוהל סופי ומחייב
,לפיקוח על מרכזי הטיפול אף שחלפו שנתיים
.מאז החל לגבש טיוטת נוהל כזה
.בהיעדר כללים לפיקוח פועלים העו"סים המפקחים על המרכזים על פי שיקול דעתם
35
'שם, עמ0032
.
36 למרכז טיפול מוקצות כ-
2,222
.שעות טיפול קליניות בשנה, והעלות הכוללת של הפעלתו היא כמיליון ש"ח בשנה
37
דוח מבקר המדינה32
ג' לשנת020,: היבטים בטיפול בקטינים נפגעי תק יפה מינית או אלימות, מאי0202
,
'עמ0032
.
00
בנוסף, במהלך הביקורת נמצא כי אין במרכזים מענה פסיכיאטרי זמין, שיהיה ניתן להסתייע בו במקרים
.המתאימים
38
מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה אל משרד הרווחה ושיר
ותים חברתיים עם בקשת נתונים עדכניים
על
פעילות המרכזים כיום ,. עד למועד סיום העבודה על המסמך הנוכחי לא קיבלנו את ההתייחסות של המשרד
פרט להתייחסות של 'עובדת סוציאלית ראשית לחוק הנוער, גב ,חוה לוי אשר הצביעה על
היעדר
מודעות
של הנפגעים על אפשרויות הטיפול במרכזי
.טיפול לדברי גב' לוי, יותר ויותר משפחות
צורכות את הטיפול
במרכזים לטיפול בפגיעה מינית , אך
יחד עם זאת, לפי דיווחי המשפחות
,של הנפגעים חלקן לא ידע
ו
על
.מרכזי הטיפול הנותנים טיפול חינם
חלק מהמשפחות שהילד שלהן נפגע מחוץ למשפחה, מדברות על הקושי
להיות מוכרים בלש.כות הרווחה39
אחד הקשיים העיקריים ב טיפול בקטינים נפגעי תקיפה מינית
עליהם מצביעים במשרד הרווחה, הוא יה עדר
גורם
מלווה ש
יעניק ליווי צמוד לנפגעים ולמשפחותיהם בין התחנות השונות
(משטרה, פרקליטות, בית
משפט, ועדות גילוי עריות, ועדת שחרורים, מחלקת חנינות
,ותכניות)טיפול שונות .ישנו צורך ב ליווי של
מומחיות משפטית, למיצוי זכויות- פלילית ואזרחית ,
.ובליווי של מומחה לתרבות הארגונית40
:כתיבה
מריה רבינוביץ'
אישור: שרון סופר, ראש צוות
מרכז המחקר והמידע של הכנסת
38
דוח מבקר המדינה32
ג' לשנת020,: היבטים בטיפול בקטינים נפגעי תק יפה מינית או אלימות, מאי0202
.
39
ענת שגב, מתאמת פעילות כנסת–
,ממשלה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, דוא"ל09
ביולי0202
.
40
.שם