חומר רקע

מתן תמיכה וסיוע נפשי למשפחות שבהן נפטר ילד ממחלה הכנסת מרכז המחקר והמידע כתיבה: מתן שחק אישור ,: שלי לוי ראשת צוות "עריכה לשונית: מערכת "דברי הכנסת כ"ט בתשרי תשע"ה 32 באוקטובר3102 ,הכנסת מרכז המחקר והמידע קריית בן- גוריון, ירושלים95919 :'טל 1 8 9 4 2 8 9 4 5 - 92 :פקס 1 8 9 1 5 9 6 - 92 www.knesset.gov.il/mmm עמוד 3 מתוך 23 הכנסת מרכז המחקר והמידע תוכן העניינים תמצית 5 מבוא 6 5. נתונים על תמותת ילדים מסיבות בריאותיות בישראל בשנים 2992 - 2955 1 2 .תו כניות תמיכה וסיוע שמפעיל משרד הרווחה והשירותים החברתיים למשפחות שכולות עקב תאונות דרכים ,עבירות המתה והתאבדויות בישראל 59 2.5 . תו כנית תמיכה וסיוע למשפחות ששכלו בן-משפחה בתאונת דרכים 55 2.5.5 פעילות ו הת כנית לסיוע למשפחות ששכלו בן-משפחה בתאונת דרכים 56 2.5.2 תקציב התוכנית לסיוע למשפחות ששכלו בן-משפחה בתאונת דרכים 51 2.2 תו כנית "סנה" לסיוע למשפחות שכולות עקב עבירות המתה 51 2.2.5 פעילות ו הת כנית לסיוע למשפחות שכולות עקב עבירות המתה 59 2.2.2 תקציב התוכנית לסיוע למשפחות שכולות עקב עבירות המתה 29 2.6 תו כנית סיוע למשפחות שיקיריהן התאבדו 25 2.6.5 פעילות ות כנית הסיוע הניסיונית למשפחות שיקיריהן התאבדו, 2952-2959 26 6 .דוגמאות מהנעשה בעולם 28 6.5 הכשרת כוח-אדם במוסדות בריאות ורווחה 28 6.2 מתן שירותי תמיכה בשיתוף ארגוני מגזר שלישי 22 6.6 עלוני הדרכה ומידע לאבלים 24 8 .דיון 69 רשימת מקורות 66 תמצית חברת הכנסת תמר זנדברג ביקשה ממרכז המחקר והמידע של הכנסת לכתוב מסמך בנושא תמיכה ו סיוע נפשי שמעניקה המדינה למשפחות שבהן נפטר ילד ממחלה . בעת הכנת המסמך עלה כי בישראל אין תוכנית ממשלתית ייעודית ל מתן תמיכה ו סיוע נפשי למשפחות ש בהן נפטר ילד ממחלה, ולכן במסמך נציג נתונים ומידע ות על כניות דומות, שמופעלות בישראל או בעולם, שעשוי ים לשמש בסיס לדיון בדבר גיבוש ות כנית לתמיכה במשפחות אלו . ל מסמך שלושה חלקים :בחלק הראשון נציג נתונים על מספר ה ילדים ( עד גיל01 ) שנפטרו מסיבות בריאותיות בישראל בשנים3100-3111 ;בחלק השני נסקור את תוכניות ה סיוע ו ה תמיכה שמפעיל כיום משרד הרווחה והשירותים החברתיים בישראל ל מען משפחות שכולות ששכלו בן-משפחה מסיבות שאינן ביטחוניות, צבאיות או פעולות איבה , כלומר תוכניות המיועדות ל משפחות ששכלו ןב-משפחה ב תאונות ,דרכים בעבירות המתה (רצח והריגה) ו ב.התאבדות ב סקירה זו מוצגים ההסדר ים שמכוח ם הוקמו התוכניות, אופן יישו ם התוכניות , השירותים הניתנים ב הן , מספר מקבלי השירות ותקציב הת ו כניות ; בחלק השלישי נצי ג דוגמאות מהעולם לפעולות ש נוקטת המדינה לשם סיוע נפשי למשפחות ששכלו את אחד מ בני-ה משפח ה. להלן הממצאים העיקריים ממסמך זה:  בכל אחת מהשנים3100-3111 נפטרו בישראל, בכלל האוכלוסייה, מכל סיבות התמותה, בין 23,535 ל- 21,663 .איש שיעור הילדים (עד גיל01 ) שנפטרו בשנים אלה נע בין3.2% בשנת3100 ( השיעור הנמוך בשנים אלה) ל- 3.6% בשנת3113 ( השיעור הגבוה בשנים אלה) מכלל הפטירות .בישראל בשנה  בשנים2955-2992 ( חלה ירידה קלה במספר הילדים עד גיל52 ,) שנפטרו בישראל וכן בשיעור הנפטרים ל- 5,999 נפש בקבוצת גיל זו. בשנת3111 נפטרו0,106 ילדים – 1.22 פטירות ל- 0,111 נפש בקבוצת הגיל , ולעומת זאת בשנת3100 נפטרו352 ילדים– 1.21 פטירות ל- 0,111 נפש בקבוצת הגיל.  הרוב המכריע של הילדים נפטרו מסיבות בריאותיות – שיעור הפטירות מסיבות בריאותיות ב כלל פטירות הילדים בשנים3100-3111 נע בין35.6% בשנת3113 לכ- 30% בשנת3113 .  יותר ממחצית (בין כ- 12% בשנת2955 לכ- 15% בשנת2999) מ( הילדים עד גיל52 ) שנפטרו מסיבות בריאותיות נפטרו מסיבות מי י לדותיות, סב-יל דתיות ומומים מולדים . מספר הילדים שנפטרו משאתות ממאירות מסוגים שונים נע בין51 ילדים בשנת3113 ל- 13 ילדים בשנת3113 . פטירות אלה הן בין6% מפטירות הילדים בשנת3113 לכ- 3% מפטירות הילדים בשנת3113 . כשליש מהילדים שנפטרו מסיבות בריאותיות (בין כ- 69% בשנת2959 ל- 61% בשנת2992 ) נפטרו מ "מחלות שונות", כלומר ממחלות שאינן שאתות ממאירות או מסיבות שאינן י מי לדותיות, סב-יל.דתיות ומומים מולדים  כדי לאמוד את היקף האוכלוס י ש יה אליה מיועדת ות כנית תמיכה במשפחות ששכלו ילד מסיבות בריאותיות, השווינו את מספר הילדים ( עד גיל01 ) שנפטרו מסיבות בריאותיות ל מספר ם של כלל הנפטרים )(מבוגרים וילדים בשל תאונות דרכים, עבירות המתה וה תאבדויות, שכן עמוד 3 מתוך 23 הכנסת מרכז המחקר והמידע ל משפחותיהם של נפטרים אלה משרד הרווחה והשירותים החברתיים מפעיל כיום ות כניות ל תמיכה ו ל סיוע נפשי. מספר הילדים שנפטרו מסיבות בריאותיות כמעט זהה למספר הנפטרים בכלל האוכלוסייה בשל תאונות דרכים, תקיפה והתאבדויות גם יחד בכל שנה מהשנים3100- 3111 ,ו הוא היה בממוצע 419 פטירות.  לדברי משרד הרוו חה והשירותים החברתיים (על סמך ניסיונו בהפעלת הת ו כנית הניסיונית )למניעת התאבדויות, כל ב מקרה פטירה יש ו של שה בני- משפחה הנזקקים לתמיכה וסיוע. לפי ,חישוב זה מספר בני- המשפחה ש עשויים להזדקק ל תמיכה ו ל סיוע נפשי בשל פטירת ילד ממחלה הוא כ- 2,199 איש בשנה.  משרד הרווחה והשירותים החברתיים מפעיל כיום שלוש ת ו כניות סיוע שמטרתן לתמוך במשפחות שכולות מסיבות שאינן ביטחוניות, צבאיות או פעולות איבה : התוכנית הראשונה מסייעת למשפחות ששכלו בן-משפחה ב תאונות דרכים ; השנייה מסייעת למשפחות ששכלו בן- משפחה עקב עביר ת המתה )(רצח והריגה ; השלישית, שיוצאת לדרך בימים אלה, מסייעת למשפחות שיקיריהן התאבדו.  במסגרת ות כנית ה סיוע למשפחות שכולות עקב תאונות דרכים ניתנים שירותי תמיכה וסיוע לבני-המשפחות השכולות בתחום הרגשי והנפשי ב מרכז סיוע ארצי ו ב ארבעה מרכזי סיוע אזוריים. הסיוע ניתן על-פי חוק נפגעי תאונות דרכים (סיוע לבני- )משפחה, התשס"ב– 3113 , ובמסגרתו מופעלים ,צוותי הודעה מרה ניתן ,טיפול אישי, זוגי או משפחתי מופעלות קבוצות תמיכה ו ניתן ליווי ל משפחות השכולות באמצעות.מערך מתנדבים בשנת2956 נפטרו מתאונות דרכים694 בני- אדם. בשנה זו השתתפו549 בני-משפח ה שכול ים ב- 58 קבוצות תמיכה ברחבי ,הארץ24 משפחות קיבלו טיפול זוגי או משפחתי ו- 19 בני-משפח ה .קיבלו טיפול פרטני תקציב התוכנית מד ע בשנה זו על כ- 2.1 מיליון "ח ש (תקציב על שינו י)יו.  ותב כנית סנ"ה ל סיוע למשפחות שכולות עקב עביר)ת המתה (רצח והריגה ניתנים שירותי תמיכה וסיוע לבני-המשפחות באמצעות חמישה מרכזי סיוע אזוריים. ות כנית הסיוע הוקמה מתוקף החלטת ממשלה מ נובמבר3113 , ו שירותי הסיוע ה ניתנים במסגרת ה הם צוותי הודעה ,מרה סל שירותים מ י ידי למילויי צרכים חיוניים לאחר קרות האירוע , סל שירותי תמיכה נפשית ,ורגשית קבוצות תמיכה וסיוע וליווי משפטי בהליך הפלילי. בשנ ת2956 נהרגו מעבירות המתה 569 .איש מרכזי הסיוע העניקו בשנה זו סיוע, ליווי וטיפול ל- 228 משפחות ,ו- 22 בני-משפ ח ה השתתפו ב שבע קבוצות תמיכה ברחבי הארץ. תקציב התו כנית בשנה זו היה כ- 1.4 מיליון "ח ש (תקציב על שינוי יו , ללא תקציב הסיוע המשפטי).  ו הת כנית הלאומית למניעת אובדנות עברה את אישור הממשלה ביום22 בדצמבר2956 וכיום היא בשלבי הפעלה ראשוניים .ות כנית זו כוללת שירותי תמיכה וסיוע למשפחות שיקיריהן .התאבדו במסגרת ה תכנית ה ניסיונית למניעת התאבדויות ,שהפעיל משרד הרווחה באמצעות השירות לרווחת הפרט והמשפחה במחוז חיפה והצפון בשנים3103-3113 , הופעלה תכנית תמיכה וסיוע למשפחות שיקיריהן התאבדו. בין היתר ניתן סיוע טיפולי לבני-משפחה בתחנות לטיפול משפחתי ברשויות המקומיות בצפון ו ניתן טיפול נפשי לאנשים ש עברו ניסיון אובדני ב תחנות לבריאות נפש ה שמפעיל משרד הבריאות . נוסף על כך, הופעלו קבוצות תמיכה לבני-המשפח ה עמוד 2 מתוך 23 הכנסת מרכז המחקר והמידע באמצעות עמותת"בשביל החיים" . בשנת3100 גובשו הסכמות ראשוניות עם משרד הבריאות לשילוב ותה כנית ותב .כנית הלאומית למניעת אובדנות לפי נתוני הלמ"ס, בשנים2955-2992 התאבדו בישראל בממוצע696 .אנשים בשנה בשנת2952 טופלו בתחנות לטיפול משפחתי, כחלק מהת ו כנית הניסיונית בצפון, 24 אנשים , ומשרד הרווחה העביר לשם כך199,999 .שקלים  ב מהלך כתיבת מסמך זה סקרנו את הנעשה בתחום זה ב כמה מדינות– ,בריטניה, צרפת, קנדה ארה"ב ואוסטרליה– ובחנו אם קיימות בהן ת ו כניות ממשלתיות ייעודיות לתמיכה במשפחות ששכלו ילד .עקב מחלה הואיל ולא נמצאו בסקירה ות כניות ממשלתיות ייעודיות למשפחות ששכלו ילד עקב מחלה , בחרנו להציג דוגמאות של פעולות שונות הננקטות במדינות אלה י כד לסייע למשפחות שכולות מסיבות שונות (לבד מ שכול עקב מפעילות צבאית, פגיעה ממעשה ,טרור התאבדות או נפגעי עבירה).  מהסקירה עולה כי פעולותיהן של המדינות שנסקרו מתמקדות ב ו של שה נושאים :מרכזיים הכשרת כוח- האדם המקצועי במוסדות בריאות ורווחה לטיפול במשפחות שכולות ; מתן שירותי תמיכה וסיוע ממשלתיים בשיתוף ארגוני מגזר שלישי ; פרסום חוברות הדרכה ו מידע על שירותי תמיכה .לציבור הרחב מבוא וא בדן של בן או בת משפחה הוא אירוע טראומטי ויש לו השפעות ניכרות על חייהם של בני- המשפחה מבחינה ,תפקודית נפשית, משפחתית, חברתית ו כלכלית. בני-המשפחה ה שכולה מוצאים עצמם :בהתמודדות כפולה ראשית, עליהם להתמודד עם המצבים הרגשי ים והתפקודיים המורכבים שכל אחד מהם נקלע אליהם ושהמשפחה כולה חווה בעקבות האבדן , ובמקביל עליהם לה ת מודד עם תהליכים ביורוקרטיים מול המ וסדות השונים ולעתים גם מול מערכ ו ת האכיפה ו המשפט , לשם טיפול בסידורי הלוויה ו ב קבורה ו ה טיפול בענייני יקירם לאחר מות ו. מן הספרות המקצועית על אבל ושכול עולה כי התגובה האנושית לא ו בדן מושפעת מ נסיבות הא ו בדן , אישיותו של ה אדם השכול הו היסטוריה המשפחתית שלו . אף שחלק מבני- המשפחה מתגברים על האובדן בכוחות עצמם ו בסיוע סביבתם הקרובה , אחרים נזקקים ל התערבות טיפולית מקצועית , ובהם בני- משפחה ב סיכון גבוה– שיש חשש שייקלעו( למצוקה נפשית חריפה הקרויה בשפה המקצועית " .)"הפרעת האבל המורכב1 בספרות המקצועית יש התייחסות לצורך לעצב דרכי תמיכה וטיפול התואמות את צו רכי האבלים ו מביאות בחשבון את גורמי הסיכון להתפתחות אבל מורכב , בהתחשב ב נסיבות המוות – מוות פתאומי לסוגיו, כגון התאבדות, תקיפה ותאונה לעומת מוות ממחלה מתמשכת , וכן ה קרבה אל הנפטר – בן/בת, הורה, אח, בן/בת-זוג וכדומה . ככל שהמוות פתאומי יותר וככל ,שהקרבה אל הנפטר גדולה יותר כך גדל הסיכון להתפתחות תופעת ה אבל ה מורכב. 2 1 ,לביא, נילי ודני ברום או בדן פתאומי , הרצוג– המרכז הישראלי לטיפול בפסיכוטראומה ומשרד הרווחה והשירותים ,החברתיים3100 . 2 :אנשי מקצוע וחוקרים עוסקים גם בפיתוח דרכי התערבות מותאמות ומונגשות תרבותית. ראוRothaupt, Jeanne and Kent Becker, "A Literature Review of Western Bereavement Theory: From Decathecting to Continuing Bonds", The Family Journal, 15(1), 2007, pp. 6–15 . עמוד 2 מתוך 23 הכנסת מרכז המחקר והמידע ב ספרות המקצועית נמנים כמה מאפיינים ייחודיים של חווית השכול של הורים שאיבדו את ילדיהם. אבל של הורים נחווה כ קשה ועמוק יותר מאבל של קרובי משפחה אחרים, והוא מתבטא ב תסמונות גופניות חמורות יותר ו ב תגובות נפשיות ורגשיות עזות יותר – למשל דיכאון, כעס, תחושת אשמה וייאוש – מתגובותיהם של אנשים ששכלו אח /אחות או בן/בת זוג , וכן ב קשיים תפקודיים גדולים יותר מלבני- משפחה אחרים , שלעת ,ים מלווים בתחושת כישלון ריקנות, י חוו ית דחיה חברתית , נטייה להתבודדות והסתגרות בעקבות הא ו בדן . על כך יש ל הוסיף כי הורים שכולים עומדים בפני הצורך להמשיך לקיים את המשפחה בצל האירוע הטראומטי, למרות הקשיים הנפשיים והתפקודיים שפוקדים אותם. 3 בספרות המחקרית יש התייחסות להשפעה של אובדן ילד על הוריו ו על משפחתו, ובכלל זה פגיעה במעמדם ה חברתי- כלכלי כתוצאה מאיבוד מקורות פרנסה. 4 בספרות מוצגות גם דרכי ה טיפול ו ה תמיכה ה שונות שיש להציע ב מצבי שכול, ובה ן הצורך ב ,ליווי המשפחה השכולה מתן טיפול נפשי משפחתי, זוגי או פרטני וכן הקמת קבוצות תמיכה. 5 ח ברת הכנסת תמר זנדברג ביקשה ממרכז המחקר והמידע של הכנסת לכתוב מסמך בנושא תמיכה ו סיוע נפ שי שמעניקה המדינה למשפחות שבהן נפטר ילד מ מחלה .עת ב הכנת המסמך עלה כי בישראל אין תוכנית ממשלתית ייעודית ל מתן תמיכה ו סיוע נפשי למשפחו ת ש בהן נפטר ילד ממחלה , ולכן ב מסמך נציג נתונים ומידע בדבר ות כניות דומות שמופעלות בישראל או בעולם, ו עשוי ים לשמש בסיס לדיון בדבר גיבושה של ות כנית לתמיכה במשפחות לאחר פטירת ילד מ מחלה . ב מסמך שלושה פרקים: מטרת ה פרק הראשון היא לנסות לא מוד את גודלה של האוכלוסי י ה שאפשר שתהיה מעוניינת בתוכנית מעין זו , ולפיכך מוצגים בו( נתונים על מספר הילדים עד גיל01 ) שנפטרו מסיבות בריאותיות בישראל בשנים3100-3111 ;ב פרק השני סקרנו את שלוש תוכניות הסיוע והתמיכה שמפעיל משרד הרווחה והשירותים החברתיים למשפחות ששכלו את בני- משפחתן מסיבות שאינן ביטחוניות, צבאיות או פעולות איבה, כלומר תוכניות המיועדות למשפחות ששכלו בן- משפחה בתאונות דרכים, בעבירות המתה (רצח ו.הריגה) ובהתאבדות ב סקירה מוצגים ההסדר ים שמכוח ם הוקמו התוכניות, אופן יישו מן , השירותים הניתנים ב הן , מספר מקבלי השירות ותקציב הת ו כניות. נציין כי אין נ ביד ו מידע על מידת יעילות ן של ו הת כניות הללו ,בהשגת מטרותיהן על מידת התאמתן ל צרכים של מקבלי השירות או על מידת שביעות הרצון של המשתתפים מהן , ברם הצגת אופן הפעלתן עשויה לספק 3 Rando, Therese A., "Bereaved Parents: Particular Difficulties, Unique factors, and Treatment Issues", Social Work, 30(1), 1985, pp. 19–23; Decinque, Natarlie et al., "Bereavement Support for Families Following the Death of a Child from Cancer", Journal of Psychosocial Oncology, 24(2), 2006, pp. 65–83; Lieberman, M. A., "All family losses are not equal", Journal of Family Psychology, 2(3), 1989, pp. 368–372; Rubin, S. S., "The death of a child is forever: The life course impact of child loss", in M. S. Stroebe, W. Stroebe, & R. O. Hansson (Eds.), Handbook of bereavement: Theory, research, and intervention, New York: Cambridge University Press, 1993, pp. 285–299. 4 Yu, Peng, Sequence matters: understanding the relationship between parental income support receipt and child mortality, Australian Social Policy Journal, 9, 2010, pp. 87–110. 5 Forte, Amanda et al., Bereavement care interventions: a systematic review, BMC Palliative Care, 3(3), 2004; Stroebe M., Hansson R., Stroebe W., Schut H. (eds), Handbook of Bereavement Research: Consequences,Coping and Care, Washington: APA, 2001, pp. 587–612; Worden W., Grief Counseling and Grief Therapy: A Handbook for the Mental Health Practitioner, New York: Springer, 1991; Schut, Henk and Margaret S. Stroebe, "Interventions to Enhance Adaptation to Bereavement", Journal of Palliative Medicine, 8, 2005, pp. 140–147. עמוד 5 מתוך 23 הכנסת מרכז המחקר והמידע מידע לדיון בדבר גיבוש תו כנית למשפחות ש בהן נפטר ילד ממחלה ;ב פרק השלישי מוצגות דוגמאות מהעולם לפעולות ש נוקטת המדינה לשם מתן סיוע נפשי למשפחות ששכלו בן- .משפחה 5 . נתונים על תמותת ילדים מסיבות בריאותיות בישראל בשנים2955-2992 כדי לנסות ל אמוד את אוכלוסיית היעד של ה תוכנית ל תמיכה בבני-משפחה ש בהן נפטר ילד ממחלה , )הזמין מרכז המחקר והמידע של הכנסת מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן: למ"ס עיבוד מיוחד של נתוני תמותה לפי סיבות המוות בכל אחת מהשנים3100-3111 . משנת0333 מסווג הלמ"ס את סיבות המוות לפי 'רשימת תמותה מס3 מה מהדורה העשירית של "הסיווג הסטטיסטי הבין- לאומי של מחלות "וסיבות נלוות(ICD-10) שמפרסם ארגון הבריאות העולמי , ובה31 .קבוצות של סיבות מוות6 עיבוד הנתונים מבוסס על סיווג סיבות ה תמותה, "בפילוח לפי "ילדים ; קבוצה זו הגדרנו לצורך עיבוד הנתונים כקבוצת בני01-1 ", ו"מבוגרים הוגדרו בני03 .ומעלה ביקשנו נתונים על ה שנים3100-3111 , מאחר ש אלה חמש השנים האחרונות שלגביהן מעודכנים נתוני סיבות המוות במאגרי הלמ"ס . בשל הרצון להימנע מ לקבוע לו אי ו סיב ת מוות ראוי ש י וגדר ו מחלה לעניין תוכנית כאמור , בחרנו להגדיר את אוכלוסיית היעד של התוכנית כל מי שסיבת המוות שלהם היא סיבה בריאותית כלשהי, כלומר כל ילד שנפטר מ אחת :הסיבות המרכיבות את שלוש הקטגוריות האלה""שאתות ממאירות, 7 "סיבות מי ילדותיות, סב-יל"דתיות ומומים מולדים8 ."ו"מחלות שונות9 ,כמו כן יוצג מספר הנפטרים מסיבות שאינן בריאותיות, כלומר מספר הנפטרים ב קטגוריות המוגדרות "סיבות מוות חיצוניות" – תאונות דרכ ,ים, תאונות, נפילות, תקיפה התאבדות וסיבות חיצוניות אחרות. 10 כאמור, במסמך זה אנו מגדירים ילדים שנפטרו ממחלה כ ל בני52-9 שנפטרו מסיבות בריאותיות כפי שהוגדרו לעיל. 6 הלמ"ס מקדדת את סיבות המוות המופיעות בטופסי הודעות הפטירה בישראל. אם בתעודת הפטירה רשומות סיבות אחדות תיבחר סיבת מוות ( יסודיתUnderlying Cause of Death .), כלומר הסיבה שהביאה לשרשרת האירועים שגרמו לפטירה נוסף על הרשום בתעודות הפטירה, הלמ"ס מתקנת את סיבות המוות לפי מידע המתקבל ממקורות אחרים ( למשל מידע המתקבל מהמשטרה על תאונות דרכים). ראו: מרכז המחקר והמידע של הכנ ,סת,תמותת תינוקות וילדים בישראל בדגש על האוכלוסייה המוסלמית בכל הארץ ובמחוז הדרום ,, כתב גדעון זעירא01 בדצמבר3102. נוסף על כך, הלמ"ס מקבצת 'את סיבות המוות הבסיסיות באופן שונה במעט מרשימת תמותה מס3 שלICD-10 ,, ראו: הלשכה המרכזית לסטטיקה תמותה ותוחלת חיים ,מבוא – הסברים, הגדרות ומקורות' כניסה אחרונה ב- 33 בספטמבר3102 . 7 בקבוצת "שאתות ממאירות" נכללות סיבות המוות שלהלן, לפי 'רשימת תמותה מס3 שלICD-10 (בסוגריים מצוין קוד )סיבת המוות לפי רשימת התמותה: שאתות ממאירות של: השפתי י ם, חלל הפה והל וע ( 35), הו שט ו ( 36), הקיבה ( 31 ,) המעי גס, החלחולת ופי הטבעת ( 33), הכבד ודרכי המרה ( 33), הלבלב ( 21), הגרון ( 20 ), קנה הנשימה, הסימפונות והריאה ( 23), העור ( 22), השד ( 22), צוואר הרחם ( 25), חלקים אחרים של הרחם ( 26), השחלה ( 21 ,) הערמונית ( 23 ,) שלפוחית השת ן( 23 ,) קרום המוח, המוח וחלקים אחרי ם של מערכת העצבים המרכזית ( 21 ), לימפומה שאינה הו דג'קין ( 20 ,) מיאלומה נפוצה וממאירות של תאי פלסמה ( 23 ), לאוקמיה ( 22), יתר השאתות הממאירות ( 22 .) יש לציין כי תמותת ילדים (בני1 – 01 ') מסיבות אלה מיוחסת בדרך כלל לסיבות מס33,33 , 21 , 20 , 22 , 22 . 8 בקבוצה זו נכללות סיבות מוות מ י ילדותיות ( 63-66 ) , סיבות סב-לדתי ות ( 63 ) ( ומומים מולדים11 .) 9 בקבוצת "מחלות שונות" נכללות סיבות המוות שלהלן, לפי 'רשימת תמותה מס3 שלICD-10 (בסוגריים מצוין קוד סיבת המוות לפי רשימת התמותה ): מחלות זיהומיות של המעיים (0 – 2 ( )), שחפת (נשימתית ואחרת2 – 5), אלח ( 00 ), דלקת כבד נגיפית ( 03), מחלת וירוס הכשל החיס וני האנושי ( 03 ,)מחלות זיהומיות וטפיליות אחרות (6 – 01,03-01,31 – 32 ) ,חוסר דם ( 25), סוכרת ( 26), הפרעות נפשיות והתנהגותיות כתוצאה משימוש בחומרים פסיכואקטיביים ( 23), דלקת העוצבה ( 23 ,) מחלה על שם אלצהיימר ( 51), קדחת ש י גרון חריפה וש י גרון לב כרוני ( 50), יתר לחץ דם ( 53 ), אוטם חריף של שריר הלב ( 52 (0 ( )), מחלת לב איסכמית אחרת52 (0 ,)) מחלות לב אחרות ( 52), מחלות כלי הדם שבמוח ( 55), טרשת עורקים ויתר מחלות מחזור הדם ( 56 – 51), שפעת ( 53), דלקת ריאות ( 53), מחלות כרוניות של מערכת הנשימה התחתונה ( 60 ), יתר מחלות מ ערכת הנשימה ( 61263), כיב קיבה ותריסריון ( 62), מחלות כבד ( 62 ), מחלות כליה ( 65 (0)) , סימפטומים, סימנים וסיבות בלתי מוגדרות ( 10 ), כל המחלות האחרות (( 0) 21213 .) 10 על- פי סיווג סיבות המוות לפי 'רשימת תמותה מס3 שלICD-10 , סיבות מוות חיצוניות הן(בסוגריים מצוין קוד סיבת )המוות לפי רשימת התמותה :תאונות דרכים ( 12), נפילות ( 12), תאונות אחרות (( 0) 15-11), פגיעה עצמית מכוונת ( 13 ,) תקיפה ( 12 ), כל הסיבות החיצוניות האח( רות31-13 (0 .)) עמוד 6 מתוך 23 הכנסת מרכז המחקר והמידע מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי בכל אחת מהשנים 3100-3111 נפטרו בישראל, בכלל האוכלוסייה ו מכל סיבות התמותה, בין23,535 איש (המספר הנמוך בשנים אלה, בשנת3113) ל- 21,663 יש א (המספר הגבוה בשנים אלה, בשנת3100 .)שיעור הילדים (עד גיל52 )שנפטרו בשנים אלה נע בין 2.6% בשנת2955 (השיעור )הנמוך בשנים אלה ל- 2.1% בשנת 2994 ( השיעור הגבוה בשנים אלה) מכלל הפטירות בישראל בשנה. בטרם נציג פילוחים שונים של פטירות הילדים, נציג להלן את מספר הנפטרים ושיעורם ל- 0,111 .נפש בקרב מבוגרים ובקרב ילדים תרשים מס' 5: מספר נפטרים בני54 ומעלה ושיעור י תמותה ל- 5,999 נפש בקבוצת גיל זו, בשנים 2955-2992 * הציר האנכי הימני מציין שיעורי תמותה ל- 0,111 נפש., והציר האנכי שמשמאל לו מציין מספרים מוחלטים תרשים מס' 2 : מספר נפטרים בני52-9 ושיעור י תמותה ל- 5,999 נפש בקבוצת גיל זו, בשנים 2955- 2992 * הציר האנכי הימני מציין שיעורי תמותה ל- 0,111 נפש., והציר האנכי שמשמאל לו מציין מספרים מוחלטים 38,932 38,231 37,624 38,454 39,714 8.12 7.84 7.47 7.50 7.61 6.50 6.70 6.90 7.10 7.30 7.50 7.70 7.90 8.10 8.30 30,000 32,000 34,000 36,000 38,000 40,000 42,000 2007 2008 2009 2010 2011 מספר נפטרים ושיעור תמותה ל- 5,999 נפש בקבוצת הגיל54 + , 2955-2992 סה" כ נפטרים 03 2 שיעור תמותה ל- 0,111 נפש03 2 1,016 1,009 971 964 954 0.43 0.42 0.40 0.39 0.37 0.34 0.35 0.36 0.37 0.38 0.39 0.40 0.41 0.42 0.43 920 930 940 950 960 970 980 990 1,000 1,010 1,020 1,030 2007 2008 2009 2010 2011 מספר נפטרים ושיעורי תמותה ל- 5,999 נפש , בקבוצת הגיל52-9 , 2955-2992 סה" כ נפטרים 01-1 שיעור תמותה ל- 0,111 נפש 01-1 עמוד 1 מתוך 23 הכנסת מרכז המחקר והמידע אפשר לראות ש בשנים3100-3111 ( חלה ירידה קלה במספר הילדים בני01-1) שנפטר ו בישראל , וכן בשיעור הנפטרים ל- 0,111 נפש ב אוכלוסיה זו . בתרשים הבא נציג את מספר הילדים שנפטרו מסיבות בריאותיות לעומת מספר הילדים שנפטרו מסיבות חיצוניות בכל אחת מה שנים3100-3111 . תרשים מס' 6: תמותת ילדים מסיבות בריאותיות ו מ סיבות חיצוניות, ,במספרים מוחלטים בשנים 2955-2992 אפשר לראות ש הרוב המכריע של הילדים נפטרו מסיבות בריאותיות– שיעור הפטירות מסיבות בריאותיות ב כלל פטירות הילדים בשנים3100-3111 נע בין35.6% בשנת3113 (השיעור הנמוך בשנים אלה) ל כ- 30% בשנת3113 (השיעור הגבוה בשנים אלה) . בקרב המבוגרים עמד שיעור הפטירות מסיבות בריאותיות על כ- 35% ,. כלומר ו הר ב המכריע של הפטירות, הן בקרב מבוגרים ו הן בקרב ילדים, הוא מסיבות בריאותיות. בטבלה הבאה נציג התפלגו ת של מספר הילדים שנפטרו מסיבות בריאותיות בשנים3100-3111 , לפי שלוש ה קטגוריות של סיבות בריא ותיות שהוגדרו": "שאתות ממאירות, "סיבות מי י לדותיות, סב- יל ."דתיות ומומים מולדים" ו"מחלות שונות 878 864 883 832 843 138 145 88 132 111 0 100 200 300 400 500 600 700 800 900 1,000 2007 2008 2009 2010 2011 תמותת ילדים מסיבות בריאותיות ומסיבות חיצוניות , במספרים מוחלטים , 2955-2992 סה" כ סיבות בריאותיות סה" כ סיבות חיצוניות עמוד 3 מתוך 23 הכנסת מרכז המחקר והמידע טבלה מס' 5 :נתוני פטירת ילדים ( בני52-9 ) ,מסיבות בריאותיות לפי שו של הקטגוריות של סיבות בריאותיות– מספרים מוחלטים ושיעורי תמותה ל- 5,999 נפש בקבוצת הגיל סיבת מוות 2007 2008 2009 2010 2011 שאתות מ מאירות מספרים מוחלטים 75 78 57 71 71 שיעור ל- 0,111 נפש 0.031 0.032 0.023 0.028 0.028 סיבות מ י ,ילדותיות סב-יל דתיות ומומים מולדים מספרים מוחלטים 493 483 539 508 479 שיעור ל- 0,111 נפש 0.207 0.199 0.220 0.204 0.188 מחלות שונות מספרים מוחלטים 310 303 287 253 293 שיעור ל- 0,111 נפש 0.130 0.125 0.117 0.101 0.115 סה"כ סיבות בריאותיות מספרים מוחלטים 878 864 883 832 843 שיעור ל- 5,999 נפש 0.368 0.355 0.361 0.334 0.331 מהטבלה עולים נתונים אלו:  יותר ממחצית הילדים בני52-9 שנפטרו מסיבות בריאותיות(בין כ- 12% בשנת2955 לכ- 15% בשנת2999 )נפטרו מסיבות מ י ילדותיות, סב-יל דתיות ומומים מולדים .שיעור התמותה ל- 0,111 נפש מסיבות אלה נע בין1.03 פטירות ל- 0,111 נפש בשנת3100 ל- 1.33 פטירות ל- 0,111 נפש בשנת3113 .  כשליש מה ילד ים שנפטרו מסיבות בריאותיות (בין כ- 69% בשנת2959 ל- 61% בשנת2992 ) נפטרו מ "מחלות ש"ונות , כלומר ממחלות שאינן שאתות ממאירות או מ סיבות שאינן מי ילדותיות, סב-יל דתיות ומומים מולדים.  מספר הילדים שנפטרו משאתות ממאירות מסוגים שונים הוא בין 51 ילדים בשנת3113 ל- 13 ילדים בשנת3113 . פטירות אלה הן בין 6% מפטירות הילדים בשנת3113 לכ- 3% מ פטירות הילדים בשנת3113 .רו ב מקרי המוות של ילדים מ שאתות ממאירות( 14%-12% מהמקרים ) נגרמ ו משאתות של קרום המוח, המוח וחלקים אחרים של ,מערכת העצבים המרכזית ומ לוקמיה. 11 בפרק הבא של מסמך זה נציג את התוכניות שמפעיל משרד הרווחה והשירותים החברתיים לתמיכה במשפחות ששכלו את יקיריהן בשל)תאונות דרכים, עבירות המתה (רצח והריגה והתאבדויות. כדי 11 ( 'סיבות מוות מס21) ו-( 22 ) לפי 'רשימת תמותה מס3 שלICD-10, בהתאמה. שיעור הילדים הנפט רים מסיבות אלה בכלל הילדים שנפטרו משאתות ממאירות נע בין51% בשנת3100 ,(השיעור הנמוך בשנים אלה20 מקרים), ל- 63% בשנת3113 ,(השיעור הגבוה בשנים אלה21 .)מקרים עמוד 3 מתוך 23 הכנסת מרכז המחקר והמידע להמחיש את היקף המשפחות ששכלו את ילד יה ן מסיבות בריאותיות לעומת המשפחות ששכלו את יקיריהן בשל ,תאונות דרכים עבירות המתה והתאבדויות , נציג בתרשים הבא את מספר הנפטרים בכלל האוכלוסי יה )(מבוגרים וילדים בשל תאונות דרכים, התאבדויות ותקיפה, לעומת מספר הילדים שנפטרו מסיבות רפואיות , בשנים3100-3111, לפי נתוני הלמ"ס. תרשים מס' 8 : מספר הנפטרים בכלל האוכלוס י יה מתאונות דרכים, תקיפה והתאבדויות, לעומת מספר הילדים ( 52-9 ) ,שנפטרו מסיבות בריאותיות בשנים 2955-2992 *ה נתוני ם ב טבלה במספרים מוחלטים מספר הילדים שנפטרו ממחלות נמוך רק במעט מ כל הנפטרים בכלל האוכלוסייה בשל ,תאונות דרכים התאבדויות ותקיפה, בכל שנה מהשנים שנבדקו; ההפרש נע בין31 נפטרים בשנת3111 (ה הפרש הנמוך ביותר בשנים אלה), ל- 312 נפטרים בשנת3101 (ההפרש הגבוה ביותר בשנים אלה.) כלומר, מספר הילדים שנפטרו מסיבות בריאותיות כמעט זהה למספר הנפטרים בכלל האוכלוסייה ,מתאונות דרכים מ תקיפה ו מ התאבדויות בכל שנה מה שנים3100-3111 – שעבור בני- משפחותיהם משרד הרווחה והשירותים החברתיים מפעיל כיום.תוכניות לתמיכה וסיוע נפשי המ ניסיון שנרכש ב משרד הרווחה בהפעלת הת ו כנית הניסיונית למניעת התאבדויות עולה כי על כל מקרה מוות אחד יש בממוצע שלושה בני- משפחה ה נזקקים לטיפול, סיוע ותמיכה נפש ית. 12 על בסיס נתון זה ביקשנו להעריך את מספר בני-המשפחה ששכלו ילד מסיבות בריאותיות ויזדקקו לסיוע נפשי , ולשם כך הכפלנו את מספר הילדים שנפטרו מסיבות בריאותיות בכל אחת מהשנים3100-3111 בשלוש ה. 12 אילן שריף, מפקח ארצי– אובדן פתאומי ושכול ותחנות לטיפול משפחתי במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, ,מכתב5 ביוני3102 . 898 894 930 1,036 940 878 864 883 832 843 0 200 400 600 800 1,000 1,200 2007 2008 2009 2010 2011 מספר הנפטרים בכלל האוכלוסייה מתאונות דרכים , תקיפה והתאבדויות ,לעומת מספר הילדים שנפטרו מסיבות בריאותיות , 2955-2992 סה" כ נפטרים מתאונות דרכים , תקיפה והתאבדויות בכלל האוכלוסיה סה" כ נפטרים מחלות01-1 עמוד 01 מתוך 23 הכנסת מרכז המחקר והמידע תרשים מס' 1 : אוכלוסי י ת היעד הפוטנציאלית לת ו כנית תמיכה במשפחות ששכלו את ילד מסיבות ,בריאותיות בשנים 2955-2992 כלומר, מספר בני-המשפחה ש אפשר שיזדקקו לסיוע הוא כ- 3,511 .איש בשנה יש לזכור שמדובר בהערכה בלבד וייתכן ש מספר האנשים שיזדקקו לשירות זה בפועל יהיה גבוה יותר או נמוך יותר.מהערכה זו נוסף על כך , מאחר שמספר הילדים שנפטרו מסיבות בריאותיות כמעט זהה למספר הנפטרים בשל תאונות דרכים ,תקיפה והתאבדויות בכלל האוכלוסייה ,משמעות ה של הקמת תוכנית לסיוע לבני- משפחה שאיבדו ילד ממחלה היא הקמת תוכנית ש היקף קהל היעד שלה דומה בהיקפו ל היקף קהל היעד של כל שלוש התוכניות שמפעיל כיום משרד הרווחה, ועליהן נרחיב בפרק .הבא 2. ת ו כניות תמיכה ו סיוע של משרד הרווחה והשירותים החברתיים ל מען משפחות שכולות עקב תאונו ת דרכים, עבירות המתה והתאבדויות בישראל משרד הרווחה והשירותים החברתיים, באמצעות השירות לרווחת הפרט והמ שפחה, מפעיל כיום שלוש תוכניות תמיכה ו סיוע לבני-משפחה ששכלו את יקיריה ן : הת ו כנית הראשונה מסייעת למשפחות ששכלו בן-משפחה בתאונת דרכים; השנייה מסייעת למשפחות ששכלו בן- משפחה עקב ;עבירת המתה ,והשלישית ש החלה את פעילותה בימים אלה ,תסייע למשפחות שיקיריה ן התאבדו. למע שה, שלוש ו הת כניות מיועדות למשפחות שכולות שא י בדו את יקיריהן במוות פתאומי – שנתפ ס כטראומטי יותר ממוות לאחר תקופה ממושכת של מצב בריאותי קשה – בנסיבות שאינן ביטחוניות, צבאיות או פגיעה מ פעולות איבה. בטרם נציג תוכניות אלה נציין כי הנתונים בפרק זה מבוססים על נתוני משרד הרווחה והשירותים החברתיים בדבר ות כניות התמיכה והסיוע למשפחות שכולות שהוא מפעיל , כפי שהועברו על- פי בקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת או כפי שפורסמו בדוחות השנתיים של המשרד. הנתונים שנמסרו לנו אינם מלאים, ו בנוגע ל חלק המ שנים והתוכניות לא נמסרו כל ה נתונים . העובדה שנתונים אלה מצויים רק בידי משרד הרווחה הקשתה את השלמת הנתונים ואת הצל ב .תם על כך יש להוסיף כאמור כי אין בידנו להעריך אם היקפי התוכניות עו ים נ על הצרכים, אם הן ,יעילות בהשגת מטרותיהן מה מידת התאמתן ו לצ רכי האוכלוסיות ש אליהן הן פונות ו מה מידת שביעות הרצון של מקבלי השירות .עם זאת ,מטרת 2,634 2,592 2,649 2,496 2,529 2400 2450 2500 2550 2600 2650 2700 2007 2008 2009 2010 2011 אוכלוסיית היעד לתוכנית תמיכה במשפחות ששכלו ילד מסיבות בריאותיות , 2955-2992 עמוד 00 מתוך 23 הכנסת מרכז המחקר והמידע המסמך אינה להציג את מידת יעילותן של ו הת כניות אלא לפרט את כנן ות ואופן פעילותן בחמש השנים האחרונות כדי לספק תשתית לדיון בדבר גיבוש ת ו כנית למשפחות לאחר פטירת ילד. 2.5. ת ו כנית תמיכה ו סיוע למשפחות ששכלו בן- משפחה ב תאונת דרכים לפי נתוני הלמ"ס, ב שנים 3100-3111 נהרגו בתאונות דרכים בישראל בממוצע כ- 211 אנשים בשנה ( בין 221 איש בשנת3111 ל- 232 איש בשנת3113 ). 13 חוק נפגעי תאונות דרכים (סיוע לבני- )משפחה, "התשס ב– 3113, שנכנס לתוקף ב שנת3113 , נחקק כדי לסייע ל משפחות שאיבדו בן-משפחה14 .בתאונת דרכים ,עד לחקיקת חוק זה ה נפגע עצמו או יורשיו )(במקרה מוות היו זכאים רק לפיצוי כספי על נזקי התאונה , והוא ניתן להם מתוקף חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה– 0315 . 15 חוק נפגעי תאונות דרכים ביקש לקבוע גם את החובה להודיע למשפחות על מותו של בן-ה משפחה בתאונת דרכים על-ידי צוות "בשורה מרה", ואת זכותן לקבל סיוע ותמיכה נפשית. 16 מתוקף החוק הוקם בשנת3112 בשירות לרווחת הפרט והמשפחה במשרד הרווחה, מרכז סיוע ארצי למשפחות שכולות עקב ,תאונות דרכים המנוהל על- .ידי מפקח ארצי מרכז הסיוע הארצי פועל בשני מישורים: ראשית , הבניית מערך סדור ומקצועי של הודעות למשפחות ,השכולות המכונות " הודעות מרות" ;שנית ,פיתוח מענה טיפולי מקיף .למשפחות השכולות תפקידיו ומטרותיו של מרכז הסיוע הארצי הם לקבוע את מדיניות הסיוע וכן לתאם ולרכז את הטיפול והסיוע הניתנים למשפחות על- ידי ,הגופים השונים: משרדי הממשלה המוסד לביטוח לאומי, המשטרה, המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות וארגונים ויחידים )(מתנדבים הנותנים תמיכה למשפחות שכולות עקב תאונות .דרכים למרכז הסיוע צוות היגוי המייעץ למנהל המרכז , וחברים בו נציגים של כל אחד מהגורמי ם :האלה ,משרד הרווחה משרד התחבורה, משרד הבריאות, המשטרה ו המוסד לביטוח לאומי, ו כן חמישה .נציגי ציבור17 המענה הטיפולי למשפחות השכולות שג ו בש על-ידי המרכז הארצי מיושם בארבעה מרכזי סיוע אזוריים, הממוקמים ב תחנות לטיפול משפחתי18 ב ארבע ה רשויות המקומיות :האלה באר-שבע, תל-אביב, כרמיאל( המרכזים הוקמו בשנת2999 ) ומשגב (מרכז המונגש לדוברי השפעה הערבית ש הוקם בשנת 13 ,הלמ"ס תחום בריאות ותנועה טבעית , עיבוד מיוחד של נתונים על סיבות תמותה בישראל בשנים 3100-3111 , הוכן לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת , 03 ביוני3102 . 14 "בן- " משפחה" מוגדר בחוק בן-זוג, ילד, הורה, אח או אחות, או בן-משפחה אחר שהיה תלוי בנפ גע תאונת דרכים "; "נפגע " תאונת דרכים" מוגדר בחוק אדם שנפטר כתוצאה מתאונת דרכים." 15 לפי סעיף5 ,לחוק במקרים ש בהם נהרג אדם כתוצאה מתאונת דרכים, יהיו ה" .תלויים" בו זכאים לפיצויים תלויים הם מי שהיו סמוכים על שולחנו של המנוח לפרנסתם ובכלל זה בן- זוג, אישה ו ילדים. תשלום הפיצויים בחוק זה מוטל על הנהג הפוגע ואם אין באפשרותו של הנפגע לתבוע את הפיצוי מהפ גע ו , מוטל התשלום על קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים; רא:ו 'פרק ג, סעיף03 .לחוק 16 מתוך דברי ההסבר להצעת חוק מרכז סיוע לנפגעי תאונות דרכים, התש"ס– 3111 . 17 נציגי הציבור בוועדת ההיגוי של מרכז הסיוע הארצי הם פסיכולוג, עובד סוציאלי, נציג המרכז לשלטון מקומי ושני נציגים .של ארגונים המייצגים נפגעי תאונות דרכים ראו: סעיף3(ב) ל חוק נפגעי תאונות דרכים (סיוע לבני משפחה) התשס"ב– 3113 . 18 משרד הרווחה והשירותים החברתיים מפע יל תחנות לטיפול זוגי ומשפחתי בכ- 11 ( רשויות מקומיות מתוך 352 רשויות מקומיות בישראל– נתון מ- 3102 . נוסף על כך, יש שתי מועצות מקומיות תעשייתיות). התחנות נותנות שירותי ייעוץ ,וטיפול למשפחות וזוגות במגוון תחומים. ראו: משרד הרווחה תחנות ייעוץ וטיפול בחיי המשפחה וני שואין , כניסה אחרונה ב- 03 באוגוסט3102 . עמוד 03 מתוך 23 הכנסת מרכז המחקר והמידע 2959 .) במחוז ירושלים אין .מרכז סיוע אזורי בראש המרכזים האזוריים עומדים מפקחים אזוריים )(בחצי משרה,, הכפופים למפקח הארצי וה ם ה א חראים ל יישום התוכנית במרכזי הסיוע האזוריים ובמחלקות לשירותים חברתיים בכל הרשויות המקומיות בישראל . מרכז י הסיוע האזוריים מפעיל ים את השירותים האלה: 19  סיוע ל מחלקות לשירותים חברתיים ב רשויות המקומיות בליווי בני-המשפחה;  הפעלת מערך מתנדבים לסיוע לבני-המשפחה;  ייזום ,קבוצות תמיכה שמפעילה "עמותת "יד הנקטפים לפי מכרז, במרכזי הסיוע האזוריים )וברשויות המקומיות (לפי דרישה. 20  מתן טיפול אישי ומשפחתי ,במרכזי הסיוע האזוריים באמצעות עובדים סוציאליים המוכשרים לטיפול בשכול.  מתן מידע ל בני- משפחות של נפגעי תאונות דרכים בדבר זכויותיה ם ודרכי מימושן.  הכנת מאגר נתונים על הנפגעים ובני-משפחותיהם ועריכת סקרים לבירור צ ו רכיהם .  :הכשרה והדרכה של העובדים המשולבים במימוש החוק נציגי הרשויות , חברי צוותי ההודעה למשפחות., מתנדבים ובני/בנות שירות לאומי על-פי רוב, המחלקות ,לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות המחויבות על- פי חוק נפגעי תאונות דרכים (סיוע לבני- )משפחה, התשס "ב– 3113 , למנות נציג מטעמ ן שילווה את השוטר שבא להודיע לבני- משפחה על מותו של בן-המשפחה בשל תאונת דרכים (כחלק מצוות הודעה מרה , שמעביר למשפחות מידע ראשוני בעניין זכויותיהן), יוצרות קשר עם משפחות הנפגעים בדרך זו. 21 לשם קבלת התמיכה ו הסיוע הנפשי .על המשפחות לפנות למרכזי הסיוע האזוריים בעבר היה נהוג ל בחון את זכאות המשפחה לשירותי סיוע לפי מצבה הכלכלי-חברתי, אך תבחין זה בוטל, 22 וכיום כל משפחה ששכלה ב ן- משפחה בתאונת דרכים זכאית לקבל ליווי23 וכן תמיכה וסיוע נפשי. הטיפולים הנפשיים (משפחתיים, זוגיים או 19 מרכז הסיוע לנפגעי תאונות דרכים במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, בשיתוף הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, חוברת מידע למשפחות נפגעי תאונות דרכים , פברואר3113 , כניסה אחרונה ב- 02 ביולי3102 . 20 מאז עיגון הסיוע לנפגעי תאונות דרכים בחוק, העמותה נותנת שירותי תמיכה למשפחו ת בתיאום עם מרכזי הסיוע ובהתקשרות עם משרד הרווחה לפי מכרז. העמותה מפעילה קבוצות תמיכה אזוריות , ו הן נפתחות במקומות ש בהם יש מספר מינימלי של אנשים המבקשים להשתתף בתוכנית . תקצ י ב פעילות העמותה במסגרת התוכנית מיועד למימון שתי עובדות סוציאליות בחצי משרה, בצפון וב מרכז, לו.מימון מנחים לקבוצות התמיכה ,אילן שריף מפקח ארצי – אובדן פתאומי ושכול ותחנות לטיפול משפחתי , משרד הרווחה והשירותים ,החברתיים, שיחת טלפון33 ביוני3102 . 21 שם. 22 אילן שריף, מפקח ארצי– אובדן פתאומי ושכול ותחנות לטיפול משפחתי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, שיחת ,טלפון31 ל ביו י3102 . 23 ליווי המשפחות נעשה גם באמצעות מתנדבים המקבלים הכשרה מתאימה וארגונים העוסקים בתמיכה בנפגעי תאונות .דרכים ,כמו כן רשות מקומית שבתחומה יש יותר משלושה הרוגים בשנה בתאונות דרכים זכאית להסתייע בבן/בת שירות לאומי ל טיפול במש פחות, במשימות מסוימות, לפי דרישה ממרכז הסיוע. מרכז הסיוע, "בשיתוף עם עמותת "יד לנקטפים, ם יוז ומפעיל קבוצות תמיכה לבני-המשפחה של נפגעי תאונות דרכים במרכזי הסיוע וברשויות המקומיות. :ראו חוזר מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים מס' 0.21 ,הסדרים למימוש חוק נפגעי תאונות דרכים התשס"ב– 3113 , יולי 3113 , כניסה אחר ונה ב- 02 ביולי3102 . עמוד 02 מתוך 23 הכנסת מרכז המחקר והמידע פרטניים) ניתנים רק בארבעת ,מרכזי הסיוע האזוריים לתקופה של עד שנתיים מתחילת קבלת הטיפול. 24 שירותי הת ו כנית ניתנים ללא תשלום .מצד המשפחות 2.5.5 פעילות ו הת כנית ל סיוע למשפחות ששכלו בן- משפחה ב תאונת דרכים להלן נציג את היקף פעילו ת הת ו כנית בשני ם3102-3101 . הנ תונים מבוססים על תשובת משרד הרווחה על בקשת המידע של מ רכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא . ,לפני שנציג את הנתונים נסביר בקצרה את המדדים המוצגים בה:  יש פער בין מספר ההודעות המרות שנמסרו לבני- משפחה ו .בין מספר ההרוגים בתאונות דרכים לדברי משרד הרווחה מספר ההודעות המרות מבטא רק את ההודעות שנמסרו למשפחות שיקיריהן נהרגו בתאונות דרכים על-ידי צוות הודעה מרה ולא הודעות שנמסרו בדרכים אחרות : הודעות שנמסרו בבתי-חולים על-ידי הצוותים הרפואיים, ובכלל זה הודעות על פ טירות ;מאוחרות מידע שניתן ל בני-משפחה שהגיעו בעצמם למקום התאונה . כמו כן , יש ה רוגים ללא קרובי משפחה בארץ ו סיבות נוספות לאי-מסירת הודעה. 25  מספר הפניות לקבלת סיוע המוצג להלן הוא מספרן של כלל ה משפחות פנו ש ל מרכזי הסיוע בבקשה לקבל ליווי וטיפול, אך לא בהכרח כולן קיבלו ליווי או טיפול , מסיבות שונות . הנתון בטבלה על מספר המשפחות שקיבלו ליווי מבטא את מספר ה משפחות ש הוענק להן שירות של ליווי ,הכוונה וייעוץ מעו בדים סוציאל ים י או מ מתנדבים, ללא טיפול נפשי כ .זה או אחר נוסף על כך ,ל חלק מהפוני ם נערך רי איון קליטה אבחוני (אינטייק ,) בלבד ו אחריו לא ניתן סיוע נוסף כגון טיפול משפחתי, זוגי או פרטני .לבסוף , נציין שכל גורם (משפחה או פרט) עשויים לקבל כמה טיפולים שונים – ב חלק מהמשפחות קיבלו בני- המשפחה ,רק טיפול זוגי או משפחתי במשפחות אחרות ניתן ל בני-ה משפח ה רק ,טיפול פרטני ומשפחות אחרות קיבלו גם טיפול זוגי או משפחתי וגם טיפול פרטני לחלק מבני- .המשפחה משכך, מנתוני משרד הרווחה שנמסרו לנו קשה לקבוע במדויק את מספר האנשים או המשפחות שקיבלו תמיכה וטיפול במסגרת ת ו כנית זו . 24 אילן שריף, מפקח ארצי– אובדן פתאומי ושכול ותחנות לטיפול משפחתי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים , שיחת ,טלפון31 ל ביו י3102 . 25 גב' ענת שגב, מרכזת הקשר כנסת– ,ממשלה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מכתב35 במאי3102 . עמוד 02 מתוך 23 הכנסת מרכז המחקר והמידע טבלה מס' 2 : היקף פעילות תו כנית הסיוע למשפחות ששכלו בן-משפחה בתאונת דרכים בשנים 2956- 2959 262010 272011 282012 292013 הרוגים בתאונות דרכים 377 383 290 308 הודעות מרות שנמסרו - 256 206 186 משפחות שפנו ב בקש ה לסיוע 121 122 166 206 המשפחות שקיבלו ליווי בלבד 29 29 73 8 משפחות או פרטים שעברו ר י איון קליטה אבחוני בלבד )(אינטייק שלאחריו לא ניתן טיפול נוסף 0 9 51 37 משפחות שקיבלו טיפול זוגי או משפחתי - 20 21 28 פרטים שקיבלו טיפול פרטני 43 45 45 60 קבוצות התמיכה שהופעלו 8 7 12 14 משתתפים בקבוצות התמיכה 100 80 148 180 להלן :הממצאים העיקריים  בשנים2956-2959 גדל בהתמדה מספר הפניות לסיוע מ מרכזי הסיוע. בשנים אלה הייתה ,מגמה מעורבת במספר ההרוגים בתאונות דרכים ו עם זאת, בכל השנים מספר ההרוגים בתאונות דרכים היה .גבוה ממספר המשפחות שפנו לקבלת סיוע  מ סכימת כלל המשפחות והפרטים שקיבלו ליווי בלבד וא טיפול לסוגיו ( בהנחה ש אין חפיפה בין מי שקיבלו טיפול משפחתי ומי שקיבלו טיפול פרטני) עולה כי בדרך כלל מספר הפונים לקבלת סיוע היה גדול ממספרם של ה זוכים לליווי ול טיפול במרכזי הסיוע .בהקשר זה מסר משרד הרווחה כי"המרכזים אינם נגישים מספיק לחלקים רבים מאוכלוסיית היעד, שמוצאת אותם רחוקים מדי גיאוגרפ ית ולעתים קיים קושי בהתאמתם לאוכלוסייה חרדית, ערבית, או למאפיינים תרבותיים אחרים". 30  בשנים2955-2959 הצטמצם מספר המשתתפים ב פעילות קבוצות התמיכה, אך בשנים2956- 2952 חל גידול ניכר .במספר קבוצות התמיכה שהופעלו ובהיקף המשתתפים בהן ממשרד הרווחה נמסר כי מגמה זו מוסברת בשינוי ארגוני שנעשה וכן בשינוי ת ו.כני הקבוצות31 26 שם. 27 שם; אילן שריף, מפקח ארצי– אובדן פתאומי ושכול ותחנות לטיפול משפחתי במשרד הרווחה והשירותים החברתיים , ,מכתב5 ביוני3102 . 28 גב' ענת שגב, מרכזת הקשר כנסת– ,ממשלה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מכתב35 במאי3102 . 29 .שם 30 שם. 31 .שם עמוד 05 מתוך 23 הכנסת מרכז המחקר והמידע  בשנים2956-2955 חל גידול ב מספר מקבלי הטיפולים המשפחתיים או הזוגיים, מ- 29 מטופלים בשנת2955 ל- 24 מטופלים בשנת2956 ,ו כן גדל מספר מקבלי הטיפולים הפרטניים, מ- 86 מטופלים בשנת2959 ל- 19 מטופלים בשנת2956 . 2.5.2 תקציב התוכנית ל סיוע למשפחות ששכלו בן- משפחה ב תאונת דרכים תוכנית הסיוע מופעל ת על-ידי משרד הרווחה וממומ נת .מתקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מכוח חוק נפגעי תאונות דרכים (סיוע לבני- )משפחה, התשס"ב- 3113 , ולפי סעיף22 לחוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים(הוראת השעה), התשס"ו– 3116, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מעבירה בכל שנה 2.3 לימ יון ש"ח ל משרד הרווחה השירותים החברתיים ל תפעול כלל מערך הסיוע וההודעות המרות. 32 מחצית מסכום זה ( 0.6 מיליון ש"ח ) מועבר ממשרד הרווחה והשירות ים החברתיים למשטרת ישראל ל מימון יחיד ו ת ה מודיעים במקרה אסון , והיתר מועבר למימון מרכזי ה סיוע האזוריים לשם הפעלת קבוצות תמיכה, מימון הכשרת ה עובדים בשירותי התמיכה והסיוע והפקת טקס זיכרון שנתי להרוגים בתאונות דרכים בשיתוף עמותת "יד לנקטפים." 33 בטבלה שלהלן מוצגים נתוני תקציב משרד הרווחה המיועד לסיוע למשפחותיהם של נפגעי תאונות דרכים בשנים3102-3113 , לא כולל .התקציב שמועבר למימון צוותי הודעה מרה במשטרת ישראל טבלה מס' 6 :התקציב להפעלת מרכז הסיוע ל בני- משפחה של נפגעי תאונות דרכים בשנים 2956-2999 (בא לפי שקלים): 34 תקנה תקציבית מס' 26-59-21-94 35 מרכז סיוע לבני- משפחתם של נפגעי תאונות דרכים 2009 2010 2011 2012 2013 תקציב מקורי נטו 1,600 1,600 1,600 1,600 126,1 הוצאה מותנית הכנסה תקציב מקורי 33 33 1 0 ,,2 סה "כ תקציב מ קורי 33611 33611 1,600 1,600 33811 תקציב על שינוי וי נטו 3,064 2,369 1,400 2,122 ,2212 הוצאה מותנית הכנסה –– תקציב על שינוי יו 36 150 313 300 200 ,61 סה "כ תקציב על שינוי יו 13231 23682 33711 23122 23678 ביצוע 1,381 1,577 954 1,353 33861 שיעור ביצוע מתוך כלל התקציב על שינוי יו 43% 58.8% 56.1% 58.3% 69.6% 32 'תקנה תקציבית מס32-01-13-52 .במשרד הרווחה והשירותים החברתיים 33 ,הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים דוח שנתי לשנת3100 ', עמ023, כניסה אחרונה ב- 02 ביולי3102 . 34 נתוני אגף החשב הכללי במשרד האוצר– החטיבה למידע ניהולי , דואר ,אלקטרוני1 בספטמבר3102 ; ,נתוני משרד האוצר תקציב וביצוע (שנים שונות ), ב אתר מאגרי המידע הממשלתיים , כניסה אחרונה ב- 00 בספטמבר 3102 . 35 עד שנת3101 מס פר התקנה התקציבית לתוכנית זו היה32-01-13-50 . 36 הסכומים הכלולים בהוצאה מותנית בהכנסה הם סכומי ה השתתפות של רשויות מקומיות, ביטוח לאומי או גורמים אחרים במימון מרכיבים מסוימים של הת ו כנית. ,דניאל שיימס, תקציבן, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, שיחת טלפון1 בספטמבר3102 . עמוד 06 מתוך 23 הכנסת מרכז המחקר והמידע  מנתוני התקציב המקורי עולה כי הוא כמעט לא השתנה בחמש השנים האחרונות, ועמד על כ- 0.6 מיליון ש"ח .בשנה בעניין זה נמסר ממשרד הרווחה כי" התקציב נסמך על חקיקה משנת6002 ומאז לא עודכן. בנוסף, נפתחו מאז מרכזים טיפוליים וכיום יש ת ו כנית לפריסה רחבה יותר שלהם, אך נושא זה טרם מתוקצב. גם שינויים שנערכו במערך קציני המודיעים במשטרת התנועה – אינם מתוקצבים". 37  בכל אחת משנים אלה היה התקציב על שינוי י ו ,גבוה יותר מהתקציב המקורי ולבד משנת3100 , ה שב התקציב על שינו י יו היה גבוה מהתקציב המקורי רק ב- 6% , בכל השנים היה התקציב על שינוי י ו גבוה מהתקציב המקורי ב- 25% (בשנים3102-3103 ) עד31% (בשנת3113 ).  שיעור הניצול של התקציב על שינו י יו גדל בהתמדה ב שנים אלה , אך שיעור הניצול המרבי היה כ- 11% . בחינת שיעור הניצול ביחס לתקציב המקורי מעלה כי שיעורי ה ניצול היו גבוהים :ב ין 61% בשנת3100 ל- 010% בשנת3102 . 2.2 ות כנית סנ" ה לסיוע למשפחות שכולות עקב עבירות המתה לפי נתוני הלמ"ס, בשנים3100-3111 נהרגו בישראל מתקיפה בממוצע כ- 021 אנשים ב שנה (בין031 איש בשנת3113 ל- 051 איש בשנת3101 .) 38 חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א– 3110 , 39 שנכנס לתוקף ב- 30 ב יוני3110 , 40 קובע את זכויותיהם של מי שנפגעו מעבירות פליליות41 בכל הקשור ל הגנתם המשפטית של הנפגעים והבטחת מעורבותם ושיתופם ב הליך החקירה וב התנהלות המשפט של הפוגע. 42 רוב הזכויות לפי החוק ניתנות במקרים שבהם החקירה החלה אחרי0 באפריל3115 . 43 ב חוק במתכונתו הנוכחית אין רכיב של מתן סיוע נפשי ותמיכה רגשית ל משפחות שכולות עקב עבירות .)המתה (רצח והריגה במהלך השנים הוגשו כמה הצעות חוק שמטרתן ל קבוע בחקיקה פיצוי וסיוע למשפחות נפגעי עבירות המתה, אך עד היום לא התקבלה אף לא.אחת מהן44 עם זאת, בשנת3113 מינה 37 גב' ענת שגב, מרכזת הקשר כנסת– ,ממשלה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מכתב35 במאי3102 . 38 הלמ"ס, תחום בריאות ותנועה טבעית, עיבוד מיוחד של נתונים על סיבות תמותה בישראל בשנים 3100-3111 , הוכן לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת , 03 ביוני3102 . 39 :לנוסח החוק המלא ראו חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א– 3110 . 40 החוק פורסם ב- 30 במרס3110 ונכנס לתוקף שלושה חודשים מיום פרסומו לבד מכמה מסעיפי החוק, שנכנסו לתוקף בהדרגה במועדים מאוחרים יותר, עד0 באפריל3115 ., או בהתאם לצווים שקבעו השרים 41 ,לפי הגדרת החוק "נפגע עבירה" הוא מי שנפגע במישרין מעבירה וכן בן-משפחה של מי שהע בירה גרמה למותו, למעט החשוד, הנאשם או הנידון .הגדרת בן-משפחה בחוק: "בן-משפחה" הוא בן-זוג, הורה או בן- זוג של הורה, בן או בת, אח או אחות , של מי שהעבירה גרמה למותו" . לפי הגדרת החוק, עבירה היא( :למעט עבירת תעבורה שמתקיימים בה כל אלה0) ;היא מסוג עוון או פשע (3) היא נעברה בישראל, ואם נעברה מחוץ לישראל, בית- ;משפט בישראל דן בה (2) חקירתה תיעשה בידי הגוף החוקר והתביעה בה תנוהל בידי תובע ". ראו: ההגדרות בסעיף3 ,חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א– 3110 . 42 עיקרי החוק נוגעים ליידועו של הנפגע בהליך הפלילי המתנהל נגד הנאשם בעבירה, הגנה עליו והקניית ה זכות להשמעת עמדתו בשלבים מסוימים. החוק מעגן את הזכויות ה אלה : הגבלה על מסירת פרטים אישיים של נפגע עבירה; זכות הנפגע לקבלת מידע על ההליך הפלילי; זכות עיון בכתב אי שום; זכות לקבל מידע על הסדרי העונש; זכות לקבל מידע על שירותי ,סיוע; זכות לנוכחות בהליך החקירה ובדיונים בדלתיים סגורות; זכות להביע עמדה בנוגע לעיכוב הליכים, הסדרי טיעון ועדת שחרורים או חנינה של הפוגע; הענקת הזכויות לבני- .המשפחה של הנפגע אם העבירה גרמה למותו 43 ,משרד המשפטים זכויות נפגעי עבירה , כניסה אחרונה ב- 02 ביולי3102 . 44 :ראו הצעת חוק ,של חברת הכנסת יעל דיין וקבוצת חברי הכנסת /פ2331 (לשעבר /פ3353 מ- 35 ביולי3110 ), הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון– שירותי סיוע ופיצויים), התשס"ב– 3113 – ;ההצעה הונחה לפני דיון מוקדם הצעת חוק של עמוד 01 מתוך 23 הכנסת מרכז המחקר והמידע 'מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים מר נחום איצקוביץ ועדה בין- משרדית לקידום זכויות ,נפגעי עבירה בראשות המשנה למנכ"ל משרד הרווחה מר מנחם וגשל ובשיתוף משרד המשפטים. הוועדה החלה את פעילותה ב ס מר 3113 ובמסגרתה פעלו חמש ועדות משנה שעסקו בהיבטים השונים של הסוגי.ה ב- 22 בנובמבר2999 החליטה הממשלה להטיל על מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים להקים מערך של)תמיכה טיפולית וסיוע למשפחות נפגעי עבירות המתה (רצח והריגה , שיכלול הקמת צוותי הודעה מרה ברשויות ה מקומיות והכשרתם אנשי הצוות לביצוע המשימה, הקמת מרכ זי סיוע למשפחות הנפגעים למיצוי ,זכויותיהם מתן סל שירותים טיפוליים ו שיקומיים, מתן סיוע וליווי משפט י למיצוי הזכויות בהליך הפלילי ובהליך האזרחי, הפעלת קבוצות תמיכה ומתן סל שירותים מיידי .למשפחות הנפגעים הזקוקות לכך45 בעקבות החלטת הממשלה הוקמה בשנת3101 תו כנית סנ" ה– ות כנית סיוע לנפגעי עבירות המתה (רצח ,)והריגה בהובלת משרד הרווחה והשירותים החברתיים ובשיתוף פעולה עם משרד המשפטים ו המשרד י לב.טחון פנים ו הת כנית פועלת לפי נוהל בין-משרדי, והוא מתעדכן מעת לעת ומאושרר על- ידי ועדת היגוי בין- .משרדית את ו הת כנית מפעיל י הש רות לרווחת הפרט והמשפחה במשרד הרווחה, ו הוא אף ,מפקח עליה באמצעות חמישה מרכזי סיוע אזוריים : מרכזי ה סיוע בבאר- ,שבע תל ב-אביב ו ב חיפה פ עלו מחודש מאי3100 ב אמצעות ארגון ויצ"ו שזכה במכרז להפעלתם; מרכזי הסיוע בכפר- כנא (בשפה הערבית) ובירושלים נפתחו בשנת3103 . מחודש יולי3103 ואילך הפעלת כל חמשת המרכזים האלה "הועברה לעמותת "אלה, .לפי מכרז46 מנהלות מרכזי הסיוע עברו כולן הכשרה מקיפה בנושא ה טיפול באובדן ו ב שכול, ב מסגרת קורס הכשרה למטפלים באובדן ושכול מש פעיל משרד הרווחה. 47 על- פי נוהל בין-משרדי, לשם מתן שירותי התמיכה והסיוע הנפשי והרגשי לנפגעי עבירות המתה נדרש אישור של ועדת זכאות, שחברים בה נציגי ם של משרד המשפטים (יו"ר הו ועדה), אגף נפגעי עבירה .במשטרת ישראל והשירות לרווחת הפרט במשרד הרווחה והשירותים החברתיים ווה עדה קובעת, סמוך לקרות האירוע , אם הוא נכלל בקטגוריה של עבירות המתה. הזכאות ל רוב ה שירותים שמציעה הת ו כנית א הי לשנתיים מיום הפנייה או עד למיצוי סל השירותים כפי ש נ קבע עם פניית המשפחה למרכז הסיוע, 48 ואולם ה השתתפות ב קבוצות התמיכה ה אינ מו גבלת בזמן. 49 השירותים ניתנים לזכאים ללא תשלום דמי חברי הכנסת אופיר פינס- /פז וזהבה גלאון, פ3336 , הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון– שירותי סיוע), התשס"ד– 3112 – ;ההצעה הונחה לפני דיון מוקדם ,הצעת חוק של חברת הכנסת נדיה חילו /פ3332/01 ,הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון– שירותי סיוע ופיצוי), ה תשס"ח– 3111 ;. ההצעה הועברה לוועדת הכנסת לקביעת ועדה מטפלת הצעת חוק של חבר /הכנסת דוד רותם וקבוצת חברי הכנסת, פ3/03 , הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון– החלה על נפגעי עבירה), התשס"ט– 3113 – ;ההצעה הונחה לפני דיון מוקדם הצעת חוק של חבר הכנסת איתן כבל, /פ0002/03 , הצעת חוק תגמולים לשאירי ו של מי שמת כתוצאה ממעשה עבירה ,התשס"ט– 3113 – ההצעה הונחה לאחר דיון מוקדם. 45 החלט ת ממשלה מס' 326 , "סיוע למשפחות נפגעי עבירות המתה," 33 בנובמבר3113 , כניסה אחרונה ב- 02 ביולי3102 . 46 גב' ענת שגב, מרכזת הקשר כנסת– ,ממשלה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מכתב35 במאי3102 . 47 ,אילן שריף מפקח ארצי – אובדן פתאומי ושכול ותחנות לטיפול משפחתי , משרד הרווחה והשירותים החברתיים, שיחת ,טלפון31 ביול י3102 . 48 גב' ענת שגב, מרכזת הקשר כנסת– ,ממשלה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מכתב35 במאי3102 . לדברי משרד ,הרווחה בתחילה נקבע ש היקף הסל יעמוד על21,111 ש" ח למשפחה , והסכום ייועד.לטיפול רגשי, ללא הסיוע המשפטי סל טיפולים ל אדם אחד עומד על 01,111 ,ש"ח סל טיפולים לשני בני-משפחה עומד על 31,111 ש"ח ו סל טיפולים משפחתי עומד על 21,111 ש"ח לכל היותר . סכומים אלו מיועדים לטיפולים למשך שנתיים. כיום בוחנים את עדכון הסל כדי להעלות את הסכום לכ- 21,111 ש" .ח למשפחה .שם 49 בעבר הזכאות הייתה נשקלת לפי מבחן הכנסה, אך תבחין ז .ה בוטל שם . עמוד 03 מתוך 23 הכנסת מרכז המחקר והמידע השתתפות מצדם. לדברי משרד הרווחה, בימים אלה נבחנים ונ הלי הזכאות וה תבחיני ם בתחום זה , ו המשרד פועל לגיבוש נהלים חדשים בנושא ולפרסומם. 50 ב תוכנית כמה מרכיבים , ובהם: 51  צוות י הודעה מרה יופעלו בשיתוף בין משטרת ישראל (אגף נפגעי עבירה) למשרד הרווחה; בכל צוות שוטר ונציג של ה,רשות המקומית והם המודיעים למשפחה על קרות אירוע השכול. תהליך זה כלול בתוכנית, אך במועד כתיבת המסמך הוא עדיין אינו מיושם. 52  סל שירותים מי די י למילוי צרכים חיוניים של ה משפחות הנפגעות מ י .יד לאחר קרות האירוע גורם טיפולי מהרשות המקומית עומד בקשר עם המשפחה, מ גיע אליה סמוך לאירוע ולהודעה ומוסר ,לה מידע על זכויותיה מ אבחן את מצבה וע ו מד על צרכיה המייד י .ים במסגרת ז ו ניתן סיוע כספי של עד 5,111 ש"ח למשפחה להוצאות ראשוניות יות דיימו , ובין היתר ,הסעות אבלים הוצאות קבורה, הוצאות ימי האבל ו.הוצאות רפואיות חריגות ודחופות53  שירותי טיפול ותמיכה נפשיים ניתנים באמצעות חמישה מרכזי ה סיוע ה אזוריים , ובהם נקבעת ותה כנית ה טיפולית לכל משפחה והרכב ה טיפולים שיינתנו לה , בהתאם לצ ו רכי המטופלים מבחינת אופי הטיפול ו התאמה גיאוגרפית, תרבותית ולשונית . המרכזים מפנים את בני- המשפחה לטיפולים פרט ניים-אישיים או לקבוצות תמיכה – שירותים שמעניקים גורמים פ רטיים הש משרד התקשר עמם לעניין זה. גורמים פרטיים אלה מוסמכים לטפל בשכול , וההפנ יה אליהם נעשית כאמור על- ידי מרכזי הסיוע. 54 לאחר מיצוי סל הסיוע ועל-פי ה צרכי,ם המשפחה מופנית להמשך טיפול במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, 55 ואפשר להמשיך את הסיוע לה באמצעות.קבוצות התמיכה56  סיוע וליווי משפטי בהליכים פליליים ואזרחיים ניתנים על- ידי האגף לסיוע משפטי במשרד ,המשפטים לפי זכאות, .למשך שנתיים במסמך זה לא נפרט את הסיוע משפטי הכלול בשירותי ו הת כנית, מאחר ש המסמך עוסק.בסיוע נפשי 50 שם. 51 ,משרד הרווחה והשירותים החברתיים חוזר מנכ "ל מיוחד מס ' 31 , סיוע למשפחות נפגעי המתה , 02 בדצמבר 3101 . במשרד הרווחה מציינים כי חוזר מנכ"ל זה אינו מעודכן במלואו, וכי בימים אלה פועלים במשרד לעדכנו. גב' ענת שגב, מרכזת הקשר כנסת– ,ממשלה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מכתב35 במאי3102 . 52 לדברי משרד הרווחה, משטרת ישראל פועלת להרחבת צוות ההודע ות המרות שלה, וכש יסתיים התהליך יחל לפעול צוות הודעה מרה לנפגעי עבירה. לפי הערכת המשרד, התהליך יסתיים בתוך כמה .חודשים ,אילן שריף מפקח ארצי – אובדן פתאומי ושכול ותחנות לטיפול משפחתי ,, משרד הרווחה, שיחת טלפון02 באוגוסט3102 . 53 זוהי הטבה ייחודית הניתנת נוסף על החזר הוצאות ה קבורה על-ידי המוסד ל ביטוח לאומי לזכאים. 54 לעומת זאת, ב ות כנית הסיוע למשפחות שכולות עקב תאונות דרכים הטיפולים (פרטניים, זוגיים וממשפחתיים) ניתנים .במרכזי הסיוע עצמם ללא הפניה למטפלים פרטיים 55 ,אילן שריף מפקח ארצי – אובדן פתאומי ושכול ותחנות לטיפול משפחתי , מש רד הרווחה והשירותים החברתיים, שיחת ,טלפון31 ביולי3102 . 56 גב' ענת שגב, מרכזת הקשר כנסת– ,ממשלה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מכתב35 במאי3102 . עמוד 03 מתוך 23 הכנסת מרכז המחקר והמידע 2.2.5 פעילות הת ו כנית לסיוע למשפחות שכולות עקב עבירות המתה להלן נציג נתונים על היקף התוכנית מאז הקמתה ב- 3100 ועד סיום שנת 3102 , כפי שנמסרו ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת. לפני שנציג את ה מידע , נסביר בקצרה את משמעות הנתונים המוצגים להלן:  מספר בקשות הסיוע ש בהן טיפלו מרכזי הסיוע האזוריים מתחלק לבקשות שאושרו, בקשות שנדחו עקב אי-זכאות, בקשות שנמצאות בבירור על-ידי הוועדה, בקשות שנמצאות בחקירה )משטרתית (ולכן עדיין לא מתאפשרת קביעת זכאות ו מקרים ם בה ש לא ידוע על קרובי משפחה .הזקוקים לתמיכה וסיוע  מספר המשפחות שקיבלו ליווי וסיוע רגשי במרכזי הסיוע האזוריים הוא סיכום של שני הפרמטרים המפורטים תחתיו: מספר המשפחות שקיבלו ליווי בלבד ומספר ה מ שפחות שקיבלו גם.טיפול אם היו בידנו נתונים נוספים, שאינם מתכנסים לפרמטרים המוצגים בטבלה, הצגנו אותם בהערת.שוליים ( נתונים חסרים מסומנים בקו- .) 57 יש לציין כי מאחר ש הזכאות לסל הסיוע היא לשנתיים מתחילת קבלת הסיוע ,אפשר שב מספר המטופלים ו המשפחות המטופלות בכל שנה נכללים מטופלים ו משפחות שהחלו לקבל שירות ב שנה .שקדמה לה טבלה מס' 8 :פעילות ו הת כנית לסיוע למשפחות שכולות עקב עבירות המתה בשנים 2956-2955 582011 592012 2013 קו רבנות עבירות המתה 152 136 130 בקשות לסיוע 97 115 115 בקשות שאושרו 64 94 77 בקשות שנדחו 1 3 5 בקשות בבירור על-ידי הוועדה 30 18 27 בקשות בחקירה משטרתית 1 1 2 וק רבנות עבירות המתה ללא קרובי משפחה 3 1 4 כלל ה משפחות שקיבלו ליווי בלבד או טיפול נפשי 25 162 271 משפחות שקיבלו ליווי )(ללא טיפול 21 37 - משפחות שקיבלו טיפול נפשי 4 59 - קבוצות התמיכה שהופעלו 2 2 7 המשתתפים בקבוצות התמיכה 26 25 3, 57 ממשרד הרווחה נמסר כי התעוררו קשיים בתיעוד ובריכוז של נתוני פעילות מרכזי הסיוע על- ,ידי העמותה המפעילה אותם ב ין היתר עקב החלפת העמותה המפעילה במכרז. לפיכך, לאחרונה הוכנסה לשימוש תוכנה חדשה לניהול הנתונים בעמותה ,המנהלת. אילן שריף מפקח ארצי – אובדן פתאומי ושכול ותחנות לטיפול משפחתי ,, משרד הרווחה, שיחת טלפון31 ביולי 3102 . 58 בשנה זו ניתנו גם 21 הפניות לטיפול פרטני ,ו ארבע הפניות לאבחון מיוחד . אילן שריף, מפקח ארצי– אובדן פתאומי ושכול ,ותחנות לטיפול משפחתי במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, מכתב5 ביוני3102 . 59 מספר כל בני-ה משפחה ש קיבלו טיפול נפשי במסגרת הת ו כנית הוא023 ; שם. עמוד 31 מתוך 23 הכנסת מרכז המחקר והמידע להלן :הממצאים המרכזיים  אפשר לראות ש בשנים3102-3103 מספר הפונים לקבלת סיוע קטן רק במעט ממספר הנפטרים מ עבירות המתה, בניגוד לפער בנתוני ה תוכנית לסיוע למשפחות שאיבדו בן- משפחה בתאונת .דרכים  בשלוש שנות פעילות הת ו כנית גדל מספרן של כלל המשפחות שקיבלו ליווי או טיפול נפשי , מ- 35 משפחות בשנת3100 ל- 312 משפחות בשנת3102 . עם זאת, יש לציין כי מספרים אלה אינם מבטאים את מספר המקרים החדשים בשנה , אלא את כלל המשפחות שמלוות ומטופלות ,במרכזים האזוריים בכל שנה ש.חלקן התחילו טיפול בשנים קודמות  בין שנת2952 ל- 2956 גדל מספר קבוצות התמיכה הפועלות במסגרת הת ו כנית ובמספר .המשתתפים בהן 2.2.2 תקציב התוכנית לסיוע למשפחות שכולות עקב עבירות המתה בהחלטת הממשלה שהוצגה לעיל נקבע כי מערך הסיוע יתוקצב על-ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים. נקבע ש התקציב לת ו כנית יתעדכן על- פי התקדמות הקמתה במשך שלוש שנים, מ- 3,131,111 ש"ח בשנת3101 ל- 00,561,111 ש"ח בשנת3100 , ועד03,511,111 ש"ח ב שנת3103 .על- ,פי ההחלטה משנת3103 ואילך, כאשר המערך יגיע להבשלה מלאה, תקציב ותה כנית יעמוד על03,511,111 ש"ח. 60 בטבלה ש להלן נציג את התקציב למימון תו כנית הסיוע הנפשי בשנים3100-3102 . ב תקציב זה לא נכלל תקציב הסיוע המשפטי, המועבר ממשרד הרווחה למשרד המשפטים , אלא רק תקציב משרד הרווחה. 61 טבלה מספר1 : תקציב לטיפול בנפגעי עבירות המתה, 2956-2955 )(באלפי שקלים62 תקנה תקציבית סוג 2011 2012 2013 32-01-36-36 טיפול בנפגעי המתה תקציב מקורי נטו 6,000 10,000 112101 הוצאה מותנית הכנסה, תקציב מקורי 1 1 1 סה "כ תקציב מקורי 6,000 10,000 313101 תקציב על שינוי וי נטו 3,750 5,961 52265 הוצאה מותנית הכנסה, תקציב על שינוי יו 1 50 0 סה "כ תקציב על שינוי יו 3,750 6,011 53865 ביצוע 2,735 4,160 13251 שיעור ביצוע מתוך כלל התקציב על שינו יו י 72.9% 69.2% 72.5% 60 החלט ת ממשלה מס' 326 , "סיוע למשפחות נפגעי עבירות המתה," 33 בנובמבר3113 , כניסה אחרונה ב- 32 ביולי3102 . 61 התקנה התקציבית של משרד הרווחה ל השתתפות במשרד המשפטים עבור סיוע משפטי היא32013631 .התקציב בתקנה זו עומד על כ- 511,111 שקל בשנה. 62 נתוני אגף החשב הכללי במשרד האוצר– החטיבה למידע ניהולי, דואר ,אלקטרוני1 בספטמבר3102 ; ,נתוני משרד האוצר תקציב וביצוע (שנים שונות ), ב אתר מאגרי המידע הממשלתיים , כניסה אחרונה ב- 00 בספטמבר 3102 . עמוד 30 מתוך 23 הכנסת מרכז המחקר והמידע  כפי ש אפשר,לראות התקציב המקורי בשנים3102-3100 נע בין6 מיליון ש"ח כל- 01 מיליון ,ש"ח ( כלומר כמחצית בין53% בשנת3100 לכ- 52% בשנים3102-3103 ) המ תקציב לשנים אלה כפי ש נקבע בהחלטת הממשלה; לדוגמה, על- פי החלטת הממשלה תקציב התוכנית אמור היה לעמוד על03.5 מיליון ש"ח משנת3103 ואילך– אך בפועל בשנת3102 התקציב המקורי עדיין עמד על כ- 01 מיליון ש"ח והתקציב על שינוייו– על כ- 5.3 מיליון ש"ח;  התקציב המקורי בשנים3102-3103 גדול יותר מה תקציב בשנת3100 , אולם התקציב על שינוייו לא רק שהסתכם ב כ- 61% מהתקציב המקורי בשנים אלה, אלא שבשנת3102 הוא אף קטן מה תקציב על שינו י יו לשנת3103 .  שיעור ניצול התקציב מ כלל התקציב על שינוייו עומד על כ- 13% , אולם בחינה של ניצול התקציב לעומת ה תקציב המקורי מעלה כי מ דובר בשיעור ניצול של26%-23% . 2.6 תו כנית סיוע ל משפחות שיקיריהן התאבדו לפי נתוני הלמ"ס, בשנים3100-3111 התאבדו בישראל בממוצע כ- 232 אנשים ב שנה (בין236 איש בשנת 3111 , לבין211 איש בשנת3101 .) 63 תו כנית הסיוע למשפחות שכולות עקב התאבדות י יק ריהן מתחילה את פעילותה בימים אלה ממש ,כחלק מהת ו כנית הלאומית למניעת אובדנות. 64 בשנת3115 מינה סגן שר הרווחה אברהם רביץ, ,בשיתוף עם מנכ"ל הבטוח הלאומי ד"ר יגאל בן שלום ועדה בין- משרדית בראשותה של יעל הרמל, מנהלת השרות לרווחת הפרט והמשפחה במשרד הרווחה, שמטרתה להגיש תוכנית לאומית לט י פול ביחידים ובמשפחות במצבי התאבדות וט י פול במשפחות לאחר .מקרי התאבדות במשפחה ובקהילה ב וועדה כיהנו בין היתר נציגים ממשרד החינוך, משרד העלייה וקליטה, משרד התמ"ת, משרד הרווחה, משרד הבריאות, משרד הביטחון , צה"ל ,משטרת ישראל , הקואליציה הישראלית לטראומה"ועמותת "בשביל החיים .הוועדה המליצה על תגבור והרחב ה של מערכי התמיכה והטיפול ל מי שעברו ,ניסיונות התאבדות ולמשפחות של מתאבדים במשרד הרווחה ובשירותי בריאות הנפש של משרד הבריאות, ו על.הקמת מערך הכשרה מתאים65 ב מקביל, פעלה ועדה בין-משרדית של משרד הבריאות ל גיבוש ת ו כנית למניעת התאבדות בקרב ילדים בני ו- נוער בראשות הפסיכולוגית הראשית של משרד הבריאות. בעקבות עבודתן של שתי הוועדות בתחום המניעה והטיפול , הוביל משרד הבריאות, בשיתוף השירות לרווחת הפרט והמשפחה במשרד הרווחה, ות כנית ניסיונית 63 הלמ"ס, תחום בריאות ותנועה טבעית, עיבוד מיוחד של נתונים על סיבות תמותה בישראל בשנים 3100-3111, ה וכן לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת , 03 ביוני3102 . 64 ,אילן שריף מפקח ארצי – אובדן פתאומי ושכול ותחנות לטיפול משפחתי , משרד הרווחה והשירותים החברתיים, דואר ,אלקטרוני03 בספטמבר3102 . 65 :בעניין שירותי תמיכה וטיפול המליצה הוועדה, בין השאר(0) לתגבר את שירותי בריאות הנפש המתמחים בקטינים לשם פריסתם הארצית והרחבה, כדי לאפשר ה י ערכות ומתן מענים טיפוליים מ י ידיים וזמינים הן בשלב האיומים המכוונים והן בהתייחסות לניסיונות התאבדות וסיוע למשפחות לאחר התאבדות בן-המשפחה . כמו כן, וה ועדה ממליצה על תוספת כ וח- אדם לטיפול ביחידי( ;ם ובמשפחות (מבוגרים) במסגרות בריאות הנפש3) הרחבת ש י רותי הטיפול המשפחתי ברשויות המקומיות (במסגרת התחנות לטיפול משפחתי) ובמסגרות ציבוריות נוספות (קופ ות-חולים , בתי- )חולים, שפ"י ; (2) קביעת בד עו סוציאלי ברשויות המקומיות שיהיה חלק מצוות הודעה מרה ; (2) המשך טיפול ותמיכה בתחנה לטיפול משפחתי ברשו יות המקומיות למשפחות שחוו אירוע התאבדות. לצורך זה יוכשר צוות ייעודי בתחנות ובמחלקות הרווחה ; (5) הקמת מערך כולל של הכשרות ושדרוג מיומנויות לעבודה עם יחידים ומשפחות: פיתוח מיומנויות בתחום מסירת הודעה מרה, שדרוג והעמק ה של מיומנויות טיפוליות בתחום הטיפול הפרטני והמשפחתי, ועוד ;דוח הוועדה הבין- משרדית לבניית תוכנית לאומית לטפול ביחידים ובמשפחות במצבי התאבדות, נוסח הדוח התקבל מאילן ,שריף מפקח ארצי – אובדן פתאומי ושכול ותחנות לטיפול משפחתי , משרד הרווחה והשירותים החברתיים, דואר א ,לקטרוני33 ביוני3102 . עמוד 33 מתוך 23 הכנסת מרכז המחקר והמידע (פיילוט) בשנים3103-3113 ב ,רחובות בר מלה ו ב כפר-כנא . התוכנית הופעלה בשיתוף עם המוסד לביטוח לאומי, הג'וינט, הקואליציה הישראלית לטראומה ועמותת "בשביל החיים", ו לאחר מכן יש משה מתווה ו לת .כנית הלאומית למניעת אובדנות עיקר התוכנית עוסק במניעה, חינוך והסברה, אך כחלק מהתוכנית ניתנו בשנים2952-2999 שירות י תמיכה וסיוע למשפחות ששכלו את יקיריהן עקב התאבדות. את השירותים נתן משרד הרווחה, באמצעות השירות לרווחת הפרט והמשפחה במחוז חיפה והצפון ."ובשיתוף עמותת "בשביל החיים66 בתוכנית הניסיונית ניתן סיוע טיפולי לבני- המשפחות שיקיריהן התאבדו בתחנות לטיפול משפחתי של משרד הרווחה והשירותים החברתיים ברשויות המקומיות ש בהן היא,התקיימה ו כן ניתן טיפול נפשי לאנשים שעברו ניסיון התאבדות, מטעם התחנות לבריאות ה נפש של משרד הבריאות . נוסף ,על כך הפעיל משרד הרווחה קבוצות תמיכה לבני- המשפחות באמצעות עמותת"בשביל החיים" . בשנת3100 גובשו הסכמות ראשוניות עם משרד הבריאות לשילוב ת ו כנית זו ב תו כנית הלאומית למניעת אובדנות ו בשנת 3103 גובש מתווה להכלל תה ו בת כנית הלאומית. ולם א ו הת כנית הלאומית ,לא החלה את פעולתה ומשום כך הוקפאה גם ו הת כנית הניסיונית לסיוע לבני- .המשפחות67 בישיבה בין-משרדית משותפת למשרדי הבריאות, הרווחה, הקליטה, החינוך והאזרחים הוותיקים, שהתקיימה ב- 32 ביולי3102 ,, הוחלט על הקמת ועדת היגוי ש ישתתפו בה שר הרווחה מר מאיר כהן, שר החינוך מר שי פירון, השר במשרד לאזרחים ותיקים מר אורי אורבך, שרת הקליטה הגב' סופה לנד בר ושרת הבריאות הגב' יעל גרמן, אשר תעמוד בראש הוועדה. מטרת הוועדה לגבש ולהשיק את ו הת כנית הלאומית למניעת התאבדות בהובלת משרד הבריאות . בנובמבר3102 גיבש משרד הרווחה, בשיתוף "עמותת "בשביל החיים, 68 ות כנית סיוע למשפחות של ,נפגעי התאבדות שניתנים בה טיפול ותמיכה נפשיים פרטניים וקבוצת יים ; תוכנית זו היא חלק מהת ו.כנית הלאומית למניעת אובדנות69 ו הת כנית הלאומית אושרה בממשלה ביום 33 בדצמבר3102 , 70 ולדברי משרד הרווחה, כיום הי א בשלבי הפעלה ראשוניים. 71 ,לפי החלטת הממשלה הממשלה תתקצב את הת ו כנית הלאומית למניעת אובדנות בס כום כולל של55 מיליון,ש"ח שיוקצה ב הדרגה בשנים3106-3102 : בשנת3102 ו הת כנית תתוקצב ב- 01 מיליון ש"ח , בשנת 66 גב' ענת שגב, מרכזת הקשר כנסת– ,ממשלה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מכתב35 במאי3102 . ,ראו גם: משרד הבריאות התוכנית הלאומית למניעת אובדנות והתאבד ות , אוגוסט3103, כניסה אחרונה ב- 02 ביולי3102 . 67 גב' ענת שגב, מרכזת הקשר כנסת– ,ממשלה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מכתב35 במאי3102 . 68 עמותת בשביל החיים , כניסה אחרונה ב- 02 ביולי3102 . ,"עמותת "בשביל החיים הפועלת משנת3111 ומספקת תמיכה וסיוע למשפחות נפגעי התאבדות, פועלת בשנים האחרונות במסגרת הת ו :כנית הניסיונית למניעת אובדנות בשני מישורים עזרה ראשונה, הניתנת על- ידי מתנדבים שבעבר חוו אבדן עקב התאבדות של קרוביהם, שנפגשים עם המשפחות ומלווים אותן ברגעיהן הקשים; ה פעלת קבוצות תמיכה למשפחות נפגעי התאבדות. העמותה מפעילה קבוצות תמיכה נפרדות עבור הורים, אחים, בני/בנות זוג, ובנים/בנות. כיום מפעילה העמותה שמונה קבוצות בחיפה, במרכז ובירושלים. קבוצות התמיכה נפתחות על- ,פי דרישה אם יש לפחות03 מועמדים באזור גיאוגרפי מסוים. לד ברי גב' עפרה חרמש, יו"ר עמותת "בשביל החיים", עקב בעיות תקצוב כל משתתף נדרש לשלם51 .שקלים לפגישה גב' עפרה חרמש, יו"ר עמותת "בשביל ,"החיים ,שיחת טלפון32 במאי3102 . 69 'פרוטוקול מס013 של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת ,ציון היום הבי ן-לאומי למניעת אוב דנות: הת ו כנית הלאומית למניעת התאבדות שמוביל משרד הבריאות , 36 בנובמבר3102 . 70 החלט ת ממשלה מס' 0130 , תוכנית לאומית למניעת התאבדויות , 33 בדצמבר3102 . 71 ,אילן שריף מפקח ארצי – אובדן פתאומי ושכול ותחנות לטיפול משפחתי , משרד הרווחה והשירותים החברתיים, דואר ,אלקטרוני03 בספטמבר3102 . עמוד 32 מתוך 23 הכנסת מרכז המחקר והמידע 3105 – ב- 03 מיליון ש"ח, ובשנת3106 יעמוד תקציב ו הת כנית על31 מיליון ש"ח . 72 יש לציין כי מרכיב הסיוע הנפשי למשפחות שיקיריהן התאבדו הוא רק חלק מהת ו כנית הלאומית למניעת אובדנות, ותקצ ובו .יהיה בהתאם ,כאמור תו כנית הסיוע למשפחות שכולות עקב התאבדות בן- משפחה החלה את פעילותה בימים אלה ממש ,כחלק מהת ו כנית הלאומית למניעת אובדנות ,. עם זאת לדברי משרד הרווחה ,ו הת כנית מתוקצבת רק משנת 3105, בכ- 0.5 מיליון ש"ח , ובשנת3106 תקציבה ה מיועד הוא כ-2 מיליון ש"ח. 73 2.6.5 פעילות ת ו כנית הסיוע הנ יסיונית למשפחות שיקיריהן התאבדו, 2952-2959 משרד הרווחה לא מסר נתונים על הת ו כנית הניסיונית האמורה , אך מ דוח סקירת השירותים החברתיים של המשרד עולה כי בשנת3101 הפעיל משרד הרווחה והשירותים החברתיים מרכזת שירות לר ווחת הפרט והמשפחה במחוז חיפה והצפון שמטרתה מתן טיפול בתחנות לטיפול משפחתי ברשויות המקומיות בצפון. נוסף על כך , עובדת סוציאלית מטעם עמותת" "בשביל החיים ריכזה את התוכנית הניסיונית .באזור הצפון התוכנית תוקצבה ב- 211,111 ,ש"ח וסכום זה הוצא מהקרן למפעלים מיוחדים של ה מוסד ל ביטוח הלאומי לתקופה של שנתיים. בשנה זו טופלו בתחנות לטיפול משפחתי ובתחנות לבריאות הנפש 12 משפחות של מתאבדים או של מי שניסו להתאבד .נוסף על כך ,הופעלו חמש קבוצות תמיכה באמצעות עמותת " "בשביל החיים עבור הורים, בני-זוג ,ואחים ו השתתפו בהן52 .אנשים74 בשנת3100 המשיכה לפעול התוכנית הניסיונית למניעת התאבדות ו משרד הרווחה העביר לשם הפעלתה סכום כולל של511,111 ,ש"ח השתתפות במימון טיפולים לבני- משפחה בתחנות לטיפול משפחתי .ברשויות המקומיות בצפון כמו כן, המשרד העביר לעמותת "בשביל החיים" סכום של61,111 ש"ח לסיוע .בארגון קבוצות תמיכה בתקופה זו טופלו13 איש בתחנות לטיפול משפחתי, כחלק מהת ו כנית .הניסיונית בצפון נוסף על כך , עמותת ""בשביל החיים הפעילה שלוש קבוצות תמיכה (עבור הורים, בני- זוג ,)ואחים ו השתתפו בהן23 .אנשים75 בשנת3103 העביר משרד הרווחה511,111 ש"ח, השתתפות במימון טיפולים לבני- משפחה בתחנות לטיפול משפחתי ברשויות המקומיות בצפון, אך לקראת סוף השנה התברר כי לנוכח ה קשיים ה תקציביים ו הת ש כנית הלאומית למניעת אובדנות ,נקלעה אליהם הוקפאה גם פעילותו של משרד הרווחה בנושא. עם זאת, בשנת3103 טופלו13 איש בתחנות לטי פול משפחתי, כחלק מהת ו כנית .הניסיונית76 ,להערכת משרד הרווחה על-פי ה ינ סיון שנצבר ב ה פעלת ה תו כנית הניסיונית למניעת א ו ,בדנות נדרש סיוע לכשלושה בני-משפחה בכל מקרה התאבדות , כלומר, אם בכל שנה מתאבדים בממוצע כ- 511 בני- ,אדם 72 החלט ת ממשלה מס' 0130 , תוכנית לאומית למניעת התאבדויות , 33 בדצמבר3102 . 73 ,אילן שריף מפקח ארצי – אובדן פתאומי ושכול ותחנות לטיפול משפחתי , משרד הרווחה והשירותים החברתיים, דואר ,אלקטרוני03 בספטמבר3102 . 74 ,משרד הרווחה והשירותים החברתיים סקירת השירותים החברתיים3101 ', עמ211 – 213 . כניסה אחרונה ב- 02 ביולי3102 . 75 שם 'עמ221 – 220 . כניסה אחרונה ב- 02 ביולי3102 . 76 ,משרד הרווחה והשירותים החברתיים סקירת השירותים החברתיים3103 ', עמ233 – 211 . כניסה אחרונה ב- 02 ביולי3102 . עמוד 32 מתוך 23 הכנסת מרכז המחקר והמידע יש להיערך לסי כ ע ל י- 0,511 בני-משפחה לפחות מ די שנה בשנה; אולם נתון זה תלוי באפשרות לאתר את המשפחות וליצור עמן קשר .עוד בתקופת האבל הראשונית77 6 .דוגמאות מהנעשה בעולם ב מסמך זה אנו מבקשים לבדוק גם אם יש ב מדינות שונות ות כניות ממשלתיות לתמיכה ו למתן סיוע נפשי למשפחות ששכלו ילד עקב מחלה . לשם כך, סקרנו את אתרי האינטרנט הממשלתיים, ובמיוחד את אתרי משרדי הבריאות והשירותים החברתיים, ב בריטניה, צרפת, קנדה, אר צות-הברית , ואוסטרליה. מדינות אלה נבחרו עק ב הזמינות היחסית של המידע המוצג באתריהן בנושא שירותי סיוע ותמיכה באבלים . בבדיקתנו לא נמצאו ת ו כניות ממשלתיות יי עודיות לסיוע למ שפחות ששכלו בן-משפחה עקב מחלה, אלא רק ות כניות סיוע למשפחות ששכלו בן-משפחה עקב ,פעילות צבאית, פגיעה ממעשה טרור התאבדות.או עבירה לכן, בחרנו להציג דוגמאות של פעולות שונות הננקטות במדינות אלה כדי לסייע למשפחות שכולות שונות, וב ין היתר למשפחות ששכלו ילד בשל מחלה. נקדים ונאמר ש בניסיון ל למוד על הנעשה במדינות אחרות כדי להציע פתרון לסוגיה זו ב ישראל , יש לשים לב להבדלים בין המדינות בשני היבטים עיקריים: ראשית, מבנה מערכות הרווחה והבריאות ה ציבורי ות ; שנית, יחסי הגומלין בין המדינה לארגוני מגזר שלישי בה, בתחום שירותי ,בריאות ורווחה בכלל בו שירותי סיוע ותמיכה ב אבלים בפרט. ב סקירה נתמקד ב ו של שה נושאים מרכזיים ב תחום שירותי התמיכה : ,הראשון הכשרת כוח- אדם במוסדות בריאות ורווחה לטיפול במשפחות שכולות ; ,השני מתן שירותי תמיכה וסיוע שהמדינה נותנת באמצע ו ת או בשיתוף ארגוני מגזר שלישי ; השלישי, פרסום חוברות מידע ו הדרכה .לציבור חשוב לציין כי בכל אחד מנושאים אלה יש בדרך כלל שיתופי פעולה בין הממשלה ל איגודים מקצועיים לו ארגוני מגזר שלישי ,ו בסקירה זו התמקדנו ב הן סיוע ש המדינה מציעה בעצמה והן בסיוע של המדינה בשיתוף ארגונים מקצועיים ועמותות. 6.5 הכשרת כוח- אדם במוסדות בריאות ורווחה מערכות ה רווחה ו ה בריאות ה קיימ ות בכל מדינה מעניקות שירותי תמיכה וסיוע לאזרחי המדינה, ובתוך כך למשפחות ששכלו בן-משפחה , בהיק פים שונים . את הסיוע נותנים בעלי מקצוע מגוונים במערכת הבריאות והרווחה ,ו בהם רופאים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ו אנשי צוות רפואי הפועלים ב בתי- חולים ,ב בתי-אבות ,ב,הוספיסים78 בשירותים קהילתיים, במערך בריאות הנפש ובארגוני מגזר שלישי. ל צוותים אלה ניתנת הכשרה מקצועית לטיפול במשפחות שכולות כמה מרכיבים : הפעלת ת ו כניות ל הכשרה ;של הקהילה המקצועית ומתנדבים לתמיכה באבלים פרסום מדריכים לאנשי מקצוע ; קביעת 77 אילן שריף, מפקח ארצי– אוב דן פתאומי ושכול ותחנות לטיפול משפחתי במשרד הרווחה והשירותים החברתיים ,, מכתב5 ביוני3102 . 78 ( כולל טיפולי סוף החייםend-of-life care ,), הניתנים בבית החולה או במוסדות אחרים, ראו למשל: קנדהHealth The information needs of informal caregivers involved in providing support to a critically ill loved Canada, , 2014 th Accessed June 15 , ones . עמוד 35 מתוך 23 הכנסת מרכז המחקר והמידע סטנדרטים ל סיוע במצבי אבל ולאבחון מצבי אבל חמורים או לאיתור אנשים בסיכון, ו בתוך כך הגדרת מדדי איכות לשירותים( Best Practice ) לתמיכה באבלים, 79 כפי שיוצ:ג להלן הכשרה מקצועית לתמיכה באבלים – הכשרה זו מיועד ת לבעלי תפקידים שונים במוסדות הבריאות והרווחה והיא מעוצבת בהתאם ל תפקיד : צוותי שכול ב בתי-חולים ו הוספיסים ( אחיות ובעלי מקצוע המוכשרים ל מסור הודעה על מקרה ה מוות ו לתת תמיכה ראשונית למשפחות), 80 עובדים סוציאליים, מטפלים, 81 מנחי קבוצות תמיכה, מתנדבים ועוד .מטרת ההכשרה היא ל הקנות כלים מקצועיים המותאמים לתפקידו של נותן השירות וכן וצל רכי ה מתאבל, ב שאיפה ל פתח ולהטמיע שיטות טיפול מוצלחות בקרב העוסקים בתחום . הכשרות אלה ניתנות על-ידי בתי- ,חולים, מרפאות טראומה מוסדות אקדמיים ו עמותות. לדוגמה ,בבתי-חולים, בעיקר אלה המתמקדים בטיפול בשלבי סוף החיים ,מוגדר צוות ייעודי שאחראי, בין השאר, להוד יע על מקרי מוות ולתת סיוע ראש ני ו לבני- ,המשפחה ומוקצה חדר המיועד לבשורה מרה ולהגשת סיוע ראשוני. 82 ספרות הדרכה מ קצועית המיועדת לבעלי מקצוע – ב ספרות זו מ צע ו מידע מקצועי, מוצגים בפני אנשי המקצוע התסמינים הנפשי ים, ההתנהגותי ים והחברתי ים של האבל ומוצע ות שיטות ל טיפול ב שכול ואבלות באופן כללי ו בדגש ב מצבי שכול מסוימים, לפי מאפייני המתאבל או נסיבות המוות , לדוגמה כיצד לסייע .להורים ששכלו ילד לאחר מחלה ממושכת83 קביעת סטנדרטים להערכ ת מצבי אבל לו טיפול בהם – ה מטר ה היא לקבוע אמות מידה מקצועיות לשירותי תמיכה ו כן ליצור רצף טיפולי בין שירותי תמיכה הניתנים על- ידי ה גופים ה שונים. בבריטניה גובשו לראשונה סטנדרטים להערכה של מצבי אבל וטיפול בהם שב נת3110 , במטרה ליצור מכנה משותף לתיאום בין צורות התמיכה השונות הקיימות בתחום ולקבוע מדדי איכות לשירותים אלה. 84 כחלק מ תהליך זה של גיבוש הסטנדרטים נערכו התייעצויות( consultations ) עם ,בעלי מקצוע נותני שירות וצרכנים של שירותי תמיכה כדי ללמוד על צ ו רכי האבלים ומידת התאמת ה שירותים הקיימים לצרכים אלה. בשנת3102 עודכנו הסטנדרטים המקצועיים הללו ,בשיתוף פעולה בין מערכות הרווחה והבריאות 79 National Institute for Health and care excellence, Care after death – bereavement support, Accessed June 15th, 2014. 80 Bereavement Team. צוותים אלה אחראים על תמיכה וסיוע לאבלים בבתי-חולים ומוסד ות רפואיים, וכוללים אחיות ובעלי מקצוע המוכשרים להודיע על מקרה המוות וליתן תמיכה ראשונית .למשפחות 81 :בחלק מהמדינות, למשל בבריטניה ובאוסטרליה, יש הגדרה מיוחדת למקצוע הטיפול במצבי אבלBereavement counselling אוGrief counselling . 82 לפי סקר שערך משרד הבריאות( הבריטי בנושא שירותי תמיכה באבלים במערכת הבריאות הלאומיתNational Health System Trusts), בכמחצית מבתי- החולים יש צוות תמיכה באבלים וחדר מיוחד למסירת בשורה מרה למשפחות שיקיריהן נפטרו. ראוSurvey of bereavement care and other support Department of Health, ingdom, K nited U , 2014 th , Accessed July 27 2005 , services . 83 The State of Queensland, Queensland Health, 2006, When a Child Dies – A Guide to Working with Bereaved Parents, Accessed June 15th, 2014. למסמך המדיניות של מדינת ויקטוריה באוסטרליה בנושא טיפול וסיוע למשפחות של ילדים שחלו במחלה סופנ:ית, ראו Victorian Government, Department of Human Services, Strengthening care for children with a life- threatening condition: A policy for health, palliative care, disability, children’s services and community care providers 2008–2015, Accessed September 18th, 2014. 84 :גיבוש הסטנדרטים נעשה בשיתוף פעולה בין שלשה ארגוניםCruse Bereavement Care , National Council for Hospice and Palliative Care Services, ו- The London Bereavement Network . עמוד 36 מתוך 23 הכנסת מרכז המחקר והמידע ארגוני מגזר שלישי וארגונים פרטיים העוסקים בנושא, ב מימ ו ן משרד הבריאות. 85 ל סטנדרטים שנקבעו יש שני חלקים ,. ראשית הגדרת עקרונות השירות בתחום, ובהם ,שמירה על חסיון המתאבל כיבוד צרכיו ו פרטיותו, שוויון במתן השירותים והנגשה תרבותית של שירותים אלה , הבטחת איכות השירותים והכשרה מתאימה ל נותני השירות; ,שנית הגדרת וק וים מנחים למתן שירותי תמיכה וטיפול מקצועיים באבלים וכן קביעת אמות מידה ליישומ ם:. להלן נציג את הקווים המנחים שנקבעו א. תכנון: יצירת ת ו כנית המפר טת כיצד שירותי התמיכה עונים על צ ו רכיהן של קבוצות אוכלוסי י ה או קהילות שונות כך שיינתן להם המענה;טוב ביותר ב. מודעות ונגישות : ;מתן אפשרות למקבלי השירות לבחור את נותן השירות הצגה ברורה של אופי השירותים הניתנים ולמי הם ;מיועדים הגדרה ברורה של מגבלות השירותים המוצעים ושל מה שנכלל בהם. ,לדוגמה ל שם הגברת המודעות והנגישות לשירותים נקבעו שלוש אמות מידה ו :הן (0) ברמה הנמוכה ביותר– מתן מידע ,ברור זמין ונגיש בצורה ידידותית למשתמש בנוגע לאופי השירות המוצע וכן בנוגע לשירותי תמיכה אחרים שאפשר לקבל במקומות נוספים( ; 3 )ברמ ת הביניים – מתן מענה מיידי, ,באמצעות טלפון ב שירות מקוון או ב שירות פנים אל פנים, וק ביעת זמני המתנה סבירים, ואף עמידה בהם, למתן השירות( ; 2 )ב רמה הגבוהה ביותר– מתן שירות בשיתוף פעולה של ה שירותים ה ,ממשלתיים הפרטיים ה או התנדבותיים כדי לע נות על מגוון הצרכים של אנשים שכולים, ולמקסם את .נגישותם לשירותים ברמה הולמת ג. הערכה: הערכת צ ו רכיהם של המתאבלים בהתאם ל שירות המוצע . זהו תהליך מתמשך, ס במ ש .גרתו יוערכו הן גורמי הסיכון והן התועלות מהשירות ד. תמיכה ופיקוח: פיקוח על פעילות נותני השירותים כדי להבטיח תהליכי עבודה בטוחים ו מתן תמיכה מתאימה לנותני השירות כדי לאפשר להם לזהות כיצד עבודתם משפיעה עליהם וכיצד .להתמודד עם השפעות אלה ה. חינוך והכשרה : דאגה להכשרת כל בעלי המקצוע והמתנדבים המטפלים באנשים שכולים , כך שיהיו יהיו בעלי הידע והכי .שורים המתאימים למתן שירות זה ו. משאבים( : הקצאת משאבים באופן שיענה על הצרכים השונים של אנשים במצבי אבל ,בין היתר שמירה על י חס הולם בין מספר בעלי ה מקצוע ל מספר ה מתנדבים, ב עיקר בהתייחס לצעירים או לאוכלוסיות פגיעות אחרות). ז. ניטור והערכה :קיום בקרה מתמדת של נותני השירותים על התמיכה שהם מעניקים במטרה לוודא ש שירותים אלה עונים על צ ו ,רכי האבלים ופיתוח של השירותים ה קיימים . 85 :למסמך הסטנדרטים ראוBereavement Cruse Bereavement Care & Bereavement Service Association 2014, , 2014 th Accessed June 15 , Care Service Standards . לתוכנית הניסיונית (פיילוט) שפעלה בשנים3101 – 3102 :כחלק מגיבוש הסטנדרטים ראוCruse Bereavement Care and , Pilot Sites Workstream Report – Gold Standard Bereavement Care Bereavement Care Association, Accessed June 15th, 2014 . למסמך הסטנדרטים למתן תמיכה באבלים בטיפול תומך ב אוסטרליה :, ראוState of Victoria, Department of Health , 2014 th Accessed June 15 , Bereavement support standards for specialist palliative care services 2012, . עמוד 31 מתוך 23 הכנסת מרכז המחקר והמידע במדינת ויקטוריה שבאוסטרליה נעשה בשנת3113 מאמץ דומה ל קבוע עקרונות מקצועיים מנחים לתמיכה במשפחות שכולות, כחלק מ ה מדיניות לטיפול תומך בילדים.החולים במחלות מסכנות חיים86 גם בצרפת גיבש משרד הבריאות בשנת3101 תו כנית לל י ווי משפחות של חולים סופניים, ושירותי תמיכה למשפחות שאיבדו את יקיריהן במהלך אשפוז בבתי- .חולים ב תוכנית זו ניתן ליווי מקצועי למשפחות בתקופת האשפוז של יקיריהן ולאחר מותם, כדי לזהות מקרי ש ם בהם האבלים נמצאים בסיכון למצוקה נפשית. התוכנית כוללת הכשרה של סגל מקצועי בבתי החולים למשימת הליווי ו ה זיהוי של אבל מורכב . 87 6.2 שירותי תמיכה בשיתוף ארגוני מגזר שלישי בסקירה זו אנו מתמקדים כאמור ב שירותי סיוע שנותנת המדינה,, בין השאר באמצעות גופי מגזר שלישי או בשיתוף פעולה עמם , שכן ב דרך כלל שירותי התמיכה והסיוע למשפחות שכולות ניתנים באמצעות מערכות הבריאות והרווחה הממשלתיים וארגוני .מגזר שלישי מוסדות בריאות ורווחה ממשלתיים בעולם מפעילים לעתים שירותי תמיכה בשכול , למשל קו ,חם מתן תמיכה.ראשונית וטיפול פרטני88 ארגוני מגזר שלישי העוסק ים במיוחד בתמיכה ו ב סיוע לאבלים מציעים ליווי ש ל המשפחות בת קופת האבל, הפעלת קבוצות תמיכה, טיפול פרטני קו ו חם , פורומים אינטרנטיים ו התכתבויות בדוא ר אל קטרוני, לתמיכה טלפונית או מקוונת. 89 יש דגמים שונים לפעילות הארגונים, תקצובם וממשקי העבודה בינם ו בין מוסדות השלטון (עיריות, רשויות מקומיות), ומשרדי ממשלה ומערכות הרווחה והבריאות. 90 במדינת ויקטוריה שבאוסטרליה הוקם מערך שירותי תמיכה מקצועיים באבלים, 91 המספק תמיכה .וייעוץ למשפחות שכולות92 את המערך מפעיל ארגון מגזר שלישי בשם "המרכז האוסטרלי לאבל 86 :ראוMetropolitan Health and Aged Care Services Division , Victorian Government, Department of Human threatening condition: A policy for health, palliative - Strengthening care for children with a life Services, , th July 27 , 2008, accessed 2015 – care, disability, children’s services and community care providers 2008 2014 . 87 http://www.sante.gouv.fr/consultation-suivi-de-deuil.html, accessed June 6th, 2014. 88 לסקר כללי בנושא שירותי תמיכה וסיוע לאבלים בבתי-חולים ציבוריים וקופות-חולים ב:בריטניה, ראוDepartment of , 2014 th , Accessed June 6 ices Survey of bereavement care and other support serv , 2005, Health . ראו לדוגמה את קו הסיוע להורים ששכלו את ילדיהם, בליברפול בבריטניה, המופעל בשיתוף פעולה בין קרנות של שני בתי- :חולים לילדיםGreat Ormond Street Hospital for Children NHS Trust, and the Royal Liverpool Children’s 2014 , th ccessed June 6 , a The Child Death Helpline , NHS Trust . 89 University of Chicago, Grief Support Programs, Accessed June 6th, 2014. 90 ( בבריטניה פועלים ארגוני צדקהcharities) רבים העוסקים בתמי:כה וסיוע לאבלים. המרכזיים שבהם הםFacing Bereavement , Cruse Bereavement Care, ו- Compassionate Friends . כניסה לאתרי הארגונים בתאריך6 ביוני 3102 . באוסטרליה פועלים שני ארגונים מרכזיים בתחום: "המרכז האוסטרלי לאבל ושכול", שממומן על- ידי מחלקת הבריאות של מדינת ויקטוריה שבאוסטרליה, מספק שירותי סיוע ותמיכה מקצועיים באבלים ברחבי המדינה ונוסף על קבוצות התמיכה ( "ומתן מידע אף מפעיל "יועצי שכולbereavement counsellors ) במסגרות שונות ומשתתף בהכשרת נותני שירותי תמיכה .ומתנדבים. הארגון ממוקם במלבורן בוויקטוריה :ראו, 2014 th t, Accessed June 6 Australian Centre for Grief and Bereavemen ,. ארגון אוסטרלי נ וסף הואThe National Association for Loss and Grief .הפועל לקידום חינוך והכשרה בנושא שכול וטראומה לקהילות ובעלי מקצוע 91 The Statewide Specialist Bereavement Service (SSBS). 92 כמה ארגונים מציעים שירותי תמיכה באבלים באזור זה באוסטרליה, חלקם במימון ממשלתי וחלקם במימון עצמאי. ראו :למשל, 2014 th Accessed July 30 , Western Australia – Grief Support Services עמוד 33 מתוך 23 הכנסת מרכז המחקר והמידע "ושכול, 93 במימון מחלקת הבריאות במשרד לשירותים חברתיים.של מדינת ויקטוריה94 הארגון נותן שירותי ם של טיפול פרטני, ק ו וי סיוע וקבוצות תמיכה ב שישה אזורים ברחבי המדינה. בשנת3102 פעלו בארגון 06 בעלי מקצוע בתשלום , 5 ,מתמחים01 מטפלים מקצועיים העובדים בהתנדבות ו- 25 .מתנדבים בשנה זו הארגון הפעיל 32 ,קבוצות תמיכה ו השתתפו בהן626 אנשים– 062 מהם.משתתפים חדשים95 תמיכה פרטנית בהורים ששכלו את ילדיה ם ניתנת גם על- ידי ארגון מגזר שלישי בשם SIDS and Kids , ה פועל לקידום בריאות בקרב תינוקות וילדים . בין ה יתר, הארגון נותן שירותי תמיכה במשפחות ששכלו את תינוקן או ילדן. ר ו ב פעילויות הארגון ממומנות מכספי תרומות, אך מימון של משרד הבריאות האוסטרלי מסייע לארגון להפעיל שירותי תמיכה טלפונית להורים שכולים, לתת ליווי וטיפול ל משפחות שכולות יפהלו ק עלוני מידע לאבלים. 96 בבריטניה, אחד מא רגוני המגזר השלישי בתחום הואCruse Bereavement Care , הנותן שירותים ומידע בתחום, ו ממומן מ מענקים ציבוריים וממשלתיים ותרומות. הארגון מציע שירותים ברחבי בריטניה ופועל בשיתו ף עם מערכ ו ת הבריאות והרווחה ב שלטון המקומי . ,למשל רופאי משפחה מפנים אנשים במצבי אבל לשירותי התמיכה והסיוע של הארגון, והארגון מגבש ות כניות הכשרה וסיוע, במימון ובשיתוף של רשויות מקומיות , המיועדות לקהילות מסוימות, על- פי דרישותיהן . ,לדוגמה בשנת3100 הארגון קיבל מענק מ מערך הטיפול התומך הציבורי בויילס97 כדי לשפר את נגישותם של שירותי תמיכה וסיוע לאבלים שהם ילדים וצעירים. 98 לפי דוח פעילות הארגון ל שנת3100-3103 , הארגון נתן מידע ל- 23,063 אנשים ברחבי בריטניה ,שירותי תמיכה פרטניים ניתנו ל- 23,333 אנשים ו שירותי סיוע ותמיכה ניתנו ל- 5,222 ילדים וצעירים עד גיל35 ,ו כן הפעיל הארגון5,123 .מתנדבים יותר מ- 51% ממקבלי התמיכה הופנו לשירותי הארגון ממערכת הבריאות הציבורית על- ידי רופא המשפחה. 99 מקורות המימון של הארגון ה ם בין היתר מגוון קרנות צדקה, תרומות מתאגידים ותקצוב מגופים ציבוריים, כמו משרד ,הבריאות, משרד המשפטים גופי בריאות קהילתי ים ו רשויות מקומיות. 6.6 עלוני הדרכה ומידע לאבלים עלוני הדרכה ומידע לציבור הרחב בנושא שכול זמינים באתרי אינטרנט ממשלתיים של שירותי הבריאות והרווחה ו באתרים של ארגונים מקצועיים ו.ארגוני מגזר שלישי הפועלים בתחום זמינותו של המידע באתרי האינטרנט רבה. ב עלונים ,מובא, בין היתר מידע על תהליכים בי ו רוקרטיים העומדים בפני 93 Australian Centre for Grief and Bereavement (ACGB). 94 :ראוMetropolitan Health and Aged Care Services Division, Victorian Government, Department of Human ndition: A policy for health, palliative threatening co - Strengthening care for children with a life Services, , p. 20, Accessed July , 2008 2015 – care, disability, children’s services and community care providers 2008 27th, 2014 . 95 The Australian Centre for Grief and Bereavement, Annual Report: 2012–2013 Financial Year, Accessed June 6th 2014 96 Sids and Kids, Annual Report 2012/13, p. 41, Accessed July 30th, 2014. 97 NHS Wales, Palliative Care Implementation Board, Accessed September 23rd, 2014. מערכת הבריאות הציבורית של ויילס הקימה ועד מנהל ליישום המלצות "דוח שוגר " בנושא הטיפול התומך משנ ת3113 במימון משרד הבריאות והשירותים החברתיים, וכחלק מיישומו נקבעו שיטות עבודה ושירותים חדשים. בין שירותים .אלה ניתן למצוא גם שירותי טיפול בשכול, בעיקר לילדים 98 Cruse Bereavement Care, Annual report 2011–2012, p. 12, Accessed June 6th, 2014 99 שם ,עמ ' 02 . עמוד 33 מתוך 23 הכנסת מרכז המחקר והמידע המתאבלים לאחר מות יקיר ם 100 ו מידע על סיוע ותמיכה נפשית על ו התסמינים הנפשיים הצפויים במצבי אבל ,ד רכי התמודדות עמם וה טיפול בהם. 101 חלק מהמדריכים מיועדים למתאבלים בכלל ,ו חלק ם מיועדים ל הורים שכולים102 או מתמקדים בסיבות מוות .מסוימות103 ב מדריכים לציבור הרחב מתוארים תחושת האבל, תהליך האבלות והתחושות והרגשות המאפיינים את תקופת האבלות, על מנת לסייע ל מתאבלים לזהות את ה תסמינים ה נפשיים הנובעים מחוו י ית האובדן ולהציע להם דרכ י התמודדות ושירותי תמיכה וטיפול. חלק מהמדריכים מתארים רגשות המאפיינים מצבי אבלות ה ייחודיים ל מאפייני הנפטר והמתאבל ונסיבות המוות. לדוגמה , הלם ראשוני חזק במקרי )מוות פתאומי (התאבדות, תאונה ; ,תיוג חברתית שלילי אשמה ו חרטה הם מאפיינים של התגובה לאחר מקרי התאב דות ; אבל ממ וש ך וקשיי הסתגלות משמע ותיים ניכרים בקרב הורים ש שכלו את ילדם. בין ההמלצות המפורטות במדריך– הקדשת זמן להתאבלות, ניהול יומן לביטוי רגשות ותחושות, שמירה על מנוחה מספקת ותזונה מסודרת, תרגילי מדיטציה ושיטות הרג עה , פעילות ספורטיבית, הימנעות משתי י ת אלכוהול או שימוש בסמים כדי לשכך את ת חושת הסבל וה .יעזרות בתמיכה של חברים ומשפחה ב חלק מהמדריכים מודגש כי אבלות היא חוויה נפשית קשה אך נורמלית, שההתמודדות אתה היא באמצעות "תמיכה משפחתית וקהילתית בדרך כלל, וכי רק במצבי "אבל מורכב, 104 ש בהם יש סיכון להחמרה ניכרת במצב הנפשי של האבל, יש לפנות לתמיכה.מקצועית ולטיפול פרטני105 במדריכים אלה מפורטים .השירותים העומדים לרשות האבלים ופרטי ההתקשרות עם נותני השירות 100 במדריכים מעשיים מפורטים הליכים טכניים וביורוקרטיים העומדים בפני המתאבלים לאחר מות יקיריהם, כמו נתיחת גופה, הסדרי לוויה וקבורה, ענייני צוואה, קצבאות וכדומה. ראו למשל– :אוסטרליהAustralian Government, he Australian T , 2014; th July 17 Accessed , What to do following a death Department of Human Services, 2014 , th July 17 Accessed , Resources , Centre for Grief and Bereavement :. קנדהAbbotsford Hospice Society, , 2014. th July 17 Accessed , Grief Support . 101 .יש מדריכים שמציעים מידע על שני ההיבטים האלה, ויש העוסקים רק באחד מהם 102 :בריטניהe care of a family when their baby or Best Practice Guidelines For th K 2011, Child Bereavement U ; Together for Short Lives 2012, child dies in the Neonatal, Paediatric or the Accident and Emergency Units , 2014 th , Accessed September 28 A guide for End of Life Care . 103 :אירלנד, התאבדותHelp and – You Are Not Alone 2007, National Office for Suicide Prevention HSE 2013, National Office for Suicide Prevention HSE ; Advice on Coping with the Death of Someone Close , 2014 th ed September 28 Access , directory of bereavement support services 2013 – You Are Not Alone . :בריטניה, תמיכה טלפונית להורים ששכלו את ילדיהםThe Child , Alder Hey Children’s NHS Foundation Trust , 2014 th Accessed September 28 , Line - Death Help . למדריך לטרנסג'נדרים ששכלו את בנ י/בנות זוגם ראו: Bereavement: A guide for Transsexual and Stephen Whittle, , 2014 th , Department of Health, 2007, Accessed June 15 Transgender people and their loved ones . 104 Complicated grief. 105 בחלק מהמדריכים המיועדים לקהילה המקצועית מוצגות טענות שהתערבות טיפולית פורמלית בתהליכי אבל נורמלי עלולה להזיק ולהקשות על ההתמודדות, ולכן יש להציע שירותים אלה רק במקרי סיכון, כאשר מזוהה צורך ממשי בסיוע :כזה. ראו למשלA Guide to – When a Child Dies , nd, Queensland Health, 2006 The State of Queensla 8 p. , Working with Bereaved Parents . עמוד 21 מתוך 23 הכנסת מרכז המחקר והמידע 8 .דיון יש שתי דרכים עיקריות למתן שירותי תמיכה וסיוע נפשי לאבלים במסגרת שירותי ה רווחה ה ציבוריים: ,האחת שירות כללי שכל א זרח זכאי לקבל ו תוך התאמת האפשרויות הקיימ ות לצרכיו, לשפתו ;ולתרבותו ה אחרת, שירות הניתן במסגרת תו כניות ייעודיות, ה מעוצבות עבור קבוצת שכול מסוימת המוגדרת לפי קריטריונים מסו ימים ,. לאור זאת עולה ה שאלה אם יש לפעול ליצירת מענה ל מען כלל ה משפחות השכול ות במסגרת שירותי הרווחה הקיימים , או שמא יש לגבש ת ו כנית ייעודית נוספת למשפחות ש בהן נפטר ילד ממחלה, בדומה לתוכניות האחרות שמפעיל משרד הרווחה והשירותים החברתיים. כפי ש ,הוצג במסמך זה ב סקירת התוכניות הפועלות ב כמה מדינות בעולם לא נמצאו תוכניות ייעודיות לתמיכה במשפחות ששכלו את ילד יה ן עקב מחל ה , אך מדינות שונות מציעות, במסגרת מערכות הבריאות והרווחה שירותי תמיכה ב אבלים מסיבות שונות . שירותים ,אלה ה מופעלים בשיתוף פעולה בין גופי בריאות ורווחה, ממשלתיים לארגוני מגזר שלישי, ניתנים לכלל האוכלוס יה י אך מאפשרים גמישות והתאמה של השירותים על- פי נסיבות ה.מוות מדוגמאות אלה עולה כי על מנת ששירותי הרווחה והבריאות ייתנו מענה גם על צורכי משפחות ששכלו את יקירן עקב ,מחלה נדרש להכשיר את חוכ-ה אדם המקצועי במוסדות אלה לטיפול בשכול ;לפעול ל יצירת רצף טיפולי בין מוסדות הרווחה והבריאות ובינם לבין עצמם בנושא השכול ו להנגיש מיד ע על דרכי התמודדות עם שכול ועל שירותי תמיכה לאבלים לציבור הרחב . ,בישראל משרד הרווחה והשירותים החברתיים מפעיל של ו ש ת ו כניות לתמיכה במשפחות ששכלו בן- משפחה עקב מוות פתאומי בנסיבות שאינן ביטחוניות, צבאיות או פעולות איבה– ,כלומר בשל תאונות דרכים, עבירות המתה והתאבדויות . התגבשותה של כל ת ו כנית נבע ה מ תבי עותיהן של משפחות שכולות אלה, שביקשו לקבל מענה וצ על רכיה ן .במסגרת שירותי הרווחה מסקירת מקור ותיהן של ות כניות הסיוע והתמיכה הייעודיות הללו עולה כי ישנם שה ו של נימוקים מרכזיים ל גיבוש ת ו כניות סיוע ייעודיות לאוכלוסיות ה אל: 0. בכל הנוגע ל תו כנית הסיוע לנפגעי עבירה, למשל מידת האחריות ש ל ה מדינה ל נסיבות המוות או אי ל-מניעתו היא ה נימוק ה מרכזי ל מתן שירותי תמיכה ייעודיים למשפחות שאיבדו בן- משפחה בנסיבות אלו ; 3. זיהוי גור ם מוות מסוים כאחראי למותם של מספר גדול של בני- אדם בשנה (כגון תאונות )דרכים או התאבדויות ה וביל למתן עדיפות לפעילות ממשלתית בדמות תוכנית סיוע ייעודית למשפחות ששכלו בן- משפחה מסיבות אלה . 2. נוסף על כך ,יש שיקול מקצועי להפעלת תוכניות סיוע אלה, שכן מוות פ תאומי (כגון תאונת דרכים, עבירת המתה או התאבדות) נתפ ס כטראומטי יותר ומצריך התייחסות מקצועית מיוחדת . יש לזכור ש עשויים להיות נימוקים נוספים להפעלת התוכניות לש , ו גיבוש ת ו כניות סיוע ותמיכה ייעודיות אחרות שע ויות להיות הצדקות והנמקות אחרות, למשל, הורים ששכלו ילדים צעירים או ילדים שכולים, המוגדרים בספרות המקצועית כאוכלוסייה פגיעה במיוחד. עמוד 20 מתוך 23 הכנסת מרכז המחקר והמידע ,כיום משפחות ששכלו בן- משפחה בשל תאונות דרכים, עבירות המתה או התאבדות מקבלים מענה על צורכיהן באמצעות ות,כניות הסיוע הייעודיות שמפעיל משרד הרווחה בשיתוף המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות ,. לעומת זאת משפחות שכולות אחרות, שאינן נכללות בת ו כניות הסיוע ה ללו ואינן נמנות ע ם אוכלוסיות הרווחה (כמו משפחות צמב )וקה, ילדים, זקנים וחסרי ישע נאלצות לפנות לקבלת סיוע ותמיכה מחוץ למ ערכת הרווחה הציבורית , במסגרת ארגוני ה מגזר ה שלישי ובסקטור הפרטי. ,לדברי משרד הרווחה כאשר אין ת ו כנית מסודרת, נהלים קבועים ותקצוב מתאים, נוצרות כמה בעיות הב נגשת ה ,שירותים ב הגדרת צ ו רכי האוכלוס י יה ו ב ביסוס ידע ופרקטיקות המאפשרים מתן מענה על .צרכים אלה לדברי המשרד, מנ י סיונו בהפעלת ה ות כנית לתמיכה בנפגעי עבירות המתה, פעילותו של מרכז סיוע מאפשרת לרכז ידע טיפולי רלוונטי, לתת טיפול ים נפשי ים מותאמים ולממן את מערך .התמיכה המשרד הוסיף כי מערך בריאות הנפש מציע טיפולים נפשיים, אך יש בעי ה של זמינות אנשי מקצוע בתחום התמיכה ב שכול, ו המענה מוגבל בשל אילוצי ז מינות התורים . משרד הרווחה מסר עוד כי כיום הוא מפעיל כ- 29 תחנות לטיפול אישי ומשפחתי ברשויות המקומיות בישראל , ו בהכשרת נותני השירות בתחנות אלה ניתנת עדיפות להכשרה בטיפול בשכול, במטרה לבסס שירותים מקצועיים בתחום זה ,. עם זאת לשירותים אלה לא מוקצ ים תקציב ותקנים ייעודי ים ,ה שירותים אינם כולל ים שירותי סיוע קהילתיים בקבוצות תמיכה וליווי של המשפחות, ו נותני השירות ם אינ יוז מים הי פני אל המשפחות השכולות( reaching out ) להצעת ה שירותי ם הקיימים. 106 מסקירת הת ו כניות הפועלות בישראל עולה שיש הבדלים גדול ים בין התוכניות בנוגע לה סדרים ש מכוח ם ,הן פועלות אופן פעילותן , הרכב השירותים המוצעים במסגרתן בו.תקצובן ,לדוגמה בעוד תו כנית הסיוע למשפחות נפגעי תאונות דרכים נקבעה בח קיקה ,שתי ת ו כניות הסיוע האחרות נקבעו .בהחלטות ממשלה ,נוסף על כך ות כנית הסיוע למשפחות נפגעי תאונות דרכים נותנת שירותי טיפול וסיוע רק ב ארבעת מרכזי הסיוע ,האזוריים ו לעומת ה ותב כנית הסיוע למשפחות שכולות מעבירות המתה המטופלים מופנים למטפלים פרטיים שעמם התקשר משרד הרווחה . תוכניות אלה נבדלות זו מזו גם בהיקף קהל היעד שלהן וב תקצ.יב המוקצה להן לדוגמה, ה תקציב על שינוי י ו לשנת3102 ותל כנית הסיוע למשפחות שכולות עקב עבירות המתה היה גבוה יותר מפי שניים מתקציב ות כנית הסיוע למשפחות שכולות עקב תאונות דרכים (כ- 5.3 מיליון ש"ח ו- 3.6 מיליון ש"ח )בהתאמה , אף שמספר הנפגעים ב תאונות דרכים גדול במידה ניכרת ממספר נפ געי עבירות המתה (על-פי נתוני משרד הרווחה, בשנת3102 נרשמו213 מקרי מוות ב תאונות דרכים ו- 021 מקרי מוות מעבירות המתה). נוסף על כך ,על- פי החלטת הממשלה, תקציב ת ו כנית ה סיוע למשפחות שכולות בשל עבירות המתה אמור לגדול במידה ניכרת עם התפתחות הת ו,כנית ולעמוד בסופו של דבר על כ- 03.5 מיליון ש "ח ,בשנה בעוד תקציב ה המקורי של ות כנית הסיוע לנפגעי תאונות דרכים נותר קרוב ל- 0.6 מיליון שקל בשנה משנת3116 . אין בידנו מידע על ה סיבות להבדלים אלו .בין התוכניות האוכלוסי י ה הפוטנציאלית ל קבלת סיוע ותמיכה ב תוכנית ל משפחות ששכלו ילד עקב מחלה כמעט זהה בגודלה לאוכלוסיית היעד של שלוש הת ו כניות הקיימות יחד יו , וההערכה היא שמדובר בכ- 3,511 בני- 106 ,אילן שריף מפקח ארצי– אובדן פתאומי ושכול ותחנות לטיפול משפחתי במשרד הרווחה והשיר ותים החברתיים , שיחת ,טלפון33 ביולי3102 . עמוד 23 מתוך 23 הכנסת מרכז המחקר והמידע משפחה .בשנה ,לאור האמור לעיל בדיון ב גיבושה של ת ו כנית לתמיכה במשפחות ששכלו ילד עקב מחלה, עולות כמה שאלות , ובהן: האם גם במקרה זה יש לעצב תוכניות סיוע ייעודי , ו תו אם כן, מהם ה נימוקים וה שיקולים לכך; באיזו מידה הת ו כניות הקיימות מספקות מענה על וצ רכי האוכלוסי יה ש לה הן מיועדות; האם הפעלת ת ו כניות ייעודיות נפרדות יוצרת כפל מערכות תמיכה מצד אחד ופ ריסה מצומצמת של השירותים, המקש ה את הנגשתם ל ציבור מצד אחר; ולבסוף, האם וכיצד אפשר ל עצב, ברמה ה ארגונית ו ה תקציבית, את שירותי הרווחה כך שיוכלו לספק שירותי תמיכה וסיוע לכל המשפחות השכולות, .ללא הבחנה ביניהן בפנייתנו ,למשרד הרווחה והשירותים החברתיים הצגנו בפני המשרד :כמה שאלות האם בעבר הועלה בפני המשרד הצורך להפעיל ות כנית סיוע למשפחות שבהן נפטר ילד ממחלה , והאם המשרד סבור שיש צורך בת ו כנית כז את? האם המשרד סבור שיש להפעיל תוכניות תמיכה וסיוע לנפגעי שכול על- פי סיבות מוות ספציפיות (התאבדות, תאונת דרכים, עבירת המתה), או האם יש לפתח מערך כולל לסיוע נפשי במקרי שכול ללא תלות בסיבת המוות – ואם כן מהם השיקולים בעד ונגד הקמת מערך כזה? ממשרד הרווחה נמסר כי" בזמנו, הקים השר לשעבר ח בר הכנסת הרצוג ועדה לבחינת הנושאים, והוחלט בסדרי העדיפויות לעסוק רק בנפגעי המתה ונפגעי תאונות דרכים. נושא הפיתוח לטיפול בנפגעי עבירות המתה היה על רקע העובדה שנושא זה כלל אינו מטופל במדינה, ולמשפחות נרצחים אין כלל סיוע אלא אם נפגעו בפ עולות ביטחוניות ופעולות איבה. לאחרונה, הוחלט ע ל-ידי שר הרווחה ושרת הבריאות לעסוק בנושא התאבדויות. נושאים אלו עומדים בסדרי העדיפויות המשרדיות, ובשל אילוצי התקציב לא יוכנסו נושאים .נוספים בשלב זה ככלל, שרותי הרווחה יסייעו בכלים העומדים לרשותם לכל אדם או משפחה במצוקה כאשר מדובר במצוקות אשר מצויות באחריות המשרד, למשל – מתקציב משפחות במצוקה בקהילה, ניתן לעיתים סיוע בהחזרי נסיעות לאנשים חולים כרוניים המצויים במצוקה כלכלית, לטיפולים בבתי חולים וכד ומה". 107 107 גב' ענת שגב, מרכזת הקשר כנסת– ,ממשלה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, דואר אלקטרוני01 באוגוסט3102 . עמוד 22 מתוך 23 הכנסת מרכז המחקר והמידע רשימת מקורות ספרים ומאמרים  ,לביא, נילי ודני ברום אובדן פתאומי , הרצוג – המרכז הישראלי לטיפול בפסיכוטראומה ומשרד ,הרווחה והשירותים החברתיים3100  Decinque, Natarlie et al., "Bereavement Support for Families Following the Death of a Child from Cancer", Journal of Psychosocial Oncology, 24(2), 2006, pp. 65–83.  Forte, Amanda et al., "Bereavement care interventions: a systematic review", BMC Palliative Care, 3(3), 2004.  Lieberman, M. A., "All family losses are not equal", Journal of Family Psychology, 2(3), 1989, p. 368-372.  Rando, Therese A., "Bereaved Parents: Particular Difficulties, Unique factors, and Treatment Issues", Social Work, 30 (1), 1985, pp. 19-23.  Rothaupt, Jeanne and Kent Becker, " A Literature Review of Western Bereavement Theory: From Decathecting to Continuing Bonds", The Family Journal, 15(1), 2007, pp. 6–15.  Rubin, S. S., "The death of a child is forever: The life course impact of child loss", in M. S. Stroebe, W. Stroebe, & R.O. Hansson (Eds.), Handbook of bereavement: Theory, research, and intervention, New York: Cambridge University Press, 1993, pp. 285–299,  Schut, Henk and Margaret S. Stroebe, "Interventions to Enhance Adaptation to Bereavement", Journal of Palliative Medicine, 8, 2005, pp. 140–147.  Stroebe M, Hansson R, Stroebe W, Schut H. (eds), Handbook of Bereavement Research: Consequences, Coping and Care, Washington: APA, 2001, pp. 587–612;  Worden W, Grief Counseling and Grief Therapy: A Handbook for the Mental Health Practitioner, New York: Springer, 1991.  Yu, Peng, "Sequence matters: understanding the relationship between parental income support receipt and child mortality", Australian Social Policy Journal, 9, 2010, pp. 87–110. מסמכי הכנסת  ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת תמותת תינוקות וילדים בישראל, בדגש על האוכלוסייה המוסל מית בכל הארץ ובמחוז הדרום , כתב ,גדעון זעירא01 בדצמבר3102 . עמוד 22 מתוך 23 הכנסת מרכז המחקר והמידע  'פרוטוקול מס013 של ,ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת ציון היום הבי ן- לאומי למניעת אובדנות: הת ו כנית הלאומית למניעת התאבדות שמוביל משרד הבריאות , 36 בנובמבר 3102 . חקיקה  חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה– 0315 .  חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א– 3110 .  חוק נפגעי תאונות דרכים (סיוע לבני- )משפחה, "התשס ב– 3113 . הצעות חוק  הצעת חוק מרכז סיוע לנפגעי תאונות דרכים, התש"ס– 3111 .  /הצעת חוק של חברת הכנסת יעל דיין וקבוצת חברי כנסת, פ2331 /(לשעבר פ3353 מ- 35 ביולי 3110 ), הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון– שירותי סיוע ופיצויים), התשס"ב– 3113 .  הצעת חוק של חברי הכנסת אופיר פינס- /פז וזהבה גלאון, פ3336 , הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון– שירותי סיוע), התשס"ד– 3112 .  /הצעת חוק של חברת הכנסת נדיה חילו, פ3332/01 , הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה, (תיקון– שירותי סיוע ופיצוי), התשס"ח– 3111 .  הצעת חוק של חבר הכנסת דוד רותם וקבוצת חברי ה/כנסת, פ3/03 , הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון– החלה על נפגעי עבירה), התשס"ט– 3113 .  /הצעת חוק של חבר הכנסת איתן כבל, פ0002/03 , הצעת חוק תגמולים לשאיריו של מי שמת כתוצאה ממעשה עבירה, התשס"ט– 3113 . מסמכים ממשלתיים  הלשכה המר ,כזית לסטטיקה תמותה ותוחלת חיים ,מבוא – הסברים, הגדרות ומקורות .  הל שכה המרכזית לסטטיסטי קה ,תחום בריאות ותנועה טבעית , עיבוד מיוחד של נתונים על סיבות תמותה בישראל בשנים3100-3111 ,, הוכן לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת03 ביוני3102 .  מרכז הסיוע לנפגעי תאונות דרכים במשרד הרווחה והשירותים החברתיים בשיתוף הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ,חוברת מידע למשפחות נפגעי תאונות דרכים , פברואר3113 .  חוזר מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים מס' 0.21 , הסדרים למימוש חוק נפגעי תאונות דרכים התשס"ב– 3113 , יולי3113 .  ,משרד הרווחה והשירותים החברתיים סקירת השירותים החברתיים3113 , 3101 .  משרד ,הרווחה והשירותים החברתיים סקירת ה שירותים החברתיים 3101 , 3100 .  משרד ,הרווחה והשירותים החברתיים סקירת השירותים החברתיים 3100 , 3103 .  משרד ,הרווחה והשירותים החברתיים סקירת השירותים החברתיים 3103 , 3102 .  הרשות ,הלאומית לבטיחות בדרכים דוח שנתי לשנת 3100 . עמוד 25 מתוך 23 הכנסת מרכז המחקר והמידע  החלט ת ממשלה מס' 326 , "סיוע למשפחות נפגעי עבירות המתה," 33 בנובמבר3113 .  החלט ת ממשלה מס' 0130 , "תוכנית לאומית למניעת התאבדויות" , 33 בדצמבר3102 .  ,משרד הרווחה והשירותים החברתיים חוזר מנכ "ל מיוחד מס ' 31 , סיוע למשפחות נפגעי המתה , 02 בדצמבר 3101 .  ,משרד הבריאות התוכנית הלאומית למניעת אובדנות והתאבדות , אוגוסט3103 . מסמכים ממשלתיים ממדינות אחרות  Australia, The State of Queensland, Queensland Health, 2006, When a Child Dies- A Guide to Working with Bereaved Parents.  Australia, Victorian Government, Department of Human Services, Strengthening care for children with a life-threatening condition: A policy for health, palliative care, disability, children’s services and community care providers 2008–2015, 2008.  Australia, State of Victoria, Department of Health, Bereavement support standards for specialist palliative care services, 2012.  Metropolitan Health and Aged Care Services Division, Victorian Government, Department of Human Services, Strengthening care for children with a life- threatening condition: A policy for health, palliative care, disability, children’s services and community care providers 2008–2015, 2008.  United Kingdom, Department of Health, Survey of bereavement care and other support services, 2005. מסמכים לא ממשלתיים ממדינות אחרות  The Australian Centre for Grief and Bereavement, Annual Report: 2012–2013 Financial Year.  Cruse Bereavement Care, Annual report 2011–2012.  Child Bereavement UK, Best practice guidance for the care of a family when their baby or child dies in the Neonatal, Paediatric or the Accident and Emergency Units, 2011.  Cruse Bereavement Care & Bereavement Service Association, Bereavement Care Service Standards, 2014.  Cruse Bereavement Care and Bereavement Care Association, Gold Standard Bereavement Care – Pilot Sites Workstream Report.  Sids and Kids, Annual Report 2012/13.  Together for Short Lives, A guide for End of Life Care, 2012. עמוד 26 מתוך 23 הכנסת מרכז המחקר והמידע מכתבים  גב' ענת שגב, מרכזת הקשר כנסת–ממשלה, משרד הרווחה והשירותים החב ,רתיים, מכתב35 במאי3102 .  אילן שריף, מפקח ארצי– אובדן פתאומי ושכול ותחנות לטיפול משפחתי במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, מכתב ים , 5 ביוני, ו- 02 בספטמבר3102 .  נתוני אגף החשב הכללי במשרד האוצר– ,החטיבה למידע ניהולי, דואר אלקטרוני1 בספטמבר 3102 . שיחות טלפון  אילן שריף, מפקח ארצי– אובדן פתאומי ושכול ותחנות לטיפול משפחתי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, שיח ו ,ת טלפון33 ביוני , 31 ביולי ו- 02 באוגוסט3102 .  ,דניאל שיימס, תקציבן, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, שיחת טלפון1 בספטמבר3102 .  ,גב' עפרה חרמש ,יו"ר עמותת "בשביל החיים", שיחת טלפון32 במאי3102 . אתרי אינטרנט  נתוני משרד האוצר, תקציב וביצוע (שנים שונות), ב אתר מאגרי המידע הממשלתיים , כניסה אחרונה ב-6 לאוקטובר3102 .  ,משרד המשפטים זכויות נפגעי עבירה, כניסה אחרונה ב- 02 ביולי3102 .  ,משרד הרווחה תחנות ייעוץ וטיפול בחיי המשפחה וני שואין, כניסה אחרונה ב- 03 באוגוסט 3102 .  עמותת בשביל החיים , כניסה אחרונה ב- 02 ביו לי3102 .  Alder Hey Children’s NHS Foundation Trust, The Child Death Help-Line, Accessed September 28th, 2014.  Australian Government, Department of Human Services, What to do following a death, Accessed July 17th, 2014.  Australian Centre for Grief and Bereavement, Accessed June 6th, 2014.  The Australian Centre for Grief and Bereavement, Resources, Accessed July 17th, 2014 A  bbotsford Hospice Society, Grief Support, Accessed July 17th, 2014.  Great Ormond Street Hospital for Children NHS Trust, and the Royal Liverpool Children’s NHS Trust, The Child Death Helpline, Accessed June 6th, 2014.  The National Association for Loss and Grief, Accessed June 6th, 2014.  NHS Wales, Palliative Care Implementation Board, Accessed September 23rd, 2014.  Grief Support Services – Western Australia, Accessed July 30th, 2014. עמוד 21 מתוך 23 הכנסת מרכז המחקר והמידע  Health Canada, The information needs of informal caregivers involved in providing support to a critically ill loved ones, Accessed June 15th, 2014.  HSE National Office for Suicide Prevention, You Are Not Alone – Help and Advice on Coping with the Death of Someone Close, 2007.  HSE National Office for Suicide Prevention 2013, You Are Not Alone – directory of bereavement support services 2013, Accessed September 28th, 2014.  National Institute for Health and care excellence, Care after death – bereavement support, Accessed June 15th, 2014.  Republic Francaise, Ministere des Affaires sociales, de la Santé et des Droits des femmes, Consultation suivi de deuil, Accessed June 6th, 2014  University of Chicago, Grief Support Programs, Accessed June 6th, 2014.