חומר רקע
תקנות להגברת האכיפה של דיני עבודה (בודק שכר מוסמך), התשע"ו-2015
בתוקף סמכותי לפי סעיף 40(א)(1) ו-(ב) לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב–20111, (להלן – החוק) לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישורו לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב התשמ"ה- 19852, בהתייעצות עם הארגונים ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות
1.
בתקנות אלה -
"האגף להכשרה" – אגף להכשרה ולפיתוח כוח אדם במשרד הכלכלה (להלן – המשרד);
"המנהל" – מנהל האגף להכשרה או עובד המשרד שהוא מינה לעניין תקנות אלה;
"השר" – שר הכלכלה;
"ועדת המקצוע" – ועדה שחבריה הם המנהל שיהיה היושב ראש, עובד המשרד נציג מינהל הסדרה ואכיפה שמינה מנהל המינהל ונציג השר;
"ועדת קבלה" – ועדה שחבריה הם נציג האגף להכשרה מקצועית, נציג מינהל הסדרה ואכיפה שהם עובדי המשרד ונציג מוסד לימודים מוכר;
"יועץ מס מייצג" – כמשמעותו בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה - 20053;
"כלכלן" - בעל תואר אקדמי מוכר כמשמעותו בסעיף 22 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-19584, בכלכלה;
"מינהל הסדרה ואכיפה" - מינהל הסדרה ואכיפה במשרד הכלכלה;
"מפקח עבודה"- מפקח עבודה במינהל הסדרה ואכיפה שעסק באכיפת חוקי עבודה סוציאליים;
"משרה מלאה" - 36 שעות עבודה שבועיות;
"רואה חשבון" – מי שבידו רישיון בר תוקף שניתן לפי חוק רואי חשבון, התשט"ו – 19955;
"תעודת הכרה" - תעודת הכרה בבודק שכר מוסמך כאמור בסעיף 40 לחוק.
מקצוע או תואר אקדמי מתאים
2.
מקצוע או תואר אקדמי מתאים לצורך הכרה באדם כבודק שכר מוסמך הוא אחד מאלה:
(1) חשב שכר שבידו תעודת גמר קורס חשבי שכר שהעניקו האגף להכשרה או לשכת רואי החשבון בישראל, אם שוכנעה ועדת קבלה כי עסק בחשבות שכר במשרה מלאה במשך 18 חודשים לפחות מתוך חמש השנים שקדמו להגשת בקשתו להתקבל ללימודי בודק שכר (להלן - הבקשה);
(2) רואה חשבון, אם שוכנעה וועדת קבלה כי עסק בראיית חשבון או חשבות במשרה מלאה במשך 18 חודשים לפחות מתוך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה;
(3) עורך דין, אם שוכנעה וועדת קבלה כי עסק בדיני העבודה במשרה מלאה במשך 18 חודשים לפחות מתוך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה;
(4) מבקר פנים, אם שוכנעה וועדת קבלה כי עסק בביקורת פנים במשרה מלאה במשך 18 חודשים לפחות מתוך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה;
(5) כלכלן , יועץ מס מייצג או מפקח עבודה – ובלבד שסיים בהצלחה קורס חשבי שכר כאמור בפסקה (1), וועדת הקבלה שוכנעה כי במסגרת עיסוקו עבד במשך 18 חודשים לפחות מתוך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה, במשרה מלאה בתחום זכויות סוציאליות של עובדים או שוק העבודה.
בחינת קבלה לקורס בודק שכר מוסמך
3.
(א) לשם הבטחת הרמה המקצועית של הלימודים במוסד מוכר לפי תקנה 5, רשאי המנהל, בהתייעצות עם וועדת המקצוע, להורות על בחינות קבלה שבעל מקצוע או בעל תואר אקדמי כאמור בתקנה 2 יהיה חייב לעמוד בהן כדי להתקבל למוסד כאמור.
(ב) המנהל יפרסם את דרישת בחינות הקבלה לקורס ואת נושאי הבחינה באתר האינטרנט של המשרד 45 ימים לפחות לפני מועד הבחינה.
תכנית הכשרה
4.
(א) המנהל יורה על תכנית הלימודים להכשרת בודק שכר מוסמך, בהתייעצות עם וועדת המקצוע, ויכול שתכלול הכשרה עיונית ומעשית; הלימודים יהיו, בתחומים אלה:
(1) הוראות לפי חוקי העבודה, הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה, לרבות הוראות התוספת השנייה לחוק וכן הוראות דיני המסים המשליכות על זכויות עובדים;
(2) מערכות שכר;
(3) חשבונאות כללית וחשבות שכר מתקדמת;
(4) בדיקות, תשאול, חקירה, פיקוח וביקורת בחשבות שכר;
(5) אתיקה מקצועית.
(ב) המנהל רשאי לפטור מנושאים בתכנית הלימודים מי שביקש זאת בכתב באמצעות ועדת קבלה, לאחר שהוכח, להנחת דעתו, כי המבקש למד אותם נושאים במסגרת אחרת וכי אין לפיכך טעם מעשי בלימודם מחדש; המנהל יפעל לעניין זה לפי אמות מידה שהחליטה עליהן ועדת המקצוע.
(ג) אין בפטור הניתן לפי תקנת משנה (ב) כדי לפטור מחובת בחינה לפי תקנה 6.
(ד) המנהל יורה על תכנית לימודים מעשית מותאמת לרואי חשבון.
מוסד לימודים מוכר
5.
תכנית הלימודים תבוצע במוסד לימודים שהכיר בו המנהל, לאחר שהמוסד הוכיח את יכולתו להעביר את התכנית ברמה נאותה, לשביעות רצון ועדת המקצוע.
בחינות והשתלמויות לצורך הכרה כבודק שכר
6.
(א) המנהל, בהתייעצות עם וועדת המקצוע -
(1) יערוך בחינה עיונית ובחינה מעשית, לאחר סיום הקורס, במועדים שיפרסם, אך לא פחות מאחת לשנה, ויפרסם את מועדן באתר האינטרנט של המשרד ובכל דרך נוספת שיראה לנכונה 30 ימים לפחות לפני מועד הבחינה; תוכן הבחינה העיונית והמעשית יתבסס על תכנית הלימודים כאמור בתקנה 4.
(2) רשאי לערוך השתלמות מעשית ולקבוע את תנאי העמידה בדרישותיה.
(ב) זכאי לגשת לבחינות מי שהשלים את תכנית ההכשרה כאמור בתקנה 4.
(ג) יראו בחינות שעבר רואה חשבון במסגרת קבלת רישיונו לעסוק כרואה חשבון, כבחינות עיוניות כאמור בתקנת משנה (א)(1) ובמקום בחינה מעשית כאמור בתקנת משנה האמורה – יידרש רואה חשבון לעבור השתלמות מעשית מותאמת לרואי חשבון, לשביעות רצונו של המנהל.
תעודת מקצוע
7.
המנהל ייתן תעודת מקצוע בודק שכר מוסמך למי שעמד בדרישות תכנית הלימודים ועבר בהצלחה את הבחינות לפי תקנה 6.
השתלמות
8.
מי שקיבל תעודת הכרה לפי סעיף 40 לחוק יעבור, השתלמות במוסד לימודים מוכר בנושאים הנחוצים לשמירה על כשירותו המקצועית, כפי שתורה ועדת המקצוע ויכול שתורה בדרך האמורה על מבחן בנושאי ההשתלמות.
אגרת הכרה
9.
בעד בקשה לקבלת תעודת הכרה, תשולם אגרה בסך 157 שקלים חדשים.
אגרת בחינה עיונית
10.
בעד בחינה עיונית, תשולם אגרה בסך 251 שקלים חדשים.
אגרת בחינה מעשית
11.
בעד בחינה מעשית, תשולם אגרה בסך 313 שקלים חדשים.
עדכון אגרות
12.
סכום אגרה מן המפורטים בתקנות 1 עד 3 ישתנה ב-1 בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי) לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי, ויעוגל לשקל החדש השלם הקרוב; לעניין זה –
"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"המדד החדש" – המדד שפורסם בחודש אוקטובר שקדם ליום השינוי;
"המדד היסודי" – המדד שפורסם בחודש אוקטובר שקדם ליום השינוי הקודם;
.
ערר
13.
(א) נבחן שנכשל בבחינה עיונית בכתב רשאי לערור בכתב מנומק על ציון הבחינה שקיבל, בתוך 15 ימים מיום שקיבל את ההודעה בדבר ציון הבחינה;
(ב)ׂ המנהל או מי שהסמיך לעניין זה ימסור לנבחן החלטה לעניין הערר בתוך 21 ימים מהיום האחרון להגשת הערר;
(ג) בודק הערר לא יהיה מי שבדק את הבחינה העיונית;
(ג) ההחלטה על הערר תהיה סופית.
____התשע"ו
_(_______ 2015 (
(חמ 3-4635____)
בנימין נתניהו
ראש הממשלה ושר הכלכלה
דברי הסבר
כללי ביום כ"ט בסיוון התשע"ב (19 ביוני 2012) נכנס לתוקף החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה, התשע"ב-2012 (להלן – החוק) אשר קובע בין השאר כי ניתן להטיל אחריות אזרחית, מנהלית ופלילית על מזמין שירות בשל הפרות אותן ביצע קבלן כלפי עובדו. סעיף 16 לחוק מאפשר בהתקיים תנאים מסויימים, להטיל עיצום כספי על מזמין שירות, בשל הפרות הוראות החיקוק בתוספת השלישית לחוק והוראות צווי ההרחבה המנויות בסעיף 25 (ב), שביצע הקבלן כלפי עובדו. סעיף 25 לחוק מעניק לעובד קבלן, בהתקיים תנאים מסויימים, זכות תביעה אזרחית נגד מזמין השירות באשר להפרת הוראות החיקוק בתוספת השלישית לחוק והוראות צווי ההרחבה המנויות בסעיף קטן (ב). סעיף 33 לחוק מאפשר הטלת אחריות פלילית על מזמין השירות בשל הפרת ההוראות המנויות בסעיף. אולם החוק מעניק למזמין השירות עילות הגנה נגד תביעה אזרחית או אישום פלילי כאמור לעיל, בין היתר במקרים בהם הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו ע"י בודק שכר מוסמך, אף התקנות להגברת האכיפה של דיני עבודה (הפחתה של סכום העיצום הכספי), התשע"ב- 2012 מאפשרות הפחתת העיצום הכספי במידה והמעביד או מזמין השירות הסתמכו בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך. סעיף 40 לחוק מסמיך את שר התעשייה המסחר והתעסוקה (כיום שר הכלכלה) להעניק לאדם תעודת הכרה כבודק שכר מוסמך על סמך הפרמטרים אשר נקבעו לעניין זה בחקיקה ראשית. מטרת התקנות להגברת האכיפה של דיני עבודה (בודק שכר מוסמך), התשע"ב-2012, היא לקבוע בתקנות את המסגרת הנורמטיבית לקבלת הכרה כבודק שכר מוסמך ובכלל זה קביעת בעלי המקצוע או התואר האקדמי אשר מאפשר קבלת הכרה כבודק שכר מוסמך וכן קביעת מסגרת ההכשרה הבחינות והאגרות הנדרשות לשם קבלת ההכרה.
תקנה 2 תקנה זו מפרטת מי הם בעלי המקצוע ובעלי התואר האקדמי אשר זכאים להתקבל ללימודי הכשרה כבודקי שכר מוסמכים לשם קבלת ההכרה. התקנה נוסחה על דרך האיזון המיטבי בין הרצון לאפשר תוכנית לימודים באורך סביר ובעלות סבירה אשר תספק למשק את הכמות הנדרשת של בודקי השכר, ללא שתפגע איכותם המקצועית ובין הרצון לפגוע פגיעה נמוכה ככל הניתן בחופש העיסוק.
לאור האמור לעיל הוגדרו שני מעגלים של בעלי מקצוע או בעלי תואר אקדמי בעלי וותק תעסוקתי רלוונטי אשר יוכלו להתקבל ללימודי בודק שכר מוסמך לשם קבלת ההכרה.
המעגל הראשון כולל את חשבי השכר, רואי החשבון עורכי הדין בתחום דיני העבודה ומבקרי הפנים אשר לאחר עמידה בותק עבודה רלוונטי נדרש יוכלו להתקבל לקורס הכשרת בודקי שכר.
המעגל השני כולל בעלי מקצוע נוספים ובעלי תואר אקדמי נוסף, אשר ידרשו לעבור קורס חשבי שכר כתנאי מוקדם לקבלתם ללימודי בודק שכר מוסמך, כאשר לבעלי המקצוע או התואר האקדמי במעגל השני ייחשב הוותק התעסוקתי הרלוונטי אותו צברו בטרם עברו את קורס ההכשרה כחשבי שכר.
תקנה 3 תקנה זו נועדה לאפשר למנהל בהתייעצות עם וועדת המקצוע להחליט על בחינות קבלה אותה ידרשו בעלי מקצוע או תואר אקדמי מסוים בטרם קבלתם ללימודי ההכשרה כבודקי שכר. הניסיון מלמד כי לעיתים לאחר העברת מספר קורסים מסתבר כי בעלי מקצוע או תואר אקדמי אשר זכאים לקחת חלק בלימודי ההכשרה, חסרים את הידע המקצועי הבסיסי המוקדם הנדרש לשם השתלבותם בתוכנית הלימודים. הסמכת המנהל לקבוע בחינת קבלה בהתייעצות עם וועדת המקצוע נועדה לענות על הצורך המקצועי לעריכת תוכנית לימודים הומוגנית ואיכותית במידה וצורך זה יעלה עם הניסיון הנצבר בהעברת הקורסים.
תקנה 4 (א) מסמיך את המנהל בהתייעצות עם וועדת המקצוע לקבוע את תוכנית הלימודים הנדרשת ללימודי הכשרת בודקי שכר מוסמכים ומפרט את עיקרי הנושאים אשר יכללו בתוכנית הלימודים.
סעיף קטן (ב) מאפשר למנהל לפטור להעניק פטור מחלק מתוכנית הלימודים למועמד שביקש זאת באמצעות וועדת הקבלה. מטרת ההסמכה היא לאפשר למועמד אשר סבור כי השכלתו וניסיונו המקצועי הספציפי מייתרים לגביו חלק מתוכנית הלימודים, לא להשתתף בחלק הרלוונטי בתוכנית הלימודים.
סעיף קטן (ג) מבהיר כי פטור מתוכנית הלימודים אינה מהווה פטור מחובת הבחינה הרלוונטית.
סעיף קטן (ד) קובע כי על המנהל להורות על תכנית לימודים מותאמת לרואי החשבון. סעיף זה נסמך על ההכרה שלרואי חשבון יש יתרון יחסי בבדיקות שעל בודקי השכר לערוך, ועל בסיס הכרה זו גם נקבעה הוראת המעבר שבסעיף 54 לחוק הקובעת שבתקופה של 18 חודשים מיום תחילת החוק, תחול ההגנה על מזמיני שירות, בתנאים שבחוק, וכאמור, אם הבדיקות התקופתיות נערכו על ידי רואי החשבון.
תקנה 5 תקנה זו מסמיכה את המנהל להכיר במוסד לימודים לשם הכשרת בודקי שכר מוסמכים על פי נוהל הכרה ואמות מידה עליהן החליטה ועדת המקצוע.
תקנה 6 תקנה זו קובעת כי על המנהל לאחר התייעצות בוועדת המקצוע לקבוע את מועדי בחינות ההסמכה מספר הבחינות וכן תוכניה העיקריים ומתכונתה של כל בחינה. התקנה אף קובעת כי בחינה תיערך אחת לשנה לפחות וזכאי יהיה לגשת לבחינה מי שהשלים את תוכנית הלימודים כאמור בתקנה 4. כמו כן נקבע כי המנהל יהיה רשאי לערוך השתלמות מעשית ולקבוע את נאי העמידה בדרישותיה.
תקנה 7 תקנה זו קובעת כי מי שעמד בתוכנית הלימודים ובחובת הבחינה זכאי לקבל תעודת מקצוע המעידה על הכשרתו כבודק שכר מוסמך.
תקנה 8 תקנה זו מסמיכה את המנהל בהתייעצות עם וועדת המקצוע לחייב את בעל ההסמכה כבודק שכר בלימודי השתלמות ובחינות בנושאי ההשתלמות. תקנה זו נועדה להבטיח את רמתם המקצועית של בודקי השכר המוסמכים אף לאחר הכשרתם הראשונית זאת הן לאור אובדן ידע מקצועי לאורך זמן המאפיין בעלי מקצוע והן לאור התמורות הרבות העשויות לחול בחקיקה בפסיקה ובהסכמים הקיבוציים בתחום פעילותם המקצועית.
תקנות 9, 10, ו- 11 קובעות מה הם סכומי האגרות שייגבו עבור בקשה לקבלת תעודת הכרה, בחינה
עיונית, ובחינה מעשית.
תקנה 12 – קובעת את הדרך לעדכון האגרות.
תקנה 13 קובעת את הזכות של נבחן שנשכל בבחינה עיונית לערור בכתב על הציון ואת אופן הטיפול בערר.