חומר רקע
דוד בר-אופיר, שופט מחוזי וסגן נשיא בדימוס
לשעבר יו"ר הועדה המייעצת לשרי משפטים בענייני
ההוצאה לפועל
רחוב הקשת 6
קרית-אונו 55401
טלפקס 036350174
16.4.14
לכבוד
חבר הכנסת דוד רותם
יו"ר ועדת החוקה , חוק ומשפט
משכן הכנסת
ירושלים
נכבדנו חבר הכנסת רותם
הנידון: ביטול המאסרים במערכת ההוצאה לפועל
1. מבקש להביא בפניך ובפני חברי הועדה הנכבדה נקודת מבט שונה הרווחת היום בעניין שבנידון. אני מתנגד לביטול המאסרים בהוצאה לפועל מהטעם העיקרי שהם מהווים גורם של הרתעה כלפי חייבים סרבנים שעברו חקירת יכולת והוכרו כבעלי יכולת המתחמקים מתשלום חובותיהם. ניסיון העבר מוכיח כי רק חלק קטן מאוד מהמאסרים באו לכלל ביצוע, ואינני מדבר על מאסרי מזונות אלא על מאסרים בשל אי תשלום חובות "רגילים" שאינם מזונות. הטענה הנשמעת לפיה החייבים נזקקים לשוק האפור כדי להימלט מצווי מאסר אין לה ביסוס עובדתי, וההיפך הוא הנכון. אוזלת ידה של ההוצאה לפועל באכיפת החוק היא אשר מביאה לריבוי הפעילות של גבייה פרטית ואלימה, כפי שהדבר עלה לא אחת בדיוני הכנסת כאשר התנהלו בה, במשך השנים, דיונים בעניין המאסרים.
2. אבקש ממך ומחברי הועדה לעין בדו"ח המקצועי והמעניין שערך המרכז למידע ומחקר של הכנסת (מיום 20.1.14) כי –
"בהעדר נתונים מפורטים על הגבייה ועל סגירת התיקים , בפילוח לפי תיקים שהוטלו בהם הגבלות שונות (וכן תיקים שניתנו בהם צווי מאסר) קיים קושי מהותי לעמוד על הקשר בין השינויים שחלו בעקבות תיקון מס' 29 לחוק ובעקבות הוראת השעה לבין סכומי הגבייה".
ועוד נאמר שם:
"מעיון בדוחות התקופתיים שהגישה הרשות לאכיפה וגבייה לוועדת החוקה, חוק ומשפט עולה כי הרשות מודעת לקושי להצביע על השפעת ביטול צווי מאסר על הגבייה.
בדוח הנ"ל נאמר גם זאת כי היקף הגבייה עלה בתקופת ההקפאה של צווי המאסר מכיוון שהרשות קיימה מבצעי גבייה של חובות המגיעים למוסדות שונים. כלומר: מבצעי הגבייה הביאו להגברת תשלום החובות, אלא שמבצעים כאלה לא ניתן לקיים ללא סוף ובאופן קבוע, אלא אחת לכמה שנים. ולכן נראה כי הגברת הגבייה בנסיבות מיוחדות כאלה, אין בה כדי להצביע על כך שנמצאה תרופה חלופית לצווי מאסר.
3. נשמעים גם קולות שהפעלת צווי מאסר פוגעת בכבוד האדם וחירותו. אינני מתייחס כרגע לנתון לפיו חוק ההוצאה לפעל קדם לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ולכן פסקת ההגבלה איננה חלה עליו. אני מתמקד בעיקר בפגיעה בזכות הקניין של הזוכים, כאשר לא ניתן להם לגבות חובות בצורה יעילה ומהירה כדי שהחוב לא יהפוך חלילה למשהו בלתי כלכלי וחסר ערך. על כך אמר הנשיא ברק :
"בחינתו של חוק ההוצאה לפועל מלמדת, כי בבסיסו מונחות שתי תכליות שהן מיוחדות לו (תכליות ספציפיות). האחת, לסייע לזוכה לגבות את חובו במהירות וביעילות. עמד על כך השופט ד' לוין בציינו:
'חוק ההוצאה לפועל... נועד, בעיקרו ומעצם טיבו, להעמיד לרשותו של הציבור מנגנון, שבאמצעותו יוכל בעל דין שזכה בערכאות לממש את פסקי הדין, שניתנו לטובתו על ידי בתי המשפט כנגד מי שחויב בדין. מנגנון זה ראוי לו שיהיה יעיל, מעשי ובר-יכולת אכיפתית, כשנגד עיניו של המוציא לפועל, בראש ובראשונה, הזוכה, שחשוב הוא שיבוא עד מהרה למימוש זכויותיו כנגד החייב" (ע"א 711/84 בנק דיסקונט לישראל בע"מ, תאגיד בנקאי נ' פישמן, פ"ד מא(1) 369, 374; להלן - פרשת פישמן)'.
התכלית (המיוחדת) השנייה המונחת ביסוד חוק ההוצאה לפועל היא להגן על החייבים, אשר לאור מצבם הכלכלי אינם יכולים לעמוד בתשלום החוב הפסוק. החוק בא למנוע מצב שבו בהפעלת מנגנון הגבייה לטובת הזוכה יהפוך החייב לחסר יכולת ולנטל על החברה........................זהו היבט סוציאלי, הבא להתחשב בחייב, תוך מניעת ירידה לחייו. מספר הוראות בחוק ההוצאה לפועל נועדו להבטיח הגשמתה של תכלית זו. .......".
"מנגנון ההוצאה לפועל נועד להפוך את הפסק למציאות. בכך הוא מקדם לא רק את האינטרס של הזוכה, אלא גם את טובת הציבור. אכן, הוצאה לפועל מהירה ויעילה של פסקי דין היא אינטרס ציבורי ראשון במעלה. הוצאה לפועל אפקטיבית מגבירה את האמון בשלטון החוק. חוסר יעילות בהוצאה לפועל מביא לזלזול בכיבוד החוק וליצירתם של מסלולי 'הוצאה לפועל' פרטיים אשר פגיעתם בשלטון החוק רעה (רע"א 4905/98 פרופסור יוסף גמזו נ' נעמה ישעיהו ואח'). "
פסק הדין הזה הוא פסק דין מכונן במה שנוגע למתח הבלתי פוסק שקיים ביחסי זוכים-חייבים. אמנם אין הוא עוסק ישירות בנושא המאסרים בהוצאה לפועל , אבל ברורה ממנו ההעדפה שיש לתת לזוכה בביצוע הליכי ההוצאה לפועל.
4. עיקר הדברים הוא שביטול המאסרים בהוצאה לפועל צופן סיכונים לא מעטים שעלולים לפגוע באופן קשה בגביית חובות ובאכיפת החוק המדינה.
5. הייתי רוצה להעיר עוד לעניין פרק ו2 המוצע: מרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם. האם אין מקום להוסיף שם סעיף חסינות שיוקנה למדינה בשל כל טעות או נזק שעלולים להיגרם כתוצאה מהמרשם. כדאי לדון בזה.
בכבוד ובברכת חג שמח
דוד בר-אופיר