חומר רקע

מידע על תעסוקת חרדים בענף ההיי-טק מסמך קצר זה נכתב לקראת דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת על תעסוקת חרדים בעולם ההיי-טק ומוצגים בו נתונים עדכניים, אתגרים בהשתלבותם של חרדים בענף והפעולות הממשלתיות שנעשות לקידום הנושא. רקע על פי פרסום משרד הכלכלה, נכון לרבעון הראשון של שנת 2014, שיעור התעסוקה של גברים חרדים עומד על 44.5% בעוד ששיעור התעסוקה של גברים בגילאי העבודה (64-25) בכלל האוכלוסייה עומד על כ- 81%. עם זאת, ניתוח שערך בנק ישראל הצביע על עלייה מהירה של שיעורי תעסוקה של גברים חרדים בין השנים 2011-2009, בייחוד במגזר העסקי. על-פי נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס, שיעור התעסוקה של נשים חרדיות היה גבוה יותר משל גברים חרדים, נכון לשנת 2011, ועמד על 56% (לעומת 76% בקרב נשים בכלל האוכלוסייה באותה השנה). שילוב אוכלוסיות מיעוט (כגון חרדים וערבים) בשוק העבודה בישראל נתפס כגורם מכריע בצמיחה כלכלית עתידית של המשק הישראלי ולפיכך עוסקים בו גורמים שונים בממשלה ובחברה. הממשלה קבעה יעד על-פיו שיעור ההשתתפות של גברים ונשים בגיל 64-25 בקרב האוכלוסייה החרדית, יעמוד עד שנת 2020 על 63%. על מנת לעמוד ביעד זה על מצבת המועסקים לגדול בכ-50 אלף איש/ה עד לשנת 2020, שהם כ-30 אלף יותר מהגידול הנוכחי הצפוי. נושא הגדלת השתתפותם בכוח העבודה בתחומי ההיי-טק עלה אף הוא על סדר היום הציבורי ושולחנה של הכנסת. נתונים על לימודים ותעסוקה של חרדים בענף ההיי-טק משלח היד המרכזי בו מועסקות נשים חרדיות הוא חינוך והוראה. משלחי היד המרכזיים של גברים חרדים ללא הכשרה אקדמית הם תחומי החינוך, המסחר הסיטונאי והקמעונאי, הנדל"ן והתעשייה. על פי נתוני מוסד שמואל נאמן, כיום מסיימים לימודים טכנולוגיים (הנדסה, מדעי המחשב או מדעים מדויקים) ברמת תואר ראשון כ-300-250 חרדים וחרדיות בשנה. בעוד שמרביתן נשים, כשליש מהבוגרים הם גברים, ברובם נתמכים כלכלית על-ידי קרנות פרטיות (כגון קרן קמ"ח לגביה יפורט בהמשך). עוד מנתוני מוסד זה עולה כי כלל שיעור החרדים המועסקים בהיי-טק הוא קטן ביחס למשקלם באוכלוסייה ועומד על כ-2%. מנתוני משרד הכלכלה עולה כי בשנים האחרונות מספר המועסקים החרדים (נשים וגברים) בתעשיית ההי-טק הכפיל את עצמו, מכ-2,300 עובדים בשנת 2009 לכ-4,700 עובדים בשנת 2011, המהווים כ-2.3% מכלל העובדים בתעשייה זו (לעומת 1.2% בשנת 2009). מרביתם (89%) של העובדים החרדים בתעשייה זו עוסקים במקצועות הליבה של התעשייה, כגון מתכנתים ומהנדסים. עם זאת, ממחקרים עולה כי מרבית המועסקים הן נשים העובדות בחברות מיקור חוץ בענף ההיי-טק (לרוב במשכורות נמוכות יחסית, במשרות זוטרות ולפרק זמן מוגבל). על פי מחקר לתואר שני שנערך באוניברסיטה העברית, גיוס העובדות החרדיות להיי-טק מתבצע דרך מתווכים כגון רבנים, עסקני ציבור חרדיים ומנהלי סמינרים להכשרה מקצועית. כאמור, נשים חרדיות המתקבלות לעבודה מועסקות על פי רוב דרך חברות כוח אדם ומרוויחות שכר נמוך בהרבה מהמצוי בענף ההיי-טק. כמות הגברים המועסקים בענף זניחה. בסקר שערך משרד הכלכלה בשנת 2008, בקרב 148 גברים חרדים חסרי השכלה אקדמית, נמצא כי מרביתם מעוניינים לרכוש השכלה אקדמית (49%) כלשהי או השכלה מקצועית (39%). מבין המעוניינים בהשכלה אקדמית, כ-23% הביעו עניין בלימודי הנדסה ומחשבים. בהקשר זה ניתן לציין כי ישנן כיום מספר חברות היי-טק בחברה החרדית (כגון דעת - מרכז פיתוח חרדי ורייצ'יפ - חברה הייטק חרדית לפיתוח צ'יפים (שבבים)), וכן ארגונים המקדמים את ענף ההיי-טק במגזר (כגון קמא-טק, פורום הייטק החרדי, ואחרים). השכלה בתחומים מסוימים (כגון מחשבים, מתמטיקה והנדסה) דרושה לרוב להשתלבות בענף ההיי-טק, כמו גם במקצועות עתירי ידע נוספים. לפיכך, מובאים להלן נתונים המתייחסים להשכלת חרדים בדגש על המגמות הרלוונטיות. בכל הנוגע להשכלה גבוהה, מהודעת בנק ישראל המתבססת על נתוני המועצה להשכלה גבוהה נכון לשנת 2010, עולה התמונה הבאה. פילוח מקצועות הלימוד בתוכניות לימוד אקדמיות ייעודיות למגזר החרדי נתונים אלו דומים למוצג במקורות נוספים. כאמור, קרן קמ"ח (קידום מקצועי חרדי) הינה קרן מלגות פרטית, שהוקמה בשנת 2007. מהקמתה ועד היום הוגשו לה 17,800 בקשות לתמיכה. עד למאי 2014, כ- 7,500 חרדים קיבלו מהקרן סיוע כלכלי, ביניהם כ-700 גברים המקבלים סיוע כלכלי והכוונה מקצועית במסגרת מיזם תב"ת (תנופה בתעסוקה) לו שותפים משרד הכלכלה וארגון הג'וינט. על פי נתוני קרן קמ"ח, שיעור הגברים החרדים האקדמיים שנתמכו על-ידה במקצועות המחשבים קטן ביותר ועומד על 2% מכלל הנתמכים האקדמיים. שיעורים גבוהים יותר של חרדים הנתמכים על-ידי הקרן במקצועות הקשורים לענף ההיי-טק (מחשבים, תכנות, אלקטרוניקה וחשמל) - לומדים בלימודי תעודה מקצועיים (סה"כ כ-30%). פירוט החלוקה בפילוח למקצועות (בלימודים אקדמיים או בלימודי תעודה) להלן: שיעור הגברים החרדים בלימודים אקדמיים הנתמכים על-ידי קרן קמ"ח במקצועות שונים שיעור הגברים החרדים בלימודי תעודה הנתמכים על-ידי קרן קמ"ח במקצועות שונים אתגרים בהשתלבות חרדים בענף ההיי-טק מחקרים רבים והערכות של תכניות שמטרתן שילוב חרדים במקצועות טכנולוגיים, מצביעים על מגוון אתגרים העומדים בפני השתלבות נרחבת של חרדים בתעסוקה בכלל ובענף ההיי-טק בפרט. יש להקדים ולומר כי קיים שוני רב בין החסמים העומדים בפני גברים חרדים לבין אלו המקשים על נשים חרדיות להשתלב בתעסוקה. עקב הזמן הקצר שעמד לרשותנו לכתיבת המסמך, להלן רשימה חלקית של חסמים והפניה למקורות מידע המרחיבים בנושא: מאפיינים דתיים-תרבותיים. באופן כללי, החברה החרדית מקנה חשיבות עליונה ללימודי תורה והקמת משפחה. גם כאשר מתקיים המהלך של יציאה לעבודה, חשיבות השמירה על אורח חיים דתי-חרדי מצריכה תנאים מיוחדים בסביבת העבודה, כגון הפרדה בין גברים לנשים, כשרות ועוד. פערי ידע והשכלה קודמת. על פי דוח של משרד הכלכלה וקרן קמ"ח, גורם מסביר להתפלגות הלא מאוזנת של מקצועות הלימוד הנבחרים על ידי הגברים החרדים הנתמכים כיום במסגרת קרן קמ"ח היא הדרישה במקצועות ההנדסה, למשל, לרמה גבוהה של מתמטיקה, אנגלית או מקצועות המדעים המדויקים, שאינם נלמדים במסגרות החינוך החרדיות בהן מתחנכים רובם המכריע של הגברים החרדים. חוסר מודעות לפוטנציאל כוח העבודה החרדי ודעות קדומות של מעסיקים. מעסיקים אינם מודעים לכך שיותר ויותר חרדים רוכשים השכלה ואינם מכירים את הדרכים לגייס עובדים ממגזר זה. מחקר שבדק עמדות של מנהלי חברות היי-טק כלפי העסקת עובדים חרדים מצא כי בחברות היי-טק שנותנות שירותים יש עניין בעובדים חרדים לצורכי שיווק. כמו כן, היציבות התעסוקתית של האוכלוסייה החרדית נתפסה כיתרון עסקי. לעומת זאת, בחברות פיתוח נמצא כי המנהלים חשים שכללי הדת מקשים על השתלבותם. טיפול בילדים. חסם בעל משקל רב העומד בפני נשים חרדיות ביציאה ללימודים ועבודה, בייחוד כאשר מדובר בעבודה הרחוקה מהבית או כזו שאינה מאפשרת גמישות בשעות ההעסקה. במחקר נוסף עולה כי רוב המשתתפות החרדיות שהשתתפו בו, ציינו שהן אינן פוסלות עבודה (ואף עבודה הדורשת השקעת מאמץ ואפיק קידום מקצועי), בתנאי שצורכי המשפחה מטופלים כראוי. בהקשר זה נציין כי התבקשנו על-ידי יו"ר הוועדה להתייחס לסוגיית מבחני התמיכה לסבסוד מעונות יום, כגורם אשר יש לו השפעה על עידוד תעסוקה של נשים, ובתוך כך נשים בציבור החרדי. נזכיר כי במסגרת התכנית הכלכלית שאימצה הממשלה לשנות התקציב 2014-2013, החליטה הממשלה על שינוי בקריטריונים לסבסוד מעונות יום, כך שמבחני התעסוקה שחלו על האם, יחולו גם על בן הזוג של האם, ודרגת הסבסוד תיקבע בהתאם להורה המועסק במספר השעות הנמוך מבין השניים, וזאת בהתאם למתווה הדרגתי שפורט בהחלטה. בהחלטה נקבע עוד כי הגדרת בן זוג לומד העומד במבחן התעסוקה בהתאם למבחני התמיכה תתוקן, כך שלימודים בישיבה גבוהה או בכולל ייחשבו ככאלה המקיימים את מבחן התעסוקה רק לגבי מי שקיבל דחיית שירות כדין לפי חוק שירות ביטחון ובהתאם למתווה הגיוס החדש לתלמידי ישיבות, כך שלמעשה אברכים הלומדים בכולל המקבלים פטור משירות צבאי (עקב גילם), לא יוכרו כמקיימים את מבחן התעסוקה, ובעקבות זאת תיקבע להם דרגת זכאות נמוכה יותר (תוספת של דרגה אחת בשנת תשע"ה ודרגה נוספת בשנת תשע"ו) שמשמעותה סבסוד ממשלתי נמוך יותר. לאור בקשת יו"ר הוועדה, פנינו אל אגף מעונות יום במשרד הכלכלה לקבלת נתונים על אוכלוסיית הילדים החרדים במעונות היום ובמשפחתונים המוכרים על-ידי המשרד (לא כולל "ילדי רווחה"). על-פי נתונים אלה, בשנת הלימודים תשע"ד שוהים במערכת 27,598 ילדים מן המגזר החרדי, המהווים 29% מכלל הילדים במעונות ובמשפחתונים שבפיקוח. מתוך כך, 22,529 ילדים (81%) במעונות, ו-5,059 ילדים (19%) במשפחתונים. סך השתתפות המשרד בגין ילדים אלה מהווה כ-37% מסך הסבסוד לילדי המעונות. נתונים נוספים שהועברו ממשרד הכלכלה מלמדים כי לגבי 17,584 ילדים חרדים, הרישום הקיים באגף מעונות יום הוא כי עיסוקו של אביהם הוא לימודים בכולל (ובתוך כך כ-12,500 ילדים במעונות וכ-5,000 ילדים במשפחתונים). יותר ממחצית מילדים אלה (9,481 ילדים, שהם 54% מן הקבוצה שלגביה קיים רישום של לימודי האב בכולל) מסווגים בשתי דרגות הסבסוד הגבוהות ביותר – דרגות 3 ו-4, בהן התמיכה הממשלתית גבוהה יותר, ולפיכך, בהתאם לשינוי שנקבע בהחלטת הממשלה (ובהנחה שסטטוס התעסוקה של האב יהיה ללא שינוי), היקף הסבסוד שלהם צפוי לקטון. כך למשל, משמעות השינוי בסבסוד של ילד במעון יום (מעון המופעל על-ידי מלכ"ר), היא ירידה מסבסוד בסכום של 1,142 ₪ בשנה הנוכחית ל-986 ₪ בתשע"ה ול-813 ₪ בתשע"ו. פעולות ותמיכות משרד הכלכלה בהרחבת היקף התעסוקה של חרדים בתשובה על פנייתנו, ציינו במשרד הכלכלה כי המשרד מפעיל מספר תכניות להשמת חרדים, חלקן במימון משותף עם קרנות פילנתרופיות (כגון קרן קמ"ח, קרן טורונטו והג'וינט) ובשיתוף פעולה עם גורמים נוספים, ביניהם צה"ל, וכחלק מתכנית החומש של המשרד לעידוד תעסוקה. התכנית כוללת בין היתר הקמת מרכזי הכוון תעסוקתיים ייעודיים למגזר החרדי בשיתוף הרשויות המקומיות, ויצירת שיתופי פעולה מקיפים עם מעסיקים לשם השמתם בעבודה. להלן פעולות מרכזיות בדגש על ענף ההיי-טק. להרחבה נוספת על תוכניות המתקיימות בשנים האחרונות שאינן מוזכרות כאן (כגון מרכזי מפת"ח, מרכזי הכוון תעסוקתי, תוכנית צופיה ועוד), ראו מסמך קודם של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ומקורות אחרים. תוכנית שח"ר – שילוב של שירות צבאי לגברים חרדים בגיל גיוס עם הכשרה מקצועית-טכנולוגית. במהלך השירות החיילים מקבלים תמיכה חודשית המגיעה לכל חייל נשוי על פי חוקי הצבא. על פי מחקר הערכה שבוצע לתוכנית, מתחילת התוכנית בשנת 2007 ועד לפברואר 2013, השתחררו משירות החובה יותר מ-1,000 איש וביניהם: כ-85% מועסקים, ביניהם אנשי קבע ועובדים בחברות הגדולות במשק: ישכר, בנק הפועלים, טבע, אלקטרה וכן בחברות היי-טק שונות. כ-15% לא עובדים, חלקם סטודנטים ו/או השתחררו במהלך חודש פברואר השנה. סטודנטים במקצועות שונים מהווים כ 30% מסך כל משתתפי התוכנית. תוכנית 'חרדים לעתידם' –התכנית מציעה שני מסלולי תמיכה: האחד סיוע במימון לימודים אקדמיים בכל התחומים והשני סבסוד שכר לימוד והענקת דמי קיום ללומדים מדעי הטבע, מדעי החקלאות, מדעי הרפואה, מדעים מדויקים, מדעי המחשב או הנדסה. כיום, ניתנת הלוואה בגובה שכר הלימוד לכל שנות לימודיהם, כאשר ההלוואה מוחזרת לאחר סיום התואר, וחלקה הופך למענק בהתאם לתחום הלימודים. העלות השנתית של התכנית היא כ-15 מלש"ח למחזור חדש. לימודי הנדסאות בסמינרים החרדיים לנשים - המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע (מה"ט) במשרד הכלכלה מפקח על מסלולי הנדסאיות, שנפתחו בחלק גדול מהסמינרים להוראה. בשנת הלימודים תשע"ג למדו 1,957 נשים מהמגזר החרדי. מרביתן (כ-1,290 נשים) למדו במגמת הנדסת תוכנה. לדברי המשרד, המסלול מאפשר לנשים רבות להשתלב בתעסוקה ובעיקר בתעשיות עלית. הכשרות מקצועיות נוספות - מימון הכשרות מקצועיות בתחום המחשבים כחלק מתכנית החומש "פרנסה וכלכלה" לעידוד תעסוקת חרדים. האגף להכשרה מקצועית במשרד הכלכלה פותח ומממן כיתות ייעודיות לחרדים. ההכשרות נעשות במקצועות נדרשים בעלי פוטנציאל השמה גבוה כלימוד שפות תכנות, ניהול מאגרי מידע ו-SQL. בשנת 2013 הוכשרו כ-160 גברים חרדים בהכשרות ייעודיות בתחום ההיי-טק, בתקציב של כ-2 מיליון ₪. מרכז ההשקעות – במסגרת מסלול תעסוקה מועבר מענק למעסיקים אשר קולטים עובדים חדשים בתחומים אותם מגדיר מרכז ההשקעות. המענק ניתן כסבסוד ממוצע של כ-25% מעלות השכר של עובדים חרדים בתחום ההייטק, למעסיקים שהעסיקו לפחות 5 עובדים חרדים חדשים בשכר שלא יפחת מ-8,000 ש"ח בחודש לתקופה של 30 חודשים. פירוט התקציבים שהוקצו לטובת העסקת חרדים וחרדיות במסלול תעסוקה בשנת 2013 הוקצו מעל ל-10 מיליון ₪ לענף המחשבים (בתחומם בתי תוכנה, מחשוב ומרכזי פיתוח טכנולוגי). 19 חברות בענף זה (מתוך 45 חברות בכלל הענפים) קיבלו אישור השתתפות בתוכנית. חברות אלו מפוזרות בשש ערים: בני-ברק, מודיעין-עילית, פתח-תקווה, ירושלים, תל-אביב-יפו וחיפה. כמו כן, מתוך 166 משרות שנוספו בענף זה, נתמכו 111 משרות של נשים חרדיות. ענף נוסף שנתמך בכ-1.7 מיליון ₪ הוא תעשיית הרכיבים האלקטרוניים, בו נוספו 26 משרות של גברים חרדים ו-3 משרות של נשים חרדיות בירושלים, אשקלון ורמת-גן. המדען הראשי – בתשובת משרד הכלכלה על פנייתנו צוין כי במאי 2014 הושקו שתי תכניות למגזר החרדי : מכינת מו"פ (מחקר ופיתוח): תכנית המעניקה שירותי ייעוץ לחברות בענפי התעשייה המסורתית והתעשייה המסורתית-מעורבת בכלל האוכלוסייה. למגזר החרדי התוכנית פתוחה גם לכל ענפי הטכנולוגיה ובמסגרתה יתאפשר מתן תמיכה גם ליזמים חרדים מענפי ההיי-טק. התוכנית כוללת 200 שעות של יועץ בשיעור תמיכה של 75%. בנוסף, ועדת היגוי תלווה את היזם ותתמוך בהכנת תוכנית עבודה, קידום ושיפור כושר התחרות של החברה, הקטנת עלויות ופיתוח/שיפור תהליכי מו"פ. תוכנית ייעודית למגזר החרדי. מיועדת למיזמים בכל הענפים הנמצאים בשלב התחלתי (חברות צעירות עד גיל ארבע) בעלי תוכנית מסודרת למחקר ופיתוח. המענק בשיעור השתתפות של 85% מהתקציב המאושר ועד ל-2 מיליון ש"ח לכל מענק. כמו כן, במענה על פנייתנו ציינו במשרד הכלכלה כי מתוכננות תוכניות נוספות ייעודיות לשילוב חרדים בהיי-טק, כגון: פתיחת מסלול של ליווי, מימון שכר לימוד ומלגת קיום ל-30 מצטיינים חרדים בשנה על פני חמש שנים שילמדו מקצועות הנדסה ומדעי המחשב ("מסלול תלפיות") בשיתוף עם עמותת קמא-טק; קיום מפגשים, כנסים וערבי עיון המפגישים בין יזמי היי-טק קיימים לבין סטארט-אפיסטים ויזמים חרדים; סנכרון מאמצי ההשמה של מרכזי ההכוון התעסוקתי וחברות היי-טק גדולות במשק. כתיבה: נעמה טשנר אישור: יובל וורגן, ראש צוות ירושלים, י' סיון תשע"ד 8 יוני 2014 תחום הלימוד גברים נשים שיעור לומדים בתחום מסך כל הלומדים עסקים וניהול 524 659 25% משפטים 800 301 23% מדעי החברה 507 531 22% מדעי הרוח 7 - 0.1% מקצועות עזר רפואיים 15 497 11% חינוך והוראה 31 285 7% מתמטיקה ומדעי המחשב 90 7 2% הנדסה 123 4404 11% סה"כ 2,097 6,684 100% 2011 2012 2013 2014 28,467,191 ₪ 13,151,190 ₪ 38,656,444 ₪ טרם בוצעה הקצאת כספים