חומר רקע
ירושלים, י"ג בסיון התשע"ד
11 יוני 2014
לכבוד,
חה"כ דוד רותם- יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט- [email protected]
הכנסת
שלום רב,
הנדון: הצעת חוק הארכת תוקף צו הגנה וצו למניעת הטרדה מאיימת (תיקוני חקיקה), התשע"ג–2013
_____________________________________________________
של חה"כ דוד צור ואח', מס' פ/1384/19
בתוקף סמכותה וחובתה של הרשות לקידום מעמד האישה, על פי חוק שיווי זכויות האישה, התשי"א-1951 וחוק הרשות לקידום מעמד האישה, התשנ"ח-1998, מוגשת חוות-דעת מגדרית זו.
ראשית כל תופעת האלימות בתוך התא המשפחתי בכלל ובין בני זוג בפרט (כאשר האישה היא לרוב קורבן ההתעללות) היא תופעה חברתית קשה שפשתה לצערנו בכל חלקיה ורבדיה של החברה הישראלית. מחקרים רבים הראו כי אדישותה של החברה והתעלמותה ממעשי האלימות בחוג המשפחה מאפשרים התפתחות דינאמיקה של אלימות גוברת והולכת, המסתיימת בסופו של דבר במוות – לרוב מות האישה בידי הבעל, ולעתים מות הבעל האלים מידי האישה המוכה. ההצעה שבנדון מטרתה למנוע בין היתר עבירות מגדריות שתוצאותיהן טרגיות.
החוק למניעת אלימות במשפחה וכמוהו גם החוק למניעת הטרדה מאיימת, נועדו למנוע רצף של התנהגויות אלימות כגון תקיפה, אונס ואו אף רצח. עיקר מקרי האלימות האלה הם על רקע מערכת יחסים בין בעלי קירבה אינטימית והם שמתאפיינת במתח וחרדה מתמידים אצל האישה המוטרדת או המאוימת. מתח וחרדה מתמידים אלו פוגמים ביכולת התפקוד של אותה אישה וביכולת התקשורת שלה עם הזולת. במאמר מוסגר יש לומר, כי התנהגויות אלימות הנופלות אל גדר התבנית המשפטית של הטרדה מאיימת, אינן נתפשות בהכרח על ידי החברה כהתנהגויות אלימות או פליליות. לפיכך, רמת הסיכון עלולה להיות גבוהה וקורבן ההטרדה ו/או האלימות זקוק להתערבות מגינה דווקא מצד רשויות הממסד והאכיפה לרבות מצד הרשות המחוקקת.
נשים רבות הנמצאות בסיטואציות מאיימות ותחת הטרדה מתמדת, מרגישות את נוכחותו של המאיים/המטריד, דבר המטיל עליהן מצור. ידועים המקרים בהם המטריד/ המאיים דואג להבהיר לבת זוגו, ללא הפסק ובכל הזדמנות כי בין אם הוא רואה אותה ובין אם לאו, הוא נמצא ונוכח תמיד, משקיף על חיה, בולש, עוקב, מפקח, פוקח עין. הוא נמצא בקרבת מקום בכל לעת ולעולם לא ירפה ולא ישחרר אותה מאחיזתו. נשים אלה, עלולות לאבד כל תחושה של פרטיות, אוטונומיה, בטחון אישי וכבוד עצמי והן אף מדווחות כי נגזלה מהן החירות הבסיסית לתחם את גבולות עולמן או ליצור קשר זוגי אחר.
לאור מורכבות התופעה והשלכותיה המאיימות כפי שתוארו דלעיל, מוצע לקורבנות ולנפגעות ונפגעי אלימות מתמשכת לחדש את צווי ההגנה כמו גם הצווים למניעת הטרדה מאיימת שנועדו להגן על חייהן, על גופן ועל שלומן לפרקי זמן ארוכים באופן מהיר ויעיל. התיקון הנ"ל מיועד לטפל דווקא בפרק זמן בו הצו פוקע והקורבן הנפגע עומד בפני קושי של פנייה חוזרת לערכאות. פנייה שכזו מצריכה מהקורבן התמודדות מחודשת עם פקעת עצבים קשה שמקורה בהליך משפטי רב מתחים וקשיים ואשר דורש משאבים וכוחות נפשיים שספק אם קיימים בו. בזמן זה של פקיעת הצו, מצבו של הקורבן, נטול הגנה שיכולה לסייע לו וכך הוא עלול לעמוד בפני סכנה ממשית לחייו, לביטחונו או לשלומו בחלוף הזמן שבין פקיעת הצו להוצאת צו חדש. מכאן, הצעה זאת באה כדי ליצור מענה הולם והרתעה אפקטיבית כנגד אלה אשר הגחלים בהם רוחשות כל הזמן, ואשר עלולים להפר צווים וחוקים בלא כל חשבון נפש או מורא ממנגנוני האכיפה הקיימים.
מכאן נחיצותו של התיקון הנ"ל. למותר בסוף לציין כי כאשר מניחים על כפות המאזנים מחד את האינטרס הציבורי וכנגזר מכך, שלום האישה וביטחונה ואת החשש הקיים והממשי שיש לו רגליים במקרה של מטריד, מול הפגיעה בחירותו, הכף מכרעת לטובת האינטרס הציבורי ושלום האישה וביטחונה.
לנוכח כל האמור, הרשות לקידום מעמד האישה תומכת בהצעת החוק הנ"ל.
זוהי העמדה המקצועית של הרשות לקידום מעמד האישה, ואין בה בהכרח כדי לייצג את עמדתו של משרד ראש הממשלה.
ב ב ר כ ה,
ורד סויד
מנהלת הרשות
העתק:
עוה"ד אייל ינון, היועץ המשפטי לכנסת.
גב' ירדנה מלר- הורוביץ, מזכירת הכנסת.