חומר רקע
אל: יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט ג' סיון, תשע"ד
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה 1 יוני, 2014
הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 69) (תשלום בהסדר לוועדות מקומיות), התשע"ג-2013
נוסח מוצע לדיון הקבוע ליום 2.6.14
* רקע: ההסדר של סגירת תיק מותנית נועד להוסיף כלי נוסף שיאפשר סגירת תיקים בעבירות קלות שלא דרך בית המשפט. ההסדר נועד לאזן בין הצורך לאפשר גמישות בתיקים מסוג זה, כדי לסייע לשיקומו של אדם, ולהקל על עומסים כבדים במערכת אכיפת החוק ובתי המשפט, לבין הצורך לשמור על האינטרס הציבורי בכך שאדם שביצע עבירה "ישלם" חוב לחברה. החוק נועד גם לאזן את מערך הכוחות שבין התביעה לבין החשוד, באופן שיישמרו זכויות החשוד, וכן ליצור מנגנון של שקיפות ודיווחיות על ההסדרים כדי לקדם שוויון בענישה ואחריותיות כלפי הציבור. במהלך מעקבים ודיונים בוועדת החוקה חוק ומשפט, הסתבר שיש להבהיר, מחד גיסה, שהחוק ממצה ומחייב ואין הטלת עונשים על ידי תובע אלא לפי החוק הזה או חוק מפורש אחר, ומאידך גיסה, לתקן ולהרחיב עניינים מסוימים על מנת שהחוק יופעל בצורה מיטבית. לפיכך, בעקבות הדיון הקודם בוועדה, נעשה, לבקשת יושב ראש הוועדה, ליבון עם משרד המשפטים וגורמים נוספים בכמה עניינים: בחינת הצורך בתוספת של אמצעי ענישה, לפי מגוון העבירות שעליהן חל ההסדר, תיקונים מסוימים לעניין קטינים, הוספת משרד הכלכלה כמשרד שיכול להשתמש בהסדר, ואפשור גבייה של כספי הסדר לרשויות המקומיות באמצעות מערכת הגבייה שלהן.
הנוסח שלהלן משקף את פרי הליבון האמור. בנוסף, יש להעיר שהנחית היועץ המשפטי לממשלה צריכה להיות מתוקנות, הן בהתאם לתיקונים החדשים, הן כדי להבהיר שהחוק ממצה, ואין אפשרות לערוך הסדרים ולהטיל עונשים שלא על פיו (או לפי חוק אחר). החוק לא התכוון לגרוע מתכניות טיפול של שירות המבחן לפי תקנות המבחן, ובלבד שאלו אינן כסות לסגירת תיק בהסדר. אף עניין זה יכול להיות מובהר בהנחייה. בנוסף, מומלץ לקבוע בהנחית היועץ המשפטי לממשלה לא רק רשימה של עבירות שעליהן החוק יחול, אלא "עונשים" ראויים למקרים טיפוסיים, על מנת להקל על התובעים בהפעלת החוק. קביעה שכזו בהנחיה תייתר חלק ממנגנון התיעוד וההנמקה שבחוק ותפשט את ההליך.
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982
סימן א'1: סגירת תיק בהסדר
מיום 2.5.2013
תיקון מס' 66
ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 599 (ה"ח 416)
הוספת סימן א'1
67א. (א) בסימן זה –
"תובע" – כל אחד מאלה:
(1) פרקליט כאמור בסעיף 12(א)(1)(א);
(2) תובע שהוא קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות או תובע משטרתי בכיר שהוא הסמיך לעניין זה (בסימן זה – תובע משטרתי);
(3) תובע אחר המנוי בתוספת הרביעית;
"תובע בכיר" –
(1) בתיק המנוהל על ידי פרקליט – היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או משנהו, מנהל מחלקה בפרקליטות המדינה או סגנו, או פרקליט מחוז, משנהו או מנהל מחלקה בפרקליטות המחוז;
(2) בתיק המנוהל על ידי תובע משטרתי – תובע משטרתי;
(3) בתיק המנוהל על ידי תובע המנוי בפסקה (3) להגדרה "תובע" – תובע שהוא עובד המדינה ומנוי בתוספת הרביעית.
(ב) ראה תובע כי קיימות ראיות מספיקות לאישום בעבירה, רשאי הוא, על אף האמור בסעיף 62(א), שלא להעמיד חשוד לדין, ולהציע לו הסדר (בסימן זה – הסדר), אם ראה כי מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור, בנסיבות המקרה.
(ג) לא ייערך הסדר אלא בעבירה מסוג חטא או עוון, או בעבירה מסוג פשע המנויה בתוספת השישית, שאינה אחת מאלה:
(1) עבירה המנויה בסעיף 240 לחוק זה;
(2) עבירה שהיסוד העובדתי בה מהווה הפרה שבשלה ניתן להטיל עיצום כספי לפי חיקוק או עבירה עם יסוד עובדתי דומה למעשה המהווה הפרה כאמור;
(3) עבירה שניתן להטיל בשלה כופר כסף.
(ד) תובע רשאי לסגור תיק בהסדר בהתקיים שני אלה:
(1) העונש המתאים לחשוד, לדעת התובע, לפי הוראות סימן א'1 לפרק ו' לחוק העונשין, אינו כולל מאסר בפועל;
(2) אין פרט רישום כהגדרתו בסעיף 2 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981 (בסימן זה – חוק המרשם הפלילי), שנרשם בעניינו של החשוד, בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה נושא ההסדר, לרבות הסדר שנערך בעבר, ואין חקירות או משפטים פליליים תלויים ועומדים בעניינו במשטרה או באותה רשות, לפי העניין, שאינם חלק מההסדר.
(ה) תובע כאמור בסעיף 12 לא יסגור תיק בהסדר או בתנאים, או באופן דומה אחר שלפיו החשוד יקיים תנאים על מנת שלא יוגש נגדו כתב אישום, בין ביזמת התובע ובין ביזמת החשוד, אלא לפי הוראות סימן זה, או חוק אחר המסמיך תובע לסגור תיק בתנאים.
* הערה: מוצע להבהיר, למען הסר ספק, כי סגירת תיק פלילי בהסדר תעשה אך ורק לפי סימן זה או לפי חוק אחר שקבע הסדר בעניין (ר' למשל את ההסדר בחוק ניירות ערך); משמעות הדבר היא שלא יהיו סגירות תיק בהסדר, או הטלת עונשים בידי התובע, באופן מאולתר שלא לפי הוראות החוק.
(ו) הוראות סימן זה לא יחולו על חשוד שהוא קטין כהגדרתו בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971.
* הערה: ר' לעניין זה נוסח מוצע לתיקון משלים בחוק הנוער, להלן. ההסדרים בעניין קטינים רבים יותר וגמישים יותר מאשר לעניין בגירים.
מיום 2.5.2013
תיקון מס' 66
ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 599 (ה"ח 416)
הוספת סעיף 67א
67ב. (א) התובע יתחייב להימנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד ולסגור את תיק החקירה נגדו אם יודה החשוד בעובדות המהוות את העבירה המפורטות בהסדר ויקיים את התנאים שיפורטו בו.
(ב) לפני שידון התובע עם החשוד בתנאי ההסדר –
(1) יפרט את העובדות והוראות החיקוק שלגביהן קיימות ראיות מספיקות לאישום (בסימן זה – טיוטת כתב אישום);
(2) יציין בהחלטה מנומקת את הנסיבות לכך שהעונש המתאים לחשוד אינו כולל מאסר בפועל ולכך שמילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור בלא העמדתו לדין.
(ג) טיוטת כתב האישום וההחלטה המנומקת יישמרו בתיק.
מיום 2.5.2013
תיקון מס' 66
ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 600 (ה"ח 416)
הוספת סעיף 67ב
67ג. (א) תובע יהיה רשאי לכלול בהסדר תנאים אלה:
(1) תשלום לאוצר המדינה בסכום שלא יעלה על הסכום הקבוע בסעיף61(א)(1) 61(א)(2) לחוק העונשין, אף אם ההסדר כולל יותר מעבירה אחת, באופן ובמועדים שיפורטו בהסדר, ובלבד שתקופת התשלום לא תעלה על שנה; נקבעה בחוק הוראה ולפיה ישולמו קנסות בשל עבירה לגורם אחר, יציין זאת התובע, והתשלום ישולם לאותו גורם; בוצעה עבירה [גרסה א'-בנכס משותף] [גרסה ב'-לפי חוק התכנון והבנייה.....] על ידי שני בני זוג המנהלים משק בית משותף, לא יוטל יותר מהסכום האמור על שני בני הזוג ביחד; [גרסה א'-לעניין זה "נכס משותף" – נכס שבבעלות שני בני זוג המנהלים משק בית משותף].
(2) תשלום פיצוי לנפגע עבירה בסכום שלא יעלה על הסכום הקבוע בסעיף 61(א)(1) 61(א)(2) לחוק העונשין, באופן ובמועדים שיפורטו בהסדר, ובלבד שתקופת התשלום לא תעלה על שנה; התשלום יועבר לנפגע לאחר שהתובע סגר את התיק לפי סעיף 67ו;
* הערה: מוצע להגדיל את תקרת הסכום הן לענין תשלום לאוצר המדינה והן לענין פיצוי לנפגע העבירה, ולקבוע שהסכום לא יעלה על האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין (היום, 29,200 ₪). הדבר ייאפשר להשתמש בהסדר במגוון גדול יותר של תיקים.
יחד עם זאת, מוצע, בעיקר לעניין תכנון ובנייה, שאם העבירה בוצעה בנכס משותף על ידי שני בני זוג המנהלים משק בית משותף, לא יוכפל הקנס בשל כך ששני בני הזוג מואשמים בעבירה, והנטל הכלכלי על המשפחה לא יעלה על 30,000 ₪.
(3) התחייבות של החשוד להימנע מביצוע עבירה במהלך תקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה;
(4) עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום שיקבע קצין מבחן, לרבות ביצוע שירות לציבור כהגדרתו בסעיף 71א(1) לחוק העונשין, והימצאות בפיקוח קצין מבחן לתקופה שיקבע קצין המבחן, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 71ו לחוק העונשין, והכל לתקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה, ובמקרים מיוחדים, בהמלצת קצין המבחן – שלא תעלה על 18 חודשים;
(5) נקיטת אמצעים המנויים בתוספת החמישית לתיקון הנזק שנגרם עקב העבירה, לשם השבת המצב לקדמותו ולמניעת ביצוע עבירה שבהסדר, ובלבד שקיימת זיקה עניינית בין התנאי לבין העבירה שבוצעה, והכל לתקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה, ובמקרים מיוחדים, לתקופה שלא תעלה על שנתיים, כמפורט בתוספת החמישית.
* הערה: ישנם מקרים שהשבת המצב לקדמותו או השגת היתר או רשיון אורכים זמן שאינו תלוי בחשוד (כגון רשיון בנייה), ובמקרים אלה, יוכל התובע, לפי התוספת החמישית, להאריך את המועד לביצוע התנאי.
(ב) לשם קביעת תנאי ההסדר יתחשב התובע בעיקרון המנחה בענישה, בשיקולי הענישה, ובנסיבות, הקבועים בסימן א'1 לפרק ו' לחוק העונשין.
(ג) בטרם ייחתם הסדר, יאשר תובע בכיר את תנאיו, אלא אם כן ההסדר הוצע לפי תנאים מפורטים שפורטו בהנחיות ופורסמו.
(ד) תשלום או פיצוי ייגבה באמצעות רשות האכיפה והגבייה, ויועבר על ידה לאוצר המדינה או לגורם אחר שנקבע בחוק, או לנפגע העבירה; ואולם, אם היה הגורם האחר ועדה מקומית לתכנון ולבנייה כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, ישולם התשלום ישירות לה באמצעות קופת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה.
מיום 2.5.2013
תיקון מס' 66
ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 600 (ה"ח 416)
הוספת סעיף 67ג
67ד. בטרם ייחתם הסדר, רשאי החשוד לעיין בחומר החקירה ובטיוטת כתב האישום אם אינה זהה למתואר בהסדר.
מיום 2.5.2013
תיקון מס' 66
ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 601 (ה"ח 416)
הוספת סעיף 67ד
67ה. הסדר ייערך בכתב, ייחתם בידי התובע והחשוד, ויכיל את –
(1) תיאור העובדות והוראות החיקוק שלגביהן קיימות ראיות מספיקות לאישום;
(2) הודאת החשוד בעובדות המהוות עבירה;
(3) התנאים שעל החשוד למלא;
(4) התקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר, והיא תהיה חלק מתנאי ההסדר, וכן הדרך והמועד שבהם יוכיח החשוד כי מילא אחר תנאי ההסדר בתקופות שנקבעו לקיומם;
(5) הצהרת החשוד כי הוא מבין שהפרת תנאי ההסדר, כולם או חלקם, בתקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר, תביא להעמדתו לדין לפי טיוטת כתב האישום, וכי יירשם שהתיק נסגר בעילה של סגירת תיק בהסדר, ברישום לפי חוק המרשם הפלילי.
מיום 2.5.2013
תיקון מס' 66
ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 601 (ה"ח 416)
הוספת סעיף 67ה
67ו. (א) התובע יסגור את התיק בעילה של "סגירה בהסדר" לאחר שווידא כי מולאו תנאי ההסדר וערך על כך רישום בתיק בכתב; התובע ישלח דיווח על סגירת התיק למשטרת ישראל ויודיע על כך לחשוד.
(ב) הוראות סעיפים 63 ו-64 לא יחולו לעניין תיק שנסגר בהסדר.
מיום 2.5.2013
תיקון מס' 66
ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 601 (ה"ח 416)
הוספת סעיף 67ו
67ז. (א) לא הסכים החשוד להסדר כולו או לתנאי מתנאיו, יעמידו התובע לדין לפי טיוטת כתב האישום; סבר התובע שאין ראיות מספיקות לאישום או שאין בדבר עניין לציבור, והכל בשל מידע חדש שהובא לידיעתו לאחר סירובו של החשוד להסדר המוצע, יסגור את התיק בהחלטה מנומקת בכתב.
(ב) התובע לא יעמיד חשוד לדין בשל עובדות המהוות עבירה שהוא הודה בהן במסגרת הסדר, אלא אם כן החשוד לא מילא את תנאי ההסדר או אם מצא התובע שההסדר הושג במרמה; כתב אישום בשל מרמה כאמור יוגש באישור תובע בכיר.
(ג) (1) נוכח התובע כי החשוד לא מילא את תנאי ההסדר, כולם או חלקם, בכלל או בתקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר, יעמידו לדין לפי טיוטת כתב האישום; סבר התובע שאין ראיות מספיקות לאישום או שאין בדבר עניין לציבור, והכל בשל מידע חדש שהובא לידיעתו לאחר שהחשוד לא מילא את התנאים, יסגור את התיק בהחלטה מנומקת בכתב;
(2) לעניין סעיף 67ג(א)(3), יראו הגשה של כתב אישום על עבירה שהחשוד התחייב במסגרת ההסדר להימנע ממנה, כהפרה של ההתחייבות; הוגש כתב אישום אחרי התקופה שנקבעה לקיום התנאי בשל עבירה שבוצעה בניגוד להתחייבות ובתוך תקופת ההתחייבות, יהיה התובע רשאי להעמיד את החשוד לדין ויחולו הוראות סעיף זה, ובלבד שהתובע טרם סגר את התיק והודיע על כך לחשוד.
(ד) הועמד חשוד לדין לאחר שנחתם עמו הסדר, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב למלא אחר תנאי ההסדר שטרם מילא; מילא החשוד חלק מתנאי ההסדר, יתחשב בכך בית משפט בבואו לגזור את דינו; זוכה החשוד לאחר ששילם תשלום לפי פסקה (1) שבסעיף 67ג(א), יוחזר לו הסכום ששילם בדרך שבה מוחזרים פיקדונות וקנסות לפי חוק זה.
(ה) הועמד חשוד לדין לאחר שהוצע לו הסדר או לאחר שנחתם עמו הסדר, לא יבקש התובע להטיל עליו עונש לש מאסר בפועל, אלא אם כן הובא לידיעת התובע מידע חדש; בקשה כאמור תהיה באישור של תובע בכיר.
(ו) הודיית חשוד בעובדות המהוות עבירה, במסגרת הסדר, לא תשמש ראיה נגדו בהליך פלילי בשל עובדות אלה.
מיום 2.5.2013
תיקון מס' 66
ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 602 (ה"ח 416)
הוספת סעיף 67ז
67ח. הפרטים שלהלן יפורסמו באתר האינטרנט של רשות התביעה הנוגעת בדבר, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול הדעת בקבלת ההחלטה לסגור תיק בהסדר, אך לא תזהה את החשוד או את נפגע העבירה:
(1) דבר סגירת תיק בהסדר;
(2) מהות העבירה ונסיבותיה, תיאור העובדות שבהן הודה החשוד וציון הוראות החיקוק שפורטו בהסדר;
(3) תנאי ההסדר.
מיום 2.5.2013
תיקון מס' 66
ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 602 (ה"ח 416)
הוספת סעיף 67ח
67ט. תנאי לפי סעיף 67ג(א)(4), לא ייכלל בהסדרים אלא לאחר ששירות המבחן, כמשמעותו בפרק ד' לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, באישור שר הרווחה והשירותים החברתיים, הודיע לרשות התביעה כי ממסירת ההודעה ואילך ניתן לכללו כאמור; שירות המבחן רשאי להודיע כאמור לעניין סוג מסוים של תיקים ולתקופה מסוימת.
* הערה: מאחר ששירות המבחן עמוס מאוד, היכולת שלו להירתם לסייע לפי המנגנון המוצע תלויה במשאבים, ולכן מוצע לאפשר לו לסייע גם באופן חלקי על מנת שלא ייווצר מצב שאין כלל התקדמות.
מיום 2.5.2013
תיקון מס' 66
ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 603 (ה"ח 416)
הוספת סעיף 67ט
67י. רשות תביעה רשאית להחיל את הוראות סימן זה לעניין סוגי עבירות ובתנאים, כפי שתקבע בהנחיות באישור היועץ המשפטי לממשלה; הנחיות כאמור יפורסמו לציבור.
מיום 2.5.2013
תיקון מס' 66
ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 603 (ה"ח 416)
הוספת סעיף 67י
67יא. שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות, בצו, את התוספת הרביעית ואת התוספת החמישית, ובהסכמת השר לביטחון הפנים – את התוספת השישית.
מיום 2.5.2013
תיקון מס' 66
ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 603 (ה"ח 416)
הוספת סעיף 67יא
67יב. מדי שנה, ב-1 במרס, ידווחו השר לביטחון הפנים, לעניין המשטרה, ושר המשפטים, לעניין רשויות התביעה האחרות, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בכתב, על כל אלה:
(1) מספר התיקים שבהם נעשה הסדר לפי סעיף זה, לפי סעיפי עבירה ולפי רשות התביעה, ושיעורם הכולל מסך התיקים שנסגרו באותה שנה;
(2) מספר התיקים שבהם הוגשו כתבי אישום באותה שנה, לפי רשות התביעה.
מיום 2.5.2013
תיקון מס' 66
ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 603 (ה"ח 416)
הוספת סעיף 67יב
...
תוספת רביעית
(סעיף 67א(א))
תובע לפי פסקה (3) תובע בכיר לפי פסקה (3)
להגדרה "תובע" להגדרה "תובע בכיר"
1. מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לכך, לפי מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין
סעיף 12, ולפי סעיף 258 לחוק התכנון והבנייה, בפרקליטות המדינה או פרקליט בכיר
התשכ"ה-1965, להגיש כתב אישום בעבירה לפי שהוא הסמיך לכך
חוק התכנון והבנייה והוא מפוקח בידי המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה
2. מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לכך להגיש לפי התובע הראשי או ראש תחום סעיף 12, כתבי אישום לפי חיקוק מהחיקוקים ששר הכלכלה ממונה על ביצועם.
מיום 2.5.2013
תיקון מס' 66
ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 603 (ה"ח 416)
הוספת תוספת רביעית
* הערה: משרד הכלכלה מבקש להצטרף להסדר, ולהציג בפני הוועדה את עמידתו בתנאים שהוועדה ציינה בדיוניה: מערך מסודר של תביעה, ניהול על ידי תובעים שהם עובדי מדינה, והנחיה על ידי הפרקליטות. יצוין שעוד לפני שחוקק החוק, בצד מערך של עיצומים כספיים, נהגו במשרד להשתמש בהסדרים לסגירת תיק, ורצוי שאם המשרד עומד בתנאים שלעיל, הסדרים הללו ייערכו בצורה מסודרת לפי החוק.
תוספת חמישית
(סעיף 67ג(א)(5))
1. פסילת רישיון נהיגה; הפקיד אדם רישיון שנפסל, יקבל אישור קבלה על הרישיון שהפקיד.
2. הפקדת כלי ירייה המוחזק בידי אדם למשמרת בתחנת משטרה הקרובה למקום מגוריו או למקום עסקיו; הפקיד אדם כלי ירייה למשמרת יקבל אישור קבלה על כלי הירייה שהפקיד.
3. התחייבות שלא להיכנס למקום או שלא להיות בקשר עם אדם מסוים.
4. כתיבת מכתב התנצלות לנפגע העבירה.
5. הסכמה להשמדה או לחילוט של חפץ הקשור לעבירה, האסור בהחזקה לפי כל דין.
6. השבת חפץ בעין לנפגע העבירה או תיקון חפץ שניזוק בעבירה.
7. לעניין עבירות לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, בתיקים המנוהלים על ידי תובע המנוי בפרט 1 בתוספת הרביעית –
(1) הריסה, פירוק או סילוק של הבניין או של חלק ממנו, שנבנו בלא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית;
(2) הריסה פירוק או סילוק של חלק מבניין שנבנה כדין, אם יש בביצוע פעולה כאמור לגבי חלק אחר, בלבד, מאותו בניין שנבנה שלא כדין, כדי לסכן את הנפש או את בטיחות הציבור אם לא ייהרס, יפורק או יסולק גם החלק שנבנה כדין, והכל למעט לגבי חלק מבניין בבעלותו או בהחזקתו של צד שלישי;
(3) הפסקת עבודה או שימוש במקרקעין, הנעשים בלא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית;
(4) התאמת בניין שנבנה בלא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית, להיתר או לתכנית. פעל החשוד ביעילות להשגת ההתאמה והתמשכות ההליכים לא היתה בשליטתו – רשאי התובע להאריך את התקופה לקיום התנאי ובלבד שבסך הכל לא תעלה התקופה הכוללת על שנתיים.
* הערה: הליכי תכנון ובנייה יכולים לארוך זמן, שאינו בשליטת החשוד, ולפיכך מוצע להתחשב בכך ולאפשר לתובע להאריך את הזמן לקיום התנאי הזה.
מיום 2.5.2013
תיקון מס' 66
ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 603 (ה"ח 416)
הוספת תוספת חמישית
8. הסכמת החשוד להודות בתובענה משמעתית או הסכמת החשוד לעונש מסוים, במסגרת הליך משמעתי על פי דין; תנאי כאמור יכלל בהסדר בהסכמת הגורם המוסמך לפתוח בהליך משמעתי.
* גרסת יו"ר הוועדה: להוסיף, אחרי "הליך משמעתי על פי דין", "ובלבד שלא יכלול התפטרות, פיטורין, שלילת רישיון עיסוק, או עונש כלכלי העולה על הסכום האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין"
* הערה: יו"ר הוועדה סבור אם ראוי לפטר אדם אגב הליך משמעתי, או לשלול ממנו את רישיון המקצוע, יש לנהל הליך נפרד, שלא כתנאי להסדר בתיק פלילי.
9. התפטרות או התחייבות שלא לשמש בתפקיד מסוים, אם ניתן על כך אישור היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, לתקופה של שנה, ומטעמים מיוחדים - לתקופה שלא תעלה על 24 חודשים.
* גרסת יו"ר הוועדה:
אם ההסדר אמור להיות מושת בעבירות קלות שאינן ראויות לעונש מאסר בפועל (אף לא בעבודות שירות), שאלה היא האם הוא ראוי שיאפשר תנאי של התפטרות מתפקיד (בדומה לעמדה לגבי עונש משמעתי). ייתכן שראוי לאפשר "השעיה" לתקופה מסוימת בלבד במסגרת הסדר כזה.
10. אימוץ נהלים פנימיים מחייבים בכתב, לרבות לענין הליכי מנגנון פיקוח ובקרה, שיבטיחו מניעת הישנות ביצוע עבירות דומות בעתיד, אשר התובע אישר אותם לאחר שהתייעץ עם גורמים מקצועיים מהתחום הרלוונטי, ועם גורמים מקצועיים מהתחום התאגידי.
11. (א) התחייבות להפסקת עיסוק בעסק הטעון רישוי לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן: "עסק הטעון רישוי"), או להימנע מלעסוק בעסק הטעון רישוי בפעולה או בפעולות מסוימות שיפורטו בהסדר, לתקופה שלא תעלה על חודש, או עד לקבלת רשיון עסק ומילוי כל תנאיו, לפי המאוחר;
* גרסת יו"ר הוועדה:
(א) התחייבות להפסיק עיסוק בעסק הטעון רישוי לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן: "עסק הטעון רישוי"), או להימנע מלעסוק בעסק הטעון רישוי בפעולה או בפעולות מסוימות שיפורטו בהסדר, לתקופה שלא תעלה על שבועיים, ובלבד שההסדר נערך בתוך 3 חודשים מיום גילוי העבירה, ובתקופה זו לא נסגר העסק בצו מנהלי.
* הערה: ניתן לשקול סגירה לתקופה קצרה של עסק, כהרתעה מיידית וכשהמחיר הכלכלי דומה לתשלומים שאפשר לגבות לאוצר המדינה מהחשוד. לפיכך יש להקפיד על תקופת סגירה קצרה שלא תצטרף לסגירה מינהלית שיכולה לעלות על תקופה זו. בנוסף, הטעם לתנאי הוא אם יש קרבה גדולה בזמן בין ביצוע העבירה לבין סגירת העסק. אם ההסדר נעשה חודשים ארוכים אחרי ביצוע העבירה, די להסתפק בענישה הכלכלית של קנס.
(ב) התחייבות החשוד כי לא ינהל אדם בחצרים נשוא האישום עסק טעון רישוי ללא רשיון, היתר זמני או היתר מזורז כדין, או בניגוד לתנאי הרישיון, והכל בין העסק שבגינו נחשד בעבירה ובין עסק אחר, ושלא יעביר לאחר את הבעלות או החזקה בעסק, אלא כן בידי אותו אדם רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כדין לניהול עסק זה, כמשמעותם בחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968; העתק מההסדר לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יועבר לרשות הרישוי לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968.
12. פינוי של שטח ציבורי או שטח בבעלות המדינה, אשר החשוד מחזיק בו שלא כדין.
13. לעניין עבירות בתיקים המנוהלים על ידי תובע המנוי בפרט 2 בתוספת הרביעית – (משרד הכלכלה):
(1) תיקון ליקויים במקום העבודה אשר נבעו מהעבירה.
(2) היה החשוד תאגיד או ארגון - נקיטה בהליכים משמעתיים על פי דין כלפי נושאי משרה אשר היו אחראים לביצוע העבירות.
(3) התחייבות להעביר ליחידת האכיפה המופקדת על התחום במשרד הכלכלה, באופן ובמועדים שתורה היחידה, דיווח בהתאם לסמכויות משרד הכלכלה באשר למילוי אחר הוראות החוקים הרלוונטיים לעבירות אשר בוצעו, והמצאת אישור רו"ח או עו"ד בדבר עמידה בתנאי החוק;
(4) ביצוע איסוף, תיקון או השמדה של מוצרים בהם התגלו הפרות
תוספת שישית
(סעיף 67א(ג))
מיום 2.5.2013
תיקון מס' 66
ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 604 (ה"ח 416)
הוספת תוספת שישית
1. עבירה מסוג פשע שעונשה עד 7 שנים, אשר פרקליט מחוז או ראש יחידת תביעות שוכנע כי לאור נסיבות ביצועה, קיימים טעמים מיוחדים אשר בגינם מילוי תנאי ההסדר יענה על הענין לציבור.
* גרסת יו"ר הוועדה: אין לאשר הרחבת ההסדר לעבירות חמורות לפני שנבחנה הפעלתו על עבירות בינוניות. בנוסף, שירות המבחן אינו מוכן כעת לתוספת עבודה שמן הסתם תידרש אם תתקבל הצעת משרד המשפטים. הוועדה לבנה היטב עניין זה כשקבעה את ההסדר, והחליטה קודם להיווכח כיצד הוא פועל בעבירות מסוג עוון, ואין מקום, זמן כה קצר אחרי כניסת החוק לתוקף, להציע שינוי כזה, במיוחד נוכח הנתונים שהובאו לוועדה שהתביעה לא באמת מפעילה את החוק כמקווה עדיין. בדיווח שהתקבל הסתבר שאפילו לא 10 תיקים נסגרו בהליך שלפי החוק.
תיקון עקיף לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971
* הערה: מוצע ראשית, לקבוע כי החוק העיקרי לסגירת תיק אינו חלק על קטינים. שנית, לאפשר בחוק הנוער, הליכים ניסיוניים לגבי קטינים אף בלי פרסום נוהל לציבור, כדי לעודד מציאת פתרונות מגוונים לשיקומם של קטינים. ושלישית, להגמיש ולהנגיש את פרסומיהם של נהלים שגובשו אחרי ניסיונות, באופן שלא יהיה צורך לפרסמם ברשומות, אלא באתר האינטרנט של המשרדים הנוגעים בדבר. הגמשה אחרונה זו תגרום לכך שיהיה קל לציבור למצוא את הנהלים, ויהיו כתובים בשפה בהירה ופשוטה.
12א. הליך חלופי
(א) בסעיף זה –
"הליך חלופי" – הליך חלופי להליך פלילי או לחלקו, שנקבע בנוהל, אשר מתנהל שלא בפני בית משפט, בהשתתפות נפגע עבירה, או במתן הסכמתו לקיום ההליך בלעדיו, ומטרתו, בין היתר, להביא לפעולה שתבטא את קבלת האחריות של הקטין למעשה הפלילי, לרבות באמצעות תיקון כלפי נפגע העבירה, הקהילה או החברה;
"נוהל" – נוהל שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ד).
"תובע" – ראש יחידת תביעות או תובע שהוא הסמיכו לכך, או פרקליט מחוז או פרקליט בכיר שהוסמך לפי סעיף 62(א)(1) לחסד"פ, לפי העניין.
(ב) קצין מבחן שקיבל הודעה כי נתגלה בחקירה פלילית שקיים יסוד להעמיד לדין קטין, כאמור בסעיף 12(א), יבדוק אם להפנות את הקטין להליך חלופי בהתאם לתנאי הסף המפורטים בנוהל, ויעביר את תוצאות בדיקתו לקצין המוסמך או לתובע; מצא הקצין המוסמך או התובע כי ניתן להפנות את הקטין להליך חלופי, יודיע לקצין המבחן, וקצין המבחן יהיה רשאי להפנות את הקטין להליך כאמור שיתנהל בהתאם להוראות הנוהל, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1) הקטין הסכים בכתב להשתתף בהליך החלופי, לאחר שקצין המבחן מסר לו את המידע הדרוש בדבר מהות ההליך, לרבות משמעות הסכמתו להשתתף בהליך וההשלכות הצפויות מההליך על מצבו המשפטי, בשפה ובאופן המובנים לו בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו;
(2) הקטין מכיר במעורבותו באירוע המיוחס לו.
(ג) הסתיים הליך חלופי, בין שהושלם בהתאם להוראות הנוהל ובין שלא הושלם, יעביר קצין המבחן למשטרה את המלצתו בעניינו של הקטין; השלמת ההליך החלופי תהיה שיקול מרכזי ומכריע בכל החלטה לגבי המשך ההליך הפלילי בעניינו של הקטין, ואם טרם הועמד לדין, לא יוחלט על העמדתו לדין, אלא אם כן מוצדק לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
(ד) השר לביטחון הפנים ושר הרווחה והשירותים החברתיים, בהסכמת שר המשפטים, ייקבעו נוהל שיפורסם משטרת ישראל, שירות המבחן לנוער ומשרד המשפטים ייקבעו נוהל שיפורסם באתר משטרת ישראל ובאתר משרד הרווחה ברשומות, המסדיר סוגי הליכים חלופיים, שיכלול, בין השאר, הוראות בעניינים אלה:
(1) השיקולים והתנאים להפניית קטין להליך חלופי;
(2) תנאי הסף לקיומו של ההליך החלופי;
(3) מעמד נפגע העבירה;
(4) סודיות הדברים שנאמרו ונמסרו בהליך החלופי;
(5) תוצאות השלמת ההליך החלופי או אי-השלמתו;
(6) הגורם האחראי לביצוע ההליך החלופי.
(ה) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של קצין מוסמך או תובע להפנות את הקטין להליך שאינו לפי סעיף קטן (א) ושאינו מחייב השתתפות נפגע העבירה או הסכמתו להליך, ובלבד שההליך יוסדר בנוהל שייקבע על ידי משטרת ישראל ושירות המבחן, ולעניין נוהל שהפעלתו החלה לאחר כניסת תיקון זה לתוקף, בהתייעצות עם משרד המשפטים ושיפורסם באתר משטרת ישראל.
(ו) עד לפרסום נוהל כאמור בסעיף קטן (ד) ובסעיף קטן (ה), רשאי קצין מוסמך או תובע להפנות קטין להליך חלופי או הליך לפי סעיף קטן (ה), בהתאם לנוהל זמני שיקבע על ידי משטרת ישראל ושירות המבחן לנוער, ולעניין נוהל שהפעלתו החלה לאחר כניסת תיקון זה לתוקף, בהתייעצות עם משרד המשפטים.
(ז) נוהל זמני כאמור בסעיף קטן (ו) יכול שיהיה מוגבל לאזור מסוים, לתקופה מסוימת ולעניין מסוים ובלבד שהפעלת הנוהל הזמני תהיה לתקופה שלא תעלה על 4 שנים [* גרסת יו"ר הוועדה: 3 שנים], מיום הפעלתו, ולעניין נוהל שהפעלתו החלה 3 שנים לפני כניסת תיקון זה לתוקף, שנה.