חומר רקע

דין וחשבון הוועדה לבחינת מדיניות המשרד בנושא הוצאה של ילדים למסגרות חוץ-ביתיות ונושא הסדרי ראייה מוגש לשר הרווחה והשירותים החברתיים ח"כ מאיר כהן יו"ר הוועדה: יוסי סילמן, המנהל הכללי דוח ביניים פברואר 2014 מדינת ישראל משרד הרווחה והשירותים החברתיים ב ג דין וחשבון הוועדה לבחינת מדיניות המשרד בנושא הוצאה של ילדים למסגרות חוץ-ביתיות ונושא הסדרי ראייה מוגש לשר הרווחה והשירותים החברתיים ח"כ מאיר כהן יו"ר הוועדה : יוסי סילמן, המנהל הכללי דוח ביניים פברואר 2014 מדינת ישראל משרד הרווחה והשירותים החברתיים ד ה דין וחשבון הוועדה לבחינת מדיניות המשרד בנושא הוצאה של ילדים למסגרות חוץ-ביתיות ונושא הסדרי ראייה :יו"ר הוועדה יוסי סילמן, המנהל הכללי מרכזת הוועדה: לישי משעלי-קין חברי הוועדה: חנה סלוצקי, בתיה ארטמן, אורנה הירשפלד, ורד רוטפוגל, סימונה שטינמץ, רינת וייגלר, ורד סווד, יורם אזולאי, דליה לב שדה, דרור מאור, אשר בן-אריה, יקותיאל צבע הדוח נכתב בסיוע: רחל סבו- ) לאל ויואה שורק מאיירס-ג'וינט- מכון ברוקדייל( , אשר בן- (אריה וקרן אדמון )מכון חרוב עריכה : יקותיאל צבע עריכת לש ון: רונית בן-נון, אסף בן-נון ו ז עיקרי הדוח שר הרווחה והש י רותים החברתיים, ח"כ מאיר כהן , הקים בתחילת חודש יולי 2014 ועד ה בראשותי לבחינת מדיניות משרד הרווחה והש י רותים החברתיים בכל הקשור ל שילוב של ילדים ב מסגרות חוץ-ביתיות , לבחינת מדיניות המשרד בנושא סדרי דין ו סכסוכי גי רושים ול בחינת מדיניות ההגנה על העובדים הסוציאלי ים )כתב המינוי מצ"ב כנספח( . הרקע להקמת הוועדה הוא טענות חוזרות ונשנות מצד הורים וגורמים שונים בנוגע ל סמכות ה יתר , לכאורה, הניתנת ל סי " עו ם לפי חוק ה נוער ב כל הקשור להוצאת ילדים מביתם וכן טענות הורים הנמצאים בהלי כי גירושים בנוגע ל עבודת ה סי " עו ם לעניין סדרי דין ו ל כן איכות ה תסקי רים המוגשים לבתי המשפט לענייני משפחה בעניין הסדרי ה ראייה ; כל זאת בתוך מציאות ש בה נראה כי ה השתלחות והאלימות כלפי העובדים הסוציאלי ם י ו חצ קו אדום ללא כל תגובה הולמת מ צדן של מערכות השלטון. ועדה זו שעמדתי בראשה אינה הראשונה. במהלך עשרים השנים האחרונות הוקמו ופעלו כמה ועד ות אשר בחנו את סוגיית הטיפול בילדים בסיכון וגיבשו המלצות שונות. הוועדות העיקריות : הן ועד • ת רוטלוי – לבחינת עקרונות היסוד בתח ום הילד והמשפט , ובכללה ועד ת המשנה לנושא ה שילוב של ילדים במסגרות חוץ-ב יתי . ות בעקבות עב ו דת הוועדה הוכנו כמה הצעות חוק בתחום. ועד • ת גילת – ל בחינת מדיניות שילוב הילדים במסגרות חוץ-ביתי ו ת והסדרי ה ראייה ובחינת תפקוד ן של ועד ות ההחלטה. בעקבות ועד ה זו הוחלט לשנות את שם ועד ת ההחלטה ל ועד ו ת תכנון טיפול והערכה. ועד • ת שמיד ועד – ה ממלכתית לבחינת הטיפול בנוער במצוקה. בעקבות ועד ה זו הוקמה התכנית הלאומית לילד ים בסיכון , הפועלת עד היום. ועד • ת וינטר – הוקמה בעקבות רציחתה של רוז פיזם ז"ל . הוועדה דנה בדרכים ליצירת שיתוף פעולה בין הרשויות השונות ל שם איתור ילדים בסכנה. עבודתן של ועד ות אלו , כמו הקמת הוועדה בראשותי, מ בטאת מחד גיסא את הצורך להגן על חיי הילדים ברוח האמנה הבי ן-לאומית לזכויות הילד , כפי ש כתבה השופטת סביונה רוטלוי : "כל ילד וכל ילדה הם אדם בפני עצמו, עולם ומלואו, וכי יש לאפשר לילדים להתפתח בקצב האישי שלהם וליהנות מזכותם להיות ילדים" . מאידך גיסא היא ביטוי ל הכרה של החברה הישראלית בכך ש זכות הילד ו טובת ו א הי לגדול , ככל שרק ניתן, במשפחתו הביולוגית. ח במהלך עבודת הוועדה חווי נו בצורה מוחשית את המתח הקיים לעתים בין שני עקרונות ,ה אל כאשר במהלך חודש ספטמבר 2013 רצחה קרינה בריל את ש נ י ילדיה בדקירות סכין , ו כמה ימים לאחר מכן רצח אלי גור את י נש ילדיו והתאבד . בעקבות מקרים מחרידים אל ה הופנתה אצבע מאשימה כלפי ש י רותי הרווחה בטענה ש היה אפשר להגן על הילדים , וצריך היה להרחיקם מהוריהם. מנגד , במהלך חודש דצמבר , בעקבות כתבה ב " ישראל היום " שכותרתה "זהירות פקידי סעד" , התרבו הקולות המאשימים את פקידי הסעד במדיניות נמהרת ב החלטתם ל הוצ יא ילדים מהבית , ונראה כי הותר דמם של העובדים הסוציאל ים י . אירועים אל ה ממחישים את הקונפליקט הבסיסי הקיים בתפקיד י העו"ס ים לפי חוק ה נוער ול עניין סדרי דין ואת ה מתח הקיים בין הצורך להגן על הילד, גם במחיר הוצאתו מהבית, לבין הרצון להש איר את הילד בחיק משפחתו. עבודת הוועדה והרכבה הוועדה הורכבה מאנשי המקצוע במשרד הרווחה והש י רותים החברתיים , אנשי אקדמיה המתמחים בתחום ונציגי ציבור . הוועדה קיימה מספר רב של ישיבות שנמשכו עשרות רבות של שעות. הוועדה גם קיימה כמה סיורים בשטח ושמעה גורמים המעורבים בנושא , ו בכללם עמותות וארגונים הפועלים לק י דום תפיס ה ת ו עולם שלהם . הוועדה גם נפגשה עם פרופ ' גילת והשופטת בדימוס סביונה רוטלוי, אשר עמדו בראש ועדות קודמות והאירו את י עינ נו בסוגיות שונות . הוועדה מודה לפרופסורים שמעון שפירו, רמי בנבנישתי, בלהה דוידזון- .ערד וענת זעירא על קריאתם והערותיהם החשובות הוועדה בחנה את הסוגיות שלפניה בהיבט מערכתי . בחרנו לבחון את הוראות התע"ס הקשורות לסוגיות אלה ו את הידע ש נצבר במשרד תוך ניסיון להבין את הכשלים המערכתיים המובנים ב תהליכים השונים . כל זאת כדי למצוא פתרו נות מעש יים. ברצוני לציין את רמת המקצועיות ואת רמת הפתיחות שגילו עובדי משרד הרווחה והש י רותים החברתיים. חוזקו של משרד הרווחה והש י רותים החברתיים נמדד ביכולתו לבקר את עצמו ולתקן תהליכים מרכזיים. אני מאמין באמונה שלמה שרק זהות פרסונלית בין כותבי הדוח לבין האחראים ל יישומו בשטח ת בטיח מתן שי רותים טובים יותר לילדים ו ל משפחותיהם . עיקרי ההמלצות בראשית דברי י ברצוני לציין כי מדיוני הוועדה בראשותי עולה כי מערכת רווחת הילד פועלת בצורה סבירה ביחס להגנה על ילדים בסיכון ולטיפול ב . הם עם זאת, כמו בכל מערכת , ג ילינו קשיים, אתגרים ומערכות הדורשות שיפור. ה סוגיות וההמלצות העיקריות של הוועדה, כפי שעלו מדיוני ה, יובאו להלן. פי רוט מלא של המגמות, הסוגיות וההמלצות ניתן למצוא בגוף הדוח. פ י רוט של חלק מ ן ההמלצות ברמה ה אופרטיבית, ובכלל זה הערכות תקציביות ראשוניות , ניתן למצוא בחלק ו האחרון של הדוח )" קווי פעולה מוצעים . "( ט .א אמות מידה להגדרת "קטין נזקק" והתפתחות ן של הוועדות ל תכנון טיפול והערכה חוק הנוער ]טיפול והשגחה[, התש"ך- 1960 , נועד לה גן על ילדים הנמצאים בנסיבות או ב מצבים המחייבים התערבות של רשויות המדינה בהיבט החוקי של המשמורת ההורית כדי להבטיח את טובתם. ה חוק קובע מהם המצבים ש בהם קטין מוגדר נזקק. רק במצב ים ה אל המדינה רשאית לה תערב ב תא המשפחתי כדי ל הבטיח את בריאותו הנפשית או הגופנית של הקטין ואת התפתחותו. בחוק מצוינות כמה עילות להגדרת קטין נזקק : 1. לא נמצא אחראי לקטין . 2. האחראי לקטין אינו מסוגל לטפל בו או ל השגיח עליו או הוא מזניח את הטיפול בו או את ההשגחה עליו. 3. הקטין ע שה מעשה שה וא עברה פלילית ולא הובא בפלילים . 4. ה קטין נמצא משוטט, פושט יד או רוכל בניגוד לחוק עבודת הנוער, ה תשי"ג- 1953 . 5. ה קטין נתון להשפעה רעה או הוא ח י במקום המשמש דרך קבע מקום עברה . 6. שלומו הגופני או הנפשי של הקטין נפגע או עלול להיפגע מכל סיבה אחרת . 7. ה קטין נולד כשהוא סובל מתסמונת חסר בסם )סינדרום גמילה (. התערבות המדינה בסוגיית המשמורת ההורית יכולה להתבצע ב דרכים שונות, החל מ ליווי ההורים והצעת מענים בקהילה שיסייעו בידם בגידול ילדיהם ויבטיחו את שלומם , דרך טיפול לאור החוק ש , בו נעזרים ברוח החוק להשיג את שיתוף ההורים בהגנה על ילדיהם , ועד ל מצב ה קיצון של ביטול המשמורת ההורית והעברת המשמורת לידי המדינה. בכל מקרה ש המדינה שוקלת להתערב בתא המשפחתי כדי להגן על הילדים , מופעלת במסגרת ש י רותי הרווחה הוועדה לתכנון טיפול והערכה )ועדת החלטה בשמה הקודם(. הוראת תע"ס 8.9 )ועדת החלטה ( מגדיר ה את תפקיד "ועדת ההחלטה", את מטרות יה ואת אוכלוסיית היעד : .א ילדים צעירים שעל אף עזרה כלכלית וטיפולית סבירה אינם יכולים, לכאורה, לגדול בבית הוריהם. .ב ילדים ובני נוער עד גיל 18 הנמצאים בטיפול בקהילה ולא חלה אצלם התקדמות ב השגת היעדים שנקבעו בתכנית הטיפול ובפ רק הזמן שנקבע ב ה. .ג מקרים ש בהם יש צור ך בקביעת דרכי טיפול לקטין נזקק על פי חוק ה נוער . .ד מקרים של התערבות חירום )ילדים בסיכון מ – י יד יתקי י ם דיון בוועדה תוך שבוע ימים (. .ה כל הילדים המועמדים לסידור חוץ-ב יתי או אלה שכבר נמצאים בסידור מחוץ לבית. .ו ילדים עד גיל 12 שמשפחתם מבקשת לשלבם בפנימייה. .ז ילדים נטושים , כמוגדר בהורא ה 3.33 .בתע"ס י ללא ספק אפשר לזהות בתע"ס , נוסף ל מרכיבי הנזקקות אשר הוגדרה בחוק גם , התייחסות ל ילדים המיועדים ל שילוב במסגרת חוץ-ב יתית . סיכום ועד ת ההחלטה אמור להיות הבסיס העיקרי לתכנית טיפול ו כן ה בסיס ה משפטי לדיון בבית המשפט במקרה הצורך. הוועדה בראשותי בחנה וניתחה מה קרה בשטח באופן מעשי . בעקבות מסקנות ועדת גילת שונה שמה של "ו עדת ההחלטה ו"ל " ועדת תכנון טיפול והערכה ". שינוי השם לא היה סמנטי בלבד . נראה כי, בין השאר, בעקבות ה לחץ ה ציבורי הוחלט לעדן את " ועדת ההחלטה " ולהפכ ו מו ה עדה הדנה בקטין נזקק לוועדה שהיא טיפולית בעיקרה . נראה כי בשנים האחרונות, גם בעקבות עבודתה של ועדת שמיד, הורחבה אוכלוסיית היעד של הוועדה , ו היא כוללת גם ילדים בסיכון ולא רק את אלה העומדים בהגדרת קטין נזקק. מעיון בט יוט ה לתע"ס חדש בנושא "ועדת תכנון טיפ ו ל והערכה" אשר טרם נחתם ו הופץ , אבל בהחלט משקף את תהליכי העבודה בשטח , ניכר כי אוכלוסיית היעד הורחבה . הרחבת תפקיד הו ועד ה ל תכנון טיפול והערכה יצר ו/או קיבע כמה בעיות מערכתיות: 1. טשטוש אמות המידה המבחינות בין קטינים נזקקים לבין ילדים ובני נוער בסיכון , דבר ה גורם לעירוב יתר של עו ם סי " לפי חוק ה נוער בתהליך שצריך להיות מנוהל על ידי ה ס " עו משפחה. 2. י הנ סיון להפוך את הוועדה לכלי טיפול י השיג תוצאה הפוכה , דהיינו גם אירוע טיפולי הפך ל אירוע מאיים , בעיקר בשל הע ו בדה שברוב ן המכריע של הוועדות והדיונים נוכח סי " עו ים ם לפי חוק ה נוער , והאפשרות להפעלת חוק הנוער נמצאת ברקע . 3. הורים במעמד סוציו- אקונומי גבוה מגיעים לדיוני הוועדה עם עורכי- דין ) לעומת משפחות קשות יום אשר לא זוכות לייצוג משפטי (. נוכחות עורכי הדין מטשטש ת את יי עוד הוועדה ואת מהותה. 4. לא נקבע הרכב אחיד לוועדה, ו אין בה נציגים קבועים של אנשי מקצוע ו של משרדי ממשלה נוספים , כגון נציג י מערכת החינוך, ה בריאות , הקליטה . 5. נוצר פער בטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים במצבי סכנה. בהקשר זה הוועדה בראשותי מצאה לנכון לציין את החוק ה קובע כי על כל רשות מקומית להקים ועדה סטטוטורית לקידום מעמד הילד ש מתפקידה לגבש מדיניות ו דרכי טיפול בילדים בסיכון ביישוב. בעבודתנו מצאנו כי במרבית הרשויות המקומיות לא הוקמה ועדה כזו או שהיא לא מתכנסת באופן סדיר , ולוואקום הזה נמשכים לא אחת ש י רותי הרווחה ו הוועדות לתכנון טיפול והערכה . יא ה המלצ ות העיקריות רוט י )פ ההמלצות מובא בגוף הדוח . קווים מנחים ליישומן, בכלל זה הערכות תקציביות, מובאים בפרק " קווי פעולה מוצעים (: " 1. הפרדה ברורה בין ועדת תכנון טיפול והערכה לבין הו ועדה להגנת הילד . ועדת תכנון טיפול והערכה היא ועדה מקצועית /טיפולית שעניינה תכנון טיפול לילדים בסיכון . על הו ועד ה להגנת הילד ) בעבר, ועדת ה חלטה גבש ל ( תכנית טיפולית ודרכי התערבות ל ילדים נזקקים ו לילדים ה משולבים במסגרת חוץ-ביתית ) ראו תרשים להלן( . ועדת תכנון טיפול ו הערכה ו הו ועדה להגנת הילד ועדת תכנון טיפול והערכה ועדה להגנת הילד פורום היוועצות מקצועי בין- ,משרדי )לרבות משרד החינוך משרד הבריאות ומשרד הרווחה(. הוועדה מתכנסת לדיון במקרים מורכבים. הדיון מתקיים בהשתתפות עו"ס המשפחה אך ללא השתתפות של עו"ס ית לפי חוק ה נוער וללא ייצוג משפטי לבני המשפחה. פורום מקצועי בין- משרדי )לרבות משרד החינוך, משרד הבריאות ומשרד הרווחה(. הוועדה מתכנסת כאשר נשקל ת האפשרות של שילוב קטין במסגרת חוץ- ביתית או לצורך דיון על קטין נזקק או נזקק לכאורה על פי חוק ה נוער. בוועדה משתתפת עו"ס ית לפי חוק ה נוער . הוועדה היא פורום מעין משפט י, וחובה להבטיח ייצוג משפטי לבני המשפחה. 2. הקפדה על הכנה מסודרת של ההורים ו של הילדים לקראת דיוני הוועדות וקיום דיונים ש להורים ולילדים תפקיד מרכזי בהם )יש להקפיד שבכל שלבי הדיון קולם של ההורים וקולם של הילדים יישמע(. 3. חיזוק ה עצמאות ה טיפולית סי " עו לש ה ת משפחה בכל הקשור ל ילדים בסיכון ושמירה על אפשרות הסתייעות ו בו ה עדת תכנון טיפול והערכה במקרים מורכבים. עירוב סי " עו ת לפי חוק ה נוער רק במצבי נזקקות , ובמקרים אל ה העברת הדיון לוועדה להגנת הילד . 4. שדרוג מעמדה של סי " עו ת המשפחה בלוח התפקוד , ובכלל זה תקופת התמחות מחייבת בטיפול בילדים בסיכון ו ב משפחותיהם. 5. הסדרה ב חקיקה של פעילות ועד ות תכנון טיפול והערכה וועדו ת הגנת הילד בכל ה רשויות המקומיות. 6. הסדרה והבטחה יי של צוג משפטי על ידי המדינה למשפחות נזקקות )הורים וילדים( בדיוני הוועדות להגנת הילד . יב 7. הפעלה של ועדת ערר מחוזית אשר תדון בערע ו ר מצד משפחות אשר , לטענתן , בה תנהלות הוועדה להגנת הילד בנוגע אליהן נפל פגם מינהלי . 8. עידוד ראשי הרשויות המקומיות להקים ולהפעיל את הוועדה למעמד הילד. 9. הקפדה על הוראת התע"ס העוסקת בטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים במצבי סיכון. ועדת האבחון של ילדים עם מוגבלות שכלית- התפתחותית תשמור על סמכותה להחליט על מרכיבי הטיפול , ובכלל זה שילוב במסגרת חוץ-ביתית . ל עומת זאת, ילדים אוטיסטים או עם נכות קשה הנמצאים במצב י סיכון י עני , נם יובא ל פני ה וועדה להגנת הילד אשר תדון בכל הקשור ל שילובם במסגרת חוץ-ב יתי . ת .ב הטיפול בקהילה מול ה שילוב במסגרת חוץ-ביתית כאמור , הקו המנחה ב עבודתנו היה טובת הילד והצורך להגן עליו. כפי שמפורט לעיל ובגוף הדוח , המתח המובנה שבין חיזוק המ ש פחה וטיפול בקהילה לבין השילוב במסגרת חוץ- ביתית של ילדים ניכר. בשנים האחרונות הוביל המשרד מאמץ מרוכז שכלל השקעת משאבים מרובים לפיתוח ה שירותים ל ילדים ו ל נוער בקהילה הנמצאים בסיכון ולחיזוקם . כך, התכנית הלאומית ל ילדים בסיכון פועלת מזה חמש שנים בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר בתקציב של 230 מיליון שקלים ב שנה . משרד הרווחה והש רו י תים החברתיים פ יתח , ו עודו מ פתח , מועדוניות ל ילדים ו ל נוער בסיכון , מ עונות רב- תכליתיים לפעוטות בסיכון , פנימיות יום, מסגר ו ת יומי ו ת לנוער בקצה הרצף , כגון מפתנים ומית ר, " מרכזי ם טיפוליים להורים ו ל ילדים ועוד. מדיוני הוועדה עולה בב י רור כי למרות ההתקדמות הרבה המצב אינו מספק. מצד אחד , התכנית " עם הפנים לקהילה " הסתיימה , ונראה שאין אפשרות להמשיך את הפיתוח הקהילתי . אמנם ניתן להסיק ש ברשויות ש המענה הקהילתי בהן הוא טוב , ה שילוב במסגרת החוץ-ביתית נמצא ב מגמת ירידה , אבל לילדים רבים אין פתרון מתאים בקהילה. כך למשל, אין פתרון בקהילה ל ילדים פוסט-אישפוזיים , ואנו נאלצים ל שלבם במעון חוץ- ביתי או לאשפזם במחל קה פסיכיאטרית . מצד אחר , ב בדיקה שערכנו נמצא ש עלות השתתפות ההורים ב מסגרות בקהילה גבוה ה במידה ניכרת מהשתתפות ם בעלות ה שילוב במסגרת ה חוץ- .ביתית באשר למסגרות ה שילוב החוץ-ביתי ו ת, גם כאן זיה נו י כמה בעיות מרכזיות. ראשית , היחס שבין שילוב ב משפחות אומנה ובין שילוב בפנימיות בישראל הוא: כ- 80% מהילדים ב פנימיות ורק כ- 20% במשפחות אומנה . בחלק גדול מהמדינות המפותחות היחס ה וא הפוך. אמנם דיון על הסיבות למצב זה , על איכות הפתרו נות השונים למצב ו סדרי העדיפות שלהם הוא חשוב, אך גם בלי דיון כזה יש לשאוף ל איזון טוב יותר בין סוגי הפתרונות , תוך חיזוק מס ג רות האומנה בכלל ואומנת הקרובים בפרט. בהקשר זה הוועדה זיהתה יג שה חסמים ה עיקריים הם: המחסור הגדול ב משפחות אומנה , התנגדות המשפחה הביולוגית לשילוב במשפחת אומנה והפ ע ר בתקציב הניתן למשפח ת אומנת קרובים לעומת משפח ת אומנה זרה. פער זה מונע לע תים מהמשפחה הקרובה הנמצאת במחסור את היכולת לשמש משפחה אומנת לילדי קרוביהם. הה מלצות העיקריות 1. חיזוק הש י רותים בקהילה והוזלת עלותם למשפחות , לכל הפחות לרמה ה שווה לעלות ה שילוב במסגרת חוץ-ביתית , כדי לעודד את המשפחות להשתמש במס גרות קהילתיות. 2. פי תוח מענ ים ב קהילה לילדים פוסט- .אישפוזיים 3. קידום חקיקה של חוק האומנה , גיוס משפחות אומנה נוספות ו השוואת תנאי ה תקצוב של אומנת קרובים ל אלה של אומנה רגילה . .ג שיקום ה תא ה משפחתי , חיזוק הקשר ילדים- הורים והתייחסות ייחודית לילדים עם צרכים מיוחדים הוועדה מצאה כי אחד הפערים העיקריים בכל הקשור להגנה על ילדים ה וא המחסור בכלים, מסגרות ותקציבים לשיקום המשפחה לאחר התערבות המדינה במשמורת ההורים ולחיזוק הקשר בין הילד להוריו )ככל שזה מתאפשר מב לי לפגוע בטובת הילד(. כתוצאה ישירה , ה טיפול מתמקד ברובו בילד , אם בקהילה אם ב שילוב ו במסגרת חוץ-ביתית . חוסר היכולת לטפל בתא המשפחתי וב יכולת ההורית ולשקמם וא ה ליקוי מערכתי המוביל לשתי בעיות עיקריות : ראשי ת, הוא פוגע בסיכוי של הילד לשוב לגור עם הוריו. שנית , הוא מעמיד בסיכון את ילדיהם האחרים של הור ים אלה, והם עלולים להיות חשופים לאותה התנהגות הורית פוגעת. הוועדה גם מצאה מחסור אקוטי במענים לילדים עם צרכים מיוחדים הנמצאים בסיכון. כמו כן מרכזי החירום ו מסגרות קלט ה חירום אשר נועדו לקליטת ילדים נזקקים הנתונים במצבי סכנה מידיים אינם מותאמים לקליטת קבוצת ה ילדים בעלי ה צרכים ה מיוחדים . גם פתרונות שונים בקהילה ופתרונות של שילוב במסגרת חוץ-ביתית , בכל הקשור לילדי ם בעלי צרכים מיוחדים , אינם מספקים . ההמלצות העיקריות 1. פי תוח תכניות לשיקום היכולת ההורית והמשפחתית ויישומן. 2. יצירת מענה חירום לילדים נזקקים בעלי צרכים מיוחדים ופיתוח ש י רותים ייחודים לאוכלוסייה זו. 3. מתן כלים וחיזוק ההנחיות לשמירת הקשר ילדים- הורים ולעידודו ו מעקב אחרי הילדים המשולבים במסגרת חוץ-ביתית ו אחרי משפחותיהם. יד .ד ילדים הנחשפים לסכסוכי גירושים ב עצימות גבוה ה בשנים האחרונות אנו עדים למגמה הולכת וגוברת של תהליכי גירושים בעימות ב עצימות גבוה ה. משמעות מגמה זו היא שימוש הולך וגובר בילדים ככלי משחק במאבקי ההורים . במהלך העבודה נפרשו לפנינו עשרות רבות של מקרים ש בהם ההורים מאשימים זה את זה באלימות כלפי הילדים ובהתעללות בהם , ונראה שאף צד אינו בוחל בצעדים , כאלו ואחרים , גם במחיר פגיעה קשה בב ריאותם הנפשית והגופנית של הילדים . אירועים אל ה מחייבים שיתוף פעולה הדוק בין סי " עו ם ל עניין סדרי דין סי " עו ו ל ם פי חוק ה נוער . נראה כי במצבים אל ה אין מנוס מהגדרת הילד הנתון למניפולציה בין הור ים הנמצאים בסכסוך ב עצימות גבוה ה כילד בסיכון. מגמה נוספת המתגברת בשנים האחרונות היא לקיחת אחריות מצד האבות ו רצונם להיות מעורבים ישיר ות בגידו ל ילדיהם גם לאחר הגירושים. לאחרונה הגיש משרד המשפטים הצעת חוק לעדכון חזקת הגיל הרך ול הגדרת טובת הילד ש מהותה המשך קשר טוב עם שני הוריו גם לאחר הגירושים. דאגה הורית משותפת מחייבת את בני הזוג בהידברות ובקבלת החלטות משותפת בנוגע ל גידול ילדיהם. מצב שכזה , ככל שהוא מתאפשר , הוא המצב הרצוי מאחר שהוא טוב לילדים ומונע מצבים של סיכון. עם זאת , בכל מקרה שמצב כזה איננו אפשרי )למשל בשל ריחוק גאוגרפי וכדומה( , ה שיקול ה עיקרי חייב להיות טובת הילד , ה נגזרת מ סביבתו המוכרת ומ הרגלי חייו . הוועדה זיהתה כי אחת מנקוד ו ת הש בר בחיי הורים בהליך גי רושי ם היא הוצאת צו הרחקה, אשר לרוב מו פנה נגד האב . מובן שהוועדה אינה עוסקת בשיקולים אם יש צורך בצו הרחקה או במהותו או מערערת על הצורך בצו כזה או על מהותו , אך היא סבור כי ה נקודת שבר זו עלולה להחרי ף את הקונפליקט , ולהגביר בכך את הס יכון לילדים. נראה כי יש מקום לפתח ת כניות ומענים שיתמכו ב הורים המורחקים תמיכה מקצועית ויקטינו בכך את פוטנציאל הסיכון לילדים . הוועדה זיהתה שה שימוש ה מוגבר בסעיף 19 לחוק האפ וטרופ סו ת מחולל עימותים בעצימות גבוהה . סעיף 19 מאפשר לשופט להטיל את ה אחריות ל מימושו של תסקיר על ל ס" עו ה עניין סדרי דין. הוועדה זיהתה ע לייה חדה בשימוש בסעיף זה מ כ- 3,000 מקרים בשנה ל כ- 6,000 . לדעת הוועדה , ה שימוש בסעיף 19 פגום . תפקיד ה ל ס" עו עניין סדרי דין ל וא ה הכין תסקיר ול ה ביא המלצות ל פני בית המשפט ; תפקיד בית המשפט וא ה לחקור , לאפשר לכל הצדדים להביע את דעתם ולפסוק. העברת כובד האחריות לכתפי ה ס" עו ל עניין סדרי דין אינה במקומה , ו היא בבחינת נטל כבד . ליווי התסקיר ומימושו על ידי ל ס" עו ה עניין סדרי דין שכתב אותו אינו בר ביצוע ה . סיכוי שה עו"ס ל עניין סדרי דין י וכל לקדם מימוש של תסקיר אשר אחד הצדדים מרגיש ש נפגע מ מנו הוא קטן . כלל הוא כי טו הליך י ישום הפסיקה אינו באחריות העו " ס ל עניין סדרי דין , ו בית המשפט או מ גשר מטעמו הם שצריכים לנהל את הקונפליקט. דברים ברוח ז מו ו באים בתיקון לחוק ש יזם משרד המשפטים , ואנו מאמצים את הצעת התיקון הזו ו לח ק. ההמלצות העיקריות 1. הוועדה מ כירה בערכה של הורות שוויונית , גם כאשר ברור שמרכז חייו של הילד הוא אצל אחד ההורים . 2. עדכון סעיף 19 לחוק האפוטרופסות והגבלת ה אפשרות להטיל את ה אחריות לשמירת ענייניו של הקטין על ה ל ס" עו עניין סדרי דין , לפי סעיף 68 ()א . 3. פיתוח תכני ות ל תמיכה ול טיפול בהורים מורחקים בתהליך י הג רושים . .ה מעמד עו ה בדים הסוציאליים ל פי חוק הנוער ו עניין סדרי דין ועומס העבודה לפני הוועדה הובאו עדויות ברורות ורבות על אלימות הולכת וגוברת כלפי עובדים סוציאלי י ם בכלל וכלפי העוסקים בחוק הנוער ובחוק סדרי דין בפרט. מקרי האלימות שהובאו לפני הוועדה התרחשו הן בזירה של ש י רותי הרווחה הן במרחב הציבורי הן במרחבי המרשתת )האינטרנט( , ואפילו בין כו תלי בתי המשפט. הוועדה דוחה בשאט נפש כל פגיעה )מילולית ופיזית כאחד( במשרתי ציבור , גם בלי קשר לתחום העיסוק של הוועדה . עם זאת במקרים שלפנינו האלימות שמופגנת כלפי ה עו בדים הסוציאליים עלולה גם להוביל לתוצאות הרסניות לילדים אשר למענם כולנו עמלים. הוועדה בראשותי זיהתה חשש הולך וגובר ל "בריחה" של עו בדים סוציאליים מקבלת החלטות קשות . החשש העיקרי הוא כי עו בדים סוציאליים , בשל אלימות הורים כלפיהם, יחששו להגן על ילדים במצבי נזקקות וסיכון. כמו כן אנו ערים לקושי ההולך ומתהווה בגיוס עו"סים לפי חוק ה נוער ו לעניין סדרי דין ולנטייה של חלק מן העושים במלאכה כיום לוותר על המינוי. הוועדה ערה גם לתחושה ההולכת וגדלה של חוסר אמון מצד הע ו בדים הסוציאליים כלפי הרשויות . תחושה זו מקורה הן בעומס הולך וגדל על העובדים הסוציאליים הן במחסור במסלולי הכשרה וקידום . העובדים הסוציאליים חשים בעיקר "נטישה" בחזית ו של הי דרדרו ת במעמד המקצועי וכן של חוסר גיבוי ל החלטות שניתנות במצבים קשים . ההמלצות העיקריות 1. הוועדה ממליצה על הפעלה של "סל" שירותי הגנה במימון המשרד . 2. פנייה להנהלת בתי המשפט ושיתוף פעולה אתה כדי להתמודד עם התופעה ו כדי להגן על ה עו בדים הסוציאליים המשתתפים בדיונים בבתי המשפט. טז 3. הוצאה לפועל של מסע הסברה ל קידום מעמד העו"סים לפי חוק ה נוער ו לעניין סדרי דין. 4. פעילויות הכשרה, תמיכה וגיבוי של עו"סים לפי חוק ה נוער ול עניין סדרי דין באופן קבוע ו שוטף. 5. פיתוח מסלולי הכשרה וצמיחה ייחודיים לעו"סים לפי חוק ה נוער ול עניין סדרי דין. 6. קביעת תקינה ועומסי מקסימום ל עבודת העו"סים פי ל חוק הנוער )בדומה למה שנעשה עם ה סי " עו ם ל עניין סדרי דין( . ו. רגישות תרבותית ומחסור במנגנוני תלונות ובדיקה הוועדה זיה ת ה שני נושאים נוספים הראויים לאזכ ור במסגרת עיקרי ההמלצות: האחד עוסק בהיות החברה הישראלית חברה רב-תרבותית, מגוונת ובעלת תת- קבוצות ותרבויות רבות. האחר עוסק במחסור הקיים במנגנוני תלונה, בדיקה ופיקוח אובי י קטיבי י ם שאינם חלק ממערכת ש י רותי הרווחה הפורמלי ם. י ההמלצות העיקריות 1. פיתוח וקיום של הכשרות לעו בדים הסוציאליים בכלל ולעו " סים לפי חוק הנוער ולעניין סדרי דין בפרט בנושא רב ה- תרבותיות ומאפייני חברות מהגר ים וחברות מיעוטים . 2. הקמת נציבות תלונות ציבור ) אומבודסמן ( בלתי תלויה במשרד הרווחה והש י רותים החברתיים . יוסי סילמן המנהל הכללי ויו"ר הוועדה יז או- או קוֹרְאִים לִי דָנָה אוֹ שַׁ חַר אוֹ מַתָּן קוֹרְאִים לִי חַיִים או נוֹגַה , דָן אוֹ לִי יֵשׁ חוּלְצָה יְרוּקָה או כְּחוּלָה אוֹ חוּמָה לִי יֵש גּוּמָה עַל הַלֶּחִי אוֹ לֶחִי בַּגּוּמָה ; לִי יֵש #בָּא רָזֶה יָפֶה אוֹ אוֹ שָׁ מֵן לִי יֵשׁ #בָּא אֲבָל יוֹתֵר טוֹב כְּשֶׁ אֵין ; וַאֲנִי אוֹכֶלֶ ת הַכֹּל אוֹ אוּלַי רַק סַלָּט וַאֲנִי מִתְ חַבֵּ את בֶּחָצֵר אוֹ אוּלַי בַּמִּקְלָט ; וַאֲנִי גָּר בַּבַּיִּת אוֹ לְמַטָה אוֹ אוּלַי אֲנִי גָּרָה עִם רוּתִ י אוֹ דָּוִּד אוֹ עִילַי , שֶׁפַּעַם נָתַן לִי עוּגָה אוֹ גְּלִידָה אוֹ מוּס וְ1מַר לִי שֶׁ קֶט אוֹ 1מַר " ס מוּכָּ ד סוֹ " אוֹ יתִּ עְ מַ שָׁ וְ הלָ עְ מַ לְ מִ ןכֵ שָּׁ הַ ילַ אוּ אוֹ יץבִּ רְ מַ תוֹ ; לה לָ #לְ יתִּ דְ חַ פָּ אוֹ יתִּ קְ עַ צָ אוֹ יתִּ קְ תַ שָׁ וְ בַּ י יתִ יִ הָ םעַ פַ וּ מַתְ נָס בְּשַׁבָּת אוֹ רִאשׁוֹן שׁדָ חָ מֵ יל חִ תְ הַ לְ י יתִ צִ רָ וְ אוֹ רָצִיתִי לִישׁוֹן. ישראל שורק יח יט תוכן עניינים 1 .מבוא ................................ ................................ ................................ ....................... 1 2 .ילדים נפגעי התעללות והזנחה בישראל : נתונים ומגמות ................................ ................ 2 2.1 ילדים נפגעי התעללות והזנחה ................................ ................................ .......... 3 2.1.1 פגיעה פיזית ................................ ................................ .............................. 3 2.1.2 פגיעה מינית ................................ ................................ .............................. 4 2.1.3 פגיעה רגשית ונפשית ................................ ................................ .................. 5 2.1.4 הזנחה ................................ ................................ ................................ ...... 5 2.1.5 מגמות במספר הדיווחים על התעללות והזנחה של ילדים ................................ 6 2.1.6 ילדים החיים במצבי סיכון נוספים ................................ ............................... 6 2.1.7 מספר הילדים ובני הנוער הגרים ומתחנכים מחוץ לביתם ............................... 7 3 .שירותי הרווחה המעורבים בטיפול בילדים ובבני נוער בסיכון ובילדים הנפגעים מהתעללות ומהזנחה , ובהגנה עליהם ................................ ................................ ................................ 8 3.1 .עיקרי מדיניות משרד הרווחה והשירותים החברתיים בנוגע לטיפול ולהגנה על ילדים ובנוגע להוצאתם מן הבית ................................ ................................ ............ 8 3.2 .הגורמים העיקריים במערך שירותי הרווחה המעורבים בהגנה על הילדים ועל בני הנוער ובטיפול בהם ................................ ................................ ............................ 14 3.2.1 עובד סוציאלי של המשפחה ) עובד סוציאלי כוללני ( ................................ ...... 14 3.2.2 עובדים סוציאליים לפי חוק הנוער ................................ ............................. 15 3.2.3 עובדים סוציאליים לעניין סדרי דין ................................ ............................ 17 3.2.4 עובדים סוציאליים לחוק האימוץ ................................ .............................. 19 3.2.5 חוקר ילדים ................................ ................................ ............................. 21 3.3 מנגנונים עיקריים לטיפול בילדים , בבני נוער ובמשפחותיהם .............................. 22 3.3.1 ועדות תכנון טיפול והערכה ................................ ................................ ....... 22 3.3.2 בית משפט לנוער ................................ ................................ ...................... 24 3.3.3 בתי המשפט לענייני משפחה ובתי דין דתיים ................................ ............... 25 3.3.4 יחידות הסיוע שליד בתי המשפט למשפחה ובתי הדין הדתיים ...................... 26 3.3.5 מרכזי קשר ................................ ................................ ............................. 26 3.4 שירותים הניתנים לילדים , לבני נוער ולמשפחות בקהילה ................................ ..26 3.5 השירותים החוץ-ביתיים העיקריים הניתנים לילדים ולמשפחות ........................ 30 3.5.1 מערך מענים במצבי חירום ................................ ................................ ........ 30 3.5.2 אומנה ................................ ................................ ................................ ....31 3.5.3 מערך הפנימיות ................................ ................................ ....................... 33 3.5.4 אימוץ ילדים בסיכון ................................ ................................ ................. 35 4 .הקשיים והאתגרים הקיימים כיום במערכת והמלצות הוועדה לשינוי המצב .................. 36 4.1 קשיים באיתור ילדים נפגעי התעללות והזנחה והמלצות לשינוי .......................... 38 4.1.1 ריבוי הגדרות והתעלמות מהבדלים תרבותיים או קושי בהתמודדות אתם ..... 38 4.1.2 קושי בהעברת מידע בין אנשי מקצוע ................................ .......................... 39 4.1.3 מחסור בידע , מידע וחשש של אנשי המקצוע ................................ ................ 40 4.2 קשיים הקשורים לתהליכי קבלת החלטות ותכנון התערבות והמלצות לשינוי ...... 41 כ 4.2.1 קשיים במימוש זכות ההשתתפות של הורים ושל ילדים בוועדות תכנון טיפול והערכה ................................ ................................ ................................ ........... 42 4.2.2 קשיים בהשתתפותם של גורמים מקצועיים מרכזיים בוועדות תכנון טיפול והערכה ................................ ................................ ................................ ...................... 45 4.2.3 קושי בהפניית ילדים עם צרכים מיוחדים לדיון בוועדות תכנון טיפול והערכה . 46 4.2.4 חוסר שקיפות בוועדות תכנון טיפול והערכה ותיעוד הדיונים בהן .................. 47 4.2.5 תהליך קבלת החלטות בנוגע לילדים שהוריהם בתהליכי פירוד וגירושים בעימות בעצימות גבוהה : דיון בוועדה להגנת הילד ................................ .......................... 47 4.2.6 תהליך קבלת החלטות בנוגע לילדים שהוריהם בתהליכי פירוד וגירושים בעימות בעצימות גבוהה : סעיף 19 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ) התשכ "ב( ........ 48 4.3 קשיים הקשורים לפיתוח ולשדרוג של מענים לילדים בסיכון ולמשפחותיהם , והמלצות לשינוי ................................ ................................ ................................ . 49 4.3.1 קשיים בהפניה למרכזי חירום ומשך השהייה בהם ................................ ....... 49 4.3.2 מדיניות תמיכה פעילה במשפחות מזניחות ושיקומן גם , לאחר הוצאת הילד מהבית ................................ ................................ ................................ ...................... 50 4.3.3 מחסור במכסות להוצאת ילדים למסגרות חוץ-ביתיות ובמענים חוץ-ביתיים .. 51 4.3.4 חוסר איזון בין שיעור שילובם של ילדים בפנימיות לבין שיעור שילובם באומנה ................................ ................................ ................................ ...................... 52 4.3.5 יישום מדיניות " הבית הקבוע " ................................ ................................ ..53 4.3.6 התגברות תופעת הגירושים בעימות בעצימות גבוהה והיעדר מענים לילדים ולמשפחות ................................ ................................ ................................ ...... 54 4.3.7 טיפול לקוי באבות בתהליכי פירוד וגירושים , ובמיוחד במצבים שבהם ניתן צו הרחקה ................................ ................................ ................................ ........... 56 4.4 קשיים הקשורים לעבודתם של העובדים הסוציאליים לפי חוק הנוער ולעניין סדרי דין והמלצות לשינוי ................................ ................................ ............................ 57 4.4.1 עומס רב בעבודתם עו של בדים סוציאליים לפי חוק הנוער ולעניין סדרי דין והיעדר תקינה ................................ ................................ ................................ . 57 4.4.2 אלימות כלפי העובדים הסוציאליים לפי חוק הנוער ולעניין סדרי דין ותדמית שלילית שלהם ושל עבודתם ................................ ................................ ............... 59 4.5 קשיים הקשורים לתהליכי מעקב ובקרה והמלצות לשינוי ................................ . 60 4.5.1 היעדר מעקב שיטתי אחר ילדים שהוחלט להשאירם בבית , אחר ילדים שהוצאו מהבית ואחר ילדים שחזרו לקהילה ................................ ................................ ...60 4.5.2 מחסור במידע שיטתי ונתונים כבסיס לתהליכי בקרה , למידה וקביעת מדיניות 61 5 .קווי פעולה מוצעים ................................ ................................ ................................ ..63 6 .ביבליוגרפיה ................................ ................................ ................................ ........... 66 7 .נספחים ................................ ................................ ................................ .................. 74 נספח ': א כתב מינוי ................................ ................................ ............................ 74 נספח ': ב נתונים נבחרים ................................ ................................ ..................... 76 1 1 .מבוא הוועדה לבחינת מדיניות משרד הרווחה והשירותים החברתיים, בכל הקשור ל שילוב במסגרות חוץ-ב יתיות והסדרי ראייה הוקמה ב- 4.7.13 על ידי שר הרווחה והשירותים החברתיים, ח "כ מאיר כהן. הוועדה , בראשות ו של יוסי סילמן, מנכ"ל המשרד , כללה נציגים של מטה המשרד וה מחוזות, ה אקדמיה וה ציבור . הוועדה קיימה מספ ר רב של ישיבות , ערכה סיורים ו נפגשה עם נציגי עמותות ועם גורמים שונים ה עוסקים בתחום . לוועדה הוגדרו שתי מטרות: 1. בחינה מחודשת של מדיניות המשרד בנושא הוצאה של ילדים למסגרות חוץ-ביתיות והסדרי ראייה ו גיבוש המלצות לעתיד . 2. בחינת סביבת העבודה של עובדי המשרד ושירותי הרווחה וגיבוש תכנית פעולה לתמיכה ב עובדי המשרד העוסקים בסוגיה רגישה ל זו גיבוי ם ול הגנה עליהם . הוו עדה עסקה בשתי קבוצות אוכלוס י יה: הקבוצה ה אחת, ילדים נפגעי התעללות והזנחה שהם אוכלוסיית הקצה של קבוצה גדולה יותר של ילדים הנתונים במצבי סיכון . הוועדה עסקה במקרים ש בהם ש י רותי הרו חה ו מתערבים או שוקלים להתערב עד כדי הוצאה של הילד מביתו. הקבוצה ה אחרת, ילדים להורים במצבי פ י רוד ו גירושים י בע מות בעצימות גבוהה. הוועדה לא עסקה בכל הילדים להורים במצבי פירוד ו גירושים . ה דוח שלפניכם מסכם את תמונת המצב בתחו ם ומעלה כמה המלצות; תחילה תשורטט בקצרה תמונת המצב מבחינת אוכלוסיות אלו בישראל. לאחר מכן תיסקר מערכת ש י רותי הרווח ה הקיימים כיום כדי לשרת את ה ילדים האלה ואת הוריהם . בהמשך ייסקרו הקשיים והאתגרים במערכת , וי וצג ו המלצות לשינוי המצב , ולבסוף, בפרק החותם את הדוח, יוצעו קו וי פעולה ראשוניים ליישום ההמלצות. יצוין כי חלק מ ן הבעיות וה המלצות ה מוצגות בדוח מוכ רות וכלולות בדוחות קודמים. אין בכך לגרוע מחשיבותן. נהפוך הוא, נראה כי הגיעה העת לפעול ליישום ההמלצות ביתר שאת. נראה אפוא כי אחת ההמלצות ה עיקרי ות ב דוח זה צריכה להיות הקמת צוות ל יישום ה ה מלצות. צ וות שכזה יוכל לסייע ביישו מן , חדשות כישנות, ולוודא כי בעוד כמה שנים , בדוח הבא, לא יוזכרו המלצות אלה שוב . 2 2 .ילדים נפגעי התעללות והזנחה בישראל : נתונים ומגמות ילדים בסיכון הם קטינים החיים במצבים מסַ כנים במסגרת משפחתית וסביבתית, כך שנפגעת יכולתם לממש ממדים של זכויות , כפי הן ש באות לידי ביטוי באמנה לזכויות הילד: קיום פיזי, בריאותי והתפתחותי; תחושת שייכות למשפחה; למידה ורכישה של מיומנויות; רווחה ובריאות רגשית; השתתפות חברתית; הגנה מפני אחרים ומפני התנהגויות מסכנות שלהם עצמם )דוח הו ועדה הציבורית לבדיקת מצבם של ילד ים ובני נוער בסיכון ובמצוקה, להלן דוח שמיד , 2006 (. קשה לאמוד את מספרם המדויק של הילדים בסיכון בישראל. בישראל חיים , בין היתר, יותר מ שמונה מאות ושישים אלף ילדים בעוני, למעלה מארבע מאות אלף ילדים ה מוכרים ל מחלקות רי לש ותים חברתיים, עשרות אלפי ילדים ה נושרים מ מערכת החינוך, עשרות אלפי ילדים ש אינם מקבלים שי רותי רפואה מונעת, אלפי ילדים ש אינם מחוסנים ועוד )המוסד לביטוח לאומי, 2012 ; המועצה הלאומית לשלום הילד, 2013 ,; מכון חרוב2013 ; משרד הרווחה והש י רותים החברתיים, 2013 (. תהליך האיתור והמיפוי של ילדים בסיכון ביישובי ה תכנית הלאומית לילדים בסיכון מ ראה שכ - 16% מהילדים בישראל הם ילדים בסיכון )סבו- ,לאל וחסין2011 (. אומדן זה עולה בקנה אחד עם אומדנים אחרים בנוגע ל אחוז הילדים בסיכון בישראל )דוח שמיד, 2006 .( ,עם זאת מחקרים אחרים מצאו ש- 48.5% מהילדים בישראל נחשפו לאלימות מסוג כלשהו ) איזיקוביץ ולב ויזל , 2013 .( דוח זה אינו עוסק בכל הילדים בסיכון , אלא מתמקד בילדים נפגעי ההתעללות וההזנחה בי ו לדי ם להורים במצבי פ י רוד ו גירושים בעימות בעצימות גבוה ו ה, אשר עקב עוצמת הסכסוך הופכים ל ילדים בסיכון. מטבע הדברים זו גם האוכלוסייה אשר תהליכי שילוב במסגרת חוץ-ב יתית נשקלים עבורה . מטרת הפרק הנוכחי היא להציג נתונים על היקף הילדים הסובלים מהתעללות והזנחה , על סוגיה השונים, על היקף ההשמות ה חוץ-ב יתיות ועל השינויים שחלו ב ו לאורך העשור האחרון )ראו נספח ב' ( . יש לציין כי בישראל יש מעט מאוד נתונים מ י נהליים על היקף תופעת ה התעללות ו ה הזנחה של ילדים ו על מספר ה ילדי ם להורים גרושי ם המצויים בסיכון. המידע לא נאסף ב שיטתיות ולאורך זמן , והדבר מקשה על הצגת נתונים מלאים ש ל התופעות המתוארות. 3 2.1 ילדים נפגעי התעללות ו הזנחה התעללות בילדים והזנחתם היא תופעה חברתית רחבת היקף . נתונים מ ישראל מלמדים על עלייה במספר הדיווחים על מקרי ההתעללות וההזנחה )המועצה לשלום הילד, 2013 (. נתונים מארצות-הברית וממדינות אחרות מלמדים אף הם ש התופעה רחבת היקף )1 NCANDS, 2007 .(איזיקוביץ ולב ויזל ) 2013( מצא ו במחקר אפידמיולוגי רחב היקף שנערך עבור המרכז לחקר החברה, ש- 27.8% מהילדים שהשתתפו במחקר עברו פגיעה רגשית )מכל סוג שהוא( , 17.6% עברו פגיעה מינית )מכל סוג שהוא( , 14.1% עברו פגיעה פיזית )מכל סוג שהוא( וכ - 25% מהנחקרים דיווחו כי חוו יותר מסוג אחד של פגיעה )מכל סוג שהוא( . התעללות והזנחה פוגע ב ת ו ילדים ו משפיע ות על התפתחותם, על בריאו תם הנפשית ו על התנהגות ם )לביא- ,קוצ'יק2000 ,; הורוביץ, בן יהודה וחובב2007 (. כיום מקובל לחלק את תופעת ההתעללות וה הזנחה בילדים לארבע קטגוריות: התעללות פיזית , התעללות מינית, התעללות נפשית והזנחה. בכך התווספו להגדרת הפגיעה , נוסף לממד הפיזי , ממדים של פגיעה מינית, רגשית ואף היבטים של הימנעות ממעשה )מעשה במחדל( אשר נגרמים על ידי הורים ומטפלים ) אפרת-גוט ובן אריה , 2001 .( 2.1.1 פגיעה פיזית התעללות פיזית הי א פגיעה גופנית בילד הכוללת שימוש בכוח וגרימת חבלות באופן קבוע או התאכזרות פיזית קשה, גם אם חד-פעמית , לדוגמה שימוש שגרתי בכוח שמטרתו חינוך הילד או התפרצויות של ההו רה הקשורות לקשיים בוויסות העצמי : לעתים קרובות הורים מסבירים את מעשיהם ב רצון לחנך את הילד וללמד ו משמעת, אך פעמים רבות מדובר בתוצאה של איבוד עשתונות )לביא- ,קוצ'יק2000 ,; אנטונלי2007 ; י בו אר וקדמן, 2007 .( פגיעה פיזית כוללת טלטול של ה ילד, צביטות, תפיסה או משיכה בשערות, גרימת כוויות, זריקת ה ילד, פגיעה פיזית באיברי ה מין , נשיכות , דקירות ועוד. תוצאתה יכולה להיות פציעות , נכות גופנית או אפילו מוות . אבל גם אם לאחר ה התעללות ה פיזית הילד מצליח להחלים הח למה פיזית מלאה , הידע הקיים מלמד כי עדיין תתלווה אליה פגיעה נפשית בעלת השלכות לטווח הקצר ו לטווח הארוך . 1 National data archive on child abuse and neglect. מאגר נתונים הקיים מ- 1988 .בארצות הברית יוזמה של אוניברסיטת קורנל, איתקה, ניו יורק, ארצות הברית, שמומנה על יד Child Bureau, United States Department of Health and Human Services . 4 ,התעללות פיזית חוצה שכבות אוכלוסייה תרבות, דת וגיל, אך הפגיעה הטראומ ט ית ביותר יא ה זו המתרחשת בביתו של הילד )אנטונלי, 2007; לביא- ,קוצ'יק2000 .( קצת יותר מ- 14 ) אחוז מהילדים בישראל דיווחו כי עברו התעללות פיזית איזיקוביץ ולב ויזל , 2013 (, ואילו ספירת המקרים שדווחו לעו "סים ל פי חוק הנוער מלמדת כ כי- 5.5 מכל אלף ילדים חוו בשנת 2012 התעללות פיזית ) מכון חרוב, 2013(. ממחקר שער כה אנטולי )2007 ( עולה כי 35% מהילדים שעברו התעללות פעם אחת יחוו פגיעה נוספת, כאשר אם הם לא יאותרו , והאירוע לא יטופל, שיעור התמותה שלהם ינוע בין 5% ל- 10% . 2.1.2 פגיעה מינית התעללות מינית בילדים מוגדרת ב- DSM-V )ספר האבחנות הפסיכיאטרי ו ת של האגודה הפסיכיאטרית האמריק ית נ ( כשימוש בקטין לסיפוק צרכיו המיניים של אדם בוגר. ניתן לסווג את הפגיעות המיניות לשלושה תחומים מרכזיים: 1. אונס )חוק העונשין - תיקון22 , ה תשמ" ח- 1988 (, הכולל בעילה אסורה בהסכמה )תיקון 23 ,ה תשמ" ח- 1988 ותיקון77 , ה תשס"ד- 2003 ( ומעשה מגונה )תיקון77 , ה תשס" ד- 2003 ;( 2. ניצול מיני אשר מתבצע לרוב במסווה של מתן אהבה אך גם מקרים של שימוש בקטינים לפורנוגרפיה )תיקון 52 , ה תשנ" ח- 1998 ;( 3. גילוי עריות המוכר כאירוע טר אומטי קיצוני לאור התלות של הילד בהוריו ובמסגרת המשפחה )תיקון 30 , "תש ן- 1990 , תיקון70 ,ה תשס" ג- 2002 ,( )לב ויזל2007 .( אמנת זכויות הילד )סעיף34 ( קובעת שיש להגן על ילדים מפני כל סוג של ניצול או התעללות מינית: הדחת ילד לעסוק בפעילות מינית בלתי חוקית כלשהי או כפיית פעילות כזו עליו , הדחת ילדים ל זנות ול עיסוק מיני אחר ו ניצול ילדים בהופעות פורנוגרפיות או בחומר פורנוגרפי. התעללות מינית אינה מחייבת מגע עם הקורבן : אוננות בפני ילד או אילוצו לצפות באקט מיני או ב סרט פורנוגרפי הם התעללות מינית לכל דבר )לנג פרנקו, 2007 .( פגיעה מינית בילדוּ ת היא אירוע טראומטי בעל השפעות לטווח ארוך המתבטא בסימפטומים שונים , כגון חרדה, דיכאון, מחשבות אובדנות, דימוי עצמי נמוך, פגיעה ביכולת לייצר אינטימיות, תחושת אשמה ובושה )לביא- ,קוצ'יק2000 ,; לב ויזל2007 .( התעללות מינית בילדים במשפחה כוללת , על פי רוב , מרכיב של סודיות בין הקורבן לתוקף. על כן, י יתכן ויעברו חודשים ואף שנים עד הגילוי )לנג פרנקו, 2007 .( איזיקוביץ ולב ויזל ) 2013( מצא ו במחקר שנערך עבור המרכז לחקר החברה כי 17.6% מהילדים דיווחו כי הם עברו פ גיעה מינית )מכל סוג שהוא( , ומנגד, על פי ספירת המקרים שדווחו לעו "סי פי ל ם 5 חוק הנוער נמצא שכמעט2.5 מ כל אלף ילדים , שהם יותר מששת אלפים ילדים , עברו פגיעה מינית ) מכון חרוב , 2013 ( . 2.1.3 פגיעה רגשית ונפשית התעללות רגשית או נפשית היא מורכבת ו קשה למדידה ולזיהוי יותר מסוגי ההתעללות האחרי ם. ככלל, מדובר בהתנהגות אכזרית שיטתית מצד ההורה או ה מבוגר ה אחראי ובהתנהגות הפוגעת בהערכה העצמית של הילד ובתחושת הזהות שלו. תוצאות ההתנהגות הן פגיעה ביכולת ובתפקוד הרגשי, ביכולת ובתפקוד הקוגניטיבי ים וביכולות הבין- אישיות של הילד . לפגיעות אלה השפעה הן בהווה והן בעתיד ) איזיקוביץ ולב ויזל , 2013 ( . חוק העונשין, ה תשל" ז- 1977 , סעיף368 ,ג עוסק ב פגיעה בקטינים וכולל התייחסות מפורשת גם לפגיעה נפשית. סוג פגיעה זה מורכב מ כמה ממדים: דחייה או התעלמות ההורה מהילד; הפחתת ערכו של הילד על ידי ביקורת ולעג פוגעני; הפחדת הילד על ידי איומים; בידוד הילד; ניצול רגשי של הילד ; מניעת גרייה מהותית )התייחסות רגשית, אהבה ודאגה(; חוסר עקביות בהורות )בן אמיתי, תשס"ז(. במחקרם של איזיקוביץ ולב ויזל )2013 ( נ מצא שכמעט 28% מהילדים דיווחו כי עברו פגיעה רגשית. מנגד, ספירת המקרים המדווחים עו ל "סים לחוק הנוער מעלה שקצת יותר מ- 4,300 מקרים דווחו בשנת2012 ) המועצה הלאומית לשלום הילד , 2012 ( . נכון להיום עקב הקושי באבחון הפגיעה והקושי החברתי להכיר בפגיעה זו, כמעט ו לא קיים מערך ענישה כלפי הורים אשר פוגעים בילדיהם בתחום הרגשי, למרות האבחנה הקיימת בעיקר אצל ילדי ם להורים גרושי .ם 2.1.4 הזנחה הזנחת ילדים ה יא המורכבת והבעייתי ת ביותר ל הגדרה, מ כיוון שהיא תלויה בערכים וב תפיסות תרבותיות. הזנחה יכולה להיות מכוונת או תוצר של נסיבות חיים שנכפו על המשפחה. המשותף לכל ההגדרות הוא שהזנחה הי א כשל או חסך בסיפוק צרכ ים בסיסי ם י ל ילד ובעקבות כך סיכון לפגיעה בילד או פגיעה ממשית שכבר התרחשה. הצרכים הבסיסיים של הילד כוללים: מזון הולם, טיפול רפואי, ביגוד, התייחסות , הגנה והשגחה, חינוך ודיור נאות )בן יהודה, 2007 ) (. חוק העונשין1977 ( קובע כי הורה או אפוטרופוס אשר מחויב לדאוג ל צו רכי חייו של מושגח, ואינו מספק לבוש, מזון, צ ו רכי לינה וצ ו רכי חיים חיוניים אחרים במידה הדרושה לשמירת שלומו ובריאותו של המושגח, מזניחו ל פני החוק , ולכן דינו שלוש שנים מאסר. מכל ארבעת מרכיבי ההתעללות וההזנחה – ההזנחה יא ה הנפוצה ביותר. מחקרים מלמדים שיותר ממח צית המקרים הם מקרי הזנחה )אפרת-גוט ובן- ,אריה2001 (, ומספירת הדיווחים לעו ים בד סוציאלי ים )להלן: עו"סים( ל פי חוק הנוער עולה כי בשנת 6 2012 מקרי ההזנחה היוו יותר מ- 40% מכלל הדיווחים וכי , על פי הדיווחים, כ- 6.7 מכל אלף ילדים סובלים מהזנחה )מכון חרוב, 2013 ( . 2.1.5 מגמות ב מספר הדיווחים על התעללות והזנחה של ילדים מאז 1995 מספר ה דיווחים לעו "סים ל פי חוק הנוע ר עולה בהתמדה ו הוא עומד כיום על 49,000 )דיווחי שווא מונים רק כ- 3.6% מכלל הדיווחים ( )המועצה לשלום הילד, 2012 .( לפי הערכות , על כל מקרה מדווח יש 10-3 ,מקרים שאינם מדווחים מכאן ש היקף תופעת ההתעללות וההזנחה של ילדים גדול אף יותר. מספר התיקים הפליליים ותיקי טיפול מותנה שנפתחו בגין עברות נגד קטינים ב- 2012 עמד על8,361 , ומשקף גם הוא גידול מתמשך ועקבי בעברות בשנים האחרונות )המועצה הלאומית לשלום הילד, 2013 (. נוסף על כך , ב- 2012 גדל מספרם של ילדים עד גיל14 בטיפול חוקרי ילדים ועמד על9,399 מקרים לעומת 7,909 ב- 2011 . מגמת הגידול במספר המקרים המדווחים בגין חשד להתעללות ו/או הזנחה של ילדים ניכרת גם בנתונים על הדיווחים המתקבלים ב מערכת הבריאות ובמערכת החינוך. ניתן לומ ר בוודאו ת כי מספר המקרים המדווחים של התעללות ב ילדים והזנחתם נמצא במגמת י עלי ה ברורה ומתמשכת , הגדולה מהגידול הטבעי באוכלוסייה. גם אם מגמת גידול זו משקפת גידול בדיווח עקב גידול במודעות , נראה כי קצב הגידול מלמד גם על גידול בהיקף התופעה עצמה )Ben-Arieh, 2010 ( 2.1.6 ילדים החיים במצבי סיכון נוספים ילדים נטושים : ילדים אשר שני ה הורים נטשו אותם או שהוריהם נעדרים. סעיף 363 בחוק העונשין , ה תשל"ז- 1977 , תיקון110 ""נטישת מושגחים", תשע א- 2011 ,עוסק ב הורה )או כל אפוטרופוס חוקי( שאינו מוכן לקחת לידיו את ה טיפול ו את ה דאגה לצרכיו של ילדו או נוטש אותו. על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי )2012 (, בישראל יש כ- 570 .ילדים נטושים ילדים הסובלים מהפרעות נפשיות : כמו מבוגרים, גם ילדים עלולים לסבול ממצוקה נפשית ומהפרעה פסיכיאטרית. להפרעות נפשיות עלולה להיות השפעה מכרעת על תפקודו של המתמודד אתן, על משפחתו ו ס על ביבתו. ההתמודדות עם הפרעה נפשית בקרב ילדים ומתבגרים מלווה בסטיגמה, ב חששות ו ב מעמסה על המשפחה כולה )הכנסת – מרכז המחקר והמידע, 2013 (. בשנת2012 נרשמו במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות 945 פניות לאשפוז פסיכיאטרי על פי חוק הנוער , והוצאו 209 צווי חירום לאשפוז פסיכיאטרי. ב- 18 המסגרות הפוסט- אשפוזיות של השירות לילד ולנוער הפועלות כיום מטופלים 912 ילדים ובני- נוער עד גיל18 . בשנת2012 פנו למרפאות לבריאות הנפש 7 5,446 מטופלים קטינים חדשים , ו- 9,945 ילדים ובני נ וער קיבלו טיפול במרפאות )הכנסת – מרכז המחקר והמידע, 2013 .( נוער ה מעורב בפלילים : מחקרים רבים מלמדים על קשר בין היות קורבן בילדות ו היות עבריי ן בבגרות. יש הטוענים שהתנהגות עבריינית היא מנגנון הגנה מפני חרדות שנוצרות בעקבות אירוע טראו מטי שהודחק. שיעור הילדים בישראל שהם נפגעי עברה הולך וגד ל בהתמדה החל משנות התשעים של המאה הקודמת. נוסף על כך מחקרים מצאו כי 75% מהנערים אשר ביצעו עברות אלימות היו בילדותם קרבנות אלימות פיזית במשפחה )יעקב, 2007 .( בשנת 2011 דווח על כ- 12,415 קטינים חשודים בני 17-12 שיש להם תיקים פליליים. מספר זה מהווה 8.0% ,מכלל החשודים עם תיקים פליליים ויותר מ- 90% מ הם בנים. משנת 1990 ועד2005 גדל פי שניים מספר הילדים שיש להם תיקים פליליים ותיקי ט יפול מותנה שהופנו לטיפול בשירות המבחן. ב שנת 2005 עמד המספר על 23,526 ,קטינים ומאז חלה ירידה חדה ל- 15,807 ילדים שיש להם תיקי טיפול מותנה ותיקים פליליים )המועצה הלאומית לשלום הילד, 2013 .( ילדים להורים גרושים או ל הורים בהליכי פרדה ו גירושים : בישראל יש מגמה של עלייה בשיעור הילדים שהוריהם גרושים. בשנת 1995 הוריהם של4.2% מכלל הילדים בארץ היו גרושים, בשנת 2000 - 5.5% , בשנת2007 - 6.3% , ובשנת2011 – 8.8% )המועצה לשלום הילד , 2013 ( . בשנת2012 הגישו עו"סים ל עניין סדרי דין 16,115 תסקירים בעניין ילדים לבתי משפט הם מ ,13,516 בענייני אישות )בעניין פר דה או גירושים של בני זוג והתייחסות לענייני משמורת, הסדרי ראייה וחינ ו ך הילדים( ) המועצה הלאומית לשלום הילד, 2013 ( . זאת בהשוואה לשנת2006 ש הוגשו בה 13,941 תסקירים, מ הם11,115 בענייני אישות ) המועצה לשלום הילד, 2007 ( . 2.1.7 מספר הילדים ובני הנוער הגרים ומתחנכים מחוץ לביתם בשנת תשע"א )2010/11 ( עמד מספר תלמ די י הפנימיות מכיתות א'- יב' על57,749 , ו אליהם מתווספים עוד כמה עשרות אלפי ילדים המתחנכים בישיבות חרדיות ואינם נכללים בנתון זה. קצת פחות מעשרת אלפים ילדים מתלמידי הפנימיות חיים מחוץ לביתם עקב השמה של שי רותי ה רווחה. מספר הילדים ש הושמו על ידי משרד הרווחה והש י רותי ם החברתיים כולל את ה ילדים באומנה )כ- 2,400 (ילדים , את הילדים שהושמו מכוח צו ואת אלה שהושמו בהסכמת ההורים. על פי מדיניות משרד הרווחה והשירותים החברתיים, ב שנים 2012-2000 לא גדל מספר הילדים שהושמו במסגרות חוץ-ב יתיות של משרד הרווחה והש י רותים החברתיים , עם זאת חלה עלייה בשיעור היחסי של ילדים באומנה מ כלל הילדים בהשמה במסגרת חוץ-ב יתית. עלייה זו התבטאה גם בעלייה במספר הילדים באומנה )גידול של 12.7%( )שורק, סבו- .(לאל ובן סימון, טרם פורסם אי- הגידול בהיקף ההשמה במסגרות 8 ה חוץ-ב יתי ו ת בולט בייחוד על רקע המגמות שתוארו לעיל המלמדות על גידול מתמשך , עקבי וברור במספר הילדים נפגעי ההתעללות וההזנחה ובשיעורם באוכלוסייה . מנתוני מערכת המס"ר2 ) 2013 ( עולה כי באוגוסט2013 היו2,349 ) ילדים באומנה ובכלל זה קלטי אומנה(, מהם 1,419 הוצאו לאומנה בחוק נוער )כ- 60% .( באותה עת היו בפנימיות )כולל קלטי חירום( 7,385 ילדים ובני נוער, מהם3,466 הוצאו לפנימייה בחוק נוער )כ- 45% (. במרכזי החירום היו באותה עת185 .ילדים כל ה נתונים על מספר הילדים באומנה, ב פנימייה וב מרכזי חירום דומים לנתונים שהיו בשנה הקודמת. בהקשר זה , נתוני משרד הרווחה והש י רותים החברתיים מלמדים כי בשנת 2012 נמסרו לאימוץ בישראל 114 ילדים )לא כולל אימוץ בין ארצי , אימוץ קרובים ומשפחות חד - (מיניות . בין השנים 2004 ל- 2011 אומצו כ- 100 ילדים בכל שנה בישראל ) הירשפלד וסגל, 2013 .( 3 .שירותי הרווחה המעורבים בטיפול בילדים ב וב ני נוער בסיכון וב ילדים הנפגעים מהתעללות ומ הזנחה , ובהגנה עליהם מטרת הפרק הנוכחי היא להציג את שירותי הרווחה המעורבים בטיפול ב ילדים בסיכון וב ילדים הסובלים מהתעללות ו הז מ נחה ובהגנה עליהם . הפרק מ שמש רקע להצגת הקשיים והאתגרים שקיימ ים במערכת ומוצגים בפרק הבא. בחלק הראשון של הפרק יוצגו העקרונות ה עיקר יים המנחים את עבודת מערכת שירותי רווחת הילד ו באים לידי ביטוי במדיניות משרד הרווחה והשירותים החברתיים. בחלק השני יוצג תפקידם של העובדים הסוציאליים המטפלים בילדים ובבני הנוער הסובלים מהתעללות ו מ הזנחה. בחלק השלישי יתוארו ה מנגנונים העיקריים ל טיפול בילדים, ב בני הנוער ובבני משפחותיהם ולהגנה עליהם . בחלק הרביעי והחמישי יוצגו המענים הניתנים לילדים , לבני הנוער ולמשפחותיהם על ידי מערכת הרווחה בקהילה ומחוץ לקהילה. 3.1 .ע יקרי מדיניות משרד הרווחה והש י רותים החברתיים ב נוגע לטיפול ו להגנה על ילדים ובנוגע ל הוצא ן מ תם הבית מערכת שירותי הרווחה בישראל , בדומה למדינות רבות , כוללת שירותים שונים לילדים ולמשפחות וב , הם גם מסגרות חוץ-ב יתי ו ת. מסגרות אל ה מיועדות לילדים שזמנית או 2 מערכת המס"ר מרכזת נתונים על השירותים הניתנים לאוכלוסיות היעד של משרד הרווחה והשירותים החברתיים בקהילה, על מסגרות חוץ- .ביתיות ועל מקבלי שירות הנמצאים במסגרות אלו 9 לתקופה ממושכת אינם יכולים ל חיות בחיק משפחתם המולידה. הסיבות להוצאת ילד מחיק משפחתו מגוונות ונעות על רצף , החל מחסכים סביבתיים שמונעים התפתחות מיטבית של הילד, דרך הזנחה וכלה ב מצבי סיכון המאיימים על רווחת ו ואף על חיי ו ) זעירא, עטר-שוורץ ובנבנישתי , 2012 .(ההחלטה על הוצאת ילד מביתו ה יא החלטה מורכבת ה מבוססת , בין השאר , על הנחיות מדיניות ביחס לטיפול בילדים ובבני נוער ולהגנה עליהם . להלן נציג את עקרונות המדיניות המנחים כיום את משרד הרווחה והשירותים החברתיים בישראל בטיפול ב ילדים ו ב בני נוער ובהגנה עליהם . עקרון העל המנחה את המדיניות הוא עקרון "טובת הילד". מעיקרון זה נגזרים ארבעה עקרונות עיקריים נוספים, כמפורט להלן : • זכות הילד לגדול בחיק משפחתו הטבעית ו עקרון ההורות השוויונית והדאגה המשותפת של הוריו להתפתחותו התקינה . • שיקום המשפחה של הילד, גם כאשר הוא נמצא במסגרת חוץ- ביתית, כדי לממש את זכותו לגדול בחיק משפחתו. • הזכות של הילד לגדול במשפחה קבוע י ומ ה טיבה ) " בית קבוע "(. • מדרג רצוי ל שילוב במסגרת חוץ-ב יתית ) שילוב הילד בקרב קרובי משפחתו ב , מסגרת משפחתית אחרת ב , מסגרת מוסדית (. עקרון "טובת הילד " – עקרון העל המנחה גם את מדיניות המשרד : טובת הילד הי א מושג סובייקטיבי, המשתנה מתקופה לתקופה וממתבונן למתבונן. עקרון טובת הילד הוא אחד מבין ארבע ת עקרונות היסוד באמנה הבין- לאומית בדבר זכויות הילד. עקרונות היסוד כוללים את עקרון השוויון, עקרון טובת הילד, עקרון החיים, ההישרדות וההתפתחות ועקרון ההשתתפות. העקרונות משקפים עמדות יסוד בתפיסת מעמדו של הילד וזכויותיו. עקרון טובת הילד מתווה אמת מידה לקבלת החלטות הנוגעות לילד תוך מתן משקל ראוי לעקרונות השונים ) הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה בראשות השופטת סביונה רוטלוי , 2003 ) להלן דוח רוטלוי – ועדת המשנה בנושא השמה חוץ-ביתית (. ו עדת רוטלוי פירשה את עקרו ן טובת הילד , ולפי פירוש זה, העיקרון הזה מעגן את מכלול הזכויות, הצרכים והאינטרסים של הילד. התבוננות בכל המכלול מאפשרת הסקה בדבר טובת הילד. הו ועד ה אף המליצה כי בכ ל פעולה או החלטה המתקבלת בעניינ ו של ילד תהא טובת הילד שיקול מכריע. כלומר, אם נוצר מתח בין זכויות מבוגרים והורים ל זכויות הילד יש להעדיף את זכות הילד הזקוק להגנה. כאשר יש התנגשות בין טובת ילד מסוים לטובת 10 ילדים אחרים תהא טובת הילד המסוים שיקול ראשון במעלה. כמו כן, כאשר קובעים את טובת הילד י ש לשקול את הזכויות, הצרכים והאינטרסים של ו לאור הגורמים ה אלה : • רצון הילד, רגשותיו ועמדותיו בנושא הנדון – הילד הוא נשוא ההחלטה , ולכן יש לספק לו אפשרות לבטא היבטים שונים של העצמי ביחס להחלטה . • שלומו הגופני והנפשי – זכות בסיסית זו צריכה להיות מעוגנת בכל החלטה ושיקול בנוגע לטובתו של הילד. גיל • הילד – הגורם המחליט צריך לבחון את מכלול היכולות והכשרים של הילד בפועל, לצד גילו הכרונולוגי , ולאורם לבחון את ה זכויות, ה צרכי ם ו האינטרסים של הילד . • ממד הזמן בחיי הילד – תכליתו של רכיב זה להביא לתשומת לב הגורם המחליט , ביתר הדגשה , את ההבדלים הקיימים ב תפיסת הזמן בין ילדים ובין מבוגרים ו להציג על השפעותיה . פרקי הזמן שבהם חלים שינויים התפתחותיים חשובים אצל ילדים קצרים בהרבה מאצל מבוגרים. יתרה מכך, תפיסת הזמן של ילדים שונה באופן מהותי מ זו של ה מבוגרים , ומה שנדמה בעיני מבוגרי ם לזמן קצר יכול לדמות בעיני ילדים לזמן ממושך ביותר. ממד הזמן בחיי הילד מוביל ל שתי המלצות חשובות : צורך במתן עדיפות לקיצור הליכים הנוגעים לילדים והצורך להתחשב בתפיסת הזמן השונה של ילדים בתוכן ההחלטות . • מינו של הילד, מאפייניו ותכונותיו החשובות לעניין הנדון – רכיב זה נועד להפנות זרקור על מגוון המאפיינים המייחדים את הילד המסוים מילדים אחרים, לרבות היבטים שונים של זהותו הדתית/חברתית/ לשונית ועוד . תכליתו למנוע הכללות ביחס למאפייניו והנחות שאינן נוגעות באופן מדוקדק בעניינו. • ההשפעה הצפויה על חיי הילד בהווה ובעתיד בעקבות ההחלטה או הפעולה – תכליתו של רכיב זה לכוון את הגורם המחליט להעריך את ההשפעות האפשריות כל של אחת מאפשרויות ההחלטה בהווה , בטווח הקצר ובטווח הארוך , ולהביאן בחשבון בבוחרו בחלופה מסוימת. • קשריו עם הוריו או עם אנשים משמעותיים בחייו , ושמירה על רציפות קשרים אלה – רכיב זה נועד להפנות את תשומת הלב לצורך בהמשכיות הקשרים של הילד עם הוריו ועם אנשים אחרים התופסים מקום מרכזי בחייו לצד הוריו , או במצבים ש הוריו או אנשים משמעותיים בחייו אינם מתפקדים . • עמדת הורי הילד ואנשים משמעותיים אחרים בחייו ב עניין הנדון – רכיב זה, תפקידו להדגיש את היותו ל ש הילד חלק מתא משפחתי בראשות הוריו. יש אפשרות סבירה כי 11 ההורים יודעים מה טובתו של הילד ור וצים בה. כמו כן יש להם השפעה על היכולת ליישם החלטות ופעולות ביחס אליו. • הידע המקצועי החשוב לעניין הנדון – מטרת רכיב זה להבטיח קבלת החלט ה המתבססת על מרב הידע המקצועי והעדכני הנוגע לעניין ממגוון דיסציפלינות. • תפיסה של כל גורם אחר שנקבע בחקיקה כי הוא קשור לקביעת טובת הילד בעניין הנדון או ש ל כל גורם ש נמצא קשור לקביעה על ידי הגורם המחליט – מטרת רכיב זה היא להדגיש את היותה של רשימת הרכיבים פתוח ה, מנחה אך בלתי ממצה. לעקרון טובת הילד יש חשיבות רבה כאשר מדברים על שילוב במסגרת חוץ- ביתית, שהרי מדובר בפעולה שמטרתה להבטיח את טובת הילד הנמצא במצב המחייב שינוי, ועל כן כל שלב בתהליך ההשמה צריך לקדם מטרה זו . יש לציין כי בהקשר של ההשמה במסגרת החוץ- ביתית מצאו חברי ועד ת המשנה חשיב ות לכך שההכרעה בדבר טובת הילד ב ה קשר של השמה תיעשה לאחר בדיקת היכולות של ההורים ל הי ענות לצורכי הילד. זאת בשאלות עקרוניות כגון עצם ההוצאה מן הבית או בחירת מסגרת ההשמה וכ ן בהקשרים פרטניים יותר הנוגעים לחלקם של הוריו בחיי הי ום- .יום שלו במסגרת ההשמה ) דוח רוטלוי – ועדת המשנה בנושא השמה חוץ-ביתית , 2003 ( . עקרונות הנגזרים מעקרון טובת הילד : זכות הילד לגדול בחיק משפחתו הטבעית , עקרון ההורות השוויונית והדאגה המשותפת של הוריו להתפתחותו התקינה : אחת הדרכים ללמוד על מדיניות משרד הרווחה והשירותים החברתיים היא לבחון את התקנות המנחות את עבודתם של העובדים הסוציאליים בישראל. תקנון העבודה הסוציאלית )התע"ס( קובע : "גדילתו של ילד בחיק משפחתו הטבעית מבטיחה את התפתחותו התקינה, ולכן נעשה כל מאמץ לפתח כלים ושיר ותים בקהילה כדי לבוא לעזרת המשפחה בגידול ילדיה . עם זאת יש ילדים ובני נוער אשר על אף הניסיונות לטפל בהם ב חיק משפחתם , השמתם במסגרת טיפולית היא חלופה הכרחית להתפתחותם התקינה , ולעתים אף להגנה על שלומם. לילדים אלו הטיפול ה חוץ-ב יתי נועד להבטיח מסגרת ההולמת את צורכיהם ואת התפתחותם כדי לחנכם לחיי מבוגר עצמאי" )תע"ס 8.17 , 2004(. תפיסה זו , הרואה ב מסגרת של ה משפחה המולידה את המקום הטוב ביותר לגידול ילדיה, עולה בקנה אחד עם התפיסה של האמנה הבין- ,לאומית בדבר זכויות הילד. האמנה ש מדינת ישראל אימצה בשנת 2001, קובעת את אחרי ותה של המדינה ואת חובתה לאפשר ל ילדים לממש את זכותם לגדול אצל הוריהם ולשמור על קשר עמם ) דוח רוטלוי – ועדת המשנה בנושא השמה חוץ-ביתית , 2003 .( על פי האמנה , ה הורים הם שחקנים ראשיים 12 בחייו של הילד ו על המדינה לאפשר להם לשמש בתפקיד זה . האמנה מחזקת את מעמד ההורים כ בעלי האחריות הראשונית להבטחת זכויותיהם של הילדים. ממצאים מחקריים מעידים , בהלימה עם המדיניות הקיימת, שכשעובדים סוציאליים בישראל מתלבטים מהי טובת הילד, ההחלטה השכיחה יותר המתקבלת בו ועד ות תכנון טיפול והערכה היא להשאיר את הילד בבית ו )דודזון- ,ערד2010 .( ההורים , כאמור , הם השחקנים הראשיים בחייו של הילד, ולפיכך יש להם דאגה משותפת לגידול ו ולכל צרכיו. מדיניות משרד הרווחה שמה דגש ב הורות שוויונית , וזו מ שמש ת נקודת מוצא גם כאשר ההורים חיים בנפרד. עי קרון זה עולה בקנה אחד עם מחקרים המראים כי דאגה משותפת של שני ההורים בגידו ל הילדים ו שמירה על קשר יציב וקבוע עם שניהם במצבים של פירוד וגירושים הן , גורמים חשובים , ה יכולים לנבא הסתגלות, תפקוד ורווחה נפשית של ילדים )Fabricius & Luecken, 2007; Ricci, 1997 .( שיקום המשפחה של הילד, גם כאשר הוא נמצא במסגרת חוץ-ביתית, כדי לממש את זכותו לגדול בחיק משפחתו : החל מספטמבר 2004 אנו עדים לאימוצה של ה מדיניות "עם הפנים לקהילה" המכוונת להפחית א ת מספר הילדים ובני הנוער בסיכון . עיקרה של המדיניות יצירת אפשרויות למענים הולמים יותר, העולים בקנה אחד עם תפיסות טיפוליות עכשוויות לילדים ו ל בני נוער לכל אורך רצף הסיכון. מדיניות זו מעודדת הפניית משאבים רבים יותר לפיתוח מסגרות קהילתיות כדי ליצור מגוון חלופות הולמות בקהילה עבור ילדים היכולים להישאר בחיק משפחתם, תוך שמירת מספר מספק של מקומות בסידורים חוץ-ב יתיים לילדים שאינם יכולים להישאר בקהילה. על פי מדיניות המשרד גם כאשר ילד הוצא מחוץ לביתו "יש לעשות הכ ו ל כדי להבטיח את התנאים שיאפשרו לו לחזור אל חיק משפחתו" )תע"ס 8.17 , 2004 .( מדיניות זו השפיעה גם על תכניות אחרות המיושמות על ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים )כדוגמת התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון( , ועקרונותיה משתקפים בתכניות אלו. בשנים האחרונות אישרה המדינה תוספת משאבים רבה , בהיקף של מיליוני שקלים , עבור פיתוח שירותים קהילתיים לילדים ולנוער בסיכון ו ל בני משפחותיהם כדי לחזק את המערכת המשפחתית ולצמצם ככל האפשר שילוב ילדים במסגרות חוץ-ב יתיות )לב שדה, 2012 .( 13 הזכות של הילד לגדול במשפחה קבוע י ומ ה טיבה ) " בית קבוע :(" ילדים זקוקים לבית קבוע ) ב משפחה מ י טיבה וקבועה( , ב עדיפות למשפחתם המולידה. ההנחה היא ש הבטחת קביעות )permanency ( בחייו של ילד מבטיחה לו יציבות, שייכות והמשכיות , והיא חיונית לרווחתו, להתפתחותו הרגשית והנפשית, לביטחונו ולמיצוי הפוטנציאל האישי הגלום בו. הסוגיה של הבטחת בית קבוע לקטינים מעסיקה את קובעי המדיניות ו את גורמי הרווחה במדינות שונות בעולם המערבי. באר צות הברית , באנגליה ובקנדה נחקקו בעשור האחרון חוקים חדשים שמטרתם לעודד ה שמות בבית קבוע, כאשר לא ניתן להחזיר את הילד לביתו )שורק ו ניג'ם- ,אכתילאת2012 (. גם מדיניות משרד הרווחה והשירותים החברתיים ביחס לילדים בסיכון אשר הוצאו מרשות הוריהם, דוגלת בזכותו של כל ילד למשפחה קבועה . כדי ל הטמיע מדיניות ז ו הוחלט שבשנת 2014 תופעל תכנית פיילוט ב כמה מחלקות לשירותים חברתיים . התכנית תפעל בשני ערוצים במקביל והיא תוגבל בזמן. מטרותיה הן ) : 1 ( להשאיר את הילד בחיק משפחתו או להחזיר ילד הנמצא ב שילוב במסגרת חוץ-ב יתי ת למשפחתו באמצעות מתן מענים לשיקום המשפחה; )2 (ליצור אפשרות ש המשפחה ה אומנ ת שלו תאמץ אותו , אם מתברר כי לא ניתן להחזירו למשפחתו המולידה, גם לאחר תהליך שיקום . מדרג רצוי ל שילוב במסגרת חוץ-ביתית : כאמור, מדיניות משרד הרווחה והשירותים החברתיים היא למצות ככל האפשר את תהליכי השיקום בקהילה. אם הדבר לא מתאפשר , ו פגיעת ה משפח ה בילד נמשכת , מוצא ה ילד ל מסגרת חוץ-ב יתי . ת ועדת רוטלוי המליצה, על פי האמנה הבין- לאומית בדבר זכויות הילד, שהמדרג הרצוי ל שילוב במסגרת חוץ-ב יתית יחל ב השמת הילד אצל קרובי משפחתו. בהיעדר אפשרות זו ת י בחן אפשרות למסגרת משפחתית אחרת. החלופה המוסדית, כפי ש כונתה על ידי הוועדה , תהיה החלופה האחרונה במדרג . קביעת המדרג , אין משמעה כי לא ניתן לבחון כבר בשלב הראשון את כל החלופות במקביל, ואין משמעה כי כל ילד חייב לעבור את כל החלופות בזו אחר זו כדי להגיע לחלופה האחרונה. בכל מקרה, יש לבחון ולבחור את החלופה ה מתאימה לנסיבותיו המסוימות של כל ילד ) דוח רוטלוי – ועדת המשנה בנושא השמה חוץ-ביתית , 2003 .( מדיניות זו עולה בקנה אחד עם המגמה במדינות רבות בעולם של ירידה במספר ההשמות במסגרת פנימיי . ה במספר מדינות שילוב ב פנימייה נעש ה רק אם לילד יש בעיה רגשית או י בעי ת התנהגות קשה או אם האומנה נכשלת )"קריסת האומ נה"( . גישה זו ממליצה להעדיף מסגרת משפחתית )Thouburn & Courtney, 2011 ( . 14 מגמה זו שונה מה מצב הקיים בפועל בישראל , שבו מרבית הילדים משולבים במסגרות פנימיי ) ה צמח-מרום, הלבן-אילת וסבו-לאל , 2012 .( ,כיום על פי הנחיות שירות ילד ונוער , יש להרחיב את שילובם של ילדים במשפחות אומנה ככל האפשר, בעיקר עבור ילדים עד גיל תשע )לב שדה, 2012 .( מגמה נוספת הקיימת במדינות רבות בעולם היא עלייה ב אימוץ ילדים שאינם יכולים בשום אופן לגדול בקרב משפחתם המולידה. מגמה זו עולה בקנה אחד עם ה הסכמה של קובעי מדיניות, חוקרים ואנשי טיפול כי עבור רוב הילדים שאינם יכולים בשום אופן לגדול במשפחת ם המולידה אימוץ הוא המענה הטוב ביותר . עם זאת, שיעור הילדים הנמסרים לאימוץ מפני שאינם יכולים לגדול במשפחותי הם ק טן בישראל בהרבה מ במדינות מערביות אחרות , כמו אנגליה וארצות-הברית , ומרביתם מופנים לפנימיות ולאומנה. כיום השירות למען הילד פועל להרחבת מענה האימוץ בישראל על ידי פיתוח מודל האימוץ הפתוח , ועל פיו ה קשר בין הילד לבין חלק מבני משפחתו המולידה נשמר )שורק ו ניג'ם- אכתילאת , 2012 .( 3.2 .הג ורמים העיקריים במער ך ש י רותי הרווחה המעורבים בהגנה על הילדים ו על בני הנוער וב טיפול בהם 3.2.1 (עובד סוציאלי של המשפחה )עובד סוציאלי כוללני עובד ס וציאלי של המשפחה הוא הדמות המרכזית המתכללת )המרכזת( את הטיפול במשפחה , ומתוקף כך גם בילדי המשפחה. עובד סוציאלי במחלקה לשירותים חברתיים מטפל במגוון רחב של נזק קויות במטרה לשפר את התפקוד האישי, המשפחתי והחברתי של הפונים אליו על ידי ייעוץ, טיפול ישיר ועקיף והפניה למוסדות ושירותים הנוגעים בדבר )תע"ס, 2.4 , 1999(. על פי לביא )2008 (, ,עובד כוללני מתוקף תפקידו, הוא בעל ידע משולב ורב- ,ממדי וה וא עובד ישירות עם משפחות או מפנה משפחות לשירותים הקיימים בקהילה, לאחר אבחון צורכי הן . חשוב לציין כי יש העושים אבחנה בין תפקיד עו"ס משפחה לתפקיד עו"ס כוללני. אולם נראה כי תפקיד עו"ס כוללני בחלק ניכר מהמחלקות קרוב במהותו לתפקיד עו"ס משפחה אשר מתמקד בבעיות הכלליו ת של המשפחה )גורבטוב ואיגלשטיין, 2007 .( ב- 2011 .הושלמו שלבי התכנון של יישום רפורמה במחלקות לשירותים חברתיים הרפורמה גובשה לאור קשיים ובעיות בתפקוד המחלקות וביכולתן לספק מענים הולמים ו לצ רכיהן של האוכלוסיות הנזקקות. מטרת הרפורמה היא לקדם את תפקודן של המחלקות לשירותים חברתיים , ואחד הדגשים המרכזיים שלה הוא חיזוק ובנייה של תפקיד עו"ס המשפחה שישמש מנהל הטיפול במשפחה. הרפורמה מדגישה את מקומה של 15 המשפחה במוקד ההתערבות של המחלקות לשירותים חברתיים. על פי עקרונות הרפורמה, מנהל ההתערבות של המשפחה יהיה עו"ס שהוסמך לשמש ע ו"ס משפחה , וזכה להכשרה מתאימה . צוות עובדי המשפחה הוא גרעין המחלקה ועומד בליבת המבנה שלה. על כן, מתוכנן ש מרבית העובדים הסוציאליים במחלקה יקבלו הכשרה ויוסמכו לשמש בתפקיד עו"ס משפחה )וינטר ומורלי- ,שגיב2012 .( 3.2.2 עובדים סוציאליים לפי חוק ה נוער עובדים סוציאל יים לפי חוק ה נוער )בשמם הקודם: פקידי הסעד לפי חוק ה נוער ( הם עובדים סוציאליים, שהוכשרו במיוחד לתפקיד זה ומונו על ידי שר הרווחה. תפקידם ה עיקרי הוא להוציא לפועל את חוקי ההגנה על קטינים ולטפל בהם על פי חוקים אלה. ה חוקים העיקריים ש עו"ס ים לפי חוק ה נוער עובדים על פיהם הם חוק הנוער )טיפול והשגחה( , ה תש"ך- 1960 , וחוק העונשין , התשל"ז- 1977 .תפקיד נוסף של ה עו "סים לחוק הנוער , בהיותם מומח ים להגנה על ילדים בסיכון , הוא ל שמש יוע צים לעובדים הסוציאליים במחלקה לשירותים חברתיים . חוק הנוער )טיפול והשגחה( , ה תש"ך- 1960 , מבטא את ההכרה של מדינת ישראל באחריותה לטפל ב ילדים החיים בתנאים שמסכנים את שלומם ו את התפתחותם הנפשית והגופנית ולהגן עליהם . כמו כן, מבטא חוק זה את מחויבות המדינה למימוש זכותם של ילדים לטיפול ו ל הגנה ברוח האמנה הבין-לאומית בדבר זכויות הילד. חוק הנוער מגדיר את התנאים להפעלתו, את דרכי הטיפול והטיפול הסמכותי , והוא קובע את סוגי הסמכויות של העו"ס . כפי שמצוין בחוק הנוער, ה תנאים ה עיקריים להפעלתו הם : )1 ( הקטין יוגדר לכאורה "קטין נזקק ) "; 2 ( יש התנגדות של ההורים ו/או הקטין לתכנית הטיפול בילד. חוק הנוער מגדיר שבע עילות ל הכרה של בית המשפט לנוער בנזקקות של קטין, ובהן עילות הנוגעות למצבם או ל התנהגותם של ההורים, למצבו או ל התנהגותו של הילד ולסביבה ש הוא גדל בה . עוד מגדיר חוק הנוער את דרכי הטיפול והטיפול הסמכותי בילד, החל בנושאים חינוכיים-שיקומיים בקהילה וכלה באמצעים קיצוניים יו תר של בדיקה או של טיפול נפשי בתנאי אשפוז והוצאה מהבית למשפחה אומנת או לפנימייה. הטיפול הסמכותי ניתן במצבי סכנה, הדורשים הגנה מידית או לאחר שמוצו ונכשלו כל הניסיונו ת לעזור למשפחה. חוק הנוער מגדיר גם את הסמכויות של העו"ס ל פי חוק הנוער, ובהן סמכויות לחקירה, סמכויות להפעלת אמצעי חירום וסמכויות ליזום הליכים בבית המשפט לנוער. תפקידיו של העו"ס לחוק הנוער הם מרובים וכוללים טיפול בקטין, יזמה להתערבות בעניינו, איסוף מידע מקיף על מצב הילד ומשפחתו מגורמים שונים בקהילה , כגון שירותי הבריאות, שירותי החינוך, שירותי הרווח ה, שירותים קהילתיים וכל גורם אחר שעשוי 16 לתרום מידע מסוג זה, הצגת תמונה מלאה ומפורטת על מצבם של הקטין ומשפחתו לפני בית המשפט ומתן המלצות. חשוב לציין כי העו ל "ס פי חוק ה נוער אינו הגורם הקובע את ההחלטה בעניינו של קטין. כפי שציין כבוד השופט עמית "שיקול הדעת הסופ י לגבי משקל התסקיר וההכרעה בעניינו של הקטין לעולם מסור לבית המשפט" ) פסק דין 4647/13 ,פלונית נ' עו"ס ל פי חוק נוער – המחלקה לשירותים חברתיים לב העיר למשפחה בעיריית תל אביב- יפו04/07/2013 .(ההליך המשפטי לקביעת נזקקות מתנהל בבית משפט , על פי סדר הדין האזרחי בש , ני שלבים: דיון לקביעת נזקקות לקטין והגשת תסקיר, דיון בהמלצות על דרכי הטיפול. לאחר ההכרעה השיפוטית, העו"ס ל פי חוק הנוער מוציא לפועל את החלטות בית המשפט, עוקב אחר השפעותיהן ומדווח על ביצוע ההחלטות ועל השפעותיהן לבית המשפט. כאמור, לעו"ס ל פי חוק הנוער יש סמכות לפעול גם כאשר הוא סבור כי קטין הוא נזקק לכאורה , ונשקפת לו סכנה מידית. הפעלת אמצעי החירום מותנית באישור עו"ס מחוזי לחוק הנוער , והיא נעשית במצבים האלה : כאשר הקטין נמצא ללא מבוגר ה אחראי לו , כאשר הוא במצב של סכנה מידית או כשהוא נזקק להגנה מידית בזמן אירו ע מסַ כן או סמוך אליו. העו"ס ל פי חוק הנוער מוציא צו חירום למשך ארבעה ימים, אלא אם כן קיבל את אישורו של העו"ס המחוזי לחוק הנוער להארכת הצו לשבעה ימים. עו"ס ל פי חוק הנוער יכול לבקש להוציא גם צו ביניים. צו ביניים נועד להבטיח את שלומו של הקטין בסכנה ולהציע טיפו ל או אבחון שאינו סובל דיחוי. הדיון בבית המשפט יתקיים בנוכחות הקטין ובני משפחתו לאחר שהוזמנו כדין על ידי בית משפט או על ידי העו"ס ל פי חוק הנוער. בשנת 1989 ,עבר התיקון לחוק העונשין, המקנה מסגרת חוקית לדיווח על פגיעה בילדים לחקירה ולהפעלת חוק נגד פוגעים. על פי סעיף 368 ד' לחוק, כל אדם חייב לדווח למשטרה או לפקיד סעד על חשד ל התעללות בילדים או על הזנחתם בידי האחראי להם. מרבית הטיפול ביישום החוק להגנה על קטינים חסרי ישע הוטל על עו ה "סים לחוק הנוער, תוך שיתוף פעולה עם המשטרה ועם גורמים מקצועיים אחרים. בעקבות הנהגתה של חובת הדיווח גדל מספר הדיווחים על הזנחה או על התעללות בילדים , מספר הילדים והמשפחות הזקוקים לסיוע השירותים להגנת הילד וגם מספר הילדים שבעניינם התעורר צורך לפעול על פי חוק הנוער )טיפול והשגחה( . עם קבלת הדיווח העו ל "ס פי חוק ה נוער אוסף מידע על נסיבות המקרה הן כדי לברר אם הפגיעה מהווה חשד לעברה פלילית הן כדי לברר אם הילד זק וק להגנה מידית. אם קיים חשד לעב רה פלילית, חייב העו"ס ל פי חוק ה נוער לדווח למשטרה ולצרף המלצות להמשך החקירה. אם מסיבות מקצועיות הוא סבור שדיווח למשטרה עלול לפגוע בקטין או 17 ,שהקטין מתנגד לדיווח למשטרה או שיש צורך בזמן נוסף כדי להיערך להגנה על הקטין הוא רשאי לפנות ל עד וו ת פטור ולבקש פטור מדיווח למשטרה או את השהיית הדיווח. החקירה הפלילית תיעשה על ידי המשטרה ובתיאום עם העו"ס לחוק הנוער ו עם הפרקליטות. כאשר הדיווח מגיע למשטרה עליה להעביר מידע לעו"ס לחוק הנוער ולהיוועץ עמו על פתיחת החקירה הפלילית. גם במצב זה חייב העו"ס לחוק הנוער לבדוק אם הילד זקוק להגנה ולפעול על פי נ ו הלי חוק ה נוער )טיפול והשגחה(. בעקבות התיקון לחוק נוצר צורך לשנות את דרכי עבודתם של עו "סים לחוק ה נוער; למשל, להשקיע זמן רב בחקירות הנוגעות לחשד להתעללות ובקיום קשרים עם המשטרה ועם גורמים מקצועיים אחרים בקהילה )דולב, סבו- ,לאל ובן רבי2008 ,; פבר וסלוצקי2007 .( 3.2.3 עובדים סוציאליים ל עניין סדרי דין עובדים סוציאליים ל עניין סדרי דין )בשמם הקודם פקידי סעד ל חוק הסעד סדרי דין( הם עובדים סוציאליים שהוכשרו במיוחד לתפקיד זה ומונו על ידי שר הרווחה. הם מועסקים במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות בפיקוח השירות לרווחת הפרט והמשפחה במשרד הרווחה והשירותים החברתיים. תפקידם , כפי שהוא מוגדר בתקנון העבודה הסוציאלית )התע"ס, סעיף 3.20 , 2008 (, הוא להגיש חוות דעת מקצועית והמלצות )תסקיר( לערכאות משפטיות3 מכוח צו של ערכאה משפטית או פנ י יה יזומה של ב א כוח היועץ המשפטי . תפקיד זה מתבצע באמצ עות כניסה למשפחה בשעת משבר זמני או מתמשך במצבים שלהלן: פירוד ו גירושים ; כשנדרשת הגנה על קָ רבנות אלימות במשפחה; כש חולי נפש וחסרי ישע זקוקים להגנה ולאפוטרופסות; בקשות להיתר נישואים לקטינים מתחת לגיל 17 ;; בקשות להכרה באבהות; בקשות להמרת דת ב מצבים שבהם ילד נחטף בתוך מדינת ישראל או בין מדינות החתומות על אמנת האג4. יש לציין כי התקנות בעניין סדרי הדין בתקנון העבודה הסוציאלית עומדות לפני שינוי. תהליך אישור השינויים נמצא בשלב הסופי , והתקנות עדיין לא אושרו בעת סיום העבודה במסגרת הוועדה הנוכחית. 3 הערכאות המשפטיות הן: בית משפט לענייני משפחה, בית דין רבני, בית דין שרעי/דרוזי/נוצרי, בית משפט השלום, בית משפט מחוזי, בית המשפט העליון או לבקשת היועץ המשפטי למשרד הרווחה והשירותים החברתיים . 4 האמנה, המכונה "אמנת האג", בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בי ן- לאומית של ילדים, נחתמה ב האג בשנת 1980 ואומצה על ידי ישראל בשנת1991, ב"חוק אמנת האג )החזרת ילדים חטופים( התשנ"א- 1991". על פי האמנה, ה משמורת על ילד צריכה להיקבע במקום מגוריו הקבוע. אם הילד הוברח לארץ אחרת ניתן להגיש בקשה להחזרתו , והמדינות החתומות על האמנה מתחייבות להשיבו למדינה ש נחטף ממנה כדי שהדיון על המשמורת יתבצע באותה מדינה. 18 העו "סים ל עניין סדרי די ן פועלים בעיקר על פי החוקים שלהלן: חוק הסעד סדרי דין )בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים( , התשט"ו- 1955 , המאפשר לבית המשפט או לבית הדין לצוות על העו ל "ס עניין סדרי דין לחקור ולחוות את דעתו, בתסקיר בכתב ובעל פה , בעניין של קטין או של חולה נפש; חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות , התשכ"ב- 1962 , הקובע את הסמכויות של הורים שהם אפוטרופוסים לילדיהם הקטינים וכן סמכויות של גורמים שונים לצורך שמיר ה על טובתם של חסויים המתקשים ל דאוג לצ ו רכיהם ; חוק בתי המשפט לענייני משפחה , התשנ"ה- 1995 , המאפשר לבית המשפט לענייני משפחה לצוות על העו ל "ס עניין סדרי דין להגיש תסקיר לפ . י חוק זה, רשאי העו ל "ס עניין סדרי דין ליזום הליך בבית המשפט באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, בעניין הנוגע לקטין ; חוק גיל הנישו , אין התש" י- 1950 , הקובע את מגבלת גיל הנישואים של קטינים ו כן כי בית המשפט יוכל לצוות על מתן תסקיר לצורך בדיקת אישור נישואים במקרים חריגים; החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א- 1991, ה עוסק ב בדיקת הצורך במתן צוו י הגנה למי מבני המשפחה מפני בן משפחה אחר; חוק אמנת האג )החזרת ילדים חטופים( , התשנ"א- 1991, ה עוסק במניעת חטיפת ילדים בין מדינות בשל סכסוך גירושים . במצב זה נדרשת חקירה של עו"ס לעניין סדרי דין בדבר סיבות קיימות לאי- .החזרתו של הקטין מרבית העבודה ש ל העו "סים ל עניין סדרי דין ה י א בתיקי פירוד ו גירושים ש מעורבים בהם ילדים. עבודת העו "סים ל עניין סדרי דין במצבים אלה נשענת על תפיסה מערכתית ושמירה על עקרון טובת הילד: "עבודתו של פקיד הסעד לסדרי דין מאופיינת בראיית התא המשפחתי כמערכת, והעבודה מתבצעת תוך דו- שיח מתמשך עם הצוות המקצועי במחלקה לשירותים חברתיים ובקהילה ועם מרכיבי המשפחה. עקרון טובת הילד הינו תמיד עקרון על. יש לקיימו תוך ב י רור ומתן עזרה להורים, כדי לסייע בחיזוק המערכת המשפחתית. הורים שנפרדו, ממשיכים להיות הורים לילדיהם , וחלק מתפקידו של פקיד הסעד הוא , נוסף על ה יותו הזרוע הארוכה של בית המשפט – לסייע, להנחות ולהדריך בתכנון ההורות..." )התע"ס, סעיף 3.20 , 2008 .( התסקיר שמכין העו"ס ל עניין סדרי דין הוא חוות דעת מקצועית המוגשת לערכאה השיפוטית, על פי ה צו השיפוטי. לצורך הכנת התסקיר העו "סים ל עניין סדרי דין אוספים מידע ממוסדות חינוך, בריאות, רווחה ומגורמים נוספים בקהילה, עורכים פגישות עם כל בני המשפחה, לרבות הילדים, מקיימים תצפיות ו במידת הצורך בודקים את הרישום הפלילי. בסיום גיבוש התסקיר הם מציגים לפני הערכאה המשפטית המלצות על משמורת ו על חלוקת זמני השהות של הקטינים עם כל אחד מההורים ו/או על התערבות טיפולית. בני הזוג רשאים לפנות בבקשה לקבל העתק של התסקיר מתוך תיק הערכאה המשפטית, 19 והעובד הסוציאלי ל עניין סדרי דין י ביא לידיעת ההורי ם את המסקנות וההמלצות בתסקיר לפני הדיון בערכאה המשפטית . זאת למעט בנסיבות מיוחדות ש הוא מצא לנכון של א להביא את ההמלצות לפני ההורים טרם הדיון המשפטי . חשוב לציין כי האחריות להכרעה השיפוטית היא בידי הערכאה השיפוטית . במקרים מסוימים, יש הפניה ל ועד ו ת תסקירים מקומית, ו בה צוות רב- מקצועי מגבש במשותף המלצות תסקיר לערכאה המשפטית. אמות המידה להפניה ל ועד ו ת תסקירים ולל כ ות למשל קושי של המשפחה לשתף פעולה עם העו ל "ס עניין סדרי דין ולקבל את סמכותו; צורך בגיבוש תכנית טיפולית למשפחה; קושי ביישום ואכיפה של צווי בית המשפט/בית הדין; מקרים שבהם נדרשת בדיק ה אם יש צורך במעורבות של העובד הסוציאלי לחוק הנוער, בגלל התרשמות של העו ל "ס עניין סדרי דין שמדובר בילד/ים בסיכון ו/או צורך בתהליך הכנת תסקיר ועד וב ת תכנון טיפול והערכה. המשתתפים הקבועים ב עד וו ת התסקירים הם מנהל המחלקה לשירותים חברתיים או איש מקצוע ,מטעמו העובד הסוציאלי הבכיר ל עניין סדרי דין במחלקה לשירותים חברתיים והעו "ס ל עניין סדרי דין, האחראי ל מקרה. נוסף על כך מומלץ שו ועד ת התסקירים תכלול , על פי ,הצורך גם את העובד הסוציאלי ה מחוזי ל עניין סדרי דין, שהוא המפקח מטעם משרד ,הרווחה והשירותים החברתיים פסיכולוג ילדים או יועץ פסיכיאטרי ומדריך ראש צוות של העו "ס ל עניין סדרי דין המציג את המקרה . כנדרש ב כל מקרה ומקרה, ועד ת התסקירים עשוי ה ל זמן גם עו "ס לפי חוק ה נוער , את עו"ס המשפחה, גורמים מהקהילה , למשל מתחום החינוך, הטיפול, והבריאות ו כן ילדים או בני משפחה אחרים )התע"ס, סעיף 3.20 , 2008 .(ההורים הם משתתפים קבועים ב ועד ו ת התסקירים ומהווים חלק בלתי נפרד ממנה )תע"ס3.20 .(, נמצא כיום בתהליכי שינוי ויכלול חובת זימון ההורים 3.2.4 עו בדים סוציאליים לחוק האימוץ ה עובדים הסוציאליים לחוק ה אימוץ הם מפקח ים מחוזי ים מטעם השירות למען הילד )שירותי האימוץ(5. הם מטפל ים ישירות באוכלוסיות שבטיפול השירות , הכוללות : ילדים מאומצ ים טרם האימוץ, בתהליך אישור האימוץ ולאחריו, משפחות המאמצות ילדים מה ארץ ומחו"ל, מאומצים בוגרים, משפחות מולידות אשר ילדיהן נמסרו לאימוץ , נערות ונשים בהריון לא רצוי ואימהות נושאות והורים מיועדים לפי חוק ההסכמים לנשיאת עוברים )חוק ה פונדקאות . ( 5 ,השירות למען הילד )שירותי האימוץ( פועל ברמה המחוזית בלבד, וזאת בניגוד לשירותי רווחה אחרים הפועלים באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות. 20 במסגרת עבודתם הם פועלים מכוח החוקים שלהלן: חוק אימוץ ילדים , ה תשמ"א- 1981 , כולל תיקון לחוק האימוץ מ- 2011 , הקובע כי קטין יימסר לאימוץ על ידי עובד סוציאלי לחוק האימוץ, אם הוריו חתמו על הסכמתם לאימוצו, או שב ית המשפט הכריז על הקטין בר- אימוץ; תיקון לחוק המסדיר את האימוץ הבין-ארצי של ילדים ממדינות אחרות , התשנ"ו- 1996 , הקובע כי אימוץ מסוג זה י תבצע באמצעות עמותות הנמצאות בפיקוח הרשות המרכזית לאימוץ בין- ;ארצי תיקון לחוק המסדיר את דרכי קבלת הסכמת ההורים לאימוץ הילד, קובע לוחות זמנים להחלטות שיפוטיות בענייני אימוץ ומגדיר את טובת הילד , התשע"א- 2010 , ו חוק "ההסכמים לנשיאת עוברים" ,6 התשנ"ו- 1996 , המתיר היריון על- ידי אם נושאת )פונדקאית( לזוג הורים מיועדים. כמו כן, פועלים העובדים הסוציאליים לאימוץ על פי התקנות בתקנון העבודה הסוציאלית )התע"ס, סעיף 8.41 , 1995 .( העובדים הסוציאליים לחוק האימ וץ מספקים שירותים בתחום של אימוץ ילדים בסיכון בשלושה שלבים עיקריים ) הירשפלד, גורבטוב בן ו -שמחון , 2011 :( 1. בשלב קדם האימוץ מתקיים בירור מעמיק ומקיף עם ההורה המבקש למסור את ילדו לאימוץ. כמו כן, עו "סים לחוק האימוץ הם חברים קבועים בוועדות תכנון טיפול והערכה בעניינם של קטינים עד גיל שש ומשתתפים בישיבותיהן . כאשר מתברר כי מסוגלותו של ההורה אינה ניתנת לשינוי בעתיד הנראה לעין , למרות מתן סיוע כמקובל על ידי שירותי הרווחה, הוועדה ממליצה על פני י ה לבית המשפט בבקשה להכריז על הקטין בר אימוץ . העו"ס לחוק האימוץ מכין תסקיר לבית המשפט ומעביר אותו ליועץ המשפטי של משרד הרווחה, והוא פונה לבית המשפט בבקשה להכרזה על הקטין בר אימוץ. בשלב זה נערכות פעולות שונות לקראת מסירתו של הילד לאימוץ. פעולות אלה כוללות: אבחון הורים ה מתאימים לא ימוץ הילד והכנ תם; הכנת הילד למסירתו לאימוץ , ובכלל ז ה איסוף מידע על מצבו של הילד מבחינה רפואית, התפתחותית ורגשית והכנת דיווח כולל, המועבר להורה המאמץ. דיווח זה משמש את המשפחה המאמצת בהחלטות על אימוץ הילד, ולצורך מתן טיפול מתאים לילד המאומץ במהלך שנות האימוץ. 2. בשלב האימוץ עיקר הפעילות היא משפטית וכוללת הסדרת הליך חתימת ההורה על הסכמתו לאימוץ הילד או הכרזת בית המשפט ש הקטין בר אימוץ. עם ההכרזה ש הקטין בר אימוץ ממנה העו "ס ית הראשית לחוק האימוץ את אח ד העו "ס ים לחוק האימוץ ל אפוטרופוס ישיר על הילד, הנושא זכויות וחובות כלפי הילד. בית המשפט 6 ."חוק זה מוכר בשם "חוק הפונדקאות 21 קובע אם אימוצו של הילד יהיה ס גור או פתוח )אימוץ עם קשר(7 . החלטה על אימוץ פתוח מתקבלת אם המשך הקשר עם בני המשפחה המולידה משרת את טובתו של הילד. הילד נמסר ל משפח ה אומנ ת למטרת אימוץ . לאחר פרק זמן של חצי שנת ניסיון לפחות המשפחה יכולה לפנות לבית המשפט בבקשה לצו אימוץ. תפקיד נוסף של העו"ס לחוק האימוץ כולל מתן המלצה על אימוץ לפני בית המשפט באמצעות תסקיר , אם יש בקשה לאימוץ ילד זר או בקשה לאימוץ ילד על ידי בן הזוג של ההורה המוליד )אימוץ קרובים במשפחות רגילות ובמשפחות חד- .(מיניות 3. בשלב שלאחר האימוץ מתבצעות פעולות של מעקב אחר קהילת האימוץ ותמיכה בה לאורך כל שנות האימוץ באמצעות: מתן מענה טיפולי קצר מועד למצבי משבר במשפחה, הפעלת סדנאות תמיכה בתנאי נופש, סבסוד האימוץ, הפניה לטיפול מסובסד ב תחנות הקיבוצים לטיפול בילד ובמשפחה )תל"ם( שזכו במכרז לסיוע ב טיפול פרטני, משפחתי, וקבוצתי למש פחות מאמצות ולילדים מאומצים. כמו כן, העו "ס לחוק האימוץ מבצע תהליך של פתיחת תיק האימוץ ומקיי ם מפגש עם הורים מולידים , על פי בקשתם של מאומצים בוגרים. 3.2.5 חוקר ילדים חוקר הילדים הוא עובד סוציאלי אשר מונה על ידי שר המשפטים לאחר הכשרה מתאימה לתפקיד. הוא מעורב בכל המקרים שבהם ילדים עד גיל 14 נפגעו מהאחראי להם בעברות של התעללות והזנחה, וכן במקרים של ילדים שנפגעו בשל עברות מין, היו עדים לעברות כאלה או החשודים בעברות כאלה או ילדים שהיו עדים לעברות של רצח או של אליומות במשפחה8 :. תפקידו הם • חקירת ילדים לצורך איסוף ראיות בהליך הפלילי, תוך תיעוד החקירה בווידאו. חוקרי ילדים רשאים להמליץ על אי- מתן עדות של קטינים מתחת לגיל14 לפני בית המשפט9 • הערכת ה מהימנות של עדות הילד. 7 בישראל, שיטת האימוץ הנהוגה היא אימוץ סגור, שבו אין קשר בין הקטין המאומץ לבין הוריו המולידים. במקרים יוצאי דופן מתאפשר "צמצום תוצאות האימוץ" שמשמעותו שימור הקשר עם חלק מבני המשפחה המולידה. על פי מודל האימוץ הפתוח, ההורים המאמצים וילדם המאומץ חולקים עם ההורי ם המולידים מידה מסוימת של מידע על מצבו של הילד. רמת הפתיחות באימוץ נעה על פני קו רצף, החל בהעברת מידע לא מזהה מההורים המאמצים להורים המולידים וכלה במפגשים הכוללים השגחה מטעם שירותי האימוץ במקום ניטרלי פעם עד ארבע פעמים בשנה. 8 נוסף לחוקר הילדים פועל חוקר שהוא עובד סוציאלי אשר עבר הכשרה ייחודית לצורך גביית עדויות מילדים ומאנשים עם מוגבלות שכלית. 9 יש לציין שחקירת בני נוער מעל גיל14 .נעשית על ידי חוקר נוער מהמשטרה 22 • אישור הנחיו ת וחלוקתן לפעולות נוספות הנדרשות לחקירה: ביקור בזירת האירוע, מסדר זיהוי, בדיקה רפואית ועוד. • מתן המלצות להמשך טיפול. • קבלת החלטה לאסור ר י הת ל או את עדות הילד בבי ת משפט : אם חוקר הילדים אסר על הילד להעיד בבית המשפט, חוקר ילדים י עיד בבי ת המשפט במקום הילד. אם • חוקר הילדים התיר לילד להעיד בבי ת המשפט , ימליץ על ה תנאי ם למתן העדות , יכין את הילד למשפט וילווה אותו בעת מתן העדות . חוקר הילדים מתמחה בגביית עדויות מילדים עד גיל 14 בעזרת שימוש באסטרטגיות דלייה מהזיכרון המותאמות התפתחותית לצ ו רכיהם הרגשיים, הנפשיים והקוגניטי ביים של ילדים. חוקר הילדים פועל על פי החוק לתיקון דיני ראיות )הגנת ילדים(, תשט"ו- 1955 .()אתר משרד הרווחה והשירותים החברתיים 3.3 מנגנונים עיקריים לטיפול בילדים , ב בני נוער ו ב משפחותיהם 3.3.1 ועדות תכנון טיפול והערכה ועדות תכנון טיפול והערכה )בשמן הקודם ועדות החלטה( הן מנגנון מרכזי שנועד לסייע ב בניית תכנית התערבות מתאימה לילדים ולנוער בסיכון ולמשפחותיהם. הוועדות פועלות ע ל פי הוראות תקנון ה עבודה הסוציאלית )התע"ס, סעיף 8.9 , 1996 (, המגדיר את תפקידן ו את דרכי עבודתן. ההתייחסות ל ות עד וו נמצאת בתקנות הפיקוח על המעונות ) אחזקת ילדים במעון רגיל (, תשכ"ה- 1965 .התקנות מחייבות , בין השאר, דיון בוועדה בעניינו של ילד מתחת לגיל 12 המועמד ל שילוב במסגרת חוץ-ב יתי .ת בעקבות דוח ועדת גילת 2002 10 , ממצאי מחקר בנושא ועדות החלטה )דולב, בנבנישתי וטימר, 2001 ( ועבודתה של ועדת גולדברגר שבמסגרתה גובשו נהלים לשינוי עבודתן של הוועדות לתכנון טיפול והערכה ולשדרוגן , החל משרד הרווחה ב- 2008 ביישום רפורמה בכל המחלקות לשירותים חברתיים בישראל. מטרת הרפורמה הייתה לשדרג את עבודתן של הו ועדות באמצעות קביעת סטנדרטים אחידים לפעולתן תוך מחויבות לעקרונות של שקיפות ו של חופש מידע, כך ש הוועדות יוכלו למלא את מכלול התפקידים המוטלים עליהן ולשמש צומת מרכזי בעבודת המחלקות לשירותים חברתיים בטיפול בילדים. כמו כן, נקבע כי התהליך בוועדה וא ה טיפולי ולא מש פטי. במסגרת הרפורמה נבנה מודל 10 ) ועדת גילת2002 ( עסקה בביקורת הציבורית שהוטחה בו ועדות בנוגע להיעדר שיתוף מספק של הורים ו לאי-שמיעת עמדתם, להיעדר שקיפות בדיוני הו ו עדות ובתיעודם, להיעדר ייצוג להורים ותמיכה בהם בדיוני ה ו ועדות ולהיעדר אפשרות ערעור על החלטות הו ו עדה. 23 לתהליך קבלת החלטות בוועדות , ופותחו כלים לניהול התהליך ו ל תמיכה בו, ובכלל זה נהלים לאופן קבלת ההחלטות כדי לאפשר פיקוח על התהליך. ב- 2011 החל ה הרצה של מערכת ממוחשבת לניהול הוועדות )מערכת מתווה(. המערכת הממוחשבת מאפשרת איסוף מידע שיטתי ויצירת בסיס מידע יישובי על צ ו רכי הילדים בסיכון ו על משפחותיהם לצורך תכנון יעיל יותר של פיתוח שירותים להורים ולילדים בקהילה . מערכת זו גם תורמת לייעו ל יכולת הבקרה והפיקוח על תהליכי עבודת הוועדות )לב שדה, 2012 .( העקרונות ה עיקר יים בבסיס עבודת הוועדות נשענים על ערכי העבודה הסוציאלית ועל הידע המקצועי העדכני : • הקהילה ובית ההורים הם המקום המועדף לגדילתם של ילדים ובני נוער בסיכון . • התחשבות ב כוחות המשפחה והקהילה . • שיתוף הורים וילדים בתהליך קבלת ההחלטות . • סיוע מתוך שותפות, הידברות והתייחסות לרגישות תרבותית )מצגת: ועדות תכנון טיפול והערכה, שירות ילד ונוער, ועדת סילמן 29.8.13 .( הוועדות מתכנסות לצורך גיבוש תכנית התערבות במקרים אלה : כאשר מדובר במשפחות שבהן ילדים במצבי סיכון המצריכים בניית תכנית טיפולית מערכתית מקיפה ; כאשר נשקלת האפשרות למתן שירותים אינטנסיביים ייחודי ים לילד ו/או למשפחה )כגון: מעון רב-תכליתי, מרכז ילדים- (הורים ; כאשר הטיפול במשפחה לא התקדם , והילד ממשיך להיות נתון בסיכון ; כאשר נשקלת הוצאה של ילד ל מסגרת חוץ-ב יתי ת; כאשר הוצא צו חירום או נשקלת פנייה לבי ת המשפט . הוועדות פועלות במחלקות לשירותים חברתיים בכל רש ה וי ות המקומיות בישראל. יושב ראש הוועדה הוא מנהל המחלקה או מי מטעמו אשר עובר הכשרה ייחודית לתפקיד. בוועדה אמור להשתתף צוות רב-מקצועי קבוע . נוסף על כך , מוזמנים לוועדה אנשי מקצוע הקשורים לנושא שמכירים את הילד ו את בני המשפחה הנדונים. חברי הצוות הקבוע כוללים נ ציגים של מערכת החינוך ו של מערכת הבריאות בקהילה המשתתפים בוועדה בהתנדבות . הוועדות מתקיימות בהשתתפותם של הורי הילד ו של הילד עצמו, על פי ה גיל ו על פי שיקול ה דעת המקצועי של ה עובד ה סוציאלי המטפל במשפחה . למשפחה יש אפשרות לצרף לדיון בוועדה נציג מטעמ .ה 24 כאשר נשקלת הוצאת ילד למסגרת חוץ-ב יתי ת ו/או כאשר עולה כי הילד הנדון בוועדה הוא ילד נזקק לכאורה , על פי חוק הנוער טיפול והשגחה )1960 ,(ועולה התנגדות של המשפחה או הילד, ה עו "ס לחוק ה נוער מתבקש להשתתף בוועדה . הוועדה דנה בצרכים של הילד ושל המשפחה ובחלופות טיפוליו ת אפשריות בקהילה, המוצעות על ידי אנשי המקצוע או המשפחה. במצב ש בו הישארותו של הילד בבית מסכנת את שלומו , והחלופות אינן נותנות מענה לסיכון זה , ו בתוך כך המשפחה או הילד מתנגדים ל שילוב במסגרת חוץ - ב יתי ת , תמליץ הוועדה על פני י ה לבית משפט לנוער. על העו "ס לפי חוק ה נוער להסביר למשפחה את משמעות הליך הפנייה לבית המשפט, את זכותם לקבלת סיוע משפטי מהמדינה בהליכים בבית המשפט לנוער ואת זכותם להציע תכנית טיפולית חדשה. העו "ס לפי חוק ה נוער חייב להקפיד על הגשת חומר המבוסס על ראיות שיאפשר לב ית המשפט להכיר בילד " קטין נזקק" . כמו כ ן עליו לשכנע את בית המשפט כי תכנית הטיפול המוצע ת היא החלופה המתאימה ביותר עבור הקטין , וזאת לאחר שנבחנו אפשרויות אחרות. במצב חירום , כאשר העו פי ל "ס חוק ה נוער סבור כי ילד עלול להיות במצב של סכנה, הוא מוציא צו חירום ומעביר את הילד למסגרת שתיתן לו מענה זמני לצו רך הגנה מידית. על פי תקנות חוק הנוער 2013, על העו"ס ל פי חוק הנוער לפנות בבקשה לבית המשפט לאשר את צו החירום סמוך ככל הניתן להפעלת צו החירום , ולא יאוחר מארבע ה ימים מ יום הדיווח על אירוע החירום, אלא באישור עו"ס מחוזי לחוק הנוער עד שבעה ימים. במעמד זה יבקש העו"ס לפי חוק ה נוער לקבל המשך להחלטה על הוצאת הילד מחוץ לבית , ואם בית המשפט יקבל את הבקשה, יינתן צו ביניים ל- 30 יום . בה בשעה , נעשית י פני ה לדיון דחוף ועד וב ת תכנון טיפול והערכה לצורך המלצה על דרכי טיפול עתידיות בילד ובמשפחתו )לב שדה, 2012 .( 3.3.2 בית משפט לנוער בית משפט לנוער הוא בית משפט שלום שמכהן בו שופט נוער. בבית משפט זה מתנהלים הדיונים בנוגע ל קטינים נזקקים , והתפתחה בו מומחי ות בטיפול המשפטי הסמכותי בקטינים נזקקים וב הגנה עליהם . בראש בית המשפט לנוער עומד נשיא וסגני נשיא ומכהנים בו שופטי נוער קבועים. שופטי הנוער מכהנים בכל בתי המשפט לנוער ברחבי הארץ. גם לחלק משופטי השלום ו מה שופטים ה מחוזיים ניתנו מ י נויים לתפקיד שופטי נוער. ב דיונים ב בית משפט לנוער משתתפים קציני המבחן הפועלים על פי חוק הנוער )שפיטה, ענישה ודרכי טיפול(, תשל"א- 1971 , לצד עו "סים לפי חוק ה נוער הפועלים על פי חוק הנוער )טיפול והשגחה(, תש ה "ך- 1960 . בית המשפט דן במכלול האינטרסים של הקטין לטווח הקצר ו לטווח הארוך ובאינטרסים של ה הגנה עליו ועל התפתחותו התקינה. 25 עמדת הקטין מוצגת בדיונים המשפטיים ישירות על ידו כאשר הוא נוכח בדיונים או באמצעות "ס עו לפי חוק ה נוער או באמצעות אפוטרופוס לדין שהתמנה על ידי בית המשפט . לעתים עמדת הקטין מוצגת מול שופט הנוער בלשכתו )פבר וסלוצקי, 2007 .( י צוין כי ברוב הדיונים המתנהלים כיום בבתי המשפט לנוער, ההורים מיוצגים על ידי עורך דין , אם מטעמם א ם מטעם המדינה. 3.3.3 בתי ה משפט ל ענייני משפחה ובתי דין דתיים בשנת 1995 )התשנ"ה( נחקק חוק בתי המשפט לענייני משפחה בישראל. מדובר בבתי משפט אזרחיים ייחודיים, בדרג של בית מש פט שלום. שופטי המשפחה המכהנים בו הם בעלי מומחיות בתחום דיני המשפחה. חוק בתי המשפט לענייני משפחה קובע הליכים משפטיים ייחודיים לטיפול בענייני משפחה ו ב יחסים בתוכה, הנוגעים לדיון בבית המשפט. בבתי משפט אלה שופט אחד יושב על המדוכה בכל ענייניה של אותה משפחה )לפי העיקרון של "משפחה אחת – שופט אחד"( . הגדרת בן משפחה , על פי חוק בתי המשפט לעניינ י משפחה יא ה , רחבה ו כוללת גם בנ י זוג לשעבר, הורים ואחים, ילדים ונכדים. הנושאים הנדונים בבתי המשפט לענייני משפחה כוללים הסדרים המלווים תהליכי גירושים , סכסוכים כספיים בין בני משפחה, אלימות במשפחה, סכסוכי ירושה, אימוץ ילדים ואפוטרופסות )Marcus, 2013 ( .במהלך הה י דיינות המשפטית מופיעים ל פני שופטי בית המשפט לענייני משפחה אנשי מקצוע שונים: ב א כוח היועץ המשפטי לממשלה במשרד הרווחה והשירותים החברתיים ועו רכי דין אחרים, העובדים הסוציאליים מיחידות הסיוע שליד בתי המשפט, עו "סים ל עניין סדרי דין, עו "סים לחוק האימוץ ועדים מומחים שמונו על ידי בית המשפט, כג ון פסיכולוגים קליניים, פסיכיאטרים ונוירולוגים. י הה דיינות בבתי המשפט לענייני משפחה, הנוגעת להסדרים המלווים אימוץ ילדים כוללת הכרזה על ילד בר אימוץ ומתן צו אימוץ. י הה דיינויות בבתי המשפט לענייני משפחה, הנוגעות להסדרים המלווים תהליכי גירושים כוללות: הסדרי משמ ורת לילדים עד גיל 18 , הסדרי ראייה , הסדרי מזונות ילדים ועוד )שורק וריבקין, 2010 .( ,כמו כן פועלים בישראל בתי דין דתיים העוסקים בסוגיות הנוגעות להסדרי משמורת והסדרי ראי י ה. בתי דין דתיים הם מוסדות שקיבלו סמכות שפיטה מטעם המדינה לדון בענייני מעמדם האישי של ה אזרחים , בסוגיות כגון נישואים , גירושים , ירושה , אפוטרופסות , אימוץ ועוד. ב שיטת המשפט בישראל , לכל עדה דתית המוכרת על ידי ה מדינה בית דין משלה, הדן על פי דיני הדת: ל יהדות – בתי הדין הרבניים, ל אסלאם – בתי הד ין השרעיים, לנצרות – בתי הדין הנוצריים ולדת הדרוזית – בתי הדין הדתיים הדרוזיים . 26 3.3.4 יחידות הסיוע שליד בתי המשפט למשפחה ובתי הדין הדתיים יחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים הן שירות העוסק במתן ייעוץ לשופטים ובמתן מענים טיפוליים למשפחות י המ דיינות בערכאה משפטית זו. שירות זה הוקם בשנת 1997 ופועל מתוקף חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה- 1995 . יחידות הסיוע פועלות במסגרת השירות לפרט ולמשפחה במשרד הרווחה והשירותים החברתיים. מטרת העל של יחידות הסיוע היא להוביל לסיום מהיר ומוסכם של הסכסוך מתוך כוונה למזער את הפגיעה לכל בני המשפחה הנגרמת בגין הה י דיינות המשפטית )אלדר- ,אבידן2003 (. היחידות מסייעות לבתי המשפט לענייני משפחה בשלוש דרכים: )א( אבחון מצבן הרגשי והתפקודי של המשפחות המופנות על ידי שופטי בית המשפט; )ב( מתן טיפול או ביצוע התערבות במשפחה; )ג( הפניה לשירותי ייעוץ ואבחון בקהילה. צוות העובדים המקצועי ביחידות הסיוע כולל עובדים סוציאליים ופסיכולוגים המעניקים ייעוץ. ההפניות נעשות על ידי שופטי בתי המשפט לענייני משפחה )ענבר, נבו ולהמן, 2008 .( 3.3.5 מרכזי קשר מרכזי קשר הורים-ילדים הם מסגרת המיועדת לספ ק הגנה, תמיכה וטיפול מקצועי הדרושים לצורך קיום מפגשים בטוחים בין הורים לילדיהם במצבים של קונפליקטים במשפחה על רקע פירוד ו גירושים , אלימות וסיכון. במרכזי הקשר מתקיימים מפגשים מוגנים ומפוקחים בין ילדים לבין הורי ה ם הלא משמורנים או ילדים הנמצאים באומנה או ב מסגרות קלט חירום בצווי חוק הנוער, שהיו בנתק מתמשך מאחד ההורים או משניהם או שאינם יכולים להיפגש עמם ללא פיקוח מתאים. מרכזי הקשר הם שירות ארצי, המעוגן בתקנון העבודה הסוציאלית . שירות זה אינו כרוך בתשלום. על פי מדיניות משרד הרווחה והשירותים החברתיים , עבודת מרכ זי הקשר מכוונת להביא להמשך קשר בטוח ולא מפוקח או מלווה בין ההורה לילדי ו . בחלק מהמקרים היעד של המפגשים הוא לקדם את בניית הקשר, ו במקרים אחרים היעד הוא למנוע נתק שהיה קורה ללא הטיפול )פאס, נבות ו צדקה , טרם פורסם(. 3.4 שירותים הניתנים לילדים , לבני נוער ולמשפחות בקהילה המחלקות לשירותים חברתיים שברשויות המקומיות אחראיות ל מתן שירותי רווחה לתושבים. השירותים שפותחו על ידי משרד הרווחה והש י רותים החברתיים מגוונים ומופעלים באמצעות המחלקות. הם חלק מתכנית ה טיפול לילד ולמשפחה בקהילה . לא בכל המחלקות קיימים כל השירותי ם, וזמינותם נקבעת על פי צרכים ומשאבים. 27 שירותים אלה מעניקים לילדים, לבני הנוער ולהורי ה ם תמיכה, טיפול, השגחה והגנה מתאימים , על פי מצבי הסיכון השונים ועל פי הצרכים שאותרו , כדי לחזק את תפקודם ולמנוע ככל האפשר את ה הוצא ה למסגרת חוץ-ב יתית. העקרונות המנחים בפיתוח השירותים ובהפעלתם כוללים: • התאמה לצרכים ולמאפיינים של הילדים, של בני הנוער ו של ההורים • התאמת השירותים לגיל הילדים )גיל רך, יסודי ונוער( • שילוב מרכיבים של איתור, תמיכה, השגחה, טיפול והגנה • מתן שירותים הן להורים הן לילדים ביחד ולחוד המידע שלהלן מתבסס על המקורות הבאים: "עם הפנים לקהילה" ספר פרויקט, 2004 ; תע"ס, פרק8 .; אתר התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון השירותים העיקריים הניתנים בקהילה , כוללים : • שירותים תומכים לילדים ו ל בני נוער בעלי מרכיבי שהייה והשגחה – בגיל הרך : מעונות יום ומשפחתונים לילדים ני ב חצי שנה עד שלוש, על פי אמות המידה של "חוק פעוטות בסיכון – ) הזכות למעון יום (, התש"ס- 2000 ". לילדים בגיל בית ספר יסודי ול נוער י הש : רות המרכזי הוא מועדוניות – מסגרת שהייה ל- 15 ילדים הפועלת לאחר שעות הלימודים ועד שעות הערב , חמישה ימים בשבוע. הילדים מקבלים ארוחה חמה, העשרה וסיוע בשיעורי בית בד ו ,- בבד ההורים מלווים ע ל ידי העובדת הסוציאלית של המשפחה. לגיל הרך והיסודי : מועדוניות ביתיות ותמיכה ביתית – מסגרות ל חמישה ילדים הפועלות במהלך השבוע, לאחר שעות הלימודים ועד שעות הערב בבתים של משפחות מתוך הקהילה אשר מלוות בהדרכה. • שירותים טיפוליים לילדים ול בני נוער ולהורים עם מרכיבי שהייה, השגחה, והגנה – בגיל הרך : מעונות רב תכליתיים – לילדים ב ני חצי שנה עד שש , העונים על אמות המידה של חוק פעוטות בסיכון . ה מסגרת מושתתת על לי פע ות של מעון יום רגיל תוך תגבור כוח ה אדם ה חינוכי וה טיפולי ופועלת בין השעות 19.00-7.00 . לכל משפחה נקבעת תוכנית טיפולית על פי צרכי ה . הילדים בגיל 6-3 מגיעים למסגרת לאחר השהות בגן בקהילה. בגיל בית ספר יסודי : פנימיות יום – מסגרת ל- 15 ילדים הפועלת במרחב הגאוגרפי של פנימייה אינטרנית , אך ביחידה נפרדת. הילדים לומדים בביה"ס בקהילה ולאחר הלימודים מגיעים לפנימיית היום , שוהים שם עד שעות הערב וחוזרים לביתם ללינה . 28 ילדים הזקוקים לכך מגיעים לפנימיית היום בבוקר לפני היציאה ללימודים. כל הצרכים הטיפוליים-חינוכיים ניתנים לילדים במסגרת בד .-בבד נעשית עבודה טיפולית אינטנסיבית עם ההורים כשהמטרה היא שבטווח של עד 3 שנים תשוקם המשפחה י ות מנע ההוצאה מהבית. מועדוניות טיפוליות – מסגרת ל- 15 .ילדים בשעות שלאחר הלימודים ועד הערב הילדים מקבל ים טיפולים על פי ה צורך , כמו כן הם זוכים ל העשרה ול ארוחה חמה . בד- -בבד נעשית עבודה טיפולית- .הדרכתית עם ההורים לבני נוער : מועדוניות למתבגרים בעלי בעיות התנהגות – מסגרת ל- 12 מתבגרים הפועלת לאחר שעות הלימודים. המתבגרים מקבלים טיפולים על פי צורכיהם, ובתוך כך נעשית עבודה טיפולית עם ההורים. בתים חמים לנערות ולנערים במצוקה – מיועדים למתבגרים הנמצאים בבוקר במסגרות וזקוקים לתמיכה לאחר מכן. הבית מאפשר חוויה חיובית של קבלה, חום ושי יכות , והוא ממלא את ה חסכים מבית ההורים. מועדונים טיפוליים למתבגרים במצוקה – מרכזים הפגתיים המאפשרים לבני נוער במצוקה שימוש נורמטיבי ומושכל בשעות הפנאי. מפתנים – מרכז טיפולי, שיקומי- חינוכי לבני נוער אשר התקשו לתפקד במערכות החינוך הפורמליות בשל צורכיהם הרב- .ממדיים מרכז יום תומך רב-תחומי )מית"ר( – מ רכז טיפולי- שיקומי קצר מועד לבני נוער המנותקים ממסגרות החינוך הפורמליות, שנועד להביא לשילובם מחדש במערכות נורמטיביות. נותן מענה רב- תחומי לצרכים הרב- ממדיים של המתבגרים ומשמש מסגרת חירום משקמת אחרונה טרם שילובם במסגרות חוץ-ב יתיות. מרכזי יום ייחודיים לנוער נפגע סמים )באמצעות השירות לטיפול בהתמכרויות ( ו לנערות בלבד )עד"י(. מוקדי טיפול לנוער – פועלים בהם ל "ס עו נוער וצעירים, מדריכי חבורות רחוב, קציני מבחן לנוער ) לסירוגי ן ( וכן עו "סים לנוער נפגע סמים ועו ל "ס נערות צעירות. • שירותים טיפוליים לילדים, ל בני נוער ולהורים בגיל הרך : תכניות ביתיות – תכניות הניתנות בבית המשפחה כדי להנגיש את הש י רות לאוכלוסייה המתקשה להגיע לשירותים בקהילה. הפעילות מתקיימת פעם עד פעמיים בשבוע לילדים ולהורים יחד , כמו כן ניתנת הדרכה להורים. תכניות אלה פועלות גם בהתאמה תרבותית לאוכלוסיי ה יוצאת אתיופיה, קווקז, צרפת וכ דו מה. 29 לכל הגילים : מרכזים טיפוליים: מרכזי ילדים הורים ונתיבים להורות – מרכז ים טיפוליים ש הילדים מגיעים אליהם עם ההורים פעם עד שלוש פעמים בשבוע. במרכזים פועל צוות רב- מקצועי המשתמש באמצעים טיפוליים מגוונים ויצירתיים ונותן טיפולים פרטניים , דיאדיים , משפחתיים וקבוצתיים. יחידות טיפוליות-ייעוציו ת – יחידות אקסטרניות של מרכזי החירום הנותנות טיפולים למשפחות כחלק מתהליך החזרה הביתה של ילד ששהה במרכז החירום או בניסיון למנוע הוצאה למסגרת חוץ-ב יתית. מרכזים לטיפול בילדים נפגעים מינית – ניתנים בהם טיפול לילדים שנפגעו מינית , אם במשפחה ואם מחוץ למשפחה, וכן הדרכה וטיפול להורים. מרכזי הגנה – התערבות ראשונית ב מצבי משבר לילד שנפגע מהתעללות על סוגיה. במרכז נמצאים כל גורמי הטיפול והאכיפה תחת קורת גג אחת , וכל תהליך הבדיקה והחקירה של האירוע מתבצע במקום אחד ומאפשר קבלת החלטות מהירה, התערבות טיפולית קצרת מועד והגנה מרבית על הילד בשעת ה צורך. מרכזים ל מניעת אלימות במשפחה . תחנות לטיפול זוגי ומשפחתי . • קבוצות טיפוליות לילדים ו ל בני נוער קבוצות טיפוליות לילדים עם קשיים רגשיים וחברתיים. קבוצות לילדים עדים לאלימות – ילדים המתגוררים בבית שיש בו אלימות בין בני זוג חווים פגיעה רגשית קשה המשפיעה על התפתחותם העתידית. קבוצות לילדים אלה מאפשרות עבודה טיפולית עם הילדים לצמצום הנזקים הנגרמים להם. נוסף על כך , מופעלות תכני ו ת לילדים שהוריהם אלכוהוליסטים ו קבוצות לבני נוער ה צורכים אלכוהול . • קבוצות טיפוליות תומכות להורים קבוצת חמלה – לטיפול בהורים המתנהגים באלימות כלפי י לדיהם. קבוצות להדרכות הורים בתחומים השונים ע ל פי הגיל של ילדיהם . שירותים תומכים : " סומכות " , " מטפחים " – עבודה של עובד סמך מקצועי עם ההורים או עם הילדים ב תיווך, ב למידה ו ב תמיכה. מדובר בנשים מהקהילה או סטודנטים המקבלים הדרכה מעו"ס המשפחה באשר למטרות ו ל דרכי ההתערבות. • תכניות איתור ויישוג ניידות – הניידות פועלות בקרב ריכוזי בני נוער החיים ברחוב, המצויים במצבי ניידות ומשבר ו משתתפים לעתים בפעילות אנטי סוציאלית. הניידות נותנות מענה לצרכים 30 אינסטרומנטליים בסיסיים, פועלות לאיתור פעיל של אוכלוסיות במצבי ניתוק, מתווכות בין בני הנוער לבין שירותים קיימים בקהילה ונותנות מענה מידי למצבי משבר חריפים . בתי קפה טיפוליים – מסגרות הפועלות במתכונת בתי קפה, ומ שמשות חלופה טיפולית חדשנית- יצירתית. במסגרת בתי הקפה פועלים העובדים למתן ייעוץ ו הכוונה ולפיתוח קשר טיפולי. פעולות הסברה וימי עיון לאנשי ה מקצוע ומערכות החינוך בקהילה לאי תור וזיהוי של ילדים במצבי סיכון . 3.5 ה שירותים ה חוץ-ב יתיים העיקריים הניתנים לילדים ולמשפחות11 המענים ה חוץ-ב יתיים ניתנים לילדים אשר זמנית או באופן מתמשך אינם יכולים להמשיך לחיות בחיק משפחתם. מענים אלו מוצעים לאחר דיון ועד וב ת תכנון טיפול והערכה , והם מוצעים כחלק מתכנית טיפולית לילד ולמשפחתו. 3.5.1 מערך מענים במצבי חירום מרכזי חירום )היחידות האינטרניות( : בישראל פועלים כיום אחד עשר מרכזי חירום המשמשים מסגרת לילדים בני 16-2 הנמצאים במצבי סכנה , הנובעים מהזנחה פוגעת ומהתעללות ומחייבים הגנה מידית על הילדים מחוץ לבית ו הערכה כוללת של מצבם . מטרות מרכז החירום ה :ן • הגנה על ילדים הנפגעים ב מסגרת ה משפח .ה • אבחון הילד, המערכת המשפחתית, יחסי הורים ילד, הערכת אירוע המשבר ומצב הסיכון. • התערבות בשעת משבר בניסיון להפוך אותה להזדמנות לשינוי וגדילה. • מתן המלצות ל ועד ו ת תכנון טיפול והערכה באשר ל בניית תכנית טיפולית משקמת למשפחה ולילד. השהות במרכזי חירום נמשכת שלושה-שישה חודשים . כניסה למרכזי החירום נעשית בשתי דרכים: האחת במצבי חירום , באמצעות צו חירום המופעל על ידי העו "ס לפי חוק 11 יש לציין כי נוסף על המענים העיקריים המפורטים בהמשך יש מענים נוספים, ובהם יש לציין את בתי המעבר. בתים אלה מטפלים בילד ים בתקופת המעבר שבין הוצאתם מרשות הוריהם בעקבות החלטה לפי חוק נוער ועד לקבלת החלטה על חזרתם להורה הביולוגי או על המשך הטיפול בהם לטווח ארוך. בית המעבר מספק לילד מערך טיפולי, אשר מאפשר לו הסתגלות ועבודה על חוויות קשות ועל טראומות שחווה טרם הגעתו לבית. במקום מתבצע אבחון מעמיק של הילדים, ובסיוע עובד המשפחה במחלקה לשירותים חברתיים נעשית עבודה טיפולית עם הוריו כדי לחזק במידת האפשר, ועל פי הנסיבות, את היכולות ההוריות שלהם. יש כיום שני בתי מעבר בפיקוח שירות ילד ונוער ושני בתים בפיקוח השירות למען הילד. 31 הנוער והאחרת , בצו ביניים שנ יתן על ידי בית משפט לנוער, לאחר דיון והמלצה של ועדת תכנון טיפול והערכה. בתום הליך האבחון, ההערכה והטיפול קצר המועד עם הילד ו עם הוריו מתגבשת המלצה לתכנית המשך מיטבית לילד בין בחזרתו לביתו ו ל משפחתו בין ב שילוב ו במסגרת חוץ-ב יתית. משפחת קלט חירום : נועדה למספר ימים עד שלושה חודשים ומשמשת סידור חירום בעת משבר חריף ופתאומי. במסגרת זו מופקדים ההורים האומנים על הענקת הגנה מהירה ומרבית לילד ועל דאגה לצרכיו ם היו-יומיים . הגורמים המקצו עיים מאבחנים את הילד בהיבט הפיזי, הנפשי והרגשי. בתוך כך נעשה בוועדת תכנון טיפול והערכה תהליך הערכה של המשפחה בנוגע ל יכולתם ו ל נכונותם להיות שותפים בבניית התכנית הטיפולית , ש תכלול את מחויבותם ו את אחריותם לדאוג לשלומו של הילד ו ל שיפור תפקודם כהורים. אם יש הסכמה על התכנית הטיפולית, יחזור הילד לביתו. אם אין , ייבחנו חלופות נוספות: המשך אומנה או אימוץ. קלט חירום בפנימיי : ה זוהי מסגרת מובחנת בתוך המרחב הפנימייתי הקולט ילדים בני 14-5 )יש קלט חירום אחד בפנימייה הקולט פעוטות בגיל הרך(. כיום פועלות מסגרות קלט בשש פנימיות ברחבי הארץ , ו הן יכולות לספק מענה לכ- 40 ילדים בו- זמנית. משך השהייה בקלט ה וא עד שלושה חודשים, אך בפועל שוהים בו זמן ארוך יותר. הילדים מוצאים ל מסגרות של קלט חירום בצווי חירום עקב מצבי משבר וטראומה משפחתי ים המחייבים הגנה מידית. 3.5.2 אומנה שירותי האו מנה בישראל ניתנים לילדים ולבני נוער עד גיל 18 ,כאשר הם נמצאים במצבי סיכון בשל תפקוד הורי לקוי. האומנה נדרשת אם ההורים אינם מסוגלים לספק את צרכיו של ילדם או אם הם פוגעים בו . משפחת האומנה מקבלת זמנית את הילד לחזקתה. ההורים האומנים מודרכים כיצד ליצור קשר עם הילד וכיצד לטפחו ולחנכו כדי להקנות לו מסגרת יציבה ובטוחה ולתרום להתפתחותו הגופנית, הרגשית והחינוכית. ה משפחה האומנת משמשת בדרך כלל משפחה משלימה למשפחה ש ממנה הגיע הילד ואינה באה במקומה. ככלל, שירותי האומנה מעוניינים שההורים יישארו דמויות משמעותיות בחיי ילדם, ומכוונים את ההורים האומנים לשאוף ולפעול לשמ ירה על מערכת יחסים עם ההורים המולידים כדי להקל על הילד את גיבוש זהותו ולאפשר לו, אם ניתן, לשוב אליהם בעתיד. בשנת 2001 החל ענף האומנה ב תהליך של הפרטה חלקית. כיום מפעילים את ענף האומנה ארבעה ארגונים שלהם אחריות לגיוס המשפחות האומנות, להכנתן לקליטת הילד ולליווי 32 .הנדרש במהלך שהותו במשפחה האומנת משרד הרווחה והש י רותים החברתיים אחראי ל פיקוח על איכות הטיפול בילד במשפחות האומנה , לה יקף האומנה ל , העברת תשלום חודשי למשפחות האומנה לצורך כיסוי הוצאות המחיָ ה של הילד וכן ל החזר ההוצאות המיוחדות )כגון עלות טיפול נפשי, חוגים וכדומה( . בספטמבר 2007 הופרט סל ההוצאות המיוחדות : תקציב סל חודשי ממוצע לילד מועבר לארגונים המפעילים, והם מממנים את השירותים הדרושים לילד , לפי התכנית הטיפולית שתוכננה עבורו . סידור האומנה נועד לשמש אמצעי טיפול לטווח קצר או לטווח ארוך , ו הוא ניתן באמצעות סוגי המענים האלה : •••• אומנה רגיל – ה אומנה רגילה נמשכת בין כמה חודשים ל כמה שנים ומשמשת סידור לתקופת זמן יציבה, שבמהלכה ההורים האומנים מטפלים בצרכיו השונים של הילד ואמונים על חינוכו ועל טיפוח יכולותיו. •••• אומנת קרובי משפח ה – דודים ודודות ה מוכרים כמשפחה אומנת. קרובי משפחה מדרגה ראשונה )סבים, סבתות, אחים, אחיות( בדרך כלל לא יוכרו כמשפחות אומנה , אלא יקבלו גמלת ילד נטוש מהביטוח הלאומי . במקרים מסוימים ובאישור מנַ הל שירות ילד ונוער יוכרו גם קרובי משפחה מדרגה ראשונה כמשפחת אומנה . הצעת " חוק אומנה " שעברה קריאה ראשונה מסדירה מצב זה וקובעת כי קרובי משפחה יוכלו לשמש משפחת אומנה. •••• אומנה רגילה ארוכת טווח – אף על פי שאומנה אמורה להיות סידור זמני, לעתים גדלים הילדים בבית ה משפח ה האומנת עד גיל 18 ואף מעבר לכך , אף שאומנה ארוכת טווח אינה מעוגנ ת בתקנות . אומנה לטווח ארוך מתקיימת כאשר אין עורף משפחתי כלל או כאשר אין אפשרות לשינוי במצב ההורים )כמו, הורים עם מוגבלות שכלית, נרקומנים ועוד(, ולמרות זאת הקשר עמם חשוב להתפתחותו של הילד. •••• אומנה טיפולית – מיועדת לילדים אחרי אשפוז פסיכיאטרי ומשמשת חלופה לאשפוז ומניעתו להבא . ילדים עם קשיים מיוחדים כמו: נשאי איידס, הפרעות אכילה קשות, מחלות מורכבות או הפרעות התנהגות. מטרתה להציע טיפול אינטנסיבי לילדים אשר חוו בילדותם המוקדמת טראומות הנוגעות בעיקר לחוסר מסוגלות הוריהם להעניק להם את הנדרש להתפתחות רגשית ופיזית תקינה. האומנה הטיפולית היא ארוכת טווח . הילדים ומשפחות האומנה מלוו ים על ידי צוות טיפולי הכולל מנחי או מנה , פסיכותרפיסטים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים ומטפלים רגשיים אחרים )אתר משרד הרווחה והשירותים החברתיים( . 33 בישראל נושא האומנה אינו מעוגן בחוק ספציפי נפרד . עיקר ההוראות בענייני אומנה מובאות ב תקנון העבודה הסוציאלית )ה תע"ס , סעיף 8.2 , 2011 (. התע"ס קובע את אמות המידה לבחירת משפחות אומנה, ל תהליך סידור הילד במשפחת האומנה, ל אחריות הארגונים המפעילים את האומנה, ל תפקיד אנשי המקצוע המעורבים, ל שירותים שהילד ומשפחתו האומנת זכאים להם ו ל זכויותיהן של המשפחות. אף שההוראות עוסקות בתחומים רבים יש נושאים שאינם מוסדרים כלל, כגון סמכות ההורים האומנים לקבל החלטות בעניינים שוטפים ודחופים הנוגעים לילד, מידת הקשר של הילד עם ההורים האומנים לאחר סיום האומנה ועוד. נושאים אחרים, גם אם הוסדרו חלקית בהוראות התע"ס, כמו שמירת הקשר עם ההורים, אינם מעוגנים בחוק ) אתר משרד הרווחה והשירותים החברתיים(. היום, נושא האומנה נמצא בשלבי חקיקה. הצעת החוק, שמשרד הרווחה והשירותים החברתיים תומך בה , עברה ב קריאה טרומית. 3.5.3 מערך הפנימיות מערך הפנימיות של משרד הרווחה והשירותים החברתיים מיועד לילדים ו ל נוער החל מגיל בית ספר יסודי ועד גיל 18 ,אשר נמצאים במצבי סיכו ן בשל תפקוד הורי לקוי , ואשר הוחלט ו בו עדת תכנון טיפול והערכה כי יש צורך ב שילובם במסגרת חוץ-ביתית, א ו על פי הפעלת סמכות של עו פי ל "ס חוק הנוער אם , ההורים מביעים התנגדות להוצאתו של הילד מביתו . הפנימיות נועדו לשמש תחליף זמני למשפחה של הילד לתקופה של עד ארבע שנים, עד לשיקומה, פרט למצבים יוצאי דופן שבהם מאושר המשך שהייתו של הקטין במסגרת , על פי אמות מידה שנקבעו מראש . לפי תקנון העבודה הסוציאלית )התע"ס, סעיף 8.17 , 2004 (: "הילד הנמצא בטיפול במעון מוסיף להיות חלק ממשפחתו ולהשתייך לה, ויש לעשות הכ ו ל כדי להבטיח את התנאים שיאפשרו לו לחזור אל חיקה." השירות לילד ו ל נוער במשרד הרווחה והשירותים החברתיים נמצא בקשר חוז י עם 194 מפעילים המספקים שירות ב- 268 יחידות פנימיי ה . בפנימיות אלו משולבים קרוב ל- 7,500 .ילדים הפנימיות מותאמות למגוון צ ו רכיהם של הילדים ו של בני הנוער . מספר המתחנכים בפנימייה נע בין 30 ל- 150 ילדים , ו יש גם מעונות משפחתיים, המאכלסים 12-7 ילד ים כל אחד . מרבית ה פנימיות בבעלות ציבורית )168 (, ומיעוטן בבעלות פרטית )26 (, והן משרתות את כל המגזרים : ממלכתי-חילוני , ממלכתי- דתי, חרדי ו ערבי. הילדים בפנימיות מחולקים ל קבוצות שונות על פי גילם ל או קבוצות רב-גילאיו , ת על פי מודל הטיפול. כל הילדים יוצאים בשעות הבוקר למערכת לימודית ה מותאמת לצ ו רכיהם , ובשעות אחר הצהריים והערב הילדים מטופלים ע ל ידי מדריכים חינוכיים ומטפלות ) או זוגות במעונות המשפחתיים( . נוסף על כך , מועסק צוות טיפולי רב- ,מקצועי, הכולל פסיכיאטר, פסיכולוג 34 עובד סוציאלי ומטפלים בתחו מים שונים ) ל דוגמ ה, טיפול ב אומנויות(, על פי סוג הפנימייה ו וצ רכי הילדים בה. כמו כן מתבצעת בפנימיות פעילות של מרכזי למידה לצורך השלמת פערים לימודיים וסיוע פרטני ופעילויות העשרה מגוונ ו ת. הפנימיות מסווגות לכמה סוגים, על פי ה אוכלוסיות המטופלות בהן: • פנימיות חינוכיות – נועדו לחניכים שאובח ן כי הם בעלי תפקוד תקין או בעלי פגיעה מעטה בהתפתחות, ויש פוטנציאל גבוה לקדם א .םתו • פנימיות שיקומיות – לחניכים עם ליקויי למידה ו/או פער לימודי ניכר ו/או חסכים רגשיים, שאובח ן שהם בעלי פוטנציאל התפתחות תקין. • פנימיות טיפוליות – לחנ יכים בעלי תפקוד לקוי בתחומים רבים , הנובע מ ליקוי אורגני, התנהגותי, נפשי-רגשי או שילוב ביניהם , ו יש להם צורך במסגרות חינוך מיוחד. • פנימיות פוסט אשפוזיות – לחניכים לאחר אשפוז פסיכיאטרי או כחלופה לאשפוז ומניעתו להבא. הפנימיות קולטות גם אוכלוסיות קצה עם בעיות מורכבות והפרעות התנהגות קשות שאינן נקלטות בפנימיות הטיפוליות. • פנימיות חסות הנוער 12 – מיועדות לבני נוער, שכל ה ניסיונות הקודמים לטפל בהם במסגרות השונות לא נ שאו פרי. פנימיות אלה שייכות לרשות חסות הנוער, האחראית ל טיפול חוץ-ב יתי סמכותי-כופה במתבגרים המצויים במצבים של עבריינות ו של סטייה חברתית. בני הנוער מופנים לפנימיות באמצעות צווי בתי משפט לנוער. אמצעי הטיפול מגוו נים ומשפיעים גם על אופי המסגרות . • פנימיות המפעיל ות מרחב "קידום" )סגור( – מרחב "הקידום" הוא קהילה טיפולית , ו תנאי החיים בה אינם מבוססים על הסביבה הפתוחה, אך נגזרים ממנה ונמצאים בזיקה אליה. המתבגרים במסגרת זו זקוקים להתערבות אינטנסיבית, אף שיש להם הניעה ) מוטיבציה ( בסיסית לשתף פעולה במהלך הטיפול. המרחב הפיזי אינו מוגן כמו ב"מגן" )חומות, נעילה, בידוד וכו'(, אך כל צ ו רכי המחי ה וההעשרה מצויים בתוך המרחב , כגון בית ספר, הכשרה מקצועית ופעילות חברתית. הקשר עם הקהילה קיים, אך הוא מבוקר. • פנימיות המפעילות מרחב "מגן" )נעול( – המרחב הנעול הוא המסגרת הקיצונית ביותר מבחינת ההרחקה מהחברה. זוהי יחידה טוטלית שמאפשרת לצוות שליטה מרבית על ה חוסים. הפעילות החינוכית- טיפולית אינטנסיבית מאוד ומאפשרת 12 פנימיות חס ות הנוער והפנימיות המפעילות מרחב קידום ומגן הם מענים שרשות חסות הנוער מעניקה לבני נוער וצעירים . חסות הנוער היא חלק מן האגף לנוער , צעירים ושירותי תיקון . 35 התארגנות וסוציאליזציה. מטרה נוספת היא ליצור רגיעה, ולאפשר למתבגר להיחשף ל דרכים חדשות וללמוד אותן . מרחב זה מנותק מהקהילה הסובבת את המעון. אם המתבגר בשל לחיים בקהילה פתוחה, מ פנים גבולות ו מסגל מנגנוני ריסון בסיסיים , הוא מועבר למרחב הקידום, שהוא שלב מתקדם יותר )צמח-מרום, הלבן-אילת, וסבו- ,לאל2012; אתר משרד הרווחה והשירותים החברתיים . ( 3.5.4 אימוץ ילדים בסיכון על מנת להבטיח את שלומו של הילד שהוצא מרשות הוריו יש לפעול לספק לו מענה ארוך טווח שיבטיח לו קביעות, יציבות, שייכות ומחויבות הורית מלאה לאורך שנים. האימוץ הוא מענה כזה. האימוץ מאפשר בית הורים קבוע לכל החיים, לילד אשר אינו יכול לגדול בבית הוריו בשל תפקוד הורי לקוי לאורך זמן, תפקוד שאינו ניתן לשיקום ומסכן את הילד ו את התפתחותו. הבסיס לקיום מוסד האימוץ בישראל הוא תפיסה חברתית , ו לפיה זכותו של כל ילד לגדול בבית הורים קבוע וכי חובת המדינה לאפשר לילד לגדול עם משפחתו. אם הילד אינו יכול ל גדול אצל הוריו, חובת המדינה להבטיח לו לגדול בבית חלופי, אצל משפחה מאמצת שתוכל לאפשר לו למצות את זכויותיו ואת הפוטנציאל הטמון בו. האימוץ מפסיק את החובות ו את הזכויות שבין הילד להוריו המולידים ו ל שאר קרוביו ואת הסמכויות הנתונות להם ביחס אליו, אלא אם צמצם בית המשפט את ת וצאות האימוץ. האימוץ יוצר בין ההורה המאמץ לבין הילד המאומץ חובות, זכויות וסמכויות ) הירשפלד, גורבטוב בן ו - שמחון , 2011 .(בשלב הראשון מועברות הזכויות והחובות לעו "ס לחוק האימוץ אשר מתמנה על ידי עובד סוציאלי ראשי לחוק אימוץ ילדים לאפוטרופוס לילד מרגע ה הכרז ה שהוא בר אימוץ או מרגע חתימת ההורה על ההסכמה לאימוץ. בשלב ה בא , במסגרת צו אימוץ, מועברות הזכויות והחובות ההוריות להורה המאמץ. חוק האימוץ גם מאפשר מסירת קטין למשפחה שנתנה הסכמתה לאמצו אף טרם קבלת החלטה סופית להכרז ה שהוא בר אימוץ )סעיף 12 ג' לחוק אימוץ ילדים , ה תשמ"א- 1981 , תיקון לחוק2011 (. השימוש בסעיף זה נעשה אם , מפאת מצבו של הילד יש צורך להעבירו ללא דיחוי למשפחה קבועה. מדובר במצבים שבהם השארתו של הילד בסידור ביניים כמו משפחת קלט, בית מעבר או פנימיי ה מסכנת ופוגעת פגיעה של ממש בילד וביכולתו להשתקם ולפתח יחסי אמ ון עם מבוגרים. אף ש חוק האימוץ קובע כי המאַ מץ הוא "איש ואשתו יחד" , הוא מאפשר במקרים מיוחדים אימוץ על ידי מאמץ יחיד. 36 על פי מדיניות השירות , י לדים ה נמסרים לאימוץ בישראל נחלקים לשתי קבוצות, לפי גילם ומצבם ) הירשפלד, גורבטוב בן ו-שמחון , 2011 :( • אימוץ ילדים עד גיל שנתיים – ילדים עד גיל שנתיים נמסרים לזוגות נשואים חשוכי ילדים . על פער הגילים בין הזוג המאמץ לבין הילד להיות 43 .שנים לכל היותר • פעוטות וילדים מעל גיל שנתיים – מדובר בילדים אשר טרם אימוצם חוו מצבי סיכון וסכנה, הורות מזניחה, נטישות ועוד. ילדים אלה שבשל מאפיי נים ייחודיי ם, ובכלל זה מהלך חייהם טרם האימוץ , לא נמצאה עבורם משפחה חשוכת ילדים, נמסרים לאומנה למטרת אימוץ, למשפחות שיש להן כבר ילדים משלהן או למועמד לאימוץ יחיד. בשנים האחרונות חלה התפתחות מקצועית השמה דגש בחשיבות של ההתקשרות הבטוחה באמצעות שמירת ההמשכיות והרציפות בחיי הילד. שינוי בחוק האימוץ משנת 2011 מבטא גישה זו תוך שהחוק קובע בסעיף 1 ב' כי "בעת בחינת טובת הילד בהחלטות יובאו בחשבון זכויות הילד, צרכיו והאינטרס שלו , לרבות זכותו ליציבות, ובכלל זה צמצום העברתו ככל הניתן בין מסגרות ובין משפחות...". התפתחות זו באה לידי ביטוי במתן עדיפות לאימוץ הילד על ידי המשפחה האומנת שהוא גדל וטופל בה מרגע הוצאתו מרשות הוריו. השירות לילד ולנוער והשירות למען הילד מבצעים פעולות שונות, כ גון התאמת אמות מידה לאישור הורים אומנים/מאמצים , קביעת דרכי עבודה ועוד כדי ליצור רצף בין האומנה לאימוץ. לאחר אימוצם של ילדים בסיכון מתבצעות פעולות של מעקב אחר המשפחה המאמצת ו של תמיכה בה על ידי העו "סים לחוק האימוץ באמצעות : התערבות טיפולית ישירה בעתות משבר, ה פעלת סדנאות תמיכה בתנאי נופש, סבסוד האימוץ, הפניה לטיפול בתל"ם )תחנות הקיבוצים לטיפול בילד ובמשפחה(, שזכתה במכרז לסיוע במתן טיפול פרטני, משפחתי וקבוצתי למשפחות מאמצות ולילדים מאומצים. 4 .הקשיים והאתגרים הקיימים כיום במערכת והמלצות ה וועדה לשינוי המצב בשנים האחרונות הושקעה מחשבה רבה בגיבוש המדיניות, ברפורמה ובפיתוח שירותים לילדים ולבני נוער נפגעי הזנחה והתעללות. ב רפורמות ה עיקריות ש משרד הרווחה והשירותים החברתיים מקדם ניתן למנות את ה מדיניות "עם הפנים לקהילה", הפעלת התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון, הרפ ורמה בוועדות תכנון טיפול והערכה, הפעלת 37 " תכנית ה מגן" לשיפור מערך הגנת הילד ולשדרוגו13 ", יישום מדיניות "הבית הקבוע והרפורמה המתוכננת במחלקות לשירותים חברתיים14 . מדיוני הוועדה עולה כי מערכת השירותים ל רווחת הילד כולה פועלת בצורה סבירה. חברי הוועדה התרשמו מ ן המחויבות ו מן המסירות של העו "סים בשירותי הרווחה. עם זאת, חברי הוועדה זיהו כמה קשיים ואתגרים הקיימים במערכת. מטרת הפרק הנוכחי היא לתאר את הקשיים ואת האתגרים שזוהו ולהציג את המלצות הוועדה לשינוי המצב. תיאור הקשיים והאתגרים הבולטים הקיימים כיום במערכת שירותי ר ווחת הילד כולל חמישה תחומים: איתור מצבי סיכון, התעללות והזנחה של ילדים; תהליכי קבלת החלטות ותכנון התערבות; פיתוח מענים לילדים בסיכון ולמשפחותיהם ושדרוגם ; הגנה על עובדים סוציאליים ככלל ועו"סים לחוק הנוער בפרט; ותהליכי בקרה ולמידה. בכל תחום יוצגו הקשיים והאת גרים הקשורים אלי ו והמלצות הוועדה בכל תחום . נשוב ונציין כי המלצות הוועדה בנוגע לאוכלוסיי ת הילדים בסיכון נפגעי ה התעללות וה הזנחה משקפות את מדיניות משרד הרווחה והשירותים החברתיים הרואה במשפחה המולידה את המקום הטוב ביותר לגידול הילדים ומכירה באחריות המדינה לאפ שר לילדים לממש את זכותם לגדול אצל הוריהם ולשמור על קשר עמם. עם זאת, יש ילדים ובני נוער אשר על אף הניסיונות לטפל בהם ו במשפחתם השמתם במסגרת טיפולית חוץ- ביתית היא חלופה הכרחית להתפתחותם התקינה , ולעתים היא נדרשת כדי להגן על שלומם ) ) דוח רוטלוי – ועדת המשנה בנושא השמה חוץ-ביתית , 2003 ; ס, " תע8.1.7 , 2004 .( המלצות הוועדה הנוגעות לאוכלוסיית הילדים שנמצאים בסיכון בשל תהליכי פירוד וגירושים של הורים בסכסוכים בעצימות גבוה ה משקפות את מדיניות המשרד לטיפול בילדים אלה באמצעות ה עו"ס ל עניין סדרי דין ויחידות הסיוע, והן כול לות גם התוויית מדיניות כוללנית לטיפול באוכלוסייה זו, בהיעדר מדיניות קיימת בתחום. כמו כן, ה המלצות כוללות גם קריאה ליישום המלצות של ועדות אחרות )ועדת וינטר, ועדת רוטלוי( ו ל יישום המדיניות והנהלים של משרד הרווחה והשירותים החברתיים שאינם 13 מטרתה העיקרית של התכנית היא קידום יצירתו של מרחב מוגן לילדים בסיכון תוך שיפור מערך הגנת הילד ושדרוגו. התכנית כוללת הסדרה של מערך הדיווחים לעובדי ם הסוציאליים לחוק הנוער על ידי הקמת מוקד דיווח יישובי, פיתוח מנגנונים ונהלים לעבודה משותפת , חלוקת אחריות בין עו "סים ל פי חוק נוער ועובדי המשפחה וגיבוש והטמעה של הגדרות ברורות יותר לתפקידי עובדות סוציאליות ברמות השונות )סבו- ,לאל ושבט2012 .( 14 הרפורמה במחלקות לשירותים חברתיים נועדה לשנות את המצב הנוכחי ולקדם את עבודת המחלקות, ל נוכח קשיים ובעיות שפגעו בתפקוד וביכולת של ה מחלקות לספק מענים הולמים לצ ו רכי האוכלוסיות הנזקקות )אתר משרד הרווחה והשירותים החברתיים(. 38 .מיושמים במלואם כיום המ לצות הוועדה מסתמכות על הספר ות המקצועית ה עוסקת במערכת ה ה הגנ על הילד ו על ילדים בסיכון , על חומרים שהוגשו לו ו עדה , על המלצות של ועדות אחרות שעסקו בנושא וכמובן על דיוני הוועדה. 4.1 קשיים ב איתור ילדים נפגעי התעללות והזנחה והמלצות לשינוי אחד התפקידים העיקריים של המדינה ו של המערכות ה חברתיות היא לאתר בעוד מועד את הילדים במצבי סיכון ו/או את ש ה אל נפגעו מהתעללות והזנחה . חוק העונשין , ה תשל"ז- 1977 )תיקון מספר26 - חובת הדיווח(, ק ובע כי על אנשי מקצוע בפרט ו על אזרחים בכלל מוטלת חובה לדווח לרשויות, אם מתעורר אצלם חשד כי מתבצעת התעללות בקטינים או הזנחתם על ידי האחראי להם . ניתן אפוא לומר כי החוק מטיל את האחריות לאיתור ילדים הסובלים מהתעללות והזנחה על כל המערכות הקשורות ל ילדים. מערכות אל ה כוללות את ש י רותי ,הרווחה, מערכת החינוך, מערכת הבריאות, משרדי ממשלה שונים, רשויות מקומיות ארגונים וולונטריים וארגונים עסקיים המפעילים תכנית עבור ילדים. במגוון השירותים הללו פועלים עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, רופאים, אנשי סיעוד, אנשי חינוך, חוק ,ומשפט ועוד )פסח ואגמון 2004 ;דוח ועדת וינטר, 2010 .( למרות השנים הרבות שחלפו מאז נחקק " חוק חובת הדיווח ", עדיין יש אתגרים רבים הקשורים לאיתור ילדים החשופים למצבי סיכון ו ילדים הסובלים מהתעללות והזנחה. שלושת הגורמים לכך הם : קשיים הקשורים לריבוי הגדרות והתעלמות מהבדלים תרבותיים קש ; יים הקשורים בהעברת מידע בין אנשי מקצוע ; ו מחסור בידע ו מידע וחשש של אנשי המקצוע. 4.1.1 ריבוי הגדרות והתעלמות מ הבדלים תרבותיים או קושי בהתמודדות אתם כאמור לעיל, הספרות מבחינה בין ארבעה סוגים של התעללות והזנחה בילדים: התעללות מינית, התעללות פיזית, התעללות נפשית והזנחה. מטבע הדברים ארבע ההתנהגויות תלויות תרבות וקונטקסט, אם כי במידה שונה. הגדרת ההתעללות המינית וה פיזית פשוטה יותר, והיא פחות תלו ית תרבות. ההתעללות הנפשית, ובייחוד ההזנחה, קש ות יותר לזיהוי ולאיתור ולעתים אף למעקב . יתרה מכך, ה הזנחה, יותר מכ ל הדפוסי ם האחרים , כרוכה בפרשנויות ובתפיסות ערכיות שיש להן השפעה על הזיה וי ו על האיתור , על הנטייה לדווח על המקרה ועל דרכי הטיפו ל בו )בן יהודה, 2007 .( מדיוני הוועדה עו לה כי אמנם אנשי המקצוע העוסקים באיתור של ילדים מוזנחים הם בעלי הכשרה מקצועית בתחום ההזנחה, אולם איתו ר ההזנחה ה נשען בעיקר על שיקול ה דעת של אנשי המקצוע אינו מספק . מכא ן ש הגדרה אחידה להזנחה הופכת ל חיונית במיוחד בחברה רב-תרבותית . 39 הקבוצות השונות החיות בישראל פועלות על פי קודים של התנהגות וערכים תרבותיים שונים ו לעתים אף מנוגדים. עובדה זו עלולה להציב ל פני אנשי המקצוע דילמות מורכבות. מעבר לכך, אין בהיר ות בנוגע ל ערכים ו ל נורמות המקובל ים על הרוב הנוגעים ל "זכויות הילד". מה שנחשב התנהגות מקובלת ונורמטיבית בקבוצת תרבות אחת עלול להיחשב סטייה חריפה בקבוצה אחרת. התרבות והדת משפיעות על היחס כלפי ילדים וכלפי תופעת ההתעללות וההזנחה של ילדים. על פי רוב יש הסכמה בנוגע ל מקרים קיצוניים , אך לצד אלה קיים תחום " אפור " רחב של אי- .הסכמה גישה שאינה רגישת תרבות עלולה ליצור הגדרה מעוותת ומוטעית של הזנחה ואף של התעללות , ו הדבר עלול לגרור פגיעה נוספת או מיותרת בילד או במשפחתו )גולדשטיין ולאו ר, 2007 .( לפיכך הוועדה ממליצה לנסח כללים מנחים ורגישי תרבות לזיהוי ולאיתור של ילדים הסובלים מהזנחה 4.1.2 קושי בהעברת מידע בין אנשי מקצוע שיתוף מידע בין גורמים המטפלים בילדים בסיכון הוא סוגיה מורכבת. כך לדוגמא, בבריטניה קיימת יזמה של שירותי הרווחה הנקראת "working together ", הממסדת .תהליכי עבודה בין גורמים שונים בקהילה בבסיס יזמה זו ויזמות דומות אחרות עומדת התפיסה ששיתוף מידע חיוני לכל שלבי ההתערבות במצבי סיכון לילדים , החל משלב איסוף המידע ועד שלב המעקב אחר ביצוע תכנית ההתערבות. התפיסה מתבססת על הגישה שתכני ת התערבות שעיקרה שיתוף מידע הי א שקולה יותר, כוללנית יותר ומבוססת יותר )דולב, בנבנישתי ו טימר, 2001(. שיתוף מידע מאפשר גם אחריות משותפת של אנשי מקצוע, חשיבה יצירתית יותר, תיאום הטיפול, מניעת כפילויות ואיגום משאבים. חוסר שיתוף במידע עלול לפגוע באיתור המוקדם ש ל ילדים נפגעי התעללות והזנחה, לגרור תופעות של "נפילה בין הכיסאות" וליצור התערבויות סותרות או מקבילות אשר עלולות להכשיל את .תהליך הטיפול שיתוף המידע נתקל בחסמים שונים , ובהם חסמים מ י נהליים, תרבות מקצועית וארגונית שונה, חסמים במישור הפוליטי וחובת הסודיות )דוח ועדת וינטר(. ,לפיכך החוק האנגלי קבע כי על אנשי המקצוע מוטלת החובה להעביר ביניהם מידע אם אי-העברתו עלולה להביא לכך שקטין יסבול מהתעללות מ או הזנחה . זאת , מתוך הבנה כי החוק יגביר את המודעות הציבורית והמקצועית לנושא הילדים בסכנה , י יתן לגיטימציה לשיתוף מידע ול העברת ו ויגביר את האחריות המשותפת דוח ) ועדת וינטר (. בישראל אין כיום חוק המאפשר או מחייב העברת מידע בין אנשי מקצוע , ואין נהלים ברורים בנוגע ל שיתוף הפעולה בין השירותים השונים ול העברת המידע ביניהם . חוק כזה 40 מתבקש לאור מקרים חמורים של פגיעה בילדים ומקרים של רצח ילדים על ידי הוריהם שבהם נמצאו כשלים בשיתוף הפעולה של השירותים המטפלים בילדים ובהעבר ת המידע .ביניהם כשלים אלה מנעו איתור מוקדם של פגיעה בילדים )דוח ועדת וינטר( . במשרד הרווחה והשיר ותים החברתיים הוכנה הצעת חוק בנדון שעומדת להיות מוגשת בשנית, .לוועדת השרים לחקיקה לאחר שלא הושלמו הליכי החקיקה בכנסת הקודמת הוועדה ממליצה להמשיך בהליכי חקיקה לייש ו ם המלצת הוועדה לאיתור קטינים הנמצאים במצבי סכנה ו ל התוו י ית רשת ביטחון להגנה בקהילה ) דוח ועדת וינטר( שתאפשר העברת מידע בין אנשי מקצו ע. כמו כן, הוועדה ממליצה לאמץ את ההמלצות האחרות הנוגעות לענ : ין י שימוש במודל לזיהוי מצבי סכנ ה או מצבים העלולים להוביל לסכנה ; גיבוש נהלים והנחיות לשיתוף במידע ו ל שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה ; גיבוש מערך הדרכה פנים-משרדי ו בין-משרדי ; הפעלת ועדה בין-מקצועית ברמ ת היישוב ש תהיה אחראי ת להגנ ה על ילדים. 4.1.3 מחסור בידע, מידע וחשש של אנשי המקצוע ,כאמור אנשי המקצוע במערכות הבריאות, הרווחה והחינוך ממלאים תפקיד מרכזי באיתור ילדים נפגעי התעללות והזנחה. אולם לעתים חסרים הידע והכלים הנדרש ים לזיהוי התופעות , לדיווח עליהן ולטיפול בהן. הידע והכלים אינם נפוצים במערכת, קיים מחסור בהכשרות הצוותים החינוכיים ו בפורומים לתמיכה ו ל עיבוד רגשי ש מקנים ידע ,זמין על התופעה על השפעותיה ו על סימני האיתור שלה )צימרמן, 2007 (. במקרים רבים אנשי המקצוע חוששים ש יתברר כי הדיווח שלהם על חשד הוא דיווח שווא, כמו כן הם חוששים שהמשפחות יתויגו, ו שהקשר עם הקטין ו עם משפחתו י יפגע בעקבות הדיווח. במקרים אחרים אנשי מקצוע אינם מודעים לאיתותים, אינם מקבלים הדרכה ואינם שותפים לפורומים קבועים שהם יכולים להתייעץ ולהיתמך בהם. גם לע ובדים סוציאליים שהם חלק ממערכת הרווחה ומטפלים בילדים בסיכון לא תמיד יש הידע והמידע המלאים על המקרה שהם מטפלים בו . בשנים האחרונות אנו עדים לשינויי מדיניות ביחס לדרכי הטיפול בילדים ובנוער במצבי סיכון ובמצבי פירוד ו גירושים . מ דיוני הוועדה עולה כי עו בדים סוצי אליים לא תמיד מקבלים את ההכשרה הדרושה בנושא ו כי הם לא תמיד מעודכנים בשינויים שחל ים בנהלים ובספרות . אמנם עובדים סוציאליים זכאים לה כשרה, אולם הם אינם מחויבים בקבלתה, ובמקרים רבים גם אינם רוכשים אותה מטעמים של ריבוי תפקידים ועומס עבודה או מכיוון שהם עובדים בפריפריה , ויש להם קשיי נגישות אליה . כך קורה שאין אחידות בין אזורים שונים ובין עובדים שונים בדרכי העבודה ובמתן המענים. לעתים ההכשרה אינה ניתנת באופן קבוע 41 .בשל סיבות תקציביות ,כך לדוגמא בתחום סדרי ה דין בשלוש השנים האחרונות חלה חובה לבצע הכשרה בת יומיים גם לבעלי מינוי בפועל. אולם הכשרה זו תלוית תקציב , ו ספק אם אפשר לקיימה בכל שנה . ל פיכך, הוועדה ממליצה ל הפעיל תכניות הכשרה נגיש ות , מקיפ ות וכולל ו ת אחת לכל פרק זמן לאנשי המקצוע השונים העובדים עם ילדים. כמו כן, יש לתת הכשרה לכל העו "סים ל פי חוק ה נוער , ל עניין סדרי דין , מרכזי ועדות תכנון טיפול והערכה ומרכזי ועדות ל הגנת הילד . ההכשרה צריכה לכלול את שינויי המדיניות, את ה הגדרה של הזנחה ו את ה כללים המנחים לזיהוי ו ל איתור הזנחה והזנחה חמורה. כמו כן, יש להבנות את ההכשרה עם שימת לב לכשירות תרבותית. 4.2 קשיים הקשורים לתהליכי קבלת החלטות ותכנון התערבות והמלצות לשינוי ההחלטה על הוצאת ילד מביתו היא אחת ההחלטות הטיפוליות הקשות והמורכבות ביותר שעומדות לפני עובדים סוציאליים. החלטות בדבר הוצאת ילד בסיכון מהבית מכונות "מהדורה מודרנית של משפט המלך שלמה". הן נוגעות בלבו של קונפ ליקט רגיש במיוחד ביחס לזכותם הבסיסית של הורים לגדל את ילדיהם, לעומת זכותו של הילד לגדול בסביבה שאינה מסכנת את התפתחותו. אי- אפשר לפתור קונפליקט זה מבלי לפגוע בזכויות אחד הצדדים )Besharov אצל דודזון- ,ערד2010 (. העובדים הסוציאליים נדרשים לחדור לפרטיות של המשפחה, להתערב ולעתים לשלול מההורים את הזכו ת להחליט איך יגדלו ילדיהם והיכן . במצבים שבהם הורים מזניחים ופוגעים בילדיהם ההחלטות מתקבלות לעתים מתוקף החוק גם בניגוד לרצון ההורים. ההחלטות דורשות מהעובדים לנבא איזו מהחלופות – בית או מסגרת חוץ-ביתית – יוכלו להבטיח את שלום הילד. עם זאת אנשי המקצוע אינם יכולים לדעת בוודאות אם החלופה שהם בחרו עבור הילד טובה יותר מחלופות אחרות או מה היה קורה לילד אילו החליטו אחרת )דודזון- ,ערד2010 ( 15 . במיוחד חשוב לזכור כי החלטה לא להוציא ילד מביתו עלולה להוביל לפגיעה קשה בילד ואף למצבים שבהם הילד ישלם על כך בחייו. מטרת החלק הנוכחי היא לתאר את הקשיים 15 הנושא עלה גם במסמך שפורסם באנגליה על ידי פרופ' מונרו שהתייחסה למורכבות בהערכת סיכון ובקבלת ההחלטות בתחום הגנת הילד. ראו: Munro, E. (2011). The Munro review of child protection: final report. A child centered system. Paper presented to Parliament by the secretary state for Education 42 ו את האתגרים הקשורים לתהליכי קבלת ההחלטות ותכנון ההתערבות ב מצבים שבהם ילדים זקוקים להגנה ולטיפול. 4.2.1 קשיים ב מימוש זכות הה שתתפות של הורים ו של ילדים בוועדות תכנון טיפול וה ערכה בשלושת העשורים האחרונים אנו עדים לשיח בנושא זכותם של יחידים ו של קבוצות להיות שותפים בתהליכי קבלת החלטות הנוגעות לחייהם ולפרקטיקות המתחייבות מכך )Balloch & Taylor, 2001; Dekker & Uslaner, 2001(. בהשפעת שי ח זה שיתוף הורים וילדים הוא ערך מרכזי בעבודה סוציאלית כיום. אין היום עוררין על כך שלהורים ולילדים יש זכות בסיסית להיות שותפים בתהליכי קבלת החלטות הנוגעות לחייהם. ביטוי לזכותם הבסיסית של ילדים להיות שותפים בתהליכי קבלת החלטות הנוגעות לחייהם יש באמנה הבין-לא ומית בדבר זכויות הילד שנחתמה ב- 1989, ואושררה על ידי מדינת ישראל ב- 1991 . ,רוזנפלד )בתוך שמר ושמיד2006 .( מדגיש את אחריות איש המקצוע ביצירת השותפות הוא מציג את פרדיגמת השותפות בהקשר הכוללני של עזרה מקצועית לאוכלוסיות מובסות ורואה בה מיומנות מקצועית המייחדת א ת העבודה הסוציאלית. ליבת השותפות היא יצירת דרכי עזרה עם אלה הזקוקים לה, מתוך אמון בהם ולא מתוך שליטה עליהם. נוסף על כך , שיתוף הורים וילדים יכול לתרום לתהליך קבלת ההחלטות עצמו: מתן מידע ממקור ראשון על הילד ו על המשפחה, הצגת זווית ראייה העשויה להיות שונה מזו של העובד המביא את המקרה, סיוע באבחון מצב המשפחה והיחסים בין הילדים להורים ובפירושם , הבהרת ציפיות והגברת מחויבות המשפחה להחלטות ולתהליך הטיפולי. למרות ההכרה בזכות זו של ההורים ו של הילדים וההכרה בתועלת שיכולה לצמוח מכך לקידום התהליך ולשינוי מצבם של הילדים, ערך זה עדיין אינו נחשב ל מחייב על פי תקנון העבודה הסוציאלית, אלא על פי הנהלים בלבד. תקנון העבודה הסוציאלית קובע כי "מומלץ להזמין את הורי הילד או את הילד עצמו לדיון או לחלק ממנו על פ י הצורך כפי שיקבע מרַ כז הוועדה" )התע"ס, סעיף 8.9 , 1995(. כלומר, על פי התקנון, הזמנת ההורים והילדים אינה מחויבת והיא נתונה להחלטה של מרכז הוועדה. בעקבות ממצאי מחקרם של דולב ואחרים )2001 ( וההמלצות של ועדות נוספות )ועדת גילת, ועדת גולדברגר( אשר ציינו כי אין א ח ידות במידת שיתוף ההורים והילדים בדיונים ובהכנת בני המשפחה לדיונים, יצאה ב- 2008 ל דרך הרפורמה בוועדות תכנון טיפול והערכה . אחת מאבני היסוד של הרפורמה א הי יישום הערך של שיתוף ההורים והילדים בוועדות. פותחו נהלים ונבנו כלים חדשים לעבודת הוועדות. הנהלים והכלים החדשים נוגעים 43 ,להיבטים של איסוף המידע על המשפחה של הכנת ההורים לדיון, של ניהול הדיון בהשתתפות ההורים ו/או הילד ושל בחינת החלופות לבניית תכנית הטיפול עם בני המשפחה. דוח מבקר המדינה )2012 ( קבע כי "בנושא השתתפות של ההורים בדיוני הוועדות חל שינוי ניכר בעקבות ה רפורמה, וברוב המוחלט של המקרים שנבדקו ההורים מוזמנים לדיוני הוועדות ומשתתפים בהם ... ש יתוף ילדים בני 12 ויותר בדיונים הוא חלקי ביותר, ושלא כהשתתפות ההורים, הנושא טרם הוטמע במלואו במחלקות לשירותים חברתיים... משרד הרווחה הצליח לקדם ולהטמיע במחלקות מרכיבים מסו ימים של הרפורמה... בעיקר בכל הנוגע למעורבות הורים ושיתופם בתהליכי קבלת החלטות בדיוני הוועדה ... " )עמודים 1474-1376 .( מדי ונינו עולה כי אמנם בניגוד לעבר ההורים , ולעתים אף הילדים, נוכחים בדיוני ועד ת ו תכנון טיפול והערכה ונמצאים לאורך כל הדיון, אולם הם לא תמיד מ רגישים שהם יכולים לממש באופן מיטבי את זכות ההשתתפות שלהם . בהקשר זה, יש לזכור כי חלק גדול מהמשפחות הן משפחות מוחלשות. אף שבתהליך ההכנה לדיון מוצגת למשפחות האפשרות להביא נציג מטעמן לדיון )בן משפחה, חבר, עורך דין( לסיוע בחשיבה ולמימוש של תכנית הטיפול, הן באות פעמים רבות לבד. מעמד זה של ישיבה בפורום רחב של אנשי מקצוע, שבו מתקבלות החלטות גורליות על חיי המשפחות, נראה מאיים בעי ני חלק מ . הן מסיבות אלה חלק מהמשפחות ן אינ מסוגל ות להביע את עצמ ן בצורה ברורה, וחלק ן מרגיש ות שהאינטרס שלה ן אינו מיוצג כראוי. חשוב לציין כי כיום יש משפחות הבאות עד וול ות תכנון טיפו ל והערכה עם עורך דין המייצג אות ן בדיון )גם כאשר נוכח עורך דין, מודגשת העובדה כי ה דיון בוועדה הוא טיפולי ולא משפטי(. אך חלק גדול מהמשפחות הבאות לדיונים הן משפחות שאינן יכולות לשכור את שירותיו של עורך דין . מצב זה יכול ליצור ח וסר שוויון בין משפחות שונות ו להחריף את התחושה ש האינטרס של ההורים אינו מיוצג כראוי בוועדה . עם זאת עומדת לרשותן האפש רות לפנות לסיוע המשפטי במשרד המשפטים לצורך בחינת זכאותם לקבלת ייצוג משפטי בהליכים בבית המשפט לנוער בהתאם לכללי הזכאות . לאור זאת, ממליצה הוועדה על השינויים האלה : .א הפרדה בין דיוני ועדות תכנון טיפול והערכה לדיוני ועדות להגנ ה על הילד הוועדה ממליצה על הפרדת שני סוגי תהליכים המתרחשים כיום בוועדת תכנון טיפול והערכה: 1. התהליך שבו דנים על בני י ת תכנית טיפול לילדים בסיכון ולבני משפחותיהם – הדיון ייעשה בוועדת תכנון טיפול והערכה . אוכלוסיית היעד של ועדות תכנון טיפול והערכה 44 היא: ילדים ובני משפחותיהם שהוחלט שיש צורך בדיון רב - מקצועי כדי לבנות להם תכנית טיפול. ב ו ועדת תכנון טיפול והערכה משתתפים: חברים קבועים - יו"ר ועדה, נציג מערכת הבריאות, נציג חינוך; מוזמנים קבועים - עו"ס המשפחה, ההורים והילדים )על פי גילם ו וכ שרם(, מלווה או ידיד של המשפחה )אך לא עורך דין(, גורמי טיפול/חינוך אחרים הנמצאים בקשר עם המשפחה ) על פי ה צורך(. עו "ס לפי חוק ה נוער לא ישתתף בוועדה. 2 . התהליך שבו שוקלים הוצאה מחוץ לבית ו/או דנים בעניינו של קטין נזקק או נזקק לכאורה על פי חוק הנוער – הדיון י יעשה בוועדה שת י קרא "ועדה להגנת הילד" . אוכלוסיית היעד של הוועדה היא הילדים הנזקקים או הנזקקים לכאורה , על פי חוק ה נוער , וילדים המועמדים להוצאה למסגרת חוץ- .ביתית החברים הקבועים המשתתפים בוועדה להגנת הילד הם: יו"ר הוועדה, נציג מערכת הבריאות, נציג חינוך, מדריך ראש צוות, עו"ס לפי חוק ה נוער , ובמקרים הנוגעים לילדים עד גיל שש גם מפקח השירות למען הילד או עו"ס לחוק האימוץ. בוועדה ישתתפו גם עו"ס לעניין סדרי דין ו עו"ס לילדים עם צרכים מיוחדים, על פי הצורך; מוזמנים קבועים: עו"ס משפחה, הורים/ילדים )על פי גילם ו וכ שרם המתפתח (, נציג מטעם המשפחה )גורם תמיכה וסיוע אם המשפחה מעוניינת(, עורך דין למשפחה, נציג/ידיד לילד, גורמי חינוך/טיפול אחרים הנמצאים בקשר עם המשפחה )על פי הצורך(. אם אין למשפחה אמצעים לשכור שירותי עורך דין, היא תוכל לפנות לסיוע המשפטי, וימונה לה עורך דין על פי כללי הזכאות. עו"ס המשפחה יכין את המשפחה ואת הילד לדיון, יבהיר להם א ת זכויותיהם ואת תהליך הדיון הצפוי בוועדה. הדיון בוועדה להגנת הילד יכלול גם החלטה/המלצה על תכנית טיפול לילד ולמשפחה. .ב הקפדה על הכנת המשפחה לקראת הוועדה יש להקפיד על הכנה מסודרת של ההורים ו של הילדים לקראת הוועדות . ההכנה צריכה לכלול מתן הסבר על מטרות הוועדה , על חשיבות השתתפותם ו על הרכב הוועדה . כמו כן, יש לשמוע מההורים את תפיסתם בנוגע ל קשיים של הילד. .ג הקפדה על קיום דיונים מובנים ש להורים ולילדים יש בהם תפקיד מרכזי יש להקפיד שבשלבי הדיון השונים י י שמע קולם של ההורים ו של הילדים. יש להקפיד שההורים י ישאלו בנוגע ל דאגו ת ה עיקריות שלהם )הקשיים של המשפחה ו של הילדים על פי תפיסתם( ול כוחות שהם מרגישים שיש ל ול הם ילדיהם לפני הצגת הדאגות על ידי אנשי המקצוע . כמו כן, בבניית תכנית הטיפול יש להקפיד לשאול את ההורים ו את הילדים מהי העזרה ש הם זקוקים לה לפני הצגת חלופות הטיפול על ידי אנש י המקצוע. 45 .ד הצגת האפשרות להורים ל פנות לו ועדת ערר בנוגע ל פגמים שנפלו בהליך קבלת ה החלטות ועדות ערר מחוזיות פועלות על פי חוק שירותי הסעד , ה תשי"ח- 1958 , ומאפשרות הגשת ערר בכתב בנוגע ל פגמים שנפלו בהליך קבלת ההחלטות . הפני ה לוועדה היא זכות של כל אדם ה פונה למחלקה לשירותים חברתיים , והחלטתה מחייבת את המחלקה לשירותים חברתיים. כמו כן, מומלץ לפעול ל הקמת נציבות תלונות ציבור ]אומבודסמן[ , בלתי תלויה במשרד הרווחה והשירותים החברתיים . .ה חיזוק מעמדו של עו"ס המשפחה בבניית תכניות טיפול וצמצום אוכלוסיית היעד המחייבת דיון בוועדות תכנון טיפול והערכה הרפורמה במחלקות לשירותים חברתיים שמה דגש מיוחד ב תפקידו של "ס עו המשפחה וב הכשרתו לכדי מומחיות ברורה. הוועדה, כפי שנקבע ב מטרות הרפורמה , קוראת, לצד חיזוק מעמדם של ההורים והילדים בוועדה , גם לחיזוק תפקידו של עו "ס המשפחה בבני ת י תכניות טיפול ליל דים ולמשפחותיהם , לצמצום אוכלוסיית היעד המחייבת כיום דיון בוועדות תכנון טיפול והערכה ולהוצאת העו"ס לפי חוק ה נוער מהוועדה . 4.2.2 קשיים בהשתתפותם של גורמים מקצועיים מרכזיים בוועדות תכנון טיפול והערכה ועדות תכנון טיפול והערכה מתבססות על העיקרון של קבלת החלטות על ידי צוות רב- מקצועי ובין-שירותי. לקבלת ההחלטות בצוות רב- מקצועי יש יתרונות רבים: התייחסות למצב הילד ולמשפחתו מנקודות מבט רבות, ראיית הילד על מכלול צרכיו השונים, שקילת אפשרויות טיפול מגוונות יותר, הגדלת הסיכוי לביצוע ההחלטה כאשר נציגי השירותים הנוגעים בדבר נוכחים בדיון ושותפים להחלטות. אחד הקשיים הבולטים בתהליך קבלת ההחלטות הוא שהשתתפות אנשי המקצוע הנוגעים לעניין בוועדות אינה אחידה. קושי זה עולה ממחקרים שבחנו את עבודתן של ועדות תכנון טיפול והערכה בשנים האחרונות - המחקר שליווה את ניסוי " קהילה 2000 " שכלל את ש דרוג עבודת הוועדות בעשרה יישובים ) בן רבי , סבו-לאל ועמיאל , טרם פורסם (, ו השלב הראשון של מחקר הערכה שמלווה את יישום הרפורמה והמערכת הממוחשבת בוועדות ב- 14 מחלקות הפיילוט ) פאס , עמיאל וסבו-לאל , 2012 ,(. אמנם יש ניסיונות לשתף אנשי מקצוע מסוגים שונים אולם המערכות ה אחרות, כמו מערכת הבריאות ומערכת החינוך, אינן מקצות זמן להשתתפות נציגיהן בוועדות , והשתתפותם אינה בגדר חובה. כיום אין עיגון של מעמד הוועדות בחוק, ו המחויבות של אנשי המקצוע בקהילה ל השתתף בוועדות לתכנון טיפול והערכה נשאר ת עמומה ותלוי ה ברצונם הטוב של בעלי התפקיד . 46 הוועדה ממליצה להגדיר את מעמד ן של הוועדות )ועדת תכנון טיפול והערכה והוועדה להגנת הילד( בתע"ס חדש ועדכני ו בחקיקה כדי להבטיח את קיומן של הוועדות בכל המחלקות לשירותים חברתיים, את השתתפותם של ההורים ושל ה ילדים ובני ה נוער בדיונים, את זכותם לקבל מידע ואת השתתפותם של אנשי המקצוע השונים מהמחלקה ומחוץ למחלקה , ובכלל זה המייצגים משרדי ממשלה אחרים. 4.2.3 קושי ב הפניית ילדים עם צרכים מיוחדים לדיון בוועדות תכנון טיפול והערכה תקנון העבודה הסוציאלית המתייחס לילדים אוטיסטים או עם הפרעה התפתחותית נרחבת )תע"ס, סעיף 10.4 , 2010 ( ולילדים עם נכות או עם מוגבלות )תע"ס סעיף 5.4 , 2010 ( מחייב הבאת ילדים עם צרכים מיוחדים )ל הוציא ילדים עם מוגבלות שכלית- (התפתחותית לדיון בוועדות תכנון טיפול והערכה כאשר עולה הצורך בהוצאת הילד מהבית. מחקרים מלמדים כי ילדים עם צרכים מיוחדים מצויים בסיכון גבוה יותר להתעללות ו נפגעים עד פי עשר ה יותר מכלל הילדים ) 2012 ., Jones et al ( 16 ,בין היתר , מכיוון שלילד עם צרכים מיוחדים יש לעתים קושי לחשוף את דבר הפגיעה )הן בשל מגבלה פיזית, כגון חוסר יכולת לדבר , הן בשל מגבלה קוגניטיבית, כגון בעיות תקשורת או פיגור המקשה על ההבנה כי מעשה הפגיעה ה וא אסור(. יתרה מכך, פעמים רבות גם כאשר דבר הפגיעה נחשף התיקים הפלילי י ם נסגרים בשל הקשיים המובנים בתשאול ו ב תחקור, אשר מונעים אפשרות לקבל מהילד גרסה מספקת שתעמוד במבחן הנוקשה של המשפט הפלילי . ,לכן השיעור הנמוך של ילדים עם צרכים מיוחדים המופנים לו ו עדות תכנון טיפול והערכה מלמד כי יש תת- .דיווח בכל הקשור לאוכלוסיית הילדים עם הצרכים המיוחדים הוועדה ממליצה להקפיד שילדים עם צרכים מיוחדים, לא כולל ילדים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית , הז קוקים לדיון בפורום מקצועי רחב, בדומה לאוכלוסיית היעד של ועדות תכנון טיפול והערכה, יובאו לדיון בוועדות תכנון טיפול והערכה לשם תכנון תכנית טיפול עבורם ועבור משפחתם , ו כן ש ילדים עם צרכים מיוחדים המועמדים להוצאה למסגרת חוץ-ב יתית או מוגדרים ילדים נזקקים יובאו לדיון בוועדה להגנת הילד . 16 ספרות המחקר מעלה כמה גורמים להפיכת שיעור גבוה של ילדים עם צרכים מיוחדים ל קורב נות ,התעללות ובהם : חוסר יכולת קוגניטיבית למנוע או להפסיק את הפגיעה, חוסר אונים נלמד של הקטין בעל הצרכים המיוחדים וכן התלות המוגברת במבוגר מטפל, חוסר שיפוטיות והיעדר הבנה בנוגע ,(לזכויותיהם, מגע מוגבר עם מבוגרים מטפלים, תפיסות חברתיות )מעוותות ו לפיהן ילדים עם צרכים מיוחדים הם פחותי ערך וכיוצא בזה )מרום וחודטוב, 2007 .( 47 4.2.4 חוסר שקיפות בוועדות תכנון טיפול והערכה ותיעוד הדיונים בהן תיעוד התהליכים המתקיימים בוועדות תכנון טיפול והערכה חשוב הן ברמת הפרט, לצורכי יישום תכניות הטיפול בילדים ומעקב אחרי קבלת ההחלטות בנו גע למשפחות , הן ברמת הקהילה לצורכי תכנון מענים בקהילה, בקרה ולמידה. מחקרם של דולב, בנבנשיתי ו טימר )2001( מצא כי לא היה תיעוד שיטתי של תכניות הטיפול , ולא היה ריכוז מידע מקיף על הוועדות ו על פעולתן. לכן, בין השאר, במסגרת הרפורמה בוועדות תכנון טיפול והער כה שנער כה בשנת 2008 פותחו כלים לתיעוד עבודת הוועדות , לקידום השקיפות של הדיונים ולריכוז נתונים ברמת הקהילה וברמה המחוזית והארצית לצורכי תכנון בקרה ולמידה . עם זאת, מדוח מבקר המדינה )2012( ו מממצאי השלב הראשון ב מחקר המלווה את ה רפורמה בוועדות תכנון טיפול והערכה במחלקות הפיילוט ) פאס , עמיאל וסבו-לאל , 2012 ( עולה כי יש קשיים רבים ביישום העיקרון של תיעוד ושקיפות: ערכת הכלים הידנית שה עובדים הסוציאליים נדרשים למלא, המתעדת את מצב הילדים וההורים את ו הכנת ההורים לדיון, היא, לטעמם, ארוכה ו מכבידה , ומילוי הטפסים הוא בגדר אתג ר עבורם . גם הדרישה מיושב ראש הוועדה )מרַ כז הוועדה( לנהל את הדיון ובו-זמנית לתעדו היא בלתי אפשרית. האמצעים שהיו אמורים להקל על מצב זה, כגון מחשוב ושירותי מזכיר ות לוועדה ניתנו באופן חלקי . לאור זאת, מומלץ להקפיד על תיעוד איסוף המידע, על הכנת ההורים והילדים ל ו ועדות ועל תיעוד כל הדיונים במערכת ממוחשבת. פועל יוצא מכך הוא ההמלצה כי לוועדות תועמד עזרה מִ נהלית נאותה שתאפשר את תיעוד המידע ואת איסופו . 4.2.5 תהליך קבלת החלטות בנוגע לילדים שהוריהם בתהליכי פירוד וגירושים בעימות בעצימות גבוהה : דיון בוועדה להגנת הילד עימות קשה ומתמשך בין הורים בתהליכי פירוד ו גירושים הוא אחד הגורמים העיקריים להפניה ל עד וו ת תסקירים. במקרים מסוג זה יש צורך במעורבות של עו פי ל "ס חוק הנוער ובכינוס ועדה להגנת הילד , מכיוון שילדים אלה חשופים להסתה, ל האשמות הדדיות של ,ההורים ל האשמות שווא ב פגיעות פיזיות ומיניות בהם ואף ל חטיפות מצד הורה אחד או ,שניהם )הרמל וצור2007 (. אולם כפי שעולה מדיוני הוועדה רק לעתים יש מעורבות של "ס עו לחוק הנוער. תהליך ההתערבות של עו ל "ס עניין סדרי דין במשפחות הנתונות בעימות בעצימות גבוה ה כולל הפניה ל ועד ו ת תסקירים לצורך גיבוש חוות דעת לערכאה המשפטית, ורק לאחר מכן עירוב של העו "ס לחוק הנוער והפניה ל ועד ו ת תכנון טיפול והערכה. תהליך זה הוא ממושך , ועלולות להיות ל הש ו פעות על הטיפול בילד , ו הוא אף עלול להוביל ל כפילות מסוימת 48 בעבודתן של הוועדות . עוד עולה מדיוני הוועדה ש העברת הדיון של ועדת התסקירים במשפחות הנתונות בעימות בעצימות גבוהה לוועדה להגנת הילד עשוי ה להועיל במיוחד ברשויות מקומיות קטנות שבהן הרכב אנשי המקצוע המשתתפים בוועדות הוא , על פי רוב, .חלקי ומצומצם ,לפיכך ה וועדה ממליצה כי אם יש צורך ל הפנ ות משפחה הנמצאת בעימות בעצימות גבוה ועד ול ה ת תסקירים, יובא המקרה לדיון בוועדה להגנת הילד לשם גיבוש תסקיר ו קבלת החלטות , וכך תתאפשר מעורבות של עו ל "ס פי חוק ה נוער, י ת קצר ו תהליכים , ויש ת פר הטיפול בילד ובמשפחתו. 4.2.6 תהליך קבלת החלטות בנוגע לילדים שהוריהם בתהליכי פירוד ו גירושים בעימות ב עצימו ת גבוהה : סעיף 19 ) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ה תשכ"ב( לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ה תשכ"ב- 1962 , אם ההורים לא באו לידי הסכמה ביניהם בכל עניין הקשור לאפוטרופסות, הם רשאים לפנות לבית המשפט , והוא אמור לגרום להם להגיע להסכמות ולהכריע בעניינם. לפי סעיף 19 בחוק זה, אם בית המשפט לא הצליח להביא את ההורים להסכמה, הוא רשאי להטיל את ההכרעה על "מי שימצא לנכון"17. בפועל על פי רוב מוטלת ההכרעה על העו ל "ס עניין סדרי דין. לאחר שכתב תסקיר לבית ה משפט, הוא ממו נה על יד ו ללוו ת את המשפחה ל פרק זמן מסוים , לסייע לה להגיע להסכמות ולקבל על בסיס התערבות זו החלטות בעניינם. מצב זה מעורר דילמות אתיות וטיפוליות מורכבות ) צוות בדיקה בנושא עבודתן של פקידות הסעד לסדרי דין , 2008 ( . הפעלת סעיף זה גורמת בעקיפין למתן לגיטימציה לעימ ות בין ההורים ולשימור העימות, וגורמת בכך לפגיעה ישירה בילד. כלומר שימוש מוגבר בסעיף זה מנוגד לעקרון טובת הילד. עניין זה נכון במיוחד במצבים של עימות בעצימות גבוהה בין ההורים. מתן החלטה ברורה וחלוטה בעניינו של הקטין עשויה להשפיע על צמצום המאבק בין ההורים, והיא תחייב אכיפת ההחלטות על ידי הערכאות השיפוטיות. הקושי במינוי העו ל "ס עניין סדרי דין ל בעל ההכרעה טמון בתהליך כתיבת התסקיר . בתהליך זה עלולים ל התגלע מתחים בין אחד ההורים או שניהם לבינו, בשל מתן תיאור שיפוטי על תפקוד ההורים. לעומת זאת, בתקופת ליווי ה משפחה והמעקב אחר יישום 17 מצב זה נכון חוץ מ בעניינים הנוגעים לרכוש הקטין. בית המשפט מחויב להכריע בעניינים מסוג זה ולא יכול להטיל את ההכרעה על גורם אחר. 49 ההמלצות שניתנו למשפחה העו "ס ל עניין סדרי דין מתבקש ללוות את שני הצדדים ולעתים לגשר ביניהם , כאשר בפועל קיים מתח , עז סמוי וגלוי בין , אחד ההורים או שניהם ן לבי העו "ס ל עניין סדרי דין . קשיים נוספים שנובעים מסעיף הם זה הטלת אחריות שיפוטית עו על "ס שאינו שופט , והגברת העומס על עבודתם עו של "סים ל עניין סדרי . דין בשנת 2013 הוגשה הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ) תיקון - צמצום סמכות של עובדים סוציאליים ל עניין סדרי דין וגורמים אחרים להכרעה בעניין קטין (, התשע "ג- 2013 .תיקון זה הוא חוליה נוספת בביקורת המופנית כלפי הסעיף הנדון , ועל פיה בתי המשפט משתמשים בהוראת סעיף זה כדי להטיל את האחריות לפתרון הסוגיה עו על "סים ל עניין סדרי דין . בהצעת חוק זו ביקשו לשמור את ההכרעה לבית המשפט . הוועדה ממליצה פוא א , , על ביטול סעיף 19 או לכל הפחות על שינויו, כך שהוא יקבע לא אם ש עלה בידו של בית המשפט להביא להסכמה בין הצדדים , הוא רשאי להטיל את ההכרעה מי על שימצא לנכון , ל "ס עו מ חוץ עניין סדרי . דין 4.3 קשיים הקשורים לפיתוח ולשדרוג של מענים לילדים בסיכון ול משפחותיהם , והמלצות לשינוי 4.3.1 קשיים בהפניה למרכזי חירום ומשך השהייה בהם במהלך העשור האחרון הוקמו 11 מרכזי חירום ברחבי הארץ . כל מרכז מיועד לאוכלוסיית יעד בעלת אפיונים דמוגרפיים שונים. אי שור כניסה למרכזי החירום ניתן ע ל ידי עו בד סוציאלי מחוזי לחוק הנוער המפקח על מרכז החירום ש הילד מופנה אליו . מנתונים של משרד הרווחה והשירותים החברתיים עולה כי יש שימוש מוגבר בהפניית ילדים ליחידות האינטרניות של מרכזי החירום . במהלך העשור האחרון מספרם כמעט הוכפל וב ,- 2012 שהו ביחידות אלה388 ,ילדים )משרד הרווחה והשירותים החברתיים2012 .( ב- 2012 הופעלו על ידי עו "סים לחוק הנוער )טיפול והשגחה( 761 צווי חירום לפי סעיף11, מ הם 211 לפי סעיף11 ,ב, הנוגע לצו חירום פסיכיאטרי )מכון חרוב2013 .( ילדים בגיל הרך המוצאים מביתם בצו חירום מופנים למשפחות קלט חירום, על פי נוהל "התערבות פקיד סעד והפעלת אמצעי חירום " אשר נכנס לתוקפו בתקנות הנוער )טיפול והשגחה ( )תיקון(, התשע – "ג2013 . גם כאן נדרש אישור של עובד סוציאלי מחוזי לפי חוק ה נוער לצורך השמת ילד במשפחת קלט חירום. הפניית ילד למרכז חירום או לקלט חירום נעשית אם העו פי ל "ס חוק ה נוער מעריך שנשקפת לילד סכנה מידית או שהוא נזקק לטיפול רפואי או טיפול אחר שאינו סובל דיחוי. עם זאת, 50 מרבית הילדים שמופנים למרכזי חירום מגיעים אליהם לאחר דיון בוועדה ל תכנון טיפול והערכה, עם קבלת צו ביניים מ בית משפט לנוער , ורק מיעוט ם מ גיעים מכוח צו חירום. מדיוני הוועדה עולה כי גם במסגרת חוק הנ וער )טיפול והשגחה( לעו "ס לחוק הנוער יש מרחב גדול לשיקול דעת וכי יש מקום לחידוד ההנחיות והנהלים לשימוש בצווי החירום. עוד עולה מדיוני הוועדה כי למרות ה מאמצים ה רבים לק י צור משך השהות של הילדים במרכזי החירום , משך השהות בהם עולה על שלושה חודשים . כמו כן עולה כי חלה עלייה במשך השהות של ילדים במרכזי ם )נתוני המוסד לביטוח לאומי , 2012 .(ב כך- 2011 54% מהילדים ששהו במרכזי החירום שהו בהם עד חצי שנה, ו- 6% שהו במרכזי חירום במשך שנה ויותר )המועצה הלאומית לשלום הילד, 2012 .( התמשכות השהות במרכזי ה חירום נובעת מ כמה סיבות: התמשכ ותם של דיונים משפטיים בעניינם של הילדים, בין היתר , עקב הזמן הממושך הדרוש לבחינת מסוגלות הורית; קשיים במציאת מקום ב מסגרות טיפוליות , קשיים במציאת משפחות אומנה, קשיים בקבלת ילדים לפנימיות במהלך שנת הלימודים ומחסור במענים לילדים בעלי צרכים מיוחדים. נוסף על כך יש קושי להחזיר את הילדים לקהילה, והוא נובע מכמה סיבות: הצורך בהליכים ממושכים לשילוב בחינוך המיוחד, בגלל מחסור במענים טיפוליים להורים ולילדים ובגלל קשיים בשיקום המשפחה בקהילה בתקופה שהילד נמצא במרכז החירום. לפיכך, הוועדה ממליצה על הבהרת ה קו וים ה מנחים ב שיקול ה דעת של ה עו"ס ל פי חוק ה נוער לשימוש בצווי חירום ו על הגב לת סוגי המקרים ש בהם יש להפעיל צו חירום. כמו כן, מומלץ לפעול לקיצור שהות הילדים ביחידה האינטרנית על ידי הגדלת המענים ה חוץ-ביתי ים והמענים בקהילה והבניית הטיפול בילדים ובהורים . 4.3.2 מדיניות תמיכה פעילה במשפחות מזניחות ושיקומן, גם לאחר הוצאת הילד מהבית כאמור, מדיניות משרד הרווחה והשירותים החברתיים היא למצות ככל האפשר את תהליכי השיקום של משפחה בקהילה ורק , אם הדבר לא מתאפשר , מוצאים ה ילדים ל מסגרת חוץ-ב יתי מ . ת דיוני הוועדה עולה כי לעתים מדיניות זו אינה מיושמת במלואה , ויש מקרים שבהם היל ד ים מוצאים ל מסגרת חוץ-ביתי ת, מבלי שמוצו תהליכי השיקום של המשפחה בקהילה . נוסף על כך , עולה כי לא מושקעים מספיק מאמצים לשיקום המשפחות המזניחות גם לאחר הוצאת הילדים מן הבית, הן בגלל התמקדות בטיפול בילד ולא במשפחתו הן בגל ל עומס עבודה של העו בדים הסוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים. הדבר עומד בניגוד לתפיסה שיש לסייע להורים בשיקום התפקוד ההורי שלהם בזמן שילדיהם שוה ים במסגרת 51 חוץ-ביתית, שהרי ה מסגרת החוץ-ביתי ת מוגבל ת לארבע שנים , ו בסיום תקופת שהייתו בה הילד אמור לחזור למשפחתו המולידה. כמו כן, התמיכה בהורים חשובה למניעת מצב של הזנח ת הילדים האחרים החיים עדיין בבית. לפיכך, הוועדה ממליצה ל מקד את ההתערבויות ב שיקום המשפחות המזניחות ולמצות ככל האפשר את תהליכי השיקום בקהילה , ורק אם הניסיון נכשל להוציא את הילד מן הבית. כמו כן, גם לאחר שה ילד הוצא מבית ו יש להמשיך לתמוך במשפחה ולנסות לשקמה. 4.3.3 מח סור במכסות להוצאת ילדים ל מסגרות חוץ-ביתי ות ובמענים חוץ-ביתיים החל מספטמבר 2004 אנו עדים לאימוצה של ה מדיניות "עם הפנים לקהילה" ה מעודדת הפניית משאבים רבים יותר לפיתוח מסגרות קהילתיות באמצעות המרת חלק מהמכסות של מסגרות חוץ-ביתיות . בשנת 2004 68% מהתקציב לטיפול בילדים בסיכון ניתן לטיפול חוץ-ביתי , ו- 32% ניתן לטיפול בקהילה . בשנת 2009 45% מהתקציב לטיפול בילדים בסיכון ניתן לטיפול חוץ-ביתי , ו- 55% .ניתן לטיפול בקהילה עקב המרת המ כסות ושינוי המאזן בין מענים חוץ- קהילתיים ל מענים בקהילה חל צמצום במספר המכסות להוצאת ילדים ל מסגרות חוץ-ביתי ות ברשויות המקומיות. כפי שעולה מדיוני הוועדה, ייתכן כי הצמצום במספר המכסות ל שילוב ילדים ב מסגרות חוץ-ביתי ות גרם ל כך שאין די מכסות בעבור ילדים הזקוקים לכך, אם גם הוא מביא להגדלת המענים בקהילה . נתונים מ- 2005 מצביעים על כך שבמדינת ישראל שיעור נמוך יחסית של ילדים שולבו במסגרות חוץ- ביתיות בהשוואה למדינות אחרות: מספר ה ילדים ובני ה נוער ששולבו במסגרות חוץ- ביתיות מתוך1,000 ילדים בדנמרק היה 10.4 ) 2004 ,( בארה"ב6.6 ) 2005 (, באנגליה5.5 ) 2005 (, ובישראל3.4 ) 2005 ( )הכנסת – מרכז המחקר והמידע, 2011(. מצב זה של מחסור במכסות ל שילוב ילדים במסגרות חוץ- ביתיות עשוי לשקף גם את המחסור הקיים עדיין בשירותים בקהילה לטיפול בילדים ולתמיכה במשפחות המתקשות ב גידול ילדיהן. בדיון של הוועדה לזכויות הילד בכנסת ב-8 במרץ2011 העידו נציגי רשויות מקומיות רבות כי ילדים רבים, הזקוקים ל שילוב במסגרת חוץ-ב יתית, ממתינים לה בגלל מחסור במכסות ו בגלל העדר מקומות פנויים במסגרות המתאימות , למשל כ- 30 ילדים המתינו במחלקות אשפוז פסיכיאטרי ללא צורך רפואי בשל ה י עדר פתרונות ל שילוב במסגרות חוץ-ביתי ו ת. נוסף על כך דווח על רשימות המתנה ארוכות מאוד למסגרות של חסות הנוער )פרוטוקול 113 , אשפוז ילדים במחלקות פסיכיאטריות כתוצאה ממחסור במקומות השמה חוץ- ב יתיות(. נטען כי השארתם של ילדים אלה בקהיל ה עלול להחמיר את מצבם ולהקטין את 52 סיכויי השיקום שלהם )הכנסת – מרכז המחקר והמידע, 2011 (, ו הועלתה דרישה לחקיקה שתאפשר לכל ילד ש זקוק לכך מענה ב מסגרת חוץ-ביתי ת. בעקבות זאת, המשרד קידם שני תהליכים: האחד, שינוי שיטת חישוב המכסות, שיצר תוספת של מאות מכסות נוספות; והאחר, אישור מכרזים לקראת פתיחת מסגרות פנימייתיות נוספות. בה בעת נוספו תקציבים לפיתוח שירותים בקהילה הן מתוספות תקציב למשרד הרווחה והשירותים החברתיים הן באמצעות התכנית הלאומית לילדים בסיכון. הקושי העיקרי ב שילוב ילדים ובני נוער בפנימיות מתמקד כיום בקטינים בעלי פרופיל מורכב; קטינים בעלי הנמכה קוגניטיבית המאושפזים בשל תחלואה כפולה או משולשת, שלעתים אינם מאוזנים תרופתית ואינם מתאימים להשתלב אף לא באחת מ ן המסגרות הקיימות באגפי המשרד השונים. משרד הרווחה והשירותים החברתיים ומשרד הבריאות נמצאים במגעים להקמת פנימיי ה משותפת , מתאימה , שת ספק מענה הולם לילדים אלה. הוועדה ממליצה להמשיך לפתח מענים בקהילה ובה , בעת לדאוג לכך שיהיו מ ספיק מכסות לילדים הזקוקים ל שילוב במסגרת חוץ-ב יתית . 4.3.4 חוסר איזון בין שיעור שילובם של ילדים בפנימיות לבין שיעור שילוב ם באומנה מרבית הילדים הזקוקים ל שילוב במסגרת חוץ-ביתי ת בישראל )80%( מופנים לפנימייה , ורק מיעוטם )20% ) ( מופנים לאומנהAttar-Schwartz, 2011; King, 2013 .(מצב זה נובע , בין היתר , מכך שה יחס לפנימיות בישראל ה ו א בדרך כלל חיובי יותר מהמקובל בעולם המערבי, עקב הנסיבו ת המיוחדות והרקע ההיסט ורי של החברה בישראל: במסורת היהודית היציאה מהבית לישיבה נחשבה יוקרתית. תפיסה חיובית זו חוזקה מאוחר יותר על ידי האידאולוגיה הציונית, שחתרה ליצירת חברה חדשה בישראל, והפנימיות היו חלק מ תהליך החִ ברות מחדש של בני הנוער. הפנימיות , ובמיוחד כפרי הנוער החקלאיים, נח שבו מסגרות חינוכיות אליטיסטיות . בוגריהן תפסו אחר כך עמדות בכירות בשלטון, באמנות ובכלכלה. לכך יש להוסיף את התפקיד החשוב של הפנימיות בקליטת ילדים ובני נוער ששרדו בשואה ועלו לארץ ללא הוריהם (Dolev, Ben-Rabi & Zemach-Marom, 2009) . ה מצב בישראל, שבו מרבית הילדי ם הזקוקים ל מסגרת חוץ-ביתי ת מופנים לפנימיות , ורק מיעוט ם מופנים לאומנה הוא יוצא דופן בעולם . במדינות רבות רוב מסגרות השילוב ה חוץ- ביתי ו ת ה ן משפחות אומנה , וילדים מופנים לפנימייה רק אם יש ל הם בעיות רגשיות או בעיות התנהגות קשות או אם האומנה נכשלה. הטיפול במסגרות האומנה, ה שכיח יותר ברוב המדינות המערביות, מבוסס על תיאור י ית ההתקשרות, ו לפיה יצירת קשר עם דמות 53 מיטיבה , בעקביות ולאורך זמן, במסגרת המדמה משפחה נורמטיבית, תשקם את המערכות שנפגעו )יוסף אצל זעירא, עטר- ,שוורץ ובנבנישתי2012 ,ואחרים2013 ,(. כמו כן טיפול זה עולה ב קנה אחד עם התפיסה המתחזקת, ולפיה יש להעדיף , ככל שניתן, מסגרת משפחתית בטיפול בילדים )Thouburn & Courtney, 2011 .( יש עדויות שכאשר יש צורך ב שילוב הילד במסגרת חוץ-ביתית , הטיפול באומנה מניב את התוצאות הטובות ביותר )Roy, Rutter & Pickles, 2000; Knorth, Harder, Zandberg & Kendrick, 2008; Erol, Simsek & Munir, 2010 ( . עם זאת, הטיפול בפנימייה יכול להיות מענה הולם, במיוחד לילדים הנמצאים במצוקה קשה מאוד, וכן לילדים בעלי התנהגויות מוחצנות )Knorth, Harder, Zandberg, & Kendrick, 2008 .( צריך לעסוק בממצאים ה אל ואחרים בזהירות רבה, שכן המחקרים בחנו את המסגרות החוץ- .ביתיות במדינות שונות, ומאפייני מסגרות אלה שונים ממאפייני המסגרות בישראל כמו כן, מאפייני הילדים המופנים למסגרות אלה בישראל אינם דומים למאפייניהם במדינות אחרות. ועדת רוטלוי ש הסתמכה על האמנה הבין-לאו מית בדבר זכויות הילד המליצה כי המדרג הרצוי למסגרת חוץ-ב יתית בישראל יחל בהשמת הילד אצל קרובי משפחתו או במשפחה אומנת, וכי החלופה המוסדית, כפי ש הוועדה מכנה זאת, תהיה החלופה האחרונה במדרג . קביעת המדרג, אין משמעה כי לא ניתן לבחון כבר בשלב הראשון את כל החלופות ב מקביל, ואין משמעה כי כל ילד חייב לעבור את כל החלופות בזו אחר זו כדי להגיע לחלופה האחרונה. יש לבחור את החלופה המתאימה לכל ילד ולנסיבותיו המסוימות )דוח רוטלוי – דוח ועדת המשנה בנושא השמה חוץ-ביתית , 2003 (. הוועדה ממליצה , א פוא, ליישם את המלצות ועד ת רוטלוי בדבר המדרג הרצוי לשילוב במסגרת חוץ-ביתית, כאשר השיקול הראשוני צריך להיות מאפייני הילדים ונסיבותיהם המיוחדות. יש לתת עדיפות לשילוב ילדים באומנה , בפרט ילדים עד גיל תשע. 4.3.5 "יישום מדיניות "הבית הקבוע מדיניות משרד הרווחה והשירותים החברתיים בנוגע לילדים בסיכון אשר הוצאו מרשות הוריהם היא לפעול בערוצים מקבילים: מצד אחד לפעול לשיקום המשפחה ולהחזרת הילד לביתו , ובאותו זמן לקדם פתרון של אימוץ , אם השיקום לא יצלח . ממצאים מקבוצות מיקוד שנערכו עם עו בדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים מלמדים על גורמים מעכבים בביצוע מדיניות זו יה : עדר הנחיות מטעם מטה משרד הרווחה והשירותים החברתיים לביצוע המדיניות ומחסור במשאבים לטובת שיקום המשפחות המולידות 54 )תכנית ליישום מדיניות ה"בית הקבוע" במשרד הרווחה והש ירותים החברתיים , הו ועדה המקצועית של "אשלים", אוקטובר 2013 (. ,לאור האמור לעיל הוועדה ממליצה על הסדרת מדיניות "הבית הקבוע" – משפחה מיטיבה וקבועה, הבניית הדרכים ליישו ה ם מדיניות והמשך פיתוח שירותים בקהילה לשם תמיכה ב משפחות המולידות ושיקומן . 4.3.6 התגברות תופעת הגירושים בעימות בעצימות ה גבו ה וה י עדר מענים לילדים ולמשפחות בשנים האחרונות אנו עדים להתגברות תופעת הגירושים של הורים הנתונים בעימות בעצימות גבוה ה . עימות בין הורים בעצימות גבוהה לאחר ה גירושים מתאפיי ן באלימות נפשית ו/או פיזית בין בני הזוג, בסרבנות יום-יומית לקי ם י את פרטי ההסכם ביניהם, בתביעות חוזרות ונשנות ב בית המשפט (Sarrazin & Cyr, 2007) ובפגיעה ישירה בילד הכוללת "שימוש לרעה" ב ו על ידי אחד ההורים או שניהם לצרכים משפטיים, כלכליים או רגשיים שלהם, בניגוד לטובתו. פגיעה זו כוללת התעלמות מצורכי הילד והפרת זכויות בסיסיות לקשר תקין עם שני ההורים )אילון וצימרין, 1990 .( מחקרים שונים מראים כי לעימות בין הורים שהוא מתמשך ובעצימות גבוה ה יש השפעות הרסניות על הילדים , וככל שהעימות בעצימות גבוהה יותר , כך הסבירות שהילדים יסבלו מ קשיי התמודדות עם משימות התפתחותיות גדולה יותר )Amato & Afifi, 2006; Buchanan, Maccoby & Dornbush, 1991; El Sheikh, Harger & Whitson, 2001 (. לדוגמה , קליין ושותפיו מצאו כי ככל שהסכסוך בין ההורים בעצימות גבוהה יותר , כך רמת ההסתגלות הרגשית של הילדים נמוכה יותר , ו גוברות אצלם ה בעיות ה התנהגותיות )Kline, Johnston & Tschann, 1991(. מאז שנות השבעים של המאה העשר ים גברה ה מודעות לעובדה שמערכת המשפט האדוורסרית18 אינה מותאמת להתמודד ות עם סכסוכי משפחה , מכיוון שבשונה מסכסוכים אזרחיים אחרים, לסכסוכים מסוג זה יש הש פעות רגשיות וחברתיות ארוכות טווח וקצרות טווח על ההורים ו על הילדים, שההליך המשפטי אינו יכול להביאם בחשבון ללא גורם מקצועי טיפולי )ענבר, נבו ולהמן, 2008 ( . 18 פירוש המילה "אדוורסרי" היא "לעומתי". בשיטת משפט זו שני צדדים מתעמתים ביניהם , והשופט מכריע בעניינם על פי עובדות וטיעונים המובאים בפניו. בניגוד לשיטת המשפט האינקוויזיטורית , שבה השופט משתתף בחקירה השתתפות פעיל ה , ויכול למצוא עובדות שבעלי הדין בחרו ש לא להביא בפניו, בשיטה האדוורסרית, תפקידו של השופט להבטיח " הליך נאות " )due process (, להחליט בשאלת קבילותן של ראיות , ולהכריע ב דין. 55 מחקרים שונים הראו כי ככל שההליך המשפטי ארוך וקשה יותר, כך הוא מלבה את הבערה ואת העימות בין ההורים ומגביר את מצבי הדחק בקרב הילדים )Buchanan & (Bream, 2003 . במדינות שונות בעולם, לרבות ישראל , פותחו אמצעים חלופיים שונים לניהול הסכסוך בין ההורים , כגון גישור ופישור )ענבר, נבו ולהמן, 2008 ( ויצירת תיאום הורי19 .כמו כן, במדינות שונות בעולם הופעלה מדיניות כוללנית בנוגע להתערבות מקצועית טיפולית במשפחות השרויות בסכסוכי גירושים . למשל באוסטרליה נערכה בשנת 2006 רפורמה בחקיקה בת חום המשפחה, ובמסגרתה הוקמה רשת של מרכזים כוללניים ליחסים במשפחה )FRC = Family Relationship Center (, המספקים במקביל שירותים לניהול הקשר בין ההורים באמצעים חלופיים ושירותי תמיכה וטיפול נפשי לכל בני המשפחה, תוך התמקדות בטובתם וברווחתם של הילדים )Caruana & Parker, 2009 .( מחקרים שונים מראים כי ניהול הסכסוך באמצעים חלופיים לשיטה האדוורסרית ו כן מתן תמיכה כוללנית עשוי ים לצמצם את רמת העימות בין ההורים וכן הש פעות על הסתגלותם של הילדים, על תפקודם במישורי החיים השונים ועל הרווחה הנפשית שלהם )Blaisure & Geasler, 2000; McIntosh & Deacon-Wood, 2003; Pollet, 2009; Pollet, 2008; Thoennes & Pearson, 1999 .( שיטת ניהול הסכסוך הרווחת בישראל היא עדיין שיטת המשפט האדוורסרית : ההפניה ליחידות הסיוע אינה נעשית באופן אחיד , אינה מ חויבת המציאות ,20 ועדיין אין יישום מלא של שיטת התיאום ההורי. כמו כן, אין מדיניות כוללנית בנוגע להתערבות מקצועית טיפולית לילדים שהוריהם גרושים או בתהליך גירושים , ובפרט לילדים שהוריהם נתונים בעימות בעצימות גבוהה. המענים הניתנים לאוכלוסייה זו מצומצמים מאוד ומופעלים כ יזמות מקומיות מזדמנות של שירותים שונים. נוסף על כך ה , מענים הניתנים ב מחלקות לשירותים חברתיים של השלטון המקומי21, בתחנות לייעוץ לחיי המשפחה והנישואי , ם במרכזים למניעת אלימות, במרכזי קשר ועל ידי העו"סים לעניין סדרי דין , מועטים . כמו 19 ה תיאום ההורי מיועד להורים בתהליכי גירושים או גרושים המצויים בעימות מתמשך בעצימות גבוה , ה במיוחד סביב הטיפול היו ם-יומי בילדים . ההפניה לתיאום ההורי יכולה להיעשות בכפייה על ידי בית המשפט או בתהליך וולונטרי מצדם של ההורים. מטרתו לחזק את שני ההורים ולהביא אותם להסכמות למען התפתחותם הנורמטיבית והתקינה של הילדים . תהליך התיאום ההורי מתחיל בגישור , והמשכו בעריכת חוזה מוסכם בין הצדדים לעריכת תכנית הורית וחתימה עליו. בישראל הופעלה תכנית ניסיונית של תיאום הורי במסגרת התחנות לייעוץ נישואי ן בכמה יישובי ם. 20 יש הצעות חוק המחייבות הפניה של כל תיק משפחה עם ילדים ליחידת הסיוע לשם הערכה ותמיכה בפתרון הסכסוך בהסכמה )ועדת שנהב( טרם הגשת י הה דיינות המשפטית , כנהוג במדינות שונות בעולם. 21 ) ראו לדוגמה אצל גרינבאום2008(: תיעוד וניתוח של עבודה קבוצתית עם משפחות ב הליכי גירושי ם במסגרת שירותי הרווחה. 56 ,כן ניתנים מענים במסגרת יחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הד ין22 . נוסף על כך, ניתנים מענים במסגרת שירותי בריאות הנפש של משרד הבריאות וקופות החולים , ה מעניקים טיפול נפשי לילדים ולמשפחות גם במצבי גירושים . עם זאת, כפי שעולה מדיוני הוועדה , חסרה מומחיות וחסר מענה מקצועי-טיפולי מערכתי ל ילדים ול משפחות במצבי פירוד ו גירושים , ובמיוחד ל ילדים שהוריהם נ תונים בסכסוך ב עצימות גבוהה אף , שמדובר בילדים בסיכון ובאוכלוסייה גדלה והולכת. הוועדה ממליצה, פוא א , על פיתוח מענים טיפוליים, כוללניים ומערכתיים, מקצועיים- טיפוליים ותלויי תרבות שיהיו זמינים ונגישים ומותאמים לצרכים הייחודיים של המשפחות ושל הילדים על פי גילם, עוצמת המשבר ו/או העימות ו התמשכות ו . בכלל זה מומלץ על עריכת מחקר מלווה לתכנית הניסיונית של תיאום הורי המו צעת כיום, ולשקול את הרחבתה, על פי תוצאות המחקר. 4.3.7 טיפול לקוי באבות בתהליכי פירוד וגירושי ם, ובמיוחד במצבים ש בהם ניתן צו הרחקה הסדר המשמורת הנפוץ ביותר בישראל הוא משמורת לאם ב : - 91% מתיקי הגירושים נקבע כי הילדים יהיו במשמורת האם, ורק ב- 4% נקבע כי הילדים יהיו במשמורת האב )הקר, 2008 (. לדברי הקר, משמורת אם היא בררת מחדל כמעט מוחלטת ודפוס מובן מאליו שמעטים מאוד מערערים עליו. מצב זה נוב ע ממיתוס האימהות על ו , פיו לנשים יש יכולות הענקה וטיפול שאין לגברים, ואלה הופכות אותן לאימהות טובות ומסורות. עוד עולה מ מחקרה כי בניגוד להסכמה הגורפת באשר לתפקיד האימהות בחיי ילדיהן, אין הסכמה בנוגע לתפקיד האבות בחיי ילדיהם, ובמיוחד לא אבות גרושים . כמו כן עו לה כי חסמים חברתיים-משפטיים משפיעים על עיצוב התפקיד ההורי של אבות אלה שיש לו ממד התנדבותי . ה תפיסות האלה מעוגנות בחקיקה )הקר, 2008(. כך קורה, שאבות שעל פי רוב אינם זוכים במשמורת על ילדיהם נאלצים לעזוב את ביתם לאחר הגירושים, לעתים ללא פתרון דיור משלהם, וחשים בירידה במעמדם ההורי אל מול האימהות. מצבים אלה עלולים לגרום להידרדרות במצבם הנפשי ולהחרפ ה ב קונפליקט בין ההורים. מצב זה , על פי מחקרים שונים, מנוגד לטובת הילד . על פי מחקרים אלה, דאגה משותפת של שני ההורים הנתונים במצב של פירוד וגירושים ל גידול הילדים וקשר יציב וקבוע עם שניהם הם שניים מ הגורמים ה חשובים , המנבאים הסתגלות, תפקוד ורווחה נפשית של ילדים 22 ) ראו לדוגמה לאופר וברמן2008(: הערכת סדנה להורים בהליכי פרידה וגירושי ם ביחידות הסיוע שליד בתי המשפט למשפחה. 57 ) Fabricius & Luecken, 2007; Ricci, 1997 (. ואף יותר מכך, מחקרים שונים מ למדים על תרומת האב ו על חשיבות הקשר הפסיכולוגי עמו להסתגלותם ולהתפתחותם של ילדים )Wallerstein & Kelly, 1980 .( מצבים אלה מוקצנים אף יותר כאשר אבות מקבלים צו הרחקה מ אם ילדיהם , המגביל את הקשר של האב עם ילדיו, או צו הרחקה מהאם הכולל הרחקה גם מהילדים עצמם . צו הרחקה הוא צו מניעה שנועד לאסור את כניסתו של ה אב אל בית המשפחה , בשל הפרת זכות האישה או הילדים למגור ים שלווים מבלי שיהיו צפויים למקרי אלימות פיזית, נפשית, כלכלית או מילולית. תקופת ה צו הרחקה היא לכל היותר שנה , ובמקרים חריגים הוא אינו מוגבל ב זמן. מטרתו היא מתן "עזרה ראשונה" והגנה מפני אלימות שהופעלה במשפחה, וכן מניעת הישנותה. במסגרת השיקולים של בית המשפט במתן צו הרחקה יש ניסיון לאזן בין זכויות הילדים להגנה מידית לבין הנזק שייגרם להורה המורחק והפגיעה בזכויותיו. עם זאת חשוב לציין כי טובתם של ילדים לאורך זמן היא שיקום האב המורחק והפחתת עוצמת הקונפליקט בינו לבין האם כדי שיוכל להמש יך בתפקוד הורי סביר, הכולל טיפול שוטף בילדים, מעורבות בחינוכם ובפעילותם בבית הספר ומחוצה לו ועוד. המענים ה ניתנים להורים מורחקים כוללים מרכזים למניעת אלימות, דירות שלב והוסטל לגברים מורחקים. אולם מענים אלה אינם מותאמים לצרכים הייחודיים של אבות במשברי גירוש ים, שאין להם רקע של מערכת יחסים מסוג של תוקף- .קורבן ושאינם רואים בעצמם הורים אלימים כפי שעולה מדיוני הוועדה, יש מחסור ב שירותי שיקום ותמיכה לאבות מורחקים מטעם שירותי הרווחה , המותאמים לייחודיות של משברי הגירושים. למחסור זה עלולות להיות השפעות שליליות על מצבם של הילדים. הוועדה ממליצה , אפוא , לפתח מענים שיסייעו ל אבות במצבי פירוד ו גירושים ויתמכו בהם , במיוחד אם ניתן להם צו הרחקה, כדי לאפשר את שיקום מצבם הנפשי של ההורים המורחקים וכדי להבטיח את שלומם של הילדים. 4.4 קשיים הקשורים לעבודתם של העובדים הסוציאליים לפי חוק ה נוער ו לעניין סדרי דין והמלצות לשינוי 4.4.1 עומס רב בעבודתם של עו ס"ים ל פי חוק הנוער ול עניין סדרי דין וה י עדר תקינה העו בדים הסוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים בישראל מטפלים באותה עת בעשרות משפחות ומדווחים על עומס עבודה רב. למרות הטענות החוזרות ונשנות על עומס עדיין לא נקבעה מדיניות באשר למספר המשפחות המרבי לטיפול בו-זמני על ידי העו בדים 58 הסוציאליים בכלל והעו"סים לחוק הנוער, לעניין סדרי דין ולחוק האימוץ בפרט . כך במחקר שנערך ב- 2002 צוין כי "פקידי הסעד לסדרי דין עובדים בעומס תפקודי ומנטלי רב", וכי "מן הראוי לבחון את האפשרות לתגבר תפקוד זה בתקינה חדשה" )אופק, 2002 .( עומס העבודה על העו"סים לעניין סדרי דין גדל מאוד בשנים האחרונות. למשל, בשנת 2009 נדרשו יותר מ- 19,011 תסקירים, ובשנת2012 נדרשו יותר מ- 23,313 .תסקירים בשנת 2009 הופעלו4,268 סמכויות לפי סעיף19 ,לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ "ב- 1962 , ובשנת2012 הופעלו4,681 צווים המסמיכים את העו"סים לעניין סדרי דין לפי סעיף זה. היקף המשרות של "ס עו ים לעניין סדרי דין נמצא במחסור שהלך וגבר לצד הגידול בעומס העבודה. מחקר נוסף מצא כי אין קורלציה בין מספר התקנים של עו "סים לפי חוק הנוער לבין מספר הקטינים ברשות )Ben-Arieh, 2009 (. חקיקת חוק חובת הדיווח גר מה לגידול חד ב מספר הפניות לעו"סים לחוק הנוער ובעומס העבודה שלהם . עומס העבודה על העו"ס ים לחוק הנוער הוביל להתמקדות בהענקת טיפול ראשוני בעת חירום ולעיסוק ב"כיבוי שרפות" ) סלונים- ,נבו ולנדר 2004 (. בשנים2008-2000 גדל מספר התקנים במחלקות לשירותים חברתיים ב- 16% , בדומה לשיעור הגידול באוכלוסייה. עם זאת, על פי דיוו ח של משרד הרווחה והשירותים החברתיים הייתה דרושה תוספת של כ- 500 תקנים כדי לשמר את רמת השירות שניתן בשנת 2000 בעקבות הגידול ב מספר הפניות לעו "סים לחוק הנוער. בשנת 2008 הופעל ה תכנית פיילוט ושמה "ה מגן" בעשרים ושתיים מחלקות לשירותים חברתיים . מטרת התכנית הייתה שיפור מערך ה ה הגנ על הילד ושדרוגו. ממצאי הערכה הראו כי עומס העבודה הרב של העו "סים לחוק הנוער לפני הפעלת תכנית הפיילוט פגע ביכולתם להעניק לכל משפחה טיפול מעמיק, לטפל בילדים ו ב משפחות שאינם בסכנה מידית, לתעד את הטיפול שנתנו, לתת הסברה בקהילה על חשיבות ה דיווחים על ילדים ולהעמיק את שיתופי הפעולה עם אנשי מקצוע בקהילה )סבו- ,לאל ושבט2012 (. עוד מראים הממצאים כי הורדת העומס על העו"סים לחוק הנוער במסגרת ה תכנית "המגן", בין היתר על ידי הפעלת מוקדנים לקבלת הדיווחים , קידמה טיפול מקצועי בפונים, שיפרה את התקשורת עם ג ורמים בקהילה, העלתה את מספר הדיווחים ושיפרה, באופן כללי , את .התדמית של המחלקות לשירותים חברתיים עם זאת, גם לאחר הפעלת התכנית העו "סים לחוק הנוער דיווחו על עומס ו על קושי ליצור שיתו ף פעולה עם גורמים אחרים בקהילה )סבו- ,לאל ושבט2012 .( 59 הוועדה ממליצה , אפוא , לקבוע את מספר ה משפחות/ הה פניות שיהיו באחריות עו"ס ל פי חוק ה נוער, לעניין סדרי דין ולחוק האימוץ . נוסף לכך יש לדאוג לתקנים ברמה המחוזית והמקומית עבור כל רשות ומועצה ביחס למספר הקטינים . הבש 4.4.2 אלימות כלפי העובדים הסוציאליים לפי חוק ה נוער ולעניין סדרי דין ו תדמית שלילית שלהם ושל עבודתם בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה גוברת והולכת של תוקפנות ואלימות של פונים כלפי העו בדים הסוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים. בהצעת חוק העונשין )תיקון - תקיפת עובד סוציאלי(, התשע"א- 2010, מצוין כי תופעת האלימות כלפי העו בדים הסוציאלי ים היא שכיחה, ו אירוע אלימות חמור נגד ם מתרחש בממוצע אחת ליומיים. ב תקנון העבודה הסוציאלית ) תע"ס , סעיף 1.14 , 2013 ( יש הגדרה לאלימות כלפי העו בדים הסוציאליים , והיא כוללת "איומים וכן דברי גידוף, השמצה, ביזוי או התבטאות אחרת שיש בה משום פגיעה או השפלה, הכאת אדם, נגיעה בו, דחיפתו או הפעלת כוח על גופו בדרך אחרת בלא הסכמתו, או השחתת רכוש במכוון". תקנון העבודה הסוציאלית קובע כמה עקרונות ונהלים למניעת אלימות ולהרתעה במבנה המחלקה, והם כוללים סדרי קבלת קהל, סידורי ביטחון שונים כגון דלתות כניסה משוריינות, יציאות חירום, לחצן להזעקת שירותי עזרה חיצוניים ומינוי נאמן בטיחות האחראי לוודא את קיומם ו את תקינותם של סידורי הב יטחון . כמו כן, כוללות הוראות התע"ס גם הנחיות התנהגות ל עובדים לאחר מקרה של אלימות. נקבע כי חובה על העו בד הסוציאלי לד ווח לממונה עליו על כל מקרה של אלימות כלפיו . במקרה של איום תוגש תלונה למשטרה . בכל מקרה של תקיפה, גרימת נזק לרכוש או הפרת הסדר במקום תוזעק המשטרה למחלקה לשירותים חברתיים , ותוגש תלונה למשטרה. נוסף על כך , מופעלות ועדות אל-אלימות מחוזיות שמטרתן לתת לעובדים שסבל ו מאיום ו מ תקיפה מסגרת התייחסות ותמיכה, לפעול לצמצום מקרי האלימות במחלקות ולעסוק במיומנויות העובד הנפגע ובגישתו. מחקרים רבים מציינים את חשיבות הדיווח על אירועי אלימות כדי למנוע אירועי אלימות נוספים וכדי לתכנן מדיניות אפקטיבית למניעת אלימות ולשמירה על ביטחו נם האישי של העובדים (Bibby, 1994) . עם זאת, מחקרים העוסקים באלימות כלפי עובדים בסוכנויות רווחה בבריטניה, ב ארה"ב ובקנדה מראים כי בארצות אלה יש מידה רבה של תת- דיווח על מקרי אלימות. בספרות המקצועית יש הסברים שונים לתת-הדיווח של העו בדים 60 הסוציאליים על מקרי האלימות נגדם, הנובע בין היתר מסוציאליזציה מקצועית של עובדים סוציאליים ומהתייחסות ארגונית לאירועי האלימות )Macdonald & Sirotich, 2001 .( מ דיוני הו ועד ה עו לה כי גם בישראל יש מידה רבה של תת-דיווח על מקרי אלימות . עוד עולה מן הדיונים כי אחת הסיבות לכך ש א הי גם אם יש דיווח על אלימות נגד עו בדים סוציאליים הוא אינו זוכה למענה הולם מצד המערכות השונות שאמורות לספק להם הגנה. אמנם משטרת ישראל קבעה הוראות ברורות לטיפול במקרי אלימות במחלקות לשירותים חברתיים , שהתפרסמו בחוזר המטה הארצי ב- 1986 , אך פעמים רבות הן אינן מיושמות , והטיפול בתלונות שהוגשו למשטרה הוא חלקי. עוד עולה כי פעמים רבות שופטים אינם מפעילים סמכויות לטיפול באלימות של לקוחות שירותי הרווחה במסגרת ה דיונים בבית ה משפט. עוד קושי שעלה קשור ל דימוי הציבורי השלילי של העו בדים הסוציאליים ול קושי של דוברות המשרד לשק ם דימוי זה. העו "סים לפי חוק ה נוער , ל עניין סדרי דין ולחוק האימוץ דיווחו כי הם מרגישים כמו "שק החבטות של החברה" במלאם תפקיד בשליחות המדינה . הוועדה ממליצה לפעול להגברת יישום החקיקה הקיימת בנושא ההגנה על עו בדים סוציאליים ואכיפתה ב אמצעות מגוון דרכים, ובהן העמדת סל "הגנה" מיוחד במימון המשרד ; תקן של עורך דין לשם מתן הגנה משפטית לעו בדים הסוציאליים ; הגברת שיתוף הפעולה עם המשטרה לשם מילוי תפקידם בהגנה על ה עובדים ; דיונים עם הפרקליטות הפלילית בעניין סגירת תיקים ואי-הגשת כתבי אישום ; קביעת נ ו הלי עבודה ל מצבים שבהם עו "ס ל פי חוק הנוער צריך לפעול מקצועית , וב ה בשעה מתקיים נגדו הליך של תביעה אזרחית או שהוא בעצמו הגיש תלונה משטרתית כלפי מטופל ; שיפור עבודת מחלקת פניות הציבור של המשרד ועריכת מסע הסברה שיעלה את הדימוי הציבורי של העו בדים הסוציאליים . 4.5 קשיים הקשורים לתהליכי מעקב ו בקרה והמלצות לשינוי 4.5.1 הי עדר מעקב שיטתי אחר ילדים שהוחלט להשאירם בבית , אחר ילדים שהוצאו מהבית ואחר ילדים שחזרו לקהילה למעקב אחרי ילדים שעניינם נדון בוועדות לתכנון טיפול ובוועדות להגנת הילד יש חשיבות בשל כמה סיבות, והעיקריות בהן: א. איסוף נתונים בנ וגע ל מצבם של הילדים מאפשר הערכה של תכנית ההתערבות ובקרה עליה ויכול לקדם את הבנתנו את מצבם של הילדים ו את צו רכיהם )זעירא, עטר- ,שוורץ ובנבנישתי2012 ; 'בנבנישתי, חאג- ,יחיא, עטר2007 (; 61 .ב מעקב אחר ילדים מאפשר גם לפקח על המסגרות שבהן הם משולבים ; ג. כשני שלישים מהילדים המ שולבים ב מסגרת חוץ-ביתי ת חוזרים לקהילה שלא לפי תכנית הטיפול )בן רבי וחסין, טרם פורסם(, ולכן יש חשיבות במעקב שוטף. במשרד הרווחה והשירותים החברתיים יש זה כעשור מערכת לאיסוף נתונים שמטרתה לסייע בפיקוח על הפנימיות . המערכת מכונה "שיטת הרף" (RAF – Regulation, Assessment, and Follow-up) . באמצעות מערכת זו נאסף מידע על שינויים במספר הילדים במסגרות ובמאפייניהם )זעירא, עטר- ,שוורץ ובנבנישתי2012; צמח-מרום , הלבן-אילת וסבו- ,לאל2012 ( . מערכת זו חשובה, אך אינה מספקת. יש צורך במעקב אחר הילדים ש שולבו במסגרות חוץ- ביתיות כדי לבחון את תכנית הטיפול שנקבעה עבורם. יש לבחון אם התכנית משיגה את יעדיה ו אם היא עודה רלוונטית עבור הילד ומשפחתו. בלי מעקב אחרי מצבם לא יהיה אפשר לתת מענה לצ ו רכיהם )בנבנישתי, חאג'-יחיא ו עטר, 2007 .( מדיוני הו ועד ה עולה עוד כי העו בדים הסו ציאליים המטפלים בילדים ובמשפחות עמוסים ו לא תמיד מתפנים לביצוע המעקב אחרי שהילד שולב במסגרת חוץ- ,ביתית אף שידוע ה ם לה חשיבות המעקב , ויש הנחיות ברורות לביצועו. כך קורה שבמקרים רבים הטיפול של העו בדים הסוציאליים בילד מסתיים עם קבלת ההחלטה בדבר העברת הילד לטיפול ב מסגרת החוץ- .ביתית נוסף על כך, עלה הצורך במעקב אחר הילדים שהוחלט להשאירם בבית. כמו כן, יש קושי במעקב אחר הילדים החוזרים באופן בלתי מתוכנן לקהילה ובהתאמת תכנית טיפול לילדים אלה. הוועדה ממליצה להקפיד על מילוי ההנחיות הקיימות בנוגע למעקב אחר : • ילדים שהושארו בביתם ונבנתה עבורם תכנית טיפולית בקהילה כחלופה להוצאה חוץ- ביתית • ילדים ששולבו במסגרת חוץ- ביתית – ביקורים קבועים של עו"ס מש פ חה אצל הילד , כמה פעמים בשנה , ודיונים עם הצוות המטפל. דיוני מעקב בוועדה להגנת הילד אחת לחצי שנה בנוגע ל ילדים בגיל הרך ואחת לשנה בנוגע ל ילדים גדולים יותר • דיון ומעקב אחר ילדים שחזרו לקהילה לפחות פעם אחת לאחר חזרתם 4.5.2 מחסור במידע שיטתי ונתונים כבסיס לתהליכי בקרה, למידה וקביעת מדיניות למידע שיטתי ואמין באשר לעבודתם של העו בדים הסוציאליים חשיבות רבה בהקשר של ילדים הסובלים מהתעללות והזנחה. מידע על היקף הפניות, מאפייני הפניות, ההתערבויות בקהילה וב מסגרות חוץ-ביתי ות , מידע על ילדים החוזרים לביתם מ מסגרות חוץ-ביתיות ומעקב אחר תוצאות ההתערבויות חיוני ים לתהליכים של מיפוי צרכים, תכנון וקבלת 62 החלטות ב רמת המחלקה, הקהילה, המחוז וברמה הארצית. בעזרת תשתית מידע ניתן להעריך את ממדי התופעה של התעללות והזנחה של קטינים, פיזורה הגאוגרפי והדמוגרפי והשינויים לאורך זמן. מאגרי מידע על פניות לשירותים להגנת הילד קיימים בארה"ב ובאנגליה ומשמשים קובעי מדיניות, מקבלי החלט ות וחוקרים )מכון חרוב, 2013 .( :במשרד הרווחה והשירותים החברתיים קיימות כיום שתי מערכות מידע ממוחשבות מערכת נתוני יסוד , המרכזת נתונים מכל המחלקות לשירותים חברתיים על המשפחות ו על הפרטים הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים ומערכת התשלומים של משרד הרווחה והשירותי ם החברתיים )מערכת המס"ר(, המרכזת מידע על השירותים הניתנים לאוכלוסיות היעד של המשרד בקהילה ומחוץ לקהילה. כמו כן, קיימות מערכות מידע ייעודיות כמו מערכת הרף לפיקוח על פנימיות, מאגרי מידע בשירות המבחן לנוער, בשירות המבחן למבוגרים וברשות חסות הנוער, מערכת אבחון באגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית, מערכת תעודת עיוור בשירות לעיוור ) בן שמחון, בן משה וגורבטוב, 2012 (, מערכת של שירות למען הילד ומערכת יחידות הסיוע. נתונים על ילדים נפגעי התעללות והזנחה נאספים אחת לשנה ידנית ובאופן מסכם לכל השנה, ולכן לא ניתן להצליבם עם נת ונים ממערכות מידע אחרות של משרד הרווחה והשירותים החברתיים, ולא ניתן לעשות בהם שימוש מתמשך )מכון חרוב, 2013 .( מערכות המידע הממוחשבות משרתות בעיקר את הדרגים הניהוליים , והן פותחו מבלי לערב את העוסקים בטיפול ישיר. בעקבות כך המערכת אי נה כלי עבודה יעיל עבור העו בדים ב עבודתם היום-יומית. נוסף על כך , אי- אפשר למלא פרטים של הקטין ולקבל עליו ועל משפחתו תמונת מצב עדכנית. נוצרים פערים של חודשים בין הנתונים ב מחלקות ו בין אלה הנמצאים במערכת המרכזית ) וינגסט, קריבוש ופרוניקין, 2011 ( . עם זאת, חשוב לציין כי לאחרונה הוחלט על שינויים במערכת נתוני היסוד , המרכזת את הנתונים מכל המחלקות לשירותים חברתיים כדי לשפר את המידע הנאסף על המשפחות ו על הפרטים הרשומים במחלקות. לתכנית הלאומית לילדים ו ל נוער בסיכון יש מערכת מידע הכוללת נתונים על מספר הילדים בסיכון ביישובי התכנית הלאומית ו על מאפיי ניהם )סבו- ,לאל וחסין2011 (. כמו כן, במערכת יש מידע על המענים שהם מקבלים דרך התכנית הלאומית. אך המערכת מוגבלת כיום לתכנית הלאומית ואינה מקושרת למערכות מידע אחרות הקיימות במשרד , כמו מערכת נתוני יסוד. 63 ,כאמור במסגרת קידום הרפורמה של ועדות תכנון טיפול והערכה שנ ערכה בשנת 2008 פותח ה מערכת ממוחשבת ה מאפשר ת איסוף מידע שיטתי , ניהול של תהליך עבודת הוועדות ויצירת בסיס מידע יישובי וארצי על צ ו רכי הילדים בסיכון ומשפחותיהם . מערכת זו משמשת לצורך תכנון יעיל יותר של פיתוח ו של הקמת שירותים להורים ולילדים בקהילה )לב שדה, 2012 .( אולם המערכת הממוחשבת פותחה ל אחרונה ו מ יושמ ת בינתיים רק ביישובי הפיילוט וצריכה לעבור שדרוג על פי משובים מיישובים אלה . הפיגור העצום ביצירת מאגרי מידע מקיפים ומדויקים בישראל נובע מכמה מגבלות: )א( מחסור בנורמות מחייבות באשר לתיעוד שיטתי. חסרים פרטים על ילדים ו על משפחות, על תכניות טיפול ו על מענים הניתנים למשפחות. התיעוד הקיים לא מאפשר ריכוז מידע לצורך תכנון ודיווח; )ב( הצורך לשמור על סודיות המטופלים; )ג( היעדר אפשרות להעברת מידע בין משרדים ובין עובדים, שירותים וארגונים המטפלים בילדים )דוח שמיד, 2006 ( ; )ד( מחסור בתקציבים לפיתוח מערכות לאיסוף מידע . למחסור במידע על היקף הבעיות והקשיים ש ילדים סובלים מהם יש השפעה הן על תהליכי הבקרה, הלמידה והתכנון של שירותים ברמה היישובית והמחוזית הן על תהליכי קביעת ה מדיניות, ה פיקוח ו ה בקרה ברמה הארצית. כמו כן יש לו השפעה על תהליכים שי עילותם והצלחתם תלויה לחלוטין במידע שוטף ואמין מגורמים שונים הנמצאים בקשר עם ילדים. על כן הוועדה ממליצה לפתח מערכת מידע ממחושבת שתאפשר הצלבת נתונים על ילדים ברמ ת היישוב לשם ניהול הטיפול בילדים נפגעי הזנחה ו התעללות ומעקב אחריהם בשלבי הטיפול וההשמה השונים כמ . ו כן, יש לאפשר את חיבור המידע למאגרים הקיימים כיום במשרד הרווחה והש י רותים החברתיים ו לקדם מערכת מידע ברמה המחוזית ו הארצית שתרכז את כל הנתונים ממערכות המחשוב היישוביות ותסייע לתהליכי קביעת מדיניות, פיקוח בקרה ומחקר . כמו כן, יש לקדם את ה פיתוח של כלי הרף ל שם בקרה בקהילה ומערכת המתווה והפיקוח על מעני החירום החוץ- .ביתי 5 .קווי פעולה מוצעים בחלק זה מפורטות המלצות ספציפיות הנובעות מעיקרי הדוח, כפי שנכתבו בידי מנכ"ל המשרד, מר יוסי סילמן. מיותר לציין כי קווי הפעולה המוצעים כאן אינם בגדר תחליף לעבודת מטה ולעבודה של צוותי היישום שעליהן המליצה הוועדה. קווי פעולה אלו וההערכות התקציביות הראשוניות המתלוות אליהם הם בגדר קווים מנחים של מנכ"ל המשרד לצוותי היישום ולעבודת המטה שצפויה להתחיל מיד עם קבלת ההמלצות. קווי הפעולה שיפורטו להלן מוצגים על פי מבנה עיקרי הדוח, כפי שהוצג בתחילת המסמך. 64 .א אמות מידה להגדרת "קטין נזקק" והתפתחותן של הוועדות לתכנון טיפול והערכה 1. במהלך2014 : הכנה ופרסום של תע"ס המגדיר מחדש את עבודת הו ועדות ל תכנון טיפול והערכה ואת עבודת הוועדות להגנת הילד. בתוך כך , הסדרה בחקיקה של פעילות הוועדות בכל הרשויות המקומיות )עלות משוערת – 70 מיליון₪ .( 2. בניית מסלול הכשרה והתמחות לעו " ס משפחה בתיאום עם מועצת העובדים הסוציאלי ים וגורמי ההכשרה . 3. מתן י יצוג משפטי במימון המדינה בוועדות להגנת הילד למשפחות נזקקות )עלות משוערת – 17 מיליון₪ (. 4. הפעלת ועדות ערר מחוזיות לדיון בהליכים של ועדת הגנת הילד שלטענת המשפחות, נפל בהם פגם בהליך קבלת ההחלטות . 5. במהלך2014 :עדכון הוראות התע"ס בטיפול בילד ים עם צרכים מיוחדים במצבי סיכון. .ב הטיפול בקהילה מול השילוב במסגרת חוץ-ביתית 1. הפעלה של תכנית חומש חדשה לפיתוח שירותים למענה בקהילה )עלות משוערת – 500 מיליון ,₪ כ- 100 מיליון ₪ב כל שנה( . 2. פי תוח מענים בקהילה לילדים פוסט- אישפוזיים: תכנית משולבת של משרד הרווחה והש י רותים החברתיים, של משרד הבריאות ו של משרד החינוך )עלות משוערת להפעלת מרכז יום – כ- 800,000 ₪ (. הפעלת תכנית פיילוט של מרכז י ום אחד כבר בשנת 2014 והמשך פ י תוח מענה בקהילה החל משנת 2015 . 3. צמצום ההשתתפות של הורים במסגרות בקהילה . 4. השלמת חקיקת חוק האומנה ב- 2014 .והשוואת תנאי אומנת קרובים לאומנה רגילה החוק עבר קריאה טרומית )עלות משוערת – 23 מיליון₪ .( 5. השקת מסע הסברה תקשורתי לגיוס משפחות אומנה יבוצע במהלך שנת 2014 . .ג שיקום התא המשפחתי, חיזוק הקשר ילדים- הורים והתייחסות ייחודית לילדים עם צרכים מיוחדים 1. פי תוח תכנית לשיקום היכולית ההורית והמשפחתית , תבוצע תכנית פיילוט עם ביטוח לאומי , עם קרן רש י ו " עם משרד הרווחה והשירותים החברתיים: תקציב הפיילו – ט 20 מיליון₪ , מועד תחילת ביצוע – אפריל 2014 . 2. .פיתוח מענה לילדים עם צרכים מיוחדים על ידי קלט אומנה מרחבי 65 3. מעקב אחר י לדים המ שולבים ב מסגרות חוץ-ביתי ות : הקצאת תקציב ייעודי לפיתוח מערכות מעקב והטמעתן ופרסום הנחיות לתכיפות ה קשר של עו"ס המשפחה עם הילד במסגרת חוץ- .ביתית ועם משפחתו .ד ילדים הנחשפים לסכסוכי ג י רושי ם בעצימות גבוה ה 1. הכרה בערך ההורות השוויונית והדאגה ה משותפת לגידול ילדים ; במהלך 2014 פרסום הנחיית מנכ"ל לעו"ס ל ים עניין סדרי דין בנידון. 2. פרסום הנחיית מנכ"ל מידית הקובעת כי ילד החשוף ל סכסוך גירושים בעצימות גבוהה יוגדר ילד נזקק , ועו"ס ל פי חוק נוער יעורב בעניינו מידית. 3. קידום חקיקה המשנה את סעיף 19 לחוק האפוטרופסות , כאמור בדוח. 4. פיתוח תכני ו ת ל תמיכה ולטיפול בהורים מורחקים בתהליך הג י רושי ם: ביצוע תכנית פיילוט בשנת 2014 )עלות משוערת – 500,000 ₪ .( .ה מעמד ה סי " עו ם לחוק הנוער , לעניין סדרי הדין ולחוק האימוץ ועומס העבודה 1. "הפעלה מידית, בשיתוף הרשויות המקומיות, של "סל שירותי הגנה במימון המשרד . 2. שיתוף פעולה עם המשטרה ו פנייה להנהלת ב תי המשפט כדי ל התמודד עם התופעה וכדי להגן על העו בדים הסוציאליים . הפעלת נוהל משטרתי, ולפיו לא ייסגרו תיקים בנושא פגיעה בעו בדים סוציאליים בגין חוסר עניין לציבור. 3. הוצאה לפועל של מהלך תקשורתי ל קידום מעמד העו"סים לפי חוק ה נוער , ל עניין סדרי דין ולחוק האימוץ . 4. הפעלה מידית )החל מאפריל2014( של פעילות הכשרה והפגה מתמשכת וקבועה ל כל " העו סים לפי חוק ה נוער ול עניין סדרי דין במיזם משותף עם מכון חרוב )עלות משוערת – מיליון (. ₪ 5. פיתוח מסלולי הכשרה וצמיחה ייחודיים לעו"סים לפי חוק ה נוער ול עניין סדרי דין , באחריות בית הספר המרכזי להכשרת עובדים סוציאליים . 6. קביעת תקינה ועומסי מקסימום ב עבודת העו בדים הסוציאליים לחוקים השונים . ו. רגישות תרבותית ומחסור במנגנוני תלונות ובדיקה 1. הקמת נציבות תלונות ציבור ) אומבודסמן ( במשרד הרווחה והש י רותים החברתיים שתהיה בלתי תלויה . 2. הפעלה של מיזם משותף עם מכון חרוב ובית הספר המרכזי לה כשרות בנושא רב - תרבותיות ומאפייני חברות מהגר . ים 66 6 . ביבליוגרפיה אופק, א ' )2002 (. .מחקר הערכה פקידי סעד לסדרי דין מכון אופק לניהול בע"מ, משרד הרווחה. איזיקוביץ, צ ' ולב ויזל, ר ' )2013 .( דו"ח ביניים של סקר אפידמיולוגי בנושא: אלימות כלפי ילדים ובני נוער בישראל - בין שכיחות לדיווח גורמים מעוררים מול גורמים מעכבים דיווח . חיפה: המרכז לחקר החברה, אוניברסיטת חיפה. אילון, ע' וצימרין, ח' )1990 .(ילדות כואבת . תל אביב: ספרית פועלים. אלדר- ) 'אבידן, ד2003 .( בנות ובנים בוגרים להורים גרושים: תפיסתם את מקומם של גירושי הוריהם בחייהם. חיבור לשם קבלת תו אר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים. אנטונלי, י' )2007 (. התעללות גופנית בילדים. בתוך ד. הורוביץ, י. בן יהודה, מ. חובב )עורך(, התעללות והזנחה של ילדים בישראל . )עמ' 434-396 .(. ירושלים: אשלים אפרת- ) 'גוט, ג' ובן אריה, א2001(. האפידמיולוגיה של התעללות בילדים. בתוך: י. ציונית וי. קדמן )עורכים(. ילדים כקורבנות התעללות במשפחה . ירושלים: המועצה הלאומית לשלום הילד. עמ' 33-1 . אתר התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון במשרד הרווחה והשירותים החברתיים . נדלה ב דצמבר 2013 . http://www.molsa.gov.il/ProjectShmid/Pages/ProjectHome.aspx אתר משרד הרווחה והשירותים החברתיים. שירותי אומנה . נדלה ב דצמבר 2013 . http://www.molsa.gov.il/Populations/Youth/ChildrenAtRisk/OutsideAssistance/Foster geInIsrael.aspx age/AboutFosterage/Pages/Fostera אתר משרד הרווחה והשירותים החברתיים. שירותים בקהילה . נדלה ב דצמבר 2013 . http://www.molsa.gov.il/Populations/Youth/ChildrenAtRisk/CommunityAssistance/P ages/MT_01_01.aspx יא בו ר, י' וקדמן, י' )2007 .(. בין ענישה גופנית להתעללות: רב המשותף על השונה. בתוך ד הורוביץ, י'. בן יהודה, מ'. חובב )עורך(, התעללות והזנחה של ילדים בישראל . )עמ' 780- 673 .(. ירושלים: אשלים ) ביטוח לאומי2012 (. סקירה שנתית , סעיף2.1.6 . המוסד לביטוח לאומי, ירושלים . ) 'בן יהודה, י2007 ,((. הזנחת ילדים. בתוך ד. הורוביץ, י. בן יהודה, מ. חובב )עורך התעללות והזנחה של ילדים בישראל . )עמ' 535-513 .(. ירושלים: אשלים 67 .(בן רבי, ד' וחסין, ט' )טרם פורסם מדיניות "עם הפנים לקהילה": שינויים במערך השירותים בקהילה והיקלטות הילדים החוזרים מסידורים חוץ ביתיים, 2005-2011 . ירושלים: מאיירס-ג'ויינט- .מכון ברוקדייל בן רבי, ד', סבו- .(לאל, ר' ועמיאל, ש' )טרם פורסם תכנית "קהילה 2000 " שדרוג ועדות החלטה ככלי לתכנון שירותים בקהילה ולמציאת חלופות התערבות לילדים ולהוריהם . ירושלים: מאיירס-ג'ויינט- .מכון ברוקדייל בן שמחון, מ', בן משה, א' וגורבטוב, ר' )2012 (. מבחר נתונים על אוכלוסיות היעד של המשרד ותקציבו. סקירת השירותים החברתיים 2011 , ,אגף בכיר למחקר, תכנון והכשרה משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מדינת ישראל. בנבנישתי, ר ' , חאג'-יחיא, מ ' ועטר, ש ' )2007 (. בחינה אמפירית של כלי למעקב אחר מצבם ההתנהגותי- .רגשי של ילדים בסיכון בישראל חברה ורווחה , כז, 1 'עמ 101-79 . .גולדשטיין, ש. לאור, ר )2007 (. היבטים בין- תרבותיים בחובת הדיווח ובאיתורם של ילדים נפגעי התעללות והזנחה. בתוך ד. הורוביץ, י. בן יהודה, מ. חובב )עורך(, התעללות והזנחה של ילדים בישראל . )עמ' 888-858 .(. ירושלים: אשלים גורבטוב, ר' ואיגלשטיין, ש' )2007 .(דוח מחקר הערכה-עובדים סוציאליים כו ללניים במחלקות לשירותים חברתיים וברשויות המקומיות . ירושלים: אגף למחקר, תכנון והערכה של משרד הרווחה והשירותים החברתיים. גרינבאום, מ' )2008 .(משפחות במעבר . עבודה קבוצתית עם משפחות בגירושין . אשלים. דודזון- ) 'ערד, ב2010 (. איכות החיים של ילדים בסיכון שהוחלט להשאירם בבית בהשוואה לילדים שהוחלט להוציאם מהבית. חברה ורווחה . כרך ל' )4-3 :(, עמודים421-397 . דוח הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה בראשות השופטת סביונה רוטלוי. )2003 .( דוח ועדת המשנה בנושא השמה חוץ-ביתית , ירושלים: משרד המשפטים. דוח ועדת גילת )2002 ( . דין וחשבון של ועדת ייעוץ לקביעת סמכות "ועדות החלטה" ודרך התנהלותן מול פקידי סעד למיניהם . ירושלים. דוח ועדת וינטר, איתור קטינים הנמצאים במצבי סכנה והתווית רשת בטחון להגנה בקהילה , דוח הוועדה הבין משרדית. פברואר, 2010 . דוח מבקר המדינה , דוח שנתי 63 'ג לשנת 2012 . ירושלים: משרד מבקר המדינה . דולב, ט', בנבנשיתי, ר', טימר, א' )2001 .( ועדות החלטה בישראל: ארגון, תהליכי עבודתן ותוצאותיהן – דוח מסכם . ירושלים: מאיירס-ג'ויינט- .מכון ברוקדייל 68 דו לב, ט', סבו- ) 'לאל, ר', בן רבי, ד2008 .( פקידי הסעד לפי חוק נוער בישראל: תפקידים, דרכי עבודה ואתגרים. ירושלים: מאיירס-ג'ויינט- .מכון ברוקדייל הוועדה לזכויות הילד בכנסת. )2011 (. פרוטוקול113 : אשפוז ילדים במחלקות פסיכיאטריות כתוצאה ממחסור במקומות השמה חוץ-ביתיות. בדיון ב-8 במרץ2011 . הורוביץ, ד ' , בן יהודה, י ' וחובב, מ )2007 .(. דבר העורכים. בתוך ד. הורוביץ, י. בן יהודה, מ חובב )עורך(, התעללות והז נחה של ילדים בישראל . )עמ' כה'- .כח'(. ירושלים: אשלים הירשפלד, א', גורבטוב, ר', בן- ) 'שמחון, מ2011 .(. ילדים מאומצים ומשפחות מאמצות בתוך: סקירת השירותים החברתיים, 2010 . אגף בכיר למחקר, תכנון והכשרה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מדינת ישראל. הירשפלד, א', סגל, א' )2013 :(. ילדים מאומצים ומשפחות מאמצות. בתוך סקירת השירותים החברתיים, 2012 . אגף בכיר למחקר, תכנון והכשרה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מדינת ישראל. הכנסת – מרכז המחקר והמידע )2013 .(ילדים ובני- נוער עם הפרעות נפשיות: זכויות ושירותים במערכות הבריאות, הרווחה והחינוך? מוגש לוועדה לזכויות הילד . ירושלים: הכנסת. המועצה הלאומית לשלום הילד )2012 .( ילדים בישראל שנת2012 . ירושלים: המועצה הלאומית לשלום הילד. המועצה הלאומית לשלום הילד )2013 .( ילדים בישראל שנת2013 . ירושלים: המועצה הלאומית לשלו ם הילד. הקר, ד' )2008 ( . הורות במשפט – מאחורי הקלעים של עיצוב הסדרי משמורת וראייה בגירושים . הקיבוץ המאוחד. הרמ ' , י ל וצור, ר ' )2007 (. ילדים כקורבנות בהליכי פירוד וגירושים. בתוך ד. הורוביץ, י. בן וינגסט, י ' , קריבוש, ל ' ופרונקין, א ' )2011 (. תוכנה רגישה לאדם: פיתוח מערכת מידע אגפית בשירותי רווחה. חברה ורווחה , לא, 2 'עמ295-287 . וינטר ' מ , ומורלי- ) 'שגיב, ד2012(. הרפורמה במחלקות לשירותים חברתיים- מתכנון למעשה עדכון ההתקדמות בשנת 2011 .סקירת השירותים החברתיים 2011 .ירושלים : משרד הרווחה ו השירותים החברתיים . ועדת שמיד )2006 .( דין וחשבון הוועדה הציבורית לבדיקת מצבם של ילדים ובני נוער בסיכון ומצוקה. ירושלים. 69 זעירא, ע', עטר- ) 'שוורץ, ש', בנבנישתי, ר2012(. ילדים ובני נוער בהשמה חוץ- ביתית בישראל- .סוגיות ואתגרים מפגש לעבודה חינוכית- ,סוציאלית כרך כ', גליון 36 : 16-9 . ,(יהודה, מ. חובב )עורך התעללות והזנחה של ילדים בישראל . )עמ' 909-889 :(. ירושלים אשלים. יעקב, ר ' )2007 .(. קורבנות בילדות, עבריינות מתבגרים ומה שביניהם. בתוך ד. הורוביץ, י בן יהודה, מ. חובב )עורך(, התעללות והזנחה של ילדים בישראל . ) עמ' 811-781 :(. ירושלים אשלים. לב ויזל, ר ' )2007 (. פגיעה מינית בתקופת הילדות, טראומה, טראומטיזציה משנית ורה טראומטיזציה. בתוך ד. הורוביץ, י. בן יהודה, מ. חובב )עורך(, התעללות והזנחה של ילדים בישראל . )עמ' 581-566 .(. ירושלים: אשלים לב שדה, ד' )2012(. נייר ע מדה: השמה חוץ- ביתית של ילדים ובני נוער בישראל: עמדת מנהלת שירות ילד ונוער במשרד הרווחה. מפגש לעבודה חינוכית- ,סוציאלית כרך כ', גי ליון 36 : 214-205 . ) 'לביא, י2008 .(דין וחשבון הוועדה לבחינת מדיניות רווחת המשפחה בישראל . ירושלים: משרד הרווחה והשירותים החברתיי ם. לביא-קוצ'יק, נ ' )2000 .(חוברת הדרכה לאיתור ילדים בסיכון . ירושלים: אשלים. לנג פרנקו, נ ' )2007 (. התעללות מינית בילדים. בתוך ד. הורוביץ, י. בן יהודה, מ. חובב )עורך(, התעללות והזנחה של ילדים בישראל . )עמ' 459-435 .(. ירושלים: אשלים מכון חרוב )2013 .( פניות לעובדים סוציאליים לחוק הנוער והטיפול בהן: סיכום ממצאים שנת 2012 .. ירושלים מצגת "ועדות תכנון טיפול והערכה" , שהוכנה על ידי שירות ילד ונוער לדיון בועדת סילמן 29.8.13 .מרום, מ. וחודטוב, ב )2007 .( ילדים ונוער עם מוגבלויות בסיכון. בתוך ד. הורוביץ, י. בן יהוד ה, מ. חובב )עורך(, התעללות והזנחה של ילדים בישראל . )עמ' 857-826 :(. ירושלים אשלים. מרכז המחקר והמידע. )2011(. המתנה להשמה במסגרות חוץ- ביתיות לילדים ולנוער בסיכון. ירושלים: כנסת ישראל. משרד הרווחה והשירותים החברתיים )2013 .( (תקנון העבודה הסוציאלית )התע"ס , פרקים 3 ו-8. 70 סבו- ) 'לאל ר' ושבט, מ2012 .(תכנית מגן לשיפור ושדרוג מערך הגנת הילד . ירושלים: מאיירס-ג'וינט- .מכון ברוקדייל סבו- ) 'לאל, ר' וחסין, ט2011 .( מצבי סיכון בקרב ילדים ובני נוער: איתור ומיפוי במסגרת התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון . ירושלים: מאיירס-ג'וינט- .מכון ברוקדייל ענבר, ע', נבו, ח', להמן, ס' )2008 (. יחידות הסיוע ליד בתי המשפט לענייני משפחה – עשור לפעילותן. משפחה במשפט , ב':51-25 . .(פאס, ה', נבות, מ', צדקה, ה' )טרם פורסם מרכזי קשר הורים- ילדים: מחקר הערכה ארצי . ירושלים: מאיירס-ג'וינט-מכון ברוק דייל. פאס, ה', עמיאל, ש', סבו- ) 'לאל, ר2012 (. דוח ביניים: מחקר הערכה ליישום הרפורמה בוועדות לתכנון טיפול והערכה. ירושלים: מאיירס-ג'וינט- .(מכון ברוקדייל )פנימי פבר, מ ' וסלוצקי, ח ' )2007 (. "בין הגנה לטיפול בקטינים נזקקים: תפקיד פקיד הסעד לחוק הנוער". בתוך ד. הורוביץ, י. בן יהודה, מ. חובב )עורך(, התעללות והזנחה של ילדים בישראל )עמ' 994-951 .(. ירושלים: אשלים פסח, נ. ואגמון, ט. )2007 ( . איתור, זיהוי וטיפול בקטינים נפגעי התעללות והזנחה במערכת הרפואית: חוקים, תקנות ונהלים. בתוך ד. הורוביץ, י. ב ן יהודה, מ. חובב )עורך(, התעללות והזנחה של ילדים בישראל . )עמ' 602-582 .(. ירושלים: אשלים פסק דין 4746/13 פלונית נ' עו"ס לחוק הנוער – המחלקה לשירותים חברתיים לב העיר בעיריית תל אביב- (יפו )עליון, י' עמית. צוות בדיקה בנושא עבודתן של פקידות הסעד לסדרי ) דין2008 .( השירות לרווחת הפרט והמשפחה , האגף לשירותים אישיים וחברתיים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים. צימרמן, ש. )2007 ( .. מערכת החינוך וההתעללות בילדים: מהכחשה להתמודדות גלויה בתוך ד. הורוביץ, י. בן יהודה, מ. חובב )עורך(, התעללות והזנחה של ילדים בישראל . )עמ' 631-613 .(. ירושלים: אשלים צמח-מרום, ת', הלבן-אילת, ח', סבו- ) 'לאל, ר2012 (. מספר הילדים בפנימיות ומאפייניהם: מגמות בשנים 2010-2000 .מפגש לעבודה חינוכית- ,סוציאלית כרך כ', גליון 36 : 38-17 . שורק, י' וניג'ם- ) 'אכתילאת, פ2012 .( ""מאימוץ ילדים לקהילת האימוץ חקר מקרים: אימוץ עם קשר ואימוץ על ידי משפחות אומנות . ירושלים: מאיירס-ג'וינט- .מכון ברוקדייל 71 ) 'שורק, י' ורבקין ד2010 .( הערכת התכנית הניסיונית לשיתוף ילדים בהליכים משפטיים הנוגעים להם בבתי משפט לענייני משפחה . ירושלים: מאיירס-ג'וינט- .מכון ברוקדייל שורק, י ', סבו-לאל, ר ' ובן סימון ב ' )טרם פורסם(. שירותי האומנה בישראל – תמונת מצב . ירושלים: מאיירס-ג'וינט- .מכון ברוקדייל שמר, א' ושמיד, ה' )2006(. לקראת הגדרה מחודשת של שותפות קהילתית: גישה תלת- .ממדית חברה ורווחה , כ"ו)3 ,( 327-254 . "תכנית ליישום מדיניות ה"בית הקבוע במשרד הרווחה והש ירותים החברתיים , הו ועדה המקצועית של "אשלים", אוקטובר 2013 .()מסמך פנימי Amato, P. R. & Afifi, T. D. (2006). "Feeling Caught between parents: Adult children’s Relation with parents and subjective well-being". Journal of Marriage and the Family, 68, 222-235. Attar-Schwartz S. (2011). Maltreatment by Staff in Residential Care Facilities: The Adolescents’ Perspectives. Social Service Review, 85(4): 635-664. Balloch, S., & Taylor, M. (2001). Partnership working: Policy and practice. Bristol, England: Policy Press. Baum, N. (2003). Divorce Process Variables and the co-parental Relationship and parental role fulfillment of divorced parents. Family Process 42(1):117-31. Ben-Arieh, A. (2010) Localities, Social Services and Child Abuse; the Role of Community Characteristics in Social Services Allocation and Child Abuse Reporting Children and Youth Service Review 32, (pp. 536-543) Bibby, P. (1994). Personal Safety for Social Workers. Brookfield. VT: Ashgate. Blaisure, K.R.; Geasler, M.J. 2000. "The Divorce Education Intervention Model". Family and Conciliation. Courts Review 38:501-513. Bream, V., Buchanan, A. (2003). "Distress among Children whose Separated or Divorced Parents cannot Agree Arrangements for them", 33 British Journal of Social Work, 237 (2): 227-238. Buchanan, C. M., Maccoby, E. E., & Dornbisch, S. M. (1991). "Caught between parents: Adolescents’ experience in divorced homes". Child development, 62, 1008-1029. 72 Caruana, C.; Parker, R. 2009. Embedding Research in Practice: Research within Family Relationship Centers in Australia. AFRC briefing ; no. 14. Retrieved January 13, 2010. http://www.aifs.gov.au/afrc/pubs/briefing/b14pdf/bp14.pdf Dekker, P., & Uslaner, E.M. (2001). Social capital and participation in everyday life. London: Routledge. Dolev, T., Ben Rabi, D., & Zemach-Marom,T. (2009). "Residential care for children "at risk" in Israel: Current situation and future challenges". In M.E. El-Sheikh, M., Harger, J., & Whitson, S. M. (2001). "Exposure to interparental conflict and children’s adjustment and physical health: the moderating role of vagal tone". Child development, 72(6), 1617-1636. Erol, N.; Simsek, Z.; & Munir, K. 2010. "Mental Health of Adolescents Reared in Institutional Care in Turkey: Challenges and Hope in the Twenty-First Century". European Child and Adolescent Psychiatry 19: 113-124. Fabricius, W. V., & Luecken, L. J. (2007). "Postdivorce living arrangements, parent conflict, and long-term physical health correlates for children of divorce". Journal of Family Psychology, 21, 195 – 205. Jones,L., Bellis, M. A.,Wood, S.,Hughes, K., McCoy, E.,Eckley, L., Bates, G., Mikton, C., Shakespeare, T. & Officer, A. (2012). Prevalence and risk of violence against children with disabilities: a systematic review and meta-analysis of observational studies. The Lancet. King, M. M. (2013). Stability and Change in Institutional Out-Of-Home Childcare Provision. (Thesis submitted in partial fulfillment of the requirements for the degree of MSc in Comparative Social Policy at the University of Oxford). Kline, M., Johnston, J. R., & Tschann, J. M. (1991). "The long shadow of marital conflict: A model of children’s post-divorce adjustment". Journal of Marriage and the Family, 53(2), 297-309. Knorth, E. J.; Harder, A. T.; Zandberg, T.; & Kendrick, A. J. (2008). "Under One Roof: A Review and Selective Meta-Analysis on the Outcomes of Residential Child and Youth Care". Children and Youth Services Review 30: 123-140. 73 Macdonald, G., & Sirotich, F. (2001)."Reporting client Violence". Social Work 46(2), April. Marcus, F. (2013). The Israeli Family court: Judicial powers and therapeutic interventions. Family Law Newsletter of the international Bar Association legal practice division. 6(1): 27-30. McIntosh, J.; Deacon-Wood, H.B. (2003). "Group Interventions for Separated Parents in Entrenched Conflict: An Exploration of Evidence-based Frameworks". Journal of Family Studies 9:187–199. Munro, E. (2011). The Munro review of child protection: final report. A child centred system. Paper presented to Parliament by the secretary state for Education Pollet, S. L. (2008). "A Nationwide Survey of Mandatory Parent Education". Family Court Review 46(2):375-394. Pollet S.L. (2009). "A Nationwide Survey of Programs for Children of Divorcing and Separating Parents". Family Court Review 47(3):523-543. Ricci, I. (1997). Mom's house/dad's house: Making shared custody work. New York: Simon & Schuster/Fireside Book. Roy, P.; Rutter, M.; & Pickles, A. 2000. "Institutional Care: Risk From Family Background Or Pattern of Rearing?" Journal of Children Psychology and Psychiatry 41: 139-149. Sarrazin, J. & Cyr, F. (2007). "Parental conflicts and their damaging Effects on Children". Journal of Divorce and Remarriage, 47 (1-2), 77-93. Thouburn, J., & Courtney, M. (2011). "A guide through the knowledge base of children in out-of-home care". Journal of Children's services, 6(4), 210-227. Thoennes, N.; Pearson, J. (1999). "Parent Education in the Domestic Relations Court: A Multi-site Assessment". Family and Conciliation Courts Review 37(2):105–218. Wallerstein, J.S., & Kelly, J.B. (1980). Surviving the breakup: How children and parents cope with divorce. New York: Basic Books. 74 7 . נספחים נספח א': כתב מינוי כ"ו תמוז תשע"ג 4 יולי2013 י- 2013-0002-551 לכבוד מר יוסי סילמן - מנכל משרד הרווחה עו"ד בתיה ארטמן - היועצת המשפטית מר יורם אזולאי - מנהל מחוז ירושלים מר קותי צבע - מנהל אגף תכנון, מחקר והכשרה הגב' דליה לב שדה - מנהלת השירות לילד ונוער הגב' ורד רוטפוגל - מפקחת ארצית קהילה הגב' חנה סלוצקי - פ קידת סעד ראשית לחוק הנוער הגב' סימונה שטיינימץ - פקידת סעד ראשית לסדרי דין הגב' ורד סוויד - מנהלת הרשות לקי דום מעמד האישה, משרד רה"מ עו"ד ענבר יחזקאלי בליליוס - יועצת שר הרווחה לענייני רווחה מר אבי בן זיקרי - יועץ שר הרווחה לענייני תקשורת עו"ד מאור דרור - נציג הורים מר בני לוין - נציג ציבור פרופ' אשר בן אריה - יו"ר מכון חרוב ד"ר נרי הורוביץ - יו"ר מכון אגורא מדיניות עו"ד לישי משעלי - מרכזת הוועדה שלום רב, הנדון: כתב מינוי: הוועדה לבחינת מדיניות המשרד בנושא הוצאה של ילדים למסגרות חוץ-ביתיות והסדרי ראייה רקע כללי : 1. עקרון טובת הילד הינו העיקרון המנחה והמרכזי אשר עומד בבסיס חוק הנוער ]טיפול והשגחה[, התש"ך- 1960 . זכותו של הקטין לגדול בחיק משפחתו ולשמור על קשר עם הוריו הינו עקרון יסוד נוסף אשר במצבים נורמטיביים משלים את עקרון טובת הילד. 75 2. משרד הרווחה מחויב על פי חוק לה תערב בעת התהוות קונפליקט בין שני עקרונות היסוד, כאמור לעיל. על המדינה מוטלת החובה ליצור רצף של דאגה לצורכי הילד, לזכויותיו ולאינטרסים שלו, זאת מרגע שהוחלט שהוא זקוק להשמה חוץ- ביתית ועד לסיום ההשמה בשל חזרתו לביתו, בגירותו או אימוצו. 3. עובדי משרד הרווחה פועלים ללא לאות למע ן משימה רגישה ומורכבת זו ולא אחת ניצבים בפניהם מצבים הכוללים איומים קשים הן מילוליים והן פיזיים וזאת ללא מערך תמיכה ראוי. הוועדה : 1. יו"ר הוועדה יהיה מר יוסי סילמן, מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים. 2. עו"ד לישי משעלי - ,מרכזת הוועדה יועצת למנכ"ל. מטרות הוועדה: 3. בחינה מחודשת של מדיניות המשרד בנושא הוצאה של ילדים למסגרות חוץ – ביתיות והסדרי ראייה, תיקוף המדיניות והמלצות לעתיד. 4. בחינת סביבת העבודה של עובדי המשרד וגיבוש תכנית פעולה לתמיכה, גיבוי והגנה על עובדי המשרד העוסקים בסוגיה רגישה זו. דרכי עבודת הוועדה: 1. :שלב א הוועדה תכין בישיבתה הראשונה את רשימת הנושאים בהן תתמקד, כולל רשימת מקרי מבחן שיידונו והורים שעברו את התהליך שיבחרו על ידי היו"ר מארבעת המחוזות. 2. :שלב ב הוועדה תקיים את דיוניה, לרבות ביקור בדיונים רלוונטיים בבית משפט, במסגרות חוץ ביתיות וכל שיידרש. הוועדה תזמן אנשי מקצוע וגורמי ציבור לצורך קבלת חוות דעת ועדויות בנושא. 3. :שלב ג הוועדה תגבש מסקנותיה ותציגן בפני השר. 4. הוועדה תגיש לשר הרווחה המלצות קונקרטיות בנושא בתוך60 ,ימים לטובת ביטחונם החברתי, הנפשי והפיסי של הילדים הנמצאים בסיכון בסביבתם הטבעית. ב ב ר כ ה , מאיר כהן שר הרווחה והשירותים החברתיים 76 נספח ב': נתונים נבחרים מספר הפניות ל עובדים סוציאל י ים לחוק הנוע ר, בשנים 2012-1995 מקור: המועצה הלאומית לשלום הילד, שנתון סטטיסטי ילדים בישראל 2013 ,עורכות: יפה ציונית וחניתה קושר . * הנתונים מתייחסים למספר הילדים בטיפול עו "ס לפי חוק נוער, שהתגוררו ביישובים אשר אוכלוסיית הילדים בהם מנתה בשנת 2005 כ- 86% מאוכלוסיית היישוב, בשנת2010 כ- 95.8% , בשנת2011 כ- 97.5% ובשנת2012 כ- 97.0% . מאז1995 מספר הילדים שדווח עליהם לעובדים סוציאליים לחוק הנוער בשל חשד להתעללות והזנחה הולך וגדל, ו בשנים 2012-2011 הוא עמד על כ- 49,000 . לפי הערכה, על כל מקרה מדווח של חשד להתעללות יש באוכלוסיית הילדים 10-3 מקרים נוספים שאינם מדווחים. מכאן, שהיקף התופעה של ילדים בסיכון או בחשד לסיכון בכלל היישובים בישראל גדול אף יותר. 16,815 32,120 37,191 47,184 49,426 48,894 0 10,000 20,000 30,000 40,000 50,000 60,000 1995 2000 2005 2010 2011 2012 בין1995 ל- 2012 י עלי ה של194% 77 פניות לעובדים סוציאליים לחוק הנוער לפי סיבת י פנ ה יה העיקרית )ב אחוזים( , 2012 ,מקור: המועצה הלאומית לשלום הילד שנתון סטטיסטי ילדים בישראל 2013 ., עורכות יפה ציונית וחניתה קושר הערה: אחר , כולל כל מה שאינו התעללות – אשפוז פסיכיאטרי, נסיון התאבדות, מעורבות בפלילים, פוגעים מינית, מתמכרים וכו'. העבירות המרכזיות שבגינן דווחו ילדים לעובדים סוציאליים לחוק הנוער הן הזנחה )34.5% ( ) ופגיעה פיזית28.7% .( 34.5 28.7 16.4 13.0 8.9 0 5 10 15 20 25 30 35 40 הזנחה פגיעה פיזית אחר פגיעה מינית פגיעה נפשית 78 ילדים במצוקה שסודרו במסגרות חוץ- ביתיות בידי שירותי הרווחה )מספרים ושיעורים לאלף בקבוצת הגיל( , ינואר 2012-1990 שנה מספרים שיעורים לאלף בקבוצת הגיל 1990 8,685 5.0 2000 9,337 4.3 2005 7,742 3.3 2010 8,408 3.4 2011 8,861 3.5 2012 8,965 3.4 מקור: המועצה הלאומית לשלום הילד, שנתון סטטיסטי ילדים בישראל 2013 , עורכות: יפה ציונית וחניתה ק ושר . 79 ילדים* שהושמו בידי משרד הרווחה בפנימיות לילדים בסיכון מכוח חוק הנוער )טיפול והשגחה(** לפי שנת השמה )מספרים ואחוז מכלל הילדים המושמים בפנימיות לילדים בסיכון (, תשס"ה )2004/5 ( - ) תשע"ב2011/12 ( מקור: משרד הרווחה והש ת רו י ים החברתיים, האגף לשירותים אישיים וחברתיים, השירות לילד ולנוער: נתונים על ילדים בפנימיות ב שנים שונות . הופק ועובד בידי מאיירס-ג'ויינט-מכון ברוקדייל . בתוך: המועצה לשלום הילד, שנתון סטטיסטי ילדים בישראל, 2013 . * כולל246 צעירים בגיל19 .ויותר ** ילדים בסיכון או קטינים נזקקים, אשר לשם הוצאתם מהבית והעברתם למסגרת חוץ- ביתית נדרש צו של בית משפט לנוער. בשנים תשס"ה- תשע"ב גדל מספר הילדים שהושמו בידי משרד הרווחה והשרותים החברתיים בפנימיות לילדים בסיכון מכוח חוק הנוער, מ- 1,772 ל- 2,981 . בד בבד גדל חלקם של ילדים אלה בכלל הילדים שהושמו בפנימיות לילדים בסיכון, מ- 26.8% ל- 41.1% . 26.8 36.8 41.1 - 5.0 10.0 15.0 20.0 25.0 30.0 35.0 40.0 45.0 תשס ה " 2004/5 ע " תש 2009/10 תשע ב " 2011/12 80 מספר התסקירים בעניין ילדים שהוגש ו לבתי משפט בידי עובדים סוציאל י ים לסדרי דין, לפי סוג תסקיר , 2012-2005 סוג תסקיר סך- ל* ו הכ סך-ל ו הכ2005 13,414 ** סך-ל ו הכ2010 13,947 ** סך-ל וכה2011 14,524 ** סך הכל2012 16,115 ** אישות*** סך-ל ו הכ13,516 :מזה בימ"ש לענייני משפחה11,116 בית דין רבני1,590 בית דין שרעי / כנסייתי / דרוזי810 ^אפוטרופסות על קטינים805 ****(אלימות )צווי הגנה 1,281 אמנת האג 8 היתר נישואין לקטינים 18 אבהות 239 שינוי שם 117 המרת דת 43 מקרים הומניטריים 60 *****התערבות רפואית 28 צווים בהמתנה^^2,614 מקור: משרד הרווחה והש י רותים החברתיים, השירות לפרט ולמשפחה, פקידת סעד ראשית לסדרי דין , סיכום פעילות תחום עובדים סוציאליים לעניין סדרי דין 2012 ,, שנים שונות בתוך, המועצה לשלום הילד שנתון סטטיסטי ילדים בישראל 2013 , 2013, עורכות: יפה ציונית וח ניתה קושר . * לא כולל 3,036 צווים בפיקוח ב- 2005 , 3,987 ב- 2010 ו- 4,052 ב- 2011 . אין נתון לגבי2012 . .** במספר זה כלולים גם תסקירים המתייחסים ליותר מלילד אחד *** תסקירי אישות מוגשים במרוצת פרידה או גירושין של בני זוג ועניינם משמורת, הסדרי ראייה וחינוך הילדים. הנתון אינו כולל 1,464 מקרים של המתנה לתסקיר אישות ב- 2012 . **** תסקירים שהוגשו במרוצת הליכים לשם בקשת צו הגנה על בן הזוג, המתייחסים גם לקטינים שהיו עדים לאלימות בין הוריהם. יש לציין שלא בכל תסקירי האלימות כלולים קטינים, אך ההנחה היא שהם כלולים ברובם. תסקירי ם בעניין צווים להגנת קטין המוגשים בידי עובדים סוציאלים ל פי חוק נוער אינם כלולים בנתוני הלוח. אין במקור פירוט לפי מחוזות. ***** מדובר בקטינים שהוריהם מסרבים לאפשר התערבות רפואית. 81 ^לא כולל1,091 מקרים של המתנה לתסקיר לאפוטרופסות ב- 2012 . ^^ תסקירים אלה אינם כ לולים בסך- ל. ו הכ בין 2005 ל- 2012 גדל מספר התסקירים בעניין ילדים שעובדים סוציאליים לסדרי דין הגישו לבית המשפט )מ- 13,414 ל- 16,115 ) (. רוב התסקירים83.9% ( שהוגשו לבתי המשפט נגעו לענייני אישות. מיעוטם )5.0% .( נגע לאפוטרופסות על קטינים ילדים שדווחו לעובדים סוצי אליים לחוק הנוער לפי סיבת הפנ י יה העיקרית )אחוז מכלל המדווחים (, 2012 ,מקור: המועצה הלאומית לשלום הילד שנתון סטטיסטי ילדים בישראל 2013 ., עורכות יפה ציונית וחניתה קושר הערה: אחר כולל כל מה שאינו התעללות – אשפוז פסיכיאטרי, נ י סיון התאבדות, מעורבות בפלילים, פוגעים מינית, מתמכרים וכו'. העבירות המרכזיות שבגינן דווחו ילדים לעובדים סוציאליים לחוק הנוער הן הזנחה )34.5% ) ( ופגיעה פיזית28.7% .( 34.5 28.7 16.4 13.0 8.9 0 5 10 15 20 25 30 35 40 הזנחה פגיעה פיזית אחר פגיעה מינית פגיעה נפשית 82 זיקת הפוגע לילדים שדווח עליהם לעובדים סוציאליים לחוק הנוער )אחוז מכלל הילדים המדווחים* (, 2012 ,מקור: המועצה הלאומית לשלום הילד שנתון סטטיסטי ילדים בישראל 2013, עורכות : יפה ציונית וחניתה קושר. *התרשים מבוסס על 70.4% מכלל הילדים, שדווחו לעובדים סוציאליים לחוק הנוער ושרק לגביהם התקבלו נתונים על זיקת הפוגע. רוב הילדים נפגעו בידי שני ההורים. ילדים נפגעו מאימהות יותר מ אשר מ אבות. 27.3 22.5 20.1 7.5 5.2 4.7 4.5 8.0 0 5 10 15 20 25 30 שני ההורים אם אב זר / אח אחות חבר / מכר קרוב משפחה אחר אחר