חומר רקע

יום חמישי28 במאי2014 לכבוד " חה כ דוד צור כנסת ישראל , ירושלים . הנדון : נתונים על מבקשי צווי הרחקה שנאספו במוקד נגה מיום הקמת מוקד נגה באפריל2011 ועד פברואר2014 ,ניתן במוקד סיוע בבקשות לצווי הרחקה ל - 459 פונים , מתוכן 252 בקשות ל צווי הגנה ו- 162 בקשות לצווי מניעת הטרדה מאיימת . אוכלוסיית הפונים אל המוקד בענייני צווי הרחקה , מורכבת בעיקרה מתושבי מחוז המרכז , ומיעוטם ממחוז תל אביב . מרביתם אינם מיוצגים ופונים לסיוע משפטי ראשוני בעקבות אירוע אלימות , איומים או הטרדות . בחלק גדול מהמקרים ה , ם מופנים אל בית המשפט על ידי המשטרה ועובדים סוציאליים . הנתונים המוצגים להלן מובאים כאן , לצורך הכנה לדיוני ועדת חוקה חווק ומשפט , בנושא הצעות החוק להארכת תוקף צו הגנה וצו למניעת הטרדה מאיימת . נתונים אלה מעניקים רקע כללי , אודות הנזקקים לצווים אלה , והנסיבות המגוונות שהובילו אותם לבקש את הצווים . הנתון החשוב ביותר , הרלוונטי לעניין הצעות החוק , הינו אחוז הפניות החוזרות אל המוקד של מבקשי צווי הרחקה . נתון זה מופיע ב שני התרשימים הראשונים , המציג ים את התפלגות הפניות לפי הגורם המפנה אל המוקד . הקטגוריה " פניות חוזרות " בהקשר זה , מתייחסת לשני מצבים עיקריים . האחד , בקשה להארכת צו הרחקה והשני , בקשה חדשה לצו הרחקה , לאחר שתוקפו של צו קודם , פקע . התרשים הראשון עניינו בצווי מניעת הטרדה מאיימת והשני , בצווי הגנה . ניתן לראות כי , אחוז הפניות החוזרות במקרים של צווי מניעת הטרדה מאיימת אשר עומד על 16% ,גבוה במעט ממקבילו , במקרים של צווי הגנה )12% .( הדבר ממחיש את הצורך ש ל מבקשי צווים אלה בהארכת צווים ו את היות מצבי ה סיכון וה איום בגינם מבוקשים הצווים , מצבים מתמשכים , הגורמים לנפגעי עבירה רבים לפנות פעם אחר פעם , אל בית המשפט , ולהגיש בקשות לצו וי מניעת הטרדה מאיימת . זאת על אף שהתקופות המרביות בחוק כיום , הן בלאו הכי , ארוכות יותר מאלה המנויות בחוק למניעת אלימות במשפחה . פניות בנושא צווי מניעת הטרדה מאיימת לפי הגורם המפנה אל המוקד בית המשפט 83% תקשורת 1% פניות חוזרות 16% פניות בנושא צווי הגנה לפי הגורם המפנה אל המוקד בית המשפט 83% פניות חוזרות 12% עורך דין 1% ארגונים 1% משטרה 3% שני התרשימים הבאים מציגים את התפלגות הפניות בנושאי צווים , לפי סוג העבירה ממנה נפגע , מבקשה הצו . שוב , גם כאן נערכה הבחנה בין צווי הגנה לבין צווי מניעת הטרדה מאיימת . התרשים הראשון מציג את התפלגות הפניות במקרים של בקשות צווי הגנה ואילו השני , במקרים של בקשות לצ ווי מניעת הטרדה מאיימת . התפלגות מבקשי הצווים לפי מגדר נשים 68% גברים 32% התפלגות הפניות בנושא צווי הגנה לפי זהות המשיב בן זוג 64% בן 20% בת 4% אח 4% קרוב משפחה אחר 6% בת זוג 2% במרבית המקרים בהם מבקשים צו הגנה , המשיב לצו הוא בן הזוג , ב 24% מהפניות )כ רבע מהמקרים (, מבקשי הצו הם הורים מבוגרים והמשיבים הם בניהם ובנותיהם הבוגרים . בתרשים לעיל נערכה הבחנה בין המשיבים לפי זהותם המגדרית . מן הנתונים עולה באופן מובהק כי מרבית המשיבים לצווי הגנה הינם גברים . התפלגות הפניות בנושא צווי מניעת הטרדה מאיימת לפי זהות המשיב )הפוגע( שכנים 54% זרים 11% קרובי משפחה 10% מעסיק 2% עובד 2% מטפל 2%קטין 2%בעל דירה 6% בני זוג 11% כאשר מדובר בצווי מניעת הטרדה מאיימת , ההתפלגות מגוונת יותר ומלמדת , בהתאמה , על מצבי איום ואלימות שונים . הקטגוריה " קרובי משפחה " בתרשים לעיל , מתייחס ת אל משיבים שהינם קרובי משפחה למבקש , אשר אינם מוגד רים כבני משפחה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה וכן למצבים בהם בקשות לצווי מניעת הטרדה מאיימת , מתאימות יותר לנסיבות . הקטגוריה " בני זוג " מתייחסת אל בני זוג ב עבר " בד ) כ לתקופה קצרה , ( אשר אינם עונים על הגדרת בן זוג בחוק למניעת אלימות במשפחה ו על פי רוב , אל מצבים ש ל מטרידנים )" סטוקרים "(. הקטגוריה " זרים " מתייחסת גם היא אל מצבים דומים , כשהמטרידן לא היה בן זוג או בת זוג של המבקש , ת/ קודם לכן . בתרשים לעיל , בנושא צווי מניעת הטרדה מאיימת , לא נערכה הבחנה בין זהותם המגדרית של המשיבים , והשימוש בלשון זכר בגוף התרשים מתייחס אל שני המינים . שני התרשימים הבאים מציגים את התפלגות הפניות בנושאי צווים , לפי סוג העבירה ממנה נפגע מבקש הצו . שוב , גם כאן נערכה הבחנה בין צווי הגנה לבין צווי מניעת הטרדה מאיימת . התרשים הראשון מציג את התפלגות הפניות במקרים של בקשות צווי הגנה ואילו השני , במקרים של בקשות לצווי מניעת הטרדה מאיימת . התפלגות הפניות בנושא צווי הגנה לפי סוג העבירה אלימות במשפחה 63% איומים 19% הטרדות 13% ניסיון רצח 1% עבירת מין 4% התפלגות הפניות בנושא צווי מניעת הטרדה מאיימת לפי סוג העבירה איומים 30% עבירת מין 3% עבירות אלימות 37% הטרדות 30% ליאור שני ד" עו , מוקד נגה