חומר רקע

פיתוחו ופרסומו של מדד המגדר התאפשרו הודות לתמיכתן הנדיבה של הקרנות הבאות: מדד המגדר אי שוויון מגדרי בישראל 2014 7 ממצאים עיקריים, מסקנות והמלצות : ממצאים עיקריים, מסקנות והמלצות2014 מדד המגדר נועד לספק בסיס מוצק להתמודדות עם שוות – המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית מדד המגדר של סוגיה המטרידה חוקרים, קובעי מדיניות ופעילים חברתיים זה למעלה מעשור: מדוע, למרות שיפורים רבים ומשמעותיים במעמד האישה במגוון תחומים, נראה שהפער המגדרי נשמר ולעתים אף מתרחב? בשנות התשעים של המאה הקודמת הייתה התקדמות ניכרת במיגור ההפליה כלפי נשים בחברה הישראלית ,באמצעות חקיקה. ואמנם, בעקבות זאת נשים ממגוון קבוצות אוכלוסייה הגיעו להישגים בהיבטים רבים החל מהשתתפות בשוק העבודה, עבור ברמת ההכנסה וכלה בייצוג בחיים הציבוריים. עם זאת, קצב השיפור .שוויון המגדרי לא הצטמצם באופן ניכר-אצל הגברים לא נפל מקצב השיפור אצל הנשים, ולכן האי בסדרת מפגשים שקיימנו במכון ון ליר בירושלים עם קשת רחבה של ארגוני נשים, הוחלט לבחון שוויון המגדרי ולגבש מהלכים לטיפול-את הפער המגדרי בישראל לאורך זמן – כדי להבין את אופי האי בהשלכותיו. חשוב להדגיש שלא מדובר כאן בעוד ניסיון לבחון את מעמד האישה בישראל, אלא במעקב ,אחר תמורות במצב הנשים לעומת מצב הגברים. זו שאלה שונה במהותה מן השאלה על מעמד האישה אם כי השאלות קשורות זו לזו. הצוות שפיתח את מדד המגדר רואה בהשגת שוויון מגדרי מטרה חברתית בסיסית, שאמנם כרוכה בהמשך קידום הנשים אבל רחבה הרבה יותר מכך. הדגש מושם אפוא על קיומו .(או היעדרו) של שוויון חברתי ועל הדרכים להשגתו מטרות מדד המגדר שוויון המגדרי מדי שנה בשנה-שוות הוא ראשון מסוגו. הוא עוקב אחר התפתחות האי מדד המגדר של דוח זה הוא הפרסום השני של1.במגוון רחב מאוד של תחומים המרכיבים את חייהם של נשים בישראל שוויון בין נשים לגברים בישראל לאורך זמן. המדד בנוי-המדד, והוא מאפשר לבחון את התפתחות האי באופן שישמש כלי ניטור מתמשך של היחס בין מצבן של הנשים למצבם של הגברים בחברה הישראלית (השנה הראשונה שמסד הנתונים שלה מאפשר בחינה מדויקת של יחס זה), ויש לו שלוש2004 למן שנת :מטרות מרכזיות א . שוויון המגדרי בישראל במגוון היבטים לאורך זמן. ידע זה חיוני להבנת מצב-הרחבת הידע על האי .שוויון המגדרי, להסבר המגמות הקיימות בתחום זה ולגיבוש כלים לצמצומו-האי ב . שוויון המגדרי ועל הגורמים להתמשכותו. לפי שעה אין הסברים מספקים-על האי פיתוח השיח שוויון המגדרי בתנאים של שיפור מתמיד במעמד האישה, ולכן נחוץ לאתר-להתמשכות האי .תופעות ספציפיות – לשם מיקוד הדיון, ובתוך כך גם למציאת פתרונות ג . שוויון המגדרי. ייחודו של המדד-גיבוש הצעות לקידום רפורמות במדיניות שמטרתן צמצום האי ברוחב התמונה שהוא פורס ובעומקה. הללו מאפשרים לו לשמש הן מצפן מדיניות למקבלי ,החלטות ולגורמים ממשלתיים וציבוריים במדינת ישראל; והן כלי חיוני לחברה האזרחית בכלל .ולארגוני נשים בפרט, בעיצוב סדר יום חברתי ופעילויות נלוות לעידוד השוויון המגדרי 2014 מבנה מדד המגדר בעשרה ממדים: שוק2012–2004 שוויון המגדרי בישראל בשנים- מבוסס על חישוב האי2014 מדד המגדר ,העבודה, המִ גדור המקצועי, האלימות כלפי נשים, הפריפריה, החברה הערבית, העוני, ההשכלה, העוצמה הבריאות והמצב המשפחתי. כל ממד מורכב מכמה אינדיקטורים, והמדד בכללותו מורכב מחמישים אינדיקטורים בסך הכול. בשנה זו התווספו למדד המגדר שני ממדים חדשים (המגדור המקצועי והמצב ,שוויון מגדרי באירופה, התפרסם לראשונה חצי שנה אחרי המדד הישראלי, והוא דומה לו מאוד במבנה-מדד דומה, המודד אי 1 http://eige.europa.eu/content/activities/gender-equality-index במתודולוגיה וגם במגמות שהוא מסרטט. ראו 2014 • מדד המגדר8 המשפחתי); וכעשרים אינדיקטורים, המאפשרים להרחיב את המבט בכל אחד מן הממדים המרכיבים את .המדד הממצאים העיקריים מגמות מרכזיות שוויון המגדרי בארבעה מהממדים המרכיבים-בהשוואה למדד הקודם, במדד הנוכחי חלה עלייה באי , בממד העוצמה – של1.5% , בממד העוני – של2.6% את המדד: בממד שוק העבודה חלה עלייה של שוויון-. מנגד חל שיפור בארבעה ממדים אחרים: בחברה הערבית האי0.7% , ובממד הפריפריה – של3.1% , ובממד המצב8%-, בממד המגדור המקצועי – ב1%-, בממד ההשכלה – ב6.3%-המגדרי הצטמצם ב ). בממד הבריאות לא חל0.3%( . כמו כן נרשם שיפור קל בממד האלימות כלפי נשים8.3%-המשפחתי – ב .שוויון המגדרי- באי2% שינוי. במדד המצרפי, בשנה זו חל צמצום של שוויון-) אפשר להבחין בכמה תקופות שבהן השתנתה מגמת האי2012‒2004( במהלך שנות המדידה . גידול זה נבע מהתרחבות5% שוויון המגדרי וחל בו גידול של- העמיק האי2007‒2004 המגדרי: בשנים הפערים המגדריים בממדי שוק העבודה, העוצמה, האלימות כלפי נשים, הפריפריה, העוני והמגדור נרשמה2009‒2008 המקצועי. בשני ממדים הייתה דריכה במקום בשנים אלה: הבריאות וההשכלה. בשנים שוב חל גידול2010 . בשנת3.7%- ופחת ב2007 שוויון ירד מרמת השיא שהגיע אליה בשנת-מגמת שיפור: האי שוויון עקב הרעה בשישה ממדים, בייחוד באלימות כלפי נשים ובשוק העבודה, והפער המגדרי בשנה-באי , עקב שיפור בממדי9%-שוויון המגדרי בשיעור של יותר מ- חל צמצום באי2012‒2011 . בשנים4.2%-זו גדל ב היינו עדות להתקרבות לערכים2012 שוק העבודה, האלימות, החברה הערבית והמגדור המקצועי. בשנת ., שהיא שנת המדידה הראשונה2004 שנמדדו בשנת ) זהה כמעט לחלוטין2012( שוויון המגדרי בשנת המדידה האחרונה-לפיכך, בולטת העובדה שמצב האי ). למרות העליות והמורדות לאורך השנים, לא נרשם שיפור של2004( למצב בשנת המדידה הראשונה .שוויון המגדרי במהלך השנים שנבחנו-ממש באי ממצאים בתחומים ספציפיים המדד העלה כמה ממצאים בולטים: הסגרגציה התעסוקתית המגדרית בישראל גבוהה ונמצאת במגמת מהעובדים במשק צריכים להחליף מקצוע. עוד47% ,ירידה אטית ביותר – כדי להגיע לשוויון בין המינים נמצא כי נשים עניות יותר מגברים לאורך כל השנים והפער ביניהם כמעט אינו משתנה. כמו כן, אמנם מהנשים הן48.1%( נשים רוכשות השכלה גבוהה בשיעורים הולכים וגדלים והן אף משכילות יותר מגברים מהגברים), אך מצבן בשוק העבודה אינו משתנה: לפי שכר 45.2% שנות לימוד ומעלה, לעומת13 בעלות משיעור1.9 משכר הגברים, ושיעור הנשים במשרות חלקיות הוא פי85% ברוטו לשעה, נשים משתכרות הגברים. אם כן, הישגי הנשים בתחום ההשכלה לאו דווקא מיתרגמים לשיפור במצבן בשוק העבודה – וגם .לא בתחום העוצמה, כפי שיפורט להלן מבחינת העוצמה הפוליטית, ייצוגן של הנשים בכנסת, בממשלה ובראשות ערים ומועצות מקומיות ולפני2012 בהתאמה (נכון לסוף שנת2%-ו 10% ,20% נמוך מאוד משיעורן באוכלוסייה והוא עומד על חל2011- ל2010 , שבהן נרשם שיפור קל בייצוג בכנסת). בין2013 הבחירות הכלליות שהתקיימו בתחילת שוויון בממד העוצמה הפוליטית, עקב מינויה של אישה אחת לשרה (אורית נוקד) ושל שתי-צמצום באי הרכבי לראשות המועצה-נשים לראשות רשויות מקומיות (טלי פלוסקוב לראשות עיריית ערד, ומטי צרפתי .האזורית יואב). מספרן הנמוך של הנשים בתפקידים אלו מעיד שהדרך לשוויון בייצוג הפוליטי עוד ארוכה יש להדגיש כי הידרדרות כללית במצבם של העובדים, בתנאי העסקתם ובשכרם פועלים לצמצום שוויון המגדרי. זאת מאחר שהמדד בודק את היחס בין מצב הנשים למצב הגברים, ולכן כאשר מצבם-האי שוויון-של הגברים מורע, הפער בינם לבין הנשים מצטמצם. כך למשל, בחברה הערבית חל שיפור באי , בעיקר בגלל הגידול במספר הגברים הערבים העובדים במשרה חלקית. כמו כן, מספר2012 בשנת 9 ממצאים עיקריים, מסקנות והמלצות הגברים עובדי חברות כוח אדם גדל מאוד אף הוא בשנים האחרונות, וכמוהו מספר הגברים שעובדים במשרה חלקית בכלל האוכלוסייה. תופעות אלו צמצמו את הפערים בתנאי ההעסקה של נשים ושל .להעיד על שיפור במצבן של הנשים אלא על הרעה במצבם של הגברים גברים, אך אין בכך כדי מסקנות ודיון .שוויון המגדרי או של העמקתו-משמעית של צמצום האי-) אין ניכרת מגמה חד2012–2004( בשנות המדידה שוויון בין נשים-משמעית) של שיפור במצבן של הנשים, האי-אף על פי שישנה מגמה מתונה (אך לא חד לגברים שריר וקיים. עם זאת, לא בכל האינדיקטורים נצפתה אותה המגמה: בחלקם חל צמצום בפער חזיתית לסגירת הפערים-המגדרי ובחלקם חל גידול בפער. הדבר נובע מכך שאין ננקטת מדיניות רב מצב זה נוצר בתנאים .שוויון המגדרי בישראל לאורך זמן-המגדריים, עובדה המנציחה את הסטגנציה באי ליברלית בישראל, שלפיה לוגיקת שוק העבודה (ובהמשך גם הספֵ רה-של מיסוד מדיניות כלכלית ניאו הציבורית בכללותה) מכתיבה את הלוגיקה של המשפחה (הספֵ רה הפרטית), כאשר יש יחס היררכי ברור .ביניהן אכן, האינדיקטורים בממד שוק העבודה מצביעים על עומק הפער המגדרי: ישנם פערים בשכר משכר הגברים), בשכר החציוני (השכר66% החודשי הממוצע (השכר החודשי של הנשים הוא בשיעור של משכר הגברים) ובשכר לשעה (שכר הנשים לשעה הוא בשיעור71% החציוני של הנשים הוא בשיעור של משכר הגברים); ישנם פערים בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה (שיעור ההשתתפות של הנשים85% של משיעור ההשתתפות של הגברים), בשיעור עובדי חברות כוח אדם (שיעור הנשים עובדות חברות84% הוא משיעור הגברים), בחלקיות המשרה (שיעור הנשים העובדות במשרה חלקית גבוה3%-כוח אדם גבוה ב מן העובדים צריכים47% , משיעור הגברים), ובענפי העבודה (כדי שלא תהיה סגרגציה מקצועית89%-ב .)להחליף מקצוע נתונים אלה קשורים קשר הדוק לחלוקת העבודה המסורתית בין גברים לנשים, שלפיה נשים .)"ממשיכות להיות האחראיות העיקריות לטיפול בבית ובמשפחה (עבור רבות מהן זוהי "משמרת שנייה מוסדיים (המבנה הממוגדר של שוק העבודה בפרט ושל המרחב-להבנתנו, הדבר נעוץ הן בגורמים מבניים הציבורי בכלל), והן בגורמים תרבותיים (בעיקר ההיררכיה הממוגדרת המתמשכת בין הפרטי/הנשי לבין הציבורי/הגברי). החיבור בין שני גורמי היסוד הללו מסביר את התמשכות הפערים המגדריים, על התפיסות .העומדות בבסיסם, לאורך זמן מוסדיים-גורמים מבניים , על הסגרגציה המקצועית2014 המבנה הממוגדר של שוק העבודה בישראל, המשתקף בנתוני מדד מדגיש את עומק המגדור בחברה הישראלית. בד בבד, המבנה הממוגדר של העוצמה במדינה מבליט את המגדור הממוסד בתחום הציבורי. אפשר לומר אפוא כי מערך קבלת ההחלטות והקצאת המשאבים בישראל נושא אופי ממוגדר, הזוכה לגיבוי תרבותי. ללא התערבות ישירה המבוססת על תפיסת השוויון .המגדרי כערך אוניברסלי, ספק אם יחול שינוי במבני עומק אלה גורמים תרבותיים הנשים בשוק העבודה, גם בתפקידים בכירים, נתפסות לעתים קרובות כ"אימהות" (או "אימהות לעתיד") ולכן .כמשניות בשוק העבודה. רבות עובדות במשרה חלקית כדי לעמוד בתביעות של עבודת הבית והמשפחה כל עוד זה המצב, אפשר להניח שהדריכה במקום, כפי שעולה מנתוני המדד, תימשך. אולם תוצאות המדד מעוררות עוד דאגה: המגמה של השתלבות גוברת של נשים בשוק העבודה בישראל אינה עולה בקנה ) בהורים קשישים. הנתוניםcaregiving( אחד עם תופעה מתפתחת אחרת – התחזקות התביעות לטיפול מלמדים שתוחלת החיים גדלה עם השנים, ולכן גם גדל שיעור הקשישים הזקוקים לסיוע. נטל הטיפול בהורים מבוגרים נופל לרוב על נשים, ועבודה טיפולית זו – שאפשר להגדירה "עבודה שקופה" משום 2014 • מדד המגדר10 שאינה מוגדרת כעבודה ואינה מתוגמלת כמוה – פוגעת בפוטנציאל השתכרותן ומעמדן של נשים בשוק . ישנו גידול עקבי במספר הילדים הממוצע לאישה יהודייה בישראל2005 העבודה. נוסף על כך, למן שנת מגמה זו מנוגדת לא רק למגמה הכללית בעולם, אלא אף למגמה בקרב הנשים הערביות בישראל. ייתכן אפוא כי המגמה שליוותה אותנו בעשורים האחרונים, של נשים רבות יותר ויותר הבוחרות בקריירה מקצועית .ובהשתתפות פעילה בספרה הציבורית, תהפוך מובהקת פחות המלצות מדיניות ,שוויון בינן לבין הגברים. לכן-כזכור, מדד המגדר אינו בוחן את מעמדן של הנשים אלא את רמת האי השאלה המרכזית הנשאלת בו אינה כיצד אפשר לשפר את מצבן של הנשים אלא כיצד אפשר לצמצם את הפער בינן לבין הגברים. המסגור השונה של השאלה מסמן כי האסטרטגיה ליצירת השינוי תהא גם ,היא שונה – שהרי אסטרטגיה של צמצום פערים לאו דווקא זהה לאסטרטגיה של מניעת הפליה. לפיכך שוויון המגדרי צריכה לנבוע מתפיסה של השוויון המגדרי בפרט, ושל-המטרה של כל מדיניות למיגור האי השוויון החברתי בכלל, כערך עליון ואוניברסלי. להלן יפורטו שלוש המלצות למדיניות המכוונת להשגת שוויון מגדרי: הטמעת חשיבה מגדרית, התערבות המדינה ביחס בין שוק העבודה למשפחה, ופיתוח מסד .נתונים רגישים מגדרית הטמעת חשיבה מגדרית כאסטרטגיה מנחה ) היא אסטרטגיית שינוי המאפשרת צמצוםGender Mainstreaming – GM( הטמעת חשיבה מגדרית פערים והגברת השוויון המגדרי, משום שהיא שמה דגש על הבנת הבעיות והחסמים מתוך רגישות מגדרית ומציעה דרכים לקידום החברה בכללותה (ולא רק לקידומן של הנשים). בעבר, הניסיונות לקדם שינוי במצבן של נשים התמקדו בדרך כלל בהסרת חסמים ובמיגור ההפליה, לצד העצמת נשים ועידודן לממש את עצמן. אך כאשר המטרה המוצהרת של המדיניות היא צמצום פערים מגדריים בכלל, ופערים בין נשים לגברים בקבוצות אוכלוסייה ספציפיות בפרט, אסטרטגיה של הטמעת חשיבה מגדרית – כלומר הכללת הרגישות המגדרית בלב החשיבה הפוליטית, התרבותית והחברתית – מתאימה הרבה יותר. אסטרטגיה ,זו חושפת הסדרים לא שוויוניים, תובעת הכרה של המערכות החברתיות במנגנונים החוסמים למיניהם נעזרתGM וחותרת לשינוי מערכתי ולהסרה של חסמים מגדריים רשמיים ולא רשמיים. אסטרטגיית בשלושה כלים עיקריים: ייצוג, שילוב היבטים מגדריים בקבלת החלטות, ובחינה מגדרית של השלכות המדיניות. כלים אלו שלובים זה בזה, והם עשויים לשמש הן לצמצום פערים מגדריים, והן – בהתאמות .המתחייבות – לצמצום פערים מובנים בקרב קבוצות אוכלוסייה אחרות ייצוג: ראוי לחתור לייצוג הולם לנשים בכל צומת של קבלת החלטות. מטבע הדברים, ייצוג חסר של .א נשים כשלעצמו מונע הבאה בחשבון של שיקולים מגדריים וגיבוש מדיניות של שוויון מגדרי (ראו על כך להלן). אין ספק שבמצב שנוצר היום במדינה נחוץ להפעיל מנגנונים להעדפה מתקנת (לפחות לפרק זמן קצוב) במשרות הכרוכות במינויים, ולהבטיח ייצוג של נשים במשרות נבחרות. הימנעות מנקיטת צעדים מן הסוג הזה בעבר תרמה ישירות להנצחת המבנה הממוגדר של המרחב הציבורי במדינה. עיקרון זה אפשר להחיל גם על שוק העבודה (במיוחד על מקצועות שבהם הסגרגציה .המגדרית בולטת במיוחד) וגם על מערך חלוקת התקציבים והמשאבים שילוב היבטים מגדריים בקבלת החלטות: כיום אין שילוב מספק של נשים ממגוון קבוצות .ב אוכלוסייה בדיונים העוסקים בגיבוש מדיניות בנושאים שעל סדר היום הציבורי. לכן, לא תמיד מובאים בחשבון הצרכים הנבדלים של נשים ושל גברים, ומתפתחות הטיות במדיניות המרחיקות את מימוש ערך השוויון. עצם השילוב של מגוון קולות של נשים וגברים מאפשר גיבוש מדיניות שוויונית יותר ברמה הכללית, מתוך רגישות לצרכים של קבוצות ספציפיות – היינו רגישות להצלבה .) של מוחלשויות חברתיותintersectionality( 11 ממצאים עיקריים, מסקנות והמלצות בחינה מגדרית של השלכות המדיניות: נדרשת בחינה של ההשלכות של כל מדיניות חדשה על .ג נשים כמו על גברים, ולעתים בחינה מחדש של המדיניות הקיימת. מדיניות הננקטת בלא בדיקה .מראש של השלכותיה המגדריות עלולה לגרום, שלא מרצון, להעמקת הפערים המגדריים משלימים זה את זה, ושימוש שיטתי בהם בתחומיםGM שלושת הכלים המרכזיים של אסטרטגיית .ספציפיים יכול למנף מסלול של צמצום פערים מגדריים (ואחרים) לאורך זמן התערבות המדינה ביחס בין שוק העבודה למשפחה בהמשך ישיר לאימוץ כלים של הטמעת חשיבה מגדרית, חשוב גם לשקול מעורבות רשמית בתחום שעד ,כה היה חסין מפניה: איזון בין עבודה למשפחה. אין הכוונה לחדירה של המדינה לתחום היחסים הפרטיים אלא לשינוי ביחס הממוגדר בין הורות (התחום הפרטי) לבין כסף ועוצמה (התחום הציבורי) – על ידי השוואת הערך המוקנה לפעילות בשני התחומים. כך, למשל, קיצוץ בשעות העבודה, כפי שנעשה בכמה ממדינות אירופה, עשוי מצד אחד להגביר את השתתפות הנשים בשוק העבודה, ומצד אחר להגביר את השתתפות הגברים בפעילות ההורות והפנאי (בצרפת, לדוגמה, העלות למעביד של כל שעת עבודה מעל שעות בשבוע גבוהה כל כך עד שהיא הופכת כמעט לא כדאית). באותה נימה, הארכת חופשת הלידה37 לחצי שנה, מתוכה חודשיים חופשה לאב (המתבטלת אם אינה ממומשת) עשויה לתרום אף היא לאיזון .משפחה‒ביחסי עבודה בטווח רחוק יותר, יש מקום לבחון מחדש גם את ההיררכיה הקיימת בין עבודות הבית והמשפחה (שכאמור נחשבות עבודות שקופות) ובין העבודה בשכר, ולמצוא דרכים לפירוק ההבחנה הזאת, שעל .שוויון בין התחום הפרטי לתחום הציבורי, מתוך מגדורה של מערכת זו-בסיסה נבנתה מערכת שלמה של אי פיתוח מסד נתונים רגישים מגדרית בשנים האחרונות נעשה ניסיון לאסוף נתונים רגישים מבחינה מגדרית גם באמצעות הלשכה המרכזית ,לסטטיסטיקה וגם על ידי גופים אחרים, כמו הביטוח הלאומי, המשטרה, צה"ל ומשרדי ממשלה. עם זאת מסד הנתונים עדיין חלקי וישנם חסָ רים רבים. לדוגמה, חסרים היום נתונים מפולחים על פי מגדר בהיבטים כגון ייצוג פוליטי במישור המקומי, בריאות, אלימות כלפי נשים וגברים, חלוקת העבודה בתוך המשפחה .ומעמד אישי. איסוף שיטתי של נתונים כאלה חיוני להבנת פערי המגדר ולפיתוח הדרכים לצמצומם מערכתית. ההמלצות מיועדות בראש ובראשונה-האחריות ליישום המלצות המדיניות הללו היא כלל ,לדרגים הגבוהים של מקבלי ההחלטות ושל המופקדים על ביצוען, אך ראוי ליישמן בכל מהלכי המדיניות .בכל הרמות ובכל השלבים גארב-נעמי חזן, חנה הרצוג, הדס בן אליהו, רונה ברייר פיתוחו ופרסומו של מדד המגדר התאפשרו הודות לתמיכתן הנדיבה של הקרנות הבאות: מדד המגדר2014 ד" ר הגר צמרת-קרצ'ר יוליה בסין , אולג גליבצ'נקו השקה בכנסת ,ירושלים 16 ביוני , 2014 תוצאות : מדד המגדר2012-2004 הכנסה חודשית ברוטו של נשים ושל גברים שוק העבודה תחולת העוני לאחר תשלומי העברה עוני נשים וגברים בהייטק מיגדור מקצועי נשים וגברים מנכ"לים ומנכ"ליות מנהלים כלליים בשירותים ממשלתיים ומקומיים , במלכ"רים , מנהלים במוסדות לאומיים , מנהלי חברות ומנהלים כלליים במגזר העסקי , כולל חברות ממשלתיות עוצמה כלכלית תוצאות ממד עוצמה השכלה שיעור המשכילות והמשכילים