חומר רקע
נוסח לדיון 17 ביוני 2014
הבהרות:
1. הנוסח המצ"ב הוא נוסח חלופי ואופציונאלי לנוסח של הצעת החוק הממשלתית, וזאת כחלק ממתווה פשרה שבמסגרתו אמור להיקבע כלל אתיקה רלוונטי שיחול על עורכי הדין ורואי החשבון.
2. המשפטים המסומנים בצהוב הן הערות הייעוץ המשפטי לוועדה.
הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' ...), התשע"ב-2012 – נותן שירות עסקי
הוספת סימן ג' לפרק ג'
1.
בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 8א לחוק יבוא:
"סימן ג': חובות המוטלות על נותן שירות עסקי
הטלת חובות על נותן שירות עסקי
8ב.
(א) בפרק זה –
"נותן שירות עסקי" – עורך דין או רואה חשבון, הפועל במסגרת מתן שירות מקצועי מטעמו ללקוח, לגבי אחת או יותר מהפעולות הבאות, שהוא מבצע או מתבקש לבצע עבור לקוחו:
(1) קנייה, מכירה או חכירה לדורות של נכסי דלא ניידי;
(2) קנייה או מכירה של עסק;
(3) ניהול נכסי הלקוח, ובכלל זה ניהול כספים, ניירות ערך ונכסי דלא ניידי, וכן ניהול חשבונות של לקוח בתאגיד בנקאי או באחד מהגופים המנויים בפרטים (1) עד (4) ו-(6) לתוספת השלישית;
(4) קבלה, החזקה או העברה של כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד;
(5) הקמה או ניהול של תאגיד, עסק או נאמנות לאחר;
"פעולות בפיקוח בית משפט" – פעולות המבוצעות על פי הוראות כל דין תחת פיקוח בית משפט, לרבות פעולות במסגרת כינוס נכסים, פירוק חברות, צו הקפאת הליכים לפי סעיף 350(ב) לחוק החברות, התשנ"ט–1999, אפוטרופסות או ניהול עיזבון.
"שירות עסקי" – אחת או יותר מהפעולות שנותן שירות עסקי מבצע או מתבקש לבצע עבור לקוחו;
(ב) לשם אכיפתו של חוק זה יורה שר המשפטים, בצו, לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים, כי נותן שירות עסקי –
(1) לא ייתן שירות עסקי אלא אם כן יהיו בידיו פרטי הזיהוי, כמפורט בצו, של הלקוח; השר יקבע בצו מיהו לקוח לעניין זה; קביעה זו יכול שתכלול את מי שבעבורו או שלטובתו ניתן השירות העסקי, במישרין או בעקיפין; היה הלקוח תאגיד או שהשירות העסקי ניתן לבקשת תאגיד, יכול שהקביעה כאמור תכלול את מי שיש לו שליטה בתאגיד; לעניין זה, "שליטה" – כהגדרתה בסעיף 7(א)(1)(ב);
(2) יבצע הליך של הכרת הלקוח ויקיים בקרה שוטפת אחרי פעולות הלקוח;
(3) ינהל רישומים וישמור עליהם באופן ולתקופה שייקבעו בצו, בענינים אלה:
(א) פרטי הזיהוי כאמור בפסקה (1);
(ב) כל ענין אחר, שייקבע בצו, הדרוש לשם אכיפתו של חוק זה.
היקף חובות הזיהוי ושיקול הדעת של עורכי הדין ורואי החשבון – מה היקף החובות שמוצדק וראוי להטיל על עורכי הדין ורואי החשבון, ומה טיב שיקול הדעת שנדרש עורך דין או רואה חשבון להפעיל: האם מדובר רק בזיהוי והכרה של הלקוח או שיש צורך לבצע אחריו מעקב שוטף? האם עורך הדין ורואה החשבון נדרשים לתחקר ולתשאל את הלקוח בצורה מעמיקה, להמשיך ולעקוב ללא הרף אחרי פעולותיו ולהפעיל שיקול דעת מעמיק אודות הפעולות שהלקוח מבצע או מבקש מהם לבצע, או שמדובר בחובות יחסית טכניות של מילוי פרטי הלקוח והכרת הפרופיל העסקי שלו?
(ג) שר המשפטים רשאי לקבוע את המועדים לביצוע החובות שנקבעו בצו כאמור בסעיף קטן (ב).
(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ובכל צו לפי אותו סעיף קטן, נותן שירות עסקי לא יהיה חייב בחובות האמורים, במקרים הבאים:
(1) פעולות המבוצעות במסגרת שירות הניתן למדינה או למשרד ממשלתי;
(2) פעולות בפיקוח בית משפט;
(3) פעולות המבוצעות על ידי נותן השירות העסקי עבור מעבידו, שהוא נותן שירותים פיננסיים עליו מוטלות חובות מכוח סעיף 7 או סוחר באבנים יקרות עליו מוטלות חובות מכוח סעיף 8א.
הרחבת הפטור לפעולות המבוצעות עבור גופים נוספים שאין בהם חשש להלבנת הון – יש מקום להרחיב פטור זה ביחס לגופים ציבוריים נוספים שהחשש לביצוע עבירות של הלבנת הון באמצעות נותן השירות העסקי אינו קיים, או למצער נמוך ביותר. כך, למשל, האם יש חשש ממשי שהסוכנות היהודית, בנק הדואר, עיריית תל אביב, רשות השידור או בנק לאומי ינסו להשתמש בנותן שירות עסקי כדי לבצע עבירות של הלבנת הון? האם יש היגיון וצורך בכך שנותן שירות עסקי יבצע "זיהוי" של הסוכנות היהודית, של בנק הדואר, של עיריית תל אביב או של כל אחד מהגופים האמורים ויקיים מעקב שוטף אחרי הפעולות שלהן? נראה שהתשובה היא שלילית, ועל כן יש הצדקה להרחבת הפטור מחובות הזיהוי, ההכרה, הבקרה והרישום לגבי גופים ציבוריים נוספים שאין לגביהם חשש להלבנת הון. ככל שהוועדה תאמץ הערה זו יש צורך להוסיף הגדרה של "גוף ציבורי" שתפרט את סוגי הגופים הרלוונטים שפעולות שנעשות בעבורם יוחרגו מהחובות האמורות.
(ה) נותן שירות עסקי לא יקבל כספים במזומן בסכום הקבוע בתוספת החמישית.
איסור על שימוש במזומן – לאחרונה הוקמה על ידי הממשלה ועדה שתפקידה לבחון את נושא השימוש במזומן במשק הישראלי באופן כללי, שאף הגישה המלצות ביניים על איסור שימוש במזומן מסכום של 7,500 ₪ ומעלה. לנוכח האמור, נראה כי אין מקום במסגרת הנוכחית להתחיל ולדון בנוגע לאיסור מעין זה דווקא ביחס לעורכי דין ורואי חשבון, שעה שהנושא כולו תלוי ועומד בפני הוועדה האמורה, אלא יש להמתין עם התיקון המוצע עד לקבלת המסקנות הסופיות של הוועדה, ולדון בנושא כחלק מהדיון הכללי בשאלת השימוש במזומן במשק הישראלי.
תיקון סעיף 11יג
2.
בסעיף 11יג לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (8) יבוא:
"(9) לעניין נותן שירות עסקי – עובד משרד המשפטים שמינה שר המשפטים;";
(2) בסעיף קטן (ב), במקום "פסקאות (5) ו-(7)" יבוא "פסקאות (5), (7) ו-(9)".
הוספת סעיף 11יג1
3.
אחרי סעיף 11יג לחוק העיקרי יבוא:
"העברת מידע
11יג1.
(א) הממונה על נותני שירות עסקי רשאי לקבל מהגורמים המנויים בפסקאות שלהלן, לגבי בעלי המקצוע המנויים לצידם, מידע בדבר זהות בעלי המקצוע, כתובותיהם, פרטי התקשרות אחרים עמם, השעיה או ביטול של רישיונותיהם, וכל מידע נוסף שקבע שר המשפטים, בצו:
(1) לשכת עורכי הדין – לגבי עורכי דין;
(2) מועצת רואי החשבון – לגבי רואי חשבון.
(ב) לצורך מילוי תפקידו רשאי גורם מהגורמים המנויים בפסקאות (1) עד (2) שבסעיף קטן (א), לקבל מהממונה על נותני שירות עסקי, מידע בדבר החלטות של ועדה להטלת עיצום כספי לפי פרק ה', בכל הנוגע לנותן שירות עסקי שהוא בעל מקצוע המנוי לצד אותו גורם בפסקאות האמורות.
תיקון סעיף 11יד
4.
בסעיף 11יד לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(3), היה הגוף שבפיקוח, נותן שירות עסקי שהוא עורך דין, יחולו, לעניין עיון ותפיסת מסמכים, הוראות סעיפים 235א עד 235ד לפקודת מס הכנסה, בשינויים המחויבים."
סמכויות הפיקוח – האם יש הצדקה לאפשר למפקחים להיכנס למשרדו של עורך הדין או רואה החשבון לצורך ביקורת שוטפת, וזאת אף אם אין כל חשד להפרת החובות, או שמא יש מקום להגביל את סמכות הכניסה רק למקרה שבו מתעורר חשד להפרת חובות מצד עורך הדין או רואה החשבון? האם יש מקום לדרוש כי כניסה של מפקח למשרדו של עורך דין או רואה חשבון תהיה טעונה ליווי מצד נציגי הלשכה הרלוונטית, או שאין לכך הצדקה?
ככל שהוועדה תחליט כי מפקח רשאי להיכנס למשרדו של עורך הדין או רואה החשבון רק אם קיים חשד להפרת החובות, יש צורך להוסיף סעיף קטן נוסף שיקבע כי על אף האמור בסעיף קטן (ב), למפקח לא תהיה סמכות להיכנס למשרדו של עורך הדין או רואה החשבון אלא אם התעורר אצלו חשד כי הוא הפר את הוראות סעיף 8ב או צו שניתן לפיו.
תיקון סעיף 13
5.
בסעיף 13(א) לחוק העיקרי, אחרי "נגיד בנק ישראל" יבוא "שר המשפטים".
תיקון סעיף 33
6.
בסעיף 33 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב1) שר המשפטים רשאי, בצו, לשנות את התוספת החמישית."
איסור על שימוש במזומן – ראו האמור לעיל.
הוספת תוספת חמישית
7.
אחרי התוספת הרביעית יבוא:
"התוספת החמישית
(סעיף 7(ב1)(3))
תשלום במזומן בסכום של 50,000 שקלים חדשים או יותר."
איסור על שימוש במזומן – ראו האמור לעיל.
תיקון חוק איסור מימון טרור
8.
בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה–2005, בסעיף 48(א), במקום "7 או 8א" יבוא "7, 8א או 8ב".
תחילה והוראות מעבר
9.
(א) תחילתו של חוק זה, ביום כניסתו לתוקף של צו לפי סעיף 8ב לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה (להלן – יום התחילה).
(ב) על אף הוראות סעיף 14 לחוק העיקרי, בשנה שמיום התחילה, לא יוטל עיצום כספי על המפר הוראות לפי סעיף 8ב לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, אלא תישלח לו הודעה בכתב על ההפרה בלבד.