חומר רקע
נוסח משולב לדיון בוועדת החוקה חוק ומשפט בהצעת חוק איסור השימוש בסמלים ובכינויים נאצים, התשע"ג–2013 (פ/1515/19) ובהצעת חוק הגנת סמלים (תיקון – פגיעה בזיכרון השואה), התשע"ג–2013
חוק איסור הכחשת השואה או הבעת אהדה לשלטון הנאצי או הזדהות עמו, תשמ"ו-1986
1. בחוק זה, "פשע כלפי העם היהודי" ו"פשע כלפי האנושות" - כמשמעותם בחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י-1950; "סמל נאצי" – צלב קרס או כל סמל אחר המצביע באופן מובהק על זיקה לשילטון הנאצי.
2. המפרסם, בכתב או בעל פה, דברים המכחישים את המעשים שבוצעו בתקופת השלטון הנאצי ושהם פשעים כלפי העם היהודי או פשעים כלפי האנושות, או ממעיטים את ממדיהם, בכוונה להגן על מבצעי הפשעים הללו או להביע להם אהדה או הזדהות, דינו - מאסר חמש שנים.
3. המפרסם, בכתב או בעל פה, דברים של שבח, אהדה או הזדהות למעשים שנעשו בתקופת השלטון הנאצי ושהם פשעים כלפי העם היהודי או פשעים כלפי האנושות, דינו - מאסר חמש שנים.
3א. העושה שימוש בסמל נאצי או בביטוי המזוהה עם השלטון הנאצי בפומבי, בהתקהלות, בתהלוכה או בנסיבות אחרות שבהן יש להתנהגותו פרסום רחב, והכול בכוונה להביע אהדה לשלטון הנאצי או לעקרונותיו או הזדהות עמם, דינו – מאסר שלוש שנים.
4. פרסום דין וחשבון נכון והוגן על פרסום האסור לפי חוק זה לא יראו כעבירה לפי חוק זה, ובלבד שלא נעשה מתוך כוונה להביע אהדה או הזדהות עם מבצעי הפשעים כלפי העם היהודי או כלפי האנושות.
5. כתב אישום על עבירות לפי חוק זה לא יוגש אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו.
חוק העונשין, התשל"ז-1977
פרק ג': תחולת דיני העונשין לפי מקום עשיית העבירה
סימן ג': התחולה על עבירות-חוץ
מיום 23.8.1995
תיקון מס' 39
ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 349 (ה"ח 2098)
הוספת סימן ג'
13. ... (ב1) דיני העונשין של ישראל יחולו גם על עבירת חוץ שהיא עבירה על חוק איסור הכחשת השואה או הבעת אהדה לשלטון הנאצי או הזדהות עמו, התשמ"ו-1986.
פרק י"א: פגיעות ברכוש
סימן ט': היזק
452. ההורס נכס או פוגע במזיד ושלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים, והוא אם לא נקבע עונש אחר.
453. (א) העובר עבירה כאמור בסעיף 452 בבאר מים, בקידוח למים, בסכר, בגדה, בקיר או בשער הצפה של בריכה או של בריכת טחנה, בעצי תרבות, בגשר, במוביל מים או במאגר מים, דינו - מאסר חמש שנים.
(ב) העובר עבירה כאמור בסעיף 452, בנסיבות שלהלן, דינו – מאסר ארבע שנים, והוא אם לא נקבע עונש אחר מחמת נסיבותיו או טיבו של הנכס הניזוק:
(1) הנזק נגרם לדבר המשמש חלק מקווי תשתיות, מיתקני תשתיות או חיבור אליהם, או לדבר שמטרתו הבטחת בטיחות הציבור;
(2) הנזק נגרם לדבר בעל ערך תרבותי, מדעי, היסטורי, דתי או אומנותי.
(3) הנזק נגרם לקבר או למצבת זיכרון.
(ג) העובר עבירה כאמור בסעיף 452 וערכו של הנזק שנגרם עולה על 500,000 שקלים חדשים, דינו – מאסר שבע שנים.