חומר רקע

המוקד לפליטים ולמהגרים ע"ר בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים" בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים" מחקר וכתיבה: עו"ד נמרוד אביגאל צילום השער: שירז גרינבאום / אקטיבסטילס עריכה: שחר שפירא על המוקד לפליטים ולמהגרים: מפלגתית וללא מטרת רווח אשר שמה לה למטרה להגן -המוקד לפליטים ולמהגרים היא עמותה א ולקדם את זכויות האדם של מהגרי עבודה ופליטים ולמנוע סחר בבני אדם בישראל. אנו מחויבים למיגור הניצול של מהגרים, להבטחת יחס מכבד והוגן כלפיהם ולגיבוש מדיניות ממשלתית שתבטיח זאת. אנו מבקשים לשמש שופר לאלו אשר קולם לא נשמע במרחב הציבורי ולבנות חברה ישראלית צודקת, שיוונית ודמוקרטית. העמותה פועלת באמצעות מתן מידע, ייעוץ וייצוג משפטי למהגרים; חינוך והסברה לציבור הישראלי; וכן חקיקה וקידום מדיניות ציבורית. המוקד לפליטים ולמהגרים 65154 ,יפו-, תל אביב75 רחוב נחלת בנימין 03-5602530 :טלפון 03-5605175 :פקס [email protected] :דואר אלקטרוני www.hotline.org.il :אתר 3  "בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים" 2014 ינואר המוקד לפליטים ולמהגרים ע"ר " בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים4 ראשי פרקים 5 הקדמה .1 7 רקע על הקמת בית הדין- מבוא .2 11 מגבלת הסמכות .3 15 מי מופיע בפני בית הדין .4 16 אופן הדיון .5 18 עצמאותו השיפוטית של בית הדין .6 19 מראית עין של קשרים לא ראויים בין בית הדין למשרד הפנים 6.1 19 אי ציות להחלטות בית הדין 6.2 23 בין בית הדין לבין בית משפט .7 23 ההליך אינו אדוורסרי 7.1 24 ליקויים בתרגום 7.2 25 הרחק מעיני הציבור 7.3 27 היעדר ראיות 7.4 27 בין דיין לשופט 7.5 30 התייחסות ערכאות ערעור לבתי הדין .8 33 אופן הפעלת הסמכות .9 34 ""יצא מישראל בעצמו 9.1 35 טעמים הומניטריים- כללי 9.2 36 קטגוריות ספציפיות 9.3 36 מבקשי מקלט 9.3.1 41 חסרי זהות 9.3.2 43 קורבנות עינויים וקורבנות סחר 9.3.3 46 קטינים 9.3.4 50 מועדים 9.3.5 53 מהגרי עבודה 9.3.6 54 סיכום והמלצות .10 57 תגובות 5  "בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים שנים הרחק מהעין הציבורית, בתוך אגפי מתקני12 בתי הדין לביקורת משמורת פועלים מזה . במשך השנים הם דנו בכליאתם של עשרות אלפי אנשים לתקופות ממושכות, 1הכליאה למהגרים והדיינים רואים באופן שוטף את אלפי האנשים המוחזקים במתקני כליאה אלה. חרף היקף עבודתם וחשיבותה, בספרות המשפטית אין כמעט התייחסות לפועלם, ועד היום לא נכתב כל דו"ח או . 2מאמר המתאר באופן מקיף את סמכות בתי הדין וסוקר את אופן עבודתם דו"ח זה מתפרסם בתקופה מכרעת. בשנה וחצי האחרונות, בהן חל החוק למניעת הסתננות (עבירות (להלן: "החוק למניעת הסתננות"), פעל 2012 - והוראת שעה), התשע"ב3 'ושיפוט) (תיקון מס בית הדין בשני כובעים. בכובעו הראשון דן בעניינו של מי שהוצא נגדו צו למשמורת מכוח חוק (להלן: "חוק הכניסה לישראל"), כבעבר. בכובעו השני, דן 1952 - הכניסה לישראל, התשי"ב בית הדין ביחס למי שנכנס לישראל שלא דרך מעבר גבול והוצא בעניינו צו משמורת מכוח החוק למניעת הסתננות. הוראות החוק למניעת הסתננות, לפיהן פעל בכובעו השני, צמצמו מאוד את סמכות בית הדין להורות על שחרורם של אנשים שנכנסו לישראל בלא רשיון (ביניהם מבקשי מקלט), לעומת הוראות חוק הכניסה לישראל. במשך תקופה ארוכה זו, מילא בית הדין את מטרות החוק למניעת הסתננות, אשר כדברי שר הפנים לשעבר היו 'להמאיס על מבקשי המקלט בישראל פעמים רבות בית הדין נמנע מלהפעיל את שיקול דעתו - . כפי שיתואר בדו"ח זה3'את חייהם ולהורות על שחרורם של אנשים, אף במקרים בהם החוק הסמיך אותו לכך. פסל בית המשפט העליון את החוק למניעת הסתננות, וקבע כי הוא אינו חוקתי. 16.9.2013-ב אנו ניצבים בסמוך לחקיקתו של חוק חדש, אשר דומה לחוק למניעת הסתננות אשר בוטל על ידי בית המשפט. ההוראות המצויות בו ביחס לבתי הדין זהות כמעט לחלוטין לאלו שבחוק שנפסל. בנקודת זמן משמעותית זו יש הזדמנות חשובה להפיק לקחים ולשנות ולתקן את ההוראות הנוגעות לביקורת שיפוטית על כליאתם של מוחזקים במשמורת, ולהקמת מנגנון אפקטיבי ועצמאי בהתאם לפסיקה ולהמלצות שבדוח זה. המוקד לפליטים ולמהגרים (לשעבר מוקד סיוע לעובדים זרים, להלן: "המוקד") פועל מול בתי פי הקריטריונים -הדין לביקורת משמורת באופן יום יומי, ומגיש אליהם בקשות לשחרור אנשים על שקבועים בחוק. חרף העובדה שבתי הדין מוגדרים כערכאת ביקורת שיפוטית, התנהלותם רחוקה מהתנהלותו של גוף שיפוטי. "מוחזקים במשמורת" נובע מהאופי של "מתקני המשמורת", שבנויים ומתנהלים-השימוש בדו"ח זה במושגים "כלואים" ו"עצורים" ולא ב 1 כמו כלא לכל דבר ומנוהלים על ידי שירות בתי הסוהר, ומאופי ההחלטה על כליאתם, הדומה למעצר מנהלי ומוטל בצו של ממונה ביקורת גבולות. , בו 2010 ), ספטמבר1( פורסם מאמרו של ד"ר יובל לבנת: "מעצרו ושחרורו לחופשי של הזר שסירב להזדהות", המשפט ט"ו2010 בשנת 2 בין רשות מנהלית לרשות- כלאיים משפטי-תיאר את התנהלותו של בית הדין בתיק אותו ניהל. במאמרו, תיאר ד"ר לבנת את בית הדין כ"בן שיפוטית אשר פועל באופן פרוע למדי תוך פגיעה בזכויות אדם בסיסיות של האנשים בעניינם הוא מטפל". זה היה המאמר היחיד שתיאר את בית הדין. "עד שתהיה לי אפשרות לגרש אותם אני אכלא אותם כדי להמאיס עליהם את חייהם", שר הפנים לשעבר, ח"כ אלי ישי, מתוך עומרי אפרים, 3 .YNET, 16.8.2012 ,""השלב הבא של ישי: מעצר של אריתריאים וסודנים הקדמה " בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים6 המידע המוצג בדו"ח מתבסס על מאות תיקים שניהל המוקד מול בתי הדין; על פרוטוקולים של בתי הדין שפורסמו באתר משרד המשפטים; על ערעורים ועתירות שהוגשו לבתי המשפט בעניין בתי הדין; ועל ראיונות שנעשו עם כלואים שהופיעו בפני בית הדין ועם עובדי המוקד שעבדו מולו. 7  "בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים , נעצרו מדי חודש מאות חסרי מעמד בישראל והוחזקו במעצר עד לגירושם90-בסוף שנות ה מכוח חוק הכניסה לישראל. גירושם של רבים מהם התעכב מסיבות שונות, כגון היעדר מסמכים או מימון לטיסה, או בשל הליכים שנקטו כנגד גירושם (כגון בקשות להכרה כפליטים). רבים שהו ש"ח, 30,000 במעצר במשך שבועות ואף חודשים ושנים. בצו הגירוש הייתה קבועה ערבות של אך העצורים כלל לא ידעו כי ביכולתם להשתחרר בערבות והיא נודעה להם בדרך כלל רק כשמי מטעמו של העצור פנה למשרד הפנים או לבית משפט בעניין המעצר. בלי ייצוג משפטי, רבים הוחזקו במעצר תקופות ארוכות ללא כל ביקורת שיפוטית על משך המעצר ומבלי שמוצעת להם חלופת מעצר. שהוחזקו במעצר 4 הוגשה עתירה בשמם של שלושה מבקשי מקלט מסיירה ליאון1998 בשנת שלושה חודשים. במסגרת העתירה, ביקשו העותרים כי ייקבע מנגנון לביקורת שיפוטית על מונתה עו"ד שרה בן 1999 המעצרים לפי חוק הכניסה לישראל. במהלך הדיונים בעתירה, בשנת ויס, עובדת משרד הפנים, לערכאת ביקורת על המעצרים וראתה מידי יום עצורים. דו"חות -שאול -המוקד מאותה תקופה מעידים על התערבות אנשי משרד הפנים בעבודתה של עו"ד בן שאול אך פעילותה בכלא הביאה לשחרורם של אנשים במקרים הומניטאריים קשים וכן להחזרתם 5,ויס למעגל העבודה של לא מעט מהגרי עבודה בעלי אשרות שמצאו עצמם בכלא בטעות. בין לבין, התעורר רעש ציבורי בעקבות התאבדותו בכלא של חסר מעמד, אשר זהותו הייתה שנויה במחלוקת והוא הוחזק במעצר במשך עשרה חודשים. המוקד פנה בשמו של העצור לנציבות הפליטים של האו"ם אך הטיפול בעניינו התמשך עד להתאבדותו. "מותו של מוסא טוגו בבית הסוהר ניצן עורר הרבה שאלות והרבה כעס, משום שבעצם היו הזהרות חוזרות ונשנות שעובדים זרים, שבשל סיבות כאלה או אחרות מוחזקים חודשים ארוכים במעצר... שעקרונית יכול להיות אין סופי, כי לא נאמר מתי הוא ייגמר. מי שמגיע למצב כזה, שנכנס למעצר אין סופי, עלול להידרדר למצבים קשים ביותר. אנחנו מדברים באנשים מאד חלשים... מכל בחינה שהיא, גם בגלל שהם לא אזרחים, גם בגלל שלפעמים אין יודעים מאין הם באו ולאן הם הולכים, גם בגלל שאין להם פה איזה שהוא בסיס ציבורי שיילחם למענם, ואין משפחה ואין שום דבר. המסקנה צריכה להיות, שאנחנו חייבים לקבוע כללים מאד ברורים, ואני קוראת גם למשרד המשפטים, גם למשרד הפנים וגם לכל הגורמים שיכולים ליזום פה, לקבוע כללים מאד ברורים". בעקבות 1.2.2002 (דבריה של ח"כ גוז'נסקי מישיבת הוועדה לבעיית עובדים זרים בתאריך .925 ,)4(2001 על- ססאי ואח' נ' שר הפנים, תק4963/98 בג"ץ 4 ; דו"ח המוקד וקו לעובד "מינהלת ההגירה או יחידת2002 ," עבדות מודרנית וסחר בבני אדם במדינת ישראל- דו"ח המוקד "כי גרים הייתם 5 .2003 הגירוש?", מאי רקע על הקמת בית הדין- . מבוא2 " בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים8 , תוקן6התאבדותו של מוסא טוגו). בעקבות העתירה בעניינם של מבקשי המקלט מסיירה ליאון חוק הכניסה לישראל. במסגרתו נטבע לראשונה המונח "משמורת", לתיאור מעצרם 2001 בשנת של חסרי המעמד בישראל, והוקם בית הדין לביקורת משמורת. התיקון לחוק הורה, כי צו משמורת ימי 14 יינתן רק לאחר שתינתן לאדם זכות טיעון, וכי בית הדין יקיים ביקורת שיפוטית אחרי .7מעצר ויס המשיכה בתפקידה, כעת תחת כובע -ערכאת הביקורת הוחלפה בבית הדין. עו"ד בן שאול בית הדין ולצידה מונתה עו"ד שרון בבלי לארי. עם תחילת עבודתו של בית הדין עלו בעיות רבות בתפקודו. הדיונים התקיימו על ידי שתי דיינות אלו בלבד וללא כל תשתית: בלי בית דין פיסי, ללא מזכירות וללא שירותי תרגום. כך, דיונים התקיימו בסימני ידיים פשוטים, בלי שהמוחזק השמיע .8דבריו ובתנאים מבזים, כגון בתוך אוטו בחניה ליד הכלא , בה ביקשו העותרים 2001 לחוק הכניסה לישראל משנת9 הוגשה עתירה נגד תיקון2002 בשנת שישונו תנאי השחרור, כך שבכל מקום בו ניתן להבטיח את הגירוש, כגון בקביעת ערובה, האדם לא . העותרים ביקשו גם 9ייעצר, ושתתקיים ביקורת שיפוטית תוך מועדים קצרים מאלה שנקבעו בחוק שיבוטל בית הדין ושסמכות הביקורת תועבר לבית משפט השלום. זאת לנוכח התקלות בעבודתו ומעצם ההגדרה בחוק, המכפיפה את בית הדין למשרד הפנים (ולא למשרד המשפטים). בעקבות העתירה הועבר בית הדין לאחריות משרד המשפטים, הוקצו משאבים להקמת חדרים ומזכירויות לבתי הדין, ניתנו הוראות לגבי הבאה בהקדם האפשרי לביקורת ראשונה (עד ארבעה ימים), סופקו , עוגנו 11. בעקבות עתירה נוספת10 יום30 שירותי תרגום ונקבע שתתקיים ביקורת תקופתית מדי . 12.)17 ' בחוק (תיקון מס2008 תיקונים אלה בשנת באותן שנים, כניסתם של מבקשי מקלט מאפריקה לישראל דרך מצרים הייתה חריגה בנוף. בשנים , נעצרו מבקשי מקלט אפריקאים שנכנסו לישראל והמתינו לכוחות צה"ל על הגבול, 2005-2004 ,מכוח חוק הכניסה לישראל. פעילותם של המוקד והתוכנית לזכויות פליטים באוניברסיטת ת"א שהביאה לשחרורם של כמה עשרות מבקשי מקלט לחלופות מעצר על ידי בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין, הביאה את הרשויות לחפש דרך לכלוא את מבקשי המקלט באופן , כשהגיעו לראשונה דרך מצרים אזרחי סודן ניצולי 2006 שלא יאפשר את שחרורם. וכך, בשנת ההפגנה וההרג על ידי כוחות מצרים בגן מוסטפה מחמוד בקהיר, הוצאו נגדם צווי גירוש לפי החוק , ונועד במקור למנוע כניסה של אזרחי מדינות ערב לישראל. 1954 למניעת הסתננות שנחקק בשנת המוקד והתוכנית לזכויות פליטים עתרו לבג"ץ נגד השימוש בחוק למניעת הסתננות ובעקבות . העתירה נמחקה לבקשת העותרים, בעקבות התחייבות המדינה20.1.2001 הנ"ל לעניין ההוצאות מיום4963/98 החלטת בית המשפט בבג"ץ 6 .לתקן את החוק .2001-) התשס"א9 'חוק הכניסה לישראל (תיקון מס 7 .374 , עמוד2003 ולחשבונות שנת הכספים2004 ב לשנת55 דו"ח שנתי מבקר המדינה 8 .118 ,)1(2006 על- המוקד והאגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר הפנים, תק6535/02 בג"ץ 9 תחת הכותרת "ביקורת תקופתית על מוחזקים במשמורת", קובעות כי אף שהחוק קובע כי5.1.2005 הנחיות היועץ המשפטי לממשלה מיום 10 ." יום, יש לפרש זאת כ"חייב30 בית הדין "רשאי" לערוך בחינה חוזרת בתוך ). העתירה נמחקה לבקשת העותרים לאחר שהמדינה התחייבה לתקן 15.2.2006 המוקד והאגודה נ' שר הפנים (עתירה מיום1461/06 בג"ץ 11 .את החוק .2008-) התשס"ח17 'חוק הכניסה לישראל (תיקון מס 12 9  "בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים יום בפני בית הדין ובהמשך14 כך הוחלט כי מי שנעצר לפי החוק למניעת הסתננות יובא בתוך מונה עו"ד אלעד אזר, דיין 2006 . בשנת13לכך ידון עניינו בהתאם להוראות חוק הכניסה לישראל בית הדין לביקורת משמורת, ליועץ מיוחד לשר הביטחון, והוטל עליו להיפגש עם מבקשי מקלט 120-שנעצרו ולהמליץ אם יש לשחררם. היועץ המיוחד לא הגיע לכלא קציעות, שם היו כלואים כ מבקשי מקלט מסודן, בשל מחלוקת בין משרד המשפטים למשרד הביטחון בנוגע למימון הוצאות נסיעתו. כך נותרו במעצר מבקשי מקלט, שמספרם הלך ועלה, ללא כל ביקורת שיפוטית. רק לאחר ארבעה חודשים ופניות רבות מצד המוקד והתוכנית לזכויות פליטים, החל היועץ המיוחד את עבודתו בכלא קציעות. עלה מספרם של מבקשי המקלט שהגיעו לישראל דרך הגבול עם מצרים. בשנת 2007 מאז שנת האנשים שהופיעו בפניו היו מהגרי עבודה 5,029 מתוך96% פעילותו הראשונה של בית הדין ) נכנסו לישראל שלא דרך מעבר גבול 200- (כ4% שנשארו לאחר שפגה אשרת העבודה שבידם ורק . ערב פסיקת בג"ץ בעניין החוק למניעת הסתננות היו כלואים במתקני הכליאה סהרונים, 14מוסדר אריתראים 1,500- אנשים שנכנסו לישראל שלא דרך מעבר גבול (מתוכם כ2,000-קציעות וגבעון כ ורוב היתר סודנים), ומאות ספורות של מהגרי עבודה כלואים בגבעון. בניגוד למהגרי עבודה, אותם , גירושם של מבקשי מקלט הוא לא 15ניתן ברוב המקרים לגרש לארץ מוצאם בקלות ובמהירות פי המשפט הבינלאומי, ומדינת ישראל על אף שאינה מצהירה על כך בפומבי, נמנעה עד -חוקי על כה מלגרש מבקשי מקלט באופן כפוי לארץ מוצאם. בנוסף לכך, הרי שאף מן הבחינה הפרקטית קשה יותר לגרש מבקשי מקלט, כיוון שבמקרים רבים למדינות המוצא אין יחסים דיפלומטיים עם כן, בעוד מהגרי עבודה שהחזיקו באשרה בישראל מובאים לבית הדין לרוב לא יותר -ישראל. על מפעם אחת, מבקשי המקלט השוהים בכלא חודשים ושנים מובאים שוב ושוב לבית הדין לביקורת עתית, וכך עלה באופן ניכר העומס על עבודתו של בית הדין, מבלי שהוספו תקנים מתאימים. , כשמטרתו המוצהרת היא הרתעת זרים 16 עבר התיקון לחוק למניעת הסתננות2012 בראשית . החוק חל על מי שנכנס לישראל ללא רשיון (להבדיל מעובדים זרים ומי שנכנס 17מלהגיע לישראל באשרת תייר, אשר עליהם חל חוק הכניסה לישראל). מכוח החוק הוסמכו חלק מדייני בית הדין לביקורת משמורת לפעול גם בתור "בתי דין לביקורת משמורת של מסתננים" מכוח החוק. אף על פי שמדובר באותם דיינים, הם פעלו בשני כובעים כשני בתי דין שונים, שסמכויותיהם שונות. 4- יום (בשונה מ14 בפועלם לפי החוק למניעת הסתננות, ביקורת שיפוטית ראשונה תהיה אחרי יום); עילת שחרור ממעצר 30 יום (ולא כל60 ימים לפי חוק הכניסה לישראל); ביקורת תקופתית כל יום). כמו כן, החוק למניעת הסתננות קבע תנאי שחרור מצומצמים 60 שנים (ולא לאחר3 רק אחרי ביותר ורק במקרים חריגים. הביקורת התקופתית שקיים בית הדין מכוח החוק למניעת הסתננות נדמתה לרוב לחסרת כל טעם, שכן לא הייתה לו כמעט כל סמכות להורות על שחרור, ואכן כמעט .1724 ,)3(2006 מח-‏ ‏ משרד הפנים נ' טיגי'אן, תק162/06 )עמ”נ (ת"א 13 .)2003( צורי, משרד התמ"ת- ניתוח פרוטוקולים של ישיבות בית הדין, רוני בר- דין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין-בית 14 יום. מהגרי עבודה שנתפסים בישראל לאחר שפגה אשרת18 על2002 באותו דו"ח של משרד התמ"ת נמסר כי ממוצע החזקתם עמד בשנת 15 שעות. המידע לקוח מתוך תשובת72 השהייה שלהם מושמים לרוב ישירות במתקן "מסורבים" בנתב"ג לקראת גירושם, ורובם מגורשים בתוך לבקשה לפי חוק חופש המידע שהגיש המוקד בעניין מתקן "מסורבים".17.9.2013 רשות האוכלוסין וההגירה מיום .2012- והוראת שעה), התשע"ב3 'חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס 16 .9.1.2012 פרוטוקול מליאת הכנסת מיום 17 " בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים10 .ואף אחד לא שוחרר המוקד הגיש, יחד עם ארגונים נוספים ומספר מבקשי מקלט השוהים במתקני כליאה, עתירה . לאחר שנה וחצי בה הוחזקו במשך 18לבג"ץ נגד חוקתיות התיקונים לחוק למניעת הסתננות תקופות ממושכות אלפי אנשים מכוח החוק, וכליאתם אושרה שוב ושוב על ידי בית הדין אשר בחן , כי 16.9.2013 את עניינם, פסק בית המשפט העליון בהרכב מורחב של תשעה שופטים, בתאריך העמודים נקבע כי החוק, המאפשר 120 התיקון לחוק למניעת הסתננות אינו חוקתי. בהחלטה בת מעצר לפרק זמן של שלוש שנים לפחות של מי שלא מתקיימים הליכי גירוש בעניינם, פוגע בזכות האנשים שכלואים 2,000 לחירות באופן בלתי מידתי, וכי יש להתחיל מייד לבחון את עניינם של מכוחו ולשקול את שחרורם בהתאם לחוק הכניסה לישראל. בהחלטה דיברו תשעת השופטים על הפגיעה הקשה והלא מידתית בזכויות אדם, וביניהן בזכות מנת להרתיע אנשים אחרים מלהגיע -הבסיסית ביותר, לחירות, ועל כך שלא ניתן לכלוא אנשים על ערכאה מעין שיפוטית שראתה - לישראל. אמירות אלו מטילות צל כבד על עבודתו של בית הדין בכל יום את אותם אלפים שנכלאו מכוח אותו חוק שתמרור אזהרה גדול ניצב מעליו. הדיינים שעו להוראותיו, בעודם מוסיפים ונותנים את חותמתם להמשך הכליאה. מרבית הדיינים אף לא ניסו ליתן פרשנות מקלה להוראות החוק הבלתי חוקתי. יום, שקבועה בחוק הכניסה לישראל, לא תחול 60-פסק הדין קבע כי עילת השחרור הנוגעת ל יום, אולם במהלך תקופה זו על משרד הפנים וממונה ביקורת הגבולות לבחון את עניינם 90 למשך של כל הכלואים. ואולם, עם מתן פסק הדין, בית הדין כמו יצא לפגרה. במשך כחודשיים נתן בית הדין אלפי החלטות בבקשות שהוגשו אליו ובדיונים תקופתיים שערך, בהן קבע בנוסחים זהים, כי לפרשנותו, על פי פסק הדין של בג"ץ אין לו סמכות לבחון בקשות לגופן עד שמשרד הפנים ימצה את תשעים הימים שניתנו לו לבחון את כלל הבקשות. כך, באופן אבסורדי, דווקא פסק הדין שחזר והדגיש את הפגיעה בחירות, פורש על ידי בית הדין באופן שמונע כל אפשרות למתן החלטת שחרור למשך שלושה חודשים. לא ניתן להבין כיצד ערכאה מעין שיפוטית נמנעת מלהכריע בבקשות שבפניה, מבלי להכיר את מערכת הלחצים שמופעלת להלן). על אף מספר ערעורים שהוגשו באותה תקופה, 6 על בית הדין מצד משרד הפנים (ר' פרק בה בית המשפט המחוזי החזיר את הדיון לבית הדין לצורך מתן החלטה, התבצרו דייני בית הדין בעמדתם, ונמנעו מלהכריע. בעקבות החלטה של בית המשפט המחוזי בערעור שהגיש המוקד בעניינו של קורבן עינויים, בה קבע בית המשפט באופן מפורש שעל בית הדין לדון בבקשות שחרור , החלו מקצת מדייני בית הדין לבחון בקשות שחרור, 19מטעמים הומניטאריים שמונחות בפניו ואנשים ספורים שוחררו. לחוק למניעת הסתננות, ומאז שב בית הדין 4 ' חוקקה הכנסת את תיקון מס10.12.2013 ביום הגיש המוקד, יחד עם ששה 15.12.2013 לפעול בכובעו השני מכוח החוק למניעת הסתננות". ביום גבריסלאסי נ' הכנסת).8425/12 (בג"צ4 'ארגונים נוספים עתירה נגד חוקתיות תיקון מס .16.9.2013 דין מיום- אדם נ' הכנסת, פסק7146/12 בג"ץ 18 .29.10.2013 דין מיום-, פסק21717-10-13 )עמ"נ (ב"ש 19 11  "בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים ,סמכותו של בית הדין לביקורת משמורת מצומצמת אך ורק לבחינת חוקיות ההחזקה במשמורת יב 13 ואין לו סמכות לדון בסוגיית הגירוש או המעמד בישראל. תפקיד בית הדין נקבע בסעיף לחוק הכניסה לישראל: "בית הדין יקיים ביקורת שיפוטית על החלטות בדבר החזקת שוהה שלא כדין במשמורת, לרבות לעניין שחרור בערובה ולעניין התמשכות ההחזקה במשמורת בשל עיכוב בביצוע צו הרחקה". בדברי ההסבר לתיקון החוק, הוגדר בית הדין כ"ערכאת ביקורת שיפוטית, מעין בג"צית, המבקרת את חוקיות וסבירות החלטות הרשות המנהלית. בית הדין לא הוסמך לבקר את החלטת ההרחקה עצמה אלא רק את ההחלטה על החזקה במשמורת, על כל הכרוך בכך. סמכות הביקורת השיפוטית על החלטות ההרחקה נותרה אפוא בידי בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ". כלומר, מי שמבקש לבטל את ההחלטה לגרשו מישראל, נדרש לעתור לבית המשפט לעניינים מנהליים (אשר אליו עברה הסמכות שהייתה בעבר בידי בג"ץ), אולם מי שמבקש לבטל את ההחלטה להחזיקו במשמורת בלבד, נדרש לפנות לבית הדין לביקורת משמורת, ועל החלטת בית הדין הוא יכול לערער לבית המשפט לעניינים מנהליים. בהמשך נקבע גם בחוק, כי ניתן לערער על החלטת בית הדין גם במסגרת עתירה מנהלית כנגד הגירוש. מכאן, קבעה הפסיקה כי כאשר מוגשת עתירה כנגד גירוש יש לכרוך בה את עניין השחרור ממשמורת, ולא להגיש שני הליכים נפרדים. צמצום סמכותו של בית הדין להכריע רק בעניין המשמורת ולא בעניין החלטת הגירוש (אשר בגינה האדם מוחזק במעצר), יוצרת מצב אבסורדי בו בית הדין כלל לא יכול לקבוע שההחלטה לגרש אדם חסרת בסיס, ולכן גם החזקתו במשמורת חסרת בסיס, ואותו אדם יצטרך לעתור לבית המשפט. מגבלה זו יוצרת חסם של ממש בפני האנשים שמובאים בפני בית הדין אשר אינם אזרחים, אינם מכירים את הדין הישראלי וחסרי ידע או אמצעים לפנות לבית המשפט לעניינים מנהליים. סמכות בית הדין מכוח חוק הכניסה לישראל מטרתה של ההחזקה במשמורת לפי חוק הכניסה לישראל אינה עונשית, אלא מניעתית, היינו: מטרתה להבטיח את יציאתו של אדם מישראל לפי צו הגירוש. עם זאת, נקודת המוצא בחוק היא כי מי שהוצא לו צו גירוש צריך להיות כלוא, וסמכותו של בית הדין לשחרר ממשמורת את מי שכלוא : אם השתכנע ששהייתו הבלתי חוקית יסודה 20מכוח חוק הכניסה לישראל מצומצמת לארבע עילות בטעות; אם השתכנע שיצא מישראל בעצמו בתוך מועד שקבע לו, וכי לא יהיה קושי באיתורו אם סעיף טו.א; נקודת מוצא זו מנוגדת להנחיות נציבות האו"ם לפליטים, לפיהן יש לנקוט במעצר של1952-ר': חוק הכני סה לישראל, התשי"ב 20 חסרי מעמד אך כמוצא אחרון, וכי על הרשויות לשכנע את בית המשפט הדן במעצר כי המעצר נחוץ, מידתי וסביר, וכי נשקלו אלטרנטיבות UN High Commissioner for Refugees, Guidelines on the Applicable Criteria and :'פחות פוגעניות בעניינו של העצור הספציפי. ר Standards relating to the Detention of Asylum-Seekers and Alternatives to Detention, 2012, available at: http://www.refworld.org/ .)docid/503489533b8.html . מגבלת הסמכות3 " בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים12 לא יצא בעצמו במועד שנקבע; אם השתכנע כי מחמת גילו או מצב בריאותו החזקתו במשמורת עלולה לגרום נזק לבריאותו, או שקיימים טעמים הומניטאריים מיוחדים אחרים המצדיקים את יום. גם במקרים אלה, החוק קובע כי 60-שחרורו בערובה; או אם הוא שוהה במשמורת יותר מ בית הדין לא ישחרר ממשמורת אדם שהרחקתו נמנעת בשל העדר שיתוף פעולה מצדו או אם שחרורו עלול לסכן את ביטחון המדינה, את שלום הציבור או את בריאות הציבור. כמו כן, בית הדין מוסמך לקבוע מועד שחרור עתידי, של מי שמשתף פעולה עם הרחקתו, ככל שלא יגורש עד לאותו , החלטות הדיינים לשחרר כלואים תלויות בפרשנותם את ארבע עילות 9 מועד. כפי שיפורט בפרק השחרור, וזו השתנתה בין השנים וכן בין הדיינים השונים. סמכות בית הדין מכוח החוק למניעת הסתננות ), צומצמה 2013 ועד ספטמבר2012 לחוק למניעת הסתננות (יוני3 ׳בתקופה שבה חל תיקון מס כמעט לחלוטין סמכותו של בית הדין לשחרר כלואים. בניגוד לחוק הכניסה לישראל, מטרת ההחזקה במשמורת לפי החוק למניעת הסתננות לא הייתה רק הבטחת הגירוש, אלא גם הרתעת "מסתננים פוטנציאלים". החוק קבע כנקודת מוצא כי ניתן לשחרר כלואים רק במקרים חריגים, ורק מטעמים של סכנה לנזק רפואי; מטעמים הומניטאריים מיוחדים; בשל היות המוחזק קטין לא מלווה; אם שחרורו יסייע בגירושו; אם במשך שלושה חודשים לא טופלה בקשתו של המוחזק למתן מעמד; אם במשך תשעה חודשים לא ניתנה החלטה בבקשה כאמור; או אם הוחזק במעצר במשך שלוש שנים. גם אז, האדם לא ישוחרר אם הוא לא משתף פעולה עם הרחקתו, או אם שחרורו מסכן את למעט מקרים חריגים ביותר, - ביטחון המדינה, את בריאות הציבור או את שלום הציבור. כלומר יוחזק אדם במשמורת למשך שלוש שנים, גם אם אין כל כוונה לגרשו (למשל, אם לא ניתן לגרשו למדינת מוצאו מסיבה זו או אחרת, כפי שיפורט בהמשך). בתחילה נעצרו לפי החוק למניעת הסתננות רק אנשים שנתפסו בגבול, אולם לאחר מכן הוצאו צווי גירוש לפי החוק גם כלפי מבקשי מקלט שהחזיקו בהיתר שהייה בישראל (לפי "נוהל הטיפול במסתננים המעורבים בהליך פלילי", שיתואר בהמשך). כמו כן, פעמים רבות אנשים שהוחזקו במשמורת לפי חוק הכניסה לישראל ובית הדין הורה על שחרורם, משרד הפנים מיהר והוציא נגדם צו לפי החוק למניעת הסתננות על מנת להותירם במשמורת. כך הוחזקו אלפי מבקשי ומבקשות מקלט, אשר חלקם עונו בסיני, במתקני כליאה בתנאים קשים עם משפחותיהם, כשבית הדין אינו מוצא עילה לשחררם לפי החוק, והדיונים בפניו נראו לרוב כחותמת גומי להמשך המעצר. לעומתם, יתואר 9 מי שנכנסו לישראל כדין כמהגרי עבודה או תיירים, חל עליהם חוק הכניסה לישראל. בפרק כיצד מפעיל בית הדין את סמכותו ומתי הוא מורה לשחרר על פי העילות שתוארו לעיל. לצד המגבלות בחוק מוצא עצמו בית הדין חסר אונים מול הגורמים החיצוניים אשר להם הוא נדרש: משרד הפנים מפעיל על בית הדין לחצים שונים שלא לשחרר אנשים, אינו מגיע לדיונים בפניו ומתעלם פעמים רבות מהחלטותיו. כמו כן, בית הדין נדרש לפעמים לעזרת גורמים חיצוניים כגון המשטרה, משרדי ממשלה שונים ועוד, ומוצא עצמו נעדר סמכות ליתן להם הוראות. כפי שיתואר בהמשך, חוסר אונים זה הוא טראגי במיוחד כשבית הדין מבקש לשחרר ילדים וקורבנות עינויים או סחר, אולם המקלטים והמוסדות שאמורים לקלוט אותם מלאים. 13  "בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים ,כך, למשל, הוחזקו במשמורת מאות מבקשי מקלט, אף על פי שבית הדין הורה על שחרורם משום שמשרד הפנים התנה את השחרור בעריכת בדיקות למחלות שונות. רק בשל מחלוקת בין משרד הבריאות לשירות בתי הסוהר באשר למי אחראי על ביצוע הבדיקות וסבסודן, נשארו מבקשי המקלט במשמורת חודשים ארוכים. רק בעקבות עתירה לבג"ץ בוצעו הבדיקות הנדרשות . בניגוד לבג"ץ, לבית הדין לא היו הכלים ללחוץ על משרדי הממשלה השונים 21והאנשים שוחררו לערוך את הבדיקות. והחלו לכלוא אנשים מכוחו, 2012 מאז התקבל התיקון לחוק למניעת הסתננות בתחילת הגיש המוקד למעלה ממאה בקשות לבית הדין, לשחרורם של אנשים אשר עמדו בקריטריונים , 27 הורה בית הדין רק על שחרורם של2013 המצומצמים שקובע החוק. מתוכן, עד לחודש אוגוסט .22 יפורטו העילות והתמודדות בתי הדין עימן9 כפי שניתן להתרשם בטבלאות הבאות. בפרק בקשות שחרור שהוגשו דביר פלג מיכאל זילברשמיד מרט דורפמן רג'א מרזוק אחר סה"כ בקשות שהוגשו 37 27 12 19 11 106 סה"כ שוחררו2 3 5 12 1 21 פילוח החלטות השחרור דביר פלג מיכאל זילברשמיד מרט דורפמן רג'א מרזוק אחר סה"כ אמהות עם ילדים בכלא0 1 1 1 3 קורבנות עינויים0 1 1 1 3 בקשת המקלט לא ח'3 נבחנה 0 0 0 2 2 .9708 ,)4(2009 על- עמותת "רופאים לזכויות אדם" נ' שר הבריאות, תק10077/08 בג"ץ 21 .7146/12 בוטל התיקון לחוק למניעת הסתננות בפסיקת בית המשפט העליון בבג"ץ16.9.2013 כפי שתואר בפרק המבוא, ביום 22 " בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים14 בקשת המקלט לא ח'9 הוכרעה 4 0 3 8 17 שנים3 כלוא0 1 0 0 1 טעמים אחרים0 0 0 0 1 1 הפילוח מלמד על הפרשנות המצומצמת שנתנו בתי הדין לעילות השחרור שנקבעו בחוק, אף במקרים המעטים שבהם כלואים עמדו בהן ונתבקש שחרורם (על פרשנות בית הדין לעילות ). עוד ניתן ללמוד מהפילוח על ההבדלים בין הדיינים. כך, למשל, בעוד שהדיין 9 השחרור ר' פרק דביר פלג טיפל בכמות הגדולה ביותר של בקשות שחרור, שוחררו אך שניים מהמוחזקים שהובאו מתוך הבקשות שהוגשו). יוזכר, כי רוב הכלואים שמובאים בפני בתי הדין אינם מיוצגים 5%( בפניו ולא מגישים בקשות שחרור, והדיין בוחן את עניינם בעצמו. 15  "בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים בית הדין דן בעניינם של מהגרים הכלואים ב"משמורת" (מעצר מכוח חוק הכניסה לישראל ומכוח החוק למניעת הסתננות), אשר הוצא בעניינם צו הרחקה מישראל ועברו שימוע בפני ממונה ביקורת גבולות, עובד של משרד הפנים, שלאחר השימוע הוציא צו להחזקתם במשמורת. בית הדין אינו הגורם שמחליט על מעצרם, אלא בוחן את צו ההחזקה במשמורת שהוצא בעניינם, והאם קיימת עילה לשחררם ממשמורת. כפי שיתואר בהמשך, החלטות רבות של בית הדין כלל אינן מתפרסמות, ולכן ניתן לקבל מתוך ההחלטות שמתפרסמות תמונה חלקית בלבד: מאריתריאה, 45% , עצורים. מתוכם6,504 פרוטוקולים בעניינם של13,034 התפרסמו2009 בשנת מארצות מזרח אסיה (הודו, סין, תאילנד והפיליפינים), ומרבית הנותרים ממדינות 16% , מסודן10% .)אחרות באפריקה (אתיופיה, גאנה, גיניאה, חוף השנהב וניגריה מאריתריאה, 60% , עצורים. מתוכם12,681 פרוטוקולים בעניינם של15,506 התפרסמו2010 בשנת מארצות מזרח אסיה, ומרבית הנותרים ממדינות אחרות באפריקה.7.5% , מסודן15% , מאריתריאה56% , עצורים. מתוכם8,893 פרוטוקולים בעניינם של10,210 התפרסמו2011 בשנת מארצות מזרח אסיה, ומרבית הנותרים ממדינות אחרות באפריקה.7.5% , מסודן25% גברים76% , נשים21% :, עלו הנתונים הבאים2010-2012 דיונים אקראיים מהשנים146 מבדיקת קטינים. משך כליאתם הכולל עד הדיון שנבדק (לא כולל הזמן שהמשיכו להיות כלואים לאחר 3%-ו - 2012 שבעה חודשים, בשנת- 2011 עמד על ממוצע של ימים ספורים, בשנת2010 הדיון): בשנת כלואים שהגיעו ממדינות אפריקה 98 תשעה חודשים. מתוך- 2013 שלושה וחצי חודשים ובשנת אנשים), אשר שלושה מהם 54( 55% ), שוחררו2012 ונכלאו מכוח חוק הכניסה לישראל (כלומר עד כלואים שהגיעו ממדינות אפריקה ונכלאו מכוח החוק למניעת 59 היו מיוצגים; לעומת זאת, מתוך .23 ) (חמישה אנשים), מתוכם שניים היו מיוצגים (אחד מהם ע"י המוקד8% הסתננות, שוחררו , המוקד פנה למשרד המשפטים בבקשה לפי חוק חופש המידע כדי לקבל פילוח נרחב אודות החלטות בתי הדין6.2 כפי שיתואר בפרק 23 והכלואים המובאים בפניהם, אולם הבקשה סורבה בטענה שהפרוטוקולים מתפרסמים. החלטות בית הדין מתפרסמות באופן חלקי באתר ), אינם מאפשרים לעשות פילוח נתונים נרחב, מלבד PDF משרד המשפטים, והאתר וכן הפורמט בו נשמרים הפרוטוקולים (קבצים מסוג הפרוטוקולים יכולה לתת תמונה חלקית ביותר על עשרות אלפי הדיונים שהתנהלו בפני בית הדין 146 קריאת החלטות פרטניות. לכן, בדיקת .http://index.justice.gov.il/Units/mishmoret/Pages/muhzakim.aspx :באותה תקופה. למאגר הפרוטוקולים . מי מופיע בפני בית הדין4 " בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים16 )בתי הדין יושבים בשלושה מתקני משמורת עיקריים: 'גבעון' (רמלה), 'סהרונים' (ליד קציעות ומת"ן (מתקן לקטינים הממוקם בחדרה ושנסגר לאחרונה). כיום מכהנים בבתי הדין עשרה דיינים והם עורכים דיונים גם בבתי כלא קציעות, אלה, אשל, דקל וניצן (בהתאם להעברת מבקשי מקלט לבתי כלא פליליים אלו). בתי הדין כלל לא נראים כמו בית משפט. הם מוצבים בשטח הפתוח בתוך מתקני הכליאה, בקרוואנים אשר בתוכם מוצבים שני שולחנות המוצמדים זה לזה: מאחורי אחד מהם יושב הדיין, מאחורי השני יושב המוחזק, על כיסא פלסטיק. אחד הדברים הקשים ביותר לצפייה הוא אופן ההמתנה לבית הדין. במתקני הכליאה סהרונים וקציעות מובאים העצורים לבית הדין בבוקר בקבוצה וננעלים בכלוב השוכן מחוץ לבית הדין, אשר מכונה בפי הסוהרים "כלובה", ונראה כמו כלוב אריות בגן חיות. הכלוב חשוף לסופות החול הקפואות בחורף ולחום הקשה בקיץ, בתוכו יש רק ספסל ותא שירותים אחד. בחורף, על מנת - לשמור על החום, מצטופפים הכלואים זה אל זה על הספסל בזמן שהם ממתינים לדיון בעניינם . בכלא קציעות הם מובאים לדיון כשהם אזוקים, אף על פי שלא מדובר 24לפעמים גם שלוש שעות באסירים פליליים ולא מיוחס להם כל סיכון. בתוך הקרוואן פועלים הדיינים תחת עומס אדיר, ומעבר לניהול הדיון עליהם להקליד אותו, בשל דיונים 100 דיונים במקרה הטוב, ועד20-היעדר שירותי קלדנות. בכל יום מנהל כל דיין החל מ דיונים ביום, אולם 30-, דיין לא יקיים יותר מ2009 . על פי נהלי בית הדין משנת25במקרה הרע דיונים 3,805 התפרסמו2010 פעמים רבות נאלצים הדיינים לחרוג מכלל זה. לשם הדוגמא, בשנת . תחת עומס זה, הדיון אורך 2,500 - 2012 דיונים ובשנת3,508 - 2011 של הדיין מרט דורפמן, בשנת כלואים, 12,681 פרוטוקולים בעניינם של15,506 התפרסמו2010 דקות ספורות. בסך הכל, בשנת התפרסמו 2012 כלואים ובשנת8,893 פרוטוקולים בעניינם של10,278 התפרסמו2011 בשנת .26 פרוטוקולים11,072 הייתה ביקורת על אופן העבודה של בית הדין, גם במסגרת עתירת המוקד2002 כבר בשנת שתוארה לעיל וגם בדוחות של המדינה. למשל, מדו"ח משרד התמ"ת: 2002 וארגונים אחרים משנת "בי"ד עובד בעומס ניכר: הוא מקיים שימוע באלפי תיקים של כלואים במהלך שנה אחת, פועל ללא תיאור כלוב ההמתנה מופיע כבר בדו"ח הסנגוריה הציבורית, "תנאי המעצר והמאסר במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר ומשטרת ישראל 24 . בדו"ח מתוארת תגובת מפקד המתקן לפניית הסנגוריה בנושא, לפיה "אין כוונה לשנות את שיטת71 ', עמ2011 ", אוגוסט2009-2010 בשנים ההמתנה בקרוב". ואכן, לא היה כל שינוי. שם, שם. 25 http://index.justice.gov.il/Units/( הנתונים המתוארים מתבססים על מאגר החלטות בית הדין שפורסמו באתר משרד המשפטים 26 ). כפי שיתואר בהמשך, פרוטוקולים רבים אינם מתפרסמים או שהם עולים לאתר בעיכוב ניכר, ולכןmishmoret/Pages/muhzakim.aspx .אינם כלולים בנתונים אלה . אופן הדיון5 17  "בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים מזכירות, ללא סיוע ברישום הפרוטוקולים, ללא מתורגמנים, ובלא אולם, לשכה או מקום מסודר . חרף הביקורת, תנאי עבודתו של בית הדין לא השתפרו באופן משמעותי.27"לקיום הדיונים ). להלן: דו"ח2003( צורי, משרד התמ"ת- ניתוח פרוטוקולים של ישיבות בית הדין, רוני בר- דין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין-בית 27 .)2003( התמ"ת " בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים18 האמנם אין מרות על בית הדין לביקורת משמורת זולת מרותו של הדין? על הפגיעה בעצמאותו ועל הכשלים היסודיים בתפקודו של בית הדין לביקורת משמורת עמד דיין בית הדין לביקורת משמורת, עו"ד דן ליברטי, בדברים חריפים שנשא בשמו ובשם דייני בית הדין האחרים בהשתלמות . העתק הרצאתו הגיע לידי האגודה לזכויות האזרח בישראל, 13.5.2011 שופטים, שהתקיימה ביום .20.6.2011 והוא צורף למכתבה אל ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת מיום  בהרצאתו הדגיש הדיין ליברטי, כי דייני בית הדין נדרשים "על בסיס קבוע לעמוד במסכת לחצים ששופטים מן המנין אינם מורגלים בה". הדיין ליברטי הציג את סביבת הפעילות ואת תנאי העבודה החריגים בהם פועלים דייני בית הדין לביקורת משמורת: דיון בחדרים שאין ראוי לקיים בהם דיון משפטי, ללא חציצה בין בעלי הדין לבין הדיין; העדרם של שירותי הקלדה, וחובתו של הדיין לנהל את הדיון תוך שהוא מאזין לבעלי הדין ולבאי כוחם ומקליד בעצמו את דבריהם; חוסר יכולת לקבוע בקשר ישיר או בקשר טלפוני עם - ללא כל תיווך- מראש את יום הדיונים; והצורך לעמוד בעצמו נציגי הרשויות. "לכל הדעות זהו מצב לא נורמלי ולא רצוי", אמר הדיין ליברטי והוסיף, "אך הוא בלתי נמנע לאור תנאי העבודה והמשאבים שמקצה המדינה לבית הדין". הדיין ליברטי ציין את הזילות בה נוהגות הרשויות בבית הדין. "לתופעה ביטוי בהתעלמות גורמים ברשות המבצעת מהוראות בית הדין לצד התבטאויות קשות ומשולחות רסן בתקשורת", אמר. בסיכום דבריו עמד על החובה להבטיח את עצמאות בית הדין והביקורת השיפוטית: "בית הדין במתכונתו הנוכחי הינו בגדר המצוי אך בהחלט לא הרצוי. נכון להיום תלוי בית הדין בטבורו ברשות המבצעת (משרד המשפטים) בענין המינויים והמשכורות. כהונת הדיינים מוגבלת בזמן (עד עשר שנים) וזאת ללא כל אופק לקידום. במצב הרצוי על בית הדין לתפקד בעצמאות שיפוטית מליאה ובמנותק מהרשות המבצעת. העובדה כי בית הדין הינו חלק מהרשות המבצעת אינה מקלה את תפקידו ואינה מעניקה תוקף מספיק להחלטותיו. הניסיון מלמד כי כאשר נוצר חיכוך מוגבר ובית הדין מורה לרשות המבצעת החלטה שאינה נוחה בעיניה לא נמנעת הרשות מלהתעלם מהחלטות בית הדין. בדרך זו נחשפנו לאורך השנים ידי משרד הפנים, שירות בתי הסוהר ולעיתים גם -לאי ציות מכוון להוראות בית הדין על פרקליטות המדינה במשרד המשפטים. [...] אני מאמין כי לטובת כל הצדדים מקומו הטבעי והראוי של בית הדין למשמורת הוא במסגרת הנהלת בתי המשפט."  חוק הכניסה לישראל קובע כי "בקיום תפקידיו אין מרות על בית הדין זולת מרותו של הדין" (סעיף יג). הפגיעה בעצמאותו השיפוטית של בית הדין יכולה להילמד אף מהקשרים בינו לבין משרד 13 .הפנים ומאי ציות להחלטותיו, כפי שיתואר להלן . עצמאותו השיפוטית של בית הדין6 19  "בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים מראית עין של קשרים לא ראויים בין בית הדין למשרד הפנים6.1 ,בין בתי הדין לבין משרד הפנים מתקיימים קשרים אשר פוגעים, לכל הפחות למראית עין בעצמאות בתי הדין ובעקרון הפרדת הרשויות. עקרון הפרדת הרשויות דורש הפרדה בין הערכאה השיפוטית לערכאה המבצעת. ואולם, הקרבה בין הגופים היא קודם כל פיזית: הלשכה של משרד הפנים במתקני המשמורת צמודה לבתי הדין, ובכל פעם שהדיין זקוק לשמוע את עמדת משרד הפנים הוא קורא לנציג שבחדר הסמוך להופיע בפניו, אם נציג זה נוכח באותו יום. כיוון שלרוב אין התייצבות של משרד הפנים, בית הדין נוהג להביע בעצמו את עמדת משרד הפנים. במסגרת ערעור בעניינו של אדם שהוחזק במשמורת במשך למעלה משנה ושבעה חודשים, בשל ספק בדבר אזרחותו, נחשפה שיטה פסולה של העברת מידע בין משרד הפנים לדיין באמצעות פתקיות: בית הדין לא ראה ראיות כאלו... ובוודאי שלא ניתנה למערער ולב"כ דאז כל אפשרות לבחון ראיות כאלו, ככל שהיו, ולהזימן. הכל הגיע לבית הדין בפתקים שנשלחו לדיינים, באופן לא ראוי, על ידי אנשי משרד הפנים או אנשי האו"ם. כך מקבל הדיין פתק הנושא את שמו באופן אישי... ומיד לאחר מכן... מצטט הדיין את האמור בפתק, מילה במילה. ).14951 ,)2(2010 מח-‏ ‏פיטר בומה נ' משרד הפנים, תק25582-05-10 )(עמ”נ (מרכז אי ציות להחלטות בית הדין6.2 כפי שמתאר הדיין ליברטי, העובדה שדיינים ממונים לחמש שנים בכל פעם מהווה איום מתמיד שמא כהונתם תופסק, אם לא יתנו החלטות שנוחות למשרד הפנים. בפועל, כאשר בית הדין נותן החלטות שאינן מוצאות חן בעיני משרד הפנים, החלטתו עלולה להתקבל בהתעלמות מוחלטת. התופעה הנפוצה ביותר היא אי הגשת תגובות מטעם משרד הפנים חרף החלטות בית הדין. בעניינו של מבקש מקלט מסודן ביקש בית הדין את הבהרת משרד הפנים באשר להליכי את עמדתו באשר לאפשרות לשחררו. אולם תגובה זו לא הגיעה. בית - הרחקתו, או לחילופין הדין הביע את מורת רוחו מכך: "בהחלטתו האחרונה בעניינו של המוחזק שבפניי, הורה בית ימים 30 -דין זה כי משרד הפנים יעביר התייחסותו לעניינו הספציפי של המוחזק לא יאוחר מ ממועד הדיון. למותר לציין כי גם החלטה זו של בית הדין לא קוימה, וממילא לא התקבלה בבית הדין כל התייחסות ספציפית מאת משרד הפנים. התנהלות זו של משרד הפנים הפכה זה מכבר לדבר שבשגרה. בית דין זה ציין לא אחת בהחלטותיו כי התנהלות זו של משרד הפנים אינה תקינה כלל וכלל וכי הוא רואה התנהלות זו בחומרה רבה. התנהלות זו יש בה אף כדי לסתור את חזקת התקינות המנהלית. בידיעת בית הדין כי החלטות בית הדין מועברות באופן קבוע הן על ידי מזכירות בית הדין למטה משרד הפנים והן באופן ישיר, לנציגי משרד הפנים היושבים במתקן משמורת סהרונים. כך גם בידיעת בית הדין כי כל ההחלטות הדורשות התייחסות מועברות על ידי נציגי משרד הפנים במתקן המשמורת, לידיעת הלשכה המשפטית ולממונים הבכירים על ממונה ביקורת הגבולות באופן שוטף. ואולם, חרף ביקורתו " בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים20 הנוקבת של בית הדין בהחלטותיו דבר לא נשתנה. חמור הוא שבעתיים הדבר בעיניי, מקום בו עסקינן בשלילת חירותו של אדם תהא מוצדקת ככל שתהא. בשום מקרה אל לה לרשות מנהלית להקל ראש ולהתעלם מהחלטות בית הדין. רוצה הרשות פרק זמן נוסף על מנת תפנה לבית הדין בבקשה - לבחון הסוגיה שבפניה ולגבש עמדתה מפי הגורמים הרלוונטים מתאימה ותפרט באופן מוסדר את נימוקיה לבקשה. רוצה היא לחלוק על החלטת בית הדין תמצה זכותה באמצעות הגשת ערעור מנהלי על החלטתו. מצב בו רשות מנהלית עושה דין - לעצמה וזאת, חזור והדגש, באופן שיטתי, קבוע, ויום יומי, אסור שישתרש בחברה בה שלטון החוק הוא אבן מאבני היסוד שבה. לצערי הרב, התנהלות זו של משרד הפנים אינה עולה בקנה אחד עם ערכי הדמוקרטיה ושלטון החוק במדינה מתוקנת. דומני, כי מן הראוי שמשרד הפנים .28"יקיים בדק בית מעמיק ויתקן את דרכו, ויפה שעה אחת קודם עם זאת, נראה שבית הדין חושש להורות על שחרורם של אנשים בלי לקבל את עמדת משרד הפנים, ולכן נוטה להאריך שוב ושוב את המועד לתגובת משרד הפנים בטרם יורה על שחרור. בעניינו של אדם שהוחזק משך כשנה בגבעון, בשל סירוב משרד הפנים להכיר בו כאריתראי, התריע בית הדין על כך שחרף הוראותיו בדיונים הקודמים, משך חודשים ארוכים לא ניתנה החלטת משרד הפנים לגבי נתינותו, ולא הוגשה תגובה. משך שמונה חודשים שב ואישר בית הדין את צו המשמורת, עד שנתן למשרד הפנים הזדמנות אחרונה: אם לא תגיבו בתוך שבועיים, האדם ישוחרר. משרד הפנים לא הגיש תגובה, אולם במקום לשחרר הוסיף בית הדין ונתן למשרד הפנים למעלה מחודשיים נוספים לגבש את עמדתו, עד שהחליט בסוף לשחררו. כעבור חודש נוסף, גילה בית הדין כי למרות החלטתו, משרד הפנים לא הסכים לקבל את הערבות לשחרורו, וכך הוסיף להחזיקו בכלא. רק אז, שלושה חודשים אחרי החלטת השחרור, .29החליט בית הדין לשחררו ללא ערבות בעקבות פניות חוזרות ונשנות של המוקד ואיום בהגשת תביעות נזיקין בגין כליאת שווא, ירדה באופן משמעותי תופעת המשך החזקתם במשמורת של אנשים שבית הדין הורה על שחרורם. אולם כפי שנראה בהמשך, עם חקיקת התיקון לחוק למניעת הסתננות מצא משרד הפנים פתרון אחר כאשר ניתנת החלטת שחרור. עצורים רבים, שבית הדין כבר הורה לשחררם אך שחרורם התעכב, או שנתפסו ברחוב, מצאו עצמם עצורים שוב מכוח צו חדש שהוציא להם משרד הפנים לפי החוק למניעת הסתננות, אשר איפשר את כליאתם למשך שלוש שנים. כיוון שבית הדין הוא הגורם היחיד שנפגש עם כלל הכלואים באופן שוטף ובוחן את עניינם, כלואים רבים מביעים בפניו תלונות על תנאי כליאתם ומצבם הרפואי, ובית הדין מוצא עצמו נותן החלטות שונות בעניינים אלה שחורגות מסמכותו הישירה לבחון את המשך כליאתם. בעניינים אלה נתקל בית הדין באי ציות מצד הרשויות הרלבנטיות, כגון המשטרה והשב"ס. עיון בפרוטוקולים מגלה את תסכולם של הדיינים מזלזול זה, וברבים מהם ההוראות לרשויות מודגשים בפונטים מוגדלים, .85612 בעניינו של מוחזק שמספרו בכלא23.3.2009 החלטת בית הדין מיום 28 .88383 בעניינו של מוחזק שמספרו בכלא25.1.2010 ומיום6.5.2010 החלטות בית הדין בעניין המוחזק מיום 29 21  "בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים 30 .בסימני קריאה מרובים ובמסגרות לפיה יש להביא אדם 2011 כך למשל, התעלם שב"ס מהחלטתו של הדיין דורפמן מינואר לבדיקה רפואית בדחיפות בשל קשיי נשימה, ורק בעקבות החלטה נוספת בעניין חודשיים מאוחר יותר, התבצעה הבדיקה. תשובת נציב תלונות הציבור לתלונה שהוגשה בעניין על ידי הקליניקה לזכויות פליטים באוניברסיטת ת"א הייתה כי החלטת בית הדין לא הועברה לשב"ס .31""בשל תקלה מנהלית התעלמות משרד הפנים מהחלטות בית הדין נפוצה בעיקר שעה שכלואים אנשים אשר מחכים להחלטה בבקשתם למעמד פליט, או לזיהויים כנתיני מדינה אשר תושביה זוכים להגנה קבוצתית, ועשויים לחכות גם מספר שנים. בהיעדר הכרעה בנוגע למדינת מוצאו של העצור, מתקשה בית הדין להורות על שחרורו. "עניינו של המערער הובא משך כל אותן שנתיים של משמורת פעם אחר פעם בפני בית הדין פעמים בסך הכול. ומשך כל אותן שנתיים של משמורת, שב בית הדין והורה 14-למשמורת, כ למשרד הפנים לבדוק את שאלת זהותו ונתינותו של המערער. אלא שמשך כל אותן שנים לא עשה משרד הפנים דבר, ולא בדק את זהותו ונתינותו של המערער, תוך הפרת הוראות בית .32"הדין אחת הסיבות לחולשתו של בית הדין, היא שבניגוד לבית משפט, אין לו סמכות לכפות בקנס או במאסר את הציות להוראותיו, סמכות אשר מוקנית לבתי המשפט מכוח פקודת בזיון בית . משכך, בית הדין יכול אמנם לתת הוראות לרשויות השונות, אך אין לו את הכוח לכפות 33המשפט את הציות להן. לבית הדין יש סמכות לאכוף בקנס או במאסר התייצבות בפניו או הגשת כל מסמך (להבדיל מציות להוראותיו), אולם הוא נמנע מלהשתמש בסמכות זו, ונראה שמעולם לא הפעילה, .34למרות הזלזול הנפוץ בהחלטותיו "לא יעלה על הדעת כי רשות ההגירה או גוף כל שהוא ברשות ההגירה יסרב לשתף פעולה עם בית הדין ולא יעביר אליו דוחות תחקור מכל טעם שהוא. עד היום נמנע בית הדין להשתמש יט' (ג) לחוק הכניסה לישראל ולזמן את מנהל יחידת "תמיר" לפי 13 בסמכותו על פי סעיף , אולם באם לא יועבר דוח התשאול בעניינו 1968 - לחוק ועדות חקירה התשכ"ט9-11 סעיפים ימים מיום החלטה זו ישתמש בית הדין בסמכותו במקרה זה ובמקרים 7 של המוחזק תוך . 35"האחרים ללא התראה כפי שניתנה היום .1427213 . בעניינו של מוחזק שמספרו בכלא4.9.2012 בוקר בדיון בית הדין בקציעות מתאריך-מתוך החלטת הדיינת קריספין 30 .5.5.2013 תשובת נציב תלונות הציבור לד"ר לבנת מיום 31 .16635 ,)2(2010 מח- סולימן (עציר) נ' משרד הפנים, תק22897-05-10 עמ"נ 32 .1962-פקודת בזיון בבסהרוניםית המשפט, תשכ"ג 33 ,יט'(ג) לחוק הכניסה לישראל, אשר הקנה לבית הדין סמכויות המוקנות לוועדות חקירה. הסעיף בוטל13 בעבר, סמכות זו חלה על פי סעיף 34 כ. לחוק הכניסה לישראל, אשר מקנה לבית הדין סמכויות המוקנות לבתי דין מנהליים, ובהן הסמכות לזמן עדים13 ותחתיו תוקן סעיף .1992-(א) לחוק בתי דין מנהליים תשנ"ב28 'ולכפות התייצבותם (ס .10.9.2009 מתוך החלטת הדיין מימון בדיון בית הדין מתאריך 35 " בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים22 על היעדר עצמאותו של בית הדין ניתן ללמוד גם מכך שהיועץ המשפטי לממשלה ראה בו כבכל גוף מנהלי, וקבע בהנחיותיו את נהלי עבודתו של בית הדין ופירש את סמכותו לעניין קיום בחינה . מובן, כי היועץ המשפטי לממשלה אינו קובע את נהליו של 36תקופתית לפי חוק הכניסה לישראל בית משפט, ולא מורה לו כיצד לפרש את החוק. התוצאה של חולשתו של בית הדין מול משרד הפנים מתבטאת יותר מכל בהימנעות עקבית ממתן ידי -החלטות שחרור. על התסכול שבהגשת בקשות שחרור שוב ושוב בעניינו של אותו אדם על המוקד ניתן ללמוד מעניינו של ס.ט: . אחרי שבקשתו למקלט מדיני בישראל נדחתה, 2009-ס.ט, תושב סנגל, הגיע לישראל ב והוא הוחזק במעצר משך למעלה משנתיים, הוא אמר נואש והביע נכונות לשוב לארצו, חרף פחדיו. אולם בהיעדר יחסים דיפלומטיים עם סנגל, לא הצליח משרד הפנים לגרשו. רק , אחרי ששהה בכלא שנתיים וחצי, החליט בית הדין כי יש לשחררו, שכן 2011 באוקטובר הרחקתו אינה מתעכבת באשמתו. לאחר שחרורו, נרקם קשר רומנטי בין ס.ט. לבין אזרחית ישראל, אולם שנה וחצי לאחר שחרורו, נעצר פתאום ס.ט. ברחוב. דו"ח יחידת עוז מתאר כי סיבת מעצרו פשוטה: "הבחנו בנתין אפריקאי, שיער רסטות, מכנס ככה וחולצה ירוקה". ס.ט. הוצע לצאת לניגריה, מדינה שאין לו כל קשר אליה. משסירב, הוחזר ס.ט. למעצר, לפי -ל החוק למניעת הסתננות. המוקד פנה לבית הדין בבקשה לשחררו, בהתאם לשחרורו הקודם, ומהטעם שזוגתו מבקשת להסדיר את מעמדו עקב הקשר ביניהם. הדיין זילברשמיד דחה את הבקשה, וקבע כי בת הזוג יכולה להגיש את הבקשה גם בלעדיו, אולם משרד הפנים סירב לקבל את הבקשה ללא נוכחותו של ס.ט. בית הדין המליץ למשרד הפנים לבחון את הבקשה של בת הזוג אולם משרד הפנים התעלם מההמלצה. כך חלפו חודשים ארוכים, וחרף בקשות טען המוקד 2013 חוזרות ונשנות מטעם המוקד נמנע הדיין מלשחררו. בדיון שהתקיים במרץ כי במצטבר שהה ס.ט. למעלה משלוש שנים במעצר, וכך אף לפי החוק למניעת הסתננות ניתן לשחררו. הדיין זילברשמיד קבע שישקול בחיוב את הבקשה, אם תוצע "חלופת משמורת", אולם משהציעה בת הזוג כי יגור אצלה, שב הדיין וביקש את עמדתו של משרד הפנים, ורק הורה על שחרורו. בעניינו של ס.ט, שהוחזק למעלה משלוש שנים במעצר, 2013 בסוף אפריל בקשות שחרור מטעם המוקד.11 הוגשו פנה המוקד למשרד המשפטים בבקשה לפי חוק חופש המידע, בה נתבקש פילוח 8.7.2013-ב החלטות השחרור בבית הדין לפי שם הדיין. בתשובה, נמסר כי המידע לא נוצר בידי משרד . הגוף הממונה על בתי הדין אינו רואה עצמו אם כן 37המשפטים אלא בידי משרד הפנים או השב"ס אחראי על איסוף מידע שנוצר או שרלוונטי לבית הדין, והוא מפנה לקבלת המידע דווקא לגופים שאת החלטתם אמור בית הדין לבקר. "ביקורת תקופתית על החזקה במשמורת". כפי שנראה בהמשך, לאחרונה נעשתה פנייה1.2400 הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר 36 ליועמ"ש בשם דייני בית הדין לצורך חוות דעתו בעניין סמכותם לקבוע ראשית ראייה לקביעה שעצור הוא קורבן לסחר בבני אדם או לעבדות. .23.7.2013 תשובתו של מר אלימלך ממשרד המשפטים למוקד מיום 37 23  "בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים כפי שיתואר בפרק זה, אופן פעולתם של בתי הדין אינו כשל בית משפט והוא רצוף ליקויים בסיסיים כערכאה שיפוטית. ההליך אינו אדוורסרי7.1 בניגוד לשיטה המשפטית הנהוגה בישראל, ההליך בבית הדין לא מנוהל על ידי שני צדדים שהשופט מכריע ביניהם: מצד אחד, ברוב הדיונים אין כל הופעה מטעם משרד הפנים. מצד שני, מול הדיין . 38יושב המוחזק, אשר אינו דובר עברית, אינו טוען את טיעוניו ולא מכיר את החוקים הרלבנטיים כך, בפועל הדיין עצמו מביא את טיעוני משרד הפנים וחוקר את המוחזק. רובם המכריע של הכלואים אינם מיוצגים. חוק הכניסה לישראל קבע כי גם מי שאינו עו"ד יכול מנת לאפשר למתנדבי המוקד וארגונים אחרים לייצג את -לייצג, שלא בתמורה, בבית הדין, על ידי המוקד. העובדה -העצורים. ואכן, מתוך המעטים שמיוצגים בפני בית הדין, רובם מיוצגים על שרובם של העצורים חסרי כל ממון, אין להם הבנה בדבר זכויותיהם ובדבר ההליך בבית הדין והם . 39אינם מכירים את הארגונים שפועלים להגנתם, מונעת מהם לפנות לעו"ד ולשלם תמורת ייצוגם גם מי שמצליח לממן עו"ד ובקשתו להשתחרר תתקבל לא יזכה לפיצוי על הוצאותיו, שכן ס' כב(א) לחוק הכניסה לישראל מחריג מסמכותו של בית הדין את הסמכות לפסוק הוצאות ושכר 13 .טרחת עו"ד המוקד נתקל גם באנשים שרצו לפנות לעזרתו, אולם בהיעדר הכסף הנדרש לרכישת כרטיס חיוג ובשל האיסור להחזיק טלפונים סלולאריים בכלא קציעות ובכלא סהרונים, לא הייתה להם כל אפשרות לבקש עזרה. לצורך השוואה, אדם שמואשם בביצוע עבירה פלילית, והוא חסר אמצעים כלכליים, יכול לבקש מבית המשפט שדן בעניינו שימונה לו סניגור, ובמקרים מסוימים בית המשפט חייב למנות לו סניגור אף ללא בקשתו. לעומת זאת, מוחזק במשמורת אינו זכאי למינוי סניגור, אלא אם מדובר בקטין לא מלווה או בקורבן סחר. בהיעדר ייצוג, רבים מהאנשים שמובאים בפני בית הדין כלל לא יודעים מהי מהות ההליך, מה סמכויות בית הדין ומהן עילות השחרור הרלבנטיות. בחודש ינואר צפה מחבר דו"ח זה במספר דיונים של בית הדין בקציעות. בפני הדיין הובאו בזה אחר זה ארבעה תושבי גינאה קונקרי, שאחרי שנה במעצר מתחננים כבר לשוב למשפחתם, , האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' משרד הפנים530/07 )ם-קשייהם של חסרי מעמד בישראל וחולשתם מול הרשות תוארה בעת"ם (י 38 : "לעיתים קרובות מדובר באוכלוסייה חלשה, חסרת אמצעים, בעלת ידע חלקי בלבד ולעיתים זרה בארץ, ללא ידע של5.12.07 דין מיום-פסק שפה או אפילו מידע בסיסי." כב(א) לחוק 13 'גם מי שיצליח לשכור עו"ד שייצגו בפני בית הדין, ובקשתו להשתחרר תתקבל, לא יוכל לקבל החזר על הוצאותיו. זאת, שכן ס 39 .הכניסה לישראל מחריג מסמכותו של בית הדין את הסמכות לפסוק הוצאות ושכר טרחת עו"ד . בין בית הדין לבין בית משפט7 " בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים24 אלא שבהיעדר יחסים דיפלומטיים ישראל מתקשה לגרשם בלי מסמכי נסיעה תקפים. נוכח מעצרם הממושך ובהיעדר מועד גירוש באופק, שאל אותם הדיין אם יש להם חלופת משמורת (הכוונה היא למקום בישראל בו יוכלו להתגורר עד גירושם, במקום שישבו בכלא). אף אחד מהם לא הבין את מהות השאלה. "למה שיהיה לי איפה לגור בישראל?", שאל אחד מהם באמצעות המתרגם, "אני רק רוצה לחזור לגינאה". הדיין נאנח והסתכל אלי: "אתה רואה?", הוא אמר, "זאת הבעיה. שהם לא מבינים". ניתן ללמוד על הקושי בכך שכלואים במשמורת אינם מיוצגים מעניינו של א', אזרח אריתריאה ששוחרר על ידי בית הדין אולם אז נעצר בחשד לעבירה. הוא יוצג על ידי הסנגוריה, אולם בהיעדר ראיות שוחרר ממעצר. במקום להמשיך בהליך הפלילי הוא הוכנס למשמורת מכוח הנוהל הפלילי, שם לא היה מיוצג בפני בית הדין. בית הדין קבע, באופן חריג, כי השימוש בנוהל הפלילי אינו ראוי וכי יש לשחררו. המדינה ערערה על ההחלטה בפני בית המשפט, וכך מצא עצמו א' יושב בתא עצורים בבית המשפט המחוזי כשהוא אינו מיוצג, ומולו פרקליטה המייצגת את המדינה. בהיעדר יכולת לקיים כך דיון, פנה בית המשפט למוקד בבקשה כי ייקח על עצמו את ייצוגו של א' ללא תמורה, ורק כך זכה א' לייצוג בידי עו"ד. מהדיונים של 56%- מהדיונים הייתה נוכחות של נציג המוקד או של עו"ד (ב29%- ב2002 בשנת , 2012-2010 דיונים אקראיים מהשנים184 , מבדיקת40)עצורים מאפריקה הייתה נציגות של המוקד מהעצורים היו מיוצגים (כמחציתם על ידי המוקד), רק לשניים מהדיונים בהם האדם מיוצג 26% רק הגיע העו"ד לדיון. נציג משרד הפנים הופיע רק לדיון אחד. הבדל זה נובע מהגידול המשמעותי בכמות העצורים הזרים, מההבדלים בין מהגרי עבודה שלרוב יש להם כסף ונגישות גבוהה יותר לעו"ד לבין מבקשי מקלט שנעצרו עם כניסתם, וכן מכניסתו לתוקף של החוק למניעת הסתננות, שלא הותיר כמעט תקווה לשחרור. גם לאחר שאדם כבר זכה לייצוג, פעמים רבות בא כוחו כלל לא קיבל זימון לדיונים בעניינו ואת ההחלטות. כשלים אלה ספגו ביקורת פעם אחר פעם בערכאות .41ערעור על בית הדין בהיעדר נציג של משרד הפנים, בית הדין נוהג להביע בעצמו את עמדת משרד הפנים ואף ללחוץ על הכלואים הבאים בפניו לחזור לארצם ולהבהיר להם כי ככל שלא יחזרו לארצם יוותרו בכלא תקופה ארוכה. ליקויים בתרגום7.2 אחרי שנים בהם פעלו בתי הדין ללא כל שירות תרגום והדיונים נערכו, כפי שתואר לעיל, במילים ). כבר אז התריע הדו"ח על היעדר ייצוג בפני בית הדין, תוך שהוא מדגיש שנוכחות גורם מייצג הטה את החלטות בית2003( דו"ח התמ"ת 40 .הדין לטובת המיוצג פלוני נ' בית הדין לביקורת 448/07 )'; עמ”נ (חי18072 ,)2(2010 מח-‏ ‏ מרליטה קיי נ' מדינת ישראל, תק40411-04-10 )'דוגמא: עמ”נ (חי 41 .149 ,)1(2009 מח- פלוני נ' משרד הפנים, תק14556-12-08 )'); עמ”נ (חי2283 ,)3(2007 מח-משמורת על שוהים שלא כדין (תק 25  "בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים בודדות באנגלית ובסימני ידיים, כיום ישנם מתורגמנים ספורים העובדים בבתי הדין, אולם אלה פועלים ללא הכשרה ייעודית ולא תמיד מכירים את המונחים הרלבנטיים. בנוסף, אין מתורגמנים מתאימים לכל השפות אותם דוברים כלואים, ובתי הדין נעזרים לצורך התרגום במוחזק אחר או . במקרים חמורים יותר מי שתרגם את הדיון היה נציג משרד הפנים שמייצג את הצד 42בסוהר . המוחזק יושב בדיון כשכל מה שמתורגם לו הן השאלות 43שמבקש את המשך ההחזקה במשמורת שהוא נשאל, הוא לא מבין מה נאמר בדיון ומה תוכן ההחלטה, ובסוף הדיון נמסר לו פרוטוקול בעברית או באנגלית. וכך מתואר בדו"ח הסניגוריה הציבורית: "פעמים רבות [הכלואים] אינם מבינים את התנהלות ההליך בעניינם ואת שנאמר להם. כאשר נכנסו המבקרים הרשמיים לאחד התאים, כל אחד מהמוחזקים הושיט אליהם את פרוטוקול הדיון האחרון שנערך בעניינו וביקש לדעת מה כתוב בפרוטוקול, מה יעלה בגורלו והתחנן לסיוע היות ואין איש אשר עוזר להם". בכלא גבעון הוחזק אזרח גינאה משך חמישה חודשים, מבלי שהתקיים דיון בעניינו, אך משום שלא נמצא מתרגם לשפתו, מנדינגו, חרף חובת בית הדין לערוך ביקורת תקופתית כל חודש. פניות המוקד לבית הדין בעניינו נתקלו באזלת ידו של בית הדין. החלטת הדיין ליברטי מחודש מדברת בעד עצמה: "עניינו של המוחזק מוכר היטב לח"מ ותיקו מונח באופן קבוע 2012 מרץ על שולחן בית הדין. למוחזק תואמה מתורגמנית ייעודית לדיון... קיימת בעייתיות מובנת להורות על שחרור מוחזק אשר לא ניתן לתקשר עמו באופן אפקטיבי, ובמידת הצורך להבהיר לו את תנאי השחרור. אשר על כן, הנני שב ומאשר את צו המשמורת. הרחק מעיני הציבור7.3 בתי הדין פועלים הרחק מהעין ואינם פתוחים לציבור. בכך, נפגע עקרון פומביות הדיון, אחד מעקרונות היסוד בשיטת המשפט בישראל, עליו נאמר כי "עשיית משפט צדק אינה יכולה להיעשות במחשכים; וכמו ש"חוק נסתר" אינו חוק, כך "משפט סתר" אינו משפט. הצדק . בהתאם לעקרון הפומביות, דיונים 44"צריך לא רק להיעשות כי אם גם להיראות קבל עם ועדה של בתי המשפט פתוחים לציבור, וההחלטות מתפרסמות. לא כך בבתי הדין: בתי הדין מצויים בתוך מתקני הכליאה, שסגורים לציבור, והכניסה להם מתאפשרת אך למי שמייצג אדם בפני בית 2013 לחוק הכניסה לישראל, החל מחודש אוגוסט24 פי תיקון-. על45הדין ומחזיק בייפוי כוח , לפיו בית הדין ידון בפומבי, 1992- לחוק בתי דין מנהליים, תשנ"ב25 'חלה על בית הדין הוראת ס אלא אם יורה על קיום הדיון בדלתיים סגורות. בתשובה לפניית המוקד מסר משרד המשפטים . כך, דבר לא השתנה. גם 46כי הדיונים פומביים, אולם הכניסה להם מותנית בתיאום עם השב"ס מי שיקבל אישור כניסה כאמור, הליך שאורך לעתים למעלה משבוע, ויצליח להגיע עד למתקני הכליאה (סהרונים וקציעות מרוחקים מכל יישוב וסמוכים לגבול מצרים) יגלה שבקרוואנים שבהם מתקיים הדיון אין כל מקום לקהל. .2866 ,)2(2012 על-‏ טדסה נ' יחידת הטיפול במבקשי מקלט, תק8675/11 עע"ם 42 .)יובל אלבשן, נגישות האוכלוסיות המוחלשות בישראל למשפט, עלי משפט, כרך ג' (תשס"ד 43 .24.6.2004 דין מיום- לפסק דינו של כבוד השופט טירקל (לא פורסם), פסק5 מחאג'נה נ' בית המשפט המחוזי בחיפה, סעיף4841/04 בג"צ 44 המוקד נ' שירות בתי הסוהר, בו עתר המוקד בעניין מניעת כניסת מתנדביו למתקני6180/12 בבג"ץ21.2.2013 ר' תגובת המדינה מיום 45 .הכליאה. בעקבות העתירה, עודכנו הנהלים באופן שמאפשר כניסה לביקור מיופי כוח .29.7.2013 למכתבו של עו"ד אביגאל מהמוקד מיום18.8.2013 תשובתה של עו"ד רקובר ממשרד המשפטים מיום 46 " בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים26 בנוסף, חלק גדול מהפרוטוקולים ומההחלטות אינו מפורסם באתר בית הדין, ומה שכן מתפרסם . 48. כמו כן, החלטות בית הדין מתפרסמות ללא שם המוחזק47לפעמים מופיע באתר בעיכוב ניכר הסיבה לכך היא כנראה הגנה על הכלואים, אשר חלקם מבקשים מקלט וחוששים לחייהם במדינתם, אבל התוצאה היא שהפרוטוקולים חסרי שם, והאנשים מסומנים בהם במספר בלבד. בהיעדר שירותי כתבנות, הדיין מקליד את הפרוטוקול בעצמו, תחת העומס הרב ולחץ הדיונים. וכך נראים הפרוטוקולים: קצרים ומשוכפלים מהפרוטוקולים שלפניהם. מי שמעיין בפרוטוקולים יתפלא אולי לגלות פעם אחר פעם שכל מה שמוסר המוחזק הוא "הגעתי לישראל כדי לחיות כאן ולעבוד", או "אין לי מה לחדש מאז הדיון האחרון". דברים אלה כנראה משקפים את כל מה שהדיין שאל אותם, ואת תשובתם כן/לא. פרוטוקולים אחרים מגלים שגיאות מביכות, כגון או אזרח גינאה שבפרוטוקול 49"אזרח אריתריאה שלפי הפרוטוקול אומר "אני מוכן לחזור לסודן . כיוון שנקודת המוצא היא שאדם נשאר כלוא, החלטות 50מצוין שהדיון התקיים בשפת הטיגרית המאשרות את המשך כליאתו של אדם לרוב קצרות ולקוניות, ודווקא ההחלטות החריגות המורות על שחרורם של אנשים מנמקות את עילת השחרור. אופן עריכת הפרוטוקולים וכתיבת החלטות תחת לחץ עבודת בית הדין נלמד מעניינו של מר קדז'ייה, אזרח גיאורגיה שהוחזק בכלא גבעון. כשביקש בא כוחו, עו"ד עילם, לקבל את תיקו מבית הדין, הוא גילה פרוטוקול שכלל את דברי מרשו, אולם בירור העלה שהדיון מעולם לא התקיים. מתגובת דובר משרד המשפטים לכתבה שהתפרסמה ב"הארץ" הסתבר, שלקראת דיוני בית . שיטת העתקת 51הדין מוכנת טיוטת פרוטוקול, שכבר כוללת את דברי המוחזק ואת ההחלטה הפרוטוקולים ספגה ביקורת בערכאות ערעור על בית הדין: "הפרוטוקולים למעשה רשומים באופן שבו לא ניתן לדעת אם אכן מתקיים דיון או שניתנת החלטה, זאת מאחר והמסמך הנושא כותרת פרוטוקול מיום דיון הוא למעשה העתקה של פרוטוקול קודם, כאשר בסיומו מתווספים פרטים הקשורים לדיון האחרון. בצורה זו של עריכת פרוטוקול לא ברור אם בכלל נערך דיון, וספק בפניי כי אכן היה דיון כזה. ככל הנראה נכנס בית הדין למסמך המצוי במחשביו ומוסיף לפרוטוקול שמפרט רשימה של החלטות מתאריכים .52"קודמים, החלטה חדשה ובעניין אחר: "אין בשימוע [הדיון בפני בית הדין] ולו מילה אחת שנשמעת מפי העובד הזר. אין לדעת מן השימוע אם קויימה שיחה כלשהי עם העובד ואם כן באיזו שפה והאם נכח מתורגמן... השימוע שנערך לעותרים הוא מהלך נלעג שאינו יכול לעמוד באמות המידה המינימליות ביותר של עיקרי הצדק הטבעי. שכן, לא נשמעה בו גרסת העותרים והרישום כי כיום מפורסמות החלטות4.3.12 בתשובה לפניות המוקד בנוגע לפרסום פרוטוקולים, נמסר ממשרד הממונה על בתי הדין למשמורת ביום 47 בית הדין עד חמישה חודשים אחרי הדיון. המוקד שב והתלונן על כך שפרוטוקולים רבים לא מתפרסמים אפילו בחלוף למעלה מכך, וכי ישנם בתי דין מהם כמעט שלא פורסמו פרוטוקולים בכלל. מסיבה זו, ההפניות לפרוטוקולים הנזכרים בדו"ח זה, אשר נמצאו באתר בית הדין, רשומות ללא שם המוחזק. 48 .1443227 בעניינו של מוחזק שמספרו בכלא3.1.13 פרוטוקול הדיין דביר פלג מיום 49 .137649 בעניינו של מוחזק שמספרו בכלא1.1.13 פרוטוקול הדיין מרזוק מיום 50 .8.2.11 ,"פולק, "הארץ- עוד לפני קיום הדיון המשפטי" דנה ויילר- "החלטת בית דין בעניינו של מוחזק בכלא הופיעה בתיקו האישי 51 .)9.1.2009 דין מיום- (חי') פלוני נ' משרד הפנים (פסק17361-12-08 עמ"נ 52 27  "בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים .53"שערך המשמע הוא "יצור סדרתי" של טופס שימוע הגובל בשימוש לרעה בכח המשרה היעדר ראיות7.4 על פי החוק, בית הדין אינו כבול לדיני הראיות. בערכאת ערעור, קבע בית משפט שבית הדין רשאי . מבחינת העצור, אשר לרוב אינו מיוצג, 54"להסתמך "על כל ראיה שאדם סביר היה מסתמך עליה שאין לו אמצעים לתמוך את טענותיו בתצהיר ואין לו דרך להשיג ראיות מחוץ לכלא בישראל או במדינת המוצא, יש לגמישות זו יתרונות רבים, כאשר הדיינים מכירים בחשיבותה. בכתבה שפורסמה בעיתון "הארץ" מתואר הדיין אזר "כמי שמגלה חוסר אמון גורף גם בכל הנוגע למסמכים ותעודות שמציגים עצורים אפריקאים. באחת ההחלטות, בדיון במתקן הכליאה למהגרי עבודה בחדרה, הוא קבע כי 'לא ניתן להסתמך על תעודות לידה או תעודות זהות שמציגים ילידי אפריקה, שכן הוכח כבר כי אין מקום להסתמך עליהם כראיה של ממש. איני סבור כי יש צורך להוכיח לגבי כל מקרה שבו מוצגת בפני בית הדין תעודת לידה כי תעודה .55"'זו מזויפת, כאשר מלכתחילה מרחפת עננה כבדה מעל האותנטיות של תעודות אלו נראה שהיה ראוי לדרוש רף גבוה יותר של ראיות מהצד השני, משרד הפנים, אשר לו יש נגישות למקורות מידע ולעו"ד. אולם, במקרים רבים בית הדין מוכן לקבל טענות של משרד הפנים כשהן לא מבוססות ואף מתגלות כשגויות, בעוד שהוא דוחה טענות דומות שנטענות על ידי הכלואים. כך, למשל, בעניינם של מבקשי מקלט נוטה משרד הפנים להסתפק באמירה כללית כי בקשת המקלט נבחנה, בלי לפרט מה קרה בראיון, איזה מידע נבחן וכיוצא באלה. גילה דיין בית הדין אזר, כי משרד הפנים הנפיק לשלושה זרים תעודות מעבר 2011 בשנת לאתיופיה, למרות שאינם אתיופים. גירושם נמנע ברגע האחרון בזכות ערנותו של הדיין. במסגרת כתבה שהתפרסמה באותו עניין בעיתון "הארץ" התגלה, שמשרד הפנים הציג .56מצגים כוזבים בפני בתי הדין, על יסוד האמון שניתן לו, ואנשים נשלחו לגורל לא ידוע בין דיין לשופט7.5 ידי הוועדה למינוי שופטים ומינויים הוא רק-. הם אינם ממונים על57דייני בית הדין אינם שופטים שנים בכל פעם, בניגוד לשופטים שמינויים מסתיים רק עם פרישתם. שכרם אינו כשכרם של 5-ל , הם אינם כפופים לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים וכך אין כתובת לעצור המבקש 58השופטים להתלונן על התנהגותם של הדיינים בעת מילוי תפקידם, אם כי הם נתונים לשיפוט משמעתי .7129 ,)3(2004 מח- שרין נ' מדינת ישראל, תק2031/04 )ר' גם עת"מ (ת"א 53 .4283 ,)4(2006 מח- אודווי נ' משרד הפנים, תק248/06 )עמ"נ (ת"א 54 .18.2.2007 ,""המוחזק מבין שאסור להתפשט בחצר" נורית וורגפט, "הארץ 55 "מפרוטוקולים שהגיעו ל"הארץ" עולה כי הקונסוליה מאשרת כמעט אוטומטית בקשות לקבוע כי אדם הוא אזרח אתיופיה, ומאפשרת גירושו 56 .24.10.2011 ,מישראל" טלילה נשר, הארץ ".2011 תמונת מצב- עניין זה מתואר גם בדו"ח האגודה לזכויות האזרח בישראל "זכויות האדם בישראל 57 .2010 ), ספטמבר1( יובל לבנת, מעצרו ושחרורו לחופשי של הזר שסירב להזדהות, המשפט ט"ו 58 " בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים28 של נציבות שירות המדינה (בשנים האחרונות הוגשו הצעות לתיקון חוק נציב תלונות הציבור , אולם החוק טרם תוקן). מצידו השני של המטבע, 59על שופטים, כך שיחול גם על דייני בית הדין .60הדיינים זוכים לחסינות מפני תביעת רשלנות על החלטותיהם, בתור גוף שיפוטי פנה המוקד לנציב שירות המדינה בתלונה על הדיין יוסי מימון, בעקבות אירוע 2009 בשנת מכלא "קציעות", בו הורה הדיין, ללא סמכות, בצעקות מחדרו לכיוון איזור המפגש עם עצורים, למנוע את פגישתו של עצור עם באי כוחו מהמוקד, במטרה ללחוץ עליו לחתום על 2010 בקשה לתעודת מעבר, שתאפשר את גירושו מישראל. אולם הדיין נותר בתפקידו. בשנת פנה המוקד עם האגודה לזכויות האזרח בישראל, התכנית לזכויות פליטים, לשר המשפטים, בתלונה על אותו דיין, כשהם נסמכים על כתבת תחקיר שפורסמה בעיתון "הארץ", לפיה הדיין תיווך את העסקתם של מבקשי מקלט, לאחר שהורה על שיחרורם, אצל אחיו. בכתבה תוארו גם תלונות על פגיעה בזכויות עצורים, עיכוב החלטות שחרור והתנהגות לא הולמת. בפנייתם, ביקשו הארגונים כי הדיין יושעה מתפקידו, וכי מינויו לא יחודש בתום כהונתו. מספר חודשים לאחר מכן מסר משרד המשפטים בלקוניות וללא נימוק כי הדיין ננזף, וכי הוחלט שלא להאריך את כהונתו. אולי חשובה מכל, היא התחושה של העצורים המובאים בפני בית הדין. בהיעדר ייצוג או הבנה משפטית, רובם לא יודעים כלל מה מטרת בית הדין, לא מבינים שהוא מוסמך רק לשחררם ממשמורת וכי הדיין לא יכול לבטל את צו הגירוש. הם מובאים שוב ושוב בפני הדיין, וכל הדיונים מסתיימים באותה החלטה: "אני מאשר את צו המשמורת", בלי שאף אחד מסביר להם את משמעות ההליך. "הדבר היחיד שהדיין בכלא אמר לי זה שאני חייב לחזור לצ'אד אם אני לא רוצה למות בכלא. הוא אמר את אותו דבר כל פעם. אני לא חושב שהוא ראוי להיות מכונה "שופט". שופט אמור לתת החלטה בהתאם לנסיבות הספציפיות של האדם שמולו. לדיין הייתה דעה קבועה מראש. הוא המשיך לחזור על זה שאני צריך לחזור או שאמות בכלא." (א' שההה בכלא סהרונים משך שנתיים). "אני לא מבין את הדיין הזה. שנה שלמה הוא רואה אותי וכל פעם הוא שואל אותי בדיוק את אותן שתי שאלות: איך אני מרגיש ואם אני מוכן לחזור. עניתי לו: נראה לך שאם הייתי רוצה לחזור לא הייתי עושה את זה לפני שנה?" (מ' שוהה בכלא סהרונים מזה שנה, ועניינו נדון בפני הדיין פלג). דברי המוחזק במשמורת: בריאותי טובה. אני לא מעוניין לחזור לסודן. (פרוטוקול דיון אקראי אצל הדיין דביר פלג). במאמר היחיד שפורסם עד כה המתייחס לבית הדין, מתאר ד"ר לבנת את מצוקתם של האנשים .2009- החלה על בתי הדין לביקורת משמורת), התשס"ט- הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (תיקון 59 .64211 ,)3(2011 של- קאיטה נ' מדינת ישראל, תק57757-08 )ת"א (ת"א 60 29  "בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים אשר בית הדין דן בעניינם: "הם כולם זרים. אין להם, ברוב המכריע של המקרים, בני משפחה או ולו - מכרים ישראלים. הם אינם דוברים את השפה העברית [...] ואינם מכירים את הדין הישראלי בקווים כלליים ביותר. חלקם מגיעים ממדינות דיקטטוריות, שבהן הרעיון של זכויות אדם מוגנות . 61"אינו מוכר כמעט לעיל, נחיתותו של בית הדין כערכאה שיפוטית נובעת גם מסמכויותיו 9- ו3 כפי שתואר בפרקים המצומצמות, ומשליכה על היחס של הרשויות להחלטותיו כהמלצות שאינן מחייבות. .שם 61 " בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים30 ...נון-"לזכות הערעור, בדומה לזכות הגישה לערכאות, משקל מהותי, וכדברי המחבר ח' בן "מקורה של הזכות לערער נעוץ, בין היתר, בתפיסה כי החלטה אנושית עלולה להיות שגויה, וכמוה גם החלטות שיפוטיות. הערעור מהווה מעין רשת בטחון ומערכת בקרה המקטינים - פגיעה בבעלי דין". אין חולק כי זכות זו לגבי ערעור אחד- אף כי לא בהכרח מונעים- היא זכות מהותית. יתכן אף כי היא נעה לאיטה לעבר מעמד- להבדיל מגלגול ערעורי נוסף . 62"חוקתי זכותו של אדם לערער על החלטה שיפוטית בעניינו חיונית לצורך שמירה על שיפוט תקין ועל מתחם שיקול הדעת של בית הדין וכן לצורך שמירה על זכויותיו של אותו אדם, במקרה שהדיון המקורי בעניינו עשה לו עוול. אולם בפועל, מעטים מהאנשים שמובאים בפני בית הדין מנצלים את זכותם שנות עבודתם של בתי הדין, במהלכן ניתנו עשרות אלפי החלטות, 12 לערער על החלטותיו. במהלך . לשם השוואה, אנשים שעצורים במעצר מנהלי 63 ערעורים על החלטות בתי הדין250-הוגשו רק כ בשל החלטה של שר הביטחון או של הרמטכ"ל כי הם עלולים לסכן את ביטחון המדינה, מובאים באופן אוטומטי בפני שופט של בית משפט מחוזי בסמוך למעצרם, ולעיון תקופתי. כזכור, רוב האנשים שמופיעים בפני בית הדין אינם מיוצגים ולא מכירים את מערכת המשפט בישראל. אף המשפט הנרשם בעברית בכל החלטה של בית הדין, לפיו קיימת זכות ערעור, אינו מובן לרובם. אין להם את האמצעים הכלכליים לפנות בערעור וכל עוד הם כלואים גם אין להם נגישות לבית המשפט. סיבה נוספת בגינה מעטים מערערים על החלטות בית הדין, היא החשש שברגע שיערערו ימהרו . כזכור, החלטות בית הדין נוגעות רק לעצם ההחזקה במשמורת ולא 64הרשויות לגרשם מישראל לגירוש. אמנם, חלק מהכלואים ירצו להגיש עתירה כנגד גירושם ובמסגרתה לבקש להשתחרר מהמשמורת. אולם אחרים מוכנים לקבל את ההחלטה לגרשם מישראל, אבל מעוניינים רק להשתחרר ממשמורת עד לגירושם: כדי להסדיר את ענייניהם בישראל (לתבוע מעסיקים, להיפרד כראוי מיקיריהם בישראל), כדי לנסות להסדיר את מעמדם בישראל כשהם מחוץ לכלא או פשוט כדי לשהות מחוץ לכלא, כאשר מועד גירושם רחוק או לא ידוע. אותם אנשים יבקשו אך לערער על החלטת בית הדין שלא לשחררם, אולם אם אז ימהרו הרשויות לגרשם הערעור יהפוך ללא רלבנטי. , מה גם שאין 65במקרים כאלה, קבע בית משפט בערעור כי הערעור תיאורטי ואין עילה לדון בו יכולת פרקטית לנהל אותו בהיעדר המערער עצמו. .1470 ,)2(2010 על- עו"ד בוטח נ' עו"ד ובר, תק10044/09 רע"א 62 כך לפי חיפוש ערעורים מנהליים בהם נזכר בית הדין, שנערך באתר "נבו". עם זאת, כפי שתואר לעיל, פעמים רבות מתבקש שחרור ממשמורת 63 .במסגרת עתירה מנהלית נגד גירוש, ולא כערעור על החלטת בית הדין .31442 ,)2(2003 מח- מלווין נ' משרד הפנים, תק141/03 )התנהלות זו מתוארת בעמ”נ (ת"א 64 .11 ,)3(2002 על- זהנג הונג נ' שר הפנים, תק9595/02 בר"ם 65 . התייחסות ערכאות ערעור לבתי הדין8 31  "בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים דומה כי זכותו של עצור לערער על החלטת בית הדין חשובה במיוחד לנוכח הלחצים שמופעלים על בית הדין, חולשתו מול הרשויות השונות והימנעותו מלהורות על שחרור. ואכן, במספר החלטות של בתי המשפט בערעור הורחבה סמכותו של בית הדין, וניתן היה לקוות שבית הדין יתחזק מהן. ‏ משרד הפנים נ' טיגי'אן, קבע בית המשפט המחוזי כי על בית הדין לבחון 162/06 )כך, בעמ"נ (ת"א את אפשרות השחרור אף מעבר לעילות הקבועות בחוק הכניסה לישראל, תוך יישום עקרונות האדם וחירותו:-היסוד, וביניהם כבוד יב לחוק הכניסה לישראל מסמיך את בית הדין לקיים ביקורת שיפוטית על החלטות 13 סעיף בדבר החזקת שוהה שלא כדין במשמורת ובכלל זה לבחון את אפשרות שחרורו של שוהה כזה בערובה במקום שההחזקה במשמורת נמשכת מחמת עיכוב בביצוע צו ההרחקה. הגדרה רחבה למדי זו של סמכות הביקורת בידי מוסד שהוא בית דין מנהלי מובהק אינה יכולה להצטמצם רק לבדיקה טכנית של מידת ההתאמה של שיקול הדעת של הממונה לכללים הקבועים בחוק. בית הדין רשאי להתבונן בצווי המשמורת באספקלריה רחבה יותר ולבחון בדרך זו גם את חוקתיות צווי המשמורת. לשון אחר. בית הדין צריך ליישם גם את העקרונות החוקתיים של הגנה על כבוד האדם וחירותו. [...] הסמכות לבדוק את בסיס חוקיותו של צו המשמורת היא סמכות אינהרנטית שיש לבית הדין. [...] אילו התגדר בית הדין בד' אמותיהם של ארבע הנסיבות המצדיקות שחרור בערובה ולא היה בוחן את בסיס .66חוקיותה של המשמורת, היה בכך כדי לטבוע בהחלטתו חותם של אי חוקיות , ובית הדין לביקורת משמורת הסתמך על 67בית המשפט המחוזי נתן החלטה דומה בערעור נוסף פסקי דין אלה בהחלטותיו וציטט מהן מצער לגלות, כי מלבד אזכורים של החלטות אלה, חיפוש שהתפרסמו באתר "נבו", נמצאו 2010-2007 בעשרות אלפי החלטות של בית הדין בין השנים האדם וחירותו, וברובן המכריע האדם היה מיוצג ע"י -פחות מעשרה אזכורים של חוק יסוד כבוד .68דין-עורך אל מול חיזוק סמכותו של בית הדין, עיון בהחלטות בתי המשפט בערעורים על החלטות בית הדין מגלה ביקורת חריפה על התנהלותו ובעיקר על היעדר מזכירות ראויה, על שירותי התרגום זימון עורכי דין של כלואים, על פרוטוקולים חסרים ועל החלטות לא מנומקות.-הלקויים, על אי בערעור בעניינו של קטין שהגיע לישראל ללא הוריו כקורבן סחר והוחזק במשמורת למשך למעלה משמונה חודשים, קבע השופט שפירא מבית המשפט המחוזי בחיפה כי "עיון בפרוטוקולים של הדיון בעניינו בבית הדין למשמורת מגלה גם כי לא היה מיוצג במהלך הדיונים ע"י עורך דין שיכול היה לסייע בידו בהצגת עניינו. למעשה, מעיון בפרוטוקולים עולה כי הטיעונים שהושמעו בכולם היו זהים לחלוטין (וככל הנראה הועתקו מדיון לדיון). אמנם בית הדין ניסה למצוא פיתרון למצוקת הקטין ואולם איני סבור כי ניתן לכנות את הדיון ., ההדגשות הוספו9 ', עמ13.7.2006 דין מיום- משרד הפנים היועץ המשפטי לממשלה נ' בארי טיגי'אן, פסק162/06 )עמ"נ (ת"א 66 .6018 ,)2(2005 מח- גוזמן נ' משרד הפנים, תק- 247/05 )עמ"נ (חיפה 67 חריג לאמור הוא הדיין כרמי, אשר כל החלטותיו כללו בראשיתן פרק אודות "המסגרת הנורמטיבית", בה נכלל המשפט הקבוע: " הוראות חוק 68 כן, חלים בענייננו אף כללי המשפט המנהלי כפי שנקבעו בדברי החקיקה השונים וכפי שעוצבו-יסוד כבוד האדם וחירותו חלות אף הן. כמו בפסיקה, (ובמיוחד בפסיקה בתחום הספציפי), והוראות והנחיות היועץ המשפטי לממשלה". " בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים32 שהתקיים שם כהליך ראוי בו נשמרות כדין זכויות הקטין. [...] חוק הכניסה לישראל אינו קובע סדרי דין ברורים לניהול דיון בבית הדין למשמורת. בית הדין למשמורת גם אינו בגדר של בית משפט כמשמעו בחוק בתי המשפט. ואולם מכך אין להסיק כי בית הדין אינו 69."כפוף לעקרונות יסוד של שפיטה ראויה ., ההדגשות הוספו2862 ,)1(2007 מח- פלוני (קטין) והמוקד נ' משרד הפנים, תק379/06 עמ"נ     69 33  "בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים .תפקידו של שופט הוא לבחון את המקרה שלפניו, לפרש את הדין החל באותו עניין ולהכריע . מהפרקים 70על מנת לבצע את תפקידו, על שופט להיות ניטרלי וליהנות מעצמאות שיפוטית הקודמים ניתן ללמוד על עצמאותו השיפוטית המוגבלת של בית הדין. מצד אחד, דייני בית הדין נתונים ללחצים מצד הרשות המבצעת; סמכותם מצומצמת מאוד על פי החוק; ואין להם את הכוח לכפות ציות להחלטותיהם. מצד שני, אין פיקוח ממשי על הדיינים: בתי הדין נסתרים ואינם פתוחים לציבור; החלטותיהם לא מתפרסמות ברובן; העצורים שמופיעים מולם 'חסרי קול' בציבור הישראלי; הם אינם נתונים לביקורת נציב תלונות השופטים; והחלטותיהם כמעט ולא מגיעות לערכאת ערעור. כתוצאה מכך, כפי שנראה להלן, נוטה בית הדין לפרש את סמכותו על דרך הצמצום ולא על דרך ההרחבה. זאת, בניגוד לחובתו של בית הדין לקיים ביקורת שיפוטית עצמאית, "מעין בג"צית", ובניגוד לפסיקה ולכללי הפרשנות שקובעים שיש לפרש כל חוק באופן שמגשים ומקדם את זכויות . התנהלות זו מנוגדת גם למגמה הכללית של הקמת ערכאות מנהליות עם 71היסוד של כל אדם שיפוטית והרחבת סמכויותיהן, כגון בתי דין מנהליים וגופי ערר, אשר נועדה להפחית -סמכות מעין מהעומס המוטל על בתי המשפט, להגביר את הנגישות של הפרט לערכאת ערעור וכן להביא .72ליישוב מהיר של סכסוכים בין הפרט לרשות כמו כן, ישנם הבדלים משמעותיים בין דיינים שונים: בפרשנות סמכותם, באופן ניהול הדיון ובנטיית ליבם. בעוד למשרד הפנים ולשב"ס יש אפשרות להעביר את המוחזק ממקום למקום, וכך להעביר אותו לטיפולו של דיין אחר, לכלואים עצמם אין כל שליטה על הדיין שמטפל בעניינם, ולרוב עניינם ייבחן שוב ושוב אצל אותו דיין למשך כל שהותם בכלא. השוואה מספרית בין הדיינים מצויה בפרק למעלה ונותנת הצצה להבדלים המשמעותיים בנטיית הדיינים השונים להורות על שחרורו של 3 אדם. אמנם, גם בתי משפט מגיעים להחלטות שונות, אלא ששם קיים דיון משפטי רחב יותר וכן מוגשים ערעורים רבים יותר, כך שמתקבלות יותר החלטות מנחות בערכאות גבוהות. ניתן ללמוד על ההבדל המהותי בין הדיינים השונים ממספר החלטות שניתנו בזמן האחרון. הגיש המוקד כמה עשרות בקשות לשחרורם של אנשים, מהעילה 2013 ספטמבר-בחודשים יולי שעברו תשעה חודשים מהמועד בו הגישו בקשת מקלט, וטרם ניתנה החלטה בבקשת המקלט. בכל הבקשות שהונחו בפניו, הורה הדיין מרזוק על שחרור המוחזק ככל שלא תינתן החלטה בבקשת ש"ח. הדיין זילברשמיד הורה על שחרור ככל שלא 2,500 המקלט בתוך כשבוע, וקבע ערבות של ש"ח, והדיין פלג דחה 5,000 תינתן החלטה בבקשת המקלט בתוך כשבועיים וקבע ערבות של .4 )2001( 11 אהרן ברק, "על השופט" המשפט 70 .749 )1( ד"ר אפרת נ' הממונה על מרשם האוכלוסין במשרד הפנים ואח', פ"ד מז693/91 'ר' למשל: בג"צ מס 71 .2006 , נובמבר2.3203 '; הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס481 )4(  עיריית רעננה נ' י.ח. יזום והשקעות בע"מ , נד2425/99 ר' רעא 72 . אופן הפעלת הסמכות9 " בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים34 את כל הבקשות, קבע כי ישקול אותן בחיוב בתום חודש נוסף, ולבסוף הורה על שחרורם בכפוף ש"ח. רובם לא עמדו בתנאים אלו ונותרו בכלא. 10,000 להפקדת סכום של לצד דיינים שנוטים להחלטות 'זהירות', ישנם דיינים שמנסים לפרש את סמכויותיהם על דרך ההרחבה. אולם לא תמיד פרשנות זו הינה לטובת העצור. על מקרים אלה ניתן ללמוד בעיקר ידי המוקד:-מערעורים שהוגשו על החלטת בית הדין, או ממקרים שטופלו על פנה המוקד לבית הדין בגבעון בבקשה לשחרר אדם, מן הטעם ששני 2012 בחודש אוגוסט ילדיו הקטנים בישראל נותרו ללא השגחה, לאחר שרעייתו ילדה בבית החולים "איכילוב" ואושפזה שם בשל חשש לשחפת. הדיין פשיטיצקי דחה את הבקשה, מהנימוק: "הנני מטיל ספק בכך שהמוחזק הוא אבי הילדים". אולם מיד לאחר מכן מוסיף וקובע, כי: "יש לאפשר למוחזק לטוס לארצו ביחד עם ילדיו" (כזכור, אותם ילדים שהדיין הטיל ספק שהם ילדיו). לסיום, נתן הדיין הוראה למשרד הפנים: "יש לפעול בהקדם להבאת ילדיו הקטינים של המוחזק למתקן המסורבים בנתב"ג". החלטה קשה זו הינה מחוץ לסמכותו של הדיין, שכן . המוקד ערער על 73אין בסמכותו להורות על מעצרם של אנשים והבאתם למתקן משמורת החלטת בית הדין לבית המשפט המחוזי, שקיבל את הערעור, קבע כי בית הדין הורה שלא .74בסמכות על הבאת הילדים וכי מתקיימים טעמים הומניטאריים לשחרור המוחזק צו להחזקה במשמורת תמיד כפוף לצו גירוש, שבלעדיו אין כל משמעות להחזקה במשמורת. הורה הדיין חלבגה על שחרורו של אדם, אשר הוחזק ללא צו גירוש בתוקף 2013 בחודש ינואר במשך חודשיים וחצי מתוך חמשת החודשים בהם שהה במשמורת. הדיין הדגיש, כי חרף העובדה שבעת הדיון בפניו כבר היה צו גירוש חדש, הפגם המהותי בעניינו מצדיק את שחרורו המיידי. לעומת זאת, בעניינים דומים החליטו דיינים אחרים כי "הפגם רופא", אם לאחר שהוגשה בקשה בעניין הוצא צו גירוש. "יצא מישראל בעצמו"9.1 עילת השחרור הראשונה לפי חוק הכניסה לישראל, היא כאשר בית הדין השתכנע שהמוחזק ייצא מישראל בעצמו במועד שייקבע, ולא יהיה קושי באיתורו. במקרה כזה בסמכות בית הדין לשחרר בערובה. כיצד מכריע בית הדין בשאלה זו? כמו תמיד, השאלה תלויה בדיין: עובדת זרה, שנעצרה בזמן שסוכנות התיווך שהעסיקה אותה אמרה לה שהיא מטפלת מנת להסדיר את ענייניה לקראת יציאתה. -בהארכת הוויזה שלה, ביקשה להשתחרר על בית הדין דחה את הבקשה, ובית המשפט המחוזי קיבל את הערעור, תוך שהוא מבקר את התנהלות בית הדין בעניינה: .1374419 בעניינו של מוחזק שמספרו בכלא27.8.12 פרוטוקול הדיין מני פשיטיצקי מיום 73 .)29.8.2012 דין מיום- אוקו נ' משרד הפנים (פסק153/12 )עת"מ (ב"ש 74 35  "בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים "המערערת הובאה בפני בית הדין לביקורת משמורת, הצהירה כי אין בדעתה להמשיך ולשהות בארץ אולם היא ביקשה כי ישחררו אותה ממשמורת על מנת שתוכל לסיים את ענייניה , 10/2/2010 התלויים ועומדים בארץ. בית הדין לביקורת משמורת, בהחלטה סתמית מיום כתב כדלקמן בהחלטתו: 'אינני מאמינה כי המוחזקת תצא מישראל במועד שייקבע לכך, לפיכך אני דוחה את הבקשה לשחרר את המוחזקת. הנני מאשרת את צו המשמורת בלא שינויים'. דין הערעור להתקבל. בית הדין לביקורת משמורת, הקובע כי אין הוא מאמין שהמערערת אכן תעזוב את הארץ במועד שייקבע, ובשל כך שולל את חירותה עד למועד הרחקתה, חייב לפרט ולהסביר מדוע אין הוא מאמין למערערת. חוסר אמונתו זו צריכה להתבסס על עובדות שהוכחו בפניו. לא די . 75"באמירה סתמית כדי לשלול חירותו של אדם, אפילו הוא שוהה בלתי חוקי בארץ אף שאלת גובה הערבות שונה בין דיין לדיין ובין בתי הדין השונים. כך, דייני בית הדין בגבעון רגילים שמופיעים בפניהם מהגרי עבודה שנעצרו בישראל לאחר שעבדו בה תקופות ארוכות, ולכן הם קובעים ערבויות גבוהות. לעומתם, בפני בתי הדין בדרום הארץ מופיעים אנשים שנמלטו מארצם באפריקה, והגיעו לישראל כשהם חסרי כל, וכך הערבויות בהם נקבעות בהתאם, וטוב שכך. אולם לפעמים קביעת ערבויות באופן אוטומטי וקטיגורי מכשילה את החלטת השחרור. בנוסף, גם כשמדובר במבקשי מקלט באפריקה, גובה הערבות שרירותי ותלוי בדיין. כך למשל, בחודש הורה הדיין דורפמן, בעניינו של תושב רפובליקת בנין שהוחזק במשמורת ארבעה וחצי 2013 ינואר . לעומת זאת, בעניינו של אזרח גינאה קונקרי 76 ש"ח2,000 חודשים, כי ישוחרר בערבות נמוכה של שביקש לשוב לארצו אבל שהה בכלא סהרונים שלוש שנים עקב קושי בהשגת המסמכים, הורה ש"ח. רק בעקבות ערעור לבית 20,000 הדיין פשיטיצקי לבסוף על שחרורו אולם דרש ערבות בסך .77המשפט המחוזי, הופחת סכום הערבות טעמים הומניטריים - כללי9.2 בית הדין מוסמך לשחרר ממשמורת כשקיימים "טעמים הומניטריים מיוחדים". השאלה מה מהווה טעם הומניטרי נתונה לפרשנותם של הדיינים. עם זאת, נראה כי עם השנים הפרשנות למהו "טעם הומניטרי" הלכה והצטמצמה. עם כניסתו לתוקף של התיקון לחוק למניעת הסתננות נטו הדיינים לפרשנות מצמצמת במיוחד של חריג זה, בשל ההגדרה הכללית תחתיה מנויים טעמי השחרור: "במקרים חריגים". ניתן יהיה ללמוד על מגמה זו גם מהפרקים הבאים. מדרפור, כשהיא בחודש השישי להריונה. בית הדין הורה על 20 נעצרה אישה בת2012 ביוני שחרורה אולם משרד הפנים מיהר והוציא צו למעצרה לפי החוק למניעת הסתננות. במהלך שהותה בכלא סהרונים היא התלוננה על כאבי בטן עזים, אולם רק לאחר מספר שבועות הגיע רופא לראותה, והמליץ לה לשתות מים. כחודשיים לאחר מעצרה, הידרדר מצבה והיא .1.3.2010 דין מיום- ג'ואן נ' מזכיר בית הדין למשמורת, פסק21832-02-10 )עמ”נ (ת"א 75 .77507 בעניינו של מוחזק שמספרו בכלא7.1.2013 החלטת הדיין דורפמן מבית הדין בקציעות מיום 76 .29.4.2012 דין מיום- נ' משרד הפנים, פסקdialo 19658-03-12 )עמ"נ (מרכז 77 " בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים36 אושפזה בבית חולים, שם ילדה עובר מת. עם תום אשפוזה הוחזרה הצעירה לכלא, ובית הדין קבע שוב ושוב כי עניינה אינו מעלה טעם הומניטרי מיוחד. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור שהוגש על החלטת בית הדין, והורה על שחרורה, תוך שהוא קובע כי "החוויה הקשה של - ולו מוסרי- שעברה על המערערת בין כותלי בית הסוהר של מדינת ישראל יוצרת חוב .78"המדינה כלפיה פרשנות "טעם הומניטרי" שונה גם בין דיין לדיין. כך, למשל, הורה הדיין דורפמן מבית הדין בסהרונים מנת שינסה לגייס - יום, על30 על שחרורו מטעמים הומניטריים של אדם למשך2012 בספטמבר , אותו דרשו ממנו מבריחיה של אשתו ובנו, אשר מוחזקים בשבי 30,000$ מחוץ לכלא כופר בסך בסיני. לעומת זאת, דחה הדיין מרזוק בקשה דומה, תוך שהוא קובע כי לא ברור כיצד המבקש יגייס .79את הסכום הדרוש לתשלום הכופר קטגוריות ספציפיות9.3 מבקשי מקלט9.3.1 חוק הכניסה לישראל- רקע העצורים שמובאים יותר מכל בפני בית הדין הם אלו שלא ניתן לגרשם מישראל. זאת, משום שאסור לגרש למדינת אזרחותם שם נשקפת סכנה לחייהם, או משום שאין להם מסמכי זיהוי והם להוכיח מהיכן הגיעו. ערב ביטולו של החוק למניעת הסתננות, בחודש - או לא מוכנים- לא יכולים 1,500-, רובם המכריע של האנשים שהוחזקו במשמורת היו אזרחי אריתריאה (כ2013 ספטמבר - כלואים). ישראל מצהירה כי אינה מגרשת בכפייה למדינות אלה, אולם על500-כלואים) וסודן (כ פי החוק למניעת הסתננות מבקשי מקלט ממדינות אלה נכלאו לתקופה, תוך שמופעל עליהם לחץ "לעזוב מרצון". אמנת הפליטים מורה, כי אין להעניש ולהגביל את חירותו של אדם בשל כניסה ללא רשיון למדינה בה הוא מבקש מקלט. כמו כן, לפי הנחיות נציבות האו"ם לפליטים בנושא מעצר, אין לכלוא מבקשי מקלט מעבר לזמן הדרוש לבירור זהותם למעט במקרים חריגים, ואסור לעצרם במטרה להרתיע , והאמנה 1951-. ישראל חתמה על אמנת הפליטים ב80מבקשי מקלט נוספים מלהגיע למדינה .1954 אושררה על ידי ממשלת ישראל בשנת שפורסמו באתר 2010-2008 עם זאת, מחיפוש בעשרות אלפי פרוטוקולים של בית הדין מהשנים החלטות של בית הדין נמצאה התייחסות ספציפית לאמנת הפליטים. בכל אותם 12-"נבו", רק ב דין, אשר העלה בפני בית הדין טענות המבוססות על האמנה. -מקרים היה האדם מיוצג ע"י עורך רק בשתיים מאותן החלטות הוכנס ציטוט מהאמנה, ושני הציטוטים היו לחובתו של מבקש המקלט: .24671 ,)4(2012 מח- אברהים נ' שר הפנים, תק51961-09-12 )עמ”נ (מרכז 78 .1444879 בעניינו של מוחזק שמספרו בכלא31.10.2012 החלטת הדיין מרזוק מיום 79 . להנחיות נציבות האום לפליטים בנושא מעצר3 ') אמנה בדבר מעמדם של פליטים; ס1(31 'ר' ס 80 37  "בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים לחובתם- הראשון נגע לחובתו של מבקש המקלט לשמור על חוקיה ותקנותיה של המדינה, והשני להתייצב בפני הרשויות ללא דיחוי לאחר כניסתם למדינה. נקבע כי עיקרון איסור הגירוש הקבוע באמנת 81 אל טאיי ואח' נגד שר הפנים4702/94 בבג"צ הפליטים מחייב את ישראל, ולפיו אין לגרש אדם מישראל למקום שבו נשקפת סכנה לחייו או לחירותו. בהתאם לכך, ככלל, מי שהגיש בקשה למקלט בישראל לא מגורש מישראל. קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים ערעור על החלטת בית הדין שקבעה כי "אין 2007 בשנת בעובדה כי על המבקשת להמתין תקופה לא קצרה במשמורת עד לבירור עניינה ע"י נציבות האו"ם לפליטים כדי להוות עילה לשחרורה ממשמורת". בהחלטתו, קבע בית המשפט המחוזי כי כאשר הבחינה הראשונית של בקשת אדם להכרה כפליט נמשכת זמן רב, על בית הדין לבחון אפשרות לשחרר ממשמורת. בית המשפט הוסיף וקבע כי הפנייה להכרה במעמד פליט לא יכולה להיחשב .82כהיעדר שיתוף פעולה עם הליכי ההרחקה בגינו אין לשחרר ממשמורת מהו "זמן רב" לשיטת בית הדין? גם בעניין זה השאלה תלויה בדיין. כך, בעניינו של נתין חוף השנהב, והתקשה להוכיח את נתינותו, שב בית הדין ואישר את 2007 שהגיש בקשה להכרה כפליט בשנת מעצרו למשך שלוש שנים. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו, בין היתר כיוון שבאותה תקופה ידי רשות מנהלית. עם זאת -ידי נציבות האו"ם לפליטים ולא על-בקשות להכרה כפליט נבחנו על יום, על בית הדין לשקול לשחררו. על 60 קבע בית המשפט כי אם לא תינתן החלטה במעמדו בתוך החלטה זו הוגשה בקשה לרשות ערעור לבית המשפט העליון, אולם אז מיהר משרד הפנים ודחה . 83את בקשת הפליטות, ובית המשפט קבע כי החלטת בית הדין נשוא הערעור כבר אינה רלבנטית בהמשך, קבעו בתי המשפט המחוזיים שגם כאשר נדחית בקשתו של אדם להכרה כפליט אולם הוא .84מגיש עתירה בעניין זה לבית המשפט, אין לראות בכך היעדר שיתוף פעולה כאמור , עם העלייה בכמות הנכנסים לישראל דרך מצרים, לא נותרו עוד מקומות בבתי הכלא, 2007 בשנת ומאות מבקשי מקלט שוחררו על ידי הצבא עם הגיעם. כך, השאלה אם אדם שנכנס לישראל ישוחרר באותו יום ויוותר חופשי לפחות עד ההחלטה בבקשתו להכרה כפליט, או יוחזק במעצר ממושך עד .85שבית הדין ישחררו בתנאים, הייתה תלויה בשאלה אם יש מיטה פנויה בשבילו בכלא כללי 1/"במהלך השנה החולפת, עודכן בית הדין כי משרד הפנים החליט להעניק אשרת ב פליטים אריתראים הנמצאים 2,000- שנה כהגנה זמנית מטעמים הומניטריים, לכ1/2 למשך בארץ. [...] בהמשך, ממונה ביקורת הגבולות החליט על מספר שחרורים שיטתיים ממשמורת של מוחזקים ממדינת אריתריאה. בעניין המוחזקים כולם, הוצא צו משמורת וצו הרחקה ואולם, .843 )3(   אל טאיי ואח' נגד שר הפנים ואח', פ"ד מט4702/94 בג"ץ 81 פלוני נ' בית הדין לביקורת משמורת על שוהים448/07 )'; ר' גם: עמ”נ (חי5179 ,)4(2007 מח- לסטור נ' מדינת ישראל, תק468/07 )'עמ”נ (חי 82 .)2283 ,)3(2007 מח-שלא כדין, תק .11.8.2010 קוליבלי נ' בית הדין לביקורת של שוהים שלא כדין, החלטה מיום1584/10 בר"מ 83 מח- הרדם נ' בית הדין לביקורת משמורת, תק1268/09 ); עת"מ (ת"א8496 ,)2(2008 מח- פלוני (קטין) נ' משרד הפנים, תק222/08 )'עמ”נ (חי 84 .13574 ,)2(2012 מח- משרד הפנים נ' יבה, תק8797-004-12 ); עמ”נ (ב"ש7857 ,)1(2009 .2008 הפורום לזכויות פליטים, 'מעצר מבקשי מקלט בישראל', יוני 85 " בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים38 חלק מהם שוחררו עוד בטרם הובאו בפני בית הדין, בעוד אחרים שוחררו לאחר שהובאו בפני בית הדין. ממונה ביקורת הגבולות החליט על שחרורם, בין אם לאחר שביטל את צו המשמורת בעניינם ובין אם לאו. עוד קבע הממונה מספר תנאים מגבילים באשר לתחום תנועתם בישראל. בהתאם לכך, במסגרת ביקורת תקופתית בעניינו של מוחזק מאריתריאה, בית הדין ציין לא אחת כי לא ברור מדוע חלקם של מוחזקים בעלי אותם "נתונים" משוחררים על ידי ממונה ביקורת הגבולות בעוד אחרים לא. כך הוסיף בית הדין בהחלטותיו, כי התנהלות זו של משרד הפנים כמו גם אי הרחקתם של מוחזקים ממדינת אריתריאה חזרה למדינתם או למדינה שלישית, מעידה על אי היכולת לעשות כן, או לחילופין ולכל הפחות על אי מימוש צו ההרחקה הלכה למעשה, תהא הסיבה אשר תהא. בהמשך ישיר לכך, לאחר בחינת קיומן של נסיבות ספציפיות נוספות בעניינו של כל מוחזק ומוחזק הורה בסופו .86"של יום בית הדין על שחרורו של מוחזק ממשמורת בתנאים אותם קבע החוק למניעת הסתננות עם כניסתו לתוקף, חל החוק למניעת הסתננות על רובם המכריע של מבקשי המקלט בישראל, שמגיעים מאפריקה שלא דרך מעבר גבול. החוק קבע כי כל מי שנכנס לישראל שלא דרך מעבר מבקשי 2,000 - גבול, אף אם הוא מבקש מקלט, יכלא לתקופה של עד שלוש שנים. כך הוחזקו כ מקלט מסודן ומאריתריאה, חרף העובדה שלא ניתן לגרשם. החלטות בתי הדין בעניינים אלה דומות זו לזו, ומביעות את תחושת הדיינים שידיהם קשורות: "אכן, לא נעלם מעיני, כי נכון להיום אין כל יכולת אופרטיבית להרחיק מסתננים מאריתריאה בחזרה, הואיל ואזרחי מדינה זו זוכים להגנה קבוצתית בישראל בשל החשש לחייהם במדינת מוצאם. אך חוק למניעת הסתננות אינו מבדיל בין מסתנן שזוכה להגנה קבוצתית לבין מסתנן שאינו זוכה להגנה כזו, ולכן, סבורני, כי הפירוש התכליתי של חוק למניעת הסתננות אינו מאפשר לעשות הבדלה בין קבוצות שונות של מסתננים, ואין כל הוראה בחוק הקובעת, כי הגנה קבוצתית זמנית מהווה עילה לשחרור". הרטוריקה של החוק למניעת הסתננות, לפיה כל אדם שהגיע לישראל שלא דרך מעבר גבול הוא "מסתנן", נטמעה בבית הדין. הדיונים החוזרים ונשנים בעניינם של מבקשי מקלט, אשר בעיני החוק למניעת הסתננות אין כמעט רלבנטיות לנסיבות הגעתם ולארץ מוצאם, יצרו תבניות קבועות בהחלטות בית הדין, אשר נראות קרות ומנוכרות כלפי האדם המוחזק במעצר ממושך: אישר בית הדין את צו הגירוש אשר הוצא כנגד המסתננת. לאחר ששמעתי את X ביום המסתננת, ובהעדר נסיבות חדשות, נחה דעתי כי לא קמה עילה להורות על שחרורה לפי א לחוק למניעת הסתננות. הנני מאשר את המשך החזקתה של המסתננת במשמורת 30 ס .87כאמור בצו הגירוש .85612 בעניינו של מוחזק שמספרו בכלא23.3.2009 החלטת בית הדין מיום 86 ., המועתקת באופן זהה בין החלטות דיינים שונים2012 דוגמא להחלטה בדיון תקופתי מדצמבר 87 39  "בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים במקרים רבים בהם אנשים נעצרו לפי חוק הכניסה לישראל ובית הדין הורה על שחרורם משום שהם זוכים להגנה קבוצתית, משרד הפנים מיהר והוציא נגדם צו מעצר לפי החוק למניעת הסתננות, מנת להשאירם במעצר. -על . בית הדין קבע 2012 ובתה בת השלוש הגיעו מאריתריאה בחודש נובמבר20 אם צעירה בת כי הן נמנות "על אוכלוסיה הזכאית להגנה קבוצתית ומשכך נשמט הבסיס תחת צו המשמורת שהושת נגדן". בית הדין הורה על שחרורן, לאחר שיעברו בדיקות רפואיות. בבדיקות נמצא חשד שהאם סובלת משחפת והיא נדרשה לעבור טיפולים רפואיים. במהלך טיפולים אלה, מיהר משרד הפנים והוציא נגדה צו מעצר לפי החוק למניעת הסתננות. בית הדין אישר את הצו והותירה במעצר. בביקורת תקופתית לאחר חודשיים שב בית הדין ואישר את המשך דין אשר עתר בשמה לבית המשפט המחוזי. בית המשפט -המעצר. האם הצליחה לפנות לעורך .88קיבל את הערעור והורה על שחרורן החוק קבע, אמנם, כי אם אדם הגיש בקשה להכרה כפליט ובקשתו לא נבחנה בתוך שלושה חודשים, או לא הוכרעה במשך תשעה חודשים, בית הדין מוסמך לשחררו. בפועל, משרד הפנים מקשה על מבקשי מקלט בכלא להגיש את בקשותיהם, מתנה אותה במילוי טפסים ארוכים באנגלית ומשתהה בבדיקת הבקשות. למרות זאת, בית הדין נמנע מלהתערב במקרים אלה ומפנה מבקשי מקלט שמתקשים להגיש בקשה למקלט להגיש עתירה לבית משפט, דבר שאינו בהישג ידם של רוב הכלואים. "ככל שידוע לבית הדין, נכון להיום, אין מנגנון מוסדר, המפרט את האופן שבו אזרחי אריתריאה, אשר חוסים תחת הגנה קבוצתית זמנית ושוהים במשמורת, יכולים להגיש בקשה פרטנית למקלט. אינני קובע מסמרות בעניין הזה, אולם, מכל מקום, מעיון בחוק למניעת הסתננות עולה, כי לבית הדין לביקורת משמורת של מסתננים לא הוענקה בחוק כל סמכות להורות לרשות ההגירה לבחון בקשות מקלט פרטניות. לפיכך, במידה וב"כ המוחזק סבורה, כי נפל פגם בהתנהלותה של רשות ההגירה, שאינה בוחנת את בקשתו הפרטנית של המוחזק למקלט .89"מדיני בישראל, עליה לפנות לערכאה המוסמכת לכך בעתירה מנהלית מתאימה אף על פי שלבית הדין אין כל סמכות להתערב בהחלטת משרד הפנים שלא להכיר באדם כפליט, חלק מהדיינים אינם חוסכים את דעותיהם האישיות בעניינם של מבקשי מקלט, וקובעים על דעת עצמם, במסגרת החלטותיהם, כי האדם אינו פליט. ט.א. הגיע לישראל מאריתריאה, וסבל מעינויים קשים במשך שישה חודשים בסיני. הוא העיד לחוטפים. הם הכו אותי, קשרו 23,000$ בפני בית הדין על העינויים הקשים שעבר: "שילמתי לי ידיים ורגליים, עצמו לי את העיניים והכו אותי עם חוטי חשמל, טפטפו עלי ניילון חם. אני הורה בית הדין על שחרורו, בהעדר מניעה רפואית. 2012 עוד לא סיימתי טיפול רפואי". במרץ אולם בשל העינויים שספג, נאלץ ט.א. לעבור טיפולים בכלא. בזמן הטיפולים, מיהר משרד .24011 ,)4(2012 מח- ברהה נ' משרד הפנים, תק21060-10-12 )עת”מ (ב"ש 88 .1449124 בעניינו של מוחזק שמספרו בכלא13.12.2012 החלטתו של הדיין דורפמן מבית הדין בסהרונים מיום 89 " בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים40 הפנים והוציא צו חדש למעצרו לפי החוק למניעת הסתננות. המוקד פנה לבית הדין וביקש לשחררו בשל העינויים שספג ובשל ההגנה הקולקטיבית לה זוכים אזרחי אריתריאה. דיין בית הדין דביר פלג דחה את בקשת השחרור, תוך שהוא קובע: "ברי ונהיר כי המבקש הינו מהגר .90"עבודה, אשר שם לו למטרה להשתקע במדינת ישראל ולהכות בה שורש והכול שלא כדין כך נראה כי בפועל, בית הדין תפקד, כשהוא פעל מכוח החוק למניעת הסתננות, כאחד הכלים במערכת שנועדה להכניע את מבקשי המקלט בישראל ולהפכם לדוגמא למען יראו וייראו מבקשי מקלט פוטנציאלים אחרים, בטרם יגיעו לישראל. . על פי הנוהל, 91" פורסם "נוהל הטיפול במסתננים המעורבים בהליך פלילי2012 בחודש ספטמבר ניתן היה לכלוא אדם שנכנס לישראל ללא רשיון ושוחרר בעבר ממשמורת במקום בו: יש חשד לביצוע עבירה מסוג פשע או עוון, אך אין די ראיות כדי להגיש כתב אישום; כאשר יש די ראיות להגשת כתב אישום בעבירת עוון, אך אין עניין לציבור בהעמדה לדין; או במצבים בהם סיים אדם לרצות את מלוא העונש שגזר עליו בית המשפט ושוחרר, או אמור היה להיות משוחרר ממאסר. אותם אנשים מועברים מיידית מפסים של הליך פלילי להליך מנהלי, מוצאים נגדם צו הרחקה וצו משמורת, והם נכלאים לפי החוק למניעת הסתננות. החלת הנוהל יצרה כאוס בקרב מבקשי מקלט בישראל, אשר כבר מצאו עצמם מחוץ למשמורת ולפתע חשופים בפני מעצר לתקופה לא מוגבלת, אם רק תוגש נגדם תלונה במשטרה, גם על עבירה קטנה, בלי שהמשטרה תחקור את המקרה ותספק ראיות המצדיקות הגשת כתב אישום, בלי שיתנהל משפט ובלי שימונה סנגור. בית הדין הוא הערכאה השיפוטית הראשונה, ופעמים רבות היחידה, אותה יראו אותם אנשים. כפי שתואר בדו"ח זה שוב ושוב, אין לבית הדין סמכות לבטל את צו הגירוש. יישומו של הנוהל הפלילי חידד את האבסורד והקושי בכך: גם במקרים בהם נפל פגם חמור ביישום הנוהל, ולמעשה אנשים נעצרו שלא כדין, נמנע בית הדין מלשחררם. הגישה מבקשת מקלט מאריתריאה תלונה נגד מכר שלה בטענה 2012 בחודש אוקטובר שאנס אותה. המכר נעצר והוצא נגדו צו גירוש מכוח הנוהל. המתלוננת, אשר חששה שבעלה יגלה שקיימה עם אותו מכר יחסי מין, אף שלא בהסכמתה, פנתה למשטרה וסיפרה שבדתה את התלונה. במקום לשחרר את המכר, החליט המשיב לעשות שימוש בנוהל כדי לעצור גם את המתלוננת, הפעם, בגין הגשת תלונת שווא. בבקשה לשחרורה שהגיש המוקד לדיינת גרינברג מבית הדין בגבעון, טען המוקד כי הנוהל אינו חוקי וכי נפל פגם יסודי בהפעלתו, כיוון שאין בעבירה שהואשמה בה כל סכנה לציבור. הדיינת דחתה את הבקשה, תוך שהיא נמנעת מלהתייחס למעצרה של המתלוננת, תוך הצמדות להוראות החוק למניעת הסתננות: "החוק האמור חל גם על המוחזקת, ללא קשר לעובדה שביצעה עברה של עדות שקר". רק לאחר הגשת ערעור לבית המשפט המחוזי מיהר משרד הפנים להורות על שחרורה. בהחלטת בית המשפט המחוזי, בה המדינה חויבה לשלם למתלוננת הוצאות, נקבע כי "המעצר היה פגום .18.3.2013 החלטת הדיין דביר פלג מיום 90 24.9.2012 מיום10.1.0010 'נוהל רשות האוכלוסין וההגירה מס 91 41  "בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים .92"מראשיתו ולא היה מקום לעצור את המערערת בעניין אחר, בו דווקא הורה בית הדין על שחרור מוחזק ממשמורת עקב פגמים שנפלו ביישום הוראות נוהל הטיפול במסתננים המעורבים בהליך הפלילי, קבע בית המשפט בערעור שהגיש משרד הפנים כי אם בית הדין מצא פגם מהותי ביישום הנוהל הפלילי, לפיו הוצא צו גירוש, הוא היה . חרף החלטה זו, דייני בית הדין ממשיכים לקבוע כי אין זאת מסמכותם 93מוסמך להורות על שחרור לשחרר אנשים בשל פגמים בהפעלת הנוהל. ערכה המשטרה חיפוש בבית בו התגורר מבקש מקלט מסודן בשכירות, 2012 בנובמבר ומצאה ציוד צבאי. הסבריו של בעל הדירה הישראלי, לפיהם הוא מעצב תפאורות לסרטים והציוד שימש לסרט "בופור", לא הועילו למבקש המקלט, שהועבר מייד למשמורת לפי הנוהל הפלילי. הדיין זילברשמיד דחה את בקשת השחרור שהוגשה באמצעות המוקד, תוך שהוא קובע כי "קיימת מחלוקת בפסיקה באשר לסמכותו של ביה"ד להכריע בשאלת אופן יישומו של הנוהל. [...] אינני מקבל את הפרשנות אשר לפיה לביה"ד סמכות להכריע באשר לכשרות ההליך", והפנה את המוחזק להגיש עתירה מנהלית. המוקד הגיש ערעור על החלטת בית הדין . בעקבות הערעור, נסוג משרד הפנים מעמדתו ושחרר את המערער.94לבית המשפט המחוזי הדיין ליברטי מבית הדין בגבעון שב ומתח ביקורת על הנוהל ועל אופן הפעלתו. כך, בהחלטתו קבע הדיין: "המוחזק מכחיש את המיוחס לו. כמו כן נסגר תיקו של המוחזק מחוסר 23.10.2012-מ עניין לציבור. לפיכך, כל טענה בדבר מסוכנות המוחזק הינה לכל היותר מס שפתיים שכן מסוכנות קבע: 11.11.2012-וסגירת תיק מחוסר עניין לציבור אינם יכולים לדור בכפיפה אחת". בהחלטתו מ "כפי שהעיר בית הדין פעמים רבות, מתוכן המקובץ עולה תמונה קשה החוזרת על עצמה פעמים רבות מדי בעת האחרונה. תחת לתת לאדם את יומו בבית המשפט להוכיח את חפותו או להרשיעו כדין, מצאו גורמי האכיפה מסלול עוקף זכויות יסוד באמצעות המרת ההליך הפלילי במעצר מנהלי. המדובר על מדרון חלקלק ומסוכן. במידה ולא יוגש כתב אישום במועד כאמור אורה על שחרור המוחזק". חסרי זהות9.3.2 בית הדין התקשה להתמודד עם אנשים שלא ניתן לזהות את מוצאם מראשית פועלו. אנשים רבים מגיעים לישראל ללא כל מסמכים, חלקם אינם יכולים להשיג מסמכים שיוכיחו את נתינותם (אם בשל חוסר באמצעים ואם בשל היעדר יחסים דיפלומטיים של מדינתם עם ישראל), וחלקם מסרבים לעשות זאת, בשל חשש שיגורשו לארצם. בעניינם של אנשים שנכנסו בתקופת ברית המועצות לשעבר והיה קושי לבדוק את אזרחותם, קבע בית המשפט המחוזי כי לא ניתן להחזיקם במעצר לנצח, גם אם אין שיתוף פעולה מצידם, והדגיש כי מחוץ לכלא יהיה להם קל יותר להוכיח מח- גברטנסה נ' משרד הפנים, תק52337-09-12 ; ר' גם בעת"מ8.2.2013 האגוס נ' משרד הפנים, החלטה מיום28773-1-13 )עמ"נ (מרכז 92 .15742 ,)4(2012 .23.12.2013 דין מיום- מדינת ישראל נ' אסבהה, פסק40042-12-12 )עמ"נ (ב"ש 93 .5.3.2013 דין מיום- בקיט נ' משרד הפנים, פסק25569-02-13 עמ"נ 94 " בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים42 . מנגד, בהחלטה אחרת קבע בית המשפט המחוזי כי בהיעדר אפשרות לזהות אדם95את אזרחותם .96במסמכים, יהיה קושי לאתרו אם ישוחרר, ולא ניתן יהיה לגרשו בעניינו של אדם שטען שהגיע מסודן אולם האו"ם לא זיהה אותו כסודני הביע דיין בית הדין 26/01/09 ,20/11/08 את מורת רוחו מהתנהלות משרד הפנים: "חרף החלטות ביה"ד מיום עד כה לא נערך למוחזק תשאול נוסף לבירור זהותו. משרד הפנים: לא ייתכן 26/02/09 -ו כי במשך חצי שנה יוגדר מוחזק כמי שאזרחותו לא ידועה אך לא ייעשה דבר על מנת לברר אותה". שנה נוספת חלפה, וטרם הוכרעה זהותו. בדיון בפני הדיינת גרינברג בבית הדין בגבעון הביע המוחזק את תסכולו: "אני באתי מסודן, את אומרת לי שהאו"ם לא זיהה אותי בתור סודני. אם כך תגידי לי את מאין אני. שגעו אותי כבר. כל המשפחה שלי מסודן. אני מאזור ניארה בדארפור. את אומרת לי שלא תוכלי לעזור לי כי לא זוהיתי כסודאני". בית הדין שב .97ואישר את החזקתו תסכולו של בית הדין במקרים כאלה נלמד גם מעניינו של ליאו, עליו כתב ד"ר לבנת את מאמרו: "מעצרו של הזר שסירב להזדהות": "למעלה משלוש שנים מיום מעצרו של ליאו לארי (כתוארה אז), באותיות מודגשות: 'מאחר והמוחזק [כך במקור] -כותבת הדיינת בבלי אין סיכוי שאורה על שחרורו בשום - מסרב למסור את פרטיו המזהים כמו גם את לאומו תנאי'. היא גם מורה למשטרת ההגירה 'לחקור את המוחזק לאלתר ובאופן אינטנסיבי, עד הרחקתו של ליאו מישראל -שתוברר זהותו ומולדתו'. היא מבטאת את תסכולה הרב נוכח אי במהלך אותן השנים: 'החזקת המוחזק במשמורת עלתה עד כה למדינת ישראל למעלה ש"ח!!!! אין ספק בלבי כי שכירת חוקר אשר יחקור את המוחזק לעניין 150,000- מ זהותו הייתה עולה למשלם המיסים פחות'. למרות הכעס והתסכול של הדיינת, נראה שהיא עדיין לא התייאשה כליל מיכולתם של מנגנוני המדינה המכניעים בישראל לסיים את מלאכת ההרחקה של ליאו: 'אמנם', היא כותבת, 'המוחזק הוא [...] 'אגוז קשה לפיצוח', אולם גורמי החקירה בישראל הצליחו לפצח בעבר אגוזים קשים ממנו'". ליאו שוחרר, לבסוף, לאחר חמש שנים במעצר, ורק כשנקבע כי הוא אינו יציב בנפשו. בנוגע לאנשים חסרי אזרחות (למשל, מי שאזרחותם בוטלה, מי שמעולם לא זכו לאזרחות במדינה "נוהל לטיפול בנתין זר הטוען כי הוא מחוסר 2007 בה נולדו או בשל נסיבות אחרות), נקבע בשנת , 2012 פי הנוהל, אשר תוקן בשנת-. על98אזרחות", בעקבות עתירות של האגודה לזכויות האזרח אדם שמוחזק במשמורת, טוען כי הוא חסר אזרחות ולא נמצאה מדינה אליה ניתן לגרשו במשך שנה, ראש מינהל האכיפה לזרים יבחן את אפשרות שחרורו בתנאים. אולם הנוהל לא חל על מי שנכנס לישראל שלא דרך תחנת גבול ונחשב "מסתנן", ועל אותם אנשים חל החוק למניעת .99הסתננות .11989 ,)4(2006 מח- פיסנקו נ' משרד הפנים, תק251/06 )עמ”נ (ת"א 95 6.1.2003 דין מיום- שושנג נ' משרד הפנים, פסק247/02 )עמ”נ (ת"א 96 .. ההדגשה במקור85087 החלטות בית הדין בעניינו של מוחזק שמספרו בכלא 97 - אלקסייב נ' מדינת ישראל, פסק34499-04-10 ), עת"מ (ירושלים29.1.2007 דין מיום- אלקסייב נ' מדינת ישראל, פסק2887/05 )עת"מ (ת"א 98 14.9.2010 דין מיום .12.11.2012 מיום10.1.0015 'נוהל לטיפול בנתין זר הטוען כי הוא מחוסר אזרחות מס 99 43  "בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים קורבנות עינויים וקורבנות סחר9.33 בפני בית הדין נחשפים פעמים רבות תיאורים של אנשים שלא בחרו להגיע לישראל מרצונם החופשי ונפלו קורבן לסחר בבני אדם, וכן תיאורים קשים של עינויים שעברו בדרכם בסיני. פי המשפט הבינלאומי, להגנה מיוחדת. למרות שנסיבות הגעתם לישראל -קורבנות אלה זכאים, על עשויה להשפיע על החלטת בית הדין בעניינם, בית הדין אינו ערוך לראיין אנשים באופן שמקנה להם תחושת ביטחון ופתיחות, ותשאולם של האנשים תלוי ברצונם הטוב של הדיינים. בהיעדר ייצוג והבנה שהדבר יכול לסייע לשחרורם, ונוכח פערי תרבות, עצורים רבים כלל לא מתארים בפני בית הדין את קורותיהם הקשות. בנוסף, רוב דייני בתי הדין הינם גברים, ונשים המובאות בפניהם . אף גברים המגיעים מתרבות אפריקאית יימנעו פעמים רבות 100נמנעות מלספר שהותקפו מינית מלחשוף התעללות מינית בפני אחרים. ונעצרו לפי 2012 מבקשי מקלט שהגיעו לישראל דרך סיני בין החודשים יוני לספטמבר1,543 מבין כלואים על שארע להם, הצליחו לשכנע את בית הדין 30 החוק למניעת הסתננות, רק סיפוריהם של להעביר את הפרוטוקול שלהם לבחינה נוספת על מנת לברר אם מדובר בקורבן לעבדות או לסחר בבני אדם. בתשעה מן הפרוטוקולים ציין בית הדין כי ניכרים סימנים פיזיים בולטים של עינויים על גופם של הניצולים. כל אותם ניצולים שסיפרו כי נחטפו, הצהירו זאת בפני הדיין דורפמן, ומכך ניתן להסיק שהדיין שאל זאת במפורש. קורבנות עבדות וסחר בבני אדם עצורים שהוכרו בידי משטרת ישראל כקורבנות סחר ועבדות (כפי שיובהר בהמשך, לא כל מי שעבר עינויים יוכר כקורבן סחר) זכאים לייצוג משפטי חינם מטעם המחלקה לסיוע משפטי של הציג שירות בתי הסוהר נוהל לזיהוי קורבנות סחר. על פי 2012 משרד המשפטים. בפברואר הנוהל, כאשר עולה חשד כאמור בבית הדין, על הדיין ליידע את המחלקה לסיוע משפטי במשרד המשפטים, אשר מעבירה חוות דעת למשטרה לצורך בחינה האם מדובר בקורבן סחר בבני אדם. אז זוכה העצור לייצוג ובית הדין יכול לשחררו למקלט. עם זאת, בתי הדין מחכים לפעמים חודשים ארוכים לקביעת המשטרה לפיה אדם הוא קורבן סחר, ואין להם את הסמכות לקבוע ראשית ראייה להיותו של עצור קורבן סחר. זאת, אף על פי שלדיין, בניגוד למשטרה, יש אפשרות לבחון את האדם באופן בלתי אמצעי, לתשאל אותו ולראות אותו. בעקבות תלונת דיינים בעניין זה, נשלחה פנייה ליועץ המשפטי לממשלה, כדי לקבל את חוות דעתו בעניין, אולם זו טרם נענתה. פעמים רבות, גם קורבנות סחר ועבדות שכבר הוכרו ככאלה, אינם מועברים למקלט, בשל חוסר מקום פנוי. צעירה אזרחית אריתריאה, אשר עברה עינויים אכזריים במיוחד בסיני, ביניהם אונס יום יומי משך חודשים, הוכרה עם הגעתה לישראל כקורבן סחר. עם זאת, היא הוחזקה משך שמונה חודשים ארוכים בכלא "סהרונים", רק בגלל שלא היה מקום במקלט. דיין בית הדין דביר פלג דחה שוב ושוב את בקשותיה להשתחרר לבית קרוביה בישראל עד שיתפנה המקום במקלט, לקריאה נרחבת אודות קורבנות סחר ועינויים: דו"ח המוקד 'עונו בסיני, נכלאו בישראל': דו"ח אודות ניצולי עינויים ועבדות הכלואים לפי החוק 100 .. הנתונים המופיעים בפרק זה לקוחים מאותו דו"ח2012 למניעת הסתננות, אוקטובר " בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים44 לא תשוחרר. בערעור על החלטת בית הדין- תוך שהוא קבע כי עד שלא יימצא מקום במקלט קבע בית המשפט המחוזי כי "מהטעמים ההומניטריים הכל כך בולטים שבעניין זה (יש) לקבל .101"את הערעור קורבנות סחר לקהילה וחיים עם קרובי משפחה, שם 30-בהמשך לאותו ערעור, שוחררו השנה כ קורבנות סחר נוספים, רק בשל 14 הם מחכים למקום שיתפנה במקלט. עד לאחרונה הוחזקו בכלא חוסר מקום במקלטים, תוך שבית הדין שב ומאשר את מעצרם, והם שוחררו רק לאחר פסיקת בג"ץ בעניין החוק למניעת הסתננות. קורבנות עינויים כאשר מדובר בקורבנות עינויים אשר אינם נופלים בגדר ההגדרה של סחר בבני אדם או של החזקה בתנאי עבדות, הם אינם זוכים לייצוג ולא משוחררים למקלט. בתי הדין נהגו להכיר בעינויים כ"טעם הומניטרי מיוחד" המצדיק שחרור ממשמורת של מי שנעצרו לפי חוק הכניסה לישראל. פעמים לרעתם, שכן בכלא - לפחות בשלב הראשוני- רבות, שחרורם של קורבנות עינויים מהכלא היה זכו לטיפול רפואי ואילו שחרורם היה לרחוב. לכן, דייני בית הדין שלחו לא פעם למוקד לפליטים מנת שאותו אדם יקבל סיוע עם שחרורו. -ולמהגרים את החלטותיהם לשחרור קורבנות עינויים, על עם כניסתו לתוקף של התיקון לחוק למניעת הסתננות, אשר דורש כי אותם מקרים הומניטריים יהיו גם "חריגים", נמנעו בתי הדין מלשחרר קורבנות עינויים, ואלה נמצאו נתונים למאסר של שלוש שנים. ידי - ברחה מאריתראה במטרה להגיע לסודן ובדרך נחטפה על20 אזרחית אריתראה בת קבוצת בדואים, שלקחה אותה לסיני, שם הוחזקה כחודשיים וחצי, במהלכם הייתה נתונה לעינויים קשים: אלימות ברוטאלית, כוויות, איזוק ואונס. היא שוחררה משבייה רק לאחר שמשפחתה שילמה כופר גבוה שדרשו חוטפיה, וכך הגיעה לישראל. בדיון הראשון בעניינה יום, אם אין מניעה רפואית לכך, כיוון שהיא נתינת 14 הורה בית הדין כי תשוחרר בתוך אריתריאה ולכן ברת הגנה. בשל העינויים שספגה, נזקקה הצעירה לטיפולים רפואיים בכלא. באותו זמן, מיהר משרד הפנים והוציא צו למעצרה לפי החוק למניעת הסתננות. המוקד לפליטים ולמהגרים פנה לבית הדין בבקשה לשחררה מטעמים הומניטאריים, אולם הדיין מרזוק דחה את הבקשה. בהחלטתו, בא הדיין בטרוניה כלפי הצעירה על שלא תיארה בדיונים הקודמים כי סבלה מאונס (אך כן טענה שעברה עינויים אחרים), ואף והגדיל וקבע: "אין זה סביר להסתיר עובדות חשובות אלו, המבקשת לא טרחה לנמק אף מדוע לא סיפרה בפני ביה"ד על אונס שעברה". לבסוף, קבע הדיין שנסיבותיה לא מקימות טעם הומניטרי מיוחד המצדיק את שחרורה. רק בעקבות ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי על החלטת . 102בית הדין, הודיע משרד הפנים כי החליט לשחררה .) (לא פורסם6.3.2013 דין מיום-, פסק22981-02-13 )עמ"נ (ב"ש 101 ..1.2.2013 דין מיום- טוולדברה נ' משרד הפנים, פסק44333-12-12 )עמ"נ (ב"ש 102 45  "בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים החלטות בית הדין מגלות שרירותיות ביחס לקורבנות עינויים, אף בין אנשים שונים שמגיעים הורה הדיין מרזוק על שחרורה (בכפוף למציאת 2013 לאותו דיין. כך, בחודש פברואר מאריתריאה, אשר הגיעה לישראל לאחר כמה 26 חלופת משמורת מתאימה) של צעירה בת שבועות בסיני, במהלכם היא נאנסה והרתה כתוצאה מכך. כשעברה את הגבול, נחבלה קשות ושברה את האגן. בית הדין הורה על שחרורה עוד קודם, אולם בטרם שוחררה היא אושפזה, ועברה הפלה, ובזמן זה מיהר משרד הפנים והיצא צו למעצרה לפי החוק למניעת הסתננות. בהחלטתו, קבע הדיין מרזוק כי יש לשחררה בשל הנסיבות הקשות, האונס שעברה ופציעתה הקשה, והוסיף כי: "לא שוכנעתי כי במתקן המשמורת בו שוהה המבקשת מתקיימים אמצעי שיקום וטיפול הזקוקה להם המבקשת, לשם השוואה, קורבנות עבירות עבדות וסחר בבני אדם שלרוב סבלו מאונס מועברות למקלט מיוחד שיש בו כדי לספק את צרכיהם בשיקום נפשי וטיפול רפואי". בעניינו של ס.ו, אזרח אריתריאה שעבר עינויים קשים בסיני במשך שלושה חודשים לפני שהגיע לישראל, קבע הדיין דורפמן כי אין לשחררו, כיוון ש"רוב המוחלט של מסתננים שנכנסו לישראל בחודשים האחרונים עברו עינויים קשים". בית המשפט המחוזי דחה את הערעור קיבל ביהמ"ש העליון את הערעור וקבע, 18.4.13-שהגיש המוקד על החלטת בית הדין, אולם ב כי החוויות הקשות שחוו גברים ונשים בדרכם לישראל, לרבות חטיפה, כליאה, עינויים ואונס, הם בגדר "טעמים הומניטריים מיוחדים", שעשויים להוות עילה לשחרור מכליאה לפי החוק למניעת הסתננות. בית המשפט הוסיף, כי נדרשת בדיקה פרטנית של מצב השוהה במשמורת . 103ביחס להשלכות המשך החזקתו במשמורת, על רקע החוויות הקשות שחווה בדרכו לישראל בית המשפט הורה על ביצוע אבחון מצבו הבריאותי והנפשי של המוחזק. הוא הופנה לעובדת סוציאלית של השב"ס שעובדת בכלא, שכתבה חוות דעת לקונית לפיה "מדובר בשוהה יציב, מאורגן, ללא מצבי מצוקה חריגים במשמורת". עניינו הוחזר לבית הדין, שם הדיין דורפמן החליט לשחררו, לאחר שמצא שהאבחון שהוגש אינו ראוי להתייחסות רצינית, וכיון שהוא התרשם באופן בלתי אמצעי מפגישת המוחזק ותיאור חוויותיו, כי הכליאה הממושכת של . משרד הפנים ערער על החלטת השחרור, 104המוחזק משפיעה באופן שלילי על מצבו הנפשי תוך שהוא מסתמך על חוות דעתה של העובדת הסוציאלית. בית המשפט קיבל את הערעור . לבסוף, נערך אבחון חוזר בידי פסיכיאטרית, 105תוך שהוא קבע כי יש לערוך אבחון רציני יותר .106 בשנית, על שחרור המוחזק- בעקבותיה הורה בית הדין בעקבות עניינו של ס.ו, אשר תואר לעיל, פנה המוקד לבית הדין בבקשה לערוך אבחונים נפשיים לכלואים, אשר תיארו בפני עובדות המוקד שביקרו אותם בכלא עינויים שעברו בסיני. חלק .18.4.2013 דין מיום- (לא פורסם), פסק1689/13 בר"ם 103 לחוק בתי דין מנהליים, אשר חל29 'במקרה זה, חוות הדעת הוגשה על ידי משרד הפנים רק בעקבות החלטת בית המשפט העליון. יצוין, כי ס 104 על בית הדין, קובע כי בית הדין יכול למנות מומחה מטעמו, שייתן חוות דעת בכתב. עם זאת, עד כה לא ידוע על מקרה בו הפעיל בית הדין סמכות זו. .3.6.2013 דין מיום- (לא פורסם), פסק39258-05-13 עמ"נ 105 .501404 בעניינו של מוחזק שמספרו בכלא24.6.2013 החלטת בית הדין מיום 106 " בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים46 ,מהבקשות נדחו כליל על ידי בית הדין, וביתר המקרים הופנו לעובדת הסוציאלית בכלא. ואולם העובדות הסוציאליות בכלא, אשר הן עובדות של השב"ס, לא הוכשרו לראיין קורבנות עינויים ולערוך אבחונים נפשיים, וחוות הדעת מטעמן לקוניות. כמו כן, האבחונים נעשים בתרגומם של כלואים אחרים, מה שמקשה על המוחזק לתאר את העינויים שעבר, וודאי כאשר מדובר בפגיעה מינית. המוקד פנה במספר בקשות לעריכת אבחונים חוזרים, בהם הסתפק בית הדין בחוות דעת לקונית של העובדת הסוציאלית. לא ידוע על מקרים בהם בית הדין הורה על עריכת אבחון נפשי על דעתו, אף על פי שרוב הכלואים אינם מיוצגים ולא יודעים לבקש זאת בעצמם. קטינים9.3.4 כליאתם של ילדים, גם בבית מעצר שלטענת הרשויות הותאם לקטינים, עומדת בניגוד חמור , אשר קובעת שטובתו של ילד תהא לעולם "שיקול ראשון במעלה", 107לאמנה בדבר זכויות הילד וכי מעצרו של ילד ישמש "רק כאמצעי אחרון ולפרק זמן מתאים הקצר ביותר". במסמך פרשנות לאמנה, העוסק בקטינים זרים ובלתי מלווים, קבעה ועדת האו"ם לזכויות הילד, כי היעדר מעמד חוקי לא יכול להצדיק כליאה של ילדים, וכי יש לטפל בילדים במסגרות מתאימות באמצעות גורמי רווחה, הבקיאים בטיפול בילדים במצבים אלה. . עד היום נעצרו, נכלאו וגורשו 2011 מעצר ילדי מהגרי עבודה והוריהם בישראל החל בחודש מרץ למעלה ממאתיים ילדים עם משפחותיהם, מרביתם מתחת לגיל שש. המתקן שנבחר לכליאת המשפחות הוא "מתקן מסורבים" בנתב"ג, מתקן הכליאה היחיד בארץ שאינו מנוהל על ידי השב"ס או המשטרה אלא בלעדית על ידי פקחי משרד הפנים. היו קטינים. 2011-2010 מכלל הנכנסים לישראל מאפריקה בשנים3% בהתאם לנתונים רשמיים חלקם הגיעו יחד עם הוריהם, חלקם נולדו בדרך או בישראל בעקבות אונס שעברה האם במחנות העינויים בסיני. אחרים הגיעו לישראל לבד, לאחר שהוריהם נפטרו, לאחר שברחו ממדינתם לבד, או לאחר שהוריהם מכרו אותם. באגף נשים וילדים, עם אמהותיהם, 14 במתקן הכליאה סהרונים הוחזקו קטינים מתחת לגיל נכלאו באגף הגברים. כך, קטין שנכלא ללא אביו, עלול היה למצוא עצמו 14 וקטינים מעל גיל מנותק מאמו ומאחיו הקטנים, מבודד באגף של גברים בוגרים, כשהוא זוכה לראות את אמו רק פעם בשבוע. אישה שהגיעה לישראל מאריתריאה עם בנה הפעוט הוחזקה במשמורת מכוח חוק הכניסה . בדיון בפני בית הדין, הורה הדיין על שחרורה בכפוף לבדיקות 2011 לישראל מחודש נובמבר רפואיות. הבדיקות מצאו כי עליה לעבור טיפולים רפואיים, וכך היא הושארה במשמורת חודשים ארוכים. אולם עם החלמתה, הוציא משרד הפנים צו מעצר חדש לפי החוק למניעת הסתננות. במסגרת עתירה לבית המשפט המחוזי, הורה השופט אלון על שחרורה מטעמים .1991 , אושררה על ידי מדינת ישראל בשנת221 ,31 , כרך1038 ) כ"א1989( האמנה בדבר זכויות הילד 107 47  "בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים . על108 חודשים14 . בנה היה אז בן שלוש, והוא נכלא משך תקופה של2013 הומניטריים בינואר על שחרורם 2013 בסיס החלטה זו, הורה הדיין דורפמן מבית הדין בסהרונים בחודש פברואר של אם אחרת ובנה הפעוט בן השנה, לאחר תשעה חודשים בהם הוחזקו במשמורת. לעומתו, דחה באותו חודש הדיין מרזוק מרזוק בקשת שחרור של אם ובנה, תוך שהוא מבחין בין .12 החלטת בית המשפט לעניין שלפניו: שם דובר בקטינה בת שלוש, ולפניו היה קטין בן אישה מאריתריאה ובנותיה הקטנות בנות שבע ועשר, הוחזקו בסהרונים משך כשנה. הן הובאו שוב ושוב בפני בית הדין, שהורה על המשך כליאתן. בהחלטותיו, קבע הדיין מרזוק כי מכך שהחוק למניעת הסתננות קובע כי יש לשחרר קטינים שאינם מלווים, הוא לומד שאין לשחרר קטינים שמלווים על ידי הורה. בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע קיבל את הערעור בעניינן, תוך שהוא מבקר את עמדת בית הדין: "כשופט בבית משפט לעניינים מנהליים במדינת ישראל אינני מוכן לקבל את טענת המשיב (משרד הפנים) כי הותרת ילדה אינה מעוררת - בת שמונה ואחותה בת האחת עשרה לתקופה של שנים במתקן משמורת כשלעצמה "טעם הומניטרי מיוחד". הדברים מובנים מאליהם ברמת ערכי מוסר וחברה אלמנטאריים... המשך הישארותן במשמורת, לתקופה בלתי מוגבלת, תפגע בלי ספק פגיעה . 109ניכרת בהתפתחותן הנפשית והחברתית בעקבות פסק הדין, הגיש המוקד בקשות לעיון מחדש בתשע החלטות של בית הדין, בהן אישר את המשך החזקתן של נשים עם ילדיהם בכלא, וימים ספורים לאחר מכן, בתחילת חודש מאי , שוחררו כל אותן נשים וילדיהן בהחלטת משרד הפנים, עוד בטרם ניתנה החלטה של בית 2013 .הדין בעניינם קטינים לא מלווים , המדיניות היתה שלא לעצור קטינים שנמצאים בישראל בלי הוריהם בגין שהייה 2006 עד שנת השתנתה מדיניות זו, לאחר שהוקם 2006 בלתי חוקית בישראל, ולא להחזיקם במשמורת. במאי לא גובש. כך הוחזקה - אגף לקטינים במתקן המשמורת "מיכל". עם זאת, נוהל הנוגע להחזקתם במשמורת קטינה, תושבת גאנה, שנשארה לבדה בישראל מאז שגורשו הוריה. בית הדין אישר שנים 18 את החזקתה במשמורת, כשהוא קובע כי "המוחזקת אינה קטינה חסרת ישע, ימלאו לה , בעוד כארבעה חודשים. המוחזקת לא אמורה לשהות במתקן המשמורת 2007 בחודש פברואר עת ארוכה ובתוך זמן קצר ובעזרת הקונסוליה השוקדת עתה על איתור משפחתה, תוטס בקרוב המוחזקת לארצה". בערעור על החלטת בית הדין לבית המשפט המחוזי בת"א, הזכיר השופט לדו"ח), ילדים נמצאים בתהליך משמעותי ומואץ 103 'פוגלמן כי: "כפי שצויין בדו"ח רוטלוי (עמ של התפתחות, שבמסגרתו עלולה פגיעה בזכות אחת או יותר מזכויותיהם, להביא לכדי פגיעה בהתפתחותם, לעיתים באופן בלתי הפיך, ולעתים באופן אשר יגרור אחריו שורה של פגיעות בזכויות .17.1.2013 דין מיום- זראי נ' משרד הפנים, פסק21060-10-12 )עת"מ (ב"ש 108 .29.4.2013 דין מיום- (לא פורסם), פסק44920-03-13 )עמ"נ (ב"ש 109 " בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים48 נוספות", וקבע כי החזקתה של הקטינה במשמורת במשך חודש וחצי מהווה טעם הומניטרי מספק . בעניין אחר קבע בית המשפט המחוזי כי יש לספק לקטינים הכלואים במשמורת ייצוג 110לשחרורה .111משפטי , המוקד והאגודה לזכויות האזרח בישראל הגישו ערעורים לבית המשפט העליון בשמן 2008 בשנת של ארבע קטינות, שלוש מהן מגאנה והרביעית מניגריה, שנמצאו ללא הוריהן בישראל והוחזקו במשמורת לקראת גירושן. בעקבות הערעורים, הודיע משרד הפנים כי חוק הנוער חל גם על קטינים .112"המוחזקים במשמורת, וגיבש את "נוהל הטיפול בקטינים זרים לא מלווים שעות בפני ממונה 24 הנוהל, אשר עודכן עם השנים, קובע כי קטין שהושם במשמורת יובא בתוך , יועבר "ללא דיחוי" למסגרת מתאימה מטעם משרד הרווחה 14 ביקורת גבולות. אם טרם מלאו לו , ניתן להחזיקו במשמורת במתקן שמותאם 14 או משרד החינוך, או למשמורן. אם הקטין מעל גיל להחזקת קטינים עד שלושה שבועות, אולם ימונה לו סניגור מטעם האגף לסיוע משפטי והוא יפגש .113עם עובד סוציאלי שיבחן את עניינו ויוכל להמליץ על שחרורו יישומו של הנוהל נתקל בכשלים מן הרגע הראשון, אשר הצטרפו לתקלות הנפוצות בבית הדין ונדמות חמורות 114כוחו של הקטין, אשר תוארו בפרקים הקודמים-זימון בא-כגון בעיות תרגום ואי במיוחד כשמדובר בקטין. על אף הנוהל, קטינים רבים לא שוחררו גם בחלוף תקופה ארוכה, בשל הגורמים הדרושים לשחרורם. גם כאן, בולטת אזלת ידו של בית הדין, אשר נמנע שוב ושוב מלהורות על שחרורם. אחת המגבלות בהן נתקל בית הדין היתה קושי בקביעת גילם של כלואים, אשר טענו כי הם קטינים , לא 115או נראו קטינים, אך לא היו בידיהם מסמכי זיהוי. רשות האוכלוסין, האמונה על בדיקת גילם , קבע הדיין אזר: "במתקן מת"ן שוהים מספר 2012 ערכה את הבדיקות. בהחלטתו מחודש נובמבר מוחזקים הממתינים שבועות ארוכים לבדיקת גיל. לא למותר לציין כי לא ניתן להמשיך ולקדם את עניינם של מוחזקים אלו". בעניינם של שלושה מבקשי מקלט מאריתריאה, אשר סירבו לעבור ידי רופאה אישה, קבע בית הדין את גילם רק על סמך בדיקת צילום שורש -בדיקות חושפניות על . בערעור על החלטת בית הדין, קבע בית המשפט המחוזי 75% כף יד, אשר וודאותו מגיעה לכדי שבמקרים כאלה נדרשת רמת וודאות הקרובה לזו הנדרשת במשפט הפלילי, וכי היה צריך לבדקם .116ידי רופא גבר-על 30.10.2006 דין מיום- ויקטוריה אג'מן ג'או נ' מדינת ישראל, פסק282/06 )עמ”נ (ת"א 110 .24.1.2007 דין מיום- פלוני (קטין) והמוקד נ' משרד הפנים ואח', פסק379/06 עמ"נ 111 .6.11.2008 דין מיום- פלונית נ' שר הפנים ואח', פסק4878/05 עע"ם 112 קטינים בלתי מלווים נגד עצם כליאתם. במועד הגשת העתירה הוחזקו הקטינים הלא24 עתר האגף לסיוע משפטי בשמם של2010 בשנת 113 - מלווים בבתי הסוהר "גבעון" ו"סהרונים". בעקבות העתירה, וצו על תנאי שניתן במסגרתה, נפתח מתקן כליאה מיוחד לקטינים לא מלווים ).985 )36( 2012 פלוני נ' משרד הפנים (דינים עליון1254/10 מת"ן (מתקן תמיכה לנוער), בו הם מוחזקים עד לשחרורם (בג"ץ (חי') פלוני נ' 17361-12-08 ; עמ"נ15.7.2007 דין מיום- פלוני נ' בית הדין לביקורת משמורת על שוהים שלא כדין, פסק448/07 )'עמ”נ (חי 114 .18.11.2008 דין מיום- ננסי אדוארד אלימו נ' משרד הפנים, פסק7876-11-08 )'; עמ”נ (חי9.1.2009 דין מיום-משרד הפנים, פסק . 27.8.12 "נוהל ביצוע בדיקות אינדוקרינולוגיות" מיום 115 .20.2.2008 דין מיום- טאוולדה גקילמרים נ' מדינת ישראל, פסק209/08 )'עמ”נ (חי 116 49  "בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים הקושי העיקרי בהתמודדות בית הדין עם הנוהל, הוא בכך שמשרד הרווחה ומשרד החינוך לא מצאו מסגרות מתאימות לכל אותם קטינים. במסגרות המותאמות לקלוט את אותם קטינים, דוגמת פנימיות, בפעמים רבות אין מקום פנוי, וכך הקטינים כלואים במשך חודשים ארוכים במעצר. בהיעדר חלופת משמורת, באי כוחם של קטינים לא מלווים מנסים למצוא להם משמורן שהוא קרוב משפחה הנמצא בישראל, או אדם אחר מהקהילה אליו יוכלו להשתחרר. אולם פעמים רבות העובד הסוציאלי קבע כי אותו קרוב אינו משמורן ראוי. בית הדין נוהג להסתמך על חוות הדעת, וכך להימנע מלהורות על שחרור. כך, בעניינם של שני קטינים ילידי חוף השנהב, שב בית הדין ואישר את החזקתם במשך חודשים ארוכים, כאשר בכל פעם קיבל את עמדת העובדת הסוציאלית, אשר דחתה את הצעותיהם להשתחרר למשמורנים. רק ערעור לבית המשפט המחוזי הביא סוף למעצרם. בית המשפט עמד על העיכוב ביישום הנוהל, אשר נובע מחסרים בתקציב ובתשתיות, . 117 יום60 וקבע כי ככל שלא יימצא פיתרון אחר, על המדינה למצוא לקטינים מסגרת בתוך מאריתראה שהוחזק במשך חמישה חודשים במשמורת, קיבל הדיין 16 בעניינו של קטין בן אזר את המלצת העו"ס שלא לשחררו למשמורן שהוצע לו. זאת משום שהמשמורן רוב היום אינו בבית, ומשום שלפי מקרים אחרים קיים חשש שהקטין ייכנע ללחצי משפחתו לעבוד, ולא ללמוד. בשולי החלטתו הוסיף הדיין: "לסיום, יש לציין כי אך לאחרונה פורסם כי נעצרו שלושה אזרחי אריתריאה החשודים בבצוע מעשה אונס אכזרי באזרחית ישראלית. כן פורסם כי לפחות אחד מהם קטין. לא מן הנמנע כי החשודים היו או עדיין קטינים, שהגיעו ללא ליווי הורה לישראל ובשל המצב שתואר לעיל התדרדרו לחיים של פשע". בערעור שהוגש על ההחלטה קבע בית המשפט המחוזי כי מוטב היה שהאמירה דנן לא הייתה נאמרת, והורה לבית הדין לבחון מחדש את עניינו של הקטין, תוך התחשבות בעובדה שלא ניתן לשלבו .118בפנימייה בערעור שהוגש בעניינם של שני קטינים מאריתראה שהוחזקו כחצי שנה במעצר, קבע בית המשפט המחוזי כי בית הדין לא יכול לאשר שוב ושוב את החזקתם: "הגם שמתקן המשמורת הותאם לקטינים תנאי השהיה במשמורת אינם התנאים הראויים לקטינים, ובוודאי שלא לזמן ממושך. מקומם של ילדים אינו במתקני כליאה, יהיה שמם וכינוים אשר יהיה... כאשר אין אפשרות מעשית להרחיק את העוררים מהארץ וההליכים בעניינם מתמשכים שלא באשמתם, סבור אני כי לא מתקיימת כלל העילה להמשך החזקתם במשמורת ועל המדינה לבחון כל דרך לשחרורם ממשמורת [...] לאלתר, גם אם התנאים שבהם מתגוררים בני משפחה אלו אינם .119"הטובים ביותר .23.11.2008 דין מיום- פלוני נ' משרד הפנים, פסק7146-11-08 )'עמ”נ (חי 117 .11.6.2012 דין מיום- קטין נ' משרד הפנים, פסק56367-05-12 )'עמ"נ (חי 118 .31.3.2011 דין מיום- ד' נ' משרד הפנים ואח', פסק22990-03-11 )' עמ"נ (חי119 " בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים50 בעניין אחר, נמנע בית הדין מלהורות על שחרורה של קטינה למשמורן, שכן אותה עת לא היה עובד סוציאלי במתקן מיכ"ל. בערעור שהוגש על החלטה זו, מתח בית המשפט המחוזי ביקורת על החלטת בית הדין, וקבע כי היה על בית הדין להפעיל את שיקול דעתו באמצעים .120האחרים העומדים לרשותו, לבחון את המשמורת המוצעת ולתת החלטה נהלי העבודה של בית הדין אינם קובעים לוחות זמנים לעבודת בית הדין. בין השלבים אשר תוארו לעיל עובר לפעמים זמן רב בלי שבית הדין מזרז את הגורמים הרלבנטיים. כך נלמד מעניינו של קטין, שבית הדין הורה לבחון את גילו מבלי לקצוב לכך זמן. רק כעבור חודש נקבע גילו, ובית הדין קבע דיון בתוך חודש נוסף. כשלא הוצעה מסגרת להשמתו, הציעה עורכת דינו של הקטין כי ישוחרר למשמורן. אז הורה בית הדין על עריכת תסקיר, שוב בלי לקצוב לכך זמן, ורק חודש לאחר . 121מכן ניתן התסקיר. חצי שנה לאחר שנעצר התקבלה החלטת בית הדין שלא לשחררו למשמורן מועדים9.3.5 חוק הכניסה לישראל שעות ממעצרו (או 96 יד לחוק הכניסה לישראל קובע כי עצור יובא בפני בית הדין בתוך13 סעיף שעות לאחר מכן, בהחלטה מנומקת של ממונה ביקורת גבולות), וכי מי שנעצר בשנית יובא 72 עד קבע השופט 2004 שעות. אי עמידה במועדים אלה היא עילת שחרור. בפסק דין משנת72 בתוך ברק, בדעת מיעוט, כי "רק בנסיבות חריגות, כאשר ישנם טעמים מיוחדים וכבדי משקל להמשך .122)החזקה במשמורת, יש מקום לסטות מכלל זה" (שופטי דעת הרוב לא התייחסו לסוגיה זו החלו להיכנס לישראל שלא דרך מעברי גבול מוסדרים 2006 כפי שתואר בפרק הראשון, בשנת אנשים ממדינות אפריקה דרך מצרים. בתחילה הם נעצרו לפי החוק למניעת הסתננות בנוסחו עצורים רק אחרי חודשיים, 38 הישן, שנועד למנוע הסתננות ממדינות אויב. בית הדין, אליו הובאו בלי שהוצא נגדם צו מעצר, החליט לשחררם ללא תנאים. ערעור של המדינה על החלטת בית הדין התקבל חלקית, תוך שנקבע שהיה צריך לשחררם בתנאים. כן נקבע שניתן לעצור את מי שנכנסו יום לפני בית הדין, 14 דרך מצרים לפי החוק למניעת הסתננות (בנוסחו הישן), אך יש להביאם בתוך .123) שעות96-בהתאם לחוק הכניסה לישראל (טרם התיקון שקיצר את התקופה ל אנשים שהוחזקו 27 הובאו בפני בית הדין2007 אולם הוראות לחוד ומציאות לחוד. בשנת במשמורת למעלה מחודש, בלי שהובאו בפני דיין. בית הדין הורה על שיחרורם בהתאם לסעיף יד, אולם משרד הפנים ערער על ההחלטה. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור, וקבע כי 13 השחרור במקרים אלה אינו אוטומטי, אלא יש צורך לנמקו ולשקול אותו מול הסכנות הטמונות .18.11.2008 דין מיום- ננסי אדוארד אלימו נ' משרד הפנים, פסק7876-11-08 )'עמ"נ (חי 120 . בית המשפט המחוזי דחה את הערעור והחזיר אותו לבחינה חוזרת27.6.2012 דין מיום- קטין נ' משרד הפנים, פסק47855-06-12 )'עמ"נ (חי 121 .בבית הדין, תוך שהוא מציין כי ניתן להיעזר במנגנוני פיקוח של המשטרה .354 )3(‏ דרקואה נ' משרד הפנים, ממונה ביקורת הגבולות, פ''ד נח223/04 עע"מ 122 .1724 ,)3(2006 מח-‏ ‏ משרד הפנים נ' טיגי'אן, תק162/06 )עמ”נ (ת"א 123 51  "בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים . עם חלוף השנים, נמנע בית הדין מלשחרר את מי שלא הובא בפניו במועד וכיום נוטה124בשחרור בית הדין לקבוע כי גם מי שהובא בפניו באיחור, הרי שבהבאתו בסופו של דבר בפני בית הדין תוקן הפגם. בכך נפגעה זכותם של הכלואים לראות דיין בהקדם האפשרי. צמצום נוסף בתנאי השחרור ניתן לראות ביחס לתקופת המעצר הכוללת. חוק הכניסה לישראל יום, בהיעדר טעמים קונקרטיים לסתור, יש לשחרר את המוחזק. כלומר, אחרי 60 קובע כי לאחר יום בהם הוחזק אדם במשמורת והמדינה נכשלה לגרשו, משתנה נקודת האיזון לטובת שחרור 60 המוחזק. זאת בתנאי שהוא עצמו אינו מסכל את גירושו, ובתנאי ששחרורו לא יסכן את בריאות הציבור או את הבטחון. גם על עילת שחרור זו קבע בית המשפט כי היא אינה אוטומטית, ונתונה .125לשיקול דעתו של בית הדין בעניינו של אדם שטען כי הוא סודני, אולם ממונה ביקורת גבולות סירב להאמין לו, הוגש ערעור חודשים שב בית הדין והורה על המשך החזקתו במשמורת. בית המשפט המחוזי 14 לאחר שבמשך פסק, כי מטרת המעצר אינה להחזיק אדם עד שישבר ויחזור בו מסיפורו, קבע שהאדם סודני והורה . גם בעניינו של אזרח ניז'ר, אשר שיתף פעולה עם הרחקתו אולם המדינה התקשתה 126על שיחרורו להרחיקו בשל היעדר יחסים דיפלומטיים עם ניז'ר, שב בית הדין והורה על המשך החזקתו למשך למעלה משנה. בערעור על החלטת בית הדין, קבע בית המשפט המחוזי כי החלטת בית הדין לא 30,000 היתה סבירה, והורה על שיחרורו בתנאי שיחתים ערבות צד ג', ויפקיד ערבות במזומן של בערעור על החלטה זו, קבע בית המשפט העליון כי תנאי השחרור מסכלים את החלטת 127.ש"ח . אזרח טוגו, שהסכים לצאת מישראל אבל נדרש 128השחרור, והפחית משמעותית את הערבויות למסמכי נסיעה, הוחזק בכלא במשך שבע שנים, במהלכן שב בית הדין ואישר את כליאתו, עד .129שלבסוף בית הדין קיבל את בקשות המוקד לשחררו בערבות יום, 30 החלטות לפיהן "תוקן הפגם" ניתנו גם ביחס למי שלא הובאו בפני בית הדין לדיון עיתי מדי , עליה מתבססים כיום בתי הדין. 130וגם אלה קיבלו משנה תוקף בהחלטת בית המשפט המחוזי לדיונים העיתיים יש חשיבות מיוחדת, נוכח עמדתם הנחותה של המוחזקים במשמורת, שבלי דיון . בית המשפט קבע כי לדיונים העיתיים יש 131תקופתי לא היה בידיהם לפנות לבית הדין בעצמם חשיבות הן לצורך פיקוח על מצבו של האדם בכלא, והן לבחינת האיזון בין התנהגותו של האדם שמונעת את גירושו, לבין מאמצי המדינה לגרשו גם בלי שיתוף פעולה מצידו. היכן עומדת נקודת האיזון? לכך אין תשובה, וכפי שתואר לעיל, לא כל הדיינים מקפידים על בחינה עיתית במועד הנדרש. כשהדיין דורפמן הורה על שחרורו ללא תנאים של אדם שהוחזק במשמורת במשך שלוש שנים, לאחר שלא הובא בפני הדיין חמישה חודשים, הפך בית המשפט המחוזי את ההחלטה, .10.10.2007 דין מיום- משרד הפנים נ' ווי וואיל ווי טור אור, פסק10/07 )עמ”נ (ב"ש 124 .9.5.2005 דין מיום- משרד הפנים נ' פאדי סולימאן אודה סלאמה, פסק- מדינת ישראל173/03 בר"ם 125 .3.11.2010 דין מיום- עיסא אברהים מוחמד נ' מדינת ישראל, פסק21423-09-10 )עמ"נ (מרכז 126 .28.6.2009 דין מיום- משרד הפנים, פסק- סומיילי נ' מדינת ישראל7/09 )עמ"נ (ב"ש 127 .21.12.2009 דין מיום- סומיילי נ' משרד הפנים, פסק7267/09 בר"ם 128 .30.10.2011 בבית הדין בגבעון. החלטת השחרור מיום54920 עניינו של מוחזק שמספרו בכלא 129 .10.9.2009 דין מיום- פופאנה, חוף השנהב נ' בית הדין לביקורת משמורת, פסק16/09 )עמ”נ (ב"ש 130 .18.12.2006 דין מיום- אלקנוב נ' בית הדין לביקורת המשמורת של שוהים שלא כדין, פסק696/06 ברם 131 " בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים52 .132מהטעם שהעצור לא שיתף פעולה עם הרחקתו החוק למניעת הסתננות החוק למניעת הסתננות קבע מועדים ארוכים יותר להבאה בפני שופט מחוק הכניסה לישראל. יום. מועדים אלה 60 יום וביקורת תקופתית כל14 לפיו ביקורת שיפוטית ראשונה תתבצע אחרי אינם עומדים בהוראות המשפט הבינלאומי, וארוכים בהרבה מהמועדים שנקבעו ביתר מדינות . עילות השחרור התלויות במשך השהייה בכלא קשוחות אף הן, ותלויות בהחלטת 133העולם משרד הפנים: אם במשך שלושה חודשים לא החל הטיפול בבקשה להסדרת מעמדו, אם במשך תשעה חודשים מיום שהגיש בקשה כאמור לא ניתנה בה החלטה, או אם האדם מוחזק במשמורת שלוש שנים. בעניינו של אדם שהגיש בקשה למקלט באמצעות מכתב ששלח בעניינו המוקד לרשות והטיפול בבקשה לא החל במשך שלושה חודשים, קיבל בית הדין את עמדת משרד הפנים, לפיה הבקשה הוגשה רק לאחר שהאדם הגיש את הטפסים הייעודיים, אשר כלל לא היו קיימים בכלא באותו מועד, ולא במועד שליחת המכתב. בערעור שהוגש על ידי המוקד הורה בית המשפט על שחרור המוחזק, וקבע כי כאשר הטיפול בבקשת המקלט לא החל בחלוף שלושה חודשים ממועד הגשת .134הבקשה, יש לשחרר את האדם הורה הדיין מרזוק על שחרורה של אישה אזרחית אריתריאה, מכוח העילה לפיה 2013 בחודש יולי א(ג)30 חלפו תשעה חודשים מהמועד בו הגישה בקשה למקלט מדיני וטרם ניתנה החלטה (סעיף ) לחוק למניעת הסתננות). ביום השחרור מיהר משרד הפנים להודיע לבית הדין כי דחה את 2( בקשת המקלט שלה, ובית הדין ביטל את החלטתו. במסגרת הערעור על החלטה זו, הורה בית המשפט המחוזי בבאר שבע על שחרורה המיידי של המערערת במסגרת סעד ביניים, תוך שהוא קובע כי "...תכליתה הברורה של ההוראה הנזכרת היא להמריץ את המשיב ליתן החלטתו בבקשות מקלט בטרם יחלפו תשעה חודשים מהגשתן. אין מדובר רק בתמריץ ליעילות מנהלית, אלא גם באיזון אינטרסים בין האינטרס הציבורי בהחזקת מסתננים במשמורת לבין משקלה של זכותו של 14.9.2011 דין מיום-‏ ‏ משרד הפנים נ' סמקי מוסא‏, פסק21066-09-11 )עמ”נ (ב"ש 132 כפי שתואר בבקשת נציבות האו"ם לפליטים להצטרף במעמד "ידידת בית משפט" לעתירת הארגונים כנגד חוקיות החוק למניעת הסתננות 133 ): על פי המשפט הבינלאומי, פליטים ומבקשי מקלט במעצר חייבים להיות מובאים ללא דיחוי בפני רשות שיפוטית או רשות7146/12 (בג"ץ ). בחינה זו צריכה להיות אוטומטית ובאופן אידיאלי צריכה ICCPR -) ל4(9 עצמאית אחרת על מנת לבחון את החלטת המעצר (סעיף שעות מההחלטה הראשונית להחזיק את מבקש המקלט במעצר. קביעת תקופה מקסימאלית 24-48 להתרחש בערכאה הראשונה תוך ימים לבחינתם של בתי הדין לביקורת משמורת של מסתננים את סוגיית המעצר תואמת אינה תואמת את הנהוג בארצות אחרות 14 של . בעוד שקיימות הוראות מצומצמות בנוגע למה מהווה בחינה תקופתית מקובלת, מחקר שנעשה על ידי הסוכנות 1951 החתומות על אמנת שעות, 48-72 האירופאית על זכויות יסוד מראה כי למעלה ממחצית מן המדינות החברות באיחוד האירופאי קובעות מגבלות זמן, הנעות בין ימים (לטביה). 10 כאשר פרק הזמן הארוך ביותר שקבעה מדינה הוא UNHCR, Guidelines on the Applicable Criteria and Standards relating to the Detention of Asylum-Seekers and Alternatives to Detention, 2012, Guidelines 7 (para. 47(iii)), available at: http://www.unhcr.org/refworld/docid/503489533b8.html. Back to Basics: the Right to Liberty and Security of Person and Alternatives to Detention of Refugees, Asylum Seekers, Stateless Persons and Migrants, April 2011, p.g 38, sec. 5.2 Periodic review, available at: http://www.unhcr.org/refworld/pdfid/4dc935fd2. pdf . .2.4.2013 דין מיום- פלוני נ' משרד הפנים (פורסם בנבו), פסק46175-03-13 עמ״נ 134 53  "בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים כל אדם שלא להיות מוחזק בתנאים של שלילת חירות בלתי מידתית. משהמחוקק תחם את מרחב התמרון המנהלי לתשעה חודשים, אני מתקשה לראות טעם טוב לגבות התנהלות שמשמעותה היא כי גם "תשעה חודשים ועוד קצת" זה בסדר". בהתאם לחלטה זו הורה בית הדין על שחרורם .135של אנשים נוספים. ההבדלים המשמעותיים בין הדיינים בעניין זה תוארו בראשית פרק זה בשל סמכויותיו המצומצמת של בית הדין, בהיעדר אמצעים מצד המוחזק והיעדרו של נציג משרד הפנים בדיונים, הדיונים בבחינה עיתית עשויים להיות זהים, ונראה כי דייני בית הדין חשים תסכול מקיומם. כך, בעניינו של עצור תושב ליבריה, שסירב לחתום על מסמכי הנסיעה : "אתה חושב שזה 2012 ולחזור לארצו, שאל הדיין ליברטי מבית הדין בגבעון בדיון ממרץ בזבוז זמן שאנחנו מדברים?". המוחזק השיב: "לא, אינני יודע מה פירוש בזבוז זמן, כל מה שאני יודע שאינני רוצה לחזור". בהחלטתו, קבע הדיין כי "הרציונאל לקיום בחינה נוספת למוחזק .136 יום60 יום מתייתר", וכי לכן, מעתה ידון בעניינו רק מדי30 מדי מהגרי עבודה9.3.6 137עם תחילת עבודתו של בית הדין, רובם המכריע של העצורים שהופיעו בפניו היו מהגרי עבודה שנכנסו לישראל באשרה. בשנת פעולתו הראשונה סייע בית הדין לחשוף תופעות בזויות ביחס מהמקרים שהופיעו 61%-של מעסיקים כלפי מהגרי עבודה, כגון הלנת שכר ונטילת דרכונים. ב מנת -בפניו, הפנה בית הדין בעצמו את הטיפול למשרד התמ"ת, למשרד הפנים או למשטרה, על שאלה יבדקו את הטענות כנגד המעסיק והאם, למעשה, העובדים נעצרו לשווא. למשל, במקרה של עובדים שהועברו בין מעסיקים שלא בידיעתם או שהמעסיק לא שילם את האגרה או פיטר אותם והצהיר שברחו. ידי צמצום כניסתם לישראל - החליטה הממשלה על צמצום מספר העובדים הזרים, על2002 בשנת של עובדים זרים נוספים על אלה הנמצאים בה כבר. המעסיקים נדרשו למלא את מכסת העובדים ידי העסקת עובדים -הזרים הקבועה בהיתרים שניתנו להם, מכסה שאף היא צומצמה, על , את נוהל 7.1.2003 בסיס מדיניות זו, הוציא משרד הפנים בתאריך-הנמצאים כבר בישראל. על "שמיים סגורים", שמאפשר למעסיקים לבקש את העסקתם של עובדים שנמצאים במשמורת חודשים מכניסתם לישראל. בהתאם לכך, הפנה בית הדין 51 לקראת הרחקתם, אך טרם חלפו מספר אנשים שמתאימים לאותן הגדרות למצוא מעסיק. עם זאת, מובן כי לאנשים בכלא יש קושי רב למצוא בעצמם מעסיק, וכך הם ממתינים עד שיבוא מעסיק ויבקש את שחרורם. .11.8.2013 טוקולו נ' שר הפנים (לא פורסם), החלטה מיום10380-08-13 עמ"נ 135 .1414159 בעניינו של מוחזק שמספרו בכלא18.3.12 פרוטוקול הדיין דן ליברטי מיום 136 ". המונח המשמשmigrant workers"  השימוש בדו"ח זה במונח "מהגרי עבודה" ולא ב"עובדים זרים" תואם את השימוש הבינלאומי במונח137 בחוק, "עובדים זרים", מסמן את האנשים כעובדים ומטמיע בתוכו את זרותם, בעוד שהמונח "מהגרי עבודה" מתאר אותם כאנשים שיצאו מנת לעבוד.-ממדינתם על " בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים54 בתי הדין לביקורת משמורת בוחנים בכל שנה את כליאתם של אלפי אנשים המוחזקים במשמורת במתקני כליאה לזרים. בכוחו של בית הדין לאפשר להם לטעון בפניו, לחשוף תופעות הנוגעות לאוכלוסיה המוחלשת בכלא ולבחון את מצבו של האדם המובא בפני בית הדין ואת הנסיבות עתר המוקד, יחד עם האגודה 2002 , כבר בשנת2 המנויות בחוק לשחררו. כפי שתואר בפרק לזכויות האזרח בישראל, לביטול בית הדין לביקורת משמורת ולהעביר את סמכויותיו לבית משפט . רבים מאותם ליקויים תוקנו, אולם 138השלום, בשל ליקויים בסיסיים באופן עבודתו של בית הדין נותרו פערים מהותיים בין בית הדין לבין בית משפט, כאשר הראשון בהם הוא היעדר עצמאותו השיפוטית של בית הדין, אשר משפיעה על אופן החלטותיו והימנעותו מלהפעיל את סמכותו המצומצמת ממילא. נטייתו של בית הדין לפרש את סמכותו בצמצום ולהימנע מלתת החלטות שחרור עולה מפרשנות בית הדין את עילות השחרור, מניהולו את הדיון ומיחסו לכלואים המובאים בפניו. דוגמא לכך ניתן לראות בהימנעות בית הדין מלהכריע בחוקיות כליאתם של אנשים שכבר שוחררו על ידו לעיל). עוד דוגמא היא הימנעות בתי הדין 9.3.1 בעבר ונעצרו מחדש מכוח הנוהל הפלילי (ר' פרק , גם כאשר 7146/12 הימים שלאחר פסק הדין בבג"ץ90 מלהורות על שחרורם של אנשים במהלך הוגשו בקשות שמצביעות על טעמים הומניטריים המצדיקים שחרור לאלתר, כפי שתואר בפרק המבוא. המלצות עמדת המוקד לפליטים ולמהגרים, כעמדת נציבות האו"ם לפליטים, היא כי אין לכלוא מבקשי מקלט מעבר לזמן הדרוש לבירור זהותם למעט במקרים חריגים, ואסור לעצרם במטרה להרתיע מבקשי מקלט נוספים מלהגיע למדינה. עמדת המוקד היא כי נקודת המוצא צריכה להיות כי אין לכלוא מבקשי מקלט. בכפוף לאמור לעיל, נבקש לתת את המלצותינו לנוכח התנהלות בית הדין כפי שהיא תוארה בדו"ח זה: זהו כנראה הפגם החמור ביותר בהליך מול בית הדין, כאשר אנשים נכלאים לתקופות - ייצוג ממושכות מבלי שהם מודעים לחוק ולא יכולים לטעון לשחרורם. יש להקנות ייצוג לכלואים, לכל הפחות לאנשים שכלואים, או צפויים להיות כלואים, למעלה מחודש. יש לוודא שלכל מוחזק יש אפשרות מעשית להיות מיוצג ולבחון איזה מנגנון יוכל לספק להם ייצוג משפטי, כגון הסיוע עמד בית המשפט המחוזי (השופט שפירא) על כך 2007 המשפטי והסנגוריה הציבורית. כבר בשנת .118 ,)1(2006 על- המוקד והאגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר הפנים, תק6535/02  בג"ץ138 . סיכום והמלצות10 55  "בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים שיש להחיל את הכללים הנוגעים לחובה למנות סניגור בהליכים פליליים, גם בבית הדין לביקורת . 139משמורת, שכן משמורת היא מעצר יש להבטיח את עצמאותו השיפוטית של בית - עצמאות שיפוטית, ניטרליות וסמכות אכיפה הדין, וכי לא יופעל על הדיינים לחץ מצד משרד הפנים. כמו כן, יש להימנע מקשרים בין גופים אלה, לכל הפחות למראית עין, כגון על ידי הפרדה פיזית בין משרד הפנים לבית הדין. בנוסף, יש להקנות לבית הדין סמכות לאכוף את קיום החלטותיו, למשל על ידי אפשרות להטלת סנקציות ופסיקת הוצאות כלפי המדינה. זאת, לנוכח תופעה נרחבת של התעלמות משרד הפנים והשב"ס מהחלטות .140)6.2 של בית הדין (ר' פרק יש להשוות בין דרישות התפקיד, אופן מינוי הדיינים ותנאי עבודתם לאלו של - מינוי דיינים שופט. יש לקיים ביקורת שוטפת על התנהלות בית הדין ולהכפיף את הדיינים לביקורתו של - ביקורת נציב תלונות הציבור על שופטים. לחוק בתי 25 ' יש להבטיח את פומביות הדיון בבתי הדין, בהתאם להוראות ס- פומביות הדיון . יש להוציא את בתי הדין מתוך שטח מתקני הכליאה ולהבטיח גישה 1992-דין מנהליים, תשנ"ב חופשית אליהם. כמו כן, יש לפרסם את כל החלטות בית הדין ביום בו הן ניתנות, כפי שקורה בבתי המשפט. יש לאפשר לכלואים להמתין לדיון בעניינם בחדר שיאפשר תנאי המתנה מכבדים - המתנה לדיון והולמים, תוך קיצור משך ההמתנה ככל האפשר. יש להכשיר את המתרגמים של בית הדין, להקנות להם את המושגים הרלבנטיים וכן - תרגום להדריכם בדברור המבקשים, באופן שיאפשר לכלואים לדבר באופן חופשי. יש להבטיח שהמתרגם יהיה בן מינו של המוחזק, ולערוך למתרגמים מבחנים ורענונים תקופתיים בשפות הרלבנטיות. כמו כן, יש לתרגם לכלואים את כל הנאמר בדיון ואת ההחלטה. בנוסף, יש לאפשר למוחזק להשתמש במתורגמן מטעמו. כדי שתתממש זכותם של הכלואים לטיעון, עליהם לדעת את זכויותיהם. עליהם - זכות הטיעון , עסק אמנם בקטין, אולם דברי השופט לעניין חובת הייצוג נוגעים2862 ,)1(2007 מח- פלוני (קטין) והמוקד נ' משרד הפנים, תק379/06 עמ"נ 139 לכלל המוחזקים: "כאשר מדובר במשמורת, ולמעשה במעצר, ניתן להסיק לקיומה של חובת ייצוג מהוראות חוק סדר הדין הפלילי (נוסח . אמנם אין מדובר בהליך פלילי ואולם סבור אני כי ניתן להסיק מהוראות החוק המפורטות שם לעקרונות יסוד ראויים 1982-משולב) התשמ"ב לחוק קובע את המקרים בהם ימונה סניגור במסגרת הליך פלילי. בין הייתר ימונה סניגור כאשר מדובר 15 שיחולו גם על הליך זה. סעיף )5()(א15 (ג)) או בהליך בו צפוי מאסר (סעיף15 )) או כאשר הוא מחוסר אמצעים (סעיף2()(א15 (סעיף16 -בנאשם/חשוד שגילו צעיר מ לחוק. כאמור הוראות חוקים אלו לא הוחלו במפורש 18 , בסעיף1995 )). אמות מידה דומות נקבעו גם בחוק הסניגוריה הציבורית התשנ"ו6( על ההליך המתנהל לפי חוק הכניסה לישראל ואולם סבור אני כי הכללים שבבסיס הוראות חוק אלו מחייבים גם כל ערכאה שיפוטית ומעין שיפוטית שבכוחה להורות בפועל על שלילת חירותו של אדם, יהיה כינוי שלילת החירות אשר יהיה". חשיבות זו מתעצמת לנוכח תופעה נרחבת יותר של אי ציות המדינה להחלטות של בתי המשפט. ר': תומר זרחין ואור קשתי, "כך מתעלמת 140 .1.8.2010 מיום1.1006 ; הנחיית היועץ המשפטי לממשלה5.3.10 ,המדינה בשיטתיות מהחלטות בג"ץ", הארץ " בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים56 להכיר את עילות השחרור המנויות בחוק, את הטעמים ההומניטריים הרלבנטיים ואת זכותם להגיש בקשת מקלט. על בית הדין להבטיח שהכלואים מודעים לזכויותיהם וכי הם נשאלים את כל השאלות הרלבנטיות. על בית הדין לוודא כי כל מוחזק שעלולה להתקיים עילה הומניטרית לשחרורו, - הפנייה למומחה יעבור אבחון ראוי (פסיכולוגי או רפואי). לשם כך, יש לקבוע באופן מפורש שלבית הדין סמכות להורות על בדיקה רפואית/נפשית, או לחילופין, שבית הדין יפרש את סמכותו באופן שמקנה לו סמכות כאמור כסמכות נגררת לבחינת עניינו של המוחזק שלפניו. יש להקצות לבית הדין שירותי כתבנות כפי שאלה מוקנים בבית משפט. על - שירותי כתבנות הדיין לעסוק בבחינת המקרה שלפניו ובעריכת הדיון ולא בהקלדת הפרוטוקול. כיוון שרבים מהכלואים נעצרו עם כניסתם לישראל כשהם חסרי כל, על בית - ערבות וערבים הדין לוותר על קביעת ערבות כספית כאשר המוחזק אינו יכול לשלמה, ולהבטיח את התייצבותו בדרכים אחרות. בהתאם לנהלי בית הדין, על בית הדין לתת החלטה בבקשת שחרור שהוגשה לפניו - מתן החלטות בתוך ארבעה ימים. בפועל, החלטות בבקשות שחרור מתעכבות לפעמים כדי חודשים, במהלכם מורה בית הדין שוב ושוב למשרד הפנים לתת תגובה מטעמו ומאריך את המועד להגשת תגובה מבלי שמשרד הפנים כלל הגיש בקשת אורכה. יש להבהיר כי על בית הדין לתת החלטה בתוך ארבעה ימים בכל בקשת שחרור, למעט מקרים חריגים ומטעמים שירשמו. בתוך פרק זמן זה על משרד הפנים לתת תגובה מטעמו. אחרת בית הדין ייתן החלטה על סמך הבקשה בלבד, אלא אם משרד הפנים הגיש בקשת אורכה מנומקת. על בית הדין להימנע מלקבוע עיכוב ביצוע להחלטותיו מבלי שנתבקש לכך. יש לתרגם למוחזק את ההחלטה בעניינו ולהסביר לו את משמעותה. אם ההחלטה ניתנת שלא בפני המוחזק, יש לוודא כי היא נמסרת לו ומוסברת לו בהקדם. 57  "בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים תגובות תגובת לשכת הממונה על בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל מסתננים: 1952-ביה"ד לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין פועל מכוח חוק הכניסה לישראל, תשי"ב וביה"ד לביקורת משמורת של מסתננים פועל מכוח החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), . 1954-תשי"ד בתי הדין הינם גורם שיפוטי בלתי תלוי, ואין עליהם מרות זולת מרות הדין. הטענות שבדו"ח, לפיהן "ניכרת התחושה" כי ביה"ד "נתונים ללחצי משרד הפנים", מוכחשות. אם יש למוקד הסיוע לעובדים זרים מידע קונקרטי בעניין זה, הוא מוזמן להעבירו בהקדם האפשרי למשרד המשפטים לשם בירורן. לכלואים ניתן יומם בביה"ד באופן ראוי והולם. לנוכח אי ידיעת השפה העברית ע"י הכלואים נערכים הדיונים באמצעות מתורגמנים לשפתם. שירות התרגום ניתן מזה שמונה שנים, באמצעות חברה חיצונית המעמידה בממוצע כשישה מתורגמנים מידי יום. אלה מתרגמים מדי יום לשפות אמהרית, טיגרית, ערבית, צרפתית, סינית, רוסית, תאילנדית, רומנית, תורכית, גרוזינית באופן שוטף ומעת לעת ע"פ דרישה מיוחדת לדוגמא גם לאיטלקית ספרדית ואנגלית. במקרים של דוברי שפות שבטיות נעשים כל המאמצים למתן מענה ראוי. כל החפץ להשיג על החלטת ביה"ד פתוחה בפניו הדרך לעשות כן ע"י פניה לערכאה המוסמכת. תלונות על הדיינים ניתן להגיש למשרד המשפטים ולנציבות שירות המדינה. בשלוש השנים האחרונות הוכפל מספר הדיינים, והוא עומד כעת על תשעה וכן גדל כוח האדם האדמיניסטרטיבי, העומד כעת על שבעה על מנת ליתן מענה הולם לכמות הדיונים אותם נדרש בית הדין לקיים. שנים. 12-חלק גדול מהביקורת שבדו"ח מתייחס לפעילות בתי הדין סמוך לאחר הקמתם לפני כ ברם, מאז חלף זמן רב, שבו נעשו ונעשים מאמצים לשפר את עבודת בתי הדין ולהבטיח כי זכויותיהם של הכלואים במשמורת בדיונים שמקיימים ביה"ד תישמרנה. לעניין פומביות הדיון דלתות בית הדין פתוחות בפני הכל פרט לדיונים אשר על פי דין יש לקיימם בדלתיים סגורות. החלטות בית הדין מפורסמות לכל וניתן לעיין בהן למחרת היום בו ניתנו באתר משרד המשפטים. ב ב ר כ ה , אריאלה קלעי " בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל "מסתננים58 .הממונה על בתי הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ושל מסתננים תגובת היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים: כמובן מדובר בדו"ח מקיף המעלה שורה של נושאים, הערותיי נוגעות רק לחלקים בפרק  הנוגעים לתחום עבודתה של היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם.9.3.3 באופן כללי לגבי הפרק הנ"ל ובפרט הפסקאות הראשונות בו, נראה כי הניסוח עלול להטעות, וכדאי לחדד את ההבדל בין קורבן סחר לקורבן עינויים. לא כל קורבנות העינויים מוכרים כקורבנות סחר, קורבנות הסחר מוכרים רק לאחר בחינה של נציג המשטרה את הנושא ועל פי יסודות העבירה הרלוונטית כפי שהיא נוסחה בחוק העונשין. קורבנות אלה נבדלים גם במקור הסמכות למתן הגנות בינ"ל, ולגבי קורבנות הסחר בלבד ישנה זכאות ברורה ומוסדרת למס' זכויות הניתנות בישראל, מתוקף הדין הבינ"ל. ) 14- אכן למרבה הצער חלקם מוחזקים במתקני המשמורת (כ-  ביחס לקורבנות הסחר שהוכרו בשל חוסר מקום במקלטים. עם זאת, יצוין כי חלקם שוחררו לקהילה לשהות עם קרובי משפחה קורבנות סחר, 30-במסגרת החלטות של בית הדין בשנה האחרונה (כעת שוהים בקהילה כ הממתינים למקום במקלט). אחת ההחלטות צוינה בפרק זה, אך למען הדיוק כדאי לציין שהייתה שורה של החלטות נוספות בעקבות כך שקבעו את שחרורם של קורבנות אלו (הקורבנות יועברו בהמשך למקלט, לכשיתפנה מקום ויפתח המקלט החדש שנמצא כעת בשלבי הקמה).  ביחס להצהרות בפני הדיינים אציין באופן כללי, שהיחידה ערכה הכשרות לדיינים בעבר בנושא סחר בבני אדם, ונפעל על מנת לערוך הכשרות נוספות בתקופה הקרובה.  באשר לפניה ליועץ המשפטי לממשלה, פניה זו מוכרת לנו ואנו נפנה על מנת לזרז את הטיפול בה. תודה רבה על הסקירה. בברכה, דנה ביטן , עו"ד היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם משרד המשפטים Published with the generous support of the PRO ASYL Foundation