חומר רקע

צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955), התשע"ד–2014 (מסמך הכנה לדיון ביום ה- 9 ביולי 2014) חוק חקירת חשודים, התשס"א–2001 - כללי. חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"א–2001 (להלן – החוק), חוקק בכנסת בשנת 2002. תכליתו של החוק היא קביעת כללים שנועדו לשמור על איזונים שונים בין הפרט לבין הרשות החוקרת ולהבטיח את זכויותיהם ותנאיהם של חשודים בעת חקירה, בין היתר דרך תיעודה במצלמת ווידאו. החוק חוקק על מנת לתת לבית המשפט כלים לביקורת שיפוטית על חקירות חשודים וכן לסייע לו להכריע בשאלת קבילותה של הודאה, שאלה המתעוררת לעיתים קרובות במשפטים פליליים. סעיף 7(1) לחוק קובע כי חקירת חשוד בעבירות חמורות, שהעונש המירבי שנקבע להן הוא מאסר עשר שנים או יותר יתועדו גם בווידאו. בנוסף, קובע סעיף 2 לחוק כי חקירת החשוד תתנהל בשפתו, או בשפה שהוא מבין ותירשם בשפה זו. לחוק נקבעה תחולה מדורגת של שמונה שנים מיום תחילתו, עקב העלויות התקציביות הגבוהות הכרוכות ביישומו. לאחר שהחוק התקבל בכנסת בשנת 2002, נערכו בו מספר תיקונים שעיקרם הוראות בדבר דין משמעתי משטרתי בשל אי מילוי הוראות החוק. בנוסף, הוארכה הוראת השעה בסעיף 17 לחוק המורה כי לא תחול חובת תיעוד חזותי או קולי בחקירה של חשוד העצור בעבירות ביטחון לפי סעיף 35 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996. בשנת 2010, הגישו ארגון עדאללה ועותרים נוספים, עתירה כנגד סעיף 17 לחוק על מנת לחייב את שירות הביטחון הכללי לתעד בדרך חזותית חקירות של חשודים בעבירות ביטחון. תוך כדי הדיון בעתירה, האריכה הכנסת בשנת 2012 את הוראת השעה עד לשנת 2015. בעת הדיון בהארכת הוראת השעה, בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ניתנה התחייבות על ידי נציגת משרד המשפטים כי תיערך בדיקה למציאת הסדרים חלופיים לתיעוד חקירות וכן לתיקון ההגדרה של "עבירות ביטחון". בג"ץ דחה את העתירה בחודש פברואר 2013, לאור העובדה כי עברה רק חצי שנה מאז התקבל התיקון לחוק ולאור ההתחייבות של משרד המשפטים שצוינה לעיל. לדידו, יש להמתין לביצוע ההתחייבויות האמורות ורק אז לבחון את טענותיהם של העותרים לגופם של דברים. במרוצת השנים, מכוח סעיף 16א לחוק, העבירה המשטרה דיווחים חצי שנתיים לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת על יישום החוק. בדיווח האחרון שהועבר לוועדה בחודש פברואר 2010, כנדרש בחוק, דיווחה המשטרה כי הותקן ציוד תיעוד ב - 170 חדרי חקירות וכן על ביצוע הכשרות מתאימות לחוקרים וקציני חקירות בנושא תיעוד החקירות. המשטרה ציינה כי יש גידול מתמיד במספר החקירות המתועדות וכי מתבצע תיעוד אף בחקירות בשל עבירות שאינן מנויות בתוספת לחוק. המשטרה הצביעה על קושי מרכזי ביישום החוק, הנוגע לעלויות תמלול החקירות. בדיווח נטען תמלול התיעוד החזותי של החקירה, על מנת להשתמש בו כראיה, דורש משאבים רבים. המשטרה הצביעה על צורך להביא לצמצום היקפי תמלול של תיעוד החקירות. צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955), התשע"ד–2014 הצו מבקש להחיל את סעיפים 1-13 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירות חשודים), התשס"א–2001, על חקירות המשטרה הצבאית (להלן – מצ"ח). הסעיפים האמורים כוללים הוראות בנוגע לחקירה בשפת החשוד; הוראות בדבר חקירה בתחנת משטרה ומחוץ לתחנה; תיעוד חקירת חשוד בכלל ותיעוד חזותי בפרט ועוד. סעיף 16(ג) לחוק מסמיך את שר הביטחון להחיל את הצו על חקירות מכוח חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. ההליך להחלת תיעוד בחקירות של המשטרה הצבאית החל בשנת 2009 עם פניה של הסנגור הצבאי לרשויות הצבא ובאוקטובר 2010 פנתה הסנגוריה לשר הביטחון על מנת שיפעיל סמכותו בנדון. לאחר פניות נוספות ממשרד המשפטים, הביעו הגורמים האמונים על מערך התביעה והחקירה בצה"ל את הסכמתם לבקשה. לאור זאת, הובא הצו לאישור הוועדה בכנסת השמונה-עשרה, אך עקב התפזרות הכנסת, הוא לא אושר בוועדה וכאמור מובא כעת בשנית לאישורה, לאחר שהתקיימה חובת ההתייעצות עם שרת המשפטים. לפי המכתב המצורף לצו, החלה של הצו נדרשת משום שאין הבדלים מהותיים בין המערכת הצבאית לבין האזרחית. כמו כן, אי החלת החוק על חקירת חשודים במערכת הצבאית מהווה פגיעה בלתי מוצדקת בחיילים הנחקרים, אשר חקירותיהם אינן מתועדות, בהשוואה לאזרחים הנחקרים. לפי המלצת המשנה ליועמ"ש למערכת הביטחון הצו ייכנס לתוקפו בתוך 8 חודשים מיום אישורו הוועדה והיישום שלו אמור להתחיל עם כניסת הצו לתוקף. הצו מחיל את החוק בשינויים הבאים, בין היתר: הפרה של כללי ניהול חקירת חשוד לא יהוו עבירת משמעת לפי חוק המשטרה, התשס"ו–2005. הצו לא יחול על חקירה של חשוד בעבירות ביטחון, משום שחקירות אלה, גם אם התבצעו על ידי חיילים מנוהלות על ידי המשטרה ושירות הביטחון הכללי. הסעיפים הנוגעים לתיעוד חזותי לא יחולו על עבירה לפי סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי, עבירת העריקה – הסיבה לאי החלת התיעוד על עבירת העריקה נובעת מכך שלמרות שהעונש המרבי בשל העבירה הוא 15 שנות מאסר, בפועל גוזרים עונש של פחות משנת מאסר. בימים אלה נערכת עבודת מטה בפרקליטות הצבאית לשנות את חומרת העונש לעבירה זו. בנוסף, עריקים נחקרים לא בבסיסי החקירות של מצ"ח, אלא בבסיסי כליאה על ידי שוטרים של מצ"ח שהוסמכו. סוגיות נוספות תמלול – מצ"ח מקיימת עבודה מטה בימים אלה מול אגף התכנון בצה"ל בדבר היערכות תקציבית לתמלול חקירות. נכתבו הנחיות בנושא של התביעה הצבאית שהופצו ליחידות השונות. חקירה בשפת החשוד – משיחה עם היועץ המשפטי של המשטרה הצבאית הובהר כי ככלל המשטרה הצבאית משתדלת כי החשוד ייחקר בשפתו ויש לה חוקרים השולטים בשפות נוספות מלבד עברית, כאשר עיקר החקירות שאינן נערכות בעברית, נערכות ברוסית או אמהרית. מפאת העובדה שמדובר בגוף קטן לעומת המשטרה, ישנם מקרים שבהם נעזרים באיש צוות שאינו חוקר, הדובר את שפת החשוד או שמביאים מתורגמנים מיחידת המתורגמנים של צה"ל. שאלות לדיון: מה הצפי לפריסת אמצעי תיעוד בחדרי החקירות ונוהל הטמעה (האם תוך 8 חודשים)? האם ייעשה שימוש בתיעוד לצורך בקרה על חוקרים? תיעוד ועריכת חקירה בשפת הנחקר, כיצד מתבצע כיום? מהם נהלי המשמעת בחקירות מצ"ח והאם הפרה שלהם גוררת דין משמעתי מיוחד, או דין משמעתי לפי הוראות המשמעת הכלליות בצבא? (בדומה לסעיף 5(ב) לחוק) האם ייקבעו נהלים חדשים בפקודות הצבא בעקבות החלת הצו? אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה