חומר רקע
תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ד–2014
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 35, 36(א) ו-65 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
_________, התשע"ד
(________2014)
(חמ/3-206 – ת1)
יאיר לפיד
שר האוצר
הוראת שעה 1. לענין נזק באזור המיוחד שאירע בתקופה שמיום י' בתמוז התשע"ד (8 ביולי 2014) עד תום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף שניתנה ביום י' בתמוז התשע"ד (8 ביולי 2014) או עד יום ה' באלול התשע"ד (31 באוגוסט 2014) המוקדם מביניהם (להלן – תקופת ההכרזה), יראו כאילו בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973 (להלן – התקנות העיקריות) -
לענין נזק באזור המיוחד שאירע בתקופה שמיום י' בתמוז התשע"ד (8 ביולי 2014) עד תום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף שניתנה ביום י' בתמוז התשע"ד (8 ביולי 2014) או עד יום ה' באלול התשע"ד (31 באוגוסט 2014) המוקדם מביניהם (להלן – תקופת ההכרזה), יראו כאילו בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973 (להלן – התקנות העיקריות) -
לענין נזק באזור המיוחד שאירע בתקופה שמיום י' בתמוז התשע"ד (8 ביולי 2014) עד תום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף שניתנה ביום י' בתמוז התשע"ד (8 ביולי 2014) או עד יום ה' באלול התשע"ד (31 באוגוסט 2014) המוקדם מביניהם (להלן – תקופת ההכרזה), יראו כאילו בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973 (להלן – התקנות העיקריות) -
לענין נזק באזור המיוחד שאירע בתקופה שמיום י' בתמוז התשע"ד (8 ביולי 2014) עד תום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף שניתנה ביום י' בתמוז התשע"ד (8 ביולי 2014) או עד יום ה' באלול התשע"ד (31 באוגוסט 2014) המוקדם מביניהם (להלן – תקופת ההכרזה), יראו כאילו בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973 (להלן – התקנות העיקריות) -
(1) בתקנה 1 –
בתקנה 1 –
בתקנה 1 –
(א) במקום ההגדרה "שווי של נזק עקיף" נאמר:
במקום ההגדרה "שווי של נזק עקיף" נאמר:
""אזור מיוחד" – האזור המסומן במפה והכולל את הישובים ברשימה, הכל כמפורט בתוספת השניה, המוכרז בזה יישוב ספר בתקופת ההכרזה;
"הוראה על סגירת מוסד חינוך או מוסדות חינוך"- הוראה של פיקוד העורף על סגירת מוסד חינוך או מוסדות חינוך ברשות מקומית באזור מיוחד, שניתנה בתקופת ההכרזה, או הוראה כאמור שניתנה בין התאריכים י' בתמוז התשע"ד (8 ביולי 2014) וכ"ט בתמוז התשע"ד (27 ביולי 2014), על ידי רשות מקומית באזור מיוחד, המנויה בתוספת השלישית, במועדים הנקובים בתוספת;
"חוק מס ערך מוסף" - חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975;
"מס תשומות" – כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף;
"מחזור עסקאות" – מחזור עסקאות כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, למעט עסקאות שסעיפים 20 או 21 לחוק מס ערך מוסף חלים עליהן ולמעט פיצוי ששולם לפי החוק;
"מוסד ציבורי זכאי" – מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) התשכ"א-1961 (להלן – הפקודה), שמתקיימים בו שני אלה:
(1) שליש לפחות מהכנסתו בשנת המס 2013, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, לא היתה מתמיכה, לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, מתמיכה מאת רשות מקומית, או מתרומות (להלן – תמיכות ותרומות);
(2) עיקר הכנסתו בשנת המס 2013 כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שלא מתמיכות ותרומות היתה ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה;
"מעסיק בפועל" ו-"קבלן כוח אדם" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996, למעט מעסיק בפועל שהוא יחיד המעסיק עובד סיעודי;
"תשומות שוטפות" - התשומות ששולם עליהן מס תשומות לפי חוק מס ערך מוסף, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס אפס, ולמעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק האמור;
"שווי של נזק עקיף" –כשהנזק נגרם כתוצאה מנזק מלחמה, מחמת אי אפשרות לנצל נכסים או מחמת הפסקת פעילות, לרבות נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה, אחד מאלה, לפי בחירת הניזוק:
""אזור מיוחד" – האזור המסומן במפה והכולל את הישובים ברשימה, הכל כמפורט בתוספת השניה, המוכרז בזה יישוב ספר בתקופת ההכרזה;
"הוראה על סגירת מוסד חינוך או מוסדות חינוך"- הוראה של פיקוד העורף על סגירת מוסד חינוך או מוסדות חינוך ברשות מקומית באזור מיוחד, שניתנה בתקופת ההכרזה, או הוראה כאמור שניתנה בין התאריכים י' בתמוז התשע"ד (8 ביולי 2014) וכ"ט בתמוז התשע"ד (27 ביולי 2014), על ידי רשות מקומית באזור מיוחד, המנויה בתוספת השלישית, במועדים הנקובים בתוספת;
"חוק מס ערך מוסף" - חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975;
"מס תשומות" – כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף;
"מחזור עסקאות" – מחזור עסקאות כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, למעט עסקאות שסעיפים 20 או 21 לחוק מס ערך מוסף חלים עליהן ולמעט פיצוי ששולם לפי החוק;
"מוסד ציבורי זכאי" – מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) התשכ"א-1961 (להלן – הפקודה), שמתקיימים בו שני אלה:
(1) שליש לפחות מהכנסתו בשנת המס 2013, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, לא היתה מתמיכה, לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, מתמיכה מאת רשות מקומית, או מתרומות (להלן – תמיכות ותרומות);
(2) עיקר הכנסתו בשנת המס 2013 כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שלא מתמיכות ותרומות היתה ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה;
"מעסיק בפועל" ו-"קבלן כוח אדם" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996, למעט מעסיק בפועל שהוא יחיד המעסיק עובד סיעודי;
"תשומות שוטפות" - התשומות ששולם עליהן מס תשומות לפי חוק מס ערך מוסף, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס אפס, ולמעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק האמור;
"שווי של נזק עקיף" –כשהנזק נגרם כתוצאה מנזק מלחמה, מחמת אי אפשרות לנצל נכסים או מחמת הפסקת פעילות, לרבות נזק שנגרם בשל תשלום שכר עבודה, אחד מאלה, לפי בחירת הניזוק:
(א) מסלול שכר עבודה;
לענין זה –
"מסלול שכר עבודה" –
לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקאות (2) עד (4) - 132.5% משכר העבודה היומי ששולם בשל יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני;
לגבי ניזוק שהוא קיבוץ – שווי הנזק כאמור בפסקה (1) בתוספת סכום שהוא שווי עבודת חברי הקיבוץ; "לענין זה – שווי עבודת חברי הקיבוץ" – סכום השכר הממוצע למשרת שכיר לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם לאחרונה , מחולק ב-22 ומעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים ומוכפל בסך כל ימי ההיעדרות בשל המצב הביטחוני של חברי הקיבוץ העובדים בתעשיה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם;
לגבי ניזוק שהוא קבלן כוח אדם - 132.5% משכר העבודה היומי ששילם בשל יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני, כאשר 117% משכר העבודה היומי ישולם לקבלן כוח האדם והיתרה תשולם למעסיק בפועל; היתרה לא תשולם למעסיק בפועל שבחר לתבוע פיצוי לפי מסלול המחזורים, כהגדרתו בפסקה (ב), או לפי מסלול ההוצאות, כהגדרתו בפסקה (ג);
לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – השיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו בשנת המס 2013, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שלא מתמיכות ותרומות (בפסקה זו- הכנסה אחרת), בסכום הכנסתו הכוללת בשנת המס 2013, כולל תמיכות ותרומות, שהוא מוכפל ב-125% משכר העבודה היומי ששולם בשל יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני, ובלבד שישולם פיצוי רק בשל הכנסה אחרת שפחתה בשל המצב הביטחוני;
לא עבד העובד האמור בחלק מיום העבודה, יהא הנזק החלק היחסי משכר העבודה היומי, שיחסו לכלל שכר העבודה היומי הוא כיחס מספר השעות שבהן לא עבד העובד כאמור, לסך כל שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, ובלבד שמספר השעות שבהן לא עבד העובד גבוה משעה אחת;
"שכר העבודה היומי" – שכר יום עבודה של העובד אילו היה עובד באותה יממה באופן רגיל, ובלבד שהשכר שולם לו בידי המעביד, אך לא יותר מהשכר המרבי, ובתנאי שבעד החודשים אפריל, מאי ויוני 2014, שילם המעביד תשלומי חובה לפי כל דין בשל שכרו של העובד, ולגבי עובד שהתקבל לעבודה במהלך שלושת החודשים האמורים – בתנאי ששולמו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה;
"שכר יום עבודה של העובד" – שכר עבודה רגיל ליום של העובד, בלא תוספות, לפי הממוצע בשלושת החודשים אפריל, מאי ויוני 2014, ולגבי עובד שהחל לעבוד אצל המעביד במהלך אותם שלושת החודשים – השכר כאמור לפי הממוצע המחושב לפי מספר ימי העבודה של אותו עובד באותם חודשים;
"השכר המרבי" – שכר השווה לשכר הממוצע למשרת שכיר (משרות של ישראלים), כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחרונה לפני קרות הנזק, כשהוא מוכפל בשניים וחצי ומחולק ב-22, ומעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים;
"יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" – יום שבו עובד נעדר מעבודתו אצל ניזוק בשל המצב הביטחוני, למעט יום שבו נעדר בשל מחלה, תאונה, חופשה שנתית, מילואים, או בשבת ובחג וביום שישי – למעט מי שעובד באופן רגיל בימים אלה, ואם העובד אינו מתגורר באזור שבין 0 ו-7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, בלבד שמתקיים בו גם אחד מאלה:
הוא נעדר מעבודתו לפי הוראות פיקוד העורף, או עקב הוראה על סגירת מוסד החינוך שבו העובד מועסק;
הוא אדם עם מוגבלות כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שיויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, או שהוא הורה של אדם כאמור, שנעדר מעבודתו לצורך השגחה עליו (בפסקה זו- ההורה), ובלבד שמתקיימים לגבי האדם עם המוגבלות שני אלה-
מוגבלותו ידועה למעביד, או שהוא, או ההורה, לפי העניין, המציא למעביד אישור או תיעוד רפואי המעיד עליה;
הוא אינו יכול להגיע למקום העבודה או לשהות בו, משום שמוגבלותו, או מוגבלות ילדו עליו הוא משגיח, לפי העניין, מונעת ממנו לפעול לפי הנחיות פיקוד העורף בתקופת ההכרזה.
והכל ובתנאי שמתקיימים התנאים הקבועים בתקנה 3 פסקאות (א) ו-(ב), בשינויים החויבים.
הוא נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב הוראה על סגירת מוסדות חינוך במקום מגוריו, המצוי באזור המיוחד, או עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שמוסד החינוך מצוי באזור המיוחד, והכל ובלבד שאין במקום העבודה של העובד או של בן זוגו מסגרת נאותה להשגחה על הילד, , ומתקיים אחד מאלה:
הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה יחיד של הילד;
(ב) בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד;
הוראות פסקה זו יחולו, לגבי עובד שהוא אומן, ואולם ההיעדרות של עובד כאמור תיחשב כיום היעדרות רק אם לא ניתן פיצוי לפי פסקה זו בעד אותו יום בשל יום היעדרות של הורהו של הילד, לפי הענין, לצורך השגחה על אותו ילד;
לענין זה -
"אומן" - הורה במשפחה שאושרה בידי
מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך לשמש כמשפחת אומנה;
"הורה יחיד", "ילד", "מוסד חינוך" – כהגדרתם בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו – 2006.
"מסלול שכר עבודה" –
לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקאות (2) עד (4) - 132.5% משכר העבודה היומי ששולם בשל יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני;
לגבי ניזוק שהוא קיבוץ – שווי הנזק כאמור בפסקה (1) בתוספת סכום שהוא שווי עבודת חברי הקיבוץ; "לענין זה – שווי עבודת חברי הקיבוץ" – סכום השכר הממוצע למשרת שכיר לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם לאחרונה , מחולק ב-22 ומעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים ומוכפל בסך כל ימי ההיעדרות בשל המצב הביטחוני של חברי הקיבוץ העובדים בתעשיה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם;
לגבי ניזוק שהוא קבלן כוח אדם - 132.5% משכר העבודה היומי ששילם בשל יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני, כאשר 117% משכר העבודה היומי ישולם לקבלן כוח האדם והיתרה תשולם למעסיק בפועל; היתרה לא תשולם למעסיק בפועל שבחר לתבוע פיצוי לפי מסלול המחזורים, כהגדרתו בפסקה (ב), או לפי מסלול ההוצאות, כהגדרתו בפסקה (ג);
לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – השיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו בשנת המס 2013, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שלא מתמיכות ותרומות (בפסקה זו- הכנסה אחרת), בסכום הכנסתו הכוללת בשנת המס 2013, כולל תמיכות ותרומות, שהוא מוכפל ב-125% משכר העבודה היומי ששולם בשל יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני, ובלבד שישולם פיצוי רק בשל הכנסה אחרת שפחתה בשל המצב הביטחוני;
לא עבד העובד האמור בחלק מיום העבודה, יהא הנזק החלק היחסי משכר העבודה היומי, שיחסו לכלל שכר העבודה היומי הוא כיחס מספר השעות שבהן לא עבד העובד כאמור, לסך כל שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, ובלבד שמספר השעות שבהן לא עבד העובד גבוה משעה אחת;
"שכר העבודה היומי" – שכר יום עבודה של העובד אילו היה עובד באותה יממה באופן רגיל, ובלבד שהשכר שולם לו בידי המעביד, אך לא יותר מהשכר המרבי, ובתנאי שבעד החודשים אפריל, מאי ויוני 2014, שילם המעביד תשלומי חובה לפי כל דין בשל שכרו של העובד, ולגבי עובד שהתקבל לעבודה במהלך שלושת החודשים האמורים – בתנאי ששולמו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה;
"שכר יום עבודה של העובד" – שכר עבודה רגיל ליום של העובד, בלא תוספות, לפי הממוצע בשלושת החודשים אפריל, מאי ויוני 2014, ולגבי עובד שהחל לעבוד אצל המעביד במהלך אותם שלושת החודשים – השכר כאמור לפי הממוצע המחושב לפי מספר ימי העבודה של אותו עובד באותם חודשים;
"השכר המרבי" – שכר השווה לשכר הממוצע למשרת שכיר (משרות של ישראלים), כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחרונה לפני קרות הנזק, כשהוא מוכפל בשניים וחצי ומחולק ב-22, ומעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים;
"יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" – יום שבו עובד נעדר מעבודתו אצל ניזוק בשל המצב הביטחוני, למעט יום שבו נעדר בשל מחלה, תאונה, חופשה שנתית, מילואים, או בשבת ובחג וביום שישי – למעט מי שעובד באופן רגיל בימים אלה, ואם העובד אינו מתגורר באזור שבין 0 ו-7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, בלבד שמתקיים בו גם אחד מאלה:
הוא נעדר מעבודתו לפי הוראות פיקוד העורף, או עקב הוראה על סגירת מוסד החינוך שבו העובד מועסק;
הוא אדם עם מוגבלות כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שיויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, או שהוא הורה של אדם כאמור, שנעדר מעבודתו לצורך השגחה עליו (בפסקה זו- ההורה), ובלבד שמתקיימים לגבי האדם עם המוגבלות שני אלה-
מוגבלותו ידועה למעביד, או שהוא, או ההורה, לפי העניין, המציא למעביד אישור או תיעוד רפואי המעיד עליה;
הוא אינו יכול להגיע למקום העבודה או לשהות בו, משום שמוגבלותו, או מוגבלות ילדו עליו הוא משגיח, לפי העניין, מונעת ממנו לפעול לפי הנחיות פיקוד העורף בתקופת ההכרזה.
והכל ובתנאי שמתקיימים התנאים הקבועים בתקנה 3 פסקאות (א) ו-(ב), בשינויים החויבים.
הוא נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב הוראה על סגירת מוסדות חינוך במקום מגוריו, המצוי באזור המיוחד, או עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שמוסד החינוך מצוי באזור המיוחד, והכל ובלבד שאין במקום העבודה של העובד או של בן זוגו מסגרת נאותה להשגחה על הילד, , ומתקיים אחד מאלה:
הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה יחיד של הילד;
(ב) בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד;
הוראות פסקה זו יחולו, לגבי עובד שהוא אומן, ואולם ההיעדרות של עובד כאמור תיחשב כיום היעדרות רק אם לא ניתן פיצוי לפי פסקה זו בעד אותו יום בשל יום היעדרות של הורהו של הילד, לפי הענין, לצורך השגחה על אותו ילד;
לענין זה -
"אומן" - הורה במשפחה שאושרה בידי
מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך לשמש כמשפחת אומנה;
"הורה יחיד", "ילד", "מוסד חינוך" – כהגדרתם בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו – 2006.
(ב) (ב) (ב) מסלול מחזורים;
מסלול מחזורים;
לענין זה –
"מסלול מחזורים" –
לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקה (2) - סכום הפרש המחזורים כשהוא מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבשנת המס 2013 או 2014 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – ההפרש החיובי שבין ההכנסה בשנת המס 2013 מחולקת ב-12 לבין סכום הכנסתו בחודש יולי 2014, כשהוא מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת; הסתיימה תקופת ההכרזה לאחר יום ד' באב התשע"ד (31 ביולי 2014)– ההפרש החיובי שבין ההכנסה בשנת המס 2013 מחולקת ב-6 לבין סכום הכנסתו בחודשים יולי ואוגוסט 2014, כשהוא מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
והכל לא יותר מ- 3,000,000 שקלים חדשים, ובלבד ששילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני;
"הכנסה בחודש יולי 2014" –
לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - סכום ההכנסה בחודש יולי 2014 שאושר לענין זה בידי רואה חשבון, ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל בחודש יולי 2014;
לגבי ניזוק שבשנת המס 2013 או 2014 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף - סכום ההכנסה בחודש יולי 2014, שאושר לענין זה בידי רואה חשבון בניכוי הכנסה שחל עליה חלק ה לפקודה או חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן – חוק מיסוי מקרקעין);
"הכנסה בחודשים יולי ואוגוסט 2014" –
לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - סכום ההכנסה בחודשים יולי ואוגוסט 2014 שאושר לענין זה בידי רואה חשבון, ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל בחודש יולי ואוגוסט 2014;
לגבי ניזוק שבשנת המס 2013 או 2014 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף - סכום ההכנסה בחודשים יולי ואוגוסט 2014, שאושר לענין זה בידי רואה חשבון בניכוי הכנסה שחל עליה חלק ה לפקודה או חוק מיסוי מקרקעין.
"הכנסה בשנת המס 2013" –
לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - סכום ההכנסה בשנת המס 2013 כפי שדווחה בדוח שהגיש המוסד הציבורי הזכאי לפי סעיף 131 לפקודה, שהתקבלה ממכירת שירותים או מוצרים שהתמורה בשלהם מתקבלת באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה;
לגבי ניזוק שבשנת המס 2013 או 2014 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף ולגבי ניזוק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף - סכום ההכנסה בשנת המס 2013 כפי שדווחה בדוח שהגיש הניזוק לפי סעיף 131 לפקודה בניכוי הכנסה שחל עליה חלק ה לפקודה או חוק מיסוי מקרקעין;
"הפרש המחזורים" – ההפרש החיובי שבין מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודש יולי 2013 לבין מחזור עסקאותיו בחודש יולי 2014; הסתיימה תקופת ההכרזה לאחר יום ד' באב התשע"ד (31 ביולי 2014)– ההפרש החיובי שבין מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודש יולי ואוגוסט 2013 לבין מחזור עסקאותיו בחודש יולי ואוגוסט 2014; ואם היה מחזור עסקאותיו של הניזוק כולל פעילות ממספר סניפים, יופחתו ממנו מחזורי העסקאות של הסניפים שאינם כלולים באזור המיוחד, ואם היה הניזוק רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף, יופחת מהמחזור המאוחד מחזורו של העוסק האחר;
"מחזור עסקאות בחודש יולי 2013" -
לגבי ניזוק המדווח על עסקאותיו בשיטה חד חודשית - מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודש יולי 2013 כפי שדווח לרשות המסים בישראל עד יום ט' בתמוז התשע"ד (7 ביולי 2014);
לגבי ניזוק המדווח על מחזור עסקאותיו בשיטה דו חודשית – מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים יולי ואוגוסט 2013 כפי שדווח לרשות המסים בישראל עד יום ט' בתמוז התשע"ד (7 ביולי 2014);
לגבי ניזוק שעיסוקו בהפעלת בית מלון, חדר אירוח, אולם שמחות או גן אירועים - האמור בפסקאות (1) או (2), לפי הענין, או, לפי בחירתו של ניזוק כאמור שמתקיים בו האמור בפסקת משנה (א) או (ב) – סכום הכנסתו לתקופה שמתחילה ביום כ"ג בתמוז התשע"ג (1 ביולי 2013) ומסתיימת ביום כ"ו בתשרי התשע"ד (30 בספטמבר 2013),ולפי בחירת הניזוק עד כ"ז בחשוון התשע"ד (31 באוקטובר 2013) בניכוי הכנסה שחל עליה חלק ה לפקודה או חוק מיסוי מקרקעין , הכל כפי שהוכח על ידי הניזוק באמצעות אישור מאת רואה חשבון בנוסח שיורה המנהל-
(א) השיעור המתקבל מחלוקת מספר האירועים או החדרים, לפי הענין, שהוזמנו לחודשים אוגוסט וספטמבר 2014 ולפי בחירת הניזוק גם אוקטובר 2014, עד תום תקופת ההכרזה, במספר האירועים או החדרים, לפי הענין, שהוזמנו לחודשים האמורים בשנת 2013, עד למועד המקביל ליום האחרון בתקופת ההכרזה, בשנת 2013 אינו גבוה מ-70%;
(ב) השיעור המתקבל מחלוקת מספר האירועים או החדרים, לפי הענין, שהוזמנו לחודשים אוגוסט וספטמבר 2014 ולפי בחירת הניזוק גם אוקטובר 2014, עד יום י' בתמוז התשע"ד (8 ביולי 2014) ושבוטלו עד תום תקופת ההכרזה, במספר האירועים או החדרים, לפי הענין, שהוזמנו לחודשים אוגוסט וספטמבר 2014, ולפי בחירת הניזוק שבחר כאמור גם ברישה של פסקה זו גם אוקטובר 2014, עד יום י' בתמוז התשע"ד (8 ביולי 2014), הוא 30% לפחות;
לגבי ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום כ"ג בתמוז התשע"ג (2 ביולי 2013) עד יום ט' בתמוז התשע"ד (7 ביולי 2014), והודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום ט' בתמוז התשע"ד (7 ביולי 2014), מחזור עסקאותיו מיום תחילת הפעילות עד סוף חודש יוני 2014 מחולק במספר חודשי הפעילות, ואם היה הניזוק כאמור מדווח על מחזור עסקאותיו בשיטה דו חודשית – מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב-2;
"מחזור עסקאות בחודשים יולי אוגוסט 2013" -
הסתיימה תקופת ההכרזה לאחר יום ד' באב התשע"ד (31 ביולי 2014)– מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים יולי ואוגוסט 2013 כפי שדווח לרשות המסים בישראל עד יום ט' בתמוז התשע"ד (7 ביולי 2014);
ולגבי ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום כ"ג בתמוז התשע"ג (2 ביולי 2013) עד יום ט בתמוז התשע"ד (7 ביולי 2014), והודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום ט בתמוז התשע"ד (7 ביולי 2014), מחזור עסקאותיו מיום תחילת הפעילות עד סוף חודש יוני 2014 מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב-2;
"מחזור עסקאות בחודש יולי 2014" -
לגבי ניזוק המדווח על עסקאותיו בשיטה חד חודשית - מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודש יולי 2014 כפי שדווח לרשות המסים בישראל;
לגבי ניזוק המדווח על מחזור עסקאותיו בשיטה דו חודשית – מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים יולי אוגוסט 2014 כפי שדווח לרשות המסים בישראל;
שינה הניזוק את שיטת הדיווח שלו מהשיטה בה דיווח לגבי מחזור עסקאות בחודש יולי 2013, תיחשב שיטת הדיווח בכל מקרה כשיטת דיווח דו חודשית;
לגבי ניזוק שעיסוקו בהפעלת בית מלון, חדר אירוח, אולם שמחות או גן אירועים - האמור בפסקאות (1) או (2), לפי הענין, או, לפי בחירתו של ניזוק כאמור שמתקיים בו האמור בפסקת משנה (א) או (ב) להלן, סכום הכנסתו לתקופה שמתחילה ביום ג' בתמוז התשע"ד (1 ביולי 2014) ומסתיימת ביום ו' בתשרי התשע"ה (30 בספטמבר 2014),ולפי בחירת הניזוק עד ז' בחשוון התשע"ה (31 באוקטובר 2014) בניכוי הכנסה שחל עליה חלק ה לפקודה או חוק מיסוי מקרקעין , הכל כפי שהוכיח הניזוק באמצעות אישור מאת רואה חשבון בנוסח שיורה המנהל:
(א) השיעור המתקבל מחלוקת מספר האירועים או החדרים, לפי הענין, שהוזמנו לחודשים אוגוסט ספטמבר 2014 ולפי בחירת הניזוק גם אוקטובר 2014, עד תום תקופת ההכרזה, במספר האירועים או החדרים, לפי הענין, שהוזמנו לחודשים האמורים בשנת 2013, עד למועד המקביל ליום האחרון בתקופת ההכרזה, בשנת 2013, אינו גבוה מ-70%;
(ב) השיעור המתקבל מחלוקת מספר האירועים או החדרים, לפי הענין, שהוזמנו לחודשים אוגוסט וספטמבר 2014 ולפי בחירת הניזוק גם אוקטובר 2014, עד יום י' בתמוז התשע"ד (8 ביולי 2014) ושבוטלו עד תום תקופת ההכרזה במספר האירועים או החדרים, לפי הענין, שהוזמנו לחודשים אוגוסט וספטמבר 2014, ולפי בחירת הניזוק שבחר כאמור גם ברישה של פסקה זו גם אוקטובר 2014, עד יום י' בתמוז התשע"ד (8 ביולי 2014), הוא 30% לפחות;
ובלבד, שלגבי ניזוק כאמור שחלה עליו תקנה 7(א)(6) לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976, יהא מחזור עסקאותיו בחודש יולי 2014 או חודשים יולי אוגוסט 2014 לפי הענין, המחזור שהיה מדווח אילולא חלה עליו התקנה האמורה;
"מחזור עסקאות בחודש יולי אוגוסט 2014" -
הסתיימה תקופת ההכרזה לאחר יום ד' באב התשע"ד (31 ביולי 2014)– מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים יולי ואוגוסט 2014 כפי שדווח לרשות המסים בישראל .
"שיעור ההוצאה הנחסכת" –
לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקאות (2) עד (4) - סך כל התשומות השוטפות, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת המס 2013, שהוא מחולק במחזור העסקאות של הניזוק בתקופה האמורה ומוכפל ב-0.85;
לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה בשל שנת המס 2013 שהוא מחולק בסך הכנסתו בשנת המס 2013;
לגבי ניזוק שבשנת המס 2013 או 2014 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – סך כל התשומות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת המס 2013, למעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, והכל אילולא היה עוסק פטור כאמור, שהוא מחולק בסכום הכנסתו בשנת המס 2013 ומוכפל ב-0.85;
לגבי ניזוק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף – סך התשומות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת המס 2013, למעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, והכל אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, שהוא מחולק בסכום הכנסתו בשנת המס 2013 ומוכפל ב-0.85;
"משלים ההוצאה הנחסכת" – התוצאה המתקבלת מהפחתת שיעור ההוצאה הנחסכת, לפי הענין, מ-1, ובלבד שאם היא נמוכה מאפס היא תחשב כאפס, ולגבי מי שעיסוקו במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק לא יותר מ-7.5%; המנהל יהיה רשאי לקבוע שיעור אחר במקרים בהם שוכנע כי שיעור ההוצאה הנחסכת אינו משקף את ההוצאות שנחסכות במקרה של אי הפעלת עסק מסוג עיסוקו של הניזוק.
לענין זה –
"מסלול מחזורים" –
לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקה (2) - סכום הפרש המחזורים כשהוא מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבשנת המס 2013 או 2014 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – ההפרש החיובי שבין ההכנסה בשנת המס 2013 מחולקת ב-12 לבין סכום הכנסתו בחודש יולי 2014, כשהוא מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת; הסתיימה תקופת ההכרזה לאחר יום ד' באב התשע"ד (31 ביולי 2014)– ההפרש החיובי שבין ההכנסה בשנת המס 2013 מחולקת ב-6 לבין סכום הכנסתו בחודשים יולי ואוגוסט 2014, כשהוא מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת;
והכל לא יותר מ- 3,000,000 שקלים חדשים, ובלבד ששילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני;
"הכנסה בחודש יולי 2014" –
לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - סכום ההכנסה בחודש יולי 2014 שאושר לענין זה בידי רואה חשבון, ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל בחודש יולי 2014;
לגבי ניזוק שבשנת המס 2013 או 2014 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף - סכום ההכנסה בחודש יולי 2014, שאושר לענין זה בידי רואה חשבון בניכוי הכנסה שחל עליה חלק ה לפקודה או חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן – חוק מיסוי מקרקעין);
"הכנסה בחודשים יולי ואוגוסט 2014" –
לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - סכום ההכנסה בחודשים יולי ואוגוסט 2014 שאושר לענין זה בידי רואה חשבון, ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל בחודש יולי ואוגוסט 2014;
לגבי ניזוק שבשנת המס 2013 או 2014 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף - סכום ההכנסה בחודשים יולי ואוגוסט 2014, שאושר לענין זה בידי רואה חשבון בניכוי הכנסה שחל עליה חלק ה לפקודה או חוק מיסוי מקרקעין.
"הכנסה בשנת המס 2013" –
לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי - סכום ההכנסה בשנת המס 2013 כפי שדווחה בדוח שהגיש המוסד הציבורי הזכאי לפי סעיף 131 לפקודה, שהתקבלה ממכירת שירותים או מוצרים שהתמורה בשלהם מתקבלת באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה;
לגבי ניזוק שבשנת המס 2013 או 2014 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף ולגבי ניזוק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף - סכום ההכנסה בשנת המס 2013 כפי שדווחה בדוח שהגיש הניזוק לפי סעיף 131 לפקודה בניכוי הכנסה שחל עליה חלק ה לפקודה או חוק מיסוי מקרקעין;
"הפרש המחזורים" – ההפרש החיובי שבין מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודש יולי 2013 לבין מחזור עסקאותיו בחודש יולי 2014; הסתיימה תקופת ההכרזה לאחר יום ד' באב התשע"ד (31 ביולי 2014)– ההפרש החיובי שבין מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודש יולי ואוגוסט 2013 לבין מחזור עסקאותיו בחודש יולי ואוגוסט 2014; ואם היה מחזור עסקאותיו של הניזוק כולל פעילות ממספר סניפים, יופחתו ממנו מחזורי העסקאות של הסניפים שאינם כלולים באזור המיוחד, ואם היה הניזוק רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף, יופחת מהמחזור המאוחד מחזורו של העוסק האחר;
"מחזור עסקאות בחודש יולי 2013" -
לגבי ניזוק המדווח על עסקאותיו בשיטה חד חודשית - מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודש יולי 2013 כפי שדווח לרשות המסים בישראל עד יום ט' בתמוז התשע"ד (7 ביולי 2014);
לגבי ניזוק המדווח על מחזור עסקאותיו בשיטה דו חודשית – מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים יולי ואוגוסט 2013 כפי שדווח לרשות המסים בישראל עד יום ט' בתמוז התשע"ד (7 ביולי 2014);
לגבי ניזוק שעיסוקו בהפעלת בית מלון, חדר אירוח, אולם שמחות או גן אירועים - האמור בפסקאות (1) או (2), לפי הענין, או, לפי בחירתו של ניזוק כאמור שמתקיים בו האמור בפסקת משנה (א) או (ב) – סכום הכנסתו לתקופה שמתחילה ביום כ"ג בתמוז התשע"ג (1 ביולי 2013) ומסתיימת ביום כ"ו בתשרי התשע"ד (30 בספטמבר 2013),ולפי בחירת הניזוק עד כ"ז בחשוון התשע"ד (31 באוקטובר 2013) בניכוי הכנסה שחל עליה חלק ה לפקודה או חוק מיסוי מקרקעין , הכל כפי שהוכח על ידי הניזוק באמצעות אישור מאת רואה חשבון בנוסח שיורה המנהל-
(א) השיעור המתקבל מחלוקת מספר האירועים או החדרים, לפי הענין, שהוזמנו לחודשים אוגוסט וספטמבר 2014 ולפי בחירת הניזוק גם אוקטובר 2014, עד תום תקופת ההכרזה, במספר האירועים או החדרים, לפי הענין, שהוזמנו לחודשים האמורים בשנת 2013, עד למועד המקביל ליום האחרון בתקופת ההכרזה, בשנת 2013 אינו גבוה מ-70%;
(ב) השיעור המתקבל מחלוקת מספר האירועים או החדרים, לפי הענין, שהוזמנו לחודשים אוגוסט וספטמבר 2014 ולפי בחירת הניזוק גם אוקטובר 2014, עד יום י' בתמוז התשע"ד (8 ביולי 2014) ושבוטלו עד תום תקופת ההכרזה, במספר האירועים או החדרים, לפי הענין, שהוזמנו לחודשים אוגוסט וספטמבר 2014, ולפי בחירת הניזוק שבחר כאמור גם ברישה של פסקה זו גם אוקטובר 2014, עד יום י' בתמוז התשע"ד (8 ביולי 2014), הוא 30% לפחות;
לגבי ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום כ"ג בתמוז התשע"ג (2 ביולי 2013) עד יום ט' בתמוז התשע"ד (7 ביולי 2014), והודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום ט' בתמוז התשע"ד (7 ביולי 2014), מחזור עסקאותיו מיום תחילת הפעילות עד סוף חודש יוני 2014 מחולק במספר חודשי הפעילות, ואם היה הניזוק כאמור מדווח על מחזור עסקאותיו בשיטה דו חודשית – מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב-2;
"מחזור עסקאות בחודשים יולי אוגוסט 2013" -
הסתיימה תקופת ההכרזה לאחר יום ד' באב התשע"ד (31 ביולי 2014)– מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים יולי ואוגוסט 2013 כפי שדווח לרשות המסים בישראל עד יום ט' בתמוז התשע"ד (7 ביולי 2014);
ולגבי ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום כ"ג בתמוז התשע"ג (2 ביולי 2013) עד יום ט בתמוז התשע"ד (7 ביולי 2014), והודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום ט בתמוז התשע"ד (7 ביולי 2014), מחזור עסקאותיו מיום תחילת הפעילות עד סוף חודש יוני 2014 מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב-2;
"מחזור עסקאות בחודש יולי 2014" -
לגבי ניזוק המדווח על עסקאותיו בשיטה חד חודשית - מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודש יולי 2014 כפי שדווח לרשות המסים בישראל;
לגבי ניזוק המדווח על מחזור עסקאותיו בשיטה דו חודשית – מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים יולי אוגוסט 2014 כפי שדווח לרשות המסים בישראל;
שינה הניזוק את שיטת הדיווח שלו מהשיטה בה דיווח לגבי מחזור עסקאות בחודש יולי 2013, תיחשב שיטת הדיווח בכל מקרה כשיטת דיווח דו חודשית;
לגבי ניזוק שעיסוקו בהפעלת בית מלון, חדר אירוח, אולם שמחות או גן אירועים - האמור בפסקאות (1) או (2), לפי הענין, או, לפי בחירתו של ניזוק כאמור שמתקיים בו האמור בפסקת משנה (א) או (ב) להלן, סכום הכנסתו לתקופה שמתחילה ביום ג' בתמוז התשע"ד (1 ביולי 2014) ומסתיימת ביום ו' בתשרי התשע"ה (30 בספטמבר 2014),ולפי בחירת הניזוק עד ז' בחשוון התשע"ה (31 באוקטובר 2014) בניכוי הכנסה שחל עליה חלק ה לפקודה או חוק מיסוי מקרקעין , הכל כפי שהוכיח הניזוק באמצעות אישור מאת רואה חשבון בנוסח שיורה המנהל:
(א) השיעור המתקבל מחלוקת מספר האירועים או החדרים, לפי הענין, שהוזמנו לחודשים אוגוסט ספטמבר 2014 ולפי בחירת הניזוק גם אוקטובר 2014, עד תום תקופת ההכרזה, במספר האירועים או החדרים, לפי הענין, שהוזמנו לחודשים האמורים בשנת 2013, עד למועד המקביל ליום האחרון בתקופת ההכרזה, בשנת 2013, אינו גבוה מ-70%;
(ב) השיעור המתקבל מחלוקת מספר האירועים או החדרים, לפי הענין, שהוזמנו לחודשים אוגוסט וספטמבר 2014 ולפי בחירת הניזוק גם אוקטובר 2014, עד יום י' בתמוז התשע"ד (8 ביולי 2014) ושבוטלו עד תום תקופת ההכרזה במספר האירועים או החדרים, לפי הענין, שהוזמנו לחודשים אוגוסט וספטמבר 2014, ולפי בחירת הניזוק שבחר כאמור גם ברישה של פסקה זו גם אוקטובר 2014, עד יום י' בתמוז התשע"ד (8 ביולי 2014), הוא 30% לפחות;
ובלבד, שלגבי ניזוק כאמור שחלה עליו תקנה 7(א)(6) לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976, יהא מחזור עסקאותיו בחודש יולי 2014 או חודשים יולי אוגוסט 2014 לפי הענין, המחזור שהיה מדווח אילולא חלה עליו התקנה האמורה;
"מחזור עסקאות בחודש יולי אוגוסט 2014" -
הסתיימה תקופת ההכרזה לאחר יום ד' באב התשע"ד (31 ביולי 2014)– מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים יולי ואוגוסט 2014 כפי שדווח לרשות המסים בישראל .
"שיעור ההוצאה הנחסכת" –
לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט בפסקאות (2) עד (4) - סך כל התשומות השוטפות, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת המס 2013, שהוא מחולק במחזור העסקאות של הניזוק בתקופה האמורה ומוכפל ב-0.85;
לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה בשל שנת המס 2013 שהוא מחולק בסך הכנסתו בשנת המס 2013;
לגבי ניזוק שבשנת המס 2013 או 2014 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – סך כל התשומות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת המס 2013, למעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, והכל אילולא היה עוסק פטור כאמור, שהוא מחולק בסכום הכנסתו בשנת המס 2013 ומוכפל ב-0.85;
לגבי ניזוק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף – סך התשומות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל שנת המס 2013, למעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, והכל אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, שהוא מחולק בסכום הכנסתו בשנת המס 2013 ומוכפל ב-0.85;
"משלים ההוצאה הנחסכת" – התוצאה המתקבלת מהפחתת שיעור ההוצאה הנחסכת, לפי הענין, מ-1, ובלבד שאם היא נמוכה מאפס היא תחשב כאפס, ולגבי מי שעיסוקו במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק לא יותר מ-7.5%; המנהל יהיה רשאי לקבוע שיעור אחר במקרים בהם שוכנע כי שיעור ההוצאה הנחסכת אינו משקף את ההוצאות שנחסכות במקרה של אי הפעלת עסק מסוג עיסוקו של הניזוק.
(ג) (ג) (ג) מסלול הוצאות; מסלול הוצאות;
לענין זה –
"מסלול הוצאות" –
לגבי ניזוק המדווח על עסקאותיו בשיטה חד חודשית - ההפרש החיובי שבין הסכום המתקבל מהכפלת 1.1 בסכום המתקבל מחיבור סך כל התשומות השוטפות, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בשל חודש יולי 2014, סך כל תשלומי שכר עבודה ששולמו בשל החודש האמור ולגבי ניזוק כאמור שאינו חבר בני אדם – בתוספת הכנסתו החייבת של הניזוק בחודש יולי 2014, לבין סך כל מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודש יולי 2014;
לגבי ניזוק המדווח על עסקאותיו בשיטה דו חודשית - ההפרש החיובי שבין הסכום המתקבל מהכפלת 1.1 בסכום המתקבל מחיבור סך כל התשומות השוטפות, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בשל החודשים יולי אוגוסט 2014, סך כל תשלומי שכר עבודה ששולמו בשל החודשים האמורים ולגבי ניזוק כאמור שאינו חבר בני אדם – בתוספת הכנסתו החייבת של הניזוק בחודש יולי אוגוסט 2014, לבין סך כל מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים יולי אוגוסט 2014;
הסתיימה תקופת ההכרזה לאחר יום ד' באב התשע"ד (31 ביולי 2014)– החישוב יהיה לפי פסקה (2).
על אף האמור בפסקאות (1), (2) ו-(3), לא ישולם פיצוי במסלול זה לניזוק שתוצאת החישוב של הכפלת 1.1 בסכום המתקבל מחיבור סך כל התשומות השוטפות, כפי שדווח לרשות המסים בישראל באחת או יותר מתקופות הדיווח בחודשים יולי 2013 עד יוני 2014, סך כל תשלומי שכר עבודה ששולמו בשל התקופה האמורה ולגבי ניזוק כאמור שאינו חבר בני אדם – בתוספת הכנסתו החייבת של הניזוק באותה תקופת דיווח, בניכוי סך מחזור עסקאותיו של הניזוק באותה תקופת דיווח, הוא גדול מאפס.
והכל לא יותר מסכום התקרה;
"סכום התקרה" – הנמוך מבין שני אלה:
(א) 3,000,000 שקלים חדשים;
(ב) ולגבי ניזוק שהחישוב לגביו הוא כאמור בסעיף קטן (1) לעיל - מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודש יולי 2013; ולגבי ניזוק שהחישוב לגביו הוא כאמור בסעיף קטן (2) או (3) לעיל - מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים יולי ואוגוסט 2013 כשהוא מחולק ב-2;
"השכר המרבי החודשי" – כהגדרתו בפסקה (א) שהוא מוכפל ב-22;
"חבר בני אדם" – כהגדרתו בסעיף 1 לפקודה;
"הכנסה חייבת בחודש יולי 2014" – הכנסתו החייבת של ניזוק שאיננו חבר בני אדם כשהיא מחושבת על פי הדוח השנתי לשנת המס 2013 שהגיש הניזוק לפי סעיף 131 לפקודה, בתוספת הכנסתו הפטורה לפי סעיף 9(5)(א) לפקודה ולפני קיזוז הפסדים, כשהיא מחולקת ב-12, ובלבד שהיא לא עולה על השכר המרבי החודשי, ולגבי ניזוק המדווח על עסקאותיו בשיטה דו חודשית – כשהיא מחולקת ב-6 ובלבד שהיא לא עולה על פעמיים השכר המרבי החודשי;
"הכנסה חייבת בחודש יולי אוגוסט 2014" – הכנסתו החייבת של ניזוק שאיננו חבר בני אדם כשהיא מחושבת על פי הדוח השנתי לשנת המס 2013 שהגיש הניזוק לפי סעיף 131 לפקודה, בתוספת הכנסתו הפטורה לפי סעיף 9(5)(א) לפקודה ולפני קיזוז הפסדים– כשהיא מחולקת ב-6 ובלבד שהיא לא עולה על פעמיים השכר המרבי החודשי;
"תשלומי שכר עבודה" –סך כל תשלומי השכר לכלל העובדים של ניזוק כפי שמדווחים לרשות המסים בישראל, ובלבד שלא יימנו תשלומי שכר לעובד כלשהו שעולים על השכר המרבי החודשי או שהם פיצויי פיטורין;
(ד) מסלול חקלאות;
לענין זה –
"מסלול חקלאות" –
לגבי ניזוק חקלאי שיש לו גידולים בפעילות- ממוצע מחושב כשהוא מוכפל במקדם ימי מבצע, במקדם משלים ההוצאה הנחסכת ובמקדם הפיצוי, ובלבד שהתוצאה אינה עולה על 3,000,000 שקלים חדשים.
לגבי ניזוק חקלאי שיש לו גידולים באי פעילות, בשטחים חקלאיים בטווח שבין 0 ל-7 קילומטרים מרצועת עזה - מחזור שנת 2013 של הגידול כשהוא מוכפל במקדם ימי מבצע, במקדם משלים ההוצאה הנחסכת ובמקדם אי פעילות, ובלבד שהתוצאה אינה עולה על 100,000 שקלים חדשים לניזוק חקלאי.
והכל לא יותר מ- 3,000,000 שקלים חדשים.
"ניזוק חקלאי" –ניזוק שהוא חקלאי שעיסוקו בגידולים בענף הצומח, למעט ענף הגינון, בשטחים חקלאיים, שהם בטווח של בין 0 ל-7 קילומטרים מרצועת עזה, או בטווח של עד 40 קילומטרים מרצועת עזה, לפי העניין.
"גידול בפעילות", "גידול באי פעילות" – סוגי גידולים ששר האוצר, לאחר התייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר הודיע עליהם ברשומות שהם גידול בפעילות, או גידול באי פעילות, לפי העניין; רשימת הגידולים כאמור תפורסם בתוך 14 ימים מיום פרסום תקנות אלו;
"מקדם משלים ההוצאה הנחסכת" – לגבי כלל הגידולים שעור של 0.775 .
"ממוצע מחושב" –
לגבי ניזוק המדווח על עסקאותיו בשיטה חד חודשית - ממוצע מחזור עסקאותיו של הניזוק החקלאי בחודש יולי בשנים
2013,2012,2011,2010 כפי שדווח לרשות המסים עד יום ט' בתמוז התשע"ד (7 ביולי 2014);
לגבי ניזוק המדווח על עסקאותיו בשיטה דו חודשית – ממוצע מחזור עסקאותיו של הניזוק החקלאי, בחודשים יולי ואוגוסט בשנים 2013,2012,2011,2010 ומחולק ב-2, כפי שדווח לרשות המסים עד יום ט' בתמוז התשע"ד (7 ביולי 2014);
הסתיימה תקופת ההכרזה לאחר יום ד' באב התשע"ד (31 ביולי 2014) – ממוצע מחזור עסקאותיו של הניזוק החקלאי, בחודשים יולי ואוגוסט בשנים 2013,2012,2011,2010, כפי שדווח לרשות המסים בישראל עד יום ט' בתמוז התשע"ד (7 ביולי 2014);
"מקדם ימי מבצע" –
לגבי גידול בפעילות - מספר הימים שבתקופת ההכרזה כשהוא מחולק ב- 31, ובאם תקופת ההכרזה הסתיימה לאחר יום 31 ביולי 2014 – מחולק ב-62.
לגבי גידול באי פעילות – מספר הימים שבתקופת ההכרזה כשהוא מחולק ב -365.
"מקדם פיצוי" –
שיעור הפעילות שנמנע לגבי ניזוק חקלאי, המגדל גידול בפעילות בשטחים חקלאיים, בתקופת ההכרזה, בהתאם לאמור להלן :
בטווח של בין 0 ל- 7 ק"מ מרצועת עזה – 0.8
בטווח של בין 7 ל- 20 ק"מ מרצועת עזה – 0.4
בטווח של בין 20 ל- 40 ק"מ מרצועת עזה – 0.2
"מקדם אי פעילות" –
ניזוק חקלאי המגדל גידול באי פעילות בשטחים חקלאיים בטווח של בין 0 ל-7 קילומטרים מרצועת עזה, שיעור אי הפעילות בתקופת ההכרזה יהיה 0.2.
"מחזור שנת 2013 של הגידול" -
סך כל מחזור העיסקאות של הניזוק לגבי כל הגידולים באי פעילות בשנת 2013 , מאושר על ידי רואה חשבון.
לענין זה –
"מסלול הוצאות" –
לגבי ניזוק המדווח על עסקאותיו בשיטה חד חודשית - ההפרש החיובי שבין הסכום המתקבל מהכפלת 1.1 בסכום המתקבל מחיבור סך כל התשומות השוטפות, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בשל חודש יולי 2014, סך כל תשלומי שכר עבודה ששולמו בשל החודש האמור ולגבי ניזוק כאמור שאינו חבר בני אדם – בתוספת הכנסתו החייבת של הניזוק בחודש יולי 2014, לבין סך כל מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודש יולי 2014;
לגבי ניזוק המדווח על עסקאותיו בשיטה דו חודשית - ההפרש החיובי שבין הסכום המתקבל מהכפלת 1.1 בסכום המתקבל מחיבור סך כל התשומות השוטפות, כפי שדווח לרשות המסים בישראל בשל החודשים יולי אוגוסט 2014, סך כל תשלומי שכר עבודה ששולמו בשל החודשים האמורים ולגבי ניזוק כאמור שאינו חבר בני אדם – בתוספת הכנסתו החייבת של הניזוק בחודש יולי אוגוסט 2014, לבין סך כל מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים יולי אוגוסט 2014;
הסתיימה תקופת ההכרזה לאחר יום ד' באב התשע"ד (31 ביולי 2014)– החישוב יהיה לפי פסקה (2).
על אף האמור בפסקאות (1), (2) ו-(3), לא ישולם פיצוי במסלול זה לניזוק שתוצאת החישוב של הכפלת 1.1 בסכום המתקבל מחיבור סך כל התשומות השוטפות, כפי שדווח לרשות המסים בישראל באחת או יותר מתקופות הדיווח בחודשים יולי 2013 עד יוני 2014, סך כל תשלומי שכר עבודה ששולמו בשל התקופה האמורה ולגבי ניזוק כאמור שאינו חבר בני אדם – בתוספת הכנסתו החייבת של הניזוק באותה תקופת דיווח, בניכוי סך מחזור עסקאותיו של הניזוק באותה תקופת דיווח, הוא גדול מאפס.
והכל לא יותר מסכום התקרה;
"סכום התקרה" – הנמוך מבין שני אלה:
(א) 3,000,000 שקלים חדשים;
(ב) ולגבי ניזוק שהחישוב לגביו הוא כאמור בסעיף קטן (1) לעיל - מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודש יולי 2013; ולגבי ניזוק שהחישוב לגביו הוא כאמור בסעיף קטן (2) או (3) לעיל - מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים יולי ואוגוסט 2013 כשהוא מחולק ב-2;
"השכר המרבי החודשי" – כהגדרתו בפסקה (א) שהוא מוכפל ב-22;
"חבר בני אדם" – כהגדרתו בסעיף 1 לפקודה;
"הכנסה חייבת בחודש יולי 2014" – הכנסתו החייבת של ניזוק שאיננו חבר בני אדם כשהיא מחושבת על פי הדוח השנתי לשנת המס 2013 שהגיש הניזוק לפי סעיף 131 לפקודה, בתוספת הכנסתו הפטורה לפי סעיף 9(5)(א) לפקודה ולפני קיזוז הפסדים, כשהיא מחולקת ב-12, ובלבד שהיא לא עולה על השכר המרבי החודשי, ולגבי ניזוק המדווח על עסקאותיו בשיטה דו חודשית – כשהיא מחולקת ב-6 ובלבד שהיא לא עולה על פעמיים השכר המרבי החודשי;
"הכנסה חייבת בחודש יולי אוגוסט 2014" – הכנסתו החייבת של ניזוק שאיננו חבר בני אדם כשהיא מחושבת על פי הדוח השנתי לשנת המס 2013 שהגיש הניזוק לפי סעיף 131 לפקודה, בתוספת הכנסתו הפטורה לפי סעיף 9(5)(א) לפקודה ולפני קיזוז הפסדים– כשהיא מחולקת ב-6 ובלבד שהיא לא עולה על פעמיים השכר המרבי החודשי;
"תשלומי שכר עבודה" –סך כל תשלומי השכר לכלל העובדים של ניזוק כפי שמדווחים לרשות המסים בישראל, ובלבד שלא יימנו תשלומי שכר לעובד כלשהו שעולים על השכר המרבי החודשי או שהם פיצויי פיטורין;
(ד) מסלול חקלאות;
לענין זה –
"מסלול חקלאות" –
לגבי ניזוק חקלאי שיש לו גידולים בפעילות- ממוצע מחושב כשהוא מוכפל במקדם ימי מבצע, במקדם משלים ההוצאה הנחסכת ובמקדם הפיצוי, ובלבד שהתוצאה אינה עולה על 3,000,000 שקלים חדשים.
לגבי ניזוק חקלאי שיש לו גידולים באי פעילות, בשטחים חקלאיים בטווח שבין 0 ל-7 קילומטרים מרצועת עזה - מחזור שנת 2013 של הגידול כשהוא מוכפל במקדם ימי מבצע, במקדם משלים ההוצאה הנחסכת ובמקדם אי פעילות, ובלבד שהתוצאה אינה עולה על 100,000 שקלים חדשים לניזוק חקלאי.
והכל לא יותר מ- 3,000,000 שקלים חדשים.
"ניזוק חקלאי" –ניזוק שהוא חקלאי שעיסוקו בגידולים בענף הצומח, למעט ענף הגינון, בשטחים חקלאיים, שהם בטווח של בין 0 ל-7 קילומטרים מרצועת עזה, או בטווח של עד 40 קילומטרים מרצועת עזה, לפי העניין.
"גידול בפעילות", "גידול באי פעילות" – סוגי גידולים ששר האוצר, לאחר התייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר הודיע עליהם ברשומות שהם גידול בפעילות, או גידול באי פעילות, לפי העניין; רשימת הגידולים כאמור תפורסם בתוך 14 ימים מיום פרסום תקנות אלו;
"מקדם משלים ההוצאה הנחסכת" – לגבי כלל הגידולים שעור של 0.775 .
"ממוצע מחושב" –
לגבי ניזוק המדווח על עסקאותיו בשיטה חד חודשית - ממוצע מחזור עסקאותיו של הניזוק החקלאי בחודש יולי בשנים
2013,2012,2011,2010 כפי שדווח לרשות המסים עד יום ט' בתמוז התשע"ד (7 ביולי 2014);
לגבי ניזוק המדווח על עסקאותיו בשיטה דו חודשית – ממוצע מחזור עסקאותיו של הניזוק החקלאי, בחודשים יולי ואוגוסט בשנים 2013,2012,2011,2010 ומחולק ב-2, כפי שדווח לרשות המסים עד יום ט' בתמוז התשע"ד (7 ביולי 2014);
הסתיימה תקופת ההכרזה לאחר יום ד' באב התשע"ד (31 ביולי 2014) – ממוצע מחזור עסקאותיו של הניזוק החקלאי, בחודשים יולי ואוגוסט בשנים 2013,2012,2011,2010, כפי שדווח לרשות המסים בישראל עד יום ט' בתמוז התשע"ד (7 ביולי 2014);
"מקדם ימי מבצע" –
לגבי גידול בפעילות - מספר הימים שבתקופת ההכרזה כשהוא מחולק ב- 31, ובאם תקופת ההכרזה הסתיימה לאחר יום 31 ביולי 2014 – מחולק ב-62.
לגבי גידול באי פעילות – מספר הימים שבתקופת ההכרזה כשהוא מחולק ב -365.
"מקדם פיצוי" –
שיעור הפעילות שנמנע לגבי ניזוק חקלאי, המגדל גידול בפעילות בשטחים חקלאיים, בתקופת ההכרזה, בהתאם לאמור להלן :
בטווח של בין 0 ל- 7 ק"מ מרצועת עזה – 0.8
בטווח של בין 7 ל- 20 ק"מ מרצועת עזה – 0.4
בטווח של בין 20 ל- 40 ק"מ מרצועת עזה – 0.2
"מקדם אי פעילות" –
ניזוק חקלאי המגדל גידול באי פעילות בשטחים חקלאיים בטווח של בין 0 ל-7 קילומטרים מרצועת עזה, שיעור אי הפעילות בתקופת ההכרזה יהיה 0.2.
"מחזור שנת 2013 של הגידול" -
סך כל מחזור העיסקאות של הניזוק לגבי כל הגידולים באי פעילות בשנת 2013 , מאושר על ידי רואה חשבון.
(ב) (ב) (ב) בהגדרה "ניזוק", בסופה נאמר "ולענין ההגדרה "שווי של נזק עקיף", למעט מי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד, ואולם לענין פסקה (א) בהגדרה האמורה - לרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקאות (2) או (3) בהגדרה "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני".
בהגדרה "ניזוק", בסופה נאמר "ולענין ההגדרה "שווי של נזק עקיף", למעט מי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד, ואולם לענין פסקה (א) בהגדרה האמורה - לרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור המיוחד ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקאות (2) או (3) בהגדרה "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני".
(2) (2) בתקנה 4, אחרי "החלטה אחרת." נאמר "לעניין זה "מס"- מס לפי החוק ולפי הפקודה".
בתקנה 4, אחרי "החלטה אחרת." נאמר "לעניין זה "מס"- מס לפי החוק ולפי הפקודה".
בתקנה 4, אחרי "החלטה אחרת." נאמר "לעניין זה "מס"- מס לפי החוק ולפי הפקודה".
בתקנה 4, אחרי "החלטה אחרת." נאמר "לעניין זה "מס"- מס לפי החוק ולפי הפקודה".
בתקנה 4, אחרי "החלטה אחרת." נאמר "לעניין זה "מס"- מס לפי החוק ולפי הפקודה".
בתקנה 4, אחרי "החלטה אחרת." נאמר "לעניין זה "מס"- מס לפי החוק ולפי הפקודה".
בתקנה 4, אחרי "החלטה אחרת." נאמר "לעניין זה "מס"- מס לפי החוק ולפי הפקודה".
בתקנה 4, אחרי "החלטה אחרת." נאמר "לעניין זה "מס"- מס לפי החוק ולפי הפקודה".
(3) (3) בתקנה 5(ב), במקום "תוך חודש מיום קרות הנזק" נאמר "בתוך ארבעה חודשים מיום פרסומן של תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ד–2014."
(4) בתקנה 8 -
(א) אחרי תקנת משנה (ב) נאמר:
"(ב1),על אף האמור בתקנה 13(2) ומבלי לגרוע מהאמור בתקנה 8(ב), ו-(ג), -
(1) לא הודיע המנהל על החלטתו לפי תקנת משנה (א), בתוך 45 ימים, מיום הגשת התביעה במלואה וכדין, ישלם לניזוק במועד האמור מקדמה של 50% מסכום הפיצויים שדרש, ובלבד שאופן החישוב יהיה לפי הנתונים שמסר ולפי המסלול שבחר;
(2) חלפו 180 ימים מיום הגשת התביעה במלואה וכדין ולא הודיע המנהל על החלטתו כאמור, ישלם לניזוק מקדמה נוספת בשיעור של 40% מסכום הפיצויים שדרש, ובלבד שאופן החישוב יהיה לפי הנתונים שמסר ולפי המסלול שבחר;
במניין התקופות לא יובא בחשבון פרק זמן שבו הניזוק לא מסר למנהל פרטים, הבהרות וידיעות שהמנהל דרש למסור לו.
(ב2) דחה המנהל את התביעה או דחה את אופן החישוב של הפיצוי על ידי הניזוק לפי המסלול שבחר- ינמק המנהל את החלטתו בכתב.
(ב) במקום תקנת משנה (ד) נאמר:
" (ד) לסכום הפיצויים המשולמים לפי תקנת משנה (ג) יווספו הפרשי הצמדה וריבית החל בתום 30 ימים מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום, ולגבי ניזוק המדווח על עסקאותיו בשיטה הדו חודשית ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום." ;
בתקנה 5(ב), במקום "תוך חודש מיום קרות הנזק" נאמר "בתוך ארבעה חודשים מיום פרסומן של תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ד–2014."
(4) בתקנה 8 -
(א) אחרי תקנת משנה (ב) נאמר:
"(ב1),על אף האמור בתקנה 13(2) ומבלי לגרוע מהאמור בתקנה 8(ב), ו-(ג), -
(1) לא הודיע המנהל על החלטתו לפי תקנת משנה (א), בתוך 45 ימים, מיום הגשת התביעה במלואה וכדין, ישלם לניזוק במועד האמור מקדמה של 50% מסכום הפיצויים שדרש, ובלבד שאופן החישוב יהיה לפי הנתונים שמסר ולפי המסלול שבחר;
(2) חלפו 180 ימים מיום הגשת התביעה במלואה וכדין ולא הודיע המנהל על החלטתו כאמור, ישלם לניזוק מקדמה נוספת בשיעור של 40% מסכום הפיצויים שדרש, ובלבד שאופן החישוב יהיה לפי הנתונים שמסר ולפי המסלול שבחר;
במניין התקופות לא יובא בחשבון פרק זמן שבו הניזוק לא מסר למנהל פרטים, הבהרות וידיעות שהמנהל דרש למסור לו.
(ב2) דחה המנהל את התביעה או דחה את אופן החישוב של הפיצוי על ידי הניזוק לפי המסלול שבחר- ינמק המנהל את החלטתו בכתב.
(ב) במקום תקנת משנה (ד) נאמר:
" (ד) לסכום הפיצויים המשולמים לפי תקנת משנה (ג) יווספו הפרשי הצמדה וריבית החל בתום 30 ימים מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום, ולגבי ניזוק המדווח על עסקאותיו בשיטה הדו חודשית ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום." ;
בתקנה 5(ב), במקום "תוך חודש מיום קרות הנזק" נאמר "בתוך ארבעה חודשים מיום פרסומן של תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ד–2014."
(4) בתקנה 8 -
(א) אחרי תקנת משנה (ב) נאמר:
"(ב1),על אף האמור בתקנה 13(2) ומבלי לגרוע מהאמור בתקנה 8(ב), ו-(ג), -
(1) לא הודיע המנהל על החלטתו לפי תקנת משנה (א), בתוך 45 ימים, מיום הגשת התביעה במלואה וכדין, ישלם לניזוק במועד האמור מקדמה של 50% מסכום הפיצויים שדרש, ובלבד שאופן החישוב יהיה לפי הנתונים שמסר ולפי המסלול שבחר;
(2) חלפו 180 ימים מיום הגשת התביעה במלואה וכדין ולא הודיע המנהל על החלטתו כאמור, ישלם לניזוק מקדמה נוספת בשיעור של 40% מסכום הפיצויים שדרש, ובלבד שאופן החישוב יהיה לפי הנתונים שמסר ולפי המסלול שבחר;
במניין התקופות לא יובא בחשבון פרק זמן שבו הניזוק לא מסר למנהל פרטים, הבהרות וידיעות שהמנהל דרש למסור לו.
(ב2) דחה המנהל את התביעה או דחה את אופן החישוב של הפיצוי על ידי הניזוק לפי המסלול שבחר- ינמק המנהל את החלטתו בכתב.
(ב) במקום תקנת משנה (ד) נאמר:
" (ד) לסכום הפיצויים המשולמים לפי תקנת משנה (ג) יווספו הפרשי הצמדה וריבית החל בתום 30 ימים מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום, ולגבי ניזוק המדווח על עסקאותיו בשיטה הדו חודשית ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום." ;
בתקנה 5(ב), במקום "תוך חודש מיום קרות הנזק" נאמר "בתוך ארבעה חודשים מיום פרסומן של תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ד–2014."
(4) בתקנה 8 -
(א) אחרי תקנת משנה (ב) נאמר:
"(ב1),על אף האמור בתקנה 13(2) ומבלי לגרוע מהאמור בתקנה 8(ב), ו-(ג), -
(1) לא הודיע המנהל על החלטתו לפי תקנת משנה (א), בתוך 45 ימים, מיום הגשת התביעה במלואה וכדין, ישלם לניזוק במועד האמור מקדמה של 50% מסכום הפיצויים שדרש, ובלבד שאופן החישוב יהיה לפי הנתונים שמסר ולפי המסלול שבחר;
(2) חלפו 180 ימים מיום הגשת התביעה במלואה וכדין ולא הודיע המנהל על החלטתו כאמור, ישלם לניזוק מקדמה נוספת בשיעור של 40% מסכום הפיצויים שדרש, ובלבד שאופן החישוב יהיה לפי הנתונים שמסר ולפי המסלול שבחר;
במניין התקופות לא יובא בחשבון פרק זמן שבו הניזוק לא מסר למנהל פרטים, הבהרות וידיעות שהמנהל דרש למסור לו.
(ב2) דחה המנהל את התביעה או דחה את אופן החישוב של הפיצוי על ידי הניזוק לפי המסלול שבחר- ינמק המנהל את החלטתו בכתב.
(ב) במקום תקנת משנה (ד) נאמר:
" (ד) לסכום הפיצויים המשולמים לפי תקנת משנה (ג) יווספו הפרשי הצמדה וריבית החל בתום 30 ימים מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום, ולגבי ניזוק המדווח על עסקאותיו בשיטה הדו חודשית ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום." ;
בתקנה 5(ב), במקום "תוך חודש מיום קרות הנזק" נאמר "בתוך ארבעה חודשים מיום פרסומן של תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ד–2014."
(4) בתקנה 8 -
(א) אחרי תקנת משנה (ב) נאמר:
"(ב1),על אף האמור בתקנה 13(2) ומבלי לגרוע מהאמור בתקנה 8(ב), ו-(ג), -
(1) לא הודיע המנהל על החלטתו לפי תקנת משנה (א), בתוך 45 ימים, מיום הגשת התביעה במלואה וכדין, ישלם לניזוק במועד האמור מקדמה של 50% מסכום הפיצויים שדרש, ובלבד שאופן החישוב יהיה לפי הנתונים שמסר ולפי המסלול שבחר;
(2) חלפו 180 ימים מיום הגשת התביעה במלואה וכדין ולא הודיע המנהל על החלטתו כאמור, ישלם לניזוק מקדמה נוספת בשיעור של 40% מסכום הפיצויים שדרש, ובלבד שאופן החישוב יהיה לפי הנתונים שמסר ולפי המסלול שבחר;
במניין התקופות לא יובא בחשבון פרק זמן שבו הניזוק לא מסר למנהל פרטים, הבהרות וידיעות שהמנהל דרש למסור לו.
(ב2) דחה המנהל את התביעה או דחה את אופן החישוב של הפיצוי על ידי הניזוק לפי המסלול שבחר- ינמק המנהל את החלטתו בכתב.
(ב) במקום תקנת משנה (ד) נאמר:
" (ד) לסכום הפיצויים המשולמים לפי תקנת משנה (ג) יווספו הפרשי הצמדה וריבית החל בתום 30 ימים מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום, ולגבי ניזוק המדווח על עסקאותיו בשיטה הדו חודשית ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום." ;
בתקנה 5(ב), במקום "תוך חודש מיום קרות הנזק" נאמר "בתוך ארבעה חודשים מיום פרסומן של תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ד–2014."
(4) בתקנה 8 -
(א) אחרי תקנת משנה (ב) נאמר:
"(ב1),על אף האמור בתקנה 13(2) ומבלי לגרוע מהאמור בתקנה 8(ב), ו-(ג), -
(1) לא הודיע המנהל על החלטתו לפי תקנת משנה (א), בתוך 45 ימים, מיום הגשת התביעה במלואה וכדין, ישלם לניזוק במועד האמור מקדמה של 50% מסכום הפיצויים שדרש, ובלבד שאופן החישוב יהיה לפי הנתונים שמסר ולפי המסלול שבחר;
(2) חלפו 180 ימים מיום הגשת התביעה במלואה וכדין ולא הודיע המנהל על החלטתו כאמור, ישלם לניזוק מקדמה נוספת בשיעור של 40% מסכום הפיצויים שדרש, ובלבד שאופן החישוב יהיה לפי הנתונים שמסר ולפי המסלול שבחר;
במניין התקופות לא יובא בחשבון פרק זמן שבו הניזוק לא מסר למנהל פרטים, הבהרות וידיעות שהמנהל דרש למסור לו.
(ב2) דחה המנהל את התביעה או דחה את אופן החישוב של הפיצוי על ידי הניזוק לפי המסלול שבחר- ינמק המנהל את החלטתו בכתב.
(ב) במקום תקנת משנה (ד) נאמר:
" (ד) לסכום הפיצויים המשולמים לפי תקנת משנה (ג) יווספו הפרשי הצמדה וריבית החל בתום 30 ימים מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום, ולגבי ניזוק המדווח על עסקאותיו בשיטה הדו חודשית ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום." ;
בתקנה 5(ב), במקום "תוך חודש מיום קרות הנזק" נאמר "בתוך ארבעה חודשים מיום פרסומן של תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ד–2014."
(4) בתקנה 8 -
(א) אחרי תקנת משנה (ב) נאמר:
"(ב1),על אף האמור בתקנה 13(2) ומבלי לגרוע מהאמור בתקנה 8(ב), ו-(ג), -
(1) לא הודיע המנהל על החלטתו לפי תקנת משנה (א), בתוך 45 ימים, מיום הגשת התביעה במלואה וכדין, ישלם לניזוק במועד האמור מקדמה של 50% מסכום הפיצויים שדרש, ובלבד שאופן החישוב יהיה לפי הנתונים שמסר ולפי המסלול שבחר;
(2) חלפו 180 ימים מיום הגשת התביעה במלואה וכדין ולא הודיע המנהל על החלטתו כאמור, ישלם לניזוק מקדמה נוספת בשיעור של 40% מסכום הפיצויים שדרש, ובלבד שאופן החישוב יהיה לפי הנתונים שמסר ולפי המסלול שבחר;
במניין התקופות לא יובא בחשבון פרק זמן שבו הניזוק לא מסר למנהל פרטים, הבהרות וידיעות שהמנהל דרש למסור לו.
(ב2) דחה המנהל את התביעה או דחה את אופן החישוב של הפיצוי על ידי הניזוק לפי המסלול שבחר- ינמק המנהל את החלטתו בכתב.
(ב) במקום תקנת משנה (ד) נאמר:
" (ד) לסכום הפיצויים המשולמים לפי תקנת משנה (ג) יווספו הפרשי הצמדה וריבית החל בתום 30 ימים מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום, ולגבי ניזוק המדווח על עסקאותיו בשיטה הדו חודשית ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום." ;
בתקנה 5(ב), במקום "תוך חודש מיום קרות הנזק" נאמר "בתוך ארבעה חודשים מיום פרסומן של תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ד–2014."
(4) בתקנה 8 -
(א) אחרי תקנת משנה (ב) נאמר:
"(ב1),על אף האמור בתקנה 13(2) ומבלי לגרוע מהאמור בתקנה 8(ב), ו-(ג), -
(1) לא הודיע המנהל על החלטתו לפי תקנת משנה (א), בתוך 45 ימים, מיום הגשת התביעה במלואה וכדין, ישלם לניזוק במועד האמור מקדמה של 50% מסכום הפיצויים שדרש, ובלבד שאופן החישוב יהיה לפי הנתונים שמסר ולפי המסלול שבחר;
(2) חלפו 180 ימים מיום הגשת התביעה במלואה וכדין ולא הודיע המנהל על החלטתו כאמור, ישלם לניזוק מקדמה נוספת בשיעור של 40% מסכום הפיצויים שדרש, ובלבד שאופן החישוב יהיה לפי הנתונים שמסר ולפי המסלול שבחר;
במניין התקופות לא יובא בחשבון פרק זמן שבו הניזוק לא מסר למנהל פרטים, הבהרות וידיעות שהמנהל דרש למסור לו.
(ב2) דחה המנהל את התביעה או דחה את אופן החישוב של הפיצוי על ידי הניזוק לפי המסלול שבחר- ינמק המנהל את החלטתו בכתב.
(ב) במקום תקנת משנה (ד) נאמר:
" (ד) לסכום הפיצויים המשולמים לפי תקנת משנה (ג) יווספו הפרשי הצמדה וריבית החל בתום 30 ימים מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום, ולגבי ניזוק המדווח על עסקאותיו בשיטה הדו חודשית ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום." ;
(5) (5) בתקנה 9, אחרי תקנת משנה (ג) נאמר:
" (ג1) על אף האמור בתקנת משנה (ג), שולמה לניזוק מקדמה כאמור בתקנה 8(ב1) ולאחר מכן החליט המנהל בדבר זכותו של הניזוק לפיצויים והמקדמה עולה על הסכום שהחליט עליו המנהל, יוחזר סכום היתר בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לניזוק דרישת המנהל להחזר בתוספת ריבית והפרשי הצמדה על סכום היתר מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר."
בתקנה 9, אחרי תקנת משנה (ג) נאמר:
" (ג1) על אף האמור בתקנת משנה (ג), שולמה לניזוק מקדמה כאמור בתקנה 8(ב1) ולאחר מכן החליט המנהל בדבר זכותו של הניזוק לפיצויים והמקדמה עולה על הסכום שהחליט עליו המנהל, יוחזר סכום היתר בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לניזוק דרישת המנהל להחזר בתוספת ריבית והפרשי הצמדה על סכום היתר מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר."
בתקנה 9, אחרי תקנת משנה (ג) נאמר:
" (ג1) על אף האמור בתקנת משנה (ג), שולמה לניזוק מקדמה כאמור בתקנה 8(ב1) ולאחר מכן החליט המנהל בדבר זכותו של הניזוק לפיצויים והמקדמה עולה על הסכום שהחליט עליו המנהל, יוחזר סכום היתר בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לניזוק דרישת המנהל להחזר בתוספת ריבית והפרשי הצמדה על סכום היתר מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר."
בתקנה 9, אחרי תקנת משנה (ג) נאמר:
" (ג1) על אף האמור בתקנת משנה (ג), שולמה לניזוק מקדמה כאמור בתקנה 8(ב1) ולאחר מכן החליט המנהל בדבר זכותו של הניזוק לפיצויים והמקדמה עולה על הסכום שהחליט עליו המנהל, יוחזר סכום היתר בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לניזוק דרישת המנהל להחזר בתוספת ריבית והפרשי הצמדה על סכום היתר מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר."
בתקנה 9, אחרי תקנת משנה (ג) נאמר:
" (ג1) על אף האמור בתקנת משנה (ג), שולמה לניזוק מקדמה כאמור בתקנה 8(ב1) ולאחר מכן החליט המנהל בדבר זכותו של הניזוק לפיצויים והמקדמה עולה על הסכום שהחליט עליו המנהל, יוחזר סכום היתר בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לניזוק דרישת המנהל להחזר בתוספת ריבית והפרשי הצמדה על סכום היתר מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר."
בתקנה 9, אחרי תקנת משנה (ג) נאמר:
" (ג1) על אף האמור בתקנת משנה (ג), שולמה לניזוק מקדמה כאמור בתקנה 8(ב1) ולאחר מכן החליט המנהל בדבר זכותו של הניזוק לפיצויים והמקדמה עולה על הסכום שהחליט עליו המנהל, יוחזר סכום היתר בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לניזוק דרישת המנהל להחזר בתוספת ריבית והפרשי הצמדה על סכום היתר מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר."
בתקנה 9, אחרי תקנת משנה (ג) נאמר:
" (ג1) על אף האמור בתקנת משנה (ג), שולמה לניזוק מקדמה כאמור בתקנה 8(ב1) ולאחר מכן החליט המנהל בדבר זכותו של הניזוק לפיצויים והמקדמה עולה על הסכום שהחליט עליו המנהל, יוחזר סכום היתר בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לניזוק דרישת המנהל להחזר בתוספת ריבית והפרשי הצמדה על סכום היתר מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר."
בתקנה 9, אחרי תקנת משנה (ג) נאמר:
" (ג1) על אף האמור בתקנת משנה (ג), שולמה לניזוק מקדמה כאמור בתקנה 8(ב1) ולאחר מכן החליט המנהל בדבר זכותו של הניזוק לפיצויים והמקדמה עולה על הסכום שהחליט עליו המנהל, יוחזר סכום היתר בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לניזוק דרישת המנהל להחזר בתוספת ריבית והפרשי הצמדה על סכום היתר מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר."
(6) (6) בתוספת –
בתוספת –
בתוספת –
בתוספת –
בתוספת –
בתוספת –
בתוספת –
בתוספת –
(א) (א) (א) (א) (א) במקום הכותרת, נאמר "תוספת ראשונה";
במקום הכותרת, נאמר "תוספת ראשונה";
במקום הכותרת, נאמר "תוספת ראשונה";
(ב) (ב) (ב) (ב) (ב) בפרט 2, במקום "משווי הנזק" נאמר "משווי של נזק עקיף";
בפרט 2, במקום "משווי הנזק" נאמר "משווי של נזק עקיף";
בפרט 2, במקום "משווי הנזק" נאמר "משווי של נזק עקיף";
(7) (7) אחרי התוספת הראשונה נאמר:
"תוספת שניה
(תקנה 1 – ההגדרה "אזור מיוחד")
כאן תבוא מפה ורשימה
תוספת שלישית
(תקנה 1 – ההגדרה "הוראה על סגירת מוסד חינוך")
רשימת היישובים בהם הורו ראשי הרשויות על סגירת מוסדות החינוך
14.7.2014
אשדוד, אשקלון, באר טוביה, באר שבע, גן-יבנה, חוף אשקלון, לקייה, מרחבים, נתיבות, קריית מלאכי, תל שבע.
15.7.2014
אל-קסום, אשדוד, אשקלון, חוף אשקלון, חורה, לקייה, נתיבות, קריית מלאכי, תל שבע, קריית גת.
16-17.7.2014
אשדוד, אשקלון, באר שבע, חוף אשקלון, נתיבות, קריית גת, קריית מלאכי.
אחרי התוספת הראשונה נאמר:
"תוספת שניה
(תקנה 1 – ההגדרה "אזור מיוחד")
כאן תבוא מפה ורשימה
תוספת שלישית
(תקנה 1 – ההגדרה "הוראה על סגירת מוסד חינוך")
רשימת היישובים בהם הורו ראשי הרשויות על סגירת מוסדות החינוך
14.7.2014
אשדוד, אשקלון, באר טוביה, באר שבע, גן-יבנה, חוף אשקלון, לקייה, מרחבים, נתיבות, קריית מלאכי, תל שבע.
15.7.2014
אל-קסום, אשדוד, אשקלון, חוף אשקלון, חורה, לקייה, נתיבות, קריית מלאכי, תל שבע, קריית גת.
16-17.7.2014
אשדוד, אשקלון, באר שבע, חוף אשקלון, נתיבות, קריית גת, קריית מלאכי.
אחרי התוספת הראשונה נאמר:
"תוספת שניה
(תקנה 1 – ההגדרה "אזור מיוחד")
כאן תבוא מפה ורשימה
תוספת שלישית
(תקנה 1 – ההגדרה "הוראה על סגירת מוסד חינוך")
רשימת היישובים בהם הורו ראשי הרשויות על סגירת מוסדות החינוך
14.7.2014
אשדוד, אשקלון, באר טוביה, באר שבע, גן-יבנה, חוף אשקלון, לקייה, מרחבים, נתיבות, קריית מלאכי, תל שבע.
15.7.2014
אל-קסום, אשדוד, אשקלון, חוף אשקלון, חורה, לקייה, נתיבות, קריית מלאכי, תל שבע, קריית גת.
16-17.7.2014
אשדוד, אשקלון, באר שבע, חוף אשקלון, נתיבות, קריית גת, קריית מלאכי.
אחרי התוספת הראשונה נאמר:
"תוספת שניה
(תקנה 1 – ההגדרה "אזור מיוחד")
כאן תבוא מפה ורשימה
תוספת שלישית
(תקנה 1 – ההגדרה "הוראה על סגירת מוסד חינוך")
רשימת היישובים בהם הורו ראשי הרשויות על סגירת מוסדות החינוך
14.7.2014
אשדוד, אשקלון, באר טוביה, באר שבע, גן-יבנה, חוף אשקלון, לקייה, מרחבים, נתיבות, קריית מלאכי, תל שבע.
15.7.2014
אל-קסום, אשדוד, אשקלון, חוף אשקלון, חורה, לקייה, נתיבות, קריית מלאכי, תל שבע, קריית גת.
16-17.7.2014
אשדוד, אשקלון, באר שבע, חוף אשקלון, נתיבות, קריית גת, קריית מלאכי.
אחרי התוספת הראשונה נאמר:
"תוספת שניה
(תקנה 1 – ההגדרה "אזור מיוחד")
כאן תבוא מפה ורשימה
תוספת שלישית
(תקנה 1 – ההגדרה "הוראה על סגירת מוסד חינוך")
רשימת היישובים בהם הורו ראשי הרשויות על סגירת מוסדות החינוך
14.7.2014
אשדוד, אשקלון, באר טוביה, באר שבע, גן-יבנה, חוף אשקלון, לקייה, מרחבים, נתיבות, קריית מלאכי, תל שבע.
15.7.2014
אל-קסום, אשדוד, אשקלון, חוף אשקלון, חורה, לקייה, נתיבות, קריית מלאכי, תל שבע, קריית גת.
16-17.7.2014
אשדוד, אשקלון, באר שבע, חוף אשקלון, נתיבות, קריית גת, קריית מלאכי.
אחרי התוספת הראשונה נאמר:
"תוספת שניה
(תקנה 1 – ההגדרה "אזור מיוחד")
כאן תבוא מפה ורשימה
תוספת שלישית
(תקנה 1 – ההגדרה "הוראה על סגירת מוסד חינוך")
רשימת היישובים בהם הורו ראשי הרשויות על סגירת מוסדות החינוך
14.7.2014
אשדוד, אשקלון, באר טוביה, באר שבע, גן-יבנה, חוף אשקלון, לקייה, מרחבים, נתיבות, קריית מלאכי, תל שבע.
15.7.2014
אל-קסום, אשדוד, אשקלון, חוף אשקלון, חורה, לקייה, נתיבות, קריית מלאכי, תל שבע, קריית גת.
16-17.7.2014
אשדוד, אשקלון, באר שבע, חוף אשקלון, נתיבות, קריית גת, קריית מלאכי.
אחרי התוספת הראשונה נאמר:
"תוספת שניה
(תקנה 1 – ההגדרה "אזור מיוחד")
כאן תבוא מפה ורשימה
תוספת שלישית
(תקנה 1 – ההגדרה "הוראה על סגירת מוסד חינוך")
רשימת היישובים בהם הורו ראשי הרשויות על סגירת מוסדות החינוך
14.7.2014
אשדוד, אשקלון, באר טוביה, באר שבע, גן-יבנה, חוף אשקלון, לקייה, מרחבים, נתיבות, קריית מלאכי, תל שבע.
15.7.2014
אל-קסום, אשדוד, אשקלון, חוף אשקלון, חורה, לקייה, נתיבות, קריית מלאכי, תל שבע, קריית גת.
16-17.7.2014
אשדוד, אשקלון, באר שבע, חוף אשקלון, נתיבות, קריית גת, קריית מלאכי.
אחרי התוספת הראשונה נאמר:
"תוספת שניה
(תקנה 1 – ההגדרה "אזור מיוחד")
כאן תבוא מפה ורשימה
תוספת שלישית
(תקנה 1 – ההגדרה "הוראה על סגירת מוסד חינוך")
רשימת היישובים בהם הורו ראשי הרשויות על סגירת מוסדות החינוך
14.7.2014
אשדוד, אשקלון, באר טוביה, באר שבע, גן-יבנה, חוף אשקלון, לקייה, מרחבים, נתיבות, קריית מלאכי, תל שבע.
15.7.2014
אל-קסום, אשדוד, אשקלון, חוף אשקלון, חורה, לקייה, נתיבות, קריית מלאכי, תל שבע, קריית גת.
16-17.7.2014
אשדוד, אשקלון, באר שבע, חוף אשקלון, נתיבות, קריית גת, קריית מלאכי.
סייג לתחולה סייג לתחולה 2. 2.
(א) (א) (א) (א) תקנות אלה לא יחולו על ניזוק שהוא אחד מאלה:
תקנות אלה לא יחולו על ניזוק שהוא אחד מאלה:
תקנות אלה לא יחולו על ניזוק שהוא אחד מאלה:
תקנות אלה לא יחולו על ניזוק שהוא אחד מאלה:
תקנות אלה לא יחולו על ניזוק שהוא אחד מאלה:
תקנות אלה לא יחולו על ניזוק שהוא אחד מאלה:
(1) (1) (1) המדינה;
המדינה;
המדינה;
(2) (2) (2) גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985;
גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985;
גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985;
(3) (3) (3) חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975;
חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975;
חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975;
(4) (4) (4) קופת חולים;
קופת חולים;
קופת חולים;
(5) (5) (5) מוסד ציבורי, כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה, למעט אם הוא מוסד ציבורי זכאי;
מוסד ציבורי, כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה, למעט אם הוא מוסד ציבורי זכאי;
מוסד ציבורי, כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה, למעט אם הוא מוסד ציבורי זכאי;
(ב) (ב) (ב) (ב) פסקה (א) בהגדרה "שווי של נזק עקיף" כנוסחה בתקנה 1(1) לתקנות אלה לא תחול על ניזוק שמתקיים בו אחד מאלה:
פסקה (א) בהגדרה "שווי של נזק עקיף" כנוסחה בתקנה 1(1) לתקנות אלה לא תחול על ניזוק שמתקיים בו אחד מאלה:
פסקה (א) בהגדרה "שווי של נזק עקיף" כנוסחה בתקנה 1(1) לתקנות אלה לא תחול על ניזוק שמתקיים בו אחד מאלה:
פסקה (א) בהגדרה "שווי של נזק עקיף" כנוסחה בתקנה 1(1) לתקנות אלה לא תחול על ניזוק שמתקיים בו אחד מאלה:
פסקה (א) בהגדרה "שווי של נזק עקיף" כנוסחה בתקנה 1(1) לתקנות אלה לא תחול על ניזוק שמתקיים בו אחד מאלה:
פסקה (א) בהגדרה "שווי של נזק עקיף" כנוסחה בתקנה 1(1) לתקנות אלה לא תחול על ניזוק שמתקיים בו אחד מאלה:
(1) (1) (1) הוא לא הגיש לפקיד השומה דין וחשבון בטופס 102 בשל חודש יולי 2014, הכל לפי תקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים), התשנ"ג-1993 ;
הוא לא הגיש לפקיד השומה דין וחשבון בטופס 102 בשל חודש יולי 2014, הכל לפי תקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים), התשנ"ג-1993 ;
הוא לא הגיש לפקיד השומה דין וחשבון בטופס 102 בשל חודש יולי 2014, הכל לפי תקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים), התשנ"ג-1993 ;
(2) (2) (2) הוא דיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני תחילת תקופת ההכרזה;
הוא דיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני תחילת תקופת ההכרזה;
הוא דיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני תחילת תקופת ההכרזה;
(3) (3) (3) עסקו לא היה פעיל לפני תחילת תקופת ההכרזה; לענין זה, יראו ניזוק כמי שעסקו לא היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המסים בישראל שניים מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף, בשל התקופה שלפני תחילת תקופת ההכרזה, אלא אם כן הוכיח הניזוק, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל; עסקו לא היה פעיל לפני תחילת תקופת ההכרזה; לענין זה, יראו ניזוק כמי שעסקו לא היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המסים בישראל שניים מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף, בשל התקופה שלפני תחילת תקופת ההכרזה, אלא אם כן הוכיח הניזוק, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל; עסקו לא היה פעיל לפני תחילת תקופת ההכרזה; לענין זה, יראו ניזוק כמי שעסקו לא היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המסים בישראל שניים מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף, בשל התקופה שלפני תחילת תקופת ההכרזה, אלא אם כן הוכיח הניזוק, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל;
(ג) (ג) (ג) (ג) פסקאות (ב) ו- (ג) בהגדרה "שווי של נזק עקיף" כנוסחה בתקנה 1(1) בתקנות אלה לא תחול על ניזוק שמתקיים בו אחד מאלה:
פסקאות (ב) ו- (ג) בהגדרה "שווי של נזק עקיף" כנוסחה בתקנה 1(1) בתקנות אלה לא תחול על ניזוק שמתקיים בו אחד מאלה:
פסקאות (ב) ו- (ג) בהגדרה "שווי של נזק עקיף" כנוסחה בתקנה 1(1) בתקנות אלה לא תחול על ניזוק שמתקיים בו אחד מאלה:
פסקאות (ב) ו- (ג) בהגדרה "שווי של נזק עקיף" כנוסחה בתקנה 1(1) בתקנות אלה לא תחול על ניזוק שמתקיים בו אחד מאלה:
פסקאות (ב) ו- (ג) בהגדרה "שווי של נזק עקיף" כנוסחה בתקנה 1(1) בתקנות אלה לא תחול על ניזוק שמתקיים בו אחד מאלה:
פסקאות (ב) ו- (ג) בהגדרה "שווי של נזק עקיף" כנוסחה בתקנה 1(1) בתקנות אלה לא תחול על ניזוק שמתקיים בו אחד מאלה:
(1) (1) (1) הוא מוסד כספי כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף;
הוא מוסד כספי כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף;
הוא מוסד כספי כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף;
(2) (2) (2) הוא קופת גמל כהגדרתו בפקודה;
הוא קופת גמל כהגדרתו בפקודה;
הוא קופת גמל כהגדרתו בפקודה;
(3) (3) (3) הוא קרן נאמנות כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה;
הוא קרן נאמנות כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה;
הוא קרן נאמנות כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה;
(4) (4) (4) הוא חבר בורסה כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח - 1968;
הוא חבר בורסה כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח - 1968;
הוא חבר בורסה כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח - 1968;
(5) (5) (5) הוא קבלן כוח אדם כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו- 1996;
הוא קבלן כוח אדם כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו- 1996;
הוא קבלן כוח אדם כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו- 1996;
(6) (6) (6) בשנת המס 2012, 2013 או 2014 חל עליו הפטור לפי סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף;
בשנת המס 2012, 2013 או 2014 חל עליו הפטור לפי סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף;
בשנת המס 2012, 2013 או 2014 חל עליו הפטור לפי סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף;
(7) (7) (7) הוא דיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני תחילת תקופת ההכרזה;
הוא דיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני תחילת תקופת ההכרזה;
הוא דיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני תחילת תקופת ההכרזה;
(8) (8) (8) בשלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף בשל שנת המס 2014, הוא דיווח על מחזור עסקאות בשעור אפס, לענין זה, "מחזור עסקאות" - כמשמעותו בחוק האמור;
בשלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף בשל שנת המס 2014, הוא דיווח על מחזור עסקאות בשעור אפס, לענין זה, "מחזור עסקאות" - כמשמעותו בחוק האמור;
בשלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף בשל שנת המס 2014, הוא דיווח על מחזור עסקאות בשעור אפס, לענין זה, "מחזור עסקאות" - כמשמעותו בחוק האמור;
(9) (9) (9) הניזוק לא שילם את שכר העבודה היומי לעובדו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני; לענין זה, "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" ו- "שכר העבודה היומי" - כהגדרתם בפסקה (א) להגדרה "שווי של נזק עקיף" בתקנה 1 לתקנות אלה.
הניזוק לא שילם את שכר העבודה היומי לעובדו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני; לענין זה, "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" ו- "שכר העבודה היומי" - כהגדרתם בפסקה (א) להגדרה "שווי של נזק עקיף" בתקנה 1 לתקנות אלה.
הניזוק לא שילם את שכר העבודה היומי לעובדו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני; לענין זה, "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" ו- "שכר העבודה היומי" - כהגדרתם בפסקה (א) להגדרה "שווי של נזק עקיף" בתקנה 1 לתקנות אלה.
(ד)
(ד)
(ד)
(ד)
נוסף על האמור בתקנת משנה (ד), פסקה (ב) בהגדרה "שווי של נזק עקיף" כנוסחה בתקנה 1 לתקנות אלה לא תחול על ניזוק שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין המהווה מלאי עסקי בידו או שבשנת המס 2012, 2013 או 2014 חל בחישוב הכנסתו סעיף 8א לפקודה;
.
(ה) נוסף על האמור בתקנת משנה (ד), פסקה (ג) בהגדרה "שווי של נזק עקיף" כנוסחה בתקנה 1 בתקנות אלה לא תחול גם על ניזוק שהוא אחד מאלה:
נוסף על האמור בתקנת משנה (ד), פסקה (ב) בהגדרה "שווי של נזק עקיף" כנוסחה בתקנה 1 לתקנות אלה לא תחול על ניזוק שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין המהווה מלאי עסקי בידו או שבשנת המס 2012, 2013 או 2014 חל בחישוב הכנסתו סעיף 8א לפקודה;
.
(ה) נוסף על האמור בתקנת משנה (ד), פסקה (ג) בהגדרה "שווי של נזק עקיף" כנוסחה בתקנה 1 בתקנות אלה לא תחול גם על ניזוק שהוא אחד מאלה:
נוסף על האמור בתקנת משנה (ד), פסקה (ב) בהגדרה "שווי של נזק עקיף" כנוסחה בתקנה 1 לתקנות אלה לא תחול על ניזוק שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין המהווה מלאי עסקי בידו או שבשנת המס 2012, 2013 או 2014 חל בחישוב הכנסתו סעיף 8א לפקודה;
.
(ה) נוסף על האמור בתקנת משנה (ד), פסקה (ג) בהגדרה "שווי של נזק עקיף" כנוסחה בתקנה 1 בתקנות אלה לא תחול גם על ניזוק שהוא אחד מאלה:
נוסף על האמור בתקנת משנה (ד), פסקה (ב) בהגדרה "שווי של נזק עקיף" כנוסחה בתקנה 1 לתקנות אלה לא תחול על ניזוק שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין המהווה מלאי עסקי בידו או שבשנת המס 2012, 2013 או 2014 חל בחישוב הכנסתו סעיף 8א לפקודה;
.
(ה) נוסף על האמור בתקנת משנה (ד), פסקה (ג) בהגדרה "שווי של נזק עקיף" כנוסחה בתקנה 1 בתקנות אלה לא תחול גם על ניזוק שהוא אחד מאלה:
נוסף על האמור בתקנת משנה (ד), פסקה (ב) בהגדרה "שווי של נזק עקיף" כנוסחה בתקנה 1 לתקנות אלה לא תחול על ניזוק שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין המהווה מלאי עסקי בידו או שבשנת המס 2012, 2013 או 2014 חל בחישוב הכנסתו סעיף 8א לפקודה;
.
(ה) נוסף על האמור בתקנת משנה (ד), פסקה (ג) בהגדרה "שווי של נזק עקיף" כנוסחה בתקנה 1 בתקנות אלה לא תחול גם על ניזוק שהוא אחד מאלה:
נוסף על האמור בתקנת משנה (ד), פסקה (ב) בהגדרה "שווי של נזק עקיף" כנוסחה בתקנה 1 לתקנות אלה לא תחול על ניזוק שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין המהווה מלאי עסקי בידו או שבשנת המס 2012, 2013 או 2014 חל בחישוב הכנסתו סעיף 8א לפקודה;
.
(ה) נוסף על האמור בתקנת משנה (ד), פסקה (ג) בהגדרה "שווי של נזק עקיף" כנוסחה בתקנה 1 בתקנות אלה לא תחול גם על ניזוק שהוא אחד מאלה:
(1) (1) (1) עיסוקו בחקלאות;
עיסוקו בחקלאות;
עיסוקו בחקלאות;
(2) (2) (2) הוא רכש או שכר נכס לשם הרחבת פעילותו העסקית –
(א) לגבי ניזוק המדווח על מחזור עסקאותיו בשיטה חד חודשית – במהלך חודש יולי 2014;
(ב) לגבי ניזוק המדווח על מחזור עסקאותיו בשיטה דו חודשית – במהלך החודשים יולי אוגוסט 2014;
לענין זה, "נכס" – כהגדרתו בסעיף 35 לחוק.
הוא רכש או שכר נכס לשם הרחבת פעילותו העסקית –
(א) לגבי ניזוק המדווח על מחזור עסקאותיו בשיטה חד חודשית – במהלך חודש יולי 2014;
(ב) לגבי ניזוק המדווח על מחזור עסקאותיו בשיטה דו חודשית – במהלך החודשים יולי אוגוסט 2014;
לענין זה, "נכס" – כהגדרתו בסעיף 35 לחוק.
הוא רכש או שכר נכס לשם הרחבת פעילותו העסקית –
(א) לגבי ניזוק המדווח על מחזור עסקאותיו בשיטה חד חודשית – במהלך חודש יולי 2014;
(ב) לגבי ניזוק המדווח על מחזור עסקאותיו בשיטה דו חודשית – במהלך החודשים יולי אוגוסט 2014;
לענין זה, "נכס" – כהגדרתו בסעיף 35 לחוק.
(3) (3) (3) עיסוקו במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק;
עיסוקו במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק;
עיסוקו במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק;
(4) (4) (4) מחזור עסקאותיו, בשנת המס 2012, 2013 או 2014, כולה או חלקה, כולל פעילות מכמה סניפים שאינם כלולים באזור הכרזה או שכלולות במחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס עסקאות מענפי עיסוק שונים;
מחזור עסקאותיו, בשנת המס 2012, 2013 או 2014, כולה או חלקה, כולל פעילות מכמה סניפים שאינם כלולים באזור הכרזה או שכלולות במחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס עסקאות מענפי עיסוק שונים;
מחזור עסקאותיו, בשנת המס 2012, 2013 או 2014, כולה או חלקה, כולל פעילות מכמה סניפים שאינם כלולים באזור הכרזה או שכלולות במחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס עסקאות מענפי עיסוק שונים;
(5) (5) (5) בשנת המס 2012, 2013 או 2014 הוא רשום כאחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף;
בשנת המס 2012, 2013 או 2014 הוא רשום כאחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף;
בשנת המס 2012, 2013 או 2014 הוא רשום כאחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף;
(6) (6) (6) הוא הודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו לאחר יום כ"ג בתמוז התשע"ג (1 ביולי 2013);
הוא הודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו לאחר יום כ"ג בתמוז התשע"ג (1 ביולי 2013);
הוא הודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו לאחר יום כ"ג בתמוז התשע"ג (1 ביולי 2013);
(7) (7) (7) החל ביום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014) חלה עליו תקנה 7(א)(6) לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976;
החל ביום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014) חלה עליו תקנה 7(א)(6) לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976;
החל ביום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014) חלה עליו תקנה 7(א)(6) לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976;
(8) (8) (8) בשנת המס 2013 או 2014 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף.
בשנת המס 2013 או 2014 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף.
בשנת המס 2013 או 2014 הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף.
שמירת דינים שמירת דינים 3. 3. (א) אין באמור בתקנות אלה כדי לפגוע בזכאותו של ניזוק ביישוב או באזור שהוכרז יישוב ספר ערב תחילתן של תקנות אלה, והוא רשאי לבחור בין פיצוי לפי תקנות אלה לבין פיצוי לפי התקנות העיקריות.
(ב) לגבי נזק שאירע באזור שבטווח של עד שבעה קילומטרים מרצועת עזה, יהיה רשאי ניזוק באזור כאמור לבחור בין פיצוי לפי תקנות אלה לבין פיצוי לפי התקנות העיקריות.
(ג) בחר ניזוק בפיצוי לפי התקנות העיקריות, יחולו עליו התקנות העיקריות כנוסחן ערב התקנת תקנות אלה; ואולם תקנה 8(ב1)(2) כנוסחה בתקנה 1(4) לתקנות אלה תחול על ניזוק כאמור בשינויים אלה:
(1) במקום "מקדמה נוספת בשיעור של 40%" יקראו "מקדמה בשיעור של 50%;
(2) לעניין חישוב סכום המקדמה יראו את סכום התביעה כאילו אינו עולה על 3,000,000 שקלים חדשים.
(א) אין באמור בתקנות אלה כדי לפגוע בזכאותו של ניזוק ביישוב או באזור שהוכרז יישוב ספר ערב תחילתן של תקנות אלה, והוא רשאי לבחור בין פיצוי לפי תקנות אלה לבין פיצוי לפי התקנות העיקריות.
(ב) לגבי נזק שאירע באזור שבטווח של עד שבעה קילומטרים מרצועת עזה, יהיה רשאי ניזוק באזור כאמור לבחור בין פיצוי לפי תקנות אלה לבין פיצוי לפי התקנות העיקריות.
(ג) בחר ניזוק בפיצוי לפי התקנות העיקריות, יחולו עליו התקנות העיקריות כנוסחן ערב התקנת תקנות אלה; ואולם תקנה 8(ב1)(2) כנוסחה בתקנה 1(4) לתקנות אלה תחול על ניזוק כאמור בשינויים אלה:
(1) במקום "מקדמה נוספת בשיעור של 40%" יקראו "מקדמה בשיעור של 50%;
(2) לעניין חישוב סכום המקדמה יראו את סכום התביעה כאילו אינו עולה על 3,000,000 שקלים חדשים.
(א) אין באמור בתקנות אלה כדי לפגוע בזכאותו של ניזוק ביישוב או באזור שהוכרז יישוב ספר ערב תחילתן של תקנות אלה, והוא רשאי לבחור בין פיצוי לפי תקנות אלה לבין פיצוי לפי התקנות העיקריות.
(ב) לגבי נזק שאירע באזור שבטווח של עד שבעה קילומטרים מרצועת עזה, יהיה רשאי ניזוק באזור כאמור לבחור בין פיצוי לפי תקנות אלה לבין פיצוי לפי התקנות העיקריות.
(ג) בחר ניזוק בפיצוי לפי התקנות העיקריות, יחולו עליו התקנות העיקריות כנוסחן ערב התקנת תקנות אלה; ואולם תקנה 8(ב1)(2) כנוסחה בתקנה 1(4) לתקנות אלה תחול על ניזוק כאמור בשינויים אלה:
(1) במקום "מקדמה נוספת בשיעור של 40%" יקראו "מקדמה בשיעור של 50%;
(2) לעניין חישוב סכום המקדמה יראו את סכום התביעה כאילו אינו עולה על 3,000,000 שקלים חדשים.
(א) אין באמור בתקנות אלה כדי לפגוע בזכאותו של ניזוק ביישוב או באזור שהוכרז יישוב ספר ערב תחילתן של תקנות אלה, והוא רשאי לבחור בין פיצוי לפי תקנות אלה לבין פיצוי לפי התקנות העיקריות.
(ב) לגבי נזק שאירע באזור שבטווח של עד שבעה קילומטרים מרצועת עזה, יהיה רשאי ניזוק באזור כאמור לבחור בין פיצוי לפי תקנות אלה לבין פיצוי לפי התקנות העיקריות.
(ג) בחר ניזוק בפיצוי לפי התקנות העיקריות, יחולו עליו התקנות העיקריות כנוסחן ערב התקנת תקנות אלה; ואולם תקנה 8(ב1)(2) כנוסחה בתקנה 1(4) לתקנות אלה תחול על ניזוק כאמור בשינויים אלה:
(1) במקום "מקדמה נוספת בשיעור של 40%" יקראו "מקדמה בשיעור של 50%;
(2) לעניין חישוב סכום המקדמה יראו את סכום התביעה כאילו אינו עולה על 3,000,000 שקלים חדשים.
(א) אין באמור בתקנות אלה כדי לפגוע בזכאותו של ניזוק ביישוב או באזור שהוכרז יישוב ספר ערב תחילתן של תקנות אלה, והוא רשאי לבחור בין פיצוי לפי תקנות אלה לבין פיצוי לפי התקנות העיקריות.
(ב) לגבי נזק שאירע באזור שבטווח של עד שבעה קילומטרים מרצועת עזה, יהיה רשאי ניזוק באזור כאמור לבחור בין פיצוי לפי תקנות אלה לבין פיצוי לפי התקנות העיקריות.
(ג) בחר ניזוק בפיצוי לפי התקנות העיקריות, יחולו עליו התקנות העיקריות כנוסחן ערב התקנת תקנות אלה; ואולם תקנה 8(ב1)(2) כנוסחה בתקנה 1(4) לתקנות אלה תחול על ניזוק כאמור בשינויים אלה:
(1) במקום "מקדמה נוספת בשיעור של 40%" יקראו "מקדמה בשיעור של 50%;
(2) לעניין חישוב סכום המקדמה יראו את סכום התביעה כאילו אינו עולה על 3,000,000 שקלים חדשים.
(א) אין באמור בתקנות אלה כדי לפגוע בזכאותו של ניזוק ביישוב או באזור שהוכרז יישוב ספר ערב תחילתן של תקנות אלה, והוא רשאי לבחור בין פיצוי לפי תקנות אלה לבין פיצוי לפי התקנות העיקריות.
(ב) לגבי נזק שאירע באזור שבטווח של עד שבעה קילומטרים מרצועת עזה, יהיה רשאי ניזוק באזור כאמור לבחור בין פיצוי לפי תקנות אלה לבין פיצוי לפי התקנות העיקריות.
(ג) בחר ניזוק בפיצוי לפי התקנות העיקריות, יחולו עליו התקנות העיקריות כנוסחן ערב התקנת תקנות אלה; ואולם תקנה 8(ב1)(2) כנוסחה בתקנה 1(4) לתקנות אלה תחול על ניזוק כאמור בשינויים אלה:
(1) במקום "מקדמה נוספת בשיעור של 40%" יקראו "מקדמה בשיעור של 50%;
(2) לעניין חישוב סכום המקדמה יראו את סכום התביעה כאילו אינו עולה על 3,000,000 שקלים חדשים.