חומר רקע

19 באוגוסט, 2014 לכבוד ח"כ דוד רותם יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט נכבדי, הנדון: הצעה לכללי לשכת עוה"ד (ממתן סעד משפטי למיעוטי אמצעים), התשע"ד-2014 – התייחסותה של המחלקה המשפטית של עמותת ידיד הריני מתכבדת להגיש בזאת את עמדתנו בנוגע לכללי לשכת עוה"ד (ממתן סעד משפטי למיעוטי אמצעים), התשע"ד-2014, לקראת הדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט ביום 19.8.14, כדלהלן: 1. ראשית, יודגש כי עמותת ידיד רואה בתוכנית "שכר מצווה" חלק חשוב ואף חיוני בהנגשת זכויות לאוכלוסיות מוחלשות, ומברכת על היוזמה לקבוע כללים ברורים אשר יגדירו מי זכאי לסעד משפטי מטעם התוכנית ומה זכויותיהם. 2. עם זאת, יש לנו מספר הסתייגויות בנוגע לכללים הספציפיים שהוגדרו, אשר יובהרו להלן בסדר של הכללים עצמם: 3. ס' 3: כאן ניתנה לממונה המחוז סכמות למנות עורך דין, "על פי כתב מינוי מפורש", אשר ייתן את הסעד המשפטי למבקש. ואולם, לא נקבעו קריטריונים כלשהם למינוי זה. חשוב להדגיש כי ניסיון העבר מראה כי עורכי הדין המטפלים מטעם תוכנית שכר מצווה, הגם שיש להם רצון טוב לסייע ללקוחותיהם, לא תמיד רגישים למצבם של המבקשים, וגם לא תמיד מחזיקים במומחיות הנדרשת לשם הטיפול בנושא, הן לשם מתן החלטה האם להעניק סעד משפטי או לא, והן לשם מתן הסעד המשפטי הנדרש. לפיכך, מומלץ להוסיף לכללים קריטריונים ברורים למינוי עורכי דין אשר ייתנו סעד משפטי במסגרת התוכנית, בהם ייקבעו בין היתר כי רק עורכי דין בעלי מומחיות בתחום הנדרש יטפלו בנושא, וכן כי כל עורך דין המעוניין בקבלת מינוי במסגרת התוכנית ייאלץ לעבור הכשרה בנושא זכויותיהם ומצבם של אוכלוסיות מוחלשות. 4. ס' 7(א): מומלץ למחוק את המילה "או" מהסעיף ("הבקשה תהיה ערוכה בטופס שיימסר חינם בכל תחנה או באתר אינטרנט של הלשכה"). באם בכוונת הכללים היא לייעל את הנגשת מתן הזכות לסעד משפטי למיעוטי אמצעים, שוב שהטופס יהיה כמה שיותר נגיש – גם בלשכות וגם באינטרנט. בנוסף לכך, מומלץ כי הטופס יהיה ניתן לקבל את הטופס גם במקומות אחרים, לדוגמא בלשכות הוצאה לפועל, בבתי משפט, ובלשכות של הסיוע המשפטי. 5. ס' 7(ג): סעיף זה מסמיך את ממונה מחוז או עורך דין שמונה על ידו "לחקור את המבקש" וכן קובע כי "היקף החקירה והדרישה יכול שישתנה בהתאם לסעד המשפטי המבוקש". מדובר בסמכות ושיקול דעת רחב מדי, אשר מאפשרים לממונה המחוז ואף לעורך דין – אשר חשוב שיוזכר כי אינו גוף ציבורי אלא אזרח פרטי – לחדור לפרטיותו של המבקש בצורה פולשנית ומבלי שהוא מתבקש לספק הצדקה לפעולה זו. מומלץ למחוק סעיף זה, ובמקומו לקבוע כללים ברורים ומוגדרים לגבי סמכויות הבדיקה הניתנות לממונה המחוז ולעורכי הדין. למשל, אפשר להסמיך אותם לדרוש מהמבקש לחתום בפני עוה"ד – בחינם - על תצהיר לאמיתות טיעוניו, לבקש ממנו להביא מסמכים התומכים בטיעונים, ולשאול אותו האם יש עדים שיהיו מוכנים לתמוך בטיעוניו. 6. ס' 8: ראשית, חשוב להוסיף כי ההחלטה בבקשה לקבלת סעד משפטי תינתן ותישלח למבקשת תוך זמן מסוים. מומלץ כי הזמן יוגבל ל-20 יום. שנית, ס' 8(א) קובע כי החלטה השוללת זכות לקבלת סעד משפט טעונה אישור ממונה הארצי אשר יציין את נימוקיו. בהתאם לכך, מומלץ להוסיף לס' 8(ב) כי ההודעה אשר תישלח למבקש תכלול גם היא את נימוקי ההחלטה. 7. ס' 9(2): סעיף 9(2) מפנה לאמות מידה הקבועות בתקנה 2 לתקנות הסיוע המשפטי, תשל"ג-1973. שם תקנה 2(ד) קובעת כי: "היה המבקש ראש המשפחה - תיראה הכנסתו של בן משפחה הסמוך על שולחנו כחלק מהכנסתו של ראש המשפחה; היה המבקש בן משפחה כאמור - תיראה הכנסתו של ראש המשפחה ושל בן משפחה אחר הסמוך על שולחנו של אותו ראש משפחה כחלק מהכנסת המבקש." מומלץ כי בכללים לזכאות לסעד משפטי מטעם לשכת עורכי הדין, תנאי זה יימחק. במקרים רבים בן המשפחה השני אינו משתתף במשק הבית ואינו יכול או מוכן להשתתף בהוצאות המשפטיות של הוריו או בנו הגרים עמו. כך, מבוקש לחרוג הכנסות אלו מחישוב ההכנסות לצורך מתן סעד משפטי. בנוסף, מומלץ להגדיל את תקרת ההכנסה המזכה בסעד משפטי. יודגש כי מדובר באנשים אשר אינם זכאים לסיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972, ואולם ידם עדיין אינה משגת להם יכולת לממש את זכויותיהם המשפטיות ועל כן פונים לתוכנית "שכר מצווה" של לשכת עורכי הדין. בעמותת ידיד אנו נתקלים באנשים רבים אשר נדחים גם על ידי "שכר מצווה", ואילו עדיין אין בידם אפשר לממן ייצוג משפטי, ולמרבה הצער הארגונים החברתיים אינם יכולים למלא את החלל הזה ברוב המקרים, כך, נותרים אנשים אלה ללא מענה ובלי יכולת לממש את זכויותיהם המשפטיות, החברתיות והכלכליות. 8. ס' 10(2): – מומלץ להוסיף לסעיף זה גם תביעות הקשורות לזכויותיהם של דיירי הדיור הציבורי ומבקשי זכאות לדיור ציבורי. כמו כן, מומלץ למחוק את החרגת רישום הקניית זכות במקרקעין ולאפשר מתן סעד משפטי גם לנושא זה. 9. ס' 10(3): מומלץ לאשר מתן סעד משפטי גם לתובעים בתביעות נזיקין. 10. ס' 11(2): מומלץ למחוק את העילה של "לא התייצב לבירור הראשוני" כעילה לדחיית בקשה לסעד משפטי. במקרים רבים אנשי מיעוטי יכולת מתקשים, בשל בעיות כלכליות וחברתיות, להתייצב לפגישות ולהודיע על כך מראש. ראוי לתת לאנשים אלה הזדמנות נוספת ולהתקשר ו/או לשלוח להם מכתב התראה וזימון לפגישה שנייה. 11. ס' 12(ג): מומלץ לקצר את התקופה הניתנת לממונה הארצי לתת החלטה בערר שהוגש אליו. במקרים רבים 45 יום כבר יהיה מאוחר מדי. כך, מומלץ לקצר את התקופה ל-20 יום. 12. ס' 14: סעיף זה מקים ועדת חריגים אשר תדון בבקשות לסעד משפטי של אנשים אשר אינם עומדים בתנאים הרגילים. ואולם, לא ברור מהסעיף מה הפרוצדורה לפנייה לוועדה זו, וכן לא ברור אילו מקרים יובאו בפני ועדת החריגים, ואלו יובאו בפני הממונה הארצי בהתאם לס' 12. מומלץ להגדיר תנאים ופרוצדורה ברורה. 13. ס' 15(ב): הסעיף מחייב עורכך דין שמונה לפי ס' 3 לדווח לממונה המחוז אחת לשלושה חודשים "או במועד אחר שקבע ממונה מחוז...". מומלץ למחוק את הסיפא, ולהותיר את החובה כאחת ל-3 חודשים בלי אופציה להאריך תקופה זו. 14. בנוסף, מומלץ להוסיף אפשרות שאדם אשר קיבל סעד משפטי יוכל להתלונן לממונה המחוז ו/או הממונה הארצי על הטיפול שניתן לו על ידי עורך דין פלוני ולבקש החלפתו. 15. אנו לרשותכם לכל מידע או הבהרה נוספים. בכבוד רב, שני רבינוביץ, עו"ד העתק: גב' ציפי לבני, שרת המשפטים