חומר רקע
תקנות הדואר (הפחתה של סכום עיצום כספי), התשע"ג-2013
בתוקף סמכותי לפי סעיף 109ג1(ב) לחוק הדואר, התשמ"ו-19861 (להלן – החוק), בהסכמת שר האוצר ושר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות
1.
בתקנות אלה -
"אישור רואה חשבון מבקר" - אישור שנתן רואה חשבון מבקר, כהגדרתו בחוק החברות, התשנ"ט-19992, המבקר את הדוחות הכספיים השנתיים;
"הכנסה" – כהגדרתה בפקודת מס הכנסה3;
"המנהל" – כהגדרתו בסעיף 109א לחוק;
"מפר" – כמשמעותו בסעיף 109ב1 לחוק.
הפחתת סכומי העיצום הכספי
2.
(א) המנהל או המפקח, לפי העניין, רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי, בשיעורים שלהלן, אם נתקיימה אחת או יותר מנסיבות אלה:
(1) המפר לא הפר כל הוראה מהוראות החוק או לפיו בשלוש השנים שקדמו להפרה - 20 אחוזים; לא הפר את אותה הוראה בשלוש השנים שקדמו להפרה - 10 אחוזים;
(2) המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה למנהל או למפקח, לפי העניין - 20 אחוזים;
(3) המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של המנהל או המפקח, לפי העניין - 20 אחוזים;
(4) ההפרה היא קלה, בנסיבות ביצועה; לעניין זה יתחשב המנהל או המפקח, לפי העניין, בין היתר בהיקף ההפרה, ברווח שעשוי היה להיות מופק ממנה, בהפסד שעשוי היה להימנע אלמלא ההפרה או בנזק שעשוי היה להיגרם בעקבותיה – 30 אחוזים.
(ב) התקיימו לגבי מפר כמה נסיבות כאמור בתקנת משנה (א), רשאי המנהל או המפקח, לפי העניין, להפחית למפר מסכום העיצום הכספי את השיעורים המנויים לצד אותן נסיבות במצטבר, ובלבד ששיעור ההפחתה המצטבר לא יעלה על 50% מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל אותה הפרה.
הפחתה בשל התחשבות במחזור עסקאות
3.
(א) מצא המנהל או המפקח, לפי העניין, שסכום העיצום הכספי עולה על 10% מההכנסה השנתית של המפר, רשאי הוא להפחית את הסכום כך שלא יעלה על הסכום השווה ל-10% מההכנסה השנתית של המפר.
(ב) תקנת משנה (א) תחול בין אם הופחת סכום העיצום הכספי לפי תקנה 2 ובין אם לאו.
(ג) מפר המבקש הפחתה של סכום עיצום כספי לפי תקנה זו, יגיש למנהל או למפקח, לפי העניין, אישור רואה חשבון, לעניין ההכנסה השנתית שלו בשנת הכספים שקדמה ליום מסירת ההודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור.
__________, התשע"ג
__________________
(__________ 2013)
גלעד ארדן
(חמ 3-4546)
שר התקשורת
ד ב ר י ה ס ב ר
תקנות אלו מותקנות מכוח סעיף 109ג(ב) לחוק הדואר, התשמ"ו-1986, המסמיך את שר התקשורת, בהסכמת שר האוצר ושר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע נסיבות ושיקולים אשר בשלהם רשאים המנהל הכללי של משרד התקשורת והמפקח לענייני השירותים הכספיים שמונה לפי סעיף 88יג (להלן – הגורם המפקח), להפחית את סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 109(ב), וכן לקבוע את השיעורים להפחתה כאמור.
כאשר ישנה בפני הגורם המפקח הרלבנטי תשתית ראייתית לכך שחברת הדואר, חברת בנק הדואר, או בעל רישיון כהגדרתו בסעיף 109א לחוק, הפר הוראה מהוראות המנויות בסעיף 109ב לחוק, רשאי הגורם המפקח המתאים להטיל על המפר עיצום כספי בשל ההפרה, בסכום הקבוע בחוק, וזאת לשם אכיפה יעילה של הוראות הרגולציה ולשם הבטחת ציות בקרב ציבור המפוקחים. עם זאת, החוק מכיר בכך שבהתקיים נסיבות ושיקולים מסוימים, אין זה ראוי למצות את הדין עם המפר ולהטיל עליו את מלוא סכום העיצום הכספי הקבוע בגין ההפרה.
לתקנה 2 –
תקנה 2 מונה את העילות שבעטיין רשאי הגורם המפקח להפחית את סכום העיצום הכספי הקבוע בחוק וכן את שיעורי ההפחתה בגין כל עילה ועילה.
עילת ההפחתה הקבועה בפסקה (1) עניינה היעדר הפרות קודמות. אם נמצא כי המפר לא הפר כל הוראה מההוראות הקבועות בחוק או על-פיו במהלך שלוש השנים שקדמו להפרה הנוכחית אשר בגינה מוטל העיצום הכספי, הגורם המפקח רשאי להפחית את סכום העיצום הכספי. לחלופין, אם נמצא כי המפר הפר הוראה כלשהי מהוראות החוק או לפיו במהלך שלוש השנים שקדמו להפרה הנוכחית, אך ההפרה אותה ביצע אינה אותה הפרה שבגינה מוטל עליו עתה העיצום הכספי, גם אז רשאי הגורם המפקח להפחית את סכום העיצום הכספי.
יושם אל לב, כי שיעור ההפחתה של סכום העיצום הכספי מותאם למידת צייתנותו של המפר. לפי החלופה הראשונה, כאשר לא בוצעו כלל הפרות קודמות, שיעור ההפחתה הוא 20 אחוזים. לעומת זאת, לפי החלופה השניה, כאשר בוצעו הפרות קודמות אך לא מהסוג של ההפרה הנוכחית, שיעור ההפחתה קטן יותר ועומד על 10 אחוזים.
עילות ההפחתה הקבועות בפסקאות (2) ו-(3) אף הן מאפשרות הפחתה של סכום העיצום הכספי בשל צייתנותו של המפר ושיתוף הפעולה שלו עם הגורם המפקח. לפי פסקה (2), צייתנותו של המפר באה לידי ביטוי בכך שהוא הפסיק את ההפרה מיוזמתו, מבלי להמתין לכך שהגורם המפקח יתערב וידרוש זאת ממנו, וכן דיווח על ההפרה לגורם המפקח. לפי פסקה (3), צייתנותו של המפר באה לידי ביטוי בכל שהוא נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק שנגרם בגינה.
עילת ההפחתה הקבועה בפסקה (4) עניינה קולת ההפרה. אם ההפרה מסווגת כהפרה קלה יחסית, בשים לב להיקפה, לרווח שהמפר עשוי היה להפיק ממנה, ולנזק שעלול היה להיגרם בעקבותיה, הגורם המקפח רשאי להפחית את סכום העיצום הכספי המוטל בגינה. מנקודת מבט של צייתנות המפר ניתן לומר, שאם המפר ביצע הפרה קלה בלבד, אזי אין בכך כדי לפגום באופן מהותי בצייתנותו וראוי להתחשב בו ולהפחית מסכום העיצום הכספי המוטל עליו. הדברים נכונים בעיקר במצב שבו חלות על המפוקח הוראות רגולציה רבות. במצב כזה, ביצוע הפרה קלה אינה מעידה בהכרח על זילות הוראות הרגולציה בעיני המפוקח, ואינה פוגמת בתפיסתו כמפוקח צייתן, מה שמאפשר התייחסות מקלה כלפיו והפחתה של סכום העיצום הכספי.
לפי האמור בתקנת משנה (ב), בבואו להפחית את סכום העיצום הכספי המוטל על המפר, רשאי הגורם המפקח להתחשב בעילות המנויות בפסקאות (1)-(4) באופן מצטבר ובהתאם לכך, להפחית למפר את השיעורים המצטברים המנויים לצד אותן עילות. אולם, תקרת ההפחתה לפי העילות הקבועות בתקנה 2 עומדת על 50% מסכום העיצום הכספי המוטל על המפר. זאת על-מנת למנוע מצב שבו המפר יחויב בתשלום סכום מזערי של עיצום כספי, או אפילו יקבל פטור מלא מתשלום העיצום הכספי (אם שיעורי ההפחתה המצטברים יעמדו על 100% מסכום העיצום הכספי המוטל על המפר), תוך סיכול כוונת המחוקק להטיל עיצום כספי בגין ביצוע הפרות.
לתקנה 3 –
תקנה זו קובעת עילה נוספת אשר בעטיה רשאי הגורם המפקח להפחית למפר את סכום העיצום הכספי, בנוסף לעילות המנויות בתקנה 2. לפי עילה זו, אם סכום העיצום הכספי שהוטל על המפר גדול מ-10% מההכנסה השנתית של המפר, הגורם המפקח רשאי להפחית את סכום העיצום הכספי כך שלא יעלה על הסכום השווה ל-10% מההכנסה השנתית של המפר. מטרתה של תקנה זו לאפשר התחשבות במצבו הכלכלי של המפר ולהבטיח שהעיצום הכספי יהווה אמצעי להחזרת המפר למשטר של ציות, ולא אמצעי שיסב לו פגיעה כלכלית אנושה אשר עשויה להביא להוצאתו מהשוק הרלבנטי. מצב דברים כזה עשוי להקביל, מבחינת השלכותיו, לשלילת רישיונו של המפר, שהוא בבחינת כלי אחרון בסל הכלים של הרגולטור.
לפי תקנת משנה (ב), הגורם המפקח רשאי להפחית את סכום העיצום הכספי בשל התחשבות בהכנסה השנתית של המפר, בין אם ביצע הפחתה לפי תקנה 2 ובין אם לאו.