חומר רקע
רשומה רפואית לאומית
מוגש לוועדת המדע והטכנולוגיה
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
כתיבה: רועי גולדשמידט
אישור: שלי לוי, ראש צוות
"י ד ב
אייר תשע"ד
14
ב
מאי
4114
,הכנסת
מרכז המחקר והמידע
קריית בן-
גוריון, ירושלים95919
:'טל
1 8 9 4 2 8 9 4 5
-
92
:פקס
1 8 9 1 5 9 6
-
92
www.knesset.gov.il/mmm
עמוד 4 מתוך
44
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
מסמ ך זה נכתב לקראת דיון" בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בנושא רשומה רפואית לאומית-
בין ייעול הטיפול הרפואי לבין שמירה על פרטיות החולה".
הוא ממשיך את עיסוקה של ועדת המדע
והטכנולוגיה של הכנסת
בנושא
י מחשוב במערכת הבריאות.
1
מבוא
ר
שומה רפואית מוגדרת ב
חוזר מנכ"ל משרד הבריאות
ממרץ1991
:
2
"...הכלי לתיעוד כל המידע הרפואי הנוגע למטופל בזמנים שונים, הכולל את המידע האנמנסטי
,שנמסר על ידי המטופל עצמו, את ממצאי הבדיקות שנערכו לו, את האבחנות, ההתייעצויות
.המסקנות וההוראות הטיפוליות ואת פרטי הטיפולים שקיבל החולה בפועל
רופאים אשר אינם מקפידי ,ם לערוך רישום נאות בתיק הרפואי, פוגעים ברמת הטיפול
בהמשכיותו, בבקרה ובהערכה של איכות הטיפול, ובמצבים של התדיינות משפטית-
גם בהגנה
".המשפטית על הגורמים הרפואיים הנתבעים
:חשיבותה של הרשומה הרפואית, על פי האמור בחוזר, באה לידי ביטוי בהיבטים הבאים
שמירת הרצף
;הטיפולי, הן כשהטיפול מבוצע על ידי אותו גורם מטפל, והן במעבר בין גורמי טיפול
תיאור מדויק של
;מצב החולה בזמנים נתונים המסייע במעקב אחר מחלה והשפעת הטיפול בה
בקרה
ע ל הטיפול הרפואי
;והערכת איכותו
ושימוש כראייה משפטית במקרה של התדיינות על טיב הטיפול הרפואי.ותוצאותיו
בשנת2998
"החליט משרד הבריאות על הקמת "רשומה רפואית לאומית לישראל ,
כלומר
מערכת
מיחשוב
שתאפשר לגורמים
ה
מטפלים
השונים
גישה למידע רפואי מן הרשומה
של החולה ללא תלות
בזיקה בי
נם ל בין קופת
ה
חולים
שבה מבוטח המטופל, כך שהמידע הרפואי האישי של המטופל יהיה נגיש
.וזמין לעיונו של המטפל בעת הצורך
מטרתו של פרויקט רשומה רפואית לאומית היא שיפור איכות הטיפול
ו השירות הרפואי באמצעות
יצירת מנגנון ממוחשב המאפשר הצגת נתונים ומידע רפואי מן התיק הרפואי של המטופלים
לא ל צורך
ב ביצוע בדיקות חוזרות או
איסוף מחודש של המידע
הרפואי
בכל מקום שבו מתבצע טיפול.
בכך אמור
הפרויקט לאפשר לגורם המטפל לקצר את התהליך האבחוני והטיפולי, לצמצם את הכפילות בביצוע
בדיקות זהות על ידי גורמים שונים ולאפשר זיהוי מצבו של החולה גם במקרים בהם לא ניתן לתקשר
איתו ול
קבל
.ממנו פרטים אודות מצבו הרפואי
צד ל ההכרה בפוטנציאל החשוב של פרויק ט הרשומה הרפואית הלאומית לשיפור איכות הטיפול
,ולשיפור השירות הרפואי קיים חשש כי זמינות המידע הרפואי תפגע בחיסיון המידע הרפואי
ובפרטיות המטופלים ושיעשה שימוש לרעה במידע שיושג ממערכת מידע מקיפה שכזו ,. בנוסף
הגורמים המטפלים עצמם עשויים להיות חשופים לתביעות של
רשלנות רפואית כפועל יוצא של התיעוד
הרפואי המלא. לזמינות המידע גם עשויות להיות השלכות על בחירת מטופלים להימנע מקבלת טיפול או
.לבחור בטיפול באופן שזה לא ידווח
1
פרוטוקול ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת
בנושא
"ה צגת פרוייקט'מזור'
למיחשוב בתי החולים הממשלתיים (מערכת
)כוללת לניהול ותפעול בתי החולים"
,
1
בנובמבר4112
;
" בנושא
מיחשוב מערכת הבריאות בישראל ,"
41
בדצמבר4111
;
ו" בנושא
מחשוב מערכת הבריאות בישראל-ישיבת המשך"
,
4
בפברואר4111
,
:כניסה12
בפברואר4114
.
2
,משרד הבריאות חוזר" המנהל הכללי בנושא
הרשומה הרפואית '", מס1991
,
11
במרס1991
:, כניסה11
בפברואר4114
.
עמוד 3 מתוך
44
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
,לכן
קיימות
סוגיות אתיות, משפטיות וטכנולוגיות
שהסדרתן חשובה לשם מימוש מיטבי של
הרשומה
הרפואית הלאומית
כך ש ניתן יהיה לאזן
בין התועלות הגלומות ברשומה הרפואית לשיפור הטיפול
הרפואי לבין הפגיעה האפשרית בפרטיותו של המטופל .
לשם הקמת הרשומה הרפואית הלאומית מינה
שר הבריאות דאז,
,דני נווה
בשנת
4114
ועדת היגוי
עליונה בראשותו של מנכ"ל משרד הבריאות דאז, פרופ' אבי ישראלי ובהשתתפות של נציגי משרד
הבריאות, משרד האוצר, משרד המשפטים, בתי החולים וקופות החולים. פרופ' ישראלי, מינה צוות
מנהל לפרויקט בראשות המשנה למנכ"ל, ד"ר בועז לב,
,וארבע ועדות נוספות: אתיקה ומשפט
.טכנולוגיה, מינוח וקידוד, ויישום
עבו
דת ו עדת אתיקה ומשפט
נמשכה עד
אמצע שנת4119
ובמהלכה
אף שקד משרד הבריאות על תזכיר
חוק רשומה רפואית לאומית שמטרתו הייתה "
להסדיר את השימוש במערכת הרשומה הרפואית
הלאומית הממוחשבת".
אולם
למרות ש טיוטת תזכיר החוק פורסם כבר בשנת4112
,י הל ך החקיקה
האמור.לא הושלם3 בשנת
4114
החל יישומו של
פרויקט
רחב היקף המכונה שיתוף מידע רפואי או
פרויקט
אופק המתבסס על פלטפורמה טכנולוגית קיימת של שירותי בריאות כללית לניהול תיקים
רפואיים. ב-
49
בינואר4114
פרסם משרד הב
ריאות חוזר שמטרתו
להסדיר את נושא שיתוף המידע
הרפואי במדינת ישראל, א ולם
ימים ספורים לאחר פרסומו, ב-3 בפברואר
4114
, הוקפא החוזר
ומשרד
.הבריאות ציין כי הוא מתכוון להסדיר את הנושא בחקיקה
במסמך זה ;יוצג מידע אודות פרויקט הרשומה הרפואית הלאומית הניסיונות להקמת
רשומה
רפואית
לאומית כולל ה
פיילוט בנושא אלימות במשפחה וה ;פיילוט בנושא רפואה דחופה תוצג מערכת שיתוף
;מידע רפואי במדינת ישראל
השוואה בין טיוטת תזכיר החוק להקמת רשומה רפואית לאומית לבין
חוזר מנכ"ל משרד הבריאות
בנושא שיתוף המידע הרפואי; סוגיות עקרוניות נוספות ו מע כן דת קופות
החולים בנושא.
5. רשומה רפואית לאומית - רקע
תהלי
ך
הטיפול הרפואי כולל גורמי טיפול שונים
ותחומי טיפול שונים
המצויים לעיתים קרובות
במיקום
גיאוגרפי שונה ופועלים תחת ישויות שונות, ו
בהם: בתי חולים, קופות חולים ועוד.
התפתחותן של
טכנולוגיות מחשוב ותעבורת מידע ממוחשב יצרו מצב שבו ארגונים רבים שניהלו תיקי רשומה רפואית
על גבי נייר העבירו אותה לפורמט דיגיטלי -
מה שהפך את האפשרות לחלוק או לשתף מידע רפואי בין
מספר גורמי רפואה
להליך פשוט יחסית . לאחר הקמת תשתית טכנולוגית הולמת ניתן להגיע למצב שבו
המידע הרפואי המצוי ברשומות יהיה נגיש בנקודות טיפול שונות בלחיצת כפת.ור
החשיבות שבקיומה של רשומה רפואית אישית,
כאמור בחוזר המנכ"ל שצוטט לעיל, רלבנטית ובמובנים
מסוימים אף מועצמת,
ביישומה של רשומה רפואית לאומית אחודה–
כזו הזמינה לגור
מים מטפל
ים
בנקודות קצה
שונות ללא קשר
לשייכותו של המטפל.לקופת החולים בה מבוטח החולה
3 אין בידינו מידע על משך פעילותן ש ל הוועדות האחרות אך לוועדת משפט ואתיקה נודעה חשיבות בשל העיסוק בסוגיות
.עקרוניות ושנויות במחלוקת של האיזון בין שיפור הטיפול הרפואי לבין השמירה על פרטיותו של המטופל
עמוד 4 מתוך
44
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
על פי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות בנושא
,""שיתוף מידע רפואי
שפורסם
בינואר4114
,
בין היתרונות
האפשריים הגלומים בשיתוף מידע רפואי מן הרשומות
ניתן למנות:
4
שיפור רמת השירו
ת הרפואי באמצעות שיתוף מידע בין-
;ארגוני בין גורמים מטפלים
נגישות למידע רלבנטי גם במצבי חירום בהם לא ניתן לקבל מידע רפואי מהמטופל:
במקרים
בהם המטופל איננו בהכרה או לא מצליח לתקשר עם גורמי הרפואה, הנגישות למידע אודותיו
חשובה ויכולה לסייע במתן טיפול ראשוני ודיאגנוזה של מצבו ולמנוע ל
דוגמא
מתן טיפול
תרופתי שגוי עקב רגישות לתרופות;
צמצום
כפילויות, יצירת רצף טיפולי ו
הפחתת עלויות רפואיות:
הנגישות לתיק הרפואי אמורה
למנוע ,חזרה על בדיקות שכבר בוצעו להקטין את הצורך של המטופל לחזור על ההיסטוריה
,הרפואית שלו בכל מפגש עם גורם מטפל ולבטל את תפקידו של המטופל
כבלדר
המסמכים
הרפואיים שלו,. נוסף על כך
צמצום הצורך בבדיקות חוזרות וייעול הגישה למידע הרפואי יגרום
.גם להפחתה בעלויות
לצד היתרונות שבשיתוף מידע רפואי מן הרשומות, ב חוזר מנכ"ל משרד הבריאות משנת1991
מוצגות
שתי זכויות חשובות של המטופל
ביחס לרשומה הרפואית שלו שיש החוששים כי הן עשויות להיפגע:
5
הז
כות לסודיות ,: "הרשומה הרפואית כוללת את פרטי מצבו הבריאותי של המטופל. חובה
איפוא, להבטיח כי תישמר ולא תגיע לידי מי שאינו מורשה או אינו צריך לדעת את תוכנה. אין
,למסור את הרשומה הרפואית או כל חלק ממנה אלא בהסכמת החולה או למטרות הטיפול בו
אלא אם נקבע אחרת על פ".י כל דין
הזכות למידע:
"הרשומה הרפואית דנה במצבו של החולה, במה שנעשה בגופו ובמה שמתוכנן
להיעשו
ת
בגופו. ככזו, זכותו של החולה לקבל את מלוא המידע המתועד ברשומה, אלא אם
קיימות נסיבות מיוחדות וחריגות, שלפי שיקול דעתו של הרופא, קבלת המידע עלולה לגרום
לחולה נזק בריאותי. לפיכך יש לאפשר לחולה לעיין ברשומה אם רצונו בכך, ואין למנוע זאת
ממנו בשל רישומים שעלולים
."]...[ להביך את המטפלים או מי מהם
ה
חששות ו
ה
סיכונים לפרטיותם של החולים ולשליטה שלהם במידע אודות מצבם הבריאותי
מוצגים
בפירוט
בנייר עמדה של ההסתדרות הרפואית בנושא זה:
6
פגיעה בפרטיות המטופל והפרת עקרון הסודיות הרפואית : יצירת נגישות למידע רפואי של
מטופל לגורמים שונים גם בתוך המערכת הרפואית (רופאים; אחיות; עובדים סוציאליים
)וגורמים נוספים , עלולה לפגוע בפרטיות החולה ואף לצמצם את שיתוף הפעולה של המטופל
עם המטפל במסירת מידע מעצם הידיעה על תיעודו והעברתו הלאה או אפילו להימנע ות
מקבלת טיפול רפואי בשל תיעודו;
4
,משרד הבריאות חוזר" המנהל הכללי בנושא
שיתוף מידע רפואי במדינת ישראל '", מס4914
,
49
ב
ינואר
4114
:, כניסה11
בפברואר4114
.
5
,משרד הבריאות חוזר" המנהל הכללי בנושא
הרשומה הרפואית '", מס1991
,
11
במרס1991
:, כניסה11
בפברואר4114
.
6
" ,ההסתדרות הרפואית בישראל
רשומה רפואית לאומית-
4114
"
–
:נייר עמדה , כניסה11
בפברואר4114
.
עמוד 4 מתוך
44
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
קיים חשש גם מהעברתו של המידע
ה רפואי
לצדדים שלישיים
שחלק מהם הביעו עניין בקבלת
גישה למידע כבר בדיונים מוקדמים שנערכו בנושא בהם :המוסד ל ;ביטוח הלאומי; צה"ל
;המשטרה
משרד הרישוי.; מעסיקים וחברות ביטוח
רשומות רפואיות טומנות
בחובן מידע
אישי רגיש שחשיפתו עלולה להשפיע על המטופל
בהיבטים משפחתיים,
תעסוקתיים ואישיים. מחלות שונות או טיפולים רפואיים שונים גם
עלולים ליצור סטיגמה
ל.מטופלים ולגרור מחירים חברתיים כבדים
פגיעה ביחסי מטפל-מטופל ואי-הלימה בין סביבת העבודה ל
שינוי הטכנולוגי : בעוד דפוס
העבודה המסורתי של המטפל היה מושתת
ת
,על בדיקה פיזית ועל שיחה (אנמנזה) עם המטופל
כיום מוצב בין המטפל למטופל המחשב והרופא עסוק בקריאה ועיבוד המידע העשיר אודות
החולה במקביל לניסיון לשוחח עם החולה. הגדלת כמויות המידע שהרופא חשוף אליהם–
לצד היתרונות הגלומים בה, גם מציבה את הרופא במצב שבוא הוא נדרש לבצע בזמן
ה קצר
המוקצה לטיפול בחולה עוד מטלות של בדיקה ותיעוד המקטינות עוד יותר את הזמן המוקצה
.לחולה
חשש מהרחבת האחריות המשפטית של ה
גורם המטפל:
קיומה של רשומה רפואית נרחבת
צפוי ליצור חובות שונות על ה
מטפלי
ם.
קיימת
הנחה מובלעת כי ברגע שהמידע זמין, ה גורם
המטפל אמור להכיר אותו ו לכן
לשאת באחריות במקרה של טעות בטיפול
או רשלנות
רפואית; אי-תיעוד המידע וחשיפתו לצד ג' גם הם צפויים לגרור הרחבת אחריותו של המ .טפל
קיים חשש כי הרחבת האחריות עלולה לגרום לרפואה מתגוננת ובין השאר לריבוי בדיקות
.רפואיות
2.
הניסיונות להקמת
רשומה רפואית לאומית
כאמור לעיל, כבר לפני כעשור מונו על ידי משרד הבריאות ועדות שונות וקוימו ישיבות
ודיונים רבים
.במטרה לבחון ולקדם את יישומה של רשומה רפואית לאומית ועדה בנושא אתיקה ומשפט בראשות
יו"ר הלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית, פרופ' אבינועם רכס ,, ובהשתתפות נציגי משרד הבריאות
משרד המשפטים, האגודה לזכויות החולה, האגודה לזכויות האזרח ועוד פעלה בין השנים4114
-
4119
ולמרות מספר רב של דיונים לא הגיע
ה
לכדי הסכמות באשר למתווה הראוי להפעלת רשומה רפואית
.לאומית ולאיזון הנכון בין הגנת הסודיות הרפואית וייעול הטיפול הרפואי7
במהלך תקופה זו אף גובש תזכיר חוק "רשומה רפואית לאומית, התשס"ז-
4112
" שמטרתו להסדיר את
השימוש ברשומה רפו
אית לאומית
ואף
היו אמורים להתבצע שני "פיילוטים" ליישום רשומה רפואית
לאומית
.האחד בנושא אלימות במשפחה והשני בנושא רפואה דחופה
בדברי ההסבר לתזכיר החוק נכתב
:כי יישום רשומה רפואית לאומית תוכנן בשלושה שלבים1
;) מערכת מניעת אלימות במשפחה4
)
;מערכת להצלת חיים בחדרי מיון3
.) רשומה רפואית לאומית
7 פרופ' אבינעם רכס, יו"ר הלשכה
,לאתיקה, מכתב למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו49
בינואר4114
.
עמוד 1 מתוך
44
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
,כלומר
יישומם
של
הפיילוטים
היה אמור לשמש כשלב ביניים וכבדיקת היתכנות ליישום פרויקט
רשומה רפואית לאומית
ו כן לתת מענה לצרכים ספציפיים
עד
.להשלמת המערכת במתכונתה המלאה
להלן יוצגו
עיקרי המידע שברשותנו אודות
.שני הפיילוטים
2.5
. פיילוט בנושא אלימות במשפחה
הפיילוט( בנושא אלימות במשפחה להלן
אלמ"ב) הופעל בבתי החולים הציבוריים לאשפוז כללי
(למעט
בתי החולים בנצרת, מעיניי
הישועה בבני ברק וביקור חולים בירושלים)
ובמסגרתו יכלו עובדים
סוציאליים, במקרים בהם היה חשד לאלימות במשפחה, לבדוק האם
ה מטופל אושפז בעבר בבתי חולים
אחרים, וזאת מתוך ידיעה כי ב
חלק מן המקרים של אלימות במשפחה המטופלים מגיעים בכל מ קרה
לבית חולים אחר כדי להסתיר את
ה סיבה להזדקקותם
ל
טיפול רפואי.
יצוין, כי פניית מרכז המחקר והמידע בשאלות למשרד הבריאות בבקשה לפירוט אודות הפיילוט
ולקבלת דוח המסכם את הפעלתו–
במידה וקיים כזה–
.לא נענתה לא ברור האם הוגדרו לפיילוט מדדי
הצלחה והאם הפיילוט התייחס גם להיבטים נוספים על ההיבט הטכנולוגי בתוכם: התועלות מן
השימוש ב
מערכת.; שימוש לרעה במערכת במידה ונעשה; אבטחת המידע והגנת הפרטיות ועוד
בדברי ההסבר לתזכיר חוק רשומה רפואית לאומית, התשס"ז-
4112
:, מתואר הפיילוט בנושא אלמ"ב כך
"
שלב זה, שיושם בהצלחה, כלל התקנת מערכת ניסיונית, בכל בתי החולים הכלליים, לשיתוף מידע
לצורך מניעת אלימות במשפחה. לאחר מספר חודשי ניסיון, ניכר שימוש נרחב במערכת אשר נעשה על
בסיס יומיומי. כמו כן, המערכת נמצאה כיעילה מאוד, כידידותית מאוד לשימוש והפעלה וככלי המסייע
רבות לעובדים הסוציאלי
ים בתהליך קבלת החלטות חשובות בזמן עבודתם".
8
עם זאת,
,בניגוד לכתוב בדברי ההסבר לתזכיר
ב תשובת משרד הבריאות לפניית מרכז המחקר והמידע
של הכנסת נכתב "מטרת הקמת המערכת הייתה להוכיח היתכנות טכנולוגית
לשיתוף מידע ללא יצירת
]...[ .מאגרים אלא באמצעות שליחת שאילתות מקוונות המערכת הצליחה
מבחינה טכנולוגית
לחבר בין
בתי החולים אם כי
היא פותחה כפיילוט ואינה יציבה במיוחד, מה שמייצר תקלות רבות
]...[
במהלך
הפעלת המערכת נעשה בה שימוש משתנה ומגוון- בחלק מבתי החולים לא נעשה בה שימוש כלל
ובחלק
אחר נעשה בה שימוש קבוע ונפוץ יותר. עקב
בעיה בהתנהלות הספק
...[
]
בוצעה בשנת4111
העברה של
המערכת לספק אחר. במעבר זה התעוררו תקלות אשר הספק החדש התקשה לפתור, ו המערכת הושבתה
לתקופה ארוכה . בסופו של דבר הוחזרה המערכת לפעילות, אך
היקף השימוש בה ירד . [...] הפיילוט
העלה שהצורך בשיתוף המידע קיים בשטח ., אך הפתרון שהוקם במסגרת הפיילוט היה חלקי ולא מספק
המלצת המשרד הינה לעשות שימוש במערכת שיתוף מידע לצורך זה ולא במערכת הי
יעודית
שתצא
משימוש".
][ההדגשות אינן במקור, ר.ג9
ב מכתב של היועצת המשפטית של משרד הבריאות
עו"ד מירה היבנר–
הראל למשנה ליועץ המשפטי
במשרד המשפטים עו"ד אורית קורן
מנובמבר4119
, היא מציינת כי ככל הידוע לה לא אותרו שימושים
" לרעה במערכת וכי
לדברי העו
בדים הסוציאליים -
המערכת מסייעת לבסס או לשלול חשד לאלימות
8 תזכיר חוק רשומה רפואית לאומית
, התשס"ז-
4112
,
תאריך
כניסה :
11
בפברואר4114
9
"מידע בנושא רשומה רפואית לאומית", מכתב תשובה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מירי כהן, מנהלת תחום
,בכיר שירותי הצלה ועזרה ראשונה, משרד הבריאות14
בינואר4114
.
עמוד 2 מתוך
44
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
במשפח
ה כנגד קטינים וחסרי ישע. נמצא קשר בין מספר הכניסות למערכת למס
פר
איתורי הקטינים
וחסרי ישע נפגעי אלימות והזנחה שדווח עליהם לשירות הסוציאלי (בתי חולים שמאתרים יותר-
.)משתמשים יותר במערכת ולהיפך"
10
על פי נספח למכתבה
של היבנר-הראל,
בשנת4112
הופקו
באמצעות מערכת אלמ"ב1,443
שאילתות על ידי41
בתי חולים שהיו מחוברים למערכת ; ובשנת4119
הופקו באמצעות המערכת עד חודש אפריל442
.שאילתות
,בנוסף נכתב במכתב כי בעקבות "לימוד
לקחים מהפעלת המערכת
כמפורט לעיל גובשו כללים מפורטים
יות
ר לשימוש במערכת זו שבכוונת נו
]...[ להפיץ בקרוב."
11
יצוין כי למרות שמערכת אלמ"ב הופעלה כאמור כבר משנת4112
רק בנובמבר4111
פורסם
חוזר ראש
מינהל רפואה
במשרד הבריאות המנחה בדבר השימוש במערכת ממוחשבת לשיתוף מידע בנושא אלימות
.במשפחה12
2.2
. פיילוט בנושא רפואה דחופה
בנובמבר4112
ציין מנהל
מערכות המידע (מנמ"ר) של
משרד הבריאות דאז כי בעתיד הקרוב אמור
להתרחב ה"פיילוט" ולפעול גם בחדרי מיון בהיבטי רפואה דחופה.
13
למרות האמור עד למאי2959
לא
בוצע פיילוט כאמור ואין בידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת מידע באשר ליישומו של פיילוט
.כאמור
על פי המכתב של
היועצת המשפטית של משרד הבריאות למשנה ליועץ המשפטי לממשלה,
למרות
הסכמה עקרונית על" פיילוט לרפואה דחופה בחדרי מיון שהיה אמור להכיל סט מידע בסיסי הכולל
,פרטים העשויים להציל חיים במצבי חירום כגון תרופות שאדם לוקח, רגישויות ואלרגיות ידועות
ניתוחים, ואירועים חרי
פים מהתקופה האחרונה כפי שיוגדר,"
פיילוט כזה לא יושם בפועל עד לסוף שנת
4119
" :
לצערנו, עקב חילוקי דעות עם אחת מקופות החולים, וקשיים לוגיסטיים הנובעים מכך, טרם
מיושם פיילוט זה בשטח. בכל מקרה יישומו דורש השלמת פיתוח תוכנה עברית מותאמת לסט המידע
הבסיסי, והליך מ.כרזי להתקנתה, הטמעתה ותחזוקתה בכל בתי החולים בארץ"
14
גם ממקורות נוספים
.מסתמן כי פיילוט כזה לא יושם15
10
עו"ד מירה היבנר-
הראל, היועצת המשפטית של משרד הבריאות, מכתב תשובה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה ,)(חקיקה
עו"ד
,"אורית קורן בנושא "פרויקט רשומה רפואית לאומית41
בנובמבר4119
.
11
.שם
12
משרד הבריאות, חוזר ראש מינהל רפואה39911
:, כניסה11
בפברואר4114. יצוין כי חוזרים כלליים בנושא שיתוף מידע
במקרים של אלימות במשפחה פורסמו כבר בשנת4114
: חוזר1494114
וחוזר4194113
, אך ללא התייחסות לשיתוף מידע
.באמצעות מערכת ממוחשבת
13
,מר איתן מלמד, ראש אגף מידע ומחשוב, משרד הבריאות, שיחת טלפון1
בנובמבר4112
,, בתוך: מרכז המחקר והמידע
"מחשוב בתי החולים הממשלתיים ,", רועי גולדשמידט4
בנובמבר4112
.
14
ראו הערה11
.לעיל
15
כך מצוין בפרסום מסכם של כנס ים המלח ה-
11
בנושא "מערכת הבריאות בעידן הדיגיטלי" בהוצאת המכון הלאומי לחקר
שירותי בריאות ומדיניות הבר יאות ממאי4111
', עמ119
; משיחה עם ד"ר ליאון לוי, סגן מנהל בית החולים רמב"ם עלה כי
.הוא מכיר בצורך גדול לפתרון כזה אך כזה לא יושם עד כה
עמוד 2 מתוך
44
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
2.6
. שיתוף מידע רפואי במדינת ישראל
בתום עשור של דיונים בנושא הרשומה הרפואית הלאומית טרם נחקק חוק בנושא,
אולם
בשנ תיים
האחרונות החל יישומ
ו
"של פרויקט רחב היקף המכונה "שיתוף מידע רפואי
"או "פרויקט אופק
המתבסס על פלטפורמה טכנולוגית קיימת של
שירותי בריאות כללית .לניהול תיקים רפואיים
מערכת שיתוף המידע נועדה לפעול ללא מאגר מידע מרכזי של כלל אזרחי ישראל אלא באמצעות רשת
תקשורת המאפשרת שליפה של המידע לצורך צפייה בו באמצעות הגשת שאילתה למערכת כך
שהרשומה הרפואית האחודה
מתפוגגת לאחר הצפייה.
דהיינו, אין מאגר מידע מרכזי האוגר את כלל
המידע אלא מ ערכת המאפשרת גישה על בסיס בקשה
ספציפית
אל המידע מכלל המאגרים השונים
נש ה
מרים בנפרד
. המטפל, מבקש המידע, אינו יכול לשנות את המידע המוצג בפניו ו הוא יכול לשמור
.או להדפיס רק חלק ממנו
ב-
29
בינואר2958
"פרסם משרד הבריאות חוזר מנכ"ל בנושא "שיתוף מידע רפואי במדינת ישראל
שמטרתו להסדיר את השימוש במערכת שיתוף המידע הרפואי שכאמור יישומה החל עוד לפני
.כשנתיים
על פי תשובת משרד הבריאות ל
פנייתנו , נכון לסוף דצמבר2956
מחוברים למערכת שיתוף המידע
הג ופים הבאים: ארבע קופות החולים, בתי החולים של שירותי בריאות כללית, בתי החולים
הממשלתיים הכלליים ובתי החולים הדסה בירושלים ולניאדו
.בנתניה16
לדברי פרופ' נחמן אש, לשעבר סמנכ"ל מידע ומחשוב במשרד הבריאות, המערכת האמורה פועלת זה
מכבר ברמת משתמש הקצה,
היינו נקודת המחשב של הגורמים המטפלים המצוינים לעיל. עם זאת
לדבריו בעוד בבתי החולים כבר ישנה גישה למידע,
בחלק מקופות החולים, בתחנות הקצה של רופאי
.המשפחה עדיין אין גישה למידע17
16
.שם
17
בשל העובדה כי המערכת המוטמעת היא מערכת שהשימוש בה החל במסגרת קופת חולים כללית, מרפאות הכללית נגישות
למערכת. בק ופת חולים מכבי טרם הותקנה גישה כזו עבור הרופאים בקהילה. אין בידינו מידע באשר למידת ההטמעה
בקופות האחרות. פרופ' נחמן אש, לשעבר סמנכ"ל מידע ומחשוב במשרד הבריאות, ראש מחוז השרון במכבי שירותי
,בריאות, שיחת טלפון14
בפברואר4114
.
עמוד 9 מתוך
44
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
6.
השוואה בין תזכיר החוק לחוזר מנכ"ל משרד הבריאות
בנושא
כיוון ששני מסמכי ה מדיניות הרשמיים על הרשומה הרפואית המצויים בידנו הם תזכיר החוק וחוזר
מנכ"ל משרד הבריאות בנושא מינואר4114, לה
לן טבלה המציגה השוואה של היבטים
נבחרים בין שני
.המסמכים האמורים
ין וצי
כי טיוטת תזכיר
חוק רשומה רפואית לאומית פורסמה לראשונה בשנת
4112
אולם במהלך השנים הוכנסו בה שינויים .
במענה
לבקשתנו
ממשרד הבריאות להעביר לידנו את טיוטת
התזכיר המעודכנת ביותר, העביר המשרד טיוטה
ממאי
4119
,ו
להלן נשווה בינה לבין חוזר המנכ "ל
בנושא שיתוף מידע רפואי במדינת ישראל מינואר4114
.
יש
לציין כי חוזר מנכ"ל נוסף,
בנושא"
בניית
תשתית לאומית מבוססת מערכות מידע למדידת איכות במרפאות הקהילה"
שפורסם במאי4114
, כולל
היבטים הקשורים גם כן לנושא ש
יתוף מידע רפואי ,, עם זאת
ה
חוזר מתמקד ב
קריטריונים ל שיתוף מידע
לשם מדידת איכות במרפאות בקהילה ולכן לא נעסוק בו
.במסמך זה18
טבלה5
. השוואה בין טיוטת תזכיר חוק רשומה רפואית לאומית לבין חוזר מנכ"ל בנושא שיתוף מידע
רפואי
סוגיה
טיוטת תזכיר חוק
רשומה רפואית לאומית-
מאי
2999
חוזר מנכ"ל בנושא
שיתוף מידע
רפואי במדינת ישראל
מינואר
2958
שיוצג
המידע
במערכת
כל המידע הרפואי הממוחשב אודות מטופל
מתוך מאגרי מידע רפואיים ממוחשבים
המחוברים אליה;
19
מידע בסיסי" :
מידע המתייחס לעברו
הרפואי של מטופל שהתקבל במערכת
השנים
בשלוש
שלפ
נ דרישת
מועד
י
: אלה
בתחומים
השאילתה
שימוש
;בתרופות
;רגישויות
;ניתוחים
אבחנות
;רקע
אשפוזים קודמים וביקורים
ק ודמים
במרפאות; בדיקות מעבדה ודימות;
בחוזר לא
צוין
מהו המידע
שיהיה נגיש במערכת, על-
פי
תשובת משרד הבריאות לפנייתנו
:המידע שיהיה נגיש הוא
דמוגרפיה (שם, ת.ז, כתובת
;)'וכו ביקורים: אשפוז, מיון
;מרפאות חוץ וביקורים בקהילה
אבחנות; תרופות; אלרגיות
;פעולות9ורגישויות; ניתוחים
מעבדות; דוחות דימות; דוחות
סיכום9פתולוגיה; מסמך שחרור
ביקור ;
18
,משרד הבריאות חוזר" המנהל הכללי בנושא
ב
ניית
תשתית לאומית מבוססת מערכות מידע למדידת איכות במרפאות
הקהילה '", מס2914
,
11
אי מב
4114
:, כניסה11
בפברואר4114
.
19
על פי
פרק ב' לטיוטת התזכיר
, כ:ל הגופים העוסקים במתן טיפול רפואי אמורים להתחבר למערכת זו והם י בת
;חולים
מרפא
ות המופעל
ו
ת על ידי קופ
ו ה ת;חולים מגן דוד אדום;
חיל הרפואה של צבא הגנה לישראל, מערך הרפואה של משטרת
ישראל ומחלקת הרפואה של שירות בתי הסוהר;
;גורמים נוספים שיקבע השר בצו
עמוד
11
מתוך
44
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
למי נגיש המידע
במערכת
כל המידע בתיק הרפואי יהיה נגיש ל;רופא
מידע בסיסי
;יהיה נגיש לפרמדיק
ל צוות חדרי מיון
בכפוף להוראה מפורשת של רופא (כולל:
אחות;
ו עובדת סוציאלית–
רק
במקרים של חשד ל אלימות
במשפחה);
עובדים טכניים ובעלי תפקידים נוספים יהיו נגישים
למידע
רק לצורך הקמת ותפעול המערכת על פי
קביעת השר
בתקנות.
בעת האשפוז, כניסה מ
ה תיק
הרפואי של המטופל:
סטאז'ר
רופא,
עוזר
רופא,
)(המידע כמפורט לעיל ;
אחות ותלמיד סיעוד (המידע
המפורט
;)למעט פתולוגיה
צוות
רא פ-
אבחנות
רפואי:
, תרופות
(כולל
וביקורים
ופעולות
יחידות
אבחנות,
הקשורות לביקור ולמעט מסמך
;)שחרור
בעת האשפוז ,כניסה ישירה
למערכת אופק:
סטודנט , רוקח קליני, יועץ גנטי
;)(כל המידע
מנהל מעבדה ,: מעבדות, אבחנות
,ביקורים (כולל תרופות, אבחנות
הקשורות
ופעולות
יחידות
;)לביקור ולמעט מסמך שחרור
תזונאית
:תרופות , אבחנות
,
בדיקות מעבדה
וביקורים
(כולל
תרופות
,אבחנות
,יחידות
ופעולות הקשורות לביקור וכולל
;)מסמך שחרור
עובדת סוציאלית
:אבחנות
וביקורים
(כולל
תרופות ,
אבחנות
,יחידות ופעולות
הקשורות לביקור ולמעט מסמך
שחרור ;)
כמו כן נגישים למערכת
אופק
ישירות
במקרים
שאין
תיק
רפואי
כמו במרפאות חוץ-
,רופא
אחות וצוות פר
א-
רפואי, על פי
.הכללים שצוינו ביחס להם לעיל
לאחר תום האשפוז:
רופא , עוזר רופא
וסטאז 'ר–
כל
עמוד
11
מתוך
44
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
*
התזכיר אינו מתייחס לגישה אל המידע שלא
בנוכחות המטופל
כלומר לאחר שחרורו מאשפוז
המידע
עד
31
יום לאחר
האשפוז ;
עובדת
סוציאלית–
אבחנות
וביקורים
(כולל
תרופות ,
אבחנות
,יחידות ופעולות
הקשורות לביקור ולמעט מסמך
שחרור )עד
24
שעות לאחר
האשפוז ;
ניהול
סיכונים, רישום ודיווח–
כל
המידע
עד
121
יום לאחר
האשפוז ;מנהל מערכת-
כל
המידע
ללא הגבלת זמן.
מידע
רפואי שאמור
ולא
להיחסם
להופיע
במערכת
טיוטת התזכיר אינה
מזכיר
ה מידע חסוי או חסום
למעט, החובה להקנות למטפל אפשרות להסתיר
חלק מן המידע המוגדר בטיוטת התזכיר כ"מידע
"מיוחד20
כך שלא יהיה נגיש למטופל ובכך למנוע
ממנו גישה למידע שעלול לגרום לו או לאחרים נזק
חמור
,גופני או נפשי
.או סכנת חיים
הפסקות הריון-
;ועדות אשפוז
גנטיקה- וייעוציי
בדיקות
ם
; ואימוץ
פונדקאות
גנטיים;
זרע
בנק
ביציות;
תרומת
;ותרומת זרע; תקיפה מינית
;שירותי בריאות הנפשHIV
-
;תוצאות בדיקות מעבדה
מידע
( גניקולוגי בנערות12-14
).
21
ההסכמה הנדרשת
מהמטופל
נדרשת הסכמת מטופל או אחראי עליו במקרה של
קטין לפני כל ביצוע שאילתה והמטפל נדרש להסביר
על השלכות מתן הגישה למידע או מניעתו. למטופל
יינתן על ידי משרד הבריאות אמצעי זיהוי אישי לשם
מתן הסכמתו לגישה למידע;
22
במצבי חירום כמו חדרי מיון, ניידות טיפול נמרץ
ומוקדי רפואה דחופה
,תינתן גישה למידע בסיסי
ברירת המחדל היא שהמידע
הרפואי המפורט לעיל של כלל
המבוטחים
ישראל
אזרחי
והמטופלים
ובצה"ל
בקופות
במסגרות אלה ובבתי החולים
.יהיה נגיש במערכת
לא נדרשת הסכמה מפורשת של
המטופל או חובה למתן הסבר
ו כן לא מצוין בחוזר הקניית קוד
20
:על פי טיוטת התזכיר מידע מיוחד הוא"
מידע רפואי אשר לדעת הרופא המטפל, מסירתו למטופל עלולה לגרום נזק חמור
לבריאותו הגופנית או הנפשית של המטופל או לסכן את חייו , לרבות מידע שעלול לסכן את בריאותם או חייהם של
אחרים"
;
21
לדברי מר שמואל בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות
" החולה, יש לשים לב לכך שבעת הביקור אצל הרופא המטפל (בד"כ רופא
משפחה או
ילדים), המטופל מוסר לו בד
רך כלל
מידע הנכלל בקטגוריה של "מידע חסוי" (כמפורט בחוזר האחרון של
משרד הבריאות) כגון: הפסקת הריון, בדיקות גנטיות, בריאות הנפש, נשאות
HIV, תקיפה מינית. אפשר לחס ום העברת
מידע כזה בהגדרה חשבונית של שדות מסוימים שלא יועברו, אך בביקור אצל הרופא זה שדה מלל ולכן בפועל זה בלתי
אפשרי ל"חסום" העברת מידע כזה"
,, שיחת טלפון13
בפברואר4114
.
22
."טיוטת התזכיר משתמשת חליפות בשני מונחים "קוד סודי" ו"אמצעי זיהוי אישי
עמוד
14
מתוך
44
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
.כאמור, ללא צורך בקבלת הסכמה
*לא מופיעה בתזכיר האפשרות שמטופל לא
ייכל
ל
במערכת, אך כאמור ניתן לסרב להקנות גישה אליה
.ברוב המקרים
.אישי למטופל לשם מתן הסכמה
כל אזרח יכול לבחור שלא
לאפשר גישה למידע אודותיו דרך
מערכת שיתוף המידע
(למעט
מידע אדמיניסטרטיב
י
המועבר
באמצעות
מידע)
בקפסולות
הגשת בקשה ליציאה מהמערכת
על גבי טופס ייעודי. הטופס יוגש
לקופת החולים בסניף בו הוא
מטופל. נדרש זיהוי המטופל
ויינתן הסבר כתוב על
משמעויות
.היציאה מהמערכת
זכות עיון במידע
למטופלים
משרד הבריאות יקים וינהל אתר ממוחשב דרכו
יוכלו מטופלים, לקבל את כל המידע הרפואי שקיים
;במערכת המתייחס אליהם
הכניסה לאתר תתאפשר
רק לאחר הזנת שם משתמש וקוד סודי, כפי שיינתנ
ו
לכל מבוטח על ידי משרד הבריאות באמצעות קופות
;החולים
האתר יאפשר גישה למערכת
רק
למטופלים
שגילם12
;ומעלה
המערכת תאפשר למטפל לחסום הופעת "מידע
"מיוחד23
שיכול לסכן את בריאותו של האדם או של
.הסובבים אותו באתר שיוקם
*החוזר איננו מאזכר אפשרות
במידע
לצפות
המטופל
של
הרפואי שבמערכת שיתוף המידע
.הרפואי
על פי תשובת משרד הבריאות
לפנייתנו ,
"
המידע המועבר מבתי
החולים בסיום האשפוז אל
,קופות החולים
ניתן להטמעה
בתיק הרפואי בקופה ו בהמשך
להצגה
ניתן
למבוטחים
באמצעות התיק הרפואי האישי
( באינטרנטPHR
)"
(ההדגשות
)אינן במקור.
24
פיקוח ובקרה
תוקם ועדת היגוי שתמונה
על-
ידי מנכ"ל משרד
הבריאות, ו בה
חברי
ם : מנהל מערכת–יו"ר ; מומחה
בתחום אבטחת מידע ממוחשב בעל ותק של חמש
שנים לפחות בתחום; נציג אגף המחשוב של משרד
;הבריאות ;נציגים ממד"א, צה"ל והשב"ס שני
תוקם
ועדת היגוי עליונה
, אולם
אין עליה מידע בחוזר המנכ"ל;
25
תוק
ם
מינהלת פרויקט שיתוף
מידע: פורום שמונה על-
ידי
23
24
משרד הבריאות, תשובה לפניית מרכז
המחקר והמידע של הכנסת ,
12
בפברואר4114
.
25
:על פי תשובת משרד הבריאות לפנייתנו, בוועדת ההיגוי חברים
סמנכ"ל מידע במשרד הבריאות או נציגו ;
מנהל אגף
המחשוב במשרד הבריאות או נציגו ;מנהל פרויקט שיתוף מידע באגף המחשוב, משרד הבריאות ;
היועץ המשפטי של
משרד הבריאות או נציגו ;מנכ"ל שירותי בריאות כללית או נציגו ;מנכ"ל מכבי שירותי בריאות או נציגו;
מנכ"ל קופת
חולים לאומית או נציגו ;מנכ"ל קופת חולים מאוחדת או נציגו ;קצין רפואה ראשי או נציגו ;
מנכ"ל בית חולים הדסה או
נציגו ;
מנכ"ל בי"ח שיבא או
נציגו ;מנכ"ל בי"ח איכילוב או נציגו ;מנכ"ל בי"ח רמב"ם או נציגו ;
מנכ"ל בי"ח וולפסון או
נציגו ;חברי מינהלת פרויקט שיתוף מידע.
עמוד
13
מתוך
44
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
רופאים מומחים שלפחות אחד מהם פעיל בחדר
מיון; משפטן; אחות בעלת ותק הסמכה של שלוש
שנים לפחות, ובעלת ניסיון עבוד ה בחדר מיון של
;שלוש שנים לפחות
נציג ציבור; נציג העוסק בתחום
.האתיקה
משרד הבריאות יקים יחידת פיקוח במסגרתה
יו
עסק
ו
מפקחים בעלי הכשרה מקצועית מתאימה
בתחום המחשוב, אבטחת מידע והפעלת סמכויות
לפי חוק זה והתקנות לפיו.
בין השאר יחידת הפיקוח
אחראית על טיפול בפניו ת של מטופלים בעניין
שימוש במערכת בניגוד להוראות החוק.
המערכת תאפשר לאחזר מידע-
ריכוז כל המידע
הרפואי הממוחשב שנתקבל במערכת כפי שנצפה על
ידי בעל הרשאה במועד דרישת השאילתה, לרבות
;מועד הצפייה ופרטיו של בעל ההרשאה שצפה בו
אחזור כאמור י
ו תר רק ממסופי המחשב של משרד
הבריאות שיועדו לכך ורק במקרים.מסוימים
מנכ"ל משרד הבריאות לדיון
והחלטות עקרוניות בפרויקט;
26
תחום סייבר ובקרת מידע באגף
המחשוב של משרד הבריאות
אחראי לביצוע בקרות בכל
האתרים השותפים ברשת כדי
המערכות
עמידת
לוודא
שנקבעה
בארכיטקטורה
ובדרישות האבטחה שהוגדו על
.ידי המשרד
יישמר תיעוד של מעקב אוטומטי
,על השימוש במערכת: מי צפה
במידע של מי
ובאיזה פריטי
מיד)ע (כותרות המידע ללא תוכן.
:מן הטבלה לעיל עולים הממצאים הבאים
"היקף המידע הזמין שאמור היה להיות נגיש באמצעות מערכת "רשומה רפואית לאומית על-
פי תזכיר החוק
גדול יותר מן המידע הנגיש באמצעות מערכת "שיתוף מידע רפואי במדינת
;"ישראל
מאידך, מספר
בעלי התפקידים החשופים למידע באמצעות מערכת שיתוף מידע רפואי
במדינת ישראל גדול ממספר בעלי התפקידים שאמורים היו להיות נגישים למידע באמצעות
מערכת;רשומה רפואית לאומית
בעוד ש "במערכת "רשומה רפואית לאומית נדרשת
הסכמה מפורשת
של המטופל לפני ביצוע
כל שאילתה אודותיו במערכת,
כולל חובת המטפל למתן
הסברים למטופל ו כן הקניית גישה על
ידי המטופל (למעט במקרי חירום) באמצעות
אמצעי זיהוי אישי. ב
מערכת שיתוף מידע , לעומת
,זאת כל זמן ש
ה מטופל לא
הגיש בקשה שלא לעשות שימוש במערכת
אזי הוא נתן הסכמתו
.לכך
26
,על פי תשובת משרד הבריאות לפנייתנו:החברים במינהלת הפרויקט הינם מנהל האגף למחשוב במשרד הבריאות ;
נציג
שירותי בריאות כללית ;נציג מכבי שירותי בריאות ;נציג בי"ח שיבא ;נציג בי"ח רמב"ם ;נציג בי"ח איכילוב ;
נציגי הספק
– חברת דיבימושיין ;
מנהל פרויקט שיתוף מידע במשרד הבריאות– מרכז הועדה ;
נציגים נוספים על פי הצורך והנושאים
המועלים לדיון
עמוד
14
מתוך
44
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
בעוד על פי תזכיר החוק בנושא רשומה רפואית לאומי ת, אמור היה להיות מוקם אתר שבו
,יהיה למטופל גישה למידע הרפואי המצוי אודותיו במערכת
בחו זר מנכ"ל בנושא שיתוף מידע
רפואי
אין אזכור לאפשרות כזו.
יצוין כי על פי חוזר המנכ"ל בנושא שיתוף מידע רפואי הי ה אמור משרד הבריאות
ייל דע את הציבור על
הקמת
ה וקיומה של
,רשת שיתוף המידע
על הזכות ליציאה מה מערכת
ועל אופן מימוש זכות זו. בתי
החולים והקופות היו אמורים ליידע את מטופליהם תוך81
יום ממועד פרסום החוזר על קיומה של
רשת שיתוף המידע והזכות ליציאה ממנה, כאמור, בין השאר באמצעות דיוור למבוטחים, צירוף המידע
למסמכי אשפוז
ושילוט בקופות ובבתי החולים. בשל העובדה כי החוזר מוקפא ובהינתן העובדה כי
המערכת פועלת במספר בתי החולים וקופות זה מכבר, לא ברור כיצד ממומשת חובת היידוע כיום.
,עוד יש לציין כי על פי תשובת משרד הבריאות
היקף ה מידע
הרפואי ה
היסטורי
בכל אתר ואתר (בית
חולים או קופ ה) במערכת שיתוף המידע הוא
בהתאם ל"עומק ההיסטורי" בכל אתר ואתר . דהיינו
)באתרים (בית חולים או קופה,
שבהם המערכת מחוברת מזה כעשור, מצוי מידע רפואי בין עשור ואילו
במערכת חדשה המידע המצוי מוגבל יותר. עם זאת, המשרד הגדיר עבור גורמים חדשים המצטרפים
למערכת מהו המי.דע שרצוי שיהיה במערכת27
לא מוגדרת כיום במערכת שיתוף המידע מדיניות של
,מחיקת מידע מהרשת
ולכן גם מידע רפואי היסטורי שאינו בהכרח רלוונטי למצבו הבריאותי הנוכחי
של המטופל יופיע במערכת. למצב זה יתכנו השלכות שונות הן מבחינת פרטיות המטופל והן מבחינת
יכולתו של.המטפל לדלות את המידע הרלוונטי מתוך כלל המידע המוצג באשר למטופל
8. סוגיות ביישומה של מערכת שיתוף מידע רפואי
להלן יוצגו סוגיות מרכזיות בדיון על יישומה של רשומה רפואית: השונות בין רשומה לאומית לשיתוף
מידע; שאלת הסדרת הרשומה הרפואית בחקיקה ושאלת ההסכמה
של המטופל
למתן
גישה לרשומות יו
הרפואיות.
8.5
. בין רשומה רפואית לאומית לרשת שיתוף מידע
מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה אל משרד הבריאות בבקשה לקבל מידע באשר לשונות בין פרויקט
הרשומה הרפואית הלאומית לבין המערכת המקודמת כיום על יד
י
,המשרד מערכת שיתוף מידע רפואי
,שכאמור.הפעלתה החלה זה מכבר
בתשובת משרד הבריאות נכתב כי "פרויקט רשומה רפואית לאומית היה רעיון שעלה בעבר, ומתוך
שיקולים שונים ובעיקר הרצון להגן על פרטיות המטופלים הוחלט
שלא
לממשו. משרד הבריאות לקח על
27
בבתי חולים על פי מדיניות טעינת ההיסטוריה יימצא המידע הבא : אשפוזים(
,כולל אבחנות, רגישויות פעולות, תרופות
מומלצות בשחרור ומסמך השחרור )
– 4 שנים אחורה; מיונים או מרפאות חוץ (
כולל: אבחנות, רגישויות, פעולות, תרופות
סיכום יעוץ9מומלצות בשחרור ומסמך השחרור)- שנה אחורה; מעבדות- חצי שנה אחורה; דימות-
;שנתיים אחורה
פתולוגיה-
;הכל
:בקופות החולים
) יועצת9 מפגשים בקהילה (ראשונית כולל: אבחנות, רגישויות, פעולות, תרופות ומסמך סיכום ייעוץ –
שנה אחורה כשיש מידע קליני, אם לא אפשר לקצר; מעבדות- שנה אחורה; דימות- שנתיים אחורה; פתולוגיה-
.הכל
כאמור, מידע זה הינו בבחינת מינימום.מצופה ואין באמור להעיד על מחיקתו של מידע ישן יותר מן האמור
משרד הבריאות, תשובה לפניית מרכז
המחקר והמידע של הכנסת ,
12
בפברואר4114
.
עמוד
14
מתוך
44
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
עצמו למצוא פתרונות טכנולוגיים אחרים, הגם שהינם מורכבים יותר, לתת מענה לצרכים שבגינם נדונה
בעבר הקמת "רשומה רפואית לאומית" אך באופן
שאינו מצריך ריכוז כלל המידע הרפואי על אזרחי
ישראל במאגר מרכזי."
.)(ההדגשות אינן במקור28
בעקבות
בקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת להבהרות בנושא,
:השיב משרד הבריאות כך
"
פרויקט רשומה רפואית לאומית, כפי שהוקם במדינות שונות בעולם, הינו מיזם במסגרתו נאסף מידע
רפואי ממקורות שונים (בתי חולים , קהילה ולעתים מקורות נוספים), ונשמר במאגר מידע מרכזי. למאגר
זה יכולי ,ם לגשת גורמים שונים המורשים לכך ולצפות במידע, וכן ניתן לעשות בו שימוש לצרכי דוחות
תחקור
.והצלבות מידע שונות ברמה הלאומית פרויקט
שיתוף מידע רפואי מוקם ללא מאגר מרכזי
הכולל מידע רפואי פרטני מזוהה על אזרחי ישראל. הוא מאפשר שיתוף של המידע בזמן אמת, ללא
הסיכונ.ים הכרוכים במאגר מרכזי"
למרות שמתשובת המשרד עולה
כי הקמת
""רשומה רפואית לאומית כרוכה
בהקמת מאגר מידע מרכזי,
מתכתובות שונות ומדיונים
שונים
"עולה כי ההבנה שהפתרון הטכנולוגי יהיה מבוסס על "שליפת מידע
ממאגרים שונים ולא על אגירתו במאגר מרכזי אחד, הושגה ונתקבלה עוד כשהפרויקט כונה "רשומה
רפואית
."לאומית29
בטיוטת
תזכיר החוק ממאי4119
'נכתב בפרק ג4
.(ג) "המערכת תהיה מתפוגגת
לעניין סעיף זה
""מתפוגגת- המידע הרפואי ,המתקבל באמצעות השאילתה ממאגרי המידע אליה היא
מחוברת ,יחזור בסיום השאילתה למאגר המידע ממנו הוא נתקבל ,ולא ישמר בנקודת הקצה."
,למעשה .משיחות עם גורמים שונים עולה כי ההבדל בין המערכות איננו ברור והוא שנוי במחלוקת
לדברי פרופ' נחמן אש,
המערכת במתכונתה הנוכחית היא "שינוי לא גדול ממה שהתכוונו אליו אז, למה
"שנעשה בפועל אך הוא גורס כי היא מושתת
ת
.על "תפיסה אחרת" ושונה מבחינה טכנולוגית30
ניר גרסון, היועץ המשפטי של הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו"ט) במשרד המשפטים, ציין כי
"להבנתנו המערכת שהו שקה בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות מיום29.5.58
איננה שונה מהותית
ממיזם
.הרשומה הרפואית הלאומית שנדון בעשור האחרון"
31
פרופ' אבינעם רכס,
מי שעמד בראש ועדת משנה לאתיקה ומשפט שהוקמה לצורך פרויקט הרשומה
הרפואית הלאומית,
:הגדיר זאת כך "המשרד מכניס עתה את הרשומה הרפואית הלאומית בדלת
28
"מידע בנושא רשומה רפואית לאומית", מכתב תשובה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מירי כהן, מנהלת תחום
בכיר שירותי הצלה וע ,זרה ראשונה, משרד הבריאות14
בינואר4114
.
29
בין השאר: עו"ד מירה היבנר-
הראל, היועצת המשפטית של משרד הבריאות, מכתב תשובה למשנה ליועץ המשפטי
לממשלה (חקיקה), עו"ד
,"אורית קורן בנושא "פרויקט רשומה רפואית לאומית41
בנובמבר4119
,; עו"ד אבנר פינצ'וק
האגודה לזכויות
,האזרח, מכתב לפרופ' אבינעם רכס, יו"ר הוועדה לאתיקה ומשפט, פרויקט הרשומה הרפואית הלאומית
11
ביולי4112. עו"ד
" פינצ'וק כותב במכתבו כי ההנחה של רשומה "מתפוגגת" הייתה הנחת היסוד במרבית הדיונים
המקדימים שקיימה הוועדה: "רשומה רפואית אחודה וירטואלית, הנוצרת בנקו דת זמן מסוימת שבה היא נדרשת לצורך
הטיפול הרפואי ומתפוגגת בתום השימוש בה".
30
,פרופ' נחמן אש, לשעבר סמנכ"ל מידע ומחשוב במשרד הבריאות, ראש מחוז השרון, מכבי שירותי בריאות, שיחת טלפון14
בפברואר4114
.
31
עו"ד ניר גרסון, היועץ המשפטי (בפועל), הרשות למשפט טכנולו ,גיה ומידע, משרד המשפטים, דוא"ל11
בפברואר4114
.
עמוד
11
מתוך
44
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
האחורית מבלי שהסתיים הדיון הציבורי עליו הופקדתי ומבלי ליידע את חברי הוועדה ואותי במהלך זה
ומבלי לקבל מאתנו התנגדויות או הסכמות כלשהן".
32
לעומת
,זאת
נציג מכבי
שירותי
בריאות, ד
"ר יוסף רוזנבלום,
ציין בתשובתו כי ישנה שונות בין "רשומה
רפואית
לאומית" לבין "מערכת אופק לשיתוף מידע" כיוון שהאחרונה מנגישה לשיטתו רק את "עיקרי
התיק הרפואי" ואיננה מנגישה את המידע לגורמי רפואה פרטית. ל ,דבריו פרויקט
אופק עקף במכוון את
הבעיות האתיות והמהותיות שעלו בדיוני ועדת הרשומה הרפואית
הלאומית.
33
8.2
.
שאלת הסדרת הרשומה הרפואית הלאומית בחקיקה
סוגיית
הצורך
להסדיר בחקיקה את השימוש ברשומה רפואית לאומית, או
ב מערכות שיתוף מידע
אחרות חלקיות יותר דוגמת הפיילוט בנושא אלמ"ב, היה אחד ממוקדי המחלוקת בין גורמים שונים הן
מחוץ לממשלה, והן בתוך הממשלה- בין משרד הבריא .ות ומשרד המשפטים
אחת ממסקנות ועדות המשנה של משרד הבריאות לנושא הרשומה הרפואית הלאומית הייתה כי
נדרשת חקיקה ראשית על מנת להוציא את פרויקט הרשומה הרפואית לפועל. בהתאם לחוות דעת של
משרד המשפטים, הוחלט כי לא ניתן להסתמך על החקיקה הקיימת (חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-
1921
וחוק זכויות החולה, התשנ"ו-
1991
) וכי לשם יישום פרויקט רשומה רפואית לאומית נדרשת
חקיקה ראשית–
.טרם הפעלתו34
בדברי ההסבר לתזכיר חוק רשומה רפואית לאומית, התשס"ז-
4112
אף מצוין במפורש כי לשם יישומה
.של המערכת יש צורך בחקיקה ראשית אשר תסדיר את השימוש בה
על פי מכתבה של מירה היבנר-הראל, היועצת
,המשפטית של משרד הבריאות ,לאורית קורן המשנה
)ליועץ המשפטי לממשלה (חקיקה , הציפיה הייתה כי ועדת רכס תהיה הגוף הציבורי שיסייע בהגדרת
הפתר ונות שיגובשו לכדי תזכיר חוק, אך לדבריה כיוון שפתרונות כאמור לא גובשו על ידי הוועדה לא
היה מנוס מכתיבת תזכיר חוק על ידי משרד הבריאות עצמו ולמרות דיונים בתזכיר בוועדת רכס, לא
.הגיעו הגורמים השונים לכלל הסכמות באשר לאופי החקיקה הראוי35
32
,פרופ' אבינעם רכס, יו"ר הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית, מכתב לפרופ' רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות49
בינואר4114
.
33
ד"ר יוסף רוזנבלום, מנהל מערך מדיקל אינפורמטיקס, מכבי שירותי בריאות, מכתב תשובה לפניית מ רכז המחקר והמידע
,של הכנסת2
בדצמבר4113
.
34
"מערכת הבריאות בעידן הדיגיטלי", כנס ים המלח ה-
11
, המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות הבריאות, מאי
4111
', עמ112
.
35
עו"ד מירה היבנר-הראל, היועצת המשפטית של משרד הבריאות, מכתב תשובה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה
,)(חקיקה
עו"ד
,"אורית קורן בנושא "פרויקט רשומה רפואית לאומית41
בנובמבר4119
.
עמוד
12
מתוך
44
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
מרכז המחקר והמידע של הכנ סת פנה אל משרד הבריאות בשאלה האם היישום של רשומה רפואית
לאומית דורש חקיקה. משרד הבריאות
:מסר כי36
"
המשרד העביר למשרד המשפטים טיוטת תזכיר חוק למשרד המשפטים כבר לפני מעל
שנתיים, שהיה מבוסס על מבנה 'הרשומה הרפואית הלאומית' שתוכנן אז–
השונה כאמור
.ממערכת שיתוף מידע. הנושא טרם גובש לחקיקה
משרד הבריאות סבור כי במסגרת השימוש במערכת אופק אין שינוי מהותי בתהליך הטיפול
.הרפואי, אלא מיחשוב של תהליך קיים
שיתוף מידע רפואי באופן ממוחשב נועד להחליף את
ההסתמכות על העברת מידע רפואי בטפסים ואת השימ ]...[ וש במטופל כ'בלדר' להעברת מידע
סעיף41
()(א3) לחוק זכויות החולה התשנ"ו-
1991
קובע כי מטפל או מוסד רפואי רשאים-
למסור
,מידע רפואי אודות מטופל למטפל אחר לצורך טיפול באותו מטופל. לפיכך
החוק
הקיים כבר
מסדיר את העברת המידע בין גורמים מטפלים לצרכי הטיפול ה
רפואי
, כפי
שנעשה בפועל כבר
היום הן במערכת "אופק" בשירותי בריאות כללית, והן במערכות
,אחרות בצורה של שיחות טלפון
.מסמכים הנשלחים בדואר, פקסים, מייל וכדומה
אופן
הפעולה הקיים של מערכת "אופק" ושל
מערכת שיתוף מידע הוא אך ורק העברת מידע-
בין גורמים מטפלים לצורך טיפול במטופל, ועל כן
לא רק שהעברת מידע זו מותרת–
אלא שאף חלה חובה על הגורמים המטפלים לבצע העברות מידע
אלו
, לצורך הבטחת
טיפול רפואי מקצועי ואיכותי, והמשך טיפול נאות במטופל העובר בין
מטפלים, כפי
שמגדיר חוק זכויות החולה בסעיפים4 ו- 2
, והכל תוך הבטחת פרטיותו של המטופל
- וזכותו לסודיות רפואית, כנדרש לפי החוק, ולפי כללי האתיקה הרפואית " (ההדגשות אינן
".)במקור
בניגוד לעמדת משרד הבריאות, היועץ המשפטי של הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים
ציין כי: "למיטב ידיעתנו עמדתו של היועץ המשפט י לממשלה היא שהסדרת המערכת דורשת חקיקה
."ראשית37
נציגת מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים
, עו"ד ליאת בן מאיר-שלום,
ציינה אף היא
בשיחה עם מרכז המחקר והמידע של הכנסת כי עמדת משרד המשפטים היא כי יש לקדם חקיקה
בנושא.
38
למרות שעל פי
תשובת משרד הבריאות
מה-
51
בי נואר2958
לפניית
,מרכז המחקר והמידע של הכנסת
חוק זכויות החולה כבר מסדיר את העברת המידע במסגרת מערכת אופק ואין צורך בחקיקה ראשית,
ב ,מכתבו של מנכ"ל משרד הבריאות למנהלי בתי החולים הכלליים ולמנהלי קופות החולים
מה-
6
בפברואר
2958
,
נכתב כי חוזר מנכ"ל142958
בנושא "שיתוף מידע רפואי במדינת ישראל", שפורסם ב-
36
משרד הבריאות, "מידע בנושא רשומה רפואית לאומית", מכתב תשובה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מירי
,כהן, מנהלת תחום בכיר שירותי הצלה ועזרה ראשונה14
בינואר4114
.
37
עו"ד ניר ,גרסון, היועץ המשפטי (בפועל), הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע, משרד המשפטים, דוא"ל11
בפברואר4114
.
38
עו"ד ליאת בן מאיר-
,שלום, ממונה הגנת הפרטיות, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים, שיחת טלפון11
בפברואר
4114
.
עמוד
12
מתוך
44
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
29
בינואר2958
הוקפא ו משרד הבריאות נמצא בדיונים עם משרד המשפטים על עיגון הנושא
בחקיקה.
39
לא ברור מדוע נושא הרשומה הרפואית לאומית שנידון כבר משנת4114
ושטיוטות חוק בעניינו נידונו
כבר לפני יותר משבע שנים לא הגיע עד היום לכדי חקיקה , וכן
לא ברור מדוע פורסם חוזר המנכ"ל
האמור בהינתן עמדת משרד המשפטים וועדות שונות שדנו בנושא לפיה יש להסדיר סוגיה זו ב
חקיקה.
יצוין כי ,מערכת שיתוף מידע רפואי פועלת זה מכבר בכמה וכמה בתי חולים :(כאמור לעיל ארבע קופות
החולים, בתי החולים של שי רותי בריאות כללית, בתי החולים הממשלתיים הכלליים ובתי החולים
הדסה ולניאדו,)
אולם בהיעדר חוק
ו
עם ביט
ול
חוזר
ה
מנכ"ל
האמור המסדיר את הפעלתה
לא ברור מכוח
אילו הסדרים היא פועלת.
לדברי עו"ד אבנר פינצ'וק מ
האגודה לזכויות האזרח,
מציאות זו שבה "קובעים עובדות בשטח" ללא דיון
ציבורי ופרלמנטארי נרחב ותוך התעלמות מהיבטי פרטיות שמושפעים זה מכבר מארכיטקטורת איסוף
מידע–
מרחיבה וכוללנית שנקבעה מראש, יוצרת מצב שבו גם אם וכאשר מתקיים דיון בהיבטי
הפרטיות הוא נידון להיות חלקי וחסר ולהתמודד עם
,מעשה מוגמר. דפוסים אלה מאפיינים לשיטתו
רבים מן הפרויקטים הטכנולוגיים שמבצעת הממשלה בשנים האחרונות, בתוכם: תעודות הזהות
.החכמות והמאגר הביומטרי; כרטיס חכם בתחבורה הציבורית ופרויקט הרשומה הרפואית הלאומית40
לדברי מידד גיסין, יו"ר צב"י–
צרכני בריאות ישראל, רשומה רפואית לאומית או שיתוף מידע יכולים
לתרום בצורה מהותית לאיכות הטיפול הרפואי, אך אל מול תועלת זו קיים חשש גדול מזליגת המידע
הרפואי האישי ומפגיעה בסודיות הרפואית בייחוד בהינתן קידומן של יוזמות אחרות המכרסמות
בפרטיותם של החולים, דוגמ"ת "מרשמי המשך לרוקחים,. לדבריו
יש מקום להסדיר בחקיקה בכנסת
.את קיומה של מערכת סדורה ומאובטחת לשיתוף מידע שיכולה כאמור, לתרום לאיכות הטיפול41
8.6
. שאלת ההסכמה
של המטופל
ל מתן
גישה לרשומות
יו הרפואיות
ועדת המשנה למשפט ואתיקה
(ועדת רכס) המליצה כי למעט במצבי חירום וחדרי מיון הגישה לרשומה
הרפואית הלאומית תדרוש הסכמה פרטנית של המטופל שתינתן באמצעות אמצעי זיהוי שיהיה ברשותו
של כל מטופל או קוד אישי9(כרטיס זיהוי ו)
,וגם טיוטת תזכיר החוק שהוצג
ה לעיל
הוצע השימוש
באמצעי זיהוי אישי של ה
מטופל. עמדת משרד הבריאות מנגד היתה כי יש עדיפות ברורה לכ
ך שה מטפל
לא יצטרך לבקש אישור מן המטופל לכל שליפת מידע.
42
על פי הנחיות חוזר המנכ"ל בנושא
מינואר2958
,
מערכת שיתוף המידע היא כוללנית–
וברירת המחדל
שלה היא הקניית גישה למטפלים וגורמי רפואה לרשומות הרפואיות ללא צורך באישור מן המטופל .
עם זאת, מי שמבקש זאת יכול להיות מוסר מן המערכת באופן גורף
(Opt Out)
. לפי ההגדרות
39
פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות, מכתב למנהלי
,בתי החולים הכללים ולמנהלי קופות החולים3
בפברואר4114
.
40
,עו"ד אבנר פינצ'וק, האגודה לזכויות האזרח, שיחת טלפון13
בפברואר4114
.
41
,מידד גיסין, יו"ר איגוד צרכני בריאות ישראל (צב"י), שיחת טלפון14
בפברואר4114
.
42
עו"ד מירה היבנר-הראל, היועצת המשפטית של משרד
,)הבריאות, מכתב תשובה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה (חקיקה
עו"ד
,"אורית קורן בנושא "פרויקט רשומה רפואית לאומית41
בנובמבר4119
.
עמוד
19
מתוך
44
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
הקיימות
בחוזר , אין
למטופל היכולת לבחור ב מצבי ביניים בהם רק חלק מן המידע נגיש למטפל–
אלא
מצב בינארי ."של "הכל או לא כלום
באשר לשאלת הגישה של המטופל
ל מידע הרפואי אודותיו, בעוד עמדת ועדת רכס הייתה כי יש להקנות
למטופל גישה למידע הרפואי שלו המופיע במערכת והציע
ה
לשם כך כי משרד הבריאות יקים אתר
אינטר,נט מאובטח שבו יוכלו המטופלים לגשת למידע האישי שלהם43
החוזר איננו מאזכר כל אפשרות
.גישה של המטופל למידע הזמין במערכת אופק
כאמור לעיל, הזכות לעיין ברשומה הרפואית של החולה
היא זכות
מוקנית
, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות וחריגות
, אך לא ברור האם זכות זו מוקנית גם
ביחס למערכת האמורה.
,לדברי ד"ר ליאון לוי, מנהל יחידת בקרה ועוזר מנהל בית החולים רמב"ם בחיפה
התפיסה הבינארית של
הכל או לא כלום היא בעייתית ויש מקום ליצור
היררכיות רבות יותר,
הן בהיבטי ההסכמה: הקניית
אפשרות למטופל לבחור להקנות גישה רק לחלק מן המידע אודותיו , והן בהיבטי הגישה של המטפלים
:למידע ,לדוגמה.הבחנות בין מידע חיוני לרפואה דחופה לבין מידע פחות קריטי
,מאידך
ל דברי ד"ר לוי
בהקשר של רפואה דחופה בחדרי המיון יש צורך להקנות גישה שאיננה מוגבלת בזמן למידע חיוני בסיסי .
,לדבריו
יש גם מקום ליצור מנגנונים בידי הרופאים שימנעו הצפת מידע לא רלבנטי או אישי של המטופל
,בכלל המערכת.במקרים בהם אין בהם צורך44
8.8
. תקצוב
,על פי תשובת משרד הבריאות לפנייתנו
העלות המשוערת של פרויקט שיתוף המידע הרפואי א הי כ-
41
מ
יליון ש"ח
למשרד הבריאות, ובין חצי מיליון
ל-
4.4
מ
יליון
ש"ח
ל כל אתר משתתף (בית חולים או קופת
חולים) בהתאם לגודל
ו ולמורכבות
ו.
משרד הבריאות נשא ,בעלויות המרכזיות של הפיתוח, התאמה
.הקמה ופריסת המערכת
אתרים משתתפים (בית חולים או קופת חולים) מימנו את עלות התשתיות
המקומיות (לדוגמא שרתים), פיתו.ח הממשק מהתיק הקליני המקומי אל הרשת, ותחזוקה שנתית45
נציגת קופת חולים מאוחדת העריכה
כי
הטמעת מערכת שיתוף המידע הרפואי
לקופה היא ב עלות שנתית
של
כחצי מיליון
ש"ח.
46
נציג
לאומית
שירותי בריאות העריך, את עלות ההקמה של מערכת שיתוף המידע
בכ-
411,111
ש"ח
ועוד
כ-
911,111
ש"ח בגין ימי עבודה על פיתוח. עלות התפעול השוטף מוערכת בכ-
141,111
₪
.בשנה47
אין
בידינו הערכות של שירותי בריאות כללית ושל מכבי שירותי בריאות את עלות ההקמה והתפעול
של
.מערכת שיתוף מידע רפואי
43
.שם
44
,ד"ר ליאון לוי
מנהל יחידת בקרה ועוזר מנהל, בית החולים רמב"ם בחיפה ,, שיחת טלפון14
בפברואר4114
.
45
משרד הבריאות, תשובה לפ ,ניית מרכז המחקר והמידע12
בפברואר4114
.
46
,סיגל רגב רוזנברג, סמנכ"ל כספים, קופת חולים מאוחדת, מכתב תשובה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת2
בדצמבר4113
.
47
ד"ר ערן מץ, מנהל המחלקה לרפואה בקהילה, לאומית שירותי בריאות, מכתב תשובה לפניית מרכז המחקר והמידע של
,הכנסת42
בנובמבר4113
.
עמוד
41
מתוך
44
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
באשר ל עלות משוערת של""פרויקט רשומה רפואית לאומית –
לו היה מבוצע כיום
, השיב משרד
הבריאות
" כי עלות הפרויקט תלויה במתווה היישום, ועל כן קיים קושי להעריך עלויות לפרויקט שלא
אופיין באופן מלא ולא הוגדרו תכולותיו".
48
נציג מכבי שירותי בריאות העריך בתשובתו כי העלויות
הצפויות להקמת מערכת רשומה רפואית לאומית הן גבו הות בשל הצורך ליצור ממשקים ושפה אחידה
בין מערכות שונות אשר דווקא לאור התקדמות מערכות המחשוב של הקופות מקשה על אימוץ סטנדרט
.יחיד49
נציג שירותי בריאות כללית ציין בתשובתו כי "בניית רשומה רפואית לאומית תדרוש משאבי כוח
אדם ותקציב גדולים שהיקפם יהיה ניתן להערכה".בהתאם לרוחב ולעומק של כל פרויקט מתוכנן50
1. עמדת קופות החולים
מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה אל ארבע קופות החולים בשאלות בנושא "רשומה רפואית
.לאומית", להלן יוצגו עיקרי תשובות נציגי הקופות
1.5
. שירותי בריאות כללית51
על פי תשובת נציג
שירותי בריאות כללית" ,הכללית
הכירה זה מכבר בצורך בהעברת מידע בין בתי
החולים ובין מרפאות הקהילה, לצורך שיפור הטיפול הרפואי הניתן ללקוחותיה. מנגנון הצגת מידע
(לצורך טיפול רפואי בלבד) פועל כבר שנים בין המטפלים במרפאות הכללית ובתי החולים שלה. המערכת
,איננה בגדר "תיק רפואי" האוגר נתונים והעיקרון בבסיס פעולתה הוא הצגת המידע למטפל רפואי על פי
דרישתו ובהתאם להרשאותיו בכפוף להתפוגגות המידע המוצג עם סיום הצפייה בו".
עוד צוין בתשובת הכללית כי פרויקט "שיתוף מידע רפואי בין בתי החולים וקופות החולים", המובל
כיום על ידי משרד הבריאות מספק מענה טוב לר וב הצרכים שעמדו בבסיס פרויקט רשומה רפואית
לאומית בזמנו
. הכללית שותפה מלאה לפרויקט שיתוף המידע האמור
הדומה מבחינת מאפייניו הטכניים
לזה הקיים בכללית– כולל זמינות המידע לצוות המטפל בלבד (על פי משטר הרשאות) והתפוגגותו .
1.2
. קופת חולים מאוחדת52
48
,משרד הבריאות, תשובה לפניית מרכז המחקר והמידע12
בפברואר4114
.
49
ד"ר יוסף רוזנבלום, מנהל מערך מדיקל אינפורמטיקס, מכבי שירותי בריא ות, מכתב תשובה לפניית מרכז המחקר והמידע
,של הכנסת2
בדצמבר4113
.
50
,פרופ' חיים ביטרמן, רופא ראשי, שירותי בריאות כללית מכתב תשובה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת9
בדצמבר
4113, נתקבל באמצעות דוא"ל ב-
14
,במאי4114
.
51
פרופ' חיים ביטרמן, רופא ראשי, שירותי
,בריאות כללית מכתב תשובה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת9
בדצמבר
4113, נתקבל באמצעות דוא"ל ב-
14
,במאי4114
.
52
,סיגל רגב רוזנברג, סמנכ"ל כספים, קופת חולים מאוחדת, מכתב תשובה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת2
בדצמבר4113
.
עמוד
41
מתוך
44
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
בקופת חולים מאוחדת,, הקופה השלישית בגודלה בישראל
נשמר המידע הרפואי של המבוטח בשני
אופנים: תיק רפואי ותיק מרכזי.
בתיק הרפואי נשמרים רק נתונים מביקורי רופאים; בתיק המרכזי
נשמרת כלל הפעילות שנעשית עם המבוטח כולל סיעוד, פארא-
.רפואי, בדיקות ועוד
,מבחינת הנגישות של הגורמים המטפלים לתיקי המידע האמורים כל
רופא המטפל בחולה ב קופה נגיש
למידע
, אך רופאים בבתי החולים,
)בשירותי בריאות נוספים (שב"ן או ספקים חיצוניים
של שירותי
בריאות.אינם נגישים למידע בתיקים
קופת חולים מאוחדת מסרה למרכז המחקר והמידע של הכנסת כי היא מברכת ותומכת ביוזמה לרשת
שיתוף מידע: "ישראל היא מדינה קטנה, הלקוחות של הקופה מקבלים שירותים אצל הרבה מאוד
ספקים ובכל פעם נדרשים הרופאים והמטפלים לתחקר את
הלקוח שלא תמיד מודע למצבו, לתרופות
שהוא לוקח, לרגישויות שהוא לקוח ולכל הטיפולים שקיבל. הדבר יוצר למערכת גם עלויות כפולות
".ומכופלות, וגם החולה לא תמיד מקבל את הטיפול אותו הוא צריך לקבל
1.6
. מכבי שירותי בריאות53
במכבי שירות
י בריאות,, הקופה השנייה בגודלה בישראל
יש תיק רפואי מרכזי בו נשמר מכלול הפעילות
)הקלינית והרפואית בכל מפגש רפואי עם כל מטפל (רופאים, אחיות, מקצועות הבריאות ועוד
וכן
מתבצע איסוף של מידע מספקי שירות חיצוניים–
,בכפוף לשיתופי פעולה ויכולות טכנולוגיות שלהם
.הנאגר גם כן בתיק הרפואי
הגישה לתיק הרפו
אי של המבוטח מחייבת זיקת מטפל-
מטופל ומותנית בקיומו של מפגש קליני בהסכמת
המבוטח
. מנגנון ההסכמה נע
ש ה במספר ערוצים: כרטיס מגנטי, הזדהות מבוקרת, אישור מנהלי
וכדומה, וכל גישה לתיק נרשמת בקבצי בקרה. מטפלים בתחומים שונים יכולים לצפות במידע רפואי של
מטופל בתחומים
שונים
, כאשר
תחומים רגישים כמו גניקולוגיה, עבודה סוציאלית ופסיכולוגיה נגישים
למטפלים בתחומים ספציפיים
וחסומים לאחרים. המידע הרפואי נגיש באופן סלקטיבי גם למבוטח
.עצמו
נציג מכבי ציין בתשובתו כי "בחודש הקרוב–
פרויקט אופק לשיתוף מידע בין בתי החולים וקופות
החולים עולה לאוויר וכולנו תקווה כי ייתן מענה לבעיה המרכזית של הצגת מידע דחוף וחיוני בעת קבלה
אשפוז, כמו גם לבעיות נוספות9למיון"
.
1.8
. לאומית שירותי בריאות54
בלאומית שירותי בריאות,, קופת החולים הקטנה בישראל
התיק הרפואי המרכזי עומד לרשות כלל
הגורמים המטפלים
(רופ)אים, אחיות ומטפלים אחרים , וכל רופא מטפל יכול לצפות ברישומים השונים
53
ד"ר יוסף רוזנבלום, מנהל מע רך מדיקל אינפורמטיקס, מכבי שירותי בריאות, מכתב תשובה לפניית מרכז המחקר והמידע
,של הכנסת2
בדצמבר4113
.
54
ד"ר ערן מץ, מנהל המחלקה לרפואה בקהילה, לאומית שירותי בריאות, מכתב תשובה לפניית מרכז המחקר והמידע של
,הכנסת42
בנובמבר4113
.
עמוד
44
מתוך
44
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
שהצטברו בתיק. במערכת משולב מנגנון הרשאות המגביל את הצפייה למורשים בלבד בתחומים
רגישים: פסיכיאטריה, נשים ומיילדות, היבטים פסיכו-
סוציאליים וכדומה. בתיק
נקלטים גם נתונים
ומידע
מגורמים מחוץ לקופה: סיכומי מחלה מועברים מבתי חולים, בדיקות דימות, אבחון ומעבדה
מועברים מספקים חיצוניים. תהליך העברת המידע מגורמי חוץ הינו חלקי ומתקדם בהדרגה על בסיס
.תיאום והתאמת ממשק מול כל ספק בנפרד
הגישה לתיק הרפואי מחייבת שימוש בכרטיס רופא ובכרטיס לקוח
. למטופל יש ג ישה לעיקרי המידע
הרפואי שלו באמצעות אתר האינטרנט וכן המטופל
רשאי לבקש סיכום מידע רפואי מלא או סיכום
.ביקור מכל מטפל