חומר רקע
אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט י"ח אייר, תשע"ד
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה 18 מאי, 2014
מסמך הכנה לדיון הקבוע ליום 21.5.2014-הכנה לקריאה ראשונה
הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון - נבחר ציבור שהורשע בעבירה שיש עמה קלון)
של חברי הכנסת מזרחי, בר-לב, זנדברג, שמולי, צור, כבל ורוזנטל (פ/1742/19)
הצעת החוק:
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי חבר כנסת או שר שעבר עבירה בזמן כהונתו, ובית המשפט קבע שיש בעבירה קלון וגזר עליו עונש מאסר העולה על 6 חודשים, לא יתמנה לשר בממשלה. ועדת השרים לענייני חקיקה תומכת בהצעת החוק, בשני תנאים: א. תקופת הפסילה מלכהן כשר תימשך 14 שנה, ולא לנצח; ב. ההסדר החדש לא יחול באופן רטרואקטיבי. ועדת השרים לא פירטה על מה וממתי יחול הסעיף, אך מבחינת דיני הרטרואקטיביות, למצער יש לקבוע, שאם חלפה, לגבי אדם מסוים, התקופה בת 7 השנים שקבועה היום בחוק (שבע שנים מיום פסק הדין או מיום שסים לרצות עונש מאסר, לפי המאוחר), עובר לקבלת ההוראה החדשה, זו לא תחול עליו.
כאמור, גם היום קיימת הגבלה על מינוי של שר שהורשע בעבירה. לפי סעיף 6 לחוק-יסוד: הממשלה, מי שהורשע בעבירה ונידון לעונש מאסר, לא יתמנה לשר למשך 7 שנים מהיום שגמר לרצות את עונשו; אם בית המשפט לא קבע שיש עם העבירה קלון, רשאי יו"ר ועדת החבירות לקבוע כי אין עם העבירה קלון, ובכך להתיר את המינוי. כמו כן, קיימות מגבלות (עם שינויים מסוימים) לגבי כהונתם של חברי כנסת – ור' לעניין זה טבלת השוואה בעמוד הבא. ההרחבה המוצעת כאן אמנם אינה פוגעת ישירות בזכות לבחור ולהיבחר (שכן, שלא כמו חבר כנסת, אין לאדם זכות לכהן כחבר בממשלה), אולם בעקיפין פוגעת ביכולות של הציבור לקבוע את הרכב הממשלה. משמעות התיקון היא שנבחר ציבור לא יוכל להשפיע במישרין על קביעת המדיניות של הממשלה, כחבר בה, גם אם חלפו שנים לא מעטות והוא קיבל תמיכה רחבה מהציבור, אם הורשע בעבירה כאמור בהצעה.
שאלות לדיון:
• תקופת הפסילה: מה האיזון הראוי בין עיקרון של תקנת השבים, לבין הרצון לעודד "טוהר המידות" בפוליטיקה, ומה התקופה הראויה למניעות לכהן בממשלה אחרי הרשעה?
• ההבחנה בין כהונה כחבר כנסת ובין כהונה כשר: אמנם מבחינת הזכות לבחור ולהיבחר יש הבדל (אין זכות קנויה לכהן כשר ואילו הזכויות לבחור ולהיבחר הן זכויות יסוד לפי חוק-יסוד: הכנסת) אך יכולה להיווצר סיטואציה שלפיה אדם נבחר לכנסת ומקבל תמיכה ציבורית גדולה ולא יכול לכהן בממשלה.
• ראש הממשלה: יכולה להתעורר שאלה האם סעיף כשירות השרים חל על ראש ממשלה. מחד גיסה הוא שר (סעיף 5(א) לחוק-יסוד: הממשלה קובע שהממשלה מורכבת מראש הממשלה ומשרים אחרים) ומאידך גיסה, סמכות הנשיא (לפי סעיף 7(א) לחוק-יסוד: הממשלה) להטיל את התפקיד להרכיב ממשלה היא להטילו "על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך" ואין דרישה שאותו חבר כנסת יהיה כשיר לכהן כשר. ברור שחשוב שראש הממשלה יהיה נקי כפיים לפחות כמו שריו; ואולם, פסילת אדם מלכהן כראש ממשלה מהווה פגיעה חזקה יותר בזכות החוקתית לבחור ולהיבחר, ופגיעה חמורה יותר ברצון העם. בנוסף, גם סעיף ההדחה שונה בין שר לבין ראש ממשלה בגלל ההשלכה על הממשלה כולה. לפיכך, אם רוצים לקבוע שהנשיא מוסמך להטיל את התפקיד רק על חבר הכנסת שכשיר לכהן כשר מוצע לקבוע זאת במפורש ולא להותיר עניין זה לפרשנות (וכשירות לכהן כשר אינה עוסקת רק בעבר פלילי אלא קיימים תנאים נוספים, כגון אזרחות כפולה, פרישה מסיעה, צינון מתפקידים בשירות המדינה).
• סגן שר: היום קיימת הוראה בעניין הדחת סגני שרים (סעיף 27 לחוק-יסוד: הממשלה) הדומה להוראת ההדחה לגבי חברי הכנסת. אין הוראה לגבי כשירות לתפקיד. ניתן לטעון שאם כך, הרי הכשירות הפורמאלית של חבר הכנסת חלה גם על סגן שר (שהרי סגן שר חייב להיות חבר הכנסת). ניתן לקבוע אחרת בשל דריסת הרגל בתפקיד ביצועי הגם שאינו כולל סמכויות של שר (ר' והשווה לסעיפים בתקנון הכנסת שדנים ביושב ראש ועדה בכנסת). מכל מקום, אם רוצים שתהיה החמרה לעומת הקבוע לגבי חברי כנסת יש לקבוע זאת במפורש (פסקי הדין בעניין דרעי ופנחסי אינם צריכים למנוע מהמחוקק לומר את דברו בעניין זה).
• העבירה שנעברה: ההצעה מבקשת לפסול אדם שעבר עבירה בזמן כהונתו כחבר הכנסת או כחבר הממשלה. ניתן להבחין בין מי שעבר עבירה שאינה קשורה כלל לתפקידו, לבין מי שמעל בתפקידו כנציג הציבור. לכן, יש לשקול לקבוע כי העבירה נעברה לא רק בזמן כהונתו, אלא גם הייתה קשורה לתפקידו של חבר הכנסת או השר או לניצול מעמדו ככזה.
• העונש שנגזר: האם עונש מאסר של 6 חודשים מבטא את חומרת העבירה שמצדיקה את הסנקציה המוצעת של שלילת אפשרות לכהן כשר במשך 14 שנה? יש לשקול לקבוע תנאי של עונש מאסר לתקופה ארוכה יותר או לקבוע במפורש שמדובר בעונש לריצוי בכלא ולא בעבודות שירות (שנכללות במסגרת הביטוי "מאסר בפועל"), כאינדיקציה לחומרת המעשים שאותה ראה השופט כשהחליט על העונש.
• קביעת בית המשפט שיש עם העבירה קלון: האם לאפשר לגורם נוסף לקבל החלטה להחריג אדם מהתקופה הקבועה לאחר 7 שנים? ייתכן שקביעת שתי נקודות זמן בלבד (7 שנים או 14 שנים) אינן מאפשרות גמישות מספקת לבחון את המעשה ואת הקלון שלו את מול בחלוף הזמן. גורם נוסף זה יכול שיהיה רוב מיוחד של חברי הכנסת, הליך בבית המשפט, או יו"ר ועדת הבחירות המרכזית.
• התחולה: כאמור, וועדת שרים לענייני חקיקה תמכה בהצעת החוק בתנאי שהסעיף לא יחול בצורה רטרואקטיבית. הפירוש המצמצם ביותר לפרוספקטיביות במקרה זה הוא הקביעה שההוראה החדשה לא תחול על מי שהורשע לפי הסעיף הקיים וחלפו כבר 7 שנים אחרי שסיים לרצות את עונשו. כלומר – מי שחזר להיות כשיר אחרי שריצה את עונשו, הרי שהחלת ההוראה החדשה עליו משמעה שינוי מצבו המשפטי (וכאן – לרעה) לעומת מצבו עובר לאותה הוראה ולכן מדובר בהוראה רטרואקטיבית. הכנסת יכולה לקבוע הוראות פרוספקטיביות אחרות, נדיבות יותר, כפי שעשתה בעבר, כגון שההוראה תחול על מי שהורשע אחרי תחילת ההוראה החדשה, על מי שנגזר דינו אחרי כן וכד'. בכל מקרה יש לקבוע הוראה ברורה.
• תיקונים והבהרות של הדין הקיים: מתעוררות היום שאלות פרשניות בנוגע לשאלה איך מחשבים את סיום ריצוי המאסר: כך לגבי מאסר על תנאי או שחרור מוקדם ממאסר – מוצע להבהיר עניינים אלה.
לגבי מאסר על תנאי – בין אם נפסק לבד ובין אם נפסק יחד עם מאסר בפועל – ראוי שתקופת התנאי לא תחשב כתקופת מאסר בפועל, ותקופת אי-הכשירות תמנה מיום גזר הדין או מיום סיום ריצוי המאסר בפעול, לפי העניין. כעונש בודד, מלמד מאסר על תנאי שבית המשפט סבר שהעבירה אינה חמורה בנסיבותיה, וראוי לאפשר לאדם להשתקם באופן מידי, תוך אזהרתו. וכעונש שמצורף לעונש מאסר, אף כאן החומרה מתבטאת בעונש המאסר בפועל, והתנאי משמש בדרך כלל כתקופת אזהרה, תוך מתן סיכוי. סעיף 52 לחוק העונשין אינו עושה הבחנה כזאת, אך בפועל היא קיימת.
לגבי שחרור מוקדם – הוא יכול להיות בכמה מצבים: שחרור ברישיון, שחרור מנהלי, וקיצור עונש על ידי נשיא המדינה. מצד אחד, סיום העונש הפורמאלי הוא בתום התקופה המקורית שפסק בית המשפט; מצד שני, האדם משוחרר יוצא לחיים בחברה.
הנוסח המוצע:
מיום 19.3.2014
תיקון מס' 1
ס"ח תשע"ד מס' 2440 מיום 19.3.2014 עמ' 346 (ה"ח 512)
(ג) שר יהיה ממונה על משרד, ואולם יכול שיהיה שר בלי תיק.
(ד) אחד השרים שהוא חבר הכנסת יכול שיהיה ממלא מקום ראש הממשלה.
(ה) שר יכול שיהיה סגן ראש הממשלה.
(ו) מספר חברי הממשלה, ובכלל זה ראש הממשלה, לא יעלה על 19, אלא אם כן הביעה הכנסת אמון בממשלה או החליטה לאשר צירוף שרים לממשלה, ברוב של שבעים חברי הכנסת לפחות.
חוק-יסוד: הממשלה
6. כשירותם של השרים
(א) לא יתמנה לשר מי שאינו אזרח ישראלי ותושב ישראל.
(ב) לא יתמנה לשר מי שמכהן במשרה או בתפקיד המפורטים בסעיף 7 לחוק-יסוד: הכנסת, אלא אם כן חדל לכהן באותה משרה או באותו תפקיד עובר למינויו או במועד מוקדם יותר, כפי שייקבע בחוק.
(ג) (1) לא יתמנה לשר מי שהורשע בעבירה ונידון לעונש מאסר וביום מינויו טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר או מיום מתן פסק הדין, לפי המאוחר, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון.
לדיון: מוצע לקבוע כי לגבי מאסר על תנאי, התקופה תיספר מיום מתן פסק הדין;
מוצע להבהיר את הנושא של סיום ריצוי העונש אל מול שחרור מוקדם בנסיבות שונות (שוחרר מוקדם, שחרור מנהלי, וחנינה מאת נשיא המדינה)
(2) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לא יקבע כאמור בפסקה (1), אם קבע בית המשפט, לפי דין, כי יש עם העבירה שבה הורשע משום קלון.
(3) על אף האמור בסעיף קטן (ג)(1), התקופה האמורה בו תהיה 14 שנים לגבי מי שהתקיימו בו כל אלה:
(א) עבר עבירה בזמן כהונתו כחבר הכנסת או כחבר הממשלה [לדיון: והעבירה קשורה בתפקידו או בניצול מעמדו];
(ב) הורשע בפסק דין סופי וקבע בית המשפט [ביוזמתו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה] שיש עם העבירה קלון;
(ג) נדון לעונש מאסר בפועל [לדיון: לריצוי בכלא][שלא בעבודות שירות] לתקופה העולה על 6 חודשים [לדיון: שנה].
[לפי החלטת ועדת שרים: גרסה א': סעיף 6(ג)(3) כנוסחו..... לא יחול על מי שהורשע בעבירה וחלפה התקופה האמורה בסעיף 6(ג)(1) לפני תחילתו של חוק זה / גרסה ב': לא יחול על מי שהורשע בעבירה ופסק הדין ניתן/הכרעת הדין ניתנה לפני תחילתו של חוק זה]
(ד) לא יתמנה לשר מי שהוא בעל אזרחות שאינה ישראלית, אם דיני המדינה שהוא אזרח שלה מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה.
(ה) חבר הכנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו סמוך לפרישתו, לא יהיה לשר בתקופת כהונתה של אותה כנסת; הוראה זו לא תחול על התפלגות סיעה בתנאים שנקבעו בחוק; לענין סעיף קטן זה, "פרישה מסיעה" - כהגדרתה בסעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת.
ההסדרים הקיימים:
* יוער כי לאור ההלכה שנקבעה בפרשות דרעי ופנחסי (בג"ץ 3094/93 התנועה למען איכות השלטון נ' ממשלת ישראל (לעניין דרעי) ובג"ץ 4287/93 אמיתי – אזרחים למען מינהל תקין וטוהר המידות נ' ראש ממשלת ישראל(עניין פנחסי)), ההסדרים הקבועים בחוק אינם בהכרח ממצים; לדוגמא, קיימת חובה על ראש-הממשלה להעביר שר או סגן שר מכהונתו גם בשלב הגשת כתב-אישום בעבירה חמורה, מכוח עיקרון הסבירות בהחלטה מינהלית, כפרשנות לסעיף סמכות הפיטורים המוקנית לראש הממשלה – גם אם תנאי הכשירות בחוק מאפשרים לו לכהן. למרות פסיקה זו, מומלץ שהמחוקק יקבע את ההסדרים המדויקים בחוק, לאחר ששקל את כל האיזונים הרלבנטיים.
נשיא המדינה
מבקר המדינה
ראש הממשלה
חבר כנסת
סגן שר
שר בממשלה (המצב הקיים)
שר בממשלה (לפי הצעת החוק)
תנאים לפסילה - תקופת פסילה לפני מינוי
אין
אין
לא ברור שסעיף 6 לחוק-יסוד: הממשלה חל גם על מועמד לראש ממשלה:
מחד גיסה הוא שר (סעיף 5(א) לחוק-היסוד: קובע שהממשלה מורכבת מראש הממשלה ומשרים אחרים), ומאידך גיסה סמכות הנשיא בסעיף 7 להטיל על חבר הכנסת את התפקיד להרכיב ממשלה לא מוגבלת למי שכשיר להיות שר ויש טעמים לטעון שזה מכוון. מוצע לדון בעניין זה
7 שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר בפועל (סעיף 6 לחוק-יסוד: הכנסת)
אין הוראה מפורשת על סגן שר: לכן עלולה להתעורר שאלה האם הכשירות לכהן היא כמו זו של חבר כנסת או כמו זו של שר
7 שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר או מיום מתן פסק הדין, לפי המאוחר (סעיף 6 לחוק-יסוד: הממשלה)
14 שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר או מיום מתן פסק הדין, לפי המאוחר
תנאים לפסילה - סופיות פסק הדין
הורשע בפסק דין סופי
הורשע בעבירה (כלומר – גם בערכאה ראשונה)
הורשע בפסק דין סופי
תנאים לפסילה - העונש שנגזר
הערה:
(1) "מאסר בפועל"=גם עבודות שירות;
(2) "מאסר"=גם מאסר על תנאי
נידון לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על 3 חודשים
נידון לעונש מאסר (כלומר – גם על תנאי)
נידון לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על 6 חודשים
תנאים לפסילה - הגורם המחליט
אם בית המשפט לא קבע, לפי דין, כי יש עם העבירה קלון, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית רשאי לקבוע כי אין קלון (ולכן הוא רשאי להיבחר לכנסת)
אם בית המשפט לא קבע כי יש עם העבירה קלון, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית רשאי לקבוע כי אין קלון
(ולכן הוא רשאי לכהן כשר)
על בית המשפט לקבוע שיש עם העבירה קלון
הדחה מתפקיד
הכנסת, בהחלטה של רוב של ¾ מחבריה, עקב קובלנה שהביאו 20 ח"כים לוועדת הכנסת, ולפי הצעה שהתקבלה על ידי ¾ מחברי ועדת הכנסת; בגין התנהגות שאינה הולמת את מעמדו כנשיא המדינה.
(סעיף 20 לחוק-יסוד: נשיא המדינה)
הכנסת, בהחלטה של רוב של ¾ מחבריה, עקב דרישה בכתב של 20 ח"כים שהוגשה לוועדת הכנסת, ולפי הצעת הוועדה; מחמת התנהגות שאינה הולמת את מעמדו כמבקר המדינה.
(סעיף 13 לחוק-יסוד: מבקר המדינה וסעיף 8א לחוק מבקר המדינה)
לאחר הרשעה בפסק דין סופי (בבית המשפט העליון), בעבירה שבית המשפט קבע שיש עמה קלון-תיפסק כהונתו אוטומטית והממשלה=תתפטר;
אחרי ערכאה ראשונה (המחוזי) אין הדחה אוטומטית: הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב חבריה, להדיח את ראש הממשלה, והממשלה=תתפטר.
(ס' 18 לחוק-יסוד: הממשלה)
לאחר הרשעה בפסק דין סופי, בעבירה שבית המשפט קבע (ביזמתו או לבקשת היועמ"ש) שיש עמה קלון-תיפסק כהונתו;
לפני שפסק הדין נעשה סופי: יושעה מכהונתו (אם נקבע קלון) עד למועד שבו פסק הדין נעשה סופי; אם נידון למאסר (גם אם לא נקבע קלון), יושעה למשך הזמן שהוא נושא את עונש המאסר.
(ס' 42א-42ב לחוק-יסוד: הכנסת)
לאחר שבית המשפט הרשיע את סגן השר (גם בפסק דין שאינו סופי, כלומר אחרי ערכאה ראשונה), וקבע בפסק הדין שיש באותה עבירה משום קלון – תיפסק כהונתו של סגן השר. (סעיף 27 לחוק-יסוד: הממשלה)
לאחר שבית המשפט הרשיע את השר (גם בפסק דין שאינו סופי, כלומר אחרי ערכאה ראשונה) וקבע בפסק הדין שיש באותה עבירה משום קלון – תיפסק כהונתו של השר.
(לא חל על ראש ממשלה)
(סעיף 23 לחוק-יסוד: הממשלה)
סעיף 23 ימשיך לחול לעניין ההדחה.
סעיפים רלבנטיים לדיון:
חוק-יסוד: הממשלה
סעיף 18: הפסקת כהונה של ראש הממשלה מחמת עבירה
(א) הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב חבריה, להעביר מכהונתו את ראש הממשלה שהורשע בעבירה ובית המשפט קבע בפסק דינו שיש עמה משום קלון; החליטה הכנסת כאמור, יראו את הממשלה כאילו התפטרה עם קבלת ההחלטה.
(ב) בתוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין כאמור בסעיף קטן (א), תחליט ועדת הכנסת של הכנסת בדבר המלצתה לענין העברת ראש הממשלה מכהונתו ותביא את המלצתה בפני מליאת הכנסת; לא הביאה ועדת הכנסת את המלצתה בתוך המועד האמור, יעלה יושב ראש הכנסת את הענין לדיון במליאת הכנסת.
(ג) ועדת הכנסת והכנסת לא יחליטו בדבר העברת ראש הממשלה מכהונתו אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניהן.
(ד) לא הועבר ראש הממשלה מכהונתו לפי סעיף זה ופסק הדין כאמור בסעיף קטן (א) נעשה סופי, תיפסק כהונתו של ראש הממשלה ויראו את הממשלה כאילו התפטרה ביום שבו פסק הדין נעשה סופי.
(ה) הוראות סעיפים 42א ו-42ב לחוק-יסוד: הכנסת, לא יחולו על ראש הממשלה.
סעיף 23: הפסקת כהונת שר מחמת עבירה
(א) כתב אישום נגד שר, למעט בעבירות שייקבעו בחוק, יוגש ויתברר בבית משפט מחוזי; הוראות בענין כתב אישום שהוגש בטרם החל השר לכהן בתפקידו ייקבעו בחוק.
(ב) בית המשפט שהרשיע שר בעבירה, יקבע בפסק דינו אם יש באותה עבירה משום קלון; קבע בית המשפט כאמור, תיפסק כהונתו של השר ביום מתן פסק הדין.
(ג) סעיף זה לא יחול על ראש הממשלה.
סעיף 27: הפסקת כהונת סגן שר מחמת עבירה
בית המשפט שהרשיע סגן שר בעבירה יקבע בפסק דינו אם יש באותה עבירה משום קלון; קבע בית המשפט כאמור, תיפסק כהונתו של סגן השר ביום מתן פסק הדין.
חוק-יסוד: הכנסת
סעיף 6: הזכות להיבחר
(א) כל אזרח ישראלי שביום הגשת רשימת המועמדים הכוללת את שמו הוא בן עשרים ואחת שנה ומעלה, זכאי להיבחר לכנסת, זולת אם בית משפט שלל ממנו זכות זו על פי חוק או שנידון, בפסק דין סופי, לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים וביום הגשת רשימת המועמדים טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר בפועל, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון.
(ג) מועמד לכנסת שנידון כאמור בסעיף קטן (א) ופסק הדין נעשה סופי אחרי הגשת רשימת המועמדים ולפני שהחל לכהן כחבר הכנסת, דינו כדין מי שהתפטר מרשימת המועמדים שבה כלול שמו, או מחברותו בכנסת, לפי הענין, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית שאין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות הענין, משום קלון.
סעיף 42א: חבר הכנסת שהורשע
(א) חבר הכנסת שהורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית, וקבע בית המשפט, ביוזמתו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, שיש עם העבירה קלון, תיפסק חברותו בכנסת ביום שפסק הדין נעשה סופי, ואין נפקא מינה אם העבירה נעברה בזמן שהיה חבר אותה הכנסת, חבר כנסת קודמת או לפני שהיה לחבר הכנסת.
(ב) סעיף קטן (א) יחול גם על חבר הכנסת שפסק הדין בענינו נעשה סופי לאחר שהחל לכהן כחבר הכנסת; בקשת היועץ המשפטי לפי סעיף קטן (א) יכול שתוגש כל עוד פסק הדין לא נעשה סופי; הבקשה תוגש לבית המשפט שנתן את גזר הדין, ואם הוגש ערעור, לבית המשפט שלערעור.
סעיף 42ב: השעיה
(א) חבר הכנסת שהורשע בעבירה פלילית וקבע בית המשפט, ביזמתו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, שיש עם העבירה קלון, יושעה מכהונתו בכנסת מיום קביעת בית המשפט ועד למועד שבו פסק הדין נעשה סופי.
(ב) חבר הכנסת שהורשע בעבירה פלילית ונידון למאסר, יושעה מכהונתו בכנסת למשך הזמן שהוא נושא את עונש המאסר.
(ב1) הוראות סעיף זה יחולו גם על חבר הכנסת שהורשע בעבירה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) לפני היותו חבר הכנסת
חוק-יסוד: נשיא המדינה
סעיף 20: העברת הנשיא מכהונתו
(א) הכנסת רשאית, בהחלטה, להעביר את נשיא המדינה מכהונתו, אם קבעה כי אין הוא ראוי לכהונתו מחמת התנהגות שאינה הולמת את מעמדו כנשיא המדינה.
(ב) הכנסת לא תעביר את נשיא המדינה מכהונתו, אלא עקב קובלנה שהובאה לפני ועדת הכנסת על ידי עשרים, לפחות, מחברי הכנסת ולפי הצעת ועדת הכנסת שנתקבלה ברוב של שלושה רבעים מחברי הועדה; החלטת הכנסת על העברת הנשיא מכהונתו טעונה אף היא רוב של שלושה רבעים מחבריה.
(ג) ועדת הכנסת לא תציע להעביר את נשיא המדינה מכהונתו, אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לסתור את הקובלנה לפי נוהל שקבעה הועדה באישור הכנסת; והכנסת לא תחליט להעביר את נשיא המדינה מכהונתו אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את דברו לפי נוהל שקבעה ועדת הכנסת באישור הכנסת.
(ד) נשיא המדינה רשאי להיות מיוצג בפני ועדת הכנסת ובפני הכנסת על ידי בא כוחו, ובלבד שחבר הכנסת לא ישמש בא כוח הנשיא; ועדת הכנסת והכנסת רשאיות להזמין את נשיא המדינה להיות נוכח בעת הדיונים לפי סעיף זה.
(ה) דיוני הכנסת לפי סעיף זה ייערכו בישיבה שנועדה לענין זה בלבד או בישיבות סמוכות זו לזו שנועדו כאמור; הדיון יתחיל לא יאוחר מעשרים יום אחרי החלטת ועדת הכנסת; על מועד תחילתו יודיע יושב-ראש הכנסת לכל חברי הכנסת בכתב לפחות עשרה ימים מראש; חל תחילת הדיון שלא בזמן אחד הכנסים של הכנסת, יכנס יושב-ראש הכנסת את הכנסת לשם קיום הדיון.
חוק-יסוד: מבקר המדינה
סעיף 13:
מבקר המדינה לא יועבר מכהונתו אלא באחד מאלה:
(1) מטעמי בריאות נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו – ביום שבו החליטה הכנסת על כך, בהחלטה שהתקבלה ברוב חבריה לפחות, לאחר הליך שייקבע בחוק;
(2) מחמת התנהגות שאינה הולמת את מעמדו כמבקר המדינה – ביום שבו החליטה הכנסת על כך, בהחלטה שהתקבלה ברוב של שלושה רבעים מחבריה לפחות, לאחר הליך שייקבע בחוק.
חוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958
סעיף 8א: (א) הכנסת לא תעביר את המבקר מכהונתו מחמת התנהגות שאינה הולמת את מעמדו, אלא עקב דרישה בכתב שהוגשה לועדת הכנסת בידי עשרים, לפחות, מחברי הכנסת, ולפי הצעת אותה ועדה.
חוק הכנסת, התשנ"ד-1994:
6. בחירת נציגים
(א) בסעיף זה –
"הליכים פליליים" – כהגדרתם בסעיף 7(א);
"ועדה" –
(1) הוועדה לבחירת דיינים שלפי סעיף 6 לחוק הדיינים, תשט"ו-1955;
(2) ועדת המינויים שלפי סעיף 4 לחוק הקאדים, תשכ"א-1961;
(3) ועדת המינויים שלפי סעיף 11 לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, תשכ"ג-1962;
(4) הועדה לבחירת שופטים שלפי סעיף 4 לחוק-יסוד: השפיטה.
(ב) הכנסת רשאית, בתקנונה, לקבוע סייגים לבחירת חבר מטעמה בועדה, דרכי השעיה של חבר בועדה שמתנהלים נגדו הליכים פליליים, עד לסיומם, וכן דרכי העברה של חבר בועדה מכהונתו בה, אם הורשע בדין, בעקבות הליכים פליליים.
(ג) העבירה הכנסת מכהונתו חבר בועדה, תבחר חבר אחר במקומו; השעתה הכנסת מכהונתו חבר בועדה, תבחר חבר אחר במקומו למשך תקופת ההשעיה.
7. השעיה וסייגים לכהונה של יושב ראש הכנסת או של סגן מסגניו – מחמת עבירה
(א) (1) הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב חבריה, להשעות מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת, לתקופה שתקבע, או לקבוע סייגים לכהונתו, אם מסר היועץ המשפטי לממשלה עותק של כתב אישום נגדו כאמור בסעיף 4(א) לחוק חסינות חברי הכנסת זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951 או אם מתקיימים נגדו הליכים פליליים, וזאת בין אם קבעה הכנסת כי תהיה לו חסינות בפני דין פלילי כאמור בסעיפים 4 ו-13 לחוק האמור ובין אם לאו; הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על הוראות סעיף 42ב לחוק-יסוד: הכנסת;
(2) לענין סעיף זה, "הליכים פליליים" – החל בהגשת כתב אישום, למעט בעבירות האלה:
(א) עבירת תעבורה כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת התעבורה, למעט עבירה לפי סעיף 64א לפקודה;
(ב) עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק, שתובע לא הגיש בשלה כתב אישום;
(ג) עבירה שנקבעה כעבירה מנהלית לפי כל חיקוק, שתובע לא הגיש בשלה כתב אישום.
(ב) (בוטל).
(ג) הכנסת לא תשעה מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת ולא תקבע סייגים לכהונתו, אלא לפי הצעת ועדת הכנסת שהתקבלה ברוב חבריה.
(ד) ועדת הכנסת לא תציע להשעות מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת, או לקבוע סייגים לכהונתו, והכנסת לא תחליט לעשות כן, אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את דברו.
(ה) ההצבעה בועדת הכנסת ובכנסת תהיה גלויה.
(ו) הליכי הדיון בועדת הכנסת ובכנסת ייקבעו בתקנון הכנסת.