חומר רקע
תקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעביד) (תיקון ), התשע"ד - 2014
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 7(ד) ו-13 לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 (להלן - החוק), בהסכמת שר הכלכלה ובאישור הוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:
_____התשע"ד
(____2014)
(חמ 3-2860)
2014-3877
__________
ציפי לבני
שרת המשפטיםדברי הסבר
בחקיקת החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח – 1998 (להלן: החוק), הכיר המחוקק הישראלי בכך שמקום העבודה מהווה זירה עיקרית לגילויי הטרדה מינית וכי למעסיק ישנה אחריות וסמכות לטפל בתופעה של הטרדה מינית במקום העבודה.
אותם יחסי הירארכיה ותלות בין כפופים לממונים קיימים גם במוסדות השכלה לבוגרים ועל כן קבע המחוקק כי חובותיו של מעביד לפי החוק יחולו גם על מוסדות אלו, וכי לענין זה יראו את המוסד - כמעביד, את המורה או המרצה - כעובד או כממונה מטעם המעביד ואת התלמיד או הסטודנט - כעובד.
סעיף 7 לחוק קובע כי "מעביד חייב לנקוט אמצעים סבירים, בנסיבות העניין, כדי למנוע הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה, על ידי עובדו, או על ידי ממונה מטעמו אף אם אינו עובדו, ולטפל בכל מקרה כאמור". החוק קובע כי מעביד שלא מילא את חובותיו המפורטות בסעיפי משנה 7(א) ו-(ב) יהיה אחראי לעוולה אזרחית בגין הטרדה מינית או התנכלות שעשה עובדו או ממונה מטעמו במסגרת יחסי העבודה. עוד נקבע בחוק כי מעביד חייב לפרסם בין עובדיו את התקנון לדוגמא שנקבע בתקנות, או תקנון מותאם שערך מעביד שלו מעל 25 עובדים, שבו ייכללו עיקרי הוראות החוק ויפורטו דרכי הגשת תלונה והטיפול בהן. אי פרסום תקנון כאמור, הינה עבירה שדינה קנס.
המחוקק הסמיך את שר המשפטים לקבוע, בהסכמת שר העבודה והרווחה (כיום, שר הכלכלה) ובאישור הועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת כללים לביצוע חובות מעבידים. כללים אלו יכול שיהיו כלליים או לפי סוגים של מקומות עבודה, ענפי עבודה או מקצועות.
מכוח סמכות זו, הותקנו התקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעביד), תשנ"ח-1998. בתקנות אלו נקבעו האמצעים שעל המעביד לנקוט לשם עמידה בהוראות החוק ובהם: התקנון לדוגמא והחובה ליידע את העובדים לגבי הוראות החוק; התאמת הדין המשמעתי החל אצל המעביד להוראות החוק (במידה ויש אצלו דין משמעתי), כך שיקבע כי הטרדה מינית והתנכלות הן עבירות משמעת חמורות; מינוי אחראי לקבלת תלונות על הטרדה מינית ובירורן ועל מתן ייעוץ והדרכה בנושאים אלו, וקביעת סדרי הטיפול בתלונה החל משלב הבירור בידי האחראי וכלה בחובתו של המעביד להחליט בתוך זמן קצוב מרגע שקיבל את המלצות האחראי על אופן הפעלת סמכויותיו לשם מניעת הישנות המקרה ותיקון הפגיעה שנגרמה.
על סמך הניסיון שנצבר בקרב העוסקים בתחום המניעה והטיפול בהטרדות מיניות במרוצת השנים שחלפו מאז נכנסו החוק והתקנות לתוקפן, וכן בעקבות ממצאי דוח מבקר המדינה בעניין טיפול המוסדות להשכלה גבוהה בהטרדות מיניות מוצע כעת להחיל הוראות ספציפיות הנוגעות למוסדות להשכלת בוגרים. תקנות אלו נועדו לתת מענה למאפיינים הייחודיים של מוסדות אלו ובהם: תחלופה גדולה של ציבור הלומדים, שהות זמנית בלבד במוסד ופערי כוח ניכרים בין הלומדים לבין הסגל.
תיקון התקנות מחיל לפיכך את התיקונים הבאים על מוסדות להשכלה עיונית ומקצועית לבוגרים:
מינוי שני אחראים לפחות במוסדות גדולים ובירור התלונה במשותף על ידי שני האחראים - מוצע לקבוע חובה למנות במוסדות גדולים שני אחראים לפחות, אשר ימונו מקרב הקבוצות השונות הכלולות במוסד: סגל אקדמי, סגל מנהלי וסטודנטים, וכי תלונה המוגשת לאחראי תבורר על ידי שני אחראים במשותף על מנת להגביר את הנגישות של כלל העובדים והלומדים במוסד אל האחראי וכן למנוע מראית עין של הטיית הבירור לטובת סקטור כלשהו מבין האמורים לעיל.
חובת הכשרה לאחראי שמינה המעביד – נקודת מפתח למניעה ולטיפול ראוי בהטרדות מיניות היא מינויו של אחראי או אחראית שהינם בעלי הכישורים, הניסיון והמעמד המתאים לביצוע התפקיד. הכרת החוק והתקנון, הבנת התפקיד וסמכויותיו והיכרות מעמיקה עם המאפיינים הייחודיים של הטרדה מינית הינם מרכיב חיוני בתפקוד האחראי. על כן מוצע לקבוע כי אחראי במוסד להשכלת בוגרים יעבור בסמוך לכניסתו לתפקיד השתלמות בהיקף של 18 שעות לפחות שבה ייכללו בין היתר התכנים הבאים: מהות התפקיד, הכרת החוק למניעת הטרדה מינית, דרכי מניעה ואופן הטיפול בתלונות.
חובת יידוע של סטודנט, תלמיד ועובד חדש לגבי הוראות החוק והתקנון – בגדרם של אמצעי המנע חייב מעביד להביא לידיעת עובדיו את האיסור על הטרדה מינית והתנכלות, להבהיר להם את חובות המעביד לפי החוק והתקנות ולדרוש מהם להימנע מהטרדה מינית ומהתנכלות כלפי כל אדם במסגרת יחסי עבודה ולנקוט כל אמצעי למניעת מעשים כאמור. לגבי מעסיק שלו יותר מ 25 עובדים נקבע כי יצא ידי החובות הנ"ל באמצעות פרסום של התקנון למניעת הטרדה מינית במקום בולט לעין (אחד או יותר לפי הצורך). נראה כי במוסדות להשכלה לבוגרים, לא ניתן להסתפק בפרסום התקנון במקום בולט, אלא יש לחייב את המוסד להביא את התקנון לידיעתו של כל עובד, סטודנט ותלמיד בעת קליטתו למוסד. במסגרת זו יובאו לידיעת העובדים והלומדים גם שירותי סיוע לעניין הטרדה מינית הקיימים במוסד או בכלל.
בעקבות דוח מבקר המדינה הנ"ל, ממנו עלה כי יש פער גדול בין היקף התופעה של הטרדה מינית כפי שעולה ממחקרים שונים לבין שיעור הדיווח במוסדות להשכלה גבוהה וכי בין יתר הסיבות לפער זה מצוי החסר בפרסום ובהסברה של הנושא, יחויבו מוסדות להשכלת בוגרים להבטיח את התקיימותן של פעולות הדרכה והסברה פעם בשנה לכל הפחות. פעולות אלו יכולות להיעשות בין היתר באמצעות התכנסות או באמצעים טכנולוגיים כגון לומדה ממוחשבת.
עוד מוצע לקבוע, ביחס למוסדות להשכלת בוגרים המנויים בחוק זכויות הסטודנט, התשס"ז-2007, חובת דיווח חד-שנתית לרשות לקידום מעמד האישה ולוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת לגבי מספר התלונות שהוגשו בכל מוסד ומצב הטיפול בהן.
תיקון תקנה 9 בתקנה 9 לתקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעביד), התשנ"ח-1998 , אחרי תקנת משנה (א) יבוא:
"(א1) על מוסד מהמוסדות האמורים בתקנת משנה (א) יחולו, בנוסף לתקנות אלה, ההוראות המפורטות להלן:
המוסד יבטיח פעולות הדרכה והסברה אחת לשנה; פעולות כאמור יכול שייעשו באמצעי טכנולוגי כגון לומדה ממוחשבת;
המוסד יביא לידיעת כל תלמיד, סטודנט עובד חדש את הוראות החוק והתקנון וכן מידע לגבי שירותי סיוע לעניין הטרדה מינית;
מבלי לגרוע מהאמור בתקנה 4, במוסד שבו מעל אלפיים לומדים בשנת לימודים, ימונו שני אחראים לפחות שיימנו על סוג שונה של עובדים; לעניין זה, "סוג עובדים" – כל אחד מאלה: סגל אקדמי, סגל מינהלי מוסד;
במוסד כאמור בפסקה (3), תבורר תלונה לפי תקנה 6, במשותף על ידי שני אחראים הנמנים על סוג שונה של עובדים כאמור בפסקה (3) ובכלל זה יגישו האחראים למעביד סיכום והמלצות במשותף, ואולם אם לא הגיעו האחראים להמלצות מוסכמות, יגיש כל אחראי את המלצותיו למעביד לרבות התייחסות לטעמיה של המחלוקת בין האחראים;
אחראי במוסד שמונה לפי תקנה 4, יעבור בסמוך למינויו השתלמות בהיקף שלא יפחת מ18 שעות, שתעסוק בין היתר במהות התפקיד, הכרת החוק למניעת הטרדה מינית, דרכי מניעה ואופן הטיפול בתלונות;
מוסד כהגדרתו בחוק זכויות הסטודנט, התשס"ז-2007 (להלן –ההגדרה) יגיש אחת לשנה לרשות לקידום מעמד האישה ולוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, דין וחשבון ובו פירוט לגבי מספר התלונות שהוגשו לאחראי במוסד ואופן הטיפול בהן; בדין וחשבון האמור לא ייכללו פרטי מידע שיאפשרו את זיהוי המתלונן, הנילון ואנשים אחרים המעורבים בתלונה; מוסד המנוי בפסקאות של ההגדרה המפורטות להלן, לרבות מכינה אקדמית הפועלת במסגרתו, יעביר העתק של הדין וחשבון גם לגוף המנויים לצדו:
(1) פסקאות (1) עד (4) - למועצה להשכלה גבוהה;
(2) פסקה (5) - למשרד הכלכלה;
(3) פסקה (6) - למשרד החינוך;
(4) פסקה (8) - למשרד התרבות והספורט.