חומר רקע

הנדון: נתונים על היפגעות פועלי בניין בתאונות עבודה לבקשת יו"ר הוועדה המיוחדת לפניות הציבור חברת הכנסת עדי קול, ולקראת ישיבת הוועדה בנושא בטיחות עובדים באתרי הבנייה, יוצגו במסמך זה נתונים עדכניים בנושא תאונות עבודה בענף הבנייה. הנתונים במסמך מבוססים על נתוני מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה ועל נתוני המוסד לביטוח לאומי. ענף הבנייה נחשב לאחד הענפים המועדים לתאונות חמורות, והוא ממשיך להיות אחראי לכמחצית ממספר ההרוגים בתאונות עבודה במשק הישראלי. על-פי נתוני משרד הכלכלה, בשנת 2013 היה מספר ההרוגים בתאונות קטלניות בכל ענפי המשק 56, ו-28 מהם היו בענף הבנייה (50%). נתונים מפורטים על מספר הנפגעים בכלל הענפים ובענף הבנייה לבדו בשנים 2009-2013 יוצגו בהמשך. רקע בחודשים ינואר עד ספטמבר 2013 היה מספר המועסקים בענף הבנייה במדינת ישראל 213,300 בממוצע. במספר זה נכללים מועסקים שהם תושבי ישראל, עובדים פלסטינים עם היתרים ועובדים זרים מחוץ-לארץ. בתקופה זו היו המועסקים תושבי ישראל 77% מכלל המועסקים בענף הבנייה, וברבעון השלישי של שנת 2013 הסתכם מספרם ב-166,000, גידול של 13% לעומת הרבעון המקביל בשנת 2012. כאמור, יתר הפועלים בתחום הבנייה הם פלסטינים תושבי יהודה ושומרון ועובדים זרים. ברבעון השלישי של שנת 2013 הוקצו היתרי עבודה ל-46,300 פועלים פלסטינים, בהם 32,500 היתרים לעבודה בישראל ו-13,800 היתרים לעבודה בשטחי יהודה ושומרון. בשנת 2013 הועסקו בתחום הבנייה בישראל ובשטחי יהודה ושומרון 5,553 עובדים זרים חוקיים ו-862 עובדים זרים לא חוקיים. דיונים קודמים בנושא בכנסת – סוגיית תאונות העבודה בענף הבנייה, ובפרט הכשרת עובדים זרים למקצועיות ולבטיחות בעבודה בענף זה, עלתה בכנסת ה-17 ובכנסת ה-18 כמה פעמים במסגרת דיוני הוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים. בדיוני הוועדה בשנת 2012 בנושא תאונות עבודה בענף הבנייה עלו בין היתר ההיבטים של תנאי העסקתם של עובדי הבניין, ובהם עבודה במשך שעות ארוכות, היעדר אכיפה של הוראות בטיחות וגהות בעבודה בגובה ובעבודה באתרי בניין בכלל, וענישת קבלנים שנמצאו אחראים לתאונות קטלניות באתרי בנייה. נתונים על נפגעים בתאונות עבודה בענף הבנייה כאמור, ענף הבנייה נחשב לאחד הענפים המועדים לתאונות עבודה חמורות. חשוב לציין כי הנתונים המוצגים במסמך הם רק על תאונות המדווחות למשרד הכלכלה ולמוסד לביטוח לאומי לצורך הגשת תביעה לקבלת דמי פגיעה וימי כושר עבודה, ויש לשער שחלק מהתאונות שאינן מסתיימות במוות או בפגיעה קשה של עובד אינן מדווחות לגורמים המטפלים. בהקשר זה נמסר במענה על פנייתנו כי במוסד לבטיחות ולגהות מודעים לכך שיש פגיעות שאינן מדווחות, ולכן מתקשים לאמוד את מספר התאונות. בטבלה שלהלן מוצגים נתונים עדכניים על הנפגעים בתאונות עבודה בשנים 2009–2013 בכלל ענפי המשק ובענף הבנייה. נפגעי תאונות עבודה בכלל הענפים ובענף הבנייה בשנים 2009–2013 * עד 24 בנובמבר. הטבלה מלמדת כי בשנת 2013 (עד חודש נובמבר) חל גידול של 14% במספר הנפגעים בענף הבנייה (900 נפגעים) לעומת השנה הקודמת. חשוב לציין שגידול זו מלווה גידול במספר העובדים בענף הבנייה: ישראלים, פלסטינים וזרים. חלק מהתאונות בענף הבנייה הן תאונות קטלניות, כלומר כאלה שיש בהן הרוגים. בטבלה שלהלן מוצגים נתונים על מספר ההרוגים בתאונות עבודה בכלל הענפים במשק ובענף הבנייה. מספר ההרוגים בתאונות עבודה בכלל ענפי המשק ובענף הבנייה בשנים 2009–2013 * עד נובמבר 2013. הטבלה מלמדת כי בשנים 2009–2011 נרשם גידול במספר ההרוגים בענף הבנייה. משנת 2011 עד שנת 2013 הנתונים מלמדים על ירידה במספר ההרוגים בענף זה, אולם יש לציין כי ירידה בשיעור דומה נרשמה בכלל הענפים במשק. מספר ההרוגים בענף הבנייה בחמש השנים האחרונות הוא כמחצית מכלל ההרוגים בכל הענפים האחרים (141), והדבר מלמד על המסוכנות של ענף זה. במועד הגשת המסמך טרם התקבלו ממשרד הכלכלה נתונים על ההרוגים בתאונות עבודה בענף הבנייה בפילוח לפי ישראלים, פלסטינים וזרים. על-פי דוח מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה, שיש בו נתונים על ההרוגים בתאונות עבודה בכלל הענפים במחצית הראשונה של 2013, מ-27 ההרוגים בתאונות עבודה בתקופה זו 20 היו פועלים ישראלים, והשאר היו פלסטינים וזרים. כמו כן צוין בדוח זה כי נפילה מגובה היא מאפיין מוביל בקרב ההרוגים בתאונות עבודה. בדוח הקודם, לשנת 2012, צוין כי בשנה זו נהרגו בכלל הענפים 36 עובדים ישראלים (60% מכלל ההרוגים), ו-24 עובדים זרים ועובדים פלסטינים (40% מכלל ההרוגים). 21 מכלל ההרוגים בתאונות בענף הבנייה והבנייה ההנדסית היו עובדים זרים (67.7% מכלל ההרוגים בענף) ועשרה היו ישראלים (32.3% מכלל ההרוגים בענף). עוד צוין בדוח זה כי גם בשנת 2012 נפילה מגובה הייתה הגורם המשמעותי ביותר לתאונות עבודה קטלניות (40% מכלל ההרוגים בתאונות העבודה מצאו את מותם בנפילה מגובה), ובענף הבנייה והבנייה ההנדסית משקלו היה 58%. מקבלי דמי פגיעה וימי אי-כושר בענף הבנייה על-פי ההוראות הקבועות בחוק (למשל בפקודת התאונות ומחלות משלח-יד (הודעה), 1945 (יש לדווח על כל תאונת עבודה למינהל לבטיחות ובריאות תעסוקתית במשרד הכלכלה. כאמור, בפועל אין דיווח מלא על כל התאונות באתרי הבנייה. תאונות עם נפגעים מדווחות למוסד לביטוח לאומי לצורך הגשת תביעה לקבלת דמי פגיעה בעבודה או ימי אי-כושר עבודה. מנתוני המוסד לביטוח לאומי שהוצגו במסמך קודם בנושא זה אפשר ללמוד כי ענף הבנייה הוא אחד הענפים המרכזיים בשיעור המקבלים דמי פגיעה, והענף המוביל במספר ימי אי-כושר עבודה לנפגע בקרב השכירים. בטבלה שלהלן נתונים על מקבלי דמי פגיעה שהוכרו נפגעי תאונת עבודה במוסד לביטוח לאומי ומקבלי ימי אי-כושר בענף הבנייה בשנים 2009–2013. מקבלי דמי פגיעה וימי אי-כושר מהמוסד לביטוח לאומי בענף הבנייה בשנים 2009–2013 * עד (כולל) חודש נובמבר. לפי הטבלה, בשנים 2009–2013 היה שיעור מקבלי דמי פגיעה בענף הבנייה כ-10% בממוצע מכלל מקבלי דמי הפגיעה בכלל הענפים במשק, ושיעור ימי האי-כושר בענף הבנייה היה באותה תקופה 13.3% בממוצע. בטבלה שלהלן נתונים על מקבלי דמי פגיעה בענף הבנייה לפי מוצא וגיל. מספר מקבלי דמי פגיעה לפי מוצא וגיל, 2013* *הנתונים עדכניים עד (כולל) חודש נובמבר. הנתונים שבטבלה מלמדים כי פועלי הבניין הישראלים הם רוב מקבלי דמי הפגיעה (94%) בענף הבנייה מהמוסד לביטוח לאומי. חשוב לציין כי מקבלי דמי פגיעה בענף הבנייה בשנת 2013 הם עובדים שכירים בלבד. מהנתונים שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי על ימי אי-כושר לעובד עולה כי ממוצע ימי אי-כושר לעובד בקרב הפועלים הישראלים בשנת 2013 היה 45 ימים, לעומת 51 ימים בקרב העובדים הפלסטינים ו-42 ימים בקרב פועלי הבניין הזרים. בהקשר זה יצוין כי בדיון הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים ביולי 2012 נטען כי פועל בניין ישראלי מודע בדרך כלל לזכויות שלו ולאופן הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי, ואילו עובדים פלסטינים ועובדים זרים פחות מודעים לכך, וייתכן שהדבר משפיע על מספר המקבלים דמי פגיעה וימי אי-כושר משתי הקבוצות האלה. בטיחות פועלי בניין לפי משרד הכלכלה האחריות לבטיחות העובדים בישראל מוטלת על המעביד או על בעל מקום העבודה. על המעסיקים ועל מנהלי העבודה מוטלת האחריות להדרכת העובדים וליישום בפועל של ההוראות והתקנות בתחום הבטיחות והגהות בכל מקומות העבודה ואתרי הבנייה. שני גופים עיקריים מטעם המדינה עוסקים כיום בתחום הבטיחות התעסוקתית בכלל ענפי המשק, ובכללם ענף הבנייה; האחד הוא מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה, שאחראי לאכיפת חוקי הבטיחות והגהות בעבודה במדינת ישראל, כגון חוק ארגון הפיקוח על עבודה, התש"ד-1954, ופקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התש"ל-1970. הגוף השני שעוסק בתחום הוא המוסד לבטיחות ולגהות, שאחראי להדרכה ולהסברה בנושא הבטיחות בקרב העובדים. מהמוסד לבטיחות ולגהות נמסר במענה על פנייתנו כי חלק מעבודת המוסד הוא מתן כלים להערכת הסיכונים באתרי בנייה והדרכת מנהלי עבודה בתחומי בטיחות העובדים, וכן הדרכה מקומית וחלוקת חומר מקצועי לעובדים באתרי הבנייה. במענה על שאלתנו בדבר הדרכת פועלים שאינם דוברים עברית נמסר כי לפי נוהל של מינהל הבטיחות והבריאות בתעסוקה במשרד הכלכלה על המדריך להיעזר במתורגמן הדובר את שפת העובדים באתרי הבנייה וכי המוסד מעביר הדרכות בשבע שפות באמצעות ניידת הדרכה ומפיק חומר בעברית, ערבית, סינית, אמהרית, רומנית ותאילנדית. עם זה נמסר כי מספר המדריכים קטן מאוד יחסית למספר אתרי הבנייה ולפיכך יש מחסור גדול במדריכי בטיחות בענף הבנייה. בתשובת מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה על פנייתנו צוין כי המינהל אחראי לפיקוח באתרי הבנייה בכל הקשור לבטיחות העובדים ותנאי העסקתם וכי מדי שנה המינהל עורך מבצע אכיפה באתרי בנייה ברחבי בארץ. במבצע האחרון, שהתקיים מ-18 באוקטובר 2013 עד 28 בנובמבר 2013, ערכו מבקרים מטעם המינהל 361 ביקורים באתרי בנייה, שנמצאו בהם כ-2,000 ליקויים, ובעטיים ניתנו 335 מכתבי התראה, 97 צווי בטיחות וחמישה צווי שיפור. בטבלה שלהלן נתונים על מספר ביקורי הפיקוח וצווי הבטיחות והשיפור שהוציא מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה בחמש השנים האחרונות. ביקורי פיקוח וצווי בטיחות שהוצאו בשנים 2009–2013 ממשרד הכלכלה נמסר כי נוסף על הפיקוח שהוא עושה פועלים באתרי הבנייה ממונים על הבטיחות מטעם חברות המעסיקות באתרי בנייה יותר מ-100 עובדים, ויש באתרי הבנייה מנהלי עבודה, האחראים לבטיחות העובדים. בנושא ההבדלים האפשריים בין פועלים ישראלים, פלסטינים וזרים בכל הקשור לנהלים, לתקנות ולמדיניות האכיפה נמסר ממינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה כי "למעט הגבלת עיסוק לעובדים זרים בתחומים בודדים, כמו לדוגמה איסור הפעלת עגורן צריח בידי עובד זר, לא קיימים הבדלים מבחינת תקנות, נהלים ואכיפה בהתייחסות לפועלי בניין ישראלים, פלסטינים או זרים". כתיבה: ראדה חסייסי אישור: יובל וורגן, ראש צוות עריכה לשונית: מערכת "דברי הכנסת" ירושלים, כ' בטבת תשע"ד 23 בדצמבר 2013 שנה נפגעים בכלל הענפים נפגעים בענף הבנייה 2009 65,814 6,103 2010 67,633 6,141 2011 67,556 6,104 2012 69,693 6,481 2013* 68,980 7,381 שנה כלל הענפים ענף הבנייה 2009 42 18 2010 52 26 2011 64 38 2012 60 31 2013* 56 28 שנה מקבלי דמי פגיעה מקבלי דמי פגיעה בענף הבנייה שיעור מקבלי דמי פגיעה בענף הבנייה מכלל מקבלי דמי פגיעה ימי אי-כושר עבודה ימי אי-כושר עבודה בענף הבנייה שיעור ימי אי-כושר בענף הבניין מכלל ימי אי-כושר ממוצע ימי אי-כושר לנפגע 2009 65,814 6,103 10.2% 2,306,267 279,331 13.9% 45.8 2010 67,633 6,146 10% 2,306,267 283,358 13.5% 46.2 2011 67,556 6,104 9.9% 2,405,938 284,454 11.9% 46.2 2012 69,693 6,481 10.1% 2,518,876 300,114 13.5% 46.3 2013* 78,976 7,381 10.7% 4,616,187 336,948 13.7% 45.6 קבוצת גיל פועלים ישראלים פועלים פלסטינים פועלים זרים עד 17 15 פחות מ-10 - 18–24 1,192 פחות מ-10 פחות מ-10 25–34 1,841 58 49 35–44 1,671 142 32 45–54 1,149 122 12 55–95 445 18 פחות מ-10 60–64 361 15 - 65 + 233 פחות מ-10 - סך הכול 6,907 367 107 שנה ביקורי פיקוח צווי בטיחות ושיפור 2009 10,873 407 2010 10,694 609 2011 11,848 643 2012 12,427 487 2013 12,526 537