חומר רקע
26 מאי 2014
כ"ו סיון תשע"ד
אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך הכנה לדיון הקבוע ליום 27.5.14
צו סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)
(שינוי התוספת הראשונה לחוק, התשע"ב–2012)
הצו המבוקש:
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) תשנ"ו–1996 (להלן – החוק, או חוק חיפוש בגוף) נחקק בשנת 1996, ותוקן משמעותית בשנת 2005. החוק מסדיר את סמכותה של משטרת ישראל ליטול מחשוד, מנאשם או ממורשע, 'אמצעי זיהוי'' שכולל דגימת רוק, שיער או דגימת דם מזערית, טביעות אצבע או תצלום, לשם הפקת נתוני זיהוי שישמשו לצורך פענוח עבירות ואיתור עבריינים;1 נתונים אלו נאגרים לשם כך במאגר של נתוני זיהוי שמנוהל על ידי משטרת ישראל ונועד לסייע לרשויות אכיפת החוק בחקירת עבירות ומניעתן.2 החוק קובע הסדר מיוחד לדגימות ביולוגיות, ונקבע בסעיף 11ב(ב) כי המשטרה מוסמכת ליטול אמצעי זיהוי שהוא דגימת תאי לחי, דגימת שיער או דגימת דם (להפקת נתוני דנ"א) רק מחשודים, נאשמים או מורשעים באחת העבירות המנויות בתוספת הראשונה לחוק (עבירות הקשורות לסחר בבני אדם, גרימת מוות, סיכון חיים/בריאות, עבירות מין, עבירות בקטינים וחסרי ישע, פגיעה בחירות, בתקיפה, פגיעה ברכוש, עבירות סמים מסוכנים, הוצאת נשק מרשות הצבא, ועבירות ביטחון – ור' נספח למסמך זה). לפי סעיף 11כג לחוק, הנתונים של חשוד יימחקו מהמאגר המשטרתי בתום שבע שנים מיום שניטל אמצעי הזיהוי, או בתום 60 יום מהיום שההליך הפלילי בעניינו הסתיים בלא הרשעה; הנתונים של מורשע יימחקו בתום 20 שנים מיום שנפטר.
כעת, מבקש השר לביטחון הפנים, בהסכמת שר המשפטים, את אישורה של ועדת החוקה לשנות בצו את התוספת הראשונה ולהוסיף מספר עבירות לרשימה (התפרעות שסופה נזק, ניצול קטינים לזנות, ארגון הימורים, תקיפת שוטר, עבודת כפיה וכליאת שווא, גניבת בנסיבות מיוחדות, תקיפת זקן, קשר לביצוע פשע, התנכלות והטרדה מינית, ופעילות בארגון פשיעה. התקבלה פנייה להוסיף גם את עבירת השב"ח). סעיפי העבירה שמוצע להוסיפם מפורטים להלן.
בקשת השר מעלה שאלה עקרונית: כמובן, מידע גנטי הוא מידע רגיש, שיש בו פוטנציאל לפגיעה בפרטיות, ולכן המחוקק צמצם את הסמכות ליטול דגימות ביולוגיות. בהינתן הנחה זו, מה הקריטריון להכללה של עבירה ברשימה שבתוספת הראשונה? באיזה סוג של עבירות יסמיך המחוקק את הרשות ליטול דגימות ביולוגיות ולשמור אותן במאגר? יש לזכור כי נטילת אמצעי הזיהוי מותרת הן לגבי מורשעים בעבירות המנויות, והן לגבי חשודים, שעליהם חלה חזקת החפות, ובסופו של דבר רבים מהם אף לא מועמדים לדין.
בעת הכנת החוק ובדיוני המעקב על הפעלת החוק, הועדה סברה כי נוכח הפוטנציאל שטמון בדגימות ביולוגיות לגילויים על האדם ולסיכונים שבעקבותיהם (ולא כולו מוצה עדיין מבחינה מדעית) יש לקבוע גדרים ברורים לסמכות נטילת דגימה ביולוגית, השונים, למשל, מהסמכות ליטול טביעת אצבע, אף אם שני האמצעים, משמשים, לעת עתה, לצרכי זיהוי. עמדה זו הוצגה על ידי נציגי הממשלה בנוגע לרשימה המנויה בתוספת הראשונה:
"במאגר הדנ"א בחרנו לצמצם את ההכללה רק לגבי חשודים, נאשמים ומורשעים ברשימת עבירות שמנויה בתוספת להצעת החוק. הבאנו אותה כאן לפניכם, כדי שתוכלו להתרשם. אנחנו מדברים על שני סוגים של עבירות: מצד אחד, עבירות חמורות, ומצד שני – בחלקן, עבירות שיש בהן רצידביזם, שיש בהן סכנה שהעבריין שמבצע אותן יחזור ויבצע, ואז, ודאי שההצדקה לשים את דגימותיו במאגר כפולה ומכופלת." (עו"ד גלי בן אור, משרד המשפטים) (דיון הוועדה ביום 28 לאוקטובר 20014, עמ' 6)
וכן –
"בהקשר לדברים שנאמרו על ידי האגודה לזכויות האזרח, רציתי לומר שמובן שהשיקולים האלה, כשניסחנו את החוק, עמדו לנגד עינינו... יש תוספת לחוק שמאפשרת נטילה רק בעבירות שלתפיסתנו, ואחרי שנועצנו בכל הגורמים הרלוונטיים במשטרת ישראל, מדובר בעבירות חמורות ובעבירות שהן רצידיביסטיות, או שהן מייצרות עבריינות בתחומים קרובים אחרים, קשים יותר, וזה הסינון שעשינו בשעתו." (עו"ד גבי פיסמן, משרד המשפטים) (מעקב אחר יישום חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו-1996, ביום 27 במארס 2008, עמ' 14).
משטרת ישראל, במכתב שנשלח ב-28 לאוקטובר 2013 לקראת הדיון בצו שבפנינו, מציגה הנמקה שונה:
"הרציונאל לנטילת אמצעי זיהוי מאדם החשוד בביצוע עבירה, כפי שעולה בבירור מדברי ההסדר להצעת החוק, נעוץ ברצון לייעל את עבודת המשטרה ולשפר יכולותיה במאבק בפשיעה. [3] המודל שעל בסיסו גובש החוק, הוא המודל הבריטי, המאפשר להכליל במאגר נתוני זיהוי של עצורים, חשודים או מורשעים, בכל עבירה שדינה עונש מאסר... [6] הרציונאל להכללת עבירה בתוספת הראשונה לחוק נעוץ בחומרת העבירה וביכולת להשתמש בנתוני זיהוי לצורך פיענוחה. ככל שמשתכללת היכולת להפיק נתוני זיהוי מזירת עבירה, לצורך השוואה מול המאגר, בתרחישים רחבים יותר ובסוגי עבירות נוספים, כך גוברת לטעמנו ההצדקה להתיר נתוני זיהוי של חשודים, נאשמים ומורשעים בעבירות נוספות." כלומר, נשמט הנושא של העבריינות החוזרת שתאפשר לזהות נתונים שנמצאו בזירות עם חשודים. לפי עמדת המשטרה כעת די בעבירה שאינה קלה ובאפשרות המדעית להפיק דגימות.
עתה, עם הצעת הממשלה להוסיף עבירות לתוספת הראשונה, שוב עומדת השאלה בפני חברי וועדת החוקה. ולכן על הוועדה לשקול מהו הקו המנחה שלפיו ברצונה לקבוע כדי להכליל עבירות בתוספת הראשונה, והאם הסעיפים המוצעים על ידי המשטרה עונים על הקריטריונים שייקבעו? האם בצד עבירות שאינן חמורות ביותר, צריך גם סכנה לרצידיביזם שמצדיקה להשוות את המאגר לממצאים בזירות פשע (כלומר – סביר שהחשוד ישוב ויפשע ויש צורך להיעזר בדגימות לצורך זיהויים עתידיים)? חלק מהעבירות המוצעות כעת אינן עומדות בקריטריון זה, ובעיקר לא העבירות שיכולות להביא לנטילת דגימות ממפגינים למיניהם. על פני הדברים גם עבירה של קשר לפשע עלולה להיות רחבה מאוד ולכן הערנו שיש לייחדה לקשר לעבירות המנויות בתוספת. בנוסף, יש עבירות מוצעות שעל פני הדברים אינן מעוררות קשיי זיהוי ונשאלת השאלה מדוע לקחת דגימה מחשודים בהן (כגון הטרדה מינית).
לבסוף, מוצע לבקש נתונים לעניין כמה כתבי אישום מסך כל החשודים מוגשים בסופו של דבר בעבירות שהוועדה מתבקשת להוסיף לרשימת העבירות שבתוספת. ככל שהאחוז של כתבי האישום הוא נמוך, נדמה כי החשש מפני פגיעה בחפים מפשע גובר. נציין במיוחד את העבירה של תקיפת שוטר (סעיפים 273 ו-274 לחוק העונשין), שמספר התיקים שנפתחים בתחום זה בשנה הוא גבוה בהרבה בהשוואה לעבירות האחרות המבוקשות – 2600 תיקים. ועדת החוקה ערה לכך שהשוטרים מתמודדים עם אלימות, אך גם ציינה בעבר, בדיון אחר שגם התייחס לעבירה של תקיפת שוטרים, "שבהיתקלות בחיי היום-יום קל לפתוח תיקים של תקיפת שוטר", ובמיוחד בהקשר של הפגנות או מחאות.3 לכן, למרות שעבירות אחרות של תקיפה נכללות ברשימת העבירות במנויה בתוספת הראשונה, על הוועדה לשקול האם יש הצדקה להוסיף גם את העבירה של תקיפת שוטר לרשימת העבירות שבגינן אפשר ליטול ד.נ.א מחשוד.
העבירות שהשר לביטחון הפנים מבקש להוסיף לתוספת הראשונה:
עבירות לפי חוק העונשין:
א. סעיף 157 – התפרעות שסופה נזק
157. התפרעות שסופה נזק
מתפרעים שגרמו, שלא כדין, נזק לבנין, לאניה, למסילת ברזל, למכונות, למבנה, לקו טלגרף, לקו חשמל, לקו צינורות או לצינור להספקת מים, דינו של כל אחד מהם - מאסר שבע שנים, ואם הרסו או השמידו, או התחילו להרוס או להשמיד, אחד הדברים האמורים, דינו - מאסר עשר שנים.
ב. סעיפים 203ב-203ג – ניצול קטינים לזנות
203ב. ניצול קטינים לזנות
(א) נעברה עבירה לפי סעיפים 199, 201, 202 או 2034 בקטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים, דינו של עובר העבירה –
(1) אם נקבע לעבירה מאסר חמש שנים - מאסר שבע שנים;
(2) אם נקבע לעבירה מאסר שבע שנים - מאסר עשר שנים;
(3) אם נקבע לעבירה מאסר עשר שנים - מאסר חמש עשרה שנים;
(4) אם נקבע לעבירה מאסר שש עשרה שנים - מאסר עשרים שנה.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיפים 199, 201, 202 או 203 בקטין שטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים, או שמלאו לו ארבע עשרה שנים ועובר העבירה אחראי על הקטין, דינו של עובר העבירה - כפל העונש שנקבע לעבירה אך לא יותר מעשרים שנים.
(ג) בסעיף זה, "אחראי על קטין" - כהגדרתו בסעיף 368א .
203ג. דין לקוחו של קטין
המקבל שירות של מעשה זנות של קטין, דינו - מאסר שלוש שנים.
ג. סעיף 225 – ארגון הימורים וכו'
225. איסור הגרלות והימורים
המארגן או עורך משחק אסור, הגרלה או הימור, דינו - מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4).
ד. סעיפים 273-274 – תקיפת שוטר
273. תקיפת שוטר
התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק או אדם אחר העוזר לשוטר כשהשוטר ממלא תפקידו כחוק, דינו - מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים.
274. תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות
התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק ונתקיימה בו אחת מאלה, דינו - מאסר עד חמש שנים ולא פחות משלושה חדשים: (1) התכוון להכשיל את השוטר בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו; (2) היה מזויין בנשק חם או קר; (3) התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים.
ה. סעיפים 376 ו-377 – עבודת כפיה וכליאה שוא
376. עבודת כפיה
הכופה שלא כדין אדם לעבוד, תוך שימוש בכוח או באמצעי לחץ אחר או תוך איום באחד מאלה, או בהסכמה שהושגה בתרמית, והכל בין בתמורה ובין שלא בתמורה - דינו מאסר שבע שנים.
377. כליאת שוא
העוצר או כולא אדם שלא כדין, דינו מאסר שלוש שנים; עצר אותו כשהוא מתחזה כבעל מעמד רשמי או מתיימר שיש לו צו, דינו - מאסר חמש שנים.
ו. סעיף 384א – גניבת תשתיות
[+ גניבה בנסיבות "מיוחדות"]
384א. גניבה בנסיבות מיוחדות
(א) הגונב דבר כמפורט להלן, דינו - מאסר ארבע שנים:
(1) דבר המשמש חלק מקווי תשתיות, מיתקני תשתיות או חיבור אליהם, או דבר שמטרתו הבטחת בטיחות הציבור;
(2) דבר המשמש כלי עבודה או אמצעי להפקת פרנסתו של אדם, ובכלל זה כלים חקלאיים, תוצרת חקלאית, בקר או מקנה, ובלבד שערכו של הדבר הנגנב עולה על 1,000 שקלים חדשים;
(3) דבר בעל ערך תרבותי, מדעי, היסטורי, דתי או אומנותי.
(ב) הגונב דבר שערכו עולה על 500,000 שקלים חדשים, דינו - מאסר שבע שנים.
ז. סעיף 368ו – תקיפת זקן
תקיפת זקן
(א) התוקף זקן וגורם לו חבלה של ממש, דינו - מאסר חמש שנים. (ב) התוקף זקן וגורם לו חבלה חמורה, דינו - מאסר שבע שנים. (ג) בסעיף זה, "זקן" - אדם שמלאו לו 65 שנים. (ד) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה, יוטל עליו עונש מאסר, שלא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים שיירשמו, כולו על–תנאי.
ח. סעיף 499 – קשר לפשע
499. קשר לפשע או לעוון
(א) הקושר קשר עם אדם לעשות פשע או עוון, או לעשות במקום שמחוץ לישראל מעשה שהיה בגדר פשע או עוון אילו נעשה בישראל והוא עבירה גם לפי דיני אותו מקום, דינו –
(1) אם העבירה היא פשע - מאסר שבע שנים או העונש שנקבע לאותה עבירה, הכל לפי העונש הקל יותר;
(2) אם העבירה היא עוון - מאסר שנתיים או העונש שנקבע לאותה עבירה, הכל לפי העונש הקל יותר.
(ב) הקושר קשר יישא באחריות פלילית גם על עבירה שלשמה נקשר הקשר או שנעברה לשם קידום מטרתו, רק אם היה צד לעשייתה לפי סימן ב' לפרק ה'.
[מוצע לכלול בתוספת "עבירה של קשר לפשע לפי סעיף 499]
יוער כי המשטרה הסכימה לצמצם את העבירה הזו כך שתחול רק על מקרים בהם העבירה העיקרית היא כזו המופיעה בתוספת.
עבירות נוספות:
ט. סעיף 5(ב) ו-(ג) לחוק מניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998 – הטרדה
יוער כי המשטרה מבקשת כעת לכלול רק את סעיף קטן (ג).
5. הטרדה מינית והתנכלות - עבירות
[(א) המטריד מינית אדם כאמור בסעיף 3(א)(3) עד (6), דינו - מאסר שנתיים.
(ב) המתנכל לאדם כאמור בסעיף 3(ב), דינו - מאסר שלוש שנים.]
(ג) הטריד אדם מינית אדם אחר כאמור בסעיף קטן (א) והתנכל לו כאמור בסעיף קטן (ב), דינו - מאסר ארבע שנים.
[סעיף 3: הטרדה מינית והתנכלות
(א) הטרדה מינית היא כל אחד ממעשים אלה:
(1) סחיטה באיומים, כמשמעותה בסעיף 428 לחוק העונשין, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני;
(2) מעשים מגונים כמשמעותם בסעיפים 348 ו-349 לחוק העונשין;
(3) הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות האמורות;
(4) התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעונין בהתייחסויות האמורות;
(5) התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית;
(6) הצעות או התייחסויות כאמור בפסקאות (3) או (4), המופנות למי מהמנויים בפסקאות המשנה (א) עד (ז), בנסיבות המפורטות בפסקאות משנה אלה, גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות או בהתייחסויות האמורות: (א) לקטין או לחסר ישע - תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול, ואם טרם מלאו לקטין 15 שנים - גם בלא ניצול יחסים כאמור, ובלבד שהמטריד אינו קטין;
(ב) למטופל, במסגרת טיפול נפשי, בריאותי, רפואי או פארה-רפואי - תוך ניצול תלות של המטופל במטפל; בפסקת משנה זו, "טיפול נפשי" - כהגדרתו בסעיף 347א לחוק העונשין;
(ג) לעובד במסגרת יחסי עבודה, ולאדם בשירות במסגרת שירות - תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות.
(ד) לתלמיד בכיתה י"ב, י"ג או י"ד, שאינו קטין, תוך ניצול יחסי מרות בלימודים;
(ה) לתלמיד או לסטודנט, הלומד במוסד המקנה השכלה עיונית, דתית או מקצועית לבוגרים (בחוק זה - מוסד להשכלה לבוגרים), תוך ניצול יחסי מרות בלימודים;
(ו) למשתקם כהגדרתו בחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז-2007, במסגרת תעסוקה - תוך ניצול יחסי מרות בתעסוקה או ניצול תלות;
(ז) לאדם - תוך ניצול יחסי מרות או תלות, במסגרת הדרכה או ייעוץ של כהן דת או של מי שמתחזה להיות כהן דת או של אדם הידוע או המציג את עצמו כבעל סגולות רוחניות מיוחדות. (ב) התנכלות היא פגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בהטרדה מינית, או בתלונה או בתביעה, שהוגשו על הטרדה מינית.]
י. סעיף 2 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003
2. פעיל בארגון פשיעה
(א) העומד בראש ארגון פשיעה, או העושה אחד מאלה באופן שיש בו כדי לקדם את פעילותו הפלילית של ארגון פשיעה, דינו - מאסר עשר שנים:
(1) מנהל, מארגן, מכוון פעילות בארגון פשיעה או מפקח עליה, והכל במישרין או בעקיפין;
(2) מממן במישרין או בעקיפין פעילות של ארגון פשיעה או מקבל מימון לצורך הפעלת הארגון, או מחליט בעניין חלוקת כספים בארגון פשיעה.
(ב) הנותן שירות יעוץ לארגון פשיעה במטרה לקדם את פעילותו הפלילית של ארגון הפשיעה, דינו - מאסר עשר שנים.
(ג) נעברה עבירה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), לעניין ארגון פשיעה שפעילותו כוללת גם עבירה שהעונש הקבוע לה עולה על 20 שנות מאסר, דינו של עובר העבירה - מאסר 20 שנים.
*** לקראת הדיון בוועדה, מבקשת הממשלה להוסיף גם עבירה של שהייה בלתי-חוקית, לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952
על הוועדה לדון בהצדקה להוספת עבירה זו, וכן בנתונים שמבססים את הבקשה
ככל הנראה, מדובר בהוספה של סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל:
12. עבירות
העושה אחת מאלה:
(1) נכנס לישראל, או יושב בה, בניגוד לחוק;
נספח:
עבירות הקבועות היום בתוספת הראשונה לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו–1996
(1) עבירות לפי חוק העונשין:
[(א) נמחקה]
(ב) עבירות של גרימת מוות לפי סעיפים 298, 300, 305.
298. הריגה
הגורם במעשה או במחדל אסורים למותו של אדם, יאשם בהריגה, ודינו - מאסר עשרים שנה.
300. רצח
(א) העושה אחת מאלה יאשם ברצח ודינו - מאסר עולם ועונש זה בלבד:
(1) גורם במזיד, במעשה או במחדל אסורים למותו של אביו, אמו, סבו או סבתו;
(2) גורם בכוונה תחילה למותו של אדם;
(3) גורם במזיד למותו של אדם תוך ביצוע עבירה או תוך הכנות לביצועה או כדי להקל על ביצועה;
(4) גורם למותו של אדם כשנעברה עבירה אחרת, כדי להבטיח לעצמו, או למי שהשתתף בביצוע אותה עבירה, בריחה או הימלטות מעונש.
(ב) מי שהורשע ברצח לפי סעיף 2(ו) לחוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם, התש"י-1950, דינו - מיתה.
305. נסיון לרצח
העושה אחת מאלה, דינו - מאסר עשרים שנים:
(1) מנסה שלא כדין לגרום למותו של אדם;
(2) עושה שלא כדין מעשה, או נמנע שלא כדין מעשות מעשה שמחובתו לעשותו, בכוונה לגרום למותו של אדם, והמעשה או המחדל עלולים מטבעם לסכן חיי אדם.
(ג) עבירות של סיכון החיים והבריאות לפי סעיפים 329, 330, 333 עד 336.
329. חבלה בכוונה מחמירה
(א) העושה אחת מאלה בכוונה להטיל באדם נכות או מום, או לגרום לו חבלה חמורה, או להתנגד למעצר או לעיכוב כדין, שלו או של זולתו, או למנוע מעצר או עיכוב כאמור, דינו - מאסר עשרים שנים:
(1) פוצע אדם או גורם לו חבלה חמורה, שלא כדין;
(2) מנסה שלא כדין לפגוע באדם בקליע, בסכין או בנשק מסוכן או פוגעני אחר;
(3) גורם שלא כדין להתפוצצותו של חומר נפיץ;
(4) שולח או מוסר לאדם חומר נפיץ או כל דבר מסוכן או מזיק אחר או גורם לאדם שיקבל כל חומר או דבר כאמור;
(5) מניח, בכל מקום שהוא, חומר מרסק או נפיץ או נוזל מְשַּתֵּך;
(6) זורק על אדם חומר או נוזל כאמור בפיסקה (5), או משתמש בהם על גופו בדרך אחרת.
(ב) העובר עבירה לפי סעיף קטן (א) כלפי בן משפחתו, לא יפחת עונשו מחמישית העונש המרבי שנקבע לעבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; בסעיף קטן זה, "בן משפחתו" - כהגדרתו בסעיף 382(ב).
(ג) עונש מאסר לפי סעיף קטן (ב) לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על-תנאי.
330. נסיון לחבול בחומר נפץ
המניח בכל מקום שהוא חומר נפיץ שלא כדין, בכוונה לגרום חבלה לזולתו, דינו - מאסר ארבע-עשרה שנים.
333. חבלה חמורה
החובל בחברו חבלה חמורה שלא כדין, דינו - מאסר שבע שנים.
334. פציעה
הפוצע חברו שלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים.
335. חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות
(א) נעברה עבירה לפי סעיפים 333 או 334 –
(1) כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה;
(2) כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, דינו של כל אחד מהם - כפל העונש הקבוע לעבירה.
(א1) העובר עבירה לפי סעיף 333 כלפי בן משפחתו, דינו - מאסר עשר שנים.
(ב) העובר עבירה לפי סעיף 334 כלפי בן משפחתו, דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה; לענין סעיף זה, "בן משפחתו" - לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה: (1) בן זוגו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו; (2) קטין או חסר ישע, שעובר העבירה אחראי עליו, כהגדרת "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף 368א.
336. שימוש ברעל מסוכן
הגורם שלא כדין שיפעילו על אדם או שאדם יקח רעל או דבר מזיק אחר, בכוונה לפגוע בו או בזולתו או להרגיזם, דינו - מאסר שלוש שנים; סיכן בכך את חיי האדם או גרם לו בכך חבלה חמורה, דינו - מאסר ארבע-עשרה שנים.
(ד) עבירות מין לפי סימן ה' לפרק י', למעט לפי סעיף 352 וכן עבירות לפי סעיף 213(ב) עד (ב3).
[טעות בנבו – צ"ל 214(ב) עד (ב3)]
סימן ה': עבירות מין
345. אינוס
(א) הבועל אשה - (1) שלא בהסכמתה החופשית; (2) בהסכמת האשה, שהושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה; (3) כשהאשה היא קטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים, אף בהסכמתה; או (4) תוך ניצול מצב של חוסר הכרה בו שרויה האשה או מצב אחר המונע ממנה לתת הסכמה חופשית; (5) תוך ניצול היותה חולת נפש או לקויה בשכלה, אם בשל מחלתה או בשל הליקוי בשכלה לא היתה הסכמתה לבעילה הסכמה חופשית; הרי הוא אונס ודינו - מאסר שש עשרה שנים. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), דין האונס - מאסר עשרים שנים אם האינוס נעשה באחת מנסיבות אלה: (1) בקטינה שטרם מלאו לה שש עשרה שנים ובנסיבות האמורות בסעיף קטן (א)(1), (2), (4) או (5); (2) באיום בנשק חם או קר; (3) תוך גרימת חבלה גופנית או נפשית או הריון; (4) תוך התעללות באשה לפני המעשה, בזמן המעשה או אחריו; (5) בנוכחות אחר או אחרים שחברו יחד עמו לביצוע האינוס בידי אחד או אחדים מהם. (ג) בסימן זה - "בועל" - המחדיר איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר המין של האישה.
346. בעילה אסורה בהסכמה
(א) (1) הבועל קטינה שמלאו לה ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לה שש עשרה שנים, והיא אינה נשואה לו, או הבועל קטינה שמלאו לה שש עשרה שנים וטרם מלאו לה שמונה עשרה שנים, תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, או תוך הבטחת שווא לנישואין, דינו - מאסר חמש שנים; (2) לענין סעיף קטן זה, יראו מטפל נפשי שהוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, או מי שמתחזה לאחד מאלה שבעל קטינה שמלאו לה שש עשרה שנים וטרם מלאו לה שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן לקטינה טיפול נפשי על ידו, כאילו עשה את המעשה האמור תוך ניצול יחסי תלות; חזקה זו לא תחול אם מעשים כאמור החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי במסגרת קשר זוגי. (ב) הבועל אשה שמלאו לה שמונה עשרה שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות או עקב הבטחת שווא לנישואין תוך התחזות כפנוי למרות היותו נשוי, דינו - מאסר שלוש שנים.
347. מעשה סדום
(א) (1) העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שש עשרה שנים, או העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו שש עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, דינו - מאסר חמש שנים; (2) לענין סעיף קטן זה, יראו מטפל נפשי שהוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, או מי שמתחזה לאחד מאלה שעשה מעשה סדום באדם שמלאו לו שש עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן לאותו אדם טיפול נפשי על ידו, כאילו עשה את המעשה תוך ניצול יחסי תלות; חזקה זו לא תחול אם מעשים כאמור החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי במסגרת קשר זוגי. (א1) העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות, דינו - מאסר שלוש שנים. (ב) העושה מעשה סדום באדם באחת הנסיבות המנויות בסעיף 345, בשינויים המחוייבים, דינו כדין אונס. (ג) לענין סימן זה, "מעשה סדום" - החדרת איבר מאברי הגוף או חפץ לפי הטבעת של אדם או החדרת איבר מין לפיו של אדם.
347א. יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל
(א) בסימן זה - "טיפול נפשי" - אבחון, הערכה, ייעוץ, טיפול, שיקום, או ניהול שיחות, שנעשו באופן מתמשך, בדרך של מפגש פנים אל פנים, כדי לסייע לאדם הסובל ממצוקה, הפרעה, מחלה או בעיה אחרת, שמקורן רגשי או נפשי; "מטפל נפשי" - מי שעוסק, או שמציג את עצמו כעוסק, במתן טיפול נפשי, כמשלח יד או מכוח תפקיד. (ב) מטפל נפשי הבועל אישה או העושה מעשה סדום באדם, שמלאו להם שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן להם טיפול נפשי על ידו ועד תום שלוש שנים מסיום הטיפול כאמור, בהסכמה שהושגה תוך ניצול תלות נפשית ממשית בו, שמקורה בטיפול הנפשי שניתן להם על ידו, דינו - מאסר ארבע שנים; לענין סעיף קטן זה יראו מעשים כאמור שנעשו על ידי מטפל נפשי שהוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, או מי שמתחזה לאחד מאלה במהלך התקופה שבה ניתן הטיפול הנפשי כאילו נעשו תוך ניצול תלות נפשית ממשית כאמור; חזקה זו לא תחול אם המעשים החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי.
348. מעשה מגונה
(א) העושה מעשה מגונה באדם באחת הנסיבות המנויות בסעיף 345(א)(2) עד (5), בשינויים המחוייבים, דינו - מאסר שבע שנים. (ב) העושה מעשה מגונה באדם באחת הנסיבות המנויות בסעיף 345(ב)(1) עד (5), בשינויים המחוייבים, דינו - מאסר עשר שנים. (ג) העושה מעשה מגונה באדם בלא הסכמתו אך שלא בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב) או (ג1), דינו - מאסר שלוש שנים. (ג1) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג) תוך שימוש בכוח או הפעלת אמצעי לחץ אחרים, או תוך איום באחד מאלה, כלפי האדם או כלפי זולתו, דינו של עובר העבירה - מאסר שבע שנים. (ד) (1) העושה מעשה מגונה באדם שהוא קטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות, דינו - מאסר ארבע שנים; (2) לענין סעיף קטן זה יראו מטפל נפשי שהוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, או מי שמתחזה לאחד מאלה שעשה מעשה מגונה באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן לאותו אדם טיפול נפשי על ידו, כאילו עשה את המעשה תוך ניצול יחסי תלות; חזקה זו לא תחול אם מלאו לאדם שש עשרה שנים, והמעשים החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי במסגרת קשר זוגי. (ד1) מטפל נפשי העושה באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים מעשה מגונה בנסיבות המפורטות בסעיף 347א(ב), דינו - מאסר שלוש שנים. (ה) העושה מעשה מגונה באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות, דינו - מאסר שנתיים. (ו) בסימן זה, "מעשה מגונה" - מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים.
349. מעשה מגונה בפומבי
(א) העושה מעשה מגונה בפומבי בפני אדם אחר, ללא הסכמתו, או העושה מעשה כאמור בכל מקום שהוא תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות, דינו - מאסר שנה. (ב) העושה, בכל מקום שהוא, מעשה מגונה בפני אדם שטרם מלאו לו שש עשרה שנים, דינו - מאסר שלוש שנים.
350. גרם מעשה
לענין עבירה לפי סימן זה, אחת היא אם העושה עשה את המעשה או גרם שהמעשה ייעשה בו או באדם אחר.
351. עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע
(א) העובר עבירה של אינוס לפי סעיף 345(א) או של מעשה סדום לפי סעיף 347(ב) באדם שהוא קטין, והוא בן משפחתו או באדם שהוא חסר ישע והוא אחראי עליו, דינו - מאסר עשרים שנים. (ב) הבועל אישה שמלאו לה ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לה עשרים ואחת שנים או העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו עשרים ואחת שנים, והוא בן משפחתם, דינו - מאסר שש עשרה שנים. (ג) העושה מעשה מגונה באדם שהוא קטין והוא בן משפחתו, דינו - (1) בעבירה לפי סעיף 348(א) או (ג1) - מאסר עשר שנים; (2) בעבירה לפי סעיף 348(ב) - מאסר חמש עשרה שנים; (3) בכל מקרה שאינו בין המנויים בפיסקאות (1) ו-(2) - מאסר חמש שנים. (ד) העושה מעשה מגונה בפני אדם שהוא קטין, בכל מקום שהוא, והוא בן משפחתו, דינו מאסר ארבע שנים. (ד1) אחראי על חסר ישע העובר עבירה לפי סעיף 349(א) בחסר הישע, דינו - מאסר שנתיים. (ה) לענין סעיף זה - "אומן" - אחד מאלה: (1) אב או אם במשפחת אומנה שאישר משרד הרווחה; (2) אחראי על קטין לפי פסקה (3) להגדרה "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף 368א; "אח או אחות חורגים" - בן או בת של בן זוג של הורה; "אחראי על חסר ישע" - כהגדרה "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף 368א; "בן משפחה" - (1) הורה; בן זוגו של הורה אף אם אינו נשוי לו; סב או סבתא; (2) מי שמלאו לו חמש עשרה שנים והוא אחד מאלה: אח או אחות; אח או אחות חורגים; דוד או דודה; גיס או גיסה. ואולם לענין עבירה של בעילה אסורה לפי סעיף קטן (ב) או של מעשה מגונה לפי סעיף קטן (ג)(3) שנעשו במי שמלאו לו שש עשרה שנים, לא ייכללו דוד או דודה, גיס או גיסה בהגדרת "בן משפחה". (3) אומן, בן זוגו של אומן אף אם אינו נשוי לו; אביו או אמו של אומן; (4) מי שמלאו לו חמש עשרה שנים והוא אחד מאלה: בנו או בתו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה; אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה; ואולם לענין עבירה של בעילה אסורה לפי סעיף קטן (ב) או של מעשה מגונה לפי סעיף קטן (ג)(3) שנעשו במי שלמלאו לו שש עשרה שנים, לא ייכלל בן זוג של בנו או בתו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה בהגדרה "בן משפחה". "חסר ישע" - כהגדרתו בסעיף 368א.
353. סייג לאחריות פלילית
באישום בשל עבירה לפי סעיפים 346(א) או 347(א) תהיה זו הגנה לנאשם שהבדל הגילים בינו לבין הקטין אינו עולה על שלוש שנים, אם הקטין הסכים למעשה ואם המעשה נעשה במהלך יחסי רעות רגילים וללא ניצול מעמדו של הנאשם.
354. סייג להתיישנות עבירות מין בקטין
(א) בעבירות המנויות בסעיף קטן זה, שנעברו בקטין, יחל מנין תקופת ההתיישנות ביום שמלאו לו עשרים ושמונה שנים; ואולם אם חלפו עשר שנים מיום ביצוע העבירה - לא יוגש כתב אישום אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה - (1) עבירה לפי סעיף 351; (2) עבירה שעבר האחראי על הקטין כהגדרת "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף 368א והוא אינו בן משפחה כהגדרת "בן משפחה" בסעיף 351(ה) והיא אחת מן העבירות הבאות: (א) אינוס - לפי סעיף 345; (ב) בעילה אסורה בהסכמה - לפי סעיף 346(א); (ג) מעשה סדום - לפי סעיף 347(א) או (ב); (ד) מעשה מגונה - לפי סעיף 348(א), (ב), (ג1) או (ד). (א1) הוגש כתב אישום, לפי סעיף קטן (א), בעקבות תלונה שהוגשה למשטרה לאחר שמלאו לנפגע העבירה עשרים ושמונה שנים, לא יורשה אדם על סמך עדות יחידה של נפגע העבירה, אלא אם כן יש בחומר הראיות דבר לחיזוקה; כלל כתב האישום גם עבירה שלא כאמור בסעיף קטן (א), תחול הוראת סעיף קטן זה רק לענין עבירה כאמור בסעיף קטן (א). (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על מעשה שנעשה לפני יום י"ט באב התש"ן (10 באוגוסט 1990), ובלבד שנתקיימו כל אלה: (1) המעשה היה עבירה לפי סימן זה כנוסחו בעת עשייתו; (2) אילו נעשה המעשה לאחר היום האמור היה מהווה עבירה לפי סעיף 351; (3) העבירה טרם התיישנה לפי סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. (ג) (1) בעבירות המנויות בסעיף קטן זה, שנעברו בקטין, בידי מי שמלאו לו חמש עשרה שנים, והוא אינו האחראי על הקטין כאמור בהגדרה "אחראי על קטין או חסר ישע" שבסעיף קטן (א)(2), או בן משפחה כהגדרתו באותו סעיף קטן, יחל מנין תקופת ההתיישנות ביום שמלאו לקטין שמונה עשרה שנים; ואולם אם חלפו עשר שנים מיום ביצוע בעבירה - לא יוגש כתב אישום אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה. (2) ואלה העבירות: (א) אינוס - לפי סעיף 345; (ב) מעשה סדום - לפי סעיף 347(ב); (ג) מעשה מגונה - לפי סעיף 348(א), (ב) או (ג1). (ד) הוגש כתב אישום, לפי סעיף קטן (ג), בעקבות תלונה שהוגשה למשטרה לאחר שחלפו עשר שנים ממועד ביצוע העבירה או לאחר שמלאו לקטין 18 שנים, לפי המאוחר, לא יורשע אדם על סמך עדות יחידה של נפגע העבירה אלא אם כן יש בחומר הראיות דבר לחיזוקה; כלל כתב האישום גם עבירה שלא כאמור בסעיף קטן (ג), תחול הוראת סעיף קטן זה רק לענין העבירה כאמור באותו סעיף קטן. (ה) הוראות סעיף קטן (ג) יחולו גם על עבירה שביום כניסתו לתוקף של חוק העונשין (תיקון מס' 84), התשס"ה-2005, טרם התיישנה לפי סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, לפי הדין שחל עליה ערב המועד האמור.
355. עונש מזערי
(א) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 345, 348(א), (ב) או (ג1), או 351(א), (ב) או (ג)(1) או (2), לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו. (ב) עונש מאסר לפי סעיף קטן (א) לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על-תנאי.
214. פרסום והצגת תועבה
(ב) המפרסם פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, לרבות הדמיית קטין או ציור של קטין, דינו - מאסר חמש שנים. (ב1) המשתמש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה, או המשתמש בקטין בהצגת תועבה, דינו - מאסר שבע שנים. (ב2) נעברה העבירה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב1) בידי האחראי על הקטין כהגדרתו בסעיף 368א, או בהסכמתו של אחראי כאמור, דינו של האחראי - מאסר עשר שנים. (ב3) המחזיק ברשותו פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, דינו - מאסר שנה; לענין סעיף קטן זה, "מחזיק" - למעט המחזיק באקראי ובתום לב.
(ה) עבירות של פגיעה בקטינים ובחסרי ישע לפי סעיפים 368ב ו-368ג.
368ב. תקיפת קטין או חסר ישע
(א) התוקף קטין או חסר ישע וגורם לו חבלה של ממש, דינו - מאסר חמש שנים; היה התוקף אחראי על הקטין או על חסר הישע, דינו - מאסר שבע שנים. (ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) ונגרמה לקטין או לחסר הישע חבלה חמורה, דינו של התוקף - מאסר שבע שנים, ואם היה התוקף אחראי על הקטין או חסר הישע, דינו - מאסר תשע שנים. (ג) לענין סעיף זה, "חבלה" - בין גופנית בין נפשית.
368ג. התעללות בקטין או בחסר ישע
העושה בקטין או בחסר ישע מעשה התעללות גופנית, נפשית או מינית, דינו - מאסר שבע שנים; היה העושה אחראי על קטין או חסר ישע, דינו - מאסר תשע שנים.
(ו) עבירות של פגיעה בחירות לפי סעיפים 369 עד 374, 374א, 375א, 376ב ו-377א.
סימן ז': פגיעה בחירות
369. חטיפה
הכופה אדם בכוח או באיומים או מפתהו באמצעי תרמית ללכת מן המקום שהוא נמצא בו, הרי זו חטיפה, ודינו - מאסר עשר שנים.
370. הוצאה אל מעבר לגבולות המדינה
המוציא אדם אל מעבר לגבולות המדינה שבה שוהה אותו אדם בלי הסכמתו שלו עצמו או של המורשה כחוק להסכים בשבילו, דינו - מאסר עשר שנים.
371. חטיפה לשם כליאה
החוטף אדם בכוונה שייכלא שלא כחוק, דינו - מאסר עשרים שנים.
372. חטיפה לשם רצח או סחיטה
החוטף אדם כדי לרצחו או כדי להעמידו בסכנת רצח, או חוטף אדם כדי לסחוט או לאיים, דינו - מאסר עשרים שנים.
373. חטיפה ממשמורת
(א) המוציא, במעשה או בפיתוי, קטין שלא מלאו לו שש-עשרה שנים או אדם שאינו שפוי בדעתו, ממשמורתו של אפוטרופסם על פי דין בלי הסכמת האפוטרופוס, דינו - מאסר עשרים שנים. (ב) העושה כאמור בסעיף קטן (א) כדי לרצוח או להעמיד בסכנת רצח, דינו מאסר עולם ועונש זה בלבד.
374. חטיפה לשם חבלה חמורה
החוטף אדם כדי שיהיה נתון לחבלה חמורה והחוטף אדם בידיעה שהנחטף יהיה נתון במצב כאמור, דינם - מאסר עשרים שנים.
374א. חטיפה לשם מטרות סחר בבני אדם
החוטף אדם לשם מטרה מהמטרות המנויות בסעיף 377א(א) או כדי להעמידו בכך באחת מהסכנות המנויות באותו סעיף, דינו - מאסר עשרים שנים.
375א. החזקה בתנאי עבדות
(א) המחזיק אדם בתנאי עבדות לצורכי עבודה או שירותים לרבות שירותי מין, דינו - מאסר שש עשרה שנים.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בקטין, דינו של עובר העבירה - מאסר עשרים שנים.
(ג) בסימן זה, "עבדות" - מצב שבו מופעלות כלפי אדם סמכויות המופעלות ככלל כלפי קניינו של אדם; לענין זה, יראו שליטה ממשית בחייו של אדם או שלילת חירותו כהפעלת סמכויות כאמור.
376ב. גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות
(א) הגורם לאדם לעזוב את המדינה שבה הוא מתגורר לשם העסקתו בזנות או החזקתו בתנאי עבדות, דינו - מאסר עשר שנים.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בקטין, דינו של עובר העבירה - מאסר חמש עשרה שנים.
377א. סחר בבני אדם
(א) הסוחר באדם לשם אחד מאלה או הסוחר באדם ומעמידו בכך בסכנה לאחד מאלה, דינו - מאסר שש עשרה שנים:
(1) נטילת איבר מאיברי גופו;
(2) הולדת ילד ונטילתו;
(3) הבאתו לידי עבדות;
(4) הבאתו לידי עבודת כפיה;
(5) הבאתו לידי מעשה זנות;
(6) הבאתו לידי השתתפות בפרסום תועבה או בהצגת תועבה;
(7) ביצוע עבירת מין בו.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בקטין, דינו של עובר העבירה - מאסר עשרים שנים.
(ג) המתווך לסחר באדם כאמור בסעיף קטן (א), בין בתמורה ובין שלא בתמורה, דינו כדין הסוחר באותו אדם. (ד) בסעיף זה, "סחר באדם" - מכירה או קניה של אדם או עשיית עסקה אחרת באדם, בין בתמורה ובין שלא בתמורה.
(ז) עבירות תקיפה לפי סימן ח' לפרק י'.
סימן ח': תקיפה
378. תקיפה מהי
המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית - הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח - לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי-נוחות.
379. דין תקיפה סתם
התוקף שלא כדין את חברו, דינו - מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה.
380. תקיפה הגורמת חבלה ממשית
התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו - מאסר שלוש שנים.
381. תקיפות שונות
(א) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים: (1) תוקף חברו כדי לבצע פשע; (2) תוקף חברו כדי לגנוב דבר; (3) תוקף חברו כדי להתנגד למעצר או ללכידה כדין, שלו עצמו או של זולתו, בשל כל עבירה, או למנוע לכידה או מעצר כאמור; (4)-(5) (בוטלו). (ב) (בוטל). (ג) העובר עבירה לפי סעיף קטן (א) כאשר התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים, דינו - מאסר חמש שנים.
382. תקיפות בנסיבות מחמירות
(א) נעברה עבירה לפי סעיפים 379 או 380 כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם דינו של כל אחד מהם - כפל העונש הקבוע לעבירה. (ב) העובר עבירה לפי סעיף 379 כלפי בן משפחתו, דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה; לענין סעיף זה, "בן משפחתו" - לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה: (1) בן זוגו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו; (2) קטין או חסר ישע, שעליו עובר העבירה אחראי, כהגדרת "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף 368א. (ג) העובר עבירה לפי סעיף 380 כלפי בן זוגו, כמשמעותו בסעיף קטן (ב), דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה.
382א. תקיפת עובד ציבור
(א) התוקף עובד הציבור או מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי דין או מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור, והתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של הנתקף, דינו - מאסר שלוש שנים. (ב) העובר עבירה לפי סעיף קטן (א), ונתקיימה בו אחת מאלה, דינו - מאסר חמש שנים: (1) התכוון להכשיל את הנתקף בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו; (2) היה מזוין בנשק חם או קר; (3) התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים. (ג) התוקף עובד חירום כאשר הוא מטפל באדם שמצוי בסכנת חיים או בסכנה חמורה לשלמות הגוף, או כאשר הוא עובד בחדר מיון, דינו - מאסר חמש שנים; בסעיף זה - "עובד חירום" - רופא, סטז'ר, אח, מיילד, חובש, מי שממלא תפקיד במד"א או אדם אחר הממלא תפקיד בחדר מיון; "רופא", "סטז'ר", "מיילד" ו "חדר מיון" - כהגדרתם בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996; "מד"א" - אגודת מגן דוד אדום בישראל, שהוקמה בחוק מגן דוד אדום, התש"י-1950.
(ח) עבירות של פגיעה ברכוש לפי סעיפים 402, 406 עד 408, 410, 411, 413ב, 413ד עד 413ו, 413יא, 427, 428 ו-448.
402. שוד
(א) הגונב דבר, ובשעת מעשה או בתכוף לפניו או לאחריו מבצע או מאיים לבצע מעשה אלימות באדם או בנכס כדי להשיג את הדבר הנגנב או לעכבו אצלו או כדי למנוע התנגדות לגניבת הדבר או להתגבר עליה, הרי זה שוד, ודינו של השודד - מאסר ארבע-עשרה שנים. (ב) היה השודד מזויין בנשק או במכשיר שיש בהם כדי לסכן או לפגוע, או שהיה בחבורה, או שבשעת השוד או בתכוף לפניו או לאחריו הוא פצע אדם, הכהו או השתמש באלימות אחרת כלפי גופו, דינו - מאסר עשרים שנים.
406. כניסה והתפרצות למקום מגורים או תפילה או ממנו
(א) הנכנס למקום המשמש למגורי אדם או לתפילה, או הנמצא בהם, בכוונה לבצע גניבה או פשע, דינו - מאסר חמש שנים. (ב) המתפרץ למקום כאמור בסעיף קטן (א) בכוונה לבצע גניבה או פשע, או המתפרץ מתוכו לאחר שביצע בו גניבה או פשע או נכנס אליו לשם כך, דינו - מאסר שבע שנים.
407. התפרצות לבנין או מבנין, שאינו מקום מגורים או תפילה
(א) המתפרץ לבנין שאינו משמש בית מגורים ולא מקום תפילה, או לבנין שהוא אמנם סמוך לבית מגורים ומוחזק יחד עמו אך איננו חלק ממנו, בכוונה לבצע בהם גניבה או פשע, דינו - מאסר חמש שנים. (ב) המתפרץ לבנין כאמור בסעיף קטן (א) ומבצע בו גניבה או פשע, או מתפרץ מתוכו לאחר שביצע בו גניבה או פשע, דינו - מאסר שבע שנים.
408. כניסה והתפרצות בנסיבות מחמירות
נעברה עבירה לפי סעיפים 406 או 407 כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה.
410. נסיבות מחשידות בכוונת פריצה
מי שנמצא באחת מנסיבות אלה, דינו - מאסר חמש שנים: (1) הוא מזויין בנשק או במכשיר שיש בהם לסכן או לפגוע, בכוונה לפרוץ או להיכנס לבנין ולבצע בו גניבה או פשע; (2) הוא מחזיק מכשיר המשמש לשם פריצה לבנין, בכוונה לבצע פשע; (3) פניו רעולים או מושחרים או הוא מוסווה בדרך אחרת, בכוונה לבצע גניבה או פשע; (4) הוא נמצא בבנין בכוונה לבצע בו גניבה או פשע, ונקט אמצעים להסתיר את נוכחותו. סימן ה': נכסים גנובים
411. קבלת נכסים שהושגו בפשע
המקבל במזיד, בעצמו או על-ידי שלוח, דבר, כסף, נייר ערך או כל נכס אחר, כשהוא יודע כי בפשע נגנב, נסחט, הושג או נעשה בו, והנוטל עליו בעצמו או על-ידי שלוח, לבדו או ביחד עם אחר, את השליטה או העשיה בנכס כאמור, דינם - מאסר שבע שנים, אולם יכולים הם להיות נידונים בבית-משפט המוסמך לשפוט את מבצע הפשע ויהיו צפויים לעונש שהוא צפוי לו.
413ב. גניבת רכב
(א) הגונב רכב, דינו - מאסר שבע שנים. (ב) הנוטל רכב ללא רשות מבעליו, והוא מעבירו למקום אחר או לאדם אחר בנסיבות המצביעות על כוונה שלא להחזירו לבעליו, אף אם עשה כל אחד מאלה על-ידי אחר, דינו כדין גונב רכב.
413ד. גניבה מרכב או פירוק רכב
(א) הגונב דבר מתוך רכב, דינו - מאסר שלוש שנים. (ב) המפרק חלק מרכב ללא רשות מבעליו, בין אם החלק מחובר לרכב דרך קבע בין אם לאו, דינו - מאסר חמש שנים. (ג) העושה כאמור בסעיף קטן (ב) ביודעו שהרכב גנוב, דינו - מאסר שבע שנים.
413ה. חבלה במזיד
ההורס או פוגע במזיד ברכב או בחלק ממנו, דינו - מאסר חמש שנים.
413ו. פריצה לרכב
הפורץ רכב או מתפרץ לרכב, דינו - מאסר שלוש שנים; עשה כן בכוונה לבצע גניבה או פשע, דינו - מאסר שבע שנים.
413יא. מסחר ברכב או בחלק גנובים
העוסק ביודעין במכירה, בקניה, בפירוק או בהרכבה של רכב גנוב, או של חלק גנוב של רכב, דינו - מאסר עשר שנים.
427. סחיטה בכוח
(א) המשתמש שלא כדין בכוח כדי להניע אדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו - מאסר שבע שנים; הביא השימוש בכוח לידי עשיית המעשה או המחדל, דינו - מאסר תשע שנים. (ב) לענין סעיף זה, דין המאכיל או המשקה סמים או משקאות משכרים כדין המשתמש בכוח.
428. סחיטה באיומים
המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו - מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו - מאסר תשע שנים.
448. הצתה
(א) המשלח אש במזיד בדבר לא לו, דינו - מאסר חמש עשרה שנים; עשה כן במטרה לפגוע בנכס של המדינה, בנכס המשמש את הציבור, באתר טבע, בצמחיה או בבטחת דרי הסביבה או במטרה לפגוע בבני אדם, דינו - מאסר עשרים שנים. (ב) (בוטל).
(2) עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים, למעט עבירות הנוגעות לשימוש בסם או להחזקת סם לשימוש עצמי.
פרק ג': עבירות סימן א': ייצור, החזקה ושימוש
6. ייצור, הכנה והפקה
לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברשיון מאת המנהל. העובר על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
7. החזקה ושימוש
(א) לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה, או ברשיון מאת המנהל. (ב) האמור בסעיף זה בדבר איסור החזקה אינו חל על סם מסוכן הנמצא במעבר שהותר לפי פקודה זו. (ג) העובר על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. ואם החזיק בסם או השתמש בו לצריכתו העצמית בלבד, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג) סיפה, מי, שלצריכתו העצמית, מחזיק בסם או משתמש בו בתוך כותלי בית ספר או בחצריו והוא אינו לומד באותו בית ספר, דינו - מאסר חמש שנים; הוראה זו לא תחול על מי שטרם מלאו לו שש עשרה שנים.
8. דרכי החזקה
לענין אישום בשל החזקת סם מסוכן, אין נפקא מינה אם הסם המסוכן נמצא ברשותו של הנאשם, או ברשות המחזיק אותו מטעמו של הנאשם, או אם הסם של הנאשם נמצא ברשותו של אדם אחר ללא ידיעתו של אותו אחר, או אם הסם נמצא במקום שאינו ברשותו או שאינו נתון לפיקוחו או להשגחתו של שום אדם.
9. חצרים
(א) המחזיק חצרים לא ירשה להשתמש בהם לשם הכנת סם מסוכן, שימוש בו, מכירתו על עשיית עיסקה אחרת בו, שלא בהיתר. (ב) לא יהיה לאדם ענין בניהול חצרים המשמשים למטרה כאמור בסעיף קטן (א). (ג) לא יהיה אדם נוהג לבקר במקום שנועד לשימוש בסמים מסוכנים. (ד) העובר על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ואם עבר עליהן אגב החזקת סם מסוכן או שימוש בו לצריכתו העצמית בלבד, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
10. כלים
לא יהיו ברשותו של אדם כלים המשמשים להכנת סם מסוכן או לצריכתו, שלא בהיתר; העובר על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ואם היו הכלים לשימוש בצריכתו העצמית בלבד, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
10א. כלים אסורים
(א) לא ייצר אדם כלי אסור, לא ימכרו, לא יציגו למכירה, לא ייבאו, לא ייצאו, לא יסחר בו או יעשה בו עסקה אחרת ולא יחזיק בו במטרה לעשות אחת מהפעולות האמורות, שלא בהיתר; העובר על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר חמש שנים. (ב) בסעיף זה, "כלי אסור" - כלי שייעודו העיקרי, דרך כלל, הוא להכנת סם מסוכן או לצריכתו, כגון הכלים המנויים להלן: (1) באנג.
11. החזקה מותרת
לענין פקודה זו, החזקת סם כמפורט בחלק ב' לתוספת הראשונה מותרת באחת מאלה: (1) המחזיק הוא רוקח והסם מוחזק בחצריו שיש לו רשיון עליהם; (2) המחזיק הוא רופא, רופא שיניים או רופא וטרינרי, ולפי חיקוק הדן ברופאים, ברופאי שיניים או ברופאים וטרינריים מותר לו להחזיק סם כאמור; (3) המחזיק מוכיח שהוא השיג את הסם שבהחזקתו מרוקח ושהסם נופק לפי הוראות פקודת הרוקחים, או שהושג מרופא או מרופא וטרינרי הרשאים לפי הדין לספק סמים או תרופות; (4) הדבר הורשה בתקנות לפי פקודה זו.
12. שימוש מותר
השימוש בסם מסוכן מותר אם הוא לצורך ריפוי והסם סופק למשתמש מאת רוקח, רופא או רופא וטרינרי בתנאים האמורים בסעיף 11(3) או סופק על פי רשיון. סימן ב': מסחר ומעבר
13. יצוא, יבוא, מסחר והספקה
לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עיסקה אחרת ולא יספקנו בשום
דרך, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל.
14. תיווך
לא יתווך אדם - בין בתמורה ובין שלא בתמורה - בפעולה אסורה לפי סעיף 13.
15. הובלה במעבר
לא יוביל אדם סם מסוכן במעבר דרך ישראל אלא מארץ שמותר לייצאו ממנה ואל ארץ אחרת שמותר לייבאו אליה; בא הסם מארץ שהיא מבעלות האמנה - תנאי נוסף הוא שיהא עם הסם היתר-יצוא או היתר-הטיה בר-תוקף.
16. הטיה
(א) סם מסוכן שהובא לישראל במעבר, לא יגרום אדם להטייתו למקום-יעד שאינו המקום שאליו נשגר מתחילה, אלא על פי היתר-הטיה. (ב) סם במעבר, שיש עמו היתר-יצוא או היתר-הטיה מאת רשות מוסמכת של ארץ-חוץ, יראו את ארץ היעוד לפי האמור בהיתר כארץ אשר אליה נשגר הסם מתחילה.
17. טלטול סם במעבר
(א) לא ירחיק אדם סם מסוכן מהרכב שבו הובא לישראל במעבר, ולא יטלטל אדם סם מסוכן בישראל לאחר שהורחק כאמור, אלא לפי רשיון-הרחקה מאת מנהל אגף המכס והבלו. (ב) נתינתו וסירובו של רשיון-הרחקה כאמור מסורים לשיקול-דעתו המוחלט של מנהל אגף המכס והבלו.
18. פגיעה בסם במעבר
סם מסוכו שבמעבר, לא יתננו אדם לתהליך העשוי לשנותו שינוי מהותי ולא יפתח ולא ישבור, במזיד, אריזה המכילה אותו, אלא לפי הוראות המנהל ובדרך שהורה.
19. סייג
הוראות סעיפים 15 עד 18 לא יחולו על - (1) סם מסוכן במעבר בדואר; (2) סם מסוכן במעבר בכלי-טיס העובר בשמי ישראל ואינו נוחת בה; (3) כמות של סם מסוכן היכולה להיות, בתום-לב ובסבירות, חלק מן המלאי הרפואי של כלי-שיט או כלי-טיס.
19א. עונשין
העובר על הוראות סימן זה, דינו - מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
20. בקורת סמים מסוכנים במעבר
בכפוף לסייג כאמור בסעיף 19, רשאי מנהל אגף המכס והבלו, או פקיד שהוא הסמיך, לדרוש שיוצג היתר היצוא או היתר ההטיה הנוגע למשגור של סם מסוכן המובל במעבר בישראל, ורשאי הוא לנקוט פעולה נוספת לגבי המשגור כפי שנקבע בתקנות. סימן ג': הדחת קטינים
21. הדחת קטין לסמים מסוכנים
(א) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר עשרים וחמש שנים או קנס פי עשרים וחמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977: (1) נותן לקטין סם מסוכן; (2) בהיותו אחראי לקטין מניח לו להשיג סם מסוכן או להשתמש בו; (3) משדל קטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו. (ב) לענין סעיף זה, "אחראי לקטין" - הורה, לרבות הורה חורג, מאמץ, אפוטרופוס או מי שהקטין נמצא במשמורתו או בהשגחתו.
22. סייג
סעיף 21 לא יחול על מי שעשה את המעשה לשם טיפול רפואי, בהיותו רופא או רופא שיניים, או לפי הוראת רופא או רופא שיניים או בנסיבות חוקיות אחרות.
23. דרכי ביצוע
לענין מעשה לפי סעיף 21 אין נפקא מינה - (1) אם הקטין ידע שהוא משתמש בסם מסוכן או לא ידע על כך; (2) פרט לגבי פיסקה (3), אם הנאשם פנה אל הקטין או הקטין אליו.
24. חזקות
חזקה על אדם שעבר אחת העבירות לפי סעיף 21 אם עשה אחת מאלה: (1) נתן לידי קטין או לאחר בשבילו כלי הנועד לשימוש בסם מסוכן; (2) הזמין קטין למקום שבו רגילים להשתמש בסמים מסוכנים; (3) הזמין קטין למקום שבו יכול הקטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו; (4) הפנה קטין למקום כאמור בפיסקאות (2) או (3) או עיכב אותו במקום כאמור.
25. מאסר חובה
מי שהורשע בעבירה לפי סעיף 21 או בנסיון לעבירה כאמור או בשידול לעבירה כאמור, יוטל עליו עונש מאסר, אם כעונש יחיד ואם בצירוף לעונש אחר, אך לא יוטל עליו מאסר על תנאי בלבד ולא יינתן עליו צו-מבחן.
27. הפרעה לכניסה ולבקורת
לא יסרב אדם ליתן למנהל כניסה לחצרים כאמור בסעיף 26, לא יפריע ולא יעכב בעצמו או על ידי אחר כניסת המנהל כאמור, ולא יימנע מהציג, לפי הדרישה, את כל מלאי הסמים המסוכנים שבהחזקתו או בשליטתו, את הרשומות והפנקסים שעליו לקיימם ומסמכים אחרים שדרש המנהל הנוגעים לעיסקאותיו בסמים מסוכנים. העובר על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
33. עבירה על תקנות
(א) העובר על תקנה שהותקנה על פי פקודה זו, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. (ב) (בוטל).
(3) עבירות לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955:
הוצאת נשק מרשות הצבא לפי סעיף 78.
78. הוצאת נשק מרשות הצבא
חייל שהוציא ביודעין ושלא כדין נשק מרשות הצבא, דינו - מאסר חמש עשרה שנים.
(4) עבירה המנויה בהגדרה "חשוד בעבירת בטחון" שבסעיף 35(ב) בחוק המעצרים
35(ב) בחוק זה, "חשוד בעבירת בטחון" - מי שחשוד בעבירה לפי אחד מאלה:
(1) סימן ב' או סימן ד' בפרק ז' לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וכן סעיפים 143, 144, 146 ו-147 לחוק האמור;
(2) תקנות 58, 59, 62, 64, 66, 67, 84 ו-85 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945;
(3) סעיפים 2 או 3 לפקודת מניעת טרור, התש"ח-1948;
(4) חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954;
(5) סעיף 8 לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005;
או מי שעצור לפי חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח-1967, והוא חשוד בעבירה שאילו נעברה בישראל היתה אחת מהעבירות המנויות בפסקאות (1) עד (5).
(ור' רשימה להלן)
(5) ניסיון, שידול, נייסון לשידול או סיוע לעבירה מהעבירות המפורטות בתוספת זו
עבירות הביטחון (לעניין פרט #4 דלעיל):
(1) סימן ב' או סימן ד' בפרק ז' לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וכן סעיפים 143, 144, 146 ו-147 לחוק האמור;
פרק ז': סימן ב': בגידה
פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה
97. (א) מי שעשה, בכוונה לפגוע בריבונותה של המדינה, מעשה שיש בו כדי לפגוע בריבונותה, דינו - מיתה או מאסר עולם.
(ב) מי שעשה, בכוונה ששטח כלשהו יצא מריבונותה של המדינה או ייכנס לריבונותה של מדינת חוץ, מעשה שיש בו כדי להביא לכך, דינו - מיתה או מאסר עולם.
גרם למלחמה
98. מי שעשה, בכוונה להביא לידי פעולה צבאית נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי להביא לכך, דינו - מאסר חמש-עשרה שנה; התכוון לסייע לאויב, דינו - מיתה או מאסר עולם.
סיוע לאויב במלחמה
99. (א) מי שעשה, בכוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי לסייעו לכך, דינו - מיתה או מאסר עולם.
(ב) לענין סעיף זה, "סיוע" - לרבות מסירת ידיעה בכוונה שתגיע לידי האויב או ביודעין שהיא עשויה להגיע לידי האויב, ואין נפקא מינה שבעת מסירתה לא התנהלה מלחמה.
גילוי החלטה לבגוד
100. מי שעשה מעשה המגלה אחת הכוונות האמורות בסעיפים 97, 98 או 99, דינו - מאסר עשר שנים.
שירות בכוחות האויב
101. אזרח ישראלי וכל אדם אחר החייב בנאמנות למדינת ישראל, בין באשר הוא חייב בשירות בטחון לפי חוק שירות בטחון, התשי"ט-1959 [נוסח משולב], ובין באשר שירת בשירות המדינה, והוא שירת בכוחות המזויינים של האויב, דינו - מאסר חמש-עשרה שנה.
סיוע לשבוי מלחמה
102. (א) מי שסייע בידי שבוי מלחמה להימלט או לנסות להימלט ממקום כליאתו או מישראל, דינו - מאסר עשר שנים; התכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר חמש-עשרה שנה.
(ב) מי שהתרשל בתפקידו למנוע בריחת שבוי מלחמה, דינו - מאסר שלוש שנים.
תעמולה תבוסנית
103. מי שהפיץ בשעת לחימה, ובכוונה לגרום בהלה בציבור, ידיעות שיש בהן כדי לערער את רוח חיילי ישראל ותושביה בעמידתם בפני האויב, דינו-מאסר חמש שנים; התכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר עשר שנים.
פרק ז': סימן ד': ריגול
מסירת ידיעה לאויב[ד/21]
111. מי שביודעין מסר ידיעה לאויב או בשבילו, דינו - מאסר עשר שנים; היתה הידיעה עלולה להיות לתועלת האויב, דינו - מאסר חמש-עשרה שנה; התכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר עולם; גרם ברשלנות שתימסר לאויב או בשבילו ידיעה העלולה להיות לתועלתו, דינו - מאסר שלוש שנים.
ריגול
112. (א) מי שמסר ידיעה והתכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר חמש-עשרה שנים.
(ב) מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה והתכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר עשר שנים.
ריגול חמור
113. (א) (בוטל).
(ב) מי שמסר ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך והתכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר עולם.
(ג) מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך, דינו - מאסר שבע שנים; התכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר חמש-עשרה שנים.
(ד) (1) בסעיף זה, "ידיעה סודית" - ידיעה אשר בטחון המדינה מחייב לשמרה בסוד, או ידיעה הנוגעת לסוג ענינים שהממשלה, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, הכריזה, בצו שפורסם ברשומות, כי הם ענינים סודיים;
(2) ידיעה אשר תוכנה, צורתה, סדרי החזקתה, מקורה או נסיבות קבלתה, מעידים על החובה לשמרה בסוד, חזקה היא, כי ביטחון המדינה מחייב לשמרה בסוד, אלא אם כן הוכח אחרת;
(3) הוראות פסקאות (1) ו-(2) יחולו גם לענין סעיף 113א.
(ה) תהא זו הגנה טובה לאדם הנאשם בעבירה על פי סעיף קטן (ג) שלא עשה דבר שלא כדין להשיג ידיעה באשר היא ידיעה סודית, ושהשיגה, אספה, הכינה, רשמה או החזיקה בתום לב ולמטרה סבירה.
ידיעה סודית
113א. מי שמסר ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך, דינו - מאסר חמש עשרה שנים.
מגע עם סוכן חוץ
114. (א) מי שקיים ביודעין מגע עם סוכן חוץ ואין לו הסבר סביר לכך, דינו - מאסר חמש-עשרה שנים.
(ב) ניסה אדם ליצור מגע עם סוכן חוץ, או שביקר במקום מגוריו או במקום עבודתו של סוכן חוץ או נמצא בחברתו, או שנמצא ברשותו שמו או מענו של סוכן חוץ ואין לו הסבר סביר לכך, דינו כדין המקיים מגע עם סוכן חוץ.
(ג) בסעיף זה, "סוכן חוץ" - לרבות מי שיש יסוד סביר לחשוד בו כי עסק, או נשלח לעסוק, מטעם מדינת חוץ או ארגון מחבלים או למענם, באיסוף ידיעות סודיות או במעשים אחרים העשויים לפגוע בבטחון מדינת ישראל וכן מי שיש יסוד סביר לחשוד בו שהוא חבר בארגון מחבלים או קשור בו או פועל בשליחותו.
(ד) לא יורשע אדם לפי סעיף זה אם הוכח לבית-המשפט שלא עשה ולא התכוון לעשות דבר שיש בו כדי להביא לידי פגיעה בבטחון המדינה.
כניסה למקום צבאי
115. (א) מי שנכנס למקום מוגבל, ניסה לחדור לתוכו, שהה בו, ניסה להתחקות על מבנהו או על הנעשה בו, או ללא הסבר סביר שוטט בקרבתו - כשאינו מוסמך לכך - וכן מי שניסה להפריע או להטעות זקיף או שומר המופקד על מקום מוגבל, דינו - מאסר שלוש שנים; התכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר חמש-עשרה שנים.
(ב) בסעיף זה, "מקום מוגבל" - מקום המוחזק בידי צבא-הגנה לישראל או המשמש למטרה בטחונית, ועל הכניסה אליו הופקדה שמירה או שהיא מוגבלת לפי הודעה שהוצגה באופן בולט מחוצה לו.
מעשה הכנה
116. העושה אחת מאלה בכוונה להכין מעשה עבירה לפי סימן זה שענשה מאסר שבע שנים או עונש חמור מזה, או לסייע לאדם אחר להכין מעשה עבירה כאמור, דינו - מאסר חמש שנים:
(1) מזייף מסמך או מחזיק מסמך מזוייף;
(2) מחזיק מסמך רשמי או משתמש בו כשאינו מוסמך לכך;
(3) משתמש בטענות שוא או מוסר ביודעין הודעה כוזבת;
(4) משתמש ללא סמכות כדין במדים של צבא-הגנה לישראל או של משטרת ישראל או במדים רשמיים אחרים;
(5) מחזיק ללא סמכות כדין חותם או חותמת או נייר רשמיים או סיסמה סודית.
אימונים צבאיים אסורים
143. (א) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שבע שנים:
(1) מאמן או מדריך להשתמש בנשק או לבצע תרגילים, תנועות או פעולות צבאיים, ללא רשות הממשלה;
(2) נוכח באסיפה או בהתקהלות שאינן ברשות הממשלה, כדי לאמן או להדריך אנשים להשתמש בנשק או לבצע תרגילים, תנועות או פעולות צבאיים.
(ב) המתאמן או מיתרגל להשתמש בנשק או לבצע תרגילים, תנועות או פעולות צבאיים, בתוך אסיפה או התקהלות שנתכנסה ללא רשות הממשלה, או שהוא נוכח בהן כדי להתאמן או להיתרגל, דינו - מאסר שלוש שנים.
עבירות בנשק
144. (א) הרוכש או המחזיק נשק בלא רשות על פי דין להחזקתו דינו - מאסר שבע שנים. אולם אם היה הנשק חלק, אבזר או תחמושת כאמור בסעיף קטן (ג)(1) או (2), דינו - מאסר שלוש שנים.
(ב) הנושא או מוביל נשק בלא רשות על פי דין לנשיאתו או להובלתו, דינו - מאסר עשר שנים. אולם אם היה הנשק חלק, אבזר או תחמושת כאמור בסעיף קטן (ג)(1) או (2), דינו - מאסר שלוש שנים.
(ב1) סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יחולו על מי שעבר את העבירות בשל כך בלבד שלא שילם את האגרה לחידוש רשיונו או שלא חודשה תעודת הרשאתו אף שלא היתה מניעה לחידושה, הכל בהתאם לחוק כלי היריה, התש"ט-1949, או התקנות על פיו.
(ב2) המייצר, מייבא או מייצא נשק או הסוחר בו או עושה בו כל עסקה אחרת שיש עמה מסירת החזקה בנשק לזולתו בין בתמורה ובין שלא בתמורה, בלא רשות על פי דין לעשות פעולה כאמור, דינו - מאסר חמש עשרה שנים.
(ב3) הרשאי על פי דין למכור או למסור נשק והוא מוכרו או מוסרו לאדם שאינו רשאי על פי דין להחזיק בו, דינו - מאסר חמש עשרה שנים; סבר המוכר או המוסר, כתוצאה מבדיקה רשלנית, שהוא מוכר או מוסר נשק למי שרשאי על פי דין להחזיק בו - דינו מאסר שלוש שנים.
(ג) בסעיף זה "נשק" -
(1) כלי שסוגל לירות כדור, קלע, פגז, פצצה או כיוצא באלה, שבכוחם להמית אדם, וכולל חלק, אבזר ותחמושת של כלי כזה;
(2) כלי שסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם, לרבות חלק, אבזר ותחמושת לכלי כאמור ולרבות מכל המכיל או שסוגל להכיל חומר כאמור ולמעט מכל גז מדמיע כהגדרתו בחוק כלי היריה, התש"ט-1949;
(3) תחמושת, פצצה, רימון או כל חפץ נפיץ אחר שבכוחם להמית אדם או להזיק לו, לרבות חלק של אחד מאלה.
(ג1) לענין סעיף זה -
(1) אחת היא אם בעת שנעברה העבירה היה הנשק תקין לשימוש או לא;
(2) הטוען לרשות על פי דין - עליו הראיה.
(ד) מקום שנמצא בו נשק, רואים את מחזיק המקום כמחזיק הנשק כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
(ה) תעודה החתומה בידי קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה והיא מאשרת שחפץ פלוני הוא נשק, תשמש ראיה לדבר, כל עוד לא הוכח היפוכו; אולם הנאשם זכאי להזמין את חותם התעודה לחקירה, ואם עשה כן, לא תשמש התעודה ראיה אלא אם חותם התעודה נענה להזמנה; בית-המשפט חייב להודיע לנאשם על זכותו להזמין את חותם התעודה לחקירה.
(ו) סעיף זה אינו בא לגרוע מהוראת כל דין
מטיף להתאגדות אסורה
146. המטיף או מעודד, בדיבור, בכתב או בדרך אחרת, לעשיית אחת הפעולות האסורות לפי סעיף 145, דינו - מאסר שלוש שנים.
חבר להתאגדות אסורה
147. מי שמלאו לו שש-עשרה שנים והוא חבר להתאגדות אסורה, ומי שתופש או פועל במשרה או בעמדה בה, או פועל כנציג שלה, או משמש מורה במוסד או בבית-ספר המתנהלים או נחזים כמתנהלים בהנהלתה או בפיקוחה של התאגדות אסורה, דינו - מאסר שנה אחת.
(2) תקנות 58, 59, 62, 64, 66, 67, 84 ו-85 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945;
עבירות ביחס לכלי-יריה, חמרי-נפץ, רכוש וכו'
58. שום אדם לא -
(א) יירה בכל כלי-יריה על כל אדם או על כל קבוצה של בני-אדם, או לכל מקום שבני-אדם עשויים להימצא בו, או
(ב) יזרוק או יניח פצצה, רימון-יד או חפץ מבעיר מתוך כוונה לגרום מוות או חבלה לכל אדם או נזק לכל רכוש, או
(ג) יישא כל כלי-יריה, תחמושת, פצצה, רימון-יד או חפץ נפיץ או מבעיר ללא תעודת-היתר שהוענקה בידי מפקד צבאי או מטעמו, או בדרך אחרת מאשר בהתאם לדבריה ולתנאיה של אותה תעודת-היתר, או
(ד) יהיה חבר לכל קבוצה או חבר של בני-אדם, שחבר אחד או יותר מהם עברו, בזמן היותם חברים לקבוצה או לחבר, או עוברים עבירה על התקנות האלה.
הענשה: מיתה או אותו עונש פחות מזה, אשר בית-המשפט יצווה עליו.
עבירות שונות נגד קיום סדר ציבורי
59. שום אדם לא -
(א) יאחז ברשותו שום כלי-יריה, תחמושת, פצצה, רימון-יד או חפץ נפיץ או מבעיר, אלא-אם כן הוא מחזיק -
(I) ברשיון בן-תוקף לעשות כן, שהוצא לפי כל חוק, זולת התקנות האלה, או
(II) תעודת-היתר, שהוענקה בידי מפקד צבאי או מטעמו, והוא ממלא אחר הדברים והתנאים המצורפים אל רשיונו או תעודת-ההיתר שלו, או
(ב) יאחז ברשותו כל כלי-יריה, כלי או חפץ או דבר המתוכנן או מסוגל לגרום מוות או חבלה רצינית, או
(ג) ייצר כל כלי-יריה, תחמושת, פצצה, רימון-יד, או חפץ נפיץ או מבעיר, ללא תעודת-היתר, שהוענקה בידי מפקד צבאי או מטעמו, או באופן אחר מאשר בהתאם לדבריה ולתנאיה של אותה תעודת-היתר, או
(ד) ישמיד, יזיק, יפריע, יסכן או יפגע, או יעשה כל מעשה או יאשם באי-מעשה המחושבים להשמיד, להזיק, להפריע, לסכן או לפגוע כל אחד מן הדברים הבאים, או בפעולתם, בשימושם או בבטחונם של כל אחד מן הדברים הבאים, היינו, כל אניה, אווירון, נמל, רציף, מסעד, מקום-קשירה, שדה-תעופה, מסילת-ברזל, נתיב-מים, מסילת-טראם, דרך, דרך-עפר, קטר, מרכבה, כלי-משא או עגלה או כל אמצעי אחר של הובלה ציבורית, או כל מפעל, מוסדה, קו-ממסרת או ציוד אחר, המשמש או מסוגל לשמש לייצורם, הספקתם, החסנתם, העברתם, מסירתם או 1.9.1990
תפלגתם של מים, דלק, גאז או חשמל, או כל רכוש של הממשלה או של חילות הממשלה, או
(ה) יתקרב או יימצא בקרבתו של, או ייכנס אל, כל רכוש כזה, כמאוזכר בפסקה (ד), לתכלית עשיית כל מעשה שנאסר בפסקה ההיא, או
(ו) יבצר כל שטח או מקום, או
(ז) יהיה חבר לכל קבוצה או חבר של בני-אדם, שחבר אחד או יותר מהם עברו, בזמן היותם חברים לקבוצה או לחבר, או עוברים עבירה על התקנה הזאת.
הענשה: מאסר עולם או אותו עונש פחות מזה, אשר בית-המשפט יצווה עליו.
אימונים צבאיים שלא בהיתר
62. שום אדם לא -
(א) יאמן או יאמן אימון צבאי כל אדם אחר בשימוש בנשק או במלאכת תרגילים, תנועות או מערכות-פעולה צבאיים, או
(ב) יאומן כל אימון או אימון צבאי כזה, או
(ג) יהיה נוכח בכל אימון או אימון צבאי כזה.
הענשה: מאסר שלא יעלה על שבע שנים.
מתן מקלט
64. לא יעזור שום אדם ולא יתן מקלט לכל אדם אחר, העוסק, או שהיה עוסק, בכל פעולה, הפוגעת בשלום הציבור, בהגנתה של ישראל או בקיום הסדר הציבורי או העובר, או שעבר, עבירה שנדונים עליה רק בבית-משפט צבאי בלבד, בין מתוך מתן ידיעות בין מתוך מתן מחסה, מזון, משקה, כסף, בגדים, נשק, תחמושת, מוחסנות, מספוא, נפט, או דלק אחר, אמצעי-הובלה, ובין בדרך אחרת.
הענשה: מאסר שלא יעלה על חמש שנים.
חיזוק ידיים
66. (1) לצרכיה של התקנה הזאת יהיה כל אדם מחזק ידיהם של עוברי עבירה על התקנות האלה אם, ביודעים ובמזיד, הוא מסייע או יועץ או גורם לעשיית העבירה ההיא, בין שהאדם שחוזקו ידיו עובר למעשה את העבירה ההיא או יכול מבחינת החוק לעבור אותה, ובין שאינו עובר או אינו יכול כנ"ל לעבור אותה.
(2) כל אדם, המחזק ידי עוברי עבירה על התקנות האלה, יאשם בעבירה ויהיה צפוי לכך שינהגו בו, יאשימוהו, ישפטוהו ויענישוהו כאילו הוא עצמו עבר את העבירה, שאת ידי עובריה חיזק.
512343937
נסיונות
67. (1) לצרכיה של התקנה הזאת ייחשב אדם שהוא מנסה לעבור עבירה באמצעים המסוגלים לביצועה, ומגלה את כוונתו באיזה מעשה גלוי, אבל אינו מבצע את כוונתו עד-כדי-כך שיהיה עובר את העבירה. אין חשיבות לכך אלא במידה שהדבר נוגע בהענשה, אם עושה העבריין כל מה שנחוץ מצדו כדי להשלים את מעשה העבירה, או אם נמנע ביצועה השלם של כוונתו עקב נסיבות שאינן תלויות ברצונו, או אם הוא חדל מעצמו מלהמשיך בביצוע כוונתו. כן אין חשיבות לכך, אם עקב נסיבות בלתי-ידועות לעבריין אי-אפשר בעצם לעבור את העבירה.
(2) כל אדם המנסה לעבור עבירה יאשם בעבירה, ומשיתחייב בדין עליה, יהיה צפוי להענשה כלהלן, היינו: -
(א) למאסר-עולם, אם היתה העבירה, שניסה לעבור אותה, עושה את העבריין צפוי לעונש מיתה משיתחייב בדין;
(ב) למאסר שלא יעלה על עשר שנים, אם היתה העבירה, שניסה לעבור אותה, עושה את העבריין צפוי למאסר-עולם, משיתחייב בדין;
(ג) בכל מקרה אחר - להענשה, שלא תעלה על מחציתה של ההענשה הגדולה ביותר, שהיה צפוי לה, אילו עבר למעשה את העבירה שניסה לעבור אותה.
(3) בכפוף להוראותיה של תקנה 57 אפשר לשפוט על עבירה של נסיון לעבור עבירה בכל בית-משפט, שהיה לו שיפוט לשפוט על העבירה שניסה לעבור אותה:
בתנאי שלבית-משפט שלום, לא תהיה סמכות לגמול כל הענשה, העולה על הענשה שהיה יכול לגמלה, אילו נעשתה העבירה.
פירוש ביטוי "התאחדות בלתי מותרת"
84. (1) בחלק זה פירושו של הביטוי "התאחדות בלתי-מותרת" הוא כל חבר בני אדם, בין שהוא מאוגד ובין שאינו מאוגד, ויהיה לו כל שם שהוא (אם יש לו שם) מזמן לזמן, אשר -
(א) ממליץ, מסית, או מעודד בחוקתו או בתעמולתו אחת מן הפעולות הבלתי-מותרות הבאות, היינו -
(I) מיגור חוקתה של ישראל או ממשלת ישראל בכוח-הזרוע או באלימות;
(II) גרימת שואה8 או בוז, או הסתה לאיבה, כלפי ממשלת ישראל או שר משריה בתפקידו הרשמי;
(III) השמדת רכושה של ממשלת ישראל, או פגיעה בו;
(IV) מעשי טרור המכוונים כנגד ממשלת ישראל או כנגד עובדיה;
או שעשה איזה מעשים כאלה הנזכרים בפסקת-משנה (II), (III) או (IV) של הפסקה הזאת, או התיימר שהיה אחראי להם, או מעורב בהם; או
(ב) הכריז עליו שר הבטחון שהוא התאחדות בלתי-מותרת, כולל, כל סניף, מרכז, ועד, קבוצה, סיעה או מוסד של כל חבר כזה.
(2) עם כניסתה לתקפה של אכרזה מאת שר הבטחון לפי פסקה (ב) של תקנת-משנה (1), כי איזה חבר בני-אדם הוא התאחדות בלתי-מותרת, תנבענה התוצאות הבאות, דהיינו:
(א) כל אדם, שבחזקתו, משמרו או שליטתו נמצא כל רכוש (וביטוי זה פירושו נכסי מטלטלים ונכסי דלא ניידי מכל המינים) של ההתאחדות, וכל אדם שבידו כל חשבון או פקדון של ההתאחדות, או שהוא עשוי או יהיה עשוי לשלם כל סכום להתאחדות, ישלח בדואר רשום לשר האוצר, במשך 48 שעות, הודעה בכתב על העובדה ההיא (במסירת פרטים נכונים ומלאים על-כך);
(ב) שר האוצר רשאי לתת הוראות לכל אדם כזה (בין שמילא האדם ההוא אחרי תקנת-משנה (1) ובין שלא מילא אחריה) המחרימות כל רכוש כזה, או את הסכום המגיע לפי כל חשבון כזה, או את הפקדון, או את הסכום, המשתלם לשר הבטחון, והדורשת מכל אדם כזה להעביר, למסור או לשלם את אלה, או לעשותם מצויים באופן אחר, לרשותו של שר הבטחון, באותו אופן כפי שייקבע בהוראות;
(ג) שום אדם לא יסלק את החזקה בכל רכוש, חשבון, פקדון או סכום משתלם, כנזכרים בפסקה (א), או את המשמר או השליטה עליהם, ולא יטפל באלה ולא יפרוש מאלה, שלא בהתאם להוראות שניתנו לפי פסקה (ב), ללא רשות שניתנה בידי שר האוצר או מטעמו;
(ד) כל שוטר ואדם, שאותם הרשה על-כך שר האוצר בדרך-כלל או במיוחד, רשאים להיכנס לכל מקום, שבגינם יש להם נימוק להאמין כי בהם נמצא כל רכוש או כל תעודה המתייחסת לכל רכוש או חשבון או פקדון או סכום משתלם, כנזכרים בפסקה (א), והם רשאים לחפש במקום האמור, וכן רשאים הם לבדוק כל רכוש כזה או תעודה כזאת ולקנות בהם חזקה ולעכבם בידיהם עד שיתן שר האוצר את ההוראות לפי פסקה (ב);
(ה) כל אדם ימסור באמיתות כל ידיעות שברשותו, שאותן יתבע שר האוצר, או כל אדם הפועל לפי פקודותיו הכלליות או המיוחדות, בדבר כל רכוש, חשבון, פקדון או סכום משתלם, כנזכרים בתקנת-משנה (א);
(ו) כל אדם, המפר כל הוראה של תקנת-משנה זאת, או של כל הוראה או דרישה לפיה, יאשם בעבירה על התקנות האלה.
עבירות
85. (1) כל אדם אשר -
(א) הוא חבר להתאגדות בלתי-מותרת, או פועל כחבר, או
(ב) מנהל, או עוזר להנהלת התאחדות בלתי-מותרת, או מחזיק בכל משרה או עמדה בהתאחדות בלתי-מותרת או תחת מרותה, או
(ג) עושה כל עבודה או מבצע כל שירות בשביל התאחדות בלתי-מותרת, אלא-אם יוכיח שהאמין בתום-לבב כי העבודה או השירות לא היו בשביל התאחדות בלתי-מותרת, או
(ד) נוכח בכל אסיפה של התאחדות בלתי-מותרת, או
(ה) מרשה או מניח שתיערך כל אסיפה של התאחדות בלתי-מותרת בבית, בנין או מקום כל-שהם, השייכים לו או מוחזקים בידו או בשליטתו, אלא-אם יוכיח שלא ידע על האסיפה ולא סייע לה בחשאי או שהאמין בתום-לבב כי האסיפה לא היתה אסיפה של התאחדות בלתי-מותרת, או
(ו) נמצא בחזקתו, במשמרו או בשליטתו ספר, חשבון, כתב-עת, עלון-יד, כרזה, עיתון או תעודה אחרת כל-שהם, או קרנות, סמלים או רכוש כל-שהם, השייכים להתאחדות בלתי-מותרת, או מתייחסים אליה או מוצאים על-ידה, או לטובתה, או שהם מיומרים להיות שייכים להתאחדות בלתי-מותרת, או מתייחסים אליה או מוצאים על-ידה או לטובתה, או
(ז) כותב או - בדרך אחרת - מכין או מייצר, מדפיס, כותב, במכונת-כתיבה או מעתיק באופן אחר, מפרסם, מציג, מוכר או מציג למכירה, מפיץ, מעביר או מטפל בידיו ביודעים, בכל דבר שנזכר בפסקה (ו), או
(ח) גובה, מקבל, דורש או תובע תרומה או תמיכה להתאחדות בלתי-מותרת או מתוך אמתלה שאלה נועדו להתאחדות בלתי-מותרת, או
(ט) פועל מטעם התאחדות בלתי-מותרת או כנציגה, בכתיבה, במלים, בסימנים או במעשים או בייצוג אחרים, במישרים או בעקיפים, בין שהדבר יסתבר כלמד מענינו, ובין מתוך העלאה על הדעת, או לימוד דבר מתוך דבר או בדרך אחרת, או
(י) (בוטלה).
יהיה צפוי להיות נשפט באופן תכוף בבית משפט שלום או בבית משפט מחוזי, וכן -
(א) אם נשפט באופן תכוף בבית משפט שלום - יהיה צפוי, משיתחייב בדין, למאסר של שנה אחת או לקנס של מאה לירות או לאותם מאסר וקנס כאחד;
(ב) אם נשפט באופן תכוף בבית משפט מחוזי - יהיה צפוי משיתחייב בדין, למאסר של עשר שנים או לקנס של אלף לירות או לאותם מאסר וקנס כאחד.
(2) בתקנה הזאת כולל המונח "תעודה" כל דבר שהוא רשומה של, או שבו נרשם, כל דבר, בין באותיות, ובין בספרות, בתווים, או בתמונות או בתיאור אחר, או ביותר מאחד מן האמצעים ההם.
(3) סעיפים 2 או 3 לפקודת מניעת טרור, התש"ח–1948;
פעילות בארגון טרוריסטי
2. אדם הממלא תפקיד בהנהלה או בהדרכה של ארגון טרוריסטי, או משותף בדיוניו או בקבלת החלטותיו של ארגון טרוריסטי, או משמש חבר בבית-דין של ארגון טרוריסטי, או נואם נאום-תעמולה באסיפה פומבית או ברדיו מטעם ארגון טרוריטי, ייאשם בעבירה, ובצאתו חייב בדין, יהא צפוי לעונש מאסר עד עשרים שנה.
חברות באירגון טרוריסטי
3. אדם שהוא חבר בארגון טרוריסטי, ייאשם בעבירה, ובצאתו חייב בדין, יהא צפוי לעונש מאסר עד חמש שנים.
(4) חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954
הגדרות
1. בחוק זה -
"מסתנן" - מי שנכנס לישראל, ביודעין ושלא כדין, וביום מן הימים שבין ט"ז בכסלו התש"ח (29 בנובמבר 1947) ובין כניסתו היה אחד מאלה -
(1) אזרח או נתין של לבנון, מצרים, סוריה, סעודיה, עבר-הירדן, עירק או תימן;
(2) תושב או מבקר באחת הארצות האלה או בכל חלק של ארץ-ישראל שמחוץ לישראל;
(3) אזרח ארצישראלי או תושב ארצישראלי חסר אזרחות או נתינות או שאזרחותו או שנתינותו מוטלת בספק, ויצא באותו פרק-זמן ממקום-מגוריו הרגיל בשטח שהיה לחלק מישראל אל מקום שמחוץ לישראל.
"ראש המטה הכללי" - ראש המטה הכללי של צבא-הגנה לישראל;
"מזויין" - לרבות מי שמזויין במכשיר או בחומר העשוי להמית אדם או לגרום לו חבלה חמורה או חבלה מסוכנת, אף שאינו כלי-יריה או חומר-נפץ או חומר מתלקח.
דין מסתנן
2. המסתנן, דינו - מאסר חמש שנים או קנס חמשת אלפים לירות, או שני הענשים כאחד.
יציאה שלא כדין
2א. היוצא, ביודעין ושלא כדין, מישראל ללבנון, לסוריה, למצרים, לעבר-הירדן, לסעודיה, לעיראק, לתימן, לאיראן או לכל חלק מארץ-ישראל שמחוץ לישראל, דינו - מאסר ארבע שנים או קנס חמשת אלפים לירות.
דין מסתנן לאחר שגורש מן הארץ
3. מי שמסתנן לאחר שגורש מן הארץ, דינו - מאסר שבע שנים או קנס שבעת אלפים לירות, או שני הענשים כאחד.
דין מסתנן מזויין
4. מי שהסתנן כשהוא מזויין, או בחברת אדם מזויין או נתמך על ידי אדם מזויין, דינו - מאסר חמש-עשרה שנה, ואם היה המסתנן או האדם כאמור מזויין בכלי-יריה או חומר-נפץ, או חומר מתלקח, דינו - מאסר-עולם.
דין מסתנן שביצע עבירות מסויימות
5. מי שהסתנן וביצע פשע או עבירה שיש בה פגיעה ברכוש, שימוש בכוח או הפרת השלום, דינו - מאסר-עולם.
דין הנותן מחסה או סעד אחר למסתנן
6. מי שנתן מחסה למסתנן או נתן לו סעד אחר כדי להקל על הסתננותו או על שהותו שלא כדין בישראל, דינו - מאסר חמש שנים או קנס חמשת אלפים לירות, או שני הענשים כאחד.
דין מי שסוחר עם מסתנן
7. מי שסוחר עם מסתנן, כל עוד הוא נמצא בישראל שלא כדין, דינו - מאסר חמש שנים או קנס חמשת אלפים לירות או שני הענשים כאחד.
דין מי שדרכו לתת מחסה או סעד אחר למסתנן
8. מי שנתן מחסה למסתנן, או נתן לו סעד אחר כדי להקל על הסתננותו או כדי להקל על שהותו שלא כדין בישראל ונוכח בית-הדין לדעת שהוא כבר נתן מחסה או סעד כאמור, דינו - מאסר חמש-עשרה שנה או קנס עשרת אלפים לירות או שני העונשים כאחד.
חזקת ידיעה
9. כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר -
(1) רואים נאשם לפי סעיפים 6 או 8 כאילו ידע במקבל המחסה או הסעד האחר, שהוא מסתנן ושהוא שוהה בישראל שלא כדין;
(2) רואים נאשם לפי סעיף 7 כאילו ידע באדם שסחר עמו שהוא מסתנן ושהוא שוהה בישראל שלא כדין.
חזקת מסתנן
10. אדם שנכנס לישראל ללא רשות-כניסה, או שוהה בישראל שלא כדין, רואים אותו לענין חוק זה כמסתנן, כל עוד לא יוכיח את ההיפך.
עבירות לפי סעיפים 107, 300, 305, 329, 330, 369 עד 375, 454, 456 ו-497 לחוק העונשין:
מרידה בכוונת פגיעה בבטחון המדינה
107. מי שעשה אחד המעשים האמורים בסעיף 106 בכוונה לפגוע בבטחון המדינה, דינו - מאסר עולם.
רצח
300. (א) העושה אחת מאלה יאשם ברצח ודינו - מאסר עולם ועונש זה בלבד:
(1) גורם במזיד, במעשה או במחדל אסורים למותו של אביו, אמו, סבו או סבתו;
(2) גורם בכוונה תחילה למותו של אדם;
(3) גורם במזיד למותו של אדם תוך ביצוע עבירה או תוך הכנות לביצועה או כדי להקל על ביצועה;
(4) גורם למותו של אדם כשנעברה עבירה אחרת, כדי להבטיח לעצמו, או למי שהשתתף בביצוע אותה עבירה, בריחה או הימלטות מעונש.
(ב) מי שהורשע ברצח לפי סעיף 2(ו) לחוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם, התש"י-1950, דינו - מיתה.
נסיון לרצח
305. העושה אחת מאלה, דינו - מאסר עשרים שנים:
(1) מנסה שלא כדין לגרום למותו של אדם;
(2) עושה שלא כדין מעשה, או נמנע שלא כדין מעשות מעשה שמחובתו לעשותו, בכוונה לגרום למותו של אדם, והמעשה או המחדל עלולים מטבעם לסכן חיי אדם.
חבלה בכוונה מחמירה
329. (א) העושה אחת מאלה בכוונה להטיל באדם נכות או מום, או לגרום לו חבלה חמורה, או להתנגד למעצר או לעיכוב כדין, שלו או של זולתו, או למנוע מעצר או עיכוב כאמור, דינו - מאסר עשרים שנים:
(1) פוצע אדם או גורם לו חבלה חמורה, שלא כדין;
(2) מנסה שלא כדין לפגוע באדם בקליע, בסכין או בנשק מסוכן או פוגעני אחר;
(3) גורם שלא כדין להתפוצצותו של חומר נפיץ;
(4) שולח או מוסר לאדם חומר נפיץ או כל דבר מסוכן או מזיק אחר או גורם לאדם שיקבל כל חומר או דבר כאמור;
(5) מניח, בכל מקום שהוא, חומר מרסק או נפיץ או נוזל מְשַּתֵּך;
(6) זורק על אדם חומר או נוזל כאמור בפיסקה (5), או משתמש בהם על גופו בדרך אחרת.
(ב) העובר עבירה לפי סעיף קטן (א) כלפי בן משפחתו, לא יפחת עונשו מחמישית העונש המרבי שנקבע לעבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; בסעיף קטן זה, "בן משפחתו" - כהגדרתו בסעיף 382(ב).
(ג) עונש מאסר לפי סעיף קטן (ב) לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על-תנאי.
נסיון לחבול בחומר נפץ
330. המניח בכל מקום שהוא חומר נפיץ שלא כדין, בכוונה לגרום חבלה לזולתו, דינו - מאסר ארבע-עשרה שנים.
חטיפה
369. הכופה אדם בכוח או באיומים או מפתהו באמצעי תרמית ללכת מן המקום שהוא נמצא בו, הרי זו חטיפה, ודינו - מאסר עשר שנים.
הוצאה אל מעבר לגבולות המדינה
370. המוציא אדם אל מעבר לגבולות המדינה שבה שוהה אותו אדם בלי הסכמתו שלו עצמו או של המורשה כחוק להסכים בשבילו, דינו - מאסר עשר שנים.
חטיפה לשם כליאה
371. החוטף אדם בכוונה שייכלא שלא כחוק, דינו - מאסר עשרים שנים.
חטיפה לשם רצח או סחיטה
372. החוטף אדם כדי לרצחו או כדי להעמידו בסכנת רצח, או חוטף אדם כדי לסחוט או לאיים, דינו - מאסר עשרים שנים.
חטיפה ממשמורת
373. (א) המוציא, במעשה או בפיתוי, קטין שלא מלאו לו שש-עשרה שנים או אדם שאינו שפוי בדעתו, ממשמורתו של אפוטרופסם על פי דין בלי הסכמת האפוטרופוס, דינו - מאסר עשרים שנים.
(ב) העושה כאמור בסעיף קטן (א) כדי לרצוח או להעמיד בסכנת רצח, דינו מאסר עולם ועונש זה בלבד.
חטיפה לשם חבלה חמורה
374. החוטף אדם כדי שיהיה נתון לחבלה חמורה והחוטף אדם בידיעה שהנחטף יהיה נתון במצב כאמור, דינם - מאסר עשרים שנים.
חטיפה לשם מטרות סחר בבני אדם
374א. החוטף אדם לשם מטרה מהמטרות המנויות בסעיף 377א(א) או כדי להעמידו בכך באחת מהסכנות המנויות באותו סעיף, דינו - מאסר עשרים שנים.
הסתרת חטוף
375. המסתיר או כולא אדם באיסור בידיעה שהוא נחטף, דינו כאילו חטף את האדם באותה כוונה, ידיעה או מטרה שהיו לו בהסתרת האדם או בכליאתו.
היזק בחומר נפיץ
454. העובר עבירה כאמור בסעיף 452 על ידי חומר נפיץ, דינו - מאסר חמש-עשרה שנים, והוא אם היה אדם במקום המעשה או אם ההרס או הפגיעה סיכנו חיי אדם ממש.
נסיון להרוס נכס בחומר נפיץ
456. המניח שלא כדין חומר נפיץ במקום כלשהו, בכוונה להרוס נכס או להזיק לו, דינו - מאסר חמש-עשרה שנים.
הכנת עבירה בחמרים מסוכנים
497. העושה, או מחזיק ביודעין, חומר נפץ, או מכונה, מכשיר או כל דבר שהם מסוכנים או מזיקים, בכוונה לעשות בהם פשע או עוון או כדי לאפשר לאחר שיעשה בהם פשע או עוון, דינו - מאסר שלוש שנים.