חומר רקע
דברי הסבר
תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)(תיקון), התשע"ד-2014
[תיקון תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ"א-1981 (להלן - תקנות הרישיונות)]
בפתח הדברים יצוין כי התיקון טעון את אישור ועדת הכלכלה של הכנסת, וזאת לפי הוראות סעיף 3(ב) לחוק הטיס, התשע"א-2011 וכן לפי הוראות סעיפים 21א(א) לחוק יסוד: הכנסת ו- 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
תיקון תקנות 37 ו- 38 לתקנות הרישיונות לעניין "מבחן רמה תקופתי לטייס מסחרי"
לתקנה 1(1)-(2) - תיקון תקנה 37(א) ו- (ב) לתקנות הרישיונות
תקנה 37(א) לתקנות הרישיונות קובעת את העיקרון הכללי לפיו בעל רישיון טייס פרטי המבקש לשמש כטייס מפקד של כלי טיס אינו יכול לעשות כן אלא אם כן עמד ב"מבחן רמה תקופתי" ב- 24 החודשים שקדמו לאותה טיסה. הסדר כללי זה אינו מפרט, בנוסחו היום, מה דין מי שברישיונו הגדרים שונים המתירים לו להטיס כלי טיס מסוגים שונים.
תקנה 37(ה) לתקנות הרישיונות בנוסחה היום קובעת כי אם היו ברישיון הטייס הגדרי טיפוס קבוצות שונות, הרי שביצוע מבחן רמה על דגם מהקבוצה הגבוהה ביותר, כפי שקבעה רשות הרישוי ברת"א, פוטר ממבחני רמה על דגמים נוספים באותה הקבוצה וכן על דגמים מקבוצות נמוכות יותר.
יצוין כי לפי תקנה 1 לתקנות הרישיונות "טיפוס" (type) הוא: "כלי טיס מייצור מסויים ודגם בסיסי, לרבות כלי טיס שהוכנסו בו שינויים קלים שאין בהם כדי להשפיע על דרכי הטיפול בו או על תכונות הטיסה שלו; לדוגמא: ססנה 150; בואינג 707 וכד'", "מין" הוא: "סיווג כלי הטיס שנקבע על פי חלוקת משנה של סוג כלי הטיס ובהתאם לאיפיונים דומים, לדוגמא: אוירון חד-מנועי, רב-מנועי, יבשתי, ימי, בוכנה או טורבו-פרופלר; רוטורקרפט יבשתי או ימי; הליקופטר חד-רוטור, רב-רוטור או ג'רופלן" ואילו "סוג" הוא: "סיווג רחב של כלי הטיס, כגון: אוירון, רוטורקרפט, דאון או כלי טיס קל מהאוויר". כמו-כן, נוקבת תקנה 1 בארבע קבוצות של "הגדר אווירון": "אווירון מקבוצה א'" (אווירון ממין חד-מנועי, יבשתי או ימי, המונע על ידי מנוע בוכנה); "אווירון מקבוצה ב'" (אווירון ממין רב-מנועי, יבשתי או ימי, המונע על ידי מנועי בוכנה); "אווירון מקבוצה ג'" (אווירון ממין רב-מנועי, יבשתי או ימי, המונע על ידי מנועי טורבו-פרופלר או מנועי סילון) ו"כלי טיס מקבוצה ד'" (כלי טיס, למעט רוטורקרפט, שאינו אווירון מקבוצה א', ב' או ג' ולרבות כלי טיס מורכב).
אגב זאת יצוין כי בכל הנוגע לקבוצות ג' ו-ד', רשות הרישוי מציינת לצידן גם את סוג הטיפוס המסוים לגביו ניתן ההגדר, ואין הם מופיעים בקטגוריה הרחבה של "קבוצה" בלבד.
נדגים: לפי התקנות היום (בשילוב בין תקנת משנה (א) לבין תקנת משנה (ה) לתקנה 37), למחזיק ברישיון טייס עם הגדרי אווירון קבוצה א' (למשל, צסנה 172), אווירון קבוצה ב' (למשל, אצטק) ואווירון קבוצה ג' (למשל, בואינג 777), מספיק לבצע מבחן רמה תקופתי על בואינג 777 על-מנת שייחשב כשיר לטוס על כל שלושת ההגדרים שברישיונו.
עמדת גורמי המקצוע ברת"א היא כי השוני בין הקבוצות השונות של כלי הטיס (ובקבוצות ג' ו-ד' - גם בין הדגמים באותה הקבוצה) הוא משמעותי מאד ומחייב, מטעמים של בטיחות הטיסה, ביצוע של מבחני רמה על כל קבוצה של אווירונים (קבוצות א' ו- ב'), ובקבוצות המורכבות יותר (קבוצות ג', ד' וכן על הליקופטרים) - גם על כל דגם/טיפוס.
לפיכך, מבוקש לתקן את תקנת משנה (א), ולקבוע במסגרתה את הכלל לפיו בעל רישיון טייס פרטי נדרש לעבור מבחן רמה תקופתי אחת לשנתיים ביחס לכל כלי טיס שבהגדר שברישיונו (הגדר סוג, הגדר מין והגדר טיפוס, לפי העניין). כך, בדוגמה שהוזכרה לעיל, כדי להפעיל את זכויותיו לגבי כל אחד מכלי הטיס שברישיונו, יהיה על הטייס לעמוד במבחן רמה על כלי טיס, מכל אחד מההגדרים, אחת ל- 24 חודשים, ולא יהיה עוד די במבחן רמה אחד על "כלי הטיס מהקבוצה הגבוהה ביותר", כלשון התקנה היום.
גורמי המקצוע ברת"א מודעים לכך שתיקון זה עלול להטיל נטל נוסף על בעלי הרישיונות (למשל, בדוגמה שלנו מעבר ממבחן אחד בשנתיים לשלושה מבחנים בשנתיים), אולם עמדתם היא כי בטיחות הטיסה מחייבת את הדבר, שכן הם בדיעה כי כל קבוצת כלי טיס עומדת בפני עצמה (פרט לשילוב שבין אווירון זעיר (להלן - אז"ם) מקבוצה א' ואווירון א', לגביו נקבע חריג מפורש) וכי אין זה סביר מקצועית שמבחן רמה על בואינג 777, למשל, יפטור את הטייס ממבחן רמה על אצטק או על צסנה, שהם מטוסים בעלי מאפיינים שונים מהותית מאלה של הבואינג.
יצוין כי בגרסה האחרונה של ה- ModelCivilAviationRegulations הדרישה היא למבחן רמה על מטוס דו-מנועי כל 24 חודשים ואילו על מטוס רב מנועי כל 12 חודשים (2.3.2.3(e)-(f)).
כן מבוקש לתקן את הניסוח בתקנת משנה (ב), במטרה להתאימו לנוסח המוצע לתקנת משנה (א), כך שהתיבה "טייס פרטי" תוחלף בצירוף המילים הנכון לפי תקנות הרישיונות, קרי: "בעל רישיון טייס פרטי".
עוד מבוקש, למען הסר ספק, להבהיר את תחולת תקנה 37(א) לתקנות הרישיונות על כל טייס באשר הוא, בין שהוא משמש כטייס מפקד ובין שהוא משמש כטייס משנה:
תקנה 105 לתקנות הרישיונות, קובעת שורה של תנאים לכך שבעל רישיון טייס פרטי יוכל להפעיל את הזכויות הנתונות לו לפי תקנה 103 לתקנות אלה; בתקנה 105(א)(3) נקבע כי אחד התנאים שצריכים להתקיים באותו בעל רישיון טייס פרטי הוא כי הוא: "עמד במיבחן רמה שנערך על ידי בוחן או מדריך מוסמך כמפורט בתקנות 36(ד) ו-37". כך, בעוד שתקנה 105 חלה על כל בעל רישיון טייס פרטי, בין שהוא משמש כטייס מפקד ובין שהוא משמש כטייס משנה, הרי שלשון תקנה 37(א), אליה היא מפנה במפורש, נוקטת בתיבה "טייס מפקד", מה שעלול להעלות את השאלה האם החובה לפי תקנה 105(א)(3) לעמוד במבחן הרמה לפי תקנה 37(א), חלה גם על מי שלא משמש כטייס מפקד.
לפיכך, לשם הסרת ספק זה, מבוקש למחוק את המילה "מפקד" מתקנת משנה (א), כך שיובהר כי תקנת משנה זו חלה על כל בעל רישיון טייס פרטי, בין שהוא משמש כטייס מפקד ובין שהוא משמש כטייס משנה.
יצוין כי למעשה רת"א נוהגת באופן כזה מזה שנים, ותיקון זה אינו משנה למעשה את הדין הנוהג אלא רק נועד למנוע ספקות פרשניים, כפי שפורטו לעיל.
כן מבוקש לקבוע, בסיפה לתקנת משנה (א), איסור על עריכת שני מבחני רמה רצופים על-ידי אותו בעל רישיון מדריך טיס. כפי שפורט לעיל, תקנה 37(א) לתקנות הרישיונות קובעת את העיקרון הכללי לפיו בעל רישיון טייס פרטי המבקש לשמש כטייס מפקד של כלי טיס אינו יכול לעשות כן, אלא אם כן עמד ב"מבחן רמה תקופתי" ב- 24 החודשים שקדמו לאותה טיסה.
תקנת משנה (א) קובעת, בסופה, כי: "המבחן ייערך על ידי בוחן או על ידי מחזיק ברישיון מדריך טיס לפי בחירת הטייס".
במספר אירועי בטיחות שנחקרו על-ידי החוקר הראשי, הסתבר שאת מבחני הרמה לטייסים המעורבים ביצע ברצף אותו מדריך.
החוקר הראשי עמד על נקודה זו בדוחותיו, ובין היתר בתיק חקירה 36-08 (בתאונת הטיס הקטלנית בחיפה ב- 2008, בה נהרגו 4 אנשים), בתיק חקירה 11-11 ולאחרונה גם בתיק חקירה 25-13.
כפי שצוין לעיל, לפי תקנה 37(א) בחירת הבוחן או המדריך שיבצע את מבחן הרמה הינה לשיקולו של הטייס הנבחן; תקנה זו הוחלה, במסגרת תיקון תקנה 38 שיוצג להלן, גם על בעל רישיון טייס מסחרי ועל טתב"א שאינם מועסקים על-ידי בעל רישיון הפעלה אווירית ועל טייס המשמש כמדריך אישי (להלן - הטייס).
בפועל, ברוב המכריע של המקרים, הטייס אינו פונה לרת"א בבקשה שימונה לו בוחן (בין השאר בשל העלויות הכרוכות בכך), אלא בוחר לעצמו, בעצמו, את מדריך הטיס שיבחן אותו. יצוין כי במקרים בהם טייס פונה לרת"א בבקשה כי ימונה לו בוחן וכן במקרים של הפניית בוחנים למבחני רמה לטייסים מסחריים, רת"א מוודאת שלא יוקצה אותו הבוחן ברצף, וזאת לפי נהליה בעניין.
הדעת נותנת כי בחירת המדריך-הבוחן, על-ידי הטייס מתבססת בין השאר על היכרות אישית מוקדמת דבר שעלול, בנסיבות מסוימות, לגרום לפגיעה בשיקול הדעת של המדריך-הבוחן או בענייניות ותכליתיות מבחן הרמה (אך טבעי הוא שאדם יבחר את מדריך הטיס, הבוחן ש"נוח" לו).
בנוסף, ביצוע סדרה של מבחני רמה על-ידי אותו מדריך-בוחן עלול להביא למצב של "עיוורון נקודתי", תוך התמקדות באותם עניינים בכל בחינה ויצירת "שגרת בחינה" - דבר שעלול להביא לכך שהבוחן יחמיץ, "מכוח ההרגל", עניינים או תרגולים אחרים שנדרש לעשות.
לפיכך, מבוקש לקבוע במפורש כי מבחן רמה לטייס כאמור, לא יבוצע ברצף על-ידי אותו מדריך-בוחן; לכלל זה ייתכנו חריגים (למשל, במצב שבו יש רק מדריך-בוחן אחד כשיר על כלי טיס מסוים), ולכן מבוקש לקבוע כי המנהל יהיה רשאי להתיר למדריך-בוחן לשמש ככזה לגבי אותו בעל רישיון עובד טיס ברציפות.
על-מנת לאפשר לטייסים לתכנן את בחינותיהם מראש ולא לגרום למדריכי טיס שכבר נקבעו אצלם בחינות לאבד את נבחניהם באחת, מוצע לקבוע כי האיסור האמור לעיל יחול שלושה חודשים מיום פרסום התקנות - תקופה שתאפשר הן לטייסים והן למדריכי הטיס להתארגן למצב הדברים החדש.
עוד מבוקש, בהמשך לאמור לעיל ולתיקון התקנות-גופן, לתקן את כותרת השוליים לתקנה, כך שעניינה יהיה "בעל רישיון טייס פרטי", ולא "טייס פרטי", סתם, שכן זו השפה המקצועית הנכונה לפי התקנות.
לתקנה 1(3) - החלפת תקנה 37(ה) לתקנות הרישיונות
בהמשך להסדר האמור לעיל, מבוקש להחליף את תקנה 37 (ה), ולקבוע תחתיה חריג לכלל אותו מוצע לקבוע בתקנת משנה (א) שלעיל, שעניינו: טייס המחזיק ברישיון טיס עם הגדרים של אווירון קבוצה א' וגם של אז"ם קבוצה א'.
עד היום אווירון קבוצה א' ואז"ם קבוצה א' נחשבו לקבוצות שונות וחייבו ביצוע של מבחן רמה על אחת מהקבוצות. עם זאת, מטוס הנמנה על משפחת ה"אווירון קבוצה א'" דומה מאד במאפייניו ההפעלתיים לאז"ם הנמנה על "אז"ם קבוצה א'": שניהם מטוסים, לשניהם מנוע בוכנה יחיד ואופן הטסתם דומה. השוני ביניהם מתבטא, בין היתר, במשקלם (אז"ם מוגבל למשקל של עד 600 ק"ג) ובסביבות ההפעלה שלהם (אווירון קבוצה א' פועל מתשתית מסודרת הכוללת שדות תעופה מוסדרים, מגדלי פיקוח, נתיבי טיסה מבוקרים ואילו אז"ם פועל ממנחתים לא מבוקרים, בבועות לא מבוקרות ובעיקר בגובה נמוך).
לאור האמור לעיל, מוצע להקל על מחזיק רישיונות כאמור, ולקבל מבחן רמה שבוצע על כלי טיס מאחת מקבוצות אלה כמספיק גם לצורך הקבוצה האחרת; יחד עם זאת, ובשל סביבות ההפעלה השונות, מוצע לדרוש כי המבחנים יבוצעו במחזוריות בין הקבוצות כדי לכסות את תחומי השוני שבין הקבוצות.
לתקנה 2 - החלפת תקנה 38 לתקנות הרישיונות לעניין "מבחן רמה תקופתי לטייס מסחרי"
תקנה 38 לתקנות הרישיונות, שעניינה "מבחן רמה תקופתי לטייס מסחרי"", קובעת כי: "מבחן רמה תקופתי לטייס מסחרי ייערך כאמור בתקנות הפעלת כלי טיס". לשון התקנה מדברת על "טייס מסחרי", ואולם היא חלה מאז ומעולם גם לגבי טייס תובלה בנתיבי אוויר (להלן - טתב"א) - הן לפי פירושה ההגיוני, הן לפי ההסדרים המקבילים בתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב-1981 (להלן - תקנות ההפעלה), והן כפי יישומה מאז ומעולם.
כך, בתקנות ההפעלה קיימים הסדרים לעניין מבחן רמה תקופתי לטייס מסחרי ולטתב"א המועסק במסגרת בעל רישיון הפעלה אווירית לפי הפרק ה- 12 או לפי הפרק ה- 13 לתקנות ההפעלה, אולם אין שם הסדר משלים לעניין זה בהקשר של טייס בעל רישיון טייס מסחרי או טתב"א שאינו מועסק על-ידי בעל רישיון הפעלה אווירית.
כך, למעשה ההפניה מתקנה 38 לתקנות הרישיונות לתקנות ההפעלה היא הפנייה ריקה (שכן לכאורה על הטייס המסחרי או הטתב"א, שאינו מועסק על-ידי בעל רישיון הפעלה אווירית, לעבור מבחן רמה תקופתי לפי תקנות 318 או 461 לתקנות ההפעלה, המגדירות כי המבחן יבוצע על-ידי "טייס בוחן"/"בוחן טיסה" של המפעיל האווירי ועל היבטים שונים הקשורים לפעולתו (דוגמת מפרטי ההפעלה וספר העזר למבצעים שלה), מה שאינו בר-יישום שכן אותו טייס אינו מועסק על-ידי מפעיל אווירי כלשהו, ולכן הנוהג היום הוא כי טייס כאמור מופנה לבוחן של רת"א ונבחן רק על התכנים הרלבנטיים מתוך תקנות ההפעלה, מה שאינו מיטבי).
לפיכך, מבוקש במסגרת זו לתקן את החלל שלעיל לעניין מבחן הרמה בו על טייס בעל רישיון מסחרי או רישיון טתב"א שאינו מועסק על-ידי בעל רישיון הפעלה אווירית לעמוד, ולהפנות לעניין זה לתקנה 37 לתקנות הרישיונות, שעניינה "מבחן רמה תקופת לטייס פרטי", השייכת לעניינו, שכן אף שבענייננו מדובר על בעל "רישיון טייס מסחרי" הרי שבנסיבות אליהן מתייחסת התקנה אין הוא מועסק בהפעלה מסחרית אלא שהוא משמש בהפעלה כללית (אין מניעה בדין כי בעל רישיון מסחרי ישמש בהפעלה כללית), ולכן הצורך כי יעמוד בדרישות תקנה 37 לתקנות הרישיונות.
כן מבוקש, בהמשך לאמור לעיל, לתקן את תקנה 38 לתקנות הרישיונות כך שתבחין בין טייס בעל רישיון מסחרי או רישיון טתב"א המועסק על-ידי בעל רישיון הפעלה אווירית, שיופנה אל תקנות ההפעלה המתאימות, לבין טייס כאמור שאינו מועסק על-ידי בעל רישיון הפעלה אווירית (והמשמש, ממילא, בהפעלה כללית), אשר הדרישות ממנו תהיינה לעמוד במבחן רמה זהה לזה של בעל רישיון טייס פרטי, כמוגדר בתקנה 37 לתקנות הרישיונות.
כמו כן, מבוקש לקבוע הסדר מיוחד לעניין טייס בעל רישיון טייס מסחרי או בעל רישיון טתב"א העוסק בהדרכת טיסה ושאינו מועסק על-ידי בעל רישיון הפעלה אווירי או בעל רישיון בי"ס לעובדי טיס1, לפיו הוא לא ישמש בתפקידו אלא אם כן מתקיימות בו דרישות תקנה 37 לתקנות הרישיונות, בשינויים שיפורטו להלן. הטעם לכך הוא שכיום טייסים רבים משמשים בהדרכת טיסה, שהיא הפעלה מסחרית לפי חוק הטיס, אף שלא תחת בעל רישיון הפעלה אווירית, אלא באופן ישיר. ממילא, מאלה, הנותנים שירות בתמורה לציבור, יש לדרוש דרישות כשירות ורמה גבוהות יותר מאשר אלה שנדרשות מטייסים הפועלים בהפעלה כללית. עם זאת, הואיל ואין הם מועסקים על-ידי בעל רישיון הפעלה אווירית, לא ניתן להחיל עליהם את תקנות ההפעלה המתאימות, ולכן מבוקש ההסדר המיוחד בתקנות הרישיונות, שעיקרו החלת תקנה 37 לתקנות הרישיונות בשני שינויים עיקריים. את תקנה 37 לתקנות הרישיונות מבוקש להחיל בשני שינויים עיקריים, וזאת מהטעמים הבא: כפי שצוין לעיל, מדובר במי שעוסק בהפעלה מסחרית – מתן שירותי הדרכת טיסה – שלא במסגרת בעל רישיון אווירי או בעל רישיון בי"ס לעובדי טיס. אילו היה מועסק במסגרת כאמור היו חלות עליו, למשל, הוראות תקנה 318 לתקנות ההפעלה, בדבר החובה לעבור אחת לשנה מבחן מתאים; משאין הוא מועסק על-ידי מפעיל כאמור, מצד אחד, ובשים לב לכך שהוא עוסק בהפעלה מסחרית, מצד שני, מוצע להחיל עליו את תקנה 37 לתקנות הרישיונות, אולם על-מנת לקרב את ההסדר החל עליו במסגרת זו לזה שהיה חל עליו אילו הועסק במסגרת מפעיל כאמור, מבוקש להחיל עליו את תקנה 37 לתקנות הרישיונות בשינויים אלה: הראשון - יהיה עליו לעמוד במבחן אחת לשנה (בדומה לחובה לפי תקנה 318 לתקנות ההפעלה) ולא פעם בשנתיים (כקבוע בתקנה 37 לתקנות הרישיונות); השני - המבחן ייערך בידי בוחן שימונה לכך על ידי המנהל בלבד, ולא על-ידי מי שבעל הרישיון יבחר כי יערוך לו את הבחינה (כקבוע בתקנה 37 לתקנות הרישיונות).
במטרה למנוע ריבוי מבחנים שלא לצורך, מבוקש לקבוע כי באותם מצבי דברים בהם בעל רישיון טייס מסחרי או טתב"א מטיס כלי טיס שנמנה על אותו הגדר שברישיונו בשילוב של כמה מהנסיבות המפורטות בתקנת משנה (א), יידרש הוא לעמוד במבחן רמה רק פעם אחת, וזאת בהתאם להסדר שחל על מסגרת הפעילות ה"מורכבת" יותר בה הוא מעורב (למשל, בעל רישיון טייס מסחרי שמטיס ססנה 172 הן במסגרת העסקתו אצל בעל רישיון הפעלה אווירית לפי הפרק ה- 12, הן כמדריך אישי והן במסגרת הפעלה כללי, לא יידרש לעבור את מבחן הרמה שלוש פעמים, אלא רק פעם אחת, במסגרת העסקתו אצל בעל רישיון ההפעלה האווירית; טתב"א שמטיס B-767 הן במסגרת העסקתו אצל בעל רישיון הפעלה אווירית לפי הפרק ה- 13 והן במסגרת הפעלה כללית יידרש לעבור את מבחן הרמה רק פעם אחת, במסגרת העסקתו אצל בעל רישיון ההפעלה האווירית; לעומת זאת, אם אותו טייס מטיס B-767 במסגרת העסקתו אצל בעל רישיון הפעלה אווירית ו- B-747 במסגרת הפעלה כללית, הרי שהוא יידרש לשני מבחני רמה (אחד לפי תקנות ההפעלה החלות על המפעיל האווירי אצלו הוא מועסק ואחד לפי תקנה 37, כאמור בתקנת משנה (א), שכן לא מדובר כלי טיס שנמנה על אותו הגדר שברישיונו.).
לתקנה 3 - תיקון תקנה 83 לתקנות הרישיונות
תקנה 83 לתקנות הרישיונות כותרתה: "טיסת ניווט", ועניינה כשירות טייס מתלמד להטיס כלי טיס בטיסת ניווט יחיד.
תקנה זו תוקנה בשנת התשע"א (2010), כאשר כפועל יוצא מהתיקון שנערך בה במועד הזה, השתבש נוסחה באופן כזה שכיום אין היא עולה בקנה אחד עם הפעלה בטוחה של כלי טיס, וזאת משום שהיא מאפשרת לטייס מתלמד בכלי טיס להפעילו בטיסת יחיד ללא שהוכיח את הידע המקצועי הנדרש, כלומר ללא שהוכיח בקיאות בהפעלת כלי הטיס כמפורט בתקנה 74 לתקנות הרישיונות.
עובר לתיקון קבעה התקנה כי טייס מתלמד יהיה כשיר להטיס כלי טיס, למעט דאון, בטיסת ניווט יחיד, בין היתר אם: "הוכיח ידע מקצועי כנדרש בתקנות אלה לקבלת רישיון טיס פרטי וצבר לפחות 16 שעות טיסה כטייס על האוירון הזעיר אותו הוא לומד להטיס" (פסקה (א)(3), כנוסחה ערב תיקון התקנות).
במסגרת תיקון התשע"א, כחלק מתיקון מכלול תקנות האז"ם, תוקנה תקנה משנה (א) והמילים "ואווירון זעיר" נוספו אחרי המילה "דאון" ואילו הדרישה שהייתה קבועה בפסקה (א)(3), להוכחת ידע מקצועי, נמחקה לחלוטין, גם לכלי טיס שאינו אז"ם.
להלן נוסח התקנה כאשר "תוצאות" תיקון התשע"א מיושמות לגביו:
תוצאת הדבר היא כי בעוד שמטרת התיקון הייתה למנוע טיסה של טייס מתלמד בטיסת ניווט יחיד באז"ם (בדומה לקיים לעניין דאון) הרי שמבחינת לשון התקנה תוצאת התיקון, בשגגה, היא שטייס מתלמד בכל כלי טיס אינו מוגבל בכל צורה שהיא מביצוע טיסת יחיד גם בלי שהוכיח את הידע המקצועי הנדרש.
תוצאה זו אינה עולה כמובן בקנה-אחד הפעלה בטוחה של כלי טיס.
כמו כן, קובעת התקנה כי "טייס מתלמד בדאון לא ביצע (כך במקור!) טיסות ניווט יחיד בדאון" (תקנה משנה (ג)).
לפיכך, מבוקש לתקן את התקנה באופן שיבהיר את האיסור שחל על טייס מתלמד באז"ם להטיסו בטיסת יחיד (אגב תיקון שגגת הנוסח שנפלה לעניין דאון) ולהחזיר את החובה של טייס מתלמד בכלי טיס (שאינו דאון או אווירון זעיר, האסורים לטיסת יחיד, כאמור) להוכיח ידע מקצועי כנדרש בתקנות הרישיונות לקבלת רישיון טייס פרטי, כתנאי לביצוע טיסת ניווט יחיד.
לתקנה 4 - תיקון תקנה 103 לתקנות הרישיונות
תקנה 103 לתקנות הרישיונות עניינה: "זכויות טייס פרטי וההגבלות החלות עליו".
תקנת משנה (ג), בפסקאות (2) ו- (3) לה, עוסקת בתנאים בהם על טייס מפקד המבקש להטיס נוסע באווירון זעיר דו מושבי (להלן - אז"ם) לעמוד; עיקר התנאים היום הוא קיום דרישות ניסיון כמוגדר שם, מעבר מבחן וקביעה על-ידי רשות הרישוי במסגרת רישיונו של הטייס המפקד של אישורו להטיס נוסע.
במסגרת בחינה מקצועית של הנושא ברת"א, כפי שיפורט להלן, הוחלט לערוך בהסדר לעניין זה שורה של תיקונים, ובין היתר: הורדת מספר השעות שעל טייס לצבור כתנאי לכך שישמש בטייס מפקד באז"ם מ-100 שעות כטייס מפקד ל-50 שעות בלבד, טרם קבלת ההכשרה להטסת נוסע, וכן ביטול הצורך בקביעה של רשות הרישוי את האישור האמור ברישיון של הטייס.
בליבת התיקון מצויה עמדת רת"א לפיה בהקשר דנן של הטסת נוסע באז"ם, ככל שאין מדובר בהפעלה מסחרית של אז"ם, יש לשים את הדגש על האחריות האישית של הטייס להפעיל את האז"ם בצורה בטוחה לו ולסביבתו; ממילא, רת"א סבורה כי לא נדרש להתנות כל פעולה של הטייס בהקשר זה בתהליך של רישוי או אישור על-ידי רת"א עצמה.
בעבר עמדתה המקצועית של רת"א ראתה בהטסת נוסע באז"ם שינוי מקצועי מהותי, המחייב הוצאת הגדר נפרד לדבר, וממילא בחינה על-ידי מדריך וציון הגדר זה ברישיונו של הטייס; עמדה מקצועית זו זכתה לביטוי בתקנות, ובין היתר בתקנה 103 לתקנות הרישיונות, כאמור לעיל.
הניסיון שהצטבר עם השנים בהפעלת אז"מים ולימוד הנושא הובילו את רת"א למסקנה לפיה נושא הטסת נוסע באז"ם אינו טעון עוד הליך רישוי מיוחד ונפרד, אלא שדי בקביעה בתקנות של אמות המידה המקצועיות בהן על הטיס לעמוד (ועיקרן: וותק בשעות טיסה וקבלת הדרכה מתאימה) ואזי עובר נטל האחריות לכתפיהם של המדריך ושל הטייס להחליט בדבר כשרותו של הטייס להטיס נוסע בבטחה כטייס מפקד.
ממילא, לא יידרש עוד תהליך מיוחד ונפרד של רישוי טייס המבקש להטיס נוסע באז"ם במסגרת הפעלה כללית (לעניין הטסת נוסע במסגרת של הפעלה מסחרית של אז"ם תותר בתקנות ההפעלה רק במסגרת של הדרכה, אך לא במסגרות אחרות של הסעת נוסעים בתמורה (ראו שם)), אלא שדי בכך שאותו טייס יעבור את ההכשרה המזערית שקובעות התקנות, ואז יהיה הוא כשיר לבצע הפעלה כאמור, לפי מיטב שיקול דעתו המקצועי (והכל לאחר שמדריך, לפי שיקול דעתו הוא, אישר את כשירותו כאמור).
אחד הגורמים לשינוי עמדת רת"א בנושא הוא הארכת קורס הטיס לטייס האז"ם מ- 16 שעות ל- 32 שעות (במסגרת תיקון שנערך לתקנה 89א(ב) לתקנות הרישיונות בשנת התשע"א), שגרמה לטיס האז"ם לצבור שעות טיסה וניסיון רבים יותר במהלך שלב הכשרתו לקבלת הרישיון, וממילא להגיע לשלב הטסת הנוסע עם מניין שעות טיסה תחת הדרכה רב יותר מבעבר.
גורמים נוספים שבבסיס עמדת רת"א הם שיפור משמעותי שחל באמינות כלי הטיס וכן מיסוד מדוקדק של נתיבי הטיסה וחוקיהם. שני גורמים אלו הקטינו את החשיפה של תעופה זו לתקלות, הן טכניות המצריכות ניסיון יתר ומיומנות רבה יותר להתמודד עמן והן כאלה הנובעות משיקול דעת מוטעה של הטייס בבחירת אופי טיסתו ובסיכונים שהוא נוטל על עצמו. הגברת הבטיחות הבסיסית, כאמור לעיל, מפחיתה את המורכבות הטיסתית שבלקיחת אדם נוסף לטיסה.
הדרישה, בתקנה 103(ג)(2)(א) לתקנות הרישיונות ל- 200 שעות טיסה טרם קבלת אישור להטסת נוסע, צומצמה ל-100 שעות במסגרת תיקון התשע"א; במהלך השנתיים מאז ועל בסיס הניסיון שהצטבר לנוכח מערך לימוד הטיס המורחב (32 שעות במקום 16 שעות, כאמור לעיל), הגיעו הגורמים המקצועיים ברת"א לדעה ש-50 שעות טיסה כטיס מפקד מספיקות לרכישת ניסיון על-ידי הטייס.
כמו-כן, התקנה היום דורשת מבחן בסוף ההכשרה ורישום ההגדר החדש ברישיונו של הטיס לעניין "הטסת הנוסע". רת"א סבורה, לאור ניסיונה היום, שהצורך בבחינה מיותר, לאור יכולת המדריך להאריך את משך ההכשרה עד לשביעות רצונו מביצועי הטיס (שכן המדריך אחראי לאשר את הכשירות של הטייס להפעלה שיש בה הטסת נוסע).
בכך למעשה מועברת האחריות להבטיח את בטיחות ההפעלה שכרוכה בה הטסת נוסע למערכת היחסים שבין המדריך לבין הטיס-המודרך, וזאת בהשלמה לאחריות הטייס לבטיחות ההפעלה שכרוכה בה הטסת נוסע.
שינוי מהותי זה בהסדרים הקבועים היום בתקנה 103(ג)(2) ו- (3) לתקנות הרישיונות, הפסקת המעורבות של רשות הרישוי בתהליך ההכשרה, ומעבר ממשטר של "רישיון-הגדר" למשטר של "הכשרה" על-ידי מדריך, מחייבים, לדעתנו, את הוצאת ההסדר כולו מתקנות הרישיונות והעברתו לתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב-1981 (להלן - תקנות ההפעלה), תוך שילובו בין כלל הסדרי ההפעלה הנוגעים לאווירון זעיר, שכן לאחר התיקון עיקר הדגש יהיה על תהליך ההכשרה לקראת סוג זה של הפעלה (קרי, הטסת נוסע) ולא יהיה עוד תהליך של קבלת רישיון-הגדר על-ידי רשות הרישוי.
ממילא האכסניה הנכונה להסדר האמור היא בתקנות ההפעלה, תוך ביצוע התיקונים הנדרשים, במקביל, בתקנות הרישיונות.
בהתאמה מבוקש להעביר את התוספת השמינית מתקנות הרישיונות לתקנות ההפעלה, ולבצע בה את התיקון המתאים, כך שצמצום דרישת הניסיון יקבל בה את הביטוי המתאים לעניין צבירת שעות טיסה לשם עמידה בדרישות הניסיון הנדרש מבעלי רישיון טייס פרטי עם הגדרים נוספים, תוך התאמתה לשינויים שנערכו לעניין זכויות טייס מסחרי וטתב"א וכן לעניין הניסיון המזערי הנדרש כטייס מפקד דווקא, לצורך תקנה 180ו(א)(2)(ג) לתקנות ההפעלה.
לתקנה 4(1)(ב) - תיקון תקנה 103(ג)(4)(ג) לתקנות הרישיונות
תקנה 103(ג)(4) לתקנות הרישיונות עוסקת במה שאסור לטייס בעל רישיון טייס פרטי עם הגדר אז"ם לעשות לפי רישיונו.
בפסקה (4) שם קיימת מגבלה על יכולתו לשמש כטייס מפקד של אז"ם בטיסות מרחב, אלא אם התקיימה בו שורה של דרישות (שעיקרן: ניסיון נוסף בטיסה, הכשרה מתאימה ומבחן). תקנה זו נקבעה לכתחילה כאשר מניין השעות לצורך קבלת רישיון טייס פרטי עם הגדר אז"ם היה מועט יחסית, ולכן נדרשה השלמה כאמור.
בתיקון התקנות בשנת התשע"א שונתה משמעותית מתכונת קבלת רישיון והגדר כאמור, ובין היתר הוארך משך ההכשרה ונוספו לה תכנים המתייחסים להטסת אז"ם בטיסות מרחב. עם זאת, תקנה 103(ג)(4)(ג) לתקנות הרישיונות לא תוקנה באותה שעה, כך שדרישתה נותרה קיימת גם לגבי מי שעתיד לקבל רישיון והגדר לאחר תיקון התשע"א, חרף היעדר הצורך בדבר.
מבוקש עתה לתקן את הדבר, ולקבוע כי מגבלת תקנה 103(ג)(4)(ג) לתקנות הרישיונות תחול רק לגבי מי שברישיונו קיימת הגבלה לפיה מותר לו לבצע טיסות מקומיות בלבד, ואין הוא רשאי לבצע טיסות מרחב.
כמו-כן, מבוקש להבהיר בפסקה זו מי צריך להעביר את הקורס בטיסות ניווט ומי צריך לערוך את הבחינה לעניין זה. התקנה היום מנוסחת בלשון כללית, מבלי לקבוע בצורה מדויקת וברורה מי אמור להעביר את ההכשרה ומי אמור לוודא קיומה; אף שהיגיון והקשר הדברים מוביל למסקנה כי הדבר צריך להיעשות על-ידי אנשי מקצוע בעלי כשירויות מתאימות לפי תקנות הרישיונות, הרי שעל-מנת להסיר ספק לעניין זה (תכלית התיקון היא למנוע מצב דברים בו מדריך טיס הוא שמבצע את הבחינה, כפי שהיה נהוג בעבר) מבוקש לקבוע במפורש כי את ההכשרה צריך להעביר בעל רישיון מדריך טיס עם הגדר אז"ם וכי הבחינה צריכה להיעשות על-ידי בוחן כאמור בתקנה 36 לתקנות הרישיונות - ובכך לקשור את ההסדר המסוים לעניין זה להסדר הכללי לעניין בוחנים לפי תקנות הרישיונות.
את פסקה (4)(ד) מבוקש לבטל שכן ההסדר הקבוע בה הוא חזרה מיותרת על ההסדר הקבוע ממילא בתקנות 185ד(ג) ו- 185ה(ב) לתקנות ההפעלה לעניין זה.
לתקנות 5-8 - תיקון תקנות 122, 122א, 123 ו- 132 לתקנות הרישיונות
בד-בבד עם תיקון תקנה 103(ג) לתקנות הרישיונות, כאמור לעיל, עלה הצורך לתקן את אותן תקנות בתקנות הרישיונות המפנות לתקנה זו.
לתקנה 5 - תיקון תקנה 122 לתקנות הרישיונות
תקנה 122 לתקנות הרישיונות עניינה זכויותיו של טייס מסחרי שברישיונו הגדר "אווירון"; בפסקה (5) קבועה, בין היתר, זכותו לשמש כטייס-מפקד באז"ם: "... ובלבד שברשיונו יש הגדר נוסף של אוירון זעיר...".
הוראה זו מיותרת, שכן אם לבעל רישיון טייס מסחרי עם הגדר "אווירון" גם הגדר "אווירון זעיר" ברישיונו, הרי שזכויותיו לעניין הפעלת אז"ם נובעות מהגדר ה"אווירון זעיר" שיש לו, ולא מרישיון הטייס המסחרי שלו עם הגדר ה"אווירון".
כמו-כן, בכל הנוגע להטסת נוסע תוקנה תקנה 103, ההסדר לעניין הטסת נוסע נמחק ממנה וממילא ההפניה אליה אינה נכונה עוד.
לפיכך מבוקש לבטל פסקה זו.
לתקנה 6 - תיקון תקנה 122א לתקנות הרישיונות
תקנה 122א לתקנות הרישיונות עניינה זכויותיו של טייס מסחרי שברישיונו הגדר "אווירון זעיר"; בפסקאות (2) ו- (3) קבועות הזכויות של טייס כאמור לעניין הפעלה מסחרית של אז"ם בהבחנה בין הפעלה מסחרית שאין עימה הטסת נוסע לבין הפעלה מסחרית שיש עימה הטסת נוסע, כאשר לעניין האחרונה ישנה הבחנה בין הטסת נוסע "סתם" לבין הטסת נוסע במסגרת הדרכה.
הוצאת נושא הטסת הנוסע מגדר תקנות הרישיונות ותיקון תקנה 103(ג) מחייב את שינוי ההסדר לעניין זה; כמו-כן, נושא הטסת הנוסע במסגרת הדרכה עבר בחינה מחדש על-ידי גורמי המקצוע ברת"א.
לפיכך מבוקש לתקן את פסקה (2), כך שהיא תחול על כלל ההפעלות המסחריות, בין שהן כוללות הדרכה ובין שהן כוללת הטסת נוסע שאינה הדרכה (פעילות שהוסדרה בעבר בתקנה 103(ג) לתקנות הרישיונות, ואותה אנו מבקשים לתקן כאמור לעיל).
כן מבוקש לבטל את פסקה (3) שעניינה הזכות לשמש כטייס מפקד באז"ם המופעל בהפעלה מסחרית במסגרתה מוטס נוסע.
כפי שצוין לעיל, נוסע הטסת הנוסע באז"ם מוסדר עתה בתקנות ההפעלה, וממילא אין מקום להתייחס לדבר במסגרת זכויותיו של טייס מסחרי בעל הגדר אז"ם (יתר זכויותיו לעניין הפעלה מסחרית מוסדרות בפסקה (2) לתקנה 122א).
יצוין כי בהסדר המשלים בתקנות ההפעלה (תק' 180ו(א)(2)(ב)) מוגבלת זכותו של בעל רישיון טייס מסחרי (או טייס תובלה בנתיבי אוויר) עם הגדר אז"ם להטסת נוסע בהפעלה כללית או בטיסה המבוצעת לצורכי הדרכה (בלבד), וזאת בהמשך להסדרים שהיו קבועים בתקנה 122א(2) טרם תיקונה המוצע (שאסרה "הולכת נוסעים בתמורה או בשכר").
עמדת גורמי המקצוע ברת"א, כפי שקיבלה ביטוי בתקנות ערב תיקונן והעומדת על מכונה גם עתה, כפי שפורט לעיל, היא שאין לאפשר באז"ם הפעלה מסחרית שעניינה הטסת נוסעים בתמורה.
לתקנה 7 - תיקון תקנה 123 לתקנות הרישיונות
תקנה 123 לתקנות הרישיונות עניינה זכויותיו של טייס מסחרי שברישיונו הגדר "הליקופטר"; בפסקה (5) קבועה, בין היתר, זכותו לשמש כטייס-מפקד באז"ם: "... ובלבד שברשיונו יש הגדר נוסף של אוירון זעיר...".
הוראה זו מיותרת, שכן אם לבעל רישיון טייס מסחרי עם הגדר "הליקופטר" גם הגדר "אווירון זעיר" ברישיונו, הרי שזכויותיו לעניין הפעלת אז"ם נובעות מהגדר ה"אווירון זעיר" שיש לו, ולא מרישיון הטייס המסחרי שלו עם הגדר ה"הליקופטר".
כמו-כן, בכל הנוגע להטסת נוסע תוקנה תקנה 103, ההסדר לעניין הטסת נוסע נמחק ממנה וממילא ההפניה אליה אינה נכונה עוד.
לפיכך מבוקש לבטל פסקה זו.
לתקנה 8 - תיקון תקנה 125 לתקנות הרישיונות
תקנה 125 לתקנות הרישיונות עניינה "שמירת זכויות" לבעל רישיון טייס מסחרי, ובין היתר היא קובעת את התנאים בהם על בעל רישיון כאמור לעמוד בכדי שיותר לו להפעיל את הזכויות הנתונות לו לפי רישיונו.
בין יתר התנאים המפורטים בתקנה חובה על בעל רישיון כאמור לעמוד ב"... במיבחן רמה שנערך על ידי בוחן מוסמך כמפורט בתקנות 36 ו-37;" (שם בפסקה (3)).
דרישה זו בטעות יסודה, שכן בעל רישיון טייס מסחרי צריך לעמוד במבחן רמה לפי תקנה 38 (אשר תוקנה בצורה מקיפה לעיל), ולא במבחן רמה לפי תקנה 37, שעניינה בכלל: "מבחן רמה תקופתי לטייס פרטי" (מקור הטעות הוא, ככל הנראה, בפליטת-קולמוס שנפלה עת הותקנה התקנה).
לפיכך, מבוקש לתקן את ההפנייה בפסקה (3) כך שהיא תהיה לתקנה 38, שעניינה: "מבחן רמה תקופתי לבעל רישיון טייס מסחרי ולבעל רישיון טייס תובלה בנתיבי אוויר", לא לתקנה 37, שאינה שייכת כלל לעניין.
לתקנה 9 - תיקון תקנה 132 לתקנות הרישיונות
תקנה 132 לתקנות הרישיונות עניינה זכויותיו של טתב"א; בפסקה (3) שם קבועה, בין היתר, זכותו לשמש כטייס-מפקד באז"ם: "... בתנאי כטר"מ וכט"ר ביום, להטסת נוסע, ובלבד שיש לו נסיון לפחות כמפורט בתוספת השמינית.".
לפי הוראה זו, ובניגוד להוראות שנסקרו לעיל, אין קשר בין הזכות לשמש כטייס-מפקד באז"ם לבין כך שיש לטייס-המפקד הגדר נוסף של אווירון זעיר. היעדר קשר זה בשגגה יסודו, ולמעשה במשך השנים דרשה רת"א קיומו של הגדר "אז"ם" גם ממי שמחזיק בזכויות של טייס תובלה בנתיבי אוויר. לפיכך מבוקש עתה לתקן שגגה זו ולהשוות לעניין זה את דינו של בעל רישיון טייס תובלה בנתיבי אוויר לאחיו בעלי הרישיונות המסחריים, שנסקרו לעיל, במובן זה שגם עליו יהיה להחזיק בהגדר אווירון זעיר בשביל להפעיל את זכויותיו של בעל הגדר אווירון זעיר.
כמו-כן, בכל הנוגע להטסת נוסע תוקנה תקנה 103, ההסדר לעניין הטסת נוסע נמחק ממנה וממילא ההפניה אליה אינה נכונה עוד.
לפיכך מבוקש לבטל פסקה זו.
לתקנה 10 - ביטול התוספת השמינית
התוספת השמינית לתקנות הרישיונות עניינה הניסיון המזערי הנדרש כטייס-מפקד על אז"ם ממי שמבקש להטיס בו נוסע.
לאור ביטול ההסדר בתקנה 103(ג) לעניין הטסת נוסע באז"ם, והעברתו למסגרת תקנות ההפעלה, ממילא אין עוד צורך בהסדר שבתוספת, המשלים את תקנה 103(ג) לעניין זה, ולכן מבוקש לבטלה.
לתקנה 11 - תחילה
עיקר התיקונים שלעיל אינם מצריכים הסתגלות או היערכות של הציבור לתחילתם (בין היתר לאור העובדה שהתיקונים בעיקרם צופים פני עתיד, ויחולו מכאן או שעניינם תיקוני נוסח והבהרות שונים של מצב הדברים הנוהג ממילא).
עם זאת, לעניין האיסור לערוך מבחני רמה רצופים בידי אותו מדריך, מבוקש כי הוא יחל 90 ימים מיום הפרסום, וזאת על-מנת לאפשר למדריכים שכבר קבעו לעצמם בחינות "רצופות", להשלים בחינות אלה מבלי שיפגע מטה לחמם בצורה משמעותית, כפי שפורט לעיל.
לדעת גורמי המקצוע ברת"א, 90 ימים הם תקופה מספקת לאיזון בין הגנה על מדריך שכבר קבע לעצמו בחינות "רצופות" לבין הרצון למנוע יצירה מלאכותית של בחינות "רצופות" רק כדי לעקוף את ההסדר המוצע לעניין זה.
להלן השפעת התיקונים המוצעים על נוסח התקנות הקיים -
37. (א) לא ישמש אדם בעל רישיון טייס פרטי כטייס מפקד של כלי טיס לפי הגדר שברישיונו אלא אם עמד במבחן רמה תקופתי, תוך 24 החודשים שקדמו לאותה טיסה, הכולל מבחן בידע מקצועי ומבחן מעשי על כלי טיס מאותו הגדר, כאמור בתקנה זו. המבחן ייערך על ידי בוחן או על ידי מחזיק ברשיון מדריך טיס לפי בחירת הטייס; ואולם, המבחן לא ייערך ברציפות על-ידי אותו מחזיק ברישיון מדריך טיס, אלא אם אישר זאת המנהל .
(ב) בעל רישיון טייס פרטי הזכאי להטיס כלי טיס שצוותו המיזערי המורשה הוא לפחות שני טייסים, יעמוד במבחן רמה תקופתי בשנים עשר החודשים האחרונים שקדמו לחודש בו משמש הטייס הפרטי כטייס מפקד על אותו כלי טיס.
...
(ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), היו ברישיון הטייס הגדר אווירון מקבוצה א' וכן הגדר אווירון זעיר מקבוצה א', יצא הטייס ידי חובתו לפי תקנת משנה (א), אם יעמוד במבחן רמה לעניין הגדרים אלה על אווירון מכל אחת מהקבוצות לסירוגין.
היו ברשיון הטייס הפרטי הגדרי טיפוס קבוצות שונות - מבחן הרמה ייערך על כלי טיס מהקבוצה הגבוהה ביותר מבין הקבוצות המפורטות ברשיונו כפי שתקבע רשות הרישוי; אולם אם בחר הטייס להיבחן בכלי טיס מקבוצה נמוכה יותר, הוא יהיה רשאי להטיס כלי טיס מהקבוצה הגבוהה יותר אם עבר מבחן רמה על כלי טיס מאותה קבוצה.
(ו) עמידה במבחן תרשם על ידי הבוחן או המדריך המוסמך ביומן הטיסות האישי של הטייס ותאושר בחתימת ידו בציון פרטי רשיונו והגדריו של הבוחן או המדריך המוסמך לפי העניין.
...
מיום 27.10.2010
תק' תשע"א-2010
ק"ת תשע"א מס' 6935 מיום 27.10.2010 עמ' 89
(ו) עמידה במבחן תרשם על ידי הבוחן או המדריך המוסמך ביומן הטיסות האישי של הטייס ותאושר בחתימת ידו בציון פרטי רשיונו והגדריו של הבוחן או המדריך המוסמך לפי העניין.
(ז) בוחן או מדריך מוסמך שערך מבחן רמה לפי תקנה זו ידווח על פרטי המבחן, ביצוע המבחן ותוצאתו ורשות הרישוי, לפי טופס שתורה עליו, בתוך 14 ימים מיום ביצוע המבחן; טופס כאמור יפורסם באתר האינטרנט של רשות הרישוי.
38. (א) לא ישמש בעל רישיון טייס מסחרי או בעל רישיון טייס תובלה בנתיבי אוויר (בתקנה זו - בעל רישיון) כטייס בכלי טיס לפי הגדר שברשיונו אלא אם עמד במבחן רמה תקופתי כמפורט להלן:
(1) ביחס להגדר שהוא עושה בו שימוש במסגרת העסקתו על-ידי בעל רישיון הפעלה אווירית - כמפורט בתקנות ההפעלה;
(2) ביחס להגדר שהוא עושה בו שימוש שלא במסגרת העסקתו על ידי בעל רישיון הפעלה אווירית - כמפורט בתקנה 37;
(3) על אף האמור בפסקה (2), לעניין מדריך טיס המשמש כמדריך אישי כאמור בתקנה 34(2)(ב), יחולו הוראות תקנה 37 כשהוראות תקנה 37(א) יחולו בשינויים אלה:
(א) במקום "תוך 24 החודשים שקדמו לאותה טיסה" יקראו "תוך 12 החודשים שקדמו לאותה טיסה";
(ב) במקום "על ידי בוחן או על ידי מחזיק ברישיון מדריך טיס לפי בחירת הטייס" יקראו "על ידי בוחן".
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון -
(1) שנדרש לעמוד במבחן רמה כאמור בתקנת משנה (א)(1) וכן כאמור בתקנת משנה (א)(2) או (א)(3) ועמד במבחן רמה לפי תקנת משנה (א)(1) - לא יידרש לעמוד גם במבחן רמה לפי תקנות משנה (א)(2) או (א)(3);
(2) שנדרש לעמוד במבחן רמה כאמור בתקנת משנה (א)(2) וכן כאמור בתקנת משנה (א)(3) ועמד במבחן רמה לפי תקנת משנה (א)(3) - לא יידרש לעמוד גם במבחן רמה לפי תקנת משנה (א)(2);
מבחן רמה תקופתי לטייס מסחרי ייערך כאמור בתקנות הפעלת כלי טיס.
83. (א) טייס מתלמד יהיה כשיר להטיס כלי טיס, למעט דאון ואווירון זעיר, בטיסת ניווט יחיד, אם נתקיימו כל אלה:
(1) קיבל הדרכה ממדריך בעל הגדר מתאים בכלי טיס מאותו סוג ומין בו הוא מתעתד לבצע את טיסת הניווט באימונים הנדרשים בפרק זה, הכל לפי הענין, והמדריך האישי אישר על גבי רשיונו כי לטייס המתלמד מיומנות בניווט כלי הטיס בו עבר את האימונים כאמור;
(2) הוא מחזיק ברשיון אלחוטאי טיס לרדיו-טלפון שניתן לו לפי תקנות אלה;
(2א) הוא הוכיח ידע מקצועי כנדרש בתקנות אלה לקבלת רישיון טיס פרטי;
(3) (בוטלה).
(ב) טייס מתלמד יהיה כשיר לנחות בשדה תעופה זולת שדה התעופה ממנו המריא, אם ביצע קודם לכן נחיתה עם מדריך באותו שדה. הוראה זו לא תחול על נחיתות חירום.
(ג) טייס מתלמד בדאון לא יבצע טיסות ניווט יחיד בדאון וטייס מתלמד באווירון זעיר לא יבצע טיסות ניווט יחיד באווירון זעירטייס מתלמד בדאון לא ביצע טיסות ניווט יחיד בדאון.
103. (א) טייס פרטי...
(ב) טייס פרטי אינו רשאי...
(ג) (1) בעל רשיון טייס פרטי ובו הגדר אוירון זעיר זכאי לשמש טייס מפקד באוירון זעיר ביום ובתנאי כטר"מ וכט"ר בלבד;
(2) בעל רישיון טייס פרטי ובו הגדר אווירון זעיר אינו רשאי לשמש כטייס מפקד באווירון זעיר דו-מושבי המוביל נוסע אלא אם כן התקיימו כל אלה:
(א) צבר ניסיון של 100 שעות טיסה כטייס מפקד על אווירון זעיר מאז קיבל את רישיון הטיס שלו;
(ב) קיבל 4 שעות הדרכה זוגית להטסת נוסע על ידי מדריך טיס בעל הגדר מתאים;
(ג) עמד במבחן להטסת נוסע, שנערך על ידי מדריך טיס בעל הגדר מתאים; עבר את המבחן, יאשר המדריך בכתב ביומנו האישי של המבקש כי הוא עבר את המבחן בהצלחה וישלח הודעה מתאימה לרשות הרישוי;
(ד) רשות הרישוי קבעה ברישיונו כי הוא רשאי להטיס עמו נוסע;
(ה) צבר לפחות 10 שעות טיסה כטייס מפקד עד אותו דגם של אווירון זעיר דו-מושבי שבו יובל הנוסע; הוראות פסקת משנה זו לא יחולו על בעל רישיון שצבר לפחות 10 שעות טיסה כאמור במסגרת 100 שעות הטיסה הנדרשות לפי פסקת משנה (א);
(ו) מילא אחרי האמור בתקנה 105;
(3) על אף האמור בפסקה (2), יהיה הנסיון המזערי כטייס מפקד הדרוש להטסת נוסע באוירון זעיר דו-מושבי -
(א) לבעל רשיון עם הגדר של אוירון או הליקופטר בנוסף להגדר אוירון זעיר - כמפורט בטבלת השעות שבתוספת השמינית;
(ב) לטייס פעיל בחיל האויר הישראלי - 10 שעות טיסה על אותו דגם של כלי הטיס.
(4) טייס בעל רשיון טייּס פרטי עם הגדר אוירון זעיר אינו רשאי לשמש -
(א) כטייס מפקד באוירון זעיר בטיסה מסחרית;
(ב) כטייס בשכר או בתמורה של כלי טיס;
(ג) לעניין מי שמוגבל ברישיונו לבצע טיסות מקומיות בלבד - כטייס מפקד של אוירון זעיר בטיסות מרחב, אלא אם כן צבר נסיון נוסף של 10 שעות טיסה כטייס מפקד מאז קיבל את רשיון הטיס שלו, עבר קורס בטיסות ניווט על-ידי מדריך טיס בעל הגדר אווירון זעיר ועמד במבחן בטיסות מרחב שנערך לו על-ידי בוחן כאמור בתקנה 36עבר קורס בטיסות ניווט ועמד במבחן בטיסות מרחב;
( ד) כטייס מפקד של אווירון זעיר שמהירותו המרבית בטיסה אופקית, עם כוח מלא של המנוע, עולה על 100 מי"ש, אלא אם כן קיבל לפחות 4 שעות הדרכה על ידי מדריך טיס מוסמך ועבר לגביו מבחן בטיסה.
(ד) בעל רשיון טיס פרטי ובו הגדר בלון מאוייש זכאי לשמש כטייס מפקד בבלון -
(1) ביום ובתנאי כטר"מ וכט"ר בלבד;
(2) בבלון המוליך נוסעים ללא תמורה בתנאי שלזכותו נסיון מזערי של 20 שעות טיסה בבלון.
122. אלה זכויות טייס מסחרי שברשיונו הגדר אוירון:
(1) זכויות של טייס פרטי לפי הגדר הסוג שברישיונו;
(2) זכות לשמש טייס מפקד של אווירון, כשהאווירון אינו מופעל בטיסה לשם הובלת נוסעים או טובין בתמורה, לפי הגדר הסוג שברישיונו;
(3) זכות לשמש כטייס מפקד באווירון, אשר לפי תעודת הסוג שלו לא חייב יותר מאדם אחד להימנות עם צוות הטייסים שלו, כשהאווירון מופעל בטיסה מסחרית לשם הובלת נוסעים או טובין בתמורה, לפי הגדר הסוג שברישיונו;
(4) זכות לשמש טייס משנה באווירון, אשר לפי תעודת הסוג שלו חייב יותר מאדם אחר להימנות עם צוות הטייסים שלו, לפי הגדר הסוג שברישיונו;
(5) זכות לשמש טייס מפקד באוירון זעיר בתנאי כטר"מ וכט"ר ביום בלבד ולהטיס נוסע באוירון זעיר דו מושבי ובלבד שברשיונו יש הגדר נוסף של אוירון זעיר, נתקיימו בו הוראות תקנה 103(ג)(2) ויש לו נסיון לפחות כמפורט בתוספת השמינית.
122א. אלה זכויות טייס מסחרי שברשיונו הגדר אוירון זעיר:
(1) זכויות של טייס פרטי;
(2) זכות לשמש כטייס מפקד באוירון זעיר המופעל בטיסה מסחרית בתנאי כטר"מ וכט"ר ביום בלבד זכות לשמש כטייס מפקד באוירון זעיר המופעל בטיסה מסחרית, ובלבד שלא ישמש בתפקיד זה -
א. בתנאי כט"מ;
ב. להולכת נוסעים בתמורה או בשכר.
(3) זכות לשמש טייס מפקד באווירון זעיר דו-מושבי המופעל בטיסה מסחרית ובלבד שבטיסה זו לא יטיס נוסע אלא בתנאי כטר"מ וכט"ר ביום בלבד ונתקיימו בו אחד מאלה:
(א) הוראות תקנה 103(ג)(2) ויש לו ניסיון כמפורט בתוספת השמינית;
(ב) הטיסה היא לצורכי הדרכה והוא בעל רישיון הדרכה עם הגדר אווירון זעיר וניסיון של לפחות 300 שעות הדרכה בטיסה.
123. אלה זכויות טייס מסחרי שברשיונו הגדר הליקופטר:
(1) זכויות של טייס פרטי;
(2) זכות לשמש כטייס מפקד בהליקופטר מדגם בו הוסמך לשמש כטייס מפקד, שאינו מופעל בטיסה מסחרית; ובלבד שלא ישמש בתפקיד זה בלילה בטיסות מרחב ובתנאי כטר"מ אלא אם כן הוא בעל הגדר לטיסות מרחב בלילה בתנאי כטר"מ;
(3) זכות לשמש כטייס מפקד בהליקופטר מדגם בו הוסמך לשמש כטייס מפקד המופעל בטיסה מסחרית, שמשקלו הכללי אינו עולה על 5,700 ק"ג, ובלבד שלא ישמש בתפקיד זה בלילה אלא אם ביצע תוך תשעים הימים שקדמו לאותה טיסה, לפחות חמש המראות לילה וחמש נחיתות לילה, בטיסות מרחב בלילה ובטיסה לפי כללי מכשירים אלא אם יש ברשותו הגדר מכשירים;
(4) לשמש כטייס משנה בהליקופטר מדגם בו הוסמך לשמש כטייס משנה המופעל בטיסה מסחרית שהצוות המזערי הנדרש בו כולל טייס משנה, ובלבד שלא ישמש בתפקיד זה בלילה, אלא אם ביצע תוך תשעים הימים שקדמו לאותה טיסה, לפחות חמש המראות לילה וחמש נחיתות לילה, ובטיסות מרחב בלילה ובטיסה לפי כללי מכשירים, אלא אם יש ברשותו הגדר מכשירים;
(5) זכות לשמש טייס מפקד באוירון זעיר בתנאי כטר"מ וכט"ר ביום בלבד ולהטיס נוסע באוירון זעיר דו-מושבי ובלבד שברשיונו הגדר נוסף של אוירון זעיר, נתקיימו בו הוראות תקנה 103(ג)(2) ויש לו נסיון לפחות כמפורט בתוספת השמינית.
125. טייס מסחרי יהא זכאי להפעיל את הזכויות המפורטות בתקנות 122 עד 124, הכל בהתאם להגדר שברשיונו, אם מילא אחר כל אלה:
(1) עמד בתנאי הכשירויות לקבלת רשיון טייס מסחרי כמפורט בפרק זה;
(2) עמד בדרישות המפורטות בתקנה 22 הישימות לאותה טיסה;
(3) עמד במיבחן רמה שנערך על ידי בוחן מוסמך כמפורט בתקנות 36 ו-3738;
(4) צבר נסיון של עשר שעות טיסה, עשרים זינוקים או שעתיים ריחוף, הכל בהתאם לכלי הטיס שלגביו נקבע ההגדר שברשיונו, בשנים עשר החודשים שקדמו לאותה טיסה ומהם לפחות שש שעות טיסה, ששה זינוקים או שעת ריחוף כטייס מפקד.
מלאו למבקש ארבעים שנה בעת ביצוע הטיסה - יוכיח כי צבר חמישים אחוזים מהנסיון המפורט בפסקה זו בששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה.
132. אלה זכויות טייס תובלה בנתיבי אויר וההגבלות החלות עליו:
(1) לשמש בתפקיד טייס פרטי ומסחרי לפי הגדר הסוג שברישיונו;
(2) לשמש טייס מפקד באווירון אשר לפי תעודת הסוג שלו חייב יותר מאדם אחד להימנות עם צוות הטייסים שלו, כשהאווירון מופעל בטיסה מסחרית לשם הובלת נוסעים או טובין בתמורה, לפי הגדר הסוג שברישיונו;
(3) לשמש כטייס מפקד באוירון זעיר ובאוירון הדרכה זעיר בתנאי כטר"מ וכט"ר ביום, להטסת נוסע, ובלבד שיש לו נסיון לפחות כמפורט בתוספת השמינית.
תוספת שמינית
(תקנות 103(ג)(ד), 122(5), 122א(3), 123(5) ו-132(ד))
מיום 30.7.1989
תק' (מס' 2) תשמ"ט-1989
ק"ת תשמ"ט מס' 5204 מיום 30.7.1989 עמ' 1151
הוספת תוספת שמינית
טבלת הנסיון המזערי הנדרש כטייס מפקד על אוירון זעיר המבקש להטיס נוסע באוירון זעיר דו- מושבי בהתאם לסוג הרשיון והנסיון שצבר המבקש בכלי טיס אחרים
סוג הרשיון נסיון הטיסה הכללי שצבר באוירון או בהליקופטר
שבידי המבקש 50 100 150 200 250
רשיון טיס פרטי 75 40 25 15 10
רשיון טיס מסחרי - - - 10 10
רשיון טייס תובלה
בנתיבי אויר - - - - 10
הערה: עשר שעות טיסה כטייס מפקד בדגם אוירון זעיר כאמור בתקנה 103(ג)(2) יכול שיבואו במנין השעות המפורטות בטבלה.