חומר רקע
נייר עמדה
בנושא נשים במקצועות הטיפול
-מידע לועדה לקידום מעמד האשה ולשוויון מגדרי-
ביום 18.6.14 יתקיים בועדה למעמד האשה דיון בנושא נשים במקצועות הטיפול. להלן עמדת הקואליציה הארצית להעסקה ישירה והקואליציה להעסקה ישירה בחינוך.
מקצועות הטיפול משתרעים על פני קשת רחבה של פרופסיות ועיסוקים: מעבודה סוציאלית לסיעוד, מחינוך לשיקום, מטיפול בילדים לסיוע לזקנים. מסיבות היסטוריות וחברתיות נתפסים מקצועות הטיפול כמקצועות נשיים במהותם, ומאופיינים בייצוג יתר של נשים. עקב כך, ועל אף חיוניותם לחברה והאחריות הרבה לחייהם, שלומם, חינוכם ורווחתם של המטופלים, העוסקות בהם אינן זוכות להכרה ראויה מבחינת חברתית וכלכלית גם יחד.
על-פי נתוני הלמ"ס, בשנת 2009 הועסקו במקצועות הטיפול בישראל 272,012 עובדים המהווים כ-9% מהמשתתפים בכוח העבודה (לא כולל מורות, רופאים ועובדות זרות המועסקים בסיעוד). 87.8% מהמועסקים במקצועות הטיפול הן נשים. בחוד החנית של החברה ניתן למצוא את העבודה הסוציאלית המספקת שירותים חיוניים לכלל החברה. כיום יש בישראל כ- 15,000 עובדות סוציאליות, מתוכן כ- 6,000 מועסקות בשירותים מופרטים, במסגרת העסקה קבלנית.
בשלושת העשורים האחרונים פועלת ממשלת ישראל כדי לצמצם את עלותו ואחריותו של המגזר הציבורי, המעסיק הגדול ביותר של נשים במשק. לצד צמצום היקפו של המגזר הציבורי, מועברים שירותים רבים אשר סופקו בעבר על ידי המדינה, לידיים פרטיות ולעמותות. על פי דוח מרכז המידע והמחקר של הכנסת, כ-20% מהעובדים/ות בסקטור הציבורי מועסקים במיקור חוץ, כלומר דרך חברות כח אדם, מתנ"סים, עמותות, חברות בת ועוד. 1
הפרטת השירותים במשרדי הממשלה ובמגזר הציבורי מרחיקה מרשויות המדינה את האחריות על מצבן של העובדות הסוציאליות ועובדות מקצועות הטיפול בכלל במסגרת השירותים שהיא עצמה מספקת, ומקשה על הפיקוח ואיסוף המידע על מצבן. כך למעשה הופכת ההפרטה את העובדות לנתונות להעסקה פוגענית ואלימה בחסות המדינה, אולם לא תחת אחריותה 2. העסקה במודל זה פוגעת במדינה ובחברה כולה; בעבודה סוציאלית, היא גורמת לתחלופה גבוהה הפוגעת בשירותים החברתיים. התחלופה אינה מאפשרת רצף התקשרות עם אנשים הנזקקים לטיפול לאורך זמן. התחלופה מונעת מהידע המקצועי להישאר בתוך המערכת וכך נוצר מצב של "ייבוש" השירות ופגיעה בציבור.
מתוך מחקר שבחן תנאי העסקה ברכש שירותים חברתיים בישראל3 עולה כי משרדי החינוך, הבריאות והרווחה מגדירים את עבודתן של נשים בעבודות טיפול רגשיות כמלאכת כפיים בלבד, תוך התעלמות מניסיונן המקצועי ומתרומתן לאיכות השרות ולרווחת המטופלים. לממצאי המחקר משמעות מגדרית נוספת והיא המאמץ לשטח את התגמולים למורות, לעובדות סוציאליות ולאחיות, גם כשאלו מנוסות ובעלות אותה הכשרה מקצועית ואקדמית של חברותיהן למקצוע המועסקות בהעסקה ישירה.
ההעסקה הקבלנית במקצועות הטיפול מאופיינת בתנאי עבודה ושכר שאינם מאפשרים קיום בכבוד ואף נמוכים משכר המינימום הקבוע בחוק; העסקה זמנית וחלקית (שלא מרצון); פגיעה שיטתית בזכויות העובדות; אי יציבות וחוסר ביטחון תעסוקתי; תעסוקה לא בטיחותית; התעמרות ופגיעה בעובדת ובגופה 4; עובדות אלה נוטות להיות פחות מאוגדות, בשונה מחברותיהן המועסקות ישירות בשירות הציבורי. נשים אלה מתארות תחושת ניצול ומאבק מתמיד על זכויות הקבועות עבורן בחוק . עליהן להילחם כל יום מחדש להשגת זכויות בסיסיות.5
על מנת לקדם תעסוקה בכבוד בישראל, ולצמצם את מימדי ההעסקה הפוגענית ואפליית נשים, עולה להצבעה הצעת חוק להעסקה ישירה במגזר הציבורי. העסקה ישירה תבטיח שהמדינה לוקחת אחריות על אותן נשים במקצועות הטיפול, וניתן יהיה להפעיל מנגנונים מערכתיים על מנת להגן ולשפר את זכויותיהן. לצד הצורך להצביע בעד הצעת החוק ולעבור להעסקה ישירה במגזר הציבורי, אנו ממליצות:
1. לקדם קמפיין ממשלתי המציג את ערכם החיוני של מקצועות הטיפול ואת החשיבות של המקצועות הללו לחברה.
2. לתמוך בהתארגנויות של עובדות בכלל ועובדות סוציאליות בפרט, סביב הסכמי שכר, ולאכוף את יישום ההסכם שנחתם ב2011 לצו הרחבה. לתמוך במהלך של הסכם קיבוצי ענפי לעובדות הסיעוד.
3. לפתח מנגנונים ממשלתיים שימנעו את הפחתת ערכם ושחיקת שכרן של העובדות במקצועות הטיפול. 6
הקואליציה הארצית להעסקה ישירה נוסדה ב 2010, בתגובה להתרחבות התופעה של העסקה עקיפה, דרך חברות קבלן, של עובדים שאינם זמניים/ות, בתנאים נחותים ביחס לחבריהם ובלא פיקוח. במטרה למגר תופעה זו - חברו יחד 32 ארגונים חברתיים ומאות פעילים/ות. הקואליציה פועלת בכלים פרלמנטרים, ציבוריים, אקדמיים ותקשורתיים ומקדמת סדר יום חברתי למען ציבור העובדים/ות, והחברה בישראל. בין היתר פועלת הקואליציה לאיסוף מידע שיטתי בנוגע להיקף ההעסקה העקיפה.
בשנת 2012 הקואליציה הארצית להעסקה ישירה יזמה את הצעת החוק להעסקה ישירה. מאז הוא עלה להצבעה 3 פעמים; ותמיד זכה להד וסיקור תקשורתי אוהד ונרחב. מטרת החוק היא העסקה ישירה של עובדי המגזר הציבורי (למעט במקרים מיוחדים). החוק עתיד לעלות להצבעה במליאת הכנסת ב 18.6.14.
כתבו: עו"ד קרן גרינבלט, עו"ס מיה חסקל, עו"ס שירה איתן, עו"ד תמר אדלשטין-זקבך
ליצירת קשר: לילי בן עמי, רכזת הקואליציה הארצית להעסקה ישירה, טל' 054-4760720